gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪++‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרש‪+‬ה‬ ‫לך לך‪-‬וירא‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1279‬‬ ‫שנה כ"ח תשפ"ז‬ ‫‪T‬‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬קודם כל לעשר ‪c‬‬ ‫לאחר מלחמת ארבעת המלכים‪ ,‬השיב אברהם אבינו את כל הרכוש של אנשי סדום‪ ,‬כאשר לפני הכל הפריש‬ ‫"מעשר מכל" למלכי צדק מלך שלם הוא שם בן נח‪ .‬וזאת כיון שהיה עוסק בתורה והוא כהן לאל עליון‪ .‬אך‬ ‫צריך להבין‪ ,‬הרי הרכוש אינו שלו והוא מתכונן להשיב הכל למלך סדום כמו שנאמר בהמשך‪ ,‬אם כן כיצד‬ ‫מעשר ונותן מהכל למלכי צדק מלך שלם?‬ ‫אמנם היישוב פשוט‪ ,‬כיון שבמלחמת ארבעת המלכים הרכוש של סדום היה אבוד מהם‪ ,‬לכן כל הכסף שייך‬ ‫לאברהם אבינו מדין מציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר שכל המציל זוכה מן ההפקר ואין למלך סדום‬ ‫בעלות על זה כלל ועיקר‪ ,‬ואעפ"כ לבסוף השיב לו את כל הכסף והרכוש כדי לקדש את ה' שלא יאמר "אני‬ ‫העשרתי את אברם"‪ .‬על כן‪ ,‬דבר ראשון הקדים אברהם אבינו לתת מעשר מכל לפני שידבר עם מלך סדום‪,‬‬ ‫להראות שכל הכסף והרכוש ניתן מן השמים ואין בעלות לאדם עליו‪ ,‬ורק אח"כ נתן למלך סדום את מה‬ ‫שנשאר מהרכוש והכל כדי למנוע לעז ולזות שפתיים‪.‬‬ ‫במדרש רבה נאמר בזכות "ויתן לו מעשר מכל"‪ ,‬זכה אברהם אבינו בברכה "וה' ברך את אברהם בכל"‪.‬‬ ‫המעשה הגדול בנתינת המעשר היה בעצם הדבר שעוד לפני שדיבר עם מלך סדום ובטרם חילק את‬ ‫הרכוש‪ ,‬הזדרז מיד לתת מעשר‪ ,‬כדי שאח"כ לא יהיו כל מיני טרדות ושאלות ועיכובים‪ .‬וזה מלמדנו שכאשר‬ ‫מקדימים לדבר מצוה‪ ,‬זוכים אח"כ לשפע ברכה והצלחה‪.‬‬ ‫*‬ ‫כעין זה מסופר שהיה הגר"א מקפיד על מצה שמורה‪ ,‬ולאחותו היה שדה חיטים ובכל שנה היתה שולחת‬ ‫לו לוילנא חטים שנשמרו באופן מדוקדק על ידה‪ .‬שנה אחת אחד מהסוחרים הבאים למכור חטים התנדב‬ ‫בנסיעתו לוילנא לסור לבית הגר"א למסור את החיטים האלו‪ .‬בזמן שהגיע הסוחר לגר"א עם החיטים‪ ,‬בא‬ ‫לפני הגר"א בן של יהודי אחד שנאסר ע"י הפריץ והיה צריך לשלוח שליח מהיר כדי לשחררו‪ ,‬אך לא היה‬ ‫בעל עגלה בנמצא לקחת את השליח‪ .‬ביקש אפוא הגר"א ממביא החטים לחוש מהר לשחרר את התפוס‪.‬‬ ‫אמר לו הסוחר כי נותרו רק יומיים ליריד למכור את החטים‪ ,‬ואם ילך ויחזור יעבור זמן היריד והוא אינו‬ ‫דואג רק על עצמו‪ ,‬כי אם על סוחרים אחרים שמסרו לו חיטים למכור וכולם יפסידו‪ .‬השיבו הגר"א‪ :‬בכל‬ ‫זאת תלך ותשתדל בפדיון שבויים וזכות המצוה תביא לך את הברכה‪ .‬לבסוף אחר שחזר אמנם הסתיים‬ ‫היריד‪ ,‬אך בהפתעה עלה מחיר החיטים מאד עד שיצא ברווח גדול‪.‬‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫לאדם שתהה בפני מרן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז‬ ‫אפשר לבזבז אנרגיות מיותרות בנסיון לשנות‬ ‫זצ"ל מה הבעיה בחינוך הממלכתי‪ ,‬השיב מרן בשנינות‪:‬‬ ‫את האחר ולהתאימו אל רצונכם ונוחותכם‪ .‬אך‬ ‫"אפילו אבימלך הכיר בבעייתיות של חינוך זה‪ ,‬שכן‬ ‫למעשה זה לא יעיל ומביא רק תסכול‪ .‬במקום‬ ‫אמר לאברהם‪" :‬כי הבאת עלי ועל ממלכתי ‪ -‬חטאה‬ ‫זה השקיעו את אותן אנרגיות בכדי להשתנות‬ ‫גדולה‪ ,‬מעשים אשר לא יעשו'‪( "...‬בראשית כ‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫בעצמכם ולהתאים את עצמכם אל האחר‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"זכרון יום המיתה יגדל יותר כשהאדם מזדמן בשעת מיתה או בשעת ההספד‪ ,‬שידע שנפקד ונחסר איש אחד‬ ‫שהיה בעולם ואיננו וגם עליו יעבור כוס המיתה‪ ...‬ובזכרון זה יתגבר על טבעו"‪.‬‬ ‫("מגיד חדשות" ח"י עמ' תל"ט)‬ ‫‪++ | 1‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫ואת הנפש אשר עשו בחרן (י"ב ה')‬ ‫"עשו בחרן" ר"ת ע"ב‪ ,‬רמז בזה למ"ש בספר הישר דכל הנפש אשר עשו בחרן היו ע"ב אנשים ע"ש‪.‬‬ ‫(הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫המצוה הכי קשה והכי נחשקת‬ ‫למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים‬ ‫אילו היינו שואלים יהודי לפני כשלושת אלפים שנה‪:‬‬ ‫ומילה ‪ -‬עדיין היא מוחזקת בידם‪ ."...‬ותוספות שם‬ ‫איזו מצוה היא בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיזנח ‪-‬‬ ‫ביארו בשם ר"ת שהדברים אמורים על אברהם אבינו‪,‬‬ ‫סביר להניח שהיה מצביע על מצות ברית מילה‪.‬‬ ‫שקיבל את מצות המילה בשמחה‪ ,‬כמו שדרשו בפרקי‬ ‫למה? יש את כל הסיבות לכך‪ :‬זו מצוה קשה הכרוכה‬ ‫דרבי אליעזר (פ' כ"ט) את הפסוק "ויעש אברהם‬ ‫בכאב פיזי ולעתים גם בסיכון‪ .‬היא גם מנוגדת לנטייה‬ ‫משתה גדול ביום הגמל את יצחק" ‪ -‬ביום ה"ג מל את‬ ‫האנושית הטבעית לשמור על שלמות הגוף‪ .‬ניתן היה‬ ‫יצחק‪ ,‬דהיינו ביום השמיני דמילה כמנין ה"ג‪.‬‬ ‫איפוא להניח שבמרוצת הדורות‪ ,‬ובעיקר בתקופת‬ ‫גלות הארוכה והקשה‪ ,‬יהודים יירתעו מקיומה‪ ,‬בעיקר נמצא איפוא שסוד עמידותה של מצות מילה לאורך‬ ‫לנוכח הגזרות האכזריות שנגזרו עליהם במטרה לבטל כל הדורות נעוץ בשתי נקודות‪ :‬שמחה ומסירות נפש‪.‬‬ ‫כאשר מצוה מתקבלת אצל עם ישראל בשמחה‬ ‫מצוה זו‪.‬‬ ‫אך למרבה הפלא‪ ,‬דוקא מצוה זו היא‪ ,‬על פי כל ובמסירות נפש‪ ,‬היא נעשית חלק בלתי נפרד ממנו‬ ‫הסקרים‪ ,‬המצוה הנשמרת ביותר גם בקרב יהודים – עד שאפילו אלפי שנות גלות וגזרות שמד אינן‬ ‫מצליחות לעקור אותה‪.‬‬ ‫הרחוקים בתכלית משמירת תורה ומצוות‪.‬‬ ‫***‬ ‫הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל מצא לתופעה זו רמז‬ ‫ויש בשמחת הברית גם לימוד זכות גדול על עם‬ ‫נפלא בפסוק‪" :‬ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר‬ ‫ישראל – שכן לא מצינו יהודי שעושה חגיגה לכבוד‬ ‫יהיה האות הזה" (שמות ח‪ ,‬יט) ‪" -‬פדות" מלשון‬ ‫הבדלה (כמו שפירש רשב"ם)‪" ,‬בין ובין עמי עמך"‬ ‫עבירה‪ ...‬וידוע המעשה על הרבי הקדוש רבי לוי‬ ‫‪ -‬בין ישראל לעמים‪ .‬ואמנם הבדלות רבות וניכרות‬ ‫יצחק מברדיטשוב זצ"ל שיהודים רבים ראו כבוד‬ ‫יש‪ :‬שבתות ומועדים‪ ,‬תפילין וציצית‪ ,‬זקן ופאות‬ ‫לעצמם לכבדו בסנדקאות‪ .‬הרבי ניאות להגיע לכל‬ ‫וכו'‪" ,‬אבל למחר יהיה האות הזה" ‪ -‬יבוא זמן בו חלק‬ ‫ברית‪ ,‬אולם התנה זאת בכך שתיערך סעודת מצוה‬ ‫גדול מהעם יתדרדר ויהיה חלילה ככל הגויים ממש‪,‬‬ ‫כדת וכדין‪ .‬לתמיהת מקורביו מה פשר התעקשותו‬ ‫ואז "יהיה האות הזה" ‪ -‬אות ברית המילה הוא לבדו‬ ‫על קיום תנאי זה‪ ,‬השיב הצדיק שנודע בכינויו‬ ‫יבדיל בין ישראל לעמים‪ ,‬אותו ישמרו גם המרוחקים‬ ‫"סנגורן של ישראל"‪" :‬מלחמה נואשת יש לי עם‬ ‫והמנוכרים‪.‬‬ ‫השטן‪ .‬הוא מתאמץ להוכיח שבני ישראל חוטאים‬ ‫ופושעים‪ ,‬ומביא הוכחות לפני הקב"ה שבזדון ובמעל‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬ישנו פלא גדול אף יותר‪ :‬את מצות ברית‬ ‫חטאו‪ .‬משכלו כל הקיצין‪ ,‬שולף אני טיעון מנצח‬ ‫מילה מקיימים יהודים בשמחה יוצאת דופן‪ ,‬אולי‬ ‫כנגדו‪ ,‬המוכיח שאין דרכם של ישראל בכך‪ ,‬אלא‬ ‫יותר מכל מצוה אחרת‪.‬‬ ‫מדובר במעידה בלבד‪ :‬יהודים תמיד עורכים סעודות‬ ‫ומהו סודה של מצוה זו? התשובה טמונה בדברי‬ ‫מצוה לכבוד ברית מילה‪ ,‬בר מצוה וחתונה‪ .‬פונה אני‬ ‫חז"ל במסכת שבת (ק"ל ע"א)‪" :‬תניא רשב"ג אומר‬ ‫אל השטן ושואל אותו‪ :‬מדוע מעולם לא ראינו יהודי‬ ‫כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה‪ ,‬כגון מילה דכתיב‬ ‫שעורך סעודה לכבוד עבירה עסיסית שעבר?! אין‬ ‫(תהלים קיט‪ ,‬קסב) 'שש אנכי על אמרתך כמוצא‬ ‫זאת אלא שאף כאשר יהודי נכשל‪ ,‬נחמץ לבו בקרבו‬ ‫שלל רב' ‪ -‬עדיין עושין אותה בשמחה‪ ...‬תניא ר"ש בן‬ ‫והוא מצטער על כך"‪.‬‬ ‫אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם‬ ‫‪++ | 2‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫"זה חידוש!"‬ ‫כתיבה שממנה קנה אבא את הפנקס הנ"ל‪ )...‬וכתב‬ ‫אם נבקש לתת דוגמא אישית כנה ומוחשית איך‬ ‫עליו באותיות אשורית גדולות ונאות‪ :‬קונטרס‬ ‫בפועל ממתיקים לילדים את טעמה הערב של‬ ‫"ויעל גדעון" (ע"פ ספר שופטים פרק ח' פסוק‬ ‫התורה‪ ,‬הרי שנזדקק להשתמש בסיפור המתוק‬ ‫י"א)‪ .‬ומאז‪ ,‬כל חידוש שהתחדש לי‪ ,‬היה אבא‬ ‫והמכונן שסיפר בנו של רבנו – רבי גדעון מאזוז‬ ‫כותבו לי באותו פנקס עם התאריך שבו התחדש‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫החידוש‪."...‬‬ ‫"בילדותי‪ ,‬כשהייתי בגיל שמונה וחצי‪ ,‬ישבתי‬ ‫ומעשה בנים סימן לנכדים‪ ,‬כפי שמספר נכדו רבי‬ ‫ללמוד עם אבי מורי שיחיה פרשת בשלח עם‬ ‫מנחם מאזוז הי"ו (בן רבי גדעון הי"ו)‪" :‬היתה לי‬ ‫פירוש רש"י‪ .‬כשהגענו לפסוק "תפול עליהם‬ ‫קביעות לימוד עם סבא‪ ,‬ופעם במהלך הלימוד‬ ‫אימתה ופחד" עם פירוש רש"י שעליו – הקשיתי‬ ‫הקשיתי קושיא מסוימת‪ .‬והנה בשבוע לאחר מכן‬ ‫קושיא‪ .‬את הדפיקה החזקה שאבא נתן על השלחן‬ ‫רק נכנסתי לביתו‪ ,‬מיד אמר לי בקול רם ובשמחה‬ ‫כששמע את קושייתי – לא אשכח לעולם‪...‬‬ ‫בשמחה עצומה דפק על השלחן וצעק בקול לא‬ ‫גדולה‪" :‬מנחם‪ ,‬אתה לא יודע איזה חידוש‬ ‫לו‪' :‬זה חידוש! כנראה זה ממה שקיבלה נשמתך‬ ‫חידשת!" וחזר על הדברים שוב ושוב‪ ...‬מתברר‬ ‫בהר סיני'‪.‬‬ ‫שסבא לאחר הלימוד לא נח ולא שקט עד שמצא‬ ‫את השאלה שלי בספר כסא רחמים (חורי)‪ .‬ואז‬ ‫"רק אז הבנתי בשכלי הקט‪ ,‬שכל של ילד‪ ,‬מה זה‬ ‫חזר לי על הקושיא‪ ,‬וישב לספר לי על המחבר רבי‬ ‫חידוש‪ .‬עד אז הייתי רגיל לשמוע את אבא מדבר‬ ‫רחמים חורי שכידוע היה מדבר עם מלאכים בהקיץ‬ ‫על חידושים ושמח בהם‪ ,‬ולא הבנתי לשמחה מה‬ ‫ועל גדולתו וחידושיו וספריו‪ .‬באותם רגעים‪ ,‬סבא‬ ‫זו עושה‪ ,‬ומה זה חידוש בכלל‪ ...‬עד לאותו מעמד‬ ‫החדיר בי אהבת תורה וחשק עצום ללימוד‪ ,‬בצורה‬ ‫מיוחד‪ ,‬שהמחיש לי בדרך מיוחדת ומוחשית כל כך‬ ‫כל כך מוחשית‪ ,‬עד שהיה נדמה שאילו רק היה‬ ‫– מהו חידוש‪...‬‬ ‫כוחו בידו ‪ -‬היה קם ופוצח עמי בריקוד של מצוה‬ ‫"זה לא הסתכם בכך‪ ,‬למחרת הלך אבא וקנה לי‬ ‫לכבודה של תורה"‪.‬‬ ‫פנקס (אני זוכר אפילו את החנות של מכשירי‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רב פפא – חש לכל הדעות ומזווג הדעות‬ ‫בספרו "ארים נסי" (ברכות דף נ"ט ע"א) מצא רבנו כי דרכו של רב פפא לחוש לכל הדעות‪ ,‬וכמו בברכות‬ ‫שם‪ :‬אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית וכו'‪ .‬וכן שם ע"ב‪ :‬הילכך נימרינהו לתרוייהו‬ ‫רוב ההודאות והאל ההודאות‪ .‬ע"ש ציונים נוספים‪.‬‬ ‫וחידש רבנו שם שרב פפא למד זאת מרבו אביי‪ ,‬כדאיתא בפסחים (דף קט"ז ע"א)‪ :‬אמר אביי הילכך צריך‬ ‫לקהוייה וצריך לסמוכיה‪ .‬ע"ש‪ .‬כיוצא בו דבר שלמד רב פפא מרבו אביי‪ ,‬מצא רבנו ב"אסף המזכיר" (ערך‬ ‫יהללך זר ולא פיך‪ ,‬א) שמובא בשו"ת הרשב"א ח"א (סי' פ"ד) דאמרו ליה לרב פפא‪ :‬מה שמך? א"ל רב‬ ‫פפא‪ .‬אמרו ליה‪ :‬והא כתיב 'יהללך זר ולא פיך'? אמר‪ :‬הא אין זר ‪ -‬פיך‪ .‬וכתב רבנו שכנראה שלמד כן מרבו‬ ‫אביי‪ ,‬שכן בירושלמי (סופ"ב דמכות) מובא‪ :‬אמר אביי תלמיד חכם צריך לפרסם את עצמו‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בברכות (מ"א ע"ב) מובאת מחלוקת בעלת שלש דעות לגבי ברכה ראשונה ואחרונה על דברים‬ ‫הבאים בתוך הסעודה‪ ,‬ולבסוף מובאים דברי רב פפא המסכם את הדין‪ .‬וביאר שם רבנו יפה שדברי רב פפא‬ ‫באו להשמיענו שיש מקום לכל שלש הדעות ואלו ואלו דברי אלהים חיים‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫‪++ | 3‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫***‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש סחיטה בנייר טואלט?‬ ‫תשובה‪ :‬נראה דודאי יש סחיטה‪ ,‬דלא עדיף משער או עור שהם קשים ופטור אבל אסור מדרבנן‬ ‫לדעת הרמב"ם (הובא במשנה ברורה סי' ש"ך סוף ס"ק נ"ה)‪ ,‬וכל שכן נייר שהוא רך‪ .‬לכן יקנח‬ ‫מתחילה בנייר יבש ואח"כ ירחץ במים‪ ,‬כפי שכתבתי באור תורה אייר דנא במדור "שואל ומשיב"‬ ‫[וכעת נדפס בשו"ת "בית נאמן" ח"ג חאו"ח סי' י"ז]‪ .‬עיין שם‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬יהודי מעוניין לשכור דוכן בתערוכת מכירות המתקיימת בחו"ל במשך שנים עשר יום‪ .‬מארגני‬ ‫התערוכה מתנים את השתתפות בעלי הדוכנים בכך שהדוכן יהיה פעיל בכל ימי התערוכה‪ ,‬ואינם‬ ‫מאפשרים שהדוכן יהיה סגור בשבת‪ .‬האם רשאי היהודי להשאיר גוי שיפעיל את הדוכן בשבת?‬ ‫תשובה‪ :‬אם בדוכן לא כתוב שם יהודי‪ ,‬והיהודי אומר לנכרי על כל סחורה שתמכור בשבת אתה מקבל‬ ‫למשל ‪ 10‬אחוז‪ ,‬נראה שמותר‪ ,‬דנכרי אדעתא דנפשיה קא עביד‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬בעקבות שיעור בצרפת בהלכות אמירה לגוי‪ ,‬פנו אלי כמה אנשים בודדים בבקשה לסדר להם ע"פ‬ ‫ההלכה שותפות עם גוי שתאפשר להם להפעיל את עסקיהם בשבת‪ .‬לאחר עיון ובדיקה בפרטים‪,‬‬ ‫נעשה הכל לפי כל הדעות‪ .‬כעת פנו אלי אנשים נוספים בבקשה להסדיר עבורם שותפות כזו‪ .‬האם יש‬ ‫מקום להימנע מלהיענות לבקשות אלו‪ ,‬מחשש שהדבר יתפשט? ומה הדין לגבי יהודי שכבר פותח‬ ‫את עסקו בשבת?‬ ‫תשובה‪ :‬היתר זה ניתן לעתים רחוקות בחו"ל למנוע כשלונות‪ ,‬וכדאי לימנע מזה‪ ,‬כי רבו הקולות‬ ‫והמכשולות‪ .‬וביהודי שכבר פותח בשבת‪ ,‬אפשר‪ ,‬אבל להגביל את זה (כעין מה שכתב מרן בסי'‬ ‫רמ"ד סעי' ו' במכס ובמטבע)‪ ,‬שלא יחשבו המוני העם שהותרה שבת‪ .‬אולם בארץ ישראל‬ ‫אסור להורות היתר בזה כי מכשילים את הרבים‪ .‬וראינו עין בעין בא"י ובחו"ל שכל המתעסקים‬ ‫בקולות עם השבת‪ ,‬ממונם יורד לטמיון רח"ל‪ .‬וכל השומרים שבת כהלכה‪ ,‬השבת שומרת‬ ‫עליהם והקב"ה עזרם ומגנם‪ .‬ושומע לנו ישכון בטח‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬ע"פ מה שהביא המ"ב בסי' רמ"ד בס"ק ז'‪ ,‬שיש מקילים לשכור לגוי בשבת בקבלנות כשכך מנהג‬ ‫המקום‪ ,‬האם אפשר להתיר להשכיר לגוי נכסים שבבעלות יהודי באופן שלא ידוע שהם של היהודי?‬ ‫תשובה‪ :‬ראה בהגהות משנה ברורה איש מצליח (שם) בשם שו"ת יביע אומר ח"ח (סימן כ"ח אות ב')‬ ‫שכתב ג"כ להקל בזה‪ .‬ומכל מקום צריך זהירות רבה שלא ילמדו מזה אחרים ותהיה שבת קלה‬ ‫בעיניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪++ | 4‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬