gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: לך לך (2026-10-19)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת וירא‬ ‫יומא ו‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא ו‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שי"ח שנה ז'‬ ‫יומא ז‪.‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יומא ז‪:‬‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫תשפ"ז‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫בעל הניסיון‬ ‫וביום בהיר אחד‪ ,‬נרעשה‬ ‫בתחילה היו אלה כמה שלטי‬ ‫הזכות – ביטול הרצון‬ ‫אברהם אע"ה תיקן את העולם‬ ‫המדינה כולה על כל צדדיה‪,‬‬ ‫שהורדו‬ ‫סוררים‬ ‫חוצות‬ ‫לשמע ההתרחשות האחרונה‪.‬‬ ‫במהירות‪ .‬אחר כך זה כבר הפך‬ ‫במה אדע כי אירשנה וכו' ידוע תדע כי גר‬ ‫ויאמר ה' אל אברם וגו' (יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫היה זה כפר זעיר למרגלות‬ ‫לנושא השיחה בכל הממלכה‪,‬‬ ‫יהיה זרעך בארץ לא להם וכו' (טו‪ ,‬ח – יג)‪.‬‬ ‫ובבעל הטורים‪ :‬פתח באמירה‪ ,‬בלשון‬ ‫אחד ההרים הנידחים‪ ,‬תושביו‬ ‫והפעם בפנים גלויות‪.‬‬ ‫קבוצה מסתורית של מורדי‬ ‫דהנה זאת ידוע 'ארץ' הוא לשון 'רצון'‪,‬‬ ‫שנברא בו העולם‪ .‬שבעשרה מאמרות‬ ‫מנו לכל היותר מאה וחמישים‬ ‫איש‪ .‬הקבוצה המורדת הגיעה‬ ‫מלכות קמה במדינה‪ .‬עם תקציב‬ ‫כמו שאמרו במדרש (בר"ר ה‪ ,‬ח) על הכתוב‬ ‫נברא העולם‪ ,‬וכולו לא נברא אלא בזכות‬ ‫בהמוניה ושטפה את הרחובות‬ ‫משומן שמקורו לא ידוע‪ ,‬עברו‬ ‫(לעיל א‪ ,‬י) 'ויקרא ליבשה ארץ' עי"ש‪ .‬והנה‬ ‫אברהם לכך כתיב עליו מאמר‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הצרים ברוח החדשה‪ ,‬הבטיחו‬ ‫חברי הקבוצה מעיר לעיר‬ ‫אמרו רז"ל (אבות פ"ב מ"ד) 'בטל רצונך מפני‬ ‫וממחוז למחוז‪ ,‬מבשרים את‬ ‫בנסיון זה נתמלאו העשרה נסיונות‬ ‫הבטחות‪ ,‬ציפו לשמוע הנהוני‬ ‫רצונו' וכו' עי"ש‪ .‬זהו הפירוש 'בארץ לא‬ ‫הסכמה נלהבים‪ ,‬הסכימו אפילו‬ ‫בואה של מהפכה אדירה‪.‬‬ ‫לאברהם‪ ,‬ותיקן העשרה מאמרות‪ ,‬שנברא‬ ‫לשמוע 'לא' נחרץ שמרני‪.‬‬ ‫המרידה החדשה היתה לנושא‬ ‫להם' ר"ל ברצון שאינו שלהם‪ ,‬היינו איך‬ ‫בהן העולם וחטאו של אדם הראשון‬ ‫אבל לתגובה שהתקבלה‪ ,‬לא‬ ‫החם ביותר בכל קרנות הרחוב‪.‬‬ ‫שהכביכול מתנהג עימו אף שהוא שלא‬ ‫[וחטא אדם הראשון היה קלקול בעולם‬ ‫היה אח ורע‪...‬‬ ‫בכל יום הופתעו האזרחים‬ ‫כרצונו וברצון שאינו שלהם‪ ,‬כך הוא‬ ‫שנברא בעשרה מאמרות מבריאת שמים‬ ‫לגלות עוד ועוד דמויות‬ ‫סבור ומקובל ואינו מהרהר‪ ,‬והיינו בטל‬ ‫זקני הכפר שמעו את דברי‬ ‫וארץ שהם בגוף ונפש]‪ .‬וזהו שכתוב (להלן‬ ‫ציבוריות מוכרות מצטרפות‬ ‫המורדים ‪ -‬ופשוט פרצו בצחוק‬ ‫רצונך מפני רצונו יתברך‪ ,‬והוא בחינת‬ ‫יד‪ ,‬יט) 'ויאמר ברוך אברם לקל עליון קונה‬ ‫למהלך‪ ,‬ומניפות בגאון את נס‬ ‫מטלטל‪ .‬צחוק‪ ,‬שהדביק עד‬ ‫המרד‪.‬‬ ‫גר ואורח ש'כל מה שיאמר לך בעל הבית‬ ‫מהרה את כל יושבי הכפר‪.‬‬ ‫שמים וארץ'‪ .‬וכדאיתא במדרש 'יקרא אל‬ ‫חוצפתה של הקבוצה החדשה‬ ‫עשה' (פסחים פו‪ ):‬אפילו שהוא שלא כרצונו‬ ‫השמים מעל זה הנפש‪ ,‬ואל הארץ לדון זה‬ ‫"וכי כך אתם חושבים אותנו?‬ ‫לא ידעה גבולות‪ ,‬הם נגעו‬ ‫לטיפשים כה גדולים? אנחנו‬ ‫מפני רצון בעל הבית כידוע‪.‬‬ ‫הגוף' [וידוע מזוה"ק שהשם 'הויה' שורה‬ ‫בנושאים העדינים ביותר‪,‬‬ ‫מזהים היטב מי אתם! אתם הרי‬ ‫עוררו נימים רגשיים נסתרים‪.‬‬ ‫זהו שאמר 'במה אדע כי אירשנה' כפירוש‬ ‫על הפנימיות היא הנפש‪ ,‬והשם 'אלוקים'‬ ‫שליחים!!!"‬ ‫אין ספק‪ ,‬הם היו אולי המוחות‬ ‫רש"י 'באיזה זכות'‪ ,‬השיב לו 'ידוע תדע כי‬ ‫שורה על הגוף שהוא חיצוניות הנפש‪ .‬אם‬ ‫"שליחים???"‬ ‫המבריקים ביותר בממלכה‬ ‫כן על ידי תיקון הכוחות שבגוף שורה‬ ‫גר יהיה זרעך בארץ לא להם'‪ ,‬היינו בחינת‬ ‫"ודאי ששליחים!" אתם הרי‬ ‫כולה‪ ,‬שהתאגדה הפעם נגד בית‬ ‫שליחים של המלך בכבודו‬ ‫המלוכה‪ ,‬שבאופן מסתורי מילא‬ ‫גר ואורח ברצון שאינו שלהם כנ"ל‪ ,‬בזכות‬ ‫השמות של 'אלוקים'‪ ,‬ועל ידי תיקון‬ ‫ובעצמו! הוא שלח אתכם לבחון‬ ‫פיו מים‪.‬‬ ‫זה ירשו את הארץ‪ ,‬ודי למבין‪( .‬דברי ישראל)‬ ‫כוחות שבנפש קורה השמות של 'הויה']‪,‬‬ ‫את נאמנות אזרחי המדינה‪ ,‬לא‬ ‫רוח השתיקה שנשבה מכיוון‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'ויתן לו מעשר מכל'‬ ‫סתם הוא אינו שולח אחריכם‬ ‫בית המלוכה הפליאה את‬ ‫שני נסיונות ביחד‬ ‫היינו מכל העשרה כוחות בין בגוף ובין‬ ‫את צבאו התקיף‪...‬‬ ‫כולם‪ ,‬ואם בתחילה פירשו‬ ‫(אמרי שאול)‬ ‫בנפש‪.‬‬ ‫פני רבבות המצטרפים למרידה‬ ‫אותה כהתעלמות מקבוצה‬ ‫ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך‬ ‫חפו‪ ,‬ופני המלך צהלו‪...‬‬ ‫זוטרה וחסרת השפעה‪ ,‬הרי‬ ‫בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע‬ ‫הגאולה – בחסד וברחמים‬ ‫·‬ ‫שמיום ליום‪ ,‬ועם התגברותה‬ ‫מאות שנה‪ ,‬וגם את הגוי אשר יעבודו דן‬ ‫ומי‪ ,‬לפי ההיגיון‪ ,‬אמור לקבל‬ ‫של המרידה‪ ,‬הפכה התגובה‬ ‫אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (טו‪ ,‬יג – יד)‪.‬‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך‬ ‫את השכר הגדול ביותר מבין‬ ‫המלכותית‪ ,‬או נכון יותר ‪ -‬אי‬ ‫והיה ברכה (יב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫שלושת הקבוצות?‬ ‫התגובה‪ ,‬למוזרה ומעוררת‬ ‫הקשה האור החיים הק'‪ ,‬איך יוצדק לומר‬ ‫תהיות‪.‬‬ ‫וברש"י‪ :‬ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים‬ ‫ברור למדי שקבוצת האזרחים‬ ‫'וגם את הגוי' וגו'‪ ,‬הלא לעיל מיניה איירי‬ ‫האם המלך פוחד ממלחמת‬ ‫אלוקי אברהם‪ ,‬ואברכך זהו שאומרים‬ ‫אמורה‬ ‫במלכות‬ ‫שמרדה‬ ‫מצרת ישראל בשיעבוד ועינוי‪ ,‬ואילו כאן‬ ‫אזרחים? היו שהעלו טיעון כזה‪.‬‬ ‫אלוקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך זהו שאומרים‬ ‫לעמוד על עונשה‪ .‬אך בין‬ ‫מיירי מטובת ישראל בנקם שיקום ה'‬ ‫הקבוצה שסירבה לקבל את‬ ‫יושבי קרנות העלו השערות‪,‬‬ ‫אלוקי יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין בכולם‪,‬‬ ‫אולי שכח המלך את עמו‪,‬‬ ‫מאויביהם‪.‬‬ ‫הרוחות הזרות לבין הקבוצה‬ ‫והוא עסוק בענייניו האישיים‬ ‫תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין ולא‬ ‫שזיהתה את מי שעומד מאחורי‬ ‫(משלי ל‪,‬‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬על דרך הכתוב‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫בארמון‪ .‬היו שהרחיקו לכת ‪-‬‬ ‫ההתארגנות המוזרה ‪ -‬מי‬ ‫והפיצו שמועה קונספירטיבית‪,‬‬ ‫ח ‪ -‬ט) 'ראש ועושר אל תתן לי וגו'‪ ,‬פן‬ ‫מביניהם אמור להתהדר בפרס‬ ‫היינו החתימה וקץ הגלות בעקבתא‬ ‫כי אולי ‪ -‬אולי בכלל אין מלך‬ ‫אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'‪ ,‬ופן אורש‬ ‫מהמלך?‬ ‫בארץ הזו‪.‬‬ ‫דמשיחא יהיה בחסד וברחמים‪.‬‬ ‫וגנבתי ותפשתי שם אלוקי'‪ .‬דלאחר‬ ‫הרה"ק בעל ה'תולדות' זי"ע‬ ‫והימים חולפים‪ ,‬והמרד מתגבר‪.‬‬ ‫[ויש לומר זהו כוונת הזוה"ק בזוהר חדש‬ ‫מביא בספרו בשם הבעש"ט‪,‬‬ ‫שפגם אברהם אבינו ע"ה בשאלתו 'במה‬ ‫לקבוצה‬ ‫הפכה‬ ‫הקבוצה‬ ‫פ' חוקת‪ ,‬וז"ל‪ :‬ביום ההוא אקים את סוכת‬ ‫שהקבוצה השלישית דווקא‪,‬‬ ‫אדירה המונה כמה עשרות‬ ‫אדע כי אירשנה'‪ ,‬היה להם לישראל‬ ‫זו שזיהתה את העומד מאחורי‬ ‫אלפי איש‪ ,‬שעברו מעיר לעיר‬ ‫לעמוד בנסיון העוני ובנסיון העושר גם‬ ‫דוד הנופלת‪ ,‬האי יום ההוא לא ידענא‬ ‫הסיפור ‪ -‬היא הקבוצה שתזכה‬ ‫ונאמו בפאתוס משכנע לקום‬ ‫יחד קודם שירשו את הארץ‪ ,‬וזאת על‬ ‫מאן הוא‪ ,‬אלא דא יומא קדמאה ימינא‬ ‫בכבוד ויקר יותר מכולם‪.‬‬ ‫ולהצטרף 'למהפכה הגדולה לה‬ ‫דאברהם דזמין לאערא וכו‪ ,‬עי"ש‪ ,‬היינו‬ ‫ידי ההכרה שהכל מאת ה' ולא יכחשו‬ ‫כי הקבוצה הזו גילתה את כבוד‬ ‫אנו עדים'‪...‬‬ ‫כדברי אאמו"ר ז"ל הנ"ל‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫המלכות! זה היה רצון המלך‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬ובכך תסתתם טענת האומות לסטים‬ ‫והם הצליחו‪ ,‬מאוד‪.‬‬ ‫שיגלו מיהו העומד מאחורי‬ ‫השתכנעו‬ ‫גדולות‬ ‫ערים‬ ‫אתם שכבשתם ארצות שבע גויים‪,‬‬ ‫וזה מרומז בפסוק (יח‪ ,‬ז) 'ואל הבקר רץ‬ ‫המרידה!‬ ‫מהטיעונים המבריקים‪,‬‬ ‫ויתגלה ענין 'כוח מעשיו הגיד לעמו'‪,‬‬ ‫אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל‬ ‫ואת המסר הזה אל לנו לשכוח‪:‬‬ ‫היו גם ערים שהתנגדו בתוקף‬ ‫ויוכלו להשיבם‪' ,‬כל הארץ של הקדוש‬ ‫נער וימהר לעשות אותו'‪ .‬ואל הבקר היינו‬ ‫בכל פעם בו עולה השאלה‬ ‫לשינוי‪" .‬אנו נאמנים למלך!"‬ ‫ברוך הוא היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר‬ ‫לבוקרן של ישראל בקץ הגלות רץ אברהם‬ ‫'היכן הוא המלך'‪ ,‬ודברים‬ ‫טענו בעוז‪.‬‬ ‫אינם מסתדרים כפי שחשבנו‪,‬‬ ‫ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו‬ ‫היינו מידת החסד‪ .‬ויקח בן בקר רך וטוב‬ ‫כך או כך‪ ,‬המדינה השלווה‬ ‫והניסיון גדול וקשה ‪ -‬אין לנו‬ ‫עם הנופים המרהיבים‪ ,‬הפכה‬ ‫נטלה מהם' (רש"י לעיל א‪ ,‬א)‪ .‬והיינו דקאמר‬ ‫היינו ליקח הבני בוקרן של ישראל מן‬ ‫אלא להבין שאכן‪ ,‬דווקא כאן‬ ‫לאנדרלמוסיה גדולה ובלתי‬ ‫לו הקב"ה לאברהם אבינו‪' ,‬ועבדום ועינו‬ ‫הגלות בדרך רכות וכל טוב‪ .‬ויתן אל הנער‬ ‫מסתתר לו המלך!‬ ‫מובנת‪.‬‬ ‫אותם' לתקנם בנסיון העוני‪ ,‬וגם יתוקן‬ ‫היינו ישראל כמו שנאמר 'נער ישראל‬ ‫פרשיות אלו נאמר בהם רבות‬ ‫וסימן השאלה המרחף מלמעלה‬ ‫נסיון העושר על ידי 'וגם את הגוי אשר‬ ‫ואהבהו' ליתן להם כל טוב‪ ,‬ובכן יהיה זכו‬ ‫אודות הניסיונות שהתנסו‬ ‫רק הולך ומתעצם‪ :‬היכן הוא‬ ‫בהם אבותינו‪ .‬דווקא ניסיונות‬ ‫המלך? איפה היא המשטרה?‬ ‫יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש‬ ‫אחישנה זה"פ וימהר לעשות אותו‪ ,‬כמובן]‪.‬‬ ‫אלה הם שגרמו להם להתקרב‬ ‫למה לא מטפלים במה שקורה‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫גדול'‪.‬‬ ‫(שרפי אש – זוואלין)‬ ‫ולגלות את בורא העולמים‪.‬‬ ‫כאן?‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫כי זהו סוד הניסיון‪...‬‬ ‫·‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (ג)‬ ‫במסילה העולה אל הר ה'‬ ‫בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ (המשך)‬ ‫ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב‬ ‫א‪ .‬בן א"י שיצא לחו"ל אחר ז' מרחשון ודעתו להשתקע שם‪ ,‬אינו צריך להמשיך לשאול‬ ‫וילך למסעיו מנגב ועד בית אל וכו'‪ .‬י"ל ע"פ‬ ‫מטר כבני א"יא‪.‬‬ ‫הנאמר בס' תולדות יעקב יוסף‪ .‬עה"כ מי יעלה בהר‬ ‫ה' נקי כפים‪ .‬וזה לשונו‪ .‬כמו בעלי' גשמי צריך להסיר‬ ‫ב‪ .‬בן א"י שיצא לחו"ל אחר ז' מרחשון‪ ,‬ויש לו חיוב להתפלל לפני העמוד‪ ,‬אם אינו בקביעות‬ ‫הדברים המכבידים כגון משא המלבושים או כסף וזהב‬ ‫כגון שיש לו יא"צ‪ ,‬בתפילת הלחש ישאל טל ומטר‪ ,‬ובחזרת הש"ץ אל ישאל וכמנהג המקוםב‪,‬‬ ‫או מאכלים גסים המכבידים כדי שיוכל לעלות להר גבוה‪.‬‬ ‫ואם הוא בקביעות כגון ָא ֵבל גם בתפילת הלחש לא ישאל מטרג‪ ,‬אבל כשאין צורך לא יעבור‬ ‫כמו כן הם מכבידים על הנפש הזכה שלא תוכל לעלות‬ ‫לפני התיבהד‪.‬‬ ‫להר ה'‪ .‬וזה"פ מי יעלה בהר ה' נקי כפים שאינו נושא‬ ‫ג‪ .‬קבוצה מבני א"י היוצאים לחו"ל אחר ז' במרחשון‪ ,‬ומתפללים במנין לבד [כגון נסיעה‬ ‫שום משא כסף וזהב וכו' עי"ש‪ .‬וזה שמרומז הרבותא‬ ‫ה‬ ‫למקומות הקדושים]‪ ,‬יאמרו ותן טל ומטר גם בתפילת הלחש וגם בחזרת הש"ץ‬ ‫מאברהם אע"ה‪ .‬אף שהי' כבד מאוד וטעון משאות‬ ‫מקנה כסף וזהב המכבידים‪ .‬אעפ"כ וילך למסעיו‬ ‫בן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל‬ ‫מנגב ועד בית אל היינו הר ה' כמבואר בפסוק והבן‪:‬‬ ‫(דברי ישראל – פרשת לך לך)‬ ‫ד‪ .‬הגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון כיון שנמצא בארץ ישראל שואל כבני ארץ ישראלו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬התחיל לשאול טל ומטר בז' חשון‪ ,‬וחוזר לארצו קודם יום ס' לתקופה‪ ,‬פוסק מלשאול טל‬ ‫ומטרז‪.‬‬ ‫מהו מקום רוחני‬ ‫ו‪ .‬בן חו"ל שבא לא"י אחר ז' חשון לפני ס' יום לתקופה לביקור קצר‪ ,‬אינו צריך לשאול טל‬ ‫ומטר וממשיך להתפלל כבני חו"לח‪.‬‬ ‫ידוע מה שאמר הבעש"ט שבמקום‬ ‫שמחשבתו של אדם שם הוא כולו‪ ,‬וכדאי‬ ‫כמה הלכות נוספות בדין שאלת טל ומטר‬ ‫להבין שהרי אינו שם ולמה כאשר מחשבתו‬ ‫מכוונת לשם אנו קוראים לזה שכולו שם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬טעה בשבת והתפלל של חול וכשהתחיל ברכת ברך עלינו נזכר שהוא שבת –‬ ‫וביאור הענין הוא עפ"י מש"כ הרמב"ן על‬ ‫א‪ .‬צריך לסיים הברכה ואח"כ לחזור לברכה אמצעית של שבתט‪.‬‬ ‫מה שאמרו שני בגהינום אש השורפת‪,‬‬ ‫ב‪ .‬ואם טעה ולא הזכיר ותן טל ומטר לברכה אפילו שסיים הברכה צריך לחזור ולמר ברך‬ ‫ושאלו על זה השואלים שהרי כאשר אדם‬ ‫עלינו ואח"כ לחזור לברכה של שבתי‪.‬‬ ‫מת ונשמתו עולה לשמים הרי אנו בגוף‬ ‫ג‪ .‬אמר ברכה אמצעית של שבת וגמרה ואח"כ נזכר שטעה בברך עלינו אינו חוזריא‪.‬‬ ‫וא"כ איך תשרף הנשמה והרי אינה דבר‬ ‫ח‪ .‬השוכח לשאול ותן טל ומטר דינו שמשלים לאחר ברך עלינו או בשומע תפילה‪ ,‬י"א שלא‬ ‫גשמי שתאכלנו האש‪ ,‬ותירץ הרמב"ן על‬ ‫די במה שיאמר ותן טל ומטר לברכה אלא יוסיף לומר על פני האדמהיב‪.‬‬ ‫שאלה זו שהאש היא אש רוחנית ואכן אש‬ ‫גשמית אינה שורפת נשמה רוחנית אבל‬ ‫אש רוחנית בכחה לשרף נשמה רוחנית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אף לדעת הברכ"י‬ ‫דיני שכח לומר ותן טל ומטר לברכה (בקיצור)‬ ‫א‪ .‬ואין בכך חוכא‬ ‫ואף אנו נאמר שאכן ידוע שהנשמה אינה‬ ‫(הנ"ל הערה י"ב) שבן‬ ‫כיון‬ ‫ואיטלולא‬ ‫הדין‬ ‫מעמד המתפלל‬ ‫תופסת מקום וכן שאר כל הרוחניים‪ ,‬אבל‬ ‫א"י שהתחיל לשאול‬ ‫לגמרי‬ ‫שנשתנה‬ ‫ממשיך לשאול אף‬ ‫לכתחילה יחזור ויאמר שוב ותן‬ ‫נמצא עדיין בברכת ברך עלינו‬ ‫ממצבו הראשון (ויקהל‬ ‫דווקא מקום גשמי אינה תופסת ומקום‬ ‫טל ומטר לברכה וכו' ושבענו‬ ‫רוחני יש לה‪ ,‬ויותר מזה שכל תנאי תפיסת‬ ‫חו"ל‬ ‫בן‬ ‫בחו"ל‪,‬‬ ‫מטובה עד סיום הברכה‬ ‫משה שם עמ' שכה)‪.‬‬ ‫שחוזר למקומו לא‬ ‫ב‪ .‬ברכי יוסף (אות ח')‪.‬‬ ‫מקום של גשמי בגשמיות כך הם תנאי‬ ‫יסיים מברך השנים ויאמר ותן‬ ‫אמר בא"י ועדיין לא אמר מברך‬ ‫ימשיך בחו"ל לשאול‬ ‫טל ומטר לברכה‬ ‫השנים‬ ‫תפיסת מקום ברוחניות וכמו שיש מעלה‬ ‫לדעת‬ ‫אפילו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כבני א"י‪ ,‬כ"כ בשו"ת‬ ‫יאמר כאן ותן טל ומטר לברכה‬ ‫סיים ברכת מברך השנים ועדיין‬ ‫ומטה בגשמיות כך ברוחניות וכמו שיש‬ ‫הברכי יוסף‪ ,‬דאין לך‬ ‫מנחת יצחק (ח"י סי'‬ ‫לא התחיל תקע בשופר‬ ‫מזרח ומערב הגשמיות כך ברוחניות אלא‬ ‫ט')‪.‬‬ ‫חוכא ואיטלולא גדול‬ ‫כשמגיע לברכת שומע תפילה‬ ‫המשיך שמו"ע‬ ‫שצריכים להבין מהו מקום רוחני ולפי"ז‬ ‫לפני כי אתה שומע תפילת כל‬ ‫מזה שבלחש שואל‬ ‫יובנו הדברים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כ"פ הגרמ"ש קליין‬ ‫פה יאמר ותן טל ומטר לברכה‬ ‫מטר ובחזרה טל‪ ,‬וגם‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫שמעיקר הדין אינו‬ ‫יאמר למדני חוקיך ויאמר ותן‬ ‫בברכת שומע תפילה סיים בא"י‬ ‫ארבע רוחות השמים‬ ‫(סי' רס"ח‬‫ט‪ .‬שו"ע‬ ‫טל ומטר לברכה כי אתה שומע‬ ‫ועדיין לא אמר שומע תפילה‬ ‫חייב לשאול מטר‬ ‫ס"ב)‪.‬‬ ‫וכו'‬ ‫(ויקהל משה שם(‪.‬‬ ‫ובאמת מקום הוא צורת הבנה הכוללת‬ ‫יאמר כאן ותן טל ומטר לברכה‬ ‫סיים שומע תפילה‬ ‫בשו"ת‬ ‫כ"כ‬ ‫י‪.‬‬ ‫(מבית לוי‪' ,‬ויקהל‬ ‫ד‪.‬‬ ‫צורת התנהגות‪ .‬זהו המקום‪ .‬ולכן התנהגות‬ ‫הלכות קטנות (ח"ב‬ ‫יחזור לברך עלינו‬ ‫המשיך רצה‬ ‫משה'‪-‬מועדים ח"א עמ'‬ ‫והבנה של חסד הוא צד ימין כי שם‬ ‫סי' צ"א)‪ ,‬לגבי ימות‬ ‫יחזור לברך עלינו‬ ‫עומד באלקי נצור‬ ‫שכ"ז)‪.‬‬ ‫מקומו‪ ,‬והבנה והתוצאה של מדת הדין‬ ‫החמה שטעה ושאל‬ ‫חוזר לתחילת התפילה‬ ‫סיים אלקי נצור שגמר יהיו‬ ‫ה‪ .‬כיון שאינם בטלים‬ ‫זהו צד שמאל‪ .‬וכן נאמר בפירוש בפסוק‬ ‫טל ומטר‪ ,‬הביאו‬ ‫לרצון וכו' ה' צורי וגואלי‬ ‫שנמצאים‬ ‫למקום‬ ‫במלכים ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל‬ ‫השערי תשובה (סי'‬ ‫שם נוהגים כמנהג‬ ‫צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו‪,‬‬ ‫רס"ח ס"א)‪ ,‬ופשוט‬ ‫מקומם‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ופרש"י וכי יש שמאל למעלה וכו' אלא‬ ‫דהו"ה להכא‪.‬‬ ‫מימינם מלמדים זכות משמאילים מלמדים‬ ‫ו‪ .‬נחלקו האחרונים בבן חו"ל שבא לא"י‬ ‫יא‪ .‬בשו"ת הלכות קטנות (שם) כתב שיחזור‬ ‫למשך זמן‪ ,‬וכגון בני ישיבות הבאים ללמוד‬ ‫חובה‪ ,‬ולפי"ז הדברים שגורמים לעבור‬ ‫לברך עלינו‪ ,‬אבל החיד"א בברכי יוסף (סי'‬ ‫מללמד זכות לצר השני זהו הדרך והמרכבה‬ ‫בא"י‪ ,‬ודעתו לחזור לחו"ל לאחר זמן‪ ,‬אם‬ ‫רס"ח ס"ג) שלא יחזור כיון שכבר רצה האלקים‬ ‫מתחיל טל ומטר כבני א"י או כבני חו"ל‪,‬‬ ‫והסוס הרוחני‪.‬‬ ‫בברכת שבת כדתקון רבנן ע"ש‪ ,‬ונראה דכל‬ ‫הפמ"ג (משב"ז סק"א) הביא את הפר"ח אף‬ ‫ויתבאר ג"כ מה שאמרו שהשמש יוצאת‬ ‫זה אם סיים ברכת מקדש השבת אבל אם‬ ‫לענין זה‪ ,‬שאם חוזר לארצו באותה שנה‬ ‫ממזרח והולכת למערב כדי להשתחוות‬ ‫עדיין לא סיים הברכה יחזור לברכת השנים‬ ‫שואל כבני ארצו ‪ ,‬וכן הביאו המשנ"ב (סק"ה)‪,‬‬ ‫לפני השכינה שהיא במערב‪ ,‬וקשה הרי‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫וי"א שאף לשיטתם כיון שנמצא עתה במקום‬ ‫ידוע שהעולם עגול ומה שייך לומר שיוצאת‬ ‫יב‪ .‬ערוך השולחן (ס"ו)‪ ,‬ליקוטי חבר בן חיים‬ ‫שצריכים לגשם וזה צורך שעה גם עבורו‪,‬‬ ‫ממזרח ומה היא ההשתחוויה לכיוון מערב‪,‬‬ ‫(ח"א כט‪ ).‬שו"ת עולת יצחק (ח"ג סי' ל"ד)‪ ,‬וי"א‬ ‫שואל כבני א"י (שולחן הטהור‪ ,‬תורת חיים‪ ,‬שו"ת‬ ‫אבל האמת שהדרום הוא צד ימין שהוא‬ ‫שדי במה שאומר ותן טל ומטר לברכה‪,‬‬ ‫בצל החכמה ח"א סי' סב אות א‪ ,‬וכ"מ בברכי יוסף)‪,‬‬ ‫חסד וצפון הוא שמאל שהוא דין‪ ,‬ומזרח מה‬ ‫קיצור שו"ע (סי' י"ט ס"ו)‪ ,‬כף החיים (סי' קי"ז‬ ‫ולמעשה כיון שנמצא בא"י שואל כבני א"י‪,‬‬ ‫הוא הכח הכולל את שתיהם ורוכב עליהם‪,‬‬ ‫סקל"ז)‪.‬‬ ‫(וכנ"ל הערה י')‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ולכן אנו אומרים שהעושה פשרה הוא‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫באמצע כי מצד המקום הרוחני הוא‬ ‫באמצע ממש‪ .‬והמערב הוא סוף מעשה‬ ‫שבא ע"י המחשבה תחילה‪ ,‬ומורה על‬ ‫'צאן ובקר ועבדים ושפחות' (כ‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫אברהם נתכוין ששרה תיפקד כשתעמוד בנסיון‬ ‫חבור הצדדים והוצאתם לפועל וזהו‬ ‫ויתבאר עפ"י מאמרם ז"ל (נדרים לב‪ ,).‬שנענש אברהם אבינו‬ ‫צד מערב ‪,‬והשמש אכן בסוף היום אחר‬ ‫אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך‬ ‫ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים‪ ,‬כי הפריש בני‬ ‫שנעשה מה שצריך לעשות באותו יום‬ ‫(יב‪ ,‬יג)‪ .‬יש להבין‪ ,‬וכי אברהם חשק במתנות‪ ,‬וכפירוש רש"י‪,‬‬ ‫אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬שנאמר 'תן לי הנפש‪,‬‬ ‫באה למערב‪ ,‬וכל הריצות והסיבובים‬ ‫והרי לא נטל מן השלל במלחמת המלכים (יד‪ ,‬כג)‪ .‬ועוד‪,‬‬ ‫והרכוש קח לך'‪ .‬והנה בודאי היה נימוקו של אאע"ה עמו‬ ‫שנעשה הכל עפ"י עצת ה' שהיא תקום‬ ‫מדוע חשש אאע"ה וצוה לשרה לאמר 'אמרי נא אחותי‬ ‫מה שהפרישן‪ ,‬שהחזיק שאנשי סדום רעים ומקולקלים כל‬ ‫אע"פ שלאדם הם מחשבות רבות זהו‬ ‫את' כשבאו לבית פרעה‪ ,‬ואילו בבית אבימלך לא ציוה כך‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שאינם ראויים להיכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬שלא ישפיעו‬ ‫ההשתחוויה‪.‬‬ ‫ומדעתה נהגה כן (שם כ‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫לרעה על הגרים שגייר כבר [וכעין 'לא יבוא עמוני ומואבי‬ ‫בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים' (דברים‬ ‫ויבואר‪ ,‬דלאברהם אע"ה הובטח 'ואעשך לגוי גדול' וגו'‪,‬‬ ‫השמים והארץ‬ ‫כג‪ ,‬ד)]‪ .‬אלא שבאמת טעה בדין ונחשב תביעה עליו‪ ,‬כי גלוי‬ ‫על ידי שיעמוד בנסיון 'לך לך'‪ ,‬אף שהדרך ממעטת פריה‬ ‫לאחר שעסקנו בארבע רוחות איך הם‬ ‫וידוע לפני הקב"ה‪ ,‬שאם היו מתקרבים תחת כנפי השכינה‪,‬‬ ‫ורביה‪ ,‬ויזכה לבן זכר שיעמיד ממנו גוי גדול‪ .‬אולם כלפי‬ ‫ברוחני נבא למעלה ומטה‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫לא היו גורמים שום רעה‪.‬‬ ‫שרה אמנו‪ ,‬לא היה זה 'נסיון' כל כך‪ ,‬דהאשה נמשכת‬ ‫הוא יושב בשמים וכמו שכתוב כי‬ ‫והולכת אחר בעלה‪ ,‬ואפשר שלא הובטחה 'ואעשך לגוי‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬אם עוד היה אאע"ה נוטל בענין זה ממון‪ ,‬היה‬ ‫האלקים בשמים ואתה על הארץ‪,‬‬ ‫גדול'‪ ,‬ושמא יבנה אברהם מאשה אחרת‪.‬‬ ‫נראה שנוטל הממון תמורת הנפשות‪ ,‬שכן אמר לו במפורש‬ ‫והקירבה לקב"ה זהו למעלה וכל‬ ‫מלך סדום 'תן לי הנפש‪ ,‬והרכוש קח לך'‪ .‬וענין הפרשת‬ ‫ומכיון שידע כבר אאע"ה‪ ,‬שהדרך לזכות בהבטחת הבנים‬ ‫דבר ככל שהוא יותר קדוש ויותר‬ ‫נפשות מתחת כנפי השכינה‪ ,‬אסור שיתערב בו שום ענין‬ ‫הוא בכח עמידה בנסיון‪ ,‬טיכס עצה לשרה‪ ,‬שתיסתר אצל‬ ‫בטל לקב"ה הרי"ז גבוה יותר וככל‬ ‫נגיעת ממון אפילו למראית עין‪' ,‬כי השוחד יעוור' (שמות כג‪,‬‬ ‫פרעה כסוטה‪ ,‬ודרשו חז"ל (סוטה כו‪ ,).‬שאם 'נקתה‪ ,‬ונזרעה‬ ‫שמבין יותר שהשי"ת שליט בעליונים‬ ‫ח)‪ ,‬ולכך 'הרימותי ידי אל ה' וגו' אם מחוט ועד שרוך נעל‬ ‫זרע' ‪ -‬שאם היתה עקרה נפקדת‪ .‬וכיון ששרה תמצא כשרה‪,‬‬ ‫ובתחתונים כרצונו הרי"ז נקרא‬ ‫אקח מכל אשר לך'‪ ,‬שלא יהיה לו שום נגיעה מחמת ממון‪.‬‬ ‫תיפקד בבן מאברהם‪ .‬וכשבאו מצרימה ציוה לה 'אמרי נא‬ ‫למעלה‪ ,‬וככל שהוא מגושם יותר‬ ‫אחותי את'‪ ,‬ו'נא' יתפרש כאמירה שאינה שלימה [על דרך‬ ‫ולפי מה שמנותק מהשי"ת ורואה את‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דהגם שלפי האמת‪ ,‬אאע"ה טעה בדינו‪ ,‬ומה‬ ‫'אל תאכלו ממנו נא' (שמות יב‪ ,‬ט)‪ ,‬ופירש"י‪ ,‬שאינו צלוי כל‬ ‫עצמו כישות בפני עצמה הרי"ז נקרא‬ ‫שנשתעבדו בניו למצרים היה עונש לכפרה על שהפריש‬ ‫צרכו] היינו שתאמר כן כלפי המון העם‪ ,‬אבל לפרעה צוה‬ ‫למטה‪.‬‬ ‫נפשות מלהיכנס תחת כנפי השכינה‪ .‬מכל מקום בודאי אילו‬ ‫עליה להתנגד ולהגיד שהיא אשת איש‪ ,‬ותעמוד בנסיון ולא‬ ‫היה מוסיף על זה גם נטילת ממון‪ ,‬לא היה מתכפר על כך‪.‬‬ ‫תיבעל‪ ,‬ותזכה להבטחה הנ"ל‪[ .‬ובחלוקת אמירה זו‪ ,‬ראה‬ ‫כח המשיכה‬ ‫(לך לך תשס"ו‪-‬עה)‬ ‫כלי יקר (פסוק יז)‪ ,‬דאע"פ שבפני ההמון עם הכריזה שרה‬ ‫וכמו שבגשמיות הרוצה לעלות על‬ ‫זכיית אברהם שאמונתו תעבור בירושה לזרעו‬ ‫'אחותו אני'‪ ,‬אולם כשנסתרה עם פרעה הגידה לו האמת‬ ‫הר או על בנין גבוה אם הוא לוקח‬ ‫שהיא אשת אברם‪ ,‬אבל לא הועיל לה‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫עמו דברים כבדים שנמשכים לכיון‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו‪ ,‬ו)‪ .‬במעלת אמונת אברהם‬ ‫(לך לך תשס"ו‪-‬עה)‬ ‫מטה הרי זה מקשה עליו את העליה כי‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬נקדים ביאורו הנפלא של אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל‬ ‫הם מושכים אותו למטה והוא רצונו‬ ‫בכתוב זה‪ ,‬שלכאורה קשה וכי 'צדקה' היא להאמין בה'‪,‬‬ ‫סימן להצלת ישראל מקושי השעבוד במצרים‬ ‫לעלות לכיון מעלה וכל פסיעה עולה‬ ‫הלא חובה גמורה היא‪ .‬ופירש על פי דברי הר"ן בדרשותיו‬ ‫לו במאמץ גדול‪ ,‬ואם ישליך מעליו את‬ ‫עוד יש לרמז 'למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך'‪,‬‬ ‫(דרוש ה') שהעדיפו האבות הקדושים להתחתן עם בנות‬ ‫המשאות אז יעלה מהר יותר ובקלות‬ ‫למע"ן בגימ' ק"ץ‪ ,‬דאיתא במדרש (ב"ר מ‪ ,‬סו) שירידת‬ ‫משפחתם נחור בתואל ולבן שהיו מקולקלין בדעות כוזבות‬ ‫יותר‪ ,‬כך ברוחניות שאם רצונו לרומם‬ ‫אברהם למצרים הוי בחינת כבוש דרך לבניך‪ ,‬כשם שאתה‬ ‫ועובדי ע"ז‪ ,‬יותר מבנות כנען שקצו בהם‪ ,‬מפני שיש הפרש‬ ‫את מחשבותיו ולהגביה את דרכיו‬ ‫יורד מצרימה ומכים בך‪ ,‬אך לבסוף אתה יוצא ברכוש גדול‪,‬‬ ‫בין מידות רעות ומושחתות שלקו בהם אנשי כנען‪ ,‬ובהכרח‬ ‫ולהיות נקודת מבטו ברור בהנהגת‬ ‫כמו"כ יהיה קורות בניך‪.‬‬ ‫משתלשלות מהאבות לבניהם אחריהם מצד טבעם‪ ,‬לבין‬ ‫הבורא ובבטחון בו ולהיות עניו‬ ‫דעות כוזבות שהחזיקו בהם בני משפחת האבות‪ ,‬שאינן‬ ‫זהו שאמר לשרה 'אמרי נא אחותי את למען ייטב לי‬ ‫נשואות אליו ותלוי בחסדו אם יהיה‬ ‫עוברות מן האבות לבנים‪.‬‬ ‫בעבורך'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שבעבור שתאמר שהיא אחותו‪ ,‬ילקה‬ ‫עליו משאות של כסף וזהב הגורמים‬ ‫פרעה וימהר לשלחם ממצרים‪ ,‬וממילא גם בנינו לא ישהו‬ ‫לאדם גאוה ושכחה בזכרון בורא עולם‬ ‫ועשיית 'צדקה' היא 'מידה' טובה העוברת בירושה מאב‬ ‫במצרים אלא ר"י שנים‪ ,‬וירד מספר ק"ץ שנים מארבע‬ ‫וכמו שנא' וכסף וזהב ירבה לך ורם‬ ‫לבן [כמבואר בדברי הר"ן שם]‪ ,‬וכדאיתא בגמרא (ב"ב ט‪ ):‬על‬ ‫מאות שנגזרו‪.‬‬ ‫לבבך ושכחת וכו'‪ ,‬ולכן טוב להשליך‬ ‫הכתוב (משלי כא‪ ,‬כא) 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה‬ ‫'וחיתה נפשי בגללך' ‪ -‬וחית"ה אותיות וחי"ה ת'‪ ,‬שאחר‬ ‫את צרורות הכסף והזהב וכך יתעלה‬ ‫וכבוד'‪ ,‬שהרגיל לעשות צדקה זוכה שיהיו לו בנים בעלי‬ ‫שתאמרי אחותי את‪ ,‬לא יהרגוני ואשאר חי וקיים‪ ,‬וממילא‬ ‫ויתרומם בקלות יותר ובמהירות יותר‪.‬‬ ‫עושר וכו'‪ ,‬ופירש המהרש"א (ד"ה בעלי חכמה)‪ ,‬שהוא כדי‬ ‫שתהיה לבנים האפשרות לילך בדרך אביהם לעשות צדקה‪.‬‬ ‫יעמוד זה סימן לבנינו‪ ,‬שגם בעת שהותם במצרים תחת‬ ‫אנשים‬ ‫שישנם‬ ‫רואות‬ ‫ועינינו‬ ‫הרי שבמצות צדקה מפורש במשלי שההרגל בזה עובר מן‬ ‫שעבוד ועינוי מצרים‪ ,‬לא יוכלו לכלותם ויישארו חיים‪ .‬זהו‬ ‫שמאמנים את עצמם ומרגילים את‬ ‫האב לבן‪ .‬אכן ה'אמונה' מצד עצמה היא בגדר 'דעה' שאינה‬ ‫וחי"ה ת'‪ ,‬שיוותרו לחיות כל ארבע מאות שנה‪.‬‬ ‫אבריהם לעלות ולרדת במהירות‬ ‫עוברת בירושה לבנים‪.‬‬ ‫(של"ס פרשת לך לך תשע"ה)‬ ‫כשיש עליהם משאות כבדים ובזה‬ ‫הם מחזקים את כחם עד שנעשה להם‬ ‫ומכל מקום משמיענו הכתוב שבשכר אמונתו החזקה של‬ ‫המנעות אברהם מנטילת ממון מחמת חשש‬ ‫הדבר בקלות‪ ,‬כך הדבר ברוחניות שמי‬ ‫אברהם אבינו בהקב"ה [עד שלא שאל אות על בשורת‬ ‫הבנים] שהיה ראש המאמינים ומסר נפשו על פרסום‬ ‫'נגיעת ממון'‬ ‫שעושה תרגילים רבים יכול לחזק את‬ ‫כחו שאעפ"י שהוא מתעסק בכסף‬ ‫האמונה בעולם ‪ -‬זכה שהחשיב לו הקב"ה את ה'דעה' כמו‬ ‫ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך‪.‬‬ ‫וזהב שהם דברים שמושכים לצד מטה‬ ‫'מידה'‪ ,‬שכשם שעשיית ה'צדקה' שלו נשארה חקוקה‬ ‫ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה‬ ‫בכל זאת הם עולים ומרוממים את‬ ‫בטבע זרעו לדורות‪ ,‬כן 'אמונתו' התמימה [אף על פי שהיא‬ ‫שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך‬ ‫השגתם‪ ,‬וזו היתה מעלתו של אברהם‬ ‫'דעה'] עברה בירושה לכל הדורות‪ ,‬ונקראו 'מאמינים בני‬ ‫וגו' (יד‪ ,‬כב ‪ -‬כג)‪ .‬וצריך ביאור‪ ,‬הענין שלא חפץ אאע"ה בשום‬ ‫אבינו וכמו שמרומז בפסוק ואברם‬ ‫מאמינים' ‪ -‬שהאמונה מוחזקת אצלם בטבע מאבותיהם‪,‬‬ ‫אופן ליטול רכוש וממון ממלך סדום‪ ,‬והלא מצינו שהיה‬ ‫כבד מאוד דהיינו שהיו לו משאות‬ ‫וזהו 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה' שהקב"ה החשיב לו את‬ ‫נוטל‪ ,‬אצל פרעה 'למען ייטב לי בעבורך' (יב‪ ,‬יג) ‪ -‬שיתנו לי‬ ‫של כסף וזהב ובכל זאת וילך למסעיו‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת נח – תשפ"א)‬ ‫ה'אמונה' כמו 'צדקה'‪.‬‬ ‫מתנות (רש"י שם)‪ ,‬וגם אצל אבימלך לקח מתנות בצאתו‪,‬‬ ‫בדרך העולה בית קל‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫סנדקאות כקטורת‬ ‫מי היה הסנדק של אברהם אבינו ע"ה • האם הסנדקאות סגולה לעשירות‪ ,‬ואם כן למה אין אנו רואים סנדק שמתעשר? • מנהג‬ ‫הגר"ח קרייזווירט בסנדקאות גם בשעת עמידה לברכה • מאמר מקיף על מעלת הסנדקאות • וְכ ָרֹות עִמֹּו ה ַב ְ ּרִית‬ ‫לעולם‪ ,‬וכמו כן לגבי סנדק כיוון דהוי כקטו־‬ ‫אף עבירות דקות מן הדקות‪ .‬ובדרך זו מובא גם‬ ‫אחד הכיבודים החשובים ביותר במעמד ברית‬ ‫רת לכן אין לאב ליתן לאדם אחד פעמיים‪ .‬ובזה‬ ‫בהגהות מהרצ"א כינוי ורמז נוסף לתיבת סנד"ק‪,‬‬ ‫המילה הלא הוא מצוות הסנדקאות‪ .‬מעמד נשגב‬ ‫מיושבת היטב קושיית הגר"א מדוע מותר לאדם‬ ‫שהיא ראשי תיבות ס'ניגור נ'עשה ד'ין ק'טיגור‪,‬‬ ‫זה שבו מחזיק הסנדק את הרך הנימול על ברכיו‬ ‫אחד להיות שתי פעמים סנדק אצל שני אנשים‬ ‫כלומר שעל ידי מצווה זו מסתלקים הדינים‬ ‫בשעת המילה‪ ,‬מקובל מקדמת דנא כזכות עצומה‬ ‫שונים‪ ,‬ואילו בקטורת לא היה לעולם לאדם אחד‬ ‫וקטיגור נעשה סניגור‪.‬‬ ‫ומצווה רמה שרבים מהדרים אחריה‪.‬‬ ‫שתי פעמים‪ ,‬והביאור בזה שאין האיסור על האדם‬ ‫שורשיה העליונים של מעלה זו טמונים כבר‬ ‫בפרשתנו פרשת לך לך‪ ,‬שבה נצטווה אברהם‬ ‫יתי‬ ‫אבינו על המילה כדכתיב (בראשית יז‪ ,‬י) זֹאת ְב ִּר ִ‬ ‫ויתר כדי שלא לצער יהודי‬ ‫ּובין ַז ְר ֲעָך ַא ֲח ֶריָך ִהּמֹול‬ ‫יכם ֵ‬ ‫ּובינֵ ֶ‬‫ֲא ֶשׁר ִת ְּש ְׁמרּו ֵבּינִ י ֵ‬ ‫ָל ֶכם ָכּל ָז ָכר‪ .‬ובהמשך הפרשה נאמר (שם‪ ,‬כו) ְב ֶּע ֶצם‬ ‫ביום י"ד מנחם אב תרצ"א התמלא הבית אורה בביתו של משגיח ישיבת מיר הגה"צ‬ ‫ַהּיֹום ַה ֶזּה נִ ּמֹול ַא ְב ָר ָהם וְ יִ ְש ָׁמ ֵעאל ְבּנֹו‪.‬‬ ‫רבי חיים זאב פינקל זצ"ל בלידת בנו בכורו הגאון רבי אריה זצ"ל (לימים ראש ישיבת‬ ‫ועל אותה ברית ראשונה בעולם אמרו במדרש‬ ‫מיר במודיעין עילית)‪ .‬כאשר עמד להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו כיבד רבי‬ ‫(בראשית רבה מט‪ ,‬ב) כשמל אברהם את עצמו אחז‬ ‫חיים זאב את דודו הגה"צ רבי אברהם שמואל פינקל זצ"ל בסנדקאות‪ .‬רבי אברהם‬ ‫בו הקב"ה שנאמר (נחמיה ט‪ ,‬ח) וְ ָכרֹות ִעּמֹו ַה ְּב ִרית‪,‬‬ ‫שמואל כבר היה עטור בטלית ותפילין ונכון היה לגשת אל מקום הברית‪.‬‬ ‫ועשה לו הקב"ה סנדקות ונתן לו אז שבעה עממין‬ ‫וארצם‪ ,‬ומכאן השתרש המנהג בקהילות ישראל‬ ‫הס הושלך באולם כשהמוהל הכריז קוואטער ונקב בשמו של אחד הנוכחים‪ ,‬אורח‬ ‫שהסנדק מעניק דורון ומתנת שפע לרך הנימול‪,‬‬ ‫שהגיע מגרמניה וכובד לכהן בתור קוואטער בברית‪.‬‬ ‫וכך הובא בספר פענח רזא לרבנו יצחק בר יהודה‬ ‫האורח עקר את רגליו ולתדהמת כל הנוכחים החל לצעוד בכיוון אחר לגמרי‪.‬‬ ‫אחד מגדולי הראשונים‪.‬‬ ‫בהשתוממות עקבו כמה עשרות זוגות עיניים תמהות אחר צעדיו של האורח‪ ,‬אשר‬ ‫יתירה מכך מצינו בדברי הפוסקים שהשוו בין‬ ‫רגליו נשאו אותו כמו מתוך טבעיות לכס הסנדקאות‪ .‬רגע ושניים עברו והאורח‬ ‫הסנדק לכהן המקטיר קטורת‪ ,‬כאשר ברכיו נדמו‬ ‫כבר יושב בנוח על כיסאו כשהוא מחכה לרך הנולד שצריך להגיע‪.‬‬ ‫למזבח שעליו מקרבים את התינוק להיכנס בברית‪.‬‬ ‫המבוכה הייתה גדולה ורבים תמהו כיצד לנהוג במצב זה‪ .‬יודעי דבר ידעו להסביר‬ ‫משום גודל המצווה נקשרו בה הבטחות וסגולות‬ ‫מופלגות‪ ,‬ובפרט הסגולה הידועה שהסנדקאות‬ ‫כי בין יהודי מדינת אשכנז מכונה הסנדק בשם קוואטער‪ ,‬ויש אומרים כי הכינוי‬ ‫מעשרת‪ ,‬וכפי שנבאר ונרחיב ביריעה שלפנינו‪.‬‬ ‫קוואטער מקורו מן המילה כפאטער היינו כאב‪ .‬החידה נפתרה אך המבוכה הייתה‬ ‫בעיצומה‪.‬‬ ‫רגליו כרגלי המזבח‬ ‫רבי אברהם שמואל הבין מיד את פשר הדברים‪ .‬ממקום עומדו רמז באצילות‬ ‫האופיינית לו שלא להגיב כלום‪ .‬הילד הובא אל ברכי הסנדק המופתע‪ ,‬ורבי אברהם‬ ‫טעם מיוחד לקריאת השם סנדק כתב בספר ישרש‬ ‫יעקב (הערות בספר שמע שלמה פרשת פנחס) על פי מה‬ ‫שמואל פרש לצדדים כדי לחלוץ את תפיליו בהצנע לכת‪.‬‬ ‫שכתב המהרי"ל בשם רבינו פרץ ע"ה (מובא ברמ"א סי'‬ ‫לימים התבטא הגאון רבי אריה ואמר כי הרבה תרים אחרי צדיק או אדם גדול‬ ‫רס"ה סעיף יא) גדול מצות בעל הסנדק שרגליו נדמו‬ ‫שישמש כסנדק‪ ,‬אבל אצל אביו זצ"ל ודודו רבי אברהם שמואל הייתה החשיבות‬ ‫למזבח וכאילו מקטיר קטורת לשמים‪ .‬ובזוהר‬ ‫שלא לצער יהודי גדולה מכל עניין‪ .‬ואכן תכונה אצילה זו בלטה אצל רבי אריה כל‬ ‫הקדוש איתא כל מאן דקריב בריה לקרבנא דא‬ ‫ימי חייו (נתיבות המוסר עמ' קסב)‪.‬‬ ‫כאילו אקריב כל קרבנין דעלמא לקמיה דקודשא‬ ‫בריך הוא‪ ,‬וזהו שנקרא סנד"ק כי תיבת סנד"ק עם‬ ‫האותיות בגימטריא רי"ח‪ ,‬לרמז כי עולה לריח‬ ‫עצמו לקחת שתי פעמים‪ ,‬אלא האיסור מוטל על‬ ‫ניחוח לה' כמו הקרבנות והקטורת מן המזבח‪.‬‬ ‫האב שלא ייתן פעמיים לאדם אחד‪ ,‬אבל בשני‬ ‫מקטיר קטורת‬ ‫אנשים שונים שכל אחד נותן לו פעם אחת לא‬ ‫וממוצא הדברים שרגלי הסנדק נדמו למזבח‪,‬‬ ‫כוס של ברכה לסנדק‬ ‫איכפת לן כלל‪.‬‬ ‫נבוא לבאר את יסוד הדברים המבואר במה שכתב‬ ‫עוד מובא בספר תורת חיים (סנהדרין פט‪ ,‬ב) כיון‬ ‫הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סי"א) כי הסנדק הוי כמקטיר‬ ‫גם עשיר צריך לקטורת‬ ‫שהילד הנימול נחשב כקרבן‪ ,‬לפיכך רגלי הסנדק‬ ‫קטורת‪ ,‬ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל‬ ‫שמלין עליהן חשוב כמזבח‪ ,‬כמו שכתב בהדיא‬ ‫ועל עצם קושיית הגר"א שמעשים בכל יום ולא‬ ‫ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת‬ ‫מהרי"ל ז"ל בהלכות מילה (מובא ברמ"א סי' רס"ה‬ ‫ראינו סנדק שמתעשר‪ ,‬מבואר ליישב בספר שו"ת‬ ‫עכ"ד‪ .‬ועל כך העיר בביאור הגר"א (שם אות מ)‬ ‫סעיף יא)‪ .‬ונראה דלכך נוהגין ליתן כוס של ברכה‬ ‫חתם סופר (יו"ד סי' קנ"ט)‪ ,‬שאפילו עשיר גדול כרבי‬ ‫והקשה על דבריו שאין להם שחר‪ ,‬דאם כן מה‬ ‫לשתות לסנדק‪ ,‬לפי שעולה טעונה נסכים שהיו‬ ‫אליעזר בן חרסום נמי צריך הוא לקטורת ולסגולת‬ ‫הטעם שנמנעים מאדם אחד דווקא לתת לו שתי‬ ‫מנסכים על גבי המזבח בשעת ההקרבה‪ ,‬וכיון‬ ‫הסנדקאות‪ ,‬כי אולי על פי מזלו ירד הגלגל ויאבד‬ ‫פעמים‪ ,‬הרי היה מן הראוי שאדם לא יעשה שתי‬ ‫שהילד דומה לקרבן עולה והסנדק דומה למזבח‬ ‫את הונו‪ ,‬מה שאין כן על ידי הקטרת הקטורת מו־‬ ‫פעמים סנדק לעולם אפילו אצל אנשים שונים‪ ,‬ועוד‬ ‫לכך נותנין כוס יין של ברכה לתוך גרונו של‬ ‫בטח לו שיברך ה' חילו לעד‪ .‬ועוד הוסיף החתם‬ ‫הקשה הלא מעשים בכל יום ולעולם לא ראינו‬ ‫סנדק‪ ,‬דהוי ליה כמנסך יין על גבי המזבח [וראה‬ ‫סופר לבאר שאף על פי שראינו כמה שזכו במצווה‬ ‫סנדק שמתעשר‪ ,‬אלא סיים הגר"א כי המנהג הוא‬ ‫עוד להלן]‪.‬‬ ‫יקרה זו ולא העשירו בפועל‪ ,‬אין זה מכחיש כלל את‬ ‫על פי צוואת רבי יהודה החסיד (סי' מ')‪.‬‬ ‫עניין העשירות הטמונה בה‪ ,‬כי אולי חטאו של אדם‬ ‫היה גורם לו צרות‪ ,‬ואילו לא היה זוכה במצווה זו‬ ‫כמתנות כהונה‬ ‫סנדק ‪ -‬שישנא עבירות‬ ‫היה מתייסר בייסורים קשים חלילה‪ ,‬ועכשיו שזכה‬ ‫בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד‪ ,‬ח"א סי' פ"ו) כתב לבאר‬ ‫טעם נוסף ופנימי לקריאת השם סנדק מובא בספר‬ ‫לעושר על ידי מצווה זו לקחו ממנו את עושרו בדין‬ ‫את דברי הרמ"א על פי דאיתא במסכת עירובין‬ ‫שארית ישראל (להרה"ק מווילעדניק‪ ,‬שער השובבים)‪,‬‬ ‫כתחליף ופדיון תחת ייסורי גופו‪.‬‬ ‫(סג‪ ,‬א) כי הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב‬ ‫שסנדק פירושו הוא מלשון שונא דק‪ ,‬שישנא‬ ‫המשך בעמוד ה' >>>‬ ‫ד‬ ‫המשך בשבילי הפרשה‬ ‫בשבילי השמחה‬ ‫רבו המובהק ככהן גדול‬ ‫הרב ישעי' מרק‬ ‫ועל אף מה שנתבאר בדברי הרמ"א שאין לאב לתת כיבוד‬ ‫סנדקאות לאדם אחד בשני ילדים כדין קטורת‪ ,‬הנה מנהג‬ ‫קֹול רִנ ָּה ו ִיׁשוּע ָה ב ְ ּאָה ֳל ֵי צ ַדִּיק ִים‬ ‫חסידים ואנשי מעשה מדור דור לכבד את רבם ומאורם‬ ‫במצוות הסנדקאות אצל כל בניהם אפילו כמה וכמה פעמים‪.‬‬ ‫וכבר עמדו הפוסקים על מנהג זה‪ ,‬וביסוד הדברים כתב‬ ‫בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קנ"ט ד"ה תבנא) לבאר זאת על פי מה‬ ‫בעת אשר שרויה השמחה באהלי הצדיקים‪ ,‬באים נשמות אבותיהם מן העולם‬ ‫דאיתא במסכת יומא (יד‪ ,‬א) שכהן גדול מקריב חלק בראש‬ ‫העליון להשתתף בשמחתם‪ ,‬וארובות השמים נפתחים להריק שפע ברכה‬ ‫ונוטל חלק בראש‪ ,‬הרי שלגבי כהן גדול לא נאמר הכלל של‬ ‫והצלחה בכל מילי דמיטב‪ .‬בשורות שלפנינו נביא על קצה המטה מעשיות‬ ‫חדשים לקטורת אלא הוא יכול להקטיר בכל עת שירצה‪.‬‬ ‫ואמרות קודש מפי ספרים וסופרים שהכבירו במעלתה של שמחת צדיקים‬ ‫וכמו כן אצל רבו המובהק או רב העיר הרי הוא נחשב ככהן‬ ‫אליהם‪ ,‬ומתמצית החסדים כולם שותים‪,‬‬ ‫גדול ואין בו את ההקפדה של חדשים לקטורת‪ ,‬ועל כן‬ ‫ישמח ישראל בעושיו‬ ‫נוהגים לחזור ולכבד את הרבי בסנדקאות פעם אחר פעם‬ ‫כדי שתהיה שמחת הצדיקים שלימה‪.‬‬ ‫בזוה"ק (ח"ג ריט‪ ):‬מובא על הפסוק "ישמח‬ ‫למען ימשיך שפע וברכה על הרך הנימול מתוך קדושתו‬ ‫וכה כתב הרה"ק מראדזמין זצ"ל בכתב‬ ‫ישראל בעושיו"‪ ,‬שכאשר ישנה שמחה‬ ‫הרמה‪ .‬וישנם עוד יישובים נוספים בזה בדברי הפוסקים‪ ,‬אך‬ ‫יד קדשו להרה"ק מקאצק זצ"ל‪" :‬לידי"נ‬ ‫של מצוה כאן בעולם הזה‪ ,‬מביא השי"ת‬ ‫אין כאן המקום להאריך בזה כעת‪.‬‬ ‫אדוני הרב בוצ"ק א"א קדוש יאמר לו‬ ‫את אבותיו של בעל השמחה מן העולם‬ ‫ע"ה פ"ה נ"י נזר הקודש כקש"ת מו"ה‬ ‫מנחם מענדיל נ"י‪ .‬קבלתי מכתבו וששתי‬ ‫העליון שישתתפו בשמחת צאצאיהם‪.‬‬ ‫סגולת העשירות תלויה בעמידה לברכות‬ ‫בו‪ ,‬רק זה אי אפשר שאסע בחורף על‬ ‫מקור נוסף הביאו לכך‪ ,‬ממה שכתב‬ ‫עוד יש מן המיישבים את הקושיה מדוע לא כל סנדק מתעשר‪,‬‬ ‫החתונה דרך רחוק‪ ,‬כי לא אצא מביתי‬ ‫בדרשות רבנו יהושע אבן‪-‬שועיב (פרשת‬ ‫כי הסגולה לעשירות מתקיימת בשלמותה רק כאשר הסנדק‬ ‫לחוץ כל החורף‪ ,‬מחמת שאני חלש מאוד‬ ‫חיי שרה) תלמיד הרשב"א‪ ,‬על הפסוק‬ ‫מכובד גם בעמידה לברכות‪ .‬יסוד לדבר זה מבואר בספר‬ ‫וירא אני מאויר קר‪ ,‬והשי"ת יתן שיעשה‬ ‫(בראשית כד סז) 'וַ יְ ִב ֶא ָה יִ ְצ ָחק ָהא ֱֹה ָלה‬ ‫תורת חיים על מסכת סנהדרין (פט‪ ,‬ב‪ ,‬הובא בהגהות רעק"א סי'‬ ‫החתונה למזל טוב בשמחה ובנחת טוב‬ ‫ָׂש ָרה'‪ ,‬בזה הלשון‪ :‬שבאה לראות שמחת‬ ‫רס"ה) שמוסיף כי מן הנכון שאף הסנדק ישתה מכוס היין‪ .‬וזה‬ ‫כי כשצדיקים הם בשמחה‪ ,‬הרבה טובות‬ ‫בנה‪ ,‬ודרשה זו ממילת 'שרה אמו'‪,‬‬ ‫לשונו‪" :‬והכא נמי כשנותנין כוס של ברכת היין בגרונו של‬ ‫בא לעולם והרבה ישועות בא לעולם וכו'‪.‬‬ ‫וזהו ענין גדול כענין המוזכר בכתובות‬ ‫סנדק הוה ליה כמנסך יין על גבי מזבח מאחר שהסנדק חשוב‬ ‫ידידו באמת גמור המצפה לראות פניו‬ ‫[יש המפרשים שכונתו לדברי הגמרא‬ ‫כמזבח‪ ,‬ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת‬ ‫הק' יעקב ארי' חופ"ק ראדזימין"‪.‬‬ ‫במסכת כתובות (קג‪ ).‬שמספרת על רבי‬ ‫המילה על ברכיו הוא יחזיקנו גם כן בשעת הברכה וישתה מן‬ ‫הקדוש שהיה בא לפקוד את ביתו]‪.‬‬ ‫הכוס של יין‪ .‬ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר‬ ‫בדבש השדה (אות קכד) כותב רבי‬ ‫דובעריש בריל זצ"ל שו"ב בק"ק רישא‬ ‫ומטו משמיהו דתלמידי הבעש"ט‪ ,‬כי‬ ‫שנימול ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה והוא‬ ‫בהאי לישנא‪" :‬ראיתי מאנשים גדולים‬ ‫בעוד אצל יהודי פשוט באים רק שלושה‬ ‫שותה כוס של ברכה‪ ,‬דאיהו לאו מזבח יחשב ומה לו לשתות‬ ‫וחסידים גדולים אשר בעת שמחת‬ ‫דורות מעולם העליון‪ ,‬לעומת זאת כאשר‬ ‫כוס של ברכה עכ"ד‪ .‬ומכאן נלמד שרק מי שאוחז בילד גם‬ ‫צדיקים כגון חתונה‪ ,‬אזי דווקא בשעת‬ ‫הוא בעל השמחה הוא מצדיקי הדור‪,‬‬ ‫בשעת הברכות נחשב כמזבח שלם שעליו מנסכים את היין‪.‬‬ ‫החדווה הגדולה כמו אחר החופה‪ ,‬דחקו‬ ‫באים כל זקניו מכל הדורות להשתתף‬ ‫וכך אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כאשר מכבדים אותו‬ ‫עצמם החסידים הנ"ל אל רבם ליתן‬ ‫עמו בשמחתו‪.‬‬ ‫במצוות סנדקאות גם במיושב וגם במעומד הרי הוא מחבב‬ ‫פיתקה ולהזכיר שמם‪ .‬דבשעת שמחה יש‬ ‫והנה על עניינה של ברכת 'שהכל ברא‬ ‫ומייקר עד למאוד את שתיית כוס הברכה‪ ,‬כדברי התורת‬ ‫כח בידי בעל השמחה לברך ולהשפיע הכל‪,‬‬ ‫(כתובות ח‪ .‬ד"ה‬ ‫לכבודו'‪ ,‬מפרש רש"י‬ ‫חיים המובאים בהגהות רע"א הנ"ל‪.‬‬ ‫כי נתלבש בו אליהו שעליו נאמר איש פקיד‬ ‫שמח) שנתקנה לכבוד הנאספין‪ .‬ואמר‬ ‫על כל בשורות טובות‪ .‬וכדמצינו אצל סרח‬ ‫על כך הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫צ'ק של הרמ"א‬ ‫בת אשר שנחפזה לבשר ליעקב על דבר‬ ‫שזהו מלשון הפסוק 'וַ ּיֵ ָא ֶסף ֶאל ַע ָּמיו'‬ ‫הימצאו של יוסף הצדיק‪ ,‬ויעקב בגודל‬ ‫מעשה פלא שמעתי ממו"ר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן‬ ‫(בראשית כה ח)‪ ,‬והיינו כי הצדיקים שבגן‬ ‫השמחה בירכה שתחיה לעולם‪ ,‬ונתקיים‬ ‫זצ"ל בעניין זה‪ ,‬הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש‬ ‫עדן מגיעים לשמוח בשמחת צאצאיהם‪,‬‬ ‫בה כדאיתא במדרש שנכנסה בעודה חיה‬ ‫ישיבת מיר היה נודע כמחזיק תלמידי חכמים‪ ,‬לבד מה שדאג‬ ‫ולכן תיקנו ברכה לכבוד הנאספים‪ ,‬הם‬ ‫לגן עדן ולא טעמה טעם מיתה‪.‬‬ ‫הנפטרים שבאים ליטול חלק בחתונה‪.‬‬ ‫לבני הישיבה‪ .‬וכך היה דרכו שכל אברך בעל כשרון שפגש‬ ‫וכך אמר פעם כ"ק רבינו ה'אמרי שאול'‬ ‫וחשב שיכול לגדול להיות תלמיד חכם לקח את הוצאת‬ ‫זי"ע בעת שמחת שבע ברכות‪" :‬אשר‬ ‫מזונותיו על כתפיו כדי שיוכל ללמוד בלא הפרעות‪.‬‬ ‫גדול כוחו של הצדיק ובזכותו‬ ‫ברא ששון ושמחה"‪' ,‬ברא' לשון בריאות‬ ‫ובגלל כן היה הגרא"י מחזר אחרי כיבוד הסנדקאות ומשתדל‬ ‫הוא‪ ,‬והיינו שששון ושמחה של מצוה‬ ‫נזונים כולם‬ ‫לכך מאוד אף אם היה בא לו בטרחות גדולות‪ ,‬כי כתב הרמ"א‬ ‫מביא בריאות לאדם‪ .‬עכ"ד‪ .‬ואם כך‬ ‫זמן שמחת הצדיקים מסוגל הוא ביותר‬ ‫(יו"ד סי' רסה סעיף יא) דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ואמרינן‬ ‫הוא בכל שמחה של מצוה‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫להמשכת השפעות וישועות לכל‬ ‫גבי קטורת (יומא כו‪ ,‬א) חדשים לקטורת מפני שהיא מעשרת‪,‬‬ ‫וכמה בעת שמחת צדיקים‪ .‬ואכן‪ ,‬סיפורי‬ ‫הנלווים‪ ,‬על דרך הפסוק (בראשית כא‪ ,‬ו)‬ ‫והוא הרי היה צריך להרבה כסף למען מטרותיו הקדושות‪.‬‬ ‫מופת לרוב נשתמרו בצקלונם של חסידי‬ ‫"כל השומע יצחק לי"‪ ,‬ומפרש רש"י‪:‬‬ ‫בזקנותו כשכבר היה קשה לו לנסוע לסנדקאות‪ ,‬שטח את‬ ‫ואנשי מעשה על צדיקים שהמשיכו‬ ‫"יצחק לי ‪ -‬ישמח עלי‪ ,‬ביום בו ילדה‬ ‫ספיקו לפני הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל‪ ,‬דהנה כתב‬ ‫ישועות בזמני שמחה‪.‬‬ ‫שרה הרבה עקרות נפקדו עימה‪ ,‬הרבה‬ ‫בביאור הגר"א (שם אות מ) ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר‪,‬‬ ‫ואמנם היה הרה"ק ה'צמח צדק' מויז'ניץ‬ ‫חולים נתרפאו בו ביום‪ ,‬הרבה תפילות‬ ‫ולכך שאל הגרא"י כי אם אכן הסנדקאות מעשירה אז צריך‬ ‫זצ"ל רגיל לספר לפרקים‪ :‬לכבוד חתונת‬ ‫נענו עימה‪ ,‬ורוב שחוק היה בעולם"‪.‬‬ ‫הוא להתאמץ ולנסוע לכיבוד זה גם למרחקים משום מסירות‬ ‫נכדי [הרה"ק ה'אהבת ישראל' זצ"ל]‬ ‫ולכאורה יש להבין מדוע נפקדו עמה‬ ‫נפש על לימוד התורה שבזה יוכל להחזיק את התלמידי‬ ‫הוגשו לי כחמשת אלפים פתקאות‪ ,‬אלא‬ ‫כל העקרות? ופירש הכתב סופר‪ ,‬כי‬ ‫חכמים ללמוד‪ ,‬אולם אם כדברי הגר"א אינו צריך לטרוח כל‬ ‫שהם היו ילדים כה טובים‪ ,‬אף אחד‬ ‫לאברהם ושרה נגזר שמחת הולדת‬ ‫בן‪ ,‬אך אלמלא שהיו נפקדים עמם גם‬ ‫כך להיות סנדק בברית‪.‬‬ ‫מהם לא רשם בקויטעל שלו איזו שהיא‬ ‫בקשה‪ ,‬למרות שאני יודע צרותיהם‬ ‫אחרים‪ ,‬לא היתה שמחתם שלמה‪ ,‬שכן‬ ‫השיב לו הגרי"ז צ'ק של הרמ"א הוא גם כן טוב‪ ,‬כלומר אם‬ ‫ודחקותם‪ ,‬בכל זאת הרהרו בלבם שכעת‬ ‫לא היה בכוחם לשאת את צערם של‬ ‫הרמ"א כתב שסנדקאות מעשיר הרי שהוא ערב להעשיר‬ ‫הוא עת שמחה אצל הרבי‪ ,‬הרבי עושה‬ ‫אחרים‪ ,‬ועל מנת ששמחתם ותשועתם‬ ‫את הסנדק‪ ,‬ואף שהגר"א חולק עליו מכל מקום הבטחתו של‬ ‫שמחה ומשיא את ילדו‪ ,‬אל נציק לו ובל‬ ‫תהיינה שלמות‪ ,‬נפקדו ונרפאו עמם כל‬ ‫הרמ"א היא גם כן טובה‪.‬‬ ‫נטרידהו בדאגותינו‪.‬‬ ‫שאר האנשים שהיו זקוקים לבך ושמחה‬ ‫שלמה היתה בעולם‪.‬‬ ‫עשירות ברוחניות עשירות היא‬ ‫והוסיף על זה ה'צמח צדק'‪ :‬אעפ"כ‬ ‫למרות שהם לא בקשו‪ ,‬השתדלתי‬ ‫זהו גם עניין מעלת סגולת השתתפות‬ ‫עוד יש להביא מה שסיפר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל (עושין‬ ‫להיטיב עמם‪ ,‬בראותי היאך יהודים‬ ‫בשמחת צדיקים‪ ,‬שבעידנא דחדוותא‬ ‫בשמחה ח"ב מס' דרך שיחה) פעם נשאל אביו בעל קהילות יעקב‬ ‫מניחים את כל עסקיהם ואת עצמיותם‪,‬‬ ‫כאשר מושפע עליהם שמחה‪ ,‬הרי זה‬ ‫זצ"ל היכן היא עשירותו שהרי ִה ְר ָּבה בסנדקאות‪ ,‬והשיב‬ ‫ורוצים רק לשמח את הרבי‪.‬‬ ‫מתפשט למענם על כל הנוכחים והנלווים‬ ‫הנה נתעשרתי בזה שכתבתי הרבה ספרים‪ ,‬ובוודאי עשירות‬ ‫ברוחניות עשירות היא‪.‬‬ ‫ה‬ ‫"ניגון הלב"‬ ‫לזכרו של הבעל מנגן והבעל תפילה הנודע‬ ‫הרה"ח ר' בן ציון שנקר ז"ל‬ ‫לרגל מלאות עשור לפטירתו‪ :‬י"ט חשון תשע"ז ‪ -‬תשפ"ז‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪ .‬מרקסון‬ ‫מראה נורא הוד נגלה לנגד עיניי בהגיעי‬ ‫הבעל מנגן החסידי‬ ‫ל'בריסקער שוהל'‪ .‬המחזה המרומם היכה אותי‬ ‫בתדהמה‪ .‬הניגונים שנשמעו מפי הרבי‪ ,‬שירתו‬ ‫צנוע ומעלי היה החסיד רבי בן ציון‪ .‬כדרכם של‬ ‫השמימית והשתפכות נפשו‪ .‬רגעים נפלאים‬ ‫חסידים ואנשי מעשה מדורות עברו‪ ,‬ידוע ידע‬ ‫ומענגים שכמותם לא חוויתי מעולם‪ .‬גם על כלל‬ ‫להסתיר ולהצניע את חסידותו ויראתו הקודמת‬ ‫היהודים‪ ,‬שרבים מביניהם עוד זכרו את השטיבעל‬ ‫לחכמתו‪ .‬והאמת‪ ,‬הוא לא עשה מעשים כדי‬ ‫החסידי המקורי מ'הבית'‪ ,‬ניכרת היתה ההתרגשות‬ ‫לעטות מסווה על מעשיו ועל פנימיותו‪ ,‬אלא שכיון‬ ‫וההתרוממות טפח וטפחיים מעל לשגרת החולין‪.‬‬ ‫שלא ראה עצמו בר‪ -‬הכי‪ ,‬ומעולם לא חשב עצמו‬ ‫לאישיות של דוגמה‪ ,‬לעתים הצליחו גם סובביו‬ ‫אכן היה זה מפגש קצר ביותר‪ ,‬אך במהלכה‬ ‫לטעות בכך ולחשוב כי "ר' בן ציון שנקר" הוא שם‬ ‫חשף הרבי בפניי ובפני כלל המתפללים‪ ,‬את‬ ‫נרדף לבעל מנגן‪ ,‬מלחין ומשורר‪ .‬בעוד שבתוך‬ ‫נועם מתיקותה של קדושת השבת‪ ,‬והמחיש לנו‬ ‫תוכו‪ ,‬בפנימיותו ובליבו‪ ,‬היה בוער כאש להבה‬ ‫גם מבלי לומר זאת‪ ,‬כי היהדות איננה מסתכמת‬ ‫ביראת ה' ואהבתו‪ ,‬ובדבקות אמת בצדיקים ללא‬ ‫במסכת כללים יבשים של איסורים והיתרים‪,‬‬ ‫כחל ושרק‪.‬‬ ‫אלא כוללת בקרבה‪ ,‬עולם שלם והוויי חיים פעיל‬ ‫ותוסס‪ ,‬שכל פאר או ברק חיצוניים לא ישוו בעדם‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מגדולי מטביעי החותם על הנגינה החסידית‬ ‫בכלל‪ ,‬וממעתיקי השמועה של נגינת מודז'יץ‬ ‫לימים סיפר רב"צ‪ ,‬כי כאשר זכה להתחבר לטעם‬ ‫בפרט‪ ,‬היה רבי בן ציון‪ .‬מכבד היה את ה' מגרונו‬ ‫הנפלא של שב"ק וזמירות השבת‪ ,‬הוא חש כי‬ ‫בשירות ותשבחות לקל חי‪ .‬מעיינותיו המוזיקליים‬ ‫בעוד שעד אז היה ממתין מתי כבר תצא השבת‪,‬‬ ‫מעולם לא יבשו‪ ,‬ולרבים הוא מוכר כסולל דרך‬ ‫הרי שמיני אז ואילך היה משתוקק שהשבת לעולם‬ ‫ייחודית בעולם הנגינה החסידי‪ .‬אולם מעל כל‬ ‫לא תסתיים‪...‬‬ ‫מעבודתו פעם אחר פעם‪ .‬בצעירותו למד ר' בן ציון‬ ‫זאת‪ ,‬ראויה להילמד ולהיזכר לטובה מסכת חייו‬ ‫דבקות והתבטלות של 'ספודיק איד'‬ ‫בישיבת 'תורה ודעת' בברוקלין‪ .‬כבחור צעיר דבק‬ ‫הייחודית‪ ,‬בהתבטלותו המוחלטת בפני רבוה"ק‪,‬‬ ‫בכל לב ונפש במורו ורבו מרן ה'אמרי שאול' זי"ע‪,‬‬ ‫בכל לבו ונפשו ובלהט נשמתו החסידית היוקדת‬ ‫כעשור לאחר פטירתו‪ ,‬כמה מחשובי אנ"ש שזכו‬ ‫משחר ימיו ועד זקנה ושיבה‪.‬‬ ‫שהצליח בחסדי שמים להגיע לארה"ב בהימלטו‬ ‫להכירו ולתהות על קנקנו‪ ,‬מעלים זכרונות בלתי‬ ‫מאימי השואה האיומה‪ ,‬ומאז נקשר בלב ונפש לכל‬ ‫נשכחים מאישיותו החסידית הצרופה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫אדמו"רי בית מודז'יץ‪.‬‬ ‫חסידישע ניגונים‬ ‫מהתבטלותו לרבוה"ק בדרך ארץ וביראה שאין‬ ‫בערוב ימיו‪ ,‬היה ר' בן ציון יושב בסלון ביתו‬ ‫"ניגון חסידי אמיתי"‪ ,‬אומר היה ר' בן ציון‪,‬‬ ‫למעלה הימנה‪.‬‬ ‫שבמרכז פלטבוש‪ ,‬כשפיו אינו חדל מלספר מכל‬ ‫"הוא ניגון שיוצא מתוך הלב‪ .‬ניגון עם נשמה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הם מזכירים את הדברים שנשמעו‬ ‫כל הניגונים מבית אבא‪ ,‬הישנים והטובים‪ ,‬הם‬ ‫אשר ראה או שמע ממורו ורבו ה'אמרי שאול'‪.‬‬ ‫בסעודת מלווה מלכה רבתי‪ ,‬שערכו גבאי ביהח"ס‬ ‫הניגונים היהודיים האמיתיים‪ ,‬והם גם יישארו‬ ‫ולמרות מרחק השנים הרבות שחלפו‪ ,‬רגש הגעגוע‬ ‫דמודז'יץ בירושלים‪ ,‬לכבודו של האורח הדגול‪ ,‬ר'‬ ‫עוד זמן רב‪ .‬הרי מי יזכור עוד ‪ 20-30‬שנה שירים‬ ‫ניכר בהם היטב‪ .‬בד בבד‪ ,‬היה מדגיש שוב ושוב‬ ‫בן ציון ז"ל‪ ,‬ששהה בימים ההם בארץ ישראל‪.‬‬ ‫חדשניים של היום? מעטים יהיו אלו‪ .‬אך לעומת‬ ‫ואומר‪" :‬איני יכול לחשוב כלל כיצד הייתי נראה‬ ‫בעוד קהל החסידים מתענג על זמירות סעודת 'דוד‬ ‫ללא שהכרתי את הרבי‪ ,‬ואמנם יהודי ירא וחרד‬ ‫זאת‪ ,‬עד היום אנו שומעים ושרים שירים חסידיים‬ ‫מלכא משיחא'‪ ,‬נטל הרה"ג ר' נחמן בולמן זצ"ל‬ ‫הייתי‪ ,‬אך 'הרבי' שינה את כל השקפתי על החיים‬ ‫שחוברו לפני עשרות שנים‪ ,‬ובעז"ה גם ילדינו‬ ‫את רשות הדיבור ויישא דברו ויאמר‪" :‬היודעים‬ ‫והעלני על דרך חדשה!"‪.‬‬ ‫ונכדינו ימשיכו לשוררם בדורות הבאים‪ ,‬וזאת‬ ‫אתם‪ ,‬אורחנו ר' בן ציון‪ ,‬אין תוכו כברו‪ ...‬האם‬ ‫משום שהם ניגונים יהודיים אמיתיים שמקורם‬ ‫אליבא דר' בן ציון‪ ,‬שני פרקים היו לחייו‪ ,‬האחד‬ ‫חושבים אתם שכאשר חזותו החיצונית נראית‪,‬‬ ‫מתוך הלב‪ ,‬אך ורק שירים כאלה יישארו לנצח"‪.‬‬ ‫לפני היכרותו את הרבי‪ ,‬והשני לאחר פגישתו‬ ‫כך הוא באמת? הן מכירו אני משכבר הימים‪,‬‬ ‫והיה זה בבחינת "הוא היה אומר"‪ ,‬כי אכן בהחלט‬ ‫עמו‪ .‬ובכל פעם‪ ,‬מידי פותחו פיו לשוח על אותם‬ ‫ויכולני להעיד‪ ,‬שר' בן ציון אינו אלא 'ספודיק‬ ‫ניתן להעיד שר' בן ציון עצמו‪ ,‬את לחניו וניגוניו‬ ‫שבע השנים שבהם עיצב מרן ה'אמרי שאול' את‬ ‫איד' שמסתתר מתחת למעטה הכובע המודרני‬ ‫המיוחדים הלחין ושר רק מתוך הלב או בעתות‬ ‫השקפת חייו ונסך בקרבו נשמה חסידית לוהטת‪,‬‬ ‫והעניבה‪"...‬‬ ‫שמחה יהודית‪ .‬גם בעת התפילה‪ ,‬כאשר ניצב לפני‬ ‫בין מילותיו ומבין השיטין השתקף וניכר גם מה‬ ‫כזה היה ר' בן ציון‪ ,‬מסכמים אנשי שיחנו‪ ,‬עם‬ ‫שלא סיפר‪ ,‬והיו כל סובביו מרגישים בחוש את‬ ‫העמוד‪ ,‬בקעה שירתו ועלתה מתוך הלב ומילאה‬ ‫היותו לבוש בצורה האופיינית לתושבי אמריקה‪,‬‬ ‫ההתרגשות שמילאה את כולו ועלתה על גדותיה‪.‬‬ ‫את לבבות המתפללים המקשיבים לקול השירה‪,‬‬ ‫היה כל כולו 'חסידישע יוד'‪ .‬בלהט‪ ,‬בחיות ובחדות‬ ‫ולניגון שמפרש את מילות התפילה‪ ,‬כפי שרק ר'‬ ‫היה מתאר כל תנועה וכל מילה ששמע או ראה‬ ‫המחזה המרומם ב'בריסקער שוהל'‬ ‫בן ציון יכול היה לפרש בתפילתו ובנעימות קולו‪.‬‬ ‫אצל רבוה"ק שדבק בהם בכל עוז‪.‬‬ ‫מפעם לפעם היה ר' בן ציון חוזר לאחור אל שנות‬ ‫אירע פעם כשנתבקש ע"י רבינו ה'נחלת דן' זי"ע‬ ‫במסעו של ה'אמרי אש' לארה"ב‪ ,‬בחודש כסליו‬ ‫נעוריו‪ ,‬ומספר בערגה על ביקורו הראשון אצל‬ ‫לשורר בפני הציבור בשמחת חתונה שהשתתף‬ ‫שנת תשמ"ד‪ ,‬היה ר' בן ציון הרוח חיה והפעילה‪,‬‬ ‫רבינו ה'אמרי שאול' זי"ע‪ ,‬ועל המחזה המרומם‬ ‫בה‪ .‬נענה רב"צ ואמר בהתבטלות אמת‪" :‬עבד‬ ‫כשהוא דואג ומתמסר לכל הנצרך עבור הרבי‬ ‫שהביא אותו להסתופף בצילו ולדבוק בו בכל לבו‬ ‫אברהם אנכי"‪.‬‬ ‫לאורך כל המסע‪ .‬גם בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬בכל‬ ‫ונפשו‪.‬‬ ‫פעם שנזדמנו רבוה"ק לארה"ב‪ ,‬היה רב"צ מוכן‬ ‫בשבת הראשונה לשהותו של הרבי בניו יורק ‪-‬‬ ‫נשמה חסידית יוקדת באמריקה החומרית‬ ‫ומזומן לעזור ולסייע ככל אשר יתבקש‪.‬‬ ‫שב"ק פרשת נח‪ ,‬כאשר שמעתי שהרבי יתפלל‬ ‫בשנת תרפ"ה נולד ר' בן ציון‪ ,‬בשכונת איסט‪-‬סייד‬ ‫לימים היה מתאר את האווירה החומרית של‬ ‫בשבת זו בבית המדרש הבריסקאי ('בריסקער שוהל')‬ ‫שבמנהטן‪ ,‬לאביו הרה"ח ר' מרדכי ז"ל‪ ,‬שהיגר‬ ‫אמריקה בשנות נעוריו‪ :‬ארה"ב היתה אז כעין‬ ‫שבויליאמסבורג‪ ,‬החלטתי יחד עם כמה חברים‪,‬‬ ‫מפולין לארה"ב כארבע שנים קודם לכן‪ ,‬בשנת‬ ‫מדבר שממה רוחני‪ .‬כמעט ולא היו 'מקבלים'‪,‬‬ ‫ללכת לאחר תפילת שחרית של שבת ולקבל את‬ ‫תרפ"א‪ .‬אביו ז"ל‪ ,‬בגבורת נפש עצומה שמר על‬ ‫ומעטים היו החסידים שביקשו להתעלות‪ .‬אך‬ ‫פניו‪ ,‬על אף שהדבר היה כרוך בהליכה רגלית‬ ‫חותמו היהודי‪ ,‬לבל יועם זוהרו בכהוא זה‪ ,‬כאשר‬ ‫הרבי לא אמר נואש‪ .‬הוא ישב עם קבוצת אנשים‬ ‫ארוכה ומייגעת‪.‬‬ ‫עקב התעקשותו שלא לעבוד ביום השבת‪ ,‬פוטר‬ ‫ו‬ ‫בשבילי עמוד הקהילה‬ ‫שהיו רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב‪ .‬ובבחינת "מי לה' אלי"‪ ,‬הוא‬ ‫דיבר אליהם ואל נשמתם‪ .‬מדי שבת בשבתו היה הרבי אומר דברי תורה‬ ‫ושר ניגונים‪ .‬כשהוא מסביר‪ ,‬כי בשירת הניגונים פותח את ליבותיהם‬ ‫מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה‬ ‫וכך יכול הוא להכניס בתוכם דברי תורה ויראה‪ .‬וכך היה הרבי מקים‬ ‫מעפר את יהדות אמריקה של הימים ההם‪.‬‬ ‫תחת אחד השיחים סיפר רב"צ בהזדמנות לאחד ממכריו‪ ,‬שבאחד‬ ‫מעלת וסגולת הלימוד במסכת יומא‬ ‫הפעמים שהתלווה לרבינו ה'אמרי אש' בלכתו שפאציר‪ ,‬והרבי שורר‬ ‫באוזניו ניגון שחיבר באותה תקופה‪ .‬כששאלו המכר‪ :‬למה לא ניגנת‬ ‫לרבי את הניגון שאתה חיברת אז? לא האמין ר' בן ציון למשמע אוזניו‪.‬‬ ‫טעם קריאת שמה 'מסכת יומא'‬ ‫הוא הביט בשואל בפליאה‪ ,‬ותמה‪" :‬וכי אני ישיר לרבי את הניגונים‬ ‫בהתרגשות רבה של חדוותא דאורייתא החל ציבור אנ"ש בלימוד של‬ ‫שלי? לא מתאים לך לשאול שאלה כזו! וכי היכן היא הדרך ארץ?"‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫מסכת יומא‪ ,‬מתוך רצון עז לקנות את המסכת בקניין של קיימא‪.‬‬ ‫הוסיף ואמר‪ :‬כמובן שכאשר הרבי מבקש ממני לשיר‪ ,‬אני מקיים ומיישם‬ ‫את שנתבקשתי‪ ,‬אך מבלי שביקש‪ ,‬לא תעלה על דעתי מחשבה שכזו‪...‬‬ ‫לרגל התחלת לימודה של המסכת מתחילתה במסגרת 'עמוד הקהילה'‪,‬‬ ‫ליקטנו מעט מיערת הדבש מתוך מאמרי רבותינו אודות מעלתה‬ ‫בלהט יוקד היה מפליא לתאר את מעלתם המיוחדת של ניגוניהם של‬ ‫וסגולותיה המיוחדות‪ ,‬בהיותה עוסקת כל כולה בדיניו של היום‬ ‫רבוה"ק‪ .‬פעם שח באוזני אחד החסידים‪ :‬הרי אני כבן למעלה מתשעים‬ ‫שנה‪ ,‬ומזה עשרות שנים שמנסה אני לחבר ניגון על 'היה עם פיפיות'‬ ‫הקדוש בשנה‪.‬‬ ‫כמתכונת ניגוניו של ה'אמרי אש'‪ ,‬אך לא עלה בידי‪.‬‬ ‫הגאון הקדמון רבי ישועה הלוי זצ"ל כתב בפתח ספרו 'לי לישועה' על‬ ‫וכשנשאל מה הוא ההסבר לכך‪ ,‬וכי מדוע נראה לו שאין ביכולתו‬ ‫מסכת יומא‪" :‬טעם למה נקרא זאת המסכת 'יומא' ולא 'יום הכיפורים'‪,‬‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬ענה ואמר‪ :‬הניגון של הרבי זה משהו אחר לגמרי‪ .‬תראה‬ ‫יתכן לומר שהוא מפני שאותו יום אין השטן שולט‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫כיצד הוא בנוי להפליא מתחילתו ועד סופו‪ .‬גם המעברים שבין פאל‬ ‫ביומא (כ‪ ,).‬ואם כן הוא יום משובח מכל הימים וראוי לקרותו 'יום'‪,‬‬ ‫לפאל‪ ,‬נתחברו להם יחדיו בצורה ייחודית‪ ,‬הרי זהו "הימל זאך"‪ ,‬אמר‬ ‫לא כן שאר ימים אינם ראוים להיקרא בשם 'יום'‪ ,‬היום ההוא יקחהו‬ ‫בעיניים בורקות‪.‬‬ ‫אופל חשך ועלטה כי השטן יש לו שליטה בו ומחטיא את ישראל‪.‬‬ ‫מכריו של ר' בן ציון מתארים את שירתו‪ ,‬שלא היתה שירה וזמר בעלמא‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬לפי שביוהכ"פ אין רשות לשטן לקטרג‪ ,‬לכן כשהיו רוצים ללמוד‬ ‫כי את נשמתו הוא שר‪ ,‬וכל פנימיותו אומרת כבוד‪ :‬בעת ששורר‪ ,‬נראה‬ ‫מסכתא זו‪ ,‬נתייראו שהשטן יתגרה בהם ביותר בזוכרו כי באותו יום‬ ‫היה כי הוא בוהה באויר‪ .‬גם כשמבטו היה מופנה כלפיך‪ ,‬היה נראה שהוא‬ ‫לא יוכל עמהם‪ ,‬ויעשה כל טצדקי למונעם בלימוד בימים שיש לו‬ ‫מתנתק טפח ושתיים מעל הקרקע‪ .‬הנגינה הייתה כל כך מושרשת בו‪,‬‬ ‫שליטה‪ ,‬לכן קראו למסכתא בלשון תרגום ובלשון קצרה‪ ,‬שאם יאמרו‬ ‫עד שבתוך רגע כמימריה‪ ,‬רק התחיל לשיר‪ ,‬וכבר היה ראשו בעולמות‬ ‫'יומא דכיפורי'‪ ,‬משמע קצת בלשון יום כיפור‪ ,‬ואפילו זה לא רצו‪,‬‬ ‫אחרים‪ .‬מתוך ערגה וכיסופין היה משורר זמירות ותשבחות בבחינת‬ ‫שמא יבין השטן‪ ,‬ועל זה אמרו דוקא 'יומא' בלשון תרגום‪ ,‬להיות‬ ‫"כל עצמותי תאמרנה"‪ ,‬כשכל כולו בתוך הנגינה‪ .‬ובפרט בעת שהיה שר‬ ‫בטוחים שהשטן לא יעכבם‪ ,‬שהרי אמרו (שבת יב‪ ):‬שהמלאכים אינם‬ ‫ניגון של ה'אמרי שאול'‪ ,‬היה משתפך על גדותיו כאילו והוא רואה למול‬ ‫יודעים או אינם נזקקים ללשון תרגום‪.‬‬ ‫עיניו את הרבי זי"ע‪.‬‬ ‫והטעם שירצה לעכבם הוא חזק מאד‪ ,‬שהרי אמרו רז"ל (מנחות קי‪' ).‬כל‬ ‫"מודז'יץ עשו אותי מענטש"‬ ‫העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה'‪ ,‬ולפי זה‪ ,‬העוסק בדיני כיפור‬ ‫וסדר העבודה ודאי הלימוד מכפר כמו שיום כיפור מכפר‪ ,‬ואם כן יהיה‬ ‫הרה"ח ר' אהרן אורלנדר שליט"א מניו‪-‬יורק‪ ,‬שהיה מקורב אליו ביותר‪,‬‬ ‫לשטן הפסד גדול שיעשו כל הימים כיום כיפור שאין לו שליטה בהם"‪.‬‬ ‫מספר על מה שהביא אותו לדבוק בקסמו של רב"צ‪ ,‬ועל המשיכה שלו‬ ‫למודז'יץ בכלל‪ :‬בתור ילד אהבתי לשמוע ניגונים וחזנות‪ ,‬יום אחד הביא‬ ‫אבי תקליט ניגונים של מודז'יץ שר' בן ציון הוציא‪ ,‬היה בתקליט את‬ ‫סגולתה לתשובה וליראת שמים‬ ‫הניגון 'שושנת יעקב' ועוד‪ .‬שמעתי אותם שוב ושוב‪ ,‬התלהבתי מהם‬ ‫בספה"ק שם משמואל (מועדים שבת תשובה) כותב כי הלימוד במסכת זו‬ ‫מאוד ומאז הייתי שומע רק מודז'יצע ניגונים‪.‬‬ ‫מסוגל הוא לתשובה‪ ,‬וז"ל‪" :‬במה שמשקיע כל חושיו עיניו ולבו ואזניו‬ ‫ביארצייט של רבינו ה'אמרי שאול' זי"ע‪ ,‬הלך אבי להשתתף בסעודה‬ ‫בתורה‪ ,‬זוהי תשובה הנוגעת עד ה' אלקיך‪ ,‬כדברי האר"י ז"ל דעיקר‬ ‫מלוה מלכה שהתקיימה בשטיבל בניו יורק‪ .‬בסעודה שרו את האזכרה‬ ‫התשובה הוא עסק התורה‪ ,‬ומה גם במסכתות העומדות על הפרק‪,‬‬ ‫ואת האקדמות ובמוצאי יום מנוחה וכו'‪ ,‬ואבי הקליט את הניגונים‪.‬‬ ‫יומא וסוכה‪ ,‬שכל דבריהם כגחלי אש בוערה ומסוגלים מאד לתשובה"‪.‬‬ ‫לאחר מכן הייתי שומע אותם ונשביתי בקסמו‪ .‬עד כדי כך שכבר בגיל‬ ‫עשר ידעתי את הניגונים הללו‪.‬‬ ‫מעוררת השפעות של יום הכיפורים‬ ‫לאחר נישואי‪ ,‬כשבאתי לגור בניו יורק‪ ,‬התחלתי ללכת לשטיבל‬ ‫בפלטבוש לשל"ס‪ ,‬ולא אשכח היאך שמדי שבת בשבתו היה רב"צ פוצח‬ ‫עוד מובא‪ ,‬שעל ידי הלימוד במסכתא זו‪ ,‬יכול האדם להתעלות ולזכות‬ ‫בניגון ממיס לבבות על פיוט 'בני היכלא'‪ .‬נוסף לכך הייתי הולך גם‬ ‫להשפעות העצומות של היום הקדוש בכל ימות השנה‪ ,‬וכפי שהגדיר‬ ‫לסעודות יא"צ‪ .‬באחד הפעמים‪ ,‬אמרו לרב"צ כי יש כאן אברך שיודע‬ ‫זאת בהרחבה במתק שפתיו הבוערות‪ ,‬הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל‪,‬‬ ‫לשיר ניגונים‪ ,‬כשכוונתם אלי‪ .‬וכשראה שאכן אני יודע פרק בנגינה‪,‬‬ ‫בדבריו הנלהבים אודות לימוד מסכת יומא‪:‬‬ ‫הושיב אותי לצידו ואף כיבד אותי לשיר‪ .‬וכך נוצר הקשר בינינו‪.‬‬ ‫"כשאנו באים ללמוד מסכת יומא‪ ,‬עלינו לדעת את מעמדנו בשעה‬ ‫כשהיה שר ניגון‪ ,‬צבע פניו היה משתנה והוא היה דבוק כולו בעבודת‬ ‫שאנו לומדים מסכת זו‪ .‬ה'אגלי טל' בהקדמת ספרו אומר שכשם‬ ‫ה' בכזו ארנסקייט‪ .‬גם בעת שניגש לפני העמוד היו פניו להבים‪ ,‬ודבוק‬ ‫ששמירת שבת שקולה ככל המצוות‪ ,‬כך לימוד הלכות שבת שקול‬ ‫היה כולו באלוקיו‪ .‬ולפי שחפץ הייתי לשמוע אותו כשהוא יורד לפני‬ ‫כלימוד כל המצוות‪ .‬חידוש נפלא חידש כאן ה'אגלי טל'‪ ,‬שלימוד‬ ‫התיבה בימים הנוראים בשטיבל‪ ,‬מדי שנה ביו"כ אחרי תפילת מוסף‪,‬‬ ‫הנושא של המסכת קשור באופן ישיר לקדושה של אותו ענין‪ ,‬ובאמת‬ ‫שעברתי כש"ץ‪ ,‬הייתי צועד לעבר השטיבל בפלטבוש‪ ,‬דרך של שעה‬ ‫יסוד זה טמון כבר בדברי חז"ל שאמרו 'כל העוסק בתורת חטאת‬ ‫הליכה‪ ,‬להתפלל תפילת נעילה אצל רב"צ‪.‬‬ ‫כאילו הקריב חטאת' וכו'‪ ,‬ובקדמונים מובא שכל אחד יכול לקיים את‬ ‫מי שלא ראה את תפילתו ומי שלא שמע את נעימותיו‪ ,‬לא יכול להבין‬ ‫כל התורה כולה על ידי לימוד הסוגיות השייכות למצוות ההן‪ .‬אם כן‬ ‫את ההשקעה והמאמץ שהיה משקיע בתפילה בעומדו לפני רבש"ע‪.‬‬ ‫ניתן לומר שבלימוד מסכת יומא‪ ,‬חוץ מהמסכת והחלק של תורה שנוספים‬ ‫את תמצית דמו הוא נתן בתפילה‪ .‬כוחות אדירים השקיע בכך בעבודה‬ ‫ללומד את המסכת‪ ,‬יש עלייה עצומה של קדושה עמוקה השייכת לקדושה‬ ‫שבלב זו תפילה‪ .‬ובכלל‪ ,‬תפילתו בכל יום וגם בימות החול‪ ,‬היתה‬ ‫של יום כיפור"‪.‬‬ ‫עבודה של ממש‪ .‬מדי יום לאחר שסיים להתפלל תפילת שחרית בנחת‪,‬‬ ‫מילה במילה כמונה מעות‪ ,‬היה נשאר בשטיבל ואומר תהילים בנעימה‪.‬‬ ‫מאחר ונתבאר כי הלימוד במסכתא זו נחשב לו ללמוד כעוסק בעבודת‬ ‫לימים סיפר לי שהרבה ניגונים חוברו על ידו בשעת אמירת התהילים‪.‬‬ ‫היום הקודש‪ ,‬לפיכך כתבו האחרונים [של"ה (מסכת יומא נר מצוה אות לד)‪,‬‬ ‫מטה אפרים (סי' תריט סכ"ד)‪ ,‬משנה ברורה (שם ס"ק טז) ועוד]‪ ,‬כי מצוה‬ ‫עוד מוסיף ר' אהרן‪ :‬באחד מביקורי כ"ק אד"ש בניו יורק‪ ,‬התקיימה‬ ‫שבת התאחדות בבורו פארק‪ ,‬ורב"צ אמר לי שחפץ הוא להגיע לשבת‬ ‫רבה ללמוד ביוהכ"פ משניות יומא עם פירושיהם‪ ,‬כי על ידי הלימוד‬ ‫על אף מרום גילו‪ .‬וכששאלתיו‪ :‬וכי יש לך כח לזה? ענה לי‪" :‬אני צריך‬ ‫מקיים "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד‪ ,‬ג)‪ .‬והוסיפו עוד‪ ,‬שנכון ללמוד‬ ‫מסי"נ למודז'יץ‪ ,‬אני חייב להם כי הם עשו אותי מענטש"‪.‬‬ ‫גם את המאמרים המדברים ממעלת התשובה שנסדרו בגמרא בסוף‬ ‫בהכנת היריעה הסתייענו בין היתר בספר "יגיל במלכו" שנכתב לזכרו ע"י הסופר הנכבד‬ ‫מסכת יומא‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' שלמה אברהאם הי"ו‪ .‬תודה מיוחדת להרה"ח עזריאל יעקב לרנר הי"ו על עזרתו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קול רינה וישועה‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫באהלי צדיקים‬ ‫החתן דוד פרנקל הי"ו בני ברק‬ ‫לנישואיו‬ ‫בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא הדין נשגר‬ ‫ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש אבינו‬ ‫הר"ר שמואל אליהו ברמץ הי"ו ביתר‬ ‫שמחת החתונה‬ ‫רועינו‬ ‫הר"ר מיכאל אפשטיין הי"ו רכסים‬ ‫להולדת הבנות‬ ‫אי"ה ביום שני פר' וירא‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ט"ו חשון תשפ"ז‬ ‫לרגל השמחה במעון הקודש בנישואי נכדתו‬ ‫הרה"ח נטע ליפשיץ ירושלים‬ ‫באולם ה'אודיטוריום רמת אלחנן' רח' רבינוב ‪ 4‬בני ברק‬ ‫בת לבנו מורינו‬ ‫הרה"ח אברהם דוד כהן הי"ו ירושלים‬ ‫הרה"צ רבי שמואל אליהו שליט"א‬ ‫לאירוסי הבנות‬ ‫משפיע בישיבתנו הקד'‬ ‫עב"ג החתן‬ ‫הרה"ח אהרן ברמץ הי"ו ירושלים‬ ‫קבלת פנים ‪17:30 :‬‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫הרב ברוך אליעזר הי"ו‬ ‫חופה ‪18:30 :‬‬ ‫בן הרה''ג רבי אליקים שרגא שפירא שליט"א‬ ‫הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א ב"ב‬ ‫אמירת מזל טוב מיד לאחר החופה על במת החופה‬ ‫בן הרבני הנגיד‬ ‫לאירוסי הנכדה‬ ‫הרה''ג רבי יצחק שפירא שליט"א‬ ‫כניסת כ"ק מרן רבינו שליט"א לשמחה ‪21:15‬‬ ‫חתן הרבני‬ ‫הרה"ח שלמה ברמץ שליט"א י‪-‬ם‬ ‫ברכת המזון ‪23:40 :‬‬ ‫הרה''ג רבי יצחק אייזיק וואלדארסקי שליט''א‬ ‫להולדת הנינה‬ ‫מצוה טאנץ ‪23:50 :‬‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת דקדושה מכל‬ ‫יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו יושפע שפע רב‬ ‫שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח‬ ‫והדליקו נרות בחצרות קדשך‬ ‫צדקינו במהרה בימינו אמן‬ ‫הדלקת נר חנוכה‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה‬ ‫בשעה ‪21:00‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי‬ ‫סדרי השבת‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫שבת שבע ברכות שב"ק פר' וירא‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫התפילות יתקיימו בביהמ"ד הגדול (המרכז העולמי)‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫עריכת השוה"ט בביהמ"ד הגדול (חבקוק ‪)20‬‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫&&&‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫ליל שב"ק‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫מנחה וקבלת שבת ‪16:20 .........................‬‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫עריכת השולחן (קידוש) ‪21:00...................‬‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫צפרא דשבתא‬ ‫שחרית ‪8:15 .........................................‬‬ ‫מיטאג טיש (אולמי בוהוש) ‪12:40 ..................‬‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫מנחה ועריכת השולחן ‪16:16 ...................‬‬ ‫ריקודים של מצוה לאחר הבדלה‬ ‫הרה"צ יעקב דוד טאוב זצ"ל‬ ‫בן רביה"ק הדברי ישראל זי"ע‬ ‫‪ 100‬שנים לפטירתו י"ב מר חשון תרפ"ז ‪ -‬תשפ"ז‬ ‫רבי יעקב דוד נולד לרבינו בשנת תרל"ח‬ ‫הספק פרשת וירא בתוכנית וידעת היום‬ ‫באוז'רוב‪ ,‬בהגיעו לגיל ט"ז נישא לבת‬ ‫החסיד הנגיד המפורסם רבי חיים שלמה‬ ‫שימור פעם אחת‬ ‫שימור ד' פעמים‬ ‫לימוד וסיכום‬ ‫סטים מפוארים של מקרא מפורש‬ ‫סי' קפ"ג סי' קפ"ד א' ב'‬ ‫סי' קפ"ד סעי' ג'‪-‬ח'‬ ‫סי' קפ"ד סעי' ט'‪-‬י"ב‬ ‫פאסטג שהיה מחסידיו של רבינו הרה"ק‬ ‫מבצע חיזוק מיוחד‬ ‫מזוולין זי"ע‪ ,‬והיה רבי יעקב דוד סמוך על‬ ‫לקראת 'זמן חורף'‬ ‫שולחן חותנו במשך עשרות שנים ודאג‬ ‫לכל מחסורו‪ ,‬השיא את ילדיו כדי שיהא‬ ‫עם תחילתו של 'זמן חורף' הבעל"ט‪ ,‬וכחלק‬ ‫ליבו ונפשו פנוי ומסור לתורה וחסידות‪.‬‬ ‫מהתנופה הכבירה לחיזוק הקביעות בקרב אנ"ש‪,‬‬ ‫כשפרצה מלחמת העולם הראשונה‬ ‫מודיעה הנהלת ארגון 'יודעי תורתך' על מבצע‬ ‫בשנת תרע"ד ורבינו הדברי ישראל‬ ‫מיוחד המיועד לכלל המשתתפים בלימוד 'עמוד‬ ‫הוצרך לעבור לוורשא‪ ,‬התגורר בביתו עד סוף ימיו‪ ,‬בביתו חיבר‬ ‫הקהילה'‪.‬‬ ‫רבינו זי"ע את הניגון המפורסם 'למחוסרי בית' כאשר הסתובבו‬ ‫כדי לעורר את הלבבות ולהוסיף חשק וזירוז‬ ‫בוורשא אלפי פליטים מהמלחמה‪.‬‬ ‫בעמלה של תורה‪ ,‬כל המשתתפים שישיבו על‬ ‫בכל עת שהוצרך רבינו לבקר בוורשא היה מתאחסן בבית רבי‬ ‫המבחנים בפרשיות נח ולך לך‪ ,‬ייכנסו להגרלה‬ ‫יעקב דוד‪ ,‬והיה עורך בו את שולחנותיו‪ ,‬בבית זה בתאריך י"ג‬ ‫מיוחדת‪ ,‬במסגרתה יוגרלו ‪ 2‬סטים מפוארים של‬ ‫כסליו עלתה נשמת רבינו לגנזי מרומים‪ ,‬ואף ההלוויה יצאה‬ ‫לע"נ הבעל מנגן‬ ‫'מקרא מפורש' מהדורת כיס‪.‬‬ ‫מבית זה‪.‬‬ ‫הרה"ח בן ציון ב"ר מרדכי ז"ל שנקר‬ ‫הנהלת הארגון קוראת לציבור הלומדים להצטרף‬ ‫רבי יעקב דוד זצ"ל נסתלק בפתאומיות ביום י"ב מר חשוון‪,‬‬ ‫נלב"ע י"ט מר חשון תשע"ז‬ ‫למבצע‪ ,‬להיבחן על החומר הנלמד‪ ,‬ולפתוח את‬ ‫ונטמן באוהל רבינו בבית החיים גענשא בוורשא‪.‬‬ ‫הונצח ע"י נכדיו ומשפ' שיחי'‬ ‫ה'זמן' מתוך חיזוק שיגרור את הזמן כולו אחריו‪.‬‬ ‫(תשו"ח להר"ר משה אהרן ויגר הי"ו)‬ ‫בית שמש‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫ח‬