שמועה טובה · Shemuah Tovah — לך לך (2026-10-19)

בס”ד בס”ד
פרשת
לך לך
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
הבחור והשיב ,שמפקד הפלוגה עמד אותו בעל כרחו להיכן ללכת (הובא ב'מאמר פנינים יקרים
וציוה לבחורים לעלות על הסוסים ,ומי מרדכי' אמרות טהורות אות ט) .וזה שאמרה
שלא עשה כדבריו קיבל ‘כדור בראש', תורה "לך לך -להנאתך ולטובתך" ,שילך "לך לך מארצך" (יב א) .בספר דעת משה
וכיון שהיו מוכרחים לעשות כן לא היה האדם בעצמו למקום שהוא להנאתו פר' לך לך וז"ל הנה הרה"ק הצדיק כבוד
שם מי שלא נעשה מומחה לדבר ברגע ולטובתו ,כי כל עוד שאדם חי בעולם מורי חמי מו"ה אלעזר זצ"ל הוכיחני
כמימרא ,כי גילו כוחות הנפש הטמונים הזה בידו ללכת לבד ,ועליו לנצל את פעם אחת בפסוק זה וזה לשונו לך
בתוכם[ .שזהו להנאתו ולטובתו וכפי האפשרות לקיים רצון הבורא יתב"ש לך מארצך כי יש ארץ מגדלת גבורים
שפירשו צדיקים [ב'בוצינא דנהורא' בשמחה. לא תסמוך על זה ,גם ממולדתך יש
מהדו"ח עמוד קכט בשם הרבי ר' אנשים אשר מתולדה מוטבעים להיות
ובאופן אחר ביאר הרה"ק רבי דוד
ברוך'ל ממעזיבוז זי"ע ,וב'תורת אבות' טובים ,גם על זה בל תביט ,וגם מכוח
מלעלוב זי"ע "לך לך -גיי אין דיר אריין"
עמוד קפח אות קמב בשם הרה"ק בעל אביך היינו שיש לו אב צדיק וקדוש,
(עי’ בל'יקוטי דברי דוד' בפרשתינו) ,כלומר שילך
ה'יסוד העבודה' זי"ע] מאי דכתיב (תהלים מכל זה תלך ,כי אם אל הארץ אשר
האדם ויסתכל אל תוך תוכו ופנימיותו,
קמה ,יב) "להודיע לבני האדם גבורותיו" אראך ,היינו יגיע כפיך כי תאכל אשריך
וזהו "להנאתך ולטובתך" כי בעיני האדם
דקאי על האדם עצמו ,שעל כל אחד וטוב לך .ובספר בית אהרון בדרוש
נראה בעת נסיון וקושי שאין בו כוחות
ואחד להכיר בכוחותיו ובמה שיש בידו לפסח וז"ל :הגם מי שמקום חוצבו
הנפש להתגבר ,אמנם כשיתסכל ויביט
לעשות ,וזו אכזריות גדולה של ה'בעל ממקום קדוש וגבוה ,עכ"ז צריך יגיעה
בפנימיותו ימצא שם אוצרות גדולות
דבר' שמשכיח מן האדם ומעלים ממנו ולעמול בעבודה ואם לאו אינו כלום,
וכוחות עצומות שעל ידם יוכל לעשות
שיש לו כוחות הנפש אדירים ,אמנם וסיפר המעשה מהבעש"ט הק' נבג"מ
רצון קונו [הקדמונים הביאו מעשה
כשיכיר בכוחו הגדול לא יפול ברוחו שנראה לבנו אחר פטירתו ,ושאל אותו
שהיה באשה אחת שהחזיקה תינוק
לעולם .וצריך רק לגלות כוחות הנפש איך עובדין את הבורא ונדמה לו כהר
בידה ,לפתע הגיע נשר וחטף ממנה את
שיש בידו כדי שלא להתייאש(.גיליון גבוה תחת השמים ,ועל ידו עמק עמוק
התינוק ,וכראות כן האמא עלתה על
חיבת העבודה לך לך תשפ"ג ,מהגה"צ ר' ח"י בידרמן מאוד ועמד על ראש ההר ,וזרק את
הר גבוה בזמן קצר ביותר כדי לחטוף
שליט"א) עצמו לתוך העמק ונתפרקו אבריו עד
בחזרה את ילדה ,והצליחה לעשות
לפרורין ,ואח"כ אמר לו כך עובדין את
מעשה למעלה מכח טבע האנושי ,כי
הבורא עכ"ל( .אור ישרים מא).
"אל הארץ אשר אראך" (יב א) .הרבי רבי זה כח הרצון האמיתי שיש לבשר ודם,
בונם מפרשיסחא זי"ע אמר (חדות שמחה, שכאשר יחפוץ באמת דבר מה לא
בפרשתן אות ג) ,שאיתא בספרים שראיית יפריעו בעדו חומות גבוהות ונשגבות. לבחור בטוב
פני הצדיק מאיר עיני האדם ומוסיף כן סיפר הגאון רבי ירוחם ממיר זצ"ל, לך לך (יב ,א) .במפרשים ובספרי קודש
דעת ,על כן אמר לו הקב"ה שכוונתו שבימים ההם היו הרוסים חוטפים מצינו הרבה פירושים ,וחדא מינייהו
ורצונו שילך למקום שיראה את פניו בחורים להתגייס בצבא ,פעם חזר אחר אמרו על פי מאמרו נאמרו להעמיס
המאירים והקדושים ,לאנשי המקום הבחורים וסיפר כל מה שנאלץ לעשות במילים אלו של הרה"ק רבי מרדכי
שגרים שם .וזהו תיבת 'אראך' פועל שם בצבא ,שרכב על סוס ועלה הרים חיים מסלונים זי"ע ,שבין בעולם הזה
יוצא ,היינו אשר אראה אותך ואת פניך וגבעות וירד בבקעות במהירות כדי ובין בעולם הבא יש גן עדן ויש גיהנם,
הקדושים שם ,עכ"ל. להיות מוכן למלחמה ,תמה המשגיח והחילוק הוא ,שבעולם הזה יש לאדם
רבי ירוחם כיצד הצליח לעשות כן כאשר הבחירה אם ללכת לגן עדן או ח"ו
ולהרחיב הענין עפ"י מה שאי'
מעולם לא עשה כדברים האלו ,נענה לגיהנם ,ואילו בעולם הבא מובילים
מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע בכוונת
פרשת לך לך תשפ”ז | א
בס”ד
צריכין לפרסם את האלקות בקול קורא שמעתי בשם צדיק אחד שאמר על הכ' הפסוק (פר' שמות) 'ותפתח ותראהו את
אלא אף כשיושב בחדרי חדרים ומתיגע "לך לך מארצך וגו' אל האר"ץ אשר הילד וגו' ותאמר מילדי העיברים זה',
בבירור הלכות התורה ,זה גורם התגלות אראך" ,שהי' צריך לומר אשר 'אני וק' הלא פרעה אביה היה רוצח אלפי
האלקות בעולם ,אך קודם שניתנה תורה מראה לך' ,או 'אראה לך' .אך היינו אראך אלפים מבני ישראל ,ואיך יתכן שבתו
לא היתה נוהגת מדה זו. שאראה אותך אברהם אבינו ,בפני כל תהי' רחמניות .ונ"ל שכשפתחה את
הארץ ,שיראו התנהגותך הטובה ,ועל התיבה וראתה את משה רבינו ,הושפעה
ידי זה יכירו וידעו אמונת ה' ודרכיו ,עד על ידי ההסתכלות בו לטובה ,ועלתה
"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה"
כאן תוכן דבריו הקדושים. בלבה מדת הרחמניות ,כי כשמסתכלים
(יב י( .כתב בשפתי צדיק (אות ז) ,עיין בדברי
בפני צדיק מתעוררות המדות הטובות
הרמב"ן ז"ל שכתב בזה הלשון :דע כי
שבאדם .וזה שאמר הכתוב 'ותפתח
אברהם אבינו חטא חטא גדול בשוגג כו' ויקח אברם את שרי אשתו וגו' ואת הנפש ותראהו' שע"י שהסתכלה בפני הצדיק
גם יציאתו מארץ שנצטווה כו' ,עיין שם. אשר עשו בחרן (יב ,ה) .דבר מופלא אי' 'ותאמר' היא לשון רכה' ,מילדי העיברים
נפלאתי פה קדוש כרמב"ן יתרעם על בשם משמואל (חיי שרה) .הנה קודם שבא זה'.
צדיק יסוד עולם מה שלא נזכר בדברי אברהם אבינו ע"ה הי' החושך גובר
חז"ל ,דבלי ספק ראה אאע"ה ברוח בעולם והענין האלקי הי' בהסתר מאד וכן אי' בשם הגה"ק בעל מנחת אלעזר
הקודש שכן רצון שמים .וטעם פשוט הי' מאד ,וכשבא אברהם התחיל להאיר זצוק"ל (חיים ושלום מונקאטש ע' רכ"ט טו"ב),
מפני רגילותם לכלכל אורחים להכניסם לעולם והי' קורא בקול גדול ופרסם
תחת כנפי שכינה ולא הי' יכולת בעת את האלקות בעולם והסיר את החושך
רעב ,אבל למחייתם לבד הי' מסתפק וההסתר וגלה את פני הלוט עד שהקריא
בקורמי דאגמי כדאי' בגמ' .והמדרש את שמו של הקב"ה בפי כל ברי' ,ובא
משבח שקפץ עליו רעבון ולא קרא תגר
ועל זה נאמר 'מתורתך תלמדנו' .גם דורש
יצחק והוסיף להאיר ,ובא יעקב והוסיף
להאיר .אך משניתנה תורה שוב אין נדרש
ושבת שמה
'טירוף נתן ליראיו' ,וראיתי בזוה"ק כיון מישראל שיהיו קוראים בקול גדול לכל
דנחית בלא רשו אשתעבידו בנוי (ולכאו' באי העולם לבוא ולהתגייר ולחסות תחת
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
המדרש חולק על הזוה"ק ,דלפי המדרש שפיר עשה כנפי השכינה ,אדרבא גר שבא להתגייר
אאע"ה ,ולפי הזוה"ק לא שפיר עביד) .על כרחך תחילה אומרים לו מה ראית שבאת אי' בשל"ה הק' (מס' שבת נר
לומר כתירוץ זקני (החידושי הרי"ם) ז"ל מצוה) ,יסוד נפלא אשר כבר
להתגייר וכו' כבש"ס יבמות (מ"ז ,).ואף
האריכו בזה בספה"ק ,שקדושת
בפרשת וישלח ,שזוה"ק משבח הדורון שבודאי הכוונה האלקית לקרב את כל השבת מתפשטת גם במאכלי
(ששלח יעקב לעשו) ומדרש מרעיש על זה. באי העולם ,כמו שיהי' לעתיד שיהפך השבת ,וכפי מסת ההכנה כך נרגש
ובמד"ר אי' כל מקום שנאמר 'והי'' לשון לבב העמים לקרוא כולם בשם ה' וכמ"ש קדושת השבת במאכלים.
שמחה [וכאן כתיב] 'והי' כי יראו אותך (זכרי' י"ד) 'ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו
את הדגים לשבת קודש היה
המצרים' מה השמחה ,רק על פי הדרש אחד' ,וזה תכלית המקווה ,מ"מ אין הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר
צא כבוש הדרך לפני בניך שכל צרות הכוונה שיעשה זה ע"י פרסום האלקות זי"ע בעצמו מכין ומבשל בעצמו.
שעברו עליהם במצרים נהפך לטוב ,ע"כ בקול גדול אלא לאחר שניתנה התורה פעם כשבא אורח לשבות אצלו
שייך שמחה על פי דרך דרש ,אך על פי נטמן הענין האלקי בתורה ,ותעודת בשבת ,כיבד אותו שיכין את הדגים
דרך סוד לא הוצרך לילך ,וסוף כל סוף ישראל להוציא לאור את האלקות (שיאכל האורח) לעצמו ,ואח"כ
ידע אאע"ה שזוה"ק יתרעם והמדרש שנטמנה בתורה ע"י מה שמתיגעים עירבו את כל הדגים לתוך קדירה
ישבח הליכתו למצרים. בתורה ומסירים את ההסתר שמסתיר אחת .בשעה שחלקו ביניהם אמר
את חכמת התורה כבזוה"ק שהקושיות לו הרה"ק מקאזמיר :דאס איז דיינס
(זהו שלך) .פירש הרה"ק רבי יצחק
הן כמו קליפין להלכה ,וכמסת שמברר
"ויהי ריב" (יג ,ז) .ופירש רש"י" :לפי שהיו מאמשינאוו זי"ע כוונת הדברים,
את ההלכה ומוציא לאור תעלומה הן
רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם עפ"י מה שאמרו חז"ל (ע"ז ג ).מי
בחידושין דאורייתא והן בבירור ויושר שטרח בערב שבת יאכל בשבת,
בשדות אחרים ,ורועי אברם מוכיחים
הלכה ,באותה מידה נתגלה פני הלוט וקדושת השבת נובעת מההכנה
אותם על הגזל .אי' מהרה"ק רבי יעקב
הלוט והמסכה הנסוכה על פני כל הארץ, של ערב שבת ,ולכן הבין הרה"ק
ישראל מטשערקאס זי"ע( ,קובץ שפתי
כי הביט בתורה וברא את העולם ,וכאשר מקאזמיר מי הכין אותה חתיכה,
צדיקים עמ' יג) "בענין הגזל מובא דבר
נתגלה אור וחיות התורה כן נתגלה אור ועי"ז חילק לו את שלו( .ימות עולם
פלא על הפסוק בדור המבול ‘כי מלאה עמ' קמט)
וחיות העולם שהוא האלקות .ומעתה אין
הארץ חמס' (ו ,יג) ,שתרגם אונקלוס ארי
ב | פרשת לך לך תשפ”ז
בס”ד
לכתוב וישב את לוט וגם את הרכוש, "ויבא הפליט" (יד יג) .דבר נפלא כתב אתמליאת ארעין חטופין" ,ענין אכילת
ונראה לפי עניות דעתי כי יש לדקדק בשפתי צדיק (אות כג) ,במדרש :כשבא שיריים מהצדיקים הוא תיקון חטא
גם בפסוק הקודם ,ויקחו את לוט ואת הפליט להגיד לאאע"ה שנשבה לוט המבול שכל חטאם היה בגזל ובחטיפה
רכושו בן אחי אברהם ,שהיה ראוי מצאו עוסק באפיית מצות ולכך נקרא כתרגום אונקלוס ,וזה הוא הענין מה
לכתוב ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת 'עוג' על שם עוגות מצות .ותמי' לקרותו שחוטפין שיריים לתקן בהחטיפה את
רכושו ,ולמה הפסיק בתיבת את רכושו בשם דבר שראה כמו רגע בבית הצדיק? חטא דור המבול".
באמצע ,וראיתי בספרי קבלה שר"ת ונראה שנכנס בו התעוררות טוב כשראה והגה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע
של רכושו ב"ן אחי הוא רבא ,והוא רמז פעולת צדיק לחיים בהתלהבות בהכנה אמר (ילקוט מהרי"א עמ' פ) טעם על מה
שהיה בלוט ניצוץ הקדוש מנשמת רבא, למצות מצה ונשאר בו מעט ניצוץ ,ואין שהחסידים חוטפין שיריים ממאכל
פירוש שזה הרכוש ששבו ניצוץ הקדוש הקב"ה מקפח שכר ברי' ,לכך נקרא רבותיהם ,והוא ,דאמרו בעירובין (נג ,ב)
כזה( ,וכן היה בבנותיו נשמת מלכות בית דוד) ,ועל בתוה"ק בשם זה. אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין
זה יש לומר גם כן וישב את הרכוש היינו פאה בקערה ,והנה פאה בגימטריה פ"ו
הניצוץ הקדוש והיקר מנשמת רבא כמנין אלוקים שהוא דין ,ולכם חוטפין
"וירדוף עד דן" (יד יד) .בשם הרבי ר'
שהיה בשביה בין הקליפות השיב אותו השיריים וקורעים את הדינים.
העשל אי' לפרש ,מלחמת אברהם נגד
אל הקדושה לשורשה והיא העיקר ,וגם
המלכים נחשבת בין עשרה הנסיונות "ועמק השדים בארת בארת חמר" וגו' (יד,
את לוט השיב היינו שהוא טפל לנשמת
שנתנסה בהם אברהם אבינו ,ונשאלת י) .פירש"י :ומדרש אגדה ,שהיה הטיט
הצדיק.
השאלה :הרי לכאורה לא היה במלחמה מוגבל בהם ,ונעשה נס למלך סדום
זו מלחמת מצוה ,לקדש שם שמים, שיצא משם ,לפי שהיו באומות מקצתן
"ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו" אלא ענין אישי של אברהם להציל את שלא היו מאמינין שניצל אברהם מאור
(יד יז) - .פי' במגן אברהם (מהמגיד מטריסק קרובו ? ועוד יש להתפלא :האיך מותר כשדים מכבשן האש ,וכיון שיצא זה
זצ"ל).דהנה המלך סדום היה מסטרא היה לו לאברהם להסתכן הוא לבדו מן החמר האמינו באברהם למפרע.
דהס"מ ,וזה מרומז בר"ת של מ'לך ואליעזר כדרשת חז"ל במלחמה נגד הקשה הרמב"ן ,דאדרבה ,כיון שראו
ס'דום ל'קראתו א'חרי .וכשראה הס"מ חמשה מלכים? מלחמה זו היתה המשך שגם למלך סדום נעשה נס ,מדוע
שאברהם אבינו ע"ה נצח בתפלתו נל המלחמה הישנה של אברהם נגד נמרוד יאמינו בקב"ה ,הרי רואים שגם לעובדי
המלכים האלו ,ועשה המתקת הדינים -זה אמרפל ,שאמר שהוא אלו' ,ואברהם ע"ז נעשה נס .אלא ,פירש החידושי
בכל העולמות יצא גם הוא לקראת הכחישו והכריז על אמונתו בא-ל עולם. הרי"ם ,יש 'ראיה' ויש 'אמונה' ,דבר
אברהם אבינו ע"ה "אל עמק שוה" ,היינו ולכן עכשיו כאשר שמע שלוט נשבה על שרואים בחוש אין צריך בו אמונה ,וענין
להשוות עמו ,כי אמר לו שגם הוא אינו ידי חיילותיו של נמרוד ,חשש שמכיון 'אמונה' הוא בדבר ששייך לפקפק בו.
עובר על רצון השי"ת ,וכל מה שמפתה שלוט היה דומה לאברהם בקלסתר והנה כשיצא אברהם אבינו מכבשן האש,
את הבריות לעבור על רצונו יתברך ,זה פניו ,יכריחהו נמרוד שיגיד על עצמו לא היו צריכים 'אמונה' ,כי ראו בחוש את
הוא רצון השי"ת ,שלתכלית זה בראו שהוא אברהם ויצהיר בפני כל שבא לידי נפלאות ה' ,אולם לאחר שנעשה נס כזה
בעולם ,וזה "אל עמק שו"ה" נוטריקון הכרה שאכן שגה בהכריזו על אמונתו גם למלך סדום ,שלא האמין בה' ,נהיה
שאמר והיה העולם ,שגם הוא עושה באלוקים ,ושהוא מודה באלוהותו פקפוק בדבר ...עתה היו צריכים להגיע
רצון השי"ת שאמר והיה העולם. של נמרוד ,על כן החליט לרדוף אחרי ל'אמונה' .וזה כוונת המדרש לאחר הנס
נמרוד ולהלחם נגדו .ועל ידי כך יסכל של מלך סדום ,כשראו שאף הוא ניצל,
את מזימתו .מה נפשך :אם אברהם 'האמינו באברהם למפרע' ,היו צריכים
"ויצא מלך סדום לקראתו וגו' .ומלכי צדק
ינצח -הרי יווכח כל העולם בשקרו של למפרע לפרש את הנס של אברהם,
מלך שלם וגו' .ויאמר מלך סדום אל אברם
נמרוד ,ואם אברהם ייהרג -הרי יצא קול בדרך של 'אמונה' בקב"ה .זקננו הרה"ח
תן לי הנפש והרכוש קח לך'' .ויאמר אברם
שאברהם נהרג ,ושוב לא יאמינו ללוט רבי יעקב מרדכי שוירץ ז"ל סיפר ,שראה
אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה'' וגו'' .אם
כשיגיד על עצמו שהוא אברהם .משום את חותנו רבי שלמה'לי אלתר זצ"ל,
מחוט ועד שרוך נעל" וגו' (יד ,יז-כג) .יש
כך מלחמה זו היתה לא אישית אלא בערב שבת פרשת לך לך ,מסתובב הלוך
לדקדק אמאי הפסיק הכתוב והכניס בין
לקדש שם שמים ברבים. ושוב אחוז שרעפים ,וממלמל' :אוי וויי,
הדברים את הענין של מלכי צדק ,היה
וואס דער זיידע האט דא געזאגט( '...שיח
לו לסיים תחילה ענין מלך סדום ואחר
הפרשה ,לך לך).
זה יאמר ענין מלכי צדק ,או יאמר תחלה "וישב את כל הרכוש וגם את לוט" (יד טז).
ענין מלכי צדק ואחר כך ענין מלך סדום. והקשה באור החיים הק' מאי וגם את
ושמעתי משם מהר"ר שבתי נאג'ארה כי לוט ,הלא הוא היה העיקר והיה ראוי
פרשת לך לך תשפ”ז | ג
בס”ד
יתעסקו בדברי תורה אלא בדברים מג ,ט) ,ורק אח"כ ,במה שנוגע לי אני מלך סדום ידע והכיר בנדיבות לבו של
בטלים רח"ל. רשאי לתת "אם מחוט ועד שרוך נעל" אברהם ,שהיה מפורסם בכל העולם,
על תירוצו של הרבי ר' זושא שהמקום וגו' ,שאני אשלם לך הכל ,גם המעשר וסבר כי לאיש נדיב כמוהו אין לבקש
נשפע מדיבור האדם כתב הגה"צ רבי שנתתי" ,בלעדי רק אשר אכלו הנערים" ממנו שום דבר ,כי הוא לבדו יעשה
דוד שפרבר מבראשוב זצוק"ל (מכתם
וגו' ,אבל את המעשר -עשיתי חובתי ויתן .ולכן יצא לקראתו לבד ולא
לה' ,ואני אשלם( .פני דוד להחיד"א) ביקש מאומה ,אלא עמד שם משתאה
לדוד ,לך לך) שהפסוק (בראשית טו ,ה) 'ויוצא
אותו החוצה' דרשו חז"ל (עי' שבת קנו,
מחריש לדעת מה יעשה אברהם אבינו
נדרים לב) בכמה אנפין .ופירש איהו ע"פ מעצמו .אדהכי והכי הגיע מלכי צדק,
"ויוצא אתו החוצה" (טו ה) .ענין זה
מה שכתב הרה"ק רבי איצקיל מנעשכיז וראה מלך סדום שאברהם אבינו נתן
שהמקום מתקדש ע"י צדיקים היושבים
זי"ע בתולדות יצחק ,שכאשר הוציא למלכי צדק מעשר מכל הרכוש ,ובזה
שם ,ידוע ומפורסם ורבות מסופר בזה,
אברהם אבינו מפיו ואמר להקב"ה 'הן לי גילה בדעתו שרוצה לזכות בכל ועביד
ידוע בענין זה קושיית הרה"ק הרבי ר'
לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אותי', עובדא בנפשיה .או אז חשש מלך
זושא מאניפאלי זי"ע (וי"א כן בשם הרה"ק רבי
ציוה לו הקב"ה שתיכף יחזור מדיבורו סדום שאברהם שבק לנדיבות לבו ,לכן
דוב בער המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע) על דברי
ויוציא מפיו 'לאמר לא יירשך זה כי אם שאל לפחות "תן לי הנפש" ,עד כאן
המשנה באבות (פ"ג) 'שנים שיושבין ואין
אשר יצא ממעיך הוא יירשך' כי דיבור דבריו .ואפשר לסיים ולפרש הכתוב,
ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים',
הצדיק משפיע ומחליט ,ואם כך יצא דהנה אברהם אבינו הרגיש בכל הילוך
ותימה רבתי היא איך יתכן שישבו שני
מפי אברהם ,היה אפשר לקבוע ח"ו מחשבותיו ,ולכן" :ויאמר אברם אל
יהודים ולא יהיה ביניהם דברי תורה,
שיהא אליעזר יורש אותו ,לכן הוצרך מלך סדום הרימותי ידי" וגו' ,כלומר,
ומבארת המשנה תשובה לכך' ,הרי
אברהם לחזור בו ולומר בפה מלא שלא לא העמקת בענין ,דהגם שאני נדיב,
זה מושב לצים' ,שמעיקרא ישבו שם
כן יהיה ,אלא אשר יצא ממעיך הוא איני רשאי לוותר על חלק ה' בדבר
חבורת לצים וטימאו את המקום ומפני
יירשך .ולפי"ז ,הוסיף גאב"ד בראשוב שאני זוכה בו ,ולכן "הרימותי ידי" -
כן נגרם שישבו עתה אחים יחדיו ולא
בכפתור ופרח ,שמש"ה הוציא אותו לשון תרומה ,כמו שאמרו רז"ל )בר"ר
הקב"ה החוצה למקום אחר ושם ציוה
לו לשנות ולומר 'אשר יצא ממעיך הוא
יירשך' כי במקום הראשון אולי לא
היתה מועילה חזרתו ,כי המקום שקלט
את דיבוריו הראשונים היה משפיע
שיהא קשה לבטלם.
קול מבשר
עובדות צדיקים עליהם עול הגלות כ"כ ,אבל עכשיו בדברי ישראל הביא :אא"ז [הרה"ק רבי
בעוה"ר מחמת אריכת הגלות נתמעט יחזקאל מקאזמיר] זצוק"ל פירש ,דהנה
"לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך" לבבינו עד שאין בנו כח לתורה ולעבודה אמרו רז"ל (אבות א ,ב) :על ג' דברים
(יב א) .פעם הגיע הרה"ק ר' אברהם יהושע כראוי ,על כן עיקר קיום העולם הכל העולם עומד ,על התורה ועל העבודה
העשיל מלאיעוו זצוק"ל לאיזה עיר תלוי בגמילות חסדים ,ועי"ז נותן קיום ועל גמילות חסדים .וזה הוא הענין שאנו
של לומדים ,וביקשו מהרה"ק שיאמר להכל .כי ענין גמ"ח הוא שנותן אף שאין אומרים (בברכת אבות)" :אלקי אברהם
תורה ,השיב להם ,כתיב "לך לך מארצך מגיע לו מצד הדין ,וכן יתעורר למעלה אלקי יצחק ואלקי יעקב" ,היינו שאנו
וגו' אל הארץ אשר אראך" ,פי' שהקב"ה גם כן להשפיע אלינו במידת טובו לבד רוצים להמשיך עלינו העבדות שלהם...
אמר לאברהם שיסע ממקום למקום וכו' ...וזהו [שהביא רש"י בריש פרשתנו 'אלקי אברהם' היינו עמוד גמ"ח' ,אלקי
לפרסם אלקותו בעולם ,ושאל אברהם (ומקורו בפסחים קיז" ]:יכול יהיו חותמין יצחק' הוא עמוד העבודה' ,ואלקי יעקב'
בכולן" ,פירוש 'חותמין' היינו החתימה הוא עמוד התורה ,כידוע .ואמר :שעד
איך אפשר לדבר אל כל אדם ,אמר לו
והסוף ,קץ הגלויות" ,ת"ל והיה ברכה - הבעש"ט ז"ל היה העולם עומד על עמוד
הקב"ה "אל הארץ אשר אראך" ,שאינך
בך חותמין" ,היינו בעקבתא דמשיחא, התורה ,ומן הבעש"ט ז"ל התחיל עמוד
צריך להטריח לדרוש בכל מקום ,כי די שנתמעט לבבינו כנ"ל ,יהיה עיקר קיום העבודה ,ועכשיו בעקבתא דמשיחא קיום
להם שיראו פניך וזה לבד יעורר אותם והעמדת העולם 'בך' היינו בעמוד גמילות העולם הוא על עמוד גמילות חסדים.
ויטע יראת ה' בלבם( .הרב פרלוב) חסדים ...ונזכה לתשועת עולמים ברחמים והענין הוא ,כי באמת צריך האדם להיות
גדולים במהרה בימינו אכי"ר. עובד בשלשתן ,אך כל זה היה מקודם,
שהדורות היו שלמים בכוחם שלא התגבר
ד | פרשת לך לך תשפ”ז
בס”ד
בבית הכנסת ביום הקריאה ,נענה אליו תל אביב ,היתה תקופת בהלה וחרדה. כח הברכה של בני ישראל
הרה"ק ואמר לו :בשבת הקרובה תהנה האם ערכו את סעודת ה'שלום זכר' בפרשתינו לך לך נאמר "והיה ברכה"
את חבריך וידידך בקידושא דרבה ,והם בליל שבת לאחר שנולד? והאב השיב: ופירש"י הברכות נתונות בידך ,עד עכשיו
יברכוך כנהוג בהולדת הבת .ולאחר לא ,הכדורים שרקו ברחובות .אנשים היו בידי ,ברכתי לאדם ונח ,ומעכשיו
שעשה כן נושע בעזרת ה'. הסתגרו בבתים! "מבין אתה" אמר הרבי. אתה תברך את אשר תחפוץ.
מנהג ישראל תורה .אנשים עולים,
וכן אי' מהרה"ק החוזה מלובלין זי"ע מה חז"ל אומרים (מגילה טו" ).לעולם אל
מברכים את האב בלב שמח שיזכה לגדל
שאנו אומרים (תפילת ימים הנוראים בפיוט וכל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" .ומביאה
את בנו בנקל לתורה לחופה ולמעשים
מאמינים) "וכל מאמינים שהוא עונה לחש" הגמרא ראי' לדבר" :שהרי שני גדולי
טובים .והברכות מועילות ,מגוננות על
היינו מה שמלחשים בני ישראל זה לזה, הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה
הילד בשלבי גידולו .הן חסרות לבנך
ומברכים אחד את חבירו ,הקב"ה 'עונה' בהן ,ואלו הן דוד ודניאל ,דוד שבירכו
ברכות אלו ...לך לבית הכנסת ,תבקש
ומושיע כפי דברי ברכתם( .ד"ת מונקאטש ארונה דכתיב (ש"ב כד ,כג) "ויאמר ארונה
מהמתפללים שיברכו את בנך"( ...שלום רב
ח"א אות קו). אל המלך ה' אלקיך ירצך" ,דניאל שבירכו
עמ' תרפח).
דריווש דכתיב (דניאל ו ,יז) "אלקך די אנתה
ולבל יחסר המזג יש להוסיף דברי כן ידוע המעשה ,פעם בא אבי בת פלח ליה בתדירה הוא ישיזבינך" עד כאן.
הרה"ק רבי שמעון מיערוסלאב זצ"ל בוגרת לפני בעל הקהילות יעקב זצ"ל
במה שאנו מברכים בברכות החודש בענין זה מסופר ,באב מבוהל שהגיע אל
ושפך בפניו כאבו על כך שעברו מספר
(בשבת מברכים את החודש) "יחדשהו הקב"ה", הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע ,ילדו חלה
שנים מאז שהגיעה בתו לפרקה ועדיין
שאחר כל הברכות אזי אומרים "ונאמר אנושות וזקוק לישועה .להפתעתו החל
לא מצאה את זיווגה .כששמע הקה"י
אמן" .אמר הרה"ק ,שגם זו הוא ברכה הרבי לחקרו" :מתי נולד הילד?" השיב
את דברי האב ,שאלו האם ערך לבתו
בפני עצמו ,היינו שיהיה חודש מבורך האב ,בעיצומה של מלחמת תש"ח,
קידושא רבה לאחר לידת בתו כנהוג,
כזה ,שיהיה בין ישראל רק שמחות וכל הערבים ירו מיפו על תושבי דרום-
והשיב האב שבאמת לא נתן לה שם
פינת יקרת
והיראת שמים של הרבי היה מגיע למדריגה ביאר הגה"ק רבי מרדכי זאב (מתלמידי "מי “וילך אברם כאשר דבר אליו( ”...יב ,ד).
גבוהה בעבודתו ,ויהי כשמוע הגר"י סלנטר השילוח" מאיזבצא) מקאלביעל (יומ"ד ח' כי מקודם ג"כ הלך לארץ כנען כמ"ש
את דבריו נזדעק ואמר "את הראש שלך חשוון) זי"ע“ .יהי ביתך פתוח" -ואז תזכה בפסוק ובזוה"ק ,ומ"מ כאשר נאמר לו 'לך
והלב שלך והיר"ש שלך רוצים בשמים!” "לרוחה” יהי ביתך פתוח לרוחה (אבות פרק לך' הלך רק כאשר דיבר ועזב כל הטעמים
א משנה ה) .להבין מה לשון ‘לרוחה' היה שלו .היפוך מכל אדם אם היו מסכימים לו
חשב על טובת אחרים ונתן להם משלו
לו לומר 'לרחבה' ,דהיינו לשוק .אכן 'רוחה’ משמים הי' מתגאה לומר שיפה השכיל,
מעשה על הגאון רבי ברוך בער מקאמניץ
כמשמעה שהתנא מרמז שאם יעשה כמו ודו"ק( .שפת אמת ,תרמ"ט)
זצ"ל שפעם עלה לרכבת ברגע האחרון
אברהם אבינו ע"ה שיהא ביתו פתוח לעניים,
בטרם נסגרו הדלתות ,ואז נפלה לו אחת
יבוא מיד 'רוחה' לו שירויח הרבה ולא יחסר
מבתי ידיו [-כפפות] ומיד זרק את השניה "ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא
אוצרו ,כמו שנאמר (בראשית כד ,א) 'וה'
מן החלון ,כי אמר ,שאין לו מה לעשות עם השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר
ברך את אברהם' ,ולא ידאג אם יפזר מעות
כפפה אחת ,אם כן לכל הפחות מי שימצא ...ויאמר לו כה יהיה זרעך" (לך לך טו ,ה).
לעניים שיחסר לו ,דאדרבה הפיזור יהיה
את הכפפה בתחנת הרכבת יהיה לו זוג כדי לימוד גדול מלמדנו הגאון רבי מאיר שפירא
לו 'לרוחה’ .חדושי הרמ"ז (בסו"ס 'תפארת
ללבוש ולחמם את אצבעות ידיו .וכמה יש (ימו"ד ז' חשוון) זיע"א (אמרי דעת) .הבט
הצדיקים’ ,ווארשא תרס"ט ,דף מ).
להפליא סיפור נפלא זה ,כי כל כולו חטיבה השמימה ,למרות שיודע אתה מראש כי לא
אחת של מחשבה על הזולת ,עד שגם במצב את הראש שלך והלב שלך והיר”ש שלך
תוכל לספור את הכוכבים ,הרי אתה מביט
רוצים בשמים
כזה כשהוצרך להכריע ברגע כמימרא מה השמימה ומנסה לספור .כן יהיה גם זרעך,
אחד מתלמידי הגה"צ רבי ישראל סלנטר
לעשות חשב על טובת אחרים ונתן להם הוא לא ימוד את הרצון במדת היכולת ,אלא
זצ"ל התאונן בפניו ,שאילו היה לו הראש
משלו. את היכולת במידת הרצון.
של הגאון בעל ה'שאגת אריה' זצ"ל ,והלב
של הגאון בעל ה'יסוד ושורש העבודה' זצ"ל
פרשת לך לך תשפ”ז | ה
בס”ד
יחד ,ילמד כל אחד מחבירו את מדתו א) .סיפר לי הגאון רבי אברהם ארלנגר טוב וסעודות מצוה ,וכל אחד יברך
הטובה( .הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זי"ע שליט"א (ז"ל) מראשי ישיבת קול תורה, את חבירו שיזכה עוד לשמחות ,והוא
'נזר ישראל' סוכות ע' ק"י). כאשר עלתה הגזירה אודות גיוס בנות, יענה אמן ,וכמו כן חבירו יברך אותו
נענה אחד ואמר קמיה דמרן הגרי"ז על שמחתו ,וגם הוא יענה אמן ,וזהו
זצ"ל :אינני יכול להבין את הרב ,כל "ונאמר אמן" (דבש השדה אות ה).
כשהיה פעם הרה"ק האמרי חיים דבר שמציעים בענין ,הרב דוחה .אמר
מויזניץ זי"ע בטבריא אמר בשם האריה מרן הגרי"ז :אספר לך מעשה שהיה,
דבי עילאי זי"ע ,עה"כ "ומלכי צדק מלך פעם מלמד תינוקות אחד ניסה ללמד ברכה על גשמיות
שלם הוציא לחם ויין" ,ד"הוציא לחם ויין" ילד קטן בחיידר לומר את המילה מאידך גיסא מסופר ,על יהודי פשוט
פירושו שלמד ממנו שגם ע"י אכילה "כדרלעומר" ,ולא עלה הדבר בידו ,שכן שניגש אל הרה"ק החוזה מלובלין
ושתיה אפשר לעבוד את ה' אם עושים כל הזמן היה אומר הילד "כלדרעומר", זי"ע ,ואמר לו :רבי ,ברכני ,כי כבר
זאת לשם שמים ,שגם זה נעשה עבודה או "כרלדעומר" או "כלרדעומר", אמרו חז"ל "אל תהי ברכת הדיוט קלה
לה' בחינת "כהן לא-ל עליון" ,והאמרי וכו' ,ורק כפי אשר צריכים לומר בעיניך" .החסידים שנכחו במקום
חיים הוסיף שאז הרי היה ליל פסח וא"כ "כדרלעומר" לא היה יכול הילד הקטן ביקשו לקרעו כדג ,אך ה'חוזה' הק'
היין היה לצורך ד' כוסות וכן הלחם לומר .פקעה סבלנותו של אותו מלמד, עצר בעדם כשהוא מסביר ומליץ זכות
היה מצה לצורך אכילת מצה ,והיה בזה ואמר לילד :מה אתה מתעקש כל כך, בדברי היהודי" :כאשר מבקשים מאדם
ממש ענין עבודה וקיום מצוות בפועל. תגיד כבר "כדרלעומר" ...נענה הילד גדול את ברכת קדשו ,הרי הוא מאחל
(הגה"ח רבי שמואל אהרן לידר זצ"ל מתוך הספר
ואמר למלמד :וכי אני הוא העקשן ,והרי התעלות והתרוממות בתורה וביראה,
ילקוט נטעי אשל)
אני כבר אומר בכל כך הרבה אופנים תשוקה וגעגועים לעבודתו יתברך .לא
את המילה ,ואילו אתם מתעקשים כן כאשר באים לאדם הדיוט ,אזי הוא
שאין זה טוב( ...עובדות והנהגות לבית בריסק, מאחל פרנסה בריאות ונחת מהילדים,
"ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא" וגו'
ח"ב עמ' קלה) כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל בהרחבת
(טו ה) .פירש"י -ד"א הוציאו מחללו
הדעת ,ויהודי זה ביקש שאברכהו גם
של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים
ב'בברכת הדיוט' ,שיהיו לו פרנסה
וכו' .פ"א שאלו את הרה"ק מקאצק זי"ע "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ברווח וכל טוב"( .שרפי קודש עמ' תרח).
(מובא בשיח שרפי קודש ערך רבי אות ד’) ,מהיכן והוא כהן לקל עליון" (יד יח) - .מסופר,
ידע ליתן עצות להחסידים הבאים אליו שפעם אחת התראה הרה"ק ר' מאיר
בעניני מסחרים ומילי דעלמא ,כיון מפרמישלן עם הגאון ר' שלמה קלוגר, "ואברכה מברכיך ומקללך אאר" ( ...יב,
שהוא פרוש לגמרי מעוה"ז ,מהיכן ידע אמר הרה"ק ר"מ שבפסוק "ומלכי ג) .אא"ז האמרי אמת ז"ל סיפר שאחיו
עניני עוה"ז .והשיב בזה"ל :אדרבא ,מי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא הרה"ק רבי נחמיה ז"ל כשהיה כבן ג'
שהוא חוץ להעוה"ז יכול להביט בתוך כהן לקל עליון" ,מרומז ,שכאשר שני שנים שאל לאביו השפת אמת ז"ל ,הלא
העוה"ז ,כי דרך הבטה כך הוא מי שהוא צדיקים מזדמנים ביחד הרי כל אחד כתיב 'ונברכו בך' ופירש רש"י ז"ל 'אדם
חוץ לדבר יכול להביט בתוך הדבר, לומד מחבירו ומקבל ממנו את מדותיו אומר לבנו תהא כאברהם' ,ואם כל
אבל מי שהוא בתוך הדבר אין יכול הטובות ,וזהו פי' הפסוק "ומלכי צדק המשפחות נברכו באברהם ,מי איפוא
לראות אותו הדבר. מלך שלם הוציא" ,פירוש ,הוציא היה מן המקללים .והשיב לו השפת
אברהם ,איש החסד ,את מדתו ,מדת אמת ז"ל :כמו איש ההמוני שמקלל
החסד -הכנסת אורחים ,בחינת "לחם את החסידים ,אף על פי כן רוצה שיהיו
"והאמן בה' ויחשבה לו צדקה" .צדיק
ויין"" ,והוא" ,כלומר אברהם ,הוציא בניו כחסידים ...אף כאן אף שיקללו
אחד אמר פעם אחת אל הרה"ק מקאצק
ממלכי צדק ,דהוא שם בן נח (רש"י) את אברהם אבינו ,ירצו ויתפללו שיהיו
זי"ע כי ראה השלחן של בעש"ט ,אמר
את בחינתו" -כהן לקל עליון" ,ללמוד בניהם צדיקים וחסידים כמוהו( ...ליקוטי
לו הרה"ק מקאצק :אתם ראיתם שלחן
ולשקוד על דלתי תורה ועבודה .וכן היה יהודה ,לך לך)
ישן של מאה שנים בערך ,אולם הרבי
שלנו מראה לנו תמיד דברים ישנים של הרה"ק ר"מ מצויין במדת החסד הכנסת
קרוב לששת אלפים שנה שהוא בריאת אורחים וצדקה ,והגאון רש"ק היה שר "ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך
שמים וארץ ומי בראם( .אמת ואמונה אות
התורה ,וכיוון בזה שעתה ,בהפגשם מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם" וגו' (יד,
קעא)
ו | פרשת לך לך תשפ”ז
בס”ד
שייך ממונית לבעל .מעתה במקרה לדין תורה .ניגשו התובעת והנתבע
ויתברר שהאשה שאיבדה את הממון לבית דין של לודז' .בבית הדין של סיפור לשבת
היא אשת איש ובעלה הוא בעצם בעל לודז' נקבעה תקנה ע"י רבה של העיר
הממון נמצא שיאושה של אותה אשה ראש בית הדין רבי אליהו חיים מייזל,
איש אחד בא אל החזו"א (יומ"ד ט"ו חשוון)
אינו מועיל כלום ביחס לאבדה ,הרי שכל דין תורה שיבוא לפני בית הדין,
זיע"א .ואמר שהוא כבר התייאש על
זה כאדם זר שהתיאש מאבדתו של גם אם הדין תורה נראה לדיינים כדין
מצבו! אמר לו החזו"א תשמע סיפור:
פלוני בו בזמן שבעל האבדה עדיין לא פשוט ,עליהם לדווח לראש הב"ד טרם
באחד הימים התרוצצה ברחוב המרכזי
התיאש .ברור שיאוש של אדם זר לא הוציאם לפועל את פסק הדין הנראה
של העיר לודז' אשה מעיר אחרת
יכול לפעול כלום במצבו של החפץ. לעיניהם .התובעת והנתבע הגיעו
כשהיא גונחת ובוכה על כך שהיא
כיון שאשה זו אינה מתושבי המקום לפני דייני העיר כשלעיני דייני העיר
איבדה סכום כסף ברחוב .העוברים
וסביר להניח שבעלה של האשה עדיין היה נראה פשוט לפסוק כדין המשנה
ושבים ניסו לעזור לה למצוא את
לא יודע כלל וכלל על האבדה ,כיצד המוצא מעות הרי אלו שלו ,מה גם
האבדה אבל כל החיפושים עלו בתוהו,
רוצים אתם להתיר למוצא לקחת את שיש כאן עדים שמעידים שאותה אשה
אחר שעה של חיפושים נענתה אותה
המעות בו בזמן שהיאוש עליו אתם התיאשה מפורשות ,אבל חזקה עליהם
אשה ואמרה יודעת אני שהכסף ירד
סומכים לא נאמר מפי בעל האבדה, תקנתו של ראש בית הדין ,הטריחוהו
לטמיון אוי לי ואוי למזלי .כעבור
נכון אמנם שאילו היה יודע הבעל של לחוות את דעתו על פסק הדין אותו הם
כמה שעות מצא אחד מתושבי לודז'
האשה שהכסף אבד היה מתיאש כדין אמורים להוציא .שאל אותם הגאון רבי
את הכסף .כאשר נודע דבר המציאה
כל כסף שאין בו סימן ,אבל אנו הרי אליהו חיים מייזל האם ביררתם האם
לאשה האובדת נחפזה אל המוצא
פוסקים שיאוש שלא מדעת לא הווי אשה זו התובעת היא אשת איש .תמהו
בדרישה שישיב לה את הסכום ,אבל
יאוש ,נמצא שבמקרה שיתברר שאשה חברי ביה"ד לפשר שאלתו של הרב.
המוצא טען שכיון שהיא התיאשה
זו היא אשת איש ,על המוצא להשיב מה ענין מצבה האישי של האובדת
בהכריזה אוי לי ואוי למזלי בנוכחות
את הכסף לאובדת משום שיאושה אינו לגבי האבדה של המעות .נענה רבי
עדים רבים ,הרי שהמוצא אינו חייב
תקף ,התברר כמובן שאותה אשה היתה חיים אליהו מייזל בגאונות ואמר כך.
להחזיר את הכסף ,היאוש של האשה
אמנם נשואה והכסף הושב לבעלת אנו יודעים שאשה נשואה כל כסף
הביא לכך שעל מציאה זו יפסק
האבדה .מעין זה ,אמר לו החזו"א – המצוי בידה אינו שייך לה ממונית.
הדין :המוצא מעות מפוזרות הרי אלו
אתה לא "בעלים" על המצב שלך ,אין מה שקנתה אשה קנה בעלה .ורוב
שלו ,אבל האשה בעלת האבדה לא
לך סמכות להתיאש( .טיב המעשיות) הממון המצוי בידי הנשים הנשואות
הסכימה לוותר ותבעה את המוצא
פרשת לך לך תשפ”ז | ז
בס”ד
יומא דהילולא
אברהם ויינר זצ"ל ,מהגה"ק החזון איש אמת והשפתי צדיק ,אמר להם החידושי
זי"ע שיעודד אותו ויחזקו בלימוד התורה הרי"ם‘ :שלמ'לי האט מיר היינט מנצח י"ג חשוון
בהתמדה ,פתח רבינו וסיפר לו שתי גיווען---. יומא דהילולא קדישא של
עובדות :האחת :אודות ה"גלגול" הידוע הגה"ק רבי שלמה'לי אלתר זיע"א
סיפרו באי ביתו הקרובים ,כי בעת שישב
שהיה בזמן מרן ה'חפץ חיים' ,אותו גלגול בן הגה"ק רבי אברהם מרדכי
מאן דהו ושוחח עמו ,נתן לו את ההרגשה, אלתר זיע"א בנו בכורו של
שהח"ח בנוכחות כמה מתלמידיו הוציאו כי אין לו עתה בעולמו אלא הוא ,ולא קם
מגופו של אדם ,אותם תלמידים שאלו בעל החידושי הרי"ם מגור זיע"א
באמצע אף לצרכיו האישיים הדחופים
את הגלגול במה מעריכים את ה'חפץ ביותר .כששאלוהו על כך ,אמר :איני
חיים' בעולם האמת? והשיב :בגלל מסוגל להפסיק יהודי באמצע דבריו.
התמדתו בתורה! ללמדך ,אמר רבינו סיפר ר' שלמה'לי לנכדו :פעם בא אבי
שההתמדה נחשבת למעלה היקרה שבין הרא"מ לביהמ"ד בקאצק ,וראה רעש
כל המעלות בהן הצטיין הח"ח .והשנית – רגיל היה היה הבית ישראל להגיד בשמו: והמולה בסביבות בית המדרש ,שאל ,על
העובדא עם הב"ח ,הב"ח הבטיח לחתנו 'דודי ר' שלמה'לי התפרנס מחנות יין, מה הרעש? אמרו לו ,יהודי נפל ונחבל,
בעל הט"ז ב'תנאים' ליתן לו תבשיל בשר והי אומר כי היין ככל שמיישן משתבח ומנסים להזעיק עזרה להצילו .אמר
בכל יום ,ואולם במשך השנים נתרושש יותר ,אך זהו רק אם בתחלתו היה טוב, הרא"מ :כך הוא הדבר כשיהודי נופל
הב"ח וסיפק לו "ריאות" במקום "בשר", אמנם יין שבתחלתו אינו טוב ,לא יועיל ונכשל ר"ל בחטא ,יש רעש בשמים,
למרבה הפלא ,הזמין הט"ז את חותנו מה שיתיישן ...הנמשל הוא ,אם האדם ואומרים ,יהודי נפל...
לדין תורה ,ואמנם בית הדין פסק כי בצעירתו מתנהג טוב ,במשך השנים
גם הריאות נחשב לבשר .כששאלו את יתיישן וישתבח ,אך אם בצעירתו
כאב לבנו היה זקנו החידושי הרי"ם
הט"ז מה ראה על ככה להזמין את חותנו אינו מתנהג כדבעי ,לא יועילו השנים
מקרבו ,ומרעיף עליו טללי אהבה .סיפר
על דבר שכזה לדין תורה? השיב :ביום שיחלפו ...וכן הרבי הלב שמחה היה חוזר
ר' שלמה'לי לנכדו :זכורני בימי ילדותי,
בו אכלתי לראשונה את תבשיל הריאה, על אמרה זו בשמו ,וידוע שהאחים הק'
לאחר שהסתיימו ההקפות בשמחת
הופרע לימודי בעיון לדקה קלה ,מיד הבית ישראל הלב שמחה והפני מנחם,
תורה ,שאלני זקני ,האם קיבלתי 'הקפה'.
התעורר בשמים קטרוג גדול על משפחת שיצא לדבר מר' שלמה'לי כגון לאחד
משהשבתי בשלילה ,קרא מיד לגבאים,
הב"ח ,לפיכך הזמנתי אותו לדין תורה, מצאצאיו ,אמרו' ,זקנך היה צדיק וקדוש'.
ואמר להם :לכסף וכבוד איני זקוק מכם,
כדי שבית דין יפסקו שריאות אף הן בשר, (מלוקט מספר שיח הפרשה ,מהרה"ח ר'
אמנם לתת לנכדי הקטן ‘הקפה' ג"כ
ונמצא כי אין מקום לקיטרוג ,הפטיר חיים יצחק בהרה"ח יעקב מרדכי שוירץ,
אינכם יכולים ?! ...מששמעו זאת ,ערכו
רבינו ואמר" :הרי לנו עד כמה מחשיבים חתן הרה"ק ר' שלמה'לי אלתר)
מיד הקפה נוספת ,וכיבדו אותי בהקפה.
דקה אחת של לימוד בעיון."!...
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
עוד סיפר ,פעם לאחר סעודת שבת
יגיעתו בתורה מילאה את כל הווייתו
למד עמו זקנו את משנת תלמודו .אירע
וחושיו ,פעם סח למקורבו הגאון רבי
פעם שבעת לימודם בא הגוי המשרת,
משה יהושע לנדא זצ"ל" :מקום שכתוב
והוריד את הפמוטים מן השלחן ,והיין
בחזו"א 'ואין הרשב"א כעת תחת ידי',
שנותר מהסעודה עמד עדיין על השלחן.
וכדומה ,אין הכוונה דוקא שלא היה אז ט"ו חשוון (ה'תשי"ד)
חשש החידושי הרי"ם להשתמש ביין
הספר בבית ,אלא מפני אפיסת כוחות יומא דהילולא קדישא
מפני ראיית הגוי ,ואמר לר' שלמה'לי:
לא הייתי מסוגל לגשת אל מדף הספרים של בעל ה"חזון איש"
הגה"ק רבי אברהם ישעיהו זיע"א 'לך אחר הגוי ,ותן לו את היין ’...שאל
ולדפדף בו ."...פעם התבטא ,כי
בן הגה"ק רבי שמריהו יוסף זיע"א הנער שלמה'לי את זקנו :הרי השימוש
היגעים בתלמודם בכל מאודם,
ביין אינו אסור אלא מצד מנהג ,ואילו
גם אם לא זכו לכוין בדבריהם
בנתינת היין לגוי ,יש לחוש לאיסור מן
להלכה ,יזכו לעתיד לבא לאמיתתם.
התורה' ,לא תחנם'? והסכים החידושי
בהזדמנות אחרת אמר למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו
הרי"ם לדבריו .לאחר מכן כשבאו השפת
על תלמיד אחריו וגו'( .יח ,יט) פעם ביקש רבי
ח | פרשת לך לך תשפ”ז
בס”ד
(ביאורין והערות" מהגאון ר' יצחק מאיר חכם שהיה עמל ומתייגע בתורה ,כי עברו שבועות מספר והד"ר קבע שהעין
קנובלביץ ,יש"כ לידידי הרה"ג ז"פ) על צאצאיו יהא ניכר עמל התורה של בלתה ...עד גיל שמונים לא היה היהודי
הנ"ל זקוק למשקפיים ...המשיך לעבוד אביהם.
ולא היה ניכר עליו כלום...
מובא בספר אורחות חסידיו .פעם
התאוננו בפני החזו"א שע"י שמחמיר רבי אברהם יעקב קווינט ,אדם גדול
"שמה יטה" בליל שבת ,גורם הדבר בספר 'מעשה איש' מספר על בחור בתורה ,שלמד שיעור בצוותא משולשת
לביטול תורה .הגיב על כך :אתם מכינים שהלך להתייעץ עמו בענין רפואי נחוץ עם רבינו ועם אחיו הבכור רבי מאיר
צ'ולנט לשבת ,תכינו גם מסכתא לשבת לצורך ניתוח ,והחזו"א אמר לו לאיזה קרליץ ,כשהיו בני ט"ז – י"ח ,בקוסובה,
בע"פ .לאחר השיב בנוסח זה :ביום רופא ללכת .לאחר שקיבל את תשובת תיאר פעם איך היו לומדים בעיון גמרא
שישי לומדים בע"פ דף גמ' וחוזרים עליו החזו"א שאל הבחור אם הוא יכול וראשונים במשך שש שעות רצופות
כמה פעמים בליל שבת .הוסיף הגר"ח לדבר עמו בלימוד [החזו"א היה אומר דבר יום ביומו ,וכל אימת שנתקלין במבוי
קנייבסקי שליט"א :ולי השיב ,הרי גם ששעות המנוחה שלו במשך היום ,הוא סתום ,מיד היו שלשתם לוקחין בידיהם
חז"ל ידעו שיגרום לביטול תורה ,ובכל כשהבחורים מישיבת פוניבז' באים לדבר ספרי "תהלים" וכל אחד בפ"ע פורש לקרן
זאת גזרו ,על מה שהקל מרן ה"חפץ עמו בלימוד] ונתארך עמו בשיחה ארוכה זוית ושופך צקון לחשו לפני האלקים,
חיים" ב"שמה יטה" בליל שבת ,אמר בסדר קדשים .לאחר שסיימו לדבר אמר בלב נשבר ובדמעות שליש ,כי יחון אותם
שהיה משוחד בזה ,ומשום אהבת התורה לו החזו"א 'בנוגע לניתוח דע לך שאינך ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל בדברי
שהיתה לו הכריע להקל. צריך ניתוח כלל' .תמה הבחור ושאל, תורה ,אחרי התפלה בעינים אדומות
מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר? מבכי ,חזרו אל הגמרות ,והתחילו מחדש
דרגת לימוד התורה של החזו"א עד להפליא
נענה החזו"א ואמר 'תחילה השבתי לך לחרוש בסוגיא ,מקיימין "הפך בה והפך
הנה ידועה גדול התמדת התורה של
בדרך הרגילה ,אך בחור המתייגע בתורה, בה" (אבות פ"ה מכ"ה) ,עד אשר גילו את
החזון איש שהיתה עד להפליא ,דדרכו
הקב"ה מתנהג איתו בדרך אחרת לגמרי, האמת המכוסה בין השיטים...
בלימוד התורה היתה ,שלמד עד מסירות
אינך צריך ניתוח כלל' .כשסיפר רבי
נפש ועד אפיסת הכוחות בתכלית .וגם
מלכיאל קוטלר את המעשה בישיבת
בקדושת לימודו אמר על עצמו שקיבל
סיפר רבי נחמיה בקר מעשה ביהודי לייקווד ,קם יהודי מבוגר ואמר ברבים,
עליו מיום הבר מצוה ללמוד תורה
שתוך כדי עסקו במלאכה חדר לעינו שהוא עצמו הבחור הנ"ל ,וב"ה זכה
לשמה ,וע"י קבלה זו זכה במשך כל ימי
רסיס מתכת ,והובהל תיכף לבי"ח הדסה להאריך ימים בטוב ובנעימים.
חייו בלימוד התורה"ק לשמה .ואכן זכה בירושלים ,לאחר שנבדק אמר לו הרופא
למדרגות עצומות ונשגבות ,כמש"כ המטפל ד"ר לנדא שאין לו מה לדאוג
הגה"צ ר' בנימין יהושע זילבר זצ"ל וכי תוך שלושה שבועות הכל יסתדר ...מספרת הגמרא שרב הונא בריה דרבי
בספרו שפעם התקשה בלימוד באיזה נסעתי לחזו"א ,ספרתי לו מה שאירע ,וכי יהושע לא הלך ארבע אמות בגילוי
ענין ודן בזה עם הסטייפלער זי"ע והלכו היהודי שבור ,בניו יושבים ולומדים תורה ,ראש( .קידושין לא ).בביאור הגר"א
יחד לשאול דעת החזו"א בזה ,וכשנכנסו ואם ח"ו יאבד את עינו – בדרך הטבע לא כתב להוכיח מכאן ומעוד מקומות כי מן
לחדר החזו"א ראו את החזו"א עומד יוכל להחזיק מעמד ,שכן הוא לא יוכל הדין אין איסור ללכת בגילוי הראש אלא
ומעיין בעיון עמוק באיזה ספר ומאיר להמשיך לעבוד למחייתו ,וממילא צריך ממידת חסידות ,או לפני גדולים דהוי
עליו אור אלקי ונרתעו ונזורו אחור ,שלא לראות לעורר עליו רחמים שישוב מאור חציפות .והאריכו בזה הפוסקים .אמנם
להפריעו ולנתקו מדבקותו. עינו לאיתנו .הייתי בטוח שאקבל ברכה ,שמעתי מהרה"ח ר' חנוך סטריקובסקי
כמו"כ נכנס פעם בעל השבט הלוי זי"ע כנהוג ,לרפואה שלימה ,אך לפליאתי שהיה גר שנים בשכנותו של ה"חזון
להחזו"א וראה אותו עוסק בכתיבת ולתדהמתי החל לומר לי שצריך להגיד איש" בבני ברק .פעם דיבר עמו ה"חזון
חידושי תורתו בדבקות וריכוז גדול ליהודי שהקב"ה ברא את האדם עם שתי איש" על חומר גילוי הראש .שאל אותו
ועצום ,ופנה אליו אח"כ החזו"א עיניים ,ואם ח"ו מאבדים עין אחת – כח רבי חנוך ,הלא ביאור הגר"א פסק שהוא
בהתרגשות ואמר לו שהקב"ה יושב הראיה מתרכז כולו בעין הנותרת ,ובירכו רק מידת חסידות?! אמר לו ה"חזון איש"
יחד עם התלמידי חכמים וכותב שיוכל להמשיך לעבוד בעין אחת יותר שהוא ראה את הגר"א בחלום ,והגר"א
עמהם את דברי התורה שמחדש טוב ממה שלפני כן עבד עם שתי עיניו .אמר לו שהוא חוזר בו ממה שכתב שם.
פרשת לך לך תשפ”ז | ט
בס”ד
ונפל פגר .היהודים שמעו המופת ותרעש הש"י בכל יום (כדאי' בחז"ל שהש"י עלה לארץ ישראל ונטמן בבית החיים
העיר עד שיצא הקול גם לאוזני הגויים, בצפת. מחדש הלכה בכל יום).
המה רעשו על שהרג רבי עמרם את רבי עמרם חסידא היה תלמידו של ומענין לספר שהחזו"א העיד לפני בעל
הערל ,ובקשו לשפוט אותו על כך ,אז הרה"ק רבי משולם איגרא זי"ע שבט הלוי זצ"ל שכל מה שזכה לעלות
הבין רבי עמרם שהגיעה השעה להוציא מטיסמניץ ,אביו של רבי עמרם ראה בו בתורה יתר מחבריו ,הוא משום שלמד
לפועל מה שנכסף זה כמה שנים לעלות כשרונות גדולים בילדותו ,ובהיותו נער הרבה בספר הטור והב"י.
לארץ ישראל ,ונסע משם לניקלשבורג צעיר בן י' שלחוהו לישיבת רבי משולם
לקבל ברכת פרידה מהרה"ק רבי מרדכי ובאגרת שכתב הוא עצמו רואים בגודל
איגרא ,בבואו לישיבה צחקו הכל על השגתו ,עי' קובץ אגרות ח"א אגרת טו
בנעט ,ומשם לפרשבורג ונתעכב שם הנער הצעיר שבא להתקבל לישיבת
כמה ימים להפרד מידיד נפשו מרן ואגרת לג; שמפרש ענין רוח הקודש –
הבחורים הגדולים גאונים מופלגים ,רבי שמתאחד שכל החכם עם שורשו העליון
החת"ס זי"ע [אע"פ שהיה ידידו ,היה משולם נתן לו דף גמרא ללמוד ,לראות
כפוף אליו כתלמיד] ולאחר מכן נסע שהוא האור האלקי השופע בו ונעשים
איך הוא מבין את לימודו ,לאחר שהצליח לאחדים ממש( .גיליון מעיינות הי"ם נח
לארץ ישראל. נתן לו דף גמרא יותר קשה ,ואח"כ יותר תשפ"ד)
קשה ,עד שראה שאכן הוא ראוי והגון
כשהוא מתבונן בנפלאות הבורא אפשר לו להגיע
החת"ס כתב עליו בהספדו 'זה הגאון להתקבל לישיבת הבחורים הגאונים. לכלות הנפש
וצדיק מורינו הרב רבי עמרם זצ"ל שעלה אי׳ מהחזו"א זי"ע שהעיד ע"ע שכשהוא
לארץ ישראל הרי היה גברא רבא וגאון מתבונן בעלה ובפרח עליו לעצור את
הרב אונגר סיפר שרבי עמרם היה קדוש
וקדוש וצדיק יותר מבחוץ לארץ' כדברי עצמו ולהפסיק באמצע מחשש שיבוא
מרחם ממש ,בהיותו בן ששה שנים נטפל
חז"ל שבן א"י הוא כפול מבן חו"ל ,אך עי"ז לכלות הנפש ולסכנת נפשות ,וכן
אליו גוי ערל וחטף מעליו את הציצית,
כשבן חו"ל עולה לא"י הוא פי ארבע מבני פתח החזו"א את ספרו אמונה וביטחון
רבי עמרם הנער התחיל לבכות מאד
חו"ל האחרים' .ונתבקש בישיבה של בהסתכלות והתבוננות על גודל פלאי
ועמד במקומו ולא רצה ללכת ד' אמות
מעלה בן ארבעים שנה ,ואיך אנחם'. הבריאה( .שם)
לפני שיביאו לו ציצית אחר .ואמר בשעת
בשעת הסתלקותו פתח רבי עמרם צערו' ,הלוואי ישקע הגוי באדמה' .לאחר הוא היה אומר – בספר 'איש חסיד'
את עיניו וברך ברכה בשם ומלכות כמה ימים נפל הערל לבור ונתרסקו אבריו מובא שרבינו היה אומר 'וויפל איד איז
'ברוך אתה ...המאיר לעבדיו מאור ומת .כששאל אותו אביו רבי משה נחום מען ,וויפל מען טוט פאר א' צוויטן',
הגנוז מששת ימי בראשית' ,ובזה יצאה 'מה עלה בדעתך שיבלע באדמה'? השיב [-איך נמדדת היהדות שיש בכל יהודי,
נשמתו. הנער ,הרי למדנו על קרח שזלזל במצות לפי פועל ידו ומעשיו עבור הזולת].
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! ציצית וסופו שנבלע באדמה ,על אחת זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
כמה וכמה אותו ערל שלקח לי הציצית,
סופו לאדמה.
סדר נסיעתו לארץ ישראל עלייתו לארץ
י"ז חשוון (ה'תקפ"ו) ישראל היה ע"פ מעשה שהיה במוצאי
יומא דהילולא קדישא ט"ז חשוון (ה'תק"ן)
שבת בתחילת החודש וחיפש הלבנה
של בעל "אהבת שלום" מקוסוב יומא דהילולא קדישא
לברך אותה בציבור ,תוך כדי חיפוש
הרה"ק רבי מנחם מנדל זיע"א של הגה"ק רבי עמרם חסידא זיע"א
בן הרה"ק רבי יעקב קופל זיע"א נכנסו לחצר איזה פריץ ושם ראו הלבנה
בחידושה וברכו עליה בשמחה .תוך כדי בן הגה"ק רבי משה נחום זיע"א
ברכת הלבנה יצא המשרת של הפריץ
עם כלי זיין על שהם רועשים בחצרו
כתב ברמתים צופים (פ"ג אות יד) היה ידיד נפשו של מרן החתם סופר
של הפריץ שיושן .תיכף אמר רבי עמרם
שמעתי מאדמו"ר זי"ע הרה"ק הרבי זי"ע .ובשו"ת חת"ס כותב עליו שבחים
בינו לבין עצמו 'רבונו של עולם ,האם אין
רבי בונם זי"ע ,בעת שנתראיתי לפניו מופלגים ביותר ,וכן כתב עליו שהיה
העולם יכול להתקיים בלי רשע זה?'.
פעם ראשונה על חג הפסח, 'צדיק קדוש ונורא' .בן ארבעים במותו,
בבוקר יצאה שמועה שאותו משרת מת
י | פרשת לך לך תשפ”ז
בס”ד
גם על עניי עיר אחרת .ומזה תדע ,כאשר אחד שעשה ספר ואחר שגמרו ראה בעין כאשר הזכרתי לפניו שהייתי על יום טוב
תבקש מן אדם שיתן צדקה לעניים והוא שכלו אשר אין מי שיוכל להבינו לגדל שעבר אצל הרב הקדוש הרבי רבי מענדלי
יענה ויאמר הלא עניי קרובי ועירי עלי, חריפותו ,על כן עשה הקדמה לספרו מקאסוב ז"ל ,אמר שרגליו בוערות לילך
בודאי בשקר ידבר ואינו נותן להם ,כי כל שיהיה מפתח להבין דבריו הנאמרים אל היהודי הזה ,והוא לא הכיר מעולם את
זה הוא הקדמה ומפתח שיוכל לתן צדקה בספר .כן הוא הדבר בכאן ,השם יתברך הצדיק הנ"ל.
לכל הפושט יד ,ואם היה לומד ההקדמה צוה לתן צדקה ,וראה שקשה על האדם
בודאי היה מרגל ומשיג גוף הענין אשר אשר לעמל ילד לתן מהונו לאשר לא
ההקדמה נעשית בשבילו ,אלא ודאי לא עמל בו .על כן עשה השם יתברך הקדמה כתב באהבת שלום ,אם כסף תלוה את
למד ההקדמה ואינו מרגל לתן צדקה כלל לזה לתן לעניי קרוביו כי ימוך אחיך ,שיש עמי את העני עמך (שמות כב כד) .בגמרא
כנ"ל ,וד"ל: להם אהבה בטבע ואיש את אחיו יעזרו (בבא מציעא עא ).דרשו מזה עניי קרוביך
בבחינת רחמי הטבע שיש בו ,ומזה ירגיל ועניי עירך ענייך קודמין ,עניי עירך ועניי
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! עיר אחרת עניי עירך קודמין .ונראה
את עצמו לרחם ולתן צדקה לעניי עירו,
כי ההרגל הוא טבע השני ,וכאשר ירגיל שלשון קודמין הוא מלשון הקדמה ופתח
את עצמו ברחמים יבא מזה לתן ולרחם השער להכנס בו ,והוא על פי משל לגאון
פרשת לך לך תשפ”ז | אי
בס”ד
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר יהודה ארי' לייב שוירץ הי"ו
בגילה ורינה נשגר בזה
בית שמש
ברכת 'מזל טוב' קדם
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה מכובדינו הדגול
להגדיל תורה ולהאדירה הר"ר אלחנן מוזסון הי"ו
לרגל יומ"ד של זקינו אשדוד
הגה"ק רבי שלמה'לי אלתר (אחיו של השפת אמת זיע"א)
לרגל היכנס בנו יניק וחכים
י"ג חשוון ה'תרצ"ה זיע"א
הבחור המופלג כמר חיים ישראל ני"ו
בן הגה"ק רבי אברהם מרדכי זיע"א
לנועם עול תורה ומצוות
בן בעל החידושי הרי"ם זיע"א
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב
זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב
ברכה מרובה ברכה מרובה
למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול
הר"ר אליהו ניסן שוירץ הי"ו הר"ר ישראל זילברברג הי"ו
בני ברק בית שמש
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה
להגדיל תורה ולהאדירה להגדיל תורה ולהאדירה
לרגל יומ"ד של זקינו לרגל יומ"ד של זקינו
הגה"ק רבי שלמה'לי אלתר (אחיו של השפת אמת זיע"א) הגה"ק רבי שלמה'לי אלתר (אחיו של השפת אמת זיע"א)
י"ג חשוון ה'תרצ"ה זיע"א י"ג חשוון ה'תרצ"ה זיע"א
בן הגה"ק רבי אברהם מרדכי זיע"א בן הגה"ק רבי אברהם מרדכי זיע"א
בן בעל החידושי הרי"ם זיע"א בן בעל החידושי הרי"ם זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדו זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב ולכל הטוב
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה). בי | פרשת לך לך תשפ”ז
