שער המלך · Shar Hamelech — לך לך (2026-10-19)

העבירי אותה – ובטל המום! 'ויקח אברם את ישמעאל בנו,
'כך אמר הקדוש ברוך הוא ואת כל ילידי ביתו ,ואת כל
לאברהם :אין בך פסולת – מקנת כספו – כל זכר באנשי
אלא הערלה בלבד; העבר בית אברהם – וימל את בשר
אותה – ובטל המום!' ערלתם בעצם היום הזה;
כאשר דיבר איתו א'להים.
פשט המלך את ידו ונטלן ואברהם בן תשעים ותשע
אולם בסמוך הביא הילקוט שנה ,בהימולו בשר ערלתו.
את המשל בנוסח אחר וישמעאל בנו ,בן שלוש
[ומקורו במדרש אבכיר]: עשרה שנה בהימולו את בשר
'למלך ,שהיה לו אוהב אחד ערלתו .בעצם היום הזה נימול
קרתני ,והיה מבקש לגדלו אברהם וישמעאל בנו .וכל
ולעשותו דוכוס ,ולא היה אנשי ביתו – יליד בית ומקנת
יכול :שהיה בו פגם .אמר לו כסף מאת בן נכר – נימולו
המלך :חגור לך זייני – ואני איתו' (בראשית יז ,כג-כז).
עושה אותך דוכוס! אמר לו: מילה בשותפות
אדוני המלך! הודיעני היאך
בשיר השירים רבה (פ' ד)' :רבי
אני אוזרה! אמר לו :כאשר
אבין בשם רבי שמעון אמר:
הראיתיך – כן עשה!
שיתף הקדוש ברוך הוא ימינו
'כך אברהם :הקדוש ברוך הוא עם אברהם ,ומלו; שנאמר
הראהו .זה שאמר הכתוב (נחמיה ט ,ח)' :וכרות עימו
(תהלים מה ,ד)' :חגור חרבך על הברית'' .וכיוצא בו בבראשית
ירך גיבור וגו'. רבה (פ' מט סי' ב).
'דבר אחר :למטרונא שנכנסה הקדוש ברוך הוא אוחז,
לשאול בשלום המלך .אמר ואברהם מחתך
המלך :כמה היא יפה; אלא ובתנחומא (בובר לך לך סי' כד)
שיש בה מום קימעא! אמרה לו: ביתר ביאור' :אמר לו אברם :ומי
בבקשה ממך ,אמור לי מה מום ימול אותי? אמר לו :אתה לעצמך!
שלי? אמר לה :עשי ציפורנייך – נטל אברהם את החרב ,ואחז
ואת שלמה! אמרה לו :איני יודעת בערלתו ,והיה מתיירא ,לפי שהיה זקן
ליטלן! פשט המלך את ידו ונטלן. היה מרתת; אמר לפניו :ריבונו של עולם!
'כך אמר לו אברהם' :העבר חרפתי' (שם קיט ,לט)! זקן אני! מה עשה הקדוש ברוך הוא כביכול?
מיד – 'וכרות עימו הברית'! וכתיב (שה"ש ז ,ב)' :חמוקי ירכייך שלח ידו ואחז עימו ,והיה אברהם חותך עד שמל .כך עזרא
כמו חלאים ,מעשה ידי אמן''. משבח ואומר (שם ,ו ואילך)' :אתה הוא ה' לבדך וגו' ומצאת את
מהמשל הראשון מבואר ,שהמטרונא הסירה בעצמה את לבבו נאמן לפניך'; 'וכרות לו הברית' – אין כתיב כאן ,אלא:
הפסולת; אבל במשל השני מבואר ,שהמלך עצמו הסיר 'וכרות עימו הברית'!'
הפסולת .נראה שהמשל השני בא לומר ,שהקדוש ברוך הוא ראיתי מי ששאל (רבי משה יוסף ריזל בקובץ בית דוד זכרון יעב"ץ עמ'
לא ביקש הימנו להסיר את הפסולת; אלא רק שיושיט את קסה) :מה הועיל אברהם ,במה שהקדוש ברוך הוא סייעו? הרי
ידו לצורך הסרת הפסולת! גם זה מספיק ,לכריתת ברית עם בזה תחסר מצות המילה :קיימא לן (שבת ג ).שניים שעשאוה
הקדוש ברוך הוא! פטורין; כלומר :עשייה על ידי שניים לא נחשבת עשייה!
ורצה לתרץ ,דאין עיקר המצוה מעשה המילה ,אלא להיות
לפי זה ,יש ליישב השאלה איך אברהם קיים המילה על ידי
נימול .עיין שם.
שניים :אם המצוה הייתה לכרות לבד – אכן לא ניתן היה
לקיימה בעזרה ובשניים; אבל לדברי הילקוט – הקדוש ברוך אך מכל מקום קשה לי :מאחר ומהות המילה היא כריתת
הוא לא ביקש מאברהם שיעשה כל הברית בעצמו ,אלא ברית בין שניים ,וכאן עם הקדוש ברוך הוא ,ככריתת ברית בין
מספיק שיושיט את ידו לצורך המצוה! שני אוהבים – הרי כל עזרה חיצונית מחסירה במהות כריתת
הברית בין השניים! ומה מהני שהוא נימול לבסוף על ידי
מי ימול אותי? הקדוש ברוך הוא?
עוד ראיתי לרבינו עזריה פיג'ו בבינה לעיתים (דרוש סח) העבר אותה ובטל המום
שהסביר תשובת אברהם 'ומי ימול אותי?'' :ואין ספק ,שיראת הנראה ליישב ,לפי המשל שהובא בילקוט שמעוני (לך לך רמז
אברהם עליו השלום למול הוא את עצמו – לא היתה מחמת פא) [ומקורו בבראשית רבה (פ' מו סי' ד)]' :אמר רבי לוי:
סכנה או צער הכאב; אלא היה חושש שמא מחמת חולשתו למטרונא ,שאמר המלך עברי לפניי; ועברה לפניו ,ונתכרכמו
ותשות כוחו ,יקלקל ולא יעשה המצוה כתקנה! פני[ו] .אמרה :תאמר שמצא בי מום? אמר לה המלך :אין ביך
'וזה הוא ,לדעתי ,הויכוח שעבר בינו ובין חבריו (ב"ר פ' מב ס"ס פסולת; אלא ציפורן של אצבע קטנה שלך ,גדולה קימעא.
לאור דבריו נראה ,כי גם החשש שמא לא תיעשה המצוה ח) :כי הוא ,עליו השלום ,מצד חשקו והתלהבותו באהבת
כתקנה לאור זקנותו וחולשתו – גם זה היה רצוי לקדוש ברוך המצוות ,ולעבוד את קונו שציווה על המילה – היה חפץ
הוא ,ובכלל חיבוב המצוה דמילה הוא .גם זה כלול במצות לעשותה הוא בעצמו; להיות הוא המוהל וחותך את בשרו,
המילה :להתכונן ולחשוש שמא לא יקיימנה בשלימות! ולא על ידי אחר ,כי לא היה בזה חיבוב מצוה כל כך .אבל מצד
בכל מילה ה' אוחז ביד המוהל אחר היה חושש :פן מחולשת זקנותו לא ייעשה הדבר כהוגן
על בוריו ,ותהיה המצוה מקולקלת ובלתי שלימה .על כן ,בא
ראיתי לרבינו צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק קדושת שבת מאמר
ליטול עצה מאוהביו הנאמרים על דבר זה .וצודק אומרו
ב)' :וכן במילה ,שהוא תיקון גוף האדם; אף דסוף אדם למות – [המדרש (ב"ר הנ"ל)]' :בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם
הרי סופו לקום בתחיית המתים .וכשהיא בזמנה ,דאז תיקונו למול וכו'' ,ולא אמר' :להימול' :כי הוא ,יתברך ,אמר (בראשית יז,
בשלימות על ידה – היא דוחה שבת ,ונקרא פעולת ה' יתברך. ט)' :ואתה את בריתי תשמור ,אתה וזרעך אחריך'; כי מילת
ועל דרך שאמרו חז"ל באברהם אבינו עליו השלום ,על פסוק 'אתה' השנייה מיותרת! אבל הכוונה :שה' יתברך אמר לו:
'וכרות עימו הברית' ,שהקדוש ברוך הוא אחז בידו ,וכרת 'ואתה את בריתי תשמור' – שהיא ברית המילה; ופירש לו:
עימו .והוא סימן לבניו אחריו :דכן בכל זרע ישראל הנימולים 'אתה' – שתהיה אתה המוהל ,ולא אחרים! ונסתפק אברהם
[במילה בזמנה על כל פנים בייחוד ובהתגלות יותר] – דה' אם מה שאמר לו 'אתה' – היינו שהוא ימול את האחרים,
יתברך אוחז ביד המוהל ,והוא נקרא פעולת ה' יתברך; מה שודאי לאחרים לא יקלקל; אבל הוא את עצמו – הוא רחוק
שאין כן שאר מעשה מצוות!' שיהיה יכול למול את בשרו בלי שום קלקול! וזה 'בשעה
הרי לפי דברי רבי צדוק מעשה המילה של אברהם הוא שאמר לו למול' – דהיינו :שיהיה הוא המוהל – נמלך על ענין
לדורות :הם יושיטו את ידם ,והקדוש ברוך הוא יסייע במילה זה בשלושת רעיו.
לדורות! 'וענר אמר לו הטענה הנראית בתחילת הדעת ,כפי מה
סנדקאות שנסתפק אברהם אבינו עליו השלום עצמו :שכבר הוא בן
ראיתי למרן מר חמי זיע"א בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' עז) מאה שנה ,חלוש הטבע וחסר הכוח ,ו'אתה הולך ומצער
שהביא מקור לסנדקאות' :סמוכים מן התורה למצות עצמך' – אתה בידך תהא מצער את עצמך ,ולא על ידי זולתך
סנדקאות' :גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף' (בראשית – ודאי לא תוכל עשוֹהו מבלי קלקול! ואם כן ,כשאמר לך
נ ,כג); ותירגם יונתן בן עוזיאל' :בני מכיר בר מנשה כד א'להים 'אתה' – ודאי לא נתכוון אלא שתמול האחרים ,כי בזה
אתיילידו – גזירינון יוסף' .וכתב המפרש שם :רצה לומר: יכול תוכל; אבל המילה שלך לא תהיה על ידי עצמך אלא על
שיוסף היה הסנדק ,שעל ברכי יוסף היו נימולים .ובספר ידי אחרים.
הרוקח (סי' קח) כתב בשם מדרש תהלים (מזמור לה; והובא 'ואשכול טען לו טענה אחרת ,מדינית; ואמר :שאין ראוי
בילקו"ש תהלים רמז תשכג)' :ברכיים – מהם אני עושה סנדיקוס יעשה הוא עצמו הפועל הזה; מפני שיש לו שונאים ,ויבקשו
לילדים בשעת מילה ופריעה' .ובמדרש חזיתא :הקדוש ברוך עילה כל דהו להתקוטט עימו; כי יאמרו :מה שהוא מל את
הוא נעשה שושבינו של אברהם בעת שמל; שנאמר' :וכרות עצמו – מגודל לבב היה זה :כי לא החשיב לשום אחר זולתו
עימו הברית' .עד כאן .וראה עוד בספר שערי צדק שער יהיה כדאי וראוי לשלוח ידו בבשרו ,או לעשות פעולה כזו;
החצר (ס"ס שא). כי כולם טמאים בעיניו ופחותים בערכו .וכדי ביזיון וקצף! על
'והנה בדרשות מהרי"ל (מנהגים ריש הל' מילה) כתוב :מהרי"ל, כן ,אינו מהנאות – אלא שתעשהו על ידי אחר .ולמען לא
כשנעשה בעל ברית ,דהיינו :סנדק – היה נוהג לטבול; כדי תהיה כאן קנאה ,יש דרכים הרבה להשבית מדנים :על ידי
להכניס התינוק בטהרה לבריתו של אברהם אבינו .ואמר: גורל ,או כיוצא .אבל 'את הולך ומסייף עצמך [בין שונאיך]',
גדולה מצות בעל ברית שהוא הסנדק – יותר ממצות המוהל; כאמור :את בעצמך ולא אחר? זה לא יתכן!
מפני שרגלי הסנדק – נדמו למזבח הזהב ,וכאילו מקטיר 'אך ממרא ,השלם שבכולם ,אמר לו שכל אלו טענות
קטורת לה'! ומטעם זה כתב רבינו פרץ :מה שאין כופלים מזוייפות; ושהכוונה האמיתית בדבריו יתברך ,היא שהוא
לתת בניו לבעל ברית אחד פעמיים ושלוש; רק לכל בן אחד, ימול את עצמו .ועליו ישליך יהבו ,שהצילו מן הסכנות
בורר לו [אבי הבן] סנדק אחר – משום שאמרו ביומא (כו:): הראשונות – יהיה בעזרו .ואם כן ,הדבר הזה שאמר לך למול
חדשים לקטורת ,בואו והפיסו! וכהן שהקטיר פעם אחת – לא במילת 'אתה' – '[א'להיך שעמד לך בכבשן האש ,ובמלכים,
שנה בה מעולם; מפני שהקטורת מעשרת ,שנאמר (דברים לג, וברעבון; והדבר הזה שאמר לך למול] – אין אתה שומע וכו''?
י)' :ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך' ,וסמיך ליה (שם ,יא): ירצה :אינך שומע ומבין כוונתו האמיתית ,שהיא כוללת בין
'ברך ה' חילו'; לפיכך בכל פעם היו מעשירים לכהן אחר .והוא לעצמך בין לאחרים? וזכה בעבור זה שייגלה הקדוש ברוך
הדין לכאן .עד כאן .וכן פסק הרמ"א בהגה יורה דעה (סי' רסה הוא על אברהם בחלקו.
סע' יא) :שהסנדק הוא כמקטיר קטורת ,ולכן נוהגים שלא ליתן 'ועם כל זה ,לאשר יש בזה חשש גרעון וחסרון בעצם שלמות
שני בנים לבעל ברית אחד; כמו שאמרו לגבי קטורת :חדשים המצוה ,שלא תישאר גמורה כתקנה – רצה לידע הדבר
לקטורת; רבינו פרץ .עד כאןב. בפירוש מפיו יתברך ,ואמר בשעת מעשה :ומי ימול אותי? וכו'.
'והנה בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא (חיו"ד סי' פו) העיר, ואז נטל הסכין לעשות המצוה הוא בעצמו ,כי זה מעיקרי
שלכאורה מניין לו לרבינו פרץ לדמות הסנדק למזבח מקטר הזריזות בה'.
ב א"ה .ראה מסקנתו שם ביחוה דעת' :בסיכום :אין לחוש כלל לשבת א א"ה .כן הוא ברוקח ,ולא מצאתי לשון זו במדרשים .וראיתי מי
סנדק שתי פעמים או יותר אצל אנשים שונים; ומכל שכן אצל בניו שציין עליו לשיר השירים רבה הנ"ל.
וקרוביו .ו'שומר מצוה לא ידע דבר רע' (קהלת ח ,ה)'.
דמצוות הברית שונה מכל מעשה המצוות :כאן התחדש, קטורת? יותר היה לו לדמותו למקריב קרבן במזבח החיצון;
שגם הושטת ידיים וסיוע לברית – נחשבים כברית עצמה; כי דם הברית ,דומה לדם הקרבן הקרב על מזבח החיצון!
וזהו דין מיוחד בברית מילה! [ובזוהר הקדוש פרשת לך לך ,דף צה עמוד א :האי מאן
דמקריב לבריה [למצות מילה] – כאילו אקריב כל קרבנין
כעין זה מצאתי לרבינו צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה אות
דעלמא קמי קודשא בריך הוא ,וכאילו בני מדבחא קמיה וכו'].
נח)' :ועל כן אמר באברהם 'וכרות עמו וכו'' :שה' יתברך אחז
ותירץ :ונראה שיצא לו כן ממה שאמרו בבראשית רבה (פ' מז
עימו ,ומצא עצמו מהול (ב"ר פ' מז סי' ט); לא שהוא מל את
סי' ז) :בשעה שמל אברהם את עצמו ואת ילידי ביתו ,העמיד
עצמו ,כאילו השתדלותו פעל זה .וזה טעם דאין בזה עניין
גבעה של ערלות; וזרחה עליהן חמה ,והתליעו ,ועלה ריחן
השתדלות אדם כבשאר מצוות .ועל כן נימול בעודו תינוק,
לפני הקדוש ברוך הוא כקטורת סמים ,וכעולה שהיא כליל
שלא ידע כלום :כי אין בזה השתדלותו; רק שה' יתברך
לאישים[ .וכן הביא המדרש הזה מרן בבדק הבית ,סוף סימן
החתימו חותמו שהוא מוגדר מערווה ,ואפילו שלמראית עין
רסה ,בשם ארחות חיים (מילה אות ט)] עד כאן .וזכה לכוון למה
אינו כן'.
שכתב בליקוטי רבינו בצלאל אשכנזי בשם תוספות כתיבת
כן מצאתי גם בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' קכג)' :ודורשי רשומות יד ,הביאו מרן החיד"א בספר פתח עינים (יומא כו ).בדיבור
אמרו (בעה"ט דברים ל ,יב)' :מי יעלה לנו השמימה' (דברים שם), המתחיל '[תנא] מעולם לא שנה בה אדם' ,דאיתא במדרש
ראשי תיבות' :מילה'; וסופי תיבות שם הוי"ה ברוך הוא .נראה הטעם שיש לאדם להשתדל להיות סנדק – לפי שדומה
לי דרמוז בזה :אפילו מצות מילה שהיא נגד הטבע – מכל מצוה זו לקטורת .שבשעה שמל אברהם את עצמו ואת ילידי
מקום קרובה אל האדם 'בפיך ובלבבך לעשותו' (שם ,יד); כל ביתו ,ירד לשם הקדוש ברוך הוא .אמרו לו מלאכי השרת :מה
הבא לטהר ולעשות המצוה – מוצא את עצמו נעזר מה' לך לפנות לגבעת הערלות? אמר להם :חביבים עליי כקטורת
יתברך .ואיתא במדרש ,שהיה אברהם אבינו עליו השלום סמים! כתיב חד קרא (יהושע ה ,ג)' :גבעת הערלות'; וכתיב התם
נרתע לאחוריו; סייע כביכול הקדוש ברוך הוא על ידו .וזה (שה"ש ד ,ו)' :אלך לי אל הר המור ,ואל גבעת הלבונה' .וסיים
דכתיב' :וכרות עימו הברית' .וכל זה רמוז בראשי תיבות וסופי בפתח עינים :שמכאן סיוע להנודע ביהודה הנ"ל ,עיין שם .וכן
תיבות' :לא בשמים היא' חוץ לטבע' ,לאמר :מי יעלה לנו כתב עוד בספרו ברכי יוסף בשיורי ברכה (סי' רסה סק"ה); עיין
השמימה' ,אפילו מצות מילה; כי ה' יתברך עומד על צידו, שם'.
וקרוב אליו הדבר לעשותו .כנ"ל'.
ואמנם יש מקור לחשיבות הסנדקאות; אבל עדיין לא נודע
והיינו כאמור :שבמצות מילה התחדש' ,מי יעלה לנו מניין המנהג לחשיבות הכיבודים וה'קוואטער' ו'חייקה',
השמימה' :שהקדוש ברוך הוא מסייעוה. להושטת התינוק מיד ליד עד לסנדק?ג הן לא מצאנו בשום
ד
אמנם איתא בגמרא (ע"ז ג' :).שאין הקדוש ברוך הוא בא מצוה כיבודים רבים לכבד כמו כן בסיוע המצוה!
בטרוניא עם בריותיו'; אולם נראה דבברית המילה התחדש
כיבודים במילה
חידוש יותר גדול :לא רק בעשיית פעולה של מצוה; אלא
אפילו בכריתת ברית ,המהווה חיבור הקדוש ברוך הוא באדם, לפי המבואר ,נראה לומר דזה המקור לחשיבות הכיבודים
שהוא עניין מהותי ,והיתה נצרכת לו פעולה משמעותית מצד הרבים במילה; ולא עוד אלא גם חשיבות לסייע בהחזקת
האדם – עם כל זה הוא אינו בא בטרוניה ,ולא מכביד על רגלי התינוק :לאור האמור בילקוט ,שאמר הקדוש ברוך הוא
ישראל את קיום פעולת המצוה; אלא כל הושטת יד – לאברהם רק שיגיש ידיו ,והקדוש ברוך הוא ימשיך הברית,
ו
חשובה היא לפניו! נראה דאין הכיבודים רק מדין 'ברוב עם הדרת מלך'; אלא
המתפללים ,כמו שנהוג אצל הספרדים ,יש גם כן מעלה של 'ברוב ג אמנם בדידי הוויא עובדא ,אשר בברית לבני הבכור ,שרבתה
עם הדרת מלך'. השמחה בבית מרן מר חמי זיע"א ,ביקש בכל זאת למהר ולדלג על
ה אכן ,מספר 'קדוש ברוך הוא' [עה"כ] ,עולה בגימטריה כמספר 'מי הכיבודים; ואמר בלשונו' :חרק'ה!' זאת ,למרות שבאו שם הרבה
יעלה לנו השמימה' [.]651 רבנים ,ומהם מוריי ורבותיי מרן המשגיח רבי מאיר חדש וחתנו מרן
מצאתי עוד ,כי מספר 'הקדוש ברוך הוא באדם' ,עולה בגימטריה ראש הישיבה רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל ,והיה בדעתי לכבדם.
כמספר 'ברית המילה' [ .]702וכמו כן גם מספר 'שבת'; כי בשניהם צריך עיון ,האם היה טעמו מצד 'שיהוי מצוה לא משהינן' (יבמות לט,).
נאמר 'ברית עולם' :במילה כתיב (בראשית יז ,יג)' :הימול ימול יליד או מפני שמיהר ללכת אחרי הברית לבית הדין; כי כן היה מעשה:
ביתך ומקנת כספך; והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם' .ומשבת תיכף אחר הברית הוא הודיעני שהוא ממהר אל בית הדין ,ואין
כתיב (שמות לא ,טז)' :ושמרו בני ישראל את השבת ,לעשות את ביכולתו להשתתף עימנו בסעודה .לא הסכמתי; הן הכל באו
השבת לדורותם ברית עולם' .ואכן ,גם 'יום שבת' ,וגם 'יום ברית בשבילו! הודעתי תיכף ומיד שהסעודה תתקיים בשעה .2טכבר
המילה' עולים כל אחד כמספר 'ברית עולם' במכוון [.]758 נוכח תי כמה היה חשוב לו לדייק בבואו אל בית הדין ,מאחר והוזמנו
ו חשבתי ,מה אפשר להוציא מכאן לקראת הבחירות הממשמשות אנשים לשעה מסויימת .הם לא אשמים שלחתנו יש ברית!
ובאות .אנחנו תשושים וזקנים כבר מכל הרדיפה נגד עולם התורה. [א"ה .ראה עוד במאמר 'חיי שרה – מלכות' לפרשת חיי שרה].
עלולה להתגנב מחשבה ,שמה כבר ניתן לעשות; אפילו יחוקקו ד אמנם במטל השמים (ח"א סי' כו) הבאנו מקור מהגמרא (זבחים יד:
איזה חוק – כבר יבטלו אותו הערכאות .אך צריך לדעת ,כי יש כאן מנחות סב ).ממעשה הקרבן ,שהיו מעבירין האיברים חלקי הקרבן על
עניין של כבוד שמיים .אנחנו עושים את מה שעלינו – והוא ישלים ידי כמה כהנים ,ומבואר שם הטעם :משום 'ברוב עם הדרת מלך'
את המלאכה! וכן ,גם החששות הן משהו .בכריתת ברית עם הקדוש (משלי יד ,כח).
ברוך הוא ,הכאב והחשש – גם הוא רצוי לפניו! רציתי ללמוד מכאן ,שגם בחלוקת אמירת המזמורים בתפילה בין
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
