gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫אחד את זכותם לשבת בארץ הקודש‪ ,‬וכל זה רק מכוח המפורש בתנ"ך שהקב"ה‬ ‫מידת החסד בשלמות – לאהוב את עצם מעשה החסד‬ ‫הבטיח לאבותינו את הארץ הזאת‪ ,‬אך מאידך הם מתעלמים ממה שמפורש בתנ"ך‬ ‫שכל זכותינו בישיבת הארץ הוא רק אם נלך בדרכי אבותינו ונשמור על התורה‬ ‫"והוא יושב פתח האוהל כחום היום"‪( ,‬י"ח‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬וכמו שנאמר (תהלים ק"ה‪ ,‬מד‪-‬מה) "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים‬ ‫פירש"י "פתח האהל ‪ -‬לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו‪ ,‬והוציא הקב"ה‬ ‫יירשו‪ ,‬בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו"‪.‬‬ ‫חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים‪ ,‬ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים‬ ‫ואם לא די בזה‪ ,‬הרי הם עוד מעיזים פניהם לדרוש מאתנו לשנות דרכי החינוך‬ ‫באים‪ ,‬הביא המלאכים עליו בדמות אנשים"‪.‬‬ ‫המסורה לנו מדור דור ותובעים מעמנו שנשלח את בני הישיבות לצבא שלהם‪,‬‬ ‫ומבואר בזה דבר נפלא‪ ,‬שאברהם אבינו לא קיבל את האורחים רק משום שבאו‬ ‫ועלינו להשיב להם בגאון ובתעצומות‪ ,‬כי אנחנו יושבים כאן בארץ הקודש לא‬ ‫לפניו אנשים שאין להם מה לאכול והוא ריחם עליהם והכניסם לביתו‪ ,‬אלא גם‬ ‫מחמתם ולא בזכותם‪ ,‬אלא רק מכוח מתנת ה' שנתן לנו את האפשרות לשבת‬ ‫כשלא היו לפניו אנשים נזקקים‪ ,‬מ"מ הוא השתוקק להיטיב עם אחרים‪ ,‬מתוך‬ ‫בארץ הקודש כדי שנתקדש בה בעבודתו יתברך‪ ,‬וחובותינו וזכותינו לדרוש לבל‬ ‫מידת ההטבה והחסד שבערה בקרבו‪.‬‬ ‫יפגעו בזכותינו לשבת בהיכל המלך להתקדש בעבודת ה'‪.‬‬ ‫ובזה יתבאר היטב מדוע האריכה תורה כל כך לספר בפרטי מעשה זה‪ ,‬והלא‬ ‫וזכורני מלפני שישים שנה‪ ,‬בהיותי בארץ רומא ראיתי שם מאות ואלפים של‬ ‫לכאורה ייפלא – שהרי מעשים כאלו היו דבר יום ביומו אצל אברהם אבינו‪ ,‬שביתו‬ ‫צעירים גויים הולכים בבגדי כמרים‪ ,‬ושאלתי מהי ההתגודדות הזאת‪ ,‬והסבירו לי‬ ‫היה הפקר לאורחים‪ ,‬והיו לו ד' פתחים בביתו עבור האורחים המגיעים מכל רוחות‬ ‫שכאן זהו מקום "מקודש" עבורם (רח"ל)‪ ,‬ומכל העולם באים למקום זה להתפלל‬ ‫השמים‪ ,‬ודאג עבורם לאכילה שתיה ולינה‪ ,‬וא"כ מהו החידוש המיוחד במעשה‬ ‫ולעבוד שם את עבודתם‪ ,‬והנה אם בטומאה הוא כן‪ ,‬וודאי יש לרשעים אלו להבין‪,‬‬ ‫שלפנינו שהאריכה תורה כל כך לתאר ולבאר גודל שבחו של אברהם אבינו‬ ‫שלהבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬אף אנו יש לנו מקום קדוש והיא "ארץ ישראל"‪,‬‬ ‫בהכנסת אורחים‪.‬‬ ‫ומקום קדוש זה מיועד לכל יהודי העולם לעבודת ה'‪ ,‬ולא שייך לצמצם את לומדי‬ ‫וע"כ נראה שבאמת עיקר החידוש אינו בעצם פעולת הכנסת האורחים‪ ,‬אלא‬ ‫התורה בארץ ישראל שהוא המקום המיועד לכל יהודי בעולם לבוא ולעבוד את ה'‪.‬‬ ‫ב"אהבת חסד" שנתגלה בפעולות אלו‪ ,‬שאע"פ שהיה ביום השלישי למילתו‬ ‫ובחינם הם מרעישים בטענות שדורשים "שווין בנטל"‪ ,‬כי אנחנו לעולם לא‬ ‫בהיותו כואב‪ ,‬והקב"ה הוציא חמה מנרתיקה‪ ,‬מ"מ לא היה יכול ליתן מרגוע לנפשו‬ ‫נשתווה להם ולא נהיה כמותם בשום אופן‪ ,‬שהלא אנחנו בצבא ה'‪ ,‬ולא נבגוד‬ ‫כל זמן שאין לו אורחים‪ ,‬וישב בפתח האוהל כחום להמתין לאורחים‪ ,‬וכל זה‬ ‫בתפקידנו לעבוד את הקב"ה בהיכלו ובארצו הקדושה‬ ‫מוכיח את גודל אהבת חסד שבערה בו‪ ,‬שלא קיים מצוות חסד והכנסת אורחים‬ ‫כ"מצווה בעלמא"‪ ,‬אלא מתוך מידת החסד שבערה בו‪.‬‬ ‫כמה רחוקה דעת תורה מדעת המון העם‬ ‫וזהו לימוד גדול‪ ,‬שעניינה של מידת החסד איננה רק לעזור למי שזקוק כעת‬ ‫"ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"‪( ,‬כ"א‪ ,‬ח')‪.‬‬ ‫לעזרה‪ ,‬אלא יסוד המידה הוא לאהוב את עצם מעשה החסד‪ ,‬וכאברהם אבינו‬ ‫שכאשר לא מצא נזקק להיטיב עמו‪ ,‬היה שרוי בצער והמתין לאורחים שיבואו‪,‬‬ ‫פירש"י "משתה גדול שהיו שם גדולי הדור‪ ,‬שם ועבר ואבימלך"‪.‬‬ ‫ומקרא מלא הוא דכתי' (מיכה ו) "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי‬ ‫ויש ללמוד מכאן כמה רחוקה דעתינו מדעת תורה‪ ,‬כי הנה מרגלא בפומא‬ ‫אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך"‪ ,‬וכן אנו אומרים בתפילה‬ ‫דאינשי לקרוא "משתה גדול" למשתה שמשתתפים בו אנשים רבים‪ ,‬אולם‬ ‫בברכת שים שלום "כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד"‪,‬‬ ‫כאשר ראו חז"ל את התיבות "משתה גדול" הם ידעו שאין הכוונה להשתתפות‬ ‫והרי שמידת החסד הוא לאהוב את עצם מעשה החסד‪.‬‬ ‫אנשים רבים‪ ,‬כי לפי האמת אין שום "גדלות" למשתה במה שאנשים רבים אוכלים‬ ‫ושותים‪ ,‬וה"גדלות" האמיתית הוא מה שגדולי הדור משתתפים במשתה‪.‬‬ ‫זכותינו בישיבת ארץ ישראל‬ ‫וזהו לימוד לכל שאר דרשות חז"ל‪ ,‬שהקריאה הפשוטה שלנו בתורה הקדושה‬ ‫רחוקה מאוד מהקריאה הנכונה של חז"ל שידעו "איך לקרוא" את התורה ולפרשה‬ ‫"ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו‪,‬‬ ‫וגו' ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית"‪( ,‬י"ט‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬ ‫במושגים הנכונים והעמוקים לפי אמות המידה של תורתינו הקדושה‪.‬‬ ‫מבואר כאן גודל מסירות נפשו של לוט עבור הכנסת אורחים‪ ,‬שאע"פ שהתגורר‬ ‫טעם גירוש ישמעאל ‪ -‬והלימוד לדורות‬ ‫בסדום‪ ,‬מקום שעפ"י החוק אין להכניס אורחים‪ ,‬ומה גם שכל אנשי העיר נסבו על‬ ‫הבית לתבוע את לוט להוציא את אורחיו החוצה‪ ,‬מ"מ לוט מסר נפשו ולא נכנע‬ ‫ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה (כא‪ ,‬י)‬ ‫לאנשי העיר‪ ,‬ועשה משתה לאורחיו ונתן להם מקום ללון וכו'‪.‬‬ ‫שמעתי בשם הקדוש החפץ חיים זצ"ל ששרה רצתה לגרש את ישמעאל כדי‬ ‫ויש להתפלא מהיכן נעשה לוט "צדיק" כ"כ עד שמסר נפשו עבור מצוות‬ ‫שיצחק לא ילמד ממעשיו‪ ,‬ואברהם חשב ההפך‪ ,‬מוטב שיהיו יחדיו כדי שיוכל‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬והרי הוא כבר פרש מאברהם אבינו‪ ,‬ואמר "אי אפשי לא באברהם‬ ‫לשמור עליו להצילו מחטא וגם יצחק ישפיע על ישמעאל לטובה‪ ,‬והקב"ה הכריע‬ ‫ולא באלוקיו" (רש"י לעיל י"ג י"א)‪ ,‬והלך אחר תאוות ליבו להתגורר בסדום אע"פ‬ ‫ששרה צודקת‪ ,‬וחשש גדול יותר הוא שישמעאל ישפיע על יצחק‪ ,‬וטעמו פשוט‬ ‫שידע ש"אנשי סדום רעים וחטאים מאוד לה' מאוד"‪ ,‬וא"כ היאך נשאר בצדקות‬ ‫שקל מאד ליהודי לפרוק עול ולהתקלקל‪ ,‬וקשה יותר ללכת בדרך התורה ובפרט‬ ‫מופלגת כ"כ למסור נפש כפשוטו למצוות הכנסת אורחים‪( ,‬ועי' בפירש"י שלוט למד‬ ‫בסביבה רעה‪.‬‬ ‫כן מאברהם‪ ,‬אך עדיין צ"ב היאך מסר נפשו עבור זה לאחר שכבר אמר "אי אפשי לא באברהם‬ ‫לכן יש להזהר מאד כששוקל יציאתו למקומות מרוחקים להשפיע לילך בדרך‬ ‫ולא באלוקיו"‪ ,‬וכאמור)‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬לבדוק היטב אם הדבר לא יפגע בחינוך בניו‪ ,‬ואם הם לא יושפעו מן‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬שלוט ידע היטב שהדרך היחידה שלו להינצל ממידת הדין‬ ‫הסביבה‪ ,‬ואב ואם מחוייבים תמיד להשגיח על בניהם שיתחברו לחברים טובים‬ ‫המתוחה על סדום‪ ,‬הוא רק בזכות קרבתו לאברהם אבינו [וכמו שבאמת נאמר‬ ‫דוקא‪ ,‬ואין לך גרוע מחבר רע שבידו השפעה עצומה והילד טבעו לקלוט כל דבר‪,‬‬ ‫בפסוק (י"ט כ') "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה"‪ ,‬והרי‬ ‫וכבר הכריע הקב"ה שאין לנו להתחסד על חשבון בנינו‪.‬‬ ‫שלוט ניצל רק בזכות אברהם]‪ ,‬ולכן מסר נפשו למצוות הכנסת אורחים‪ ,‬כי ידע‬ ‫‪‬‬ ‫שזכות אברהם לא תגן עליו אם לא יילך בדרכו‪ ,‬ולכן בהכרח כדי להינצל הוא‬ ‫ועובדא הוי אצל בעל התניא זצ"ל שבא אליו פעם בא אחד ואמר לו שברצונו‬ ‫מוכרח לדבוק במידתו של אברהם אבינו להיות מכניס אורחים‪ ,‬כדי שעי"ז יהא‬ ‫ללכת לאוניברסיטה‪ ,‬ובעל התניא הזהיר אותו מאוד שהוא עלול להתקלקל שם‪,‬‬ ‫כוח בזכות אברהם להגן עליו‪.‬‬ ‫והלה השיב שאינו מתפעל מהסביבה‪ ,‬והוכיח כן שהרי נמצא ומסתופף בצלו (של‬ ‫‪‬‬ ‫בעל התניא) ולא הושפע מקדושתו‪ ,‬וא"כ באותה המידה גם אם יילך לאוניברסיטה‬ ‫בעוונותינו הרבים‪ ,‬מה שלוט ידע והבין כדבר פשוט‪ ,‬היום ראשי השלטון אינם‬ ‫לא יושפע מטומאת הרשעים הנמצאים שם‪ .‬והשיב לו בעל התניא שהוא טועה‪,‬‬ ‫מבינים‪ ,‬שהרי לוט ידע שאם הוא רוצה שזכות אברהם תגן עליו‪ ,‬הוא מוכרח‬ ‫שהרי טומאה מקבלים בנגיעה בעלמא‪ ,‬אבל קדושה אין מקבלים על ידי מגע‬ ‫לדבוק בדרכי אברהם‪ ,‬אבל היום ראשי השלטון בארץ הקודש‪ ,‬דורשים מצד‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הנגיד הנכבד הרה"ח ר' משה יעקב שירהפר שליט"א‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הרה"ג ר' אברהם ישעיהו שטרנבוך שליט"א‬ ‫ולאביו הנגיד הנכבד הרה"ח ר' שמשון שירהפר שליט"א‬ ‫מקורבו וחביבו של זקנו רבינו מרן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת ‪ -‬הנכדה‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו בשעטו"מ‬ ‫יה"ר שיראה דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫יה"ר שיראה דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫מחמת ההכרח כפי שכפאו שד למסור את בנו למיתה‪ ,‬אלא עשה כן מתוך שמחה‬ ‫והגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל הביא לזה ראיה מגמ' ערוכה בברכות (כ'‬ ‫גדולה‪ ,‬וכמו שנאמר להלן (כ"ב ד') "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו"‪,‬‬ ‫ע"א)‪ ,‬דאיתא שם בגמ' "מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא‪ ,‬ומאי שנא אנן‬ ‫ופירש"י שם "נזדרז למצוה‪ ,‬ויחבוש הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו‪ ,‬שהאהבה‬ ‫דלא מתרחיש לן ניסא‪ ,‬קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם‪ ,‬אנן לא‬ ‫מקלקלת השורה"‪.‬‬ ‫מסרינן נפשין אקדושת השם" [והיינו שהטעם שהראשונים היו זוכים לניסים‬ ‫ויותר מכן כתב הר"ן (דרשות הר"ן‪ ,‬הדרוש השישי) לדייק מהלשון שאמר הקב"ה‬ ‫זהו משום שמסרו נפשם על קידוש ה']‪ .‬והביאו שם בגמ' דוגמא למסירות נפשם‬ ‫לאברהם אבינו "קח נא את בנך את יחידך" בלשון בקשה‪ ,‬שהקב"ה לא ציווה כן את‬ ‫של הראשונים על קדושת ה'‪ ,‬מרב אדא בר אהבה שקרע בגדים פרוצים של אשה‬ ‫אברהם אבינו בדרך ציווי אלא רק בדרך של בקשה‪ ,‬וכמבקש ממנו שימחול לו על‬ ‫שהלכה בפריצות‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ההבטחה שהבטיחו "כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬וכלשון הר"ן שם "ולו היה אברהם‬ ‫ואמר הגר"ש דהרי מפורש להדיא בגמ'‪ ,‬שהמושג "מסירות נפש על קידוש‬ ‫משיבו הן לי לא נתתה זרע כי אם זה‪ ,‬והבטחתני בו‪ ,‬ואיך אעשה זה‪ ,‬לא נחשב לו‬ ‫ה'"‪ ,‬איננו דווקא במי שמוסר נפשו כפשוטו למות על קידוש ה'‪ ,‬שהרי רב אדא‬ ‫עוון ולא ישיגנו עונש מזה‪ ,‬ואעפ"כ לגודל אהבתו את השם יתברך מצא את לבבו‬ ‫בר אהבה לא מסר נפשו למיתה על קידוש ה'‪ ,‬ומ"מ כינו אותו בגמ' בלשון "מסרי‬ ‫לעקדו‪ ,‬כדי שיעשה חפץ השם יתברך לבד‪ ,‬ואע"פ שאילו לא עשאו לא היה משיגו‬ ‫נפשייהו אקדושת השם"‪ ,‬וע"כ מבואר בזה שכל מי שמתגבר על ניסיון בחייו‪ ,‬הרי‬ ‫עונש כלל‪ ,‬וזהו ענין העקידה וסודו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והרי מבואר בדברי הר"ן ש"עניין‬ ‫הוא נחשב כ"מוסר נפשו על קידוש ה'"‪.‬‬ ‫העקידה וסודו" הוא האהבה העצומה שגילה אברהם אבינו לקב"ה בכך שבחפץ‬ ‫לב שמח לעקוד את בנו כדי לעשות נחת רוח לקב"ה אע"פ שלא היה מחויב בזה‪.‬‬ ‫ביאור מעלת העקידה‬ ‫וזהו לימוד כללי עבורינו לכל המצוות כולם‪ ,‬שלא די בעצם קיום מעשה‬ ‫"ויעקוד את יצחק בנו" (כ"ב ט)‬ ‫המצווה בפרטיה ודקדוקיה‪ ,‬אלא צריך לקיים המצוות בשמחה מתוך אהבת ה'‪,‬‬ ‫נראה לפרש במעלת ה"עקידה"‪ ,‬שעיקר החידוש במעשה העקידה אינו עצם‬ ‫ובספרים מבואר שמצווה שנעשית בשמחה מקבלים עליה שכר הרבה יותר לאין‬ ‫פעולת העקידה‪ ,‬כי זה בוודאי ברור שאברהם אבינו יקיים את ציווי ה' ללא עוררין‪,‬‬ ‫ערוך ממצווה הנעשית שלא בשמחה‪.‬‬ ‫אלא עיקר החידוש הוא בגודל אהבת ה' שבער בקרבו‪ - ,‬שלא עשה מצווה זו‬ ‫ניצול הזמן בלילי שבתות ומוצאי שבתות הארוכים של החורף‬ ‫(נאמר בהיכל הישיבה הק’ לאחר ה”שיעור כללי” שבוע שעבר)‬ ‫קצת במסחר כדי שלא יזדקק ליהנות מהציבור‪ ,‬אבל קבע לעצמו שעות ביום‬ ‫אנחנו מתחילים עכשיו “זמן חורף” ארוך של שישה חודשים‪ ,‬ובוודאי כולם‬ ‫שלא יבטל אותם מלימוד התורה בשום פנים ואופן ואפילו אם יפסיד ממון רב‪.‬‬ ‫רוצים לעלות מאוד בתורה‪ .‬ויש לעורר במיוחד על ניצול הזמן בלילי שבת‬ ‫ופעם אחת באו לביתו סוחרים גדולים אליו באותם השעות שלמד‪ ,‬ורצו‬ ‫ומוצאי שבת של החורף שיש בהם זמן הרבה ללימוד התורה‪ ,‬וזהו הזדמנות‬ ‫לעשות עמו עיסקה גדולה שיוכל להרוויח על ידה סכום עצום על ידי עיסקה‬ ‫לכל אחד להתעלות מאוד בתורה‪ ,‬ויש לידע שכל העליה בתורה של בחור‬ ‫של כמה מינוט (דקות)‪ ,‬אך אשתו לא הסכימה להם להיכנס להפריעו מלימודו‬ ‫בישיבה‪ ,‬תלוי ברציפות הלימוד כל השבוע‪ ,‬אבל מי שמתבטל בימי שישי ושבת‬ ‫ומחמת זה הפסיד העיסקה‪ ,‬וכששמע מזה שמח שמחה גדולה‪ ,‬ואמר שעל ידי‬ ‫ח”ו‪ ,‬מזיק לנפשו הרבה לכל עיקר צמיחתו‪ ,‬וכמו שאמרו חז”ל “אם תעזבני יום‪,‬‬ ‫זה יקבל שכר רב על כל תורתו‪ ,‬ומשום שבזה הוכיח שכמה רגעים של לימוד‬ ‫יומיים אעזבך”‪.‬‬ ‫התורה שווה לו הרבה יותר מכל חללא דעלמא‪ ,‬וממילא יקבל שכר גדול מאוד‬ ‫וכבר שמעתי מפי הגאון רבי אהרן קוטלר זצ”ל שהביא לשון הרמב”ם (פ”ג‬ ‫על כל רגע של לימוד התורה‪ ,‬שהרי כל רגע שווה אצלו הרבה מאוד‪.‬‬ ‫מהלכות ת”ת ה”ג) שכתב וז”ל “מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו‬ ‫וזהו לימוד גדול שיש בו חיזוק רב לכל אחד‪ ,‬שמי שמוסר נפשו ללמוד בליל‬ ‫ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא‬ ‫בתלמוד תורה ודברי חכמה’ עכ”ל‪ ,‬והרי מבואר בדברי הרמב”ם יסוד גדול‪,‬‬ ‫שבת ובמוצאי שבת שקשה ללמוד בהם‪ ,‬שכרו רב מאוד על כל רגע שלומד‬ ‫שאפילו איבוד לילה אחד מתורה מזיק מאוד לאדם שלא יזכה בכתר תורה‪,‬‬ ‫כל השבוע‪ ,‬כיון שהוכיח על ידי מסירות נפשו לתורה‪ ,‬שהתורה יקרה אצלו‪.‬‬ ‫וביאר בזה הגאון ר’ אהרן זצ”ח‪ ,‬שלימוד התורה הוא כמו שרשרת שכל קיום‬ ‫ואין לנו מושג מהו “שכר תורה”‪ ,‬ורק צריך לידע שכל רגע הוא כעין מרגלית‬ ‫השרשרת הוא אך ורק על ידי חיבור חוליה אחת לחברתה‪ ,‬ואם נעשה קרע‬ ‫ממש‪ ,‬שבכל רגע אפשר לזכות לשכר נצחי ללא גבול‪ ,‬והקב”ה יזכנו לעשות‬ ‫באמצע השרשרת בטל כל השרשרת‪ ,‬וכמו”כ גם קניין התורה אצל האדם נעשה‬ ‫רצונו בלבב שלם‪.‬‬ ‫אך ורק על ידי רציפות של לימוד התורה יום אחר יום כל החיים‪ ,‬אבל בלא זה‬ ‫‪‬‬ ‫מתנתק החיבור ונופל הקניין שבא על ידי הרציפות‪ ,‬עד כדי שאפילו איבוד‬ ‫לילה אחד מזיק מאוד לאדם שלא יזכה בכתר תורה‪.‬‬ ‫דברים נוספים בעניין זה שנאמרו בליל שבת קודש העבר (פרשת לך לך)‬ ‫וא”כ מה מאוד יש להיזהר לא לבטל הזמן בימי שישי ושבת‪ ,‬כי המבטל הזמן‬ ‫בהיכל הישיבה הק’ בין קבלת שבת למעריב‬ ‫בימים אלו הרי הוא קורע השרשרת ומבטל את קניין הכתר תורה גם בשאר‬ ‫כל אחד יראה להשתתף בסדר לימוד הקבוע בליל שבת ובמוצאי שבת‬ ‫ימות השבוע‪.‬‬ ‫הארוכים של החורף‪ ,‬כי יש בהם זמן רב שאפשר לנצל ללימוד התורה‪ ,‬ואם לא‬ ‫וכן שמעתי בשם מרן הגאון ר’ איסר זלמן מלצר זצ”ל שאמר‪‘ ,‬העולם תמהים‬ ‫קובעים סדר לנצל הזמן‪ ,‬הרי זמן רב עלול ללכת לאיבוד‪.‬‬ ‫ושואלים מדוע לא יוצאים היום מהישיבות גדולי תורה כמו בדורות הקודמים‪,‬‬ ‫אבל הטעם לזה פשוט – כי בשישי שבת שזהו שליש מהשבוע מתבטלים‪,‬‬ ‫ואני עוד זוכר מצעירותי‪ ,‬מה שראיתי אצל האדמו”ר משאץ הגאון הצדיק‬ ‫ומאבדים את כל הרציפות של לימוד התורה’‪.‬‬ ‫רבי שלום מאסקאוויטש זצ”ל‪ ,‬שגם בימי זקנותו לא היה הולך לישון לאחר‬ ‫סעודת הבוקר ביום השבת‪ ,‬אלא היה הולך מיד לאחר הסעודה ללמוד גמרא‬ ‫ומו”ר הגה”צ רבי משה שניידער זצ”ל היה רגיל לומר‪ ,‬שהתואר “בן תורה”‬ ‫שעות רצופות‪ ,‬ובשבתות הקיץ הארוכות בעיר לונדון (ששקיעת החמה בערך‬ ‫הוא תואר מיוחד למי שלומד גם ביום שישי ושבת‪ ,‬ורק הוא נקרא בתואר ‘בן‬ ‫בשעה ‪ 10‬בלילה) היה יושב ולומד משעה שתים בצהרים עד סביבות עשר בלילה‪,‬‬ ‫תורה’ שהוא כמו בן שקשור באביו בכל עת‪ ,‬ואינו רק ‘לומד תורה’ שבא ללמוד‬ ‫כדי לענג את השבת בלימוד התורה‪.‬‬ ‫לפרקים‪ ,‬והיה מו”ר זצ”ל מכנה בחריפות בתואר “סטודנט לתורה” אותם‬ ‫שמתבטלים בימי שישי שבת‪ ,‬שהרי הם כסטודנטים הבאים ללמוד בזמנים‬ ‫והגאון ר’ איסר זלמן מלצר זצ”ל סיפר שבישיבת וואלז’ין לא היה שום חילוק‬ ‫קבועים‪ ,‬ואינם דומים כלל לבני תורה שהם קשורים בתורה בכל מהותם‬ ‫בין שישי שבת לשאר ימות השבוע‪ ,‬והיו לומדים בהתמדה ושומעים שיעור‬ ‫ונפשם‪ ,‬עד שנקראים על שם התורה בתואר “בני תורה”‪.‬‬ ‫בישיבה בכל יום‪.‬‬ ‫ואני זוכר שבישיבה בלונדון אצל מו"ר הגה"צ רבי משה שניידער‪ ,‬היו‬ ‫מי שלומד בשבת – יש לו שכר גדול על כל לימודו‬ ‫הבחורים לומדים בהתמדה ממש עד סמוך לכניסת השבת‪ ,‬ורק זמן מועט קודם‬ ‫ויש לידע שמי שבא ללמוד במסירות נפש בליל שבת ובמוצאי שבת‪ ,‬שכרו‬ ‫כניסת השבת הפסיקו כדי ללכת למקוה‪ ,‬וגם ביום השבת היו לומדים בבוקר‬ ‫גדול יותר על כל לימודו שבמשך שאר ימות השבוע‪ ,‬כיון שבמסירות נפשו‬ ‫בהתמדה – והולכים לסעודה רק בצהרים‪.‬‬ ‫להתאמץ ללמוד גם בזמני קושי‪ ,‬הרי הוא מוכיח כמה התורה חשובה אצלו‪,‬‬ ‫וידוע מה שאמר רבינו החזון איש‪ ,‬שקדושת השבת מסייעת לחדש חידושי‬ ‫ולכן מקבל שכר גדול יותר על כל לימודו שבכל השבוע‪ ,‬וכפי שכתבו הספרים‬ ‫תורה נכונים‪ ,‬ומוכן בו אוצר של סייעתא דשמיא לכל אחד שמנצל הזמן הקדוש‬ ‫שכפי מה שהאדם מעריך את התורה כן הוא מקבל שכרו‪.‬‬ ‫הזה כראוי‪.‬‬ ‫ועובדא הוי אצל זקני הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצ”ל שהיה עוסק‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הנגיד הנכבד‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הנגיד הנכבד‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הרה"ג ר' הערשל זלצר שליט"א‬ ‫הרב ר' יוסף שלאמאוויטש שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר האנזפעלד שליט"א‬ ‫ולבנו הרב ר' אריה זלצר שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו בשעטו"מ בשבוע הבעל"ט‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד בשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד ‪ -‬הבן‬ ‫יה"ר שיראה דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות ממנו רוב נחת דקדושה אכי"ר‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות ממנו רוב נחת דקדושה אכי"ר‬ ‫לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות‪,‬‬ ‫להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪,‬‬ ‫לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם‪,‬‬ ‫חייגו ל‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫חייגו‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪ ,2‬והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם‪.‬‬