עלים · Alim — לך לך (2026-10-19)

עלון שבועי משלחן
מערכת מכון עלה זית
שנה שביעית :גליון ו | שבת קודש פרשת לך לך | י"ג חשון ה'תשפ"ז
קדושת ארונות ספרים בזמנינו
ע"פ ספר פאר המלך על הלכות כבוד הספרים,
עלה ספר נטילת תרומה מגוי
ע"פ שו"ת בלב ים ,מאת הרה"ג ר' יוחנן מעצגער שליט"א
עלה צדקה
מאת הרה"ג ר' מרדכי צבי פענסטערהיים שליט"א
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם (יד ,כג).
השיורי ברכה (להחיד"א בריש סימן קנד) מעתיק תשובת הר"י בן הרא"ש
בדין תיבות המיוחדות לשום בהם ספרי קודש ['ספרים שראנק'] אם חשיבי בגמרא בסנהדרין (כו ,ב) איתא ,אמר רב נחמן ,אוכלי דבר אחר פסולין לעדות ,הני מילי
תשמישי קדושה .והשיב שבזה"ז שכל הספרים מכוסים בקרשים או בעורות בפרהסיא אבל בצינעה לא .ובפרהסיא נמי לא אמרן ,אלא דאפשר ליה לאיתזוני בצינעה
או בנייר ,א"כ אותו כיסוי תשמיש דקדושה ,והתיבות תשמיש דתשמיש, וקא מבזי נפשיה בפרהסיא ,אבל לא אפשר ליה חיותיה הוא ,ע"כ .והאי אוכלי דבר אחר
ואע"פ דלפעמים תוך התיבות שמים קונדריסים ללא כריכה ,אזלינן בתר רוב שפסולין לעדות ,פירש רש"י שהם 'מקבלי צדקה מן הנכרים ,דהוי חילול השם מחמת
תשמישייהו והקונדרסים הוו מיעוטא דמיעוטא ובטלי לגבי שאר הספרים, ממון ,והוה ליה כרשע דחמס' .וכן הסכימו התוס' .וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן רנד סעיף
עכת"ד ,ומובא להלכה במ"ב (סימן קנד ס"ק ט). א) ,ופירשו הלבוש והחכמת אדם (כלל קמו סעיף ב) טעם החילול ה'' ,שאומרים הגוים
כמה מגונה אומה זו שאין מפרנסים ענייהם'.
ויש להסתפק בזמנינו שמצויין לרוב ספרים המכורכים בכריכה רכה ,די"ל שאף
שהוא רק מיעוטא ,מאחר שהארונות נעשו עבורם יהיו חשובים תשמישי קדושה, אבל ברמב"ם (פרק יא מהלכות עדות הלכה ה) מבואר שאין איסור ממש ליקח מן
או דלמא לרווחא דמילתא כתב שהוא מיעוטא דמיעוטא ,אבל באמת ס"ל דלעולם העכו"ם ,אלא שהוא מבזה עצמו ולכן פסול לעדות.
אזלינן בתר רוב .וראיתי בדובב מישרים (ח"ג סימן צב) שתמה על יסוד הר"י בן ונראה דלשני הטעמים יש מקום להתיר לקבל מגוי תרומה למגבית בית הכנסת ,דלפי
הרא"ש דאזלינן בתר רוב תשמישייהו ,מהגמרא במגילה (כו ,ב) דמבואר שם דבימה טעם זה של חילול ה' מפני שיאמרו מגונה אומה זו וכו' ,נראה שאין חשש זה ,אחר שכן
חשיב תשמישי קדושה ,ואף שבדרך כלל היא מכוסה במפה והוי רק כתשמיש היא הדרך במגבית לבית הכנסת שפונה כל אחד לכל מכריו וידידיו ,ואין טענה למה
דתשמיש ,מ"מ כיון דלפעמים נותנין עליה הס"ת בלא המפה הוי תשמיש קדושה ישראל לא זנין אותו ואין חילול ה' .וכן אין בזיון[ .וכן באופן שהממשלה נותנת מענקים
(מובא במ"ב סימן קנד ס"ק י) .הרי בהדיא דלא אזלינן בתר רוב תשמישייהו ,והוא לכל האזרחים לפי תנאים מסוימים ,יהיה מותר לקחת מהם ,ואין איסור לקבל].
לכאורה תמיהה גדולה .ועל כרחך מוכח שההיתר הוא רק מחמת שהיא מיעוטא אלא דבאמת יש טעם נוסף לאסור קבלת מתנה מהגוי ,והוא ע"פ הגמ' בבא בתרא (י ,ב)
דמיעוטא ובדרך עראי עד שיהיו פנויים לכסות הקונטרסים [כדברי השואל בשו"ת שאין ליקח צדקה מן הגוים מפני שבזה נותנים להם זכות ומאריכין את הגלות ,ודרשו
ר"י בן הרא"ש שם] ,ואם כן בזמנינו שהוא מיעוט המצוי הוי תשמישי קדושה. כן מהכתוב 'ביֹבֹש קצירה תשברנה' (ישעיהו כז ,יא) .אולם הנה בשו"ע (שם) מבואר
ואולי יש לדחות ולחלק דשאני הבימה שהיא עשויה בעיקר לס"ת ,וכיון שמותר ליטול צדקה מן הגוי בצנעה ,ותמה הט"ז למה אין לאסור מצד ביֹבֹש קצירה.
דלפעמים ליכא מפה על הבימה חשיב תשמישי קדושה הואיל והיא עשויה ותירץ שהזכות של הגויים שבשביל זה מתארכת הגלות ,היא כשעושים לשם מצוה ,אבל
לכך להניח עליה הס"ת גם כשאינה מכוסה במפה ,אבל ארון הספרים נעשה כאשר נותן מצד טבעו שהוא רחמן ,חשיב שנותן בשביל עצמו ואין לו מזה זכות .ונקטו
בעיקר לצורך הספרים המכורכים בכריכה קשה ,ואולי בכה"ג אזלינן בתר רוב הפוסקים כהט"ז ,כמבואר בשו"ת כתב סופר (יו"ד סימן קיד) ובאגרות משה (יו"ד חלק
תשמישייהו .אכן נראה דאף דיש קצת ב סימן קיז) ועוד.
חילוק מ"מ למעשה מסתבר להחמיר ולפי"ז נראה אף הכא ,שכיון שהגוי לא מתכוון לתרום לבית הכנסת בשביל זכות לישראל,
דסוף סוף בזמנינו הארון מיוחד גם אלא עושה כן בשביל הידידות עם היהודי שהוא שותף לעסקיו וכיוצא בזה ,אין החשש
לקונטרסים. של 'ביֹבֹש קצירה תשברנה'.
ומלבד זה ,ראיתי שבחוט השני צידד
אמנם באמת בנדון דידן בלאו הכי מותר ,כמו שכתב הרמ"א (שם סעיף ב)' ,וכל זה דוקא
שר"י בן הרא"ש מיירי רק בספרים
כשנותנין מעות לצדקה ,אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת ,מקבלים מהם ,אבל לא מן
המכורכים בקרשים גדולים או המשומד' .והטעם משום דהוו כמו קרבן ,ואמרינן (נזיר סב ,א) איש איש לרבות נכרים
קופסאות וכדומה שהכריכה היא דבר שנודרים נדרים ונדבות כישראל.
נפרד מהדפים ,ולא בספרים שלנו ,אבל
המשנה ברורה שמעתיק דבריו למעשה, ובספר אהבת צדקה הביא מהג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א בשם חמיו הגרי"ש אלישיב
משמע שהבין שמיירי אף בספרים שלנו. זצ"ל ,שלישיבה מותר לקבל נדבה מגוי לצורך בניית בנין הישיבה ,אבל אין לקבל ממון מן
הגוי בשביל לשלם משכורות לרמי"ם ,דזה נחשב לצדקה שאין מקבלים מן הגוי.
הגאון מטשעבין זצ"ל בצעירותו
הזמנים לעיר לייקוואוד יצ"ו ,נערכו ע"י הרב משה ברוך קופמאן שליט"א
מוצאי שבת יום השבת ליל שבת ערב שבת
6:04 ) 9:18/(9:22שקיעת החמה סו"ז קרי"ש מג"א (לפי ע"ב דקות שוות) 5:35 חצי שעה קודם שקיעה 1:10 מנחה גדולה (גר"א)
6:46 זמן כוכבים קטנים רצופים 9:58 סוף זמן קר"ש לדעת הגר"א והגר"ז 5:47 הדלקת נרות ( 18דקות) 3:23 ט' שעות (להתחלת סעודה)
( 8.5מעלות)
7:17 סו"ז תפילה מג"א (לפי האופק)/וגר"א וגר"ז 10:25/10:52ע"ב דקות 6:05 שקיעת החמה (צריך להחמיר ב' דקות) 3:50 מנחה קטנה (לאיסור מלאכה)
7:26 צאה"כ ר"ת לחשבון 16מעלות 12:40 חצות (סעודת שבת להב"ח) 6:43 זמן ג' כוכבים (לקר"ש) 4:57 פלג המנחה (גר"א ולבוש)
7:35 אכטיל (צ' דקות שוות) 1:10 6:40-7:40מנחה גדולה מזל מאדים (למאן דחש ליה) 5:22 פלג המנחה (מג"א כפי האופק)
e: publish@alehzayis.com | t: 732.513.3466 | w: alehzayis.com | f: 732.865.7002
תדורו ,ולעורר באתי.
בברכת שלום רב ,נתנאל לוריא ,מאנסי
דמתני' (סוכה כח ,ב) שבירדו גשמים מותר לפנות,
שביאר שהוא משום שהסוכה עצמה אינה ראויה
שתיית מים חוץ לסוכה
כשאין סוכה ,ובדברי קול עלה
*** לישיבה ולא משום שהגברא מצטער בעת הישיבה הירושלמי
שתיה חוץ לסוכה ,ובגדר 'הרי זה משובח' בה .אולם סברא זו לא הבנתי ,שאם לא נאמר לעולם ראיתי המעשה שהביא הרב הלל שמעון
מה שהביאו הרב הלל שמעון שימאנאוויטש דין תשבו כעין תדורו ,הא גופא טעמא בעי ,למה שימאנאוויטש (גליון בראשית) על הגרי"ד ששתה
שליט"א (גליון בראשית) והרב ישראל ורנר שליט"א אין הסוכה חשיבא ראויה לישיבה מפני שהגשמים מים חוץ לסוכה באופן שלא היתה לו אפשרות כלל
(גליון נח) בשם רבותינו ,דהיכא שלא ישתה בכלל מטפטפים לתוכה .שהרי אין כאן אונס גמור המונע לשתות בסוכה ,והסכים עמו הגרי"ז.
ליכא ענין להדר על השתיה חוץ לסוכה ,כבר את האדם מלישב שם ,והרי הסוכה ראויה לישב שם
עם הגשמים ולקיים בה מצוותה כתיקונה. והנה ראיתי בקונטרס הביאורים (סוכה סי' יז) בשם
שמענו ממרן הגאון רבי אליהו חיים סווערדלאף
מרן הגרי"ז לבאר מש"כ הרמב"ם הרי זה משובח,
שליט"א (בשנת תשפ"ו) בענין זה ,ונעתיק קצת ואציע לזה דרך אחרת ,דאע"ג דכפשוטו דין ירידת דר"ל דאף דאינו מחוייב לשתות מ"מ קיום מצוה
מדבריו .בשולחן ערוך (סימן תרלט סעיף ב) איתא, גשמים הוא מצד לתא דמצטער ,מכל מקום מכמה מיהא איכא ,כמשמעות הרמב"ם (פרק ו מהלכות
ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מקומות יש משמעות שדין ירידת גשמים הוא דין סוכה הלכה יב) דאפילו על ישיבה בעלמא בלא
מים ,הרי זה משובח ,וכן הוא ברמב"ם (פרק ו לעצמו ואינו מטעם מצטער ,גם לשיטת הבבלי אכילה כלל מברך ,וה"ה שתיית מים דלא גריעא
מהלכות סוכה הלכה ו). דקיי"ל כוותיה .והיינו ממה שהמחבר חילקם מישיבה בעלמא .וא"כ הגרי"ז לשיטתו במה
אחד שאל להגרי"ז ,מי שירצה לשתות חוץ לסוכה, בשני סעיפים ,שדין ירידת גשמים כתב בסימן שהסכים עם הגרי"ד ,שכיון דטעם הרמב"ם דהרי זה
אבל אם יצטרך לילך להסוכה לא ישתה כלל ,האם תרל"ט ,ודין מצטער דעלמא הביא בסימן תר"מ. משובח הוא מפני קיום המצוה ,לכן באופן דבין כך
ראוי הוא שלא לשתות ,ויקיים בזה את הענין של וכן הרמב"ם הביא דין מצטער פטור מן הסוכה לא יקיים המצוה אין ענין שלא לשתות חוץ לסוכה.
הרי זה משובח ,או יכול לשתות אפילו חוץ לסוכה. בפרק ו' מהל' סוכה הלכה ב' ,ודין ירידת גשמים
הביא בהלכה י' .וכן יש לדייק ממה ששיעור תסרח אולם באמת יש אחרונים שביארו דברי הרמב"ם
ואמר הגרי"ז ,דכל ענין המשובח הוא בכדי לעשות באופן אחר ,שהחומרא שלא לשתות חוץ לסוכה אין
המקפה הוא אפילו כשאין אותו תבשיל לפניו.
מצוה ,אבל אם הוא ממה נפשך אינו עתיד לילך הטעם משום קיום מצוה ,אלא משום מיגדר מילתא
להסוכה ,הרי בלא"ה לא תהיה לו שום מצוה ,הלכך כדי שלא יבא לאכול ולשתות קבע חוץ לסוכה [וכן
יכול הוא לשתותה אפילו חוץ לסוכה ,כיון דממה משמע מדיוק הרמב"ם שכתב "ומי שיחמיר על עצמו
נפשך לא ישתה אותה בסוכה. ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח",
וביאר בנו הגאון רבי מאיר הלוי זצ"ל ,דלפי דעת ולא כתב "ומי שיחמיר וישתה אפילו מים בסוכה"].
הגרי"ז ענין השתיה הוא דהוי כמו 'מצוה קיומית', כ"כ בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא רביעאה ח"ג סי'
וכיון שכן ,אם ירצה ישתה בסוכה ,אבל היכא דבלאו יא) וכן נראה משו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' צה).
הכי לא יקיים את המצוה ,אין שום ענין לשתות ולפי זה נראה ,שגם בנידון הגרי"ד יש מקום להחמיר
דוקא בסוכה. ולא לשתות חוץ לסוכה ,משום מיגדר מילתא ,שלא
יבא לאכול אכילת קבע חוץ לסוכה.
אלא דצ"ב ,דהרי זה שמצינו דמשכחת לה ענין
משובח ,הכונה בזה דהוא בא להגדיל את המצוה, אמנם נראה להוכיח כדרכו של הגרי"ז מדברי
וכגון בסיפור יציאת מצרים וכדומה ,ענין הרי זה הגר"א בשנות אליהו (ברכות פרק א משנה ג) ,שכתב
משובח הוא להרבות על המצוה ,וכמו שמצינו בדברי דטעמא דמי שמחמיר מלאכול עראי חוץ לסוכה
הרמב"ם (פרק א מהלכות תשובה הלכה א) ,דהמרבה הג”ר אליהו חיים סווערדלאף שליט״א "הרי זה משובח" ,ולא אמרינן ד"נקרא הדיוט" כמו
להתודות נמי הוי משובח ,והיינו טעמא דענין משובח אלא דעל זה יש לומר שאע"פ שאינו מדין מצטער, במצטער – הוא משום דיש כאן קיום מצוה אלא
ליתא אלא אם כן בא להוסיף בגוף המצוה .וא"כ הכא, מ"מ טעמו עדיין משום דין תשבו כעין תדורו. שלא חייבוהו חכמים ,ואם עושהו נותנין לו שכר
כיון דנקט הגרי"ז דהוא רק מצד קיום המצוה ,לא והיינו שהאדם אינו רגיל לישב בסוכה שיורדים שם שעושה מצוה מן המובחר .והגר"א ציין להירושלמי
שייכא בכלל לומר דהוי בכלל הרי זה משובח. גשמים ,ואע"פ שאין לו שום צער בדבר .וכמו שנקט (פ"ב ה"ה) שהובא במג"א (סימן תרמ ס"ק טז)
קרא (קהלת י ,יח) בעצלתים ימך המקרה ובשפלות וכבר האריך בזה הרב הלל שמעון שימאנאוויטש
אלא נראה לפרש ,דכיון דענין הסוכה הוא לעשות
ידים ידלוף הבית .והיינו שכשרוצים להמשיל משל במאמרו הנ"ל .אך מדבריו הנ"ל מבואר כהגרי"ז
את הישיבה בכל יום ,על כן מי שיעשה דכל ישיבתו
שהמעלה בזה מצד קיום מצוה.
בכל יום יהא עם הידור הזה דלא תהא חוץ לסוכה,
כגון דא הוי בכלל הרי זה משובח ,דהרי הוא קובע
לבית שבור ומוזנח שאינו מקיים תכליתו ,המשל
הוא בדליפת הגשמים לתוכו .וא"כ הדר דינא צבי גולדמן בברכה,
שיהא כל אכילותיו באופן הידור הזה ,ועל כן הוי דלשיטת הירושלמי דלית ליה תשבו כעין תדורו ,גם ***
בירידת גשמים לא היה לנו למיפטרינהו. אכילת עראי חוץ לסוכה כשאין סוכה
משובח .ועל כן בכהאי גוונא דלא ישתה בסוכה,
נראה דלא ישתה כלל ,דאם ישתה חוץ לסוכה לא ועוד יותר מזה ,הראני ידידי הרב דוד עקשטיין מה שהאריכו הרבנים (גליון סוכות ואילך) בחידוש
יוכל לקיים את ענין המשובח הזה ,דמצותו היא שליט"א לדברי האור זרוע (הלכות עירובין ח"ב אות הגרי"ד והגרי"ז ,לכאורה נראה לדייק כן מלשון המשנה
שיהיו כל אכילותיו בסוכה ,ועל ידי זה הוי משובח, ו) וז"ל ,ונראה בעיני דה"ה אם הגשמים יורדים עליו (סוכה כו ,ב) 'ואמרו העלום לסוכה' שהוא המקור להאי
אבל אם יאכל איזה דבר חוץ לסוכה לא יתקיים בו ומצטער ,או שזרחה עליו חמה ושורפתו כגון בתקופת חומרא ,ומשמע שכל הדין נאמר כשאפשר להביאו
ענין המשובח. לסוכה ,אבל אם אין סוכה לא נאמר הדין.
והמאירי הביא מחלוקת הראשונים אם מברכין על
תמוז ,שמותר לו לצאת מן הספינה לתוך העיר ,וקל
וחומר מסוכה שחייב לאכול בה ,אעפ"כ תנן סוף פרק קלמן כץ בברכה,
השתיה שיעשה בסוכה ,ודעת חכמי נרבונא דחייב הישן ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח ***
לברך ,והמאירי כתב דהוא רשות ,ובודאי על מצוה המקפה וכו' ,עכ"ל .הרי שדן מירידת גשמים לפוטרו ירידת גשמים לשיטת הירושלמי
קיומית אין מברכין ,אלא היינו טעמא דחשיב לה בהלכות עירובין .ומבואר שירידת גשמים אינו מדין מאד נהנתי מחידושו המרהיב של הרב הלל שמעון
כמצוה חיובית ,דהרי השתיה נכללת במצות ישיבת דתשבו כעין תדורו ,אשר לא נאמרה בעירובין .ואע"ג שימאנאוויטש שליט"א בשיטת הירושלמי ,ומה
סוכה בכל יום ,וכיון שכן יכול הוא לברך על השתיה דביאור הדבר עוד לא ידענא ,מ"מ כמדומני שעכ"פ נהדר היה לראות איך מכמה מקומות שזר שיטה
כמו שמברכין על שאר מצות ,עכ"ד. פתח יש לנו לומר שדין זה דירידת גשמים שפיר אחידה ,שלא ס"ל להירושלמי דין תשבו כעין תדורו
נחום דוד ארנשטיין איתא אף לשיטת הירושלמי דלא דריש תשבו כעין ומצטער פטור מן הסוכה .אלא במה שדן בדינא
| 2מערכת עלים מכירה טובה לידידינו הר"ר בנימין צבי גליק שליט"א שהמציא לנו את התמונות מגדולי ישראל
לגלות בבל ,וכל ענייני יעקב סימן לגלותינו זה" (תולדות יצחק לב ,יג).
ג] התחכם בהצגת המקלות לפני הצאן בבית לבן .כך בימי הגלות "תהא הצלחתם
מעשה אבות סימן לבנים
הרב צבי פינקלשטיין ,מכון עלה זית
עלה אבות
תלויה בחריצות ויתרון דעת ובהכשר ,וסייעתא דשמיא גומר עליהם [וסייעתא
ידועים דברי הרמב"ן (בראשית יב ,ו) שכל האריכות של סיפורי האבות הקדושים באה ללמד
דשמיא היא העיקר ,לא הפעולה] ,כמו שעשה יעקב אבינו" (העמק דבר בראשית על העתיד ,כי "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים" .במאמר זה ננסה להראות איך מאורעות
ל ,מ). חיי אברהם ,יצחק ,יעקב ויוסף – אשר סיפורי חייהם מקיפים הפרשיות של ספר בראשית מן
לך לך עד הסוף – הם סימנים לבניהם אחריהם.
ד] לבן רדף אחר יעקב ולא מצא בידו כלום .כך הגוי מעליל על ישראל ורודף
אחריו ,וכשהוא רואה שאינו מוצא בידו כלום ,הוא מכחיש ואומר לא לזה רדפתי. א] יצא מכבשן האש .כך ישראל יצאו מכור הברזל של מצרים מאורעות
כמו שאמר לבן ליעקב "הבנות בנתי והבנים בני וגו'" ,דהיינו שלא באתי לחפש אברהם אבינו (רש"ר הירש בראשית טו ,יז).
כלי ביתי שהרי באמת הכל שלי ,ולא באתי אלא לחפש אחר התרפים (העמק דבר
ב] עלה מחו"ל לארץ ישראל ,והתגבר על המלכים .כך יעלו בני ישראל מן הגלות
לא ,מג).
לא"י ויתגברו על אויביהם (אברבנאל ישעיהו פרק מא).
ה] כריתת ברית ואכילת סעודה עם לבן" .זה סימן לבנים ולימוד לזרעו להתפייס
ג] כשעלה לארץ החזיק תחילה בשכם ,שנאמר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם.
מהר להמריע להם ,ועוד לעשות להם לגימא לקרב את לב הרחוקים כמו שעשה
כך בניו [בימי יעקב] יכבשו את שכם תחילה קודם היותם זוכים בה .ושם באו
יעקב ללבן" (העמק דבר לא ,מו).
ישראל בתחילה להר גריזים והר עיבל (רמב"ן יב ,ו).
ו] לבן התברך בגלל יעקב ,וכשהלך יעקב חזר למעמדו הראשון .כך יש אומות
ד] נטע אהלו בין בית אל ובין העי .כי הוא המקום אשר כבש יהושע בתחילה
שמתברכות בשביל ישראל ,וכשיוצאים ישראל מהן ,שבות למעמדן הראשון
(רמב"ן שם) .והלך לדרומה של א"י אל עבר מקום המקדש (אברבנאל יב ,ה).
(העמק דבר לב ,א).
ה] כל פרטי הסיפור של אברהם במצרים :א .כמו שירד אברהם מפני הרעב כך
ז] פגישת יעקב ועשו .כל הסיפור של יעקב ועשו בפרשת וישלח הוא סימן לבנים
ירדו יעקב ובניו מצרימה מפני הרעב .ב .כמו שעשקוהו ולקחו את אשתו כך
כמבואר במפרשים ,ונזכיר כאן שלשה מהם .א" .התקין עצמו לג' דברים" (רש"י לב,
הרעו לישראל ולקחו נשיהם .ג .כמו שהקב"ה הביא נגעים גדולים על פרעה כן
ט) – כך בני ישראל ישתדלו בג' דברים ,וכשם שיעקב לא בחר במלחמה לכתחילה
עשה עבור ישראל .ד .כשם שפרעה ציוה לשלח את אברהם כך שילח את ישראל
כן ינהגו בניו (חידושי הגרי"ז בשם הגר"א) .ב" .הצילני נא מיד אחי מיד עשו" (לב ,יב)
מארצו .ה .כשם שיצא אברהם במקנה בכסף ובזהב כך ישראל יצאו ברכוש גדול
– בין אם ינהוג כאח ובין אם ינהוג כעשו ,וכן לדורות יש שתי הנהגות אלו (בית הלוי
(כל זה ברמב"ן יב ,י על פי בראשית רבה מ ,ו).
שם) .ג" .ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (לב ,כה) – כך לא ינצלו לגמרי ממלחמתו
של עשו עד שיעלה עמוד השחר ,והוא ביאת המשיח (בית הלוי שם). ו] הסתלקה ממנו שכינה מחמת לוט ,וכשנפרדו חזרה אליו .כך כאשר ישראל
יתחברו לאומות יותר מן הצורך תסתלק מהם השכינה ,ובהפרד מהם תחזור להם
ח] יושבי הארץ לא הרעו ליעקב אחרי מעשה שכם" .ויהי חתת אלקים על הערים
השכינה (העמק דבר יג ,טז-יז).
אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" (לה ,ה) .כתב בהעמק דבר (שם),
"ומעשה אבות סימן לבנים בגלות ,דמורא שמים נופל על אוה"ע שלא לכלות ז] קום התהלך בארץ .כך בגאולה שניה ושלישית בנ"י יצטרכו 'להתהלך' בארץ
את ישראל". ולהקים את הבתים והישוב בעצמם [משא"כ בגאולה ראשונה] ,אך לא בדרך
הטבע אלא בכח אלקי ,וזהו שנאמר "התהלך" ולא "לך" (העמק דבר שם).
ט] חזרת יעקב לבית אביו .הוא רמז לביאת המשיח .ולפיכך ביקש יעקב לישב
בשלוה כי רצה לראות מה יהיה באחרית הימים .אבל מכיון שזה לא ניתן להתגלות, ח] ארבעת המלכים נפלו ביד אברהם .כך באחרית הימים יתחברו הגוים להלחם
נמצא שהוא השלים את מהלך ה'סימן לבנים' ולכן חזר לראש והתחיל שוב במעשה אלו עם אלו בעמק יהושפט וסביב ירושלם ובאחרונה יפלו ביד זרע אברהם
אבות סימן לבנים של גלות ,על ידי מעשה מכירת יוסף (חת"ס בתורת משה לז ,א). (אברבנאל מיכה פרק ד) .וע"ע בשפתי כהן (טו ,א) שפירש בדרך אחרת.
מאורעות א] יוסף ואחיו .כל עניני יוסף ואחיו הם סימן לציון ואומות העולם :א. ט] ליצני הדור אמרו מאבימלך נתעברה שרה .כך אמרו האומות על ישראל ,אם
יוסף הצדיק "וישראל אהב את יוסף" – "ֹאֹהב ה' שערי ציון" .ב" .וישנאו ֹאֹתו" – בגופם שלטו בנשותיהם לא כל שכן ,עד שהעיד הקב"ה עליהם בשם י"ה ,הראובני
"נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" .ג" .והנה אנחנו מאלמים וגו'" – "ֹנֹשא הפלואי וכו' (רש"י במדבר כו ,ה; ילקוט שמעוני שם רמז רכו; שפתי כהן כה ,יט).
אֻלֻ ֹמֹתיו" .ד .יוסף חלם שישתחוו לו – "אפים ארץ ישתחוו לך" .ה" .ויפשיטו את י] וימת אברהם "בשיבה טובה" כי ישמעאל שב בתשובה .כך באחרית הימים
יוסף וגו'" – "והפשיטוך את בגדיך" (עקידת יצחק שער כח פרשת וישב בשם יתקרבו בני ישמעאל אל האמת ויאמינו בה' אחד ויבדלו מן העכו"ם (משך חכמה
מדרש תנחומא סוף ויגש). בראשית טו ,טו).
ב] גלות יוסף ,וגדולתו בבית אדוניו .כך ישראל בגלות מצרים "מלמד שהיו ישראל מאורעות א] ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד וגו' ויקנאו ֹאֹתו
מצוינים שם" .וכשם שנתנו את יוסף בבית הסוהר במקום אסירי המלך כך בני יצחק אבינו פלשתים .כך ישראל יצליחו מאד אפילו בהיותם גרים ומשועבדים
ישראל ישבו בגלות בגושן ,מקום מושב בני המלכים (שפתי כהן לט ,כ-כא). למלכי אומות העולם ,וזה יגרום קנאה (העמק דבר בראשית כו ,יג).
ג] ירידת אחי יוסף למצרים ג' פעמים .בחתם סופר (תורת משה הפטרת ויגש) כתב ב] ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד [פירוש ,התעשרת מאד
שג' ירידות של האחים אל יוסף במצרים כנגד ג' גלויות ,וז"ל ,כי ירידה ראשונה על ידינו] .כך יאמרו האומות על ישראל שאסור להם לדור בכל פנות המדינה,
מארץ ישראל למצרים שם נשבה שמעון ויאסור אותו ,היינו החורבן שילה ונשבה ע"פ טענה שלוקחים פרנסה מהם (העמק דבר כו ,טז ,וכ"כ בבית הלוי כו ,כט).
ארון אלקים ,ירידה שנייה בצרה גדולה עם בנימין הוא חורבן בית ראשון ,שהי'
בחלקו של בנימין ,אך בבואם לבבל נתכבדו כבוד גדול אצל מלך ושרים ובפרט ג] בארות .כתב הרמב"ן (כו ,כ) שהבארות הם סימן לג' בתי מקדש .ועל השנים
בימי מרדכי ואסתר ,וה"נ בבואם למצרים היו בכבוד גדול וישאו משאות מאת פניו, הראשונים רבו ,ועל השלישי לא רבו וקראוהו רחובות ,לרמז על הבית השלישי
ובנימין נתכבד יותר ,היינו מרדכי שיצא משבט בנימין כדכתי' איש ימיני ,וישתו ש"יעשה בלא ריב ומצה ,והא-ל ירחיב את גבולנו" .וע"ע בכלי יקר (שם פסוק יט).
וישכרו עמו היינו פורים ,חזרה שלישית עם גניבת הגביע היינו חורבן שני רע ומר מאורעות א] לינת יעקב במקום המקדש .ג' פעמים נאמר בפסוק 'מקום' נגד ג'
מכולם ועמדו עשרת השבטים בפני עצמם ויהודה ובנימין בפ"ע .ויגש אליו יהודה, יעקב אבינו מקדשות" :ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" ,זה בית ראשון שבא
היינו גלות הלז עשרת השבטים בפ"ע ויהודה ובנימין בפני עצמו .והגאולה ממנו עליו השמש ונחרב" .ויקח מאבני המקום וישם מראֹשֹתיו" ,זה בית שני שהיה רק
הוא ע"י משיח בן יוסף ע"כ נגלה יוסף אני אחיכם ומלך עליהם וכלכלם ,עכ"ל. 'מאבני המקום' ולא כל אבני המקום ,כי לא היו המתנות האלקיות בשלמותן.
בניִמן אחיו
ִ ד] בכיית יוסף ובנימין על ב' מקדשים ומשכן שילה" .ויֹפֹל על צוארי "וישכב במקום" ,זה בית שלישי שבו תהיה המנוחה והנחלה האמיתית אשר כינה
ויבך וגו'" (מה ,יד) פירש"י על ב' מקדשים וכו' .וכתב בגור אריה (שם) כי מעשה בשם שכיבה (אברבנאל כח ,י-יב).
אבות סימן לבנים ולכן הבכי שלהם הוא לדורות. ב] גלות יעקב" .כל ענייני אברהם סימן לגלות מצרים ,וכל ענייני יצחק סימן
3 | To receive the gilyon weekly via email, email "subscribe" to publish@alehzayis.com
עלה תמונהGenerated Discussion Rav Shimon Szimonowitz,
once half above and half below the wrist, and three times around
the middle finger.
After putting on the Shel Rosh, he removed the wraps from his
Machon Aleh Zayis
finger, made the seven wraps around the arm saying “Posei'ach es
Last week’s Gilyon included a picture, taken from a video, of Rav Moshe Feinstein yadecha,” reciting one word per wrap (see Aruch HaShulchan 27:19),
zt"l donning tefillin. Several readers observed that it sheds light on multiple halachic and wrapped the finger again. Rav Yisrael Taplin also observed this
points.
practice at Tiferes Yerushalayim (Tzohar vol. 15, p. 25).
Unwound The picture shows Rav Moshe wrapping the retzuah Rav Moshe did not want to impose his practice on others.
around his arm only three times, with it already wound around his Darchei Moshe (vol. 2, p. 326) records in the name of Rav Gershon
fingers, before the Shel Rosh is on. The common practice is to make Spiegel that when talmidim asked Rav Moshe whether to imitate
all seven wraps before donning the Shel Rosh. him, he told them “to follow the common practice and make the
Tur (siman 25), quoting the Rosh, writes that one should place seven wraps immediately.”
the Shel Rosh before wrapping the retzuah around the arm, as the Dangling The video shows two further details. Rav Eliezer
second berachah refers back to the Shel Yad, and interruptions Weiss once watched Rav Moshe don tefillin and noticed that he
between the two berachos should be minimized as far as possible. picked up the Shel Rosh by the kesher and let the bayis dangle
Further, he writes that the wrapping is not integral to the mitzvah below his hand. Shulchan Aruch (40:1) forbids letting tefillin hang,
of tefillin. Shulchan Aruch rules accordingly (25:11), as does the but Mishnah Berurah (40:2), following Taz and Pri Megadim,
Beis Yosef, but for a different reason. excludes “holding the Shel Rosh by the straps,
Beis Yosef cites the Teshuvos HaRosh stating hanging in the air, and placing it on the head,
that the first berachah on the Shel Yad also covers since that is necessary for putting them on.”
the Shel Rosh. Thus, the two acts of donning tefillin Kissing Just before putting on the Shel Rosh,
should be kept as close together as possible. Rav Moshe also kisses it. In Igros Moshe (Orach
Taz (25:9) cites both reasons. According to the Chaim 4:10), he considers whether a kiss in
Tur, this concern only arises for one who recites between the Shel Yad and the Shel Rosh is a hefsek.
both berachos, but according to the Teshuvos The wrapping cannot prove it permitted, he
HaRosh, the concern applies even to one who notes, since according to the Rosh, the wrapping
only recites one berachah. is not part of the mitzvah, and a kiss certainly is
Taz and Magen Avraham (25:18) both record that the Arizal not. He concludes nevertheless that “logic inclines toward its not
wrapped first, and the Magen Avraham explains that he held the being a hefsek, since it involves no delay at all.” The video shows
wrapping to be part of the mitzvah. It is worth noting that the Taz him following his own ruling.
specifies that the Arizal completed all seven wraps before placing
the Shel Rosh, while the Magen Avraham says only that he wrapped. Mystery It is not clear from the video whether Rav Moshe
recited one berachah or two. He murmurs something before
Private In Darchei Moshe by Rav Shachna Mendel Scheiner
“Posei'ach es yadecha,” but it seems the footage was edited just then.
Practice (vol. 2, Parshas Va'eschanan, p. 165), a talmid asked
I heard from Rav Dovid Birnbaum of Kensington that Rav Moshe
Rav Moshe about his practice, and Rav Moshe answered: “Since recited only one berachah, and he records this in his Zerach
you asked, I will tell you. My practice is to make only two or three HaShemesh (p. 293) in a letter to Rav Hillel Zaks. Likewise, Shmaatsa
wraps on the arm (following the view of the Rosh), to wind the D'Moshe (note 7) cites Kol HaTorah that he made one berachah.
retzuah around the fingers, and only then to put on the Shel Rosh; However, Rav Berel Feinstein heard his grandfather assume in
afterward I go back and complete the wraps. But I will not put this conversation that two are said, and in Igros Moshe (Orach Chaim
in writing, since it runs counter to the prevailing custom.” The 2:110), Rav Moshe himself writes of “our practice, to recite al
author explains that Rav Moshe held wrapping the finger to be mitzvas on the Shel Rosh even without an interruption.”
part of donning the Shel Yad. Either way, his personal practice of skipping the seven wraps
In Rav Moshe's lifetime, Rav Shimon Eider (Halachos of Tefillin, before donning the Shel Rosh makes sense. As mentioned, the
p. 55, note 128) recorded the “Minhag HaGaon Rav Moshe Feinstein Teshuvos HaRosh reasons that the single berachah on the Shel Yad
shlita.” After tightening the Shel Yad, Rav Moshe wrapped once half covers the Shel Rosh as well, so the Shel Rosh must follow without
above and half below the elbow, once fully around the forearm, delay whether one recites one berachah or two.
הוד שמואל
הוד שמואל
זמירות
זמירות מאירות <לשבת
ביאורי סוגיות במסכת חולין
מאירות <לשבת עניני תערובות
zemiros that light up shabbos
חולין
•
תערובות
Rabbi Zev Meir Lazar הרב יהודה גיבער הרב בנימין פינחס לובאן הרב ישעיה נפתלי צבי מילט הרב אליקים מאיר סילפן הרב משה גבריאל ברנשטיין הרב יוחנן מעצגער הרב מרדכי צבי פענסטערהיים
