עומק הפשט · Omek Hapshat — לך לך (2026-10-19)

בס"ד ,יום ג' פרשת לך לך ,ט' חשון תשפ''ז 532
ֲא ֻרּכָ ה ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ָּדּה ְּור ָח ָבה ִמּנִ י יָ ם
לתורה אין סיקוסים :במדרש (בראשית רבה
זימון ברמקול -חלק א'
פרשה י סימן א) דרשו על הפסוק (תהלים פרק קיט
יתי ֵקץ ְר ָח ָבה ִמ ְצוָ ְתָך ְמאֹד:
פסוק צו) :לְ כָ ל ִּתכְ לָ ה ָר ִא ִ קֹול ָך
ּׁשֹופ ר ָה ֵר ם ֶ
ָ ּכַ
לכל יש "סיקוסים" ,משמעות המילה "סיקוסים"
זימון כהלכה :בהמשך לסדרת "זימון כהלכה" ,יעסוק גיליון
פירש רש"י והערוך הובא בפירוש מתנות כהונה:
זה ( )532בנושא "זימון ברמקול" :האם יוצאים ידי חובת זימון
"מדה וקץ וזמן בלשון יון" .ואף לשמים ולארץ יש
ושבע ברכות בשמיעה ברמקול?
"סיקוסים" — "חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים ,ואי
האם בזימון ,שבו כל אחד מברך ברכת המזון בעצמו ,יש
זו זו התורה" ,שנאמר (איוב פרק יא פסוק ט)ֲ :א ֻרּכָ ה
להקל יותר מבשמיעת ברכה מדין "שומע כעונה"? האם די
ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ָּדּה ְּור ָח ָבה ִמּנִ י יָ ם.
בתשעה השומעים את קול המברך עצמו ,או שכל משתתף
במהלך סדרת "זימון כהלכה" ביקשנו לברר בסעודה חייב לשומעו?
שאלה מעשית מקומית :האם אפשר לזמן באמצעות
ומה הדין כשהשומע מתקרב למברך ,או שמנמיכים את
רמקול? ככל שהעמקנו בבירור ,נפרש לפנינו ים
עוצמת הרמקול?
רחב של מקורות ,סברות וחילוקים .שאלת הזימון
הובילה לבירור יסודות הקול והשמיעה בהלכה,
1 .1קול אדם או קול מכשיר
העברה והגברה :הדיבור הוא הדרך שבה אדם מביע את
ולהשלכותיהם של אמצעי השמיעה האלקטרוניים
רצונו ומעביר את דבריו לזולתו .בעבר ,המבקש להשמיע את
על דינים רבים בכל התורה כולה.
דבריו לציבור גדול היה נדרש להרים את קולו ,כלשון הפסוק
וזאת למודעי :הדברים שלפנינו הם כטיפה מן
(ישעיהו פרק נח פסוק א) ְק ָרא ְבגָ רֹון ַאל ַּת ְחׂשְֹך ּכַ ָ
ּׁשֹופר ָה ֵרם
הים ביחס לבירורים הרבים שנכתבו בנושא .ומחמת
קֹולֶ ָך .עם התפתחות מכשירי החשמל ,מתאפשר להגביר את
אריכות הדברים חילקנו את הבירור לשני גיליונות:
הקול שישמעו אותו קהל רב באמצעות מיקרופון ,מגבר ורמקול,
בגיליון הנוכחי ( )532נתבארו יסודות הסוגיה,
וכן להעביר את הקול למרחקים באמצעות טלפון וכדומה.
ובגיליון הבא ( )533נעסוק אי''ה בעיקר בדיני זימון
ברמקול. ברכת מזל טוב חמה ולבבית
הרוצה להרחיב יוסיף לעיין במקורות ,בבחינת לידידנו הנכבד הר"ר צבי קנול שליט"א ומשפחתו,
"תן לחכם ויחכם עוד" .ניתן להשיג במערכת הילכתא
לרגל שמחת בר המצוה לנכדו
מקורות להרחבת הסוגיה ,ובהם :וישמע משה (גיליון
כג ,פרשת שלח תשע"ד); זימון כהלכתו (סוף פרק הבחור החשוב יאיר קנול ני"ו,
ד ,עמוד יד); וזאת הברכה (עמודים ;)364 ,189 ,129 בן הר"ר דובי קנול שליט''א.
שערי הברכה (פרק ה סעיף סד הערה קנד ,פרק י יהי רצון שיגדל לתורה ולחופה ולמעשים טובים ,ויזכו
הערה מג); שערי נישואין (פרק יג ,עמודים עה–פא); הוריו וזקניו לרוות ממנו ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת
מצהלות חתנים (יגלניק ,עמודים רסח–רעא) ,ועוד. דקדושה ,מתוך בריאות איתנה ,שמחה והרחבת הדעת.
בברכת התורה המאחלים
עקיבא יוסף לוי
מערכת הילכתא
1
במעמד אחד ,כבדיבור רגיל ,ונעזרים באמצעים חשמליים
מציאות זו עוררה את הנדון :ראשית ,האם הקול הנשמע
להשמעה ולשמיעה .כך נשמעות אותן מילים בעוצמה
באמצעות המכשיר נחשב קולו של האדם בר חיובא בעצמו,
המאפשרת לקהל עצום לשמוע בו זמנית.
או קול חדש שנוצר במכשיר?
השני — העברה למרחקים :טלפון ,וידיאו במעגל סגור,
שנית ,אם אין זה קולו ממש ,האם בגדרי ההלכה נדרשת
שבהם הדברים נשמעים בשידור חי ,לעיתים בהשהיה של
שמיעת הקול המקורי ,או שלעניינים מסוימים די בכך
שניות אחדות ,אולם המדבר והשומע אינם נמצאים במעמד
שהשומע קולט בבירור את הדברים שהמדבר מוציא מפיו
אחד.
בזמן אמת?
השלישי — הקלטה ותיעוד :השמעת דיבור שכבר נאמר,
וכן ,מה דינם של העומדים סמוך למברך ושומעים גם
ולא שמיעת האדם בשעת דיבורו .ברור שאין זו שמיעת
את קולו הטבעי לצד הקול המוגבר?
דיבורו לענין דיני התורה ,שהרי אפשר להשמיע אף הקלטה
של אדם שמת ,ואין ההשמעה תלויה בדיבורו כעת .עיקר 2 .2גדר "שומע כעונה"
הנידון הוא אפוא במעגל הראשון ,ובמידה מסוימת גם בשני: מצוות וברכות :עיקר הדיון מתמקד בשמיעה שהמטרה
האם ניתן לייחס את הקול למשמיע ,משום שהוא נשמע היא לצאת ידי חובה מפי המחויב בדבר מדין "שומע כעונה"
בשעת דיבורו. -כגון קריאת מגילה ,קריאת התורה ,ברכת כהנים ,ברכת
אירוסין ,שבע ברכות ,זימון והבדלה.
4 .4אופן פעולת ההגברה
בהמשך לכך יש דיון בשמיעה לצורך ענייה והשתתפות
כדי לברר אם שמיעה ברמקול נחשבת שמיעת קול
עם הציבור :האם שמיעת ברכה באמצעות מכשיר מחייבת
המדבר ,יש להקדים את דרך פעולת המערכת .לאחר בירור
לענות אמן אחר ברכה ,ועניית קדושה בחזרת הש"ץ וי"ג
המציאות הטכנית ,נוכל להבין את הפולמוס ההלכתי :האם
מידות עם הציבור?
הקול הנוצר ברמקול מכוח דיבור האדם נחשב קולו של
המדבר. טינוף מפסיק :אם ננקוט שיש לענות אמן על ברכה
הנשמעת בטלפון אף בריחוק מקום ,יש לדון האם פחי
מערכת אנלוגית :בשמיעה רגילה ,הדיבור יוצר גלי
אשפה ובהם טינוף ,המצויים לעיתים קרובות בקו האווירי
קול באוויר המרעידים את עור התוף .במערכת הגברה ,גלי
שבין המברך לשומע ,נחשבים "טינוף מפסיק" המונע עניית
הקול מרעידים קרום דק במיקרופון ,המכונה "ממברנה",
אמן.
ותנודותיו מומרות לאות חשמלי רציף המייצג את הדיבור.
האות מוגבר ומפעיל את קרום הרמקול ,היוצר גלי קול מסירת הדברים :נידון נוסף הוא בשמיעה שמטרתה
חדשים באוויר. קבלת הדברים ,כגון ניחום אבלים והגדת עדות ,ושמיעת
אמירת "הרי את מקודשת לי" ,שבהם אין תכלית השומע
מערכת דיגיטלית :במערכות דיגיטליות הנפוצות כיום,
לצאת ידי חובה מדין "שומע כעונה" ,אלא המטרה היא
נוסף שלב של דגימת האות והמרתו לנתונים מספריים,
בירור וידיעת הדבר.
שמהם מופק בהמשך האות המפעיל את הרמקול .ההמרה
והעיבוד כרוכים גם בהשהיה ,שאורכה משתנה ממערכת האם די בכך שהאבל שומע את דברי הנחמה ,והדיינים
למערכת .העיבוד מאפשר לשנות את עוצמת הקול ,גונו שומעים את דברי העדים ,והעדים שומעים את החתן
ומאפיינים נוספים שלו. באמצעות רמקול ,או שגם בזה נדרשת שמיעה מפי המדבר
עצמו? וכן יש לדון בנודר שלא לדבר עם פלוני ,האם שיחה
מכשירי שמיעה :נידון מקביל מתעורר מצד השומע,
בטלפון בכלל נדרו .ותלוי בדעת בני אדם האם דיבור בטלפון
באדם כבד שמיעה שיש לו מכשירי שמיעה ,לגבי דינים
נחשב דיבור עם האיש.
התלויים בשמיעה ,האם שמיעה באמצעות מכשיר נחשבת
שמיעה כהלכתה. 3 .3סוגי המכשירים
במכשיר שמיעה רגיל ,הקול נקלט במיקרופון ,מעובד ניתן לחלק את אמצעי השמיעה החשמליים לשלושה
ומוגבר ,ומושמע לאוזן באמצעות רמקול זעיר .לעומתו, מעגלים:
שתל שבלול ממיר את הקולות לאותות חשמליים המגרים הראשון — הגברה במעמד הדיבור :רמקול מצד המשמיע
את עצב השמיעה .הבדלים אלו מצריכים בירור בפני עצמם, ומכשיר שמיעה מצד השומע .המדבר והשומע נמצאים
2
ברכת מזל טוב חמה ולבבית לידידנו הנכבד והפוסקים דנו בחילוקים שבין סוגי המכשירים .מקוצר
הר''ר ישראל קלרמן הי''ו היריעה לא נעסוק בכך; ורק נציין למאמר מופלא בנושא
סגן ראש עיריית ירושלים בספר אוזן עבדך (עמודים מד נד-סו).
לרגל אירוסי בנו הבחור החשוב חיים ני"ו ,מבחירי 5 .5שיטת הפוסלים לגמרי
ישיבת מיר ,עב''ג לבית משפחת גרינבוים תחי',
קול חדש :ראש המדברים בנושא הוא הגרש"ז אויערבאך
בשעה טובה ומוצלחת.
זצ"ל (מנחת שלמה חלק א סימן ט ,חלק ב סימן יח) ,שבירר
יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני
התורה והיראה ,ויזכו ההורים לרוות מהם ומכל יוצאי באריכות את המציאות ואת גדרי ההלכה ,והכריע שהשומע
חלציהם ,רוב נחת דקדושה מתוך בריאות ,שמחה באמצעות רמקול שומע את הקול הנוצר מתנודות קרום
והרחבת הדעת. הרמקול ,ולא את קול המדבר או השופר עצמו ,לפיכך אין
המאחלים יוצאים בכך ידי חובת שופר ומקרא מגילה ,וכן בכל מצוה
מערכת הילכתא המחייבת שמיעה מפי אדם אין הרמקול נחשב לכלום.
וכיון שאין זה דיבור האדם ,דינו רק כהנפת הסודרים
ויש מקום למצוא סמך לסברה זו בדברי הגרשז"א שם, באלכסנדריה של מצרים ,שעל ידי הרמקול הציבור יודע
שכתב כי "רדיו עוד יותר גרוע מרם־קול וטלפון" :האות היכן החזן עומד ומה צריך לענות עכשיו ,אך אין יוצאים
שמקורו במיקרופון אינו מועבר בחוטים אל הרמקול ,אלא בשמיעה זו ידי חובה בכל דבר הטעון שמיעה מפי אדם.
משודר באמצעות גלי רדיו ,ובמקלט משוחזר מהם אות וממילא אם עומד בריחוק מקום מהמברך ,אין לענות כלל
חשמלי המפעיל את הרמקול ומפיק את הקול .משמע אמן על שום ברכה ,ודינו כעונה אמן לבטלה שאין לו שום
מדבריו ,שככל שתהליך העברת הקול מורכב ועקיף יותר, צירוף עם המברך.
נחלש ייחוסו למדבר. ורק באופן שנמצא יחד עם המברך בתוך קהל רב ,ועל
אמנם לא נתבאר בדברי הגרשז"א דינו של זימון :האם ידי הרמקול יודע היכן הש''ץ עומד ,שפיר רשאי לענות כמו
גם בו יש לצאת ידי חובה בשמיעת קול המזמן ,וממילא אין שהיה באלכסנדריה של מצרים ,וזה דווקא בברכה שאין
מועיל רמקול ,או שזימון שונה מכל שומע כעונה. צריך לצאת בה ידי חובתו.
6 .6שיטת המחמירים מספק והוסיף" :אם כי אין אני רגיל להתעקש ולומר קבלו
כח המדבר :כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנחת שלמה דעתי ,בכל זאת בנידון זה הדבר הוא פשוט אצלי כביעתא
חלק א סימן ט בהערה) ,שלאחר הדפסת מאמרו שוחח בענין בכותחא ,והחולק על זה איננו יודע כלל מה טיבו של כלי זה,
עם החזון איש זצ"ל ,שהסתפק בדבר שמא כיון שהקול נוצר ומצטער אני שאין אני ממלא בזה את חובתי לפרסם איסור
מכוח המדבר ונשמע מיד כדרך המדברים ,נחשב השומע זה (שאין יוצאים ידי חובה על ידו) בשער בת רבים".
כשומע מפי המדבר או התוקע עצמו .ולפי צד זה יש לחלק והוסיף הג"ר זלמן מנחם קורן שליט"א (בשיחה עם רבני
בין קול הברה הפסול בתקיעת שופר ,כיון שהוא נשמע מעט הילכתא) ,שידיו רב לו בענינים אלו ,שלדעתו במערכות
לאחר קול האדם ,לבין הקול הנשמע מיד באמצעות הטלפון הדיגיטליות החשש חמור עוד יותר .במערכת האנלוגית
והרמקול ,שיתכן להכשירו מחמת שנחשב קול האדם כיון שתיאר הגרשז"א (מנחת שלמה חלק א סימן ט) ,קול המדבר
שהוא כדרך המדברים .הגרשז"א סיים שסברה זו היא חידוש מומר לאות חשמלי המפעיל את הרמקול ,וזה מפיק גלי
גדול שאינו מבינו. קול באמצעות תנודות הממברנה .כבר במערכת זו הכריע
למרות שהחזו''א הסתפק בזה בסברא ,למעשה העידו הגרשז"א שהשומע באמצעות הרמקול בלבד אינו יוצא ידי
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגר"ח קניבסקי זצ"ל (וישמע חובה במצוות הטעונות שמיעה מפי אדם ,שכן הוא שומע
משה גיליון כג; הרימו מכשול עמוד רעו; מצהלות חתנים את הקול שמפיק המכשיר ולא את קול האדם .במערכת
עמוד רעח הערה נב) ,שהחזון איש הורה שלא לסמוך על דיגיטלית נוסף שלב :האות החשמלי נדגם ומומר לנתונים
הרמקול כלל ,ולא היקל אף במצוות דרבנן .ואין לשמוע מספריים ,ומהם משוחזר אות חשמלי המפעיל את הרמקול.
מגילה באמצעותו בשום אופן ,ואם שמע ,יחזור וישמענה המרה נוספת זו מחזקת את החשש שאין זו שמיעת קול
בלא רמקול. המדבר.
3
אות י) ,שלכתחילה יש לחזר אחר קריאת מגילה בלא רמקול, 7 .7שיטת המקילים לצורך
אך בדיעבד אין לפסוק שלא יצאו ושברכותיהם לבטלה. מגביר קול :כתב בשו"ת הלכות קטנות (חלק ב סימן
ובאופן שאין אופציה אחרת ,כגון בהשמעת הקריאה לחולים מה) ,שחרש המדבר ואינו שומע ,ושומע רק בעזרת כלי כעין
בבית חולים ,אין מזחיחין את המתיר אף לכתחילה .ובהערה חצוצרה חייב בשופר ,משום ש"שמיעה על ידי דבר אחר
הביא את תשובת האגרות משה כסיוע לדבריו. שמה שמיעה" .כשם שלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
ונטה הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל (קובץ מבית לוי ניסן ובהערות (לשו"ת הלכות קטנות סימן רעו) ביאר טעמו,
תשנ"ח; שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן פד; עדות הגרי"מ שכל שהוא דרך דיבור הרגיל ונשמע מיד לאוזן האדם כמו
שטרן שליט"א וישמע משה גיליון כג פרשת שלח תשע"ד) משך הזמן שהוא היה שומע בלי הכלי ,יחשב כקולו אף אם
לדברי האגרות משה ,שאין קול הרמקול דומה לקול הברה הוא מעובד לקול שנעשה על ידי דבר אחר.
שיש בו תערובת קול אחר ,אלא הוא קול המדבר שהוגבר.
בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ב סימן קח; חלק ד סימן
אולם אסר להנהיג כן משום פריצת גדר והכנסת חדשות,
צא אות ד; חלק ד או''ח סימן קכו) צידד שהקול הנשמע
וכן מחמת הספק אם יוצאים בכך ידי חובה .ובמקום שבלא
ברמקול נחשב קול המדבר ,אף לדברי המומחים שנוצר בו
רמקול תתבטל הקריאה לגמרי ,כתב שיש לשוב ולדון בדבר.
קול חדש מכוחו ,שכן הוא נשמע רק בשעת הדיבור ומכוח
לפיכך ,השומע מגילה ברמקול יחזור ויקרא מחמת קולו .ואין הכרח לדמותו לקול של מי שאינו בר חיובא ,ואף
הספק ,אך בלא ברכה ,שכן מעיקר הדין קרוב שיצא .ולענין אינו דומה לקול הברה ,שהרי נשמע קול חזק ובריא .ואין
הבדלה הורה הגרי"מ שטרן ,שאם שמע ברמקול יחזור אנו יודעים את מהות תהליך השמיעה ,שאף בשמיעה רגילה
וישמע מאחר אם אפשר ,ואם אין אפשרות לשמוע שוב, הקול עובר באוויר ומשתהה מעט עד שמגיע לאוזן; ומסתבר
יסמוך בדיעבד על המתירים. שגם הקול הנוצר ברמקול בשעת הדיבור נחשב קול האדם.
דל עשתרות קרנים :לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עוד ציין ,שלא ברור לו שאכן מדובר בקול אחר .וציין שכעין
עובדיה הלכות מגילה עמוד נו; יחוה דעת חלק ג סימן נד), סברתו כתב המגיה בהערות לשו''ת הלכות קטנות (סימן
אין יוצאים ידי חובת מגילה בשמיעה בטלפון או ברדיו ,אף רעו).
בשידור חי ,והשומע את ברכותיה ברדיו אינו עונה אמן. אולם למעשה הורה שלא להנהיג קריאת מגילה ברמקול,
ולגבי רמקול בבית הכנסת ,אותם העומדים רחוק למרות שיותר מסתבר שיוצאים בזה ,משום שההיתר אינו
מהש''ץ ,שבלעדי הרמקול לא היו שומעים את קריאתו ,אינם ברור ,וכן משום שהוא ענין חדש ועלולים להיגרר אחריו
יוצאים ידי חובתם; אולם העומדים בסמיכות לש''ץ ,שהיו חידושים נוספים .ומכל מקום ,באשה הנמצאת בבית החולים
שומעים היטב גם בלא הרמקול ,יוצאים ידי חובה שהרמקול ואינה יכולה לשמוע הבדלה במקומה ,הורה שתשמע
רק מסייע להגברת קול הש''ץ. בטלפון ,משום שדעתו נוטה יותר שיוצאת בכך .וכן אין
וטעם ההיתר ,משום שהרמקול אינו פוסל את הקול למחות ביד הנוהגים להקל בדבר.
הטבעי הראוי להישמע בלעדיו ,בדומה לדברי הגמרא (סוכה ובמסורת משה (חלק ג עמוד סח) הובא בשמו ,שהרוצה
דף ב" :).דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה" — שצל ההרים להחמיר שלא לסמוך על שמיעה מרמקול ,יתקרב לקורא
אינו פוסל סוכה שסככה ראוי להצל בפני עצמו .כך קול וישמע את קולו עצמו .ואף ששומע גם את קול הרמקול ,אין
הרמקול אינו פוסל כשהקול הטבעי ראוי להישמע בלעדיו. בכך חשש ,שכן קול הקורא נשמע לו ,וקול הרמקול הדומה
ולפי דבריו ,אף כשקול הרמקול גובר ובפועל שומעים רק לו רק מחזקו.
קול הרמקול ,די בכך שבלעדיו היו שומעים היטב את הקורא. והנה הגרצ"פ פרנק זצ"ל (מקראי קודש סימן יא) מביא
8 .8קונטרס "קול אומרים" את דברי ההלכות קטנות ,וצידד לחלק בין שופר למגילה:
קול קורא :הג''ר מרדכי יהודה בלייער שליט''א חיבר בשופר תערובת קול אחר פוסלת ,וקול היוצא דרך הטלפון
קונטרס מיוחד "קול אומרים" ,בו הגדיל להוכיח שאסור יש לו תערובת ממין אחר ,ואילו במגילה יש מקום להכשיר
להשתמש ברמקול בברכת אירוסין ונישואין וזימון ושבע שמיעה במגביר קול אף שיש בה תערובת קול אחר.
ברכות. וכתב הגרא"י ולדנברג זצ"ל (ציץ אליעזר חלק ח סימן יא
4
והביא בתחילת הקונטרס קול קורא (פורסם גם בקובץ אור ישראל גיליון יג עמוד ל) מאת בד"ץ העדה החרדית ירושלים
מתאריך ביום ג' כסלו תשנ"ח קריאה בעניין השימוש ברמקול בברכות אירוסין ונישואין ,בשבע ברכות ובברכת המזון בהתאספות
רבים .בקריאה מפורש שצריך לשמוע את ברכת המזמן ואת ברכות האירוסין והנישואין ,ולדעת גדולי הפוסקים ,הקול הנשמע
מהרמקול אינו קול המברך אלא קול הנוצר מכוח החשמל .לפיכך" ,יש חשש גדול שלא יוצאים ידי חובת הברכה" באמצעותו.
משום כך עוררו ש"מן הראוי" לכבד בברכות אלו את מי שקולו חזק ונשמע למרחוק ,ולא להשתמש ברמקול בשעת הברכה,
כדי שלא להיכשל בחשש ברכה לבטלה ובביטול מצות הזימון כהלכתה.
על הקריאה חתמו הגאונים הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל ,הג''ר בנימין רבינוביץ זצ''ל ,הג''ר אברהם דוד הורוויץ זצ''ל והג''ר
מאיר ברנדסדורפר זצ"ל .ביום ג' בסיון תשנ"ח הצטרף אליהם גאב"ד ירושלים הג"ר ישראל משה דושינסקי זצ"ל.
בהמשך הצטרפו לקריאה
הרבנים הגאונים מארץ ישראל
ומחוצה לה ,ועוררו שמן הראוי
שלא להשתמש ברמקול בברכות
אירוסין ונישואין ובשבע ברכות,
מחשש מכשול ברכה לבטלה
וביטול מצות זימון כהלכתה ,אלא
לכבד באמירתן את מי שקולו חזק
ונשמע למרחוק.
על הקריאה חתמו :הג"ר
אליקים שלזינגר זצ"ל ,ראש ישיבת
הרמה בלונדון; הג"ר שרגא פייביש
שנייבלג זצ"ל ,בעל "שרגא המאיר";
הג"ר זאב הלוי פלדמן שליט"א ,רב
קהילת תורה עץ חיים; הג"ר חנינה
אברהם לייטנר זצ"ל ,רב קהילת
בנין דוד בברוקלין; הג"ר ישראל
חיים מנשה פרידמן זצ"ל ,דומ"ץ
סאטמאר בוויליאמסבורג; הג"ר נתן
יוסף מייזעלס זצ"ל ,רב קהילת אבני
שלמה במונסי; הג"ר געציל ברקוביץ
שליט"א ,דומ"ץ סאטמאר בקרית
יואל; הג"ר שבתי שלמה ויגדר זצ"ל
ממונסי; הג"ר נפתלי הירצקא פרנקל
זצ"ל ,דומ"ץ העדה החרדית; והג"ר
יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין
שליט"א ,אב"ד גאלאנטא.
בנוסף הביא שם בקונטרס קול
אומרים ,מכתבים נוספים מהרבנים
הגאונים ,שעוררו שלא להשתמש
ברמקול בחופה ושבע ברכות
הודפס מאתר אוצר החכמה כיצד מזמנין -א /בלייער ,מרדכי יהודה }עמוד (6470422) {527
וזימון.
5
שאלה :האם יוצאים ידי חובת זימון .אפוסלים לגמרי :נחלקו גדולי הפוסקים אם הקול
בשמיעה ברמקול? הנוצר ברמקול נחשב קול המדבר .יש שפסקו שאין
האם גם זימון ושבע יוצאים בו כלל ידי חובה ,בכל דבר הטעון שמיעה מפי
ברכות תלויים במחלוקת אדם.
אם שמיעה ברמקול .במחמירים מספק :יש שהסתפקו בדבר והורו שלא
מועילה מדין "שומע לסמוך על הרמקול למעשה .והשומע מגילה ברמקול
כעונה" ,או שיש לחלק? יחזור וישמענה בלא רמקול ,אך בלא ברכה מחמת
תוספות מקורות: הספק.
(ברכות מו ;).משנה .גמקילים לצורך :יש שנטו להקל ,אך הורו שלא להנהיג
ברורה (סימן קפג ס''ק כח; סימן קצה ס"ק יא; סימן קצז כן לכתחילה ,משום שההיתר אינו ברור ומחשש
ס"ק יג; סימן קצט ס''ק כז); ביאור הלכה (סימן קצט פריצת גדר .כשאין אפשרות אחרת ,יש שהתירו
סעיף י ד"ה מצטרפין לזימון); שער הציון (סימן רא ס"ק שמיעת מגילה ברמקול והבדלה בטלפון.
טז); שיעורי הגרי"ש והערות (ברכות דף נ ;) .הלכות יום
.דקול הקורא עצמו :השומע ברור גם את קול הקורא
ויום (ברכות); פניני שבע ברכות (עמודים כא ,כג); שבט
עצמו יוצא ,אף שקול הרמקול מצטרף אליו .ויש
הלוי (חלק ה סימן פד; חלק י סימנים מ ,רמה); תשובות
שחידש ,שאם היה יכול לשמוע את הקורא גם בלא
והנהגות (כרך ג סימן עט; כרך ו סימנים מו ,נה).
הרמקול ,יוצא אף שכעת שומע רק את קול הרמקול.
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .העניית אמן :לדעת הגרשז"א ,הנמצא עם הציבור
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). ושומע ברמקול רשאי לענות אמן על ברכה
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב.
שאינו צריך לצאת בה ,בדומה להנפת הסודרים
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות.
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 באלכסנדריה .אולם השומע מרחוק בטלפון ,ואין לו
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' צירוף עם המברך ,לא יענה אמן.
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא'
•במייל 5047867@gmail.com .והקלטה :לכל הדעות אין יוצאים ידי חובה בשמיעת
ברכת מזל טוב לידיד הילכתא הקלטה ,שאין זו שמיעת האדם בשעת דיבורו.
הג''ר יהודה פיג'ו שליט''א .זקול אומרים :עוררו כמה מגדולי הפוסקים שראוי
לרגל שמחת הולדת בתו בשעטו''מ יהי רצון שיזכה להימנע משימוש ברמקול באירועים גדולים ,ולכבד
לרוות ממנה ומכל צאצאיו רוב נחת דקדושה אמן באמירת הברכות את מי שקולו חזק ונשמע למרחוק.
"זימון ברמקול" -חלק ב'
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :מייל5047867@gmail.com :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
