אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
גיליון מס'
344
ח' חשון תשפ"ז
פרשת לך לך
סעודת ראש חודש )תו"ח סק"י ,א"א לגאון מבוטשאטש ,אמנם עי' ערוה"ש ס"ז(,
חול המועד והושענא רבא )משנ"ב סי' תרסח סק"א ,ועי' ערוה"ש וא"א לגאון
מבוטשאטש הנ"ל( ,פורים שחל בערב שבת )סי' תרצה ס"ב ,משנ"ב סק"י(,
מסיבת חנוכה )עי' סי' תרע ,ולפי הרמ"א רק אם אומרים שם שירות ותשבחות,
סעודה רגילה:
ויל"ע בדעת השו"ע שם(. מן הדין מותר לאכול בערב שבת ובערב יו"ט )משנ"ב סק"ח(
וכן חתונה ,ברית מילה ]אפילו נדחית[ ,פדיון הבן ]בתנאי סעודה רגילה ]כלומר ,בכמות ובאופן שרגיל לאכול בסעודה
שלא דחאו בכוונה לערב שבת[ ,בר מצוה בזמנה )ערוה"ש ס"ז,
ביום חול[ עד כניסת שבת.
ועי' תו"ח סק"ח( ,סיום מסכת ]כשסיים בפועל בערב שבת[, אך יש מצוה להימנע משעה עשירית ואילך ]שהיא כחצי
וכדומה – כל אלו נחשבים כסעודת מצוה שזמנה היום. שעה לפני מנחה קטנה[ מלאכול סעודה שכזו ]ובימות החורף
שבע ברכות – אין דינה כסעודת מצוה שזמנה היום )כיון שכלל אין
שהיום קצר ,מצוה להימנע אף לפני שעה עשירית ,אם הוא
חובה לעשות שבע ברכות בז' ימי המשתה ,כמבואר בשו"ת רב פעלים ח"ד אבה"ע סי' ו,
משער שע"י שיאכל כמות זו ,לא יאכל בלילה לתיאבון[.
אולם בשו"ע הרב סי' רמט ס"ח התיר(. המתחיל לאכול לפני שעה עשירית ,אין לו מצוה להימנע,
וורט ]גם כאשר השידוך נגמר בערב שבת[ ,אירוסין ]אף אף שיודע שימשיך סעודתו לאחר שעה עשירית.
כשעושים תנאים[ -מותר לעשותם רק ללא פת ,או אפי' עם ואף לאחר שעה עשירית עד כניסת שבת ,אין מצוה להימנע
פת אך ללא יין ,וכנ"ל )ובטעם הדין באירוסין ,כתב המשנ"ב )סק"ט( מפני שאי"ז מהדברים הבאים:
נחשב לסעודת מצוה .ואם יש בהם תנאים ,מצינו סתירות האם זה נחשב סעודת מצוה -עי' טעימה ,ולכן מותר לאכול פת ומזונות עד כביצה ,וכן
סי' תמד ס"ק כד ,סי' תקנא ס"ק טז(. שאר מאכלים כגון פירות ,בשר וכדו' אפילו הרבה,
בת מצוה -אין דינה כסעודת מצוה )עכ"פ לעניין זה( ,ולכן מותר ובתנאי שיוכל לאכול בלילה לתיאבון )ועי' פמ"ג א"א סק"ו(.
לעשותה ללא פת ,או עם פת ללא יין ,וכנ"ל .וכן הדין ביום כדי להשקיט רעבונו ,מותר לאכול גם סעודה ,ובלבד
הולדת ושאר אירועים ,שכיון שזוהי סעודת רשות ,מותר רק שאוכל בכמות כזו שיוכל לאכול בלילה לתיאבון.
ללא פת ,או עם פת ללא יין. סעודה גדולה:
סעודת הבראה -משעה עשירית ,טוב שלא לעשות סעודת בדין סעודה גדולה – היינו כשאוכל בכמות ובאופן מרובה
הבראה )יו"ד סי' שעח ס"ה ,זרע אמת ח"ג סו"ס קסה בהגהת תלמיד המחבר ,קיצוש"ע מהסעודה שרגיל לאכול ביום חול -יש הבדל בין סעודת רשות
סי' רה ס"ז .וראה מנהגים נוספים בעניין זה ,בלחם הפנים יו"ד שם ,ובשו"ת חיים ביד סי' לסעודת מצוה.
קכא .לעניין אם סעודת הבראה היא סעודת מצוה ,או שהמצוה היא רק שהשכנים יביאו אוכל
סעודת רשות גדולה:
לאבל -עי' סנהדרין ע ,:ערוה"ש או"ח סי' רמט ס"ז( ]ובליל שבת יכול לאכול
סעודה גדולה של רשות ,אסורה בערב שבת מהבוקר.
משלו[ .אך אם רוצה לאכול ,צריך לעשות סעודת הבראה
)חכמת אדם כלל קסג ס"ט בהגהה( ,ויאכל בכמות כזו שיוכל לאכול בליל ]ויש לדון האם האוכלים במסעדה או בבית מלון ביום שישי
שבת לתיאבון ,ונוהגים לעשות הבראה בעוגה וביצים. צריכים להקפיד מטעם זה שלא לאכול יותר מרגילותם ביום
חול .ונראה דכיון שלא שותים שם יין ,אין בזה איסור )עי' ט"ז סק"א,
חמד משה סק"א ,וכן נראה מלשון הלבוש ס"ב "סעודה של משתה" ,וכ"כ בשו"ע הרב ס"ה
וס"ט ,ובערוה"ש ס"ד .ואמנם הפמ"ג משב"ז סק"א כתב שהאיסור הוא באכילה שאינו רגיל
כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת ,אסור לעשותה בערב בה ,אף ללא משתה ,אך ראייתו אינה מוכחת([.
שבת מזמן מנחה קטנה ]ויש מחמירים כבר מזמן מנחה
סעודת מצוה גדולה:
גדולה ,אך למעשה אפשר להקל עד מנחה קטנה[ ,והעושה
מלאכה בזמן זה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. סעודת מצוה גדולה מותרת ,ובתנאי שזמנה בערב שבת.
ומטעם זה אין לעשות תיקונים בבית ]כגון סיוד ,הרכבת רהיט בעניין זמן סעודת המצוה ,יש לנהוג כדלהלן:
וכדומה[ ,וכן אין לתקן מוצר חשמלי ,וכן אין לעשות שיעורי ]א[ לכתחילה יש לאכול ]ועכ"פ להתחיל )עפ"י משנ"ב ס"ק טז ,ערוה"ש
נהיגה וכל כיו"ב ,לאחר זמן מנחה קטנה. ס"ז ,וב"ח המובא במג"א סק"ו([ את סעודת המצוה לפני חצות.
האופנים בהם מותר לעשות מלאכה: ]ב[ אם לא הספיק ,אפשר לאכול ]ועכ"פ להתחיל[ עד שעה
מותר לעשות מלאכה בערב שבת אף אחר מנחה קטנה ]עד עשירית ]שהיא כחצי שעה לפני מנחה קטנה[.
כניסת שבת[ ,באחד מהאופנים הבאים: ]ג[ לאחר מכן ,מצוה שלא יאכל שיעור קביעות סעודה ]כלומר,
]א[ מלאכה לצורך שבת מותרת ,אף אם עושה אותה כמות שרגיל לאכול בסעודת יום חול[ ,אלא יאכל פת בשיעור
לאחרים ,ובתנאי שעושה אותה בחינם .היתר זה כולל גם שיוכל לאכול בלילה לתיאבון )סי' תקכט ס"א ,משנ"ב ,בה"ל ושעה"צ שם(.
פעולות מורכבות ]מלאכת אומן[ וכגון תפירת בגדי שבת, כאמור ,היתר סעודת מצוה בערב שבת נאמר רק בסעודות
תיקון נעלי שבת. שזמנן היום ,וכגון:
]ד[ מלאכה ע"י גוי מותרת אף בשכר )עי' סי' תסח ס"א לעניין ערב כאשר עושה את המלאכה לצורך אחרים ,ולוקח עליה שכר,
פסח .וטעם הדבר מבואר ברוקח סי' שי ,הובא בב"י ובד"מ שם ,שלא שייך איסור אמירה לגוי יש להבחין בין ב' אופנים:
שבות אלא רק בשבת ,יו"ט וחוה"מ( .ולכן מותר לתת לפועלים גויים -אם לא ניכר שהמלאכה לצורך שבת ,אסור לעשותה
לעבוד אצלו עד כניסת שבת. בשכר ,אלא רק בחינם.
]ה[ מלאכה לצורך מצוה מותרת ,ובלבד שנעשית בחינם ולכן עבודות חשמלאות ,נגרות ,סנדלרות וכדומה,
)כמבואר בב"י שם ,שביאר את הטעם שמותר לכתוב ספרים "מפני שהוא דבר מצוה" ,וכ"ה בשו"ע הרב
באופן שלא ניכר שהן לצורך שבת ]וכגון שלא ניכר שהן
סי' רנא ס"ג .ומש"כ הפמ"ג שהובא במשנ"ב סי' תרכה ס"ק ב שאסור לבנות סוכה לאחר חצות צ"ע ,וצ"ל
שהוא סובר שבניית סוכה היינו רק הכשר מצוה ,ועיין שאילתות קסט ,רש"י מכות ח ,.שו"ת מהר"ח או"ז
נעלי שבת[ ,מותרת רק בחינם ולא בשכר.
סי' יא ,רמ"א סי' תרכד-תרכה ,שו"ת אבני נזר או"ח סי' תנט ,שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' נה. -אם ניכר שהמלאכה לצורך שבת ,וכגון שטיפת הבית,
טעם הדבר שלא הותר בשכר ,משום שאם עיקר כוונתו בשביל השכר שוב אינו מקיים מצוה ,ובשונה הדחת כלים ,תפירת ותיקון בגדי שבת ]כגון מכפלת,
ממלאכה לצורך שבת ,שכאשר ניכר שהמלאכה לצורך שבת ,מותר אף בשכר(. קיצור ,הצרה ,תיקון קרע וכדומה[ תספורת )דינה יתבאר
ולכן מותר לקשור ציציות ,אף שלא לצורך שבת ,ואף בהרחבה בגיליון הבא( וכדומה ,מותר אף בשכר.
לאחרים ,ובתנאי שלא לוקח שכר. ]ב[ מלאכת עראי מותרת ,אף מעשה אומן ,ואף שלא לצורך
]ו[ התחיל בעשיית מלאכה לפני זמן מנחה קטנה ,בשעת שבת ,ואף בשכר .מלאכת עראי היינו מלאכה הנעשית בזמן
הדחק יכול להמשיך לעשותה גם לאחריו ,אף באופנים קצר ,שלא ע"י אדם העושה כן בקביעות.
שמלאכה זו אסורה אז ]וכגון שהתחיל לפני זמן מנחה קטנה ]בגדר מלאכת עראי יש להסתפק ,ואפשר לבארה בג' אופנים :מלאכה שאינו רגיל לעשותה
לעשות מלאכה לצורך אחרים בשכר ,ולא ניכר שהמלאכה לצורך כל ערב שבת ,מלאכה הנעשית שלא ע"י האדם הרגיל לעשותה בקביעות ,מלאכה
שבת ,בשעת הדחק יכול להמשיך גם לאחריו )בה"ל ד"ה ואינו([. הנעשית בדרך אגב או בזמן קצר .ולמעשה נראה כפירוש האחרון ,שכל מלאכה הנעשית
בזמן קצר ,מותר לעשותה בערב שבת עד כניסת שבת )והראייה מאיסור בניית סוכה המובא
]ז[ טירחה גרידא שאין בה מלאכה ,מותרת )לא מצינו איסור בכך,
במשנ"ב סי' תרכה סק"ב ,אע"פ שאינה מלאכה הנעשית בקביעות ,או מלאכה הנעשית ע"י
וראה משנת"ב באזמרה לשמך פסח ב בעניין טירחה בחוה"מ( .מטעם זה מותר אדם שעבודתו בכך( .ונראה שיותר מחצי שעה ,אינו נחשב עראי[.
לעשות בייביסיטר ,שיעורים פרטיים שאינם כוללים כתיבת ולכן מותר לעשות מלאכה הנעשית בזמן קצר ]עד חצי שעה[,
דברי חול ,אריזת מזוודות ,סידור כביסה בארונות ]ופעמים רבות
וכגון תפירת כפתור ]אפילו שלא לצורך שבת[ ,תיקון קל
יש בזה צורך שבת ,ולכן מותר אף אם יש בזה מלאכת בורר[ וכדומה. בבית ]כגון קדיחה ותליית מדפים ותמונות וכדומה ,החלפת
]ח[ רפואה מותרת ,אף אם יש בה מלאכה )וכפי שמותר בחוה"מ ,סי' נורה וכיו"ב[ ,הרכבה פשוטה של רהיט ,השקייה ,מילוי טופס,
תקלב ס"ב( .ולכן מותר לעשות בדיקת ותרומת דם ,וכן טיפולי חתימת חוזה לקניית/שכירות דירה וכד' )מפני שהכתיבה עראית,
שיניים וכדומה. והפרקמטיא מותרת כדלהלן( ,כתיבת מכתב לאשה/חתן/כלה וכדומה
]ט[ טבילת כלים מותרת ,אף לא לצורך שבת )מפני שכל המלאכות )וכפי שיתבאר בגיליונות הבאים בדיני כתיבה(.
האסורות משום "שבות" ]דרבנן[ ,אינן בכלל מלאכות האסורות בערב שבת .ואמנם
אף כיבוס ,גיהוץ וקיפול של בגדים בודדים נחשב מלאכת
בפרקמטיא דנו הפוסקים ,אך יש לחלק ביניהם(. עראי ,כאשר אין זה אורך זמן רב ]ומותר אפילו שלא לצורך
ישנם שני היתרים נוספים שאינם מצויים בזמננו -עני שאין לו צרכי שבת ,ושכיר העובד שבת[ )פרטים נוספים בדינים אלו ,יתבארו בס"ד בגיליונות הבאים(.
אצל בעל הבית עד כניסת שבת )וראה פרטי הדינים בסי' רנא( .מעשה הדיוט שלא לצורך
שבת לאחר מנחה קטנה ,למעשה אין להתיר ,ומותר רק כשהיא מלאכת עראי )עי' מג"א
]ג[ מלאכות שמותר לעשותן בחול המועד ,כגון דבר האבד
סק"ה ,יד אפרים שם ,שעה"צ סק"ח ,שו"ע הרב ס"ד ,א"ר ס"ק ט-י(. )עי' בה"ל ד"ה ואינו ,סי' תקלט ס"ה( ,צרכי רבים ,צורך הגוף ומכשירי
ייעוץ בנושאים שונים ]גם בתשלום[ ,למידה למבחנים, אוכל נפש.
קריאת ספרי לימוד ושאר מסמכים – מותרים עד כניסת ולכן ,אף שאין לעבוד בערב שבת לאחר מנחה קטנה בעבודתו
שבת ,מפני שאינם מלאכה כלל ]ואם צריך לכתוב עבור כך, הרגילה ]וכגון עבודה בהנהלת חשבונות ,תכנות וכדומה[ ,אך
יתבאר דינו בגיליונות הבאים בדיני כתיבה[. כאשר זה דבר האבד ]כלומר ,שלולא שיעבוד כעת עלול
בכל האופנים שהותר לעשות מלאכה ,אין בזה את העניין של להיגרם למעביד ,לעובד ,או ללקוח נזק כספי ,וכגון שמועד
"לא יראה סימן ברכה" )מור וקציעה(. הגשת דו"ח זה הגיע וכדומה ,וכן אם העובד עלול להיקנס או
שעלולים לפטרו ,ובכל כיו"ב ,הרי זה דבר האבד[ ,ומותר
כמובן שגם באופנים שהותר לעשות את המלאכה עד כניסת
להתעסק בזה עד כניסת שבת.
שבת ,צריך להפסיק להתעסק בכך מבעוד יום ,כדי שלא
להיכנס לחשש חילול שבת ח"ו. כמו כן ,מותר לעבוד במוקדי מידע ,תקשורת ,קייטנות,
וכדומה עד כניסת שבת ,מפני שהם מוגדרים כצרכי רבים .וכן
מסחר ופתיחת חנויות: עבודה כנהג אוטובוס ,דרייבר וכדומה ,נחשבת כצרכי רבים.
מותר למכור ולקנות עד כניסת שבת. כמו כן ,מותר להתקין ולתקן מזגן ,וכן לתקן תקלה בתאורת
אך את החנויות יש לסגור כשעה לפני שבת )עי' מג"א סי' רנו סק"א ,הובא הבית כדי למנוע חשיכה ,מפני שהם כצורך הגוף .וכן טיפול
במשנ"ב שם סק"א שכתב "ראוי לבעלי החנויות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת" ,ועי' בה"ל סי' רנא אצל קוסמטיקאית/מאפרת ,נחשבים כצורך הגוף .כמו כן
ד"ה העושה ,מו"ק שם ,כה"ח סי' רנו סק"ג( ,ובזמננו רבים נוהגים לסגור מוקדם מותר לתקן מקרר ,תנור ,מיקסר ושאר מכשירים הנוגעים
יותר ,ובפרט חנויות שאינן של מזון )עי' ערוה"ש שם ס"ג(. לאוכל ,מפני שדינם כמכשירי אוכל נפש.
הגיליון הודפס ע"י שלוחות קו בית ההוראה
0733-260-800
6191265@gmail.com להאזנה ,הקישו 18בקו בית ההוראה
