פניני הפרשה · Penine Haparsha — לך לך (2026-10-19)

++פ++ני++ני ה++פרש+ה
לך לך-וירא fVVVVVVVVVVVVVVVVVe
cd
עלון מס'
1279
שנה כ"ח תשפ"ז
T · יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·
◁ נייד ◁ 052-7654216 :כתובת :רח' הרב רוזובסקי 14/13אשדוד ◁ .דוא"ל7654216@gmail.com :
dקודם כל לעשר c
לאחר מלחמת ארבעת המלכים ,השיב אברהם אבינו את כל הרכוש של אנשי סדום ,כאשר לפני הכל הפריש
"מעשר מכל" למלכי צדק מלך שלם הוא שם בן נח .וזאת כיון שהיה עוסק בתורה והוא כהן לאל עליון .אך
צריך להבין ,הרי הרכוש אינו שלו והוא מתכונן להשיב הכל למלך סדום כמו שנאמר בהמשך ,אם כן כיצד
מעשר ונותן מהכל למלכי צדק מלך שלם?
אמנם היישוב פשוט ,כיון שבמלחמת ארבעת המלכים הרכוש של סדום היה אבוד מהם ,לכן כל הכסף שייך
לאברהם אבינו מדין מציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר שכל המציל זוכה מן ההפקר ואין למלך סדום
בעלות על זה כלל ועיקר ,ואעפ"כ לבסוף השיב לו את כל הכסף והרכוש כדי לקדש את ה' שלא יאמר "אני
העשרתי את אברם" .על כן ,דבר ראשון הקדים אברהם אבינו לתת מעשר מכל לפני שידבר עם מלך סדום,
להראות שכל הכסף והרכוש ניתן מן השמים ואין בעלות לאדם עליו ,ורק אח"כ נתן למלך סדום את מה
שנשאר מהרכוש והכל כדי למנוע לעז ולזות שפתיים.
במדרש רבה נאמר בזכות "ויתן לו מעשר מכל" ,זכה אברהם אבינו בברכה "וה' ברך את אברהם בכל".
המעשה הגדול בנתינת המעשר היה בעצם הדבר שעוד לפני שדיבר עם מלך סדום ובטרם חילק את
הרכוש ,הזדרז מיד לתת מעשר ,כדי שאח"כ לא יהיו כל מיני טרדות ושאלות ועיכובים .וזה מלמדנו שכאשר
מקדימים לדבר מצוה ,זוכים אח"כ לשפע ברכה והצלחה.
*
כעין זה מסופר שהיה הגר"א מקפיד על מצה שמורה ,ולאחותו היה שדה חיטים ובכל שנה היתה שולחת
לו לוילנא חטים שנשמרו באופן מדוקדק על ידה .שנה אחת אחד מהסוחרים הבאים למכור חטים התנדב
בנסיעתו לוילנא לסור לבית הגר"א למסור את החיטים האלו .בזמן שהגיע הסוחר לגר"א עם החיטים ,בא
לפני הגר"א בן של יהודי אחד שנאסר ע"י הפריץ והיה צריך לשלוח שליח מהיר כדי לשחררו ,אך לא היה
בעל עגלה בנמצא לקחת את השליח .ביקש אפוא הגר"א ממביא החטים לחוש מהר לשחרר את התפוס.
אמר לו הסוחר כי נותרו רק יומיים ליריד למכור את החטים ,ואם ילך ויחזור יעבור זמן היריד והוא אינו
דואג רק על עצמו ,כי אם על סוחרים אחרים שמסרו לו חיטים למכור וכולם יפסידו .השיבו הגר"א :בכל
זאת תלך ותשתדל בפדיון שבויים וזכות המצוה תביא לך את הברכה .לבסוף אחר שחזר אמנם הסתיים
היריד ,אך בהפתעה עלה מחיר החיטים מאד עד שיצא ברווח גדול.
dמיעוט שחוק c עצה טובה
לאדם שתהה בפני מרן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז אפשר לבזבז אנרגיות מיותרות בנסיון לשנות
זצ"ל מה הבעיה בחינוך הממלכתי ,השיב מרן בשנינות: את האחר ולהתאימו אל רצונכם ונוחותכם .אך
"אפילו אבימלך הכיר בבעייתיות של חינוך זה ,שכן למעשה זה לא יעיל ומביא רק תסכול .במקום
אמר לאברהם" :כי הבאת עלי ועל ממלכתי -חטאה זה השקיעו את אותן אנרגיות בכדי להשתנות
גדולה ,מעשים אשר לא יעשו'( "...בראשית כ ,ט). בעצמכם ולהתאים את עצמכם אל האחר.
dמגיד דבריו /פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל c
"זכרון יום המיתה יגדל יותר כשהאדם מזדמן בשעת מיתה או בשעת ההספד ,שידע שנפקד ונחסר איש אחד
שהיה בעולם ואיננו וגם עליו יעבור כוס המיתה ...ובזכרון זה יתגבר על טבעו".
("מגיד חדשות" ח"י עמ' תל"ט)
++ | 1פ++ני++ני ה++פרשה
dפנינים ופרפראות c
ואת הנפש אשר עשו בחרן (י"ב ה')
"עשו בחרן" ר"ת ע"ב ,רמז בזה למ"ש בספר הישר דכל הנפש אשר עשו בחרן היו ע"ב אנשים ע"ש.
(הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א).
dנק ּודת חן · עובדיה חן c
המצוה הכי קשה והכי נחשקת
למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים אילו היינו שואלים יהודי לפני כשלושת אלפים שנה:
ומילה -עדיין היא מוחזקת בידם ."...ותוספות שם איזו מצוה היא בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיזנח -
ביארו בשם ר"ת שהדברים אמורים על אברהם אבינו, סביר להניח שהיה מצביע על מצות ברית מילה.
שקיבל את מצות המילה בשמחה ,כמו שדרשו בפרקי למה? יש את כל הסיבות לכך :זו מצוה קשה הכרוכה
דרבי אליעזר (פ' כ"ט) את הפסוק "ויעש אברהם בכאב פיזי ולעתים גם בסיכון .היא גם מנוגדת לנטייה
משתה גדול ביום הגמל את יצחק" -ביום ה"ג מל את האנושית הטבעית לשמור על שלמות הגוף .ניתן היה
יצחק ,דהיינו ביום השמיני דמילה כמנין ה"ג.
איפוא להניח שבמרוצת הדורות ,ובעיקר בתקופת
גלות הארוכה והקשה ,יהודים יירתעו מקיומה ,בעיקר נמצא איפוא שסוד עמידותה של מצות מילה לאורך
לנוכח הגזרות האכזריות שנגזרו עליהם במטרה לבטל כל הדורות נעוץ בשתי נקודות :שמחה ומסירות נפש.
כאשר מצוה מתקבלת אצל עם ישראל בשמחה מצוה זו.
אך למרבה הפלא ,דוקא מצוה זו היא ,על פי כל ובמסירות נפש ,היא נעשית חלק בלתי נפרד ממנו
הסקרים ,המצוה הנשמרת ביותר גם בקרב יהודים – עד שאפילו אלפי שנות גלות וגזרות שמד אינן
מצליחות לעקור אותה. הרחוקים בתכלית משמירת תורה ומצוות.
*** הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל מצא לתופעה זו רמז
ויש בשמחת הברית גם לימוד זכות גדול על עם נפלא בפסוק" :ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר
ישראל – שכן לא מצינו יהודי שעושה חגיגה לכבוד יהיה האות הזה" (שמות ח ,יט) " -פדות" מלשון
הבדלה (כמו שפירש רשב"ם)" ,בין ובין עמי עמך"
עבירה ...וידוע המעשה על הרבי הקדוש רבי לוי
-בין ישראל לעמים .ואמנם הבדלות רבות וניכרות
יצחק מברדיטשוב זצ"ל שיהודים רבים ראו כבוד
יש :שבתות ומועדים ,תפילין וציצית ,זקן ופאות
לעצמם לכבדו בסנדקאות .הרבי ניאות להגיע לכל
וכו'" ,אבל למחר יהיה האות הזה" -יבוא זמן בו חלק
ברית ,אולם התנה זאת בכך שתיערך סעודת מצוה
גדול מהעם יתדרדר ויהיה חלילה ככל הגויים ממש,
כדת וכדין .לתמיהת מקורביו מה פשר התעקשותו
ואז "יהיה האות הזה" -אות ברית המילה הוא לבדו
על קיום תנאי זה ,השיב הצדיק שנודע בכינויו
יבדיל בין ישראל לעמים ,אותו ישמרו גם המרוחקים
"סנגורן של ישראל"" :מלחמה נואשת יש לי עם
והמנוכרים.
השטן .הוא מתאמץ להוכיח שבני ישראל חוטאים
ופושעים ,ומביא הוכחות לפני הקב"ה שבזדון ובמעל ולא זו בלבד ,ישנו פלא גדול אף יותר :את מצות ברית
חטאו .משכלו כל הקיצין ,שולף אני טיעון מנצח מילה מקיימים יהודים בשמחה יוצאת דופן ,אולי
כנגדו ,המוכיח שאין דרכם של ישראל בכך ,אלא יותר מכל מצוה אחרת.
מדובר במעידה בלבד :יהודים תמיד עורכים סעודות ומהו סודה של מצוה זו? התשובה טמונה בדברי
מצוה לכבוד ברית מילה ,בר מצוה וחתונה .פונה אני חז"ל במסכת שבת (ק"ל ע"א)" :תניא רשב"ג אומר
אל השטן ושואל אותו :מדוע מעולם לא ראינו יהודי כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה ,כגון מילה דכתיב
שעורך סעודה לכבוד עבירה עסיסית שעבר?! אין (תהלים קיט ,קסב) 'שש אנכי על אמרתך כמוצא
זאת אלא שאף כאשר יהודי נכשל ,נחמץ לבו בקרבו שלל רב' -עדיין עושין אותה בשמחה ...תניא ר"ש בן
והוא מצטער על כך". אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם
++ | 2פ++ני++ני ה++פרשה
ַ dה ֶּנ ֱא ָמן -סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל c
"זה חידוש!"
כתיבה שממנה קנה אבא את הפנקס הנ"ל )...וכתב אם נבקש לתת דוגמא אישית כנה ומוחשית איך
עליו באותיות אשורית גדולות ונאות :קונטרס בפועל ממתיקים לילדים את טעמה הערב של
"ויעל גדעון" (ע"פ ספר שופטים פרק ח' פסוק התורה ,הרי שנזדקק להשתמש בסיפור המתוק
י"א) .ומאז ,כל חידוש שהתחדש לי ,היה אבא והמכונן שסיפר בנו של רבנו – רבי גדעון מאזוז
כותבו לי באותו פנקס עם התאריך שבו התחדש שליט"א:
החידוש."... "בילדותי ,כשהייתי בגיל שמונה וחצי ,ישבתי
ומעשה בנים סימן לנכדים ,כפי שמספר נכדו רבי ללמוד עם אבי מורי שיחיה פרשת בשלח עם
מנחם מאזוז הי"ו (בן רבי גדעון הי"ו)" :היתה לי פירוש רש"י .כשהגענו לפסוק "תפול עליהם
קביעות לימוד עם סבא ,ופעם במהלך הלימוד אימתה ופחד" עם פירוש רש"י שעליו – הקשיתי
הקשיתי קושיא מסוימת .והנה בשבוע לאחר מכן קושיא .את הדפיקה החזקה שאבא נתן על השלחן
רק נכנסתי לביתו ,מיד אמר לי בקול רם ובשמחה כששמע את קושייתי – לא אשכח לעולם...
בשמחה עצומה דפק על השלחן וצעק בקול לא
גדולה" :מנחם ,אתה לא יודע איזה חידוש
לו' :זה חידוש! כנראה זה ממה שקיבלה נשמתך
חידשת!" וחזר על הדברים שוב ושוב ...מתברר
בהר סיני'.
שסבא לאחר הלימוד לא נח ולא שקט עד שמצא
את השאלה שלי בספר כסא רחמים (חורי) .ואז "רק אז הבנתי בשכלי הקט ,שכל של ילד ,מה זה
חזר לי על הקושיא ,וישב לספר לי על המחבר רבי חידוש .עד אז הייתי רגיל לשמוע את אבא מדבר
רחמים חורי שכידוע היה מדבר עם מלאכים בהקיץ על חידושים ושמח בהם ,ולא הבנתי לשמחה מה
ועל גדולתו וחידושיו וספריו .באותם רגעים ,סבא זו עושה ,ומה זה חידוש בכלל ...עד לאותו מעמד
החדיר בי אהבת תורה וחשק עצום ללימוד ,בצורה מיוחד ,שהמחיש לי בדרך מיוחדת ומוחשית כל כך
כל כך מוחשית ,עד שהיה נדמה שאילו רק היה – מהו חידוש...
כוחו בידו -היה קם ופוצח עמי בריקוד של מצוה "זה לא הסתכם בכך ,למחרת הלך אבא וקנה לי
לכבודה של תורה". פנקס (אני זוכר אפילו את החנות של מכשירי
dהוא -היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם c
רב פפא – חש לכל הדעות ומזווג הדעות
בספרו "ארים נסי" (ברכות דף נ"ט ע"א) מצא רבנו כי דרכו של רב פפא לחוש לכל הדעות ,וכמו בברכות
שם :אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית וכו' .וכן שם ע"ב :הילכך נימרינהו לתרוייהו
רוב ההודאות והאל ההודאות .ע"ש ציונים נוספים.
וחידש רבנו שם שרב פפא למד זאת מרבו אביי ,כדאיתא בפסחים (דף קט"ז ע"א) :אמר אביי הילכך צריך
לקהוייה וצריך לסמוכיה .ע"ש .כיוצא בו דבר שלמד רב פפא מרבו אביי ,מצא רבנו ב"אסף המזכיר" (ערך
יהללך זר ולא פיך ,א) שמובא בשו"ת הרשב"א ח"א (סי' פ"ד) דאמרו ליה לרב פפא :מה שמך? א"ל רב
פפא .אמרו ליה :והא כתיב 'יהללך זר ולא פיך'? אמר :הא אין זר -פיך .וכתב רבנו שכנראה שלמד כן מרבו
אביי ,שכן בירושלמי (סופ"ב דמכות) מובא :אמר אביי תלמיד חכם צריך לפרסם את עצמו .ע"ש.
כמו כן ,בברכות (מ"א ע"ב) מובאת מחלוקת בעלת שלש דעות לגבי ברכה ראשונה ואחרונה על דברים
הבאים בתוך הסעודה ,ולבסוף מובאים דברי רב פפא המסכם את הדין .וביאר שם רבנו יפה שדברי רב פפא
באו להשמיענו שיש מקום לכל שלש הדעות ואלו ואלו דברי אלהים חיים .ע"ש.
++ | 3פ++ני++ני ה++פרשה
dאור המאיר c
שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה
מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל
(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)
***
שאלה :האם יש סחיטה בנייר טואלט?
תשובה :נראה דודאי יש סחיטה ,דלא עדיף משער או עור שהם קשים ופטור אבל אסור מדרבנן
לדעת הרמב"ם (הובא במשנה ברורה סי' ש"ך סוף ס"ק נ"ה) ,וכל שכן נייר שהוא רך .לכן יקנח
מתחילה בנייר יבש ואח"כ ירחץ במים ,כפי שכתבתי באור תורה אייר דנא במדור "שואל ומשיב"
[וכעת נדפס בשו"ת "בית נאמן" ח"ג חאו"ח סי' י"ז] .עיין שם.
VVVVVVVVVVVe
שאלה :יהודי מעוניין לשכור דוכן בתערוכת מכירות המתקיימת בחו"ל במשך שנים עשר יום .מארגני
התערוכה מתנים את השתתפות בעלי הדוכנים בכך שהדוכן יהיה פעיל בכל ימי התערוכה ,ואינם
מאפשרים שהדוכן יהיה סגור בשבת .האם רשאי היהודי להשאיר גוי שיפעיל את הדוכן בשבת?
תשובה :אם בדוכן לא כתוב שם יהודי ,והיהודי אומר לנכרי על כל סחורה שתמכור בשבת אתה מקבל
למשל 10אחוז ,נראה שמותר ,דנכרי אדעתא דנפשיה קא עביד.
VVVVVVVVVVVe
שאלה :בעקבות שיעור בצרפת בהלכות אמירה לגוי ,פנו אלי כמה אנשים בודדים בבקשה לסדר להם ע"פ
ההלכה שותפות עם גוי שתאפשר להם להפעיל את עסקיהם בשבת .לאחר עיון ובדיקה בפרטים,
נעשה הכל לפי כל הדעות .כעת פנו אלי אנשים נוספים בבקשה להסדיר עבורם שותפות כזו .האם יש
מקום להימנע מלהיענות לבקשות אלו ,מחשש שהדבר יתפשט? ומה הדין לגבי יהודי שכבר פותח
את עסקו בשבת?
תשובה :היתר זה ניתן לעתים רחוקות בחו"ל למנוע כשלונות ,וכדאי לימנע מזה ,כי רבו הקולות
והמכשולות .וביהודי שכבר פותח בשבת ,אפשר ,אבל להגביל את זה (כעין מה שכתב מרן בסי'
רמ"ד סעי' ו' במכס ובמטבע) ,שלא יחשבו המוני העם שהותרה שבת .אולם בארץ ישראל
אסור להורות היתר בזה כי מכשילים את הרבים .וראינו עין בעין בא"י ובחו"ל שכל המתעסקים
בקולות עם השבת ,ממונם יורד לטמיון רח"ל .וכל השומרים שבת כהלכה ,השבת שומרת
עליהם והקב"ה עזרם ומגנם .ושומע לנו ישכון בטח.
VVVVVVVVVVVe
שאלה :ע"פ מה שהביא המ"ב בסי' רמ"ד בס"ק ז' ,שיש מקילים לשכור לגוי בשבת בקבלנות כשכך מנהג
המקום ,האם אפשר להתיר להשכיר לגוי נכסים שבבעלות יהודי באופן שלא ידוע שהם של היהודי?
תשובה :ראה בהגהות משנה ברורה איש מצליח (שם) בשם שו"ת יביע אומר ח"ח (סימן כ"ח אות ב')
שכתב ג"כ להקל בזה .ומכל מקום צריך זהירות רבה שלא ילמדו מזה אחרים ותהיה שבת קלה
בעיניהם.
נר ה' נשמת אדם
לע"נ לאה בת שרה ע"ה לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל
לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל לע"נ רחל בת מזל ע"ה
לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל
להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה
לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו
YZZZZZZaZZZZZZb
עיצוב ועימוד :בהי+רות
b65271000@gmail.com ++ | 4פ++ני++ני ה++פרשה
