gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪344‬‬ ‫ח' חשון תשפ"ז‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫סעודת ראש חודש )תו"ח סק"י‪ ,‬א"א לגאון מבוטשאטש‪ ,‬אמנם עי' ערוה"ש ס"ז(‪,‬‬ ‫חול המועד והושענא רבא )משנ"ב סי' תרסח סק"א‪ ,‬ועי' ערוה"ש וא"א לגאון‬ ‫מבוטשאטש הנ"ל(‪ ,‬פורים שחל בערב שבת )סי' תרצה ס"ב‪ ,‬משנ"ב סק"י(‪,‬‬ ‫מסיבת חנוכה )עי' סי' תרע‪ ,‬ולפי הרמ"א רק אם אומרים שם שירות ותשבחות‪,‬‬ ‫סעודה רגילה‪:‬‬ ‫ויל"ע בדעת השו"ע שם(‪.‬‬ ‫מן הדין מותר לאכול בערב שבת ובערב יו"ט )משנ"ב סק"ח(‬ ‫וכן חתונה‪ ,‬ברית מילה ]אפילו נדחית[‪ ,‬פדיון הבן ]בתנאי‬ ‫סעודה רגילה ]כלומר‪ ,‬בכמות ובאופן שרגיל לאכול בסעודה‬ ‫שלא דחאו בכוונה לערב שבת[‪ ,‬בר מצוה בזמנה )ערוה"ש ס"ז‪,‬‬ ‫ביום חול[ עד כניסת שבת‪.‬‬ ‫ועי' תו"ח סק"ח(‪ ,‬סיום מסכת ]כשסיים בפועל בערב שבת[‪,‬‬ ‫אך יש מצוה להימנע משעה עשירית ואילך ]שהיא כחצי‬ ‫וכדומה – כל אלו נחשבים כסעודת מצוה שזמנה היום‪.‬‬ ‫שעה לפני מנחה קטנה[ מלאכול סעודה שכזו ]ובימות החורף‬ ‫שבע ברכות – אין דינה כסעודת מצוה שזמנה היום )כיון שכלל אין‬ ‫שהיום קצר‪ ,‬מצוה להימנע אף לפני שעה עשירית‪ ,‬אם הוא‬ ‫חובה לעשות שבע ברכות בז' ימי המשתה‪ ,‬כמבואר בשו"ת רב פעלים ח"ד אבה"ע סי' ו‪,‬‬ ‫משער שע"י שיאכל כמות זו‪ ,‬לא יאכל בלילה לתיאבון[‪.‬‬ ‫אולם בשו"ע הרב סי' רמט ס"ח התיר(‪.‬‬ ‫המתחיל לאכול לפני שעה עשירית‪ ,‬אין לו מצוה להימנע‪,‬‬ ‫וורט ]גם כאשר השידוך נגמר בערב שבת[‪ ,‬אירוסין ]אף‬ ‫אף שיודע שימשיך סעודתו לאחר שעה עשירית‪.‬‬ ‫כשעושים תנאים[ ‪ -‬מותר לעשותם רק ללא פת‪ ,‬או אפי' עם‬ ‫ואף לאחר שעה עשירית עד כניסת שבת‪ ,‬אין מצוה להימנע‬ ‫פת אך ללא יין‪ ,‬וכנ"ל )ובטעם הדין באירוסין‪ ,‬כתב המשנ"ב )סק"ט( מפני שאי"ז‬ ‫מהדברים הבאים‪:‬‬ ‫נחשב לסעודת מצוה‪ .‬ואם יש בהם תנאים‪ ,‬מצינו סתירות האם זה נחשב סעודת מצוה ‪ -‬עי'‬ ‫‪ ‬טעימה‪ ,‬ולכן מותר לאכול פת ומזונות עד כביצה‪ ,‬וכן‬ ‫סי' תמד ס"ק כד‪ ,‬סי' תקנא ס"ק טז(‪.‬‬ ‫שאר מאכלים כגון פירות‪ ,‬בשר וכדו' אפילו הרבה‪,‬‬ ‫בת מצוה ‪ -‬אין דינה כסעודת מצוה )עכ"פ לעניין זה(‪ ,‬ולכן מותר‬ ‫ובתנאי שיוכל לאכול בלילה לתיאבון )ועי' פמ"ג א"א סק"ו(‪.‬‬ ‫לעשותה ללא פת‪ ,‬או עם פת ללא יין‪ ,‬וכנ"ל‪ .‬וכן הדין ביום‬ ‫‪ ‬כדי להשקיט רעבונו‪ ,‬מותר לאכול גם סעודה‪ ,‬ובלבד‬ ‫הולדת ושאר אירועים‪ ,‬שכיון שזוהי סעודת רשות‪ ,‬מותר רק‬ ‫שאוכל בכמות כזו שיוכל לאכול בלילה לתיאבון‪.‬‬ ‫ללא פת‪ ,‬או עם פת ללא יין‪.‬‬ ‫סעודה גדולה‪:‬‬ ‫סעודת הבראה ‪ -‬משעה עשירית‪ ,‬טוב שלא לעשות סעודת‬ ‫בדין סעודה גדולה – היינו כשאוכל בכמות ובאופן מרובה‬ ‫הבראה )יו"ד סי' שעח ס"ה‪ ,‬זרע אמת ח"ג סו"ס קסה בהגהת תלמיד המחבר‪ ,‬קיצוש"ע‬ ‫מהסעודה שרגיל לאכול ביום חול ‪ -‬יש הבדל בין סעודת רשות‬ ‫סי' רה ס"ז‪ .‬וראה מנהגים נוספים בעניין זה‪ ,‬בלחם הפנים יו"ד שם‪ ,‬ובשו"ת חיים ביד סי'‬ ‫לסעודת מצוה‪.‬‬ ‫קכא‪ .‬לעניין אם סעודת הבראה היא סעודת מצוה‪ ,‬או שהמצוה היא רק שהשכנים יביאו אוכל‬ ‫סעודת רשות גדולה‪:‬‬ ‫לאבל ‪ -‬עי' סנהדרין ע‪ ,:‬ערוה"ש או"ח סי' רמט ס"ז( ]ובליל שבת יכול לאכול‬ ‫סעודה גדולה של רשות‪ ,‬אסורה בערב שבת מהבוקר‪.‬‬ ‫משלו[‪ .‬אך אם רוצה לאכול‪ ,‬צריך לעשות סעודת הבראה‬ ‫)חכמת אדם כלל קסג ס"ט בהגהה(‪ ,‬ויאכל בכמות כזו שיוכל לאכול בליל‬ ‫]ויש לדון האם האוכלים במסעדה או בבית מלון ביום שישי‬ ‫שבת לתיאבון‪ ,‬ונוהגים לעשות הבראה בעוגה וביצים‪.‬‬ ‫צריכים להקפיד מטעם זה שלא לאכול יותר מרגילותם ביום‬ ‫חול‪ .‬ונראה דכיון שלא שותים שם יין‪ ,‬אין בזה איסור )עי' ט"ז סק"א‪,‬‬ ‫חמד משה סק"א‪ ,‬וכן נראה מלשון הלבוש ס"ב "סעודה של משתה"‪ ,‬וכ"כ בשו"ע הרב ס"ה‬ ‫וס"ט‪ ,‬ובערוה"ש ס"ד‪ .‬ואמנם הפמ"ג משב"ז סק"א כתב שהאיסור הוא באכילה שאינו רגיל‬ ‫כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת‪ ,‬אסור לעשותה בערב‬ ‫בה‪ ,‬אף ללא משתה‪ ,‬אך ראייתו אינה מוכחת([‪.‬‬ ‫שבת מזמן מנחה קטנה ]ויש מחמירים כבר מזמן מנחה‬ ‫סעודת מצוה גדולה‪:‬‬ ‫גדולה‪ ,‬אך למעשה אפשר להקל עד מנחה קטנה[‪ ,‬והעושה‬ ‫מלאכה בזמן זה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה‪.‬‬ ‫סעודת מצוה גדולה מותרת‪ ,‬ובתנאי שזמנה בערב שבת‪.‬‬ ‫ומטעם זה אין לעשות תיקונים בבית ]כגון סיוד‪ ,‬הרכבת רהיט‬ ‫בעניין זמן סעודת המצוה‪ ,‬יש לנהוג כדלהלן‪:‬‬ ‫וכדומה[‪ ,‬וכן אין לתקן מוצר חשמלי‪ ,‬וכן אין לעשות שיעורי‬ ‫]א[ לכתחילה יש לאכול ]ועכ"פ להתחיל )עפ"י משנ"ב ס"ק טז‪ ,‬ערוה"ש‬ ‫נהיגה וכל כיו"ב‪ ,‬לאחר זמן מנחה קטנה‪.‬‬ ‫ס"ז‪ ,‬וב"ח המובא במג"א סק"ו([ את סעודת המצוה לפני חצות‪.‬‬ ‫האופנים בהם מותר לעשות מלאכה‪:‬‬ ‫]ב[ אם לא הספיק‪ ,‬אפשר לאכול ]ועכ"פ להתחיל[ עד שעה‬ ‫מותר לעשות מלאכה בערב שבת אף אחר מנחה קטנה ]עד‬ ‫עשירית ]שהיא כחצי שעה לפני מנחה קטנה[‪.‬‬ ‫כניסת שבת[‪ ,‬באחד מהאופנים הבאים‪:‬‬ ‫]ג[ לאחר מכן‪ ,‬מצוה שלא יאכל שיעור קביעות סעודה ]כלומר‪,‬‬ ‫]א[ מלאכה לצורך שבת מותרת‪ ,‬אף אם עושה אותה‬ ‫כמות שרגיל לאכול בסעודת יום חול[‪ ,‬אלא יאכל פת בשיעור‬ ‫לאחרים‪ ,‬ובתנאי שעושה אותה בחינם‪ .‬היתר זה כולל גם‬ ‫שיוכל לאכול בלילה לתיאבון )סי' תקכט ס"א‪ ,‬משנ"ב‪ ,‬בה"ל ושעה"צ שם(‪.‬‬ ‫פעולות מורכבות ]מלאכת אומן[ וכגון תפירת בגדי שבת‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬היתר סעודת מצוה בערב שבת נאמר רק בסעודות‬ ‫תיקון נעלי שבת‪.‬‬ ‫שזמנן היום‪ ,‬וכגון‪:‬‬ ‫]ד[ מלאכה ע"י גוי מותרת אף בשכר )עי' סי' תסח ס"א לעניין ערב‬ ‫כאשר עושה את המלאכה לצורך אחרים‪ ,‬ולוקח עליה שכר‪,‬‬ ‫פסח‪ .‬וטעם הדבר מבואר ברוקח סי' שי‪ ,‬הובא בב"י ובד"מ שם‪ ,‬שלא שייך איסור אמירה לגוי‬ ‫יש להבחין בין ב' אופנים‪:‬‬ ‫שבות אלא רק בשבת‪ ,‬יו"ט וחוה"מ(‪ .‬ולכן מותר לתת לפועלים גויים‬ ‫‪ -‬אם לא ניכר שהמלאכה לצורך שבת‪ ,‬אסור לעשותה‬ ‫לעבוד אצלו עד כניסת שבת‪.‬‬ ‫בשכר‪ ,‬אלא רק בחינם‪.‬‬ ‫]ה[ מלאכה לצורך מצוה מותרת‪ ,‬ובלבד שנעשית בחינם‬ ‫ולכן עבודות חשמלאות‪ ,‬נגרות‪ ,‬סנדלרות וכדומה‪,‬‬ ‫)כמבואר בב"י שם‪ ,‬שביאר את הטעם שמותר לכתוב ספרים "מפני שהוא דבר מצוה"‪ ,‬וכ"ה בשו"ע הרב‬ ‫באופן שלא ניכר שהן לצורך שבת ]וכגון שלא ניכר שהן‬ ‫סי' רנא ס"ג‪ .‬ומש"כ הפמ"ג שהובא במשנ"ב סי' תרכה ס"ק ב שאסור לבנות סוכה לאחר חצות צ"ע‪ ,‬וצ"ל‬ ‫שהוא סובר שבניית סוכה היינו רק הכשר מצוה‪ ,‬ועיין שאילתות קסט‪ ,‬רש"י מכות ח‪ ,.‬שו"ת מהר"ח או"ז‬ ‫נעלי שבת[‪ ,‬מותרת רק בחינם ולא בשכר‪.‬‬ ‫סי' יא‪ ,‬רמ"א סי' תרכד‪-‬תרכה‪ ,‬שו"ת אבני נזר או"ח סי' תנט‪ ,‬שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' נה‪.‬‬ ‫‪ -‬אם ניכר שהמלאכה לצורך שבת‪ ,‬וכגון שטיפת הבית‪,‬‬ ‫טעם הדבר שלא הותר בשכר‪ ,‬משום שאם עיקר כוונתו בשביל השכר שוב אינו מקיים מצוה‪ ,‬ובשונה‬ ‫הדחת כלים‪ ,‬תפירת ותיקון בגדי שבת ]כגון מכפלת‪,‬‬ ‫ממלאכה לצורך שבת‪ ,‬שכאשר ניכר שהמלאכה לצורך שבת‪ ,‬מותר אף בשכר(‪.‬‬ ‫קיצור‪ ,‬הצרה‪ ,‬תיקון קרע וכדומה[ תספורת )דינה יתבאר‬ ‫ולכן מותר לקשור ציציות‪ ,‬אף שלא לצורך שבת‪ ,‬ואף‬ ‫בהרחבה בגיליון הבא( וכדומה‪ ,‬מותר אף בשכר‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬ובתנאי שלא לוקח שכר‪.‬‬ ‫]ב[ מלאכת עראי מותרת‪ ,‬אף מעשה אומן‪ ,‬ואף שלא לצורך‬ ‫]ו[ התחיל בעשיית מלאכה לפני זמן מנחה קטנה‪ ,‬בשעת‬ ‫שבת‪ ,‬ואף בשכר‪ .‬מלאכת עראי היינו מלאכה הנעשית בזמן‬ ‫הדחק יכול להמשיך לעשותה גם לאחריו‪ ,‬אף באופנים‬ ‫קצר‪ ,‬שלא ע"י אדם העושה כן בקביעות‪.‬‬ ‫שמלאכה זו אסורה אז ]וכגון שהתחיל לפני זמן מנחה קטנה‬ ‫]בגדר מלאכת עראי יש להסתפק‪ ,‬ואפשר לבארה בג' אופנים‪ :‬מלאכה שאינו רגיל לעשותה‬ ‫לעשות מלאכה לצורך אחרים בשכר‪ ,‬ולא ניכר שהמלאכה לצורך‬ ‫כל ערב שבת‪ ,‬מלאכה הנעשית שלא ע"י האדם הרגיל לעשותה בקביעות‪ ,‬מלאכה‬ ‫שבת‪ ,‬בשעת הדחק יכול להמשיך גם לאחריו )בה"ל ד"ה ואינו([‪.‬‬ ‫הנעשית בדרך אגב או בזמן קצר‪ .‬ולמעשה נראה כפירוש האחרון‪ ,‬שכל מלאכה הנעשית‬ ‫בזמן קצר‪ ,‬מותר לעשותה בערב שבת עד כניסת שבת )והראייה מאיסור בניית סוכה המובא‬ ‫]ז[ טירחה גרידא שאין בה מלאכה‪ ,‬מותרת )לא מצינו איסור בכך‪,‬‬ ‫במשנ"ב סי' תרכה סק"ב‪ ,‬אע"פ שאינה מלאכה הנעשית בקביעות‪ ,‬או מלאכה הנעשית ע"י‬ ‫וראה משנת"ב באזמרה לשמך פסח ב בעניין טירחה בחוה"מ(‪ .‬מטעם זה מותר‬ ‫אדם שעבודתו בכך(‪ .‬ונראה שיותר מחצי שעה‪ ,‬אינו נחשב עראי[‪.‬‬ ‫לעשות בייביסיטר‪ ,‬שיעורים פרטיים שאינם כוללים כתיבת‬ ‫ולכן מותר לעשות מלאכה הנעשית בזמן קצר ]עד חצי שעה[‪,‬‬ ‫דברי חול‪ ,‬אריזת מזוודות‪ ,‬סידור כביסה בארונות ]ופעמים רבות‬ ‫וכגון תפירת כפתור ]אפילו שלא לצורך שבת[‪ ,‬תיקון קל‬ ‫יש בזה צורך שבת‪ ,‬ולכן מותר אף אם יש בזה מלאכת בורר[ וכדומה‪.‬‬ ‫בבית ]כגון קדיחה ותליית מדפים ותמונות וכדומה‪ ,‬החלפת‬ ‫]ח[ רפואה מותרת‪ ,‬אף אם יש בה מלאכה )וכפי שמותר בחוה"מ‪ ,‬סי'‬ ‫נורה וכיו"ב[‪ ,‬הרכבה פשוטה של רהיט‪ ,‬השקייה‪ ,‬מילוי טופס‪,‬‬ ‫תקלב ס"ב(‪ .‬ולכן מותר לעשות בדיקת ותרומת דם‪ ,‬וכן טיפולי‬ ‫חתימת חוזה לקניית‪/‬שכירות דירה וכד' )מפני שהכתיבה עראית‪,‬‬ ‫שיניים וכדומה‪.‬‬ ‫והפרקמטיא מותרת כדלהלן(‪ ,‬כתיבת מכתב לאשה‪/‬חתן‪/‬כלה וכדומה‬ ‫]ט[ טבילת כלים מותרת‪ ,‬אף לא לצורך שבת )מפני שכל המלאכות‬ ‫)וכפי שיתבאר בגיליונות הבאים בדיני כתיבה(‪.‬‬ ‫האסורות משום "שבות" ]דרבנן[‪ ,‬אינן בכלל מלאכות האסורות בערב שבת‪ .‬ואמנם‬ ‫אף כיבוס‪ ,‬גיהוץ וקיפול של בגדים בודדים נחשב מלאכת‬ ‫בפרקמטיא דנו הפוסקים‪ ,‬אך יש לחלק ביניהם(‪.‬‬ ‫עראי‪ ,‬כאשר אין זה אורך זמן רב ]ומותר אפילו שלא לצורך‬ ‫ישנם שני היתרים נוספים שאינם מצויים בזמננו ‪ -‬עני שאין לו צרכי שבת‪ ,‬ושכיר העובד‬ ‫שבת[ )פרטים נוספים בדינים אלו‪ ,‬יתבארו בס"ד בגיליונות הבאים(‪.‬‬ ‫אצל בעל הבית עד כניסת שבת )וראה פרטי הדינים בסי' רנא(‪ .‬מעשה הדיוט שלא לצורך‬ ‫שבת לאחר מנחה קטנה‪ ,‬למעשה אין להתיר‪ ,‬ומותר רק כשהיא מלאכת עראי )עי' מג"א‬ ‫]ג[ מלאכות שמותר לעשותן בחול המועד‪ ,‬כגון דבר האבד‬ ‫סק"ה‪ ,‬יד אפרים שם‪ ,‬שעה"צ סק"ח‪ ,‬שו"ע הרב ס"ד‪ ,‬א"ר ס"ק ט‪-‬י(‪.‬‬ ‫)עי' בה"ל ד"ה ואינו‪ ,‬סי' תקלט ס"ה(‪ ,‬צרכי רבים‪ ,‬צורך הגוף ומכשירי‬ ‫ייעוץ בנושאים שונים ]גם בתשלום[‪ ,‬למידה למבחנים‪,‬‬ ‫אוכל נפש‪.‬‬ ‫קריאת ספרי לימוד ושאר מסמכים – מותרים עד כניסת‬ ‫ולכן‪ ,‬אף שאין לעבוד בערב שבת לאחר מנחה קטנה בעבודתו‬ ‫שבת‪ ,‬מפני שאינם מלאכה כלל ]ואם צריך לכתוב עבור כך‪,‬‬ ‫הרגילה ]וכגון עבודה בהנהלת חשבונות‪ ,‬תכנות וכדומה[‪ ,‬אך‬ ‫יתבאר דינו בגיליונות הבאים בדיני כתיבה[‪.‬‬ ‫כאשר זה דבר האבד ]כלומר‪ ,‬שלולא שיעבוד כעת עלול‬ ‫בכל האופנים שהותר לעשות מלאכה‪ ,‬אין בזה את העניין של‬ ‫להיגרם למעביד‪ ,‬לעובד‪ ,‬או ללקוח נזק כספי‪ ,‬וכגון שמועד‬ ‫"לא יראה סימן ברכה" )מור וקציעה(‪.‬‬ ‫הגשת דו"ח זה הגיע וכדומה‪ ,‬וכן אם העובד עלול להיקנס או‬ ‫שעלולים לפטרו‪ ,‬ובכל כיו"ב‪ ,‬הרי זה דבר האבד[‪ ,‬ומותר‬ ‫כמובן שגם באופנים שהותר לעשות את המלאכה עד כניסת‬ ‫להתעסק בזה עד כניסת שבת‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬צריך להפסיק להתעסק בכך מבעוד יום‪ ,‬כדי שלא‬ ‫להיכנס לחשש חילול שבת ח"ו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מותר לעבוד במוקדי מידע‪ ,‬תקשורת‪ ,‬קייטנות‪,‬‬ ‫וכדומה עד כניסת שבת‪ ,‬מפני שהם מוגדרים כצרכי רבים‪ .‬וכן‬ ‫מסחר ופתיחת חנויות‪:‬‬ ‫עבודה כנהג אוטובוס‪ ,‬דרייבר וכדומה‪ ,‬נחשבת כצרכי רבים‪.‬‬ ‫מותר למכור ולקנות עד כניסת שבת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מותר להתקין ולתקן מזגן‪ ,‬וכן לתקן תקלה בתאורת‬ ‫אך את החנויות יש לסגור כשעה לפני שבת )עי' מג"א סי' רנו סק"א‪ ,‬הובא‬ ‫הבית כדי למנוע חשיכה‪ ,‬מפני שהם כצורך הגוף‪ .‬וכן טיפול‬ ‫במשנ"ב שם סק"א שכתב "ראוי לבעלי החנויות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת"‪ ,‬ועי' בה"ל סי' רנא‬ ‫אצל קוסמטיקאית‪/‬מאפרת‪ ,‬נחשבים כצורך הגוף‪ .‬כמו כן‬ ‫ד"ה העושה‪ ,‬מו"ק שם‪ ,‬כה"ח סי' רנו סק"ג(‪ ,‬ובזמננו רבים נוהגים לסגור מוקדם‬ ‫מותר לתקן מקרר‪ ,‬תנור‪ ,‬מיקסר ושאר מכשירים הנוגעים‬ ‫יותר‪ ,‬ובפרט חנויות שאינן של מזון )עי' ערוה"ש שם ס"ג(‪.‬‬ ‫לאוכל‪ ,‬מפני שדינם כמכשירי אוכל נפש‪.‬‬ ‫הגיליון הודפס ע"י‬ ‫שלוחות קו בית ההוראה‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫להאזנה‪ ,‬הקישו ‪ 18‬בקו בית ההוראה‬