שארית ישראל · Shieiris Yisroel — לך לך (2026-10-19)

גיליון רמ"א | פר' לך לך תשפ"ז
ועל ידי זה שיתבונן בחסדי ה' יתברך על עמו ,ששוכן 'וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו
אתם בתוך טומאתם איך שהם משוקעים בעמקי ברכוש גדול' (בראשית טו יד)
הקליפות .אף על פי כן יש לו רשות להתחיל בתפילה
ולדבר דיבורים ותיבות התפילה הקדושים ,ומזה יבוא והנה כל זה הוא עתה ,ולעתיד בזמן המשיח על
לידי שמחה שיתענג מרוב שמחה שיש תקוה לאחריתו, אלף השביעי ,אבל אחר כך שיהיה בחינת מנוחה
כי ה' חושב מחשבות לבל ידח ממנו נידח ,וכן שמעתי לחי העולמים ,אז יתגלו שני הבחינות יחד החסדים
מהצדיק הגדול מורינו הרב רבי מרדכי מלעכוויץ נ"ע
שאמר בזה הלשון :אני שונא את בעלי המרה שחורה, והגבורות ,וזהו 'לא נמנעו עושים טהרות אלו על גבי
שהמה בעצבות תמיד ,כי אם העצבות מגודל העוונות. אלו' (יבמות יג ,):שיתחברו שני הבחינות ביחד ויתגלו
ואחר כך כשיתבונן מגודל חסדו יתברך ,איך שהוא כאחד דווקא ,וזהו 'דן אנוכי ,ואחרי כן יצאו ברכוש
יתברך שוכן אתנו בתוך טומאתנו כנ"ל ,אזי יבוא ויגיע גדול' ,שהרמז הוא על לעתיד לבא גם כן,
לשמחה עצומה ,כמו שקיבלנו שהעצבות האמיתית היא שמתחילה יתגלה בבחינת דינים ,ואחר כך יתגלה
כשבא אחר כך לידי שמחה ,ואם לאו אינה אמיתית כי אם ברכוש גדול ,שני הבחינות ודי למבין.
מהתגברות מרה שחורה כנ"ל.
(עמוד כח)
(עמוד קעו)
5:38 6:15 5:35 5:45 5:37 5:23
6:45 7:22 6:40 7:53 6:36 6:35
7:07 7:44 7:00 7:14 7:10 7:14
וזהו מאמר רז"ל (ברכות ח' ).לעולם יכנס אדם שיעור שני טבילה במקוה בשבת (א')
פתחים ואח"כ יתפלל' ,שענין הפתח הוא כמו שכתוב
(בראשית ד ז) 'לפתח חטאת רובץ' ,דהיינו קודם כל פתיחה בענין הטבילה בשבת לתוספת קדושה רבו בו
בקדושה בתורה או בתפילה ובכל דבר קדושה ,אזי הדיעות ,יש אוסרים ויש מתירים ,ובמקהלות
נתעורר עליו הקטרוגים הנ"ל 'הללו עובדי ע"ז' וכו' ,אזי החסידים פשטה ההוראה להיתר וכדעת הקרבן
צריך לעורר עליו רחמים רבים ממקור הרחמים ,בחינת נתנאל וכפי שנהגו גדולי עולם .ובשו"ת אבני נזר (או"ח
'פתחו לי פתח כחודו של מחט' וכו' ,שיעשה בשרו סי' תקכו) כתב שאין לשהות במקוה אלא יש לטבול
חידודין מגודל הצער והרחמנות שעליו ,בהרגשה גדולה ולצאת מיד ,ויש למחות במי ששוהה במקוה.
ובמרירות עצומה על גודל פגמו ,אזי 'ואני אפתח לכם' וכו',
שזהו ענין ובחינת ב' פתחים הנ"ל ,וזהו 'וישמע יתרו', הסוחט שיער -פטור אבל אסור ,ולכן הטובל
שבתחילה צריך להיות בחינת יתרו ,להחזיק עצמו בשבת יזהר שלא לסחוט את שערו .וגם כשהוא בתוך
לשיריים ,כמו שכתוב 'לשארית נחלתו' (מיכה ז יח) ,למי מי המקוה יש איסור סחיטה בשיער ,ולכן אין להדק
שמשים עצמו כשיריים (ר"ה יז ,):מחמת גודל פגמו שפגם את הפיאות אז (קנה בושם ח"ג סי' א).
כ"כ ,ע"כ צריך לבחינת 'ויחד יתרו' שיעשה בשרו חידודין
חידודין וכו' ,ועי"ז יבוא לבחינת שמחה עצומה אח"כ לדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל מותר לנגב את
הבאה ממנה. השערות במגבת בשבת ,ויש שהחמירו בזה ,ובספר בן
איש חי כתב שיש לנגב את השערות לאט ובנחת עד
(עמוד קפב)
שיבלעו המים במגבת.
יום ד' י"ז מרחשון – הרה"ק ר' מנחם מנדל יום שבת קודש י"ג חשון – הרה"ק ר' ברוך ב"ר
מקוסוב בהרה"ק ר' יעקב קאפיל זצ"ל אברהם מקוסוב זצ"ל
הרה"ק ר' יהושע בהרה"ק ר' שלום מקאמינקא •
זצ"ל
יום א' י"ד חשון – הרה"ק ר' אברהם אלימלך
הרה"ק ר' משולם זושא מטשרנוביל בהרה"ק ר' מקארלין בהרה"ק ר' ישראל מסטאלין הי"ד זצ"ל
חיים יצחק מלויעב זצ"ל
•
•
יום ב' ט"ו מרחשון – הרה"ק ר' צבי הירש
יום ה' י"ח חשון – הרה"ק ר' יחזקאל מראדומסק מטשורטקוב ב"ר מאיר (אבי הרה"ק ר' שמעלקע
בהרה"ק ר' אברהם ישכר דב זצ"ל מניקלשבורג זצ"ל ובעל ההפלאה זצ"ל) זצ"ל
הרה"ק ר' יעקב מהוסיאטין בהרה"ק ר' יצחק הרה"ק ר' שלמה מטשורטקוב בהרה"ק ר' נחום
מבוהוש זצ"ל מרדכי זצ"ל
עתה ,כשהושאר פתוח ,עלולים גויי הסביבה להיכנס ולחסל
את כל הונו ,נוסף על כך שבמגע-ידם יהיה כל היין אסור בשתייה
ליהודים.
אמנם היתה מאוחרת ,אך המוזג חישב ומצא שיספיק לשוב
"אלכסיי" ,הורה הבעל-שם-טוב הקדוש לעגלונו הקבוע ,לביתו ,לנעול את המרתף ולהגיע לפני שקיעת החמה לעיירה.
"רתום את הסוסים; אנו יוצאים מייד לדרך".
"מזל שהגעת בדיוק ברגע הנכון" ,קידם הפריץ את פניו בפתח
המשרת הגוי היה אמון על המלאכה .הוא לא התפלא על הבית" ,גרוני ניחר ואני משווע לכוסית יי"ש טוב".
הנסיעה הפתאומית ,על השעה המאוחרת ,על כך שעדיין לא נודע
לא היתה ברירה והוא נאלץ לספק את מבוקשו של הפריץ. לו מסלול הנסיעה .זו היתה דרכו של הבעש"ט .יוצא למסעות
מסתוריים עם חבורת תלמידיו .פעמים רבות היו זוכים ל'קפיצת -הפריץ נכנס לבית-המרזח והיהודי תפלל בלבו שימהר לשתות
הדרך' .לעיתים לא היו יודעים גם בשובם לביתם לשם מה נסעו ולצאת .אך העניינים הסתבכו והלכו .כאשר אך נפתחה הדלת,
החלו כל השכנים ,גויי הכפר ,להציף בהמוניהם את החנות ובאו ומה ביצעו במסע.
לקנות בזה אחר זה ,כאילו כרוז עבר בכפר ובישר שהמוזג נמצא
היתה זו שעה לילה .מוצאי היום-הקדוש .תמה תפילת נעילה .במקום.
זה עתה שבו הבעש"ט ותלמידיו מבית-הכנסת ,בסיומו של יום
ככל שהיהודי ניסה לקצר ולמהר לסיים ,כן גדלו ההזמנות. הכיפורים .הכול אפופים הרגשת טוהר והזדככות .איש לא תיכנן
לצאת למסע בשעה כזאת .אך כשהבעש"ט הביע את מבוקשו היו עוד לקוח ועוד קנייה ,ואי -אפשר לסגור לאנשים את הדלת
בפרצופם. הכול נכונים .דרך ארוכה עשו הסוסים.
היהודי מעיף מבט בשעון ומגלה ,שהשעה מתאחרת ואין עוד היושבים בעגלה ,תלמידיו של הבעש"ט ,היו דרוכים לקראת
העומד להתגלות להם .והנה נעצרו הסוסים .בכפר רחוק ונידח כל סיכוי שיצליח להגיע לבית-הכנסת טרם ייכנס היום הקדוש.
עשו חנייה ,והבעש"ט הורה למצוא דווקא את בית-המרזח .לבו פרפר בחרדה .מה ייעשה? מעולם לא חגג את יום הק' לבדו.
לא היו באמתחתו לא סידור ולא מחזור .התפילות לא היו לקראתם יצא בעל-הבית .יהודי היה האיש ,שניהל את בית-
שגורות על פיו .רק לבו גאה מרגשות… "ריבונו של עולם" ,פתח המרזח ,והגיש את שירותיו לכל גויי הסביבה ,ומזה היתה
פיו בתפילה אישית ,פתאומית" ,אתה הלוא אבא רחום .יודע פרנסתו .הוא היה מפוחד ומבוהל למראה החבורה הנכבדה
אתה מחשבות לבב אנוש ויודע אתה היטב כמה רציתי להיות שעמדה בפתח ,וביחוד נחרד נוכח עיניו החודרות של הבעש"ט
עתה בבית-הכנסת בחברת אחי היהודים" .איני יודע להתפלל, שננעצו בו.
אין לי מחזור תפילות ,קבל-נא ממני את התפילה היחידה שאוכל "רבי!" ,נשבר פתאום המוזג כשהוא מזדעק בקול לא-לו" ,רבי!
לתת לך עכשיו .גם אני רוצה לשפוך את נפשי לפניך ולבקש ממך חטאתי מאוד! ידעתי מה גדול עווני! או ,אוי ,רבי! חשבתי שאיש
שנה טובה ומתוקה". לא יידע על כך ,והנה אתה ידעת"… דמעות זלגו על לחייו של
הדבר היחיד שידע המוזג בעל-פה היו …אותיות האלף-בית. החוכר היהודי .ניכר היה בו שכולו נסער ונרגש.
החל אפוא לקרוא את האותיות בזו אחר זו ,כשבעיניו זולגות נהרי הבעש"ט הרגיעו וביקשו לשבת ולספר בנחת את אשר אירע
דמעות .זו היתה התפילה היחידה שהיתה שגורה על פיו. עמו .הוא לא היה צריך לשדלו הרבה .היהודי חש צורך פנימי
"קבל ממני את האותיות הללו ,ריבונו-של-עולם" ,קרא להשיח את אשר על לבו באוזני הצדיק .קבוצת התלמידים היתה
בנהמת-לבו" ,ואתה צרף מהן מלים וכוונות ,והענק לי שנה עדה לסיפורו של המוזג.
טובה". מדי שנה בשנה נוהג הוא לנסוע לעיירה הסמוכה ,לקראת
"רבי! אני מנחש שבאת אלי כדי להוכיחני על חטאי" ,סיים הימים הנוראים ,החל לספר .בכפרו לא גרים עוד יהודים מלבדו.
המוזג את סיפורו בפנותו אל הבעש"ט" ,יודע אני כי לא נהגתי במשך כל ימות השנה הוא נאלץ להסתדר בלי מניין לתפילות,
כשורה .תן לי דרך לשוב בתשובה". אולם בימים הנוראים היה נוסע העירה ומתפלל בבית-הכנסת.
עיניו של הבעש"ט קרנו באור מיוחד ,וחיוך של קורת-רוח נח גם השנה ,בערב יום הכיפורים התכונן לעזוב את ביתו ולצאת
על שפתיו הקדושות" .תנוח דעתך" ,אמר ליהודי בחמימות" ,זה העירה .הכול היה ערוך ומוכן ,והמוזג ובני-ביתו כבר עשו את
שנים רבות שלא עלתה למרומים תפלה כה תמימה וזכה מרבית הדרך כאשר נזכר לפתע ששכח לנעול את דלת המרתף.
כתפלתך ביום-כיפורים זה. העניין אינו פשוט כלל וכלל .במרתף מאוחסנים כל המשקאות.
חזרו הגבאים בידיים ריקות אל הרה"ק ר' שלום שכנא סיפר הרה"ח המפואר ר' משה מהעיר מחנובקא
ואמרו לו שהילד איננו ,גער בהם הצדיק ואמר להם :מצוה ששמע מהצדיק רבי מרדכי מקאראסטשוב זצ"ל בעת
אני אתכם שתלכו מבית לבית עד שתמצאוהו ,כי אני בטוח שדיבר פעם בשבחו של רבינו ,ובין הדברים סיפר את
שהוא כאן בעיר. הסיפור הבא:
הלכו הגבאים איתם עימם כמה חסידים וסובבו את כל פעם באו כמה חסידים אל רבינו ואמרו לו שהרה"ק
העיר בית בית עד שבאו אל בית האופה ,כששאלוהו האם מרוז'ין מזלזל בו ,ולועג למעשיות שלו .השיב להם רבינו:
נמצא אצלו אורח שבא ללון ,אמר להם שהגיע אליו בחור אין זה יכול להיות שהצדיק מרוז'ין יאמר משהו כנגדי!
יחף ששוכב כעת על התנור. מוכרח אני לספר לכם מעשה שהיה.
נגשו אלי הגבאים ושאלוני מאין אני ,עניתי להם הדבר אירע כאשר הייתי בן שלוש עשרה שנה ,נקראתי
מקאטעלנע ,אמרו לי הגבאים כי הרבי מבקש לראותני, אז בשם 'העילוי מקאטעלנע' .שמעתי אז שבעיר
עניתי להם כי איני רוצה ללכת ,חזרו הגבאים אל רבינו עם ניוויזיראדקע מצוי בחור שגם אותו מכנים בשם 'עילוי'
תשובתי. והשתוקקתי לפוגשו.
שוב חזרו אלי הגבאים וביקשוני בתחנונים שאבוא מאחר שהתגדלתי בעניות גדולה עד למאוד לא היה
עימהם ,אמרתי להם איך אלך הרי ערום ויחף אנוכי ,בגדי באפשרותי לשכור עגלה ,ונאלצתי ללכת אליו רגלי ,בדרך
קרועים ואין מנעלים לרגלי. הארוכה נקרעו מנעליי ,והמשכתי ללכת ברגליים יחפות,
כך הלכתי מעיר לעיר עד שהגעתי לעיר משכנו של הרה"ק
ציוה הצדיק שיביאו לי בגדים נאים ומתוקנים ומנעלים
ר' שלום שכנא מפרהובישט.
חדשים ,וכך באתי אל הצדיק .מיד כשנכנסתי לביתו נתן לי
הצדיק שלום ,וגם בנו הצדיק רבי ישראל מרוז'ין נתן לי הגעתי לשם כשעתיים לאחר רדת הלילה ,פניתי לביתו
שלום ,ופתח גמרא וביקש ממני שאומר לפניהם דף גמרא של האופה וביקשתי ממנו שיניח לי ללון בביתו ,והוא אמר
בעל פה עם פירוש רש"י ותוס'. לי שאני יכול לשכב על התנור ,וכן עשיתי.
עניתי ואמרתי לצדיק כי אם הוא רוצה יכול אני לומר את באותן שעות קרא הצדיק ר' שלום שכנא לגבאיו ,ואמר
הדף שר והפוך ,השיב לי הצדיק כי אין צורך בכך' .ואז הם להם שהוא מרגיש כי 'העילוי מקאטעלנע' נמצא בעיר,
הכירו אותי היטב' ,סיים רבינו את סיפורו' ,ואיך אוכל ולכן מבקש כי ימצאו אותי ויבקשוני שאלך אליו לביתו.
להאמין כי הצדיק מרוז'ין מדבר עלי סרה ,זה לא יתכן'. הלכו הגבאים וחיפשו בכל האכסניות בעיר ולא מצאוני.
