בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת וירא
יומא ו. יום א'
יומא ו: יום ב'
גליון שי"ח שנה ז' יומא ז. יום ג'
יומא ז: יום ד'
פרשת לך לך חזרה יום ה'
קו יודעי תורתך
תשפ"ז 02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
בעל הניסיון
וביום בהיר אחד ,נרעשה בתחילה היו אלה כמה שלטי הזכות – ביטול הרצון אברהם אע"ה תיקן את העולם
המדינה כולה על כל צדדיה, שהורדו סוררים חוצות
לשמע ההתרחשות האחרונה. במהירות .אחר כך זה כבר הפך במה אדע כי אירשנה וכו' ידוע תדע כי גר ויאמר ה' אל אברם וגו' (יב ,א).
היה זה כפר זעיר למרגלות לנושא השיחה בכל הממלכה, יהיה זרעך בארץ לא להם וכו' (טו ,ח – יג). ובבעל הטורים :פתח באמירה ,בלשון
אחד ההרים הנידחים ,תושביו והפעם בפנים גלויות.
קבוצה מסתורית של מורדי דהנה זאת ידוע 'ארץ' הוא לשון 'רצון', שנברא בו העולם .שבעשרה מאמרות
מנו לכל היותר מאה וחמישים
איש .הקבוצה המורדת הגיעה מלכות קמה במדינה .עם תקציב כמו שאמרו במדרש (בר"ר ה ,ח) על הכתוב נברא העולם ,וכולו לא נברא אלא בזכות
בהמוניה ושטפה את הרחובות משומן שמקורו לא ידוע ,עברו (לעיל א ,י) 'ויקרא ליבשה ארץ' עי"ש .והנה אברהם לכך כתיב עליו מאמר ,ע"כ.
הצרים ברוח החדשה ,הבטיחו חברי הקבוצה מעיר לעיר אמרו רז"ל (אבות פ"ב מ"ד) 'בטל רצונך מפני
וממחוז למחוז ,מבשרים את בנסיון זה נתמלאו העשרה נסיונות
הבטחות ,ציפו לשמוע הנהוני רצונו' וכו' עי"ש .זהו הפירוש 'בארץ לא
הסכמה נלהבים ,הסכימו אפילו בואה של מהפכה אדירה. לאברהם ,ותיקן העשרה מאמרות ,שנברא
לשמוע 'לא' נחרץ שמרני. המרידה החדשה היתה לנושא להם' ר"ל ברצון שאינו שלהם ,היינו איך בהן העולם וחטאו של אדם הראשון
אבל לתגובה שהתקבלה ,לא החם ביותר בכל קרנות הרחוב. שהכביכול מתנהג עימו אף שהוא שלא [וחטא אדם הראשון היה קלקול בעולם
היה אח ורע... בכל יום הופתעו האזרחים כרצונו וברצון שאינו שלהם ,כך הוא שנברא בעשרה מאמרות מבריאת שמים
לגלות עוד ועוד דמויות סבור ומקובל ואינו מהרהר ,והיינו בטל
זקני הכפר שמעו את דברי וארץ שהם בגוף ונפש] .וזהו שכתוב (להלן
ציבוריות מוכרות מצטרפות
המורדים -ופשוט פרצו בצחוק רצונך מפני רצונו יתברך ,והוא בחינת יד ,יט) 'ויאמר ברוך אברם לקל עליון קונה
למהלך ,ומניפות בגאון את נס
מטלטל .צחוק ,שהדביק עד המרד. גר ואורח ש'כל מה שיאמר לך בעל הבית
מהרה את כל יושבי הכפר. שמים וארץ' .וכדאיתא במדרש 'יקרא אל
חוצפתה של הקבוצה החדשה עשה' (פסחים פו ):אפילו שהוא שלא כרצונו השמים מעל זה הנפש ,ואל הארץ לדון זה
"וכי כך אתם חושבים אותנו? לא ידעה גבולות ,הם נגעו
לטיפשים כה גדולים? אנחנו מפני רצון בעל הבית כידוע. הגוף' [וידוע מזוה"ק שהשם 'הויה' שורה
בנושאים העדינים ביותר,
מזהים היטב מי אתם! אתם הרי עוררו נימים רגשיים נסתרים. זהו שאמר 'במה אדע כי אירשנה' כפירוש על הפנימיות היא הנפש ,והשם 'אלוקים'
שליחים!!!" אין ספק ,הם היו אולי המוחות רש"י 'באיזה זכות' ,השיב לו 'ידוע תדע כי שורה על הגוף שהוא חיצוניות הנפש .אם
"שליחים???" המבריקים ביותר בממלכה כן על ידי תיקון הכוחות שבגוף שורה
גר יהיה זרעך בארץ לא להם' ,היינו בחינת
"ודאי ששליחים!" אתם הרי כולה ,שהתאגדה הפעם נגד בית
שליחים של המלך בכבודו המלוכה ,שבאופן מסתורי מילא גר ואורח ברצון שאינו שלהם כנ"ל ,בזכות השמות של 'אלוקים' ,ועל ידי תיקון
ובעצמו! הוא שלח אתכם לבחון פיו מים. זה ירשו את הארץ ,ודי למבין( .דברי ישראל) כוחות שבנפש קורה השמות של 'הויה'],
את נאמנות אזרחי המדינה ,לא רוח השתיקה שנשבה מכיוון וזהו שאמר הכתוב 'ויתן לו מעשר מכל'
סתם הוא אינו שולח אחריכם בית המלוכה הפליאה את שני נסיונות ביחד היינו מכל העשרה כוחות בין בגוף ובין
את צבאו התקיף... כולם ,ואם בתחילה פירשו (אמרי שאול) בנפש.
פני רבבות המצטרפים למרידה אותה כהתעלמות מקבוצה ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך
חפו ,ופני המלך צהלו... זוטרה וחסרת השפעה ,הרי בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע הגאולה – בחסד וברחמים
· שמיום ליום ,ועם התגברותה מאות שנה ,וגם את הגוי אשר יעבודו דן
ומי ,לפי ההיגיון ,אמור לקבל של המרידה ,הפכה התגובה
אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (טו ,יג – יד). ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך
את השכר הגדול ביותר מבין המלכותית ,או נכון יותר -אי והיה ברכה (יב ,ב).
שלושת הקבוצות? התגובה ,למוזרה ומעוררת הקשה האור החיים הק' ,איך יוצדק לומר
תהיות. וברש"י :ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים
ברור למדי שקבוצת האזרחים 'וגם את הגוי' וגו' ,הלא לעיל מיניה איירי
האם המלך פוחד ממלחמת אלוקי אברהם ,ואברכך זהו שאומרים
אמורה במלכות שמרדה מצרת ישראל בשיעבוד ועינוי ,ואילו כאן
אזרחים? היו שהעלו טיעון כזה. אלוקי יצחק ,ואגדלה שמך זהו שאומרים
לעמוד על עונשה .אך בין מיירי מטובת ישראל בנקם שיקום ה'
הקבוצה שסירבה לקבל את יושבי קרנות העלו השערות, אלוקי יעקב .יכול יהיו חותמין בכולם,
אולי שכח המלך את עמו, מאויביהם.
הרוחות הזרות לבין הקבוצה
והוא עסוק בענייניו האישיים
תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין ולא
שזיהתה את מי שעומד מאחורי (משלי ל, ואפשר לומר ,על דרך הכתוב בהם.
בארמון .היו שהרחיקו לכת -
ההתארגנות המוזרה -מי והפיצו שמועה קונספירטיבית, ח -ט) 'ראש ועושר אל תתן לי וגו' ,פן
מביניהם אמור להתהדר בפרס היינו החתימה וקץ הגלות בעקבתא
כי אולי -אולי בכלל אין מלך אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ,ופן אורש
מהמלך? בארץ הזו. דמשיחא יהיה בחסד וברחמים.
וגנבתי ותפשתי שם אלוקי' .דלאחר
הרה"ק בעל ה'תולדות' זי"ע והימים חולפים ,והמרד מתגבר. [ויש לומר זהו כוונת הזוה"ק בזוהר חדש
מביא בספרו בשם הבעש"ט, שפגם אברהם אבינו ע"ה בשאלתו 'במה
לקבוצה הפכה הקבוצה פ' חוקת ,וז"ל :ביום ההוא אקים את סוכת
שהקבוצה השלישית דווקא, אדירה המונה כמה עשרות אדע כי אירשנה' ,היה להם לישראל
זו שזיהתה את העומד מאחורי אלפי איש ,שעברו מעיר לעיר לעמוד בנסיון העוני ובנסיון העושר גם דוד הנופלת ,האי יום ההוא לא ידענא
הסיפור -היא הקבוצה שתזכה ונאמו בפאתוס משכנע לקום יחד קודם שירשו את הארץ ,וזאת על מאן הוא ,אלא דא יומא קדמאה ימינא
בכבוד ויקר יותר מכולם. ולהצטרף 'למהפכה הגדולה לה דאברהם דזמין לאערא וכו ,עי"ש ,היינו
ידי ההכרה שהכל מאת ה' ולא יכחשו
כי הקבוצה הזו גילתה את כבוד אנו עדים'... כדברי אאמו"ר ז"ל הנ"ל ,והבן.
המלכות! זה היה רצון המלך, בו ,ובכך תסתתם טענת האומות לסטים
והם הצליחו ,מאוד.
שיגלו מיהו העומד מאחורי השתכנעו גדולות ערים אתם שכבשתם ארצות שבע גויים, וזה מרומז בפסוק (יח ,ז) 'ואל הבקר רץ
המרידה! מהטיעונים המבריקים, ויתגלה ענין 'כוח מעשיו הגיד לעמו', אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל
ואת המסר הזה אל לנו לשכוח: היו גם ערים שהתנגדו בתוקף ויוכלו להשיבם' ,כל הארץ של הקדוש נער וימהר לעשות אותו' .ואל הבקר היינו
בכל פעם בו עולה השאלה לשינוי" .אנו נאמנים למלך!" ברוך הוא היא ,הוא בראה ונתנה לאשר לבוקרן של ישראל בקץ הגלות רץ אברהם
'היכן הוא המלך' ,ודברים טענו בעוז.
אינם מסתדרים כפי שחשבנו, ישר בעיניו ,ברצונו נתנה להם וברצונו היינו מידת החסד .ויקח בן בקר רך וטוב
כך או כך ,המדינה השלווה
והניסיון גדול וקשה -אין לנו עם הנופים המרהיבים ,הפכה נטלה מהם' (רש"י לעיל א ,א) .והיינו דקאמר היינו ליקח הבני בוקרן של ישראל מן
אלא להבין שאכן ,דווקא כאן לאנדרלמוסיה גדולה ובלתי לו הקב"ה לאברהם אבינו' ,ועבדום ועינו הגלות בדרך רכות וכל טוב .ויתן אל הנער
מסתתר לו המלך! מובנת. אותם' לתקנם בנסיון העוני ,וגם יתוקן היינו ישראל כמו שנאמר 'נער ישראל
פרשיות אלו נאמר בהם רבות וסימן השאלה המרחף מלמעלה נסיון העושר על ידי 'וגם את הגוי אשר ואהבהו' ליתן להם כל טוב ,ובכן יהיה זכו
אודות הניסיונות שהתנסו רק הולך ומתעצם :היכן הוא
בהם אבותינו .דווקא ניסיונות המלך? איפה היא המשטרה?
יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש אחישנה זה"פ וימהר לעשות אותו ,כמובן].
אלה הם שגרמו להם להתקרב למה לא מטפלים במה שקורה (נחלת דן) גדול'. (שרפי אש – זוואלין)
ולגלות את בורא העולמים. כאן? (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
כי זהו סוד הניסיון... ·
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי רבוה"ק בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הרב שמואל קרימלובסקי
קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (ג)
במסילה העולה אל הר ה'
בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ (המשך)
ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב
א .בן א"י שיצא לחו"ל אחר ז' מרחשון ודעתו להשתקע שם ,אינו צריך להמשיך לשאול
וילך למסעיו מנגב ועד בית אל וכו' .י"ל ע"פ
מטר כבני א"יא.
הנאמר בס' תולדות יעקב יוסף .עה"כ מי יעלה בהר
ה' נקי כפים .וזה לשונו .כמו בעלי' גשמי צריך להסיר ב .בן א"י שיצא לחו"ל אחר ז' מרחשון ,ויש לו חיוב להתפלל לפני העמוד ,אם אינו בקביעות
הדברים המכבידים כגון משא המלבושים או כסף וזהב כגון שיש לו יא"צ ,בתפילת הלחש ישאל טל ומטר ,ובחזרת הש"ץ אל ישאל וכמנהג המקוםב,
או מאכלים גסים המכבידים כדי שיוכל לעלות להר גבוה. ואם הוא בקביעות כגון ָא ֵבל גם בתפילת הלחש לא ישאל מטרג ,אבל כשאין צורך לא יעבור
כמו כן הם מכבידים על הנפש הזכה שלא תוכל לעלות לפני התיבהד.
להר ה' .וזה"פ מי יעלה בהר ה' נקי כפים שאינו נושא ג .קבוצה מבני א"י היוצאים לחו"ל אחר ז' במרחשון ,ומתפללים במנין לבד [כגון נסיעה
שום משא כסף וזהב וכו' עי"ש .וזה שמרומז הרבותא ה
למקומות הקדושים] ,יאמרו ותן טל ומטר גם בתפילת הלחש וגם בחזרת הש"ץ
מאברהם אע"ה .אף שהי' כבד מאוד וטעון משאות
מקנה כסף וזהב המכבידים .אעפ"כ וילך למסעיו בן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל
מנגב ועד בית אל היינו הר ה' כמבואר בפסוק והבן:
(דברי ישראל – פרשת לך לך) ד .הגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון כיון שנמצא בארץ ישראל שואל כבני ארץ ישראלו.
ה .התחיל לשאול טל ומטר בז' חשון ,וחוזר לארצו קודם יום ס' לתקופה ,פוסק מלשאול טל
ומטרז.
מהו מקום רוחני ו .בן חו"ל שבא לא"י אחר ז' חשון לפני ס' יום לתקופה לביקור קצר ,אינו צריך לשאול טל
ומטר וממשיך להתפלל כבני חו"לח.
ידוע מה שאמר הבעש"ט שבמקום
שמחשבתו של אדם שם הוא כולו ,וכדאי כמה הלכות נוספות בדין שאלת טל ומטר
להבין שהרי אינו שם ולמה כאשר מחשבתו
מכוונת לשם אנו קוראים לזה שכולו שם. ז .טעה בשבת והתפלל של חול וכשהתחיל ברכת ברך עלינו נזכר שהוא שבת –
וביאור הענין הוא עפ"י מש"כ הרמב"ן על א .צריך לסיים הברכה ואח"כ לחזור לברכה אמצעית של שבתט.
מה שאמרו שני בגהינום אש השורפת, ב .ואם טעה ולא הזכיר ותן טל ומטר לברכה אפילו שסיים הברכה צריך לחזור ולמר ברך
ושאלו על זה השואלים שהרי כאשר אדם עלינו ואח"כ לחזור לברכה של שבתי.
מת ונשמתו עולה לשמים הרי אנו בגוף ג .אמר ברכה אמצעית של שבת וגמרה ואח"כ נזכר שטעה בברך עלינו אינו חוזריא.
וא"כ איך תשרף הנשמה והרי אינה דבר
ח .השוכח לשאול ותן טל ומטר דינו שמשלים לאחר ברך עלינו או בשומע תפילה ,י"א שלא
גשמי שתאכלנו האש ,ותירץ הרמב"ן על
די במה שיאמר ותן טל ומטר לברכה אלא יוסיף לומר על פני האדמהיב.
שאלה זו שהאש היא אש רוחנית ואכן אש
גשמית אינה שורפת נשמה רוחנית אבל
אש רוחנית בכחה לשרף נשמה רוחנית. ז .אף לדעת הברכ"י דיני שכח לומר ותן טל ומטר לברכה (בקיצור)
א .ואין בכך חוכא
ואף אנו נאמר שאכן ידוע שהנשמה אינה (הנ"ל הערה י"ב) שבן כיון ואיטלולא
הדין מעמד המתפלל
תופסת מקום וכן שאר כל הרוחניים ,אבל א"י שהתחיל לשאול לגמרי שנשתנה
ממשיך לשאול אף לכתחילה יחזור ויאמר שוב ותן נמצא עדיין בברכת ברך עלינו ממצבו הראשון (ויקהל
דווקא מקום גשמי אינה תופסת ומקום טל ומטר לברכה וכו' ושבענו
רוחני יש לה ,ויותר מזה שכל תנאי תפיסת חו"ל בן בחו"ל, מטובה עד סיום הברכה משה שם עמ' שכה).
שחוזר למקומו לא ב .ברכי יוסף (אות ח').
מקום של גשמי בגשמיות כך הם תנאי יסיים מברך השנים ויאמר ותן אמר בא"י ועדיין לא אמר מברך
ימשיך בחו"ל לשאול טל ומטר לברכה השנים
תפיסת מקום ברוחניות וכמו שיש מעלה לדעת אפילו ג.
כבני א"י ,כ"כ בשו"ת יאמר כאן ותן טל ומטר לברכה סיים ברכת מברך השנים ועדיין
ומטה בגשמיות כך ברוחניות וכמו שיש הברכי יוסף ,דאין לך
מנחת יצחק (ח"י סי' לא התחיל תקע בשופר
מזרח ומערב הגשמיות כך ברוחניות אלא ט').
חוכא ואיטלולא גדול
כשמגיע לברכת שומע תפילה המשיך שמו"ע
שצריכים להבין מהו מקום רוחני ולפי"ז לפני כי אתה שומע תפילת כל
מזה שבלחש שואל
יובנו הדברים. ח .כ"פ הגרמ"ש קליין פה יאמר ותן טל ומטר לברכה מטר ובחזרה טל ,וגם
שליט"א. שמעיקר הדין אינו
יאמר למדני חוקיך ויאמר ותן בברכת שומע תפילה סיים בא"י
ארבע רוחות השמים (סי' רס"חט .שו"ע טל ומטר לברכה כי אתה שומע ועדיין לא אמר שומע תפילה חייב לשאול מטר
ס"ב). וכו' (ויקהל משה שם(.
ובאמת מקום הוא צורת הבנה הכוללת יאמר כאן ותן טל ומטר לברכה סיים שומע תפילה
בשו"ת כ"כ י. (מבית לוי' ,ויקהל ד.
צורת התנהגות .זהו המקום .ולכן התנהגות הלכות קטנות (ח"ב יחזור לברך עלינו המשיך רצה משה'-מועדים ח"א עמ'
והבנה של חסד הוא צד ימין כי שם סי' צ"א) ,לגבי ימות יחזור לברך עלינו עומד באלקי נצור שכ"ז).
מקומו ,והבנה והתוצאה של מדת הדין החמה שטעה ושאל חוזר לתחילת התפילה סיים אלקי נצור שגמר יהיו ה .כיון שאינם בטלים
זהו צד שמאל .וכן נאמר בפירוש בפסוק טל ומטר ,הביאו לרצון וכו' ה' צורי וגואלי
שנמצאים למקום
במלכים ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל השערי תשובה (סי' שם נוהגים כמנהג
צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו, רס"ח ס"א) ,ופשוט מקומם ,ואכמ"ל.
ופרש"י וכי יש שמאל למעלה וכו' אלא דהו"ה להכא.
מימינם מלמדים זכות משמאילים מלמדים ו .נחלקו האחרונים בבן חו"ל שבא לא"י
יא .בשו"ת הלכות קטנות (שם) כתב שיחזור למשך זמן ,וכגון בני ישיבות הבאים ללמוד
חובה ,ולפי"ז הדברים שגורמים לעבור לברך עלינו ,אבל החיד"א בברכי יוסף (סי'
מללמד זכות לצר השני זהו הדרך והמרכבה בא"י ,ודעתו לחזור לחו"ל לאחר זמן ,אם
רס"ח ס"ג) שלא יחזור כיון שכבר רצה האלקים מתחיל טל ומטר כבני א"י או כבני חו"ל,
והסוס הרוחני. בברכת שבת כדתקון רבנן ע"ש ,ונראה דכל הפמ"ג (משב"ז סק"א) הביא את הפר"ח אף
ויתבאר ג"כ מה שאמרו שהשמש יוצאת זה אם סיים ברכת מקדש השבת אבל אם לענין זה ,שאם חוזר לארצו באותה שנה
ממזרח והולכת למערב כדי להשתחוות עדיין לא סיים הברכה יחזור לברכת השנים שואל כבני ארצו ,וכן הביאו המשנ"ב (סק"ה),
לפני השכינה שהיא במערב ,וקשה הרי ודו"ק. וי"א שאף לשיטתם כיון שנמצא עתה במקום
ידוע שהעולם עגול ומה שייך לומר שיוצאת יב .ערוך השולחן (ס"ו) ,ליקוטי חבר בן חיים שצריכים לגשם וזה צורך שעה גם עבורו,
ממזרח ומה היא ההשתחוויה לכיוון מערב, (ח"א כט ).שו"ת עולת יצחק (ח"ג סי' ל"ד) ,וי"א שואל כבני א"י (שולחן הטהור ,תורת חיים ,שו"ת
אבל האמת שהדרום הוא צד ימין שהוא שדי במה שאומר ותן טל ומטר לברכה, בצל החכמה ח"א סי' סב אות א ,וכ"מ בברכי יוסף),
חסד וצפון הוא שמאל שהוא דין ,ומזרח מה קיצור שו"ע (סי' י"ט ס"ו) ,כף החיים (סי' קי"ז ולמעשה כיון שנמצא בא"י שואל כבני א"י,
הוא הכח הכולל את שתיהם ורוכב עליהם, סקל"ז). (וכנ"ל הערה י').
ב
ולכן אנו אומרים שהעושה פשרה הוא
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה באמצע כי מצד המקום הרוחני הוא
באמצע ממש .והמערב הוא סוף מעשה
שבא ע"י המחשבה תחילה ,ומורה על
'צאן ובקר ועבדים ושפחות' (כ ,יד). אברהם נתכוין ששרה תיפקד כשתעמוד בנסיון חבור הצדדים והוצאתם לפועל וזהו
ויתבאר עפ"י מאמרם ז"ל (נדרים לב ,).שנענש אברהם אבינו צד מערב ,והשמש אכן בסוף היום אחר
אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים ,כי הפריש בני שנעשה מה שצריך לעשות באותו יום
(יב ,יג) .יש להבין ,וכי אברהם חשק במתנות ,וכפירוש רש"י,
אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה ,שנאמר 'תן לי הנפש, באה למערב ,וכל הריצות והסיבובים
והרי לא נטל מן השלל במלחמת המלכים (יד ,כג) .ועוד,
והרכוש קח לך' .והנה בודאי היה נימוקו של אאע"ה עמו שנעשה הכל עפ"י עצת ה' שהיא תקום
מדוע חשש אאע"ה וצוה לשרה לאמר 'אמרי נא אחותי
מה שהפרישן ,שהחזיק שאנשי סדום רעים ומקולקלים כל אע"פ שלאדם הם מחשבות רבות זהו
את' כשבאו לבית פרעה ,ואילו בבית אבימלך לא ציוה כך,
כך ,שאינם ראויים להיכנס תחת כנפי השכינה ,שלא ישפיעו ההשתחוויה.
ומדעתה נהגה כן (שם כ ,ה).
לרעה על הגרים שגייר כבר [וכעין 'לא יבוא עמוני ומואבי
בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים' (דברים ויבואר ,דלאברהם אע"ה הובטח 'ואעשך לגוי גדול' וגו', השמים והארץ
כג ,ד)] .אלא שבאמת טעה בדין ונחשב תביעה עליו ,כי גלוי על ידי שיעמוד בנסיון 'לך לך' ,אף שהדרך ממעטת פריה
לאחר שעסקנו בארבע רוחות איך הם
וידוע לפני הקב"ה ,שאם היו מתקרבים תחת כנפי השכינה, ורביה ,ויזכה לבן זכר שיעמיד ממנו גוי גדול .אולם כלפי
ברוחני נבא למעלה ומטה ,שהשי"ת
לא היו גורמים שום רעה. שרה אמנו ,לא היה זה 'נסיון' כל כך ,דהאשה נמשכת
הוא יושב בשמים וכמו שכתוב כי
והולכת אחר בעלה ,ואפשר שלא הובטחה 'ואעשך לגוי
ומכל מקום ,אם עוד היה אאע"ה נוטל בענין זה ממון ,היה האלקים בשמים ואתה על הארץ,
גדול' ,ושמא יבנה אברהם מאשה אחרת.
נראה שנוטל הממון תמורת הנפשות ,שכן אמר לו במפורש והקירבה לקב"ה זהו למעלה וכל
מלך סדום 'תן לי הנפש ,והרכוש קח לך' .וענין הפרשת ומכיון שידע כבר אאע"ה ,שהדרך לזכות בהבטחת הבנים דבר ככל שהוא יותר קדוש ויותר
נפשות מתחת כנפי השכינה ,אסור שיתערב בו שום ענין הוא בכח עמידה בנסיון ,טיכס עצה לשרה ,שתיסתר אצל בטל לקב"ה הרי"ז גבוה יותר וככל
נגיעת ממון אפילו למראית עין' ,כי השוחד יעוור' (שמות כג, פרעה כסוטה ,ודרשו חז"ל (סוטה כו ,).שאם 'נקתה ,ונזרעה שמבין יותר שהשי"ת שליט בעליונים
ח) ,ולכך 'הרימותי ידי אל ה' וגו' אם מחוט ועד שרוך נעל זרע' -שאם היתה עקרה נפקדת .וכיון ששרה תמצא כשרה, ובתחתונים כרצונו הרי"ז נקרא
אקח מכל אשר לך' ,שלא יהיה לו שום נגיעה מחמת ממון. תיפקד בבן מאברהם .וכשבאו מצרימה ציוה לה 'אמרי נא למעלה ,וככל שהוא מגושם יותר
אחותי את' ,ו'נא' יתפרש כאמירה שאינה שלימה [על דרך ולפי מה שמנותק מהשי"ת ורואה את
ויש לומר ,דהגם שלפי האמת ,אאע"ה טעה בדינו ,ומה
'אל תאכלו ממנו נא' (שמות יב ,ט) ,ופירש"י ,שאינו צלוי כל עצמו כישות בפני עצמה הרי"ז נקרא
שנשתעבדו בניו למצרים היה עונש לכפרה על שהפריש
צרכו] היינו שתאמר כן כלפי המון העם ,אבל לפרעה צוה למטה.
נפשות מלהיכנס תחת כנפי השכינה .מכל מקום בודאי אילו
עליה להתנגד ולהגיד שהיא אשת איש ,ותעמוד בנסיון ולא
היה מוסיף על זה גם נטילת ממון ,לא היה מתכפר על כך.
תיבעל ,ותזכה להבטחה הנ"ל[ .ובחלוקת אמירה זו ,ראה כח המשיכה
(לך לך תשס"ו-עה)
כלי יקר (פסוק יז) ,דאע"פ שבפני ההמון עם הכריזה שרה וכמו שבגשמיות הרוצה לעלות על
זכיית אברהם שאמונתו תעבור בירושה לזרעו 'אחותו אני' ,אולם כשנסתרה עם פרעה הגידה לו האמת הר או על בנין גבוה אם הוא לוקח
שהיא אשת אברם ,אבל לא הועיל לה ,עיי"ש]. עמו דברים כבדים שנמשכים לכיון
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו ,ו) .במעלת אמונת אברהם (לך לך תשס"ו-עה) מטה הרי זה מקשה עליו את העליה כי
אבינו ע"ה ,נקדים ביאורו הנפלא של אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל הם מושכים אותו למטה והוא רצונו
בכתוב זה ,שלכאורה קשה וכי 'צדקה' היא להאמין בה', סימן להצלת ישראל מקושי השעבוד במצרים לעלות לכיון מעלה וכל פסיעה עולה
הלא חובה גמורה היא .ופירש על פי דברי הר"ן בדרשותיו לו במאמץ גדול ,ואם ישליך מעליו את
עוד יש לרמז 'למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך',
(דרוש ה') שהעדיפו האבות הקדושים להתחתן עם בנות המשאות אז יעלה מהר יותר ובקלות
למע"ן בגימ' ק"ץ ,דאיתא במדרש (ב"ר מ ,סו) שירידת
משפחתם נחור בתואל ולבן שהיו מקולקלין בדעות כוזבות יותר ,כך ברוחניות שאם רצונו לרומם
אברהם למצרים הוי בחינת כבוש דרך לבניך ,כשם שאתה
ועובדי ע"ז ,יותר מבנות כנען שקצו בהם ,מפני שיש הפרש את מחשבותיו ולהגביה את דרכיו
יורד מצרימה ומכים בך ,אך לבסוף אתה יוצא ברכוש גדול,
בין מידות רעות ומושחתות שלקו בהם אנשי כנען ,ובהכרח ולהיות נקודת מבטו ברור בהנהגת
כמו"כ יהיה קורות בניך.
משתלשלות מהאבות לבניהם אחריהם מצד טבעם ,לבין הבורא ובבטחון בו ולהיות עניו
דעות כוזבות שהחזיקו בהם בני משפחת האבות ,שאינן זהו שאמר לשרה 'אמרי נא אחותי את למען ייטב לי נשואות אליו ותלוי בחסדו אם יהיה
עוברות מן האבות לבנים. בעבורך' ,כלומר ,שבעבור שתאמר שהיא אחותו ,ילקה עליו משאות של כסף וזהב הגורמים
פרעה וימהר לשלחם ממצרים ,וממילא גם בנינו לא ישהו לאדם גאוה ושכחה בזכרון בורא עולם
ועשיית 'צדקה' היא 'מידה' טובה העוברת בירושה מאב
במצרים אלא ר"י שנים ,וירד מספר ק"ץ שנים מארבע וכמו שנא' וכסף וזהב ירבה לך ורם
לבן [כמבואר בדברי הר"ן שם] ,וכדאיתא בגמרא (ב"ב ט ):על
מאות שנגזרו. לבבך ושכחת וכו' ,ולכן טוב להשליך
הכתוב (משלי כא ,כא) 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה
'וחיתה נפשי בגללך' -וחית"ה אותיות וחי"ה ת' ,שאחר את צרורות הכסף והזהב וכך יתעלה
וכבוד' ,שהרגיל לעשות צדקה זוכה שיהיו לו בנים בעלי
שתאמרי אחותי את ,לא יהרגוני ואשאר חי וקיים ,וממילא ויתרומם בקלות יותר ובמהירות יותר.
עושר וכו' ,ופירש המהרש"א (ד"ה בעלי חכמה) ,שהוא כדי
שתהיה לבנים האפשרות לילך בדרך אביהם לעשות צדקה. יעמוד זה סימן לבנינו ,שגם בעת שהותם במצרים תחת אנשים שישנם רואות ועינינו
הרי שבמצות צדקה מפורש במשלי שההרגל בזה עובר מן שעבוד ועינוי מצרים ,לא יוכלו לכלותם ויישארו חיים .זהו שמאמנים את עצמם ומרגילים את
האב לבן .אכן ה'אמונה' מצד עצמה היא בגדר 'דעה' שאינה וחי"ה ת' ,שיוותרו לחיות כל ארבע מאות שנה. אבריהם לעלות ולרדת במהירות
עוברת בירושה לבנים. (של"ס פרשת לך לך תשע"ה) כשיש עליהם משאות כבדים ובזה
הם מחזקים את כחם עד שנעשה להם
ומכל מקום משמיענו הכתוב שבשכר אמונתו החזקה של המנעות אברהם מנטילת ממון מחמת חשש הדבר בקלות ,כך הדבר ברוחניות שמי
אברהם אבינו בהקב"ה [עד שלא שאל אות על בשורת
הבנים] שהיה ראש המאמינים ומסר נפשו על פרסום
'נגיעת ממון' שעושה תרגילים רבים יכול לחזק את
כחו שאעפ"י שהוא מתעסק בכסף
האמונה בעולם -זכה שהחשיב לו הקב"ה את ה'דעה' כמו ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך. וזהב שהם דברים שמושכים לצד מטה
'מידה' ,שכשם שעשיית ה'צדקה' שלו נשארה חקוקה ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה בכל זאת הם עולים ומרוממים את
בטבע זרעו לדורות ,כן 'אמונתו' התמימה [אף על פי שהיא שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך השגתם ,וזו היתה מעלתו של אברהם
'דעה'] עברה בירושה לכל הדורות ,ונקראו 'מאמינים בני וגו' (יד ,כב -כג) .וצריך ביאור ,הענין שלא חפץ אאע"ה בשום אבינו וכמו שמרומז בפסוק ואברם
מאמינים' -שהאמונה מוחזקת אצלם בטבע מאבותיהם, אופן ליטול רכוש וממון ממלך סדום ,והלא מצינו שהיה כבד מאוד דהיינו שהיו לו משאות
וזהו 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה' שהקב"ה החשיב לו את נוטל ,אצל פרעה 'למען ייטב לי בעבורך' (יב ,יג) -שיתנו לי של כסף וזהב ובכל זאת וילך למסעיו
(רעווא דרעווין פרשת נח – תשפ"א) ה'אמונה' כמו 'צדקה'. מתנות (רש"י שם) ,וגם אצל אבימלך לקח מתנות בצאתו, בדרך העולה בית קל.
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
סנדקאות כקטורת
מי היה הסנדק של אברהם אבינו ע"ה • האם הסנדקאות סגולה לעשירות ,ואם כן למה אין אנו רואים סנדק שמתעשר? • מנהג
הגר"ח קרייזווירט בסנדקאות גם בשעת עמידה לברכה • מאמר מקיף על מעלת הסנדקאות • וְכ ָרֹות עִמֹּו ה ַב ְ ּרִית
לעולם ,וכמו כן לגבי סנדק כיוון דהוי כקטו־ אף עבירות דקות מן הדקות .ובדרך זו מובא גם אחד הכיבודים החשובים ביותר במעמד ברית
רת לכן אין לאב ליתן לאדם אחד פעמיים .ובזה בהגהות מהרצ"א כינוי ורמז נוסף לתיבת סנד"ק, המילה הלא הוא מצוות הסנדקאות .מעמד נשגב
מיושבת היטב קושיית הגר"א מדוע מותר לאדם שהיא ראשי תיבות ס'ניגור נ'עשה ד'ין ק'טיגור, זה שבו מחזיק הסנדק את הרך הנימול על ברכיו
אחד להיות שתי פעמים סנדק אצל שני אנשים כלומר שעל ידי מצווה זו מסתלקים הדינים בשעת המילה ,מקובל מקדמת דנא כזכות עצומה
שונים ,ואילו בקטורת לא היה לעולם לאדם אחד וקטיגור נעשה סניגור. ומצווה רמה שרבים מהדרים אחריה.
שתי פעמים ,והביאור בזה שאין האיסור על האדם שורשיה העליונים של מעלה זו טמונים כבר
בפרשתנו פרשת לך לך ,שבה נצטווה אברהם
יתי
אבינו על המילה כדכתיב (בראשית יז ,י) זֹאת ְב ִּר ִ
ויתר כדי שלא לצער יהודי ּובין ַז ְר ֲעָך ַא ֲח ֶריָך ִהּמֹול
יכם ֵ ּובינֵ ֲֶא ֶשׁר ִת ְּש ְׁמרּו ֵבּינִ י ֵ
ָל ֶכם ָכּל ָז ָכר .ובהמשך הפרשה נאמר (שם ,כו) ְב ֶּע ֶצם
ביום י"ד מנחם אב תרצ"א התמלא הבית אורה בביתו של משגיח ישיבת מיר הגה"צ ַהּיֹום ַה ֶזּה נִ ּמֹול ַא ְב ָר ָהם וְ יִ ְש ָׁמ ֵעאל ְבּנֹו.
רבי חיים זאב פינקל זצ"ל בלידת בנו בכורו הגאון רבי אריה זצ"ל (לימים ראש ישיבת ועל אותה ברית ראשונה בעולם אמרו במדרש
מיר במודיעין עילית) .כאשר עמד להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו כיבד רבי (בראשית רבה מט ,ב) כשמל אברהם את עצמו אחז
חיים זאב את דודו הגה"צ רבי אברהם שמואל פינקל זצ"ל בסנדקאות .רבי אברהם בו הקב"ה שנאמר (נחמיה ט ,ח) וְ ָכרֹות ִעּמֹו ַה ְּב ִרית,
שמואל כבר היה עטור בטלית ותפילין ונכון היה לגשת אל מקום הברית. ועשה לו הקב"ה סנדקות ונתן לו אז שבעה עממין
וארצם ,ומכאן השתרש המנהג בקהילות ישראל
הס הושלך באולם כשהמוהל הכריז קוואטער ונקב בשמו של אחד הנוכחים ,אורח שהסנדק מעניק דורון ומתנת שפע לרך הנימול,
שהגיע מגרמניה וכובד לכהן בתור קוואטער בברית. וכך הובא בספר פענח רזא לרבנו יצחק בר יהודה
האורח עקר את רגליו ולתדהמת כל הנוכחים החל לצעוד בכיוון אחר לגמרי. אחד מגדולי הראשונים.
בהשתוממות עקבו כמה עשרות זוגות עיניים תמהות אחר צעדיו של האורח ,אשר יתירה מכך מצינו בדברי הפוסקים שהשוו בין
רגליו נשאו אותו כמו מתוך טבעיות לכס הסנדקאות .רגע ושניים עברו והאורח הסנדק לכהן המקטיר קטורת ,כאשר ברכיו נדמו
כבר יושב בנוח על כיסאו כשהוא מחכה לרך הנולד שצריך להגיע. למזבח שעליו מקרבים את התינוק להיכנס בברית.
המבוכה הייתה גדולה ורבים תמהו כיצד לנהוג במצב זה .יודעי דבר ידעו להסביר משום גודל המצווה נקשרו בה הבטחות וסגולות
מופלגות ,ובפרט הסגולה הידועה שהסנדקאות
כי בין יהודי מדינת אשכנז מכונה הסנדק בשם קוואטער ,ויש אומרים כי הכינוי
מעשרת ,וכפי שנבאר ונרחיב ביריעה שלפנינו.
קוואטער מקורו מן המילה כפאטער היינו כאב .החידה נפתרה אך המבוכה הייתה
בעיצומה.
רגליו כרגלי המזבח
רבי אברהם שמואל הבין מיד את פשר הדברים .ממקום עומדו רמז באצילות
האופיינית לו שלא להגיב כלום .הילד הובא אל ברכי הסנדק המופתע ,ורבי אברהם טעם מיוחד לקריאת השם סנדק כתב בספר ישרש
יעקב (הערות בספר שמע שלמה פרשת פנחס) על פי מה
שמואל פרש לצדדים כדי לחלוץ את תפיליו בהצנע לכת.
שכתב המהרי"ל בשם רבינו פרץ ע"ה (מובא ברמ"א סי'
לימים התבטא הגאון רבי אריה ואמר כי הרבה תרים אחרי צדיק או אדם גדול רס"ה סעיף יא) גדול מצות בעל הסנדק שרגליו נדמו
שישמש כסנדק ,אבל אצל אביו זצ"ל ודודו רבי אברהם שמואל הייתה החשיבות למזבח וכאילו מקטיר קטורת לשמים .ובזוהר
שלא לצער יהודי גדולה מכל עניין .ואכן תכונה אצילה זו בלטה אצל רבי אריה כל הקדוש איתא כל מאן דקריב בריה לקרבנא דא
ימי חייו (נתיבות המוסר עמ' קסב). כאילו אקריב כל קרבנין דעלמא לקמיה דקודשא
בריך הוא ,וזהו שנקרא סנד"ק כי תיבת סנד"ק עם
האותיות בגימטריא רי"ח ,לרמז כי עולה לריח
עצמו לקחת שתי פעמים ,אלא האיסור מוטל על ניחוח לה' כמו הקרבנות והקטורת מן המזבח.
האב שלא ייתן פעמיים לאדם אחד ,אבל בשני מקטיר קטורת
אנשים שונים שכל אחד נותן לו פעם אחת לא וממוצא הדברים שרגלי הסנדק נדמו למזבח, כוס של ברכה לסנדק
איכפת לן כלל. נבוא לבאר את יסוד הדברים המבואר במה שכתב
עוד מובא בספר תורת חיים (סנהדרין פט ,ב) כיון
הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סי"א) כי הסנדק הוי כמקטיר
גם עשיר צריך לקטורת שהילד הנימול נחשב כקרבן ,לפיכך רגלי הסנדק
קטורת ,ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל
שמלין עליהן חשוב כמזבח ,כמו שכתב בהדיא
ועל עצם קושיית הגר"א שמעשים בכל יום ולא ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת
מהרי"ל ז"ל בהלכות מילה (מובא ברמ"א סי' רס"ה
ראינו סנדק שמתעשר ,מבואר ליישב בספר שו"ת עכ"ד .ועל כך העיר בביאור הגר"א (שם אות מ)
סעיף יא) .ונראה דלכך נוהגין ליתן כוס של ברכה
חתם סופר (יו"ד סי' קנ"ט) ,שאפילו עשיר גדול כרבי והקשה על דבריו שאין להם שחר ,דאם כן מה
לשתות לסנדק ,לפי שעולה טעונה נסכים שהיו
אליעזר בן חרסום נמי צריך הוא לקטורת ולסגולת הטעם שנמנעים מאדם אחד דווקא לתת לו שתי
מנסכים על גבי המזבח בשעת ההקרבה ,וכיון
הסנדקאות ,כי אולי על פי מזלו ירד הגלגל ויאבד פעמים ,הרי היה מן הראוי שאדם לא יעשה שתי
שהילד דומה לקרבן עולה והסנדק דומה למזבח
את הונו ,מה שאין כן על ידי הקטרת הקטורת מו־ פעמים סנדק לעולם אפילו אצל אנשים שונים ,ועוד
לכך נותנין כוס יין של ברכה לתוך גרונו של
בטח לו שיברך ה' חילו לעד .ועוד הוסיף החתם הקשה הלא מעשים בכל יום ולעולם לא ראינו
סנדק ,דהוי ליה כמנסך יין על גבי המזבח [וראה
סופר לבאר שאף על פי שראינו כמה שזכו במצווה סנדק שמתעשר ,אלא סיים הגר"א כי המנהג הוא
עוד להלן].
יקרה זו ולא העשירו בפועל ,אין זה מכחיש כלל את על פי צוואת רבי יהודה החסיד (סי' מ').
עניין העשירות הטמונה בה ,כי אולי חטאו של אדם
היה גורם לו צרות ,ואילו לא היה זוכה במצווה זו כמתנות כהונה סנדק -שישנא עבירות
היה מתייסר בייסורים קשים חלילה ,ועכשיו שזכה בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד ,ח"א סי' פ"ו) כתב לבאר טעם נוסף ופנימי לקריאת השם סנדק מובא בספר
לעושר על ידי מצווה זו לקחו ממנו את עושרו בדין את דברי הרמ"א על פי דאיתא במסכת עירובין שארית ישראל (להרה"ק מווילעדניק ,שער השובבים),
כתחליף ופדיון תחת ייסורי גופו. (סג ,א) כי הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב שסנדק פירושו הוא מלשון שונא דק ,שישנא
המשך בעמוד ה' >>>
ד
המשך בשבילי הפרשה
בשבילי השמחה רבו המובהק ככהן גדול
הרב ישעי' מרק
ועל אף מה שנתבאר בדברי הרמ"א שאין לאב לתת כיבוד
סנדקאות לאדם אחד בשני ילדים כדין קטורת ,הנה מנהג
קֹול רִנ ָּה ו ִיׁשוּע ָה ב ְ ּאָה ֳל ֵי צ ַדִּיק ִים
חסידים ואנשי מעשה מדור דור לכבד את רבם ומאורם
במצוות הסנדקאות אצל כל בניהם אפילו כמה וכמה פעמים.
וכבר עמדו הפוסקים על מנהג זה ,וביסוד הדברים כתב
בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קנ"ט ד"ה תבנא) לבאר זאת על פי מה
בעת אשר שרויה השמחה באהלי הצדיקים ,באים נשמות אבותיהם מן העולם דאיתא במסכת יומא (יד ,א) שכהן גדול מקריב חלק בראש
העליון להשתתף בשמחתם ,וארובות השמים נפתחים להריק שפע ברכה ונוטל חלק בראש ,הרי שלגבי כהן גדול לא נאמר הכלל של
והצלחה בכל מילי דמיטב .בשורות שלפנינו נביא על קצה המטה מעשיות חדשים לקטורת אלא הוא יכול להקטיר בכל עת שירצה.
ואמרות קודש מפי ספרים וסופרים שהכבירו במעלתה של שמחת צדיקים וכמו כן אצל רבו המובהק או רב העיר הרי הוא נחשב ככהן
אליהם ,ומתמצית החסדים כולם שותים, גדול ואין בו את ההקפדה של חדשים לקטורת ,ועל כן
ישמח ישראל בעושיו נוהגים לחזור ולכבד את הרבי בסנדקאות פעם אחר פעם
כדי שתהיה שמחת הצדיקים שלימה.
בזוה"ק (ח"ג ריט ):מובא על הפסוק "ישמח למען ימשיך שפע וברכה על הרך הנימול מתוך קדושתו
וכה כתב הרה"ק מראדזמין זצ"ל בכתב
ישראל בעושיו" ,שכאשר ישנה שמחה הרמה .וישנם עוד יישובים נוספים בזה בדברי הפוסקים ,אך
יד קדשו להרה"ק מקאצק זצ"ל" :לידי"נ
של מצוה כאן בעולם הזה ,מביא השי"ת אין כאן המקום להאריך בזה כעת.
אדוני הרב בוצ"ק א"א קדוש יאמר לו
את אבותיו של בעל השמחה מן העולם
ע"ה פ"ה נ"י נזר הקודש כקש"ת מו"ה
מנחם מענדיל נ"י .קבלתי מכתבו וששתי
העליון שישתתפו בשמחת צאצאיהם. סגולת העשירות תלויה בעמידה לברכות
בו ,רק זה אי אפשר שאסע בחורף על מקור נוסף הביאו לכך ,ממה שכתב עוד יש מן המיישבים את הקושיה מדוע לא כל סנדק מתעשר,
החתונה דרך רחוק ,כי לא אצא מביתי בדרשות רבנו יהושע אבן-שועיב (פרשת כי הסגולה לעשירות מתקיימת בשלמותה רק כאשר הסנדק
לחוץ כל החורף ,מחמת שאני חלש מאוד חיי שרה) תלמיד הרשב"א ,על הפסוק מכובד גם בעמידה לברכות .יסוד לדבר זה מבואר בספר
וירא אני מאויר קר ,והשי"ת יתן שיעשה (בראשית כד סז) 'וַ יְ ִב ֶא ָה יִ ְצ ָחק ָהא ֱֹה ָלה תורת חיים על מסכת סנהדרין (פט ,ב ,הובא בהגהות רעק"א סי'
החתונה למזל טוב בשמחה ובנחת טוב ָׂש ָרה' ,בזה הלשון :שבאה לראות שמחת רס"ה) שמוסיף כי מן הנכון שאף הסנדק ישתה מכוס היין .וזה
כי כשצדיקים הם בשמחה ,הרבה טובות בנה ,ודרשה זו ממילת 'שרה אמו', לשונו" :והכא נמי כשנותנין כוס של ברכת היין בגרונו של
בא לעולם והרבה ישועות בא לעולם וכו'. וזהו ענין גדול כענין המוזכר בכתובות סנדק הוה ליה כמנסך יין על גבי מזבח מאחר שהסנדק חשוב
ידידו באמת גמור המצפה לראות פניו [יש המפרשים שכונתו לדברי הגמרא כמזבח ,ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת
הק' יעקב ארי' חופ"ק ראדזימין". במסכת כתובות (קג ).שמספרת על רבי המילה על ברכיו הוא יחזיקנו גם כן בשעת הברכה וישתה מן
הקדוש שהיה בא לפקוד את ביתו]. הכוס של יין .ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר
בדבש השדה (אות קכד) כותב רבי
דובעריש בריל זצ"ל שו"ב בק"ק רישא ומטו משמיהו דתלמידי הבעש"ט ,כי שנימול ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה והוא
בהאי לישנא" :ראיתי מאנשים גדולים בעוד אצל יהודי פשוט באים רק שלושה שותה כוס של ברכה ,דאיהו לאו מזבח יחשב ומה לו לשתות
וחסידים גדולים אשר בעת שמחת דורות מעולם העליון ,לעומת זאת כאשר כוס של ברכה עכ"ד .ומכאן נלמד שרק מי שאוחז בילד גם
צדיקים כגון חתונה ,אזי דווקא בשעת הוא בעל השמחה הוא מצדיקי הדור, בשעת הברכות נחשב כמזבח שלם שעליו מנסכים את היין.
החדווה הגדולה כמו אחר החופה ,דחקו באים כל זקניו מכל הדורות להשתתף
וכך אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כאשר מכבדים אותו
עצמם החסידים הנ"ל אל רבם ליתן עמו בשמחתו.
במצוות סנדקאות גם במיושב וגם במעומד הרי הוא מחבב
פיתקה ולהזכיר שמם .דבשעת שמחה יש והנה על עניינה של ברכת 'שהכל ברא ומייקר עד למאוד את שתיית כוס הברכה ,כדברי התורת
כח בידי בעל השמחה לברך ולהשפיע הכל, (כתובות ח .ד"ה לכבודו' ,מפרש רש"י חיים המובאים בהגהות רע"א הנ"ל.
כי נתלבש בו אליהו שעליו נאמר איש פקיד שמח) שנתקנה לכבוד הנאספין .ואמר
על כל בשורות טובות .וכדמצינו אצל סרח על כך הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, צ'ק של הרמ"א
בת אשר שנחפזה לבשר ליעקב על דבר שזהו מלשון הפסוק 'וַ ּיֵ ָא ֶסף ֶאל ַע ָּמיו'
הימצאו של יוסף הצדיק ,ויעקב בגודל מעשה פלא שמעתי ממו"ר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן
(בראשית כה ח) ,והיינו כי הצדיקים שבגן
השמחה בירכה שתחיה לעולם ,ונתקיים זצ"ל בעניין זה ,הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש
עדן מגיעים לשמוח בשמחת צאצאיהם,
בה כדאיתא במדרש שנכנסה בעודה חיה ישיבת מיר היה נודע כמחזיק תלמידי חכמים ,לבד מה שדאג
ולכן תיקנו ברכה לכבוד הנאספים ,הם
לגן עדן ולא טעמה טעם מיתה. הנפטרים שבאים ליטול חלק בחתונה. לבני הישיבה .וכך היה דרכו שכל אברך בעל כשרון שפגש
וכך אמר פעם כ"ק רבינו ה'אמרי שאול' וחשב שיכול לגדול להיות תלמיד חכם לקח את הוצאת
זי"ע בעת שמחת שבע ברכות" :אשר מזונותיו על כתפיו כדי שיוכל ללמוד בלא הפרעות.
גדול כוחו של הצדיק ובזכותו
ברא ששון ושמחה"' ,ברא' לשון בריאות ובגלל כן היה הגרא"י מחזר אחרי כיבוד הסנדקאות ומשתדל
הוא ,והיינו שששון ושמחה של מצוה נזונים כולם לכך מאוד אף אם היה בא לו בטרחות גדולות ,כי כתב הרמ"א
מביא בריאות לאדם .עכ"ד .ואם כך זמן שמחת הצדיקים מסוגל הוא ביותר (יו"ד סי' רסה סעיף יא) דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ואמרינן
הוא בכל שמחה של מצוה ,על אחת כמה להמשכת השפעות וישועות לכל גבי קטורת (יומא כו ,א) חדשים לקטורת מפני שהיא מעשרת,
וכמה בעת שמחת צדיקים .ואכן ,סיפורי הנלווים ,על דרך הפסוק (בראשית כא ,ו) והוא הרי היה צריך להרבה כסף למען מטרותיו הקדושות.
מופת לרוב נשתמרו בצקלונם של חסידי "כל השומע יצחק לי" ,ומפרש רש"י:
בזקנותו כשכבר היה קשה לו לנסוע לסנדקאות ,שטח את
ואנשי מעשה על צדיקים שהמשיכו "יצחק לי -ישמח עלי ,ביום בו ילדה
ספיקו לפני הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל ,דהנה כתב
ישועות בזמני שמחה. שרה הרבה עקרות נפקדו עימה ,הרבה
בביאור הגר"א (שם אות מ) ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר,
ואמנם היה הרה"ק ה'צמח צדק' מויז'ניץ חולים נתרפאו בו ביום ,הרבה תפילות
ולכך שאל הגרא"י כי אם אכן הסנדקאות מעשירה אז צריך
זצ"ל רגיל לספר לפרקים :לכבוד חתונת נענו עימה ,ורוב שחוק היה בעולם".
הוא להתאמץ ולנסוע לכיבוד זה גם למרחקים משום מסירות
נכדי [הרה"ק ה'אהבת ישראל' זצ"ל] ולכאורה יש להבין מדוע נפקדו עמה
נפש על לימוד התורה שבזה יוכל להחזיק את התלמידי
הוגשו לי כחמשת אלפים פתקאות ,אלא כל העקרות? ופירש הכתב סופר ,כי
חכמים ללמוד ,אולם אם כדברי הגר"א אינו צריך לטרוח כל
שהם היו ילדים כה טובים ,אף אחד לאברהם ושרה נגזר שמחת הולדת
בן ,אך אלמלא שהיו נפקדים עמם גם כך להיות סנדק בברית.
מהם לא רשם בקויטעל שלו איזו שהיא
בקשה ,למרות שאני יודע צרותיהם אחרים ,לא היתה שמחתם שלמה ,שכן השיב לו הגרי"ז צ'ק של הרמ"א הוא גם כן טוב ,כלומר אם
ודחקותם ,בכל זאת הרהרו בלבם שכעת לא היה בכוחם לשאת את צערם של הרמ"א כתב שסנדקאות מעשיר הרי שהוא ערב להעשיר
הוא עת שמחה אצל הרבי ,הרבי עושה אחרים ,ועל מנת ששמחתם ותשועתם את הסנדק ,ואף שהגר"א חולק עליו מכל מקום הבטחתו של
שמחה ומשיא את ילדו ,אל נציק לו ובל תהיינה שלמות ,נפקדו ונרפאו עמם כל הרמ"א היא גם כן טובה.
נטרידהו בדאגותינו. שאר האנשים שהיו זקוקים לבך ושמחה
שלמה היתה בעולם. עשירות ברוחניות עשירות היא
והוסיף על זה ה'צמח צדק' :אעפ"כ
למרות שהם לא בקשו ,השתדלתי זהו גם עניין מעלת סגולת השתתפות עוד יש להביא מה שסיפר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל (עושין
להיטיב עמם ,בראותי היאך יהודים בשמחת צדיקים ,שבעידנא דחדוותא בשמחה ח"ב מס' דרך שיחה) פעם נשאל אביו בעל קהילות יעקב
מניחים את כל עסקיהם ואת עצמיותם, כאשר מושפע עליהם שמחה ,הרי זה זצ"ל היכן היא עשירותו שהרי ִה ְר ָּבה בסנדקאות ,והשיב
ורוצים רק לשמח את הרבי. מתפשט למענם על כל הנוכחים והנלווים הנה נתעשרתי בזה שכתבתי הרבה ספרים ,ובוודאי עשירות
ברוחניות עשירות היא.
ה
"ניגון הלב"
לזכרו של הבעל מנגן והבעל תפילה הנודע
הרה"ח ר' בן ציון שנקר ז"ל
לרגל מלאות עשור לפטירתו :י"ט חשון תשע"ז -תשפ"ז
הרב ש.ב .מרקסון
מראה נורא הוד נגלה לנגד עיניי בהגיעי הבעל מנגן החסידי
ל'בריסקער שוהל' .המחזה המרומם היכה אותי
בתדהמה .הניגונים שנשמעו מפי הרבי ,שירתו צנוע ומעלי היה החסיד רבי בן ציון .כדרכם של
השמימית והשתפכות נפשו .רגעים נפלאים חסידים ואנשי מעשה מדורות עברו ,ידוע ידע
ומענגים שכמותם לא חוויתי מעולם .גם על כלל להסתיר ולהצניע את חסידותו ויראתו הקודמת
היהודים ,שרבים מביניהם עוד זכרו את השטיבעל לחכמתו .והאמת ,הוא לא עשה מעשים כדי
החסידי המקורי מ'הבית' ,ניכרת היתה ההתרגשות לעטות מסווה על מעשיו ועל פנימיותו ,אלא שכיון
וההתרוממות טפח וטפחיים מעל לשגרת החולין. שלא ראה עצמו בר -הכי ,ומעולם לא חשב עצמו
לאישיות של דוגמה ,לעתים הצליחו גם סובביו
אכן היה זה מפגש קצר ביותר ,אך במהלכה
לטעות בכך ולחשוב כי "ר' בן ציון שנקר" הוא שם
חשף הרבי בפניי ובפני כלל המתפללים ,את
נרדף לבעל מנגן ,מלחין ומשורר .בעוד שבתוך
נועם מתיקותה של קדושת השבת ,והמחיש לנו
תוכו ,בפנימיותו ובליבו ,היה בוער כאש להבה
גם מבלי לומר זאת ,כי היהדות איננה מסתכמת
ביראת ה' ואהבתו ,ובדבקות אמת בצדיקים ללא
במסכת כללים יבשים של איסורים והיתרים,
כחל ושרק.
אלא כוללת בקרבה ,עולם שלם והוויי חיים פעיל
ותוסס ,שכל פאר או ברק חיצוניים לא ישוו בעדם. אכן ,מגדולי מטביעי החותם על הנגינה החסידית
בכלל ,וממעתיקי השמועה של נגינת מודז'יץ
לימים סיפר רב"צ ,כי כאשר זכה להתחבר לטעם
בפרט ,היה רבי בן ציון .מכבד היה את ה' מגרונו
הנפלא של שב"ק וזמירות השבת ,הוא חש כי
בשירות ותשבחות לקל חי .מעיינותיו המוזיקליים
בעוד שעד אז היה ממתין מתי כבר תצא השבת,
מעולם לא יבשו ,ולרבים הוא מוכר כסולל דרך
הרי שמיני אז ואילך היה משתוקק שהשבת לעולם
ייחודית בעולם הנגינה החסידי .אולם מעל כל
לא תסתיים...
מעבודתו פעם אחר פעם .בצעירותו למד ר' בן ציון זאת ,ראויה להילמד ולהיזכר לטובה מסכת חייו
דבקות והתבטלות של 'ספודיק איד' בישיבת 'תורה ודעת' בברוקלין .כבחור צעיר דבק הייחודית ,בהתבטלותו המוחלטת בפני רבוה"ק,
בכל לב ונפש במורו ורבו מרן ה'אמרי שאול' זי"ע, בכל לבו ונפשו ובלהט נשמתו החסידית היוקדת
כעשור לאחר פטירתו ,כמה מחשובי אנ"ש שזכו משחר ימיו ועד זקנה ושיבה.
שהצליח בחסדי שמים להגיע לארה"ב בהימלטו
להכירו ולתהות על קנקנו ,מעלים זכרונות בלתי
מאימי השואה האיומה ,ומאז נקשר בלב ונפש לכל
נשכחים מאישיותו החסידית הצרופה ,ובעיקר
אדמו"רי בית מודז'יץ.
חסידישע ניגונים
מהתבטלותו לרבוה"ק בדרך ארץ וביראה שאין
בערוב ימיו ,היה ר' בן ציון יושב בסלון ביתו "ניגון חסידי אמיתי" ,אומר היה ר' בן ציון,
למעלה הימנה.
שבמרכז פלטבוש ,כשפיו אינו חדל מלספר מכל "הוא ניגון שיוצא מתוך הלב .ניגון עם נשמה.
ראשית ,הם מזכירים את הדברים שנשמעו כל הניגונים מבית אבא ,הישנים והטובים ,הם
אשר ראה או שמע ממורו ורבו ה'אמרי שאול'.
בסעודת מלווה מלכה רבתי ,שערכו גבאי ביהח"ס הניגונים היהודיים האמיתיים ,והם גם יישארו
ולמרות מרחק השנים הרבות שחלפו ,רגש הגעגוע
דמודז'יץ בירושלים ,לכבודו של האורח הדגול ,ר' עוד זמן רב .הרי מי יזכור עוד 20-30שנה שירים
ניכר בהם היטב .בד בבד ,היה מדגיש שוב ושוב
בן ציון ז"ל ,ששהה בימים ההם בארץ ישראל. חדשניים של היום? מעטים יהיו אלו .אך לעומת
ואומר" :איני יכול לחשוב כלל כיצד הייתי נראה
בעוד קהל החסידים מתענג על זמירות סעודת 'דוד ללא שהכרתי את הרבי ,ואמנם יהודי ירא וחרד זאת ,עד היום אנו שומעים ושרים שירים חסידיים
מלכא משיחא' ,נטל הרה"ג ר' נחמן בולמן זצ"ל הייתי ,אך 'הרבי' שינה את כל השקפתי על החיים שחוברו לפני עשרות שנים ,ובעז"ה גם ילדינו
את רשות הדיבור ויישא דברו ויאמר" :היודעים והעלני על דרך חדשה!". ונכדינו ימשיכו לשוררם בדורות הבאים ,וזאת
אתם ,אורחנו ר' בן ציון ,אין תוכו כברו ...האם משום שהם ניגונים יהודיים אמיתיים שמקורם
אליבא דר' בן ציון ,שני פרקים היו לחייו ,האחד
חושבים אתם שכאשר חזותו החיצונית נראית, מתוך הלב ,אך ורק שירים כאלה יישארו לנצח".
לפני היכרותו את הרבי ,והשני לאחר פגישתו
כך הוא באמת? הן מכירו אני משכבר הימים, והיה זה בבחינת "הוא היה אומר" ,כי אכן בהחלט
עמו .ובכל פעם ,מידי פותחו פיו לשוח על אותם
ויכולני להעיד ,שר' בן ציון אינו אלא 'ספודיק ניתן להעיד שר' בן ציון עצמו ,את לחניו וניגוניו
שבע השנים שבהם עיצב מרן ה'אמרי שאול' את
איד' שמסתתר מתחת למעטה הכובע המודרני המיוחדים הלחין ושר רק מתוך הלב או בעתות
השקפת חייו ונסך בקרבו נשמה חסידית לוהטת,
והעניבה"... שמחה יהודית .גם בעת התפילה ,כאשר ניצב לפני
בין מילותיו ומבין השיטין השתקף וניכר גם מה
כזה היה ר' בן ציון ,מסכמים אנשי שיחנו ,עם שלא סיפר ,והיו כל סובביו מרגישים בחוש את העמוד ,בקעה שירתו ועלתה מתוך הלב ומילאה
היותו לבוש בצורה האופיינית לתושבי אמריקה, ההתרגשות שמילאה את כולו ועלתה על גדותיה. את לבבות המתפללים המקשיבים לקול השירה,
היה כל כולו 'חסידישע יוד' .בלהט ,בחיות ובחדות ולניגון שמפרש את מילות התפילה ,כפי שרק ר'
היה מתאר כל תנועה וכל מילה ששמע או ראה המחזה המרומם ב'בריסקער שוהל' בן ציון יכול היה לפרש בתפילתו ובנעימות קולו.
אצל רבוה"ק שדבק בהם בכל עוז. מפעם לפעם היה ר' בן ציון חוזר לאחור אל שנות אירע פעם כשנתבקש ע"י רבינו ה'נחלת דן' זי"ע
במסעו של ה'אמרי אש' לארה"ב ,בחודש כסליו נעוריו ,ומספר בערגה על ביקורו הראשון אצל לשורר בפני הציבור בשמחת חתונה שהשתתף
שנת תשמ"ד ,היה ר' בן ציון הרוח חיה והפעילה, רבינו ה'אמרי שאול' זי"ע ,ועל המחזה המרומם בה .נענה רב"צ ואמר בהתבטלות אמת" :עבד
כשהוא דואג ומתמסר לכל הנצרך עבור הרבי שהביא אותו להסתופף בצילו ולדבוק בו בכל לבו אברהם אנכי".
לאורך כל המסע .גם בשנים מאוחרות יותר ,בכל ונפשו.
פעם שנזדמנו רבוה"ק לארה"ב ,היה רב"צ מוכן בשבת הראשונה לשהותו של הרבי בניו יורק -
נשמה חסידית יוקדת באמריקה החומרית
ומזומן לעזור ולסייע ככל אשר יתבקש. שב"ק פרשת נח ,כאשר שמעתי שהרבי יתפלל בשנת תרפ"ה נולד ר' בן ציון ,בשכונת איסט-סייד
לימים היה מתאר את האווירה החומרית של בשבת זו בבית המדרש הבריסקאי ('בריסקער שוהל') שבמנהטן ,לאביו הרה"ח ר' מרדכי ז"ל ,שהיגר
אמריקה בשנות נעוריו :ארה"ב היתה אז כעין שבויליאמסבורג ,החלטתי יחד עם כמה חברים, מפולין לארה"ב כארבע שנים קודם לכן ,בשנת
מדבר שממה רוחני .כמעט ולא היו 'מקבלים', ללכת לאחר תפילת שחרית של שבת ולקבל את תרפ"א .אביו ז"ל ,בגבורת נפש עצומה שמר על
ומעטים היו החסידים שביקשו להתעלות .אך פניו ,על אף שהדבר היה כרוך בהליכה רגלית חותמו היהודי ,לבל יועם זוהרו בכהוא זה ,כאשר
הרבי לא אמר נואש .הוא ישב עם קבוצת אנשים ארוכה ומייגעת. עקב התעקשותו שלא לעבוד ביום השבת ,פוטר
ו
בשבילי עמוד הקהילה שהיו רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב .ובבחינת "מי לה' אלי" ,הוא
דיבר אליהם ואל נשמתם .מדי שבת בשבתו היה הרבי אומר דברי תורה
ושר ניגונים .כשהוא מסביר ,כי בשירת הניגונים פותח את ליבותיהם
מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה וכך יכול הוא להכניס בתוכם דברי תורה ויראה .וכך היה הרבי מקים
מעפר את יהדות אמריקה של הימים ההם.
תחת אחד השיחים סיפר רב"צ בהזדמנות לאחד ממכריו ,שבאחד
מעלת וסגולת הלימוד במסכת יומא הפעמים שהתלווה לרבינו ה'אמרי אש' בלכתו שפאציר ,והרבי שורר
באוזניו ניגון שחיבר באותה תקופה .כששאלו המכר :למה לא ניגנת
לרבי את הניגון שאתה חיברת אז? לא האמין ר' בן ציון למשמע אוזניו.
טעם קריאת שמה 'מסכת יומא' הוא הביט בשואל בפליאה ,ותמה" :וכי אני ישיר לרבי את הניגונים
בהתרגשות רבה של חדוותא דאורייתא החל ציבור אנ"ש בלימוד של שלי? לא מתאים לך לשאול שאלה כזו! וכי היכן היא הדרך ארץ?" .ברם,
מסכת יומא ,מתוך רצון עז לקנות את המסכת בקניין של קיימא. הוסיף ואמר :כמובן שכאשר הרבי מבקש ממני לשיר ,אני מקיים ומיישם
את שנתבקשתי ,אך מבלי שביקש ,לא תעלה על דעתי מחשבה שכזו...
לרגל התחלת לימודה של המסכת מתחילתה במסגרת 'עמוד הקהילה',
ליקטנו מעט מיערת הדבש מתוך מאמרי רבותינו אודות מעלתה בלהט יוקד היה מפליא לתאר את מעלתם המיוחדת של ניגוניהם של
וסגולותיה המיוחדות ,בהיותה עוסקת כל כולה בדיניו של היום רבוה"ק .פעם שח באוזני אחד החסידים :הרי אני כבן למעלה מתשעים
שנה ,ומזה עשרות שנים שמנסה אני לחבר ניגון על 'היה עם פיפיות'
הקדוש בשנה.
כמתכונת ניגוניו של ה'אמרי אש' ,אך לא עלה בידי.
הגאון הקדמון רבי ישועה הלוי זצ"ל כתב בפתח ספרו 'לי לישועה' על
וכשנשאל מה הוא ההסבר לכך ,וכי מדוע נראה לו שאין ביכולתו
מסכת יומא" :טעם למה נקרא זאת המסכת 'יומא' ולא 'יום הכיפורים',
לעשות זאת ,ענה ואמר :הניגון של הרבי זה משהו אחר לגמרי .תראה
יתכן לומר שהוא מפני שאותו יום אין השטן שולט ,וכמו שאמרו
כיצד הוא בנוי להפליא מתחילתו ועד סופו .גם המעברים שבין פאל
ביומא (כ ,).ואם כן הוא יום משובח מכל הימים וראוי לקרותו 'יום', לפאל ,נתחברו להם יחדיו בצורה ייחודית ,הרי זהו "הימל זאך" ,אמר
לא כן שאר ימים אינם ראוים להיקרא בשם 'יום' ,היום ההוא יקחהו בעיניים בורקות.
אופל חשך ועלטה כי השטן יש לו שליטה בו ומחטיא את ישראל.
מכריו של ר' בן ציון מתארים את שירתו ,שלא היתה שירה וזמר בעלמא,
ועוד ,לפי שביוהכ"פ אין רשות לשטן לקטרג ,לכן כשהיו רוצים ללמוד כי את נשמתו הוא שר ,וכל פנימיותו אומרת כבוד :בעת ששורר ,נראה
מסכתא זו ,נתייראו שהשטן יתגרה בהם ביותר בזוכרו כי באותו יום היה כי הוא בוהה באויר .גם כשמבטו היה מופנה כלפיך ,היה נראה שהוא
לא יוכל עמהם ,ויעשה כל טצדקי למונעם בלימוד בימים שיש לו מתנתק טפח ושתיים מעל הקרקע .הנגינה הייתה כל כך מושרשת בו,
שליטה ,לכן קראו למסכתא בלשון תרגום ובלשון קצרה ,שאם יאמרו עד שבתוך רגע כמימריה ,רק התחיל לשיר ,וכבר היה ראשו בעולמות
'יומא דכיפורי' ,משמע קצת בלשון יום כיפור ,ואפילו זה לא רצו, אחרים .מתוך ערגה וכיסופין היה משורר זמירות ותשבחות בבחינת
שמא יבין השטן ,ועל זה אמרו דוקא 'יומא' בלשון תרגום ,להיות "כל עצמותי תאמרנה" ,כשכל כולו בתוך הנגינה .ובפרט בעת שהיה שר
בטוחים שהשטן לא יעכבם ,שהרי אמרו (שבת יב ):שהמלאכים אינם ניגון של ה'אמרי שאול' ,היה משתפך על גדותיו כאילו והוא רואה למול
יודעים או אינם נזקקים ללשון תרגום. עיניו את הרבי זי"ע.
והטעם שירצה לעכבם הוא חזק מאד ,שהרי אמרו רז"ל (מנחות קי' ).כל
"מודז'יץ עשו אותי מענטש"
העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה' ,ולפי זה ,העוסק בדיני כיפור
וסדר העבודה ודאי הלימוד מכפר כמו שיום כיפור מכפר ,ואם כן יהיה הרה"ח ר' אהרן אורלנדר שליט"א מניו-יורק ,שהיה מקורב אליו ביותר,
לשטן הפסד גדול שיעשו כל הימים כיום כיפור שאין לו שליטה בהם". מספר על מה שהביא אותו לדבוק בקסמו של רב"צ ,ועל המשיכה שלו
למודז'יץ בכלל :בתור ילד אהבתי לשמוע ניגונים וחזנות ,יום אחד הביא
אבי תקליט ניגונים של מודז'יץ שר' בן ציון הוציא ,היה בתקליט את
סגולתה לתשובה וליראת שמים הניגון 'שושנת יעקב' ועוד .שמעתי אותם שוב ושוב ,התלהבתי מהם
בספה"ק שם משמואל (מועדים שבת תשובה) כותב כי הלימוד במסכת זו מאוד ומאז הייתי שומע רק מודז'יצע ניגונים.
מסוגל הוא לתשובה ,וז"ל" :במה שמשקיע כל חושיו עיניו ולבו ואזניו ביארצייט של רבינו ה'אמרי שאול' זי"ע ,הלך אבי להשתתף בסעודה
בתורה ,זוהי תשובה הנוגעת עד ה' אלקיך ,כדברי האר"י ז"ל דעיקר מלוה מלכה שהתקיימה בשטיבל בניו יורק .בסעודה שרו את האזכרה
התשובה הוא עסק התורה ,ומה גם במסכתות העומדות על הפרק, ואת האקדמות ובמוצאי יום מנוחה וכו' ,ואבי הקליט את הניגונים.
יומא וסוכה ,שכל דבריהם כגחלי אש בוערה ומסוגלים מאד לתשובה". לאחר מכן הייתי שומע אותם ונשביתי בקסמו .עד כדי כך שכבר בגיל
עשר ידעתי את הניגונים הללו.
מעוררת השפעות של יום הכיפורים לאחר נישואי ,כשבאתי לגור בניו יורק ,התחלתי ללכת לשטיבל
בפלטבוש לשל"ס ,ולא אשכח היאך שמדי שבת בשבתו היה רב"צ פוצח
עוד מובא ,שעל ידי הלימוד במסכתא זו ,יכול האדם להתעלות ולזכות בניגון ממיס לבבות על פיוט 'בני היכלא' .נוסף לכך הייתי הולך גם
להשפעות העצומות של היום הקדוש בכל ימות השנה ,וכפי שהגדיר לסעודות יא"צ .באחד הפעמים ,אמרו לרב"צ כי יש כאן אברך שיודע
זאת בהרחבה במתק שפתיו הבוערות ,הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל, לשיר ניגונים ,כשכוונתם אלי .וכשראה שאכן אני יודע פרק בנגינה,
בדבריו הנלהבים אודות לימוד מסכת יומא: הושיב אותי לצידו ואף כיבד אותי לשיר .וכך נוצר הקשר בינינו.
"כשאנו באים ללמוד מסכת יומא ,עלינו לדעת את מעמדנו בשעה כשהיה שר ניגון ,צבע פניו היה משתנה והוא היה דבוק כולו בעבודת
שאנו לומדים מסכת זו .ה'אגלי טל' בהקדמת ספרו אומר שכשם ה' בכזו ארנסקייט .גם בעת שניגש לפני העמוד היו פניו להבים ,ודבוק
ששמירת שבת שקולה ככל המצוות ,כך לימוד הלכות שבת שקול היה כולו באלוקיו .ולפי שחפץ הייתי לשמוע אותו כשהוא יורד לפני
כלימוד כל המצוות .חידוש נפלא חידש כאן ה'אגלי טל' ,שלימוד התיבה בימים הנוראים בשטיבל ,מדי שנה ביו"כ אחרי תפילת מוסף,
הנושא של המסכת קשור באופן ישיר לקדושה של אותו ענין ,ובאמת שעברתי כש"ץ ,הייתי צועד לעבר השטיבל בפלטבוש ,דרך של שעה
יסוד זה טמון כבר בדברי חז"ל שאמרו 'כל העוסק בתורת חטאת הליכה ,להתפלל תפילת נעילה אצל רב"צ.
כאילו הקריב חטאת' וכו' ,ובקדמונים מובא שכל אחד יכול לקיים את מי שלא ראה את תפילתו ומי שלא שמע את נעימותיו ,לא יכול להבין
כל התורה כולה על ידי לימוד הסוגיות השייכות למצוות ההן .אם כן את ההשקעה והמאמץ שהיה משקיע בתפילה בעומדו לפני רבש"ע.
ניתן לומר שבלימוד מסכת יומא ,חוץ מהמסכת והחלק של תורה שנוספים את תמצית דמו הוא נתן בתפילה .כוחות אדירים השקיע בכך בעבודה
ללומד את המסכת ,יש עלייה עצומה של קדושה עמוקה השייכת לקדושה שבלב זו תפילה .ובכלל ,תפילתו בכל יום וגם בימות החול ,היתה
של יום כיפור". עבודה של ממש .מדי יום לאחר שסיים להתפלל תפילת שחרית בנחת,
מילה במילה כמונה מעות ,היה נשאר בשטיבל ואומר תהילים בנעימה.
מאחר ונתבאר כי הלימוד במסכתא זו נחשב לו ללמוד כעוסק בעבודת
לימים סיפר לי שהרבה ניגונים חוברו על ידו בשעת אמירת התהילים.
היום הקודש ,לפיכך כתבו האחרונים [של"ה (מסכת יומא נר מצוה אות לד),
מטה אפרים (סי' תריט סכ"ד) ,משנה ברורה (שם ס"ק טז) ועוד] ,כי מצוה עוד מוסיף ר' אהרן :באחד מביקורי כ"ק אד"ש בניו יורק ,התקיימה
שבת התאחדות בבורו פארק ,ורב"צ אמר לי שחפץ הוא להגיע לשבת
רבה ללמוד ביוהכ"פ משניות יומא עם פירושיהם ,כי על ידי הלימוד
על אף מרום גילו .וכששאלתיו :וכי יש לך כח לזה? ענה לי" :אני צריך
מקיים "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד ,ג) .והוסיפו עוד ,שנכון ללמוד
מסי"נ למודז'יץ ,אני חייב להם כי הם עשו אותי מענטש".
גם את המאמרים המדברים ממעלת התשובה שנסדרו בגמרא בסוף
בהכנת היריעה הסתייענו בין היתר בספר "יגיל במלכו" שנכתב לזכרו ע"י הסופר הנכבד
מסכת יומא. הרה"ח ר' שלמה אברהאם הי"ו .תודה מיוחדת להרה"ח עזריאל יעקב לרנר הי"ו על עזרתו.
ז
קול רינה וישועה שהשמחה במעונם
באהלי צדיקים החתן דוד פרנקל הי"ו בני ברק
לנישואיו
בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא הדין נשגר
ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש אבינו הר"ר שמואל אליהו ברמץ הי"ו ביתר
שמחת החתונה רועינו הר"ר מיכאל אפשטיין הי"ו רכסים
להולדת הבנות
אי"ה ביום שני פר' וירא הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ט"ו חשון תשפ"ז לרגל השמחה במעון הקודש בנישואי נכדתו הרה"ח נטע ליפשיץ ירושלים
באולם ה'אודיטוריום רמת אלחנן' רח' רבינוב 4בני ברק בת לבנו מורינו הרה"ח אברהם דוד כהן הי"ו ירושלים
הרה"צ רבי שמואל אליהו שליט"א לאירוסי הבנות
משפיע בישיבתנו הקד'
עב"ג החתן הרה"ח אהרן ברמץ הי"ו ירושלים
קבלת פנים 17:30 : להולדת הנכדה
הרב ברוך אליעזר הי"ו
חופה 18:30 : בן הרה''ג רבי אליקים שרגא שפירא שליט"א הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א ב"ב
אמירת מזל טוב מיד לאחר החופה על במת החופה בן הרבני הנגיד לאירוסי הנכדה
הרה''ג רבי יצחק שפירא שליט"א
כניסת כ"ק מרן רבינו שליט"א לשמחה 21:15
חתן הרבני הרה"ח שלמה ברמץ שליט"א י-ם
ברכת המזון 23:40 : הרה''ג רבי יצחק אייזיק וואלדארסקי שליט''א להולדת הנינה
מצוה טאנץ 23:50 : ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת דקדושה מכל
יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו יושפע שפע רב
שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח והדליקו נרות בחצרות קדשך
צדקינו במהרה בימינו אמן
הדלקת נר חנוכה
ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה
בשעה 21:00
בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי
סדרי השבת נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
שבת שבע ברכות שב"ק פר' וירא יעל בת צביה
התפילות יתקיימו בביהמ"ד הגדול (המרכז העולמי) רבקה בת צפורה בריינדיל
עריכת השוה"ט בביהמ"ד הגדול (חבקוק )20 רחל בת שיינדל
&&&
יוסף בן אדל בתיה
ליל שב"ק אברהם בן רחל
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
מנחה וקבלת שבת 16:20 .........................
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
עריכת השולחן (קידוש) 21:00...................
לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
צפרא דשבתא
שחרית 8:15 .........................................
מיטאג טיש (אולמי בוהוש) 12:40 ..................
רעוא דרעוין
מנחה ועריכת השולחן 16:16 ...................
ריקודים של מצוה לאחר הבדלה הרה"צ יעקב דוד טאוב זצ"ל
בן רביה"ק הדברי ישראל זי"ע
100שנים לפטירתו י"ב מר חשון תרפ"ז -תשפ"ז
רבי יעקב דוד נולד לרבינו בשנת תרל"ח
הספק פרשת וירא בתוכנית וידעת היום
באוז'רוב ,בהגיעו לגיל ט"ז נישא לבת
החסיד הנגיד המפורסם רבי חיים שלמה שימור פעם אחת שימור ד' פעמים לימוד וסיכום
סטים מפוארים של מקרא מפורש סי' קפ"ג סי' קפ"ד א' ב' סי' קפ"ד סעי' ג'-ח' סי' קפ"ד סעי' ט'-י"ב
פאסטג שהיה מחסידיו של רבינו הרה"ק
מבצע חיזוק מיוחד מזוולין זי"ע ,והיה רבי יעקב דוד סמוך על
לקראת 'זמן חורף' שולחן חותנו במשך עשרות שנים ודאג
לכל מחסורו ,השיא את ילדיו כדי שיהא
עם תחילתו של 'זמן חורף' הבעל"ט ,וכחלק ליבו ונפשו פנוי ומסור לתורה וחסידות.
מהתנופה הכבירה לחיזוק הקביעות בקרב אנ"ש, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה
מודיעה הנהלת ארגון 'יודעי תורתך' על מבצע בשנת תרע"ד ורבינו הדברי ישראל
מיוחד המיועד לכלל המשתתפים בלימוד 'עמוד הוצרך לעבור לוורשא ,התגורר בביתו עד סוף ימיו ,בביתו חיבר
הקהילה'. רבינו זי"ע את הניגון המפורסם 'למחוסרי בית' כאשר הסתובבו
כדי לעורר את הלבבות ולהוסיף חשק וזירוז בוורשא אלפי פליטים מהמלחמה.
בעמלה של תורה ,כל המשתתפים שישיבו על בכל עת שהוצרך רבינו לבקר בוורשא היה מתאחסן בבית רבי
המבחנים בפרשיות נח ולך לך ,ייכנסו להגרלה יעקב דוד ,והיה עורך בו את שולחנותיו ,בבית זה בתאריך י"ג
מיוחדת ,במסגרתה יוגרלו 2סטים מפוארים של כסליו עלתה נשמת רבינו לגנזי מרומים ,ואף ההלוויה יצאה לע"נ הבעל מנגן
'מקרא מפורש' מהדורת כיס. מבית זה. הרה"ח בן ציון ב"ר מרדכי ז"ל שנקר
הנהלת הארגון קוראת לציבור הלומדים להצטרף רבי יעקב דוד זצ"ל נסתלק בפתאומיות ביום י"ב מר חשוון, נלב"ע י"ט מר חשון תשע"ז
למבצע ,להיבחן על החומר הנלמד ,ולפתוח את ונטמן באוהל רבינו בבית החיים גענשא בוורשא. הונצח ע"י נכדיו ומשפ' שיחי'
ה'זמן' מתוך חיזוק שיגרור את הזמן כולו אחריו. (תשו"ח להר"ר משה אהרן ויגר הי"ו) בית שמש
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
ח
