gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קו ב ץ ג ליונו ת‬ ‫‪%‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור‬ ‫ל או ר ם ו לו‬ ‫לאור קריאתו הטהורה והברורה של‬ ‫רבנו מרן ראש הישיבה‬ ‫הגרי"ג אדלשטיין זצוק״ל‬ ‫לא להתעדכן כלל בענייני הבחירות‬ ‫במוצאי בחירות‬ ‫ולהקדיש את השעות הללו‬ ‫לזכויות לימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫תתקיים מסגרת לימוד אי"ה במוצאי י‪1‬ם הבחירות‬ ‫בין השעות ‪, 23:00-21:00‬‬ ‫( מ תוכ ם שעה וחצי ב ת עני ת דיבור)‬ ‫מתוך החלטה נחושה ש"טוב לי תורת פיך"‬ ‫■‪//‬‬ ‫ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת | להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ ‪k .g ily o n o t @ g m a il.c o m | 053-3145900‬‬ ‫^‬ ‫ל ע"נ ג או ל ה ב ת ב לו ד ע" ה תנ צ ב״ ה‬ ‫לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל‬ ‫■־*‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי‬ ‫לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע‪,‬‬ ‫ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי‪,‬‬ ‫ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'‬ ‫מנוי‬ ‫עבור הקובץ הגדול )‪(A4‬‬ ‫עבור הקובץ הרגי ל‬ ‫בלבד ‪6 0 0‬‬ ‫‪2 5 0‬בל־‪,‬‬ ‫(ניתן לחלק עד ‪ 10‬תשלומים)‬ ‫(ניתן לחלק עד ‪ 10‬תשלומים)‬ ‫בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ‬ ‫(אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)‬ ‫■תקופת המנוי‬ ‫מפרשת ברא שית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)‬ ‫בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ גליונות׳‬ ‫‪k.gilyonot@gmail.com | 053-3145900‬‬ ‫ההגרלה תתקיים אי״ה שבוע הבא‬ ‫כלל הזוכים בהגרלות האחרונות יקבלו טלפון‬ ‫—‬ ‫לתאום קבלת הפרס בהקדם‬ ‫״ כ ו ש נ ת יו ס ף י ע ק ב ״‬ ‫לתשלום על הקובץ ולתרומות‬ ‫במכשירי האשראי שבבתי הכנס ת‬ ‫לימוד פרקי משניות‬ ‫יש לבחור בלחצן קופות נוספות‪,‬‬ ‫לעילוי נשמתו של הרב ר יוסף יעקב ב׳׳ו‬ ‫חיפוש‪ ,‬ולרשום קובץ גליונו ת‬ ‫אויה לייב גולדשטוף זצ״ל‬ ‫או דרך הטלפון נדרים פלוס‬ ‫כל פוק משניות מזכה בכוטיס הגולה המבצע‬ ‫במסי ‪ 03-7630585‬שלוחה ‪48 6‬‬ ‫מיועו לבנים ובנות ולכל הגילאים יש לעוכן‬ ‫(במכשיוי האשואי שבביהכנ׳׳ס או במייל‬ ‫קהילות‬ ‫מעוכת ׳׳קובץ גליונות׳׳) על הלימוו מוי שבוע‬ ‫במס' ‪ 073-2757000‬שלוחה ‪4311‬‬ ‫החל מצאת השבת ועו ליום ואשון בצהוים‬ ‫או בהעברה בנקאית‬ ‫בנק מרכנתיל ‪ 17 -‬סניף ‪ 745‬מס' חשבון ‪71262‬‬ ‫‪ 8‬חכים יקבלו כרטיס‬ ‫ע"ש קובץ גליונו ת‬ ‫נטען לקנית ספרים‬ ‫ס־עיספו‬ ‫‪.S k‬‬ ‫בסר ‪ 40‬עו״ח כל אחד‬ ‫‪w‬‬ ‫להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר‬ ‫ניתן לפנות למס' ‪0 5 3 - 3 1 4 5 9 0 0‬‬ ‫מייל‪k.gilyonot@gmail.com :‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רבי יהודה הנשיא ‪ 52‬בני בר ק‬ ‫גיליון מס׳ ‪ 659‬פרשת לך לך‬ ‫ץ‬ ‫תשפ"ז שנה חמש ע שרה‬ ‫מדור זה נכתב לעילוי נשמת‬ ‫אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב ישעיהו‬ ‫ויסברג זצ"ל‬ ‫ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פסח יעקב אנגל‬ ‫זצ"ל תנצב"ה‬ ‫‪fC‬׳‬ ‫*בעלי אסופות ‪ -‬עניני נישואין *‬ ‫ואביונים‪ ,‬ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג״ע ע׳׳ש‪,‬‬ ‫לרגל שמחת נישואי בת ידידינו החשוב הגר״ש ויסברג שליט׳׳א‬ ‫‪f i‬‬ ‫שבאים בכל סעודת מצוה‪ ,‬ועי׳ במג׳׳א סי׳ רכ׳׳ה סק׳׳ד בשם ילקוט‬ ‫עב״ג החתן רבי משה שטרנפלד שליט״א ט"ו מרחשון תשפ״ו‬ ‫חדש סי׳ כ"ט דשמחת בר מצוה הוא כיום שנכנס לחופה)‪.‬‬ ‫שיזכו לבנות בית נאמן בישראל ולראות דורות ישרים מבורכים‬ ‫‪:‬‬ ‫ללכת לקברי אבות לפני חתונת הצאצאים‬ ‫ממתי להתפלל על זיוג טוב‬ ‫נשאל רבינו זצ״ל‪ ,‬האם היו הולכים לקברי אבות ביום החתונה‪,‬‬ ‫נשאל רבינו זצ׳׳ל‪ ,‬ממתי צריכים ההורים להתחיל להתפלל על‬ ‫והשיב‪ ,‬אצלינו לא נהגו כן‪( ,‬דרך שיחה ח"א עמוד קנ״ב‪ ,‬ובשי״ח‬ ‫צאצאיהם שיזכו להשיא אותם בשעטו״מ בשידוך טוב עבור כל‬ ‫שידוך סי׳ רנ׳׳ז כ׳ רבינו שבשמחות אצלו ואצל אביו הקה׳׳י לא‬ ‫אחד‪ ,‬והשיב‪ ,‬משנולדו‪( ,‬שי״ח שידוך אות מ׳׳ט)‪ ,‬ונשאל‪ ,‬ממתי‬ ‫הלכו להתפלל קודם בקברי קרובים ולהזמינם‪ ,‬ובשו״ת שיח‬ ‫בחור צריך להתחיל להתפלל על שידוך‪ ,‬והשיב‪ ,‬מבר מצוה עי'‬ ‫ליצחק סי׳ רל׳׳ה נשאל רבינו‪ ,‬האם יש ענין שחתן יתום ילך לפני‬ ‫קידושין (כ"ט ע"ב) שבן י"ג יכול לקדש‪ ,‬ונשאל‪ ,‬אם בחור צריך‬ ‫החתונה לבית הקברות להזמין את הוריו שנפטרו‪ ,‬והשיב‪ ,‬מי‬ ‫להתחיל להתפלל מגיל בר מצוה על שידוך ממתי לפי״ז צריכה‬ ‫שעושה כך שיעשה‪ ,‬ובקו׳ תא שמע ח" ו עמודים מ"ה מ"ו בסוף קו׳‬ ‫בחורה להתפלל‪ ,‬האם מגיל בת מצוה או אפילו קודם לכן‪ ,‬והשיב‪,‬‬ ‫ברין רחמנא הביא מרבינו‪ ,‬שזה מנהג חסידים ואצלנו לא נהגו כן‪,‬‬ ‫מבת י"ב‪ ,‬ונשאל רבינו באבות (פ׳׳ה מכ׳׳ה) מבואר שבן שמונה‬ ‫ואמר דמגיעים כל הדורות שעוד הספיקו להכיר את בעל השמחה‬ ‫עשרה לחופה היינו שמגיל זה צריך להשתדל להיכנס לחופה כמו‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ובדרך שיחה מובא שאמר רבינו שלא כתוב האם‬ ‫כל הזמנים שנזכרו שם במשנה בן חמש שנים למקרא בן עשר‬ ‫באים ההורים דוקא או גם הסבים והסבתות ונשאר בצ"ע‪ ,‬ועי׳‬ ‫למשנה וא"כ לפי דברי רבינו יוצא שחמש שנים צריך בחור‬ ‫בשו"ת משנה הלכות ח"ה סי׳ רמ"ז שכתב בעניין מה שנהגו היום‬ ‫להתפלל למצוא שידוך טוב‪ ,‬והשיב‪ ,‬נכון‪( ,‬מה טובו אהליך יעקב‬ ‫להזמין את ההורים מג"ע לחופה אנו מאמינים בני מאמינים שהם‬ ‫כ׳׳ד עמוד ג'‪ ,‬וע׳׳ש עמוד ה'‪ ,‬ששאל מרבינו‪ ,‬ע"י איזה דבר אפשר‬ ‫יזכו לבוא לשמוח עם בניהם ע"ש‪ ,‬ועי׳ ידון משה ד׳ סי׳ ל׳׳ג עמוד‬ ‫לזכות לדורות ישרים מבורכים בלי שום פסול ח"ו‪ ,‬והשיב רבינו‬ ‫קל׳׳ג מש׳׳כ רבינו מהזה׳׳ק פ׳ פנחס רי׳׳ט ב׳ והאריך שם בזה‪ ,‬ועי׳‬ ‫ע׳׳י תפלה‪ ,‬וע׳׳ש עמוד י׳׳ב ששאל מי שיש לו חמש בנות בערך‬ ‫שם סי׳ ל׳׳ד ששאל מרבינו‪ ,‬מי יורד האם רק ההורים או גם כמה‬ ‫פחות מגיל בת מצוה האם צריך כבר לעשות השתדלות איך להשיג‬ ‫דורות קודם‪ ,‬והשיב‪ ,‬ההורים יורדים לא ידוע לי שיורדים גם‬ ‫פרנסה שיוכל אח״ב בעתו ובזמנו לחתן אותם בקלות ולא יפול על‬ ‫מדורות קודם‪ ,‬ובגליון מים חיים גליון שט׳׳ז שאל מרבינו זצ"ל‪,‬‬ ‫הצבור‪ ,‬והשיב רבינו‪ ,‬להתפלל)‪ .‬וכתב רבינו דאע׳׳פ שכבר נגזק בת‬ ‫כשיתום או יתומה מתחתנים נהוג שהולכים לקבר של ההורים‬ ‫פלוני לפלוני קודם יצירת הולד כדאי׳ בסוטה (ב׳ א׳) מ׳׳מ התפילה‬ ‫להזמין אותם לחתונה האם אפשר ללכת ולהזמינם לחתונה כאשר‬ ‫מועילה שיזדמן מהר‪( ,‬שי׳׳ך שידוך אות ל״ ו וע׳׳ש אות נ׳׳ב שבגמ׳‬ ‫הבן עדיין בתוך השנה הראשונה של הפטירה‪ ,‬והשיב‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫כתוב קשה לזווגן‪ ,‬לכן יתפלל שזה יהיה מהר) וראוי להתפלל על‬ ‫תוך שנה ראשונה לא ילך להזמינם מכיון שנוהגים לא לבקר קבר‬ ‫זה באלקי נצור לפני יהיו לרצון‪( ,‬שם אות מ׳׳ז וע׳׳ש אות מ"ח‬ ‫בשנה הראשונה)‪.‬‬ ‫שיבקש בפה ולא במחשבה)‪.‬‬ ‫חתן וכלה שומרין זה לזה‬ ‫מקור שהאבות מג׳׳ע באים לשמחות‬ ‫במש׳׳כ הרמ׳׳א (אהע׳׳ז סי׳ ס׳׳ד ס׳׳א) שלא ילך החתן יחידי‪ ,‬הביא‬ ‫אמר רבינו זצ״ל שהמקור שבאים האבות מעולם האמת לנישואי‬ ‫רבינו זצ"ל בשם מרן החזו"א זצ"ל שהשומר צריך שיהיה סמוך בד׳‬ ‫צאצאיהם הוא בזה״ק פ׳ פנחס ע׳׳ש (ח׳׳ג רי׳׳ט ב׳) ואמר לי רבינו‬ ‫אמות של החתן והכלה‪ ,‬והחתן והכלה עצמן משמרין זה את זה‪,‬‬ ‫זצ״ל שיש מקור בדרשות ר"י אבן שועיב תלמיד הרשב״א על‬ ‫ומהני שומר אפי׳ כשאינו מכוין לשם שמירה‪( ,‬קונטרס הזכרונות‬ ‫הפסוק בפ׳ חיי שרה (פכ׳׳ד ס׳׳ז) ויביאה אהלה שרה אמו שכתב‬ ‫סי׳ ל׳׳ט אות כ׳׳ט)‪ .‬וכן ב׳ חתנים משמרין זה את זה‪( ,‬תורת חיים‬ ‫ממדרש ששרה באה באהל לראות שמחת בנה‪ ,‬ונשאל רבינו זצ״ל‪,‬‬ ‫נישואין בסוה׳׳ס אות קס׳׳ב דכל א׳ נעשה שומר לחבירו)‪.‬‬ ‫האם באים האבות מדורות קודמים מג׳׳ע‪ ,‬לשמחת בר מצות של‬ ‫צאצאיהם‪ ,‬והשיב רבינו זצ״ל‪ ,‬כתוב רק בנישואין‪( ,‬עזרת אליעזר‬ ‫שמירת קטן מי שאינו שומר תו"מ ויחידי בביתם‬ ‫עמוד ל׳׳ט וכונת רבינו דבחז״ל לא מצינו רק בנישואין‪ ,‬ועי׳ בדרך‬ ‫לענין קטן השיב רבינו זצ"ל דג׳׳כ יכול לשמור (לענין מזיקין מצינו‬ ‫שיחה ח׳׳א פ׳ ויצא עמוד קנ׳׳ב מדברי הר׳׳י אבן שועיב ושם אין‬ ‫דתינוק בן יומו שמור מן המזיקין עי׳ שבת קנ׳׳א ב׳ ולענין כבוד עי‬ ‫מקור רק לנישואין‪ ,‬אמנם עי׳ בס׳ יסושה׳׳ע שעה׳׳כ פט׳׳ו ובן יכבד‬ ‫בתמיד כ׳׳ו א׳ בשמירה של כבוד ע׳׳י הרובים)‪ ,‬ומי שאינו שומר‬ ‫אב ואם בזה‪ ,‬בבואם מג״ע לראות את פניו על ראש שמחתו‪ ,‬כגון‬ ‫מצות לא מהני‪( ,‬מה טובו אהליך יעקב ח"ה עמוד ש׳׳ל וע׳׳ש שגוי‬ ‫בסעודת ברית מילה לבנו‪ ,‬או סעודת בר מצוה‪ ,‬וכיוצא איזה שמחה‬ ‫עדיף משאינו שומר תו"מ בזה)‪ .‬והשיב רבינו‪ ,‬בבית מותר לחתן או‬ ‫של מצוה‪ ,‬באים אביו ואמו מג״ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו‪.‬‬ ‫לכלה להשאר יחידי וא"צ שומר‪( ,‬תורת חיים נישואין פי׳׳א סי׳׳ב)‪.‬‬ ‫ובתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב״ה יתברך שמו‬ ‫ויתעלה‪ ,‬דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים‬ ‫■‪',r‬‬ ‫^‬ ‫ניתן לתרום גם במכ שירי ״ ק הילות “ רנ ד רי ם פלוס “ בבתי הכנסת‪,‬‬ ‫^‬ ‫עורך‪ :‬יצחק גולדשטוף‬ ‫יש ללחוץ על לחצן ׳ קו פו ת נוספות' ובחיפוש ’ דברי שי״ ח‪ /‬או בטלפון‪:‬‬ ‫ליצירתק שר‪ig o 5 3 3 1 4 5 9 0 0 @ g m a il. c 0 m S3 :‬‬ ‫נדרים פלוס ‪ 03-7630585‬שלו ח ה‪1584 -‬‬ ‫‪ f t‬רבי יהודה הנ שיא ‪ 52‬בני ברק ‪053-3145900 1‬‬ ‫‪!.‬‬ ‫קהילות ‪ 073-2757000‬שלו ח ה‪ 1 0 -‬ג ‪4‬‬ ‫<‬ ‫‪TH‬‬ ‫מי ראוי בזה״ז לישא בת כהן‬ ‫ללוות החתן לתפילה ולמצוה‬ ‫שאלתי לרבינו זצ״ל בענין זיוג עם בת כהן שמצינו בגמ' פסחים‬ ‫אמר לי רבינו זצ״ל שהורה לו מרן החזו״א בהיותו חתן שיכול‬ ‫(מ''ט א') בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה‪ .‬ולאידך גיסא אמרו‬ ‫ללכת יחידי לדבר מצוה כתפילה או טבילה‪ ,‬ואף בחזירתו‪ ,‬שלוחי‬ ‫הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן‪ ,‬כל שכן שתורה וכהונה‬ ‫מצוה אין ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן‪( ,‬עי' בקונטרס‬ ‫מעשרתן ואמרו בגמ' לא קשיא הא בתלמיד חכם‪ ,‬הא בעם הארץ‪.‬‬ ‫הזכרונות שם‪ ,‬והיינו לטעם הגמ' ברכות נ''ד ב' שצריך שמירה מן‬ ‫רבי יהושע נסיב כהנתא‪ ,‬חלש‪ .‬אמר לא ניחא ליה לאהרן דאדבק‬ ‫המזיקין‪ ,‬ולטעם שאינו הולך יחידי כי דומה למלך כדאי' בפדר״א‬ ‫בזרעיה‪ ,‬דהוי ליה חתנא כי אנא‪ .‬אמר רב פפא אי לא נסיבנא‬ ‫פט''ז אמר דכאן יכול למחול על כבודו דל׳ש כאן הטעם שאמרו‬ ‫כהנתא לא איעתרי‪ .‬אמר רב כהנא אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי‪.‬‬ ‫בקידושין ל''ג ב' שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך‪ ,‬ובקובץ‬ ‫ואמר לי רבינו דמי שחושב להמשיך ללמוד אחרי החתונה אי״צ‬ ‫מה טובו אהליך יעקב קובץ י׳ עמוד ק''י הביא מרבינו שבליל‬ ‫לחשוש‪( ,‬ובקובץ מה טובו אהליך יעקב כ''ד עמוד י''ד הביא מרבינו‬ ‫שימורים לא צריך החתן שמירה)‪.‬‬ ‫דצריך לשבת וללמוד‪ ,‬וחידש שם דגם בבת לוי שהיא מזרע אהרן‬ ‫בן י״ח לחופה‬ ‫יש קפידא זו)‪ ,‬והביא שכשנשאל מרן החזו״א זצ״ל בזה השיב‪ ,‬זה‬ ‫אמר רבינו זצ"ל דברמב״ם כתוב בן י''ז לחופה‪ ,‬ובמשנה אבות (פ''ה‬ ‫הירא מדינא דגמ׳ ראוי לידבק בזרעו של אהרן עכ''ל (קונטרס‬ ‫מכ''א) 'כ בן י''ח לחופה‪ ,‬אמנם הביא שטעמו דנותנים לבתולה‬ ‫הזכרונות סי' ל׳׳ט ס׳׳ו וכ׳׳ה בקובץ אגרות ח׳׳ג סי' קנ׳׳ה ובשערי‬ ‫יב''ח‪ ,‬וימתין יב''ח עד כניסה לחופה‪( ,‬עי' נחל איתן סי' י״ ד ס״ג‬ ‫ציון ח׳׳ב עמוד שס׳׳ג ציין רבינו לפת״ש אהע׳׳ז סי׳ ב׳ סק׳׳ט‬ ‫סק״ו וקונטרס הזכרונות סי׳ ל״ט אות א')‪ .‬ואמר רבינו שמרן‬ ‫מהחות יאיר שאין שכיח היום גדר ע׳׳ה שנוהג בו דין זה‪ ,‬ומרן‬ ‫החזו״א זצ״ל רצה שישמע שידוך בהיותו בן י''ז והחזו״א עצמו‬ ‫הגראי״ל שטינמן זצ״ל אמר לי שהרוגטשובער חשש ע׳׳ע ואמר אני‬ ‫נפגש לצורך נישואין בן י''ז שנה אלא שלא בא לידי גמר‪ ,‬ואמר‬ ‫לא עדיף מרב כהנא‪ ,‬ואמר שהרב מבריסק ענה לא ששאל על זה‬ ‫שמייעץ כן בזמנינו שיש כוללים שיכולים להמשיך ללמוד גם אחרי‬ ‫יש יותר חזקה שאתה ת״ח משהיא בת כהן שהאידנא זה רק כהני‬ ‫החתונה‪ .‬ועי' בדעת נוטה פ' בראשית (אות קכ״א) שנשאל רבינו‬ ‫חזקה‪ ,‬ועי' פניני רבנו הקה׳׳י ח׳׳ב עמוד י׳׳ב שהיודע גמרא עם‬ ‫מאי שנא מצוות פו״ר משאר מצות שאינו רק בגיל י״ח‪ ,‬והשיב לפי‬ ‫תוס' אינו בגדר ע׳׳ה לענין זה)‪ .‬ונשאל רבינו מה גדר ת״ח בזמנינו‬ ‫שאינו ראוי‪.‬‬ ‫לענין זה‪ ,‬והשיב‪ ,‬א‪ .‬מי שתורתו אומנותו‪ .‬ב‪ .‬כל שיודע לענות‪( .‬מה‬ ‫הנושא אשה יבדוק באחיה‬ ‫טובו אהליך יעקב כ׳׳ד עמוד י׳׳ג וע׳׳ש דאפי' אם מתמיד כל ימי‬ ‫אמר רבינו זצ״ל שנשאל מרן החזו״א בענין הנושא אשה יבדוק‬ ‫השבוע וביום ו' או בבין הזמנים נח כיון שיודע ללמוד סגי אמנם‬ ‫באחיה‪ ,‬והשיב‪ ,‬שאם לומדת בבית יעקב סגי (ועי' ארחות רבינו‬ ‫אם מזלזל בתפילה לא טוב‪ ,‬ואם לא היה בר הכי ורוצים שיעלה‬ ‫ח''א עמוד רס''ה)‪ ,‬וגם סגי ברוב אחים‪ .‬ובס' שי״ח שידוך (עמוד‬ ‫זיוגם יפה ישב וילמד בהתמדהאחרי החתונה)‪.‬‬ ‫תנ״ט) כתב רבינו‪ ,‬דאם יש אח א' טוב זה מציל‪ ,‬וכ' שיבדוק באחיה‬ ‫כמה להפגש ומניעת פגישות סמוך לחתונה‬ ‫היינו שראוי לבדוק בענין של מידות טובות משום שזה עובר‬ ‫בס' ארחות רבינו (ח׳׳ד עמוד רמ״ד) מובא שאמר מרן הקה׳׳י זצ״ל‪,‬‬ ‫בתורשה‪ ,‬ואם אין אחים אי״צ לבדוק באחיות‪ ,‬ובמשפחה מאומצת‬ ‫שמרן החזו״א זצוק״ל הי' אומר שיפגשו החתן והכלה כדי שילמדו‬ ‫הבדיקה היא באחים האמיתיים‪ ,‬ונשאל רבינו זצ״ל למה יצחק נשא‬ ‫להכיר זא״ז ולא יהיו בנשואיהם כזרים וכן ליישב החילוקי דעות‬ ‫לרבקה שהיתה אחות לבן ולא בדק באחיה‪ ,‬והשיב שבדיקה צריך‬ ‫אם יש כאלה‪ ,‬ומ'׳מ אמר שהרבה לא יפגשו ומספיק פעם אחת‬ ‫רק בספק וכאן ידע שהיא צדיקת‪ ,‬ואין הולכיןן אחר הרוב כשידעים‬ ‫בחודש שדי בזה וגם אפשר בפחות מזה‪ ,‬סיפר רבינו זצ״ל‪ ,‬שגיסו‬ ‫שאינו כן‪( ,‬דעת נוטה פ' חיי שרה אות קס''ח‪ ,‬ובקובץ מה טובו‬ ‫הגר״ש ברום זצ״ל בהיותו חתן בא לבקרם ואז גרו עם מרן החזו״א‬ ‫אהליך יעקב קובץ י''ב עמוד כ''א הביא ממרן הגרי''ז שאמר‬ ‫זצוק״ל בדירתו ברח' חזו״א ולא היו עדיין כל הבתים בסביבה פרט‬ ‫דהעיקר לבדוק בה‪ ,‬וע''ש קובץ ט״ו עמוד ר''ז שהובא מרבינו‬ ‫לבית אחד של הרב קרלנשטיין אמנם ביתו של מרן החזו״א הי'‬ ‫דהנושא אשה יבדוק באחיה אינו חיוב רק עצה טובה ולכן השמיט‬ ‫האחרון והקיצוני והדרך לביה״ק היתה קצת סלולה ובלי מאור כלל‬ ‫זה הרמב״ם‪ ,‬וע''ש קובץ כ''ד י''א שסגי באח א' טוב‪ ,‬ואם אין אחים‬ ‫רק חושך ושאל ר״ש את מרן אם יכול לטייל בשעה אחת עשרה‬ ‫אי״צ בדיקה)‪ ,‬ומה שאמר אליעזר אם לאו אפנה על ימין או על‬ ‫בלילה בערך עם כלתו לבד בדרך לבית הקברות הלא זה מחוץ לעיר‬ ‫שמאל ופירש״י בנות עשו וישמעאל ולמה לא יקח מבני שם ועבר‬ ‫וענה לו מרן שמותר ואין כאן כל חשש של יחוד משום שלעיתים‬ ‫שהם בת ת״ח‪ ,‬כתב רבינו‪ ,‬דקודם מ״ת לא היה שייך זה‪( ,‬דעת נוטה‬ ‫היו מסתובבים שם קצת אנשים והי' ר״ש מהסס ואמר לו מרן אם‬ ‫שם אות ר''ז)‪,‬‬ ‫הנך מהסס ורוצה להחמיר ילך אחריכם מרחוק ררבינו זצ״ל והלך‬ ‫בת פלוני לפלוני דכ' מה' יצא הדבר‬ ‫אחריהם‪.‬‬ ‫באור שמח הל' ע''ז (פ''ה ה''ח) תמה על מש'''כ בהג''מ בשם הר''א‬ ‫ומובא שם ממרן הקה׳׳י זצ״ל שטוב שלא יפגשו החתן והכלה כמה‬ ‫ממיץ שכתב בס' יראים (סי' רמ״א)‪ ,‬על הרמב''ם הלכות ע''ז (שם)‬ ‫שיותר מוקדם לפני החתונה‪ ,‬ומביא מהפוסקים שימנעו עכ'׳פ‬ ‫שאסור להתנבאות מה שלא נאמר לו‪ ,‬הילכך יזהר אדם שלא לומר‬ ‫שבועיים לפני החתונה‪ ,‬ועי׳׳ז יהיו להם חיים מאושרים אחר‬ ‫אפילו דרך חוכא הקב''ה אמר לי כך‪ ,‬דה''ז בכלל מתנבא מה שלא‬ ‫החתונה‪ ,‬ועי׳ בהגהות הרמ״א על המרדכי מסכת כתובות פרק‬ ‫נאמר לו כתב ולפי שראיתי בני אדם אומרים כן ואין מרגישים‬ ‫בתולה נשאת (רמז קכ״ט) שיש לחוש פן יבואו לידי שנאה מחמת‬ ‫שיש עון בדבר כתבתיו עכ''ל‪ ,‬וכן הביא המהרש״ל בהגהותיו על‬ ‫שרואין זה את זה תדיר כדאיתא בבראשית רבה בפרשת ויפל ה'‬ ‫הסמ''ג (ל''ת ל״ה) והוסיף ע''ז וגם אני הגבר ראיתי המכשילה‬ ‫תרדמה‪ .‬ובספר כלבו (סימן ע״ה) כתב הר״מ זכר ונקבה שנתארסו‬ ‫הזאת על כן כתבתיה פה‪ ,‬ובאור שמח (שם) כתב להקשות מקרא‬ ‫יחד אסור לדור יחד בבית שיש לחוש שמא יבאו לידי שנאה מחמת‬ ‫דפ' חיי שרה (פכ''ד נ''ה) שאמרו ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר‬ ‫שרואין זה את זה תדיר‪ ,‬וכ״כ האגודה (כתובות פ״א ס״ז) ונמצא‬ ‫ה'‪ ,‬וכתב ואולי אין למידין מקודם מתן תורה יעוין ירושלמי סוף‬ ‫בשם גדולים שאפילו שידוכין לבד בלא אירוסין אין טוב להיות‬ ‫מו''ק‪ ,‬ובאמת הרי דינים הרבה למדו מפ׳ אליעזר כמו נותנים‬ ‫יחד בבית אחד ולא משום איסור‪ ,‬אך שיקוצו זה בזה וכן משמע‬ ‫לבתולה יב''ח וברכת אירוסין‪ ,‬ועי' מש''כ בס' נתחדשה הלכה שם‪,‬‬ ‫במדרש עי' ב״ר (פי״ז סי' י״א) ובמהרי״ל דיסקין עה״ת פ׳ ויצא‬ ‫ורבינו זצ״ל כתב בדעת נוטה פ' חיי שרה (אות רט''ו) כ' דיצא מה'‬ ‫(פכ׳׳ט כ') כתב דהא נעשים שונאים זה לזה משום דמכירים את‬ ‫שהרי נגזר בת פלוני לפלוני כדאי' בסוטה (ב' א') ומו''ק (י''ח ב')‪,‬‬ ‫החסרונות זה בזה וכאשר יעיד החוש על זה‪ .‬ובאפריון לשלמה‬ ‫וכעי''ז כ' באב''ע והעמק דבר שם‪ .‬ובס' למכסה עתיק פ' חיי שרה‬ ‫(עמוד ל׳ט) מובא מרבינו זצ״ל שהיום נוהגים להמנע עשרה ימים‪,‬‬ ‫שם כתב‪ ,‬כאשר דבר ה׳ כמש''כ רש''י וירא (פכ''ב כ' ד''ה אחר)‬ ‫■‬ ‫ובס' משיבת נפש (נישואין סי' ס׳׳א) השיב רבינו זצ״ל אין ידוע לי‬ ‫מב''ר (פנ''ז סי' ג') בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר‬ ‫רק שבוע‪ ,‬ומובא שם מחתן רבינו שהורה רבינו שלדבר בטלפון‬ ‫אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים‪ ,‬היה לי להשיאו אשה‬ ‫אין קפידא‪.‬‬ ‫מבנות ענר אשכול וממרא‪ ,‬בשרו הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה‬ ‫בת זוגו‪.‬‬ ‫ץ ־‬ ‫ניתן לתרום גם במכ שירי ״קהילו ת “ ו״נדרי ם פלוס" בבתי הכנסת‪,‬‬ ‫ליצירת קשר‪ig o 5 3 3 1 4 5 9 0 0 @ g m a il. c 0 m ® :‬‬ ‫יש ללחוץ על לחצן'קופות נוספות' ובחיפוש ’דברי שיי־ח; או בטלפון‪:‬‬ ‫‪ f t‬רבי יהודה הנ שיא ‪ 52‬בני ברק‬ ‫נדרים פלוס ‪ 03-7630585‬ש לו ח ה‪1586 -‬‬ ‫‪i 053-3145900 ^ 077-2092005‬‬ ‫______________ סהילזת ‪ 073-2757000‬שלו ח ה‪______________ 4310 -‬‬ ‫ן\'‬ ‫״דבריהם הם זכרונם״‬ ‫‪_a‬‬ ‫לעילוי נשמת מרן רבינו‬ ‫בס״ד‬ ‫ירחמיאל גרשון ב׳׳ר צבי יהודה‬ ‫זללה׳׳ה‬ ‫דרכי ה חיזוק‬ ‫ארבעה צ רי כי ם חיזוק (ברכות לב‪ - ):‬שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)‬ ‫( ‪785‬‬ ‫משיחות רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדלשטיין זללה״ה • לך לך תשס״ז‬ ‫חדשים לזה‪ ,‬שיש לו מידות טובות יותר‪ ,‬ולכן זוכה למחילת עוונות‪ ,‬כי הוא‬ ‫ואגדלה שמך ‪ -‬וכי אברהם רצה פרסום?‬ ‫נעשה כמו אדם חדש ואינו שייך למה שהיה קודם‪.‬‬ ‫*בפרשת השבוע ןואגענעוך ליגיוי גדול ואברכך ואגףלה שמך‪ ,‬פירש רש״י לך‬ ‫וגם העולה לגדולה הרי זה מן השמים כמו שאמרו (ב״ב צא‪ ,‬ב) אפילו ריש‬ ‫לך להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים ועוד‬ ‫גרגותא משמיא מוקמי ליה‪ ,‬ומי שנתעטר בסמיכת חכמים לדון בדיני‬ ‫שאודיע טבעך בעולם‪ ,‬ע״כ‪ .‬ומבואר כי 'ואעשך לגוי גדול' היינו שתזכה‬ ‫קנסות‪ ,‬הרי קיבל בזה כוח הנהגה על אחרים‪ ,‬שיכול לזכות או לחייב‪,‬‬ ‫לבנים‪' ,‬ואגדלה שמך' היינו שאודיע טבעך ותתפרסם בעולם‪.‬‬ ‫וצריך לזה סייעתא דשמיא גדולה מאד לעמוד בניסיונות‪ ,‬שיצרו גדול‬ ‫מחברו‪ ,‬וכמאמרם (סוכה נב‪ ,‬א) כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו‪ ,‬ולכן עם‬ ‫ולכאורה למה צריך פרסום‪ ,‬וכי אברהם אבינו רצה פרסום וכבוד‪ ,‬הרי‬ ‫הגדולה נותנים לו מן השמים כוחות חדשים להתגבר על היצר‪ ,‬ואמנם יש לו‬ ‫אמרו (סנהדרין יד‪ ,‬א) אמר רבי אלעזר לעולם הוי קבל וקיים‪ ,‬היינו שכדאי‬ ‫יצר הרע חדש יותר גדול‪ ,‬אבל היצר הרע הישן כבר איננו‪ ,‬ולכן מוחלין‬ ‫לאדם להיות נסתר ('קבל' ‪ -‬באפילה) שלא יכירו אותו ולא יידעו את‬ ‫עוונותיו‪ ,‬מפני שכבר אינו שייך לכל העוונות שהיו קודם‪.‬‬ ‫חשיבותו‪ ,‬ואז הוא יהיה קיים‪ ,‬אבל אם יתפרסם יש חשש קנאה ועין הרע‪,‬‬ ‫והפרסום מזיק מאד‪ ,‬לכן עדיף להיות נסתר בלא פרסום‪.‬‬ ‫הגדולה כדי להוסיף זכויות והשפעה‬ ‫העולה לגדולה זוכה למחילת עוונות‬ ‫ונמצא כי העולה לגדולה יכול להוסיף הרבה זכויות שלא היו לו קודם‪,‬‬ ‫על ידי הכוחות החדשים שקיבל מן השמים‪ ,‬וכלשון המאירי 'התחדשות‬ ‫אמנם בהמשך הגמרא שם מובא על רבי זירא שרצו לתת לו סמיכה‪,‬‬ ‫הנהגותיו ועילוי מידותיו'‪ ,‬ולכן כששמע מזה רבי זירא המציא את עצמו‬ ‫שיהיה סמוך ויוכל לדון דיני קנסות‪ ,‬ובתחילה הוא התחבא ולא רצה‬ ‫שיוכלו לסומכו ויזכה לכל אותן המעלות‪.‬‬ ‫להיסמך‪ ,‬מפני ששמע את דברי רבי אלעזר שאמר הוי קבל וקיים‪ ,‬אבל אחר‬ ‫כך שמע עוד מימרא של רבי אלעזר‪ ,‬שאמר ״אין אדם עולה לגדולה אלא‬ ‫ויש לבאר גם באברהם אבינו‪ ,‬שהשפיע השפעה גדולה‪ ,‬כמו שכתוב (להלן‬ ‫אם כן מוחלין לו על כל עוונותיו״‪ ,‬מי שעולה לגדולה זוכה למחילת עוונות‪,‬‬ ‫יב‪ ,‬ה) ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ ופירש רש״י שאברהם מגייר את‬ ‫ואם כן זה כדאי‪ ,‬לזכות למחילת עוונות‪ ,‬ומאז הוא הפסיק להתחבא‪,‬‬ ‫האנשים ופו'‪ ,‬ולכך אמר לו הקב״ה ואגדלה שמך שאודיע טבעך 'בעולם'‪,‬‬ ‫והמציא את עצמו שיוכלו לסומכו‪ .‬ולא 'ביקש' סמיכה‪ ,‬אבל 'המציא' את‬ ‫שעל ידי זה תוכל להשפיע לא רק בחרן [את הנפש אשר עשו 'בחרן'] אלא‬ ‫עצמו לזה‪ ,‬שלא יצטרכו עוד לחפש אחריו‪ ,‬ויוכלו למצוא אותו ולסומכו‪,‬‬ ‫בכל העולם תזכה יותר להשפיע ולזכות את הרבים‪.‬‬ ‫ולמרות הפרסום זה כדאי‪ ,‬מפני שיזכה בזה למחילת עוונות‪.‬‬ ‫ובאמת אברהם אבינו הציל את כל הדור והחזיר בתשובה‪ ,‬על ידי שהיה‬ ‫ויש להתבונן בטעם הדבר‪ ,‬מדוע העולה לגדולה זוכה למחילת עוונות‪ ,‬וכי‬ ‫מפורסם בכל העולם כמו שכתוב (להלן כג‪ ,‬ו) נשיא אלוקים אתה בתוכנו‪,‬‬ ‫שייך לזכות למחילת עוונות בלי תשובה‪ ,‬ובאמת מצינו עוד במדרש (מדרש‬ ‫וזהו שאמר לו הקב״ה שאודיע טבעך בעולם‪' ,‬טבעך' היינו מה שאתה‬ ‫שמואל פרק י״ז) שאמרו ״שלושה מוחלין להן עוונותיהם‪ :‬גר שנתגייר‪,‬‬ ‫באמת‪ ,‬את זה תשפיע‪ ,‬שכולם יהיו כמוך‪ ,‬וכגון אליעזר עבד אברהם‪ ,‬שנכנס‬ ‫והעולה לגדולה‪ ,‬והנושא אשה״‪ ,‬וצריך ביאור בכל אלו‪ ,‬מדוע הם זוכים‬ ‫חי לגן עדן (ילקוט חיי שרה קט) ולא מת‪ ,‬מי השפיע עליו וכיצד הגיע לזה?‬ ‫למחילת עוונות‪ ,‬וכי יש מחילת עוונות בלי תשובה‪.‬‬ ‫הרי אברהם אבינו השפיע עליו! ולכן זה כדאי לאברהם שיתפרסם‪ ,‬שעל ידי‬ ‫זה יוכל להשפיע יותר אמונה ולהרבות כבוד שמים‪.‬‬ ‫העולה לגדולה מקבל כוחות חדשים‬ ‫אבל בשביל זה היה צריך קודם לבוא לארץ ישראל‪ ,‬וכל זמן שהוא בחרן‬ ‫והנה על העולה לגדולה כתב המאירי בסנהדרין שם ״הוא הערה על‬ ‫הוא משפיע רק בחרן ואינו יכול להשפיע יותר‪ ,‬ורק כשיבוא לארץ ישראל אז‬ ‫התחדשות הנהגותיו ועילוי מידותיו על צד התכלית״‪ ,‬והיינו שאם אדם‬ ‫אודיע טבעך 'בעולם' ותזכה להשפיע בכל העולם ולא רק בחרן‪.‬‬ ‫עולה לגדולה ומתמנה לתפקיד של השפעה על אחרים‪ ,‬זה סימן שמן השמים‬ ‫נותנים לו כוחות חדשים ‪' :‬התחדשות הנהגותיו' ‪ -‬היינו שהוא יכול להתנהג‬ ‫בצורה חדשה‪' ,‬ועילוי מידותיו' ‪ -‬מידותיו מתעלות וכל הפנימיות שלו‬ ‫יארצייט מרן החזון איש זללה״ה ‪ /‬ט״ו חשון‬ ‫משתפרת ומתעלה‪' ,‬על צד התכלית' ‪ -‬בשלמות‪.‬‬ ‫שמעתי עובדא ממרן החזון איש‪ ,‬שהגיע אליו אדם בעל מדרגה‬ ‫ולכן הוא זוכה למחילת עוונות‪ ,‬כי כל מה שקודם היו לו עוונות והיה‬ ‫שהיה צריך לעשות מצוות שאי אפשר לעשותן על ידי אחרים‪,‬‬ ‫רחוק מן הקדושה‪ ,‬זהו מפני שהיצר הרע שלט עליו‪ ,‬אבל עכשיו שעלה‬ ‫וההלכה היא שאם אין מי שיעשה את המצוה במקומו הרי הוא מחויב‬ ‫לגדולה‪ ,‬מן השמים נתנו לו כוחות חדשים להתגבר על היצר הרע‪ ,‬וקיבל‬ ‫לעשותה גם על חשבון לימוד תורה‪ ,‬אבל הוא חשש מביטול התורה‬ ‫כוחות חדשים שלא היו לו קודם‪ ,‬וזה נקרא מחילת עוונות‪ ,‬שאינו שייך‬ ‫שנגרם לו בזה‪ ,‬ושאל על כך את מרן החזו״א‪.‬‬ ‫לעוונות שהיו לו קודם‪ ,‬מפני שעכשיו הוא כמו אדם אחר‪.‬‬ ‫ואמר לו מרן‪ ,‬כשאתה עוסק בדברים טובים כאלה שאתה מחויב‬ ‫מחילת עוונות בחתן ובגר שנתגייר‬ ‫בהם הרי אתה מתקדש יותר‪ ,‬וגם התורה שלך היא תורה אחרת‪ ,‬כי‬ ‫ועל פי זה מובן בפשיטות גם בגר שנתגייר‪ ,‬שהרי גר שנתגייר כקטן שנולד‬ ‫אתה נעשה בעל מדרגה בזה‪ ,‬שאתה מקיים את המצוות שאתה מחויב‬ ‫דמי (יבמות כב‪ ,‬א)‪ ,‬וקיבל קדושה ונשמה חדשה‪ ,‬א אידישע נשמה‪ ,‬ונתקדש‬ ‫בהם מתוך אהבת הבריות‪ ,‬ועושה חסד עם אהבת חסד‪ ,‬ועל ידי זה אתה‬ ‫בקדושת ישראל‪ ,‬ועכשיו בודאי שאינו שייך לחטאים שעשה קודם‪ ,‬כי‬ ‫מתקדש ותהיה לך יותר הצלחה בתורה‪ ,‬באיכות!‬ ‫הגירות היא שינוי בכל הרוחניות והמעלות העליונות שלו‪ ,‬ומובן שהוא אדם‬ ‫ובאמת גם מרן החזו״א בעצמו‪ ,‬הוצרך לבטל זמן רב מלימודו לצרכי‬ ‫אחר במצב שונה לגמרי ממה שהיה קודם‪.‬‬ ‫הכלל והפרט‪ ,‬שהיו באים אליו המון אנשים לשאול ממנו עצות‪ ,‬והוא‬ ‫וכן הנושא אשה‪ ,‬הרי אמרו (יבמות סב‪ ,‬ב) אדם שאין לו אשה שרוי בלא‬ ‫היה עונה ביום ובלילה‪ ,‬לא היו אצלו זמני קבלה כפי שנהוג בזמנינו‪ ,‬אלא‬ ‫תורה‪ ,‬ועוד הרבה דברים שחסרה השלמות בלי אשה כמבואר בגמרא שם‪,‬‬ ‫כל היום וכל הלילה היה מקבל ועונה למי שזקוק לעצה‪ ,‬וכי זה נחשב‬ ‫ומצינו (פדר״א פי״ב) שאדם הראשון קודם נקרא 'אדם'‪ ,‬על שם היותו עפר‬ ‫מן האדמה‪ ,‬ולאחר שנזדווגה לו חוה נקרא 'איש'‪ ,‬שהיא דרגה רוחנית יותר‬ ‫ביטול תורה? והאם בגלל זה ירד ממדרגתו? בודאי שלא‪.‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬כמו איש האלוקים‪ ,‬והיינו מפני שהעזר כנגדו נותן שלמות נפשית‪,‬‬ ‫ופעם שאלו את החזו״א‪ ,‬מדוע באמת אינו קובע זמנים מסודרים‪,‬‬ ‫שהנשמות מתקשרות יחד‪ ,‬ונעשים נשמה אחת‪.‬‬ ‫שיבואו אליו בשעות מסוימות ולא בכל עת שירצו‪ ,‬והשיב ואמר שהרי‬ ‫וכיון שבנישואין מקבל האדם שלמות נפשית‪ ,‬כמו נשמה יתירה‪ ,‬על ידי‬ ‫יש שאלות הנוגעות לפיקוח נפש‪ ,‬שהיו באים אליו בשאלות רפואיות‪,‬‬ ‫זה ודאי שיש לו כוחות חדשים‪ ,‬וכל הניסיונות הקודמים שהיו לו‪ ,‬עכשיו‬ ‫והיה מכריע ונותן עצות‪ ,‬וגם ידע בחכמת הרפואה‪ ,‬ובודאי שעם כל זה‬ ‫כבר יש לו יותר כוח לעמוד בהם‪ ,‬ולשלוט על היצר הרע‪.‬‬ ‫שהוצרך לעסוק בצרכי הכלל ולסייע לכל הפונים אליו‪ ,‬לא הפסיד כלום‬ ‫ונוסף לזה הרי הוא גם מקבל אחריות‪ ,‬שהוא נקרא בעל הבית וצריך לזה‬ ‫ממדרגתו ונשאר 'חזון איש'‪ ,‬כי כשעושים מה שחייבים לעשות‪ ,‬זה‬ ‫מידות טובות‪ ,‬שבלי מידות טובות אי אפשר לנהל בית‪ ,‬וההיפך‪ ,‬בלי מידות‬ ‫מקדש את האדם ולא מוריד מהמדרגה!‬ ‫טובות זה חורבן הבית! וכיון שנשא אשה בודאי קיבל מן השמים כוחות‬ ‫(מתוך שיחה‪ ,‬אדר תשע"ז)‬ ‫מתוך שיחה בביתו‪ ,‬פרשת לך לך תש׳׳ע‪.‬‬ ‫לתרומות ו הנ צ חו ת ‪05 27 60 048 5 -‬‬ ‫‪A 5 2 7 6 0 0 4 8 5 @ g m a il.c o m‬‬ ‫לקבלת ה שיחות במייל‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫ניתן לתרום בעמדות 'קהילות' ו'נדרים פלוס' לפי החיפוש 'דרכי החיזוק' (קוד ‪(710‬‬ ‫דברי רבינו בכנה 'האספו' שהתקיים לפני הבחירות האחרונות‬ ‫גדולי הדור ‪ -‬חכימי דיהודאי‬ ‫בבית מדרשו ‪ -‬במקום שבו מסר את שיעורו היומי‬ ‫באחת ממערכות הבחירות הגורליות בארה״ק‪ ,‬בחורף תשע״ד‪ ,‬התקיים‬ ‫ומשם הועבר לכל תפוצות ישראל‬ ‫כינוס אברכים בהיכל כולל פוניבז'‪ ,‬ונשא רבינו דברים כדלהלן‪:‬‬ ‫צריך לדעת שהמצב כעת שי ש לדאבוננו מ א חינו בני ישראל ש רו צי ם‬ ‫י ש אנ שי ם ש טו עי ם ו חו ש בי ם שגדולי הדור אינ ם ב קי אי ם ו אינ ם‬ ‫לעקור את התרי״ג מ צוו ת‪ ,‬ו לגזו ר גזי רו ת על חינוך הילדים ועל תלמידי‬ ‫מביני ם במילי דעלמא‪ ,‬ו כ אי לו שהם מנו ה לי ם על י די עסקנים‬ ‫הי שיבו ת שלא יו כ לו לעסוק בתורה‪ ,‬וכן על האברכים שעוסקי ם בתורה‬ ‫שמשפיעים עליהם‪ ,‬ו ס בו רי ם כי גדולי הדור עצמם רק עו ס קי ם‬ ‫ועל תל מידות בית יעקב ו ס מינרי ם‪ ,‬וג ם מאכלות א סו רו ת וגיו ר‪ ,‬למנוע‬ ‫בתורה בארבע א מו ת של הלכה‪ ,‬ו אינ ם מ צויי ם ב ענייני העולם‪,‬‬ ‫גרות כהלכה‪ ,‬ו עו ד אי סו רי ם ח מורי ם‪ ,‬כמו מלכות יוו ן הרשעה‪ ,‬להשכיחם‬ ‫ו אינ ם מכירים את העולם‪ .‬ובאמת זה לא דבר חדש בז מננו‪ ,‬ובכל‬ ‫תורתך ולהעבירם מ חו קי רצונך! י ש כאלה לדאבוננו‪ ,‬מ תוכנו‪ ,‬מ א חינו‬ ‫הדורות היו אלו המ שכילים שטענו כנגד גדולי הדור ש אינ ם‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ש רו צי ם לעשות חילול השם איו ם כזה‪.‬‬ ‫מביני ם ו אינ ם ב קי אי ם להכריע במילי דעלמא‪.‬‬ ‫ו הנ ציגי ם‪ ,‬נציגי י ה דו ת התורה והשבת‪ ,‬ג'‪ ,‬הם פועלים ו עו ס קי ם למנוע‬ ‫וי דו ע על מרן הגאון רבי יצ ח ק אלחנן זצ״ל שהיה גדול הדור‬ ‫את כל הגזירו ת‪ ,‬ו ל ע שו ת קי דו ש השם‪ ,‬שי הי ה על פי התורה‪ ,‬משה אמת‬ ‫בהלכה וגם בהנהגה‪ ,‬וכל צרכי הציבור היו מו טלי ם עליו‪ ,‬ש היו‬ ‫ו תו ר תו אמת‪ ,‬זו הי הפעילות של נציגי 'דגל ה תורה' שמצביעים בעדם‪,‬‬ ‫הרבה גזי רו ת מהמלכות‪ ,‬ב רו חניו ת וגם בג שמיות‪ ,‬ו הי ה צריך‬ ‫וההצבעה של ג' היא עבורם‪ ,‬וכל הצבעה של ג' זה הכרזה ' אני מא מין‬ ‫לשלוח שתדלנים לפעול אצל המלכות שיבטלו את הגזירו ת‪ ,‬וגם‬ ‫שמשה אמת ו תו ר תו אמת'‪ .‬ממש קידו ש השם‪.‬‬ ‫לחם כנגד המשכילים שפרצו פרצות ב חו מת הדת‪ ,‬ו ר צו להחריב‬ ‫ומי שנמנע מלהצביע הס ושלום‪ ...‬בזמן שעוסקים בקידוש השם‪,‬‬ ‫את היהדות ולקלקל את החינוך‪ ,‬והמ שכילי ם היו כו ת בי ם‬ ‫בכבוד המלך מלכי המלכים הקב״ה‪ ,‬ומישהו נמנע מלהשתתף‪ ,‬איזה‬ ‫ו מ ש מי צי ם את הרבנים‪ ,‬ופר ס מו על רבי יצ ח ק אלחנן ש אינו יו ד ע‬ ‫הילול השם! זלזול בכבודו של הקב״ה‪ ,‬שלא אכפת לו‪.‬‬ ‫ממה שנעשה בעולם‪ ,‬ו אי נו בקי ב ענייני העולם‪ ,‬ו כ אי לו בני הבית‬ ‫י ש בסוף פרקי אבו ת‪ :‬כל מה שברא הקב״ה בעולמו לא בראו אלא‬ ‫שסביבו מ ש פיעים עליו מה שיאמר ומ ה שיכתוב‪ ,‬וכששמע מזה‬ ‫לכבודו‪ ,‬כל הבריאה‪ ,‬בר א תיו‪ ,‬י צ ר תיו‪ ,‬ע שי תיו‪ ,‬כל הבריאה‪ ,‬כל מה‬ ‫רבי יצ חק אלחנן היה בצער גדול וכתב מכתב אוי לי שלעת ז קנ תי‬ ‫שקיי ם בעולם‪ ,‬זה לכבוד השם‪ ,‬כמובן הוא מלך הכבוד‪ ,‬הוא לא צריך את‬ ‫מו צי אי ם עלי שם רע שכזה שאני מנוהל בידי א חרי ם‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬רק לזכות או תנו בכבוד שמים‪ .‬כל הצבעה ג' זה הצבעה לכבוד‬ ‫וכן היה עם מרן הגאון רבי חיי ם מבריסק זצ״ל‪ ,‬שהיה לוחם‬ ‫השם‪ ,‬זה הכרזה השם הוא האלוקים‪.‬‬ ‫כנגד ההשכלה וכנגד ה ציוני ם‪ ,‬ו הי ה אדם אחד מ ת ל מידיו שאמר‬ ‫ו מי שנמנע מלהצביע ולא מצביע‪ ,‬הוא לא משתתף בכבוד ש מים‬ ‫פעם למי שהו כי רבי חיי ם הוא גאון וגדול בתורה‪ ,‬אבל מילי‬ ‫בשערי תשובה על הפור שי ם מדרכי צי בו ר‬ ‫להצביע ג'‪ .‬י ש ובינו יונה‬ ‫דעלמא אינ ם שיי כי ם לרבי חיי ם‪ ,‬אלא זה שייך לאלו שב קיאים‬ ‫שאין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬בזמן שהציבור עו ס קי ם בכבוד שמים‪ ,‬וא חד‬ ‫ו מ ביני ם במילי דעלמא‪ ,‬והכר תי את או תו אדם שהיה צדיק ו ק דו ש‬ ‫לא משתתף איתם‪ ,‬אין לו הלק לעולם הבא! עו ס קי ם בכבוד שמים‪,‬‬ ‫ותלמיד מובהק של רבי חיי ם‪ ,‬אבל המשכילים השפיעו עליו בזה‬ ‫שיחשוב כאילו רבי חיי ם אינו בקי במילי דעלמא‪.‬‬ ‫עו ס קי ם ב קידו ש השם‪ ,‬ו הו א לא משתתף‪ ,‬הוא מזלזל בכבוד השם‪ ,‬זה‬ ‫הילול ה שם‪ .‬ו מי שכן מצבי ע ג'‪ ,‬מכריז השם הוא האלוקים‪ ,‬ומ שה אמת‬ ‫ו מצד שני היה אחד מ ה סופרים המפורסמים שבמשכילים ששנה‬ ‫ו תו ר תו אמת‪ ,‬ו עו ש ה קידו ש השם‪.‬‬ ‫ופירש‪ ,‬איני רוצה להזכיר את שמו ב מ קו ם קדוש‪ ,‬שהיה כותב‬ ‫הרבה דברי בי קור ת כנגד הרבנים וכנגד גדולי התורה להשפיע‬ ‫וגם מי שיכול להשפיע על א חרי ם שיצ בי עו ג'‪ ,‬הוא גם חייב‪ ,‬שכל זה‬ ‫כפירה וז לזו ל בתורה ו ב מ צוו ת‪ ,‬ופעם א חת נכנס למרן הגר״ח זצ״ל‪,‬‬ ‫הוא כבוד שמים‪ ,‬ו מ ה השם רוצה ממך? כבוד ש מי ם! לכבודי ב ר א תיו!‬ ‫והגר״ח קיבלו בסבר פנים י פו ת‪ ,‬ודיבר אי תו‪ ,‬ולאחר שי צ א מבית‬ ‫ולהשפיע על א חרי ם שי שפיעו‪ ,‬כל מה שאפשר לעשות כדי שי הי ה‬ ‫הגר״ח פרסם מאמר ש כו תר תו היי ת ה ' חכי מא די הו ד אי'‪ ,‬ו היי נו‬ ‫הצבעה של ג'‪ ,‬להרבות כבוד שמים‪ ,‬זה קידו ש השם‪ .‬מלבד התועלת שי ש‬ ‫למרות שהיה מהמ שכילים היה מוכרח ל הודות על האמת שרבי‬ ‫בזה למעשה למנוע את הגזירו ת‪ ,‬עצם הדבר ההצבעה הזאת היא עצמה‬ ‫חיי ם הוא חכימא די הודאי‪ ,‬ו ל עו מ ת זה יכול ל היו ת תלמיד חכם‬ ‫קידו ש השם‪ ,‬כבוד שמים‪.‬‬ ‫וצדיק ש אינו מבין שרבי חיי ם חכי מא די הודאי‪.‬‬ ‫א שרינו שי ש לנו תקופה כזו שיכולי ם לזכות ב קידו ש שם שמים‪,‬‬ ‫ונ קד ש תי בתוך בני ישראל‪ ,‬זו מ צו ת עשה לקדש את השם‪ ,‬וי ש לנו‬ ‫אנו צריכי ם להבין כי גדולי הדור הם חכי מי די הודאי‪ ,‬ו מ ביני ם‬ ‫הזדמנות ו חיו ב גדול מאד לקיי ם את החיוב הזה‪ ,‬לזכות לקידו ש שם‬ ‫בכל ה ענייני ם שצריכים להכריע גם במילי דעלמא! וכפי שאני זו כר‬ ‫שמים‪ ,‬וחס ו ש לו ם להימנע מזה‪ .‬ו צ רי כי ם גם תפילה על זה‪ ,‬תפילה על‬ ‫מי מי י ל דו תי ברו סיה שאפילו הנ שים הפ שוטות היו מ בינו ת דבר‬ ‫רו חניו ת‪ ,‬י דו ע מרבי ישראל סלנטר שאמר שבדוק ו מנו ס ה שתפילה על‬ ‫זה‪ ,‬ו הי ה פתגם באידי ש ש היו או מ רו ת ״ ו ו ס' איז תורה דארטן איז‬ ‫רו חניו ת מועילה‪ ,‬ו צ רי כי ם להתפלל כל הציבור גברים ונ שי ם שי הי ה כבוד‬ ‫חכמה״ ‪ -‬במקום התורה שם החכמה‪ ,‬כלומר‪ :‬גדולי התור ה הם‬ ‫שמים‪ ,‬ומן השמים י ר ח מו עלינו שנזכה שי הי ה כבוד ש מי ם!‬ ‫גדולי החכמה‪ ,‬ו היו שו מ עי ם פתגם זה לעתים קרו בו ת‪ ,‬ו הו א דבר‬ ‫פשוט‪ ,‬ו לד א בוננו הגדול י ש כאלה שלא מביני ם את זה‪.‬‬ ‫לכן בודאי שיש היוב להצביע ג' כפי שהורו כל גדולי הדור‪ ,‬וגם‬ ‫לצד זאת היה רבינו מעורר על הצורך להרבות זכויות בפרט בימים אלו‬ ‫מי שיכול להשפיע על אהרים צריך להשפיע‪ ,‬וזו מצוה גדולה של‬ ‫ולא לבזבז הזמן בהתעניינות על הנעשה ונשמע‪ ,‬גם בכנסי הבחירות היה‬ ‫זיכוי הרבים בתורה וצרכי הציבור ברוהניות ובגשמיות!‬ ‫קורא לרבים שלא להתעניין בתוצאות אלא מיד לחזור לתלמודם‪.‬‬ ‫והעידו בני הבית במערכת הבחירות האחרונה שכל עול הציבור היה מוטל‬ ‫עליו ובמשך שבועות ארוכים הקדיש הרבה מזמנו להכריע ולהורות בכל‬ ‫השאלות העומדות על הפרק‪ ,‬והיה מעורר רבות לכל מי שבידו לפעול‬ ‫ולהשפיע‪ ,‬עם כל זה מיד בסוף יום הבחירות‪ ,‬בשעה ‪ 10‬בלילה‪ ,‬לא שאל‬ ‫עוד מאומה על התוצאות‪ ,‬אחר שנסתיימה חובת ההשתדלות‪.‬‬ ‫וכך אמר בכינוס ערב הבחירות תשפ״א‪:‬‬ ‫עוד דבר חשוב מאד לדעת‪ ,‬שאחרי הב חירות י ש טבע של ס קרנו ת‬ ‫לדעת מה היו ה תו צ או ת‪ ,‬ו ב מ קו ם לעסוק בתור ה עו ס קי ם בסקרנות‪ ,‬והנה‬ ‫נכון שכך הטבע‪ ,‬אבל לא כך צריך ל היו ת! כי י ש אי סו ר בי טול תורה‪,‬‬ ‫ו תל מוד תורה כנגד כולם‪ ,‬ו מ ה משנה אם הוא יידע או לא ייד ע מה‬ ‫ה תו צ או ת‪ ,‬הרי הב חירות כבר היו‪ ,‬ו מ ה שהיה היה‪.‬‬ ‫אנ חנו צריכי ם רחמי ש מי ם לזכות להצליח בב חירו ת שי הי ה קידו ש שם‬ ‫שמים‪ ,‬ו צ רי כי ם ז כויו ת לזה! ו הז כויו ת הם עסק התורה ותפילה‪ ,‬אבל‬ ‫הסקרנות לדעת מה התוצאות זה ממש ביטול תודה‪ ,‬ואין בזה שום היתד‬ ‫של ביטול תורה‪ ,‬נכון שכך הטבע שיש סקרנות‪ ,‬אבל אין היתר לזה‪,‬‬ ‫וצריכים להתגבר על הטבע ולא להתעניין בזה אלא לשבת וללמוד‪ .‬ו ה ש ם‬ ‫י עזו ר שי הי ה לנו הצלחה לקדש שם ש מי ם!‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫בעצם היום ולה נמול אברהם ‪.‬וישמעאל בנו‪( ,‬י״ז כ״ו)‪.‬‬ ‫פניני דב‪+‬ר | פנינים והערות בעניני הפרשה‬ ‫שאלו קמיה רבינו‪ ,‬שבפיוט לר"ה (לשחרית דיום ב׳) אומרים שאברהם שאל את‬ ‫(מדברים שנאמרו תחת השיחים במו״מ עם מרן רבינו שליט״א)‪.‬‬ ‫הקב״ה כשאמר לו קח נא את בנך‪ ,‬אם הכוונה "לבן הערלה או לבן המילה"‪ ,‬ולכאו' הרי גם‬ ‫ישמעאל היה מהול‪ ,‬ומדוע נחשב בן הערלה‪ ,‬ואמר רבינו‪ ,‬שהכוונה שם "בן הערלה" היינו‬ ‫בן שנולד לו כשהיה ערל‪. 1‬‬ ‫קרא אגרם גמקום אגרהם‬ ‫ולא־יעןרא עוד את־שמן‪:?{? :‬רם ןהיה שמן; זא^^רדזם ?‪:‬י אב־המון גוים ?תתין;‪,‬‬ ‫כבוד בסנדקאות לאגיו שאינו שומר תו״מ‬ ‫(י״ז הי)‪.‬‬ ‫מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הביא שאלה על אחד שאביו לא שמר שבת‪ ,‬והבן שמר‬ ‫שאלו קמיה רבינו שליט״א‪ ,‬אם קרא כתורה אכרם כמקום אברהם אי דמי לקרא ארון‬ ‫תומ"צ‪ ,‬ונולד לבן בן‪ ,‬ורצה ליקח את אחד מגדולי ישראל לסנדקאות‪ ,‬ואמר האבא‪ ,‬אם תכבד‬ ‫במקום אהרן שפסק המשנ״ב שאינו מעכב‪ ,‬והשיב שכן‪ ,‬לבד בקרא דלא יקרא שמך‬ ‫אותי אני אשמור שבת אחת‪ .‬והביא שגדול״י פסקו שיתן לאביו‪ ,‬כי ע״י שישמור שבת‬ ‫עוד אברם וגוי‪.‬‬ ‫אחת ישמור שבתות רבות ולא נחשב כאינו שומר שבת‪.‬‬ ‫ואמר רבינו לדון‪ ,‬חדא דגם שבת זו לא ישמור כראוי‪ ,‬שהרי אינו יודע להשמר מהרבה‬ ‫מילה ומילת אגרהם‬ ‫מלאכות‪ ,‬וישמור אותה רק כפי הבנתו‪ .‬ותו‪ ,‬הרי יתכן שיכשל פעם אחת ואח"כ מחמת‬ ‫שנכשל ומעד יאמר שאם כבר מעד לא ישמור עוד‪[ .‬ועוד‪ ,‬שכיון שאינו יודע את כל‬ ‫ויעןח אברהם את־ישמעאל ?‪:‬נו ן‪5‬את כל־ילידי ביתו ן?את כל־מקנת כקזפו כל־‬ ‫הפרטים הרי זו קבלה על דבר שאינו יודע כמה קושי יהי׳ לו בו]‪.‬‬ ‫זכר באנשי בית אברהם ומל את־בשר ערלתם בעצם היום ךז‪.‬זה פנזא^^ר דבר‬ ‫זאתו אלהים‪( ,‬י״ז כ״ג)‪.‬‬ ‫סעודת גרית גמילה שהיתה מצהג״ג‬ ‫ברש״י כתב‪ ,‬׳בו ביום שנצטוה‪ ,‬ביום ולא בלילה‪ ,‬לא נתירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים‪,‬‬ ‫נשאל רבינו‪ ,‬האם במילה שהמוהל מל באופן של מהבב"ע יש לסעודת המילה שם‬ ‫ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של‬ ‫סעודת מצוה או לא‪ ,2‬ואמר רבינו‪ ,‬שאין בזה סעודת מצוה משום שעשה דבר שעבר בו‬ ‫מקום׳‪.‬‬ ‫על רצון ה'‪ ,‬וכי מה אנחנו אומרים שיעשה סעודה גדולה על מה שעשה שלא כרצון ה'‪,‬‬ ‫שאלו קמיה רבינו שליט״א‪ ,‬דלכאו' בלאו הכי מצוות מילה היא ביום‪ ,‬ומדוע פירש רש"י‬ ‫אמנם יש לדון מצד הנימול‪ ,‬ובאופן שהמוהל מל אותו בע״כ‪ ,‬והוא לא בא לעבור בזה‬ ‫שאברהם אבינו נימול ביום ולא בלילה‪ ,‬ולא ירא מהרשעים‪ ,‬הא בלאה״כ מילה היא ביום‪,‬‬ ‫על רצון ה׳‪ ,‬ולא מצד האב ולא מצד המוהל‪ ,‬שהם עשו שלא כדין‪ ,‬רק מצד הנימול‪,‬‬ ‫והשיב רבינו‪ ,‬דאולי י"ל‪ ,‬שהכוונה שעשה את כל ההכנות ביום ולא עשאם בלילה ומל מיד‬ ‫אמנם גם בזה מסתבר שלא יהיה סעודת מצוה‪ ,‬משום שסו״ס נעשה ע״י עבירה שה׳‬ ‫בעלוה׳׳ש‪ ,‬ובכוונה עשה באמצע היום ולא נתיירא מן הרשעים‪.‬‬ ‫לא רוצה בזה‪.‬‬ ‫ובפעם אחרת השיב רבינו‪ ,‬שיש ליישב למ"ד (יבמות דף ע״ב) שמילה שלא בזמנה היא‬ ‫ושאלו‪ ,‬מה הדין באופן שגוי מוהל‪ ,‬האם יש בזה סעודת מצוה‪ ,‬ואמר רבינו‪ ,‬שבזה אכן‬ ‫בין ביום ובין בלילה‪ ,‬וכבר דנו בזה אי מילת אברהם היתה מילה בזמנה או שלא בזמנה‬ ‫יהיה סעודת מצוה מצד הנימול‪.‬‬ ‫(עי׳ חי׳ הגרי״ז פר׳ לך לך)‪.‬‬ ‫את יבנה ואת חכמיה על ידי שליחת נציגים בבחירות הממשלתיות‪ ,‬ובנוסף ככל שמתרבה‬ ‫מספר המצביעים מתקדש שם שמים בריבוי המכריזים 'משה אמת ותורתו אמת ואין לנו‬ ‫שיור רק התורה הזאת'‪.‬‬ ‫וחלילה עלול להיגרם חילול השם‪ ,‬אם מכל מיני סיבות או טענות אנשים משתמטים‬ ‫מחובת ההצבעה‪ ,‬וחמור עוד יותר אם יצביעו למפלגות שאין ערך התורה הוא הערך‬ ‫משאות רגינו לקראת הבחירות‬ ‫היחידי בעיניהם‪ .‬מלבד מה שכל קול יכול להכריע‪ ,‬כל קול נספר‪ ,‬וכל קול באזורים‬ ‫עצרת ראשי הישיבות מוצש״ק פרשת נח‬ ‫חרדיים שבוחר בדברים אחרים גורם במישרין לרודפינו להוכיח שחלילה הדור הבא מתרחק‬ ‫ברשות מרן ראש הישיבה שליט״א‪ ,‬מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט״א‬ ‫ממורשת אבותיו רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫דבר שפתים אך למחסור לדבר בפניכם על גודל חובתנו בשעה זו‪ ,‬באשר הינכם‬ ‫ועל כן מתבקשים ראשי הישיבות שליט״א‪ ,‬להסביר את הדברים בטוב טעם‬ ‫קרובים ביותר ללב תלמידיכם המסולאים בפז בני ציון היקרים תלמידי הישיבות‬ ‫לתלמידיהם ולבוגריהם‪ ,‬וכל ראש ישיבה מכיר את הלך הרוח בין תלמידיו ואת האופן‬ ‫ואברכי הכוללים הצעירים‪ ,‬שהם דור ההמשך של עולם התורה הפורח באופן שלא‬ ‫בו עליו לפנות אליהם‪ ,‬אך חושבני שכדאי הדבר שכל ראש ישיבה יכתוב מכתב הפונה‬ ‫היה כדוגמתו‪ ,‬ובשנים האחרונות הם המה אשר מנת חלקם גדושה בגזירות וברדיפות‬ ‫לתלמידי ולבוגרי ישיבתו בדבר החובה הברורה בשעה זו להצביע אות ג'‪ ,‬והמשמעות‬ ‫הרשויות המתחדשות והולכות‪ ,‬והם ומשפחותיהם חיים בחשש דבר יום ביומו שמא‬ ‫האיומה להימנע מזה או להצביע הצבעה אחרת‪ ,‬ואם יודעים בתלמיד שצריך לפנות אליו‬ ‫יתפסו בניהם לכלא הצבאי השם ישמרנו‪ ,‬ועוד קשיים רבים אחרים שמשתרגים‬ ‫באופן אישי לא להימנע מזה‪.‬‬ ‫בעיקר על אברכי הכוללים‪ ,‬והחששות ממשיכים ומתמשכים‪ ,‬ועל אף שקול התורה‬ ‫ודבר נוסף‪ ,‬החובה הגדולה של כל ראש ישיבה לשמור את ישיבתו ואת תלמידיו‬ ‫נשמע בעוז בהיכלי התורה‪ ,‬רבים רבים נכנסים לייאוש ולמרמור שחלילה כבר לא ימצא‬ ‫שימשיכו בשקיעות בתורה‪ ,‬ומכיון שנהוג ע״פ גדולי ישראל זצ״ל שבימים האחרונים‬ ‫פתרון‪.‬‬ ‫לפני הבחירות בני ישיבות רבים הולכים לפעול ולהפעיל‪ ,‬כל ראש ישיבה שהוא זה‬ ‫איננו יודעים חשבונות שמים‪ ,‬אבל כולנו יודעים היטב שחובת השתדלותנו ברורה‪,‬‬ ‫שמכיר את אופי ישיבתו‪ ,‬מוטל עליו ורק עליו לקבוע האם תלמידי ישיבתו יפעלו‪ ,‬ומי‬ ‫ואדרבה החובה כפולה ומכופלת במצב כזה‪ ,‬להרבות נציגים ולהרבות מצביעים‬ ‫יפעל‪ ,‬ובאיזה שיעור ובאיזה מידה‪ ,‬וראש הישיבה ידריך ויכוון את בני ישיבתו בדבר‪.‬‬ ‫לרשימת ג׳‪ ,‬זהו הדרך שהתווה לנו רבינו החזון איש זצ"ל‪ ,‬וכל גדולי ישראל אחריו ‪ -‬להציל‬ ‫‪ . 1‬ויעוי׳ במטה לוי שג״כ פי׳ כן‪ ,‬אולם לכ׳ היה כאן מקום ליישב באופ״א משום דכל הגויים ערלים ויש שם ערל לגוי גם אם הוא מהול‪.‬‬ ‫‪ .2‬אמנם בעיקר הדין אם התינוק חשיב מהול‪ ,‬יעוי׳ בחמד״ש או״ח סי׳ כ״א ובקובה״ע י״א א׳ (וע״ע ברכ״ש יבמות סי׳ ב׳ אות א׳)‪ ,‬שכתבו בפשיטות דנחשב מהול‪ ,‬וביארו שכיון שהמצוה‬ ‫היא בתוצאה אין חסרון של מהבב״ע (וע״ע עונג יו״ט סוף סי׳ ל׳)‪ ,‬אבל בחי׳ הרי״ם כתובות (דף ה׳ ב׳) כתב בפשיטות דלא נחשב מהול‪ ,‬וע״ע כלי חמדה כי תצא (אות י״א או״ק ה׳) שדן בזה‪.‬‬ ‫להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫ירל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪k .g ilyo n o t@ g m a il.co m‬‬ ‫)‬ ‫ועל כן‪ ,‬בעת הזאת עלינו לעמוד כולנו כאיש אחד‪ ,‬באחדות ובאחריות‪ ,‬ללא פירוד וללא‬ ‫מרן ראש הישיבה הגאון ר' גרשון זצ"ל‪ ,‬עורר רבות בדבר השקיעות בלימוד במוצאי הבחירות‪,‬‬ ‫רפיון‪ ,‬מתוך נאמנות גמורה לדרך התורה ולדעת גדולי התורה‪ ,‬ולעשות את כל אשר‬ ‫אין ערך ומידה לשקיעות בלימוד מתוך התגברות על הסקרנות‪ ,‬אדרבה לנצל את הסקרנות‬ ‫בידינו למען כבודה של תורה‪ ,‬למען קיומה ולמען עתידה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫לדברי תורה‪ ,‬ולכן נקראים בני הישיבות להשקיע עצמם בלימוד בסדר ג' של מוצאי הבחירות‬ ‫אני מסיים כאן את הדברים‪ ,‬אני מקוה שהבנתם טוב את הדברים‪ ,‬הם נוגעים מאד‬ ‫ולהאריך בלמודם‪ ,‬ולא להתעניין בכלום‪.‬‬ ‫לליבכם‪,‬‬ ‫חובתנו לעשות ככל שאנחנו יכולים‪ ,‬והשם יעזרנו למען כבוד שמו יתברך‪ ,‬ויזכו הנציגים‬ ‫לסיעתא דשמיא בכל פעולותיהם לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫השם יעזור שיתן ה' לנו את הכוחות ואת המאמצים והפעולות המתאימות להרבות תורה‬ ‫בישראל‪ ,‬ונגד כל אלה שיוזמים נגד זה בצורה גדולה וחזקה מאד‪ ,‬שה' יעזור לנו למען‬ ‫בכינוס במעונו עם רבני העיר רכסים‬ ‫כבוד התורה כבוד לימודה ולומדיה ואהלי משכנותיה‪ ,‬שהכל יהיה בצורה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫אנחנו מקוים עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה‬ ‫רבינו החזון איש זצוק״ל הורה בצורה ברורה שחובה להצביע בבחירות הממשלתיות‪.‬‬ ‫הוראת מרן החזון איש לא השתנתה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כיום חובת ההצבעה היא בפולה ומכופלת‪,‬‬ ‫כי רחמנא ליצלן התורה עצמה נתונה למשיסה‪ ,‬ולומדי התורה לבוזוים‪ ,‬ד׳ ישמרנו״‪.‬‬ ‫בכינוס גבאי הקהילות בירושלים הובאו דברי רבינו‬ ‫באים אנשים שנקראים שומרי מצוות‪ ,‬ואומרים בפרהסיא‪ ,‬שחלילה אין הצדקה להיות‬ ‫בשנים האחרונות ציבור בני התורה מושתת על המסגרת הקהילתית בכל שכונה ובכל‬ ‫חרדי בארץ ישראל‪ .‬זהו חילול השם במזיד בפרהסיא‪ .‬ואין צורך לענות לו‪ .‬אבל החובה‬ ‫עיר‪ .‬ומטבע הדברים כל גבאי וגבאי יש לו יכולת השפעה על כל יחיד ויחיד מבני קהילתו‪,‬‬ ‫לפעול כנגד חילול השם הנורא‪ ,‬וכשמצביעים ג׳ מכריזים בקול גדול 'אין לנו שיור רק‬ ‫ולכן האחריות המוטלת על כתפיכם בשעה זו רבה מאד‪ ,‬כי רק בידכם הדבר‪ ,‬ומצוה זו אי‬ ‫התורה הזאת'‪ .‬רק התורה! ורק התורה! ואין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד׳ אמות‬ ‫אפשר לעשותה על ידי אחרים‪.‬‬ ‫של הלכה‪ .‬רק תורה! ורק תורה!״‬ ‫עליכם להבין את משמעות תפקידכם וליטול אחריות על כל אחד ואחד הנמנה על‬ ‫״וככל שמרבים מצביעים לרשימת ג׳‪ .‬הרי מתקדש שם שמים עוד ועוד‪ ,‬כי כל אחד‬ ‫קהילתכם‪ ,‬שיעשה את החובה הגדולה הנדרשת בשעה קשה זו לתורה וללומדיה‪,‬‬ ‫שמצביע ג׳ מצטרף לרבבות שמכריזים רק תורת ד׳! רק רצון ד׳! ולכן זוהי חובת קידוש‬ ‫ולהצביע לרשימת יראי השם אות ג'‪ .‬תפעלו בשום שכל וברוב תבונה‪ ,‬ותזכו להרבות‬ ‫השם‪ ,‬וזוהי גם חובת ההשתדלות הנדרשת מכל אחד ואחד‪ ,‬לשמור על התורה בטהרתה‬ ‫קידוש שם שמים ולמלא את זכות וחובת תפקידכם במלואו‪ .‬יהי רצון שתזכו לכל מילי‬ ‫ועל לומדיה בגבורה״‪.‬‬ ‫דמיטב אתם וביתכם וכל קהילותיכם‪.‬‬ ‫״ואסור להשתמט מההצבעה‪ .‬גם מי שטרוד בכל מיני דברים חייב להתאמץ מעבר‬ ‫ליכולתו להצביע ג׳‪ ,‬גם אם זה כרוך בדברים שנראים הפסד‪ .‬בכלל זה‪ ,‬יש משמעות‬ ‫בכינוס בתל אביב‬ ‫גדולה לשעה ולדורות בכל מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם‪ ,‬ולכן החובה היא‬ ‫להצביע כל אחד דווקא במקום מגוריו‪ ,‬ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה‪ ,‬ולא לחפש‬ ‫ברשות הרבנים שליט״א‬ ‫כל מיני פתרונות אחרים‪ .‬ובכל זה תמיד צריך ללכת לחומרא״‪.‬‬ ‫כולנו יודעים את המצב בו שרוי הציבור החרדי בארץ ישראל‪ ,‬וכולם כואבים את החילול השם‬ ‫וכבוד רבני הקהילות שליט״א נקראים לעורר את קהל עדתם על החובה הגדולה הזו‪,‬‬ ‫הגדול שנעשה ברדיפת התורה ולומדיה בכל השנים האחרונות‪.‬‬ ‫שההצבעה לאות ג׳ היא חובה ברורה‪ ,‬ולעורר את הציבור שגם אם יש מי שמתעקש‬ ‫אתם זכיתם כל אחד בתפקידו להשפיע תורה ויהדות על אנשים רחוקים יותר ורחוקים‬ ‫שלא להבין‪ ,‬זו ההוראה הברורה‪ ,‬ועל כל אחד ואחד להצביע ג׳ גם אם זה כרוך במאמץ‬ ‫פחות‪ ,‬ובסיעתא דשמיא ההתעוררות ללימוד תורה ולשמירת המצוות קיימת בכל‬ ‫ובקושי‪ .‬וד׳ יעזרנו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם ולקדש שם שמים‪ .‬אמן״‪.‬‬ ‫מקום‪ ,‬גם במקומות הכי בלתי צפויים‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים כאן בתל אביב שלא צריך לדבר מה היא העיר הזאת‪ ,‬וכאשר מרבים קידוש‬ ‫בכינוס במעונו עם ראשי קהילות יוצאי ברית המועצות‬ ‫שם שמים בעיר הזאת‪ ,‬יש לזה משמעות עצומה‪ ,‬גם כלפי שמיא‪ ,‬וגם להבדיל כלפי השלטונות‬ ‫והתקשורת והציבור הכללי‪ ,‬שגם כאן בתל אביב אנשים מצביעים אות ג'‪ ,‬ומצטרפים להכרזה‬ ‫כבוד הרבנים הגאונים שליט״א והעסקנים הנכבדים שליט״א‬ ‫של יראי השם‪ ,‬אין לנו שיור רק התורה הזאת!‬ ‫אנו עומדים כיום בארץ ישראל בשעה חמורה וגורלית מאוד‪ ,‬שעה של ניסיון גדול לכלל‬ ‫הציבור החרד לדבר ה׳ ולכל מי שכבוד התורה ועמליה יקרים ללבו‪.‬‬ ‫תפעלו להסביר בדרכי נועם לאותם אלו שניאותים לאורכם ולכל מכריכם‪ ,‬שכאשר‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬זכינו בדורנו לריבוי עצום ונפלא של בני תורה‪ ,‬אברכים ועמלי תורה‪ ,‬דבר‬ ‫חלילה ספר תורה נופל על הארץ אף אחד לא עושה חשבונות וכולם רצים להרימו‪ ,‬המצב‬ ‫אשר דורות קודמים היו יכולים רק להשתוקק אליו‪ .‬עולם התורה גדל ונתרבה‪ ,‬קול‬ ‫הוא שרומסים את התורה ואת ההולכים בדרכה בצורה שכל לב יהודי כואב‪ ,‬וכל אחד צריך‬ ‫התורה נשמע ברמה‪ ,‬ורבבות מקדישים את מיטב שנותיהם לתורה ולעבודת השם‪.‬‬ ‫לרומם את קרן התורה ולומדיה‪ ,‬וכשמצביעים אות ג' מכריזים בקול גדול‪ :‬משה אמת ותורתו‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬דווקא בשעה זו אנו עדים להתגברות קשה של ההתנכלות לעולם התורה‪,‬‬ ‫אמת והתורה קיימת לעד‪ .‬יזכו כולם לסיעתא דשמיא בכל הדברים הטובים‪ ,‬ונזכה שחפץ‬ ‫ללומדיה ולכל אלו אשר מסרו את חייהם לעמלה של תורה‪ .‬יש המבקשים להצר את‬ ‫השם בידינו יצלח‪.‬‬ ‫צעדי בני התורה‪ ,‬להחליש את מעמדה של התורה בארץ הקודש ולפגוע בצורת החיים‬ ‫שנמסרה לנו מדור דור‪.‬‬ ‫במסע לערי הצפון חיפה‪ ,‬חריש‪ ,‬עפולה‬ ‫בשעה כזאת אין לאדם הרשות לעמוד מן הצד‪ .‬אין זו שעה של חשבונות פרטיים ואין‬ ‫בסיעתא דשמיא קול התורה מתרונן בכל קצוי הארץ‪ ,‬ועוד ועוד מקומות חדשים וגם‬ ‫זו שעה של אדישות‪ .‬זוהי חובת השעה וחובת גברא על כל אחד ואחד אשר קדושת‬ ‫ישנים מתרבים במשפחות של בני תורה‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬כבוד שמים ועתיד החינוך של ילדינו יקרים בעיניו ‪ -‬להרגיש את גודל האחריות‬ ‫כולנו יודעים ומרגישים כי התורה ולומדיה נתונים למשיסה ולבוזזים‪ ,‬ויושבים אנשים‬ ‫המוטלת עליו ולעשות את המוטל עליו‪.‬‬ ‫וזוממים עוד גזרות נוראות על החרדים לדבר השם‪ ,‬יפר השם עצתם במהרה‪ ,‬אבל‬ ‫ושמחה מיוחדת היא עבורי לראות את ידידי הוותיק‪ ,‬אשר זכיתי להכירו למעלה‬ ‫חובת ההשתדלות בזה היא להצביע בבחירות הממשלתיות לרשימת אות ג'‪ ,‬זוהי הצלת‬ ‫מחמישים שנה עוד מימי ישיבת סלבודקה‪ ,‬הגאון רבי בן ציון זילבר שליט״א‪ ,‬אשר‬ ‫התורה ולומדיה‪ ,‬ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת! וחלילה חלילה להיפך!‬ ‫במשך שנים רבות נשא על שכמו את הנהגת הציבור דובר הרוסית ואת מפעלי ״תולדות‬ ‫ובישובים אלו אשר בני התורה הם מיעוט‪ ,‬יש משמעות גדולה לשעה ולדורות בכל‬ ‫ישורון״‪ ,‬ועתה נטל על עצמו גם לעורר את הציבור דובר הרוסית בערים רבות בארץ‬ ‫מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם המכריזים 'משה אמת ותורתו אמת'‪ ,‬ולכן‬ ‫לעמוד על משמר התורה ולהכיר בגודל האחריות המוטלת עלינו בשעה זו‪.‬‬ ‫החובה היא להצביע כל אחד דוקא במקום מגוריו‪ ,‬ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה‪,‬‬ ‫בטוחני כי בני התורה דוברי הרוסית‪ ,‬וכן המשפחות הרבות והתלמידים אשר יראת‬ ‫ולא לחפש כל מיני פתרונות אחרים‪.‬‬ ‫שמים‪ ,‬קדושת התורה וחינוך הבנים בדרך התורה והמסורה עומדים אצלם בראש כל‬ ‫מלבד החובה להצביע אות ג'‪ ,‬ניתן להשפיע בדרכי נועם על אנשים אחרים‪ ,‬ובפרט‬ ‫מעייניהם‪ ,‬יודעים ומבינים היטב שאין כאן עניין צדדי או שאלה חולפת‪ ,‬אלא עניין הנוגע‬ ‫כאשר הם רואים את נועם הליכותיהם של בני התורה‪ ,‬ופעמים רבות עצם ההצבעה‬ ‫לעצם קיומו וחיזוקו של עולם התורה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪+‬מא‪1‬רומ_ | ‪054-8487449‬‬ ‫לרשימת החרדים לדבר השם נותנת להם שייכות לבני התורה‪ ,‬ודבר זה יכול לגרום להם‬ ‫אנו חיים בדור המצפה לישועה‪ ,‬ובשעה שבה כוחות של טומאה ושל רפיון מבקשים‬ ‫להתחזק בקיום המצוות וביראת שמים ובחינוך ילדיהם לחיי תורה‪.‬‬ ‫לחדור פנימה ולהחליש את כח התורה ואת יראיה‪ .‬דווקא משום כך חובתנו גדולה‬ ‫כל מי שהולך בדרך הישר‪ ,‬בדרך שהנחונו רבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו‪ ,‬ובפרט‬ ‫שבעתיים ‪ -‬להרבות כבוד התורה‪ ,‬לחזק את ידי עמלי התורה‪ ,‬לעמוד לימין מוסדות‬ ‫כאשר כך הורגל מבית אבותיו‪ ,‬ואינו מעקם אורחותיו לרעות בשדות זרים‪ ,‬יזכהו הקב״ה‬ ‫התורה ולהעמיד את הדת על תילה כפי אשר נמסר לנו מרבותינו‪.‬‬ ‫לראות רוב נחת מכל צאצאיו‪ ,‬וימלא השם משאלות ליבו לטובה‪.‬‬ ‫אין הדבר נוגע רק לנו‪ .‬הוא נוגע לילדינו‪ ,‬למשפחותינו‪ ,‬לתלמידינו ולכל דמותו הרוחנית‬ ‫נתפלל כולנו שנזכה להרבות כבוד שמים‪ ,‬והקב״ה יחון אותנו ויושיענו‪ ,‬ונזכה לסיעתא‬ ‫של הדור הבא‪ .‬כל ויתור בהווה עלול חלילה חלילה להפוך לחולשה של מחר‪ ,‬וכל עמידה‬ ‫דשמיא בכל פעולותינו‪ ,‬ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים‪.‬‬ ‫איתנה למען התורה מחזקת את עתידו של כלל ישראל בארץ הקודש‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪ k .g ilyo n o t@ g m a il.co m‬להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫ממרן פוסק הדור‬ ‫רבי משה שטרנבוך שליט״א‬ ‫פרשת לך לך תשפ”ז‬ ‫מכיבוד אב ואם״‪ ,‬דכיון שאצלך זהו מצווה ללכת‪ ,‬ממילא פטור אתה ממצוות כיבוד‬ ‫בן תורה יונק את השקפתו רק מהתורה ולא ממקורות זרים‬ ‫אב ואם‪ ,‬ואין לך לעשות חשבונות בשעה שרצון השי״ת שתלך משם‪ ,‬כי ”חילול ה'״ הוא‬ ‫״ויאמר ה‘ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך“‪,‬‬ ‫במה שעוברים על רצון הבורא‪ ,‬ועי״ז הבריות אומרים שכביכול אין הקב״ה מלך העולם‬ ‫(בראשית י“ב‪ ,‬א‘)‪.‬‬ ‫ואין צריך לעשות ח״ו רצונו‪ ,‬אבל כל שעושה באמת ”רצון ה'״ אין להתחשב ב״מה יאמרו‬ ‫המפרשים ביארו שאין הכוונה רק להתרחק מהם באופן מעשי בגופו‪ ,‬אלא להתנתק מהם‬ ‫הבריות״‪.‬‬ ‫גם בדעות והשקפות כדי שיוכל לזכות להגיע למעלה עליונה‪ ,‬ולכן הקדים תחילה ”בארצך“‪,‬‬ ‫שכן קל יותר לאדם להתנתק בדעות מאנשי ארץ מגוריו שלא היה לו שייכות עמהם כל‬ ‫כדברים הללו הורו גדולי ומנהיגי הדור זצ״ל בשעה שנגזרה גזירת גיוס בנות בארץ ישראל‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬ואח״כ הוסיף עוד שיתרחק גם מ״מולדתו״ והיינו גם מהאנשים שהיו דרים עמו בעיר‬ ‫ובארה״ב התארגנו לאסיפת מחאה גדולה מול הקונסול‪ ,‬והיו הרבה רבנים ואדמורי״ם‬ ‫מולדתו מילדותו‪ ,‬שאליהם הוא מחובר יותר מטבעו‪ ,‬ואח״כ הוסיף שעליו לנתק עצמו אפילו‬ ‫שטענו שזהו חילול השם להראות לגויים שהיהודים מתקוטטים ביניהם‪ ,‬ודרשו לבטל את‬ ‫מ״בית אביך״ הקרובים אליו בקרבת משפחה שיותר קשה להתנתק מהם‪.‬‬ ‫האסיפה מול הקונסול‪ ,‬אולם גדולי מנהיגי ישראל ובראשם מרן הגרי״ז והרה״ק מסאטמאר‬ ‫והדברים נפלאים‪ ,‬שאפילו קודש הקדשים כאברהם אבינו היה צריך לפעולות מיוחדת‬ ‫הורו שכיון שזהו רצון ה' שנפעל ונעשה ככל יכולתינו לביטול הגזירה הרי זהו קידוש ה' ולא‬ ‫להתנתק מחברת שכניו הרעים כדי שלא ישפיעו עליו לרעה‪ ,‬ובדומה לזה מצינו ביעקב‬ ‫חילול ה'‪ ,‬שכן מהו חילול ה' יש ללמוד מהשו״ע ומהרמב״ם ולא מהתפיסה השטחית של‬ ‫אבינו שקודם הליכתו ללבן למד תורה י״ד שנה אצל שם‬ ‫פשוטי העם שאינם יודעים בכלל מהו החיים האמיתיים‪,‬‬ ‫הגזייג‬ ‫ועבר‪ ,‬והרי שידע שכדי להיות במחיצת לבן הרשע צריך‬ ‫וכך הוה ‪ -‬והתקיימה שם הפגנה גדולה ואדירה‪ ,‬ומכח‬ ‫הכנה רבתא של לימוד תורה בשקיעות עצומה י״ד שנה‬ ‫זה הממשלה כאן בארץ ישראל הרגישו בושה בגזירה‬ ‫מעמד מיוחד התקיים במהלך חג הסוכות בסוכתו הגדולה‬ ‫כדי שלא להיות מושפע מהרשע‪ ,‬שכן המגע עם הרשעים‬ ‫וביטלו את הגזירה‪ ,‬ודברי המדרש כאן הם הוכחה כדברי‬ ‫של מרן רבן של ישראל שליט״א כאשר נקבצו ובאו בחורי‬ ‫”שיח סוד" לקבל חיזוק ועידוד ממרן שליט״א‪.‬‬ ‫ועם הסביבה החיצונה פוגם אפילו בקודשי הקדשים‬ ‫גדולי הדור זצ״ל וכמוש״נ‪.‬‬ ‫כאברהם אבינו ויעקב אבינו‪.‬‬ ‫רבינו שליט״א התרגש לשמוע על הבחורים הנפלאים‬ ‫הדרך הראויה למוסדות התשובה והקירוב‬ ‫הקובעים עצמם ללימוד התורה למרות כל הקשיים‬ ‫ורמז יש בדבר לכל אחד‪ ,‬שמי שרוצה להיכנס לצבא ה'‪,‬‬ ‫בדורינו‬ ‫וההתמודדות‪ ,‬ולאחר נגוני השמחה פתח רבינו בדברים‬ ‫צריך להתנתק מהסביבה הרחוקה מדרך ה' ‪ -‬ואפילו אם‬ ‫נרגשים ואמר ”אשריכם ילדי ישראל‪ ,‬מה טוב לכם (רבנו‬ ‫הם קרובים אליו בדרגת קורבה של ”ארצו״ או ”מולדתו״ או‬ ‫״והיה ברכה“ (י“ב ב‘)‪.‬‬ ‫מתחיל לבכות אבל מתעשת מיד) אתם נבחרתם לעבוד‬ ‫אפילו ”בית אביו״‪ ,‬וצריך לינוק את השקפתו רק מהתורה‬ ‫"והיה ברכה‪ ,‬קרי ביה בריכה‪ ,‬מה בריכה מטהרת את‬ ‫את הקב״ה‪ ,‬יש לכם קשר עם א‪-‬ל עליון‪ ...‬שכל אחד מכם‬ ‫ולא להיות שייך כלל להשקפת הרחוב או למקורות זרים‬ ‫הטמאים‪ ,‬אף אתה מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם‬ ‫בפני עצמו יבורך בכל טוב‪ ,‬ושלא יהיה לכם קשה בחיים‪.‬‬ ‫שנושבים בהם רוחות שלא עפ״י דרך התורה‪.‬‬ ‫שבשמים “‪.‬‬ ‫אשריכם״‪.‬‬ ‫ומו״ר הגה״צ רבי משה שניידער זצ״ל פירש התואר ”בן‬ ‫(מדרש רבה ל“ט י“א)‬ ‫לאחר מכן התחיל רבינו לשיר את הניגון ”אשריכם ישראל״‬ ‫תורה״‪ ,‬שכשם שהבן קשור באביו ויונק את כל חיותו‬ ‫כאשר הקהל הצטרף אליו בהתרגשות‪ ,‬ורבינו מעודד את‬ ‫נראה בביאור דברי המדרש‪ ,‬על פי מה שכתב ה״כסף‬ ‫מאביו שהביאו לעולם‪ ,‬כך גם ”בן תורה״ קשור בתורה‬ ‫הבחורים בידיו לשיר ולשמוח‪ ,‬מה נורא היה המעמד לראות‬ ‫משנה״ (סוף פ״ו מהלכות אבות הטומאה) שהמקווה אינו‬ ‫ויונק את כל מעשיו והשקפתו רק מהתורה‪ ,‬והוסיף ואמר‪,‬‬ ‫בחורים אלו יוצאים ממעונו מחוזקים ומעודדים מתמיד‪.‬‬ ‫”ב״ה בזמנינו ישנם הרבה לומדי תורה‪ ,‬אבל 'בני' תורה‬ ‫מטהר את הטובל בעודו בתוך המקווה אלא רק בעלייתו‬ ‫שהתורה היא כמו בית אביהם והם קשורים בה תמיד‬ ‫מתוך המקווה‪ ,‬ולפי״ז נראה לפרש הרמז לקירוב רחוקים‪,‬‬ ‫ולומדים גם בערב שבת ובשבת ובבין הזמנים ‪ -‬הם מעטים‬ ‫שגם בקירוב רחוקים אין הטהרה חלה תוך כדי ה״טבילה״‬ ‫מאוד‪ ,‬וחובתינו לגדל עדרים של 'בני' תורה הנאמנים לה' ודבוקים בתורתו״‪.‬‬ ‫והיינו תוך כדי שמתעסקים עם הרחוקים ומדברים על ליבם להתקרב‪ ,‬כי גם אם עכשיו‬ ‫החליטו להתקרב‪ ,‬מ״מ הלא מצוי מאוד שלאחר זמן קצר יפסוק השפעת הקירוב ויחזרו‬ ‫במקום כבוד ה' אין חוששים לחילול ה'‬ ‫לסורם‪ ,‬והדרך היחידה להצליח במלאכת הקירוב‪ ,‬היא ע״י שהמקרב יהיה קשור ברחוקים‬ ‫״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך“‪ ,‬לר א שי ת י“ב א‘(‪.‬‬ ‫וישמש להם כאב‪ ,‬ואז הטהרה תחול בהמשך הזמן לאחר פעולת הקירוב הראשונה [כשם‬ ‫שהמקווה מטהרת רק לאחר פעולת הטבילה]‪ ,‬ואברהם אבינו קירב רבבות עד שנעשה‬ ‫"מה כתיב למעלה מן הענין וי מת תרח בחרן‪ ,‬לפי שהיה אברהם אבינו מפחד‬ ‫להם כאב‪ ,‬וכמו שכתב הרמב״ם (פ״א מהלכות ע״ז הלכה ב‪-‬ג) שכל אותם האלפים ורבבות‬ ‫ואומר אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואו מרים הניח אביו והלך לו לעת ז קנ תו‪,‬‬ ‫שקירב אברהם אבינו נקראו ”אנשי בית אברהם״‪ ,‬והרי שאברהם אבינו לא רק דיבר להם‬ ‫אמר ליה הקב“ ה‪ ,‬לך אני פו טרך מכיבוד אב ואם ואין אני פו טר לאחר מכיבוד אב‬ ‫ואם‪ ,‬ולא עוד אלא שאני מקדים מי ת תו ליציאתך‪ ,‬בתחלה וי מת תרח בחרן ואח“ כ‬ ‫דברי מוסר גרידא‪ ,‬אלא קירבם ומשכם אליו בקירבה יתרה עד שנעשו חלק מאנשי ביתו‪,‬‬ ‫ויאמר ה‘ אל אברם“‪.‬‬ ‫ועי״ז החזיקו מעמד להמשיך לאורך זמן בעבודת ה'‪.‬‬ ‫(ב “ר ל “ט ז ‘)‬ ‫וכעין זה מצאנו במנורה שצריך להדליקה עד שתהא ”שלהבת עולה מאליה״ (שבת כ״א‬ ‫מבואר שאברהם אבינו חשש לצאת מארצו וממולדתו‪ ,‬כדי שלא יתחלל שם שמים שיאמרו‬ ‫ע״א)‪ ,‬וידוע שהדלקת אור המנורה רומז הדלקת אור התורה והפצתה‪ ,‬וכמו שכתוב (משלי‬ ‫שעזב אברהם את אביו לעת זקנותו‪ ,‬והקב״ה השיב לו על כך ב' תשובות‪ ,‬האחד שפטרו‬ ‫ו‪ ,‬כ״ג) ”כי נר מצוה ותורה אור״‪ ,‬ורמז יש בזה על הדרך הראויה לקרב רחוקים לתורה‪,‬‬ ‫ממצוות כיבוד אב‪[” ,‬לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר״]‪ ,‬והשני שהקדים‬ ‫שצריך להשפיע עליהם עד כדי מידה גדושה זו שתהא שלהבת התורה עולה אצלם מאליה‪,‬‬ ‫מיתת תרח ליציאת אברהם‪ ,‬וכך היה יכול לצאת אברהם בלא שום חשש שיאמרו עליו שעזב‬ ‫והיינו שיהיו ”דולקים״ לבדם באור התורה ולא יהיו צריכים תמיד סיוע חיצוני מאחרים‬ ‫את אביו לעת זקנותו‪.‬‬ ‫שיעמידום שיהיו קשורים בתורה‪ ,‬ואין לעוזבם טרם ששלהבת התורה חזקה ועולה אצלם‬ ‫וצריך ביאור מהו התשובה הראשונה שהשיב לו הקב״ה שהוא פוטרו ממצוות כיבוד אב‪,‬‬ ‫מאליה בלא צורך בסיוע חיצוני‪.‬‬ ‫והרי כל חששו של אברהם אבינו היה משום ”חילול ה'״‪[ ,‬וכלשון המדרש שם ”שהיה אברהם‬ ‫וזהו לימוד גדול בזמנינו ובפרט למוסדות וארגונים המתעסקים בקירוב‪ ,‬כי ב״ה אף שיש‬ ‫מפחד ואומר אצא ויהיו מחללים בי שם שמים״]‪ ,‬וא״כ מה הרוויח בכך שהקב״ה גילה לו‬ ‫מוסדות שמצליחים מאוד בקירוב‪ ,‬אבל חילוק גדול הוא אם דואגים להם כאב לקרבם‬ ‫שהוא פטור ממצוות כיבוד אב‪ ,‬והרי עדיין אין הדבר ידוע לכל‪ ,‬וחשש חילול השם במקומו‬ ‫בכל עת או שעוזבים אותם לאחר שמיעת כמה שיעורים‪ ,‬כי כשעוזבים אותם מצוי מאוד‬ ‫עומד‪ ,‬שבני אדם ילעיזו עליו שעזב את אביו לעת זקנותו והלך לו‪.‬‬ ‫|‬ ‫שהם מתקלקלים בתקופה קצרה לאחר מכן‪ ,‬ובפרט כשאין דואגים לצעירים להשיאם אשה‬ ‫ונראה להוכיח מדברי המדרש כאן יסוד‪ ,‬דבמקום מצווה אין חוששין כלל לחילול ה'‪,‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬ואז נשארים הם בודדים ללא משען ומשענה ונופלים במשך הזמן‪ ,‬ויש ללמוד‬ ‫דאדרבה אין זה חילול ה' אלא כבוד ה' שמקיימים מצוותיו במסירות נפש גם בשעה‬ ‫מאברהם אבינו שבקירוב רחוקים קירבם ממש כאב לבנו עד שנעשו אנשי ביתו ממש‪.‬‬ ‫שמחרפים ומבזים אותנו על כך‪ ,‬וזהו מה שהשיב הקב״ה לאברהם אבינו‪” ,‬לך אני פוטרך‬ ‫עדבדוח רעהגווז‬ ‫מעונות אריות‬ ‫*‬ ‫במה רב ־< ‪pc i«1 u‬‬ ‫בגלות ה'סקנדריי סקאאל‘ (פרק ג)‬ ‫(מתוך הספר הנודע ׳גדול בקרבך‘‬ ‫(מתוך ספר ׳מעונות אריות׳‪ ,‬תשוחח למחבר הרב יעקב פרידמן‬ ‫ותשוח“ ח למחבר על הסכמתו להבאת‬ ‫שליטא על רשותו להעתיק הדברים במסגרת זו לתועלת הרבים)‬ ‫הדברים לתועלת הרבים)‬ ‫הילד מהגאון רבי אליעזר לופיאן‪ ,‬בנו הצעיר‬ ‫בסטמפורד היל של הימים ההם לא פעלו בתי‬ ‫ספר תורה מיוחד‬ ‫של רבי אליה‪ ,‬מי שעתיד היה ללמד אותו‬ ‫ספר חרדיים במתכונת המוכרת בימינו‪ .‬ש ק‬ ‫ספר תורה מיוחד נכתב לפני שנים עבור מרן שר התורה הגאון רבי חיים‬ ‫בשנים מאוחרות יותר כר“ מ בישיבת הרב‬ ‫שם בית ספר של תנועת 'המזרחי'‪ ,‬ובית הספר‬ ‫קניבסקי זצ“ל‪ .‬ספר תורה קטן מימדים וקל לנשיאה‪ .‬ספר זה היה הספר‬ ‫שניידר‪.‬‬ ‫האנגלי הרשמי‪ ,‬של המקומיים‪ .‬המסגרת‬ ‫מעבר לשיעורים היומיים מפי בניו של רבי‬ ‫החרדית היחידה שלימדה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬חומש‬ ‫תורה הזעיר ביותר בעולם והוא נכתב במטרה לאפשר לגר׳׳ח קניבסקי בימי‬ ‫אליה‪ ,‬נהג רבי משה כבר בשנים ההן‪ ,‬כילד רך‪,‬‬ ‫וגמרא היה ה'סקונדרי סקאאל‪ ,‬של הרב ד“ר‬ ‫זקנותו לשאת ספר תורה בשעת ההקפות בשמחת תורה‪ .‬היה זה הרה׳׳ג ר'‬ ‫לנדוד מדי שבוע לישיבת 'עץ חיים' הלונדונית‬ ‫אביגדור שיינפלד‪ ,‬ברוח 'תורה עם דרך ארץ'‪.‬‬ ‫אברהם ישעיהו שטרן שליט׳׳א אשר הביא את הספר הזעיר והמיוחד‪.‬‬ ‫שם שימש רבי אל'ה כראש ישיבה‪ ,‬לספוג‬ ‫אבל הוא פעל רק בשעות אחר הצהריים‪.‬‬ ‫לאחר פטירת מרן הגר׳׳ח החליט הרב שטרן להעביר את הספר לידיו של‬ ‫ברוחו את שאגתו של אבוהון דכולהו רבן של‬ ‫הרבנית דבורה הייתה נבוכה נוכח האפשרויות‬ ‫הגר“ מ שטרנבוך שליט׳׳א ואכן ביום הושענא רבא תשפ׳׳ג לאחר תפילת‬ ‫ישראל‪ .‬ההשפעה הישירה מאורו של גדול‬ ‫המצומצמות‪ .‬האם עליה לשלוח את ילדיה‬ ‫שחרית הגיע הרב שטרן ומקורביו של רבינו להעניק את הספר תורה‪.‬‬ ‫מחונכי קלם ושלושת בניו‪ ,‬נספגה בו כבר בגיל‬ ‫לבית הספר של תנועת המזרחי? היא פנתה‬ ‫בהזדמנות זו סיפר הרב שטרן כי מרן שר התורה זצוק׳׳ל אמר בשעתו כי‬ ‫החיידר‪ .‬מאוחר יותר עתיד רבי משה לינוק‬ ‫ושאלה לדעתו של רבי אלחנן וסרמן‪.‬‬ ‫ספר תורה במימדים כאלו מתאים למלך ישראל אשר מצווה לאחוז בידו ספר‬ ‫מאורו של קלמ'אי דגול אחר‪ ,‬מרן המשגיח‬ ‫אמר לה רבי אלחנן כך‪:‬‬ ‫תורה באופן קבוע‪.‬‬ ‫רבי אליהו אליעזר דסלר‪.‬‬ ‫” עדיף לשלוח לבית הספר האנגלי הכללי‪ .‬בבית‬ ‫והוסיף ואמר והיות שמרן הגר“ מ פוסק הדור ומנהיג את העדה הרי הוא כמלך‬ ‫ניחוח הקלויז הקלמ'אי הישן שגלה ללונדון‪,‬‬ ‫הספר של ׳המזרחי‘ הם עלולים להרגיש ׳בבית‘‬ ‫ועל כן שמחה היא לו להעניק למרן את הספר‪.‬‬ ‫ענוגים‬ ‫נפש‬ ‫רחשי‬ ‫הרכה‬ ‫בנפשו‬ ‫טיפח‬ ‫ולינוק חלילה מהשפעתם והשקפתם‪ .‬אבל בבית‬ ‫הגר“ מ שכל משפט נשקל אצלו בפלס ההלכה השיב על אתר כי אם יכוון‬ ‫שאפיינו את החיידר של קלם‪ ,‬ועתידים ללוות‬ ‫הספר הכללי‪ ,‬בין הגויים הלונדונים‪ ,‬תיווצר‬ ‫להחזיק את הספר בתור מלך אפשר שיהיה בזה איסור בל תוסיף‪ .‬על כן אין‬ ‫אותו לאורך חייו‪ :‬טהרת הלב‪ ,‬ה׳׳מלך מושל‬ ‫הרגשת זר‪ 1‬ת‪ ,‬וילדייך לעולם לא יתערו וירגישו‬ ‫לו להחזיק את הספר בתור מנהיג‪.‬‬ ‫ברוחו“‪ ,‬התפעלות עמוקה מהרגשים רוחניים‪,‬‬ ‫חלק מאווירת המקום“‪.‬‬ ‫ואותו רעב עצום ובלתי נפסק לתור בחכמה‪.‬‬ ‫הרבנית דבורה רשמה אפוא את בניה לבית‬ ‫הספר הכללי‪ ,‬ואחר הצהריים למדו במסגרת‬ ‫מעידה ורוממות‬ ‫ולמרות ההשלמה המפוארת מתורתם של בני‬ ‫ה'סקונדרי סקאאל' של הרב שיינפלד‪.‬‬ ‫מעטים הם הבריות המסוגלים להפוך רגע של נפילה ומעידה לרגע של‬ ‫משפחת לופיאן‪ ,‬חי משה הצעיר בתחושת‬ ‫אחותו של רבי משה הרבנית רייך מספרת‪,‬‬ ‫רוממות הרוח‪ .‬זאת ועוד שנפילה בגיל המתבגר גוררת בעקבותיה בדרך כלל‬ ‫גלות בבית הספר הלונדוני הכללי‪ .‬אחותו‪,‬‬ ‫שבשנים מאוחרות יותר ניתן היה להיווכח‬ ‫תחושה של חידלון ואין אונים‪.‬‬ ‫הרבנית רייך‪ ,‬מספרת מזכרונותיה‪:‬‬ ‫איך דברי רבי אלחנן מתגשמים במלואם‪ .‬ילדי‬ ‫שבת‪ .‬שעת בוקר מוקדמת‪ .‬רבינו אשר מאז הבחרות מקיים בגופו ”אעירה‬ ‫”אחי רבי משה סבל מאד בבית הספר הכללי‬ ‫המשפחות בסטמפורד היל שהעדיפו מטעמי‬ ‫שחר“‪ ,‬התנשא כארי לעבודת הבורא‪ ,‬אלא שסמוך לכך מעד ונפל‪.‬‬ ‫בלונדון מאווירת החולין ומלימודי החול‪ .‬אני‬ ‫יראת שמים את פשרת בית הספר של תנועת‬ ‫עוד בטרם קם החל רבינו‪ ...‬לשורר‪” ...‬הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו“ ובנימת‬ ‫זוכרת שבשנים ההן נהג לעסוק בתורה עד‬ ‫'המזרחי'‪ ,‬לא נשארו נאמנים לרוח התורה‪.‬‬ ‫התרגשות אמר שהקב“ה הציל אותו בניסי ניסים למעלה מדרך הטבע שהרי‬ ‫לשעות הקטנות של הלילה‪ ,‬וממילא היה‬ ‫בעוד ילדי משפחת שטרנבוך שהתחנכו בבית‬ ‫אילו נפל בתנוחה אחרת הרי שהנפילה יכלה חלילה להסתיים באסון נורא‪.‬‬ ‫מאחר בבקרים ללימודי בית הספר הכללי‪ .‬אחי‬ ‫הספר של הגויים המקומיים‪ ,‬יצרו לעצמם‬ ‫ברגע שהתיישב על מיטתו הוסיף לדבר בנס שארע לו וחסד ה' היה עליו‬ ‫התענג על שני ההישגים‪ :‬על השקידה הלילית‬ ‫על כורחם מובלעת משלהם‪ .‬הרגשת הזתת‬ ‫שלא ניזוק מן הנפילה והקב“ה עמד עליו לסומכו ולשומרו איך ייפול באופן‬ ‫ועל האיחור בבקרים□“‬ ‫גוננה‬ ‫המקומיים‪,‬‬ ‫לערלים‬ ‫שנוצרה בינם‬ ‫שלא יינזק כלל‪.‬‬ ‫את תקופת לימודיו ב'בית הספר הכללי' ראה‬ ‫עליהם‪ ,‬ושמרה על טהרתם‪.‬‬ ‫אין זאת‪ ,‬הוסיף רבינו‪ ,‬ששמר עלי הקב“ה בזכות אבותי הקדושים‪.‬‬ ‫כתקופת גלות‪ .‬ומעבר לחיבור על ”צער בעלי‬ ‫וכך מתוך שמחה והודיה אמר את הפסוק ”אם אמרתי מטה רגלי‪ ,‬חסדך ה'‬ ‫חיים“ לא קנה מוסד החינוך הזה הד בלבו‪.‬‬ ‫לצד בית הספר‪ ,‬יצרה אמא עבורו בלבד‬ ‫יסעדני“ כמה וכמה פעמים‪ .‬בקריאת התורה באותה השבת אמר מרן ברכת‬ ‫כבר בעודו בבית הספר ‪ -‬חבש בלבבו ספסל של‬ ‫מעין חיידר פרטי‪ .‬ובחיידר ההוא‪ ,‬בו שימש‬ ‫הגומל בלי שם ומלכות‪.‬‬ ‫ישיבה‪” .‬בלבבי משכן אבנה“‪.‬‬ ‫רבי משה תלמיד יחיד‪ ,‬לימדו גדולי עולם‪.‬‬ ‫התחושה העשירה הזו חידדה את הפער‬ ‫היא שכרה בממון שלא היה לה‪ ,‬את תלמידי‬ ‫הזהרו בבני עניים‬ ‫העצום בינו לילדי הגויים סביבו‪ .‬גם כשהמתין‬ ‫החכמים המופלגים ביותר שחיו בשנים ההן‬ ‫אל מעונו של רבינו הגיעו גבאים של אחד מבתי הכנסיות‪.‬‬ ‫בתחנת האוטובוס שהובילה אותו לבית הספר‪,‬‬ ‫בלונדון‪.‬‬ ‫רבינו ‪ -‬פותח אחד הגבאים ‪ -‬באנו לבקש שמרן שליט“א יכבד את בית הכנסת‬ ‫וסביבו מתרוצצים ילדי האנגלים המקומיים‪,‬‬ ‫למד‬ ‫האישי‬ ‫בחיידר‬ ‫הראשונה‬ ‫בשנתו‬ ‫שלנו בחג הקרב ובאחד מימי חול המועד יאציל עלינו מתורתו וידרוש בבית‬ ‫היה אומר לעצמו בשמחה והתפעלות‪:‬‬ ‫בחברותא עם הגאון רבי לייב לופיאן‪ ,‬בנו‬ ‫הכנסת שלנו‪.‬‬ ‫” אני רץ והם רצים‪ ,‬אני רץ לחיי העולם הבא והם‬ ‫הגדול של ארי המוסר רבי אליה‪ ,‬שהאיר‬ ‫משיב להם מרן שליט“א ‪ -‬אין באפשרותי להתחייב על כך שכן דבר זה תלוי‬ ‫רצים לבאר שחת“‪.‬‬ ‫בשנים ההן את שמיה של לונדון‪ .‬רבי לייב‬ ‫במצב בריאותי‪.‬‬ ‫גם כשפנה על כורחו ללימודי החול הבסיסיים‪,‬‬ ‫מגדולי סלבודקא וטלז היה‪ .‬ובהמשך שימש‬ ‫אחד הנוכחים רצה לחזק את חשיבות הענין והוסיף ואמר‪ ” :‬זהו בית כנסת‬ ‫חי בבית המדרש הפרטי שלו‪ .‬והיה הוגה‬ ‫כראש ישיבת גייטסהד‪.‬‬ ‫מכובד ‪ -‬הרבה עשירים מתפללים שם“‪.‬‬ ‫במחשבתו בדברי תורה‪ .‬וכשעלו לאוטובוס‬ ‫כשינק כדי מדתו מתורתו של רבי לייב‪ ,‬שכרה‬ ‫אך נראה כי אמירה זו לא העלתה ואף הורידה שכן רבינו הגיב מיד אדרבה!‬ ‫היה אומר לחבריו בעזות דקדושה‪:‬‬ ‫עבורו אמו את הגאון רבי שמחה זיסל בנו‬ ‫בית כנסת של עניים ‪ -‬מכובד יותר‪ .‬שהרי אמרו חז“ל‪' :‬הזהרו בבני עניים‬ ‫”אתם הולכים לבזבז את זמנכם‪ .‬ואני הולך‬ ‫הבכור של רבי אליה לופיאן‪ ,‬ששימש כרבה של‬ ‫שמהם תצא תורה' ” הגבאים יצאו את ביתו בלא כל התחייבות לבוא ולדרוש‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬ואם כן דין הוא שאהיה קודם‬ ‫קהילת מחזיקי הדת בלונדון‪ .‬וגם תורתו כבשה‬ ‫בתאריך המבוקש אך מכל מקום יצאו עם מבט נכון על עשירות ועל עוני‪.‬‬ ‫לכם! “‬ ‫מסילות בלבו הרך‪ .‬בשנתו השלישית ינק‬ ‫ל תו ע ל ת הכלל ניתן ל ש לו ח עו ב דו ת ו הנ הגו ת ממרן רבינו ש לי ט״ א‪ ,‬וכן ל ה צ ט ר ף ל ר שי מ ת ה ת פו צ ה‬ ‫‪ lia m g @ 0 6 0 5 0 6 0 5 h h h‬״‬ ‫ל ק ב ל ת העלון מידי ש בו ע ב מיי ל‬ ‫‪nS‬‬ ‫לך לך תשפ״ז (‪) 152‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א‬ ‫‪j jj‬‬ ‫||‬ ‫’ מלו עוזר ומושיע ומגן‪,‬‬ ‫~‬ ‫על משמר עולם התורה‬ ‫ואעשו ילגויי גדול ואברכו ואגדלה שמו ו‪^:‬י‪:‬ה נב^ר^ה(י״ב‪ ,‬ב)‬ ‫משא רבינו שליט״א בהתכנסות מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה וראשי‬ ‫בגמ’ פסחים דקי״ז ב’‪ :‬א״ר שמעון בן לקיש ’ואעשך לגוי גדול’ זהו שאומרים ’אלהי‬ ‫הישיבות שליט״א לחיזוק דרכי ההשתדלות בביצור חומות היהדות‬ ‫אברהם ’‪’ ,‬ואברכך ’ זהו שאומרים ’אלהי יצחק ’‪’ ,‬ואגדלה שמך ’ זהו שאומרים ’אלהי‬ ‫בארה״ק \ מוצש״ק נח תשפ״ז‬ ‫יעקב’‪ ,‬יכול יהו חותמין בכולן ת״ל ’והיה ברכה’ בך חותמין ואין חותמין בכולן‪ .‬ובפרש״י‬ ‫ברשות מרנן ורבנן‪ ,‬לא צ ריו להאריך בדברים‪ ,‬בענין החשיבות של הבחירות שעומדים‬ ‫כאן ’בך חותמין ולא בהם ’ ‪ .‬וצ״ע וכי מה איכפת ליה לאברהם‪ ,‬והא קי״ל (סנהדרין‬ ‫לפנינו‪.‬‬ ‫קה ע״ב) שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו‪ .‬והנה קודם חתימת הברכה אומרים‬ ‫לצערינו אנחנו במלחמה גדולה על היהדות‪ ,‬שממש רוצים להשמיד את כל המהות של‬ ‫’מלך עוזר ומושיע ומגן’‪ ,‬ואח״כ ’בא״י מגן אברהם ’ ‪ .‬וראיתי בעץ יוסף (אוצר התפילות)‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬ואנחנו מחויבים במסירות נפש על זה‪.‬‬ ‫בתפילת עזרת אבותינו וכו ’ מגן ומושיע להם וכו’ שפי’ ’מגן ’ שלא יבוא הרע‪ ’ ,‬מושיע ’‬ ‫והבחירות עכשיו הם אך ורק כדי‬ ‫פריקה מיד השונא לאחר שבא ( ’ויושיעם מיד שונא’‪ ,‬ואונקלוס ’לית פריק לה ’)‪ ’ ,‬עוזר ’‬ ‫ששום‬ ‫לשמור על עולם התורה‪,‬‬ ‫לראות במפלת שונאיו ( ’ה’ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי ’) עכתו״ד‪ .‬והנה י״ל ’ עוזר’ כנגד‬ ‫בחור לא ילך לצבא חלילה וחס‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬ובב״ר (סח‪ ,‬ב) עה״פ ’אשא עיני אל ההרים ’ פתח רבי שמואל בר נחמן ’מאין יבוא‬ ‫ועל זה הנציגים שלנו יעמדו בעזרת‬ ‫עזרי’ ודרשו על יעקב אבינו ע״ה שהלך לפדן ארם בלא כלום‪ ,‬ובצרתו התחזק בביטחון‬ ‫ה ’‪ .‬וכל אחד מחויב לפעול בשביל‬ ‫ואמר ’ עזרי מעם השם ’‪ .‬הרי שהמדרש מדגיש לשון ’עזר’ שנתייחד ליעקב בחשכת‬ ‫זה‪ ,‬ולהצביע עבור רשימת ”יהדות‬ ‫הגלות‪ .‬וכן בגמ ’ (ברכות סד ע״א) מנין לבעל הקורה שייכנס בעובי הקורה שנא ’ ישגבך‬ ‫התורה ”‪ .‬והקב ”ה יעזור שיתבטלו כל‬ ‫שם אלוקי יעקב‪ ,‬ובפרש״י שיעקב שטרח בגידול בניו יבקש עליהם רחמים ומסייעם‬ ‫הגזירות מעלינו‪ ,‬ונזכה בקרוב לביאת‬ ‫ומיד אח״כ ’ישלח עזרך מקודש’‪ ,‬וכן ’אשרי שאל יעקב בעזרו’ ‪ .‬ומדת ’ מושיע’ כנגד‬ ‫משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫יצחק‪ :‬שבברכת מחי’ המתים כפלו חז״ל לשון ישועה (’רב להושיע ’‪’ ,‬ומצמיח ישועה’‪,‬‬ ‫’ מושיענו לתחיית המתים ’)‪ ,‬וממילא בחינת ’ מושיע ’ מכוונת כנגד יצחק‪.‬‬ ‫בלי הסדרת בני הישיבות ‪ -‬אין לנו כלום!‬ ‫ומעתה נראה הענין דמדת ’מגן’ היא המשובחת בכל המידות ותכלית השלמות‪,‬‬ ‫והחתימה נקבעת בעיקר ובקביעות הדבר‪ ,‬ומתחילה אומרים ’אלקי אברהם אלקי‬ ‫מתוך דברי רבינו שליט״א לפני שד״ר ‪ -‬נציגי תנועת ’דגל התורה ’‬ ‫יצחק ואלקי יעקב’‪ ,‬שהוא סדר הנהגת כלל ישראל עד שירדה המדרגה לחשכת‬ ‫אנחנו צריכים לראות את העיקר‪ ,‬מה שנוגע לנו‪ ,‬ולדעתי מה שנוגע לבני הישיבות‪ .‬וזו‬ ‫הגלות‪ .‬אבל בגאולה נהפך הסדר ’וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף‬ ‫הנקודה שצריכים לעבוד עליה‪ .‬אם אין את בני הישיבות‪ ,‬אין לנו כלום‪ .‬לא צ ריו לומר‬ ‫את בריתי אברהם אזכור’‪ ,‬ועי’ במדרש בחוקותי (ויק״ר לו‪ ,‬ו) שנזכרו אבות אחורנית‬ ‫שיש עוד דברים‪ .‬והשם יעזור‪ ,‬אנחנו נעמוד על בני הישיבות ואז נרוויח את הכול‪ ,‬כי זה‬ ‫ללמד שהגאולה באה קמעא קמעא בדרך עלי’ למפרע‪ ,‬בתחילה מתגלה הקב״ה בבחינת‬ ‫מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ”‪.‬‬ ‫עוזר (יעקב)‪ ,‬אח״כ מתעלה לבחינת מושיע (יצחק)‪ ,‬ורק בסוף מגיע לתכלית השלמות‬ ‫זה היסוד‪ ,‬ואת זה צ ריו לקחת‪ .‬אין בלי הסדרת בני הישיבות‪ .‬אנחנו עובדים על זה‪ ,‬ואם‬ ‫בבחינת מגן (אברהם)‪ .‬ומאחר שזו תכלית הקביעות לעולמי עד‪ ,‬אין החתימה אלא‬ ‫לא זה ‪ -‬אין לנו כלום‪ .‬את זה צ ריו לזכור‪ ,‬אף על פי שיכול להיות שיגידו לי שיש עוד‬ ‫במידה העליונה מכולן‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫דברים חשובים‪ .‬אני יודע מה זה‪,‬‬ ‫ובאמת אחרי שאנחנו יודעים את‬ ‫’מגן אברהם’‬ ‫היסוד הזה אפשר לגשת לעניין‪.‬‬ ‫’והיה ברכה' (יב‪ ,‬ב’)‪.‬‬ ‫אין שום דבר שחשוב בשבילי כמו‬ ‫במד’ (ב״ר לט) א״ר יצחק קובעך אני ברכה בשמונה עשרה אבל אין את יודע אם שלי‬ ‫בני הישיבות‪ .‬אם אתם תעמדו על‬ ‫קודמת אם שלך קודמת‪ ,‬א״ר אחא בשם ר ’ זעירא שלך קודמת לשלי‪ ,‬משהן אומרים‬ ‫הנקודה הזו‪ ,‬אז ידעתי שהקדוש‬ ‫’מגן אברהם ’ ואח״כ אומרים ’מחיה המתים ’‪ ,‬ע״כ הלשון והוא פלאי‪ ,‬דהא ברכת ’מגן‬ ‫ברוו הוא יעמוד לימיננו‪ ,‬ובעזרת‬ ‫אברהם ’ הוא ג״כ שבח להקב״ה שהוא מגן אברהם‪ ,‬כשם שברכת ’מחיה המתים ’ שבח‬ ‫השם‪.‬‬ ‫להקב״ה שהוא מחי ’ המתים‪ ,‬ומה שייך לומר ע״ז ’שלך קודמת לשלי ’ ‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪*f‬‬ ‫ונראה עפ״י המדרש שהביא רש״י להלן עה״פ ((טו‪ ,‬א’) ’אל תירא אברם אנכי מגן לך‬ ‫אין שום חשש לאיבוד שכרך‪ ,‬כי מה ש’אנכי מגן לך’ הוא משום עצם גדלותך ואי״ז נוגע‬ ‫שכרך הרבה מאד ’‪ ,‬וז״ל‪’ :‬אחר הדברים האלה’ אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים‬ ‫כלל לשכר מצוותיך‪ .‬וזהו מ״ש שברכת אברהם קודמת‪ ,‬היינו ברכת ’מגן אברהם ’ יש בה‬ ‫והי’ דואג שמא קיבלתי שכר כל צדקתי עכ״ל‪ ,‬והנה ודאי א״א לומר שח״ו אברהם אבינו‬ ‫שבח למעלתו וגדלותו של אברהם‪ ,‬שהקב״ה לו למגן לא מצד שכר אלא מצד מעלתו‬ ‫ע״ה הי ’ עובד את בוראו ע״מ לקבל פרס‪ ,‬ובשלמא למאי שפירש״י עוד שהי’ דואג‬ ‫העצמית‪ ,‬והיא קודמת לברכת ’מחיה המתים ’ שהיא שבח לגדלותו של מקום‪.‬‬ ‫מן העונש על אותן נפשות שהרג‪ ,‬א״ש שנצרך חיזוק כדי שלא יירא‪ ,‬אבל מה דאגתו‬ ‫והנה מלבד עצם כבוד הקדימה‪ ,‬יש בזה גם נפקותא להלכה‪ ,‬דרק משום שברכת ’מגן‬ ‫על קבלת שכרו‪ .‬ואמנם בת״י שם‪ :‬דלמא אתקבלו מצוותי בעלמא הדין ולית לי חולק‬ ‫אברהם ’ היא הברכה הא’ בתפלת י״ח ע״כ תלוי’ בה עיקר חלות שם תפילה‪ ,‬וכמ״ש‬ ‫בעלמא דאתי‪ ,‬או דלמא ייזלון אחיהון דילין קטילי ויצטרפו כלגיונין וייתון עלי‪ ...‬ובזימנא‬ ‫מו״ח רבינו הגדול זצ״ל באבי עזרי הל ’ תפילה (פ״ד הט״ו) דענין כוונה המעכבת בברכת‬ ‫תנינא לא מישתכח עמי אגרא ויתחל בי שום שמיא עכ״ל‪ ,‬ומבואר שחששו של אאע״ה‬ ‫אבות משום שהיא ראשית התפילה וצריך בתחילתה כוונה‪ ,‬ועיקר זה ניתן לברכת‬ ‫לא הי’ מצד קבלת שכר בעה״ז גרידא‪ ,‬אלא שמא בכך נאבד חלקו לעה״ב או שתבא עליו‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫מלחמה נוספת אחר שכבר אכל כל שכרו וח׳׳ו נמצא ש״ש מתחלל‪ ,‬וע״ז השיבו הקב״ה‬ ‫’אנכי מגן לך ’ בעה״ז ’שכרך הרבה מאד ’ ושמור לעה״ב‪ ,‬כלומר דאף ש’אנכי מגן לך’ מ״מ‬ ‫נתן לו עצה על המילה‬ ‫למול חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול‪ ,‬אלא בפלטין‬ ‫ו ב א הפליט ויגד לאכרם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם‬ ‫שלך הה׳׳ד ’וירא אליו ה ’ באלוני ממרא ’ עכ״ל המדרש‪ ,‬והובא ברש״י ר״פ וירא באלוני‬ ‫בעלי ברית אכרם (י״ד‪ ,‬י ”ג)‬ ‫ממרא הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה אליו בחלקו‪ ,‬והוא פלא שהלך אאע״ה‬ ‫במד״ר כאן ’והוא שוכן באלוני ממרא’ רבי יהודה ורבי נחמיה‪ ,‬ר״י אמר במשריא דממרא‬ ‫ליקח עצה על המילה אחר שציוהו הקב״ה ע״ז‪ ,‬וצע״ג‪.‬‬ ‫ור״נ אמר בפלטין דממרא‪ ,‬על דעתיה דר״י אתרא הוא דשמיה ממרא‪ ,‬על דעתיה דר״נ‬ ‫והנה עוד שם במד״ר‪ :‬אמר א״א עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים לי‪ ,‬תאמר משמלתי‬ ‫גברא הוא דשמיה ממרא‪ ,‬ולמה נקרא שמו ממרא‪ ,‬ר’ עזריה בשם רבי יהודה בשם ר ’‬ ‫הם באים ומזדווגים לי‪ ,‬א״ל הקב״ה‪ :‬אברהם‪ ,‬דייך שאני אלקיך‪ ,‬דייך שאני פטרונך כו’‬ ‫סימון שהמרה פנים באברהם בשעה שאמר הקב״ה לאברהם לימול הלך ונמלך בג’‬ ‫עי״ש‪ ,‬וכן בסוף הפרשה‪ :‬אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי‬ ‫אוהביו‪ ,‬א׳׳ל ענר כבר בן ק’ שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך‪ ,‬א״ל אשכול מה את‬ ‫תאמר משמלתי אין באים אצלי‪ ,‬א״ל הקב״ה עד שלא מלתם היו בני אדם ערלים באים‬ ‫הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך‪ ,‬א״ל ממרא אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים‬ ‫אצלך‪ ,‬עכשיו אני בכבודי בא ונגלה עליך הה״ד וירא אליו ה’ באלוני ממרא עכ״ל‪ .‬ונראה)‬ ‫^־ברעבון והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו‪ ,‬א״ל הקב״ה אתה נתתה לו עצה‬ ‫עמוד ו‬ ‫‪r u‬‬ ‫לאורייתא׳‪ ,‬ואברהם אבינו הי׳ סבור שעי״ז קיום מצות המילה הוא מרחיק את הבריות‬ ‫בביאור הדברים עפ״י מה שהשריש לן הגאון מהרי״ל דיסקין זצוק״ל והביאו מו״ח מרן‬ ‫ונמצא מהרס כל כוונתו לקרב העולם לדרכי השי״ת‪ ,‬וא"כ יתכן שאינו מפרש כהוגן את‬ ‫זצ"ל באבי עזרי הל ’ יסוה״ת (פ״ז ה״ו) בביאור ענין מה שאחז״ל (יבמות דמ"ט ב׳) כל‬ ‫הנבואה שקיבל למול את עצמו‪ ,‬כי איך אפשר שהקב״ה מצווה עליו לעשות פעולה‬ ‫הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה‪,‬‬ ‫שמפסיקה את כל מהלך עבודת הקודש שלו לקרב את הבריות להקב״ה‪ ,‬ובאמת כ"ה‬ ‫דאף שמחזות הנבואה הן בעולמות העליונים מ"מ יורד לאט לאט בעולם ומתגשם‬ ‫במד״ר מקודם‪ :‬׳וימול בן מ"ח שנה כשהכיר את בוראו אלא שלא לנעול דלת בפני‬ ‫עד שהפתרון נמצא בהשגת הנביא על מה ירמזון בעולם השפל‪ ,‬ואז חוזרת רוחו אליו‬ ‫הגרים׳‪ ,‬וע״ז הלך ליטול עצה ממי שאין לו נגיעות ע"ז כדי שיפרש לו דברי הנבואה‬ ‫ומסתכל בנפשו את כל הציורים ויודע הפתרון כי הוא נרשם בנפשו‪ ,‬ואעפ״כ הר״ז דומה‬ ‫שקיבל מהקב״ה עפ״י האמת‪ ,‬וע״ז א"ל ממרא ׳אלקיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים‬ ‫למביט בזכוכית‪ ,‬שאם צבועה ירוק הרי כל הנראה בה הוא ירוק‪ ,‬ואם היא אדומה הרי‬ ‫וברעבון׳‪ ,‬ר"ל האיך הסכמת ליפול לכבשן ולא נסתפקת שמא רצון ה׳ שתעבוד ע"ג‪,‬‬ ‫כל מה שנראה דרכה הוא רק אדום‪ ,‬ואף שהוא אותו העצם בלא שינוי אבל מראהו‬ ‫והלא אם היית נשרף ונהרג במלכים וברעבון מי הי׳ מקרב אנשים להקב״ה‪ ,‬אלא זה הי׳‬ ‫משתנה‪ ,‬וכן הענין במחזה הנבואה שנפש הנביא היא המתרשמת בפתרון הענין‪ ,‬וכל‬ ‫ודאי אצלך שאין רצון הקב״ה לעבוד לפסילים כדי שתוכל לינצל ואח"כ לקרב נפשות‬ ‫שנפשו יותר זכה ובהירה הר״ז פותר החזיון באופן יותר צח ומצוחצח‪ ,‬ומשה רבינו ראה‬ ‫לעבודתו ית׳‪ ,‬כי זה סותר את כל המציאות של האמונה בהקב״ה‪ ,‬וה"נ א"א להטות‬ ‫הנבואה באספקלריא המאירה משום שנפשו היתה בעוצם המעלה‪ ,‬אבל שאר הנביאים‬ ‫פירוש האמיתי של הנבואה משום ההכרח שיוכל לקרב רחוקים‪ ,‬ודאי שהוא פירוש נכון‬ ‫זולתו אף שודאי כל דבריהם אמת אבל לא ראו הדבר כראיית משה‪.‬‬ ‫שהקב״ה מצוה אותך כעת למול‪.‬‬ ‫ויסוד הדברים ממה שאחז״ל שחלום הוא א׳ מששים בנבואה והוסיפו ע"ז כל החלומות‬ ‫זו הי׳ עצתו של ממרא‪ ,‬וזהו הביאור בד׳ המד״ר‪ :‬׳עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים‬ ‫הולכים אחר הפה‪ ,‬וכן הנבואה שהיא כולה אמת ומתקיימת בעולם כפי אשר נתרשם‬ ‫לי‪ ,‬א"ל הקב״ה אברהם דייך שאני אלקיך שאני פטרונך׳‪ ,‬בשעה שהולכים לקיים מצות‬ ‫הפתרון בנפש הנביא בשעת קבלת הנבואה‪ ,‬והיינו שאמרו דגזירת נביא חוזרת וגזירת‬ ‫ה׳ א"א כלל לקחת בחשבון שמא זה יפריע מלקרב רחוקים‪ ,‬׳דייך שאני אלקיך׳‪ ,‬מה‬ ‫או"ת אינה חוזרת‪ ,‬לפי שכל דבר שיצא מפורש מפיו של הקב״ה אינו חוזר‪ ,‬והנבואה‬ ‫שעוברים ושבים לא יבואו אצלך אינו כלום‪ ,‬׳אני בכבודי בא ונגלה עליך הה״ד וירא אליו‬ ‫שיש בה גם כח אחר‪ ,‬פתרון שכל האנושי‪ ,‬ע"כ יתכן שתתבטל עי"ש‪ ,‬ועפי״ז ביאר‬ ‫ה׳ באלוני ממרא׳‪ ,‬כי זו עצתו של ממרא ולכן נגלה עליו בחלקו‪.‬‬ ‫מור״ח רבינו הגדול זצוק״ל את גדלותו של אאע״ה בנסיון העקידה‪ ,‬שהסביר לעצמו את‬ ‫ויובן בזה מה שחיזר א"א אחר מילתו מיד לחפש אורחים‪ ,‬כי עדיין הי׳ חרד שמילתו‬ ‫מראה הנבואה שהקב״ה מצווה עליו לשחוט את בנו יחידו את יצחק‪ ,‬ואף שהי׳ רואה‬ ‫תפריד בנ"א ממנו ולא יוכל לקרבם להשי״ת‪ ,‬וזהו שמתחיל המד״ר בר"פ וירא עה"פ‬ ‫באספקלריא שאינה מאירה ובקל הי׳ יכול לבאר חזיון הנבואה בד"א ע"י איזה נגיעה‪,‬‬ ‫(איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת וגו׳ אמר אברהם אחרי שמלתי עצמי הרבו גרים באו‬ ‫מ"מ פירשה אברהם כהוגן כי הי׳ נקי מכל נגיעות עצמיות‪.‬‬ ‫להידבק בזאת הברית וכו׳‪ ,‬והיינו שאח"כ ראה אברהם שאדרבה לא הי׳ בזה כלל מניעה‬ ‫וכעי״ז י"ל ג"כ כאן משום שאברהם אבינו ע"ה היו כל מעשיו לקרב את הרחוקים‬ ‫מלקרב רחוקים‪.‬‬ ‫ולעשות נפשות להקב״ה כמ״ש ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳ ומתרגמינן ׳דשעבידו‬ ‫יבמה אדע׳‬ ‫כדכתיב ׳מה תתן לי ואנכי הולך ערירי׳‪ ,‬ומתוך עוצם ההשתוקקות נתקרבה דעתו‬ ‫והאמן נד׳ יחעובה לו ?דקה‪( .‬ט״ו‪ ,‬ו)‬ ‫להאמין בשלמות ולא עלתה על דעתו לשאול באיזו זכות יבא הדבר‪ .‬אך לגבי בשורת‬ ‫וברש״י (טו‪ ,‬ו׳) לא שאל לו אות על זאת‪ ,‬אבל על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר‬ ‫הארץ שודאי רצה בה‪ ,‬מ"מ לפי ערך גדלותו העצומה הי׳ חסר משהו בעומק הרצון‬ ‫'במה אדע כי אירשנה׳‪ .‬ובגמ׳ נדרים דל"ב א׳ שמואל אמר מפני מה נענש אברהם אבינו‬ ‫וההשתוקקות‪ ,‬ולכן נתעורר אצלו החשש לבקש אות ׳במה אדע׳‪ .‬וע״ז נענה כנגד ׳ידוע‬ ‫ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים‪ ,‬מפני שהפריז על מידותיו של הקב״ה‬ ‫תדע׳ שגר יהי׳ זרעו בארץ לא להם‪ ,‬והנה מתוך הריחוק והגלות במצרים ידעו להעריך‬ ‫שנא׳ ׳במה אדע׳‪ .‬וי"ל מאי שנא בשורת הזרע שהאמין בה בלא פקפוק‪ ,‬מבשורת הארץ‬ ‫טובת הארץ וישתוקקו אליה בכל לבבם‪.‬‬ ‫שביקש עליה אות‪.‬‬ ‫וכעי״ז הסברתי בחטא המרגלים‪ ,‬דבאמת כולם הודו ׳טובה הארץ׳ כד׳ רמב״ן‪ ,‬אלא‬ ‫ויש לבאר תחילה עפי״ד הגמ׳ (ב"ב קמא‪ ):‬המזכה לעובר לא קנה ובעובר שלו קנה‪,‬‬ ‫שיהושע וכלב הוסיפו ע"ז וכפלו ׳טובה הארץ מאד מאד׳‪ ,‬עדות על רצון אדיר וחיבת‬ ‫משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו‪ ,‬וכיון שמשתוקק לזה בכל לבבו ע"כ סמוך לבו‬ ‫הארץ פנימה‪ ,‬ומתוך שהי׳ חביבה עליהם היו בטוחים שיירשוה ולא נכנס בלבם מורא‪,‬‬ ‫לא יירא ודעתו בטוחה שהדבר יתקיים‪ ,‬וחזינן דזהו טבע הנפש שכל דבר שהאדם חפץ‬ ‫משא"כ שאר המרגלים שלא נכנסה טובת הארץ בלבם בבחי׳ ׳מאד מאד׳‪ ,‬הוליד חיסרון‬ ‫בו באמת ודעתו קרובה אצלו‪ ,‬לא נכנס בלבו הספק שמא יתבטל ונעשה אצלו שריר‬ ‫הרצון את החשש והספק מפני תוקף יושבי הארץ‪ ,‬כי לעולם החסרון במדת הרצון‬ ‫וקיים‪.‬‬ ‫וההשתוקקות הוא שמוליד את הספק‪ ,‬והספק מוליד את הנפילה ודו״ק‪.‬‬ ‫ומעתה מיושב שפיר‪ ,‬דרצונו של אברהם בזרע הי׳ עמוק עד דכדוכה של נפש‪,‬‬ ‫׳הצילו הפירות את האילנות׳‬ ‫אינו מסתיים במקום שבו הוא עצמו עומד‪ ,‬פירותיו ממשיכים אותו‪ .‬כל בן וכל דור‬ ‫ואתה תבוא אל אנתיך בשלום תקבר בשינה טונה (ט״ו‪ ,‬ט״ו)‬ ‫היוצא ממנו ומוסיף תורה‪ ,‬קדושה ועבודת ה׳‪ ,‬הרי הוא מגלה למפרע את עומק פעולתו‬ ‫הנה בס"פ נח עה"פ ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן‪ ,‬מאריך‬ ‫של האילן שממנו יצא‪.‬‬ ‫הרמב״ן בביאור עניינו של תרח‪ ,‬ובסו״ד‪ :‬או שמא יש לו חלק לעה״ב כמו שאמרו חז״ל‬ ‫וזהו שאברהם נתבשר‪ :‬״ואתה תבוא אל אבותיך בשלום״‪ .‬אי"ז בשורה המתייחסת רק‬ ‫בזכות בנו‪ ,‬והיא הבשורה שהוא לא הי׳ יודע שנתבשר בכך‪ ,‬בעת שא"ל ׳ואתה תבא אל‬ ‫לתרח‪ ,‬אלא יש כאן גילוי של כח הבן להציל את אבותיו‪ .‬אברהם‪ ,‬שהוא הפרי‪ ,‬מעלה‬ ‫אבותיך בשלום׳‪ .‬ומביא הרמב״ן ע"ז מדרש נפלא‪ :‬כל העצים כשרים חוץ משל זית ושל‬ ‫עמו את האילן שממנו יצא‪ .‬ולא רק תרח ניצל מכוח אברהם‪ ,‬אלא כל אותם אבות‬ ‫גפן‪ ,‬שהשמן והיין קרבין לגבי מזבח‪ ,‬הצילו הפירות את האילנות‪ ,‬וכן מצאנו באברהם‬ ‫ודורות קדומים שעל ידם בא אברהם לעולם ‪ -‬כולם נעשים שותפים בזכותו של מי‬ ‫שהציל את תרח שנא׳ ואתה תבוא אל אבותיך בשלום עכ"ל‪.‬‬ ‫שיצא מהם‪.‬‬ ‫ולכאורה הדברים תמוהים מאוד‪ .‬בשלמא מה שהבן מציל את אביו מן הדין וזוכה אותו‬ ‫נמצא דבר נורא‪ ,‬כל עיקרו של האדם אינו נמדד רק במה שהוא עצמו עושה‪ ,‬אלא‬ ‫לחלק לעולם הבא‪ ,‬יש להבין את גודל ההצלה‪ .‬אבל מה עניין ה״הצלה״ שנאמרה אצל‬ ‫גם במה שהוא מוליד אחריו‪ .‬יש מעלה עצומה בכך שאדם עצמו עובד את ה׳‪ ,‬אבל‬ ‫אילנות הזית והגפן? אדרבה‪ ,‬אילו היו עצים כשרים למזבח‪ ,‬היו זוכים בעצמם למעלה‬ ‫גדולה ממנה במובן מסוים היא הזכות להעמיד ״פירות״ שימשיכו את עבודתו אחריו‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬להיות קרבים לפני ה׳ וריח ניחוח עולה מהם לפני מי שאמר והיה העולם‪ .‬ומה‬ ‫כי בעוד פעולתו שלו מוגבלת לימי חייו‪ ,‬הרי פירותיו יכולים להמשיך לפעול דורות‬ ‫יש בכך שהפירות הם שנקרבים ולא העצים עצמם‪ ,‬עד שחז״ל מגדירים זאת בלשון‪:‬‬ ‫רבים אחריו‪ .‬וכל תורה‪ ,‬כל קדושה וכל מעשה טוב היוצאים מכוחו‪ ,‬אינם רק זכות של‬ ‫׳הצילו הפירות את האילנות׳‪.‬‬ ‫הבנים ‪ -‬הם גם זכות העולה אל האבות שמכוחם באו‪.‬‬ ‫ונראה שכוונת חז״ל היא ליסוד עמוק‪ :‬עיקר מעלתו של האילן אינה דווקא בכך שהוא‬ ‫וזהו עומק דברי חז״ל‪ :‬״הצילו הפירות את האילנות״‪ .‬דווקא משום שהאילן מוציא‬ ‫עצמו עולה פ"א ע"ג המזבח‪ ,‬אלא בכך שהוא מוציא פירות‪ ,‬והפירות היוצאים ממנו‬ ‫פירות‪ ,‬אין חייו מסתיימים בעצמו‪ .‬הפירות ממשיכים את קיומו ואת תפקידו לפני ה׳‪.‬‬ ‫ממשיכים את כוחו ופועלו בעולם‪ .‬אילו הי׳ העץ עצמו נקטר‪ ,‬היה עולה הוא עצמו‬ ‫וכן באדם‪ :‬הצאצאים אינם רק הדור הבא‪ ,‬הם ההמשך של האדם עצמו‪ .‬וכאשר הבן‬ ‫פעם אחת‪ ,‬אבל כאשר מוציא פירות‪ ,‬השמן והיין היוצאים ממנו נעשים בעצמם קרבן‬ ‫נעשה עובד ה׳‪ ,‬נמצא שהאבא ממשיך לעבוד את ה׳ דרכו‪ .‬לפיכך אברהם אינו רק מי‬ ‫לה׳‪ .‬נמצא שהאילן אינו רק מקריב את עצמו‪ ,‬אלא מוליד דבר שממשיך אחריו להיות‬ ‫שזכה בעצמו‪ ,‬אלא מי שבזכותו זכו אבותיו‪.‬‬ ‫משרתי גבוה‪ .‬לא הוא עצמו בלבד מתקרב לשכינה‪ ,‬אלא כל מה שיוצא ממנו ממשיך‬ ‫מה עמוקה אפוא זכות ההורים מכוח צאצאיהם‪ :‬כל בן ההולך בדרך התורה‪ ,‬כל דור נוסף‬ ‫את התקרבותו פעם אחר פעם‪ .‬זהו ש׳הצילו הפירות את האילנות׳‪ .‬הפירות אינם דבר‬ ‫המוסיף כבוד שמים‪ ,‬כל נשמה הממשיכה את השלשלת‪ ,‬הרי היא פרי המעלה עמה‬ ‫היוצא מן האילן ונפרד ממנו‪ ,‬הם המשך חיותו ופועלו‪ .‬כאשר פרי האילן עולה על גבי‬ ‫את האילן כולו‪ .‬האדם אמנם מסתלק מן העולם‪ ,‬אבל פירותיו נשארים‪ ,‬ומה שהוא זרע‬ ‫המזבח‪ ,‬נמצא שהאילן עצמו זוכה שעל ידי פירותיו תימשך מעלתו ותעמוד לפני ה׳ גם‬ ‫בבניו ובדורות הבאים ממשיך לעלות לפני הקב״ה‪ .‬ועל כך נאמר‪ :‬״הצילו הפירות את‬ ‫לאחר שאיננו עולה בעצמו‪.‬‬ ‫האילנות״ שהפרי אינו רק תוצאה של האילן‪ ,‬אלא הוא גם גאולתו‪ ,‬הצלתו והמשכתו‬ ‫ומכאן לדברי הרמב״ן על אברהם ותרח‪ .‬אברהם הוא ה׳פרי׳ שיצא מתרח‪ ,‬ולא זו בלבד‬ ‫לפני ה׳‪.‬‬ ‫שאברהם עצמו נעשה עובד ה׳ ומעמיד את כל העולם כולו תחת כנפי השכינה‪ ,‬אלא‬ ‫(משא רבינו שליט״א בכנס רישום תלמידים למוסדות תורה‪ ,‬פריז תשנ׳׳ד)‬ ‫שכל הדורות היוצאים ממנו ממשיכים את אותה שלשלת של עבודת ה׳‪ .‬נמצא שהאב‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫יריעה נרחבת לרגל יום הזיכרון הכ”ה להעלותו בסערה השמימה של אבי האומה‬ ‫רבינו הקדוש מרן האבי עזרי זיע” א \ ט ” ז מרחשון תשס ” ב‬ ‫לקט עובדות וזיקוקין דנורא דנפקו מפ״ק חתנו הגדול שיבלחט״א רבינו מרן שליט״א ונשזרו בגליוני דרכי אורה בג’ השנים האחרונות‬ ‫שליחות ציבור ‪ -‬עבדות ולא שררה‬ ‫’לולי תורתו שעשועי’‬ ‫שח רבינו שליט ”א‪ :‬מעשה בבן ישיבה שנקלע לחוב כספי גדול לעירייה המקומית‪ .‬אותו‬ ‫בדברו על דבקותו המופלאה של רבינו הגדול בעל ה״אבי עזרי״ זצ״ל בתורה‪ ,‬סיפר‬ ‫אברך היה עני מרוד‪ ,‬וכל פרנסתו הייתה ממלגת הישיבה המזערית‪ .‬במצוקתו‪ ,‬ניגש‬ ‫מרן רבינו שיבלחט״א מעשה נורא המלמד כיצד היתה התורה משענת חייו גם בשעות‬ ‫לאחר תפילת מנחה אל מרן זצ״ל‪ ,‬כדי להתייעץ עמו‪ .‬ראש הישיבה הורה לו לפנות מיד‬ ‫הקשות ביותר‪ .‬בתו הגדולה של הרב שך זצ״ל‪ ,‬מרים רייזל ע״ה‪ ,‬נפטרה בת ‪ 14‬בעיר‬ ‫לאחד הנציגים בעירייה ולבקש את עזרתו‪.‬‬ ‫וילנא‪ .‬היא ניחנה בכישרונות נדירים וחריפות בלתי מצויה‪ .‬הרב שך היה מספר כי בני‬ ‫האברך הסביר כי שעות הקבלה כבר הסתיימו‪ ,‬וכי אין זה‬ ‫ביתו היו מצויים בביתו של רשכבה״ג הגאון רבי חיים עוזר‬ ‫מקובל לפנות אל העסקן מחוץ לשעות שבהן הוא מקבל‬ ‫גרודזנסקי זצ״ל‪ ,‬וכידוע אל רבי חיים עוזר היו מגיעים תדיר‬ ‫את הציבור‪ .‬אלא שראש הישיבה ראה בכך פגם מהותי‬ ‫שאלות מכל תפוצות ישראל‪ ,‬ויחד עם זאת היה הראש בי״ד‬ ‫בהבנת התפקיד‪ .‬״וכי עזרתו של שליח ציבור מוגבלת‬ ‫דוילנא‪ ,‬ובין היתר היו שולחים אליו מזוזות שנכתבו בידי טובי‬ ‫לשעות הקבלה? הלוא תפקידו לדאוג לצורכי הציבור‪ ,‬ואם‬ ‫הסופרים‪ ,‬כדי שיעיין בהן ויחווה את דעתו‪ .‬פעם אחת‪ ,‬כאשר‬ ‫יהודי שרוי במצוקה‪ ,‬עליו להיות נכון לעמוד לימינו גם מעבר‬ ‫מרים רייזל ישבה בביתו‪ ,‬היו מונחות על השולחן כמה מזוזות‬ ‫לשעות המקובלות״‪.‬‬ ‫פתוחות‪ .‬לפתע הצביעה על טעות דקה באחת מהן‪ ,‬טעות‬ ‫כדי להעמיד את הדברים על בירורם‪ ,‬לא הסתפק ראש‬ ‫שנעלמה מעיני הכל‪ .‬רבי חיים עוזר התפעל מאוד מחדות‬ ‫הישיבה בדברים‪ .‬הוא דרש מהאברך לצאת מיד ולבקש את‬ ‫הבחנתה ומכשרונותיה המיוחדים‪.‬‬ ‫עזרתו של העסקן‪ .‬כשהאברך הסכים לעשות זאת‪ ,‬הודיע ל­‬ ‫ראש הישיבה אהב את בתו והיה משתעשע עמה תמיד‪.‬‬ ‫ראש הישיבה כי יתלווה אליו‪ ,‬אך ביקש ממנו לעלות לבדו אל הבית‪ ,‬בעודו ממתין למטה‬ ‫אולם בגזירת שמים‪ ,‬בהיותה כבת י״ד חלתה במחלת הטיפוס‪ ,‬ותוך זמן קצר השיבה‬ ‫כדי לעמוד מקרוב על התנהלות הדברים‪.‬‬ ‫את נשמתה ליוצרה‪ .‬האבל היה כבד מנשוא‪ .‬כששמע רבי חיים עוזר על גודל השבר‪ ,‬בא‬ ‫האברך ניגש אל העסקן והציג בפניו את צרתו‪ ,‬בתקווה שימצא אוזן קשבת‪ .‬אך האיש‬ ‫בעצמו לנחם את ידידו‪ .‬כשראה את עומק כאבו‪ ,‬אמר לו משפט אחד בלבד‪ :‬״רבי שך‪,‬‬ ‫גער בו על שהעז להגיע בשעה לא מקובלת‪ ,‬והבהיר לו כי עליו לשוב במועד שבו הוא‬ ‫לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי״‪.‬‬ ‫יושב במשרדו שבעירייה‪.‬‬ ‫לא היתה זו אמירה מן השפה ולחוץ‪ .‬גם רבי חיים עוזר עצמו ידע כאב של אובדן בת‪,‬‬ ‫גם כשהאברך ניסה להסביר כי דוחק השעה ומצוקתו הם שהביאוהו לפנות אליו כעת‪,‬‬ ‫והוא דיבר מתוך ניסיון החיים‪ .‬הוא גילה לידידו את הסוד שהחזיק גם אותו בשעות‬ ‫לא נתרכך העסקן‪ .‬הוא עמד בסירובו והותיר את האברך ללא מענה‪.‬‬ ‫החשכה‪ :‬רק התורה‪ ,‬שהיא שעשועו של האדם‪ ,‬מעניקה לו כוח שלא לאבד את עצמו‬ ‫למטה המתין ראש הישיבה‪ .‬כששב האברך וסיפר לו על שאירע‪ ,‬לא הסתיר ראש‬ ‫בתוך היגון‪ .‬מילים מועטות אלו חדרו ללבו של מרן הרב שך ונחרתו בו לכל ימי חייו‪.‬‬ ‫הישיבה את כאבו‪ .‬״אדם כזה אינו ראוי להיות שליח ציבור״‪ ,‬אמר‪ .‬״הרי אין מדובר‬ ‫שח בני הרה״ג רבי חיים שליט״א‪ ,‬שזכה לשמשו באמונה‪ ,‬כי שנים רבות לאחר מכן‪,‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬אלא בשתים אחר הצהריים‪ .‬יהודי בא לבקש עזרה‪ ,‬והאיש‬ ‫כאשר מרן כבר התגורר ברחוב ראב״ד בבני ברק ועמד לעבור דירה‪ ,‬החלו בני הבית לארוז‬ ‫שתפקידו לשמש את הציבור‪ ,‬דוחה אותו מפני שהגיע מחוץ‬ ‫את חפציו‪ .‬אז אמר להם שישנם שני דברים בלבד שחייבים‬ ‫לשעות הקבלה״‪.‬‬ ‫לעבור עמו ביחד‪ ,‬תיק הטלית ותפילין‪ ,‬והשני‪ ,‬תמונתה של‬ ‫מכאן הסיק ראש הישיבה מסקנה ברורה‪ :‬אין לפנות עוד אל‬ ‫בתו‪ .‬וכששאלוהו על כך‪ ,‬השיב‪ :‬״התמונה הזאת היא מזכירה‬ ‫אותו עסקן‪ .‬ואכן‪ ,‬אף כאשר ניסה העסקן בהמשך לתקן את‬ ‫לי את הילולא תורתך שעשועי’‪.‬״ לא היתה זו מזכרת של‬ ‫הרושם שנוצר ושלח שליחים שיסבירו את התנהגותו ויבקשו‬ ‫געגוע בלבד‪ .‬היא היתה תזכורת מתמדת לכך שהכאב אינו‬ ‫את מחילתו‪ ,‬לא הסכים ראש הישיבה להאזין להם‪ .‬בעיניו‪,‬‬ ‫נשכח‪ ,‬אלא מתעלה ומתמתק בתוך עמלה ושעשועה של‬ ‫המעשה חשף תפיסה שגויה מן היסוד של תפקיד העסקן‪.‬‬ ‫תורה‪ .‬בכל פעם שעיניו נחו על דמות בתו‪ ,‬היה שב ונזכר באותן‬ ‫שליחות ציבורית אינה מסתכמת במילוי תפקיד רשמי או‬ ‫מילים שאמר לו רבי חיים עוזר‪ ,‬מילים שלימדו אותו כי רק מי‬ ‫בקבלת פניות בשעות שנקבעו מראש‪ .‬היא מחייבת תחושת‬ ‫ש’תורתך שעשועי ’ לא יאבד לעולם‪.‬‬ ‫אחריות מתמדת כלפי הזולת‪ ,‬נכונות לצאת מן השגרה למען‬ ‫הנזקק‪ ,‬והבנה כי צורכי הציבור אינם חדלים להתקיים עם סיום שעות הקבלה‪ .‬מי‬ ‫’כי אין לה אב ואם’‬ ‫שאינו מוכן להיחלץ לעזרת יהודי בשעת צרתו‪ ,‬אינו מבין את משמעותה האמיתית של‬ ‫שח רבינו שליט ”א‪ :‬לילה אחד השעה הולכת ומתאחרת‪ ,‬אולם מו״ח מרן ראש הישיבה‬ ‫שליחות ציבור‪.‬‬ ‫זצ״ל אינו נכנס למיטתו‪ ,‬היה ניכר עליו שהוא ממתין למישהו‪.‬‬ ‫הדקות חלפו‪ ,‬ולפתע נשמעה נקישה בדלת‪ .‬מיד קמתי לפתוח‪ ,‬אך עוד בטרם הגעתי‪,‬‬ ‫גדלות בתורה‪ ,‬גדלות בחסד‬ ‫ניגש מרן אל הדלת ואמר לי בעדינות לזוז הצידה‪ ,‬שכן הדבר נוגע אליו‪ .‬בפתח עמדה‬ ‫שח רבינו שליט ”א‪ :‬הרב שך זצ״ל היה מספר בשם רבי חיים עוזר גרודזנסקי‪ ,‬כי בצעירותו‬ ‫נערה צעירה‪.‬‬ ‫סבר שהפסגה העליונה שאליה יכול בן תורה לשאוף היא לכתוב תשובות בהלכה ולחבר‬ ‫מרן יצא אליה אל מחוץ לדלת‪ ,‬ושוחח עמה דקות אחדות בחדר המדרגות‪ .‬כשחזר‬ ‫ספרים רבים‪ ,‬להרביץ תורה ולהעמיד את ההלכה לדורות‪ .‬אולם לעת זקנתו הבין כי‬ ‫לבית‪ ,‬הבחין בתמיהתי והרגיש צורך להסביר לי את פשר הדבר‪.‬‬ ‫לעזור לאלמנה אחת בשעת מצוקתה‪ ,‬חשוב יותר מכל ספרי ה״אחיעזר״ שחיבר‪.‬‬ ‫״אותה נערה״ סיפר‪ ,‬״יתומה מאב ואם‪ ,‬והיא לומדת בסמינר הספרדי ’ אור החיים’ ‪.‬‬ ‫וכשהיה הרב שך מביא דברים אלו‪ ,‬היה מוסיף הערה יסודית‪ :‬כדי לומר משפט כזה צריך‬ ‫הציעו לה שידוך‪ ,‬אך אין לה הורים שתוכל להתייעץ עמם אם לגשת להצעה‪ .‬לכן באה‬ ‫להיות תחילה ’רבי חיים עוזר’‪ .‬רק מי שכבר מיצה את כל כוחו בתורה‪ ,‬העמיד עולם של‬ ‫לשאול אותי אם ראוי לה להיפגש‪.‬״ השבתי לה על שאלתה‪ ,‬ואכן נקבעה ’פגישה ’‪.‬‬ ‫הלכה והשאיר נכסי צאן ברזל לדורות‪ ,‬הוא שיכול להעיד כי בשעת‬ ‫״אבל״‪ ,‬המשיך מרן הרב שך ואמר‪ ,‬״לאחר כל פגישה רגילים בן או‬ ‫מעשה‪ ,‬חסד הנעשה עם יהודי הזקוק לעזרה גדול בעיניו אף מכל‬ ‫בת לשוב הביתה ולשוחח עם ההורים‪ ,‬לספר כיצד היתה ה’פגישה’‪,‬‬ ‫מפעלו התורני‪ .‬אבל אין ללמוד מכאן היתר לוותר על עמל התורה‬ ‫מה מצא חן בעיניהם‪ ,‬מה הטריד אותם‪ ,‬ומה הם מרגישים כלפי‬ ‫ועל השאיפה לגדלות‪ .‬אדרבה‪ ,‬תחילה צריך להיות ’רבי חיים עוזר’‪,‬‬ ‫ההצעה‪ .‬היא הרי אין לה אב ואם‪ .‬לכן אמרתי לה‪ :‬לאחר ה ’פגישה ’‬ ‫ורק אחר כך אפשר לדבר על התמסרות מוחלטת לענייני הכלל‪.‬‬ ‫תבואי לכאן‪ ,‬ותספרי לי איך היה״‪.‬‬ ‫במילים פשוטות אלו נחשפה גדלותו של מרן‪ .‬לא הסתפק במענה‬ ‫’ מאלפי זהב וכסף’‬ ‫לשאלה שנשאל‪ .‬הוא חש את החסר שאיש אחר לא הבחין בו‪ .‬הבין‬ ‫שלא רק עצה חסרה ליתומה‪ ,‬אלא גם אוזן קשבת‪ ,‬בית לחזור אליו‪,‬‬ ‫שח רבינו שליט ”א‪ :‬פעם אחת נפל בדעתו חידוש עמוק במיוחד‪,‬‬ ‫ודמות אבהית שתמלא ולו במעט‪ ,‬את המקום שנפער בחייה עם‬ ‫והלא דברי תורה היו יקרים בעיניו יותר מכל הון שבעולם‪ .‬היה רגיל‬ ‫הסתלקות הוריה‪.‬‬ ‫לומר לתלמידיו‪ :‬״החידוש הזה שווה מיליונים‪ ,‬מיליונים ממש״‪ .‬והנה‬ ‫זו היתה דרכו של מרן כל ימיו‪ .‬לא לראות רק את השאלה שהאדם‬ ‫באותו פעם אמר‪ :‬״איני רוצה לומר לכם את החידוש הזה‪ .‬אני חושש‬ ‫שואל‪ ,‬אלא את הכאב שמסתתר מאחוריה‪ .‬לא להשיב רק על הבעיה‬ ‫שלא תרגישו את עומקו ולא תשמחו בו כפי שראוי‪ ,‬וכשאראה זאת ‪-‬‬ ‫הגלויה‪ ,‬אלא להרגיש את החלל שבלב הזולת ולנסות למלאו ככל‬ ‫תיפגם שמחתי בתורה‪ .‬אבל מה אעשה? איני יכול להחזיק את הדבר‬ ‫יכולתו‪.‬‬ ‫לעצמי‪ ,‬ואני מוכרח לומר לכם‪.‬״ כך היתה אהבת התורה שלו‪.‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫‪____________________________________ f‬‬ ‫ראובן טרופ זצ״ל‪ ,‬שהיה לומד בחברותא עם החזון איש‪.‬‬ ‫חשיבות כל רגע‬ ‫פעם אחת העז התלמיד ושאל‪ :‬״מדוע רבינו קם דווקא מפניו?״ השיב לו החזון איש‬ ‫בפשטות‪ ,‬אך במילים הטומנות בחובן עולם שלם‪ :‬״כיון שהוא לומד תורה לשמה‪.‬״‬ ‫העיד רבינו שליט״א‪ :‬כמה היה מקפיד על ביטול תורה‪ .‬כשנפטרה הרבנית ע״ה‪ ,‬היה בנו‪-‬‬ ‫מעשה נוסף‪ ,‬הממחיש את יחסו המיוחד של החזון איש למרן זצ״ל‪ ,‬סיפר לי ידי״נ ר׳‬ ‫בנה היחיד בקנדה‪ .‬הבן ביקש שיעכבו את ההלוויה עד שיספיק להגיע ולומר קדיש‪ ,‬רבינו‬ ‫בערל וינטרוב זצ״ל‪ ,‬כי באחד הימים כאשר רבים המתינו בפתח ביתו של החזון איש‪.‬‬ ‫השיב‪ :‬״איני יכול‪ .‬בני הישיבה כבר מתכוננים להלוויה‪ ,‬וכל עיכוב יגרום ביטול תורה‪ .‬צריך‬ ‫לפתע יצאה הרבנית ע״ה ושאלה את הממתינים‪ :‬״האם רבי לייזר שך הגיע?״‬ ‫לערוך את ההלוויה מיד בבוקר‪ ,‬כדי שיוכלו אח״כ לשוב ללמוד״‪.‬‬ ‫כאשר השיבו לה שעדיין לא הגיע‪ ,‬ביקשה שמישהו יעמוד ליד החלון ויודיע לה מיד‬ ‫כאשר יראה אותו מתקרב‪.‬‬ ‫׳ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה׳‬ ‫אחד הממתינים נענה לבקשתה‪ ,‬וכאשר הבחין מרחוק במרן זצ״ל כשהוא מתקרב לבית‪,‬‬ ‫שה רבינו שליט״א‪ :‬פעם שהיתי בחוץ לארץ לצורך החזקת הישיבה‪ .‬ביקרתי אצל אחד‬ ‫מיהר להודיע לרבנית‪ .‬אלא שאז אירע דבר פלא‪ .‬החזון איש יצא במהירות מחדרו‪ ,‬עבר‬ ‫מידידיי‪ ,‬ותוך כדי שיחה שאל אותי אם יש לי קשר עם גביר פלוני‪ .‬כשעניתי בשלילה‪,‬‬ ‫את המסדרון‪ ,‬יצא מפתח הבית‪ ,‬חצה את החצר ויצא אל הרחוב כדי לקבל את פניו של‬ ‫אמר לי‪ :‬״ראש הישיבה פלוני הוא ידידו הקרוב‪ ,‬והוא יכול לקשר ביניכם״‪ .‬מיד התקשר‬ ‫מרן זצ״ל‪ ,‬שהיה באותם ימים עדיין צעיר לימים‪.‬‬ ‫אל אותו ראש ישיבה‪ ,‬והלה השיב‪ :‬״בוודאי‪ ,‬אעשה זאת״‪ .‬הוא‬ ‫החזון איש אף עבר את הכביש‪ ,‬וכאשר הגיע אליו‪ ,‬תמך ידו‬ ‫אף התקשר באותה שעה אל הגביר‪ ,‬אך נאמר לו שהלה אינו‬ ‫בידו והכניסו לביתו כשהם שלובים זרוע‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר‬ ‫בבית‪ ,‬ושהוא נסע לשבועיים‪ .‬לא יכולתי להמתין‪ ,‬וחזרתי לארץ‬ ‫סיימו את שיחתם בדברי תורה‪ ,‬יצאו יחדיו‪ ,‬והחזון איש המשיך‬ ‫כשבאתי אל רבינו‪ ,‬שאל אותי אם פגשתי בחוץ לארץ את אותו‬ ‫ללוותו עד מעבר לכביש‪.‬‬ ‫ראש ישיבה‪ .‬השבתי שלא‪ ,‬אך סיפרתי לו את כל השתלשלות‬ ‫מחזה נדיר זה‪ ,‬גדול הדור היוצא במיוחד מביתו לקבל את פניו‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫של תלמיד חכם צעיר ממנו נחרת בזיכרון הרואים‪ ,‬והעיד יותר‬ ‫כששמע זאת מרן הרב שך‪ ,‬נזדעזע ממש‪ ,‬החוויר ואמר לי‪:‬‬ ‫מאלף מילים על הערכתו העמוקה של החזון איש למרן זצ״ל‪.‬‬ ‫״מאיר‪ ,‬אני מבקש ממך מאד‪ ,‬אל תבקש ממנו שום עזרה‪ .‬פעם‬ ‫בהזדמנות אחרת‪ ,‬לאחר שמרן זצ״ל ביקר בביתו של החזון איש‬ ‫עשיתי לו טובה שהיה מאד קשה לי לעשותה אבל אחזתי שאני‬ ‫ושוחחו ביניהם בדברי תורה‪ ,‬יצא החזון איש ללוותו‪ .‬כאשר שב‬ ‫מחוייב בזה‪ ,‬וגם היו שהרגישו מקופחים מזה‪ ,‬אבל עשיתי את‬ ‫לביתו‪ ,‬אמר בפני מקורבו הגר״ד פרנקל זצ״ל ביטוי נדיר ומופלא‪ :‬״כעת ליויתי ספר תורה‬ ‫מה שסברתי שהוא רצון ה׳‪ ,‬אבל אני לא רוצה לקבל שום טובת הנאה מהמעשה הזה‪.‬‬ ‫חי״ [׳א‪-‬לעבעדיג׳ער ספר תורה׳]‪ .‬במילים קצרות אלו ביטא החזון איש את ראייתו‬ ‫אם הוא יעזור לך‪ ,‬הרי אולי מעורב בזה מקצת הרגשה שלו שהוא חייב להחזיר לי טובה‪,‬‬ ‫העמוקה‪ :‬לפניו לא עמד רק אדם גדול בתורה‪ ,‬אלא מציאות של תורה חיה‪ ,‬אדם שכל‬ ‫ונמצא שיוצא לי איזו הנאה אישית מהפעולה ההיא‪ ,‬וזה אסור לי‪ .‬אינני רוצה ליהנות‬ ‫הווייתו ספוגה בתורה‪ ,‬שכל מחשבתו והליכותיו נובעות ממנה‪.‬‬ ‫אפילו באצבע קטנה״‪.‬‬ ‫ומעשה נוסף שראיתי בעצמי מלמד עד כמה הקפיד החזון איש על כבוד התורה של מרן‬ ‫זצ״ל‪ .‬באחד המקרים יצא החזון איש ללוותו לאחר ביקורו בביתו‪ .‬כעבור רגעים אחדים‬ ‫׳אהבה שאין בה פניה אחרת׳‬ ‫הבחינו בני הבית שהחזון איש שב לחדרו‪ .‬הוא נטל במהירות כסות מזדמנת‪ ,‬כיסה בה‬ ‫סיפר רבינו שליט״א‪ :‬בילדותו התקרב מאוד אל הגאון רבי איצל׳ה מפוניבז׳ זצ״ל‪ ,‬והיה‬ ‫את ראשו ויצא שוב החוצה‪ .‬התברר כי באותה שעה החלו לרדת גשמים‪ ,‬והחזון איש‬ ‫נבחן אצלו מדי יום שישי על תלמודו במשך כל השבוע‪ .‬קשר זה הותיר עליו רושם עמוק‪,‬‬ ‫חשש שלא יוכל להמשיך וללוות את מרן זצ״ל כראוי‪ .‬לפיכך מיהר לכסות את ראשו‪ ,‬כדי‬ ‫ודמותו של רבי איצל׳ה שימשה לו דוגמה חיה למסירות אין קץ לתורה‪.‬‬ ‫שיוכל לשוב ולצאת ולהמשיך בליווי‪ .‬עד כמה היה הדבר יקר בעיניו‪ ,‬ועד כמה היה חרד‬ ‫כל מציאותו של רבי איצל׳ה היתה תורה‪ .‬הדבר ניכר במיוחד בשעת קריאת התורה‪.‬‬ ‫לכבודה של תורה‪.‬‬ ‫הוא היה מתאמץ במאמץ עילאי לנתק את מחשבתו מן הסוגיות שהיה שקוע בהן‪ ,‬עד‬ ‫גדלות בתורה ואצילות המידות‬ ‫שלעיתים היה משמיע אנחות וקולות חרישיים מרוב המאבק הפנימי‪ .‬מי שעמד סמוך‬ ‫אליו יכול היה לראות כיצד הוא אוסף את כל כוחות נפשו כדי להפנות את מחשבתו אל‬ ‫סיפר לי מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל‪ ,‬כי בצעירותו למד תקופה בישיבת‬ ‫קריאת בעל הקורא ולשמוע כל תיבה כהלכתה‪ .‬בתפילה היה קל יותר לרכז את מחשבתו‬ ‫קלעצק‪ ,‬ובאותה תקופה היה מו״ח מרן ראש הישיבה זצ״ל מוסר שיעור לאחר תפילת‬ ‫בנוסח התפילה‪ ,‬אך בקריאת התורה שבה המצווה היא לשמוע את הקריאה מפי הבעל‬ ‫ערבית‪ ,‬כמה פעמים בשבוע‪ ,‬בפינה אחת של בית המדרש‪ .‬סביבו היו מתקבצים עשרות‬ ‫קורא‪ ,‬היה הדבר קשה עליו שבעתיים‪ ,‬משום שכל מחשבתו היתה דבוקה תמיד בעומק‬ ‫בחורים‪ ,‬הצמאים לשמוע את דבריו ולהתבשם מבהירות סברותיו‪.‬‬ ‫עיונו בתורה‪.‬‬ ‫רבי אהרן לייב אמר שמחמת קומתו הנמוכה לא הצליח להידחק בין התלמידים שעמדו‬ ‫גם אצל רבינו היה כך‪ ,‬קדושת קריאת התורה היתה אצלו מופלאה‪ .‬היה ניכר כמה הוא‬ ‫סביב ראש הישיבה‪ .‬הבחורים הגבוהים הסתירו ממנו את המקום‪ ,‬והוא לא זכה לשמוע‬ ‫מתאמץ להסיח את מחשבתו מכל העיונים שהיה שקוע בהם‪ ,‬כדי להתרכז בשמיעת‬ ‫את השיעורים כפי שרצה‪ .‬אולם דבר אחד נחרת בזיכרונו מאותם ימים יותר מן הכל‪.‬‬ ‫כל תיבה מפי בעל הקורא‪ .‬בתפילה היה קל לו יותר לרכז את‬ ‫אחד הבחורים‪ ,‬רבי יחזקאל(חצקל) ברוד‪ ,‬בנו של אחד מרבני‬ ‫מחשבתו‪ ,‬אולם בקריאת התורה שבה היה עליו להאזין לדברי‬ ‫גליציה‪ ,‬פנה אליו ואמר בהתפעלות‪ :‬תראה את המידות של הרב‬ ‫הזולת‪ ,‬היה עליו להתגבר במאמץ מיוחד כדי לקיים את המצווה‬ ‫שך! משפט קצר זה ביטא את הרושם העז שהותירה דמותו‬ ‫בשלמות‪.‬‬ ‫של מרן על בני הישיבה‪ .‬לא רק עומק שיעוריו ובהירות תורתו‬ ‫רבי איצל׳ה מפוניבז׳ היה בעיני מרן הרב שך זצ״ל דמות המופת‬ ‫משכו את לב הבחורים‪ ,‬אלא גם אצילות מידותיו‪ ,‬עדינות נפשו‬ ‫של שקיעות מוחלטת בתורה‪ .‬גאון עולם היה‪ ,‬וגדולי ישראל‬ ‫והנהגתו המופלאה‪ ,‬שהיו ניכרות לעין כל וזכו להערצה כבר‬ ‫הפליגו בשבח אהבת התורה היוקדת שבערה בקרבו‪ .‬מסופר‬ ‫באותם ימים‪.‬‬ ‫עליו כי במשך כל ימות השבוע כמעט שלא היה פושט את בגדיו‪.‬‬ ‫מרוב יגיעה בתורה היה נרדם כשהוא לבוש‪ ,‬ואף מגפיו לרגליו‪,‬‬ ‫׳חשבון נפש׳ על כל תשובה‬ ‫משום שלא נותר בו כח להסירם לאחר יום של עמל רצוף‪.‬‬ ‫פעם אחת ביקש מו״ח ראש הישיבה זצ״ל מהגאון רבי שרגא‬ ‫זו אותה אהבת תורה שעליה מדבר הרמב״ם בסוף פרק י׳‬ ‫גרוסברד זצ"ל‪ ,‬שיסדר לפניו מחדש את כל השאלות שהוא שאל אותו לאחרונה‪.‬‬ ‫מהלכות תשובה ‪ -‬אהבה שאין בה שום פניה אחרת‪ ,‬אלא כל מציאותו של האדם נתונה‬ ‫הבקשה עוררה פליאה‪ ,‬וכשנשאל לפשרה הסביר את הדבר‪ .‬באותם ימים עמדה לפניו‬ ‫לדבקות בה׳ ובתורתו‪ .‬וכפי שמבאר הרמב״ם שם‪ ,‬שכל משלי האהבה שבשיר השירים‬ ‫קושיה חמורה במסכת תמורה‪ ,‬וכל מחשבתו הייתה שקועה בה ללא הרף‪ .‬גם בשעה‬ ‫אינם אלא משל לאותה אהבה עליונה‪ ,‬אהבה השולטת בכל מחשבותיו ולבו של האדם‪.‬‬ ‫שהיה משיב לשואלים ומשוחח בענייני תורה‪ ,‬לא הרפתה ממנו אותה קושיה‪ ,‬וכל מעייניו‬ ‫היו נתונים ליישובה‪.‬‬ ‫׳א‪-‬לעבעדיג׳ער ספר תורה׳‬ ‫״אף שהשתדלתי בכל כוחי להתרכז בכל שאלה שנשאלתי״‪ ,‬אמר מרן‪ ,‬״חושש אני שמא‬ ‫העיד רבינו שליט״א‪ :‬בין גדולי ישראל שבדור העידו על רום מעלתו של מרן זצ״ל‪ ,‬בלטה‬ ‫מחמת שהמחשבה היתה תפוסה באותה קושיה‪ ,‬לא השבתי לכל אחד כפי שהיה ראוי״‪.‬‬ ‫במיוחד הערכתו הנשגבה של מרן החזון איש זצ״ל‪ .‬לא הייתה זו הערכה חיצונית בלבד‪,‬‬ ‫כעת‪ ,‬לאחר שזכה ליישב את הקושיה ונחה דעתו‪ ,‬ביקש לשמוע מחדש את כל השאלות‪,‬‬ ‫אלא הכרה עמוקה בגדלותו בתורה‪ ,‬באישיותו המרוממת ובמעלתו של מי שכל חייו היו‬ ‫כדי לבדוק אם אכן השיב עליהן כהלכה וכפי הצורך‪ ,‬ואם ימצא שחסר דבר יוכל להשלים‬ ‫מסורים לתורה הקדושה‪.‬‬ ‫ולתקן‪.‬‬ ‫כמה וכמה גילויים מופלאים יצאו מפיו ומפי כתבו של החזון איש‪ ,‬המלמדים על המקום‬ ‫הנהגה זו מאירה באור יקרות שני צדדים מופלאים באישיותו של מרן‪ .‬מחד גיסא‪,‬‬ ‫המיוחד שתפס מרן זצ״ל בעיניו‪.‬‬ ‫עד כמה היתה כל הווייתו שקועה בעומק התורה‪ ,‬עד שקושיה אחת העסיקה את כל‬ ‫כאשר היה מרן זצ״ל נכנס אל הקודש פנימה לשוחח עם החזון איש‪ ,‬היה החזון איש קם‬ ‫מחשבתו ללא הפוגה‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬האחריות העצומה שחש כלפי כל שואל וכל תלמיד‪,‬‬ ‫לכבודו‪ .‬הדבר עורר תמיהה אצל אחד מתלמידיו‪ ,‬הרב ישראל זינגר זצ״ל‪ ,‬חתנו של רבי‬ ‫עד שלא נח ולא שקט עד שהיה בטוח שהשיב לכל אחד תשובה שלמה‪ ,‬מדויקת ונכונה‪.‬‬ ‫להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫יו״ל על ידי מערכת ״דרכי אורה״ |‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫פרשת לך לך תשפ״ז | גליון ‪ | 102‬שנה ג׳‬ ‫ל‪£1‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪£0‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪Pw‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫‪JteP‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫ממרן ראש לראשי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א‬ ‫‪dYr‬‬ ‫‪:-0‬ו‬ ‫‪£‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪k P‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪j‬‬ ‫דכל זה היכא שאחר שיקדשנה דעתו לראותה‪ ,‬אבל אברהם אבינו שלא היה‬ ‫נסיון דלך לך להתעלם מהטובה העתידה לו מזה וללכת לקיים‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫דעתו לראותה לעולם‪ ,‬לא שייך אצלו ענין זה‪.‬‬ ‫ויש להוסיף בזה דענין זה שאסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה אינו‬ ‫_____________________ציווי ה' _____________________‬ ‫‪k‬‬ ‫‪■o‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫איסור גמור‪ ,‬והוא שייך לענייני המידות‪ ,‬דהנה שם בקידושין (מא‪ ).‬איתא‪:‬‬ ‫ויאמר ה׳ ?אל אברם לך ל^ מאו־צ^ ומטולזות^ ןנ*^ית אבי^ אל הארץ אשר‬ ‫‪u‬‬ ‫לן!‬ ‫‪041‬‬ ‫אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש אמ האשה עד שיראנה‪ ,‬שמא יראה‬ ‫אדאן‪( /‬י”ב א')‬ ‫להנאתך ולטובתך‪ ,‬ושם אעשך לגוי גדול‪ ,‬וכאן אי אתה זוכה לבנים‪ .‬ועוד‬ ‫‪li‬‬ ‫‪-O‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בה דבר מגונה וממגנה עליו‪ ,‬ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך;‬ ‫והדברים תמוהים דבמקום חשש שתתגנה עליו קאמר הגמרא דהענין הוא‬ ‫שאודיע טבעך בעולם (רש”י)‬ ‫‪%‬‬ ‫&‬ ‫ציווי זה הוא אחד מעשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו‪ ,‬וצריך ביאור מהו‬ ‫‪0‬‬ ‫מה שלא יתקיים בזה מצות עשה דואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ושמעתי בזה ביאור‬ ‫‪■O‬‬ ‫שמודיעו הקב”ה להנאתך ולטובתך‪ ,‬הרי ממעט ומקטין לו הנסיון בזה‪ ,‬וכל‬ ‫נחמד מהגר” י סרנא זצ”ל ר” י חברון‪ ,‬ובהקדם ענין מצות עשה דואהבת לרעך‬ ‫‪f t‬‬ ‫כמוך‪ ,‬דבאמת יש להתבונן איך אפשר לקיים מצוה זו‪ ,‬ולאהוב אדם זר כמוך‬ ‫חשוך בנים מצער עצמו בדבר שיודע שיועיל לו לזכות לבנים‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫‪041‬‬ ‫ממש‪ ,‬ורבי חיים ויטאל אמר דבאמת קשה הדבר‪ ,‬אבל באשתו יכול לקיים‬ ‫ונראה לבאר בזה דלהלן (ד׳) כתיב וילך אברם כאשר זרבר אליו ה'‪ ,‬ונראה‬ ‫לפרש דזהו גופא היה הנסיון שניתן לאברהם‪ ,‬שהודיעו הקב”ה שהליכה זו‬ ‫‪is‬‬ ‫אדם מצות עשה זו‪ ,‬כן אמר הרח”ו‪.‬‬ ‫לטובתו היא‪ ,‬ויזכה שם לבנים וכו'‪ ,‬שידע שיש לו בזה הנאה‪ ,‬ואף על פי כן לא‬ ‫‪a -‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫ומעתה הנה כשאדם בא להשתדך ודאי אין מן החכמה לסמוך על ראייתו‬ ‫את האשה פעם אחת כדי להכריע שהיא הגונה‪ ,‬והדרך היא שהוריו מבררים‬ ‫ילך אלא מכח ציווי ה'‪ ,‬ולא בשביל הנאתו‪ ,‬וזהו מה שאמר הכתוב וילך כאשר‬ ‫דבר אליו ה'‪ ,‬שלא הלך אלא מחמת דבר ה׳ ולא עירב בזה עוד פניות ורצונות‪.‬‬ ‫‪)^ 0‬‬ ‫וטורחים בזה לדעת מעלותיה אם ראויים הם זה לזה‪ ,‬ואם כן כבר בדקו ומצאו‬ ‫‪f t‬‬ ‫שהשידוך הוא הגון וראויים הם זה לזה‪ ,‬ומפני מה נצרך שגם הוא יראנה ולמה‬ ‫ולהלן (כ”ג י”ט) בפרשת חיי שרה על הכתוב ואחרי כן קבר אברהם את שרה‬ ‫&‬ ‫‪041‬‬ ‫נחשוש עוד‪ ,‬אלא דכל אדם יש לו את טעמו שלו‪ ,‬ואף שאמו כבר ראתה‬ ‫וגו'‪ ,‬איתא בחז ”ל (בראשית רבה נ” ח ט')‬ ‫‪o‬‬ ‫הדא הוא דכמיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד‪ ,‬רודף צדקה זה‬ ‫‪f t‬‬ ‫המיועדת ומצאה חן בעיניה יתכן שבעיניו לא תמצא חן כל כך‪ ,‬ומה שבעיני‬ ‫אברהם‪ ,‬שנאמר ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה‪ ,‬וחסד‪ ,‬שגמל חסד לשרה‪ ,‬וכו׳ ע"כ‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫אדם פלןני דבר מסויים יפה הוא‪ ,‬בעיני חבירו הדבר הוא חסר חן‪( ,‬עי' גיטין‬ ‫צ‪ .‬כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים) ואם כן אם לא יראה אדם את‬ ‫ותמוה מאוד‪ ,‬דהרי מצינו באברהם שנטע אשל והכניס אורחים וגייר רבים‪,‬‬ ‫ומכל חסדיו לא מצאו אלא מה שקבר את אשתו‪ ,‬ועוד מה חסד הוא זה‪ ,‬הרי‬ ‫‪£5‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪041‬‬ ‫המיועדת לו וינשאו זה לזה‪ ,‬הן אמנם הזיווג הוא הגון וראוי ונכון‪ ,‬ואין חשש‬ ‫שימוט הבית‪ ,‬אך אם לפי טעמו יש איזה חסרון בה הרי שוב לא יוכל לקיים‬ ‫כל אדם מצטער כשמתה אשתו ודואג לקבורתה וסופדה תמרורים‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך בשלימות‪ ,‬ומה שאמרו שימצא בה דבר‬ ‫אלא ביאור הדברים כנ”ל שלא בא אברהם לבכות מחמת שנפטרה אשתו‪,‬‬ ‫אלא בכייתו היתה על שמתה אשה צדקנית‪ ,‬והתייחסותו לזה היה כמו אל‬ ‫״‪£‬‬ ‫למ>־‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪04‬‬ ‫מגונה ותתגנה עליו‪ ,‬היינו שלפי טעמו לא יהיה מרוצה בה לגמרי‪ ,‬ולכן אמר‬ ‫רב יהודה אמר רב שצריך לראותה קודם‪ ,‬כי כשבאה ההזדמנות לאדם לקיים‬ ‫אשה צדקנית דעלמא שהכיר רוב צדקתה‪ ,‬וכשמתה בא לספוד לה ולבכותה‬ ‫ונתעסק בקבורתה‪ ,‬ולא מחמת שאשתו היא כלל‪ ,‬וזה היה מעלתו של אברהם‬ ‫&‬ ‫‪o‬״ ‪£k‬‬ ‫‪i‬‬ ‫מצות עשה זו של ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬עליו להזהר שלא יפסידנה‪ ,‬ודפח”ח‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬שכל מעשיו לא היו אלא לקיים המצוה וביטל כל רגשותיו לגמרי‪.‬‬ ‫ובזה מבואר דאצל אברהם ודאי היה שלם במצות ואהבת לרעך כמוך גם‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כלפי אחרים‪ ,‬ולא שייך כלל כל ענין זה דשמא תתגנה עליו‪ ,‬ובודאי גם בשרה‬ ‫יקיים ואהבת לרעך כמוך בשלימות‪.‬‬ ‫שינוי הטבע מכח תפילתו של אברהם‬ ‫‪llo‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה‪( .‬י״ב ב')‬ ‫‪f t‬‬ ‫תאותן של צדיקים הקב״ה‬ ‫ואיתא בחז”ל דואגדלה שמך היינו שיצא מוניטין שלו בעולם‪ .‬ונתבאר ענין זה‬ ‫‪041‬‬ ‫וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו ?על דבר שרי אשת אברם‪( .‬י״ב י״ז)‬ ‫בבד קודש מהדו”ב‪ .‬וכן דברי מהרש” א בב” ק צז‪ :‬שביאר ענין זה של מטבע‬ ‫‪t o0‬‬ ‫‪%‬‬ ‫של אברהם זקן וזקנה בצד אחד‪ ,‬ובחור ובתולה מצד שני‪ ,‬דקאי הכל על‬ ‫‪f t‬‬ ‫במדרש כאן (בראשית רבה מ ”א א') הביאו הכתוב צדיק כתמר יפרח כארז‬ ‫בלבנון ישגה‪ ,‬ודרשו מזה על הנגעים שנתן ה׳ בפרעה‪ ,‬מה תמרה זו וארז כל מי‬ ‫אברהם ושרה שאחר שנעשו זקנים חזרו לימי נעורים‪ ,‬ועיין מש”נ לפי זה ענין‬ ‫פרסום הנס שהיה אברהם חפץ בו‪.‬‬ ‫&׳‬ ‫‪0 S‬‬ ‫שהוא עולה לראשן ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת‪ ,‬כך כל מי שהוא בא‬ ‫אולם רש” י פירש דזקן וזקנה היינו אברהם ושרה‪ ,‬ובחור ובתולה היינו יצחק‬ ‫‪)1 0‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫להזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם‪ ,‬תדע לך שכן‪ ,‬שהרי‬ ‫ורבקה‪ ,‬ונראה לבאר שהרי עד אברהם לא היה זקנה בעולם (כדאיתא ב”מ פז‪.‬‬ ‫&׳‬ ‫‪041‬‬ ‫שרה על ידי שמשכה פרעה לילה אחת‪ ,‬לקה הוא וביתו בנגעים‪ ,‬וכו׳ יעו"ש‬ ‫בהמשך הדברים כל הנגעים שנענש בהם פרעה‪.‬‬ ‫וסנהדרין קז‪ ):‬והיו מחליפים בין אברהם ליצחק‪ ,‬וביקש אברהם רחמים‪ ,‬ומכח‬ ‫‪■o‬‬ ‫זה נתחדש ענין הזקנה‪ ,‬והענין בזה מפני שהזקנה מעלה היא‪ ,‬ולא הרי אדם‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫ובתחילת דבריהם דרשו מכתוב זה‪:‬‬ ‫מה תמרה וארז יש להן תאוה‪ ,‬אף צדיקים יש להן תאוה‪ ,‬ומה היא תאותן הקב"ה‬ ‫צעיר כהרי אדם זקן שכבר נתעלה הרבה בימי חייו‪ ,‬ואמנם אצל כל הגויים לא‬ ‫היה חשיבות כל כך לענין זה‪ ,‬וכמו בבעלי חיים דמה לי סוס זקן מה לי צעיר‪,‬‬ ‫&‬ ‫‪3‬׳‬ ‫‪li‬‬ ‫‪-O‬‬ ‫שנאמר קוה קויתי ה׳‪ ,‬א"ר תנחומא מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן‪,‬‬ ‫אבל אברהם אבינו זקנתו היא מעלה ואות לרוממות‪ ,‬ולכן ביקש על הזקנה‪,‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪041‬‬ ‫ולא היתה עושה פירות‪ ,‬עבר דקלי אחד וראה אותה‪ ,‬אמר תמרה זו צופה מיריחו‪,‬‬ ‫כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וענין זה חקקו במטבע שאברהם הוא הזקן ויצחק הוא הבחור‪ ,‬ולפרסם בזה‬ ‫מעלת אברהם שאינו ככל בני אדם בני דורו‪ ,‬אלא הוא אדם שבתפילתו שינה‬ ‫‪%‬‬ ‫‪■O‬‬ ‫וצריך ביאור דבפשוטו היה נראה דלתאוה צריך איזה מחשבה ורצון‪ ,‬אמנם‬ ‫‪f t‬‬ ‫אין צריך דרגה נעלית של מחשבה לזה‪ ,‬ואף בבהמות שייך תאוה‪ ,‬אבל צריך‬ ‫טבע הבריאה וחידש ענין הזקנה‪ ,‬וזה נתפרסם על ידי המטבע‪.‬‬ ‫&‬ ‫איזה רוח כדי שיהיה שייך תאוה‪ ,‬ואיך שייך ענין תאוה בצומח‪.‬‬ ‫הא דקידש אברהם את שרה בלי לראותה‬ ‫ומדברי חז”ל מבואר דיש תאוה שאינה ענין של רצון כלל‪ ,‬אלא מציאות‬ ‫הנה נא ידעוני פי אשה יפת מר?אה את‪( .‬י״ב י״א)‬ ‫‪£o‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫טבעית של תשוקה ומשיכה לדבר‪ ,‬וזה טבע הדקל שיש לו משיכה בעצמותו‪,‬‬ ‫ולזה המשיל הכתוב מעלת הצדיקים‪.‬‬ ‫ולכאורה הרי אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה‪ ,‬ועיין מש”נ בבד‬ ‫קודש מהדו”ב‪ ,‬ויש שתירצו על הא דאסור לקדש את האשה עד שיראנה‪,‬‬ ‫&‬ ‫‪f t‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪ k .g ilyo n o t@ g m a il.co m‬להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫&־‬ ‫‪lc‬‬ ‫על עצמו צמאה לר נפשי כמה לר בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים‪ ,‬כלומר‬ ‫וביאור הדברים שצדיק שנתעלה כראוי והשלים עצמו‪ ,‬זוכה להפוך מעלותיו‬ ‫ל‪£1‬‬ ‫‪041‬‬ ‫שגם כשנמצא במדבר מקום צחיח ויבש והוא צמא למים‪ ,‬גם אז כמיהתו‬ ‫לחלק מעצמיותו וטבעו‪ ,‬וכבר גופו נמשך לרוחניות‪ ,‬בדרגת כמה לך בשרי‬ ‫‪0‬‬ ‫מצד הרגשת גופו היא לקב״ה‪.‬‬ ‫(תהלים סג)‪ ,‬ויש להם תאוה לקב״ה מצד עצם טבעם כבר‪ ,‬ודוד המלך העיד‬ ‫‪%‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪£0‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫להתפלל ולזעוק אל ה' שירחם עלינו‪ ,‬כמו שכתב הרמב״ם בפ״א מהל'‬ ‫עקב הימים שבהם מצווים אנו מרבותינו ‪ -‬מצוקי ארץ זצוק״ל ויבדלחט״א‬ ‫‪£0‬‬ ‫‪SI‬‬ ‫תענית‪ ,‬וכבר אמר אדמוח״ז רבי ירוחם זצ״ל כי בשעה שחרב חדה מונחת‬ ‫על צוארו של אדם התפילה משובחת יותר‪ ,‬משום שבשעה זו מבינים כי‬ ‫רק לה' הישועה‪ ,‬ובך לבד עינינו תלויות ותפלה זו מתקבלת יותר‪.‬‬ ‫שליט״א להשתתף בבחירות להכריז בקול גדול כי נאמנים אנו לה'‬ ‫ולתורתו‪ ,‬נביא בזה מקצת דברי רבינו שליט״א אודות חובה זה‪.‬‬ ‫במוצ״ש האחרון התקיים בבני ברק כינוס גדולי מרביצי התורה עבור‬ ‫‪,%‬‬ ‫‪)t0‬‬ ‫‪04‬‬ ‫אבל כמובן צריך לעשות השתדלות נכונה ואם המעשים יכולים לעזור‬ ‫חייב כל אחד עפ״י ד״ת לעשותם‪ ,‬ונראה עוד דבשעת גזירת עקירת‬ ‫רשימת החרדים דגל התורה בהשתתפותו של רבינו מרן שליט״א ושאר‬ ‫גדולי התורה‪ .‬בכינוס הביא דברים בשמו ובנוכחותו חתנו מרן הגרח''פ‬ ‫ברמן שליט״א מראשי ישיבת פוניבז׳ ‪:‬‬ ‫&!‬ ‫‪k p‬‬ ‫התורה נאמר גם חיוב מיוחד והוא שנצטוינו‬ ‫‪f‬‬ ‫‪j‬‬ ‫בשעת קבלת התורה על שמירתה‪ ,‬ומלבד‬ ‫ברשות! אני מבקש מחילה שאני עומד כאן‪,‬‬ ‫‪%‬־‪1‬‬ ‫<ן‬ ‫( ‪p,‬‬ ‫אינני ראוי לעמוד לדבר לפני מורי חמי מרן‬ ‫‪04‬‬ ‫‪k0‬‬ ‫לימודה וקיום מצוותיה גם חייבים אנו‬ ‫שליט''א‪.‬‬ ‫■‬ ‫לשמרה מיד שונאיה המבקשים לעקרה‪,‬‬ ‫הראש ישיבה שליט״א עם דלקת ריאות‬ ‫‪u‬‬ ‫וכבר כתב הרמב״ם בסוף הלכות שכירות כי‬ ‫לרפו''ש‪ ,‬חשבנו בבית שאינו צריך לבוא‬ ‫לן!‬ ‫‪041‬‬ ‫השומר חייב לשמור בכל כחו כיעקב אבינו‪,‬‬ ‫וכבר הורו גדולי ישראל בדורות עברו ה״ה‬ ‫לכאן‪ ,‬אך הוא רצה למסור נפש ולבוא אולי‬ ‫‪0‬־ ‪li‬‬ ‫‪041‬‬ ‫מרן החזו״א זצ״ל ומרן הגרי״י קניבסקי‬ ‫זה יוסיף עוד אנשים‪.‬‬ ‫אני יביא מה שהראש ישיבה שליט''א אמר‬ ‫‪%‬‬ ‫&‬ ‫‪f6‬‬ ‫זצ״ל ועמהם רבותינו ראשי הישיבות זצ״ל‬ ‫לי למסור כאן בשמו ‪ :‬מקובלנו מהחזון איש‬ ‫‪■O‬‬ ‫‪041‬‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫ויבלח״ט להצביע בבחירות‪ ,‬ואם כי עצם‬ ‫מרן הגרח''פ ברמן מביא דברי חמיו רבינו מרן שליט''א בחובת השעה הקמת המדינה אין רוח חכמים נוחה הימנה‬ ‫ואכמ״ל‪ ,‬אבל בשעת גזירה הוא הדבר שראוי לעשותו‪ ,‬וכמדומה שהוראה‬ ‫שההצבעה לג' היא הכרזה שה' הוא האלקים‬ ‫ושאנו חפצים בשלטון התורה והמצוות‪ ,‬וכל‬ ‫אחד ואחד מקדש שם שמים בהצבעתו‪ ,‬ומי שחלילה נמנע ולא מצביע אז‬ ‫ין‬ ‫‪is‬‬ ‫היתה כי אפשר לעשות כן גם לפני התפילה‪ ,‬וכך היתה הוראתם של גדולי‬ ‫ההימנעות שלו היא חילול ה'‪.‬‬ ‫ישראל ומרן הגר״א קוטלר זצ״ל טרח בזה הרבה‪ ,‬הם גדולי הדור וצריך‬ ‫‪a-‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫לשמוע בקולם ולהצביע כפי הוראתם‪.‬‬ ‫הקב''ה נתן לנו את התורה שהיא תדריך את חיינו‪ ,‬ואיך אפשר לדעת מה‬ ‫התורה רוצה מאיתנו ? יש דעת תורה‪ ,‬והיכן נמצאת דעת התורה‪ ,‬לא כל‬ ‫‪% 0‬‬ ‫אמנם יש חוגים הנמנעים להשתתף בבחירות ונוהגים כהוראת רבותיהם‬ ‫אחד זוכה לזה‪ ,‬אלא רק שמילדותם ישבו ולמדו והיו שקועים בתורה והם‬ ‫‪%‬‬ ‫‪c /M‬‬ ‫שליט״א יש לכבדם‪ ,‬וח״ו לבזותם‪ ,‬אבל גדולי ישראל שאנו חיים במחיצתם‬ ‫ושואלים את פיהם בכל דבר הרי הורו להצביע‪ ,‬וכך נהג תמיד אאמו״ר מרן‬ ‫ראש הישיבה זצ״ל שגם בשעת חליו טרח מאד לקיים חובתו‪ ,‬וכמובן שכל‬ ‫גדולי התורה‪ ,‬ממילא דעתם היא דעת תורה‪ ,‬ואם הם אומרים להצביע ג'‬ ‫אז התורה אומרת להצביע ג'‪ ,‬וכולם מחוייבים בזה‪.‬‬ ‫אני רוצה רק ברשות להוסיף עוד כמה מילים כל המלחמה כעת היא‬ ‫‪Sto‬‬ ‫‪/-sV‬‬ ‫! •‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫אלו כאן אשר סרים למשמעתם מחוייבים בזה‪ ,‬ובפרט כעת במצב סכנה‬ ‫גדולה אשר שונאי התורה קמים עלינו ומדובר בהצלת התורה מי יודע מה‬ ‫מלחמה של שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים‪ ,‬מה הם רוצים כעת‪,‬‬ ‫הם כמו אותו לץ זד יהיר שאמר שהתורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה‬ ‫‪) to‬‬ ‫‪041‬‬ ‫יולד יום השי״ת ירחם‪.‬‬ ‫שמענו גם במוצאי שבת דברים נלהבים המרטיטים את הנפש‪ ,‬וגם מרנן‬ ‫ללמוד יבוא וילמד‪ ,‬זה כל מה שהם מבקשים לעקור את המושג של חכמי‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל לנו יש את מה שגדולי ישראל קבעו‪ ,‬מה שחכמי ישראל‬ ‫‪%‬‬ ‫הגראי״ל והגר״ח והגר״נ שליט״א טרחו לבא במאמצים ויגיעה רבה‪,‬‬ ‫החזון איש והרב מבריסק והבאים אחריהם זצ״ל קבעו איך תהיה הצורה‬ ‫‪£o‬‬ ‫\ ‪J,C‬‬ ‫‪04‬‬ ‫והוא מפני שהם סבורים כי צריך לעורר את הציבור לזאת‪ ,‬בודאי צריך‬ ‫להצביע למען קיום התורה‪ ,‬והרי יש צד גדול שנצליח ונזכה לקיים התורה‬ ‫של עסק התורה‪ ,‬שכל בניך לימוד ה' כולם יעסקו בתורה‪.‬‬ ‫להלן מכתב יד רבינו מרן שליטייא כפי שרשם לעצמו לפני אמירתם בכינוס‬ ‫‪%‬‬ ‫‪jtp‬‬ ‫‪#‬‬ ‫בשלימותה‪ ,‬אין היתר להשתמט‪ ,‬והשי״ת ירחם עלינו ויסיר מעלינו כל‬ ‫בחירות תשעייג‬ ‫עת צרה היא ליעקב‪ ,‬גזירת עקירת התורה‪ ,‬בשעה זו ראשית דבר צריך‬ ‫הגזירות הקשות‪.‬‬ ‫‪PW‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪Eo‬‬ ‫‪041‬‬ ‫' ‪6‬־‬ ‫‪%‬‬ ‫‪/^ V‬‬ ‫'‪r‬‬ ‫שמרה ששיכים לי‪ .‬אבל‪? ,‬אשר ה?מחה והיא שלי (שאני שמח במצוה‬ ‫בשיחותיו מביא רבני שליט״א יסוד גדול שמלמד איתני איר להתנהג‬ ‫שטל ה?רית)‪ ,‬והכאב הואשטל מישהו אחר (שטל התינוק הקטן) ?אן התורה‬ ‫ולדאג לחבר‪ :‬כאשר לחבר‪ ,‬או לילד ?אוזר‪ ,‬כואב או עצוב‪ ,‬אנחני צריכים‬ ‫‪0 S‬‬ ‫מלמדת אוזזני ?לל זהב‪ :‬מפנים ?את ?ל הלב! ?שלזולת כואב‪! ,‬אי ?אפשר‬ ‫להרגיש ?את הצער שמלו ולדאג לו‪ ,‬אפלו עוד יוותר ממה שאנו דואגים‬ ‫‪)U 1‬‬ ‫לשמח ‪.‬ולומר ״שהחינו״‪ ,‬אלא מניחים ?את ה?מחה בצד ומרגישים רק‬ ‫כשכואב !לני משהי אישי!‬ ‫‪041‬‬ ‫נוהג‬ ‫?את הכאב ;שלו‪.‬‬ ‫מיחדת‬ ‫הנהגה‬ ‫רבני שליט״א ספר על ?ר ספור נפלא‪ :‬פעם הגעתי לשמחת ברית מילה‪.‬‬ ‫^ אלי ???גל האולם עם שאלה חזקה מאד‪ ,‬ו ^‬ ‫?שנכנסתי לאולם‪,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪■o‬‬ ‫רבנו שליט״א בבריתות‬ ‫ה יא שאל‪ :‬הימ״א מביא ;דענה‪ ,‬שבברית מילה לא מברכים ?את ברכת‬ ‫‪a‬‬ ‫בהם היא משמש סנדק‪,‬‬ ‫״שהחינו״‪ .‬ולפיה? כי על ?אף שהטימחה שטל הפיצוה היא גדולה מאיד‪,‬‬ ‫‪04‬‬ ‫(‪,‬‬ ‫נימול‬ ‫התינוק‬ ‫?אשר‬ ‫התינוק רז^נטן שזה גנוזה נולד‪ ,‬סובל מכאב וצערשטל הברית‪ .‬וכשיש צער‬ ‫‪II‬‬ ‫‪-O‬‬ ‫‪%‬‬ ‫נעל ברכיו‪ ,‬היא מדבר‬ ‫ב_יוזד ?נם שמחה ‪! -‬אי אפשר לברר ״שהחינו״‪.‬‬ ‫\^‪sJ/‬‬ ‫בריר ובחם ?אל התינוק‬ ‫שאל ?על האולם‪ :‬הרי בגמרא במסכת ברכות כתוב משהו אחר! !אם‬ ‫‪041‬‬ ‫וח^נטן ?די להרגיע אותו‪,‬‬ ‫ומבקש הוא מהמוהלים‬ ‫הכיל‬ ‫ולעשות‬ ‫למהר‬ ‫אדם נפטר אביו והשאיר לו ירשה‪ ,‬היא מברר ״ברי^ י י ו האמת״ על‬ ‫הצער שיש לו על פטירת האב‪ ,‬וגם מברר ״הטוב והמטיב״ על הירשה‪.‬‬ ‫רואים שאפשר ׳להודות‪ ,‬וללמד לשמח גם ?שכואב! ?אז למה ??רית לא‬ ‫&‬ ‫‪■O‬‬ ‫‪X 1‬‬ ‫רבינו מרן שליט״א בברית מילה השבוע‬ ‫בזהירות _רבה‪ ,‬כדי שמלא‬ ‫מברכים?‬ ‫״‪e‬‬ ‫‪04‬‬‫(‪.0‬‬ ‫יכאב לתינוק אפלי הגע‬ ‫אחד מיתר‪.‬‬ ‫והתשיבה שעניתי לו היא ;ייר חיים לכל ?אחד מאתנו‪:‬‬ ‫?שמדבר על אדם ?אוחד‪ ,‬הלב שלני מספיק רוחב ויכול להכיל גם עצב וגם‬ ‫‪%‬‬ ‫‪)to‬‬ ‫‪t‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪ k .g ilyo n o t@ g m a il.co m‬להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א‬ ‫פרשת לך לך תשפ״ן‬ ‫הוראת שעה‬ ‫לימוד מעשי האבות ‪ -‬גופי תורה!‬ ‫ונמצא שצריכים ללמוד פרשיות אלו 'הלכה למעשה'‪ ,‬כמו‬ ‫בפרשיות אלו אנו מתחילים ללמוד על מעשי האבות‬ ‫חוץ ממה שהוא עצמו מצביע‬ ‫שלומדים משנה ברורה! וכל דבר שכתוב על האבות‪ ,‬וכן שאר‬ ‫הקדושים‪ .‬איתא בתנא דבי אליהו (פכ״ה)‪ ,‬שחייב כל אדם‬ ‫ג' ‪ -‬צריך גם לדבר עם החברים‬ ‫הדברים הנלמדים מפרשיות אלו הנוגעים לקיום המצוות‪,‬‬ ‫לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב'‪.‬‬ ‫והמשפחה!‬ ‫או ל'בין אדם לחבירו'‪ ,‬וכן להבנת ההשקפה הנכונה‪ ,‬ולימוד‬ ‫ענייני דרך ארץ‪ ,‬ומידת הביטחון‪ ,‬דברים אלו הם יסודות‬ ‫ויש לבאר מה שהדגישו בזה 'מעשי אבותי'‪ ,‬ולא אמרו ס תם‬ ‫[מדברי רבינו שליט״א בכינוס עולי ברית המועצות‬ ‫'מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב'‪.‬‬ ‫שצריכים להתייחס אליהם ברצינות‪ ,‬ולא רק כמו 'א גוט‬ ‫ל קר א ת הבחירות]‬ ‫והנה שנינו באבות (פ” ה מ”ב) 'עשרה דורות מנח עד אברהם'‪,‬‬ ‫ווארט'‪ ,‬אלא כגופי הלכות בשאר חלקי התורה‪ ,‬ולקיימם‬ ‫יתכן שאתם לא יודעים מה בדיוק המצב כיום בארץ י שראל‬ ‫ובמשנה שלאחריה נאמר 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫כלפי החרדים‪ ,‬זה לא התחיל היום‪ ,‬זה התחיל בערך לפני שנה‬ ‫ע” ה ועמד בכולם'‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬מדוע במשנה הראשונה לא‬ ‫וכבר כתב רבינו יונה באבות (פ ” ג מי” ז )‪ ,‬על דברי התנא‬ ‫וחצי שנתיים‪ ,‬ובמשך הזמן נעשה גרוע יותר ויותר‪ ,‬שגם חוץ‬ ‫נאמר על אברהם שהוא 'אבינו'‪ ,‬ובמשנה שלאחריה הוזכר ענין‬ ‫'אם אין דרך ארץ אין תורה'‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬רצונו לומר‪ ,‬שצריך‬ ‫מעניין הצבא‪ ,‬הם עושים כל מה שאפ שר כדי לפגוע בנו! הורידו‬ ‫זה‪ .‬וביאר ב'רוח חיים' [להגר” ח מוואלזיין זצ”ל]‪ ,‬על פי הכתוב‬ ‫תחילה לתקן את עצמו במידות‪ ,‬ובזה תשכון התורה עליו‪,‬‬ ‫מ׳החינוך העצמאי’ כסף שהיה מקבל במשך עשרות שנים‪ ,‬וזה‬ ‫'מתהלך בתומו צדיק‪ ,‬אשרי בניו אחריו'‪ ,‬שישנם כמה מידות‬ ‫שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות! לא‬ ‫גרם לכך שכוחו של ’החינוך העצמאי’ ירד מאוד‪ .‬הם באים עם‬ ‫שהצדיק טרח ויגע להשיגם‪ ,‬ואילו לבניו אחריו זה נעשה כבר‬ ‫שילמד התורה ואחר כך ייקח לו המידות‪ ,‬כי אי אפשר‪,‬‬ ‫תנאים קשים‪ ,‬כדי להקשות עלינו להמשיך בדרך החיים שלנו‪ .‬וכן‬ ‫כטבע מוטבע‪ ,‬ובקצת יגיעה יגיעו לזה‪ ,‬וכפי שרואים בחוש‬ ‫וזהו כענין שנאמר 'נעשה ונשמע'‪ ,‬וכמו שכתבנו‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי‬ ‫ב ’חדרים’ הם מחמירים עתה מאד‪.‬‬ ‫שרבים מעמי הארץ מוסרים את עצמם על קידוש השם‪ ,‬וכוח‬ ‫שכל המידות הטובות של האבות הנלמדים בפרשיות אלו‬ ‫מטרתם המפורשת בכל זה היא לשנות את הציבור החרדי! לגרום‬ ‫הן הכנה ללימוד התורה‪ ,‬כיון שאדם שיש בו מידות רעות‬ ‫זה מוטבע בנו מאברהם אבינו‪ ,‬שמסר את נפשו באור כשדים‬ ‫לכך שהוא יהיה חלק מהציבור הכללי! והסיבה לכך‪ ,‬מאחר והם‬ ‫אין התורה שוכנת בו‪.‬‬ ‫על אמונתו‪ .‬וכן כל עשרת הנסיונות שהיו לאברהם מטרתם‬ ‫רואים את הריבוי הגדול שלנו בלעה״ר‪ ,‬וחוששים שבעוד עשר‬ ‫ועל פי זה מתבאר מדוע נקרא 'ספר בראשית' בשם 'ספר‬ ‫היתה ליישר את הדרך לפנינו‪ ,‬וכפי שרואים לפעמים שיש‬ ‫שנים אנחנו נהיה הרוב במדינה‪ ,‬ולכן הם נלחמים עמנו על כל דבר‪.‬‬ ‫הישר'‪ ,‬וכפי שכתב הנצי"ב ב'העמק דבר' [בפתיחה לספר‬ ‫לאדם פתאום התעוררות לילך לארץ הקודש [ואפילו אנשים‬ ‫בראשית]‪ ,‬זה לשונו‪ :‬וזה היה שבח האבות‪ ,‬שמלבד שהיו‬ ‫שהיו מבוססים במקומם עזבו הכל כדי לעלות לארץ ישראל]‪,‬‬ ‫כל זה הוא עוד לפני העניין של הצבא‪ ,‬שזה עוד חלק מהתמונה‬ ‫הגדולה‪ ,‬אבל גם בלי העניין של הצבא זה נוגע לכל אחד שיושב‬ ‫צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר‪ ,‬עוד היו ישרים‪,‬‬ ‫והוא מכח הנסיון של ילך לך' שהיה לאברהם אבינו‪ .‬וכן מה‬ ‫פה‪ ,‬לגבי הבנות שלומדות ב’בית יעקב’‪ ,‬והבנים שלומדים בחיידר‪,‬‬ ‫היינו שהתנהגו עם אומות העולם ‪ -‬אפילו עובדי אלילים‬ ‫שמצינו שעם ישראל מאמינים שכל מה שה' עושה הוא‬ ‫וכן לכל בתי הספר של ’החינוך העצמאי ’ ‪ ,‬זה נוגע לכל אחד!‬ ‫מכוערים ‪ -‬מכל מקום היו עמם באהבה‪ ,‬וחשו לטובתם‪,‬‬ ‫לטובה [דהיינו שגם אנשים פשוטים שסבלו צרות ויסורים‬ ‫באשר היא קיום הבריאה‪ ,‬ע”כ‪ .‬והוכיח כן ממה שהתאמץ‬ ‫הבינו שזה מהקב”ה‪ ,‬וזה לטובה]‪ ,‬גם כח זה קיבלנו מאברהם‬ ‫לאור כל זה מובן מאליו‪ ,‬שמעולם לא היה צורך גדול כל כך‬ ‫אברהם אבינו בתפילה להציל את אנשי סדום‪ ,‬אף על פי‬ ‫אבינו‪ ,‬שעמד בנסיון הרעב‪ ,‬ולא הרהר אחר מידות השי” ת‪.‬‬ ‫להצליח בבחירות כמו היום! אנו זקוקים לנציגים רבים שיעבדו‬ ‫שהיה שונאם עבור רשעתם‪ .‬וכן אצל לוט‪ ,‬אע” פ שאמר‬ ‫ולפיכך נקט התנא במשנה זו בלשון 'עשרה נסיונות נתנסה‬ ‫עבורנו בכנסת‪ ,‬ולכן חשוב מאד שכל אחד מהיושבים כאן ‪-‬‬ ‫לו 'הפרד נא מעלי'‪ ,‬מכל מקום יצא למלחמה כדי להצילו‪.‬‬ ‫אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולם'‪ ,‬כדי ללמדנו שהסיבה שיותר‬ ‫חוץ ממה שהוא עצמו מצביע ג' ‪ -‬צריך גם לדבר עם החברים‬ ‫וכן יצחק אבינו היה נח להתפייס עם אבימלך‪ ,‬ויעקב אבינו‬ ‫קל לנו לעמוד כיום בנסיונות אלו‪ ,‬מפני שאברהם היה אבינו‪.‬‬ ‫והמשפחה‪ ,‬ולנסות להביא עוד ועוד אנשים שיצביעו ג ’ ‪ ,‬זה‬ ‫דיבר עם לבן דברים רכים‪ ,‬על אף שביקש להורגו‪ ,‬ונתפייס‬ ‫ולכן חייב אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם‬ ‫ממש נוגע לחיינו! וכל אחד מחויב ע ל פי דין תורה לע שות את‬ ‫עמו מהר‪ ,‬עד שאמרו ע” כ במדרש (ב” ר עד י) 'קפדנותן של‬ ‫יצחק ויעקב'‪ ,‬שאף על פי שאנחנו רחוקים מאוד מדרגת‬ ‫המקסימום לשכנע את כל מי שאפשר להצביע ג'!‬ ‫אבות ולא ענוותנותן של בנים'‪ ,‬ע” ש‪ .‬והוסיף‪ ,‬שמאחר ויש‬ ‫האבות‪ ,‬מכל מקום מצד זה שהם אבותינו יש לנו איזו שייכות‬ ‫ללמוד הרבה מהליכות האבות בדרך ארץ‪ ,‬על כן נקרא ספר‬ ‫לדרגות הגבוהות שלהם‪ ,‬ועלינו לשאוף להגיע לאותן דרגות‪.‬‬ ‫שואל‪ :‬האם אין לחשוש שאם נפנה לקרובים וידידים שהתחילו‬ ‫בראשית 'ספר הישר'‪ ,‬בגלל שנכתבו בו מעשי האבות שהיו‬ ‫להתקרב ליהדות זה יפגע ברצונם להתחזק‪ ,‬שכן הם יסברו שכל‬ ‫עוד יש לבאר בזה‪ ,‬על פי דברי המשנה בב"מ (פג‪' ).‬מעשה‬ ‫ישרים‪ .‬דהיינו‪ ,‬שהנהגת דרך ארץ היא ההנהגה הישרה‪ .‬ונראה‬ ‫הפעילות שלנו היא למען אינטרסים?‬ ‫ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים‪ ,‬הלך‬ ‫להוסיף בזה‪ ,‬שאדם שמתרגל להתנהג בישרות המידות זה נותן‬ ‫רבינו שליט״א‪ :‬אכן צריך לדבר אליהם בשפה שהם מבינים‪ ,‬כגון‬ ‫לו ישרות גם בלימוד התורה‪ ,‬ועל כן 'דרך ארץ קדמה לתורה'‪.‬‬ ‫ופסק להם מזונות‪ ,‬וכשבא אצל אביו אמר לו‪ ,‬בני‪ ,‬אפילו‬ ‫לומר להם שלכל אדם יש זכות לחיות באופן שהוא רוצה‪ ,‬צריך‬ ‫אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי‬ ‫הלימוד של פרשת לך לך נוגע במיוחד לתחילת הזמן‪ .‬בחור‬ ‫להיות שמי שרוצה להיות חרדי לגמרי יוכל לעשות זאת‪ ,‬וכן‬ ‫חובתך עמהן‪ ,‬שהן בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אלא עד שלא‬ ‫עוזב את הבית והולך לישיבה כדי להתעלות בתורה ויראת‬ ‫מי שרוצה להיות ’ חצי חרדי’ או ’ רבע חרדי’‪ ...‬לא יתכן שיהיה‬ ‫יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי‬ ‫שמים‪ ,‬והוא בבחינת אברהם אבינו‪ ,‬שעזב את בית אביו והלך‬ ‫מצב שאי אפ שר לחיות כאן כחרדים‪ ,‬שרוצים לכפות עלינו‬ ‫אלא פת וקטנית בלבד'‪ .‬ופי' רש”י‪' ,‬שהם בני אברהם יצחק‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ופתאום 'ויהי רעב בארץ'‪ ...‬לפתע החברותא‬ ‫להיות כמותם! כשפונים לשכנע אדם להצביע לנו אין זה אומר‬ ‫ויעקב ‪ -‬וסעודתו של אברהם גדולה משל שלמה‪ ,‬כדמפרש‬ ‫לא מרגיש טוב‪ ,‬או שאינו מסתדר עימו‪ ,‬או שחסרים לו‬ ‫שמצפים ממנו להיות בעצמו חרדי‪ ,‬אלא שיעזור לנו לעמוד על‬ ‫בגמרא'‪ .‬הרי מבואר שבני ישראל הם בני מלכים ממש‪ ,‬וזה גורם‬ ‫התנאים הגשמיים הנדרשים‪ ,‬והבחור אינו מבין‪ ,‬הרי הוא‬ ‫זכותנו הבסיסית לחיות כחרדים‪ .‬וזה דבר שכל אחד יכול להבין‪,‬‬ ‫חיוב ממוני לספק לפועלים סעודה הראויה לבני מלכים‪ .‬וא״כ‬ ‫כ” כ רוצה ללמוד ולהצליח‪ ,‬ומדוע יש לו הפרעות? אמנם‬ ‫אפילו אם אינו חרדי‪.‬‬ ‫כשאדם מרגיש שהוא בן מלך‪ ,‬מבני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬הרי‬ ‫מאחר וכל אחד חייב לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי'‪,‬‬ ‫יש כיום אנ שים במדינה שיש להם 'השקפה פרוגרסיבית'‪ ,‬שהיא‬ ‫ממילא הוא חייב להחדיר בעצמו שזה ניסיון מהקב”ה‪ ,‬ויתכן‬ ‫בודאי יימנע מלעשות מעשים קטנים ובזויים‪ .‬ולכן כשאדם‬ ‫נלחמת עם ההשקפה של התורה‪ ,‬והם מנסים כל הזמן להילחם‬ ‫שהמצב ישתנה לטובה‪ .‬אמנם אם הוא מנסה ‪ -‬כפי כללי‬ ‫מעורר בקרבו את השאיפה מתי יגיעו מעשיו למעשי האבות‬ ‫בכל הכוח כנגד כל דבר שבקדושה‪ .‬וכנגד זה אנו רוצים להילחם‬ ‫ההשתדלות בדברים רוחניים ‪ -‬ואעפ”כ אינו מצליח‪ ,‬אזי‬ ‫הקדושים‪ ,‬הרי עליו לומר לעצמו מתי יגיעו מעשי למעשי‬ ‫על זכותנו לחיות כחרדים‪ ,‬וכפי שכוחנו בכנסת יגדל נוכל בעז״ה‬ ‫בהכרח 'מה' יצא הדבר'‪ ,‬ועליו להמשיך להתאמץ לעשות‬ ‫'אבותי'! הם האבות שלי‪ ,‬ואני צריך ללכת בדרכם‪ ,‬כראוי‬ ‫להשפיע יותר‪.‬‬ ‫מה שהוא כן יכול‪.‬‬ ‫לבן מלכים‪.‬‬ ‫עיונים בשמעתא‬ ‫אונס (ב) ‪ -‬בביאור דין ׳מקח טעות‪,‬‬ ‫הרי הוא אנוס עליו ונמצא שהוא אנוס בעיקר ההתחייבות ו'אונס‬ ‫האונס לא נחשב שנתקיים התנאי‪ ,‬אלא משום שבאופן זה יש לדון‬ ‫הנה מצינו בכמה מקומות בהלכות קניינים אשר באופן שישנה‬ ‫רחמנא פטריה'‪.‬‬ ‫שעיקר הגירושין נעשו באונס‪ ,‬שהיות ובשעה שהתנה היה סבור‬ ‫טעות בעיקר המקח ‪ -‬הרי זה מקח טעות ובטל המקח [יעוי' ביצה ז‪,‬‬ ‫ומבואר מדבריו שדין 'אונס רחמנא פטריה' אינו ענין רק‬ ‫שיוכל לקיים תנאו‪ ,‬אזי כשנאנס ולא היה לו אפשרות לקיים את‬ ‫ב‪ .‬כתובות יא‪ ,‬ב‪ .‬ב״ק מו‪ ,‬א]‪ ,‬וכגון בקונה שור לחרישה ונמצא שהוא‬ ‫לעונשים וכיו״ב‪ ,‬אלא גם התחייבות ממון שמיוסדת על 'טעות'‬ ‫התנאי הרי זה כאנוס על עיקר המעשה למפרע‪ .‬עכ״ד‪.‬‬ ‫לשחיטה ואם היה יודע שהוא לשחיטה לא היה קונהו בטל המקח‪.‬‬ ‫הינד‪ ,‬בגדר 'אונס' ‪ -‬ועניינו הוא כדברינו שהיות ונאנס על עשיית‬ ‫מדבריו עולה כי מעשה הגירושין שנעשה בטעות לא מועיל‬ ‫המקח הוא בתנאי שיהיה ללא טעות‬ ‫המעשה קנין אין המעשה מוליד את החלות הנפעלת ממנו בעל‬ ‫בגלל שהוא נחשב אנוס על עשיית המעשה‪ ,‬ולכאורה כוונתו שגם‬ ‫כורחו ונגד רצונו‪.‬‬ ‫ובגדר הדין וטעמו‪ ,‬יש מהאחרונים שסברו (שו׳׳ת רעק׳׳א‬ ‫בזה נאמר הדין ׳אונס רחמנא פטריה׳‪ ,‬ודין זה הוא סיבה לעכב‬ ‫מהדורא תנינא נא' ש״ש ב פי״א) שדין 'מקח טעות' נובע מ'הלכות‬ ‫נאופן שלא ידע המוכר אין טענת מקח טעות‬ ‫את החלות‪.‬‬ ‫תנאים'‪ ,‬והיינו שכל מקח נעשה בתנאי שהוא מתאים לצרכי הלוקח‬ ‫וכן נראה מדברי המאירי (ב״ק דף מ״ו א' ד״ה חכמי) בשם חכמי‬ ‫ובביאור הדברים נראה כי יסוד דין ׳אונס רחמנא פטריה׳ הוא‬ ‫ואין בו חיסרון‪ ,‬ואם כי לא התנה כך במפורש אעפ״כ מועילה דעתו‬ ‫הצרפתים‪ ,‬דלגבי הדין שהקונה שור לחרישה ונמצא ראוי לשחיטה‬ ‫שמעשה הנעשה בעל כורחו ונגד רצונו של העושה אינו מחייב את‬ ‫הברורה והידועה לכל ‪ -‬כבתורת 'תנאי'‪ ,‬וכמבואר בתוס' בקידושין‬ ‫המקח בטל מדין מקח טעות ‪ -‬כתבו שהיינו דווקא באופן שהמוכר‬ ‫העושה בתוצאה הראויה להיוולד מכח המעשה‪ ,‬ולכן בחיוב עונשין‬ ‫(מט‪ ,‬ב)‪[ .‬ומתוך כך דן הרעק״א שבמקום שלא מועיל בו תנאי‪,‬‬ ‫מכיר ויודע בכוונת הלוקח שהוא מעוניין בקניית שור לחרישה‪ ,‬אך‬ ‫זה לא מחייב אותו בעונש הראוי לעושה המעשה‪ ,‬ובמעשה קנין זה‬ ‫לא חל לגביו דין מקח טעות ‪ -‬באשר אין במקח זה אפשרות של‬ ‫אם אינו מכירו ואינו יודע שלשם חרישה הוא מתכוון רשאי לטעון‬ ‫לא מועיל להחיל את החלות הראוי לחול מכח המעשה‪.‬‬ ‫׳תנאי'‪ .‬ואכ״מ]‪.‬‬ ‫סבור הייתי ששור לשחיטה הוא רוצה לקנות ולא מתבטל המקח‪.‬‬ ‫ובעוד אופן אפשר לומר‪ ,‬שה׳אונס׳ אינו מהוה חסרון בעצם‬ ‫ולכאורה יש לתמוה ‪ -‬מה לי במחשבת המוכר אם ידע או לא‬ ‫המעשה שלא יהיה בכוחו להוליד ׳חלות׳ ו׳חיוב׳‪ ,‬אלא שמחמת האונס‬ ‫באופן שיש טעות חסר בעיקר כוונת המקח‬ ‫ידע‪ ,‬הרי למעשה הלוקח לא עשה 'מעשה קנין' אלא על דעת שור‬ ‫חס רחמנא עליה שלא יפסיד ולא ייענש‪ ,‬ולפיכך הפקיעה התורה‬ ‫אך יש שסברו לומר (בית הלוי ח״ג ג ד״ה והנראה‪ ,‬מהרי״ט‬ ‫לחרישה ובפועל קיבל לידיו שור לשחיטה והרי זה מקח טעות גמור‪.‬‬ ‫את כל ה׳חלויות׳ הבאות מכח המעשה אשר נעשה בעל כורחו ונגד‬ ‫קידושין נ‪ ,‬א ד״ה ההוא גברא) שדין 'מקח טעות' נובע מחיסרון‬ ‫אלא שלדברינו יובן‪ ,‬שכן כל גדרו וטעמו של דין 'מקח טעות'‬ ‫רצונו‪[ .‬עי״ע לשון המפרש נדרים כז‪ ,‬א ד״ה וכי]‪.‬‬ ‫ב'כוונת קנין'‪ ,‬והיינו שהיות והטעות היא בעיקר המקח הרי נחשב‬ ‫הוא מדין 'אונס' ‪ -‬שכל מקח שיש בו חיסרון וטעות הרי זה נחשב‬ ‫ומעתה נראה שכן הוא הטעם והגדר בכל מקח טעות ‪ -‬שכל מקח‬ ‫הדבר כמקח שלא התכוון לקנותו‪ ,‬שכן בוודאי לא התכוון לקנות‬ ‫שהמעשה קנין נעשה באונס‪ ,‬ומדין אונס' בטל המקח‪ ,‬ונתבאר בדרך‬ ‫שיש בו טעות נמצא שחוסר הידיעה שלו גרם שבעל כרחו יעשה‬ ‫חפץ כזה שיש בו חיסרון ‪ -‬ונמצא שיש כאן מעשה בלא כוונת‬ ‫הב' שאפילו מעשה הנעשה בעל כורחו ונגד רצונו מהוה סיבה לפעול‬ ‫דבר נגד רצונו‪ ,‬וכל מעשה שנעשה בעל כרחו אינו מחיל חיוב וקנין‪.‬‬ ‫קנין‪ ,‬ואינו קונה‪.‬‬ ‫חלות אלא שחס רחמנא עליה שלא יפסיד ויקבל עונש והפקיעה‬ ‫התורה את החלות הנפעל מכח ה'אונס'‪.‬‬ ‫דין אסמכתא הוא מדין אונס‬ ‫באופן שיש טעות הוא אנוס בעיקר המעשה‬ ‫ולפי״ז יש לומר כי התורה בטלה את המקח והפסידה את המוכר‬ ‫וכן נראה מדבריו של הנימוקי יוסף (ב״ב עח‪ ,‬א מדה״ר ד״ה‬ ‫אמנם נראה שבכמה ראשונים מוכח טעם אחר בזה‪.‬‬ ‫דווקא במקום שידע המוכר מן הטעות והוא עצמו הטעה את הלוקח‪,‬‬ ‫אסמכתא) בדין 'אסמכתא לא קניא' ‪ -‬שכתב לבאר מדוע אין‬ ‫הנה לגבי המגרש על תנאי ואמר הרי זה גיטך אם לא באתי עד‬ ‫אבל במקום שהמוכר עצמו לא ידע ולא הטעה אותו כלל וכלל אין‬ ‫האסמכתא קונה ‪ -‬משום שבעת המעשה תלה את התחייבותו‬ ‫י״ב חודש‪ ,‬ונאנס ולא בא קי״ל שאינו גט (גיטין עו‪ ,‬ב)‪ .‬ובביאור‬ ‫לומר 'חס רחמנא עליה' לגבי הלוקח בעוד המוכר מפסיד‪.‬‬ ‫בדבר שהיה סמוך ובטוח שלא יהיה‪ ,‬ולבסוף כשנעשה אותו דבר‬ ‫דין זה כתב הרא״ה (בחי' עמ״ס כתובות ב‪ ,‬ב) שאין הכוונה שמחמת‬ ‫משנת הישיבה‬ ‫מתוך הדרת ועדי הדרכה לבני ישיבה‬ ‫(כ)‬ ‫עבודת המידות‬ ‫חיים?!‬ ‫הזכרנו [בשבוע שעבר] את החיוב הגדול שיש בעבודת ה‪,‬מידות‪ .‬ובאמת ניתן‬ ‫כדי לעמוד על ביאור דברי הגר׳׳א‪ ,‬מדוע אכן עבודת המידות היא עיקר סיבת‬ ‫לומר שרוב בני התורה מודעים לכך שצריך להתחזק תמיד לשבור את המידות‬ ‫הרעות‪ ,‬אבל בפועל לא רואים בני אדם שכל כך טרודים בזה‪ ,‬אלא רובם חיים‬ ‫החיים‪ ,‬צריך להבין את מבנה נפש האדם‪ .‬ישנו מאמר של ר׳ חיים ויטאל בעניין‬ ‫את חייהם בדרך שבה הכוחות הטבעיים שלהם לוקחים אותם‪ ,‬מבלי להתבונן מה‬ ‫המידות‪ ,‬שהובא בקיצור במבוא לספר 'אבן שלמה‪ .,,‬בתחילת דבריו הוא מבאר‬ ‫שורש הדברים‪ ,‬ומה המניע של כל מעשה‪ .‬ובווד אי שזה‪ ,‬מגיע רק מחוסר ידיעה‪,‬‬ ‫שיש לכל אחד 'נפש משכלת‪ ,,‬שהיא זו שעובדת ודוחפת את הגוף לקיים המצוות‪,‬‬ ‫עד כמה‪ ,‬שורשי וגדול הוא החיוב לעבוד על המידות‪.‬‬ ‫ו חוץ ממנה יש שני חלקים נוספים‪ ,‬הנקראים 'נפש טהוורה‪ ,,‬רנפש טמאה‪ ,,,‬ומתחת‬ ‫לכולם יש נפש שנקראת הנפש היסודית‪ ,,‬ובה מוטבעים המידות הטובות והרעות‪,‬‬ ‫כתוב במשלי (ד יג) ׳החזק במוסר אל תרף‪ ,‬נצרה כי היא חייך׳‪ .‬וכתב על כך‬ ‫הגר׳׳א‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬׳החזק במוסר‪ - ,‬אחוז במוסר שהתחלת בו ותחזק את עצמך‪.‬‬ ‫שהם בעצם היסוד של הנפש השכלית‪ ,‬דהיינו שהנפש היסודית היא מחזיקה את‬ ‫’אל תרף‪ - ,‬אפילו לפי שעה אל תרף את עצמך מן המוסר‪ ’ .‬נ צ חז‪ - ,‬אדרבה‬ ‫הנפש השכלית‪.‬‬ ‫תוסיף תמיד גדרים ומצוות על המוסר שלא תבוא לידי רפיון‪ .‬׳כי היא חייך׳ ‪ -‬כי‬ ‫והיות שמקור המידות אינו ב׳נפש השכלית׳‪ ,‬אלא ב׳נפש היסודית׳‪ ,‬שהיא‬ ‫מה שאדם חי הוא כדי לשבור מה שלא שבר עד הנה אותה המידה‪ ,‬לכן צריך תמיד‬ ‫שפלה יותר‪ ,‬לפיכך לא ציוותה התורה במפורש על עבודת המידות בתוך תרי״ג‬ ‫להתחזק‪ ,‬ואם לא יתחזק למה לו חיים‪ ,‬ע״כ‪ .‬ומבואר מדבריו‪ ,‬שהחיוב להתחזק‬ ‫המצוות‪ ,‬שכן המצוות תלויות ב'נפש השכלית‪ ,,‬ואילו המידות נמצאות בנפש‬ ‫בעבודת המידות הוא לא רק כדי להתעלות‪ ,‬אלא הוא עיקר סיבת החיים‪* ,‬ואם‬ ‫היסודית‪.‬‬ ‫לא יתחזק למה לו חיים‪!,‬‬ ‫ומוסיף רבי חיים ויטאל‪ ,‬שאף על פי שלא נמנו המידות כחלק מתרי׳׳ג המצוות‪,‬‬ ‫וב׳אבן שלמה׳ מביא את דברי הגר׳׳א בקיצור‪ ,‬׳עיקר חיות האדם להתחזק תמיד‬ ‫אך מכל מקום חשיבותן גדולה ביותר‪ ,‬שהן השורש שממנו יוצאים כל התרי״ג‬ ‫בשבירת המידות ואם לאו למה לו חיים׳‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שעבודת שבירת המידות היא‬ ‫מצוות‪ ,‬ונמצא שקיום המצוות תלוי במידות‪.‬‬ ‫סיבת החיות של האדם‪ ,‬ואם אינו מקיים את המטרה שלשמה הוא חי‪ ,‬למה לו‬ ‫© כל הזכויות שמורות למערכת 'משנת רמ״ה'‪ ,‬יוצא לאור ע״י המערכת מתוך שי עוריו שיחו תיו וכתביו של רבינו שליט״א‬ ‫לפרטים ויצירת קשר‪ :‬מספר פקס ‪ 153777921183‬דוא״ל‪m ish n a sra m a @ g m a il.co m :‬‬ ‫גליון מס' ‪127‬‬ ‫מרבינו מרן עמוד ההוראה‬ ‫הגאון רבי יצחק זילבר שטיין שליט״א‬ ‫פרשת לך לך תשע״ז‬ ‫• תורת חמד | מענייני הפרשה •‬ ‫ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א‬ ‫•‬ ‫ו_ישמע אברם פי נשבה אחיו טרק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ישלש מאות יירויף‬ ‫עובד המאפיה זרק את המאפים לפח כשהם עטופים בשקיות‪ ,‬ולאחר מכן הוציאם‬ ‫?ד דן(יד‪ ,‬יד)‪ .‬והנה נאמר בנדרים (דף לב ע״א)‪ ,‬אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר‪ ,‬מפני‬ ‫מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים‪ ,‬מפני שעשה‬ ‫שאלה‪ .‬אני עובד בקונדיטוריה המוכרת מיני מאפה‪ ,‬ובעהייב אוסר על כל העובדים לאכול מהמאפים ללא תשלום‪ ,‬וגם ממה‬ ‫שנשאר בסוף היום אינו מתיר לקחת או לחלק‪ ,‬אלא צווה שאת כל המאפים הנותרים בסוף יום יש לזרוק לפח האשפה‪.‬‬ ‫אנגרייא בתלמידי חכמים‪ ,‬שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו‪ .‬ופירש הר״ן‪ ,‬שהוליכן‬ ‫למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו‪ ,‬דהיינו בני אדם שחינך לתורה‪ ,‬עכ״ל‪ .‬כלומר שגייס‬ ‫בלית ברירה אני מקיים את הוראתו‪ ,‬למרות הקושי להשליך לאשפה אוכל שראוי למאכל בני אדם‪.‬‬ ‫את העוסקים בתורה לעזור לו במלחמה‪'[ .‬אנגריא' היא מה שהמלך מטיל על אנשי‬ ‫ביום בהיר עלה בי רעיון‪ :‬לפני שהשלכתי את המאפים לפח‪ ,‬עטפתי אותם בכמה שקיות חזקות וקשרתי היטב‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫מלכותו לתת לצרכו‪ ,‬בין בגופם ‪ -‬לעשות עבודתו ולהלחם מלחמותיו‪ ,‬ובין בממונם ‪-‬‬ ‫השלכתים לאשפה‪ ,‬סגרתי ונעלתי את החנות‪ ,‬ובטרם פניתי לביתי‪ ,‬שבתי אל הפח והוצאתי את השקיות וחילצתי מתוכם‬ ‫לתת את בהמתם לצורך עבודתו (רש״י עבודה זרה דף ב ע״ב‪ ,‬ד״ה אנגריא)]‪.‬‬ ‫את דברי המאפה שנשמרו נקיים וריחניים‪ ,‬והבאתים לבני ביתי ששמחו מאד‪.‬‬ ‫והנה נאמר בפיוט ליום השני של ראש השנה (לפני קדושה של שחרית)‪' :‬בבוא‬ ‫לאחר תקופה של כמה חודשים שנהגתי לעשות כן מדי לילה‪ ,‬בעל הבית תפס אותי בשעת מעשה וכעס עלי מאד‪ ,‬וכעת‬ ‫אליו המלכים הקדומים‪ ,‬עם כדרלעומר מלך עילמים'‪ ,‬ובפרקי דרבי אליעזר (פרק‬ ‫דורש ותובע ממני לשלם לו על כל המאפים שלקח‪ ,‬וכך טענתו‪' :‬המטרה והכוונה שלי שתשליך את זה בצורה שהמאפים‬ ‫כז) נאמר‪' :‬נסיון השישי‪ ,‬באו אליו כל המלכים להרגו‪ ,‬אמרו נתחיל ראשון בבן אחיו‬ ‫ישארו בפח ולא יהיה ניתן להוציאם‪ ,‬ולא שתוציא את זה מיד אחר כך‪ ,‬ומאחר ולקחת ונהנית אתה חייב לשלם'‪.‬‬ ‫ואח״כ נתחיל בו'‪ .‬ומבואר שהמלחמה כאן היתה כנגד אברהם עצמו‪ ,‬ולא רק כנגד‬ ‫ומאידך אני טוען‪' :‬לא שיניתי מההוראות שלך‪ ,‬כי אכן זרקתי את זה לפח‪ ,‬ולאחר מכן זה נהיה הפקר‪ ,‬וכמו שאדם מהרחוב‬ ‫לוט‪.‬‬ ‫אם היה שולף ולוקח היה מותר לו‪ ,‬כך גם אני‪ .‬ולהשליך בלי שקית איני רוצה שכן יש בזה בזיון של פת הבאה בכיסנין‪ ,‬ולכן‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬כיון שהמלכים רדפו אחר אברהם להרגו‪ ,‬הרי שהיתה זו מלחמת מצוה‪,‬‬ ‫זכותי להניחם בתוך שקית מכובדת'‪ .‬הצדק עם מי?‬ ‫כדאיתא ברמב״ם (פ״ה ממלכים ה״א) שהצלת ישראל מיד צר הויא מלחמת מצוה‪,‬‬ ‫תשובה‪ .‬דברי בעל המאפיה שאמר לזרוק ברורים‪ ,‬ובוודאי שכוונתו היא על מנת שלא יוכלו להשתמש בזה‪ ,‬וזה קפידא‪,‬‬ ‫והרי במלחמת מצוה אף חתן יוצא מחדרו למלחמה (רמב״ם שם פ״ז ה״ד)‪ ,‬ומדוע‬ ‫וממילא אסור לעובד לשנות מדבריו‪ .‬אך על מה שכבר לקח ונהנה פטור מלשלם‪ ,‬כיון שמיד שהכניסו לפח האשפה פקעה‬ ‫נענש אברהם על שהוציא את הת״ח למלחמה‪.‬‬ ‫הבעלות של בעה"ב ונעשה הפקר‪.‬‬ ‫והנה ראשית כל יש לדון האם מותר לחייב ת״ח לצאת למלחמת מצוה‪ ,‬ויעויין בספר‬ ‫מקורות ונימוקים‬ ‫גנזי הספרי (סימן ח) שכתב הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצ״ל שאף למלחמת מצוה אינם‬ ‫הנה בגוף הוראת בעל הבית להשליך את כל המאפים לאשפה‪ ,‬יש ללמד עליו זכות שעושה כן כדי שלא להפסיד ממון‪,‬‬ ‫הולכים‪ ,‬רק אם הם רוצים הרשות בידם‪ ,‬ויעוין במש״כ גיסי מרן הגר״ח קניבסקי‬ ‫וכפי שהמציאות מוכיחה שלפעמים כשנותנים רשות לאכול או לקחת לבית‪ ,‬אז המוכרים עושים 'השתדלות' בסוף היום‬ ‫זצוק״ל בדרך אמונה (סוף הלכות שמו״י‪ ,‬בבאור ההלכה ד״ה לא עורכין)‪ .‬אכן דעת‬ ‫שישארו הרבה מאפים‪ ,‬ומנסים שלא למכור בצורה המיטבית‪ ,‬בכדי שישאר להם מה לקחת לביתם‪ ,‬וגם הלקוחות ימתינו‬ ‫המהרש״א בסוטה (דף י ע״א ד״ה מפני) שלמלחמת מצוה יוצאין אף ת״ח‪ ,‬ואם כן‬ ‫לסוף היום ולא יקנו‪ ,‬כדי שיוכלו לקבל בחינם וכדומה‪ ,‬א” כ רשאי בעל הבית לאסור לאכול מהמאפים בסוף היום‪ ,‬והעובדים‬ ‫צ״ב מפני מה נענש אברהם‪.‬‬ ‫צריכים לשמוע לדבריו‪.‬‬ ‫והנה יעוין ביד אליהו (רגולר‪ ,‬סימן מא) שכתב שבוודאי שעשו אברהם ואסא (יעוין‬ ‫ואין בזה חשש של איסור 'בל תשחית'‪ ,‬וכמו שביארנו בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' (גליון סג עמ' עה) דאם עושה כן שלא‬ ‫בסוטה שם) כדין‪ ,‬ומפני שהיה מלחמת מצוה הותר לבטל תלמוד תורה‪ ,‬דלמלחמה‬ ‫להפסיד ממון אין בזה בל תשחית‪ ,‬וכדמוכח מהגמ' במסכת תענית (דף כ ע״ב) שרב הונא הורה לשמשו להשליך את כל הירקות‬ ‫הוצרכו אנשים צדיקים שאינם מתייראים מעבירות שבידם‪ ,...‬וביאר שם שהקב״ה‬ ‫שנותרו בשוק בערייש אל הנהר‪ ,‬כדי שלא ימתינו העניים מלקנות ויסמכו דעתם על מה שישאר בסוף היום ויפסידו המוכרים‪,‬‬ ‫מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה‪ ,‬ומפני ששאל במה אדע‪ ,‬נענש כשעשה אנגרייא‪,‬‬ ‫יעוייש‪ .‬וכן מבואר בשויית בית הלוי (ח״א סימן כד) שאם בעה”ב משליך דבר לאיבוד‪ ,‬אך יש לו איזה רצון ותכלית באיבודו‪ ,‬לא‬ ‫יעו״ש‪.‬‬ ‫נעשה הפקר‪ ,‬וקודם שנעשה ונגמר רצונו הם שלו עדיין ואסור לקחתו‪ ,‬והמזיקו הרי הוא חייב לשלם‪ ,‬יעו” ש ראייתו הנפלאה‪.‬‬ ‫והנה המהר״ל בספרו (גבורות ה'‪ ,‬פרק ט) ביאר את השייכות בין החטא לעונש‪ ,‬דאם‬ ‫אמנם לכאורה בעל המאפיה אינו עושה כדין בכך שאינו מרשה לעובדים לאכול בכלל‪ ,‬למרות שמדין תורה אין חיוב לתת‬ ‫היה אברהם לוקח אנשים מאומנים ומנוסים למלחמה‪ ,‬היה דבר זה נכון לעשותו‪,‬‬ ‫לפועל לאכול כאשר הוא מוכר בחנות‪ ,‬שדין התורה לתת לפועל לאכול הוא רק באופן שהוא עושה עמו מלאכה או במחובר‬ ‫שכן אסור לסמוך על הנס‪ .‬אך אברהם לא עשה כן‪ ,‬אלא לקח תלמידי חכמים שאינם‬ ‫לקרקע בשעת גמר מלאכה‪ ,‬או בתלוש קודם גמר המלאכה [כדתנן במסכת בבא מציעא (דף פז ע״א)]‪ ,‬אבל מוכר בחנות אין‬ ‫מאומנים למלחמה‪ ,‬ומכיון שכך‪ ,‬הרי רק נס יכול לגרום שמספר כה מועט של אנשים‬ ‫חיוב דאורייתא לתת לו לאכול‪.‬‬ ‫(יעויין בגמ' נדרים שם‪ ,‬שהיה לכל היותר שי״ח אנשים) ינצח את הצבא הגדול של‬ ‫אך מ” מ משום הלכות דרך ארץ צריך לתת להם לאכול‪ ,‬וכמבואר בשו״ע (או״ח סימן קסט ס״א) שכל דבר שמביאין לפני האדם‬ ‫ארבעת המלכים‪ ,‬וא״כ ודאי שאברהם ידע שה' ילחם עבורו‪ .‬ואם כן‪ ,‬לא היה אברהם‬ ‫ויש לו ריח והאדם תאב לו‪ ,‬צריך ליתן ממנו לשמש מיד‪ .‬וכתב המשנ״ב (סק״ג) בשם האחרונים דאפילו אם התנה עם משרתו‬ ‫צריך לקחת עמו את אותם הת״ח בכלל‪ ,‬כי גם בלעדיהם היה מנצח‪ ,‬וזה שלקחם הוי‬ ‫בשעת שכירותו לפטור עצמו מזה‪ ,‬לא מהני התנאי‪.‬‬ ‫פגם דק שבדק באמונתו של אברהם אבינו שה' ילחם עבורו‪ .‬דכיון שאברהם היה אבי‬ ‫אך יתכן שכל דברי השו״ע אמורים באופן שהוא עובד אצל בעה״ב ובעה״ב אינו נותן לו לאכול כלל‪ ,‬וכיון שאינו נותן לו לאכול‪,‬‬ ‫האומה הישראלית‪ ,‬היתה אמונתו צריכה להיות שלמה ללא פגם‪ ,‬ואפילו הקטן והדק‬ ‫אין לו דרך לאכול את המאכל ואין לו פת בסלו כלל‪ ,‬ומאחר והוא מתאווה למאכל הרי שיש לו צער וגם עלול להסתכן‪ ,‬ולכן יש‬ ‫ביותר‪ ,‬כי זה יתבטא אפילו יותר בצאצאיו‪ ,‬וכמו שפגם בשרשי אילן נראה בצורה‬ ‫דרך ארץ לתת לו מכל מאכל‪ .‬אבל בעניננו אין בעה״ב אוסר עליו 'לאכול'‪ ,‬אלא אוסר עליו לקחת 'בחינם'‪ ,‬אבל אם העובד מרגיש‬ ‫בולטת יותר בענפיו‪ .‬ולכן היו צאצאיו של אברהם צריכים לרדת למצרים‪ ,‬כדי שיראו‬ ‫שהוא זקוק לקצת מזונות‪ ,‬הוא יכול לקנות כמו כל הבאים בשעריה‪ ,‬ואולי באופן זה כשיש לו אפשרות לאכול‪ ,‬רק שזה בתשלום‪,‬‬ ‫את האותות והמופתים שיעשה ה' ויגיעו לאמונה שלימה [ויעויין עוד בספר 'מחשבת‬ ‫לא מצאנו שבעה״ב צריך לתת לו בחינם‪.‬‬ ‫מוסר' (ח״ב עמ' שפח)]‪.‬‬ ‫ולגבי הנידון אם העובד חייב לשלם על כל מה שהוציא לאחר שזרקם בצורה מכובדת‪ ,‬נראה שזה תלוי אי אזלינן בתר דברי‬ ‫ונראה להוסיף לבאר בכמה אופנים‪ ,‬כדלהלן‪ :‬א‪ .‬בגמרא בתענית (דף כא ע״א) מובא‬ ‫בעה״ב (וקיימם) או בתר כוונתו (ולא קיים כוונתו)‪ ,‬אמנם יתכן שאין זה רק 'כוונתו' אלא זה גם נחשב ככלול בדבריו [עי' רש״י‬ ‫דבמלחמת המלכים אברהם היה משליך עפר והיה נהפך לחרבות‪ ,‬והיה משליך קשין‬ ‫בראשית (כב‪ ,‬יב)‪ ,‬ודו״ק]‪ ,‬דכשאמר לזרקם הכוונה על דעת שלא להוציאם‪.‬‬ ‫והיה נהפך לחיצים‪ ,‬דכתיב 'יתן כעפר חרבו‪ ,‬כקש נדף קשתו'‪ .‬הרי שלא היתה כאן‬ ‫והנה בכמה מקומות נחלקו כששליח שינה ממה שאמר לו המשלח‪ ,‬האם זה נקרא מראה מקום או קפידא‪ .‬וראה בנתיבות‬ ‫מלחמה רגילה בדרך הטבע‪ ,‬אלא רק בדרך ניסית לגמרי‪ ,‬ובאופן כזה לא היה צריך‬ ‫המשפט (סימן קפב סק״י) בשם המשנה למלך (שלוחין פ״א ה״ב) שכלל הדבר הוא דאם שינה השליח באופן שאין נפק״מ‬ ‫לקחת תלמידי חכמים (לפום דרגתו)‪.‬‬ ‫למשלח‪ ,‬בזה נחלקו אם אמרינן כיון ששינה אינו שלוחו‪ ,‬או שעדיין שלוחו כי מראה מקום הוא לו‪ .‬וכששינה השליח לשבח‪ ,‬ודאי‬ ‫ב‪ .‬במדרש תנחומא (פרשת מטות‪ ,‬סימן ג) איתא‪ :‬אלף למטה אלף למטה‪ ,‬י״ב אלף‬ ‫ליכא קפידא‪ ,‬ואי איכא ריעותא להמשלח‪ ,‬ודאי קפידא‪.‬‬ ‫חלוצי צבא וי״ב אלף לתפילה ולתורה‪ .‬ובמדרש מובא שכשהיה דוד שולח למלחמה‪,‬‬ ‫ואמנם בעניננו אפשר לומר שלא שינה כיון שאפשר לפרש דברי המשלח לזרוק גם בצורה מעוטפת כדי שיוכלו להוציאו‪ ,‬אבל‬ ‫היה מושיב כנגדן ללמוד תורה‪ ,‬שבזכות התורה ינצלו‪ .‬ובמכות (דף ו ע״א) איתא‪:‬‬ ‫כיון שזה דיבור שמשתמע לשני פנים והעובד יודע את כוונת בעה״ב שהכוונה שלא יוכלו להוציאו ולהשתמש‪ ,‬הרי זה קפידא‪,‬‬ ‫׳עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים‪ ,‬מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה‪ ,‬שערי‬ ‫והוא שינוי מדברי המשלח‪.‬‬ ‫ירושלים שהיו עוסקים בתורה'‪ .‬וממילא ניתן לומר שהיתה התביעה על אברהם מדוע‬ ‫אמנם נראה שעל מה שכבר השתמש אין צריך לשלם‪ ,‬כי בכל זאת גם אם זה קפידא‪ ,‬היינו שאסור לו לעשות זאת שוב מכאן‬ ‫הוציא את כל חניכיו למלחמה ולא חילקן‪ ,‬חצי למלחמה וחצי לעסוק בתורה‪.‬‬ ‫ולהבא‪ ,‬אבל לאחר שכבר זרקו לפח האשפה מעוטף‪ ,‬הרי זה כבר נעשה הפקר‪ ,‬ויצא מרשות בעה״ב‪ ,‬וכיון שזה הפקר אין צריך‬ ‫ג‪ .‬אברהם אבינו היה כבד מאד במקנה בכסף ובזהב‪ ,‬וממילא יתכן שהתביעה עליו‬ ‫לשלם לבעה״ב על מה שהשתמש‪ .‬אבל מכאן ואילך צריך לעשות רצון בעה״ב‪ ,‬ולהשליכו לאשפה באופן שלא יהיה ניתן‬ ‫היתה מדוע לא שכר שכירי חרב חלף תלמידי החכמים‪ ,‬ואז היו יכולים לשבת ולעסוק‬ ‫להוציאו אחר כך ולהשתמש בזה‪.‬‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫יו״ל ע"י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות׳׳■ ‪k .g ily o n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫ל הנצ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת ‪053-3145900 :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ובחרת בחיים • מדברי מרן שליט״א לקראת המערכה‬ ‫• מעשה חמד • מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א‬ ‫הגורלית ע ל עתיד עולם התורה‬ ‫מרן רבינו שליט ” א בכנס חירום לקראת הבחירות שנערך במעונו לעשרות רבני הקהילות‪:‬‬ ‫התורה נרדפת‪ ,‬רומסים ומשפילים את בני הישיבות!‬ ‫”בני הישיבות הם שבט לוי של דורינו ”| ״התאספנו היום לחיזוק רשימת יהדות התורה״‬ ‫דוד המלך ע״ה לפני שהלך מהעולם הזהיר את שלמה בנו‪ ,‬ואמר לו (מלכים א‪ ,‬ב ז)‪' :‬ולבני ברזלי‬ ‫לקראת המערכה הגורלית הניצבת לפתחם של עולם התורה‪ ,‬בני הישיבות‪ ,‬אברכי הכוללים ומוסדות החינוך‬ ‫הגלעדי מעשה חסד והיי ?אכלי שלחנ‪? ,3.‬י כן קרבו■ אלי בברחי מ?נ‪.‬י אבשלום אחין'‪.‬‬ ‫וכלל הציבור החרדי‪ ,‬התכנסו ביום שי שי בבוקר עשרות מרבני הקהילות בבני ברק‪ ,‬בראשות הרבנים הגאונים‬ ‫ולכאורה אם נתבונן בפסוקים מה הביא ברזילי לדוד כשברח מאבשלום‪ ,‬נראה שאין זה אלא כמה‬ ‫שליט״א‪ ,‬במעון קדשו של רבינו הגדול מרן שליט״א‪ ,‬לבקשת רשכבה״ג מרן הגר״ד לנדו שליט״א‪ ,‬כדי לעורר‬ ‫דברים פעוטים‪ ,‬וכמו שנאמר (שמואל ב‪ ,‬יז כח‪-‬כט)‪' :‬משכב וספות יכלי יוצר וחטים שעךים‬ ‫ולחזק את הציבור לקראת יום הבחירות‪.‬‬ ‫וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי‪ :‬ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר וגו''‪ ,‬וכי בשביל זה מגיע להם שכר‬ ‫במעמד הושמעו דברים ברורים על חובת השעה‪ ,‬והוקראו דבריהם ומכתבם של מרנן ורבנן גדולי הדור‬ ‫כל כך גדול שזכו לשבת על שולחן המלך? וזאת מדוע?‬ ‫שליט״א‪ ,‬ורבני הקהילות נתבקשו להעביר את הדברים לקהילותיהם ולפעול ולהפעיל למען הצלחת רשימת‬ ‫אלא הפשט הוא‪ ,‬משום שדוד המלך היה נרדף באותה שעה‪ ,‬ואף אחד לא רצה לקבל אותו‪,‬‬ ‫״יהדות התורה״ שסימנה ג'‪.‬‬ ‫כולם פחדו מאבשלום‪ ,‬אך היה יהודי אחד פשוט שקיבל אותו ונתן לו כמה דברי מאכל‪ ,‬ולכן זכה‬ ‫מרן רבינו שליט״א‪ ,‬שהמעמד התקיים במעונו‪ ,‬הקדים בטרם שנשא את המשא המרכזי‪ ,‬כי לא בא לומר‬ ‫למלכות!‬ ‫דברי חיזוק‪ ,‬אלא דברי 'אמת והבהרה ברורים'‪ ,‬כשמיד לאחר מכן פתח והקריא את המכתב המיוחד אותו הכין‬ ‫הזמן היום הוא קשה מאד‪ ,‬התורה היום נרדפת‪ ,‬י ש רודפים‪ ,‬רומסים אותה‪ ,‬משפילים אותה‪,‬‬ ‫וייעד לרבני הקהילות בעיר בני ברק שהתאספו ובאו למעונו‪ ,‬כאשר המכתב נפתח במילים החמות והמלבבות‪:‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬בני הישיבות היקרים מפז‪ ,‬מושפלים עד תחתית הדיוטא‪ .‬רק דבר אחד רוצים‬ ‫”לאחי ורעי היקרים והאהובים‪ ,‬רבני קהילות הקודש בארצינו הקדושה ”‪.‬‬ ‫רחמנא ליצלן‪ ,‬אנחנו נרדפים‪ .‬מי שהיום בא ועוזר‪ ,‬מי שהיום בא ומקרב את התורה‪ ,‬מקרב את‬ ‫וכאן הביא רבינו את דברי הרמב״ם (פרק יג מהלכות שמיטה ויובל ה״א)‪' :‬שבט לוי אין להם חלק בארץ ישראל'‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬למלכות הוא יזכה!‬ ‫וביאר הרמב״ם (הלכה יב)‪' :‬ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל? ‪ -‬מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו‬ ‫עומדת לפנינו הזדמנות פז לקדש שם שמיים‪ ,‬כל קול זה קידו ש שם שמים‪ ,‬על כל קול‬ ‫ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים‪ ,‬שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'‪.‬‬ ‫שמכניסים היה צריך לברך 'המקדש שמך ברבים'‪ ,‬זה המבחן מי בועט בהשם ו מי צועק 'השם‬ ‫וממשיך הרמב״ם‪' :‬לפיכך הובדלו מדרכי העולם‪ ,‬לא עורכים מלחמה כשאר ישראל‪ ,‬לא נוחלים ולא זוכין‬ ‫הוא האלוקים'‪.‬‬ ‫לעצמם מכח גופם‪ ,‬אלא הם חיל ה' שנאמר ברך ד' חילו‪ ,‬והוא ברוך הוא זיכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך'‪.‬‬ ‫***‬ ‫ומסיים הרמב״ם וכותב‪' :‬ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל אי ש ו אי ש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו‬ ‫בחירות ‪ -‬יום הדין על התורה‬ ‫מדעו להיבדל לעמוד לפני ד' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'‪ ,‬והלך ישר כמו שעשאו האלוקים‪ ,‬ופרק מעל‬ ‫כידוע במשנה בתחילת מסכת ראש השנה נאמר שי ש ארבעה ראשי שנים הם‪ ,‬בניסן ‪ -‬למלכים‬ ‫צווארו עול חשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קודש קדשים‪ ,‬ויהיה ה' חלקו ונחלתו‬ ‫ולרגלים‪ ,‬באלול ‪ -‬למעשר בהמה‪ ,‬בתשרי ‪ -‬לשנים‪ ,‬לשמיטין‪ ,‬וליובלות‪ ,‬לנטיעה ולירקות‪ .‬בשבט‬ ‫לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים וללוים‪ ,‬הרי דוד אומר ד'‬ ‫‪ -‬לאילנות‪ ,‬יעו״ש‪ .‬ואמר מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ״ל בלשון צחות‪ ,‬שהיה צריך לכתוב‬ ‫מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי'‪ ,‬עכ״ל הרמב״ם‪.‬‬ ‫'חמשה ראשי שנים הם'‪ ,‬ומי הוא החמישי? ‪ -‬יום הבחירות!‬ ‫וכאן המשיך רבינו לבאר ולייסד את דעת התורה הצרופה‪ :‬״אנחנו נמצאים פה בפני הלכה מסויימת שהקב״ה‬ ‫כי ביום הבחירות דנים על התורה‪ ,‬דנים על בני הישיבות‪ ,‬דנים על השבת‪ ,‬דנים על טהרת בנות‬ ‫רצה להראות לנו‪ ,‬יש פה מצב מאוד מעניין שהקב״ה הראה לנו‪ ,‬והוא שבחירי האומה לא מקבלים שום דבר‬ ‫ישראל‪ ,‬על הגיורים‪ ,‬על כל מה שיש לנו‪ ,‬הנציגים שלנו בכנסת לא מדברים על שום דבר אחר חוץ‬ ‫מהאומה‪ .‬כלום! אפס‪ ,‬אתם מקבלים‪ .‬אז במה אתם נבחרים ואתם נקראים בחירי האומה? הולכים בשליחותו‬ ‫מכך שנוכל להיות יהודים בארץ ישראל‪ ,‬שיתנו לנו להקים דורות שישמיעו את קול השם ברמה‪.‬‬ ‫של הקב״ה‪.‬‬ ‫״פה אנחנו רוצים להגיד שבחירי האומה לא מקבלים כלום‪ ,‬לא רוצים לקבל מהממשלה כסף‪ .‬לא רוצים שום‬ ‫הנמנע מלהצביע מחליש את כח התורה!‬ ‫דבר‪ ,‬מה אנחנו כן רוצים? שישמרו לנו את הדברים שהקב״ה ציווה‪ ,‬אתם הגדולים אתם לא מקבלים‪ .‬אתם‬ ‫וזכורני עוד‪ ,‬שבחודש אב תשט״ו הגיע לארץ ישראל מרן הגר״א קוטלר זצ״ל לפני אחת ממערכות‬ ‫הגדולים‪ ,‬אתם לא מקבלים‪ .‬שבט לוי לא מקבל‪ ,‬מה כן הוא עושה? הוא נותן‪ .‬כלום אתה לא מקבל‪ ,‬זה המסר‬ ‫הבחירות‪ ,‬ואמר כך‪ :‬״על כף המאזנים מוטלים עכשיו שתי אפשרויות‪ :‬מחד ‪ -‬קידוש שם שמים‪,‬‬ ‫שכתוב ברמב״ם‪ .‬בחירי האומה זה שבט לוי‪ ,‬הם מורי ההוראה בעם ישראל והם צריכים לפרסם את האלוקים‪,‬‬ ‫מאידך ‪ -‬חילול השם ח״ו‪ .‬הבחירות תהיינה כעין משאל‪-‬עם הפונה לכל יחיד בשאלה‪ ,‬האם הוא‬ ‫והם לא מקבלים כלום‪ .‬דבר של פלא ממש‪ ,‬אומות העולם לא היו מבינים דבר כזה‪ ,‬כלום לא מקבלים‪ .‬מה‬ ‫מקבל עליו את מעמד הר סיני‪ ,‬את הקדושה והטהרה‪ ,‬או להיפך ח״ו״‪.‬‬ ‫התפקיד שלכם? לתת‪ .‬לא רוצים שום דבר‪ ,‬רק לתת״‪.‬‬ ‫והוסיף רבי אהרן קוטלר זצ״ל‪ ,‬ואמר‪” :‬אדם שנמנע מלהצביע בבחירות‪ ,‬מחזק בעקיפין את כה‬ ‫״אתה רוצה פרנסה? תבוא אליי‪ .‬תבוא לכולל‪ ,‬לראש הכולל או לשאר אלה שתומכים בתורה‪ ,‬אתה לא מקבל‬ ‫המפלגות החילוניות ונחשב כ ”מתחבר לרשע ”‪ ,‬בעוד כל מי שיצביע עבור הרשימה שגדולי‬ ‫מהאומה כלום‪ .‬למה? אתה בא רק להורות להם מה שצריכים לעשות‪ .‬זה שיטה מאוד מעניינת‪ ,‬אני לא מאמין‬ ‫התורה מצווים להצביע לה‪ ,‬מסתייג בכך מן הרשעים ומגביר כוחם של יראי השם ”‪.‬‬ ‫שיש אומה בעולם שתכננה כזה מין תוכנית‪ .‬גדולי האומה לא מקבלים כלום‪ ,‬מה כן? אתם רק נותנים‪ .‬פרנסה?‬ ‫הקדוש ברוך הוא ידאג לכם‪.‬‬ ‫בימינו גם אחרים היו מודים שצריכים להצביע!‬ ‫” אני גר ברמת חן‪ ,‬שואלים אותי‪ ,‬אדוני אתה הולך לצבא? אני אומר לא‪ .‬למה אתה לא הולך לצבא? למה? אני‬ ‫באחת השנים ניגש אלי אברך ושאלני שהוא תלמידו של מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ״ל‬ ‫אומר להם‪ :‬אני מלמד את הצבא מה לעשות‪ .‬לא רוצה מהם לקבל שום דבר‪ ,‬והם מבינים את זה‪ .‬מי ש שמ ע‬ ‫אשר כידוע היה מורה שלא להצביע ולא להשתתף בבחירות‪ ,‬ושאלני כיצד לנהוג כעת שחלפו‬ ‫מבין את זה‪ .‬אנחנו תפקיד אחד יש לנו‪ ,‬לא מקבלים כלום‪ ,‬רק נותנים‪ .‬וגדולי האומה ששומעים את זה ממני‬ ‫שנים רבות לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫מקבלים את זה מאוד‪ .‬זה אומר הרמב״ם‪ ,‬לא נוחלים‪ ,‬הם חיל השם‪ ,‬ברך השם חילו‪ ,‬והוא כבר יזכה להם‪.‬‬ ‫לאחר שבדקתי וביררתי ונוכחתי כי אכן הוא באמת תלמידו המובהק של בעל ה'אור לציון'‪,‬‬ ‫והרמב״ם אומר שלא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו‬ ‫עליתי עמו למו״ח מרן פוסק הדור הגרי״ש אלישיב זצ״ל ושאלנו מה עליו לעשות‪ ,‬ומו״ח זצ״ל‬ ‫להיבדל לעמוד לפני השם‪ .‬וזה נקרא בני הישיבות של היום‪ ,‬לשרתו ולעובדו כמו שעשו הלויים‪.‬‬ ‫השיב בחדות ובתקיפות‪' :‬אם רבי בן ציון אבא‪-‬שאול היה חי כעת‪ ,‬ורואה על מה נתונה המערכה‬ ‫את דבריו חוצבי להבות האש‪ ,‬סיים רבינו בהוראה ופסק הלכה ברור וחד‪ ” :‬מורנו הגאון הגדול רבי דב לנדו‬ ‫הגורלית‪ ,‬גם הוא היה מורה להצביע'!‬ ‫שליט ” א הוא מורה ומראה דרכם של בני הישיבות שהם שבט לוי‪ .‬אנחנו התאספנו כאן היום לפי בקשתו‬ ‫לחיזוק רשימת יהדות התורה שהוא מנהיג אותה‪ .‬ויבורכו כל השומעים וכל המתאספים כאן להגדיל תורה‬ ‫כל דיני התורה נוהגים גם בזמן הבחירות!‬ ‫ולהאדירה ולראות בישועת ישראל! ”‪.‬‬ ‫כידוע שרבותינו הורו לנו ללכת להצביע בבחירות‪ ,‬אך הורו לנו גם לשמור מאד על גדרי ההלכה גם‬ ‫בהוראת מרן שליט״א שב המנחה והקריא את דברי הרמב״ם מילה במילה‪ ,‬כשמיד לאחר מכן נשא דברים‬ ‫בשעת הבחירות‪ ,‬וכל דיני התורה נוהגים גם בזמן הבחירות כשהשטן מרקד‪ ,‬ובפרט איסורי גזל‪,‬‬ ‫הגאון הגדול רבי יהודה סילמן שליט״א (ראב״ד בד״צ בני ברק)‪ ,‬וכן רבה של בני ברק הגאון הגדול רבי שבח‬ ‫לשון הרע ורכילות‪ .‬ואשרי למי שעומד בניסיון‪ ,‬וכל מטרתו הוא לקדש שם שמים‪ ,‬ומקיימה רק‬ ‫צבי רוזנבלט שליט״א‪ .‬לאחר מכן הוקרא מכתבו של רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגר ”ד לנדו שליט״א על ידי‬ ‫כמצוה לשמוע בקול דברי חכמים‪.‬‬ ‫המועמד לכנסת הרב משה רוזנטל‪ ,‬כמו כן לאחר מכן הקריא ח״כ הרב יצחק פינדרוס את מכתבו של מרן ראש‬ ‫הישיבה הגרמ ”ה הירש שליט״א‪ .‬לאחר מכן נשאו דברים‪ :‬הגה״צ רבי שמעון גלאי שליט״א‪ ,‬הגה״צ רבי מרדכי‬ ‫עיצותיהם של הגדולים והצדיקים מתקיימות ומצליחות!‬ ‫שמואל אדלשטיין שליט״א‪ ,‬הגאון רבי עמרם פריד שליט״א‪ ,‬הגאון רבי דוד הלל שליט״א‪ ,‬הגאון רבי יהודה‬ ‫נאמר בפסוק בתהילים (א‪ ,‬ג) ״‪.‬ויוה ?עץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן ‪ ta rn‬ועלה! לא יבול‬ ‫אריה שוורץ שליט״א‪ ,‬והגאון רבי יהודה אריה דינר שליט״א‪ ,‬והגאון רבי יהודה אריה צארום שליט״א‪ ,‬כשדברי‬ ‫וכל אשר יעשה יצליח״‪ ,‬וכתב גיסי מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זצוק״ל בתהילים שלו (שיח‬ ‫סיום ונעילה נלהבים נשא יו״ר יהדות התורה ח״כ הרב יעקב אשר‪.‬‬ ‫שפתותינו‪ ,‬שם)‪” :‬הנה רואים‪ ,‬כי עיצותיהם של הגדולים והצדיקים מתקיימות ומצליחות ”‪.‬‬ ‫בסיום המעמד חולק מכתבו המיוחד של מרן רבינו שליט״א לעשרות רבני הקהילות‪ ,‬כאשר הם נתבקשו‬ ‫וציין למדרש תהילים (שם)‪ :‬״וכל אשר יעשה יצליח‪ ,‬שהכל צריכים לעצתו‪ ,‬כגון רבי אלעזר בן‬ ‫להעביר לבני קהילותיהם את הדברים הברורים שחובתו של כל אחד לפעול ולהפעיל‪ .‬וכן לבקשתו המפורטת‬ ‫ערך שהיה יועץ עיצות ומתקיימות ומצליחות‪ .‬אמרו לו נביא אתה‪ ,‬אמר להן‪ :‬לא נביא אנכי ולא בן‬ ‫של מרן שליט״א‪ ,‬ננעל המעמד בשירת 'עוצו עיצה ותופר‪ ,‬דברו דבר ולא יקום‪ ,‬כי עמנו קל'‪.‬‬ ‫נביא‪ ,‬אלא כך אני מקובל מרבותיי‪ ,‬כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ”‪.‬‬ ‫בכינוס החירום השתתפו מלבד הנואמים‪ ,‬גם כלל רבני הקהילות בבני ברק‪ ,‬ובהם הגאונים שליט״א‪ :‬רבי‬ ‫בדורנו אנחנו צריכים לעצתו של מרן ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט״א שהוא מופלג מאד‬ ‫אהרן אוסטרן‪ ,‬רבי שמשון אלטמן‪ ,‬רבי ישראל ארנטרוי‪ ,‬רבי מרדכי דרורי‪ ,‬רבי מרדכי הייזלר‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫בתורה‪ ,‬וכל מה שהגאון העצום הזה שוקל ומחליט הכל זה לשם שמים‪ ,‬איזה מועמד יביא יותר‬ ‫וינפלד‪ ,‬רבי יעקב יהודה זילברליכט‪ ,‬רבי יום טוב זנגר‪ ,‬רבי שמואל טורנהיים‪ ,‬רבי אריאל כהן‪ ,‬רבי אברהם‬ ‫אידישקייט‪ ,‬ואיזה רשימה תביא יותר תורה ויראת שמים‪ ,‬וממילא העצות של רבי דוב זה בגדר‬ ‫שמעון ליפשיץ‪ ,‬רבי שלמה ליפשיץ‪ ,‬רבי אשר לנדאו‪ ,‬רבי נתן מחפוד‪ ,‬רבי יואל מקלב‪ ,‬רבי ישראל מרמרוש‪,‬‬ ‫” עצה שהיא לשם שמים‪ ,‬וסופה להתקיים ”‪ .‬וכל השומעים לדבריו של גדול הדור‪ ,‬יזכו לשכר‬ ‫רבי שרגא פישהוף‪ ,‬רבי צבי פלמן‪ ,‬רבי מנחם קרליץ‪ ,‬רבי אליעזר רוט‪ ,‬רבי יוסף מאיר שטרן‪ ,‬רבי אייל‬ ‫גדול מן השמים‪.‬‬ ‫שמריהו‪ ,‬ורבי יצחק תופיק‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לעדכון על מיקומו של מרן רגינו שליט״א בשבת הקרובה‬ ‫אחודה נא חידה‬ ‫ולשמיעת הקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום‬ ‫ולשיעור יומי בהלכות שג ת באורך ‪ 3‬דקות‪ ,‬ועוד‬ ‫אדם רואה שכלי שלו עומד להישבר (והכלי מותר בהנאה ואינו מוקצה)‪ ,‬ומצוה עליו שלא לתופסו?‬ ‫האזינו בקו ׳שיח יצחק'‬ ‫‪ +‬מ או רי ת_ |‬ ‫(התשובה לחידה‪ ,‬אי״ה בגליון הבא‪ ,‬החידה מא ת ידידינו הרב ארז חזני שליט״א)‬ ‫‪03 - 313-0582 | 04 - 376-0582‬‬ ‫תשובה לחידה משבוע שעבר‪ :‬איך יתכן שקורא קריאת שמע עם תפילין‪ ,‬ובכל זאת נחשב כדובר שקר?‬ ‫לקבלת העלון‪ ,‬פסקי הלכה‪ ,‬ועדכונים ממרן שליט״א‪,‬‬ ‫תשובה‪ .‬הקורא קריאת שמע בלי לחנך בניו כיאות נחשב כדובר שקר בנפשו‪ ,‬שהרי אמרו חז״ל (ברכות דף יד ע״ב) 'כל הקורא קריאת שמע‬ ‫ניתן להרשם במייל ‪, a0527642209@ gm ail.c0m‬‬ ‫בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו'‪ ,‬שהרי נאמר בפרשת שמע וקשרתם לאות על ידך ואמר על כך מרן הגרי״ח זוננפלד זצ״ל שהוא‬ ‫‪054-8487449‬‬ ‫ובפלאפון הנ״ל‪ ,‬או בכתובת מייל ‪gm ail.com @3126877‬‬ ‫הדין הקורא ק״ש ואינו מחנך בניו כיאות לתורה ולמצוות מעיד עדות שקר בעצמו‪ ,‬שהרי באותה פרשה כתוב גם 'ושננתם לבניך'‪ .‬וכעין זה כתב‬ ‫ובפלאפון ‪.0533126877‬‬ ‫המשנ״ב (סימן כה ס״ק יד) בשם החרדים דכשאומר ואהבת את ה'‪ ,‬יראה להכניס אהבת השי״ת בלבו‪ ,‬שלא יהיה כדובר שקר ח״ו‪.‬‬ ‫‪C‬‬ ‫יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות׳׳■ ‪k .g ily o n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫ל הנצ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת ‪053-3145900 :‬‬ ‫נ‬ ‫מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א‬ ‫במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח כו’ ול” י מנ”ל לרבנו זה‪,‬‬ ‫_____________בביאור הניסיון דויהי רעב כארץ' _____________‬ ‫וכענין זה כתב גם בפרק ט” ז ו’ גבי ותענה שרי ותברח מפניה וז”ל חטאה‬ ‫ויהי רעב בארץ וירד וגו' (י״ב‪ ,‬י')‬ ‫אמנו בענוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה’ אל עניה ונתן לה‬ ‫עי' רש” י לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב”ה שאמר לו ללכת אל ארץ‬ ‫שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי עכ”ל וכנראה‬ ‫כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה‪ ,‬לא נתבאר בפסוק שהשיאו‪ ,‬ודעת הרמב׳׳ן‬ ‫הוא מהא דכתיב כי שמע וגו’ אל עניך וע” ז קאי והוא יהי’ פרא וגו’‪ ,‬והנה‬ ‫שהלך מעצמו וכפשטי’ דקרא‪ ,‬וכתב שהי’ חטא מפני שהיה צריך לסמוך‬ ‫הסבל שסובלים מישמעאלים מבואר טעמו ברמב”ן‪[ ,‬ואין זה שייך לנסיון‬ ‫שברעב יפדנו ממות‪ ,‬ושמעתי להעיר שהרי זה מהעשר נסיונות ועמד בכולם‬ ‫של גירוש האמה והבן אחרי שנולד ישמעאל שזה הי’ כהוגן והסכים הקב”ה‬ ‫כדתנן בפ”ה דאבות מ”ג וא”כ לא חטא‪ ,‬איברא די”ל שלא הרהר במה שאמר‬ ‫לזה‪ ,‬וכאן הוא על הא דותענה ותברח ופשוט]‪ - .‬והנה מש”כ הרמב”ן בהא‬ ‫לו ללכת לשם ועכשיו צריך לצאת‪ ,‬ומיהו כיון שלא היה צריך ללכת והלך הרי‬ ‫דאחותי היא שהביא אשתו הצדקת כו’ שהי’ בזה חטא‪ ,‬לא הביא דבר זה‬ ‫סו” ס לא עשה כהוגן‪ ,‬ול” י מנ”ל להרמב׳׳ן כן‪ ,‬וי”ל דכיון דנאמר לו שילך לשם‬ ‫מאיזה מדרש ולא מדיוק הפסוקים‪ ,‬וכתב הדברים בפשיטות‪ ,‬ומשמע שזה‬ ‫הכוונה שישאר שם וכל שאינו פיקו”נ ממש אין לו רשות לשנות ציוויו‪ ,‬וכאן‬ ‫דברי עצמו מסברא‪ ,‬והנה נהג שוב כן אצל אבימלך‪ ,‬וכן נהג יצחק‪ ,‬וצל”ע אם‬ ‫הי’ יכול לסמוך שברעב יפדנו ממות‪ ,‬ועי’ בפיה” מ להר” מ באבות שם ולכאורה‬ ‫שיטת הרמב”ן מוסכמת לכו”ע‪ ,‬ואמנם זה חלקו של רבינו הגדול ז”ל שזכה‬ ‫משמע שהנסיון הוא שהיה צריך להעשות לגוי גדול בארץ כאשר הבטיחו‪,‬‬ ‫ברוה”ק בתורה‪[ ,‬אחרי כותבי ראיתי בזוה”ק פרשת לך ופרשת תזריע בזה‬ ‫והנה צריך לצאת‪ ,‬ולפמ” ש הרמב”ן הרי הי’ צריך להשאר שם‪.‬‬ ‫ומשמע דהא דאחותי היא שפיר דמי ויעויין שם]‪( ,‬ושוב הראוני באברנאל‬ ‫וכתב הרמב”ן שם עוד ועל המעשה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים כו’‬ ‫בפסוק זה שהביא שהר”ן כבר חלק על דברי הרמב”ן)‪.‬‬ ‫וכתב שם עוד (לפני זה) שחטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת‬ ‫משנרת יושר‬ ‫ומרן ז”ל אמר לי שהי’ לו ראיות על יסוד זה דליכא רק הדבר המיוחד שהתורה‬ ‫שיעור בתורת מרן החזו״א שנמסר ביום היא״צ הע״ב למרן ז״ל ט״ו‬ ‫קבעה לה שם בפ”ע כנ”ל)]‪.‬‬ ‫חשון תשפ״ו‬ ‫ולפי המבואר אין כאן קושיא דהרי הביטול תורה הוא משום שמפסיק והולך‬ ‫ביסוד החזו”א דכשיש עשה או ל” ת מיוחד על איזה דבר אינו עובר או מקיים‬ ‫למקום שיש רוב עם‪ ,‬וי”ל דמרן ז”ל רק השיב לפי השואל על מה שאמר‬ ‫שאר דברים שבאין עי” ז‬ ‫בפשיטות דמגילה הרי הוי נמי תורה‪ ,‬ואמר לו שזה אינו‪ ,‬וכפי דעתו בכל כיו”ב‬ ‫איתא בגמ’ במגילה (ג’ א’) מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה‬ ‫וכנ”ל‪ ,‬ולא נחית אם יש כאן באמת קושיא‪ ,‬ומוכרחים דוקא ליסוד זה כדי‬ ‫כו’‪.‬‬ ‫לתרצה‪.‬‬ ‫והקשה הרש” ש דהרי קריאת המגילה נמי הוי ת” ת ומאי ביטול תורה שייך‬ ‫♦♦♦‬ ‫בזה‪ ,‬ותירץ ע”פ המבואר ביו”ד סימן רמ” ו ס”ד דכשיגדיל אדם בתורה צריך‬ ‫כל האומר מודים מודים משתקין אותו וכו’‪ ,‬דברי החזו” א בביאור החילוק בין‬ ‫להיות עיקר לימודו בעמל בתורה שבע”פ יעויי׳׳ש‪ ,‬ולכן הוי ביטול תורה‬ ‫’משתקין’ ל’מגונה’‬ ‫כשמפסיק לימודו לקרות המגילה‪.‬‬ ‫איתא בגמ’ בברכות (ל”ג ב’) אמר ר” ז כל האומר שמע שמע כאומר מודים‬ ‫ואינו מובן דהרי סו”ס חייב לקרות המגילה‪ ,‬וע”כ דזה שמפסיק ללכת לציבור‬ ‫מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי‬ ‫של רוב עם גורם התרשלות בלימודו משא”כ אם הי’ קורא במקומו‪ ,‬וא”כ אף‬ ‫שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני ליה והוא‬ ‫אם הי’ קריאת המגילה שוה לעמל בתורה שבע”פ‪ ,‬מ”מ ללכת לרוב עם גורם‬ ‫דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה‪.‬‬ ‫התרשלות בלימודו והוי ביטול תורה‪ ,‬וזהו באמת הא דאמרינן דמבטלין ת”ת‬ ‫ונח' רש” י ותו’ אי בפסוקא משתקין או במילתא דדעת רש” י דבפסוקא‬ ‫למקרא מגילה ק” ו מעבודה‪.‬‬ ‫משתקין‪ ,‬ודעת בה”ג ובפר”ח דבמילתא משתקין‪ ,‬וכ”ד הרי”ף והרמב׳׳ם בפ”ב‬ ‫ובריש ספר תשובות וכתבים ממרן החזו” א זללה”ה הובא משמי’ דש”ב הגר”ח‬ ‫מק” ש הי”א‪ ,‬וכ”כ הרשב” א בשם רה”ג וכתב דנראה שפי’ כן משום דמילתא‬ ‫קנייבסקי בשם מרן ז”ל לתרץ קושיית הרש” ש דכשמכוין לשם מצות מגילה‬ ‫מילתא הוי כמודים מודים‪ ,‬ובלח” מ שם כתב דלשון שמע שמע א” ש טפי‬ ‫אין לו ענין ת” ת דשם אחר הוא‪[ ,‬והוא ע”פ דעתו ז”ל דכשיש מצוה מיוחדת או‬ ‫לדידהו דמשמע תיבה אחת‪.‬‬ ‫איסור מיוחד בתורה‪ ,‬ליכא רק הך מצוה או איסור‪ ,‬וכגון מה שהובא שם בסו”ס‬ ‫ועי' ריטב”א מגילה כ”ה א’ שפי’ כפרש” י וסיים ואית דמפרשי איפכא וזה יותר‬ ‫ע”ה דבלשון הרע אינו עובר משום ביטול תורה‪.‬‬ ‫נכון ומשמע דקאי אפרש” י שהוא יותר נכון‪ ,‬וכד הוינא טליא שמעתי גם כך‬ ‫וכן שמעתי ממרן החזון איש ז”ל דכמו”כ במצות עשה כגון השבת העבוט‬ ‫ממרן ז”ל‪ ,‬וכתב הטור סימן ס” א דצריך לחוש לדברי שניהם והיינו דמשתקין‬ ‫ליכא בזה קיום שאר מצוות שבין אדם לחבירו‪ ,‬כיון דהתורה קבעה עשה‬ ‫בשניהם‪.‬‬ ‫מיוחד לדבר זה‪( ,‬ואין זה ניגוד להא דדין וחשבון‪ ,‬דחשבון היינו מה שהי’ יכול‬ ‫ובלמדי ענינן דמודים זה ביאר לי מרן ז”ל (דרך לימוד ואין ללמוד מזה) מאי‬ ‫לעשות תורה ומצוות בזמן שעשה העבירה כמובא מהגר” א ז”ל‪ ,‬די”ל דאה”נ‬ ‫ניהו הני תרי דרגות דמשתקין ומגונה ואמר ז”ל שיתכן דנ” מ אם כגון שאחד‬ ‫דבדיני שמים שייך תביעה על האדם אף על זה‪ ,‬והכא איירינן ע”פ ההלכה‪,‬‬ ‫יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות״ ‪k .g ily o n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫‪053-3145900‬‬ ‫‪0‬‬ ‫) מי שי ש בר שותו חומר נ שמ ח ל ק ב לו למייל‪ .‬ל הנ צ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת ‪:‬‬ ‫ואפשר דכיון דלקושטא רק בחדא מינייהו משתקין או בפסוקא או‬ ‫לא יוכ אחרת רק לכפול‪ ,‬האם יקרא שמע‪ ,‬דאם משתקין לא יקרא ואם‬ ‫במילתא ולא רצה להאריך לכתוב הפלוגתא ושצריך לחוש לדברי שניהם‬ ‫מגונה ריך לקרות‪.‬‬ ‫כמ” ש הטור לכן כתב רק שלדינא שניהם אסורים‪ ,‬וגם לא כתב דמיחזי כב ’‬ ‫וכן בשו”ע שם ס” ט איתא אסור והיינו דמשתקין‪( ,‬וראיתי בביאור הגר” א‬ ‫רשויות כבטור שזה רק בחדא מינייהו‪ ,‬אלא שבטור האריך בב’ השיטות‪,‬‬ ‫דמשמע דלכו” ע אסור‪ ,‬וצ”ע דלכאורה מגונה לא הוי איסור ממש)‪ ,‬וצ”ע‬ ‫ומיהו במודים ג”כ לא כתב דמיחזי כב ’ רשויות ואמנם גם בטור שם לא‬ ‫למה לא כ’ להדיא כך והרי זה מבואר בגמ’ וכמ” ש נמי במודים לקמן סימן‬ ‫כתבה‪ ,‬ומ” מ צ”ע‪.‬‬ ‫קכ” א ס”ב‪.‬‬ ‫זכו—ון יושר ‪<p‬‬ ‫שנה מתוך השבעים שנה שלו‪ ,‬כי זה יומים בשבוע מתוך שבע ימים‪ ,‬ולזה‬ ‫״זה לא כח אנושי״ ‪ -‬עמל התורה הנורא של מרנא החזו״א‬ ‫הנני מפרט קצת מה שראינו אצל מרן ז”ל בשבתות ובר”ה וכיו”ב מה‬ ‫שיחת חיזוק מיוחדת בדרכו ובמשנתו של מרן החזון איש שנמסרה‬ ‫שהייתי בנוכח בשישי ושבת שהיו ימים רגילים ככל ימות החול בעבודתו‬ ‫בבית במדרש 'דרכי איש' אור לט״ו חשון תשפ״ה ליל הייארציט‬ ‫יתברך‪ ,‬כי באמת אצלו ואצל כל הגאונים והצדיקים הרי כל השנה הוא כמו‬ ‫הע״א למרן ז״ל‬ ‫ר”ה ויו”כ ונעילה‪.‬‬ ‫רבינו יונה באבות כתב על המשנה מרבה תורה מרבה חיים מה החידוש‬ ‫אנחנו ראינו אצל החזו” א את העמל שלו‪ ,‬כל מה שכתוב עליו וכל‬ ‫הוא אומר אחד שיודע טוב ללמוד והוא מסדר את כל הסוגיא שלא יהיה‬ ‫הסיפורים שמספרים הכל מכהה את מה שהי ’ החזו”א‪ ,‬חושבים שהוא‬ ‫קושיות צריכים לזה יגון ואנחה אחד כלות הלב ואחד חלי הלב‪ ,‬ממילא‬ ‫התעסק וטיפל במקואות והי’ הולך לסנדקאות‪ ,‬בעוד שבאמת הוא לא‬ ‫היה צריך להיות הפוך‪ ,‬אז המשנה אומרת שבתורה לא יגיעו לידי כך אלא‬ ‫עשה כלום וכלום רק כ” ד שעות בעמל התורה שא” א להשיגו בדור הזה‪.‬‬ ‫מרבה תורה מרבה חיים‪ ,‬כתוב בגמ’ שאצל רבא ישבו אמוראים (רבא‬ ‫בעיני ראיתי את העמל הזה‪ ,‬יגיעתו ועמלו בתורה קשה להבהירו בדורנו‪,‬‬ ‫היה אחד ממוסרי התורה ממשה עד ר’ אשי)‪ ,‬ורבא אמר להם במטותא‬ ‫כי הי’ באופן מפליא שלא נמצא בזמנינו‪ ,‬הריכוז הנורא‪ ,‬וכגון שהריכוז‬ ‫מינייכו‪ ,‬אני מבקש ממכם‪ ,‬לא תירתו תרתי גיהנום‪ ,‬אל תירשו שני גיהנום‪,‬‬ ‫שלנו עשר אחוז‪ ,‬אצלו הי ’ במאה אחוז שאין כוח אנושי יכול לסובלו זמן‬ ‫ופירש רש” י להיות יגעים ועמלים בתורה בעוה” ז ולא תקיימוה ותירשו‬ ‫ממושך‪ ,‬וגם אצלו ההתעמלות הלז היו שעות ספורים ולא הי’ מסוגל כל‬ ‫גיהנום במותכם ובחייכם לא נהניתם בעולמכם‪ ,‬ודאי שכשמחדשים‬ ‫היום בכאלו יגיעות עצומות ונוראות‪ ,‬שאחרי כאלו יגיעות עצומות כבר‬ ‫תורה זה גן עדן אבל עד שמגיעים לזה צריך לעבור את הגיהנום של עמל‬ ‫צריך אמבולנס‪ ,‬זה הי’ עמלו בתורה וכך נבנה כל ס”ק בחזו”א‪.‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫עיונו הי ’ לבוא לשורש הדברים לאמיתתן כדרך הראשונים או אחרונים‬ ‫וזה מה שראינו אצל מרן החזו”א‪ ,‬וזה הי’ עיסוקו כל ימי חייו בלי הפסק‬ ‫המיוחדים הידועים כעין מג” א עיונו הי’ לבוא לשורש הדברים לאמיתתן‬ ‫ובדביקות ליוצרו יתב’ בחולת אהבה‪ ,‬וזו היתה שאיפתו ורצונו לראותנו‬ ‫כדרך הראשונים או אחרונים המיוחדים הידועים כעין מג” א מהרש”ל‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫וש”ך ועוד ולא מה שרואים בספרו זהו זה‪ ,‬גם אמר פעם שיש לפעמים‬ ‫דרך עיונו ביגיעתו העצומה שעות ארוכות בדרך כלל בהליכה בחדרו‬ ‫שורה בספרו שלא כתוב בזה משהו וכאילו דברים רגילים ופשוטים וערך‬ ‫הלוך ושוב בשינון בקול את סוגיות הגמ’ או בניגון בלי מילים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫לכותבו כמה ימים‪ ,‬והוא כעין מה שאמר החילוק בין מעיין למפלפל‪,‬‬ ‫עד נפילה למיטה בחלישות הנגרמת מהעמל הנורא והכל בדביקות נפלאה‬ ‫גם אמר לי פעם שהוא עובד ימים להבין איזה חזו” א שהוא חיבר מזמן‬ ‫ליוצרו יתב ’ עד להעמיד מסקנא דשמעתא אליבא דהלכתא לכל פרטי’‪,‬‬ ‫ועובד על זה ימים והוא לא יכול להגיע שמה‪ ,‬והוא סיים על זה ’זה לא‬ ‫וכך זה כל סעיף קטן בחזו”א‪ ,‬והגאון ר ’ מרדכי שולמן ר” י סלבודקא הי’‬ ‫מענטשליכע כחות’ זה לא כח אנושי‪.‬‬ ‫מספר משנים קודמות בחו”ל שגם אחר שהי ’ נופל למיטה עוד הי’ ממשיך‬ ‫העמל‪ ,‬ופעמים שכותב בספרו שאין הספר תח”י‪ ,‬היינו שלא הי’ בכוחו‬ ‫ועיקר עיונו הי ’ להעמיד עומק שרשי ההלכה לאמיתה של תורה‪ ,‬וכל מש”כ‬ ‫לקום ולקחת הספר‪.‬‬ ‫בספרו הוא לאחר העמל והעיון הזה‪ ,‬וכך הי’ עיונו גם בתוס’ ובראשונים‬ ‫לדעת את כל מה שהי’ בלימודם טרם שהגיעו לוא” ת וי”ל שזה יצא להם‬ ‫וכתוב באמו”ב (פ ”ג אות ט ’) והלימוד בעיון בהלכה עד לרדת להלכה‬ ‫אחר עיונים גדולים של כל השורשים ועומק הענינים‪ ,‬ומזה נדע להיזהר‬ ‫ברורה בכל הסעיפים המסתעפים‪ ,‬הוא לימוד של שנים רבות בשקידה‬ ‫בדבריו שיתכן שלא הגענו לעומקן של דברים‪( .‬ור’ חיים ברים אמר שיש‬ ‫נמרצה‪ ,‬כי הסתגלות העיון הזה הוא תכלית ידיעת התורה שהפליגו חז”ל‬ ‫חזו” א שכתוב שהק ’ הריטב׳׳א כך וכך ותי’ כך וכך‪ ,‬ואין כזה ריטב”א‪,‬‬ ‫שאי אפשר לקנותה בדרך עראי במיעוט השתדלות‪ ,‬ואמרו שהתורה נקנית‬ ‫אלא שהחזו׳׳א למד שהריטב׳׳א הגיע למה שכתב שהי’ קשה לו כך‬ ‫במ” ח קנינים וכולם יציאה מגדרי הטבע והרגל האישיות להכנס בדרכי‬ ‫ותי ’ כך)‪.‬‬ ‫השלימות‪ ,‬עד שלא תפריעהו טבעו את רב מסירותו ועוצם שקידתו‪ ,‬לא‬ ‫יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו‪.‬‬ ‫לימוד כזה בעמל ויגיעה הוא שמביא את האדם לדרגות שראינו אצל‬ ‫פעם אמר לי מרן ז”ל שלמד עירובין (אולי פרק ראשון ואולי מחיצות) ד’‬ ‫מרן‪ ,‬וכמש”כ מרן שכל סגולות התורה נאמרו על העמל בה‪ ,‬ועוד כבר‬ ‫חודשים ברציפות ממש (כמו אצלנו מתשע עד אחד) רק באמצע אכלתי‬ ‫כתב אחי הגר” ח זצ”ל ‪ ,‬וכן הדבר בהוה לכל רואה נכוחות כי אלו אשר‬ ‫‪ +‬מ או רי מ _ |‬ ‫ובאמצע נרדמתי‪ .‬והי’ עובדא שהי ’ צריך לעבור את הגבול במקום סכנה‬ ‫זכו להיות חלקם בעמל התורה משנתן מתקיימת ומדותיהם מתוקנות‬ ‫ואמר לעגלון לקחת הצידה ושאלוהו איך הכניס את עצמו לסכנה ענה‬ ‫ויראתן עומדת לעד‪ ,‬לא כן אלו הרחוקים מיגיעה אף שיושבים ושונים‪ ,‬לא‬ ‫זו בלבד שאינם זוכים להבין דבר לאשורו‪ ,‬עוד לפעמים יראת חטאם כהה‬ ‫שחשב שעם העירובין זה יעבור‪ ,‬והוסיף שהי’ מותר לעשות את זה ולסמוך‬ ‫‪054-8487449‬‬ ‫והולכת עד אשר משתמשים במשנתם לעוות משפט לעלבונה של תורה‪,‬‬ ‫שיחשבו שזה אחד מהם‪.‬‬ ‫כי היגיעה היא הממזגת את האדם עם החכמה והופכתו לגוף אחד בשם‬ ‫ולזאת החובה להתחזק ובעיקר במצב שיש התרופפות והוא בלימוד בימי‬ ‫חכם‪ ,‬לא כן הלומדים מקופיא‪ ,‬הרי הוא ותורתו כשני דברים‪.‬‬ ‫שישי ושבת‪ ,‬והרי אם לא מנצלים את הימים האלו הרי נחסר לו עשרים‬ ‫לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במייל‪gmail.com @3760435 :‬‬ ‫יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות" ‪k .g ily o n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫מי שי ש בר שותו חומר נ שמ ח ל ק ב לו למייל‪ .‬ל הנ צ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת ‪053-3145900 :‬‬ ‫מו ת ‪m w rn‬‬ ‫מתורתו של‬ ‫הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א‬ ‫גיליון מס'‬ ‫אברהם אבינו ‪ -‬עמוד העולם ‪ -‬הראשון שלימד את העולם אמונה !‬ ‫■‬ ‫רחוק)‪ ...‬ושם בחרן הוא היה משוחרר‪ ...‬זה לא כמו באור כשדים שהיה‬ ‫מימי אנו ש העולם התחיל להדרדר‬ ‫מרכז העבודה זרה‪ ,‬חרן לא היה מרכז עבודה זרה‪.‬‬ ‫בפרשיות אלו אנו מתחילים לקרא על אברהם אבינו‪ ,‬כדאי לקרוא את‬ ‫אנשי בית אברהם‬ ‫הרמב״ם בספר המדע בהלכות עבודה זרה בפרק א'‪ ,‬שם הוא מסביר‬ ‫וככה אברהם הגיע לחרן והתחיל לדרוש שם על אמונה ״התחיל לעמוד‬ ‫איך העולם התחיל להתדרדר עד שנהיו כולם עובדי עבודה זרה‪ ,‬כבר‬ ‫ולקרות בקול גדול לכל העם‪ ,‬ולהודיעם שיש אלוקים אחד לכל העולם‪,‬‬ ‫מימי אנוש התחילו לטעות בכל מיני טעויו ת‪ ,‬בהתחלה עבדו את‬ ‫ולו ר אוי לעבוד״ אמר להם שהם טועים‪ ,‬הכוכבים לא מנהלים את‬ ‫הכוכבים ואחר כך התחילו לעבוד כל מיני צורו ת ופסלים‪ ,‬עד שנישכח‬ ‫העולם‪ ,‬כולם נבראים‪ ,‬וי ש מי שברא אותם‪ ,‬ויש אלוקים עליהם‪ .‬הם‬ ‫מהעולם שם השם הניכבד והנורא לגמרי‪ ,‬חוץ מכמה יחידי ם בעולם‬ ‫לא!‬ ‫כגון חנוך מתושלח ונח ושם ועבר‪ ,‬אבל חוץ מיחידים אלו לא היה‬ ‫והרמב״ם שם אומר שככה אברהם היה ממשיך לפרסם אמונה‪ ,‬ה' הוא‬ ‫בעולם אנשים שהכירו את הבורא עולם‪ ,‬נישתכח שם השם מהעולם‪,‬‬ ‫האלוקים‪ ,‬והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה‪,‬‬ ‫לא ידעו שיש אלוקים‪.‬‬ ‫עד שניתקבצו אליו אלפים ורבבות‪ ,‬שהלכו איתו‪ ,‬עם הדרשות שלו‪,‬‬ ‫ממשיך הרמב׳׳ם‪" :‬ועל דרך זו היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד‬ ‫היו הרבה כאלה‪ ,‬״ו ה ם היו נקראים אנשי בית אברהם״ שהם היו‬ ‫עמודו של עולם אברהם אבינו"‪ ,‬אברהם בחוכמתו כל הזמן היה מוכיח‬ ‫נסחפים איתו‪ ,‬הם הבינו או תו‪ ,‬ושתל בהם העיקר הגדול הזה‪ .‬והרמב״ם‬ ‫שכל הפסלים שטויות‪ ,‬י ש רק בורא עולם אחד ואין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫שם אומר שאברהם אבינו חיבר ספרים על אמונה‪.‬‬ ‫והרמב״ם קורא לאברהם אבינו‪ " :‬ע מוד העולם״ למה אברהם הוא עמוד‬ ‫וכשהוא היה בחרן‪ ,‬הוא קיבל שם את הנבואה‪ :‬״לך לך מארצך״ ויצא‬ ‫העולם? הוא הראשון שהתחיל ללמד את העולם שמוכרח שיש‬ ‫מחרן והגיע לארץ כנען‪ ,‬אז גם שם כתוב‪ :‬״וי ק ר א שם בשם השם קל‬ ‫אלוקים‪ ,‬יש מציאות של בורא עולם! הבורא עולם לא הלך לישון‪ ,‬הוא‬ ‫עולם" מיד כשהגיע הוא התחיל לעשות אסיפות‪ ,‬הוא התחיל לצעוק‬ ‫ברא והוא מנהל את העולם‪ ,‬מכל הצדדים‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬ורק לו‬ ‫שיש אלוקים ו קור אי ם לו‪ :‬י' ה' ו' ה'‪ ,‬והוא המנהל את העולם‪ ,‬ואין עוד‬ ‫היכולת! וכל הפסלים האלה הם ש טויו ת אין להם שום יכולת‪.‬‬ ‫מלבדו‪ ,‬לא קל להוכיח לעובדי עבודה זרה שיש אלוקים‪ ,‬אברהם אבינו‬ ‫מי מסבב את כדור הארץ‬ ‫היה חכם גדול הוא ידע איך להוכיח להם את זה‪.‬‬ ‫ואיך התחיל אברהם א בינו? אברהם אבינו נולד באור כשדים וכולם‬ ‫אומה שיודעת את השם‬ ‫היו שם עובדי עבודה זרה‪ ,‬והרמב״ם שם אומר שגם אברהם אבינו עבד‬ ‫וככה אברהם לימד את האמונה ליצחק בנו‪ ,‬ויצחק לימד את יעקב‪,‬‬ ‫עבודה זרה בילדותו‪ ,‬זה מה שהוא ראה בבית הוא לא ידע משהו אחר‪,‬‬ ‫ויעקב לימד את בניו‪ ,‬והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ו בנ לווי ם‬ ‫אבל לאט לאט הוא גדל‪ ,‬והיה מתבונן בעולם‪ ,‬והיה מתפלא איך כדור‬ ‫עליהם‪ ,‬ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את השם‪ ,‬ככה התחיל עם‬ ‫הארץ מסתובב? מי מסבב או תו? הרי לא יתכן שיסובב את עצמו לבד‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬האומה הזאת‪ ,‬זה 'אומת בית אברהם' אברהם הקים אומה‬ ‫ולא היה מי שילמד או תו שהיה מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה‬ ‫שמכירה באלוקים חיים‪.‬‬ ‫זרה הטיפשים‪ ,‬עד שלאט לאט מכח ההתבוננות השיג דרך האמת‪,‬‬ ‫לא בחינם בחר השם באברהם‪ ,‬אברהם הוא היה עמוד העולם‪ ,‬עמוד‬ ‫והבין קו הצדק מדעתו הנכונה‪ ,‬וידע שיש אלוקים אחד‪ ,‬והוא מנהיג‬ ‫העולם מבחינת הידיעה הבסיסית הזאת שיש בורא לעולם‪.‬‬ ‫הגלגל‪ ,‬והוא ברא הכל‪ ,‬ואין בכל הנימצא אלוקים חוץ מ מנו! וככה ידע‬ ‫אחר כך ירדו למצרים‬ ‫אברהם אבינו שכל העולם טו עי ם!‬ ‫והרמב״ם שם ממשיך שאחר כך עם ישראל ירדו למצרים‪ ,‬ושמה כל‬ ‫וממשיך הרמב״ם‪ :‬שאחרי שאברהם אבינו הגיע להכרה הברורה באמת‪,‬‬ ‫ישראל התקלקלו נהיו עובדי עבודה זרה כמו בימי אנוש ‪ -‬חוץ משבט‬ ‫התחיל ללמד את אנשי אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר להם‬ ‫לוי שמעולם לא עבדו ע״ז‪ ,‬שבט לוי לא עבד ע״ז מעולם לא בבעל פעור‬ ‫שהדרך שאתם הולכים בה היא לא דרך אמת‪ .‬וכבר בתור ילד הוא כבר‬ ‫ולא בעגל‪ ,‬וגם במצרים הם לא עבדו ע״ז ‪ -‬וכמעט העיקר ששתל‬ ‫ידע שכל הפסלים האלו הם שטויות‪ ,‬וידוע הסיפורים מחז״ל איך שפעם‬ ‫אברהם אבינו נעקר‪ ,‬עד שריחם הקב״ה ושלח את משה רבינו ו הו צי אנו‬ ‫אחת‪ ,‬אדון תרח נסע‪ ,‬ואמר לבנו שישמור על הפסלים‪ ,‬באה אישה‬ ‫משם‪.‬‬ ‫אחת והביאה תקרובת‪ ,‬מה עשה אברהם שבר את כל הפסלים ושם‬ ‫ביד של הפסל הגדול גרזן‪ ,‬אחר כך אדון תרח הגיע‪ ,‬אוי מה קרה פה?‬ ‫[וזה ההסבר במה שאומרים בהגדה‪ :‬אילו לא הו צי אנו ממצרים הרי אנו‬ ‫אמר לו אברהם אני אספר לך מה היה‪ ,‬אשה אחת הביאה תקרובת‬ ‫ובני בנינו משועבדים לפרעה‪ ,‬ונראה מזה שלא היה מוכרח שנצא‬ ‫וכולם רצו לאכול והתחילו לריב‪ ,‬בא הפסל הגדול רצה הכל לעצמו‪,‬‬ ‫ממצרים‪ ,‬וזה פלא איך יכול להיות שלא היינו יו צ אי ם ממצרים הרי‬ ‫לקח גרזן והרג את כולם ולקח הכל לעצמו‪ ,‬אמר לו תרח מה אתה‬ ‫הגזירה היתה רק ארבע מאות שנה‪ ,‬ואחרי ארבע מאות שנה היו צריכים‬ ‫אומר וכי הוא רצה אוכל הוא לא עושה כלום‪ ,‬אמר לו י שמעו אוזניך‬ ‫לצאת‪ ,‬ואיך יתכן שלא היינו יו צ אי ם ? והתשובה שנכון שמצד הגזירה‬ ‫מה שפיך מדבר הוא לא עושה כלום ואתה עובד או תו ?! והרמב״ם‬ ‫זה היה רק ‪ 400‬שנה‪ ,‬אבל אחר כך שבאו ועבדו ע״ז לא היה מגיע להם‬ ‫מזכיר את זה בקצרה‪ :‬״ו שיבר הצלמים‪ ,‬והתחיל להודיע לעם שאין‬ ‫לצאת כי עבדו ע״ז‪ ,‬והיה צריך זכות מיוחדת שיוכלו לצאת]‬ ‫ראוי לעבוד אלא לאלוקי העולם״‪.‬‬ ‫כדאי לעבור על הרמב״ם‬ ‫וככה היה מתווכח איתם‪ ,‬עד שבא נמרוד המלך ותפס או תו ורצה להרוג‬ ‫כדאי לעבור על הפרק הזה ברמב״ם‪ ,‬מה שהוא מאריך לברר‪ ,‬איך‬ ‫אותו‪ ,‬וזרק או תו לכבשן האש‪ ,‬וברוך השם נעשה לאברהם נס ו הוא‬ ‫התגלגל הדבר‪ ,‬שנעשו עובדי עבודה זרה‪ ,‬ועד שבא אברהם אבינו‪,‬‬ ‫ניצל מזה‪ ,‬הרמב״ם לא אומר את זה בפירוש‪ ,‬אבל הוא אומר‪ :‬״נעשה‬ ‫והקים אומה שמכירה באלוקים חיים‪ ,‬אבל לפני כן נשתכח שם השם‪,‬‬ ‫לו נס וי צ א לחרן״ הוא יצ א מאור כשדים בנס‪ ,‬והלך לחרן (זה לא רחוק‬ ‫ככה הוא אומר‪ :‬״נשתכח שם השם״‪ ,‬לא יוד עי ם שיש אלוקים‪ ,‬כולם‬ ‫מאור כשדים‪ ,‬אור כשדים זה בבל‪ ,‬כשדים זה בבל‪ ,‬וחרן בארם זה לא‬ ‫טיפשים‪ ,‬לא חושבים‪ ,‬איך העולם הגדול הזה נהיה לבד? מי מסובב את‬ ‫הגלגל?‬ ‫מי ד ת ה ח סד של אברה ם אבינו‬ ‫ב פ ר ש ה מ סו פ ר כ ש א ב ר ה ם א בינו יצא מ ח רן לקח אי תו א ת לוט‪ ,‬כנ ר א ה לוט הלך ב שי ט תו של א ב ר ה ם א בינו ב עניין ה א מונ ה‪ ,‬ו הו א בן א חיו‪ ,‬א ז א ב ר ה ם א בינו הי ה‬ ‫מ ק ר ב או תו ו שו מ ר עליו‪ ,‬א ב ר ה ם א בינו הי ה גי בו ר‪ ,‬ה ש ם אי תו‪ ,‬ה רי א ח רי כן הו א ע ש ה מ ל ח מ ה עם ח מי ש ה מלכים ב ש בי ל להציל א ת לוט‪ ,‬א ז ג ם ב ה ת ח ל ה הו א ש מ ר‬ ‫עליו [לוט הי ה צ רי ך ש מי ר ה על ה ע ד רי ם שלו‪ ,‬ה רי מי שי ש לו מ קנ ה ג דו ל צ רי ך ש מי ר ה של א י בו או שו ד די ם וי קחו לו א ת ה ע ד ר‪ ,‬כמו ש א מ ר דו ד לנבל אנ חנו ש מ רנו על‬ ‫ה ע ד רי ם שלכם] ב ש בי ל לוט ז ה הי ה טו ב ל היו ת עם א ב ר ה ם‪ ,‬ש הי ה מגן עליו וג ם הי ה לו מד מ מנו‪.‬‬ ‫א ח רי כן הו א ה ת חי ל הי ה רי ב בין רו עי לוט לרועי א ב ר ה ם‪ ,‬א ז א ב ר ה ם א מ ר ללוט הנ ה ה ש ט ח ה א ד מ ה הו א ל פנינו ת ב ח ר לך אי ז ה ש ט ח ש א ת ה רו צ ה‪ ,‬א ם א ת ה תלך‬ ‫לימין אני א הי ה ב ש מ א ל א ם א ת ה ב ש מ א ל אני בי מין‪ .‬ו או מ ר ת ה תו ר ה שלו ט ב ח ר לו כיכר א ת הי ר דן‪ ,‬מ ה ז ה כיכר הי ר ד ן ? ז ה ה מ קו ם שנ הי ה א ח ר כך ים ה מ ל ח‪ ,‬ונ ק ר א‬ ‫'ע מק ה ש די ם' ‪ -‬ע מק של ש דו ת‪ ,‬א ז לא הי ה ים ה מ ל ח אלא ז ה הי ה עמק של ש דו ת‪ ,‬ו הי ה ש ם ה ר ב ה מ עיינו ת של מי ם מ תו קי ם‪ ,‬כמו ש או מ ר ת ה תו ר ה‪" :‬וי ר א א ת כל‬ ‫ככר היר דן כי כולה מ ש ק ה" הי ה ש ם נ חלי מי ם [גם היו ם כ ש א ת ה הו לך בי ם ה מ ל ח ב חו ף‪ ,‬היי תי ש ם פע ם‪ ,‬מזנ קי ם ש ם סי לוני ם ד קי ם של מי ם מ תו קי ם] וז ה הי ה ה מ קו ם‬ ‫הכי טוב ל ח ק ל או ת‪ ,‬כי ה ד ב ר הכי טו ב ל ח ק ל או ת‪ ,‬שי הי ה חו ם ו מי ם‪ ,‬ה חו ם מ ב ש ל א ת ה פי רו ת טו ב [ו כ תו ב ב פ ר קי ד ר" א שלכן ‪ 0‬דו ם ו ע מו ר ה ח ט או‪ ,‬כי הי ה להם ע שי רו ת‬ ‫גדו ל ה‪ ,‬כל מי ש הי ה לו ש ט ח א ד מ ה קטן קי בל פי רו ת נ פ ל אי ם ו הי ה מ ת ע ש ר‪ ,‬כי ה א ר ץ היי ת ה פו ריי ה מ או ד‪ ,‬מ צ ד ה א ק לי ם יש חו ם ג דו ל ש מ ב ש ל א ת ה פי רו ת‪ ,‬ו מ צ ד‬ ‫שני יש מי ם מ תו קי ם ב ש פ ע] אז לוט ב ח ר לו א ת ה ש ט ח הז ה‪.‬‬ ‫א ח רי ז ה או מ ר ת ה תו ר ה‪" :‬ו הי א מ ר ל א ב ר ה ם א ח רי ה פ ר ד לוט מ ע מו" או מ ר על ז ה רש'^ ב ש ם ה תנ חו מ א מ ל מ ד שכל ז מן ש לו ט הי ה עם א ב ר ה ם לא היי ת ה שו ר ה‬ ‫שכינ ה על א ב ר ה ם‪ ,‬עכ שיו ש הו א הלך ש ר ת ה עליו ש כינ ה‪ ,‬ו ה ר ב ש ך ז צ" ל הי ה שו א ל למה עד עכ שיו ה ס כי ם א ב ר ה ם שלו ט י הי ה עי מו‪ ,‬ה רי ה ש הו ת עי מו גו ר מ ת שאין‬ ‫ה ש ר א ת ה ש כינ ה‪ ,‬ו אי ך א ב ר ה ם ה ש אי ר או תו עד עכ שיו ה רי הו א מ א ב ד בז ה ה ש ר א ת ה ש כי נ ה ?‬ ‫ו ה ר ב ש ך הי ה מ ת ר ץ‪ :‬של ע שו ת חסד יו תר ח שו ב מ ה ש ר א ת ה שכינ ה! ה רי מ ה ש לו ט אי תו ז ה ח סד ללוט‪ ,‬ש הו א מגן עליו ו מ ש פי ע עליו‪ ,‬ל ע שו ת ח סד אי תו יו ת ר שוו ה‬ ‫מ ה ש ר א ת ה ש כינ ה‪ ,‬וכמו ש א מ רו חז" ל ב א ב ר ה ם א בינו כ ש הי ה חו לה ובא ה ק ב" ה לב קרו‪ ,‬ו אז הגי עו ה מ ל א כי ם שני ד מו לו כ ע ר בייי ם ו א ב ר ה ם ה לך לקבל או ת ם וע ש ה‬ ‫להם ה כנ ס ת או ר חי ם‪ ,‬ו א מ ר ל ה ק ב" ה‪" :‬על נא ת ע בו ר מעל ע ב ד ך" בי נ תיי ם ת ח כ ה לי רק ש א ט פ ל ב או ר חי ם ה א ל ה‪ ,‬ומכאן ל מדנו שג דו ל ה ה כנ ס ת או ר חי ם יו ת ר מ ק ב ל ת‬ ‫פני ש כינ ה עז ב א ת ה ש כינ ה בגלל ה כנ ס ת או ר חי ם‪ ,‬א ז ג ם פ ה כל ז מן של א ר בו‪ ,‬הו א הי ה סו בל לא נו ר א שי הי ה אי תו‪ ,‬אני עו ש ה אי תו ח ‪ 0‬ד ש הו א א ח של ש ר ה‪ ,‬ז ה‬ ‫שוו ה יו ת ר מ ה ש ר א ת ה ש כינ ה‪ ,‬אבל א ח רי ש ר בו‪ ,‬ו א ב ר ה ם ידע שי כול ל ה ת פ ת ח מז ה מ רי ב ה ג דו ל ה‪ ,‬א ז א ב ר ה ם א בינו ה פ סי ק א ת ה ח ס ד ללוט‪ .‬מ עניין ז ה ד ב ר נפלא‪,‬‬ ‫שבגלל ל ע שו ת ח סד ה ש אי ר א ת לוט אי תו‪ ,‬א ף על פי ש הו א מ פ סי ד ש אין לו ה ש ר א ת ש כינ ה‪ ,‬ז ה ה לי מו ד ש ה ר בי ע" ה א מ ר‪.‬‬ ‫ב א מ ת ש מ ע תי שי ש חז" ל ש א ב ר ה ם א בינו פג ש א ת נ ח ו שאל או תו‪ :‬ב מ ה ז כי ת להינצל מ ה מ בו ל ? ולכאו' ה ש א ל ה לא מו בנ ת ה רי כ תו ב מ פו ר ש ב תו ר ה שנ ח הי ה אי ש‬ ‫ו כ תו ב ב חז " ל שנ ח ענ ה לו‪ :‬ה חסד ש ע שי תי לטפל ב בריו תיו‬ ‫צדי ק‪ ,‬רק כיון שני ת נ ה ר שו ת ל מ ש חי ת אינו מ ב חין בין צ די ק לר שע‪ ,‬ולכן ש אלו ב מ ה ז כי ת ש ני צ ל ת ?‬ ‫של ה קדו ש ב ר ו ן הוא ז ה עמד לי‪ ,‬שנ ח ט ר ח כל הז מ ן להאכיל א ת בעלי ה חיי ם ב תי ב ה‪ ,‬תי ב ת נ ח ז ה הי ה הגן ה חיו ת הכי ג דו ל ש הי ה ב עו ל ם‪ ,‬הי ה לו לטפל בכל‬ ‫ה חיו ת‪ ,‬כל חי ה צ רי כ ה טי פו ל מיו ח ד‪ ,‬למ של נ מ ר צ רי ך ל ת ת לו כל יום כב ש‪ ,‬ו כנ ר א ה נ ח ה כני ס עי מו ע ד ר ג דו ל של כ ב שי ם שי הי ה לו מ ה ל ת ת לנ מ ר כל יום [ו מ ה ש ה כני ס‬ ‫רק ש ב ע ה כ ב שי ם ז ה הי ה ה כ ב שי ם ש ע תי די ם להנצל‪ ,‬א ב ל הי ה ה ר ב ה כ ב שי ם ש ה כני ס ב ש בי ל שי הי ה לו ב מ ה ל פרנ ס א ת ה חיו ת] ונח הי ה צ רי ך ל ה בי א ב ח ש בון‬ ‫שי צ ט ר ך ל ת ת לנ מר כב ש כל יו ם ל מ שך שנ ה‪ ,‬א ז רק ב ש בי ל הנ מ ר לבד הי ה צ רי ך ע ד ר כ ב שי ם גדול‪ ,‬או למ של ל ת ת לפיל אוכל‪ ,‬אני ר אי תי בגן ה חיו ת אי ך נו ת ני ם‬ ‫לפיל אוכל‪ ,‬נו ת ני ם לו כי כ רו ת לחם אני חו ש ב ח מ ש ש ש כי כ רו ת ל חם ב ס עו ד ה‪ ,‬ו א ח רי ז ה נו תן לו א ר גז של כרו ב‪ ,‬אז נ ח הי ה צ רי ך להכין ב ש בי ל ה פי ל לבד כ מו ת י ר קו ת‬ ‫ענ קי ת ל מ ש ך שנ ה‪ ,‬ו ל ד ע ת כל ב ה מ ה מ ה הי א צ רי כ ה לאכול‪ ,‬ולא נ ד ב ר על ה ש ק צי ם ו ר מ שי ם‪ ,‬אי ך ידע נ ח מ ה אוכל של ז ה ו מ ה אוכל של ז ה ? כל א ח ד כל א ח ד עם‬ ‫כ תו ב ב חז" ל‪ ,‬כך ש מ ע תי שי ש חז" ל אני לא ר אי תי א ת ה חז" ל הז ה לדקדק בו‪ ,‬ש מ אז א ב ר ה ם א בינו קיבל על עצ מו מי ד ת ה ח ס ד‪ ,‬הו א ר א ה אי ך שנ ח‬ ‫האוכל שלו‪.‬‬ ‫בגלל ה ח ס ד ש ע ש ה עם ב ה מו ת עם ב עלי חיי ם הו א ז כ ה להינצל‪ ,‬אז ג ם הו א נד ב ק ב מי ד ת ה ח ס ד‪ ,‬ככה ש מ ע תי ש א ב ר ה ם א בינו למד א ת ז ה מנ ח‪.‬‬ ‫רו אי ם בחוש שהקב״ה נותן שינה‬ ‫רבינו הרב שך עליו השלום היה אומר‪ :‬כ שהוא רוצה חיזוק בעבודת ה ש ם הוא קור א פר שת ברא שית‪ ,‬ללמוד את הפרשה היה נותן לו חיזוק‪ ,‬לקרא פשוט‬ ‫בראשית‪ ,‬בפר שת ברא שית אתה רואה שכל דבר הוא בריאה של השם‪ ,‬מה אתה קור א בבראשית‪ :‬הכל נברא! יהי אור‪ ,‬יהי רקיע‪ ,‬יקוו המים ותראה היבשה‪,‬‬ ‫אתה רואה בריאה מסודרת על ידי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אז מי שיקרא ברא שית הוא רואה שיש בורא! יש בורא לעולם‪ ,‬זה לא נעשה לבד‪.‬‬ ‫ואחרי שאת ה רואה שהכל נברא אז ממילא 'אנחנו בריותיו' וזה כמו שאמרנו בי מי ם נור אים שהעיקר מה שאומר הרמב״ן בסוף פרשת בא‪ :‬שכל עיקר‬ ‫כוונת היצירה שנאמין באלוקינו ונודה אליו שבראנו‪ ,‬והרמב״ן אומר שם שכוונת רוממות הקול בתפילות שיהיה לבני אדם מקום י תקבצו ויודו לקל‬ ‫שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו‪ :‬בריותך אנחנו! ודיברנו בסוכות שכוונת ההו שענות זה הכל בריותך אנחנו‪ ,‬אז ירננו כל עצי היער לפני השם‪,‬‬ ‫אז בפרשת ברא שית אנ חנו לומדים‪ :‬שאנ חנו‬ ‫הם רוקדים‪ ,‬למה הם רוקדים? הם רוקדים לפי שהוא ברא אות ם‪ ,‬הם שמחים בו שהוא ברא אותם!‬ ‫נבראים! כל דבר אתה רואה בפרשה איך נברא זה‪ ,‬ונברא זה‪ ,‬ונברא זה‪ ,‬אתה רואה שהכל נברא! והבורא הזה הוא הלך לישון? מי שברא את העולם הגדול‬ ‫הזה‪ ,‬מסודר‪ ,‬כל דבר השמש והירח והכוכבים‪ ...‬הכל במקומו‪ ,‬הוא ודאי ממשיך לנהל את העולם‪.‬‬ ‫לאחרונה חשבתי‪ ,‬אני אומר כל ערב‪ :‬המפיל חבלי שינה על עיניי ותנומה על עפעפיי‪ ,‬כל ערב לפני שאני נרדם אני אומר‪ :‬מי נותן לי את השינה בעיניי ם‬ ‫‪ -‬זה הקב״״ה‪ ,‬מי נותן לי תנומה ‪ -‬זה הקב״״ה‪ ,‬ודרך אגב רו אי ם בחז״״ל שהשינה נמצאת בעיניים‪ ,‬תמיד חשבתי שהשינה זה בלב‪ ,‬הלב נרדם וככה נרדם כל‬ ‫הגוף‪ ,‬אבל כאן רואים שה שינה זה בעיניים‪ ,‬העיניים י שנות העפעפיים מנמנמות‪ ,‬ני מנו ם זה העצימה של העיניים שה ם נסגרות‪ .‬אז כל לילה אני ישן‪,‬‬ ‫הקב״״ה נותן לי שינה‪ ,‬אז חשבתי לעצמי א ם אני אחטא אם אני ארגיז את הקב״״ה‪ ,‬יו ם אחד הוא יגיד אני לא א תן לו שינה‪ ,‬י שאר ער כל הלילה‪ ...‬ואז הגוף‬ ‫מתמוטט‪ ,‬אדם לא יכול לחיות בלי שינה‪.‬‬ ‫זה רואים בחוש שהקב״״ה נותן שינה‪ ,‬איך נופל על האדם שינה איך זה קורה? רו אי ם בחוש איך שהקב״״ה נותן שינה‪ .‬הנה יש דברים כמו שדיברנו פעם‬ ‫שאומרים הנותן לשכוי בינה‪ ,‬זה גם כן כל יו ם הוא נותן לו את ההבנה להבחין בין יו ם ללילה‪ ,‬פוקח עיוורים‪ ,‬מתיר אסורים‪ ,‬זוקף כפופים‪ ,‬ה שם זוקף‬ ‫כפופים‪ ,‬אני משתדל היום לעשות תרגילים לקום לבד בלי עזרה‪ ,‬ופה כתוב זוקף כפופים‪ ,‬אלמלא שהוא עוזר לך לקום‪ ,‬אתה לא יכול לקום! בני פעם‬ ‫שאל אותי כשהיה קטן‪ ,‬אבא אני לא רואה שמישהו עוזר לי להתלבש‪ ,‬אני מתלבש לבד אני ק ם לבד? אמרתי לו כשתגדל תבין‪ ,‬אבל על כל פני ם זה רואים‬ ‫בחז״ל שתיקנו את מטבע הברכות‪ ,‬שאין כזה דבר ש אד ם עושה פעולות לבד ללא שברגע זה ממש הקב״ה מסייע לו לע שות את הפעולות האלו! אין כזה‬ ‫דבר שאדם מתלבש וקם לבד‪ ,‬הקב״״ה עושה לו את זה‪ ,‬אבל קשה לנו לחוש את זה‪ ,‬אדם רואה שהוא בעצמו לוקח את הבגד ומתלבש‪ ,‬הוא לא מרגיש‬ ‫שהקב״״ה עושה לו את זה‪ ,‬אבל שינה זה דבר שרואים בחוש שזה מהקב״״ה‪ ,‬שינה זה לא פעולה שאדם בא ולוקח לעצמו שינה‪ ,‬אתה רואה ביום לפעמים‬ ‫אתה נשכב ולא מצליח להרדם‪ ,‬זה לא ביד האדם לקבוע לעצמו להרדם‪ ,‬זה רואים בחוש שתי פעולות שינה ותנומה זה מהקב״״ה‪ ,‬ובבוקר הוא מעביר ממך‬ ‫חבלי שינה‪ .‬אז אם ת ח ט א ותרגיז אותו‪ ,‬הוא יגיד יו ם אחד נסדר או תו שלא יצליח לישון‪ ,‬לא ניתן לו חבלי שינה‪ ,‬בלי זה לא חיים‪.‬‬ ‫מילה ב שבת הותרה או דחויה‬ ‫סוכו״״ס יש בזה קיו ם מצות מילה וא״״צ הטד״״ב‪ ,‬ולמה נחשב לחילול שבת‪,‬‬ ‫הנה נחלקו השו״״ע והרמ״״א ביור״״ד סי' רסו סי״ד א ם היתר מילה בשבת הוא‬ ‫ומוכח ברש״״י שמילה בשבת הוא גדר דחויה‪ ,‬ולכן רק כשמחויב למול אז‬ ‫גדר הותרה או גדר דחויה‪ ,‬שדעת השו״״ע שהוא גדר דחויה‪ ,‬ולכן פסק שאין‬ ‫השבת נידחת‪ ,‬שהחיוב הוא הדוחה‪ ,‬וכאן שפטור מלמול מ שום סכנה‪ ,‬אין‬ ‫ליתן לשני אנ שים שאחד ימול ואחד יפרע‪ ,‬כיון שבעצם יש כאן חילול שבת‪,‬‬ ‫מה שידחה‪ ,‬ולכן נחשב לחילול שבת‪.‬‬ ‫רק מצות המילה דוחה את השבת‪ ,‬לכן יש למעט בחילול שבת‪ ,‬אולם‬ ‫ויש לשאול להרמ״״א שמילה בשבת הותרה‪ ,‬א״״כ איך רצתה הגמ' ביבמות‬ ‫הרמ״״א פסק שאפשר ליתן לשני אנ שי ם שאחד ימול ואחד יפרע‪ ,‬שמילה‬ ‫ה' ע״״ב להוכיח שעשה דוחה ל״ת שיש בו כרת ממילה שדוחה שבת‪ ,‬הרי‬ ‫בשבת היא גדר 'הותרה'‪ ,‬כלומר שב מקום מילה אינו מעשה חילול שבת‬ ‫עדל״ת בעלמא הוא גדר דחויה שהעשה דוחה הלאו‪ ,‬ואיך הוכיחה הגמ'‬ ‫כלל‪ ,‬ולכן אין ענין למעט באנ שים‪ ,‬והרמ״״א הביא ראיה לזה שמילה דומה‬ ‫ממילה ב שבת שזה גדר הותרה‪ ,‬וצ״״ל שהגמ' הבינה שהטעם שהתורה‬ ‫לעבודה במקדש שדוחה שבת‪ ,‬ו שם זה גדר הותרה‪ ,‬שהרי כמה כהני ם היו‬ ‫התירה מילה בשבת‪ ,‬הוא מ שום המצוה של המל (האב‪ ,‬או אחר מדין כל‬ ‫עובדים ומחללים שבת‪ ,‬דמאחר שניתן לידחות הרי הוא כחול לכל דבריו‬ ‫ישראל) ולכן מס תבר שכיון שחזינן שמ שום המצוה התירה תורה‪ ,‬מסתבר‬ ‫ע״״ש‪.‬‬ ‫שעשה דוחה לאו‪ ,‬ובהכרח צ״״ל כן שהרי הגמ' רצתה ללמוד שעדל״ת מפסח‬ ‫והנה רש״״י יבמות סד ב' (ד״״ה איסורא) כתב שכשיש פיקו״״נ למול ה תינוק‬ ‫שדוחה שבת‪ ,‬ועבודה בשבת זה גדר הותרה לכו״״ע‪ ,‬עיין בבהגר״״א שם‪.‬‬ ‫הויא מילה שלא בזמנה ואינה דוחה את השבת ע״״ש‪ ,‬ולהרמ״״א שמילה‬ ‫בשבת זה הותרה אינו מובן‪ ,‬נכון שבפועל אינו מחויב למול‪ ,‬מ״״מ הרי‬ ‫גליון זה נכתב על פי הבנת הכותב בלבד‪ ,‬מתוך שיחה הנאמרת מדי מוצאי שבת בשעה ‪ 8:15‬בבית מורינו הרב שליט״א רח' מתתיהו ‪25‬‬ ‫ניתן להאזין לשיחה גם בשידור חי בקו 'עוטה אור' ‪ 0733-718-148‬או במערכת 'קול יהודי מרוקו' ‪ 0747-962-335‬שמעו ותחי נפשכם‪:‬‬ ‫בכל ענייני הגיליון יש לפנות לטל' ‪ 05485-20-936‬כמו״כ ניתן לקבל את הגיליון במייל ‪gmai1.com@ 6082566‬‬ ‫ניתן לתרום דרך ׳נדרים פלוס׳ בחיפו ש ׳עוטה אור׳ או בטל' ‪ 03-763 0-58 5‬שלוחה ‪ 6465‬וז כו ת התורמים תעמוד להם לזכות בכל מילי דמיטב!‬ ‫בס״ד‬ ‫ממדן דה״י הגאון דבי יהו שע אייכנ ש טיין שליט״א י ^י)‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫עניניהזמן והשעה ו‪6‬׳‪0‬‬ ‫פ‬ ‫עמקי תורתך ו‪6‬׳י>‬ ‫שו"ת מיוחד ל קר א ת הב חירות‬ ‫המידות הטובות הם שורש כל כלל י שראל‬ ‫המבט על התקופה‬ ‫רובד פנימי הנקרא 'נפש היסודית'‪ ,‬ששם המקום של כל‬ ‫ה מי דו ת ה טו בו ת כ תנ אי ל ת ו ר ה ^‬ ‫וחובתנו בעת הזאת‬ ‫המידות שבאדם‪ ,‬וכל פעולה באשר היא שאדם פועל הכל‬ ‫חומש בראשית הוא החומש בו מתואר תהליך ההתהוות‬ ‫נובע מאותה נפש היסודית‪ ,‬שהיא שורש כל המידות‪ ,‬בין‬ ‫של עמ ” י לעם‪ ,‬והנה בקדמונים מבואר שעם ישראל‬ ‫הטובות ובין הרעות‪ ,‬לכן כשהקב׳׳ה חפץ מתחילה לתת‬ ‫התהווה בשני שלבים‪ ,‬השלב הראשון הוא החלק של‬ ‫שאלה‪ :‬יש נושא שמתעורר מחדש בתקופת בחירות‬ ‫לישראל את התורה ראשית כל היה צורך לתקן את המידות‬ ‫ה'מידות' של כלל ישראל שאותם השרישו בנו האבות‬ ‫ומופיע רק כסיסמה של בחירות‪' :‬דעת תורה'‪ .‬למה‬ ‫ולהכשיר אותם בכדי שיהיו ראויים לקבל את התורה‪.‬‬ ‫הקדושים אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וכדאיתא במסכת יבמות‬ ‫הנושא של דעת תורה מדובר דווקא בהקשר של‬ ‫ולכך רק אחרי שבאו האבות הקדושים והשרישו בנו את‬ ‫(עט‪ ,‬ב) 'שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין‬ ‫בחירות? דעת תורה זה לא מצות עשה שהזמן גרמא‪...‬‬ ‫החלק של המידות התאפשר שיבא משה ויתן את התורה‪,‬‬ ‫וגומלי חסדים‪ ,‬רחמנים דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך‬ ‫היסוד של דעת תורה הוא לדעת שהתורה היא לא‬ ‫ועל דרך זה נוהגים אף לבאר את‬ ‫והרבך‪ ,‬ביישנין דכתיב בעבור תהיה‬ ‫רק ארבעה חלקי שולחן ערוך‪ ,‬אלא יש 'שולחן ערוך‬ ‫יראתו על פניכם‪ ,‬גומלי חסדים‬ ‫החמישי'‪ .‬מה הפירוש 'שולחן ערוך חמישי'? ר' ישראל‬ ‫הסיבה לכך שבסדר ההלכות של‬ ‫'המידות המתוקנות הינם‬ ‫דכתיב למען אשר יצוה את בניו‬ ‫הרמב” ם בי” ד החזקה סידר קודם‬ ‫סלנטר אמר‪ :‬אדם למד ש”ס‪ ,‬השאלה העיקרית היא‬ ‫הלכות דעות ורק לאחמ”כ הלכות‬ ‫מלמדות אותנו צורת אדם‬ ‫ואת ביתו וגו' כל שיש בו שלשה‬ ‫מה הש” ס לימד אותו‪ .‬זהו גם פירוש המושג 'תלמיד‬ ‫ת”ת‪ ,‬שכאמור המידות המתוקנות‬ ‫סימנים הללו ראוי להדבק באומה‬ ‫חכם שיש בו דעה'‪ ,‬הפשט הוא‪ :‬התורה לימדה אותו‪,‬‬ ‫הינם מלמדות אותנו צורת אדם מה‬ ‫מה היא‪ ,‬ורק כשיש צורת‬ ‫זו'‪ ,‬זהו החלק של המידות שאותו‬ ‫שינתה אותו עד שנעשה לאדם אחר‪ ,‬רוחני יותר‪,‬‬ ‫היא‪ ,‬ורק כשיש צורת אדם נכונה‬ ‫אדם נכונה יש לתורה‬ ‫השרישו בנו האבות הקדושיםא‪.‬‬ ‫מרומם יותר‪ .‬על זה אמרו חז”ל ‪ ” -‬איזוהי פרשה קטנה‬ ‫יש לתורה היכן לחול‪.‬‬ ‫שכל גופי תורה תלוין בה ‪ -‬בכל דרכיך דעהו והוא‬ ‫היכן לחול'‬ ‫ולאחר שהשתרשו בנו המידות‬ ‫הטובות‪ ,‬ניתווסף לעמ ” י השלב‬ ‫ובזה נבין מה שאמרו חז”ל (שבת קה‪):‬‬ ‫יישר ארחותיך” (ברכותסג‪ .).‬אדם שהתורה לא לימדה‬ ‫’כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה' אין העניין בזה כמשל‬ ‫הנוסף של קבלת התורה על ידי משה רבינו‪ ,‬והטעם בזה‬ ‫אותו‪ ,‬לא יודע איך לפסוק בשולחן ערוך החמישי‪.‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬אלא באמת זה כך שכשאדם כועס הרי הוא‬ ‫הסדר הוא‪ ,‬מפני שקודם שמקבלים תורה צריך להיות‬ ‫כשאומרים שיש לגדולי התורה 'דעת תורה'‪ ,‬הפשט‬ ‫הורס במו ידיו את כל המציאות שלו ככלי קיבול של‬ ‫בעלי מידות טובות‪ ,‬ולכן קדמו האבוה׳׳ק למשה רבינו‪,‬‬ ‫הוא שהם יודעים את השולחן ערוך החמישי‪ ,‬בין‬ ‫אדם מישראל‪ ,‬שיהיה ראוי להכשר התורה‪.‬‬ ‫כי כשרוצים לבנות עם שראוי לקבל תורה צריך לבנות‬ ‫בדברים הנוגעים לכל אחד ואחד בחיים הפרטיים‬ ‫אותו על שורש של מידות טובות וכמו שאומר התנא‬ ‫ובין בהנהגת הכלל‪ .‬אלא שיש הבדל גדול בין הנהגות‬ ‫אין ה תו ר ה שו כנ ת א ל א ב כ לי קי בו ל של‬ ‫באבות (ג‪ ,‬יז) 'אם אין דרך ארץ אין תורה'‪.‬‬ ‫פרטיות להנהגות כלליות‪ .‬השפת אמת (בתחילת‬ ‫מי דו ת טו בו ת‬ ‫וידועה בזה תמיהתו הגדולה של מוהר”ח ויטאל ז”ל בשערי‬ ‫פירוש מסכ ת אבות) כותב שיש תורה של הנהגת הכלל‬ ‫והעניין הזה שקבלת התורה מותנה בקיומם של מידות‬ ‫קדושה (ח״א שער ב) שהלא המידות הם חלק חשוב ועיקרי‬ ‫שנמסרה רק לגדולי הדור‪ .‬התורה הזאת לא נמסרת‬ ‫טובות המתאימות להיות כלי קיבול לתורה מוכח בצורה‬ ‫בכל צורתו של האדם‪ ,‬שהרי לא שייך כלל להגיע לשלימות‬ ‫לכל אחד‪ ,‬ובדווקא כך‪ .‬האפשרות לכוון את דעתינו‬ ‫מוחשית מהכתוב בספרי בתחילת פרשת וזאת הברכה‬ ‫בלי מידות טובות‪ ,‬וא”כ איך יתכן שבכל התורה כולה‬ ‫לדעת תורה בנושאים פרטיים מסורה לכל מי שיש‬ ‫בזה ”ל‪' ,‬ה' מסיני בא כשנגלה המקום לישראל ליתן‬ ‫לא מצינו התייחסות לעניין זה של המידות‪ ,‬ושבתוך כל‬ ‫לו דעת תורה‪ ,‬שמנסה להבין מה התורה אומרת‬ ‫תורה‪ ,‬לא על ישראל בלבד הוא נגלה‪ ,‬אלא על כל האומות‬ ‫הציוויים אין שום ציווי על 'מידות'‪ ,‬דהיינו שאין ציווי‬ ‫לו לעשות בתהלוכות החיים כמש ”כ ”בכל דרכיך‬ ‫בתחילה הלך אצל בני עשיו ואמר להם מקבלים אתם את‬ ‫להיות רחמן או עניו או איסור להיות גאותן כעסן וכד'‬ ‫דעהו”‪ .‬אם אינו יודע‪ ,‬או יש לו שאלה הוא שואל את‬ ‫התורה א”ל מה כתוב בה אמר להם לא תרצח‪ ,‬א”ל כל‬ ‫בעוד שזה חלק עיקרי כל כך‪.‬‬ ‫רבו שיכריע עבורו‪ ,‬וצריך להגיע לדעת תורה‪ .‬אבל‬ ‫עצמו של אותו אביהם רוצח הוא‪ ...‬הלך אצל בני עמון‬ ‫התורה של הנהגת הכלל לא נמסרה לכל אדם כלל‬ ‫וכתב הגר” ח ויטאל ז”ל (מובא בקובץ הערות פ״ד‪ ,‬ה) שהסיבה‬ ‫וכו' א”ל לא תנאף אמרו לפניו רבש” ע כל עצמה של ערוה‬ ‫וכלל‪ .‬כל אחד חושב שהוא חכם ושהוא יודע‪ ,‬הוא‬ ‫לכך היא מכיוון שהמידות הינם הכלי קיבול להכיל את‬ ‫שלהם‪ ...‬הלך ומצא בני ישמעאל כו' א”ל לא תגנוב‪ ,‬אמרו‬ ‫שמע וקרא ויש לו הבנה במהלכים וכו' אבל באמת‬ ‫תורה‪ ,‬ולכן זה דבר פשוט מעצמותו ואין צורך לצוות על‬ ‫לפניו רבש”ע כל עצמו של אביהם ליסטים היה‪ '...‬ע”כ‬ ‫השיקולים וההכרעות בתחומים הללו אינם שייכים‬ ‫כך‪ ,‬וכן מצינו במדרש ויקרא רבה (פרשה ט' פס' ג') 'דא” ר‬ ‫דברי הספרי בקיצור‪.‬‬ ‫כלל לכל אדם אלא מסורים לגדולי הדור‪ .‬הנושא של‬ ‫ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך‬ ‫הבחירות וכל הנילווה אליהם‪ ,‬הוא נושא מורכב מאד‪,‬‬ ‫עולה לנו שכל דברי המדרש סובבים סביב היסוד הנ”ל‪,‬‬ ‫ארץ את התורה' זאת אומרת שהמידות הטובות מוכרחות‬ ‫ומחייב ראיה אחרת לגמרי‪ .‬אף אחד אינו יכול לדעת‬ ‫שהקב”ה נתן בפני הגויים את התורה‪ ,‬אבל הם לא יכלו‬ ‫להיות קודם קיום המצוות‪.‬‬ ‫עד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬ומה יוביל כל מהלך מלבד‬ ‫לקבלה‪ ,‬כי לא היו מסוגלים להתנתק ממידותיהם הרעות‬ ‫ומבאר זאת מוהרח׳׳ו (ומובא בהקד' לאבן שלמה) שבאדם יש‬ ‫גדולי הדור שיש להם את החלק המיוחד שבתורה‬ ‫שהיו שורשיות בהם כל כך ולהפסיק לרצוח לנאוף ולגזול‪,‬‬ ‫הנוגע להנהגת הכלל‪ .‬לכן‪ ,‬אע”פ שהנושא של דעת‬ ‫תורה שייך לכל הנהגות החיים‪ ,‬אך בהוראות של‬ ‫א‪ .‬א‪.‬ה‪ .‬ראה ברמב“ ם (סוף הלנית עבד’ם) ’ואיו האכזריות והעזות מצויה אלא בעכויים עובדי עבודה זרה‪ ,‬אבל !!רעו של אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬ויזם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התודה‪ ,‬וצ‪,‬וה אותם בחקים ומשפטים‪ ,‬צדיקים רחמנים הם על הכלי‬ ‫תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם‪ ,‬זה‬ ‫ולכן לא קיבלו את התורה‪ ,‬משא״כ אצל‬ ‫הנהגת הכלל אנו זקוקים יותר מתמיד לדעת תורה‪.‬‬ ‫אחד מיסודות העולם‪ ,‬וכמ״ש (תהילים פט‪ ,‬ג)‬ ‫עם ישראל שהשורשים שלהם כבר‬ ‫שאלה‪ :‬בבחירות הקודמות חזרו ואמרו גדולי הדור מרנן הגראי״ל שטיינמן‬ ‫’עולם חסד יבנה׳ מה מיוחד במידת החסד‬ ‫תוקנו ע׳יי האבוה״ק‪ ,‬היו כבר מוכנים‬ ‫והגרי״ג אדלשטיין שההשתתפות בבחירות יש בה משום קידוש ה'‪ ,‬וההימנעות‬ ‫שעליה נבנה העולם‪ ,‬בהקדמה לנפה״ח‬ ‫מצד מידותיהם לקבלת התורה‪.‬‬ ‫מהצבעה היא חילול ה'‪ .‬וכבר האריך מרן הקה״י ובאר במכתביו שההצבעה‬ ‫כותב בנו ׳וכה היה דברו אלי תמיד שזה‬ ‫למפלגה שהורו גדולי הדור היא קידוש ה'‪ .‬האם כיום‪ ,‬כאשר הגזירות מתגברות‬ ‫כל האדם לא לעצמו נברא‪ ,‬רק להועיל‬ ‫ד ב רי הר מב״ם שה אד ם מ צוו ה‬ ‫ומתחזקות‪ ,‬והעומדים כנגדינו אינם מתחשבים בנציגים של עולם התורה‪ ,‬עדיין‬ ‫לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות׳‬ ‫ל מי דו ת טו בו ת‬ ‫יש בזה קידוש ה'‪ ,‬או שעלינו להצביע אך ורק מפני שאנו נשמעים לגדולי הדור‪,‬‬ ‫והיינו שזה יסוד בריאת האדם‪ ,‬ועל ידי‬ ‫והנה אם נתבונן קצת בכל יסודו של‬ ‫בלי להיכנס לחשבונות ולפרטים?‬ ‫שהאדם מתקן את עצמו בזה הוא מביא‬ ‫המהרח״ו בזה שלא נצטוונו על מידות‪,‬‬ ‫גם עכשיו צריך לדעת שזהו קידוש ה׳‪ ,‬ומי שלא משתתף גורם לחילול ה׳‪ .‬המבט‬ ‫לייעודו ובזה נבנה העולם‪.‬‬ ‫אלא הם בעצם השורש של כלל ישראל‪,‬‬ ‫השטחי של החשבונות הצרים אם היתה הצלחה או לא היתה הצלחה הוא טעות‪.‬‬ ‫מידת החסד‪ ,‬אינה ככל המידות‪ ,‬כל‬ ‫תגדל תמיהתנו כפליים‪ ,‬שהרי ברמב״ם‬ ‫טעות בכל ההבנה של חובת ההשתתפות בבחירות ושל הקבלה והציות לדברי גדולי‬ ‫המידות הפשוטות שעליהם דיבר השערי‬ ‫מצינו חיוב ומצוות עשה מפורשת למידות‬ ‫הדור‪ .‬תמיד ידעו בכלל ישראל וכך גם אמר הגראי״ל על התקופה שלנו שהסיבה‬ ‫קדושה‪ ,‬הם מידות טובות בעצם האדם‪,‬‬ ‫טובות וכמ״ש הרמב״ם (דעות פ״א) 'ומצוין‬ ‫שיש גזירה על עולם התורה‪ ,‬שיש מלחמה ושאר בעיות‪ ,‬היא בגלל שיש קטרוג‬ ‫בינו לבין חבירו‪ ,‬ולאשווי עולם מתוקן‪,‬‬ ‫אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם‬ ‫בשמים‪ .‬הקטרוג הרוחני שיש בשמים לא יורד על ידי כל החשבונות הפרטיים‪ ,‬ולא‬ ‫אולם מדת החסד היא שהאדם יצא‬ ‫הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת‬ ‫תלוי בשום חיסרון בשתדלנות וכיו״ב‪ .‬הישועה תלויה אך ורק בנו‪ .‬ידוע המעשה שבא‬ ‫בדרכיו'‪.‬‬ ‫מעצמו ויבוא לשני‪ ,‬וזה מידות שעליה‬ ‫רבי עמרם בלוי לפני הרב מבריסק זצ״ל והחל למנות בפניו בעיות וצרות והוסיף‬ ‫נצטוונו להידמות לקב׳יה‪ ,‬כל המהות‬ ‫ומפרט שם הרמב״ם יותר בחיובי המידות‬ ‫ואמר ש׳הציונים׳ אשמים‪ .‬אמר לו הרב מבריסק ‪ -‬טעות לחשוב כך‪ .‬הרי מצינו אצל‬ ‫של מצוות החסד זה שהאדם לא יהיה‬ ‫יכך למדו בפרוש מצוה זו‪ ,‬מה הוא נקרא‬ ‫יונה הנביא שכבש את נבואתו וברח בספינה‪ .‬וכאשר עמדה הספינה לטבוע עם כל‬ ‫רק במה שקשור ל'אני' שלו‪ ,‬אלא‬ ‫חנון אף אתה היה חנון‪ ,‬מה הוא נקרא‬ ‫עובדי ע״ז שהיו שם‪ ,‬לא תלה את הצרה בהם ובחטאיהם אלא אמר ״כי יודע אני כי‬ ‫יצא מעצמו ויתן גם לשני‪ ,‬זה מידות‬ ‫רחום אף אתה היה רחום‪ ...‬להודיע שהן‬ ‫בשלי הסער הגדול הזה עליכם״‪ .‬גם כאן‪ ,‬לא הציונים אשמים‪ ,‬אלא האשמים הם‬ ‫של קדושה‪ ,‬של התעלות‪ ,‬מידות של‬ ‫דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג‬ ‫אנחנו‪ ,‬כי אנחנו שומעים לדבר ה׳ ויודעים מה לתקן‪.‬‬ ‫להידמות לקב״ה‪.‬‬ ‫עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כוחו׳ ומבואר‬ ‫כך נפסק ברמב״ם בריש הלכות תעניות ז״ל ‪ -‬״מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע‬ ‫שמעצם החיוב של והלכת בדרכיו אדם‬ ‫וזה היה מידתו של אברהם אבינו להטביע‬ ‫בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור‪ ...‬ודבר זה מדרכי התשובה הוא‪ ,‬שבזמן‬ ‫מחויב לקנות לעצמו מידות טובות‪.‬‬ ‫בבניו‪ ,‬לא רק את המידות הטובות של‬ ‫שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן‪ ...‬וזה‬ ‫הנפש השפילה‪ ,‬להיות מתוקן וראוי‬ ‫ונראה בביאור הדבר שמה שמחיובים‬ ‫הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם‪ .‬אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו‬ ‫לתורה ולמצוות‪ ,‬אלא להיות יהודי שדבק‬ ‫מצד העשה של והלכת בדרכיו זה לא‬ ‫דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית‪ ,‬הרי זו דרך אכזריות וגורמת‬ ‫בקב״ה‪ ,‬וחי את השני באמת ומגיע מזה‬ ‫אותו החוב שכתב בשערי קדושה‪ ,‬והיינו‬ ‫להם להדבק במעשיהם הרעים‪ ,‬ותוסיף הצרה צרות אחרות״‪.‬‬ ‫למידת החסד‪.‬‬ ‫שיש את הנפש השפלה שבלעדי שיתקן‬ ‫מה שקורה עכשיו‪ ,‬כל הגזירות‪ ,‬והמלחמה החזיתית והגלויה כנגד עולם התורה‬ ‫מספרים על ר׳ משה שאול לנדא שהיה‬ ‫האדם ויהא בו מידות טובות הוא לא יהיה‬ ‫החרדים לדבר ה׳‪ ,‬הכל נעשה בגללינו‪ ,‬והתביעה היא עלינו ואלינו ולא לאף אחד אחר‪.‬‬ ‫בא לחזון איש מירושלים ללמוד איתו‬ ‫כלי ראוי לקיום התרי״ג מצוות‪ ,‬אולם יש‬ ‫הצרה נועדה לגרום לנו להתעורר ולהבין שהקב״ה דורש מאתנו לפעול כדי להוריד‬ ‫ולהתייעץ‪ ,‬בזמנו נסיעה כזו ארכה זמן רב‬ ‫עוד חיוב מצד הנפש המשכלת להתרומם‬ ‫את הקטרוג‪ .‬יש לנו צלם אלוקים‪ ,‬והמעשים שלנו משפיעים על כל העולם (כמבואר‬ ‫ומאמץ גדול ולכן הרבה אנשים הביאו לו‬ ‫ולקנות עוד מידות טובות ולהדמות‬ ‫באורך בנפה״ח ש״א)‪ .‬בידינו לקבל עול תורה כראוי ולהעביר מעלינו את כל הגזירות‪.‬‬ ‫מכתבים ושאלות שישאל את החזון איש‪,‬‬ ‫לדרכיו של הקב״ה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬וההצבעה היא זאת שתוריד את הקטרוג?‬ ‫ודבר זה לקח לו זמן רב‪ ,‬לאסוף השאלות‪,‬‬ ‫וזה ב׳ מישורים בעניין תיקון המידות של‬ ‫לשאול ולענות התשובות‪ ,‬ושאל פעם‬ ‫האדם‪ ,‬ונעמיק בזה עוד‪ ,‬בגמרא בעירובין‬ ‫כל פעולה שעניינה קבלת עול תורה וקידוש ה׳ מחזקת אותנו ומורידה את הקטרוג‪.‬‬ ‫כששומעים לדעת תורה‪ ,‬ומקדשים שם שמים בהכרזה שיש יהודים שהדרישה‬ ‫את החזון איש אולי מרוב הטרחה כדאי‬ ‫(דף ק‪ ):‬איתא ׳אמר רבי יוחנן אילמלא לא‬ ‫הראשונה והעיקרית שלהם היא לחיות חיי תורה ויראת שמים בארץ‪ ,‬זה חלק‬ ‫לבטל עניין זה ואמר לו החזון איש שלא‪,‬‬ ‫ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול‪,‬‬ ‫מהתשובה והתיקון הנדרשים מאיתנו‪ .‬כל המחשבות האחרות מחזקות את הקטרוג‪.‬‬ ‫אלא שימשיך בעניין זה‪ ,‬אף שזה קשה‪,‬‬ ‫וגזל מנמלה‪ ,‬ועריות מיונה‪ ,‬דרך ארץ‬ ‫החשבונות וההשתדלות אינם העיקר‪ ,‬העיקר להבין שאנחנו אשמים‪ .‬מאשימים את‬ ‫משום שיבוא לכך לתיקון המידות‪ ,‬וזה‬ ‫מתרנגול׳ ולהדיא בדברי הגמרא שעניין‬ ‫הנציג הזה או את העסקן ההוא והכל הבל הבלים‪ .‬האחריות תלויה בנו ובמעשים שלנו‪.‬‬ ‫פותח את הלב‪ ,‬והיינו שעל ידי מידות‬ ‫תיקון המידות הוא מוטבע בשורש‬ ‫טובות ומידת החסד פותח את ליבו של‬ ‫הבריאה‪ ,‬ומחויבים לזה מצד השכל‪ ,‬ואם‬ ‫שאלה‪ :‬לאחר קבלת עול תורה‪ ,‬האם יש מקום לנסות להבין גם את המהלכים‬ ‫האדם‪ ,‬ומגדל אותו‪.‬‬ ‫כן מה צריך לציווי מיוחד להדמות לקב״ה‪.‬‬ ‫של גדולי הדור? כמו שמרן הרב שך כבר הסביר את ההבדלים בין ימין לשמאל‬ ‫וכיו״ב‪ ,‬או שהנושאים הללו לא אמורים לעניין אותנו כלל‪ ,‬והם שייכים לכבשונם‬ ‫והן הן הדברים שעל ידי מידת החסד‬ ‫מבואר מזה שיש ב' ענייני מידות ותיקון‬ ‫של גדולי הדור‪.‬‬ ‫האדם יוצא מעצמו‪ ,‬וחי גם את השני‪ ,‬וזה‬ ‫האדם‪ ,‬עצם המידות הבסיסיות שהאדם‬ ‫כבר מידות של התעלות‪ ,‬של רוממות‪ ,‬ועל‬ ‫צריך להיות מתוקן בהם כדי להיות ראוי‬ ‫אם רוצים באמת להבין מה קורה בעיניים של תורה‪ ,‬ומנסים ללמוד את ההוראות‬ ‫ידי זה האדם זוכה שיפתח ליבו עוד ועוד‬ ‫שתשכון בו התורה‪ ,‬אולם יש חלק נוסף‬ ‫והדרכים של גדולי ישראל כי זה חלק מהתורה‪ ,‬אפשר לנסות ללמוד מצד התורה‬ ‫לתורה‪ ,‬שעל ידי זה הוא דבק בקב״ה‪.‬‬ ‫של להתרומם עוד במידות ולהידמות‬ ‫שבזה‪ ,‬וכמובן צריך להיות בר‪-‬הכי להבין בצורה ישרה‪ ...‬אבל בשום אופן לא לחשוב‬ ‫שאנחנו יותר פיקחים וחכמים‪ ,‬ולא לראות את הדברים כפוליטיקה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬כל‬ ‫ובפרשיות הללו של 'חסד לאברהם'‬ ‫לקב״ה‪.‬‬ ‫הנייעס מלא בשקרים ובשטות‪ ,‬וכל העיסוק בזה ירוד מאד ולא מתאים בכלל לבן תורה‪.‬‬ ‫צריך להפנים את זה‪ ,‬להיות מתוקן‬ ‫בעצם המידות הטובות‪ ,‬ולא רק אלא‬ ‫מי ד ת החסד הי א מידה ע ליונ ה‬ ‫ההבנה הזאת תועיל גם לעבור את התקופה הזאת בהתחזקות‪ ,‬בלקיחת אחריות על‬ ‫להתרומם עוד לחיוב שכותב הרמב״ם‬ ‫ונבאר את יסוד החילוק בין ב׳ מישורי‬ ‫מה שנעשה בעולם ובפרט בארץ ישראל ובעולם התורה‪ ,‬וכך נזכה לקבל עול תורה‬ ‫להידמות לדרכיו של הקב״ה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫המידות הללו‪ ,‬בפרשיות אלו אנו עוסקים‬ ‫בשלימות ולהגיע לתכלית הנרצית‪.‬‬ ‫נזכה שיפתח ליבנו עוד בתורתו יתברך‪.‬‬ ‫במידת החסד של אברהם אבינו ע׳יה‪,‬‬ ‫עריכה‪ :‬הרב מ‪ .‬גויטיין והרב ש‪ .‬ישראל‬ ‫‪G‬־‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬ ‫לתדוכוות והנצחות‪:‬ן‪ 715559‬־ ‪052-7198746 | 052‬‬ ‫ניתן לתרום גס בהעברה בנקאית‪ :‬מ ק ‪ 1 17‬סניף ‪ | 635‬חשבון ‪117122‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון בכויל‪gmail.com@2715559 :‬‬ ‫זן‬ ‫‪i‬‬ ‫^‬ ‫(‬ ‫‪i s‬‬ ‫מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א‬ ‫פ ר ש ת ל ך ל ך ת ש פ "ז‬ ‫ג י ל י ו ן‪7‬‬ ‫מו‬ ‫פ* ש?‬ ‫מו‬ ‫השעה‬ ‫׳נתת ליראיך נס להתנוסס׳ ‪ -‬׳האדם הגדול בענקים׳‬ ‫‪-‬מתוך שיחת מורה״י שליט״א בשל״ס בהיכל הישה״ק‪ ,‬נו״נ ע״י אחד השומעים ולא היה למראה עיניו‪-‬‬ ‫מי האיש החפץ חיים‬ ‫הנה פרשתנו עוסקת בנסיונות שנתנסה אברהם אבינו‪ ,‬שמכוחם נקבע מעלתו של אברהם‪ ,‬והנסיון הראשון הוא במה שמבואר בתחילת פרשת‬ ‫כל אחד רוצה חיים‪ ,‬אין אחד‬ ‫לך לך שמתואר איך שהקב״ה בא לנסות את אברהם אבינו‪' ,‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך'‪ ,‬וזהו הנסיון הראשון שבא מפורש בתורה‪,‬‬ ‫ש אינו רוצ ה חיים טובים‬ ‫אולם כבר קודם לכך מרומז ענין הנסיון באור כשדים שמסר אברהם אבינו את נפשו ליפול לתוך כבשן האש‪ ,‬וכדברי רש״י באבות (פרק ה'‬ ‫ומאושרים‪ .‬ואני אומר לאנשים‬ ‫משנה ג') על דברי המשנה 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו'‪ ,‬שנסיון אור כשדים היה מקודם לנסיון של 'לך לך מארצך'‪ ,‬וכך הוא גם דעת‬ ‫כל הזמן‪ ,‬דבר אחד אל תשכחו‪.‬‬ ‫האבן עזרא שנסיון אור כשדים נכלל בעשרה נסיונות‪.‬‬ ‫אתם רוצים חיים ומתכוננים‬ ‫אולם דעת הר״מ בפי' המשניות (שם) ורבינו בחיי הוא שהנסיון הראשון היה 'לך לך מארצך'‪ ,‬ורק לאחמ״כ התחילו העשרה נסיונות‪ ,‬וכך הוא‬ ‫לקבל חיים? יש פסוק בתהלים‪,‬‬ ‫להדיא בד' התנחומא בפרשתן (פרק ד') 'ד״א לך לך‪ ,‬ר' לוי בן חמא אמר‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא נסיון הראשון ונסיון האחרון איני מנסה‬ ‫אי אפשר לשכוח את זה‪' .‬מי‬ ‫אותך אלא בלך לך‪ ,‬לך לך מארצך ולך לך אל ארץ המוריה'‪ ,‬הרי מבואר שאין נסיון אור כשדים נכלל בעשרה נסיונת‪ ,‬והנסיון הראשון הוא‬ ‫האיש החפץ חיים‪ ,‬אוהב ימים‬ ‫מה שאמר הקב״ה לאברהם ללכת ממקומו‪ ,‬וענין זה תמוה טובא‪ ,‬האיך עמידה בנסיון כה גדול דוגמת מסירות נפש לקב״ה אינו מן המניין‪ ,‬ואילו‬ ‫לראות טוב‪ ,‬נצור לשונך מרע‬ ‫שאר הנסיונות שהם לכאורה פחותים מהנסיון של אור כשדים‪ ,‬מהוים חלק מהעשרה נסיונות שבהם קיבל אברהם את דרגתו בכך שעמד בכולן‪.‬‬ ‫ושפתיך מדבר מרמה'‪ .‬אבל יש‬ ‫והנה שנינו בגמ' בע״ז (יח‪ ').‬תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא‪ ,‬הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' אמר לו רבי‪ ,‬מה אני לחיי העולם הבא‬ ‫הקדמה לפסוק הזה‪ ,‬לכו בנים‬ ‫אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים‪ ,‬אמר לו אם כן‪ ,‬מחלקך יהי חלקי ומגורלך‬ ‫שמעו לי‪ ,‬יראת השם אלמדכם‪,‬‬ ‫יהי גורלי‪ .‬אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא'‪ ,‬ודברי הגמ' טעונים ביאור‪ ,‬שהרי ר״ח בן תרדיון היה מעשרה הרוגי‬ ‫ואח״כ 'מי האיש החפץ חיים‬ ‫מלכות‪ ,‬ומה היה צריך למעשה דנתחלפו לו מעות בשביל שיזכה לחיי העולם הבא‪ ,‬ומה יש בכוח מעשה זוטא זה להעמידו לחיי עוה״ב יותר‬ ‫אוהב ימים לראות טוב‪ ,‬נצור‬ ‫מהא דנהרג על קידוש ה'‪ ,‬ובכלל צ״ב מה הסתפק ר״ח על חלקו לעוה״ב‪.‬‬ ‫לשונך מרע ושפתיך מדבר‬ ‫ובאמת בד' הגר״א (ביאורי אגדות על מסכת ברכות פרק ט) מבואר דג' דרגות יש בעוה״ב‪ ,‬וחיי העולם הבא הוא הדרגה הגבוה ביותר 'ידוע‬ ‫מרמה'‪ .‬הההתחלה הוא 'יראת‬ ‫שהן ג' דרגין‪ ,‬חלק לעוה״ב שכל ישראל כו'‪ ,‬בהכנסן לברית‪ ,‬ובן עוה״ב שעליו נאמר אשריך ארץ שמלכך כו'‪ ,‬ומזומן לחיי העוה״ב מקור החיים‬ ‫השם אלמדכם‪ ,‬ואח״כ עוברים‬ ‫ואלו א״צ לטבילה כלל לא למטה ולא למעלה וזהו מזומן לפי ששם אינו דין כלל ויקרא שמה רחובות כו'‪ .‬הרי מבואר בדבריו שיש ג' דרגות‪,‬‬ ‫לשמירת הלשון‪ .‬נצור לשונך‬ ‫'חלק' לעולם הבא‪' ,‬בן' עולם הבא‪ ,‬ויש 'חיי' עולם הבא‪ ,‬ו'חיי' עולם הבא זהו הדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬ואהנ״מ כל מה שהסתפק ר״ח הוא רק על‬ ‫מרע ושפתיך מדבר מרמה‪.‬‬ ‫הדרגה הגבוהה של 'חיי' עולם הבא‪ .‬אלא שעדיין יש לבאר מה יש בכח מעשה זוטא זה שנתן מעות שנתחלפו לו לצדקה‪ ,‬שזהו סיבה לזכותו‬ ‫וצריך להבין‪ ,‬הרי יראת שמיים‬ ‫לעוה״ב יותר מזה שמסר נפשו על קידוש ה'‪.‬‬ ‫זה דבר כולל מאוד‪ ,‬והאיך יראת‬ ‫שמיים אלמדכם זה שמירת‬ ‫ושמעתי ממרן הגרא״מ שך זצוק״ל שהיה רגיל לומר בזה‪ ,‬שיש פעמים שהאדם מתרומם ומתעלה לרגע אחד למסור את נפשו‪ ,‬אולם אין זה‬ ‫הלשון?‪.‬‬ ‫דרגתו בחייו הרגילים של היום יום‪ ,‬שאין הוא עומד כל הזמן בדרגה של מסירות נפש אלא היה זה מעשה שעשה פעם אחת ותו לא‪ ,‬ולכך‬ ‫אז דבר אחד ודאי כתוב כאן‪,‬‬ ‫כשנתחלפו לו מעות זהו נסיון של דרגתו בחייו הרגילים‪ ,‬שגם בפעולות הקטנות של היום יום עומד הוא בנסיון‪ ,‬ולכך דווקא זה סיבה לזכות‬ ‫שהביטוי הכי חזק של יראת‬ ‫לחיי עולם הבא‪ ,‬ומעתה זהו הביאור בזה שלא נמנה הנסיון של אור כשדים בכלל העשרה נסיונות‪ ,‬שעיקר מעלת עמידה בנסיון הוא שהאדם‬ ‫שמיים זה נצור לשונך מרע‬ ‫מתרומם ומתעלה בעצם מהלך חייו‪ ,‬ואילו נסיון אור כשדים הוא רק לאותו רגע מסויים‪ ,‬ובזה אין די להגדירו כנסיון שבא להעמיד את כל‬ ‫ושפתיך מדבר מרמה‪ .‬אני‬ ‫מהלך חייו‪ ,‬כחיים של קידוש ה'‪.‬‬ ‫לא צריך להגיד כאן דרשות‪,‬‬ ‫מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו‬ ‫אפשר לראות את זה בחוש‪.‬‬ ‫אמנם יתכן לומר באופ״א‪ ,‬דהנה בדברי הגר״א באדרת אליהו מבואר שעיקר דרגתו של אברהם הוא ע״י ומכח הנסיונות‪ ,‬וזה מרומז בקרא ד'הלוך‬ ‫יראת שמיים רואים במי שהוא‬ ‫ונסוע הנגבה' 'והענין כי עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו‪ ,‬היה כדי לבא לדרגה דיליה כמו שנאמר 'הלוך ונסוע הנגבה'‪ .‬ויש להבין היכן‬ ‫נזהר בלשונו‪ ,‬מי שאין לו יראת‬ ‫מרומז בפסוק זה תוכן ענינם של הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו‪ ,‬שהיו בכדי שיבוא לדרגה דיליה‪ .‬ומצאנו הביאור בדברי הרמב״ן (בראשית‬ ‫שמיים נכשל בלשונו‪ .‬יראת‬ ‫וירא כב א) שכתב לבאר דענינם של הנסיונות הוא להוציא את כוחותיו של האדם לפועל‪ ,‬ומשום כך ניסה את אברהם בכדי שיוציא את‬ ‫השם אלמדכם‪ .‬רוצים חיים‪,‬‬ ‫כוחותיו ומכח זה יבוא לדרגתו 'והאלהים נסה את אברהם ענין הנסיון הוא לדעתי‪ ,‬בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו‪ ,‬אם ירצה‬ ‫רוצים טוב‪ .‬אנחנו קראנו עכשיו‬ ‫יעשה ואם לא ירצה לא יעשה‪ ,‬יקרא ״נסיון״ מצד המנוסה‪ ,‬אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל‪ ,‬להיות לו שכר מעשה‬ ‫בפרשת השבוע א ״ראה נתתי‬ ‫טוב לא שכר לב טוב בלבד‪ .‬ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה)‪ ,‬כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון‪ ,‬ולא‬ ‫לפניך היום את החיים ואת‬ ‫יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו‪ .‬והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה'‪ .‬הרי מבואר בדברי הרמב״ן שאין מטרתו של הנסיון להכשיל‬ ‫הטוב ואת המות ואת הרע״‪.‬‬ ‫את האדם‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬כל ענין הנסיון הוא לטובתו של האדם‪ ,‬בכדי שיוציא מן הכח אל הפועל את צדקתו‪.‬‬ ‫כמה פסוקים אחר כך‪ ,‬״ובחרת‬ ‫ובדברי מוהר״ח מוואלוז'ין (רוח חיים ע״ד המשנה דעשרה נסיונות)‪ ,‬מבואר שכל מעלת אברהם והתואר 'אברהם אבינו'‪ ,‬בא רק לאחר שעמד‬ ‫בחיים״‪ .‬יסוד הבחירה של בן‬ ‫בנסיונות 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו‪ -‬כאן אמר 'אברהם אבינו' ולעיל אמר מנח ועד אברהם ולא אמר 'אבינו' ירצה בזה על פי מה‬ ‫אדם זה טוב ורע וחיים ומוות‪.‬‬ ‫שכתוב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם לבניו אחריו המה כטבע מוטבע‪ ,‬ובקצת יגיעה יגיעו‬ ‫הפסוק אומר‪ ,‬״מי האיש החפץ‬ ‫לזה‪ ,‬כמו שנראה בחוש שרבים מעמי הארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש ה'‪ ,‬והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור‬ ‫חיים״‪ ,‬אתה רוצה חיים? ״אהב‬ ‫כשדים על אמונתו‪ ,‬וכן בכל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו‪ ,‬וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא מנסיון לך לך‪,‬‬ ‫ימים לראות טוב״‪ ,‬אתה רוצה‬ ‫וקבלת כל דעבדין משמיא לטב מנסיון הרעב שלא הרהר אחר מדות השי״ת'‪ ,‬מתבאר מתוך דבריו שקודם הנסיונות לא היה לאברהם את כל‬ ‫טוב? אתה רוצה חיים?‪ ,‬מה‬ ‫הכוחות שהוריש לבניו וקודם לכן היה אברהם סתם‪ ,‬אלא שהנסיונות גידלו את אברהם ולאחר הנסיונות נקרא במשנה 'אברהם אבינו' שעברו‬ ‫הפשט ״מי האיש החפץ חיים״?‬ ‫מדותיו לבניו‪ ,‬וזהו מה שהתבאר בדברי המהר״ל שע״י הנסיונות התעלה אברהם אבינו‪ ,‬וידועים דברי הגר״י הוטנר במכתבו‪ ,‬עה״פ 'שבע יפול‬ ‫ודאי שהפשט הוא שהוא יחיה‬ ‫צדיק וקם'‪ ,‬דאין הכוונה לרבותא שאע״פ שנפל הרי הוא קם‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שע״י הנפילות והקשיים שיש לצדיק‪ ,‬בזה הוא קם שעל ידי הקשיים‬ ‫יותר שנים אם הוא לא ידבר‬ ‫הרי הוא מתעלה שזה הדרך בשביל לגדול‪.‬‬ ‫לשון הרע‪ ,‬זה גם נכון רבותיי‪.‬‬ ‫למדנו שענין הנסיון הוא מלשון נס שענינו לרומם את האדם כנס‪ ,‬שהאדם מתגדל ע״י הנסיון‪ ,‬שהנסיון מוציא רצון האדם וכחו שאינו נמצא‬ ‫יש הוכחה מהחפץ חיים‪ .‬החפץ‬ ‫במציאות אל המציאות‪ ,‬ובזה גדל האדם‪ ,‬והקב״ה רצה לגדל את אברהם אבינו‪ ,‬כיון שהכיר ברצונו וכחותיו לעבוד אותו‪ ,‬וזה מעלת אברהם‬ ‫חיים אמר שאם הוא יסתלק מן‬ ‫אבינו וכפי שמצאנו בד' רש״י באיוב (פ״א ג') 'אבל מאברהם אינו כן שהרי באברהם כתיב בו הגדול שנאמר כו' אלא רמז שהוא אדם גדול‬ ‫העולם בגיל צעיר‪ ,‬אז זה חילול‬ ‫שעמד בעשר נסיונות לפיכך כותבין אותו שני ההי״ן ואיוב שנאמר בו גדול לא עמד אלא באחת שנאמר תם וישר וגו' מכל אותו הדור שלא‬ ‫השם‪ ,‬כי הוא כל הזמן מדבר ״מי‬ ‫נתפס על אותו עון'‪ ,‬ומבואר בדבריו שעיקר גדלותו של אברהם הוא במה שעמד בנסיון‪ ,‬והתוספת של ב' ההי״ן הוא לומר שמכח העשרה נסיונות‬ ‫האיש החפץ חיים נצר לשונך‬ ‫הוא נעשה האדם הגדול‪ ,‬ונראה הביאור בדבריו בדרך שביארנו שגדולותו של אברהם נמדדת לפי הנסיונות שעמד בהם‪ ,‬כיון שהנסיון מגדל‬ ‫מרע״‪ ,‬אז זה גם בפשוטו‪ .‬אבל‬ ‫ומרומם את האדם במה שמוציא את כוחותיו מן הכח אל הפועל‪ ,‬ולכן מכח הנסיונות הוא נעשה אדם גדול‪ .‬ונמצא דעיקר בחירתו של אברהם‬ ‫המשך בעמוד הבא◄‬ ‫אבינו הוא מתוך העשרה נסיונות שגדלו אותו ‪ ,‬וזה היה יסוד מעלתו‪ ,‬וגם אדם הראשון נתנסה‪ ,‬בשביל שיעמיד את הבריאה אולם לא עמד בכך‬ ‫וכמו שאומרים בסליחות 'נסיתיו במצווה קלה ואותה לא נצר' היה נסיון ולא עמד בו‪ ,‬ולכך היה אלפים שנות תהו שבהם לא היה מי שיעמיד‬ ‫<‬ ‫‪is‬‬ ‫מו‬ ‫את הבריאה‪ ,‬עד שבא אברהם ונבחר בעשרה נסיונות‪ ,‬ואז נחלקה הבריאה לשבעים אומות שאינם ראויים לתכלית‪.‬‬ ‫ולפי״ז נראה לבאר הטעם דמבואר בתנחומא ובשיטת הרמב״ם דאין אור כשדים ממנין עשרה נסיונות‪ ,‬כי ענין הנסיונות היו להעמיד את אברהם‬ ‫השעה‬ ‫במעלתו‪ ,‬שזהו ענין נס להתנוסס ורק דרך כך זוכה למעלתו‪ ,‬אולם אור כשדים היתה הסיבה לעצם בחירת אברהם שהוא זה שיעמוד בנסיונות‬ ‫לאחר שאדם הראשון כשל בכך‪ ,‬ובאור כשדים זכה לעמוד במקום אדם הראשון ולהתנסות ולהיות האדם הגדול בענקים‪ ,‬שאדם הראשון היה‬ ‫המשך מעמוד קודם ◄‬ ‫בדרגה זו ומשום כך נתנסה אלא שלא עמד בנסיון ואברהם אבינו באור כשדים נבחר ע״י בורא עולם להיות במקומו ונסהו בשביל להעמיד‬ ‫את האדם הגדול שיעמיד את האדם המתוקן בבריאה‪ .‬ויה״ר שנזכה לעבוד ולעמוד בנסיון כל ימי חיינו‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬ ‫זה ודאי לא הפשט רק שהחפץ‬ ‫חיים זכה לאריכות ימים‪.‬‬ ‫הישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫״מי האיש החפץ חיים״‪ ,‬הכוונה‬ ‫היא שבעולם הזה יהיה לך חיים‪,‬‬ ‫הרב חי״ל הלוי רוביעיפלד שליט״א‬ ‫בס״ד כבוד הגה״ג רבי דוד כהן שליט״א ראיתי בשם כת״ה שלא מצא המקור‬ ‫מ ר א ה באצבעו‬ ‫איכות חיים‪ ,‬איכות חיים רוחנית‪.‬‬ ‫״אהב ימים לראות טוב״‪ ,‬מה זה‬ ‫שרבינו הגר״א אמר דמצוה היותר קשה היא מצות שמחת יו״ט‪ ,‬ע״כ הנני לציין‬ ‫המשך תשובות לשאלות מחג הסוכות‬ ‫מקורו והוא להגה״ק רבי אברהם שלום הלברשטאם זצ״ל מסטרופקוב בנו של‬ ‫טוב? טוב זה שלמות‪ .‬המסילת‬ ‫הדברי יחזקאל משינווא‪ ,‬וכידוע דאצל הדברי חיים מצאנז ויו״ח החזיקו ודיברו‬ ‫הרב אביאל יחיאל צדוק שליט״א‬ ‫י שרים אומר‪ ,‬״כי השלמות‬ ‫הרבה מרבינו הגר״א‪ ,‬והנה ז״ל בספרו 'דברי שלום' עמ' פ״ט‪' ,‬ובשלחן הטהור‬ ‫יש״כ על הדברים הנפלאים המובאים בשם מרן רה״י שליט״א‪ ,‬הדברים שמחים‬ ‫האמיתי הוא רק הדביקות בו‬ ‫הוסיף ‪ :‬שאלו להגאון החסיד רבי אליהו מווילנא זצ״ל ״הגר״א״‪ ,‬שיאמר איזהו‬ ‫ומאירים כנתינתם ומה גם שיש דברים ממרן רה״י שליט״א המוסיפים הרבה‬ ‫יתברך״‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך‬ ‫המצוה שיותר קשה לקיימה מכל מצוות שבתורה‪ ,‬והשיב שחקר ודרש היטב‬ ‫בעבודת האדם‪ ,‬ובהשראת השכינה ובהכנסת השמחה אל תוך הבית‪ ,‬ואבוא לדון‬ ‫הדק עד שבירר שמצות שמחת הרגל הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות‬ ‫בקרקע קדם רבינו מרן שליט״א בענין השאלות שהובאו בשמו‪ .‬לגבי השאלה‬ ‫עליו השלום‪ ,‬״ואני קרבת אלהים‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬לאשר החיוב מוטל אקרקפתא דגברא דכל בר ישראל בכל‬ ‫'ישב בסוכה ואחר כך יברך שהחיינו'‪ ,‬יתכן‪ ,‬דהלא קיום המצוה הוא כבר מרגע‬ ‫לי טוב״‪ .‬מתחילים בשלמות‬ ‫הכניסה לסוכה‪ ,‬ואך דהמעשה שעליו נתקנה הברכה הוא הישיבה [אליבא‬ ‫שמונת ימי החג להיות שמח וטוב לב בכל הימים ובכל הלילות בלי שום הפסק‬ ‫וגומרים בטוב‪ .‬חיסרון זה רע‪,‬‬ ‫רגע‪ ,‬ואסור להניח בכל אותו הזמן להעלות על לבנו שום מחשבות והרהור של‬ ‫דהרמב״ם או האכילה להחולקים עליו‪ ,‬ואכ״מ‪ ,‬עי' רא״ש סוכה פרק ד סימן ג]‪ ,‬אך‬ ‫שלמות זה טוב‪ .‬אתה רוצה חיים‪,‬‬ ‫דאגה בשום ענין שבקולם‪ ,‬ושום צער ויגון לא יתקרב בשמחתינו כדי שלא יבטלנו‬ ‫הברכה שייכת לכל המצוה‪ ,‬וכלשון המובא (ברא״ש שם וכ״ה בתשובות הגאונים‬ ‫איכות חיים‪ ,‬חיים רוחניים‪ ,‬חיים‬ ‫משמחה‪ ,‬וזה הוא דבר המסור ללב וצריך ונחוץ לזה הרגל לחזק השמחה בלב‬ ‫שערי תשובה סימן שטו) מרב צמח גאון ״אף על פי שמשנכנס לה צריך לברך‪,‬‬ ‫רוממות‪ .‬אתה רוצה טוב‪ ,‬אתה‬ ‫בעבודה גדולה‪ ,‬ואם כן זו היא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התורה‬ ‫כיון שאין לה קבע אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש הכוס וסעודה לפניו סודרן‬ ‫רוצה שלמות‪ .‬״נצר ל שונך‬ ‫הקדושה‪ ,‬וכן נזכה להתחזק בשמחה' ע״כ‪ .‬בברכת שמחת יו״ט‬ ‫על הכוס״ [וכמבואר גם בלשון תר״י ברכות ו‪ ,‬א מדפה״ר ״שהברכה שמברך‬ ‫בשעת אכילה פוטרת הכל עד אכילה אחרת‪ ,‬שהאכילה היא יותר עיקר מכל‬ ‫מרע ושפתיך מדבר מרמה״‪.‬‬ ‫שאר הדברים‪ ,‬ועל כן עשו עיקר ממנה לחייבו שיברך בשעת אכילה כדי שיפטור‬ ‫רבי אייזיק חבר מדבר בזה‪ ,‬מה‬ ‫לכבוד מרן רה״י הרה״ג ר' דוד כהן שליט״א‪ ,‬מה שהק' רבינו שליט״א‬ ‫השינה והטיול וכל מה שמשתמש בה עד אכילה אחרת״‪ ,‬וע״ע ברא״ש ברכות‬ ‫החומרה הגדולה של לשון הרע?‬ ‫במדור מראה באצבעו על דברי המשנ״ב שצריך לישב מיד אחר ברכת‬ ‫פ״א סי' יג‪ ,‬ועי' ט״ז אורח חיים סימן תרלט ס״ק ז וס״ק כ‪ ,‬אמנם עי' רמב״ן פסחים‬ ‫והוא מבאר כי הדיבור מגדיר את‬ ‫לישב בסוכה קודם שהחיינו דמאי שנא מכל מצוה שאין חוששין להפסק‪.‬‬ ‫ז‪ ,‬א‪ ,‬ואכמ״ל]‪ ,‬ולהכי יש להסמיך המעשה לברכה‪ ,‬שכל עניינה של הברכה‬ ‫הבן אדם‪ ,‬המעלה של אדם זה‬ ‫ונראה דבאמת גם בשאר מצות הוה לן למיחש אלא שכיון שאנו רוצים לברך‬ ‫היא על המעשה שיש בו קביעות [עי' ט״ז אורח חיים סימן תרמג ס״ק ב]‪ .‬ויתכן‬ ‫שהחיינו קודם המצוה א״א באופן אחר משא״כ בסוכה שעדיין יושב בסוכה ושייך‬ ‫עוד‪ ,‬דלעולם בעי' להסמיך הקיום לברכה כל מה שאפשר‪ ,‬ובשאר מצוות א״א‬ ‫מדבר‪ ,‬זה מעלת האדם מה שהוא‬ ‫לברך שהחיינו גם אחרי שישב‪( .‬ובאמת שבחו״ל יש יותר מקום לחשוש כי הוא‬ ‫לחלק הברכות‪ ,‬משא״כ בסוכה הוא מעשה נמשך‪ ,‬ואע״ג דבלולב לא מברכי'‬ ‫המדבר‪ .‬והרי כתוב במשנה‪ ,‬״אלו‬ ‫בספק שהברכה קאי רק על עשיית סוכה שהרי מברכין גם בליל שני וא״כ זה הוה‬ ‫שהחיינו מיד לאחר תחילת הנענוע אף לפמש״כ התוס' דחשיב עובר לעשייתן‬ ‫דברים שאדם אוכל פירותיהם‬ ‫הפסק אלא די״ל דממנ״פ אם אינו סוכות אז גם אינו שייך ברכת לישב בסוכה(‪.‬‬ ‫מחמת הנענועים שבהלל או מחמת מנהגא דאנשי ירושלים מ״מ העיקר הוא‬ ‫בעולם הזה והקרן קיימת לו‬ ‫מה שהק' רבינו על דברי הגרשז״א דמותר להוציא הישן בסוכה מאחר שישן‬ ‫בתחילה שהוא עיקר הנטילה‪ ,‬משא״כ גבי סוכה אין הבדל בתוכן הישיבה ברגע‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬ותלמוד תורה‬ ‫פטור מכל המצוות והק' דהרי יש מ״ד דבעלות השחר צריך לעורר אותו משינתו‬ ‫הראשון מהרגע השני [וכ״ה אף גבי מש״כ הגרעק‪,‬א לדון אי יכול לברך על נ״ח‬ ‫כנגד כולם״‪ .‬על המשנה הזאת‬ ‫ואפי' המ״ד שא״צ להעירו טעמא משום דדמיא לסעודה שהתחיל אינו מפסיק‬ ‫לאחר ההדלקה‪ ,‬דסו״ס העיקר הוא קודם ההדלקה]‪.‬‬ ‫הא בלא״ה היה חיוב להעירו והרי ישן הוא ופטור מכל המצוות‪ .‬ונראה דהנה‬ ‫בתוספתא‪ ,‬״ועל שלוש עבירות‬ ‫הרב יהודה רביץ שליט״א‬ ‫דברי הגרש״ז תמוהים ג״כ מגמרא ערוכה דאסור לישן שינת עראי שמא ירדם‬ ‫נפרעין מן האדם בעולם הזה‬ ‫וצ״ע דהרי כשנרדם הוא כבר היה ישן שינת עראי ופטור ממצוות דגם בשינת‬ ‫במה שהק' רבינו הגר״ד דבסוכה מברכים על שהחינו אחר הישיבה‪ ,‬ומ״ש משאר‬ ‫ואין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬עבודה‬ ‫עראי אין בו דעת וא״כ מה איכפת לי אם נרדם‪ .‬ושאלתי את מו״ר הרה״ג ר' יצחק‬ ‫מצות שבתורה שלא חוששים להפסק ומברכים שהחינו בין ברכת המצות לבין‬ ‫זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪,‬‬ ‫סורוצקין שליט״א בעמח״ס גבורת יצחק והשיב דאף דבשעה שנרדם היה פטור‬ ‫המצוה בעצמה‪ ,‬והנה לכאורה יש ליישב ‪ ,‬וכך ראיתי בדרך אמונה (פי״א ה״ה‬ ‫ולשון הרע כנגד כולם״‪ .‬תלמוד‬ ‫משינה בסוכה מ״מ במה שישן שינת עראי חוץ לסוכה גרם לפטור עצמו ממצות‬ ‫מהל' ביכורים) שהק' דדברי הרמב״ם סתרי אהדדי‪ ,‬דלענין פדיון הבן פסק שמברך‬ ‫תורה הולך כנגד לשון הרע‪[ ,‬זה‬ ‫שינה בסוכה שהרי עכשיו פטור מלישון בסוכה וע״כ אסור לישון שינת עראי‬ ‫שהחינו קודם עשיית המצוה‪ ,‬ומשמע שבעינן עובר לעשיתן‪ ,‬ולענין סוכה פסק‬ ‫גם נמצא בדברי המהר״ל]‪.‬‬ ‫לא מפני שחוששין שיישן חוץ לסוכה רק משום שפוטר עצמו ממצות סוכה‪.‬‬ ‫הרמב״ם שקודם ישב ואח״כ יברך שהחינו ומשמע שאין קפידא לברך קודם‬ ‫והנה הטעם שבעלות השחר מחוייב ליכנס לסוכה הוא כי מאחר שאינו זמן שינה‬ ‫עשיית המצוה‪,‬וכ' ליישב‪ ,‬שבאמת גם בשאר מצות היה עדיף לכתחילה לא‬ ‫ומה פה החיים ומה פה הלשון?‬ ‫ממילא נחשב כשינה חדשה ומחוייב ליכנס לסוכה וא״כ כשירדו גשמים בלילה‬ ‫להפסיק בין הברכה לקיום‪ ,‬אומנם אין לו אפשרות לקיים זה ככבר יוצא ידי‬ ‫החיים של בן אדם זה המדבר‪.‬‬ ‫ונכנס בפנים לישן אכן פטור משינה בסוכה בלילה אבל על השינה החדשה של‬ ‫חובת המצוה משא״כ בישיבת סוכה שהמצוה היא לא מצוה של מעשה אלא‬ ‫אדם מדבר‪ ,‬הוא מאבד את‬ ‫היום שאין גשמים יורדים אזי הוא חייב בסוכה וע״י שהולך לישון עכשיו הוא‬ ‫הישיבה נמשכת וממילא עיקר קיום המצה נמשך ממילא עדיף שפיר להסמיך את‬ ‫מעלת החיים‪ ,‬מאבד את מעלת‬ ‫פוטר עצמו ממצות סוכה של השינה ביום שהוא שינה חדשה וע״כ צריכין לעוררו‬ ‫הברכה לעשיית המצוה ולאחמ״כ לברך שהחינו‪ ,‬ובאמת גם בברכת הפרי מצינו‬ ‫האדם‪ .‬תורה זה פה‪ .‬לשון הגמרא‬ ‫דומיא דאם היה ישן שינת עראי‪.‬‬ ‫שנח' הפוסקים האם יברך קודם את ברכת הפרי או קודם את הברכת שהחינו‪,‬‬ ‫בסנהדרין‪ ,‬״נפש עמל עמלה לו‬ ‫מה שהק' רבינו על דברי המשנ״ב שמסתפק האם דומה מצות ישיבת סוכה כל‬ ‫ובמשנ״ב רכ״ה סקי״א כ' שעל פרי נכון לברך קודם שהחינו ואח״כ ברכת הפרי‬ ‫ז' לדברי הגר״א לענין מצה וצ״ע שהרי רואים שמברכים לישב בסוכה וע״כ‬ ‫וביאר שם בשעה״צ (י״ב) שהוי מטעם שחיישינן להפסק‪ ,‬ואומנם בטלית פסק‬ ‫כי אכף עליו פיהו״‪ ,‬לעמל תורה‬ ‫שיש בה מצוה‪ .‬ונראה להוסיף עוד על קו' רבינו דהנה שמעתי ממו״ר הרה״ג ר'‬ ‫המשנ״ב להיפך שקודם יברך על המצוה ואח״כ שהחינו יש לחלק ואכמ״ל‪ ,‬עכ״פ‬ ‫נברא‪ .‬הכוח של הפה זה תורה‪,‬‬ ‫משה שמעון שאפירא שליט״א שאמר לו מרן הרה״ג ר' משה פיינשטיין זצוק״ל‬ ‫חזינן שיש לחשוש שברכת שהחינו הוי הפסק‪ ,‬וא״כ י״ל שהיכא שאפשר לברך‬ ‫זה מגדל את הבן אדם‪ .‬הפגם הכי‬ ‫שמסתבר בדעת הגר״א דליכא מצות מצה רק פעם א' ביום [ויש לתמוה על זה‬ ‫ללא שהוי הפסק עדיף טפי‪ .‬וביתר ביאור י״ל‪ ,‬דהנה בשו״ע תרנא כ' ״יברך על‬ ‫גדול במדבר‪ ,‬במהות של האדם‪,‬‬ ‫מכמה דוכתי ואכמ״ל] ולפ״ז גם בסוכה אפי' אי נימא דדמיא לדברי הגר״א לענין‬ ‫נטילת לולב ״ושהחיינו קודם שיטול האתרוג כדי שיברך עובר לעשיתו״ וכן נפסק‬ ‫בפה המדבר‪ ,‬זה לשון הרע‪ .‬זה‬ ‫מצה מ״מ לא יהיה מצוה רק פעם א' ביום ולא מצינו בשום מקום שאין לברך יותר‬ ‫גבימ מצות שופר מגילה חנוכה ועוד‪ ,‬אומנם במג״א תרמה כ' וז״ל ״במנהגים כ'‬ ‫הצד הכי גרוע כנגד תורה‪ .‬זה‬ ‫מפעם א' ביום ברכת לישב בסוכה וצ״ע‪ .‬ונראה לתרץ קושית רבינו שליט״א שיש‬ ‫שינענע ואח״כ יברך שהחיינו וכן נוהגין בפוזנ' ול״נ שיברך קודם [לבוש] וצ״ע‬ ‫ב' גדרי חיובי מצוה א] מצוה חיובית שמחוייב לעשותה ב] מצוה קיומית שאם‬ ‫במאי פליגי‪ ,‬ומ״ש משאר מצות שלכו״ע מברך קודם‪,‬ולכאורה י״ל עפ״י מה‬ ‫תורה כנגד כולם וזה לשון הרע‬ ‫עשאה הוה מצוה ג] מצינו בקו' דברי סופרים להגרא״ו ובשערי יושר שער ד'‬ ‫שפליגי הראשונים האם יש חיסרון בעובר לעשייתן בנטילת לולב‪ ,‬וידועים דברי‬ ‫כנגד כולם‪ .‬זה שתי הבחינות‪ ,‬זה‬ ‫ובריטב״א ר״ה ט״ז לענין אסמכתא שיש ענין לעשות רצון ה' אפי' לא צוה בפירוש‬ ‫התוס' בפסחים ז‪ :‬ועוד ראשונים שבנענוע ממשיך קיום המצוה יכול לברך גם‬ ‫לעומת זה‪ .‬ודוד המלך אומר לנו‪,‬‬ ‫לעשותו ואף שאין זה חיוב מ״מ יש כעין חיוב במקצת ולכן לדעת הריטב״א קבעו‬ ‫אחרי הנטילה כל עוד לא הוריד את הלולב מידו‪ ,‬ולכן כ' הגר״א שכל העצות‬ ‫אתה רוצה חיים‪ ,‬אתה רוצה טוב?‬ ‫חכמים לאלו דברים חובה מדרבנן ואינו רק קיומית שתלוי ברצונו לבד אם רוצה‬ ‫המובאות לפוך את האתרוג וכדו' הינם רק לכחילה אבל בדיעבד יכול לברך גם‬ ‫אנחנו באים עכשיו לקבל חיים‪,‬‬ ‫לעשותו רק שאמר הקב״ה שהוא דבר נכון לעשותו‪ .‬וממילא נראה דהא פשיטא‬ ‫אח״כ דהמצוה לא נגמרה‪ ,‬אומנם י״ל שעדיין אי״ז דומה לסוכה‪ ,‬דזה ודאי שעיקר‬ ‫לקבל טוב‪ .‬שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫שיש בכל אכילה וישיבה מצוה קיומית של סוכה ומברכין עליה לישב בסוכה‬ ‫מצות נטילת לולב נתקיימה כבר בנטילה והנענוע הוי רק המשך למצוה בשונה‬ ‫מה העצה? ״נצר לשונך מרע‬ ‫אלא שס״ל שדברי הגר״א אינו רק מצוה קיומית אלא כך הוא רצון הק שהעיר‬ ‫מסוכה שאין הבדל בין תחילת הישיבה להמשך הישיבה והכל הוי חדא מצוה‪,‬‬ ‫הקב״ה שראוי לעשות כן וע״כ אמר הקב״ה שבעת ימים תאכלו מצות שזהו רצונו‬ ‫ולכן י״ל שלענין לולב פסק השו״ע לברך שהחינו קודם הנטילה שיהיה קודם עיקר‬ ‫ושפתיך מדבר מרמה״‪ ,‬זה העצה‪,‬‬ ‫אף אם לא קבעו חובה וממילא נסתפק המשנ״ב אם גם במצות סוכה יש דין זה של‬ ‫קיום המצוה‪ ,‬משא״כ לגבי סוכה כיון שעיקר המצוה מתקיימת גם אחרי שיושב‬ ‫זה העבודה שלנו‪.‬‬ ‫רצון ה' שרמז בתורה בנוסף להמצוה קיומית‪ .‬ובדין נוסף זה יש כמה דינים כגון‬ ‫מבואר שפיר מ״ט עדיף שיברך אחרי הישיבה כדי שלא יהא הפסק בין הברכה‬ ‫(מתוך כנס יסוד לכולל חפץ חיים בעיון‬ ‫לאכול פת וכן להשו״ת יד אליהו ועוד שאין לאכול פת בלפתן בלילה הראשון‬ ‫לישיבה‪ ,‬ובזה יש ליישב שלענין טלית עיקר המצוה היא שהטלית תהיה עליו‬ ‫בקהילת 'רינת יוסף' בשכונת קרית יובל‬ ‫דגמרי' ט״ו ט״ו ה״נ שאין לאכול כל ז' בלפתן {לפי מה ששמעתי ממו״ר הגרמ״ש‬ ‫ולא מעשה העיטוף ולכן פסק המשנ״ב שיברך להתעטף ואחרי שמתעטף יברך‬ ‫בירושלים ‪ -‬שלהי אלול תשפ״ו)‬ ‫בשם ר' משה פיינשטיין שהוסיף שאין מקיימין דינו של הגר״א כל ז' ימי פסח‬ ‫שהחינו כיון שעיקר המצוה נמשכת לאחמ״כ‪ ,‬משא״כ לענין פרי פסק קודם לברך‬ ‫רק אם אכלו בלא תבלין וא״כ לכאו' ה״ה בסוכות} וכן עוד דינים וא״ש‪ .‬הכו״ח‬ ‫שהחינו משום הפסק‪ ,‬ולפי״ז מבואר שפיר שהיכא שאפשר לברך את השהחינו‬ ‫לכבוד התורה ועומליה‪.‬‬ ‫אחרי ולהסמיך את הברכה עדיף טפי ולכן כ' המשנ״ב לברך את השהחינו אחרי‬ ‫ל עי לוי נשמת‬ ‫יו״ל ע״י מערכת 'מראה כהן' שע״י 'תורה דיליה'‪ ,‬מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א‬ ‫הרב אלכסנדר ב״ר אברהם ז״ל‬ ‫הרב יונתן בנימין ב״ר יצחק ז״ל‬ ‫לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות ^ ?‪mc038009090@gmail.co1m‬‬ ‫הרב יעקב ב״ר בנימין הלוי ז״ל‬ ‫מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל‬ ‫הרב דוד ב״ר שמואל לייב ז״ל‬ ‫פרשת לך לך תשפ״ז | שנה כ״ח ‪ -‬קובץ ד' [תתקס״ב]‬ ‫שיעורמרן הגאון‬ ‫רבי אשר וייסשליט׳׳א‬ ‫;כיבוד אב ואם וישוב ארץ ישראל')‬ ‫ולכאורה תימה דהלא לא התירו אלא ללמוד תורה ולישא‬ ‫אך באמת עצם מה שכתב בפנים יפות ובחכמ” א ללמוד‬ ‫”ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך”‬ ‫אשה ולא בשאר מצוות גמורות‪ ,‬וק” ו לבקר חברים דאין בו‬ ‫הלכה מדברי המדרש הוא תימה מתרי ותלת טעמי‪:‬‬ ‫(י״ב א׳)‪.‬‬ ‫כל מצוה גמורה‪ .‬וע”כ נראה דיש ד' גדרים חלוקים בהלכה זו‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין למדין הלכה מן האגדה כמ” ש בירושלמי (פאה יייג‬ ‫”לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר‪ ,‬אצא ויהיו מחללין‬ ‫א‪ .‬אין כל היתר לצאת לצמיתות מארץ ישראל לחו”ל‪ ,‬דלא‬ ‫עיא‪ ,‬חגיגה ז' עיב)‪ .‬ואף שנחלקו גדולי האחרונים השבות יעקב‬ ‫בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו‪ ,‬אמר לו‬ ‫התירו אלא בדעתו לחזור והוא יוצא לישא אשה או ללמוד‬ ‫והנודע ביהודה בענין זה‪ ,‬לדעת השבות יעקב (חייב סימן קעייח)‬ ‫הקב״ה‪ ,‬לך אני פוטרך מכבוד אב ואם‪ ,‬ואין אני פוטר לאחר‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫אין הדברים אמורים אלא כאשר דברי האגדתא נסתרים מן‬ ‫מכבוד אב ואם‪ ,‬ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך‪,‬‬ ‫ההלכה‪ ,‬ולדעת הנודע ביהודה (תניינא ירד סימן קסיא) בכל ענין‬ ‫בתחילה וימת תרח בחרן ואח״כ ויאמר ה׳ אל אברם” (בראשית‬ ‫ב‪ .‬אם דעתו לחזור מותר לו לצאת ללמוד תורה ולישא‬ ‫אין למדין מן האגדה‪ ,‬בנידון דידן הדברים לפי פשטותן נסתרים‬ ‫רבה ל״ט ז׳)‪.‬‬ ‫אשה ואף לשם פרנסה‪ ,‬ואעפ ” י שיצטרך לשהות זמן מסויים‬ ‫מן ההלכה‪ ,‬שהרי לא מצינו בש”ס אלא ללמוד תורה ולישא‬ ‫בחו”ל‪ ,‬וזה טבע הדברים דהיוצא ללמוד תורה שוהה אצל רבו‬ ‫זמן מסויים עד שימלא כריסו בתורה‪ ,‬וגדולי התנאים כמו ר'‬ ‫אשה‪ .‬ועוד דהלכה פשוטה שאינו שומע בקול אביו לבטל מצוה‬ ‫א‪ .‬מניעה מישוב א״י משום כיבוד אב‬ ‫כלשהי ואף לא מצוה דרבנן‪ ,‬כנ”ל [ובכל עיקר המחלוקת בין‬ ‫נחלקו גדולי הפוסקים במי שרוצה לעלות לארץ ישראל‪,‬‬ ‫עקיבא ור' חנניה בן חכינאי (כתובות סיב עיב) עזבו את ביתם‬ ‫‪I‬‬ ‫והלכו ללמוד בבי רב שנים רבות‪ ,‬וכך גם היוצא לחפש פרנסה‬ ‫או לישא אשה‪ ,‬דלפעמים צריך לשהות זמן ממושך בחו”ל‪,‬‬ ‫השבו” י לנוב” י עיין במנחת אשר (במדבר סימן צייד)]‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלא מיירי לפני מתן תורה‪ ,‬ואין ללמוד מזה הלכה‬ ‫ואביו מבקש ממנו להישאר במקום מגוריו סמוך לו בחוץ לארץ‪,‬‬ ‫כיצד ינהג‪ ,‬ולחילופין במי שגר בארץ ישראל ואביו שבחו״ל‬ ‫מבקש ממנו לצאת לחו״ל כדי לשמשו‪ .‬ונחזה אנן‪.‬‬ ‫דמ” מ בדעתו לחזור מותר‪.‬‬ ‫לדורות‪.‬‬ ‫בשו” ת התשב״ץ (ח״ג סימן רפ״ח) הפליג בשבחה של ארץ‬ ‫ג‪ .‬היוצא לזמן מועט לסחורה או לעסק מסויים וכן לבקר‬ ‫ג‪ .‬הלא אין מפורש במדרש דמשום יישוב ארץ ישראל נגעו‪,‬‬ ‫ישראל ‪ ,‬ובתוך דבריו כתב‪:‬‬ ‫חברים מותר לצאת כל שאינו יוצא לטייל בעלמא‪ ,‬דכל שיוצא‬ ‫ולכאורה נראה טפי לפרש שהקב”ה בא לנסות את אברהם‬ ‫משום ענין חשוב שיש בו קצת גדר מצוה מותר אם יציאתו‬ ‫בנסיונות גדולים וקשים‪ ,‬וזה שאמר דאעפ” י שקשה לו לעזוב‬ ‫”ואין מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא ללמוד‬ ‫את אביו הזקן ואף יתחלל שם שמים על ידי כך‪ ,‬מ” מ צוהו‬ ‫תורה אם אינו מוצא בארץ ישראל מי שילמדנו‪ ,‬או מפני כיבוד‬ ‫לזמן מועט‪.‬‬ ‫הקב”ה ”לך לך מארצך וכו”׳ אבל לאחרים לא היה הקב”ה מנסה‬ ‫אב ואם”‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יציאה שאין בה דיורים כלל כגון היוצא לקבל פני אמו‬ ‫בכך‪ ,‬ולא היה מצוה עליהם להתבטל מכבוד אביהם‪ ,‬אבל אין‬ ‫וחידוש יש בדבריו‪ ,‬דהלא בעבו” ז (ייג עיא) לא אמרו אלא‬ ‫וכדו' לענ”ד מותר‪ ,‬ואין זה בכלל האיסור לצאת מארץ ישראל‬ ‫זה ענין ליישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫שמותר לצאת ללמוד תורה ולישא אשה ולא אמרו שמותר‬ ‫לחו”ל כמבואר‪.‬‬ ‫ומשום כל זה נראה דאין ללמוד כלל מדברי המדרש שאדם‬ ‫אף משום כיבוד אב ואם‪ .‬ולכאורה פשוט שלא ישמע לאביו‪,‬‬ ‫אך באמת גם בזה תמה אני על החכמת אדם מה ראה ללמוד‬ ‫כשם שאינו שומע לאביו לבטל כל מצוה אחרת‪ ,‬שאתה ואביך‬ ‫חייב לשמוע בקול אביו ולהימנע מיישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הלכה זו ממעשה דרב אסי ורב יוחנן‪ ,‬והלא דבריו נסתרים‬ ‫חייבין בכבוד המקום כמבואר ביבמות (ו' ע״א) ”יכול אמר לו אביו‬ ‫מפרש” י שם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביציאה לזמן מועט וכשדעתו לחזור‬ ‫היטמא או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו ת”ל (ויקרא י״ס‬ ‫דהנה ז”ל הגמ'‪” :‬רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה‪ .‬אמרה‬ ‫ג') איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין‬ ‫ולכאורה אין מקור לדברי התשב” ץ אלא מהא דמס' קידושין‬ ‫ליה‪ ,‬בעינא תכשיטין‪ ,‬עבד לה‪ .‬בעינא גברא‪ ,‬נייעין לך‪ .‬בעינא‬ ‫בכבודי”‪ .‬וכפי שנפסק ברמב”ם (הל' ממריםפ”ו הייב) ובשו” ע (סי'‬ ‫(לעילאותא') דר‪ ,‬יוחנן התיר לרב אסי לצאת מארץ ישראל לקבל‬ ‫גברא דשפיר כותך‪ ,‬שבקה ואזל לארעא דישראל‪ .‬שמע דקא‬ ‫ר”מ סעיף ט”ו)‪.‬‬ ‫פני אמו‪ ,‬אך באמת כבר כתבתי במנחת אשר (במדבר סימן ציט‬ ‫אזלה אבתריה‪ ,‬אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה‪ ,‬מהו לצאת‬ ‫אות ז') את הנלענ”ד דביציאה לזמן מועט שאין בו מגורים כלל‪,‬‬ ‫ובחכמת אדם משפטי ארץ (י״אה') כתב‪:‬‬ ‫מארץ לחוצה לארץ‪ ,‬א”ל אסור‪ ,‬לקראת אמא מהו‪ ,‬א”ל איני‬ ‫אין איסור אלא מדת חסידות בלבד‪ ,‬ומה שמצינו דאף בדעתו‬ ‫” מי שיש לו אב ואם ומוחין בידו מלעלות‪ ,‬צ” ע אם מחוייב‬ ‫יודע‪[ .‬אתרח] פורתא הדר אתא אמר ליה‪ ,‬אסי נתרצית לצאת‪,‬‬ ‫לחזור אסור לצאת כי אם ללמוד תורה ולישא אשה‪ ,‬היינו‬ ‫לציית אותם מדין כיבוד‪ ,‬או דינו כשאר מצות שאם יצוו לאדם‬ ‫המקום יחזירך לשלום‪ .‬אתא לקמיה דרבי אלעזר‪ ,‬א” ל חס‬ ‫כשיוצא על מנת לגור בחו”ל‪ ,‬אלא שדעתו לחזור לאחר זמן‪,‬‬ ‫לבטל אחד מהמצוות לא ישמע להם‪ ,‬כדאיתא ביו”ד סי’ ר” מ”‪.‬‬ ‫ושלום דלמא מירתח רתח‪ ,‬א”ל מאי אמר לך‪ ,‬אמר ליה המקום‬ ‫ובזה אמרו שאסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל‪ ,‬אבל היוצא‬ ‫ובבינת אדם (שם סיק ג') הביא את דברי התשב” ץ כמקור‬ ‫יחזירך לשלום‪ ,‬אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך”‪.‬‬ ‫לרגעים או לזמן מועט ביותר על מנת לקבל פני אביו ואמו‬ ‫לספיקו‪ ,‬אלא שתמה על דבריו מן ההלכה הפשוטה שאין כיבוד‬ ‫ופרש” י ”נתרצית לצאת‪ ,‬סבור היה שדעתו לחזור למקומו‬ ‫פשיטא לי שאין בזה איסור גמור אלא מדת חסידות בלבד‪.‬‬ ‫אב ואם דוחה כל מצוה שהיא‪.‬‬ ‫לבבל‪ .‬יחזירך לשלום‪ ,‬עד מקומך”‪.‬‬ ‫וכבר תמה המהרי” ט בחידושיו לקידושין (שם) על הא דרב‬ ‫ובתחילה כתב ראיה לדברי התשב” ץ מקידושין (ל״א עייב)‬ ‫הרי דרבי יוחנן לא נתן לו כל היתר‪ ,‬ולא הבין כלל את שאלתו‬ ‫אסי ורבי יוחנן‪:‬‬ ‫דרב אסי שאל לרבי יוחנן אם מותר לו לצאת מארץ ישראל‬ ‫וחשב שרב אסי מתכוין לחזור ולגור בבבל‪ ,‬וא”ל דאם החליט‬ ‫” תימה דמה איסור לצאת לקראת אמו אפילו לקראת‬ ‫לקבל פני אמו וא”ל ר” י המקום יחזירך לשלום‪ ,‬הרי שהתיר‬ ‫לחזור לבבל הקב”ה יעזור שיגיע למחוז חפצו בשלום‪.‬‬ ‫אחרים כיון שאינו יוצא להשתקע‪ ,‬דאע”ג דאמרינן בשלהי‬ ‫לו לצאת מארץ ישראל לחו”ל בשביל כבוד אמו וק” ו שפטור‬ ‫אלא שלכאורה יש ללמוד מן העובדה שמ” מ רב אסי הלא‬ ‫כתובות אסור לצאת מא” י אפילו לבבל‪ ,‬זהו לדור‪ ,‬אבל לסחורה‬ ‫מלעלות לארץ ישראל‪ ,‬ודחה דשאני התם שלא היה יציאה‬ ‫יצא‪ ,‬אך אין זה קשור לדברי רבי יוחנן‪ ,‬ואינני זוכר אם יש מן‬ ‫או לעסק שיש לו שם פשיטא דמותר‪ ,‬וכן הא דאמרינן בס ”פ‬ ‫גמורה‪ ,‬אך בשם ידידו הרבני מו”ה לוי כתב דאף לתלמוד תורה‬ ‫הראשונים שפירשו עובדה זו בדרך אחרת‪.‬‬ ‫מי שאחזו כי הוו מפטרי רבנן מהדדי מעכו הוו מפטרי משום‬ ‫ולישא אשה לא התירו אלא ע” מ לחזור כמ” ש בעבו” ז שם וכ”ה‬ ‫דאסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל מחמירים היו על עצמן‬ ‫ברמב”ם [ועי” ש שאין דבריו ברורים ואכמ”ל]‪.‬‬ ‫אמנם מצינו עובדא זו גם בירושלמי (נזיר ליד עיא) ושם איתא‪:‬‬ ‫לצאת ללא דבר וכו'”‪.‬‬ ‫ושוב הביא את דברי המדרש הנ”ל באברהם אבינו כראיה‬ ‫”מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו‪ ,‬ר' יסא שמע דאסית אימיה‬ ‫ומשום כך פירש דרב אסי שאל כיון שכהן היה האם מותר‬ ‫ברורה לדברי התשב” ץ דאי לאו שפטר הקב”ה לאאע”ה‬ ‫לבוצרה‪ ,‬אתא ושאל לר' יוחנן מהו לצאת‪ ,‬א”ל מפני סכנת‬ ‫לו לצאת משום כבוד אם ולטמא עצמו בטומאת ארץ העמים‬ ‫מכיבוד אב‪ ,‬אין מצות ישוב א” י דוחה כבודם‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫דרכים צא‪ ,‬ואם בשביל כבוד אמך איני יודע‪ .‬אמר רב שמואל‬ ‫דרבנן‪ ,‬אבל לא חשש כלל לאיסור יציאה לחו”ל‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫ועיין בפנים יפות (בראשית ייב א') שאף הוא למד מדברי‬ ‫בר רב יצחק עוד היא צריכה לר' יוחנן‪ ,‬אטרח עלוי ואמר‪ ,‬גמרת‬ ‫ומדברי המהרי” ט משמע דאין איסור לצאת אלא כשהוא‬ ‫המדרש דכיבוד אב ואם דוחה ישוב ארץ ישראל ופטור מלעלות‬ ‫לצאת תבוא בשלום‪ ,‬שמע ר' לעזר ואמר אין רשות גדולה‬ ‫יוצא להשתקע בחו” ל אלא שדעתו לחזור לאחר זמן‪ ,‬אבל‬ ‫לארץ ישראל במקום כיבוד אב ואם‪ ,‬ופירש מה שאמרו ”לך אני‬ ‫מזאת”‪.‬‬ ‫היוצא לזמן קצר לסחורה או לעסק אף שהוא שוהה זמן מה‬ ‫פוטרך מכבוד אב ואם‪ ,‬ואין אני פוטר לאחר מכבוד אב ואם”‪,‬‬ ‫ושני חידושים יש בירושלמי שלא כבבלי‪:‬‬ ‫דמשום שתרח היה עובד עבו” ז לכך אין מצוה לכבדו‪ ,‬אבל‬ ‫בחו” ל ויושב שם כגר ותושב אין בו איסור‪ .‬אך מ” מ לדידי‬ ‫א‪ .‬מדברי הירושלמי מבואר שר' לעזר אכן פירש את דברי‬ ‫פשיטא לי דמי שיוצא לזמן מה לקבל פני אביו ואמו או אף‬ ‫המחוייב בכבוד אביו פטור מלעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ר' יוחנן כנתינת רשות‪ ,‬ומסתבר לפרש כן גם את הבבלי‪.‬‬ ‫פני חבירו ואינו יוצא כלל לגור בחו”ל אף לא יום אחד אין בו‬ ‫ובספרו המקנה עמ”ס קידושין (ל”א ע”ב דייה אינו יודע) לא‬ ‫ב‪ .‬ראיה לשיטת מהרי” ט שהשאלה לא היתה משום יציאה‬ ‫איסור כלל‪ ,‬ולפיכך יצא רב אסי לקבל פני אמו‪.‬‬ ‫הביא את דברי המדרש‪ ,‬אך כתב מדעתא דנפשיה דלכאורה יש‬ ‫מארץ ישראל לחו”ל‪ ,‬אלא משום שרב יסא כהן היה ושאלו‬ ‫והנה איתא במלאכת חול המועד (סימן תקליא) דמי שיצא‬ ‫ללמוד ממה שצוה הקב”ה לאברהם אבינו לך לך מארצך שישוב‬ ‫אם מותר להיטמאות בטומאת ארץ העמים בשביל כבוד אמו‪.‬‬ ‫לחו”ל ברשות כגון לפרנסתו וחזר תוך ימי המועד התירו לו‬ ‫ארץ ישראל דוחה כיבוד אב ואם‪ ,‬אלא שיש לדחות דאברהם‬ ‫ובאמת כתב המהרי”ט שמצא ראיה לדבריו בירושלמי סנהדרין‬ ‫לגלח בחוה” מ‪ ,‬אבל היוצא שלא ברשות כגון לטייל אסור‬ ‫אבינו גר היה וכקטן שנולד דמי שפטור מכבוד אביו‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫' |‬ ‫פרק כלל גדול‪ .‬ופשוט שיש כאן טעות דפוס דאין במס‬ ‫עליו להתגלח‪ ,‬ובמגן אברהם (סקיז) כתב דהוא הדין מי שיצא‬ ‫ולא הבנתי איך עלה על לבו שיש ללמוד הלכה מציווי‬ ‫סנהדרין פרק כלל גדול אלא כוונתו לירושלמי זה במס' נזיר‬ ‫לבקר חברים מותר לו לגלח במועד דגם זה חשוב דבר מצוה‬ ‫אישי של הקב”ה בעשרה נסיונות שניסה את אברהם אבינו‪,‬‬ ‫פרק כהן גדול‪ ,‬וכפי הנראה היה כתוב פרק כ” ג ובטעות הבינו‬ ‫וכמבואר בשו” ע (סוסיי רמיח) דהיוצא לבקר חברים מותר לו‬ ‫וכי נלמוד מעקידת יצחק שמותר לאדם לשחוט את בנו [ואין‬ ‫שהכוונה לכלל גדול ובאמת הכונה לפרק כה”ג שבמס' נזיר‪.‬‬ ‫להפליג בספינה ג' ימים לפני השבת דחשיב דבר מצוה‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫לדחות דבאמת לא שחטו בסוף]‪ ,‬ואכמ”ל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ומשום כך לא מצינו בשום מקום בש”ס שאסור לגור בחו”ל‬ ‫והנה בבהגר” א (סימן תקל״א ס”ד ד”ה והוא שלא) כתב דמשמע‬ ‫וחובה יש לדור בארץ ישראל‪ ,‬ולא מצינו אלא שאסור לצאת‬ ‫בירושלמי דכל האיסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ‬ ‫מארץ ישראל לחו”ל‪ ,‬ולא מצינו שחיוב יש לעלות מחו”ל לארץ‬ ‫אינו אלא בכהן משום טומאת ארץ העמים‪ ,‬ולפי זה נראה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הנראה בהנ״ל וביסוד גדר המצוה‬ ‫דהירושלמי לשיטתו אזל במה שפירש בשאלתו של רב אסי‬ ‫ונראה ברור דאף האיסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל אינו‬ ‫והנראה עיקר בזה‪ ,‬שדין ישוב ארץ ישראל כדין כל שאר‬ ‫שהיתה מטעם טומאת ארץ העמים‪.‬‬ ‫מה” ת אלא איסור דרבנן‪ ,‬דמה” ת לא מסתבר כלל לחלק בין‬ ‫מצוות התורה שדוחים מצות כיבוד אב ואם ואינם יכולים‬ ‫החובה לעלות לארץ ישראל והאיסור לצאת ממנה‪ ,‬דממ” נ‬ ‫למחות בבנם שרוצה לקיים מצוה זו‪ ,‬וכמבואר בכל הפוסקים‬ ‫ג‪ .‬דעות הסוברים שישוב א”י קודם‬ ‫אם חובה היא לגור בארץ ישראל חייבין לעלות‪ ,‬ואם אין זה‬ ‫הנ”ל‪ ,‬שלא כדברי החכמת אדם‪.‬‬ ‫אך לעומת דברי התשב״ץ והחכמת אדם מצינו מקורות‬ ‫חובה מה איסור לצאת‪ .‬ומשום כך נראה עיקר דאין מה” ת‬ ‫אך מאידך נראה‪ ,‬דהגר בחו”ל ואביו צריך לו‪ ,‬אינו מחוייב‬ ‫מפורשים בדברי הראשונים והפוסקים שאין להמנע מלעלות‬ ‫חובה לגור בארץ ישראל כמבואר‪ ,‬אלא מצוה גדולה ועצומה‬ ‫לעלות לארץ ישראל ולעזוב את אביו ואמו‪ ,‬דכבר הארכתי‬ ‫לארץ ישראל משום כיבוד אב‪ ,‬ונפרט‪:‬‬ ‫שחז”ל הפליגו בחשיבותה‪ ,‬ומשום כך תיקנו חכמים דמי שכבר‬ ‫במנחת אשר בראשית (סימן נח) לבאר וליישב את התימה‬ ‫זכה לגור בארץ ישראל אסור לו לצאת ממנה אלא ללמוד תורה‬ ‫א‪ .‬בשו” ת מהר”ם מרוטנבורג )דפוסברלין סימן ס' [ל״ח]) כתב‪:‬‬ ‫הגדולה על רבבות אלפי ישראל ובכללם רבנן ותלמידיהון יושבי‬ ‫ולישא אשה‪ ,‬וכן משום פרנסה‪.‬‬ ‫”וששאלת אם האב יכול לעכב ע” י בנו מלעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ארץ העמים בכל דור ודור למה לא טרחו לעלות לארץ ישראל‬ ‫ולולי דמיסתפינא הוי אמינא עוד לדרכנו‪ ,‬דהנה כתבו התוס’‬ ‫ולקיים מצוה זו שלדעת הרמב”ן (סהמ”צ מצ”עד‪ ,‬שכחתהרב‪ ,‬ורמב״ן‬ ‫כיון דקיימא לן (כתובות ק״י ע״ב) מצוה לעלות‪ ,‬וכתיב (ויקרא י”ט‬ ‫בעבו” ז (י”ג ע”א ד״ה ללמוד) דרק בהני תרי מצוות התירו לצאת‬ ‫עה״תבמדברל”ג נ”ג) היא מצות עשה‪ ,‬ואף לדעת הרמב”ם ביארתי‬ ‫ג') אני ה’‪ ,‬דבכל דבר מצוה לא ישמע לו‪ ,‬דכבוד המקום קודם”‪.‬‬ ‫מארץ ישראל משום חשיבותן וחומרתן דהיינו ללמוד תורה‬ ‫במנחת אשר (במדבר סימן צ״ס אות ח’) דאף לשיטתו הוי מצוה‬ ‫וכך כתב גם שם בסימן צ”ג [ע”ט]‪.‬‬ ‫ולישא אשה אבל לא בשאר המצוות‪ ,‬אך מהשאילתות הביאו‬ ‫גמורה אלא שאין מצוה זו בכלל מנין התרי” ג כיון שאין בה‬ ‫דהני מצוות קלות הן‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשו” ת המבי” ט (ח״אסימן קל״ס) דן במי שנדר נדר לעלות‬ ‫ציווי מפורש אבל ידענו שזה רצון ה’ דלא לחינם הבטיח הקב”ה‬ ‫ואי בדידי תליא הוי אמינא דלא משום חומרתן של שתי‬ ‫לאברהם אבינו לזרעך אתן את הארץ הזאת‪ ,‬וכן ליצחק וכן‬ ‫לארץ ישראל ולגור בצפת‪ ,‬ואביו ואמו אינם מניחים אותו ללכת‬ ‫מצוות אלה התירו לצאת מארץ ישראל לחו”ל כדי לקיימן‪,‬‬ ‫ליעקב‪.‬‬ ‫לדור שם‪ ,‬וגם אשתו מתנגדת‪ ,‬כיצד עליו לנהוג‪.‬‬ ‫אלא משום ששני אלה לא מצוות בעלמא הן‪ ,‬אלא יש בהם כדי‬ ‫וביארתי לפי המבואר בדברי הראשונים וכ”ה ברמ” א (סימן‬ ‫וכתב שגם אילולי הנדר עליו לעלות לא” י ולא לחוש לרצון‬ ‫לקבוע את עיקר מעמדו ויעודו בעולם‪ ,‬דאינו דומה ת” ח לע”ה‬ ‫תרנ״ו ס״א) דאין האדם חייב לבזבז הון רב על המצוות‪ ,‬ובמנחת‬ ‫אביו ואמו‪ ,‬והרי זה דומה לאמר לו אביו הטמא למת או לבטל‬ ‫כי הם חיינו ואורך ימינו‪ ,‬ומצא אשה מצא טוב וחלילה מוצא אני‬ ‫אשר בראשית (שם) דנתי כעי” ז לגבי צער וטורח‪ ,‬וביארתי‬ ‫שאר מצוות שלא ישמע להם‪ ,‬ולאחר שהאריך בזה כתב‬ ‫את האשה מר ממות‪ ,‬וכיון שהן הם עיקרי חיותו של אדם דוחים‬ ‫דכשם שאין האדם מחוייב להוציא הון רב על המצוות‪ ,‬כמו‬ ‫במסקנת דבריו שחייב איש זה לקיים נדרו של מצוה ואין אביו‬ ‫הם את המצוה של יישוב ארץ ישראל‪ .‬ולפי” ז אפשר שגם מה‬ ‫כן אינו חייב לטרוח טירחא מופלגת ולהצטער ביסורים קשים‬ ‫ואמו יכולים לעכבו‪.‬‬ ‫שאמרו שמי שאין פרנסתו מצויה היינו הך‪ ,‬ודומה הדבר למה‬ ‫בקיום מצות עשה‪ ,‬ונראה לפי” ז דאין האדם חייב לעקור‬ ‫שהתירו לצאת בשביל ת” ת ונשיאת אשה‪ ,‬דגם פרנסת האדם‬ ‫ג‪ .‬וכך כתבו בשו” ת מעיל צדקה (סימן ל״ו) ושו” ת בית יהודה‬ ‫מביתו הוא וכל משפחתו ולקפח את פרנסתו ולנטוש את‬ ‫והרווחתו הם מעיקרי חיותו של אדם לשבט או לחסד לשמחה‬ ‫ארצו ומולדתו כדי לקיים מצות עשה של ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫למהר” י עייאש (יו”ד סימן נ”ד)‪.‬‬ ‫או לשברון לב ודוחה ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ואפשר דמצד עצם גדר המצוה אין ישוב ארץ ישראל חיוב‬ ‫ובמעיל צדקה שם הפליג לפסוק בכמה אנשים שהחליטו‬ ‫ולדרכנו יש לתת קצת טעם ותבלין בחידושו של התשב” ץ‪,‬‬ ‫אלא מצוה‪ .‬וכבר ביארתי במק”א דלא כל מצ” ע מוגדרת מעצם‬ ‫לעלות לא” י הם ונשיהם והטף‪ ,‬ואנשי עירם רננו אחריהם‬ ‫דאף כיבוד אב ואם מן המצוות שיש בהם כדי להשפיע השפעה‬ ‫מהותה כחיוב‪ ,‬ויש מצוות שמרוב יקרתם וחיבתן על האדם‬ ‫שאסור להם לעלות משום הסכנה לטף וטלטולי הדרך‪ ,‬ופסק‬ ‫גדולה על איכות החיים אם לא של הבן אזי של אביו ואמו‪ ,‬ויש‬ ‫לשאוף ולהשתדל בכל עוז לקיימן אף שאינם חיוב ואין בהם‬ ‫לפי דברי המבי” ט דאם אינו צריך לשמוע בקול אביו ואמו ק” ו‬ ‫לדון אפוא אם מצוה זו דוחה מצוות ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫גדר ביטול מצות עשה‪ .‬ואפשר שכך גם במצוות ישוב ארץ‬ ‫שלא ישמע אפילו אם יגזרו בי”ד שלא יעלו‪ ,‬עי”ש‪.‬‬ ‫והדברים עמוקים ועדיין צ” ע בכ” ז‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬מכיון שאצל רבים מצוה זו קשה ביותר ואין דעותיהן‬ ‫ולמעשה אני מורה ובא דאם ההורים מוחין בבן שלא יעלה‬ ‫דומין זה לזה ואי אפשר לקבוע בזה שיעור וגבול באיזה ענין‬ ‫ובפתחי תשובה (אהעייז סי' עייה סקייו) הביא את דברי מהר”ם‬ ‫לארץ ישראל משום שהם קשורים לילדיהם ולנכדים אין הבן‬ ‫ומצב חייב האדם לעלות לארץ ישראל‪ ,‬קבעו חכמים שאין‬ ‫והמבי”ט ומעיל צדקה ותמה על דברי התשב” ץ‪ ,‬עי” ש שהאריך‬ ‫צריך לשמוע בקולם‪ ,‬כיון דאין זה חיוב גמור מצד כיבוד אב ואם‪.‬‬ ‫מצוה זו חובה אלא רשות‪ ,‬אך גדולה וחביבה היא לאין ערוך‪.‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫•‬ ‫ברי או •ה‬ ‫>‬ ‫עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו‬ ‫הקדושים א שר מסרו נפשם על קדו ש ת ה׳‪.‬‬ ‫זכות אבות‪ ,‬אין זה ענין דוקא לע שרת הנסיונות‪ ,‬אלא‬ ‫״עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום‬ ‫וכבר אמרו במדר ש (שיר השירים ז׳ א׳ י׳) ב שעה שמסרו‬ ‫לכל מעשיו הכבירים של האדם הגדול בענקים‪ ,‬והרי‬ ‫ועמד בכלם‪ ,‬להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו‬ ‫חנניה מי שאל ועזריה עצמן לתוך כבשן הא ש יבאותה‬ ‫כבר כתב התוס׳ יויט במ שנה הקודמת שאברהם ע שה‬ ‫השלום" (אבות פרק ה' משנה ג')‪.‬‬ ‫שעה קרא הקביה למלאכי ה שרת כלן ואמר להם רדו‬ ‫מעשים טובים שראויים היו להיעשות עיי כל העולם‬ ‫ופרשייי שלא הרהר אחר מידותיו של הקבייה‪ ,‬והביאו‬ ‫כולו במשך ע שרה דורות‪ .‬ועוד אמרו (קידושין פ״ב עייא‪,‬‬ ‫הפקה‪' :‬ו אנו הו' ‪05331.05646‬‬ ‫נשקו שפתותיהן של אבותיהם של אלו‪ ,‬שכ שם שפעלו‬ ‫התוס׳ יוייט‪.‬‬ ‫הם לפני באש‪ ,‬כך פעלו לפני בניהם בא שי‬ ‫יומא כיח עיב) שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד‬ ‫וכנראה שמעלה מיוחדת‪ ,‬נעלית ונשגבה לעמוד‬ ‫שלא ניתנה‪ ,‬ועוד כתב הרמבים (ריש הל׳ עבוייז) שנתקבצו‬ ‫דרק בכוחם של האבות זכו אף הם‪ ,‬וזכו כל הדורות‬ ‫בנסיונות החיים הק שים ולקבלם באמונה ובאהבה מבלי‬ ‫אליו אלפים ורבבות ושתל בלבם א ת אמונת הייחוד‪,‬‬ ‫הבאים אחריהם למסור נפשם על קידוש ה׳‪.‬‬ ‫להרהר אחרי מידותיו‪ .‬וזכרוני בצעירותי ש שמעתי מכייק‬ ‫ומה חידוש וחשיבות יש בטובה שמקבלים אנו מע שרה‬ ‫ופירשתי בדרך זה א ת מה שאמרו בגיטין (גיטין נייז‬ ‫מוייר בעל דברי יציב זצייל כשדיבר על מה שעבר עליו‬ ‫הנסיונות שאברהם אבינו עמד בהם‪.‬‬ ‫עייב) במעשה דחנה ושבעת בניה שמסרו א ת נפ שם על‬ ‫בשואה האיומה והנוראה שם שיכל א ת א ש ת נעוריו‬ ‫ונראה בזה דכא שר עמד אברהם אבינו בכל הנסיונות‬ ‫ואחד ע שרה ילדיו ונ שאר בודד כערער בערבה‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫קדו שת השם וכא שר קטן בניה הוצא להורג אמרה לו‬ ‫הללו במסירות נפש נטע בזרעו כוחות לעמוד בנסיונות‬ ‫ילך ואמור לאברהם אבינו‪ ,‬אתה עקדת מזבח אחד ואני‬ ‫"לרגע אחד לא הרהרתי אחר מידותיו של הקבייה‪ ,,,‬רעד‬ ‫שיעמדו בהם בכל דור ודור‪ .‬וכל המסירות נפ ש של‬ ‫וצמרמורת אחזוני ל שמע הדברים‪.‬‬ ‫עקדתי שבעה מזבחותי‬ ‫ישראל לדורותיהם שאלפים ורבבות מסרו א ת נפ שם‬ ‫ודבריה של א שה זו לכאורה דברי תימה הן‪ ,‬וכי‬ ‫זה כחו של צדיק יסוד עולם שהאמין בהקבייה‬ ‫ונהרגו על קידוש שמו הגדול‪ ,‬אין זה אלא מכוחם של‬ ‫כוונתה להתריס באבינו אברהם ויצחק בנו ולומר אני‬ ‫ובמידותיו אמונה שלימה ודבק בו באהבה בכל לבב‪ ,‬וזה‬ ‫האבות ומכוחו של אותו זקן אברהם אבינו‪.‬‬ ‫גדולה מכם‪ ,‬ואף שאין אדם נתפס על צערו‪ ,‬אך אם‬ ‫מעלתו של אברהם אבינו שעמד בכל ע שרת הנסיונות‬ ‫ולפיכך נתנסה אברהם אבינו בע שרה נסיונות‪,‬‬ ‫ולא הרהר אחר מידותיו של הקבייה‪.‬‬ ‫דבריה אכן אינם ראויים להיאמר לא היו חזיל מצטטים‬ ‫ונסיונות אלה הקיפו א ת כל תחומי החיים וכל רובדי‬ ‫אותם‪ ,‬ואם אכן חזיל מספרים על אמירה זו‪ ,‬עיכ אמירה‬ ‫עוד כתב התוס׳ יוייט‪:‬‬ ‫נפש האדם ותכונותיו‪ ,‬כדי לתת לבני ישראל לדורותיהם‬ ‫ראויה ונכונה הוא ויש לנו ללמוד ממנה‪.‬‬ ‫תקומה ותוחלת בנסיונות שונים ומשונים שיתנסו בהם‬ ‫״אבינו‪ .‬שאנו זוכים ומקבלים טובה בזכותו זה שעמד‬ ‫והנראה בזה שהיא התכוונה להודות לאברהם אבינו‬ ‫לאורך השנים‪.‬‬ ‫בכל נסיונותיו‪ ,‬לפיכך קראו התנא בכאן אבינו‪ .‬נראה ליי‪.‬‬ ‫ולהכיר לו טובה‪ ,‬אתה עקד ת מזבח אחד ובכחך הגדול‬ ‫ושיטות שונות מצינו מה הן ע שרה הנסיונות‪,‬‬ ‫ולכאורה תימה‪ ,‬הלא זה שמו לעולם וזה זכרו לדור‬ ‫זכיתי אני לעקוד שבע מזבחות!‬ ‫הרמבים בפירוש המשנה‪ ,‬הרעיב והגריא לפי פרקי דרבי‬ ‫דור אברהם אבינו רא ש וראשון לאבותינו הקדושים וכי‬ ‫(אמנם אין פירוש זה מתיישב בלשון חזייל במדרש איכה [פרשה‬ ‫אליעזר מנו בזה נסיונות שונים זה מזה‪ ,‬אך נראה לכויע‬ ‫צריך הסבר בכל מקום שמזכירים א ת אברהם אבינו‪.‬‬ ‫א׳ אות כייא] שם אמרו שאמרה לבנה הקטן‪ “ ,‬אתה אמיה וחבקת יתיה‬ ‫דאכן נסיונות היו מכוונים בהשגחה עליונה להקיף א ת‬ ‫ונראה פשוט בכוונתו שהרי במשנה הקודמת אמרו‬ ‫ונשקת יתיה וגפפת יתיה ולחשת ליה באודניה ואמרת ליה ברי ברי‬ ‫תכונת אנו ש וכל הקשיים והנסיונות האפשריים‪ ,‬כדי‬ ‫׳’ ע שרה דורות מנח עד אברהם‪ ...‬עד שבא אברהם וקיבל‬ ‫זעירא דכולהון זיל ואימא ליה לאביך אברהם אל תזוח דעתך‪ ,‬אתה‬ ‫ליתן לישראל שם ו שארית לאורך גלותם‪.‬‬ ‫עליו שכר כולם”‪ ,‬ולא הזכירו אברהם אבינו‪ ,‬ולמה שינו‬ ‫עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחותי’)‪.‬‬ ‫וכבר כתב בעל הטורים (דברים ו׳ ה׳) רמז יואהבת א ת‬ ‫במשנה זו לכנותו אברהם אבינו‪ ,‬אין זה אלא מ שום שאנו‬ ‫וזו הטובה שאנו מקבלים מאברהם אבינו שעמד בכל‬ ‫ה׳ א ל קי ך‪ ,‬יואהבת‪ .‬אותיות האבותי‪ ,‬דכא שר דר שו‬ ‫מקבלים טובה בזכות עמידתו בע שר ת הנסיונות‪.‬‬ ‫הנסיונות שנתנסה בהן‪ ,‬שאף אנו זוכים לעמוד בנסיונות‬ ‫חזיל (ברכות סי א עיב) ואהבת א ת ה׳ אלקיך‪ ...‬יבכל נפשך‬ ‫אך לא פירש התוס׳ יויט איזה טובה מקבלים אנו‬ ‫היום יום ואף בנסיונות הגדולים שבחיינו‪.‬‬ ‫אפילו נוטל א ת נ ש מ ת ך‪ ,‬אין זה אלא מכוחם של האבות‬ ‫בזכות ע שר ת הנסיונות‪ .‬ואם כוונתו לענין הכללי של‬ ‫© כל הזכויות ש מורו ת למכון מנ ח ת א שר‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,23170 .‬ירו שלי ם‪ .‬ן דוא"ל‪------tnro@ m tnchasasher.com :‬‬ ‫ל ק בל ת הגליון מדי שבוע ניתן ל פנו ת ל מייל הנ"ל | ניתן להאזין ל שי עורי מרן הרב שליט״א בטלפון‪03-6171007 :‬‬ ‫!‪I‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪..‬‬ ‫לך לו‬ ‫משיעורי מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה‬ ‫׳שהרך הרבה מאוד'‬ ‫אחר שחזר אברהם מהמלחמה עם המלכים כתוב (ט״ו‪ ,‬אי) יאחר הדברים האלה היה דבר ה׳ אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך‬ ‫הרבה מאודי‪ .‬ופירש רש״י אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים‪ ,‬והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי‪ ,‬לכך אמר לו המקום אל תירא‬ ‫אברם שכרך הרבה מאד‪ .‬צריך ביאור מה הכוונה ׳שכרך הרבה מאודי מהו ריבוי השכר שהובטח לו‪ ,‬ועל איזה שכר מדובר בזה‪ .‬עוד צ״ב דאם כל מה שאמר‬ ‫לו הוא שלא נגרע שכרו‪ ,‬היה צריך לומר לו ׳שכרך שלם׳ שמשמעו שלא נגרע לו משכרו‪ ,‬ולמה אמר לו ׳שכרך הרבה מאדי‪.‬‬ ‫ונראה לבאר בזה עפי״ד הרמב״ם ספ״ז ממלכים על היוצאים למלחמה שאין להם לירא ולפחד מהמלחמה‪ ,‬וכתב ז״ל ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה‬ ‫וכוי וידע שעל ייחוד ה׳ הוא עושה מלחמה וכוי‪ ,‬וכל הנלחם וכוי ותהיה כוונתו לקדש את ה׳ בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית‬ ‫נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא‪ ,‬שנאמר כי עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה׳ נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך‬ ‫והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה׳ אלוקיך‪ .‬מבואר דהנלחם מלחמת ה׳ מובטח לו שכר מיוחד שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון‬ ‫בישראל‪ ,‬ויזכה לו ולבניו וזוכה לחיי העולם הבא‪ ,‬וכל זה נדרש מן הכתוב‪ ,‬והכתוב תלה טעם הזכיה בזה שנלחם מלחמות הי‪.‬‬ ‫והנה איתא בחז״ל שבצאתו למלחמה אמר לחניכיו ׳אצא ואפול על קידוש שמו של מקום׳‪ ,‬ומבואר דהמלחמה במלכים הייתה מלחמה על קידוש הי‪ ,‬והיה‬ ‫זה מלחמה על קידוש שמו של מקום‪ .‬ולכאורה צ״ב דהרי היה זה מלחמה להצלת לוט‪ ,‬ומה ענין הצלת לוט מיד המלכים שייך לקידוש שמו של מקום‪.‬‬ ‫אכן הביאור בזה הוא כמו ששמעתי מאאמו״ר הגאון זצ״ל דהנה להלן כשהמלכים תפסו את לוט כתוב ׳ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו׳‪,‬‬ ‫ומבואר מזה שכל עיקר המלחמה של כדרלעומר היה כדי לתפוס את לוט‪ ,‬והמטרה בתפיסת לוט הוא בשביל לכופו להודות בע״ז‪ ,‬וכיון שהיה קלסתר פניו‬ ‫של לוט דומה לשל אברהם וכמו שכתב רש״י‪ ,‬יוכלו לומר שאברהם אבינו חזר בו והודה להם לכפירתם ח״ו‪ ,‬וזה הוא גם הטעם שאברהם אבינו חגר עצמו‬ ‫למלחמה להצילת לוט‪ ,‬כדי שלא יוכלו לומר שחזר בו והודה להם‪ ,‬ונמצא לפי זה שאברהם אבינו נכנס למלחמה היה למנוע חילול הי‪ ,‬ולמנוע מהכופרים‬ ‫את כפירתם‪ ,‬ואם כן מבואר היטב שמלחמה זו נחשבת למלחמה על קידוש שמו של מקום‪ .‬וכיון דנמצא דמלחמה זו הייתה מלחמה על קידוש שמו של‬ ‫מקום‪ ,‬והייתה זו מלחמת השם‪ ,‬א״כ כיון שנלחם מלחמה זו‪ ,‬ממילא ראוי הוא אברהם אבינו לזכות לכל הדברים שהובטחו למי שנלחם מלחמת הי‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לבאר דזהו שהובטח ׳שכרך הרבה מאוד׳‪ ,‬היינו כל אותן הדברים שמנה הרמב״ם שזוכה מי שנלחם מלחמת השם‪ ,‬והובטח אברהם שיטול שכר‬ ‫הלוחם מלחמות הי‪ .‬ולפי״ז מבואר עוד טעם למה הבטחה זו לאברהם נסמכה למלחמה‪ ,‬דרק משום שנלחם במלחמה הוא שזכה להבטחה זו‪.‬‬ ‫העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה‬ ‫וכמו כן מצאנו בת״ת‪ ,‬דתנן באבות כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה‪ .‬ולא פירש מה הם אותם דברים הרבה שהוא זוכה להם‪[ .‬וברוח חיים‬ ‫פירש דידברים הרבה׳ הוא זכיה נוספת מלבד הזכיה בכל מה שנזכר שם במשנה]‪ .‬ונראה לבאר בזה דהנה העוסק בתורה נחשב לוחם מלחמת השם‪ ,‬כמש״כ‬ ‫בפרי חוקת ׳בספר מלחמות השם׳‪ ,‬וברש״י בקידושין דף ל׳ כתב דהפסוק נדרש ספר מלחמות‪ ,‬מלחמה שע״י ספר‪ ,‬וכן דרשינן מהכתוב ׳כי ידברו את אויבים‬ ‫בשערי שאפי׳ אב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה וכוי נעשים אויבים זה לזה‪ ,‬מבואר דעסק התורה הוא בגדר של מלחמה והתנצחות בין אויבים‪ ,‬ועסק‬ ‫המלחמה הוא מלחמה על אמיתה של תורה‪ ,‬והוא מלחמת השם‪ .‬וכיון דעסק התורה הוא בכלל מלחמת הי‪ ,‬הרי גם הוא זכאי לההבטחות שכתב הרמב״ם‬ ‫שהובטחו לנלחם מלחמות הי‪.‬‬ ‫מעתה יש לבאר דזוכה לדברים הרבה היינו אותם הדברים שכתב הרמב״ם שהובטחו לנלחם מלחמות השם‪ ,‬שגם הלומד תורה זוכה להם‪.‬‬ ‫ויש לבאר דקדוק לשון התנא שזוכה לדברים הרבה‪ ,‬שהוא מיוסד על לשון הכתוב כאן שקראו ׳שכרך הרבה מאודי‪ ,‬הרי ששכר זה נקרא שכר רב‪.‬‬ ‫ויש להוסיף עוד דהנה התנא תלה הדבר במי שעוסק בתורה לשמה דוקא‪ .‬ויש לומר דזהו כמש״כ הרמב״ם דרק אם תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד‬ ‫הוא זוכה לדברים הללו‪ ,‬ולכן צריך שיהא עסקו בתורה לשמה דוקא‪ ,‬שכונתו לקדש את השם בלבד‪ .‬והביאור בזה דהרי זכייתו הוא משום שהוא נלחם‬ ‫מלחמות ה׳ וכמבואר בכתוב ׳כי מלחמות ה׳ הוא נלחם׳ שתלה שכרו במה שנלחם מלחמת ה׳‪ ,‬ובשביל שיהא נחשב מלחמת ה׳ צריך שתהיה כוונתו לקדש‬ ‫השם‪ ,‬שרק באופן זה נחשב מלחמת הי‪ ,‬אבל אם כונתו אינה אלא לתועלת עצמו ה״ז מלחמת עצמו‪.‬‬ ‫וילך אתו לוט‬ ‫כתוב (י״ב‪ ,‬ד׳ ה׳) ׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳ וילך אתו לוט ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו וגו׳‪ .‬צריך ביאור למה כפל הכתוב וילך אתו‬ ‫לוט‪ ,‬וחוזר ואומר ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו‪ .‬והנה בהוריות דף יי מבואר דבגלל שנפרד לוט לכן נאסרו עמוני ומאובי לבא בקהל הי‪.‬‬ ‫ומבואר דמה שכאן נפרד לוט אינו רק פרידה לאותה שעה‪ ,‬ולא רק שבמציאות אינם דרים עוד ביחד‪ ,‬אלא היה זה פרידה לעולם ולא יהיה ביניהם שום‬ ‫חיבור כלל‪ ,‬ובכלל פרידה זו נכלל שלא יהיו יכולים לבא בקהל ה'‪ .‬וצריך להבין למה באיסור גזילה של רועיו‪ ,‬יהיה נגזר עליו פרידה נצחית וגמורה‪.‬‬ ‫עוד צ״ב דלהלן כשהיה הריב בין הרועים כתוב שאברהם אמר לו 'הפרד נא מעלי'‪ ,‬ופירש רש״י דהמריבה הייתה כי רועי לוט היו רשעים ומרעים בהמתם‬ ‫בשדות אחרים‪ ,‬והוכיחו אותם על הגזל‪ .‬וצריך להבין מהו הענין שיפרדו ומה תועלת יש בפרידה זו‪ ,‬וכי ע״י זה יפסיקו רועי לוט לגזול‪.‬‬ ‫ונראה לבאר הענין דהנה באמת צריך ביאור איך לקח אברהם את לוט עמו‪ ,‬והרי נצטווה לך לך מבית אביך‪ ,‬ולוט הוא מכלל בית אביו ואיך לקחו עמו‪.‬‬ ‫והביאור בזה הוא כי ענין הציווי להפרד מבית אביו היה משום שהם רשעים ועובדי ע״ז‪ ,‬וע״כ צריך להפרד מהם ולילך מהם‪ ,‬ולוט שרצה להדבק בדת‬ ‫האמת ולהחזיק בדרכו של אברהם‪ ,‬יצא מכלל הציווי ללכת ולהתרחק ממנו‪ ,‬והיה ראוי להיות עם אברהם ולכן לקחו עמו‪ .‬וזהו ביאור הענין שאברהם אמר‬ ‫לו 'הפרד נא מעליי כי בזה שרועיו רשעים הרי הוא מפקיע עצמו מלהיות מחזיק בדרכו של אברהם‪ ,‬וממילא חזר להיות נכלל בכלל הציווי של לך לך מבית‬ ‫אביך‪ ,‬ולכן אמר לו אברהם שיפרד מעליו‪ ,‬כי עליו להתרחק ממנו ולהפרד ממנו‪ .‬ובזה מבואר למה נכלל בפרידה זו שלא יהיה שום חיבור עמו עוד לעולם‪,‬‬ ‫כי הפקיע עצמו מלהיות מחזיק בדרכו של אברהם‪ ,‬והחזיר עצמו לציווי של לך לך‪.‬‬ ‫ובזה יש לבאר כפילות הכתוב דבתחילה כתוב ׳וילך אתו לוטי ר״ל דלוט הלך בדרכו של אברהם‪ ,‬וכיון שהחזיק בדרכו של אברהם שוב יכול היה אברהם‬ ‫אבינו לקחת אותו עמו‪ ,‬וחזר הכתוב ואמר 'ויקח אברם את לוט בן אחיו'‪.‬‬ ‫סילוק העיט מעל הפגרים‬ ‫כתוב (ט״ו‪ ,‬י״א) 'וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם'‪ .‬ופירש רש״י‪ ,‬העיט הוא עוף‪ .‬וישב‪ ,‬הוא לשון נשיבה והפרחה‪ ,‬רמז שיבא דוד בן ישי לכלותם‪,‬‬ ‫ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבא מלך המשיח‪ .‬ולפי פשוטו סילק אברהם אבינו את העיט שלא יקלקל העיט את הפגרים‪ ,‬כדי שיוכל להתקיים הברית‬ ‫ביו הבתרים‪ ,‬שזה היה ע״י שעבר תנור עשן ולפיד אש בין הגזרים‪.‬‬ ‫ונראה דאפשר לומר עוד על פי דברי רש״י לעיל פסוק ט'‪ ,‬דעגלה משולשת הוא רמז לשלשה פרים‪ ,‬פר יום הכיפורים‪ ,‬פר העלם דבר של ציבור‪ ,‬ועגלה‬ ‫ערופה‪ .‬ועז משולשת הוא רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין ושעיר חטאת יחיד‪ .‬ואיל משולש הוא רמז לאשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת‪.‬‬ ‫ותור וגוזל הוא רמז לתור ובן יונה‪ .‬ומבואר שהיו הם בבחינת קרבנות‪ .‬וא״כ יש לומר שעל כן סילק אברהם אבינו את העיט שירד על הפגרים‪ ,‬משום הדין‬ ‫דקרבנות בעו שמירה‪ ,‬וכדין משמרת תרומה שלא יאבד‪ ,‬כמבואר בסוגיית הגמ' בסוף פ״ק דפסחים‪.‬‬ ‫ז מן חורף ‪ -‬תחילת שנת תורה‬ ‫מתוך משא פתיחת הזמן בהיכל הישיבה‪-‬ב'‬ ‫כתוב בגמרא שחודש תשרי נקרא 'ירח האיתנים' כיון שהוא תקיף במצוות‪ ,‬יש הרבה מצוות בחודש תשרי‪ ,‬ולא זו בלבד אלא גם לחודש תשרי מגיעים‬ ‫אחרי הכנה מרובה של חודש אלול‪ ,‬בסליחות ותשובה וכל המסתעף‪ ,‬משני חדשים אלו כל אחד זכה להתעלות ולזכות לדבקות בה' בתשובה תפילה ומצוות‪,‬‬ ‫כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬שני חדשים של עבדות להקב״ה באופן מיוחד‪ ,‬באמת יהודי הוא כל יום עבד של הקב״ה‪ ,‬אבל שני חדשים אלו הם מיוחדים יותר למצב של‬ ‫'אנא עבדא דקודשא בריך הוא'‪ ,‬וכעת עלינו לחשוב איך לשמר את כל המעלות והקנינים הללו שזכינו להם‪ ,‬כל התעלות וכל מצוה זה קנין לנפש‪ ,‬ועלינו ליזהר‬ ‫|׳״־ ‪ | 1W• jjgl‬ת׳׳ת כתוב בפסוק ׳התעיף בו עינן ואיננו‪ ,‬אט רק מסיחים דעת‬ ‫‪BK 1‬‬ ‫שלא נהיה בבחינת שוטה המאבד מה שנותנים לו‪ ,‬הרי לגבי *‪1‬‬ ‫‪ m gffrj |0 | | ■ I H‬זהב וקל לאבדן ככל י זכוכית‪ ,‬וממילא מובן שצריך לעשות כל‬ ‫■ שוכחיט מה שלמדו‪ ,‬גם כתוב בגט׳ שד״ת קשה לקנותן ככלי‬ ‫שלדרגה זו זכינו בעמל ויגיעה ולא בקבלה במתנה‪ ,‬ובודאי אם‬ ‫יי | ‪:‬‬ ‫טצדקי לשמר את הדרגה שהיה לנו בחדשים אלו‪ ,‬ובפרט‬ ‫אם כל אחד יקדיש כעת כמה רגעים להיזכר על הימים‬ ‫לא נתבונן אין לשמר את המעלות האלו זה יהיה חסרון דעת‪,‬‬ ‫הימים הכל נשכח׳‪ ,‬אבל כעת עדיין אפשר להיזכר בימים‬ ‫הקדושים שעברו עלינו זה ישאיר רושם‪ ,‬בקהלת כתוב ’משכבר‬ ‫שעברנו‪ ,‬וכך יהיה לנו אחיזה בימים האלו ולא יאבדו מאיתנו‪ .‬הנה כעת אנו זוכים להתחיל זמן חדש ‪ -‬מה ההגדרה של זמן חדש‪ ,‬ובכן‪ ,‬בגמרא במנחות כתוב‬ ‫'היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו'‪ ,‬מבואר שכהן שמקריב מנחה מברך ברכת שהחיינו‪ ,‬על מה הברכה ‪ -‬ברש״י כתוב‬ ‫שמדובר בכהן שמקריב מנחה בפעם ראשונה בחייו‪ ,‬אבל בתוס' מבארים שהמשמרות היו מתחדשות ומתחלפות פעמיים בשנה‪ ,‬ולכל משמרה היו בתי‬ ‫אבות‪ ,‬ונמצא שלא היו מקריבין אלא שני ימים בשנה‪ ,‬וזמן קבוע להם להקריב לחצי שנה יום אחד‪ ,‬ולכן מברך שהחיינו‪ ,‬ומבואר שכל חצי שנה זה נחשב‬ ‫התחדשות של זמן מחודש‪ ,‬הכהן הזה כבר הקריב לפני חצי שנה‪ ,‬ובירך אז שהחיינו‪ ,‬וכיון שכעת בא להקריב שוב אחרי חצי שנה שלא הקריב ‪ -‬זה סיבה‬ ‫לברך שהחיינו שוב פעם‪ ,‬מזה אנו לומדים שתחילת זמן של חצי שנה זה זמן מחודש ומיוחד לעצמו‪ .‬ובנוסף לזה כעת בבחינה מסוימת אנו מתחילים שנה‬ ‫חדשה‪ ,‬ואף שראש השנה הוא בא' תשרי‪ ,‬מ״מ עד חג הסוכות עדיין נחשב שייך לשנה הקודמת‪ ,‬וסמך לזה ממצות הקהל שנעשית בסוכות‪ ,‬ולשון הפסוק‬ ‫הוא 'מקץ שבע שנים תעשה שמיטה'‪ ,‬הרי דזה נחשב סוף השנה הקודמת‪ ,‬וכן כתוב 'חג האסיף ‪ -‬בצאת השנה'‪ ,‬וכן אנו מוצאים שדעת ר״ש לענין איסור‬ ‫בל תאחר שזה רק אחרי שעברו ג' רגלים וחג הסוכות‪ ,‬הרי דזה שייך לשנה הקודמת‪ .‬ויותר מזה אנו מוצאים שקריאת התורה שייך ל'שנה'‪ ,‬וכמבואר בגמ'‬ ‫שקוראים קללות שבמשנה תורה שבת אחת לפני סיום השנה מטעם 'תכלה שנה וקללותיה'‪ ,‬וא״כ סיום קריאת התורה הוא סיום השנה‪ ,‬וסיום קריאה״ת‬ ‫הוא בשמחת תורה‪ ,‬ואז הוא סוף השנה לענין זה‪ ,‬ושבוע פרשת בראשית הוא תחילת השנה לענין קריאת התורה‪ ,‬כעת מתחיל השנה לענין התורה‪ ,‬וא״כ‬ ‫כעת אנו ממש ב'תחילת שנת התורה'‪ .‬התחדשות הזמן החדש הוא זמן ראוי לכל אחד להתחיל מההתחלה‪ ,‬לא להתחשב בעבר‪ ,‬לא לומר 'כאן נמצא כאן‬ ‫היה'‪ ,‬לא להמשיך ברצף כמו שהיה עד עכשיו‪ ,‬אלא כל אחד יכול להשתנות‪ ,‬לפתוח חשבון חדש‪ ,‬לשכוח מהעבר ולהתחיל ללמוד בשמחה‪.‬‬ ‫י■■ י?"*^‪"»1‬‬ ‫י י י י י י■‬ ‫י י י» י * י ו‬ ‫^ ‪W‬‬ ‫י‪ A‬י‬ ‫‪— M‬י *' י‬ ‫* ■ י יבד ז(‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫גליון ‪ 1299‬תשפ״ז‬ ‫\ י י* י ‪ %s‬י *‪ «t5‬׳ ׳ ‪S‬‬ ‫‪\y‬‬ ‫<‬ ‫י■‬ ‫פניני‬ ‫ה פ ד עו ה‬ ‫״זועכים אף בלחשם חמה ?צרו בשו?ם״‬ ‫נא להמשיך ולהעתיר לרפואתו השלימה של רבינו הגדול קדוש ישראל עמוד צלותהון‬ ‫דישראל יחיד הדורות בשקיעות התורה מתוך ייסורין‪ ,‬רבינו (חזקיהו) דב הכהן בן שושנה‬ ‫לרפדש לשוב לאיתנו הראשון מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי׳׳ר והן קל כביר לא‬ ‫ימאס תפילת רבים‬ ‫אומר ”כל העולם כולו מעבר אחד‪ ,‬והוא מעבר אחד ”‪ ,‬ד היינו אומרים‬ ‫לנו חזייל הוא יעבריי הולך כנגד כל העולם כולו‪ ,‬אשר שקוע עד הצוואר‬ ‫וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו (יב כ)‬ ‫בתאוות העולם הזה‪ ,‬ולא מבינים מה אברהם אבינו רוצה מהם‪ ,‬עבודת‬ ‫אברהם אבינו כבר מכין את הקרקע ליציאת מצרים‬ ‫הי‪ ,‬מצוו ת‪ ,‬מה להם ולרוחניות‪ ,‬אבל אברהם אבינו לא מתפעל כלל‪,‬‬ ‫ו ל׳׳וי צ או ברכוש גדול"‬ ‫וממשיך לעבוד את בוראו יו מם ולילה‪ ,‬ועוד מארח אורחים רבים על‬ ‫בזוה ”ק (כאן) משמע שהיתה כאן הכנה ליצי”מ וז ”ל ”א ”ל קב ”ה הכי אנת‬ ‫שולחנו‪ ,‬וכל אחד ואחד מסביר לו בנועם‪ ,‬אחרי הסעודה הדשנה‪ ,‬שיש‬ ‫זמין למעבד לבנוי‪ ,‬את תוזיף לון מארעך‪ ,‬דכתיב (שמות יג יז) ”ויהי בשלח‬ ‫בורא לעולם‪ ,‬וצריך להודות לו ולברך יברכת המזוןי‪.‬‬ ‫פרעה את העם ”‪ ,‬דאוזיף לון מכל ארעיה‪ ,‬וכוי‪.‬‬ ‫ממילא יודע יעוג מלך הבשןי‪ ,‬שרק בן אדם כזה‪ ,‬שיש לו כוחות נפש‬ ‫ואפשר לומר שכלול בזה גם מה שאמרו חז”ל (סוטה יא ב) 'שבזכות נשים‬ ‫כאלו עצומים ונוראים‪ ,‬לעמוד מול כל העולם כולו‪ ,‬ובלי התפעלות‬ ‫צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים'‪ ,‬וזוהי ההכנה של יציאת אברהם כאן ע ” י‬ ‫שרה דוקא‪ ,‬כמ ”ש חז ”ל‪ ,‬שאמרה למלאך הכה‪ ,‬ועי” ז באה הישועה‪.‬‬ ‫לפרסם את אלוקותו של הקבייה‪ ,‬הוא זה שיהיה מסוגל להתמודד מול‬ ‫ובאמת אפשר לדון לפי זה‪ ,‬בהא שאמר אברהם ” למען יטב לי בעבורך ”‪,‬‬ ‫חמשת המלכים הגיבורים העצומים ששבו את לוט‪ ,‬כי כל בן אדם אחר‪,‬‬ ‫ופרש ” י שיתנו לי מתנות‪ ,‬וכבר התקשו בזה‪ ,‬וכי זו צורת הדיבור של‬ ‫היה עונה לו יעזבני במנוחהי‪ ,‬כיצד אוכל להתגבר על חמשת מלכים‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬אכן לפי משנ ” ת שהיתה כאן הכנה ליצי ” מ‪ ,‬יל ” פ שקבלת‬ ‫עם צבא עצום ונשגב‪ ,‬הלא זה נראה כחלום‪ ,‬אבל אדם בעל אמונה כזו‬ ‫המתנות דהכא היתה הכנה ליאחרי כן יצ או ברכוש גדולי‪ ,‬די צי ” מ‪.‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬שמסוגל לעמוד בדרכו הרוחנית מול כל העולם כולו‪ ,‬ולא‬ ‫ובפרט ש מצינו שבשורשו של אברהם היתה קפידא מיוחדת ע ” ז‪ ,‬כמ ” ש‬ ‫מתפעל מכלום‪ ,‬גם בשדה הקרב הפיזי הוא ילחם ויצליח‪ ,‬ולכן דווקא‬ ‫חז ”ל שלא יאמר או תו צדיק‪ ,‬ועבדום ו עינו אותם וכוי‪ ,‬ובודאי שזה בנוי‬ ‫כאן מדגישה התורה את הכינוי יאברהם העבריי‪.‬‬ ‫על יסודות רוחניים של תיקונים שנעשים ברכוש גדול זה‪ ,‬וא ”כ‬ ‫מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען‬ ‫ניחא שהכנת התיקון הזה היתה בשורשו של אברהם‪.‬‬ ‫(טז ג)‬ ‫ויבא הפליט ויגד לאברם העברי‬ ‫כיצד עצם הישיבה בארץ הינה‬ ‫י‬ ‫(יד יג) י‬ ‫סגולה לבנים‬ ‫יסוד עצו ם מדוע דווקא כאן מדגישה‬ ‫הנה אמרו חז ”ל (יבמות סד ב) שישיבת חו ” ל‬ ‫אינה מן המנין‪ ,‬ולכן לא נ מנו יעשר השניםי‪,‬‬ ‫‪ ,‬שפה‬ ‫התורה את כינויו של אברהם אבינו‬ ‫אלא משבא אברהם אבינו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫לנאמנים‬ ‫מי הו‬ ‫העברי‬ ‫וברשייי מביא את המדרש שמסביר‬ ‫ולכאורה זה צ ”ב‪ ,‬מדוע דוקא זכות של מ צוו ת‬ ‫פניני משא וסתן עם רבעו‬ ‫הפליט "ז הו עוג שנפלט מן המבול"‪ ,‬ובתרגום‬ ‫ישוב א ” י תולה‪ ,‬הרי אף בשאר מ צוו ת אפשר‬ ‫לטעון כן שאם במשך כמה שנים לא קיי מו‬ ‫הנה שפחתך בידך(טז ו)‬ ‫יונתן מוסיף ”ואתא עוג דאישתזיב מן גי ביי א‬ ‫מצות ימצה בליל פסחי שלא יעלו שנים אלה‬ ‫בי או ר ה מו ״ מ כ אן ב דיני א ב ה ע״ז‬ ‫ז־נמיתו בטיבענא‪ ,‬ר כ ב עילוי וזיבווז א‪ ,‬והוה‬ ‫למנין‪ ,‬ויצ טרכו להתחיל למנות מחדש‪.‬‬ ‫ומתן כאן בין אברהם‬ ‫ובביאור המשא‬ ‫געא לגל רישיה ”‪ ,‬ד היינו מבאר היתרגום יונתןי‪,‬‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬שהנה באמת יש מקום לדון‪,‬‬ ‫כיצד ניצל יעוגי‪ ,‬מן המבול‪ ,‬פשוט רכב על‬ ‫לשרה‪ ,‬יל ”פ‪ ,‬דהנה הביא הב ” י (אבהע ” ז סיי‬ ‫שהולדת בנים בא ”י‪ ,‬יש בזה גם עניין של‬ ‫התיבה מלמעלה‪.‬‬ ‫עד) מתשובת הרמב ”ן לגבי אשה שבורחת‬ ‫בה‬ ‫מוסיף‬ ‫שהרי‬ ‫הארץי‪,‬‬ ‫ישוב‬ ‫ימצות‬ ‫ולכאורה צריך להבין‪ ,‬מדוע דווקא כאן כשבא‬ ‫מבעלה‪ ,‬משום צער הכאה‪ ,‬שהדין עמה‬ ‫מדוע‬ ‫היטב‪,‬‬ ‫ולפי ” ז כבר מובן‬ ‫אוכלוסין‪,‬‬ ‫אותו יעוגי הפליט‪ ,‬לספר לאברהם אבינו‪ ,‬כי‬ ‫וחייב‬ ‫בורחת‪,‬‬ ‫היא‬ ‫שבדין‬ ‫ד היינו‬ ‫מתחילים מחדש את המניין דוקא משעה‬ ‫נשבה לוט בן אחיו‪ ,‬או אז מכונה יאברהם‬ ‫במזונותיה‪ ,‬וכדמשמע בסוף הקטע שם‪,‬‬ ‫שעלה לא ”י‪ ,‬דמצוה זו היא סיבה מיוחדת‬ ‫אבינוי‪ ,‬בתואר ”אברהם העברי"‪ ,‬מה שלא‬ ‫והראיה ממעשה דהגר‪ ,‬וכוונ ת הדברים‬ ‫לזכות לבנים‪ ,‬שהרי הקב ”ה משלם מדה כנגד‬ ‫מ צינו כן במקומות אחרים‪.‬‬ ‫להוכיח מהגר שמשמע שברחה מאברהם‬ ‫מדה‪ ,‬ומכיון שהשתדל האדם בגופו לישב‬ ‫צרתה‪,‬‬ ‫שכעסתה‬ ‫צער‬ ‫משום‬ ‫כדין‪,‬‬ ‫אלא ה תירוץ הוא כך‪ ,‬הנה חזייל מגלים לנו‬ ‫את‬ ‫להגדיל‬ ‫השמים‬ ‫מן‬ ‫י סיי עו הו‬ ‫בא ”י‪,‬‬ ‫וכדמצינו שענתה למלאך ימפני שרי גברתי‬ ‫זה‬ ‫בתואר‬ ‫אבינוי‬ ‫יאברהם‬ ‫מכונה‬ ‫מדוע‬ ‫מצוו תו‪ ,‬ו היינו שיזכה לבנים‪ ,‬שהם תוספת‬ ‫”אברהם העברי ”‪ ,‬וזה לשון המדרש (ילקוט‬ ‫המשך בעמוד הבא ◄‬ ‫שמעוני כאן) ” ויג ד לאברם העברי ”‪ ,‬רי יהודה‬ ‫באיכות הקיום ד מצוו ת יישוב א ”יי‪.‬‬ ‫הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד‪ .‬להערות‪ ,‬תרומות והנצחות‪,‬‬ ‫ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון‪ 052-766-0975 :‬או ‪sc0527660975@gmail.com‬‬ ‫שפתי כהן‬ ‫לו־ לו‬ ‫ב‬ ‫ולכן לא נזכרה שם אלא ההבטחה על שינוי שמו‪ ,‬שהיא שעור בברכת‬ ‫וכן להיפך בכה"ג שמבטל מעצ מו זכות זאת של 'יי שו ב א"י'‪ ,‬בדין הוא‬ ‫הזרע‪ ,‬אבל ביעקב ש שינוי שמו נזכר כדבר כפני עצמו‪ ,‬לכן קראו‬ ‫שלא יזכה לבנים‪ ,‬שהרי אינו משתמש בעצה זו לזכות בבנים‪ ,‬ולכן אין‬ ‫הקב"ה בפועל בשמו החדש‪ ,‬וז הו החילוק בין יעקב לאברהם‪ ,‬שכתוב‬ ‫ישיבת חו"ל עולה מן המנין‪.‬‬ ‫שם 'ויקרא ש מו ישראל‪ ,‬ובאברהם רק 'והיה שמך אברהם'‪.‬‬ ‫ומובן שפיר‪ ,‬מדוע דווקא 'ביטול ישוב א"י'‪ ,‬גורם ולא ביטול שאר‬ ‫ועוד יש לומר‪ ,‬שבאברהם הרי שינוי שמו אינו מראה שינוי בגברא‬ ‫מצוו ת כגון 'אכילת מצה'‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ולכן לא קראו הקב"ה בפועל בשמו החדש‪ ,‬משא"כ ביעקב‪ ,‬הרי‬ ‫ולפי יסוד זה‪ ,‬יש לדון במה שחידש ה'הפלאה'‪ ,‬שאף אם הוא אנוס‬ ‫השם מחדש מראה על שינוי בגברא‪ ,‬שאינו בבחינת יעקב‪ ,‬אלא בבחינת‬ ‫מלעלות לא"י מ"מ בכה"ג שגם מר צונו לא היה עולה‪ ,‬לא חשיב כאנוס‪,‬‬ ‫'שר'‪ ,‬ולכן קראו הקב"ה בפועל בשמו זה ליצור את ה שינוי בכך‪.‬‬ ‫ושוב אין ישיבתו בחו"ל עולה מן המנין‪ ,‬והגדרתו זו דאונס ורצון ביחד‪,‬‬ ‫כני שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (כא‬ ‫חשיב כרצון היא‪ ,‬בגדרי 'ביטולי המצווה' שבזה שייך לומר שמכיון‬ ‫שאף ברצונו מוכן לכך‪ ,‬חשיב רצון‪ ,‬למרות שבסוף נאנס אבל מכיון‬ ‫יז)‬ ‫שלא רצה מעיקרא לא חשיב כאנוס‪.‬‬ ‫אמנם לפי היסוד שחיד שנו כאן‪ ,‬דהכא לאו משום ביטול מצו ת ישוב‬ ‫הקב׳׳ה מבאר ע"י המלאך מדו ע הוא מ סייע כעת‬ ‫א"י אתינן עלה‪ ,‬אלא בפועל משום ביטול הסגולה לבנים‪ ,‬שיש בכוחה‬ ‫לישמעאל‬ ‫של מצו ת ישוב א"י‪ ,‬אתינן עלה‪ ,‬בכה"ג לכאורה יש לחלק ולומר דכל‬ ‫וברשייי מביא לדברי חז"ל (רייה טז) באשר הוא שם‪" ,‬לפי מעשים שהוא‬ ‫שהוא למעשה בפועל אנוס תו לא חשיב שמבטל סגולה זו מעצמו‪,‬‬ ‫עושה עכשיו הוא נדון‪ ,‬ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות‪.‬‬ ‫אפילו שלמעשה גם מר צונו נמנע מלעלות לארץ‪ ,‬דסו"ס לא איבד‬ ‫ולכאורה צריך ביאור וכי המלאך בא כאן ללמד להגר דרכי שמים‬ ‫מעצמו סגולה זו‪ ,‬דכבר אבודה ועומדת היא מ מנו מחמת אונסו‪.‬‬ ‫והנהגתו של קוביה בעולם‪.‬‬ ‫אלא אפשר לומר‪ ,‬שבאמת היה יכול לצאת פה הקלת ראש כנגד‬ ‫ולא יקרא עד את שמו אברם והיה שמו אברהם‬ ‫אברהם‪ ,‬שהוא שילח את ישמעאל משום רשעו‪ ,‬וכעת עושה לו הקב"ה‬ ‫נס‪ ,‬א"כ היה לכאורה משמע שאין דעת הקב"ה נוחה ממעשהו של‬ ‫(יז ה)‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬דהרי עושה נס לאותו רשע ישמעאל אחרי שנזרק עיי‬ ‫החילוק המהותי ב שינוי השם בין אברהם ליעקב‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ולפיייז מובן היטב מדוע מסביר לה המלאך 'באשר הוא‬ ‫ומאידך ב שינוי השם של יעקב לקמן‪ ,‬נאמר 'לא יקרא עוד שמך יעקב‬ ‫שם'‪ ,‬ד היינו שבאמת מונח שורש הרע בישמעאל כבר מעכשיו‪ ,‬וזה‬ ‫כי אם ישראל'‪ ,‬וצ"ב החילוק בין החלפת השם בין אברהם ליעקב ששם‬ ‫יתגלה בסופו‪ ,‬וממילא בדין עשה אברהם ששלחו מעל פניו‪ ,‬ורק‬ ‫נאמר 'לא יקרא שמך עוד כי אם'‪.‬‬ ‫שבדיני שמים אין דנים את האדם אלא לפי מע שיו דהשתא‪ ,‬ולכן נעשה‬ ‫וי"ל דבאברהם הרי ההבטחה לשינוי השם לא היתה הבטחה בפני‬ ‫לו נס‪ ,‬אבל אין זה חיו מפני שהקבייה לא נוחה דעתו ממעשה השילוח‪.‬‬ ‫עצמה‪ ,‬ומטרה לשנות את שמו‪ ,‬אלא עיקרה בשורת הזרע שקדמה לה‬ ‫וההבטחה שיקרא 'אברהם' באה רק כדי להראות שבשורת הזרע‬ ‫מתקיים עד כדי כך שיקרא 'אב המון גויים'‪.‬‬ ‫רבינו מדקדק בדיני בין אדם לחבירו‬ ‫לאחר שכתבנו כבר כמה פעמים אודות גודל העניין לקבל קבלות‬ ‫‪II‬‬ ‫לרפואת רבינו דייקא בעניינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬אדכרנא שפעם אחת‬ ‫הגיע אחד לחדרו של רבינו ומראה פניו העיד בו שאינו בקו הבריאות‬ ‫בלשון המעטה‪ ,‬וביקש לכתוב על דף את שמו ושם אמו כנהוג ב'קוויטל'‪,‬‬ ‫ובתום לבבו לקח דף מאותם אלו המשמשים את רבינו לכתוב את‬ ‫דעת‬ ‫מכתביו 'בלאנק'‪ ,‬וכידוע רבינו חס על כל דף לכתוב בו חידו''ת‬ ‫ובוודאי דפים הללו‪ ,‬אמנם כאמור הנ״ל עשה זאת בתום לבבו‪ ,‬והגיש‬ ‫ח כ מ ה ו טו סו‬ ‫לרבינו את הכתוב על הדף‪ ,‬ואחד מן הסובבים גער בו גערה חריפה‪ ,‬ואמר היתכן לגזול‬ ‫מרבינו דף זה המשמשו לכתוב‪ ,‬והנ''ל החוויר עד כדי שהיתה כאן בחינת 'כי ראתה כי‬ ‫כלתה אליו הרעה מאת המלך'‪.‬‬ ‫אמנם רבינו מששמע שגערו בו‪ ,‬תיכף פנה אליו ושאלו בפרטות היכן כואב לו וכו' ולא‬ ‫זז עד שהעמיד בי''ד להסיר מ מנו מחלתו‪ ,‬עד כדי כך שכל הרואים ראו שיוצא מחדרו‬ ‫של רבינו בזקיפות קומה לאחר שכשבא לחדר נכנס שחוח וכפוף‪ ,‬וי הי לפלא כיצד רבינו‬ ‫חש לפייסו עד כדי שגזר עליו רפואה לאלתר‪.‬‬ ‫סו פ ם ש ל ה מ ל עי גי ם ע ל ה' ו ע ל מ שי חו‬ ‫הנה ידועה דעתו החריפה של רבינו כנגד אותם מפלגות המחרפות ומלעיגות על ה' ועל‬ ‫משיחו‪ ,‬ודע תו שעצם הפעולה של ההצבעה למחנה יראי ה' הינו קידוש שם שמים‬ ‫כלפיהם‪ ,‬והרי זה ממש כדוד המלך שעמד למלחמה חסרת סיכוי מול גלית שחירף וביזה‬ ‫שם שמים‪ ,‬וממילא הקב''ה סייעו‪ ,‬ודכירנא שהיתה תקופה שהבריון המולדובי הידוע היה‬ ‫פותח את פיו השכם והערב ומחרף את לומדי התורה ויר אי ה'‪ ,‬ו הגיגיו היו מקבלים סיקור‬ ‫תקשורתי בכל מקום‪ ,‬ופעם אחת במוצאי שבת קודש‪ ,‬לפתע שאל רבינו מי כאן והאם יש‬ ‫מניין ו ענינו לו את שמות הנוכחים בחדר‪ ,‬ולפתע התחיל רבינו מתנועע דקות ארוכות‬ ‫ומזכיר בפיו שמו של או תו רשע 'ליברמן ארויס ארויס' כך במשך מחצית השעה לפחות‪,‬‬ ‫כ שעיניו עצומו ת וממש היה נראה שאיננו כאן כלל‪ ,‬וראה איזה פלא לא עברו ימים אחדים‬ ‫ושמו של או תו בריון נעלם כליל ולא שמעו ממנו כלל‪.‬‬ ‫רבינו מעמיד בי״ד מיו חד לרפואתו‬ ‫ואפשר לומר שזה מונח בטענה ד'אנכי נתחי שפחתי בחקיך'‪ ,‬וכו'‪,‬‬ ‫שפה לנאמנים ‪ -‬המשך‬ ‫שמאחר שנעשתה אשתו של אברהם שוב אסור לפגוע בה‪ ,‬משום לתא‬ ‫דידיה‪ ,‬וממילא חלה הטענה של 'דבריך אתה חומס ממני'‪( ,‬כמבואר‬ ‫אנכי בורחת'‪ .‬והנה מסתבר פשוט‪ ,‬שנתינת סיבה לאשה להיות רשאה‬ ‫במדרש רבה כאן המובא ברש''י)‪ ,‬ששרה גופא לא רשאה לפגוע בהגר‪,‬‬ ‫לברוח כדין מבעלה‪ ,‬סו''ס הוי פגיעה בו‪ ,‬ואיכא בזה סרך גזילת אשתו‪,‬‬ ‫בהיותה אשת אברהם‪.‬‬ ‫ועוד שמפסידים או תו ממון‪ ,‬מכיון שחייב במזונותיה‪ ,‬במקום שבורחת‪,‬‬ ‫ו ע"ז נתן לה אברהם רשות לנהוג בה כשפחתה‪ ,‬ו היינו שמוחל על נתינת‬ ‫איכא כאן 'הפסד ממון'‪ ,‬שכל זמן בהיותה אצלו איכא 'ברכת הבית'‪,‬‬ ‫ההיתר לברוח ממנו ול חיי בו ב מזונות או בכתובה מכוח טענת גרושין‪.‬‬ ‫כדאמרן בגמ' ש'נר לאחד נר למאה'‪ ,‬ואם מפרנסה במקומה‪ ,‬מ חוץ‬ ‫לביתו בנפרד מפסיד‪.‬‬ ‫הדפסת העלון לע״נ רבני טבריא‪:‬‬ ‫רבה הראשי של טבריא‪ ,‬הצדיק החכם רבי חיים בן רבי יצחק סמאג'א זצ״ל‬ ‫רבה הראשי של טבריא‪ ,‬הצדיק החכם רבי יעקב חי בן רבי ברוך זריהן זצ״ל‬ ‫מייסד ת״ת ביבאס‪ ,‬הצדיק החכם רבי רפאל ביבאס זצ״ל‬ ‫משנת הפרשה‬ ‫הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —‪o— 0‬‬ ‫מ תו ר ת ר בינו ר א ש הי שי ב ה‬ ‫ש לי ט״ א‬ ‫הגאון רבי איתמר גרבוז‬ ‫ואת הנפש אשר עשו ‪ -‬נפשתא דשעבידו לאוריתא‬ ‫שבא אברהם בברית היו ישראל ובגויים לא יתחשבו‪ ,‬ומבואר בדבריו‬ ‫ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר‬ ‫דכל מה שהיה לאברהם דיני ישראל הוא רק משנכנס לברית‪ ,‬וקודם‬ ‫רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו‬ ‫לכן היה דינו כדין בן נח לכל דבר‪ ,‬וא״כ הכא דמיירי קודם שנכנס‬ ‫ארצה כנען (יב‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫אברהם לברית‪ ,‬ודאי לא היה מועיל קנינו בעבדים שיהיה לו בהם‬ ‫הנה בביאור הא דאברהם לקח ’ את הנפש אשר עשו בחרן’ כתב רש״י‬ ‫קנין הגוף‪ ,‬ויכל לקנות עבדים רק לענין מעשי ידיהם‪[ ,‬והנה במקו״א‬ ‫ב’ ביאורים בזה‪ ,‬א’ ’שהכניסום תחת כנפי השכינה‪ ,‬אברהם מגייר את‬ ‫(עי’ אמרות אברהם פר’ חיי שרה ’בענין נישואי הגר’) נתבאר לדון‬ ‫האנשים ושרה מגיירת הנשים‪ ,‬ומעלה עליהם הכתוב כאילו‬ ‫האם כוונת הרמב״ן לברית בין הבתרים או לברית מילה‪ ,‬ויעו״ש מה‬ ‫עשאום ’‪ ,‬ועוד פירש רש״י ’ ופשוטו של מקרא‪ ,‬עבדים ושפחות שקנו‬ ‫שהובא בזה מדברי הרע״א בכתב וחותם (ח״א סי’ נ’ בהגהותיו על‬ ‫להם‪ ,‬כמו ’עשה את כל הכבוד הזה ’ (להלן פל״א פס’ א ’)‪ ’ ,‬וישראל‬ ‫הפרשת דרכים) שנקט בפשיטות דכוונת הרמב״ן לברית מילה‪ ,‬וא״כ‬ ‫עשה חיל’ (במדבר פכ״ד פס’ י״ח)‪ ,‬לשון קונה וכונס’‪.‬‬ ‫א״ש דהכא אע״ג דכבר היה ברית בין הבתרים כשהיה אברהם בן‬ ‫שבעים [והכא היה בן שבעים וחמש]‪ ,‬מ״מ אכתי לא נימול ולא נכנס‬ ‫ובתרגום אונקלוס כאן תרגם על זה ’ וית נפשתא דשעבידו לאוריתא‬ ‫בברית מילה עד שהיה בן תשעים ותשע‪ ,‬ומשום הכי לא היה דינו‬ ‫בחרן’‪ ,‬ומבואר דנקט כהפירוש הראשון של רש״י דקאי על הגרים‬ ‫כישראל]‪.‬‬ ‫שגיירו אברהם ושרה‪ ,‬ולא על העבדים והשפחות שהיו להם‪ ,‬ויש‬ ‫להעיר בזה‪ ,‬דהרי כידוע דרך התרגום אונקלוס הוא לפרש את‬ ‫ועפ״ז יש לבאר‪ ,‬דהתרגום לא היה ניח״ל לפרש בכוונת המקרא‬ ‫פשוטו של מקרא בכל מקום‪ ,‬ואמאי כאן נטה מהפירוש הפשוט של‬ ‫שהיה לאברהם עבדים ושפחות‪ ,‬שהרי לא היו קנויים לו בקנין הגוף‪,‬‬ ‫המקרא דקאי על העבדים והשפחות וכמו שכתב רש״י דזהו פשוטו‬ ‫והיו קנויים רק לגבי מעשה ידיהם וא״כ הוו״ל כפועלים בעלמא ולא‬ ‫של מקרא וכמו דמצינו בכמה דוכתי דנקט הכתוב לשון עשיה על מי‬ ‫שייך לקרוא לזה ’אשר עשו בחרן’ כיון דלא היו קנויים כלל‪ ,‬ויתכן‬ ‫שקנה וכנס נכסים‪.‬‬ ‫להוסיף בזה‪ ,‬דאף אי נימא דשייך לקרוא לקנין מעשה ידים ’ אשר‬ ‫עשו בחרן’‪ ,‬מ״מ ל״ש לומר דעשו את ’הנפש’‪ ,‬ומדכתיב ’הנפש אשר‬ ‫ונראה לבאר בזה‪ ,‬דהנה מבואר בגמ’ (יבמות דף מ״ו א’) דגוי לא יכול‬ ‫עשו’ משמע שהיה קנוי להם גופם ונפשם של העבדים‪ ,‬וזה לא יתכן‪,‬‬ ‫לקנות גוי אחר לעבד שיהיה גופו קנוי לו‪ ,‬ורק לגבי מעשה ידיו יכול‬ ‫ומשו״ה הוכרח התרגום לפרש כוונת המקרא דקאי על נפשתא‬ ‫לקנותו‪ ,‬ויל״ד האם אברהם אבינו יכל לקנות עבדים ושפחות שיהיה‬ ‫דשעבידו לאוריתא וכמו שפירש״י בפי’ הראשון‪.‬‬ ‫גופו קנוי להם או רק לגבי מעשי ידיהם‪ ,‬דמצד אחד הרי אברהם היה‬ ‫קודם מתן תורה‪ ,‬וא״כ שמא דיני הקנינים אצלו היו כמו דיני בני נח‪,‬‬ ‫[אמנם אי״ז מוכרח‪ ,‬דיתכן דאף אם היה אברהם יכול לקנות קנין‬ ‫אמנם מאידך י״ל דאברהם היה דינו כדיני ישראל לכל דבר ואף לגבי‬ ‫הגוף בעבדים‪ ,‬מ״מ נקט התרגום דפשוטו של מקרא שכתב ’הנפש’‬ ‫קנינים‪ ,‬וא״כ יתכן שהיה יכול לקנות עבדים גם לקנין הגוף וכמו דיני‬ ‫אשר עשו משמע שלא קנו את הגוף אלא את הנפש‪ ,‬וא״כ ודאי קאי‬ ‫ישראל‪ ,‬אמנם גם אי נימא דהיה דינו כישראל אף לגבי קנינים‪ ,‬מ״מ‬ ‫על הגרים שגיירו ושעבדו את נפשם לעבודת השי״ת]‪.‬‬ ‫הרי כבר כתב בפי’ הרמב״ן סו״פ אמור (ויקרא פכ״ד פס’ י’) דמעת‬ ‫בהא דלא היה מנחה בברית בין הבתרים‬ ‫במה אירשנה‪ ,‬אמר לו קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו’‪,‬‬ ‫ויאמר ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה‪ ,‬ויאמר אליו קחה לי עגלה‬ ‫אמר לפניו רבוש״ע תינח בזמן שבית המקדש קיים‪ ,‬בזמן שאין בית‬ ‫משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל (ט״ו‪ ,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ ‫המקדש קיים מה תהא עליהם‪ ,‬אמר לו כבר תקנתי להם סדר‬ ‫וברש״י לעיל (פס ’ ו’) כתב ’על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר לו‬ ‫קרבנות‪ ,‬בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום‬ ‫במה אדע וכו’ דבר אחר‪ ,‬במה אדע‪ ,‬לא שאל לו אות‪ ,‬אלא אמר לפניו‬ ‫לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם ’‪.‬‬ ‫הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה בני‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‬ ‫וזכורני שלפני שנים רבות היה אאמו״ר זצ״ל בשב״ק פרשת לך לך‬ ‫בזכות הקרבנות’‪ ,‬ומקורו מדברי הגמ’ (תענית כ״ז ב’‪ ,‬מגילה ל״א ב’)‬ ‫בעיר בני ברק‪ ,‬והיה באותו שבוע שיעור מיבדל״ח הגאון רבי חיים ^‬ ‫והכי איתא שם‪’ ,‬אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא‬ ‫מאיר שטיינברג שליט״א בביהכנ״ס ירחי כלה‪ ,‬ואאמו״ר הלך לשמוע ר‬ ‫מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬שנאמר ויאמר ה’ אלקים במה‬ ‫את השיעור‪ ,‬ודן שם הגרח״מ בהא דבברית בין הבתרים נצטווה <‬ ‫אדע כי אירשנה‪ ,‬אמר אברהם רבונו של עולם שמא‬ ‫‪1v‬‬ ‫אברהם ’קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש‬ ‫ישראל חוטאין לפניך את עושה להם כדור המבול וכדור‬ ‫‪ (0‬כ)}‬ ‫ותר וגוזל’‪ ,‬ופירש רש״י‪’ ,‬עגלה משלשת‪ ,‬ג’ עגלים‪ ,‬רמז לג’‬ ‫הפלגה‪ ,‬אמר לו לאו‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני‬ ‫פרים‪ ,‬פר יום הכפורים ופר העלם דבר של צבור ועגלה‬ ‫‪[H g cN s‬‬ ‫‪JO C .‬‬ ‫^ ‪ c‬פ_‬ ‫(‬ ‫^‬ ‫׳״ל ע״י מערכת ׳סוב־ץ־ גליונות׳ ‪k .a ilv o n o t@ a m a il co m 053-3145900‬‬ ‫‪------------------------------‬‬ ‫־‪ C‬׳ ' ‪' v 0‬‬ ‫‪t o t‬‬ ‫׳ ‪V‬־ '״> נ ־‬ ‫וכמשנ״ת לעי ל‪ ,‬אמנם לגבי קרבן עולה ויורד כתב בספר‬ ‫ערופה‪ ,‬ועז משלשת‪ ,‬רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי‬ ‫]‪SV 2JJ3‬‬ ‫‪y/‬‬ ‫החינוך (מצוה קכ״ג) דאם הוא עני שהביא כשבה או שעירה‬ ‫מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד‪ ,‬ואיל משלש‪ ,‬אשם‬ ‫~‬ ‫‪)3‬‬ ‫לא יצא ידי חובתו‪ ,‬וכבר תמהו בזה האחרונים (בהגהות‬ ‫ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת יחיד‪ ,‬ותור וגוזל‪ ,‬תור‬ ‫ע>‬ ‫*׳‬ ‫המשל״מ שם‪ ,‬ובמנ״ח שם אות י״א ועוד) דהא תנן להדיא‬ ‫^ ובן יונה ’‪ ,‬ומקורו מדברי הבראשית רבה (פרשה מ״ד סי’ י״ד)‪ ,‬ומבואר‬ ‫דמצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא‪ ,‬והיאך כתב החינוך דהמחויב ^‬ ‫־> בדברי המדרש דהקב״ה הראה לאברהם בברית בין הבתרים את כל‬ ‫קרבן עולה ויורד של עני והביא קרבן עשיר לא יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫הכפרות שעתיד להעמיד לישראל‪ ,‬והקשה הגרח״מ דאמאי לא אמר‬ ‫ובשפת אמת (יומא מ״ב א’ ד״ה גופא) תירץ בזה‪ ,‬דשאני מצורע עני‬ ‫לו הקב״ה להביא גם מנחה‪ ,‬שהרי מצינו כפרה במנחה בקרבן עולה‬ ‫שהביא קרבן עשיר דבזה הרי גם בקרבן עשיר דמצורע יש קרבן‬ ‫ויורד שאם לא השיגה ידו להביא תור ובן יונה מביא מנחה בדלי‬ ‫חטאת וקרבן עולה‪ ,‬ולהכי אף שחיובו של העני הוא להביא ב’‬ ‫דלות‪ ,‬וא״כ כמו שנצטוה להביא תור וגוזל כנגד תור ובן יונה שמביא‬ ‫תורים‪ ,‬אפ״ה יכול לצאת גם בקרבנות דעשיר‪ ,‬ומשא״כ בקרבן עולה‬ ‫דל בקרבן עולה ויורד‪ ,‬ה״ה היה צריך לצוותו להביא מנחה‪.‬‬ ‫ויורד שבזה הרי קרבנו של העשיר הוא רק כבשה לחטאת‪ ,‬ואינו‬ ‫[ויעוי’ במדרש שם שנחלקו בזה תנאי‪ ,‬וז״ל ’ ויקח לו את כל אלה‬ ‫מביא קרבן עולה כלל‪ ,‬ומשא״כ בקרבן עני צריך להביא שני תורים‬ ‫(להלן פס’ י’)‪ ,‬ר’ שמעון בר יוחאי ורבנן‪ ,‬ר’ שמעון בר יוחאי אומר כל‬ ‫או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה‪ ,‬וא״כ אם יביא העני קרבן‬ ‫הכפרות הראה לו ועשירית האיפה לא הראה לו‪ ,‬ורבנן אמרי אף‬ ‫עשיר נמצא שלא הקריב רק את חיוב חטאתו ולא את חובת עולתו‪,‬‬ ‫עשירית האיפה הראה לו‪ ,‬נאמר כאן ’ ויקח לו את כל אלה’ ונאמר‬ ‫ומשו״ה לא יצא ידי חובתו בהקרבת קרבן עשיר‪.‬‬ ‫להלן ’ והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה ’ ’ (ויקרא פ״ב פס’ ח ’)’‪,‬‬ ‫ולפ״ז יצא דכל זה שייך רק בקרבן עני שמביא תורים או בני יונה א ’‬ ‫והנה לא מבעיא לרשב״י דצ״ב מ״ט לא הראה לו עשירית האיפה‪,‬‬ ‫לחטאת וא ’ לעולה‪ ,‬אבל בקרבן של דלי דלות שמביא רק מנחה‬ ‫אלא אף לרבנן קשה דמ״ט כל הבהמות נתפרשו להדיא בקרא‬ ‫לחטאת‪ ,‬לכאו’ גם לפי דברי החינוך אם יביא קרבן עשיר יצא בזה‬ ‫ועשירית האיפה לא נאמרה אלא ברמז]‪.‬‬ ‫ידי חובתו‪ ,‬כיון דכל חיובו הוא להביא מנחה לחטאת ואי״צ כלל‬ ‫והנה נתבאר מדברי הגמ’ דהקב״ה אמר לאברהם שבזמן שאין בית‬ ‫להביא עולה‪ ,‬ותחת זה יכול להביא קרבן בהמה לחטאת‪.‬‬ ‫המקדש קיים יהיו קוראין בסדר הקרבנות ועי״ז ימחול להם על כל‬ ‫ועפ״ז ביאר הגרח״מ‪ ,‬דכיון שנתבאר מדברי הגמ’ דבברית בין‬ ‫עוונותיהם‪ ,‬וכן פסק השו״ע (או״ח סי’ א ’ סעי’ ה ’) דטוב לומר פרשת‬ ‫עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם‪ ,‬ויעוי’ בביאור הלכה שם (ד״ה‬ ‫הבתרים נאמר לאברהם סדר הכפרה לדורות‪ ,‬שאף בזמן שאין בית‬ ‫ופרשת עולה) שהאריך בזה‪ ,‬וכתב דטוב לומר ג״כ פרשת עולה ויורד‬ ‫ועי״ז יתכפר להם‬ ‫יאמרו את סדר הקרבנות‬ ‫המקדש קיים‬ ‫כיון דהיא באה על חטא דשבועת ביטוי‪ ,‬ובתשו’ בנין שלמה (להג״ר‬ ‫עוונותיהם‪ ,‬א״כ אי״צ להזכיר בברית בין הבתרים את קרבן מנחה‪,‬‬ ‫שלמה הכהן זצ״ל מוילנא‪ ,‬ח״א סי’ א’) האריך בעניני אמירת סדר‬ ‫דאף שלקרבן עולה ויורד צריך להביא מנחה בדלי דלות‪ ,‬מ״מ הרי‬ ‫הקרבנות‪ ,‬ויעו״ש בסוף דבריו (אות ד’) שדן האם יולדת בזמן הזה‬ ‫כיון שאם יביא העני קרבן עשיר במקום המנחה יצא בזה ידי חובתו‪ ,‬׳‪-‬‬ ‫ע*‬ ‫‪ 0‬צריכה לומר פרשת יולדת וכמו״כ האם בעלה ג״כ צריך לומר פרשה‬ ‫א״כ ה״ה דיכול לכתחילה לומר רק את הפרשה של קרבן עשיר‪ ,‬וכמו ‪I‬‬ ‫‪ r‬זו‪ ,‬ועוד דן שם‪ ,‬דהרי יולדת מביאה קרבן עולה ויורד‪ ,‬וא״כ יל״ד‬ ‫שנתבאר מדברי הבנין שלמה דביולדת סגי לומר קרבן עשיר אף אם‬ ‫האם צריכה לומר רק את הפרשה של יולדת עשירה שמביאה כבש‬ ‫היא עניה מה״ט דעניה שהביאה קרבן של עשירה יצאה‪ ,‬וה״נ יכול‬ ‫לעולה ועוף לחטאת או דצריכה להוסיף גם את הפסוק ואם לא‬ ‫לומר רק את הפרשה של קרבן עשיר‪ ,‬ומשו״ה לא הוצרך המקרא‬ ‫תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה וגו’ (ויקרא פי״ב‬ ‫להשמיענו דיש סדר כפרה של מנחה‪ ,‬ומשא״כ לגבי תורים ובני יונה‪,‬‬ ‫פס’ ח’)‪ ,‬וכתב בזה דלא מבעיא אם היא עשירה או שבעלה עשיר‬ ‫דבזה הרי שיטת החינוך דעני שהביא קרבן עשיר לא יצא משום‬ ‫דודאי אינה צריכה לומר את דיני קרבן יולדת עניה‪ ,‬אלא אפילו אם‬ ‫דיחסר לו את קרבן העולה וכמשנ״ת‪ ,‬ומשו״ה עני שצריך להביא‬ ‫הם עניים סגי בפרשת יולדת עשירה‪ ,‬דכיון דתנן (נגעים פי״ד מ״ב)‬ ‫תורים לא יוכל לקרוא את פרשת קרבן עשיר‪ ,‬ולהכי נצטווה כאן‬ ‫דמצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא‪ ,‬וכן פסק הרמב״ם (מחוסרי‬ ‫אברהם להביא אף תור וגוזל לרמז על סדר הקרבנות של קרבן עני‬ ‫כפרה פ״ה ה״ט ושגגות פ״י הי״ג)‪ ,‬א״כ כל מצורעת עניה הרי היתה‬ ‫בעולה ויורד‪.‬‬ ‫יוצאת ידי חובתה אף אם היתה מביאה קרבן של מצורעת עשירה‬ ‫ואאמו״ר זצ״ל אמר דיל״ד בזה‪ ,‬דיתכן שאף שבמנחה של עולה ויורד‬ ‫וה״ה שיכולה לומר רק את הפרשה דמצורעת עשירה‪.‬‬ ‫יש רק מנחה אחת כנגד החטאת‪ ,‬מ״מ אם יביא העני קרבן עשיר לא‬ ‫ויעו״ש בבנין שלמה שביאר על פי זה‪ ,‬דהנה בפרשת קרבן יולדת‬ ‫יצא יד״ח אף בזה [לשיטת החינוך]‪ ,‬די״ל שלמנחת חוטא אין שם‬ ‫כתיב לאחר דיני יולדת עשירה ’ זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה’‬ ‫’קרבן חטאת’ כלל‪ ,‬ורק בבהמה ובעוף מצינו חטאת בהמה וחטאת‬ ‫(שם פס’ ז’)‪ ,‬ולאחמ״כ כתיב דאם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי‬ ‫העוף‪ ,‬אבל במנחה לא מצינו שנקראת ’חטאת מנחה ’ אלא ’ מנחת‬ ‫תרים וגו’‪ ,‬ובפשוטו צ״ב אמאי כתיב זאת תורת היולדת לפני שכתבה‬ ‫חוטא ’‪ ,‬וכן מבואר במתני ’ דריש מנחות (דף ב’ ע״א) דבהקרבת מנחת‬ ‫התורה דיני יולדת עניה‪ ,‬וביאר בזה‪ ,‬דכיון דקיי״ל דיולדת אפילו‬ ‫חוטא צריך להתכוין לשם מנחת חוטא‪ ,‬ומשא״כ בחטאת העוף‬ ‫עניה אם הביאה קרבן של יולדת עשירה יצאה‪ ,‬א״כ כוונת הכתוב‬ ‫דזאת תורת היולדת בין אם היא עניה ובין אם היא עשירה‪ ,‬ורק דאם‬ ‫וחטאת בהמה הרי סגי לכוין לשם חטאת‪ ,‬ומבואר דמנחה לא איקרי‬ ‫לא תמצא ידה יכולה להביא ג״כ שתי תורים‪ ,‬אבל אם הביאה עולת‬ ‫חטאת‪ ,‬וא״כ אם יביא העני קרבן חטאת במקום להביא מנחת חוטא‬ ‫בהמה בודאי יצאה יד״ח‪[ ,‬ונראה להוסיף בזה‪ ,‬דלמשנ״ת דאף יולדת‬ ‫לא יצא יד״ח כיון שסו״ס לא הביא ’מנחת חוטא ’‪.‬‬ ‫עניה בזמן הזה אינה צריכה לומר אלא את פרשת יולדת עשירה‪,‬‬ ‫[ובמקו״א נתבאר לדון עוד בזה‪ ,‬די״ל דגדר קרבן מנחה של דלי ^‬ ‫‪-‬י א״כ י״ל דזה כוונת הכתוב דזאת תורת היולדת דהיינו שהתורה‬ ‫דלות הוא שהקרבן בא תחת קרבן דלות של שני תורים‪ ,‬וא״כ ודאי ק‬ ‫‪ r‬שהיולדת צריכה לומר זהו רק את הפרשה של יולדת עשירה‪ ,‬ובזמן‬ ‫לא שייך להביא בהמה תחת המנחה שהרי אף תחת תורים ובני יונה ‪(,‬‬ ‫שבית המקדש קיים אם לא תמצא ידה תוכל להביא תורים‬ ‫ץ‪.‬״‪.‬‬ ‫‪)p‬‬ ‫א״א להביא בהמה וכ״ש תחת המנחה שבאה במקום התורים‬ ‫או בני יונה]‪.‬‬ ‫‪A ,‬‬ ‫ובני יונה‪ ,‬אמנם לפ״ז יל״ד דאם יביא הדל שני תורים במקום‬ ‫^‬ ‫המנחה דבזה יצא ידי חובתו‪ ,‬ואכהמ״ל]‪.‬‬ ‫והנה בדין מצורע עני שהביא קרבן עשיר תנן להדיא דיצא‬ ‫‪°‬‬ ‫‪J O C‬‬ ‫‪ C ■ ^ v‬ג_‬ ‫יו”ל ע” י מערכת ’‪ vniD‬גליונות’ ‪k .a ilv o n o t® a m a il.c o m 053-3145900‬‬ ‫ב&ייעתא ד־שמירא‬ ‫ש מי ני ת‬ ‫ג ליו ן ‪ • 3 6 2‬ש ב ה‬ ‫ת ש פ ״ז‬ ‫פר ש ת לך לך‬ ‫משיעורי הגאון דבי נפדתל־‪ ,1‬הכהן קופשיץ שליט״א‬ ‫‪U L r ii‬‬ ‫■י ■‪1* 1‬‬ ‫‪r-. . . .‬‬ ‫בעניך אם להשו״ע והדמ״א שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה אם יכולץ לשאת עד כ״ב כחדש‬ ‫ששמחה הוא לו‪ ,‬ות"ל דחוה"מ אחר מילוי הלבנה הוא"‪ ,‬וכן א מ אי ק תני‬ ‫נשאלתי ממי שנוהג כמש׳׳כ בשו״ע (יו"ד סי' קע"ט ס"ב) שנהגו שאין‬ ‫אבל מ חזי ר הוא א ת ג רו ש תו‪ ,‬ה רי דגם לכ ת חי ל ה מו ת ר א חר מי לוי הלבנה‬ ‫נושאין נשים אלא במילוי הלבנה‪ ,‬וכ״כ הרמ״א (אה״ע סי׳ ס"ד סייג(‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ו א פי' מ צ ד ה מנ הג ש ה בי או ר מ" א באה" ע סי' ס"ד‪ ,‬הנה הר מ"א‬ ‫דנהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש‪ ,‬בעוד שהלבנה‬ ‫ב ע צ מו בהג"ה בא"ח סי' ת קנ" א על מ" ש ה מ חבר ש מ ר" ח ו אי ל ך אין‬ ‫במלואה‪ ,‬ונסתפק אם עד כ׳׳ב בחדש חשיב עדיין שהלבנה במלואה‪,‬‬ ‫נו ש אין נ שי ם‪ ,‬הגי"ה וכ תב וז" ל ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין מי "ז ב ת מוז‬ ‫או דאין נושאין נשים אלא עד ט׳׳ו בחדש‪ ,‬כיון שיש כמה מהאחר׳‬ ‫ו אי ל ך עד א חר ת"ב עכ"ל‪ ,‬ו ה א בכל ח ד שי ה שנ ה נ הגו שלא לי ש א א חר‬ ‫שכתבו שאפשר לישא אשה עד כ׳׳ב בחדש‪.‬‬ ‫מ לוי הלבנה ו ח מי ר א סכנתא מ אי סו ר' ד א בי לו ת י שנ ה‪ ,‬וג ם קו ד ם י "ז‬ ‫ב ת מוז מ ח צי ח ד ש ו ל מ ע ל ה ב ח סרון הלבנה‪" ,‬אע"כ כמ"ש כוונת רמ"א נמי‬ ‫יבואר שינוי לשון הרמ” א בין ’ והעם נהגו’ ל’וכן נוהגין’‬ ‫רק שאין איסור בדבר משום ניחוש‪ ,‬אבל לא שי ש לנהוג כן בכל חדשי‬ ‫השנה‪ ,‬לכן כתב דבין המצרים ראוי לנהוג כן להחמיר באבילות‪ ,‬אבל קודם‬ ‫בספר ה מ קנ ה ( קונ ט ר ס א ח רון סי מן ס"ד ס׳׳ג) הק שה במה שכת ב‬ ‫והנה‬ ‫שם הר מ" א ונ ה גו שלא לי ש א נ שי ם אלא ב מי לוי הלבנה‪ ,‬די ש‬ ‫י"ז בתמוז אף שהוא בחסרון הלבנה לא נמנעים כלל"‪ ,‬וג ם שינ ה ל שונו‬ ‫לדקד ק מ מ" ש הר מ" א ב סי מן ת קנ" א ס"ב דנו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין‬ ‫ד ביו׳׳ ד כתב ב ל שון ונ ה גו וכן הו א ל שון הנ מ"י ו היי נו ע דו ת שכבר נ הגו כן‬ ‫מי "ז ב ת מוז ו אילך‪ ,‬ו תי פו ק ליה ש הו א א חר ח צי חו ד ש‪ ,‬וכ ת ב ל ת ר ץ ע"פ‬ ‫בז מן ה קו ד ם ולכן אין ל מ חו ת ביד ה עו ש ה כן בז ה"ז נ מי‪ ,‬ו ב א מ ת גם בז מן‬ ‫ת שו ב ת הרמ" א ש הביא המג"א ב סי' ת" צ לחלק בין היכא שכת ב ו ה ע ם‬ ‫ה ש" ע כבר פסק המנהג ה הו א ולא נ הגו בו אז ולכן בא"ח ד קד ק ר מ" א‬ ‫נ הגו להיכא שכתב וכן נו הגין עיין שם‪ ,‬ו כוו נ תו למ ש"כ המגן אבר ה ם )סימן‬ ‫וכ תב ב ל שונו ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין כו' ב הוה גם ע כ שיו ו ר אוי‬ ‫ת"צ ס"ק ט'( ב עניין אם מ בר כין על ק רי א ת ה מגי לו ת בי מי ם טו בי ם‪ ,‬שכתב‬ ‫לנ הוג כן‪.‬‬ ‫הר מ" א ש ם ו ה ע ם נ הגו ש אין מברכין‪.‬‬ ‫ובסוף ד ב ריו ש ם מ סי ק וז" ל וא"כ מי שכבר הגיע לע שרים שנה ולא נשא‬ ‫שהקב"ה אומר תיפחנה עצמותיו‪ ,‬פשיטא דשהוי מצוה לא‬ ‫א ת ל שון הר מ" א ב ת שו ב ה )סימן ל"ד(‪ ,‬וז" ל‪ ,‬מ ה רי" ל ו א בו ד ר ה ם‬ ‫ונ ע תי ק‬ ‫ו הג הו ת מי מו ניו ת פ"ה מ ה ל כו ת ת"ב כ ת בו לברך‪ ,‬וכ"כ בדר כי‬ ‫משהינן‪ ,‬ולא נהגו בכה"ג להמתין עד מילוי הלבנה‪ ,‬ו א דר ב א מ שו ם ח ס רון‬ ‫משה‪ ,‬לכן ד ק ד ק תי ו כ ת ב תי והעם נהגו כו' ול א כ תב תי סתם וכן נו הגין‬ ‫הלבנה רק סי מנ א ב על מא ו ח ש ש א הו א ש מ א ה ש ע ה וז מ ן מו צ ל ח ת היא‬ ‫כ מ" ש ב ש אר מ קו מו ת‪ ,‬וכן נ"ל מכ מה ט ע מי ם‪ ,‬ד דו ק א איכ ה ש ה חזן קו ר א‬ ‫ו ש מ א לא‪ ,‬אבל קללת ה ק דו ש ברוך הו א הנ"ל הו א ו ד אי ו אין ספק מו צי א‬ ‫ל ה ש מי ע ל צ בו ר מברך וכו'‪ ,‬ו כ" מ ד ע ת ה מנ הגי ם‪ ,‬ו כו' עכ"ל‪ .‬ו מ בו א ר‬ ‫מי די ו ד אי‪ ,‬ולכן כל ה קו ד ם לי ש א א פי' בסוף ה חד ש ז כי' ל ש מי ם ו הו א ז רי ז‬ ‫ד ב מ קו ם שכתב וכן נו הגין הו א חיו ב ג מו ר‪ ,‬אבל כ שכתב ונ ה גו א פ שר‬ ‫ונ ש כ ר ל הו צי א ע צ מו מ קללה כנ"ל ) שו ב מ צ א תי א ח"ז רב בס' ה מ קנ ה‬ ‫לנ הוג א חר ת‪.‬‬ ‫בק"א ה ל כו ת ק דו שין סי מן ס"ד ס"ג וז" ל בהג"ה ונ ה גו שלא לי ש א נ שי ם‬ ‫כו' י ל" ד מ" ש הר מ" א בא"ח סי מן ת קנ" א ס"ב ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין‬ ‫ב ת שו ב ה מאהבה )ח"ג סי' שנ" ה או ת קע׳׳ט( דמה שכתב ונ ה גו‬ ‫וע״ע‬ ‫היי נו שנ הגו מ ע צ מ ם‪ ,‬ו אין לו שו ר ש ע"פ הדין עיין שם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מי "ז ב ת מוז ו אי ל ך כו' ת"ל ש הו א לאחר ח צי ח ד ש וי ש ליי ש ב ע פ מ" ש‬ ‫המג"א סי' ת" צ ס ק" ט ב שם הר מ" א בת' וז" ל לכן ד ק ד ק תי ו כ ת ב תי סתם‬ ‫מ ד ב ריו נראה ל הדיא שגם בי"ז ב חד ש כבר אי נו ח שו ב ב מי לוי‬ ‫אך‬ ‫הלבנה‪ ,‬וא"כ כ" ש בכ"ב ב חד ש ש אינו ח שו ב ב מי לוי הלבנה‪ ,‬ו פ שו ט‪.‬‬ ‫וכן נו הגין כו' ע" ש עכ"ל( ו ש מ ח תי ש כוונ תי לד ע ת הג און בזה‪ ,‬ו א ני‬ ‫הו ס פ תי עו ד כמ"ש‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יבואר אם הוא איסור לישא נשים שלא בזמן מילוי הלבנה או שהוא רק‬ ‫יבואר קושיית הפני יהושע בריש כתובות שלא הזכיר הרמ” א שראוי‬ ‫קולא בהלכות ניחוש‬ ‫לישא אשה ברביעי ובחמישי‬ ‫ד ב שו" ת א רי ה ד בי עי ל אי ) א ה ע׳׳ז סי' י"ח( ת מ ה על קו שיי ת ה מ קנ ה‬ ‫אלא‬ ‫י ש ליי ש ב קו שיי ת ה פני י הו ש ע רי ש כ תו בו ת ש ה ק ש ה וז" ל ו ביו ת ר‬ ‫ובזה‬ ‫ד ב א מ ת אין שו ם אי סו ר לי ש א נ שי ם א חר ח צי החד ש‪ ,‬והך ונ ה גו לא‬ ‫י ש ל ת מו ה על הגהת ר מ" א ז" ל ש ה בי א ב סי מן הנ"ל שנ הגו שלא‬ ‫בא לו מ ר שי ש ל ע שו ת כן‪ ,‬אלא ד אין בו אי סו ר ני חו ש של ד ר כי ה א מו רי‪,‬‬ ‫לי שא א ש ה אלא ב ת חל ת ה חו ד ש ב עו ד שהלבנה ב מ לו א ה‪ ,‬ו מי עדי ף ה אי‬ ‫ו ש ה מנ הג אי נו נגד ההלכה עיין שם‪ ,‬ו ל פ"ז אין ה מנ הג אלא קו ל א בהלכו ת‬ ‫סי מנ א מי ל ת א דלא נז כ ר בגמרא כלל מ ט ע מ א דברכה ש הי א ב ריי ת א דבר‬ ‫מ עונן ו מנ ח ש‪ ,‬אבל אי נו מנ הג שכך ר אוי לנהוג‪ ,‬אבל מי "ז ת מוז א סו ר‬ ‫קפרא ו אין לבטלה בי די ם‪ .‬ו היי נו שלא הביא ב ריי ת א דבר קפרא ד ת קנו‬ ‫לי ש א א שה‪.‬‬ ‫ביו ם ר בי עי‪ ,‬ד ב ח מי שי אי כ א ברכה דדגים‪ ,‬ו א ל מנ ה ב ח מי שי‪ ,‬ד ב ש שי אי כ א‬ ‫ב שו" ת י הו ד ה י ע ל ה )ח"ב א ה" ע סי' כ"ד( וז" ל ונ" ל ברו ר ד מ ה" ט‬ ‫וכ״כ‬ ‫ברכה דאדם‪.‬‬ ‫כ ת בו ה מ חבר רק ביו" ד ג בי אינ ך דיני מנ ח ש ו מ עונן‪ ,‬ו ל א כ ת בו‬ ‫ש ם וז" ל ו ב א מ ת י ש לי ליי ש ב ד ב רי ה פו ס קי ם ו ל קיי ם מנהגן של‬ ‫וכתב‬ ‫באה"ע‪ ,‬מ שו ם ד הוי מ ש מ ע די ש לנ הוג כן‪ ,‬ואף ד הר מ" א ה ע תי קו גם ש מ ה‬ ‫י ש ר א ל בכמה או פני ם‪ ,‬אלא ד מ" מ נראה לי שכל ה רו צ ה ל קיי ם‬ ‫באה"ע‪ ,‬ר"ל נ מי רק כ מז כי ר ש אין ל מ חו ת ביד הנו הג כן מ שו ם ני חו ש‪,‬‬ ‫ד ברי ח כ מי ם י ש לו ל חו ש לכתחלה ל ט ע מ א דברכה‪ ,‬וי נו חו לו בר כו ת על‬ ‫ו ל ה כי סיי ם בהג"ה ו עי' ביו" ד סי' ק ע" ט‪ ,‬אבל וו ד אי א" צ ל חו ש כלל ל מנהג‬ ‫ר א שו‪ ,‬ו כ מ דו מ ה לי שכן נ הגו בכמה ק ה לו ת קו ד ש ו הו א מנ הג ו תי קין‪,‬‬ ‫ה הוא אף לכתחילה‪ ,‬ו מ ל ב ד שלא מ צי נו ר מז לז ה בגמ'‪ ,‬אדרב' ק צ ת מ ש מ ע‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫בהיפוך‪ " ,‬מ ד ש ק לו ו ט רי א מ תני ’ אין נו ש אין נ שי ם ב מו עד‪ ,‬ט ע מא מ אי מ פני‬ ‫נערך מ שי עו רי ו בי נו שלי ט״ א‪ ,‬ת ש פ״ז‪.‬‬ ‫לתגובות ולעניני הגליון ‪ 058.32.888.34‬וכן במייל ‪gmail.com@3126877‬‬ ‫בספר כתר ר א ש כתב וז" ל ו ש מ ע תי מ מו רי הגר"ח מוו לו זי ן ז צ" ל‬ ‫ויעויין‬ ‫נרא ה ד הר מ" א לא הביא מנ הג ש כ ד אי לי ש א א ש ה ב מי לוי‬ ‫ול מ שנ״ ת‬ ‫שערך ח תונ ה ל בנו בסוף החד ש‪ ,‬ו א מ ר ה ט ע ם ש אין ל ה ק פיד על‬ ‫הלבנה‪ ,‬אלא ש מו ת ר לי ש א א שה רק ב מי לוי הלבנה ו ל א‬ ‫הז מני ם האלה‪" ,‬בידך ע תו תי" נא מר ת הלי ם ל"א ט"ז‪ ,‬שכל הז מני ם‬ ‫חיי שינ ן מ שו ם ני חו ש‪ ,‬ו ל ה כי לא הביא ש ר אוי לי ש א ב ר בי עי ו ב ח מי שי‬ ‫מ סו רי ם ביד הקב"ה‪ ,‬וכ"כ בספר ש ע רי ר ח מי ם‪.‬‬ ‫מ שו ם ברכה ד דגי ם וברכה דאדם‪ ,‬ש ה ר מ" א לא כתב ז מ ני ם ה ר אויי ם לי ש א‬ ‫בו אשה‪ ,‬אלא הלכה שלא חיי שינן ל אי סור א‪.‬‬ ‫בענץ לא להיות הפכפך אלא להיות קבוע בעבודה וקבוע בקבלותיו‬ ‫הגם שהוא בשאול תחתיה‪ ,‬ו מי ש מא מין בתורה‬ ‫יוכל לעמוד בו‪ ,‬אז יתפוס בו‪ .‬ואל ידלג ממנהג למנהג‪,‬‬ ‫בחפץ חיים עה״ת תחלת פרשת לך לך כתב וז״ל‬ ‫שאמרה פתחו לי פתח כפתחו של מחט ו אני אפתח‬ ‫כי מידה מגונה היא מאד מי שהוא הפכפך‪ ,‬והוא‬ ‫אאע״ה מכיון ש הי' בדעתו ללכת ארצה כנען בא‬ ‫לכם פתח כפתחו של אולם הרי הוא זוכה שהתורה‬ ‫נבזה לפני העולם‪ ,‬אפילו הוא קו פץ ממידה טובה‬ ‫לארץ כנען‪ ,‬ואצל תרח כתיב בפרשה הקודמת י״א‬ ‫תקומם או תו מעלה מעלה‪ ,‬אלא שהפתח שהוא‬ ‫למידה טובה‪ ,‬כי אין מ מ שו ת בעניניו ואין לסמוך‬ ‫ל״א ״וי צ או אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען‬ ‫פותח צריך להיות פתח קבוע אבל אם הוא חוזר‬ ‫עליו‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫ויבו או עד חרן וי ש בו שם״‪ ,‬וללמדך שעל האדם‬ ‫ונועלו ו אינו מ ש אירו פתוח שאין פתחו מ תקיי ם אין‬ ‫ומבואר שגם אם יח שוב האדם שכדאי לשנות ממה‬ ‫ללכת בדרכי אברהם אבינו‪ ,‬ואם מקבל ע״ע ללכת‬ ‫הפתח הזה מביא שי פ ת חו לו כפתחו של אולם‪ ,‬אבל‬ ‫שקבל על עצמו אבל לא ישנה קבלתו מ שום שהיא‬ ‫ארצה כנען מוכרח הוא לבוא להתם ולא לשנות‬ ‫כל קבלה שהאדם מקבל על עצמו והוא מ קיי מו‬ ‫מדה מגונה מאוד‪ ,‬וכל העומד בעניניו וחז ק בדעתו‬ ‫מהלכו או להשאר באמצע הדרך עכ״ל‪.‬‬ ‫בקביעות איתנה הרי זה מעלה או תו למדרגות‬ ‫הרי הוא הולך מדרגא לדרגא עד ש מ תרומ ם מעלה‬ ‫וכ״כ בספורנו סוף פרשת נח וז״ל וילכו ללכת ארצה‬ ‫גבוהות מאוד‪.‬‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫כנען‪ .‬שהיתה מוכנת אל גרם המעלות במושכלות‪,‬‬ ‫ואיתא בדבר״ר נצבים פ״ח ס״ג א״ר ינאי למה הדבר‬ ‫והנה איתא בשיר ה שירים רבה פרשה ח' ״אם חומה‬ ‫ורצויה מכל הארצות‪ ,‬כאמרו ״ ארץ אשר ה' אלהיך‬ ‫דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפ ש אומר מי יוכל‬ ‫היא נבנה עליה טירת כסף״‪ ,‬אם חומה היא‪ ,‬זה‬ ‫דורש אותה״ (דברים יא‪ ,‬יב)‪ .‬ולא הוזק אוירה בגשם‬ ‫להביאו ופקח או' לא אחד תלה או תו מביא סולם או‬ ‫אברהם‪ ,‬אמר הקדו ש ברוך הוא אם מעמיד הוא‬ ‫המבול כאויר כל שאר הארצות‪ ,‬כאמרו ״לא גשמה‬ ‫קנה ו מוריד או תו כך כל מי שהוא טיפש אומר אי מ תי‬ ‫דברים כחומה‪ ,‬נבנה עליה טירת כסף‪ ,‬נצילנו ונבנה‬ ‫ביום ז ע ם״ (יחזקאל כב‪ ,‬כד)‪ ,‬וכבר אמרו חז״ל‬ ‫אקרא כל התורה ו מי שהוא פיקח מהו עושה שונה‬ ‫או תו בעולם‪ ,‬ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז‪ ,‬אם‬ ‫״אוירה של ארץ ישראל מחכים״ (בבא בתרא קנח‬ ‫פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיי ם כל התורה כולה‬ ‫דל הוא מ מצות ומטלטל מ ע שיו כדלת‪ ,‬נצור עליה‬ ‫ב)‪ ,‬וי מ ת תרח בחרן‪ .‬ולא השתדל להשיג מה ש כוונו‬ ‫אמר הקב״ה לא נפלאת היא ואם נפלאת היא ‪ -‬ממך‬ ‫לוח ארז‪ ,‬מה צורה זו אינה מ ת קיי מת אלא לשעה‬ ‫להשיג בנסעם מאור כשדים‪ ,‬ולא בא כלל אצל‬ ‫שאין אתה עסוק בה הוי כי המצוה הזאת‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬כך איני מ תקיי ם עליו אלא לשעה אחת‪ ,‬אני‬ ‫אברהם בהיו תו ב ארץ כנען‪ ,‬ובקראו שם בשם ה'‪ ,‬עם‬ ‫ולכאו' במשל הביאו סולם ובנמשל אין סולם‪ ,‬ועוד‬ ‫חומה‪ ,‬אמר אברהם לפני הקדו ש ברוך הוא אני‬ ‫כל גדולת ש מו אז‪ .‬והפך זה עשה לוט ז מן מה‪ ,‬ולכן‬ ‫גם השונה פרק אחד היום ומחר כל חייו אינו יודע כל‬ ‫ו שדי‬ ‫כחומה‪,‬‬ ‫טובים‬ ‫מ ע שי ם‬ ‫וא ע מיד‬ ‫חומה‪,‬‬ ‫זכה הוא וז ר עו בחלק מה מ מ תנו ת אברהם‪ ,‬ולא ז כו‬ ‫התורה כולה‪ ,‬וכי הטפש אינו יודע לחשב שבפרק‬ ‫כתים‬ ‫כתים‬ ‫להעמיד‬ ‫עתידה‬ ‫ש אני‬ ‫כמגדלות‪,‬‬ ‫לזה שאר צ אצ אי תרח הקרובים לאברהם כמוהו או‬ ‫אחד בכל יום ידע כל התורה‪.‬‬ ‫וחבורות של צדיקים כיוצא בי בעולמך‪ ,‬ע״כ‪ .‬ומבואר‬ ‫יותר‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫וראי תי בכתבי הגאון ר' יצחק פינחס גולדווסר‬ ‫דאברהם אבינו היה כחומה בצורה ו אינו מטלטל אנה‬ ‫וכתב שם הח״ח עוד וז״ל‪ ,‬וכה למד הח״ח דעת‬ ‫שליט״א שאמר שהאדם מודד עצמו לפי כוחו תיו‬ ‫ואנה כדלת‪ ,‬ולכן זכה לטירת כסף‪.‬‬ ‫ל שומעי דברו לבלי להפסיק באמצע הענין‪ ,‬אי‬ ‫עתה שלא יוכל לידע כל התורה‪ ,‬אבל אינו יודע שכל‬ ‫והנה כל מה שקבלנו עלינו בימי ם הנוראים בידעינו‬ ‫מלאכה ואם החלות באיזה ענין אפילו אם אתה‬ ‫הלכה וכל פרק מעלהו במדריגה גבוהה יותר‪ ,‬ועד‬ ‫שקבלות אלו יכולים ל שנות דרכינו‪ ,‬וכעבור ז מן קט‬ ‫ז קו ק לחכות ש עו ת מרובות עד אשר תוכל שוב‬ ‫מדריגה שבמדריגה הגבוהה יותר יכול לידע כל‬ ‫כבר מתרשלים אנו מלקיים דברים אלו בח שבינו‬ ‫להזדקק לענין הזה לא התיר להתעסק ב שעות‬ ‫התורה‪ ,‬והיינו שכל לימוד ולימוד מעלה האדם על‬ ‫שאין קבלות יכולים להועיל לנו‪ ,‬וכגון אם קבל על‬ ‫ההפסקה בענין אחר ורק לבלי להסיח דעת מהענין‬ ‫גבי שליבות הסולם‪ ,‬ולכן החכם שיוד ע ז א ת הוא‬ ‫עצ מו לימוד המוסר לעשר דקות ביום‪ ,‬או שקבל על‬ ‫שאתה עסוק בו‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫מ ת א מץ ולומד בכל יום עד שיוד ע כל התורה‪ ,‬ואם‬ ‫עצמו לכבד התפלה ולבוא כעשר דקות קודם תחלת‬ ‫וכן אמרו חז״ל המתחיל במצוה ואינה גומרה קובר‬ ‫אנחנו נחשיב את כוחותינו ולא נאמר מאי אהני לן‬ ‫התפלה‪ ,‬או שקבל על עצ מו ללמוד כמה למודים‬ ‫א ש תו ובניו‪ ,‬ואפשר לומר שמכיון שהתחיל במצוה‬ ‫רבנן ונ ש מור בקביעות את מה שקבלנו על עצ מינו‬ ‫קטנים להשלים עצ מו בידיעת התורה‪ ,‬וכשעוברים‬ ‫י ש לו הרבה מסייעין למצוה וכמש״כ הנפש החיים‬ ‫ולא נהיה כ שא שר ינוד הקנה במים נזכה להתעלות‬ ‫הימים הנוראים ו א ש האהבה שבערה בנו בימי ם אלו‬ ‫שער א'‪ ,‬והרבה מלאכים נבראו מרצונו לעשות‬ ‫מעלה מעלה‪.‬‬ ‫חלפה ועברה‪ ,‬מגיעים ש מו עו ת שונו ת מן היצר‬ ‫המצוה כמש״כ המהרש״א במכות דף י'‪ ,‬וכ״ש אם‬ ‫והנה החפץ חיים היה לו הרבה נסיונות בחיבור‬ ‫וחילותיו ואומרי ם מה יתן ומה יוסיף ענינים אלו‬ ‫התחיל כבר במצוה‪ ,‬וכשאינה גומרה מתבטלים‬ ‫המשנה ברורה‪ ,‬ואמר על עצמו שמסר הרבה דברי‬ ‫לשנות דרכיך ולהשיג ה שגות גדולות‪ ,‬והרי גם הוא‬ ‫חלילה אלו המלאכים ובטל כוחם‪ ,‬ומדה במדה קובר‬ ‫תורה שיכל להשלים עצמו בהם בשביל כלל ישראל‬ ‫קשה עליך והתועלת מועט ת‪ ,‬אולי תשנה ותקבל‬ ‫א ש תו ובניו ש מ ת חיל ה מ שכיו תו בעולם ו אינו גומרם‬ ‫שיהיה להם ספר משנה ברורה‪ ,‬ו מ שו ם האי טעמא‬ ‫קבלות אחרות קלות מן הרא שונו ת‪ ,‬וכיוצא בטענות‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫כל ישראל לומדים משנה ברורה שהוא מסר עצמו‬ ‫הבל אלו‪ ,‬וכשהאדם מתגבר ו עו מד איתן בדעתו‬ ‫וראה מש״כ בס' אורחות צדיקים שער החרטה וז״ל‬ ‫לזכות את הרבים‪ ,‬וגם ידוע הנסיון שנפטר עליו בנו‬ ‫ו אינו חוזר מהנהגותיו חד שים לבקרים‪ ,‬הוא האדם‬ ‫המידה הזאת מגונה מאד אצל העולם‪ .‬כשאין אדם‬ ‫בצעירותו שהיה גדול מאוד‪ ,‬ואמר שטן שטן אני‬ ‫שזוכה במע שים קטנים להעפיל ולהגיע למרומים‬ ‫קיים בענין שלו‪ ,‬כשהוא אומר היום דבר ומתחרט‬ ‫יודע שאתה רוצה למנוע ממני לכתוב משנה ברורה‬ ‫ולזכות להיות מרכבה לשכינה הקדושה‪.‬‬ ‫למחר ו אינו עומד בדבריו‪ ,‬כשהוא נודר להתענות או‬ ‫אבל אני לא יכנע אליך ואני אכתוב ואסיים ספר‬ ‫ו ש מ ע תי בשם הגאון הצדיק ר' יוסף רוזנבלום זצ״ל‬ ‫לתת צדקה או ללמוד תורה ומתחרט ‪ -‬ז א ת מידה‬ ‫משנה ברורה‪.‬‬ ‫שאמר ש האומר על תור תו שלו שאינה חשובה‬ ‫רעה‪ .‬ואע״פ שטוב הדבר שמתחרט על הרעה‪ ,‬טוב‬ ‫וכך היה עם ספרו חפץ חיים שכתבו והפיצו בישראל‬ ‫ואינו יכול להועיל לו להעלותו ולרוממו הרי הוא הרבי‬ ‫הוא לאדם להעמיד עצמו שלא יצטרך לשנות‬ ‫במסירות נפש והוציא הרבה ממון וז מן כדי להפיצו‬ ‫של האפיקורסים‪ ,‬שהרי הוא מקיי ם הלכה למעשה‬ ‫ממנהג למנהג וממידה למידה‪ .‬ו זו היא תכלית הטוב‪,‬‬ ‫בישראל‪ ,‬וזכה מרנא בעל החפץ חיים שהיה כחומה‬ ‫מכח המאי אהני לן רבנן ומתרשל מלימוד תורתו‬ ‫שי ח שוב בנפשו ויברור המנהג והמידו ת הטובות‪,‬‬ ‫בצורה שכל ישראל לומדים בספריו הקדו שים‪.‬‬ ‫ש אינו מאמין בכח התורה שיכולה לשנותו ולרוממו‬ ‫ולהנהיג נפשו בהן‪ ,‬וי ח שוב על כל מה שיע ש ה‪ ,‬אם‬ ‫לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה ומסר באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר׳ י ו ס ף ‪ p‬ס טי ז״ל נלב״ע ליל שבת א׳ דר״ה תשפ״א‪ ,‬וזוגתו ש עמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת ד ח ל ב ת ל טי פ ה ע״ה נלב״ע כ״ו מנחם אב תשפ״ה‬ ‫לע״נ הרה״ג ר׳ מנחם מנדל ב״ר נ‪1‬וביה זצ״ל וזוגתו מרתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הרה״ח ר׳ שלמה נחמיה ב״ריעקב צבי זצ״ל וזוגתו מרת רויזא שושנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי בן ר שלמה נחמיה ז״ל‬ ‫^‪ ,‬ר׳יי א ה‬ ‫<י ידרעולים י*‬ ‫‪ £‬שו א לין ו דו ר שין‬ ‫פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א‬ ‫לך לך תשפ״ז‪ ,‬גליון ‪431‬‬ ‫גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים‪ ,‬רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת‬ ‫שו״ת הלכה למעשה‬ ‫מעלת הלומד משניות בהבנה בכל יום‬ ‫מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א‬ ‫משא רבינו שליט״א בכינוס גדולי ישראל לחיזוק לימוד דף היומי‬ ‫במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל‬ ‫במשניות במעון מרן הגר”מ שטרנבוך שליט״א‬ ‫פנייה לרשות להגנת הצרכן‬ ‫____‬ ‫קניתי מוצר חשמלי יקר שהתקלקל והחנות לא‬ ‫מסכימה לקבל את החפץ לתיקון במסגרת האחריות אף‬ ‫שמחוייבת לעשות זאת ע״פ חוק הגנת הצרכן‪ .‬האם מותר ע״פ‬ ‫דין תורה להגיש נגד החנות תלונה לרשות להגנת הצרכן‪.‬‬ ‫‪ 0 0 9‬השאלה מה בפיו של בעל החנות‪ ,‬האם סתם מסרב‬ ‫‪ft|L‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫ברשעות‪ ,‬או שיש בפיו טענות להצדיק את סירובו‪ .‬אם יש לו‬ ‫>‬ ‫‪y‬‬ ‫‪C,‬‬ ‫|ץ‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ mm 1‬יי ‪7‬‬ ‫טענות‪ ,‬יש לפנות לבית דין תורני שיבררו הצדק עם מי‪ .‬אך אם‬ ‫סתם רשעות יש לאיים עליו שאם העניין לא יסודר תיכף תפנה‬ ‫‪£‬‬ ‫‪1111 J s ' it‬‬ ‫‪•V #‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫״ ‪lit :‬־'‬ ‫להגנת הצרכן‪ .‬ומותר לפנות אליהם‪ .‬יודגש שאם יחייבוהו‬ ‫מעבר לתיקון המוצר אף לשלם לך פיצויים וקנסות אסור‬ ‫לקבל עד ששואלים תחילה רב בקיא בדיני ממונות‪.‬‬ ‫____ סלי חות תענית ציבור קודם שחרית‬ ‫בימים אלו שעת הנץ מתאחרת מאד בשל שעון‬ ‫בוריו(כפי שפסק ב׳שולחן ערוך הרב׳‬ ‫יראתי בפצותי שיח לפני מרן שליט״א‪,‬‬ ‫הקיץ ואמירת סליחות בה״ב לאחר התפילה קשה עבור אנשים‬ ‫בהלכות תלמוד תורה‪ ,‬הלומד תורה‬ ‫ואין זה המקום להאריך בדרוש‪ .‬אך זאת‬ ‫שצריכים להקדים לנסוע לעבודה או לסייע בבית בשעת‬ ‫שבעל פה בלא הבנה פשוטה אינו יוצא‬ ‫חובתנו להודות ולהלל להקדוש ברוך‬ ‫ההשכמה‪ .‬האם ניתן להקדים אמירת הסליחות קודם שחרית‪,‬‬ ‫ידי חובת תלמוד תורה‪ ,‬שכן אינו נחשב‬ ‫הוא על הזכות הכבירה שנפלה בחלקנו‬ ‫והאם סדר האמירה שונה‪.‬‬ ‫כלל בגדר הלימוד‪ ,‬ואף אין מברכים על‬ ‫להסתופף במעמד נשגב זה‪.‬‬ ‫‪ Q gS S‬הוראת רבינו בסליחות בה״ב ותענית ציבור‪ :‬יכולים‬ ‫כך ברכת התורה)‪.‬‬ ‫חז״ל אומרים (ברכותמב‪” :).‬תכף‬ ‫להקדים ולומר הסליחות קודם תפילת שחרית כבסליחות‬ ‫וזו מעלתו האדירה של הביאור‬ ‫דימים נוראים וי אמרו קודם הסליחות אשרי וחצי קדיש‪ ,‬ובסוף‬ ‫לתלמיד חכם ‪ -‬ברכה ”‪ .‬עצם הגם שיסודו‬ ‫הנפלא של ׳עוז והדר׳ שנסדר‬ ‫של פירוש‬ ‫עריכת אסיפת חיזוק לימוד ׳דף‬ ‫הסליחות יאמרו קדיש תתקבל‪ .‬ואחר כך יתפללו תפילת‬ ‫שחרית [ואבינו מלכנו] ללא סליחות‪ .‬וכן הנהיג מרן הגר״ח‬ ‫על המשניות במסגרת ׳דף‬ ‫הברטנורא‬ ‫של‬ ‫היומי משניות׳ במחיצתו‬ ‫מרן שליט״א היא היא הברכה מקודש ומקובל היומי במשניות׳‪ :‬גם מי שאינו‬ ‫קניבסקי במניין שבביתו כבסליחות שבימים נוראים ונפילת‬ ‫עצמה‪ .‬אין צורך להרבות כאן לדורות‪ ,‬ובוודאי בקי בכל מכמני העניינים‪ ,‬יכול‬ ‫אפיים בגמר הסליחות (עזרת אליעזר ב עמי ‪.)86‬‬ ‫‪ Q Q S S B S S‬כדברי הט״ז (נה‪ ,‬א) שאחר שהביא דברי הלבוש‬ ‫להבין בקלות ובבהירות את‬ ‫בדברי חיזוק לעסק התורה‪ ,‬חובה וזכות‬ ‫מאחר ועצם ראיית פני קדשו ללמוד עמו‪ ,‬אך פשט המשנה‪ .‬הגם שיסודו של‬ ‫(שם) לעולם אין אומרים תתקבל רק אחר תפלת י״ח כתב‬ ‫פירוש הברטנורא הוא מקודש‬ ‫של מרן מעוררת את הלבבות הביאור החדש‬ ‫״ולאו כללא הוא שהרי בימי הסליחות באשמורות הבוקר‬ ‫ובוודאי‬ ‫לדורות‪,‬‬ ‫ומקובל‬ ‫מאליה‪ .‬ידענו כי יש עניין של שמבוסס כולו‬ ‫אומרים תתקבל אחר הסליחות דגם בהם יש בקשות רבות‬ ‫חובה וזכות ללמוד עמו‪ ,‬אך‬ ‫על פירוש‬ ‫׳אתערותא דלתתא׳ ויש עניין‬ ‫כמו בשמונה עשרה״ ולדבריו כל שי ש ריבוי בקשות אומר‬ ‫מוגש‬ ‫של ׳אתערותא דלעילא׳‪ ,‬הברטנורא‬ ‫הביאור החדש שמבוסס כולו‬ ‫לאחריהם תתקבל‪.‬‬ ‫על פירוש הברטנורא מוגש‬ ‫וכשנמצאים במקום קדוש זה‪ ,‬לשולחן ערוך'‬ ‫כתב לבאר מה שאומרים קדיש‬ ‫המוכן לאכול‬ ‫כ׳שולחן ערוך׳ המוכן לאכול‪.‬‬ ‫ההתעוררות בוקעת מעומק‬ ‫תתקבל אחר הסליחות דימי הרחמים ״אע״ג שבכל השנה‬ ‫זוהי זכות כבירה העומדת ליו״ר‬ ‫הנשמה‪ .‬כשאנו רואים עין בעין‬ ‫א״א תתקבל אלא אחר תפילת י״ח‪ ,‬שכ״ה משמעות לשון‬ ‫המפעל הרב שמואל הלפרין‪ ,‬הן על עצם‬ ‫עד כמה יכול אדם להתעלות‪ ,‬להעפיל‬ ‫׳צלותהון׳ שפירו שו תפילה וסתם תפילה ר״ל תפילת י״ח‪,‬‬ ‫הרעיון הכביר‪ ,‬הן על החיבור המאיר‪ ,‬והן‬ ‫ולדבוק במעלות ידיעת התורה‪ ,‬נפתחים‬ ‫שאני סדר סליחות שנתקנו כולם על סדר התפילה של כל היום‬ ‫על העידוד והדרבון לרבבות הלומדים‪.‬‬ ‫מול עינינו אופקים חדשים לחלוטין של‬ ‫כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסד״ז‪ ,‬והסליחות עם‬ ‫זכינו כאן לציין את סיים מחזור הלימוד‬ ‫שאיפה‪ ,‬התעלות ועמלה של תורה והיקף‬ ‫הי״ג מידות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפילת‬ ‫של הש״ס משניות במסגר של ה׳דף‬ ‫לימוד‬ ‫בקביעות‬ ‫ששורשה‬ ‫ידיעתה‪,‬‬ ‫י״ח שעיקר התפילה הוא י״ג מדות‪ ,‬ואח״כ נופלין על פניהם‬ ‫היומי׳‪ ,‬וגדול מעמד זה‪ .‬שמעתי מעשה‬ ‫משניות‪.‬‬ ‫כמו אחר כל התפילות‪ ,‬ומ סיימין ואנחנו לא נדע לכך אומרים‬ ‫רב מחותני [הגאון הצדיק רבי יצחק‬ ‫מה שנדרש מאיתנו כעת הוא פשוט‬ ‫אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות‬ ‫גרודזינסקי] זצ״ל‪ ,‬שהיה צריך לישועה‬ ‫להתחיל‪ .‬שומה זאת על כל בחור וכל‬ ‫השנה״‪.‬‬ ‫בעניין מסוים‪ ,‬ופנה לדודו מרן הגאון רבי‬ ‫אברך‪ :‬להתחיל בעוז בלימוד ה׳דף היומי‬ ‫כלומר יש טעם מיוחד בסליחות אלו לומר קדיש תתקבל‪ ,‬שי ש‬ ‫יעקב קמינצקי זצ״ל‪ .‬אמר לו רבי יעקב‪:‬‬ ‫במשניות׳‪ .‬לא להתמהמה‪ .‬כשלומדים‬ ‫בהם כל חלקי התפילה‪ ,‬ולדבריו סליחות של ד׳ תעניות אם‬ ‫׳מקובלנו ממרנא החפץ חיים זצוק״ל‪,‬‬ ‫משנה‪ ,‬העיקר הוא להבין את הנידון על‬ ‫‪'» > ----------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪- » > ----------------------------------------------‬‬ ‫שואלין ודורשין‬ ‫_________________________‬ ‫גדולה שימושה‬ ‫רשימות התלמידים בשימוש׳ אצל מרן שליט״א‬ ‫מרבני לוס אנגילס‪ :‬משמע שאם אומרים‬ ‫(לא כנהוג להתחיל קודם שמו״ע דמנחה ולהמשיך‬ ‫כל‬ ‫אומרם בפ״ע שאין פסוקים לפניהם ואין‬ ‫נפילת אפיים לאחריהם לא יאמר תתקבל‪.‬‬ ‫לאחריו) סדר תפילת יוכ״ק מיד לפני מנחה‬ ‫(תרצג‪ ,‬א)‬ ‫והלבוש לשיטתו בהלכות פורים‬ ‫האם מיץ ענבים דינו כיין‬ ‫וממשיכים עם מנחה אין אומרים קדיש‬ ‫(לרבי‬ ‫שהביא מה שכתוב בספר המנהגים‬ ‫תתקבל‪ ,‬מאי שנא מסליחות של תע״צ‬ ‫אייזיק טירנא) ״ק דיש שלם מיד אחר תפלת י״ח‬ ‫בקידוש ובהבדלה‬ ‫אומרים‬ ‫התפילה‬ ‫קודם‬ ‫שכשנאמרים‬ ‫קודם קריאת המגילה וגם אחר המגילה‬ ‫רבינו מסכים שמותר לכתחילה לקדש ולהבדיל על מיץ‬ ‫שהוא‬ ‫אף‬ ‫תתקבל‬ ‫קדיש‬ ‫לאחריהם‬ ‫וסדר קדושה ואתה קדוש י חזרו וי א מרו‬ ‫ענבים‪ ,‬כמו שכתוב בגמי‪ .‬אמנם כל זה כאשר לא עירבו בו‬ ‫סמוך לשחרית‪ .‬השבתי‪ :‬ההבדל הוא בין‬ ‫קדיש שלם״‪.‬‬ ‫מים (ועלהבקבוק מופיע מפורש‪ 100‬אחוזטבעיללאתוספתמים)‪ ,‬אך אם‬ ‫מנחה לשחרית‪ .‬במנחה תיכף בתחילתה‬ ‫והשיג עליו הלבוש ״תמוה בעיני מאד על‬ ‫כן‪ ,‬ברכתו שהכל‪ .‬אמנם לפני עשרות שנים פרסמו בשמו‬ ‫מתפללים תפילת שמונה עשרה‪ ,‬שאף‬ ‫מה קאי או תו קדיש שלם‪ ,‬שאם יאמרו‬ ‫שמכיון שאינו יכול לתסוס‪ ,‬אסור לקדש עליו וברכתו‬ ‫הוא המשך תפילה ותחנונים והוא כדבר‬ ‫קדיש שלם קודם המגילה על תפלת‬ ‫שהכל‪ ,‬אבל אח״כ הגיע היינן של כרמל מזרחי וסיפר לרבינו‬ ‫אחד עם הסליחות שבסדר יוכ״ק ועל כן‬ ‫י״ח‪ ,‬לא שייך לומר (עוד פעם) קדיש שלם‬ ‫שהוא יכול להסיר את החומר שמונע תסיסה‪ ,‬ועי״ז להפוך‬ ‫הקדיש תתקבל חוזר על הכל‪ .‬משא״כ‬ ‫אחר המגילה ואתה קדוש‪ ,‬שאין אומרים‬ ‫את מיץ הענבים ליין‪ ,‬ומעתה אמר רבינו שאחרי שיסירו את‬ ‫דזמרא‬ ‫בפסוקי‬ ‫מפסיקים‬ ‫בשחרית‬ ‫תתקבל צלותיהון שהוא תרגום של תפלה‬ ‫החומר שמונע תסיסה בוודאי שאפשר לברך הגפן ולקדש‪.‬‬ ‫וקריאת שמע וברכותיה שאינם תפילה‬ ‫אלא אחר שאמרו תפלת י״ח שהוא נקרא‬ ‫אמנם נטה לומר שגם קודם לכן אפשר לברך עליו‪.‬‬ ‫ותחנונים‪ ,‬לפיכך יש לומר קדיש תתקבל‬ ‫תפלה לכך נ״ל שאין לומר אחר התפלה‬ ‫למעשה המציאות היא‪ ,‬שהחומר שמונע את התסיסה‬ ‫תיכף לאחר הסליחות‪.‬‬ ‫קודם המגילה אלא חצי קדיש״ והמלבושי‬ ‫הוא גופרית‪ ,‬וסכנה לשתותו כשהוא בתוכו‪ ,‬וכאשר‬ ‫באים לעשות ממנו יינות או להכניסו לבקבוקים ולשווקו‪,‬‬ ‫___פנים חדשות כנגן ומלצר‬ ‫יום טוב (שם ב) מיי שב דעת המנהגים‬ ‫בשמחת שבע ברכות לא היו‬ ‫שחוזר ואומר קדיש שלם לאחר המגילה‬ ‫מרתיחים אותו והגופרית יוצאת ממנו ומכאן ואילך הוא‬ ‫פנים חדשות‪ ,‬מלבד קלידן שומר מצוות‬ ‫״והקדיש י חזור על תפילה דבסדר דובא‬ ‫יכול לתסוס [ובודקים היטב שלא נשאר גופרית‪ ,‬כדי שלא‬ ‫שהוזמן להופיע בתשלום‪.‬‬ ‫לציון״ והא״ר (שםה) הסכים עמו‪ ,‬והמ״ב (שם‬ ‫תהיה סכנה‪ ,‬ומשרד הבריאות מקפיד על זה מאוד]‪ ,‬ולפני‬ ‫א) מביא ב' הדעות‪ ,‬וכ״ש סליחות דתעניות‬ ‫שנכנסים חיידקי פסטור נוספים‪ ,‬סוגרים אותו בבקבוקים‪.‬‬ ‫שהעיקר‬ ‫מרבינו‬ ‫‪0 3‬ב ^ שמעתי‬ ‫ובוודאי‬ ‫בשבילו״‪,‬‬ ‫השמחה‬ ‫ש״מרבים‬ ‫תפילה‬ ‫חשובים‬ ‫בתחנונים‬ ‫שמרבים‬ ‫נמצא‪ ,‬שהמציאות היא שכל מיץ ענבים יכול להחמיץ אם‬ ‫שמרבים השמחה עבור אדם המשמח‬ ‫שאומרים עליהם תתקבל‪ .‬והלבוש חולק‬ ‫רק יכנס לתוכו חיידקי תסיסה‪ ,‬ולכן שפיר יוצאים בו ידי‬ ‫את החתן והכלה‪ .‬והוא הדין לגבי מלצר‬ ‫ולכן הוצרך לומר טעם חדש בסליחות‬ ‫חובת קידוש והבדלה‪.‬‬ ‫שמחים‬ ‫בוודאי‬ ‫שכן‬ ‫מצוות‪,‬‬ ‫שומר‬ ‫דימי הרחמים‪ .‬ואף שמנהגינו בליל פורים‬ ‫בתשעת הימים‬ ‫לומר לאחר שמו״ע חצי קדיש (לוח הגרימ״ט)‬ ‫עמו האורחים בכך שמגיש להם את‬ ‫אעפ״כ אסור לשתות מיץ ענבים שעירבו אותו במים‬ ‫האוכל‪ ,‬ואף הוא יכול להיחשב פנים‬ ‫אין זה מוכח שחולקים על עצם היסוד דיש‬ ‫בתשעת הימים‪ ,‬כיון שיש בו טעם יין‪.‬‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫לומר תתקבל על קדושה דסידרא אלא‬ ‫ברכת כהנים לאחר שתייתו‬ ‫‪ Q‬שמעתי מדודנו מרן הגאב״ד‬ ‫‪S333‬‬ ‫שמנהגינו שלא לומר פעמיים תתקבל‬ ‫ת״ח אי שאל את רבינו אם רשאי לעשות ברכת כהנים‬ ‫אלא מאחרים או תו עד לאחר סיום ואתה‬ ‫שהשתתף‬ ‫זצ״ל‬ ‫קריסווירטה‬ ‫הגר״ח‬ ‫אחרי שקידש על מיץ ענבים לפני מוסף‪ ,‬ואמר שמותר‬ ‫קדוש שהוא גמר התפילה (לשוןהביתיוסףקמט)‪.‬‬ ‫הגר״א‬ ‫שערך‬ ‫ברכות‬ ‫שבע‬ ‫בשמחת‬ ‫[אמנם מותר לקדש עליו]‪ ,‬ומה ששנינו שאסור‪ ,‬היינו‬ ‫שר להגאון רבי ביינו ש פינקל בישיבת‬ ‫הנ”ל ‪ -‬כתפילת ערג יום כיפור קטן‬ ‫דווקא כשהתחיל לתסוס אלא שלא נעשה יין עדיין‪ ,‬אבל‬ ‫סלבודקה בהשתתפות מרן החזון איש‪.‬‬ ‫האם הוא הדין גם כשמתפללים‬ ‫כשלא תסס בכלל‪ ,‬מותר לברך אח״כ ברכת כהנים‪.‬‬ ‫כשהגיעו לברהמ״ז ראו שאין שם פנים‬ ‫תפילת יום כיפור קטן בפני עצמה ולא‬ ‫הטוב והמיטיב ושמחת יו״ט‬ ‫חדשות‪ ,‬וקראו לעובר אורח‪ .‬החזו״א אמר‬ ‫סמוך לתפילת מנחה‪.‬‬ ‫לא מברכים הטוב והמיטיב‪ ,‬כי דווקא בשני יינות מברכים‬ ‫שאין זה מועיל כיון שאינו נחשב ״מרבים‬ ‫כתב‬ ‫(לט הערה כט)‬ ‫‪ 0 ^ 3 3‬באשי ישראל‬ ‫זאת‪ ,‬אבל לענין זה דנים את מיץ הענבים כפטל‪ .‬כיון שאינו‬ ‫השמחה בשבילו״‪ .‬קם ר׳ איזיק שר ודיבר‬ ‫בשם רבינו אף לענין תפילת ערב יו ם כיפור‬ ‫משמח‪ .‬ולכן לא יוצאים בו ידי חובת שמחת יו״ט‪ .‬ויסוד‬ ‫בארוכה על מעלתו וחביבות כל אדם‬ ‫קטן ״אם מתפללים תפילת יו״כ קטן בפני‬ ‫החילוק הוא‪ ,‬שמצד עצמו פשוט שאינו יין כי אינו משכר‬ ‫שנברא בצלם‪ ,‬ויו תר מכך חביבין ישראל‪.‬‬ ‫עצמו ולא בסמוך לתפילת מנחה‪ ,‬בסוף‬ ‫או משמח‪ ,‬אלא שאעפ״כ התחדש בחז״ל שיוצאים יד״ח‬ ‫החזו״א אמר לו‪ :‬״דרשה טובה‪ ,‬אבל את‬ ‫התפילה י״ל קדיש תתקבל וכמו בסיום‬ ‫קידוש כי ראוי להפוך ליין‪ ,‬אבל אין לנו בו אלא חידושו ותו‬ ‫זה תגיד במטבח״‪ ,‬והמתינו עד שבא אורח‬ ‫הסליחות של י מי הרחמים״‪.‬‬ ‫לא מידי‪ ,‬ולכן לא מועיל‪.‬‬ ‫חשוב‪ ,‬ורק אז בירכו שבע ברכות‪.‬‬ ‫ונשאלתי מהג״ר גרשון בעס שליט״א‬ ‫‪-------------------------------------------‬‬ ‫להבין ולהשכיל‪ .‬הלוואי ואזכה אף אני להיות מן‬ ‫יהי רצון שנזכה שהקב״ה יאריך י מיו ושנותיו‬ ‫שעת סיום מסכת או ש״ס היא עת רצון גדולה‬ ‫המסיימים‪ ,‬הקונים קניין של ממש במשנה‪ ,‬וחוזרים‬ ‫של מרן שליט״א בטוב ובנעימים‪ ,‬בבריות גופא‬ ‫בשמיים׳‪ .‬אנו נמצאים אם כן בעיצומה של עת רצון‬ ‫ומתחילים מחדש‪ .‬השי״ת יעזור לכולנו שנזכה ויהי‬ ‫ונהורא מעליא‪ ,‬ויאריך ימים על ממלכתו‪ .‬וכולנו‬ ‫כבירה‪ ,‬כשמזכירים בתפילה שלאחר הסיום שזכות‬ ‫נועם הי אלוקינו עלינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫נזכה להידבק בדרך זו של התמדה ושקידה ללמוד‪,‬‬ ‫כל התנאים הקדושים תעמוד לנו ולזרענו‪.‬‬ ‫מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי ‪v‬‬ ‫היו שותפים‬ ‫לשאלות בהלכה לרבני בית ההוראה‬ ‫‪0722- 133-466‬‬ ‫בזיכוי הרבים האדיר‬ ‫‪ rn H‬להנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם‬ ‫‪Beithorah@gmail.com‬‬ ‫קבלת קהל בבית מורינו הרב שליט״א‬ ‫טלפון ‪ 0722-133-466‬שלוחה ‪4‬‬ ‫‪up‬‬ ‫ניתן לקבל גליון 'שואלין ודורשין' מדי שבוע‬ ‫בירושלים‬ ‫ה ל נ ה גם דדך נדרים פלוס ■יי? מכון ציוני הלכה‬ ‫בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת‪:‬‬ ‫בתיאום מראש בלבד‬ ‫**י ‪ 1‬או באימייל ‪beithorah@gmail.com‬‬ ‫‪Beithorah@gmail.com‬‬ ‫‪ 0722-133-466‬שלוחה ‪ 4‬בשעות הערב‬ ‫חדש! למכון החזר מס סעיף ‪ 46‬על תרומה ‪L‬‬ ‫שואלין ודורשין‪..‬‬ ‫מתורתראשהישיבההגאוןהגדולרבישלמה קני ב ס קי ש לי ע ״ א| פ ר ש ת ל ך ל ך|ג ליון ‪2‬‬ ‫משנת חיים‬ ‫כשאנחנו עומדים כעת בתחילתו של זמן חורף‪,‬‬ ‫ולערוך תוכניות איך להתמודד עם זמן חורף שלם‬ ‫אל תצר צרת מחר ‪ -‬הדרך להתמודד עם‬ ‫ואנחנו רוצים להצליח בו אם זה בתורה‪ ,‬אם זה‬ ‫של שישה חודשים או איך להתמודד עם תקופת‬ ‫האתגרים העומדים לפתחנו‬ ‫ביראת שמים‪ ,‬אם זה בתפילה ובמידות טובות‪,‬‬ ‫בחירות וכדו'‪ ,‬זה חסר סיכוי מראש‪.‬‬ ‫מתוך שיחת פתיחת זמן חורף בהיכל הישיבה‬ ‫אנחנו צריכים לעשות היום את מה שמוטל עלינו‬ ‫אז איך מתמודדים בכל זאת‪ ,‬התשובה היא שאנחנו‬ ‫בכל תחילת זמן יש את הקשיים והאתגרים הרגילים‬ ‫היום‪.‬‬ ‫לא מתמודדים היום עם זמן חורף שלם‪ ,‬אלא אנחנו‬ ‫שעומדים בפני כל בחור ובחור‪ ,‬אך נדמה כי מלבד‬ ‫היום הגענו ברוך השם עם חשק ועם ברען‪ ,‬אחרי‬ ‫מתמודדים היום עם היום‪ ,‬ומחר עם מחר‪ ,‬ובעוד‬ ‫אותם אתגרים רגילים הפעם ניצבים בפנינו שני‬ ‫שעברנו את חודש אלול הנורא והנפלא‪ ,‬ואת ראש‬ ‫שבועיים נתמודד עם מה שיהיה בעוד שבועיים‪,‬‬ ‫אתגרים נוספים שהקב"ה העמיד בפנינו‪ ,‬האתגר‬ ‫השנה‪ ,‬ויום כיפור‪ ,‬וסוכות‪ ,‬ושמחת תורה‪ ,‬וכעת אנו‬ ‫וכשנגיע בסייעתא דשמיא לחודש אדר ב' נתמודד‬ ‫שבועיים‪,‬‬ ‫בעוד‬ ‫שיש‬ ‫הבחירות‬ ‫הוא‬ ‫הראשון‬ ‫מגיעים לזמן החדש עם מטען גדול‪ ,‬ועם המטען‬ ‫עם מה שיהיה בחודש אדר ב'‪.‬‬ ‫והאתגר השני הוא שאנו ניצבים כעת בתחילתו של‬ ‫הזה אנחנו הולכים כעת להתחיל את הזמן עם‬ ‫המדרש אומר משל למלך שאמר לעבדיו ‪ -‬תעקרו לי‬ ‫זמן חורף ארוך של שישה חודשים‪ ,‬במקום חמישה‬ ‫שאיפה להצליח ולהתעלות‪.‬‬ ‫את ההר הזה‪ ,‬הטיפש אומר ‪ -‬מי יכול לעקור כזה הר‬ ‫חודשים כמו בדרך כלל‪.‬‬ ‫גדול‪ ,‬אך החכם אומר ‪ -‬אעקור שני דליים היום‪ ,‬ושני‬ ‫וכששומעים דברים כאלו עלולים לקבל חלישות‬ ‫היום ב"ה אנו יכולים לשבת וללמוד ללא טרדות‬ ‫דליים למחר‪ ,‬עד שאגמור את כל ההר‪ ,‬או בנוסח‬ ‫הדעת‪ ,‬וכל אחד ודאי רוצה לדעת איך מתמודדים‬ ‫עם‬ ‫נתמודד‬ ‫בשעתה‪,‬‬ ‫לצרה‬ ‫ודיה‬ ‫והפרעות‪,‬‬ ‫אחר ‪ -‬אני מקבל שכר על כל דלי ודלי שאני עושה‪,‬‬ ‫עם האתגרים הללו‪.‬‬ ‫הקשיים כאשר הם יגיעו‪ ,‬הכוח של היצר הרע זה‬ ‫ומה אכפת לי אם בסוף אגמור את ההר כולו או לא‪.‬‬ ‫אני רוצה לחזור על דברים שאנחנו רגילים לומר‬ ‫תמיד לשלוח את האדם לדאגות המחר‪' ,‬אתה הרי‬ ‫יודע שלא תחזיק מעמד'‪' ,‬אתה הרי יודע שבעוד‬ ‫במשלי כתוב "אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה‬ ‫כמעט בכל תחילת זמן‪ ,‬ובאמת בכל פעם זה‬ ‫שבועיים תהיה מוטרד'‪ ,‬אך הדרך להתמודד עם‬ ‫ילד יום‪ ,‬שמא למחר איננו‪ ,‬ונמצא מצטער על עולם‬ ‫אקטואלי באופן אחר‪.‬‬ ‫זה היא לזכור‪ :‬אנו לא מתמודדים עם תקופות‬ ‫שאינו שלו"‪ ,‬הקב"ה אינו מבקש מהאדם לדאוג על‬ ‫צריכים לדעת שלנסות להתמודד עם זמן חורף של‬ ‫ארוכות‪ ,‬אלא אנו עושים היום את מה שמוטל‬ ‫מחר‪ ,‬מה שמבקשים מאיתנו זה לעשות היום את‬ ‫שישה חודשים ‪ -‬זה מועד לכישלון מלכתחילה‪.‬‬ ‫עלינו היום‪.‬‬ ‫מה שצריך לעשות היום‪.‬‬ ‫אין שום אפשרות ביום הראשון של הזמן להחליט‬ ‫בענינא דיומא‬ ‫ומשקרים אותם‪,‬‬ ‫ועובדים עליהם‬ ‫בפוליטיקה‪,‬‬ ‫כעת אנחנו נמצאים במצב שגדולי הדור הורו לנו‬ ‫גדולי הדור מורים לנו להצביע ג' ‪ -‬חובתנו‬ ‫ואיך זה שכאשר מדובר על שאלה של חיים ומוות‬ ‫ללכת ולהצביע ג'‪ .‬אותם גדולי הדור שכל השנה‬ ‫לציית להם בעינים עצומות‬ ‫אתה סומך עליהם בעיניים עצומות‪ ,‬אך כשזה נוגע‬ ‫אנחנו הולכים לאורם ושומעים לקולם ומתייעצים‬ ‫דברים נוקבים שנאמרו בועד מיוחד במעונו‬ ‫לשאלה של בחירות ‪ -‬שזו שאלה של יהדות או לא‬ ‫איתם בכל נושא שהוא‪ ,‬כעת הם מצווים עלינו‬ ‫לאברכים מבוגרי הישיבה לקראת הבחירות‬ ‫יהדות‪ ,‬האם נשרוד פה‪ ,‬האם יקעקעו חס וחלילה‬ ‫ומורים לנו ללכת ולהצביע ג'‪.‬‬ ‫כפי שאתם ודאי יודעים בעוד מספר ימים יתקיימו‬ ‫את היהדות או ישאירו לנו את היהדות במידת‬ ‫עכשיו יבוא אחד ויגיד‪ :‬יש לי טענות על נציג פלוני‬ ‫בחירות‪ .‬ויש הרבה שיש להם שאלות וספקות‬ ‫האפשר‪ ,‬והגדולים אומרים שזו שאלה של סכנת‬ ‫ועל נציג אלמוני‪ ,‬ולכן אני לא רוצה להצביע ג'‪ ,‬כי‬ ‫כאלו ואחרים האם באמת מחויבים להצביע‪ ,‬והאם‬ ‫נפשות כפשוטו ממש ‪ -‬ובזה לא סמכת עליהם‪.‬‬ ‫הנציגים האלו לא עושים בדיוק מה שאני מצפה‬ ‫הנציגים עשו את מלאכתם נאמנה‪ ,‬והאם הם נתנו‬ ‫וצריך לדעת שהשאלה הזו תנקר אצל הילדים‪ ,‬בין‬ ‫שהם יעשו‪.‬‬ ‫לנו את השירות שאנחנו חושבים שהיה מגיע לנו‬ ‫אם ישאלו ובין אם לא ישאלו זה ינקר בתוכם‪.‬‬ ‫אדם כזה צריך לקחת בחשבון שכשהבן שלו ישאל‬ ‫לקבל וכן הלאה‪ ,‬כדרכם של בני אדם שתמיד יש‬ ‫ואם כן‪ ,‬אנחנו שאמונים על אמונת חכמים‪ ,‬אנחנו‬ ‫אותו ויגיד לו‪ :‬אבא‪ ,‬איך יתכן שכאשר יש לך חלילה‬ ‫להם טענות‪.‬‬ ‫סומכים עליהם בעיניים עצומות‪ ,‬וכמו שסמכנו‬ ‫שאלה על ניתוח או שאלה גורלית כזו או אחרת‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬לא באנו להתייחס לשאלות ולטענות‬ ‫עליהם בעיניים עצומות כאשר הייתה לנו שאלה‬ ‫אתה רץ מיד לגדולי הדור‪ ,‬ושואל ומתייעץ איתם‪,‬‬ ‫לגופן‪ ,‬יתכן שהן צודקות ויתכן שלא‪ ,‬אבל אני‬ ‫גורלית כזו או אחרת‪ ,‬בואו נסמוך עליהם בעיניים‬ ‫ואחרי שהם אומרים לך מה עליך לעשות אתה‬ ‫רוצה לומר כמה מילים באופן עקרוני על הענין של‬ ‫עצומות גם כעת כאשר הם מצווים עלינו להצביע ג'‪.‬‬ ‫רגוע‪ ,‬הרי הם כלל לא מבינים ברפואה ובעסקים‬ ‫הבחירות‪.‬‬ ‫ובשאר הנושאים שאתה מתייעץ איתם עליהם‪.‬‬ ‫נצא כולנו להצביע ‪ -‬הרי כל אחד יודע שהמשמעות‬ ‫יש כלל שאין אדם מוריש שקר לבניו‪ ,‬כל בן אדם‬ ‫של הימנעות מהצבעה היא חיזוק לשונאי ורודפי‬ ‫אדם כזה לא יוכל לענות לבנו‪ :‬איך אתה מדבר‪,‬‬ ‫רוצה בטובת הילדים שלו‪ ,‬ולכן ברור שלא יוריש‬ ‫ולהלחם בכל דבר‬ ‫לקעקע‬ ‫הדת המבקשים‬ ‫קודם כל תדע לך שגדולי התורה מבינים בהכל‪,‬‬ ‫להם דברים שאינם נכונים‪ ,‬על יסוד הכלל הזה‬ ‫שבקדושה‪ :‬בראש ובראשונה בגזירה הנוראה של‬ ‫שהרי כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה‪,‬‬ ‫עומדת האמונה שלנו בכך שהייתה יציאת מצרים‪,‬‬ ‫גיוס בני הישיבות‪ ,‬וכן בטהרה‪ ,‬וגיור‪ ,‬ובכל צורה‬ ‫וגם אם הם לא מבינים‪ ,‬ברגע שכך יצא מפיהם זה‬ ‫שהיות והמסורת הזו עוברת מדור לדור מאז ועד‬ ‫שהיא‪ .‬הרי כולנו יודעים את זה‪ ,‬כולנו שומעים את‬ ‫קודש קודשים‪ ,‬ובסייעתא דשמיא הקב"ה יעזור‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ממילא אנחנו יודעים‪ ,‬וברור לנו כשמש שזה‬ ‫זה‪ ,‬היום זה לא סוד‪ ,‬כולם אומרים את זה בצורה‬ ‫מכיון שאם יאמר כך יבוא הבן וישיב לו‪ :‬הרי אתה‬ ‫סיפור שהיה‪ ,‬ואנחנו אף מעבירים אותו הלאה‬ ‫מפורשת‪ ,‬ומצד שני בידינו לחזק את היהדות‬ ‫בעצמך אמרת בשעתו בבחירות‪ ,‬שהם לא מבינים‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫‪-----------------‬‬ ‫? >נ ף‬ ‫יחד‪ ,‬אנשים‪ ,‬נשים וטף להצביע ג'‪ ,‬ונזכה לקדש שם‬ ‫אז בואו לא נתעצל ונשאיר את המחשבות האישיות‬ ‫ולשמור על הגחלת‪ ,‬שייתנו לנו לפחות לחיות כמו‬ ‫שמיים‬ ‫ואת התסכולים האישיים שלנו בצד‪ ,‬ונלך כולנו‬ ‫יהודים כשרים‪.‬‬ ‫משולחן גבוה‬ ‫עובדות והנהגות שהביא רבינו מרבותיו וזקניו זיע״א‬ ‫עלול להפגע אם האחר יקבל את הסנדקאות‪ ,‬ולכן‬ ‫בארץ שבקשו ממנו להיות סנדק‪ ,‬אפילו לירוחם‬ ‫בשבוע זה בו אנו קוראים בתורה "זאת בריתי‬ ‫החליט לשמש בעצמו כסנדק כדי למנוע פגיעה‬ ‫שזה היה שלוש שעות נסיעה הוא הסכים ליסוע‪,‬‬ ‫אשר תשמרו ביני וביניכם"‪ ,‬נביא מהנהגות‬ ‫בת"ח‪.‬‬ ‫ועשה זאת על אף שהיה לו קשה ללמוד בדרכים‪,‬‬ ‫רבותינו זיע׳׳א בעניני 'מילה' כפי שנשמעו‬ ‫וגם אצל הסטייפלר זה היה כך שהיה נוסע‬ ‫הנהגות רבותינו‬ ‫מרבינו שליט׳׳א במהלך השנים‬ ‫למרחקים בעבור זה‪.‬‬ ‫אאמו"ר היה הולך למקוה בכל יום שהיה לו‬ ‫סנדק לכמה בנים של אותו אדם‬ ‫ובהזדמנות ביאר שההנהגה הזאת ראה אצל החזו"א‬ ‫סנדקאות‪ ,‬ובתקופות האחרונות שהיה לו סנדקאות‬ ‫בעניין להיות סנדק לכמה בנים של אותו אדם כתב‬ ‫שהיה מטריח את עצמו רבות עבור סנדקאות‬ ‫בכל יום היה הולך בכל יום בגלל הסנדקאות‪ .‬וכן‬ ‫הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סי"א) שנהגו שלא לעשות כן‪,‬‬ ‫כידוע‪ ,‬עד כדי כך שפעם אחת אפילו ביטל סוכה‬ ‫נהג גם הסטייפלר ללכת למקוה לפני סנדקאות‪.‬‬ ‫כיון שמצוה זו חשובה כהקטרת קטורת שנותנים‬ ‫יום שלם בשביל זה‪ ,‬כשנסע בסוכות לברית בקיבוץ‬ ‫משהו לאחר‬ ‫מקפיד לשתות‬ ‫היה‬ ‫הסטייפלר‬ ‫רק לכהן חדש שעוד לא זכה בה (ועי' בביאור הגר"א‬ ‫חפץ חיים כדי להיות סנדק‪ ,‬וראה בזה דבר גדול‬ ‫ששימש סנדק בברית‪ ,‬בדרך כלל היה שותה סודה‪.‬‬ ‫שם שתמה ע"ז וכתב שהטעם לכך הוא משום‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫אבל אבי טען בשם החזו"א שמה שנזכר בגמרא‬ ‫צוואת רבי יהודה החסיד)‪ ,‬אך החזו"א והסטייפלר‬ ‫יום אחד אאמו"ר סיפר לי שהיה לו באותו יום‬ ‫(פסחים קי"ג ב') 'המיסב בסעודת מצווה' הכוונה‬ ‫לא נמנעו מלקחת סנדקאות במצב כזה וכן נהג‬ ‫שלוש עשרה בריתות ביום אחד‪ ,‬ומה שמענין זה‬ ‫לשבת שם‪ ,‬ולאו דווקא לאכול‪ .‬ולא היה אוכל כלל‬ ‫אאמו"ר‪ ,‬ואמרו שהבעיה בזה היא לא של המקבל‬ ‫שהוא היה שמח עם כל סנדקאות כאילו זאת הפעם‬ ‫בבריתות שהגיע לשמש בהן כסנדק (ועי"ש קי"ד א'‬ ‫אלא של הנותן‪ ,‬ולכן כשנותנים לו סנדקאות כזאת‬ ‫הראשונה שהוא מקבל סנדקאות‪.‬‬ ‫בתוס' ד"ה אין וברמ"א יו"ד סי' רס"ה סי"ב)‪.‬‬ ‫הוא אינו נמנע מלקחת‪.‬‬ ‫אאמו"ר סיפר לי שהוא היה מוהל פעם אחת ומל‬ ‫לקיחת הסנדקאות כדי למנוע פגיעה בת״ח‬ ‫מעלת הסנדקאות וההשתדלות לזכות בה גם כשהיה‬ ‫גר צדק‪ ,‬ואמר לי שהוא עשה את זה כיון שרצה‬ ‫אאמו"ר נולד בפינסק שבפולין והסנדק שלו היה‬ ‫כרוך בטרחה מרובה‬ ‫לברך את הברכה למול את הגר כי ברמב"ם סוף הל'‬ ‫שהחליט‬ ‫הסטייפלר‬ ‫והסביר‬ ‫הסטייפלר‪,‬‬ ‫אביו‬ ‫אאמו"ר היה מתאמץ מאוד בשביל סנדקאות גם‬ ‫ברכות כ' וירבה בברכות הצריכות‪ ,‬וברכה זו היתה‬ ‫לקחת לעצמו את הסנדקאות כיון שבמקום בו היו‬ ‫כשזה היה כרוך בזמן וטרחה מרובים‪ ,‬וכשהיה‬ ‫חסרה לו ‪ ,‬ועשה רק את המילה בלי הפריעה‪.‬‬ ‫באותו זמן היו שלושה רבנים‪ ,‬וחשש שכ"א מהם‬ ‫בכוחו היה נוסע מדן ועד באר שבע לכל מקום‬ ‫דרך ישרה‬ ‫נערך מתוך סדרת ועדים לאברכים‬ ‫שהוא עושה חשוב בעינינו‪ ,‬אם הילד יראה שאנחנו‬ ‫למי שהיה מתפלל כראוי‪ .‬הוא עצמו לא היה‬ ‫חינוך הילדים (ב)‬ ‫מעריכים את התורה והמצוות שלו‪ ,‬הוא ילמד‬ ‫משקיע מ אמץ מיוחד בתפילה‪ ,‬ובאמת לא קיבל אף‬ ‫הורים צריכים להיות מודעים לכך שחוסר סבלנות‬ ‫להעריך אותם בעצמו‪.‬‬ ‫פעם פרס‪ ,‬יום אחד המלמד הגיע לאבא שלו ואמר‬ ‫מצידם עלול לגרום לילד לסולם ערכים מעוות‪ ,‬ואי‬ ‫לו שמגיע לילד פרס‪ ,‬כי הוא התחיל להתפלל כמו‬ ‫ובאמת אפשר לומר בענין הזה שאכשר דרא‪,‬‬ ‫אפשר לתאר במילים אחדות את גודל הנזק החינוכי‬ ‫שצריך‪' :‬עד עכשיו הוא היה הופך בכל פעם שני‬ ‫בשנים עברו לא היתה כ"כ מודעות לכך‪ ,‬ולא חשבו‬ ‫והרוחני שיכול להיגרם לילד שסולם הערכים שלו‬ ‫דפים בבת אחת‪ ,‬ועכשיו הוא התחיל להפוך רק דף‬ ‫על כך מספיק‪ ,‬ולא השקיעו מאמץ באמירת שבחים‬ ‫מעוות חלילה‪.‬‬ ‫אחד בכל פעם‪ .‬זו התקדמות‪ ,‬ומגיע לו פרס על כך'‪.‬‬ ‫לילד‪ .‬פעם לא היתה כל בעיה לגעור בילד ולומר לו‬ ‫כולנו ב"ה שומרי תורה ומצוות‪ ,‬כולנו מבינים מה‬ ‫שהוא מדבר שטויות וכדו'‪ ,‬אך כיום ההנהגה היא‬ ‫התקדמות היא מושג יחסי‪ ,‬אנחנו לא יכולים לדרוש‬ ‫הם הערכים החשובים בחיים‪ ,‬אך לא תמיד אנו‬ ‫שונה‪ ,‬וכך היא צריכה להיות‪.‬‬ ‫מהילדים שלנו את מה שאנו דורשים מעצמנו‪ ,‬אך‬ ‫יודעים איך לחנך את הילדים לכך‪ ,‬ולשם כך נדרשת‬ ‫חובה עלינו לשים לב לכל התקדמות‪ ,‬ולעודד אותם‬ ‫בזמנו לא ידעו לאבחן בעיות של דיסלקציה בקריאה‬ ‫תשומת לב מרובה כדי שנוכל להחדיר בהם את‬ ‫בכל פעם שאנו רואים אותם עושים צעד קטן בכיוון‬ ‫וכדו'‪ ,‬והיו ממהרים להדביק על ילדים חותמת‬ ‫החשיבות של לימוד התורה וקיום המצוות‪.‬‬ ‫הנכון‪ ,‬שהרי בסך הכל מדובר בילדים טובים‪ ,‬אך‬ ‫של 'מפגר' וכדו'‪ ,‬כשכיום מקרים כאלו ניתנים‬ ‫לפעמים מגיע אלינו ילד עם איזה דבר תורה או‬ ‫גם להם כמו לכל אחד מאיתנו יש יצר הרע‪ ,‬והוא‬ ‫לפתרון בקלות‪ .‬גם בעיות של קשב וריכוז‪ ,‬שפעם‬ ‫מחשבה תורנית שחשב בעצמו‪ .‬עבורנו זה נשמע‬ ‫מפריע להם על כל צעד ושעל‪ ,‬אך עלינו לזכור‬ ‫היו גורמות להתייחס לילד כאל 'פרא אדם' חסר‬ ‫ילדותי ולא רציני‪ ,‬אך צריך לזכור שעבורו זהו עולם‬ ‫שהם לא עושים שום דבר בגלל כוונה רעה‪.‬‬ ‫תקנה‪ ,‬נפתרות כיום בדרכים מקצועיות‪ .‬הילדים‬ ‫ומלואו‪ .‬עלינו להבין שילד המוסר דבר תורה לאביו‬ ‫מטופלים היום הרבה יותר טוב מאשר פעם‪ ,‬ולכל‬ ‫לכן מוטל עלינו להיות ערניים‪ ,‬ובכל פעם שהילד‬ ‫מרגיש בדיוק כמו ראש ישיבה המוסר שיעור כללי‪.‬‬ ‫חיידר שמכבד את עצמו יש מפקח ויועץ‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫עושה איזו פעולה חיובית‪ ,‬ובכל פעם שרואים אצלו‬ ‫אם הוא לא ישמע דברי הערכה על כך‪ ,‬לא יהיה לו‬ ‫מכך יש היום מודעות גדולה יותר אצל ההורים על‬ ‫התקדמות‪ ,‬ובעיקר בכל פעם שהוא בא לספר על‬ ‫כל חשק לעשות זאת שוב‪.‬‬ ‫החובה להיות סבלני יותר‪ ,‬ולהחמיא יותר לילד‪,‬‬ ‫הצלחה שהיתה לו בלימוד וכדו'‪ ,‬עלינו לייקר את‬ ‫סיפר לי פעם אחד מהמחנכים החשובים בחיידר‬ ‫ולהימנע מלגעור בו בצורה פוגענית‪.‬‬ ‫הדברים ככל האפשר‪ ,‬ולהראות לו עד כמה מה‬ ‫תשב"ר‪ ,‬שכשהוא היה ילד המלמד היה נותן פרס‬ ‫‪+‬מאורות‪054-8487449 | .‬‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו העומד לימיננו בעצה‬ ‫נדבת ידידנו רבי אליהו קפלן שליט״א‬ ‫יו״ל ע״י מערכת 'נפשי חמדה'‪ ,‬להצטרפות לרשימת התפוצה‬ ‫ותושיה הרה״ג רבי מנחם דוד קניבסקי שליט״א לרגל‬ ‫לרגל הכנס בנו בכורו הבה״ח יצחק אריה נ״י‬ ‫לקבלת הגיליון מידי שבוע ‪a 0 7 3 3 0 2 0 9 5 5 @ g m a i l . c o m‬‬ ‫אירוסי בנו הבה״ח מרדכי לייב נ״י נכד לרבינו ראש‬ ‫בעול תורה ומצוות‬ ‫לתרומות והנצחות ובכל עניני הגיליון ניתן לפנות למייל הנ״ל או‪:‬‬ ‫הישיבה שליט״א עב״ג תחי' למשפחת קרויזר‬ ‫יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו‬ ‫‪0548-573-496‬‬ ‫בס״ד‬ ‫ד ד‬ ‫מ‬ ‫״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל ב ד” ( ב ר כו ת חי‪).‬‬ ‫‪_Q‬‬ ‫חשון תשפ״ז‬ ‫מדיני טלי ומטר‪ ,‬שאלות המצויות‬ ‫גליון ‪602‬‬ ‫שליט״א ‪ -‬רב ביהכ״נ צא״י"דברי שיר" ב״ב‬ ‫ההלכות גערכו ע״י הרב יהודה אריה הלוי דינר‬ ‫קי״ד ס״ק ל״ח וס׳ תכ״ב ס״ק י׳)‪ ,‬ואם זוכר שבתחילת אותו הברכה רצה‬ ‫לע״נ‬ ‫לומר כמו שצריך‪ ,‬אפי׳ אם נתעורר הספק מיד לאחר התפילה מסתבר‬ ‫הנערה אסתר גיטה דינר ע״ה‬ ‫שלא טעה (הגרש״ז אויערבאך זצ״ל)‪.‬‬ ‫ב״ר מיכאל שלום הלוי שליט״א‬ ‫אם אמר תשעים פעם ״ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר‬ ‫נלב״ע כ״ו תשרי תשפ״ז‬ ‫לברכה״‪ ,‬חזקה שכבר רגיל בכך ואינו צריך לחזור (שו״ע ס׳ קי״ד‬ ‫משנ״ב סק״מ)‪.‬‬ ‫תפילת ״שמונה עשרה״ של חזרת הש״ץ מצטרפת להש״ץ למנין‬ ‫מדיני טל ומטר‬ ‫תשעים (״שערי תשובה״ שם ס״ק ט׳)‪.‬‬ ‫"ותן טל ומטר לברכה"‬ ‫שאלות המצויות‬ ‫‪ 4‬בארץ ישראל מתחילים לשאול גשמים ״ותן טל ומטר לברכה״ בליל‬ ‫ז' בחשון‪ ,‬ובחו״ל שישים יום אחר תקופת תשרי‪.‬‬ ‫טעה ובירך על היין ברכת "על המחיה" או "על העץ"‬ ‫ונוהגים להכריז ״טל ומטר״ קודם שמונה עשרה שבו מתחילים לשאול‪,‬‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬שתה כוס יין ובירך עליו ברכת "על המחיה" או "על העץ"‬ ‫ואם לא הכריזו אעפ״כ יאמרו (משנ׳׳ב ס׳ קי״ז ס״ק ג׳‪ ,‬ויל״ע מ״ש‬ ‫במקום "על הגפן"‪ ,‬האם יצא בדיעבד?‬ ‫מ״מוריד הגשם״ שאם שכחו להכריז אין אומרים אותו‪ ,‬כמבואר‬ ‫תשובה ‪ :‬כתב המשנ״ב (ס׳ ר״ח ס״ק ע׳) אם בירך על יין ״בורא פרי‬ ‫בשו׳׳ע ס׳ קי״ד סעיף ב׳ ומשנ׳׳ב שם)‪.‬‬ ‫העץ״ יש דעות בין הפוסקים‪ .‬יש אומרים דיצא בדיעבד (הגרע״א‪,‬‬ ‫״חיי אדם" ועוד)‪ ,‬ויש אומרים דלא יצא (״מגן אברהם״ בשם ר"י‬ ‫‪ 1a‬חו"ל בארץ ישראל‬ ‫הלוי ועוד)‪ ,‬וספק ברכות להקל‪ .‬וכתב ב״ביאור הלכה״ (סוף הסימן)‬ ‫‪ 4‬בן חו״ל הנמצא בארץ ישראל בין ז׳ חשון ליום ס׳ אחר תקופת‬ ‫בשם ה״חיי אדם״ שה״ה אם בירך על היין ברכה אחרונה ״על העץ ועל‬ ‫תשרי‪ ,‬שהוא זמן שאילת גשמים בחו״ל‪ ,‬ועדיין לא החליט להישאר‬ ‫פרי העץ״‪ ,‬שיצא בדיעבד‪ ,‬עי׳ שם‪.‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬לא יזכיר ״טל ומטר״ בברכת ״ברך עלינו״‪ ,‬רק בברכת‬ ‫וכן מבואר בשו׳׳ע(שם סעיף י״ז) שאם בירך ברכת ״הזן״ על היין או על‬ ‫״שמע קולנו״ יוסיף ״ותן טל ומטר לברכה״ לפני ״כי אתה שומע וגו׳ ״‬ ‫תמרים‪ ,‬יצא‪ .‬וכתב שם ה״באר היטב״ (ס״ק כ״ד) שה״ה אם בירך ״על‬ ‫(מפי מרן בעל ה״אבי עזרי״ זצ״ל‪ ,‬כדי לצאת ב׳ הדעות (עי׳ משנ״ב ס׳‬ ‫המחיה״ פוטרת יין ותמרים‪ ,‬עי׳ שם‪.‬‬ ‫קי״ז ס״ק ה׳) אם יאמר ״ותן טל ומטר״ או ״ותן ברכה״‪ ,‬ע״כ יאמר‬ ‫‪ U‬ב״שמע קולנו״ ויוצא בכך ב׳ הדעות)‪.‬‬ ‫הפיל מפתחות לפח האשפה בשבת‬ ‫‪ II‬ואם נזכר לאחר שהתחיל ״רצה״‪ ,‬יסיים השמו״ע ולא יחזור‪( .‬משום‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬באמצע סעודת השבת זרקו את שיירי האוכל לפח‪ ,‬ובטעות‬ ‫‪ S‬דיש ס״ס‪ ,‬שמא לא חייב כלל‪ ,‬ואפילו חייב להזכיר שמא הלכה‬ ‫נזרקו גם המפתחות שהיו מונחים על השולחן‪ ,‬האם מותר להוציאם‬ ‫‪<£‬‬ ‫כראשונים שיש עליו שם שמו״ע גם בלי אזכרה‪ ,‬ולא יכול לחזור‪ ,‬דאין‬ ‫מן הפח?‬ ‫נדבה לחצאין ‪ -‬הגרש׳׳ז אויערבאך זצ״ל‪ ,‬וכן הורה מרן בעל‬ ‫יסוד השאלה הוא‪ ,‬היות שעכשיו הם מעורבים עם פסולת‪ ,‬הרי יש כאן‬ ‫ה״קהילות יעקב״ זצ״ל ובעל ״שבט הלוי״ זצ״ל)‪.‬‬ ‫מעשה ׳בורר׳ בשבת‪ .‬אמנם יש כאן ב׳ היתרים‪ :‬אוכל מן הפסולת‪ ,‬וכן‬ ‫בורר בידו‪ ,‬אבל עדיין חסר התנאי השלישי ׳לאלתר׳ היות שאינו צריך‬ ‫בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל‬ ‫‪9‬‬ ‫את המפתחות אלא רק לאחר הסעודה כשילך לביתו‪ ,‬מה עליו לעשות?‬ ‫‪ 4‬בן ארץ ישראל היוצא לחו״ל לאחר ז׳ חשון קודם שמלאו ששים יום‬ ‫‪S‬‬ ‫תשובה ‪ :‬ניתן לפזר מה שבתוך הפח‪ ,‬וממילא נתבטלה התערובת‪ ,‬ואז‬ ‫יוכל לקחת את המפתחות (כמבואר בגמרא שבת ע״ד‪ .‬במעשה דרב‬ ‫לתקופה‪ ,‬מכיון שהתחיל ושאל ״טל ומטר״ בברכת השנים בהיותו‬ ‫בא״י ימשיך וישאל בברכת השנים גם בהיותו בחו״ל (שע׳׳ת ס׳ קי״ז‬ ‫‪3‬‬ ‫ביבי)‪ ,‬אולם אם הפח עצמו הוא מוקצה‪ ,‬אסור לטלטלו‪ ,‬ולפי המשנ׳׳ב‬ ‫ס״ק ב׳ בשם ״ברכי יוסף״ ו״הליכות שלמה״ ס׳ ח׳ סעיף כ׳)‪ .‬ואם רצה‬ ‫(ס׳ שי״א ס״ק ל׳) יכול לטלטלו ע״י הרגל‪.‬‬ ‫לש אול בברכת ״שומע תפילה״ לצאת בזה לכל הדעות רשאי (הגרש׳׳ז‬ ‫אם הפח עצמו היה ריק מערב שבת הוא אינו מוקצה שעכשיו הוא‬ ‫אויערבאך זצ״ל)‪ ,‬ומ״מ אם שכח שם אינו חוזר (שו״ת ״בצל החכמה״‬ ‫בסיס להיתר ולאיסור‪ ,‬ויכול להפילו בידו ולהוציא הכל משם דרך‬ ‫ח״א ס׳ ס״ב‪ ,‬וע״ע ״פתח הדביר״ ס׳ קי״ז)‪ .‬אולם אם דעתו להישאר‬ ‫פיזור ולקחת את המפתחות‪ ,‬שזה נחשב טלטול מן הצד לצורך דבר‬ ‫בחו״ל‪ ,‬יפסיק לשאול עד יום ס׳ לתקופה (שו״ת ״בצל החכמה״ שם)‪.‬‬ ‫המותר (משנ׳׳ב ס׳ ש״ח ס״ק קט״ו)‪.‬‬ ‫שכח טל ומטר‬ ‫שטר שכירות שחל בשבת‬ ‫‪ 4‬שכח לומר בברכת ״ברך עלינו״ וסיים הברכה‪ ,‬יאמר בברכת שמע‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬חתם שטר שכירות שיתחיל מיום א' לחודש שבט‪,‬‬ ‫קולנו‪ ,‬וכן אם נזכר אח״כ כל זמן שלא גמר ברכת ״שמע קולנו״‪ ,‬יאמר‬ ‫והתברר שזה יהיה בשבת (פ' וארא(‪ ,‬האם מותר להשאירו כן או כיון‬ ‫בברכת ״שמע קולנו״‪ ,‬היינו שלפני ״כי אתה שומע״ יוסיף ״ותן טל‬ ‫שהתברר שחלה השכירות בשבת‪ ,‬הרי אסור לעשות קנין בשבת‪ ,‬מה‬ ‫ומטר לברכה״ כי אתה שומע וכו׳‪.‬‬ ‫הדין?‬ ‫‪ 4‬שכח ״טל ומטר״ ב״ברך עלינו״ וגם ב״שמע קולנו״‪ ,‬אם עדיין לא‬ ‫תשובה ‪ :‬אסור לעשות קנין בשבת‪ ,‬אבל לעשות מעשה קנין בערב שבת‬ ‫התחיל ברכת ״רצה״ יכול לומר ״ותן טל ומטר לברכה‪ ,‬רצה‪...‬״‪ ,‬אבל‬ ‫שיחול בשבת מותר (משנ׳׳ב ס׳ של״ט ס״ק כ״ז‪ ,‬וב״שונה הלכות״ ס׳ ש״ו‬ ‫אם התחיל כבר ״רצה״ חוזר ל״ברך עלינו״ (שו׳׳ע ס׳ קי״ז סעיף א׳)‪.‬‬ ‫סעיף י״ב‪ ,‬וב״חזון איש״ דמאי ס׳ ט׳ ס״׳ י״ב‪ ,‬וע״ע שו״ת רע"א מה״ת ס׳‬ ‫קנ״ט‪ ,‬ובשו״ת ״אבני נזר״ או״ח ס׳ נ״א‪ ,‬ובשו״ת ״אגרות משה״ או״ח‬ ‫‪ 4‬אם עדיין לא התחיל ״רצה״ ובטעות חזר לומר ״ברך עלינו״ וכו׳‪,‬‬ ‫ח״ג ס׳ מ״ד )‪.‬‬ ‫ועדיין לא סיים הברכה יכול מיד להמשיך ״רצה״ וגו׳‪ ,‬דבמקום לומר‬ ‫לפ״ז בנד״ד כיון שכבר חתם ומסר את השטר‪ ,‬הרי עשה קנין לפני שבת‬ ‫שם ״טל ומטר״‪ ,‬אמר הנוסח ״ברך עלינו״ וכו׳ ״טל ומטר״ (הגרי׳׳ש‬ ‫ורק יחול הקנין בשבת‪ ,‬ומותר‪.‬‬ ‫אלישיב זצ״ל והגר׳׳נ קרליץ זצ״ל)‪.‬‬ ‫‪ 4‬אם במקום לחזור לברכת ״ברך עלינו״ טעה וחזר רק לברכת ״שמע‬ ‫תשלום עבור הוצאות צדדיות על ההלוואה‬ ‫קולנו״‪ ,‬יצא יד״ח (שו״ת ״שבט הלוי״ ח״י ס׳ כ״ג‪ ,‬כיון שהב׳׳י מביא‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬כשיש למלווה הוצאות צדדיות עבור הלוואה שנותן‪ ,‬האם‬ ‫ראשונים שסוברים כן‪ ,‬וכן הורה הגר׳׳ח קניבסקי זצ״ל)‪.‬‬ ‫מותר לתבוע מהלווה לשלם עליהם או שמא יש בזה משום איסור‬ ‫רבית‬ ‫מסופק אם אמר "טל ומטר"‬ ‫היות שמשלם למלווה יותר משיעור ההלוואה?‬ ‫‪ 4‬מסופק אם אמר ״ותן טל ומטר״‪ ,‬תוך שלושים יום צריך לחזור‬ ‫תשובה ‪ :‬מותר ללווה לשלם על הוצאות ביצוע ההלוואה או הפירעון‬ ‫(שו״ע סי׳ קי״ד ס״ח)‪ .‬אם ברור לו שהיה בדעתו להזכיר בתפילה כפי‬ ‫ואין בזה משום רבית‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫שצריך להזכיר‪ ,‬ואחרי התפילה מסתפק אם הזכיר‪ ,‬אם הספק נתעורר‬ ‫הוצאות לעורך דין בעבור ניסוח שטר ההלוואה‪ ,‬או דמי העברה‬ ‫א‪.‬‬ ‫מיד לאחר התפילה יש לחזור ולהתפלל‪ ,‬ואם לאחר זמן נתעורר הספק‬ ‫בבנק לחשבון הלווה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫תולים שאמר כפי שרצה לומר בתחילה‪ ,‬ואינו חוזר ומתפלל (משנ״ב ס׳‬ ‫בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״‪ ,‬רח׳ זכריה ‪ ,4‬בני ברק‪ .‬פתוח בימות השבוע (א׳ ה׳)‪:‬‬ ‫אחה״צ‪ ,‬בין השעות ‪ .14:15 - 13:45‬טל׳‪03-6194741 :‬‬ ‫לראובן יש הרבה ספרים ישנים בביתו‪ ,‬האם יכול לשלם את חובו ע"י‬ ‫הוצאות ביצוע הגבייה והפירעון‪ ,‬כגון עמלת פיקדונות צ'קים של‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ספרים אלה בשווי זהה לחובו?‬ ‫פירעון ההלוואה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫תשובה ‪ :‬התורה הקילה על המזיק‪ ,‬שאפילו יש לו כסף מזומן‪ ,‬יכול‬ ‫הוצאות ביטוח ההלוואה כגון כאשר המלווה דורש לבטח את‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לשלם לניזק במטלטלין‪ ,‬ובכל חפץ שירצה‪ ,‬ואפילו בעל כורחו של‬ ‫ההלוואה ע״י חברת ביטוח‪ ,‬וכן הוצאות שיעבוד נכס עבור‬ ‫הניזק (שו״ע חו״מ ס׳ שי״ט סעיף א׳)‪.‬‬ ‫ההלוואה‪ ,‬או הוצאות רישום בטאבו או אצל רשם המשכנתאות‪.‬‬ ‫כל זה דוקא אם יכול למכור את הסחורה מיד ויש אנשים שמוכנים‬ ‫אולם אם נגרם הפסד למלווה‪ ,‬שהיה צריך לשלם תשלום מסוים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לשלם עבור סחורה זו במקום שיקבל הניזק את התשלום‪ ,‬אבל אם‬ ‫(כגון דירה שקנה וכדומה)‪ ,‬ומפני שלא שילם בזמן קיבל קנס‪,‬‬ ‫צריך לחזר עם הסחורה בחנויות ובשווקים‪ ,‬או שאין זו העונה שיש לה‬ ‫אסור לגבות מהלווה אם הוא פרע הלוואתו בזמן‪ ,‬אף שנגרם‬ ‫ביקוש‪ ,‬לא יכול המזיק לשלם בסחורה זו (עי׳ שו״ע חו״מ ס׳ ק״א סעיף‬ ‫ההפסד רק מחמת ההלוואה‪.‬‬ ‫א׳ וב״טור״ ס׳ תי״ט)‪.‬‬ ‫אם הלווה לא פרע בזמן‪ ,‬ולכן נגרם נזק ישיר למלווה‪ ,‬מותר‬ ‫ה‪.‬‬ ‫לפ״ז בנד״ד שלא שייך למכור מיד ספרים ישנים אלא יש לחזר אחר‬ ‫ללווה לשלם למלווה‪ ,‬ואין בזה משום רבית‪.‬‬ ‫אנשים שמעוניינים בהן‪ ,‬ואפילו שיש כאלו אנשים אך זה לוקח זמן‬ ‫כל זה אם הוא גרם הפסד‪ ,‬אבל אם בגלל שהלווה לא שילם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬באופן זה אי אפשר לשלם בזה ( ספר ״משפטי התורה״ הרב צבי‬ ‫בזמן‪ ,‬לא היה יכול לקנות דירה‪ ,‬שהיה יכול לקנות בהנחה‬ ‫שפיץ שליט״א)‪.‬‬ ‫משמעותית‪ ,‬אסור לגבות זאת מהלווה כיון שאין זה אלא רק‬ ‫מניעת רווח‪.‬‬ ‫שיט בפארק ללא אישור הבעלים‬ ‫(ספר ״רבית בדודה״ עמ׳ ע׳ מהרה״ג פנחס וינד שליט״א)‪.‬‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬עשרים בחורים הלכו לפארק לעשות שיט‪ ,‬הפארק היה‬ ‫סגור‪ ,‬אך הגיע ערבי שפתח להם‪ ,‬לקח עשרים שקלים מכל אחד‬ ‫כלאים !צמחים במשתלה‬ ‫והלך‪ .‬לאחר חצי שעה הגיעה המשטרה ואמרה להם שזה לא חוקי‪,‬‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬קנה במשתלה שתיל של עץ כדי לנוטעו בחצרו‪ ,‬שיגדל‬ ‫מקום סכנה‪ ,‬והערבי בכלל אינו בעלים של המקום‪ .‬הבחורים‬ ‫ממנו אילן‪ ,‬האם צריכים לחשוש שיש בו כלאים?‬ ‫שואלים האם הם חייבים לשלם לבעלים היות שהשתמשו בסירות‬ ‫תשובה ‪:‬‬ ‫למשך זמן מכובד?‬ ‫א‪ .‬גם לדעת הרמב״ם שתרומות ומעשרות מדרבנן בזה״ז‪ ,‬בכל זאת‬ ‫תשובה ‪:‬‬ ‫כלאים בזמן הזה בארץ ישראל אסור מן התורה (״מנחת חינוך״‬ ‫מבואר בגמרא (ב״ק כ׳‪ ).‬זה נהנה וזה לא חסר‪ ,‬פטור‪ .‬ואם יש‬ ‫א‪.‬‬ ‫מצוה רמ״ה ס״ק י״ד‪ ,‬״חזון איש״ ס׳ א׳ ס״ק א׳‪ ,‬״דרך אמונה״ הל׳‬ ‫חסר כל שהוא מחייבים לשלם הכל‪.‬‬ ‫כלאים פרק א׳ ס״ק ד׳‪ ,‬וב״ציון ההלכה״ ס״ק י״ט)‪.‬‬ ‫בנד״ד אם היתה סירה הפועלת על בנזין והשתמש בה‪ ,‬הרי יש‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רוב השתילים הנמצאים במשתלות מעורבים בהם שני מינים‪( ,‬כדי‬ ‫בזה חסר כל שהוא (כמבואר בגמרא שם כ״א‪ .‬שאם נשתחרו‬ ‫להוסיף בהם חוזק וטעם ועוד)‪ ,‬והרבה מהם אסורים משום‬ ‫הכתלים מגלגלין עליו את הכל)‪ ,‬ולכאורה בודאי חייב לשלם‪,‬‬ ‫כלאים‪ ,‬ונמצא שכשקונה שתיל במשתלה ונוטע שתיל זה בחצירו‪,‬‬ ‫אבל כיון שהמעשה היה בסירה ידנית‪ ,‬המופעלת ע״י כוח האדם‬ ‫הרי הוא זורע כלאים ממש (עי׳ דרך אמונה״ הל׳ כלאיים פרק א׳ ס״ק‬ ‫ואין בזה שום ״חסר״ (היות שהיו סירות ישנות שע״י שימוש‬ ‫מ״א)‪ ,‬וכמו כן כל רגע שהוא נטוע בחצירו עובר משום מקיים‬ ‫קצת זמן לא מוריד בשוויו כלום) דינו כזה נהנה ולא חסר‪.‬‬ ‫כלאיים (כמבואר ברמב״ם הל׳ כלאים פרק א׳ הל׳ ג׳)‪ ,‬ולכן אין עצה‬ ‫אלא שאם הבעלים מודיעים מראש שאם ישתמשו צריכים‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אלא לקנות שתילים רק בחנות שיש עליה הכשר שהוא נקי‬ ‫לשלם‪ ,‬אין פטור של ״זה נהנה וזה לא חסר״‪ ,‬צריך לשלם את כל‬ ‫מכלאים‪.‬‬ ‫שכרו (עי׳ שו״ע חו״מ ס׳ שס״ג סעיף ו׳) ולכן בנד״ד שידוע שבעלי‬ ‫הסירה גובים שכר קבוע מכל משתמש (ואולי יש שם עדיין שלט‬ ‫מסיבת הפרשת חלה לכבוד בת מצוה‬ ‫על כך)‪ ,‬אלא שהמשטרה לא נותנת לו להפעיל‪ ,‬נחשב שנשאר‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬נהוג שכאשר בת נעשית בת מצוה מזמינה את חברותיה‪,‬‬ ‫גילוי דעת‪ ,‬ואם כן לכאורה צריך לשלם כל שכרו‪.‬‬ ‫לעשות עיסת בצק כשיעור חלה‪ ,‬והיא מפרישה חלה בברכה‪ ,‬לאחר‬ ‫והנה אם היה דעתם להשתמש בלי לשלם‪ ,‬יש להם דין שואל‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מכן היא מחלקת לכל חברותיה חלק מהעיסה כדי לקלוע חלה קטנה‪,‬‬ ‫שלא מדעת שנעשה גזלן ופטורים מלשלם דמי שימוש‪ ,‬ומשלמים‬ ‫והן לוקחות אותה לביתן ושם אופות אותה‪ ,‬האם זה נכון לעשות כן?‬ ‫רק דמי הפחת‪ ,‬דכל הגזלנים משלמים בשעת הגזילה (עי׳ שו״ע‬ ‫תשובה ‪ :‬הכלל הוא שכל העושה בצק על דעת לחלקו פטור מחלה‬ ‫ס׳ שס״ג סעיף ג׳‪ ,‬ספר ״פתחי חושן״ הל׳ גניבה פרק ז׳ סעיף ג׳)‪.‬‬ ‫(שו״ע יו״ד ס׳ שכ״ו סעיף ב׳) וכתב הש״ך(ס״ק ה׳) כל זה אם דעתו לחלק‬ ‫אבל אם דעתם לשלם לא נעשים גזלנים וצריכים לשלם את כל‬ ‫ה‪.‬‬ ‫לפני האפייה‪ ,‬בשעה שהוא עדיין בצק‪ ,‬והוא פטור מחלה‪ ,‬אבל אם‬ ‫השכר (עי ״פתחי חושן״ שם סעיף ה׳)‪.‬‬ ‫דעתו לחלק אחר האפיה חייב בחלה‪.‬‬ ‫אולם מבואר ברמ״א (שם) שאע״פ שרגיל להשכיר רק שעכשיו‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לפ״ז בנד״ד שמחלקים את הבצק לפני האפייה הר״ז נחשב על מנת‬ ‫לא עביד למיגר‪ ,‬בתר האי שעתא אזלינן‪ ,‬עי׳ שם‪ .‬ולפ״ז בנד״ד‬ ‫לחלק ואי אפשר לברך כלל‪.‬‬ ‫שלמעשה לא יכול להשכירו אינו צריך לשלם (וע״ע ״פתחי‬ ‫העצה היא שלאחר שכל אחת קולעת את החלה שלה‪ ,‬יאפו את כל‬ ‫תשובה״ שם ס״ק ו׳ שפליגי בזה הראשונים‪ ,‬ולמעשה אין צריך‬ ‫החלות בביתה של ילדת הבת מצוה ולערבבם ביחד‪ ,‬ואח״כ לחלק לכל‬ ‫לשלם)‪( ,‬הגר״י סילמן שליט״א)‬ ‫בת חלה שבאה לידה‪.‬‬ ‫אבל אם הן מקפידות לקחת כל אחת את אותה חלה שהיא עצמה‬ ‫חידה‪:‬‬ ‫קלעה‪ ,‬נחשב שעשו את החלוקה לפני האפייה‪ ,‬ואי אפשר לברך‪.‬‬ ‫‪ 4‬איך יתכן שקוראים במשך ‪ 5‬שבועות בזה אחר זה‪ ,‬בקריאת‬ ‫צירוף עיסות או לחמים או מצות לחיוב חלה‬ ‫התורה של י ום שני‪ ,‬בכל שבוע מחומש אחר‪ ,‬כך שבמשך ‪5‬‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬עשתה עיסת בצק בשלוש קערות‪ ,‬בכל אחת שיעור של‬ ‫שבועות קראו מכל ‪ 5‬החומשים בימי שני?‬ ‫קילו‪ ,‬שלושתן מונחות על השיש‪ ,‬וכיסתה אותן במפה‪ ,‬ובירכה ברכת‬ ‫תשובה לחידה מגליון ‪600‬‬ ‫"הפרשת חלה"‪ ,‬האם עשתה כהוגן?‬ ‫תשובה ‪:‬‬ ‫‪ 4‬חידה‪ :‬איזה מלאכה מותר לאדם לעשותה ביו"ט‪ ,‬ולבהמתו‬ ‫כל זמן שמונח כל אחד בכלי משלו‪ ,‬אין זה צירוף כלל‪ ,‬אפילו‬ ‫א‪.‬‬ ‫אסור לעשותה?‬ ‫כשמכסים אותן מלמעלה‪ ,‬ויש חשש לברכה לבטלה‪.‬‬ ‫ת שו ב ה ‪ :‬מו תר ל צ א ת ב מ ש א ביו"ט משום "מתוך" א ב ל ל ב ה מ תו א סו ר‬ ‫האופן הנכון הוא להניח את הכלים עם העיסות בתוך סל אחד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משום דל א א מרינן "מתוך" ב ב ה מ ה ( ש ע ה" צ ‪ '0‬תצ"ה ‪"0‬ק כ"א) ואפילו‬ ‫ולהקפיד שהעיסות יצאו מלמעלה ויגעו זו בזו‪ ,‬וכמו כן‬ ‫להוציא אוכל ע"ג ב ה מ ה כדי ל ה אכיל ה א סו ר ( ש ש"כ פ' ׳"ט הערה ׳"ח‬ ‫כשמצרפים כמה מצות יחד כדי להפריש חלה‪ ,‬יש להניח את‬ ‫בשם ה ג ר ש "ז אוי ע ר ב א ך זצ"ל)‪.‬‬ ‫הקופסאות של המצות בתוך סדין אחד או סל וצריך שיוציא את‬ ‫המצות מלמעלה שיגעו זה בזה (הגרש״ז אויערבאך זצ״ל שש״כ‬ ‫תשובה לחידה מגליון ‪601‬‬ ‫פ׳ מ״ב הערה ל״ט‪ ,‬בעל ״שבט הלוי״ זצ״ל קובץ ״מבית לוי״ ח״ב‬ ‫חידה‪ :‬איזה מלאכה המותרת לבן חו"ל בחוה"מ ואסורה לבן‬ ‫עמ׳ ל״ז‪ ,‬״דרך אמונה״ הל׳ תרומות פ״ג ס״ק קנ״ה שזו כוונת‬ ‫ישראל?‬ ‫המשנ״ב ס׳ תנ״ז ס״ק ז׳)‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אם הלחמים עצמם עטופים בניילון שצמוד ללחם‪ ,‬אין זה נחשב‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לב של ב חוה" מ ל צו ר ך כ"ב בניסן או כ"ג ת שרי‪ ,‬לבן חו"ל מו תר כיון‬ ‫א‪.‬‬ ‫להפסק כיון שהם טפילות ללחם ונחשבים הלחמים כנוגעים‬ ‫שאצלו הוא יו"ט א חרון ו מו תר לב של מחוה"מ ליו"ט‪ ,‬א ב ל לבן א ר ץ‬ ‫בעצמם (״דרך אמונה״ שם בשם הגרי״ש אלישיב זצ״ל וכן דעת‬ ‫י שראל א סו ר משום שאצלו יום ז ה הוא א סרו חג‪ ,‬ו א סור לב של‬ ‫הגרש״ז אויערבאך זצ״ל שש״כ שם)‪ ,‬וכן אין צריך לפתוח‬ ‫ב חוה"מ ל צו ר ך חול‪.‬‬ ‫אריזות ניילון שאורזים בהן את המצות בנפרד בתוך הקופסא‬ ‫(״הליכות שלמה״ פסח פרק ז׳‪ ,‬״דבר הלכה״ אות כ״ח‪ ,‬וע״ע‬ ‫וכן אם חל יו"ט א חרון ביום חמישי א סו ר לבן א ר ץ י שר אל לב של‬ ‫ב‪.‬‬ ‫״ביאורים ומוספים״ ס׳ תנ״ז הערה ‪.)17‬‬ ‫מחוה"מ ל ש ב ת שאחריו כיון שיש יום חול ביניהם (יום שישי)‪,‬‬ ‫משא"כ בן חו"ל שאין יום חול בין יו"ט ל ש ב ת מו תר ל ב של מחוה"מ‬ ‫תשלום בספרים על פגיעה ברכב‬ ‫ל שבת‪.‬‬ ‫‪ 4‬שאלה ‪ :‬ראובן הזיק את הרכב של שמעון וחייב לשלם לו ‪,₪ 6,000‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה ‪A036194741@GMAIL.COM‬‬ ‫הגליון מוקדש‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪l‬‬ ‫&‬ ‫‪W‬‬ ‫‪f‬‬ ‫וז דווו &‬ ‫_‬ ‫‪.....................................................‬‬ ‫רביע הגאון הגדול‬ ‫‪ 8‬ר א ל בונ ם‬‫רבי מ‪2‬‬ ‫בן חי ה ר דז א‬ ‫שליט*‪$$‬‬ ‫עיונים ופנינים כפרשיות התודה ובענייני דיומא מבית ׳תורה דיליה׳‬ ‫גליון מס' ‪ |62‬פרשת לך לך תשפ״ז‬ ‫חדוותא דעיונא‬ ‫רשכבה״ג מרן ראש הישיבה‬ ‫חדוותא דפרשתא‬ ‫שליט״א‬ ‫הגאון רבי דג לנדו‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון רבי עקיבא מדלוב‬ ‫שליט״א‬ ‫הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז‬ ‫ר”מ ישיבת ’אור ישראלי‬ ‫בענייני ברית מילה‬ ‫ראש ישיבת ’ארחות תורה׳‬ ‫קידושא רבא‬ ‫מילה ביו״ט‬ ‫ברכת ״אשר קדשנו במצוות‬ ‫רבינו שליט״א דן האם פל מילה בזמנה ביו״ט‬ ‫נתפרסמה הערת מרן גאון ישראל הגר״ד לנדו שליט״א‬ ‫מותרת משום שדוחה את השבת וה״ה יו״ט‪ ,‬או‬ ‫וחוקים של אברהם אבינר׳‬ ‫בענין יו״ט החל בשבת ופיוון למצות קידוש דיו״ט ולא‬ ‫דילמא מילה ביו״ט אינה משום דחיה פבשבת‪ ,‬אלא‬ ‫״אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך‬ ‫של שבת‪ ,‬נמצא שיש לו מתיר על השתיה אפן לא קיים‬ ‫מתוך שהותרה מלאפה לצורך אופל נפש‪ ,‬הותרה נמי‬ ‫ולא תאמר אני העשרתי את אברם׳׳ (יד‪ ,‬פג)‬ ‫מצות קידוש דשבת‪ ,‬היאך יעשה‪ ,‬והיינו לא יופל לברך‬ ‫שלא לצורך אופל נפש לצורך מצות היום דמילה‪.‬‬ ‫איתא ‪ to o‬בסוטה (יז‪ ,‬א( ״דרש רבא בשכר שאמר‬ ‫ברפת הגפן דהיא באה פנהנין‪ ,‬דפבר יש לו ההיתר‪.‬‬ ‫והעיר שמלשון הרמב״ם [מילה פ״א הט״ו] נראה‬ ‫אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל‪ ,‬זפו בניו לב'‬ ‫ביסוד הדין קידושא רבה בשחרית בשבת ביאר הר״ן‬ ‫שאין היתר של מתוך במילה שפתב פל מי שאינו‬ ‫מצות‪ :‬חוט של תפלת‪ ,‬ורצועה של תפילין״‪.‬‬ ‫פרק ערבי פסחים דף פ״ב ע״א בדפי הרי״ף ד״ה זפרהו על‬ ‫דוחה את השבת אינו דוחה את היום טוב ופו*‪.‬‬ ‫היין וז״ל 'קידושא דאורייתא בלילה היא דהוי בפניסתו‬ ‫במדרש פתוב שהם זפו גם לנעל של חליצה‪ .‬ופן‬ ‫והביא עוד שבאחרונים מופח שנקטו לדינא‬ ‫מבואר בשו״ע אבן העזר סדר חליצה (סי' קס״ט סעיף‬ ‫אלא משום דפבוד יום עדיף מפבוד לילה ראו חפמים‬ ‫שאין היתר מדין מתוך במילה‪ ,‬שהשערי תשובה‬ ‫נ״ז)‪ :‬״מצאתי פתוב בסדר אשפנזי‪ :‬פשיעמדו יאמר הרב‪:‬‬ ‫לעשות ביום זפר לקידוש והיינו בורא פרי הגפן ותו לא‬ ‫בסי' תצ״ו הביא בשם הנחפה בפסף דאסור למוהל‬ ‫בא״י אמ״ה אקב״ו במצות וחוקים של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫שהוא התחלת קידוש של לילה‪ ,‬ועוד לפי שאין אומרים‬ ‫בן חו״ל למול ביו״ט שני במקום שיש בן א״י‪ ,‬ולפאו'‬ ‫והטעם‪ ,‬מדאמרינן בפרק פיסוי דם‪ ,‬בשפר שאמר‬ ‫שירה אלא על היין פיון שמברפין על היין תחילה שלא‬ ‫תמוה אמאי לא אמרינן שמותר מדין מתוך דאטו‬ ‫אברהם ועד שרוך נעל (בראשית‪ ,‬טו‪ ,‬פג)‪ ,‬זפו בניו‬ ‫פדרך שאר הסעודות הוי פעין שבח ושירה לקדושתו של‬ ‫אם יש בן א״י שיפול לבשל עבור הבן חו״ל אסור‬ ‫למנעל של חליצה״‪.‬‬ ‫יום ומשום דלא הוי אלא מדרבנן לא ראו להאריך בו יותר‬ ‫לו לבשל לעצמו‪ ,‬ומופח שלא אמרינן מתוך‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬ ‫פדי שלא להשוותו לקידושא של לילה וקראוהו קידושא‬ ‫ויש לעיין א״פ מדוע רק בחליצה אומרים ברפה זו‪,‬‬ ‫רבא לפינוי לפי שאינו עיקר פקידוש של לילה וזוטר‬ ‫ולא אומרים אותה בהנחת תפילין ולבישת ציצית‪ ,‬שהם‬ ‫היפ״ת שאי אפשר למול לעולם‬ ‫שיעוריה פדקרינן לסומא סגי נהור׳ והיינו דביאר הר״ן‬ ‫גם מצוות וחוקים שזפו בזפות שאברהם אבינו אמר ״אם‬ ‫המהלך במדבר ונולד לו בן ולא מל אותו ביום‬ ‫דשורש דין קידושא רבה היינו קידוש מקוצר והצריפוהו‬ ‫מחוט ועד שרוך נעל״‪ ,‬ומאחר שבחליצה אומרים ברפה‬ ‫השמיני‪ ,‬שוב אינו יפול למול אותו במדבר פיון‬ ‫מפני פבוד יום‪ ,‬והנוסח בפה״ג או משום דהוי התחלת נוסח‬ ‫זו של ״אקב״ו במצות וחוקים של אברהם אבינו״‪ ,‬מ״ט‬ ‫שבפל יום הוא ספק שבת‪ ,‬ומילה שלא בזמנה‬ ‫קידוש של לילה‪ ,‬או לקיים בזה שירה על היין‪.‬‬ ‫בתפילין וציצית לא אומרים‪ ,‬מה ההפרש ביניהם‪ .‬וי״ל ‪.‬‬ ‫אינה דוחה שבת‪ ,‬ואם נולד לו יוצא דופן אף ביום‬ ‫קידושא רבה יסודו הברפה או השתיה‬ ‫השמיני לא ימול דיוצא דופן אינו נימול בשבת‪,‬‬ ‫פטור קלבד׳׳מ בערל‬ ‫או החזקת הפוס לפבוד השבת‬ ‫ונמצא שלא יפול למולו פלל‪.‬‬ ‫והנה יש מבופה גדולה בפל עיקר ענין קידוש של‬ ‫אמנם למה שדנו שאפשר למול ע״י קטן אם‬ ‫״וערל זפר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונפרתה‬ ‫הנפש ההוא מעמיה״ (י ז‪ ,‬יד)‬ ‫שחרית‪ ,‬האם העיקר היא הברפה או עיקרו השתיה או‬ ‫הקטן יפול להעשות שליח [ויעוי' בקצה״ח סי'‬ ‫דעיקר המצוה מה שאוחז יין ביד לפבוד שבת והאריך‬ ‫קפ״ח] אם אפשר ע״י קטן א״פ יש עצה לתינוק‬ ‫מבואר בפרשה שיש חיוב פרת על ערל זפר שלא מל‬ ‫בזה במנחת שלמה ח״ב סי' ה'‪ ,‬ופבר דנו בזה הנצי״ב ובית‬ ‫הנולד במדבר שימול ע״י קטן‪.‬‬ ‫את עצמו‪ ,‬ואילו על האב זה רק מצווה בעלמא‪.‬‬ ‫הלוי אם עיקרו השתיה או הברפה‪ ,‬ונפק״מ רבתי באופן‬ ‫והנה נחלקו הרמב״ם והראב״ד בריש הלפות מילה‬ ‫שיש לו היתר על השתיה פגון בשינוי מקום דפעמים הוי‬ ‫(פ״א ה״ב) אי יש חיוב פרת בפל יום ויום שאינו מל‪,‬‬ ‫שפל ערל שלא מל את עצמו‪ ,‬ובעצם פל רגע ורגע יש לו‬ ‫שינוי לענין קידוש ולא לענין ברפת הנהנין פגון דקידש‬ ‫שפתב הרמב״ם ״ופל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא‬ ‫חיוב פרת‪ ,‬הרי שהערל יהיה לו פטור מפל תשלומי ממון‪,‬‬ ‫ועבר מפינה לפינה לפמה שיטות‪ ,‬פיצד יעשה הרי יש לו‬ ‫ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה‪ ,‬אבל אינו‬ ‫פיון שיש לו בפל רגע ורגע חיוב פרת‪ .‬ולא שמענו דבר‬ ‫מתיר על השתיה ועדיין לא קיים מצות קידוש‪ ,‬ואם‬ ‫חייב פרת עד שימות והוא ערל במזיד״‪ .‬אולם הראב״ד‬ ‫זה שיהיה דין של קים ליה בדרבה מיניה על מי שלא מל‬ ‫עיקרו הברפה הרי אינו יפול לברך ברפת הגפן דהוי ברפה‬ ‫חלק ופתב ש״ופל יום עומד באיסור פרת״‪.‬‬ ‫את עצמו לפי הראב״ד‪ ,‬שבפל רגע ורגע יש לו חיוב פרת‪.‬‬ ‫לבטלה דהרי יש לו היתר לשתות פעת‪ ,‬ובעי לשינוי‬ ‫ופתב הדבר אברהם (חלק א׳ סימן ל״ג) שזה דבר‬ ‫ויש לדון בדינא דקלבד״מ‪ ,‬האם הפטור רק פשיש‬ ‫מקום והיסח הדעת בפדי להתחייב ברפה מחדש על‬ ‫פשוט שמה שפתב הרמב״ם שמבטל מצות עשה בפל‬ ‫מעשה או אף בלי מעשה‪ .‬ומבואר בגמ בפתובות בפרק‬ ‫השתיה‪ ,‬ואם עיקרו השתיה לא צריך אלא שותה במקומו‬ ‫יום ויום שיעבור עליו‪ ,‬זה לאו דווקא על פל יום ויום‪,‬‬ ‫אלו נערות שחיוב ממון שבא בלי מעשה גם נפטר‬ ‫עתה או במאי דאוחז הפוס לפבוד שבת פמש״פ הגרש״ז‪.‬‬ ‫אלא זה על פל רגע ורגע‪ .‬ופן מבואר במשנה ברורה‬ ‫בקלבד״מ‪ ,‬שפתוב שם לגבי שואל שאם בשעת האונס‬ ‫ונראה ברור מדברי הר״ן הנ״ל דעיקר הקידוש היא‬ ‫בסימן תמ״ד בשער הציון באות פ״ד‪ .‬ולפי זה נמצא‬ ‫הוא חילל שבת הוא נפטר‪ .‬ומבואר שגם דבר בלי מעשה‬ ‫הברפה ורק הנוסח היא ברפת הגפן משום תחילת הנוסח‬ ‫שבעצם לפי דברי הראב״ד‪ ,‬פל ערל שלא מל את עצמו‪,‬‬ ‫נפטר‪ .‬ולפאורה צריך להיות אותו דבר גם לגבי החיוב‬ ‫של לילה או משום דהיא נוסח של שירה על היין‪ ,‬וזהו‬ ‫הרי שבפל רגע ורגע שלא מל את עצמו‪ ,‬יש לו על זה‬ ‫מיתה‪ ,‬שגם חיוב פרת שבא בלי מעשה יפטור לדעת רבי‬ ‫מצותו אמירת ברפת הגפן‪ ,‬ופשוט‪ .‬וזהו פשיטותי' דמרן‬ ‫חיוב פרת‪.‬‬ ‫נחוניא בן הקנה אליבא דהראב״ד הנ״ל‪.‬‬ ‫הגר״ד שליט״א‪.‬‬ ‫ומעתה יש לשאול לדעת רבי נחוניא בן הקנה שפל‬ ‫>>> המשך בעמוד הבא‬ ‫‪ -‬נערך מתוך דברי רבינו שליטא בקו ׳ריתחא דאורייתא׳ אשתקד ‪-‬‬ ‫חייבי פריתות פטורים מתשלומין‪ ,‬אם פך ייצא פה הדין‬ ‫‪,‬י ‪----------------------------------------------------------------------‬‬ ‫שליט׳א ‪ -‬ראש ישיבת ’עטרת שלמה'‬ ‫מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשעיין‬ ‫מסירות נפשו של אברהם אבינו עמדה לבניו‬ ‫״ויהי כבוא אברהם מצרימה ויראו המצרים את האשה ו ג ר רב‪ ,‬יד)‪ ,‬כתב רש״י שהטמין אותה בתיבה‪ ,‬וע״י שתבעו את המכס פתחו וראו אותה‪ .‬והנה מעשה זה שהכניס‬ ‫אברהם את שרה לתיבה‪ ,‬היה מעשה של מסירות נפש‪ ,‬ופדאיתא בחז״ל שהפבידו עליו המפס‪ ,‬והספים ליתן מפס של בגדים ושל זהב ושל אבנים טובות ומרגליות‪,‬‬ ‫ואעפ״פ הפריחוהו לפתוח התיבה‪ .‬וי ש להתבונן דלפאורה בפועל לא הועילה המסירות נפש מידי‪ ,‬שהרי לבסוף הופרח לפתוח את התיבה‪ ,‬ונלקחה שרה לבית פרעה‪ ,‬ונמצא‬ ‫לפאורה שפל השתדלותו והמסירות נפש הייתה לשוא בלא שום תועלת‪.‬‬ ‫וי״ל דאהני מעשיו של אברהם לבניו אחריו‪ ,‬שרק מפח זה שמסר נפשו היו בניו אחריו גדורין בעריות בתוך מצרים‪ ,‬דאע״פ שמצרים היא ערות הארץ‪ ,‬ועליהם ציותה תורה‬ ‫פמעשה ארץ מצרים לא תעשו‪ ,‬מ״מ היו ישראל גדורין בעריות‪ ,‬וי״ל דפל זה הוא מפח המסירות נפש של אברהם על ענין זה‪ .‬ויסוד זה שמפח המסירות נפש של אברהם זפו‬ ‫בניו לילך בדרפו‪ ,‬מבואר בחז״ל שדרשו הפסוק בשיר השירים 'אחות לנו קטנה וגו' מה נעשה לאחותינו ביום וגו׳ אם חומה היא נבנה עליה טירת פסף'‪ ,‬ד'אחות לנו קטנה'‪ ,‬זה‬ ‫אברהם אבינו שאיחה את פל באי עולם‪' ,‬מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה'‪ ,‬ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך פבשן האש‪' ,‬אם חומה היא נבנה עליה'‪ ,‬אם מעמיד דברים‬ ‫פחומה יבנה עליה‪ ,‬ומבואר דעל ידי שהעמיד דברים פחומה במסירות נפש אצל נמרוד‪ ,‬זפה לבנות את עם ישראל‪.‬‬ ‫הרוקח הנ״ל והכריח עוד דאף שתית השומע נדון כשתית‬ ‫קידושא רבא‬ ‫המקדש משום דיצא בברכתו‪ .‬וכתב ע״ז הביאור הלכה‬ ‫'ונכון'‪ .‬ועד״ז כתב המ״ב בסי' רע״א סקס״ט בשם הא״ר‬ ‫> הגר׳ע סדלוב שליט״א ‪ -‬הסשך סעסוד קודם >‬ ‫יקרא דחדוותא‬ ‫דהא דמהני שתיה של אחד המסובין זהו רק מכח דיצא‬ ‫חומרת הגרי״ז דכל אחד צריך לשתות‬ ‫שליטא‬ ‫הגאון רבי מנחם כהן‬ ‫בברכת הגפן דהמקדש ובזה נדון כשתית המקדש‪ ,‬אכן אי‬ ‫הגרי״ז נקט דעיקרו היא הברכה ורק העיר דלפי״ז בדין‬ ‫יברך ברכת הגפן מחדש כבר לא מהני שתיתו לפטור‬ ‫ר׳מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'‬ ‫דכל אחד ישתה דהרי אי בעי לצאת בברכת הנהנין וזהו‬ ‫המסובין‪ ,‬ולשון הגר״ז קו״א סי' רע״ב דשתית השומע הוי‬ ‫קיום דשתית המקדש‪.‬‬ ‫הקידוש ע״כ בעי לשתיה‪ ,‬ובודאי סתימת הפוסקים בזה‬ ‫״בך חותמין׳‬ ‫לא כן ודי בשתית המקדש ורק מדין מצוה מן המובחר‬ ‫״ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שסך והיה ברכה* )יב‪ ,‬ב)‬ ‫אף דהרי לענין דברי הרוקח הביא המ״ב דהסכימו‬ ‫דכוס של ברכה יש לכ״א לשתות‪ ,‬וצ״ת‪.‬‬ ‫האחרונים דהוי הפסק‪ .‬וע״כ מאי דלא פסקינן כדברי‬ ‫כתב רש״י ”ואעשך לגוי גדול‪ ,‬זהו שאומרים אלקי‬ ‫והנה אי כלשון השני בר״ן משום שירה על היין י״ל דבעי‬ ‫הרוקח והרמ״א היינו רק לענין אכילת דברים אחרים‬ ‫אברהם‪ ,‬ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה‬ ‫ליחס תורת שירה על היין לכל אחד ולא בתורת ברכת‬ ‫דכיון דהפסיקו השומעין בין שמיעתם לאכילתם לא‬ ‫שמך זהו שאומרים אלקי יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין בכולן‪,‬‬ ‫הנהנין וע״ד דפסק הרמ״א יי״ד סי רס״ה ס״ד לענין כוס של‬ ‫נדונים כמברכים בעצמם לענין לפטור שאר מאכליהם‪,‬‬ ‫תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא בהם״‪ .‬והיינו‬ ‫מילה ביוה״כ דמברכין ברכת הגפן ונותנין לתינוק הנימול‬ ‫אכן כלפי מאי דאכל המשמיע חשיב אכילת השומע‬ ‫שחותמים ברכת אבות בשמונה עשרה ״מגן אברהם״‪.‬‬ ‫אע״פ שלא נהנה מזה אדם דנפטר בברכת הגפן מ״מ נתקן‬ ‫מכח מאי דיצא בברכתו וכמש״ני‬ ‫והנה איתא בגני בברכות )מ‪ ,‬ב) שכל ברכה שאין בה‬ ‫ברכת הגפן כברכה בפנ״ע בתורת שירה על היין כמו‬ ‫ומעתה יבואר ענין קידושא רבה דע״י דמוציא‬ ‫שהאריך הגר״ז בסי ק״צ‪[ .‬ועד״ז במג״א סי רס״ט סק״א]‬ ‫מלכות אינה ברכה‪ .‬והקשו הראשונים שהרי בשמו״ע לא‬ ‫השומעין בברכת הגפן ממילא בשתית המקדש מתקיים‬ ‫אמרינן מלך העולם‪ .‬ותי' התום׳ )שם ד״ה אמר אביי)‬ ‫אכן ללשון הראשון בר״ן משמע בתורת נהנין אתי‬ ‫בזה שתית כל השומעים כדברי הרוקח וזהו מכח מאי‬ ‫דאלוקי אברהם הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך‬ ‫עלה‪ ,‬וכ״כ הב״י בשם רבינו ירוחם בסי' רע״ג וז״ל 'שאע״פ‬ ‫דנתחדש בעירובין דהמוציא אחרים בברכתו שתיתו הוי‬ ‫הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו‪ .‬ולפ״ז‬ ‫שאינו מברך אלא ברכת הנהנין כיון דמשום מצוה‬ ‫שתית כולם ואין ענינו רק דיש מתיר לכל אחד על‬ ‫כתב החיד״א לבאר את הפסוק ״ואהיה ברכה״‪ ,‬שבגלל‬ ‫לקדש הוא מברך מוציא את האחרים'‪ ,‬עכ״ל‪ .‬ולפ״ז צ״ב‬ ‫השתיה אלא דבאמת נתקיים ע״י מאי דיצאו בברכת‬ ‫דאמרינן ״אלוקי אברהם״ בשמונה עשרה חשיבא לברכה‪.‬‬ ‫היאך מתקיים בזה 'נהנין' לכל השומעין אי לא שתו‪.‬‬ ‫הגפן דהמשמיע דשתית המקדש נדון כשתיתם‬ ‫והרא״ש תי׳ שכל הטעם דבעינן למימר מלך העולם‬ ‫דהיוצאים בהאי ברכה‪ ,‬ורק ממצוה מן המובחר נאמר‬ ‫יסוד רבותינו דבשתית המקדש נדון כשתית כולם‬ ‫הוא להגדיל שבחו שמולך על כל העולם‪ ,‬וכיון דאמרינן‬ ‫לשתות כל אחד מכוס של ברכה‪ ,‬ומיושב הערת הגרי״ז‪.‬‬ ‫והנראה בהאי ענינא דהנה מצינו דברים מחודשים מאד‬ ‫״הגדול הגיבור והנורא חשיב״ ג״כ להגדיל שבחו ומהני‪.‬‬ ‫קידוש ביו״ט בעל דקידש בשחרית בבהכ״נ‬ ‫בהאי ענינא דהמוציא אחרים בברכת הנהנין‪ ,‬הרוקח הובא‬ ‫ועפי״ז ביאר החיד״א את הפסוקים )תהלים קמה‪ ,‬א‪-‬‬ ‫אינו מקדש לאשתו‬ ‫בב״י סי' קס״ז הוכיח מהג<מ בעירובין דף ‪ to‬ע״ב דבכוס‬ ‫ג) ״ארוממך אלוהי המלך וגו' בכל יום אברכך ואהללה‬ ‫של ברכה שתית המקדש נדון כשתית כל היוצאים‬ ‫שמך לעולם ועד‪ .‬גדול ה' ומהלל מאד״‪ ,‬דבשביל‬ ‫נראה לדון לשיטת הגרע״א בתשובה א׳ בהשמטות דנשים‬ ‫בברכתו‪ ,‬וזהו יסוד הדין דדי בשתית המקדש היינו משום‬ ‫״ארוממך בעינן ל״אלוקי המלך״‪ ,‬כלומר‪ ,‬בשביל לומר‬ ‫פטורות בקידוש ביו״ט‪ ,‬ורק קיבלו עלייהו‪ ,‬במקדש ביו״ט‬ ‫דמתקיים בזה שתית כולם‪ .‬והאריך בזה הגנות ורדים סי'‬ ‫ברכה צריך שיזכיר מלך העולם‪ ,‬אבל ״בכל יום אברכך״‪,‬‬ ‫שחרית בבהכ״נ כגון בשמחת תורה‪ ,‬ועתה חוזר לביתו ובא‬ ‫מג הביאו בגליון הגרע״א בשו״ע סי' קס״ז ס״ו‪ .‬והיינו הא‬ ‫מברכים שמונה עשרה בכל יום‪ ,‬ע״י ״גדול ה' ומהולל‬ ‫להוציא אשתו בקידוש‪ ,‬והנה אף דשותה מ״מ זהו לדידיה‬ ‫דסגי בשתית המקדש אינו משום דמלכתחילה די בשתית‬ ‫מאוד״‪ ,‬ע״י שמרבים שבחו ״הגדול הגיבור והנורא״‪.‬‬ ‫רק ברכת הנהנין‪ ,‬והרי אשתו באה לקיים 'מצות קידוש'‪,‬‬ ‫המקדש כי אם דבעי שתית כולם ורק כיון דיוצאים‬ ‫והבעל כבר יצא‪ ,‬וערבות אין כיון שאינה חייבת‪ ,‬ואף‬ ‫והנה כתב החיי אדם דהנה בברכת שבע אם שכח‬ ‫בברכתו בזה שתית המקדש נדון כשתית כולם‪ .‬והוא גדר‬ ‫דמתיחס אליה הבורא פרי הגפן‪ ,‬מ״מ הרי לפמש״כ הפמ״ג‬ ‫בעשרת ימי תשובה ואמר הקל הקדוש מעכב‪.‬‬ ‫מחודש מאד דכיון שנפטרו באותו הברכה נדון גוף‬ ‫והובא במ״ב סי' תרצ״ב סק״א לענין ברכת שהחיינו על‬ ‫ויש לדון במעין שבע אי יצא יד״ח או לא‪ .‬ועיקר הנידון‬ ‫השתיה כשתית כולם‪ .‬והרוקח כתב עוד מכח דין זה‬ ‫המגילה דמכוין נמי למשלוח מנות וסעודת פורים דצריך‬ ‫הוא האם מעין שבע הוא תמצות של ז' ברכות ולא בעינן‬ ‫דהמשמיע להוציא את כולם בברכת המוציא והוא עצמו‬ ‫דהש״ץ יכוין להוציא הציבור על כל דבר ולא די בזה‬ ‫המלך הקדוש אלא בחתימה‪ ,‬או שהוא תמצות של ז'‬ ‫לא הפסיק בדיבור בין ברכתו לאכילה דידיה אכן‬ ‫דמתיחס השהחיינו על המגילה לשומעין ושוב הם יכונו‬ ‫חתימות וא״כ בעינן לחתום המלך הקדוש‪ .‬והוכיח החיד״א‬ ‫השומעין הפסיקו בדיבור קודם שהתחילו לאכול‪ ,‬אינם‬ ‫לעצמם על משלוח מנות וכו‪ ,‬ושמעינן דבעי הש״צ‬ ‫שמעין שבע הוא תמצות של הברכה ולא של החתימה‪,‬‬ ‫צריכים לחזור ולברך משום דנדון כהתחילו לאכול מחמת‬ ‫להוציא על כל דבר‪ ,‬וממילא בענינינו לא די דהבעל מברך‬ ‫שהרי אומרים מגן אבות בדברו ובעינן לחתום מגן אברהם‬ ‫אכילת המברך ומקורו מקידוש דשתית המקדש נדון‬ ‫בגפן דנהנין כי אם דבעי להוציא בקידוש ולזה בעי ערבות‬ ‫שה' אמר לאברהם בך יהיו חותמים וע״כ שאי״ז אלא‬ ‫כשתית השומעים‪ ,‬ופסק כן הרמ״א וכפי שביאר בדרכי‬ ‫וליתא‪ ,‬ולכן ראוי דהאשה תקדש לעצמה‪ .‬וכבר דנו בזה‬ ‫תימצות הברכה ואם שכח המלך הקדוש יצא יד״ח‪.‬‬ ‫משה שם‪ .‬ואף דהאחרונים השיגו ע״ז‪ ,‬י״ל דזהו רק לענין‬ ‫לענין המחויב קידוש ביו״ט החל בשבת דבן א״י אינו‬ ‫לאכול עוד דברים בזה בעי לעניית עצמו ולא די לצאת‬ ‫מוציאו‪ ,‬וע״ד הנ״ל‪.‬‬ ‫בברכת המשמיע‪ ,‬אכן לענין מאי דאכל המשמיע נדון‬ ‫איסור לקיחת שרה לפרעה‬ ‫כאכילתו לכו״ע‪ ,‬וכן קצת משמעות המג״א דכתב שם‬ ‫״וינגע וי את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫סקי״ט 'דדוקא גבי קידוש והבדלה כיון שטעם אחד דיו‬ ‫ויצאו כולם משא״כ הכא שרוצה לאכול בברכת חבירו‬ ‫שרי אשת אברם״ )יב‪ ,‬יז)‬ ‫מבואר שהאיסור של פרעה לקחת את שרי אשת אברם‬ ‫אסור להפסיק'‪ .‬וכן הרי הח״ח העתיק דברי הבגדי ישע‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון רבי נתן רוטמן‬ ‫להלכה בסי' קס״ח דחידש עפ״ד הרוקח הנ״ל לענין מש״כ‬ ‫הוא משום איסור גזל‪ .‬וחלקו המשך חכמה והגרי״ז איזה‬ ‫איסור גזל יש כאן‪ ,‬אי שגוזל את הבעל שלוקח את אשתו‪,‬‬ ‫׳ערל׳ קודם זמן המילה‬ ‫בשו״ע בנדון פרוסת פת חיטין ושלם שעורין דנחלקו‬ ‫בש״ס מה יקדים וכתב בשו״ע דירא שמים יברך ויבצע‬ ‫או שגוזל את האישיות של האדם מעצמו שהיא אשת איש‪.‬‬ ‫״ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם״ )יז‪ ,‬יב)‬ ‫והנה איתא בגמ בערכין )טז‪ ,‬א)‪ :‬א״ר שמואל בר‬ ‫על שניהם כאחד וכתב הביאור הלכה בשם הבגדי ישע‬ ‫יש לדון האם תינוק בתוך שבוע ללידתו נחשב ערל?‬ ‫נחמני א״ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין‪ :‬על לשון‬ ‫דיש עצה נוספת דאחד יוציא לחבירו בברכה ואחד יאחז‬ ‫)עי' יבמות דף ע״ב) והאם ניתן ללמוד מזה שגם כשאין‬ ‫הרע‪ ,‬ועל שפיכות דמים‪ ,‬ועל שבועת שוא‪ ,‬ועל גילוי‬ ‫הפת חיטין והשומע יאחז השלם דשעורין ומתקיים בזה‬ ‫עריות‪ ,‬ועל גסות הרוח‪ ,‬ועל הגזל‪ ,‬ועל צרות העין וכו'‬ ‫ציווי למול כבר הוא נחשב ׳ערל'?‬ ‫ברכה על שניהם ואכילת שניהם כאחד ומקורו מדברי‬ ‫ועל גילוי עריות‪ ,‬דכתיב‪ :‬וינגע ה' את פרעה נגעים וגו'״‪.‬‬ ‫ויל״ע‪ ,‬דכיון דבאים על גזל‪ ,‬מנ״ל דבאים על גילוי‬ ‫זמן חורן* של שטייגען עם ׳היא שיחתי׳ ‪jSHii-iii.‬‬ ‫עריות‪ ,‬אולי פרעה נתנגע בגלל איסור גזל‪.‬‬ ‫וי״ל דכיון דכתיב ׳׳על דבר שרי אשת אבדם״‪ ,‬בגלל שהיתה‬ ‫י!'א‬ ‫פלטפורמה ייחודית להקלדת חידושי תורה‬ ‫אשת אברם‪ ,‬ואם נאמר שהגזל לא כלפי הבעל מיושב‬ ‫שהעונש היה בגלל השייכות לאברהם וזה מדין גילוי עריות‪.‬‬ ‫לו מ די ם > ע מלי ם > כו ת בי ם > מ ק רי אי ם והכל מוקלד!‬ ‫‪ -‬מדור זה נערך בסיוע 'מכון שם אבותי' ‪-‬‬ ‫‪ 03-30-64-600‬מערכת טלפונית חכמה ופטתטה לתפעול מותאמת לטפה לימודית‬ ‫אברך יקר! החבורות שלך יעלו על הגליון בקלות ובמהירות והשטייגען שלך יגיע לרמה אחרת!‬ ‫להצטרפות למנוי במחיר סימלי‪ :‬׳נדרים פלוס׳> ׳תורה דיליה׳> ׳היא שיחתי׳‬ ‫בל הנימוס והפרשנויות‬ ‫ישיבות המעוניינות להצטרף ל׳חיא שיחתי׳ ולבירורים‪050-418-5988 :‬‬ ‫‪ (UFUKTNnnn‬נ ‪03-30-64-200‬‬ ‫לתיאום משלוח פנינים ונידונים קצרים מתורת ראשי הישיבות‬ ‫שליט׳׳א בעיון‪ ,‬בהלכה ובאגדה בענייני הפרשיות הבאות‪,‬‬ ‫הקלדה ♦ עריכה ♦ עיסוד ♦ עיצוב ♦ הדפסה‬ ‫ניתן לפנות לכתובת הדוא׳׳ל של המערכת‪.‬‬ ‫‪ W‬ל יצ ירת קש ר וקבלת יע וץ ‪2 7‬‬ ‫לפניות למערכת ׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימת התפוצה‪,‬‬ ‫ניתן לפנות לכתובת המייל‪b033064200@gmail.c0m :‬‬ ‫‪c 0 3 8 0 0 9 0 9 0 @ g m a il.c o m‬‬ ‫‪cP‬‬ ‫הנית יס»נר ‪non‬־‬ ‫טרח‪ wV1‬ז״לו‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫‪i‬‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫‪li‬‬ ‫‪r‬‬ ‫כושיעודי הגאון הגדול דבי כויכל זילבד שליט״א‬ ‫גליון קנג‬ ‫שנה ד‬ ‫ר ה ב־ בז‪ r , :‬־}‬ ‫_‪y‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫לך לך לברכת המאה‬ ‫א) ואברכה מברכיך‪ .‬ב) כח הברכה‪ .‬ג) ברכת המאה‪ .‬ד) מאה ברכות‪ .‬ה) תוקף המלכות‪ .‬ו) רגל רביעי במרכבה‪ .‬ז) יראת הברכות‪.‬‬ ‫ח) לאהבה וליראה‪ .‬ט) חלק אלוק ממעל‪ .‬י) הקריא בפי כל‪ .‬יא) לברך לה'‪ .‬יב) מגן דוד‪ .‬יג) חסדי דוד‪.‬‬ ‫בכולן‪ ,‬תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬בך‬ ‫חותמין ולא בהם׳‪ .‬ועל פי דברי הזוה׳׳ק‬ ‫ד'לך לך' עולה מאה‪ ,‬יש לומר דגם ביצחק‬ ‫‪ { ,‬פ ד ; ה פזןה*ס }‬ ‫ואברכה מברכיך‬ ‫פר שת לך לך באה לאחר שעברו ע שרים‬ ‫דורות מבריאת העולם‪ ,‬ע שרה דורות‬ ‫ויעקב מצינו מאה‪ ,‬שכן ביצחק אבינו‬ ‫ידיד בן ידיד‬ ‫מאדם הראשון ועד נח‪ ,‬ועשרה דורות‬ ‫נאמר (בראשית כו‪ ,‬יב)‪ :‬׳׳ויזךע יצחק בארץ‬ ‫נוספים מנח ועד אברהם‪ .‬ומכלל שנאמר‬ ‫׳׳[ירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתו א ת הא‪.‬רץ‬ ‫ההוא וימצא בשנה וזוזוא מאה שז ערים‬ ‫לאברהם אבינו (בראשית יב‪ ,‬ב ‪ -‬ג)‪ :‬׳׳ואגדלה‬ ‫^ א ת ‪ ’^ 1‬שם ™?ח ל ^ הנראה אליו׳׳‪( .‬בראשיתיב‪ ,‬ז)‬ ‫ויברכהו ה״׳‪ .‬וכןז א צ ל יעקב אבינו 'מצינו‬ ‫ש מו ויהיה בו־כה׳׳‪ .‬נ מצ את למד דעד‬ ‫ואמרו בגמרא (מנחות נג‪,‬א ‪-‬ב)‪ :‬׳יבא ידיד בן ידיד ויבנה‬ ‫עניין 'מאה'‪ ,‬שנאמר (בראשית לג‪ ,‬יט)‪ :‬׳׳ויקן א ת‬ ‫עתה לא היה העולם מבורך‪ ,‬ועתה החלה‬ ‫ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים‪ .‬יבא‬ ‫חלקת השדה א ^ ר נטה שם אהלו נזיד בני‬ ‫הברכה באברהם אבינו וזרעו‪.‬‬ ‫חמור 'אבי שכם במאה קשיטה׳׳‪ .‬י‬ ‫ידיד זה שלמה המלך‪ ,‬דכתיב (שמואלב יב‪,‬כה) [ישלח בניד‬ ‫נתן הנביא ויקרא [את] שמו ידידיה בעבור ה'‪',‬בן‬ ‫כח הברכה‬ ‫מאה ברכות‬ ‫ידיד זה אברהם‪ ,‬דכתיב (ירמיהו יא‪',‬טו) מה לידידי בביתי‪,‬‬ ‫ולמה אברהם וזרעו מחזיקים בידם א ת כח‬ ‫בטעם ת קנ ת המאה ברכות‪ ,‬מביא בענף‬ ‫ויבנה ידיד זה בית המקדש‪ ,‬דכתיב (תהליםפד‪,‬ב) מה‬ ‫הברכה‪ ,‬יש ללמוד מדברי הזוה׳׳ק ברי ש‬ ‫יוסף על העין יעקב שם (מנחות מג‪ ,‬ב) בשם‬ ‫ידידות משכנותיך‪ ,‬לידיד זה הקדו ש ברוך הוא‪,‬‬ ‫הפרשה (ח״א עט‪ ,‬ב)‪ :‬׳׳א׳׳ר שמעון‪ ...‬מ׳׳ט פתח‬ ‫הלבוש ברי ש סימן מ׳׳ו שכתב‪ :‬׳ ת קנו חז׳׳ל‬ ‫בחלקו של ידיד‬ ‫לידידי‪,‬‬ ‫אשירה ‪T‬נא‬ ‫דכתיב (ישעיהוה‪,‬א>‬ ‫לך לך‪ ,‬אלא הא קא מרו דר מז בחושבניה‬ ‫י‬ ‫* * •‬ ‫‪T * T‬‬ ‫לברך אותם ברכות בכל יום‪ .‬מפני שהיה‬ ‫מאה‪ ,‬דהא למאה שנין אתייליד ליה בר׳׳‪.‬‬ ‫זה בנימין‪ ,‬שנאמר (דברים לג‪ ,‬יב) לבנימן אמר ידיד ה'‬ ‫קבלה בידם מפי דוד המלך ע׳׳ה‪ ,‬שראה‬ ‫ולפי דרכנו למדנו דהאי 'לך לך' מרמז‬ ‫ישכן לבטח עליו‪ ,‬ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל‪,‬‬ ‫כן ברוח הקוד ש ע׳׳י מעשה שראה בימיו‬ ‫עניין מאה‪.‬‬ ‫שהיו מתים מי שראל מאה נפ שות בכל‬ ‫דכתיב (ירמיהו יב‪ ,‬י) נ ת תי את ידדות נפשי בכר א'יביה׳׳‪.‬‬ ‫מבואר בזה דשלמה המלך נקר א ידיד בן 'ידיד‬ ‫מעתה אפ שר לבאר למה אצל אברהם‬ ‫יום‪ .‬ולא היו יודעים על מה היו מתים‪ ,‬עד‬ ‫אבינו החלה הברכה‪ ,‬דקיי מא לן (מנחות‬ ‫שחקר והבין ברוח הקוד ש שעליו‪ ,‬שהיה‬ ‫שזהו אברהם אבינו‪ .‬ויש לציין לדברי מהרח׳׳ו‬ ‫מג‪ ,‬ב)‪ ,‬דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל‬ ‫מפני שלא היו משבחים ומברכין כראוי‬ ‫בענין ברכת ישתבח (שער הכוונות ‪ -‬דרושי עלינו לשבח ונוסח‬ ‫יום‪ ,‬בשביל לקבל עול מלכותו בשלימות‪,‬‬ ‫לשם יתברך על כל טובותיו שה שפיע‬ ‫התפילה דרוש א)‪ :‬׳ו ש מ ע תי מפי חכם אחד‪ ,‬כי שבח זה‬ ‫ואברהם אבינו הוא הממליך הראשון‬ ‫עליהם‪ ,‬על כן היו מתים בעונם זה‪ .‬לפיכך‬ ‫תקנו אברהם אבינו ע׳׳ה‪ ,‬ונרמז בר׳׳ת שאחר סיום‬ ‫להקב׳׳ה‪ ,‬כמו שמצינו בגמרא ברכות (מ‪,‬‬ ‫עמד דוד ותיקן להם לי שראל מאה ברכות‬ ‫הברכה‪ .‬א׳׳ל ההודאות ב׳׳ורא כל הנשמות‪ .‬ר׳׳בון‬ ‫ב)‪ :‬׳ א מר רב כל ברכה שאין בה הזכרת‬ ‫שיברכו בכל יום כנגד המאה שמתו‪ ,‬ומאז‬ ‫כל המע שים ה׳׳בוחר בשירי זמרה‪ .‬מ׳׳לך אל חי‬ ‫השם אינה ברכה‪ ,‬ורבי יוחנן אמר כל‬ ‫פסקו למות׳‪ .‬ועיין בספרנו בים דרך‬ ‫העולמים‪ .‬אמנם אני לא קבלתי דבר זה ממורי ז׳׳ל׳׳‪,‬‬ ‫ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה׳‪ .‬וכתבו‬ ‫תורה פר ש ת אחרי מות (מאמר יב אות ד ולהלן)‬ ‫וכתב בנו מהרש׳׳ו‪ :‬׳׳א׳׳ש גם אני שמעתי שתחילת‬ ‫התוספות שם‪ :‬׳׳אלקי אברהם הוי כמו‬ ‫שהארכנו בזה‪.‬‬ ‫ברכת ישתבח תיקן אותה שלמה המלך ע׳׳ה ונרמז‬ ‫מלכות‪ ,‬דאברהם אבינו המליך הקב׳׳ה‬ ‫תוקף המלכות‬ ‫בו ד' אותיותיו בר׳׳ת שמך לעד מלכנו האל‪ ,‬וא׳׳ל‬ ‫על כל העולם שהודיע מלכותו׳‪ .‬ומאחר‬ ‫ודוד המלך ראה ב מי תת המאה אנ שים‬ ‫שתחילה הברכה תיקן אותה שלמה הע׳ה והברכה‬ ‫שאברהם אבינו הוא הממליך הראשון‬ ‫סכנה לקיום מלכותו‪ ,‬דהרי 'אין מלך בלא‬ ‫עצמה של ברוך כו' תיקן אותה אברהם אבינו ע׳׳ה׳׳‪.‬‬ ‫להקב׳׳ה‪ ,‬ר ק אצלו מתחיל העולם לחזור‬ ‫עם' (עיין פרקי דרבי אליעזר פרק ג)‪ ,‬וכיון שמתו מן‬ ‫ולפי דרכינו יש לבאר‪ ,‬דאברהם אבינו התחיל א ת‬ ‫לברכה‪.‬‬ ‫העם בכל יום מאה אנשים‪ ,‬היה דוד המלך‬ ‫בנין יסודות הקדושה‪ ,‬ושלמה המלך בנה א ת בית‬ ‫ברכת המאה‬ ‫יודע דהוא שייך עליו מתוקף המלכות‪,‬‬ ‫המקד ש בפועל‪ .‬ולפיכך תחילת ברכת ישתבח תיקן‬ ‫ופירש רש׳׳י‪ :‬׳דבר אחר ואע שך לגוי גדול‬ ‫שהרי אם ימותו הכל שוב לא יהיה תוקף‬ ‫שלמה המלך שבנה א ת בית המקדש‪ ,‬וסופה נתקנ ה‬ ‫זהו שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך זהו‬ ‫למלכותו‪ ,‬ולפיכך חקר ובדק מפני מה‬ ‫על ידי אברהם אבינו שהעמיד את מקום המזבח‪.‬‬ ‫שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך זהו‬ ‫מתים‪ ,‬וראה ברוח הקוד ש דהוא משום‬ ‫(שיעור יא‪ 40‬לך לך תשפה)‬ ‫שאומרים אלקי יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין‬ ‫הוקדש ע”י ידידנו הנכבד הרב יהודה כהן שליט״א מירושלים‬ ‫לעילוי נשמת אביו הרי׳ד נח יונה בי׳ד הלל הכהן דלי‬ ‫נלב׳׳ע ח ” י חשון תשנ”ה ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הוה אכיל ו שתי ואזיל‪ ,‬ואי לא הוה מ ק בל‬ ‫וכמו דאמרו בירושלמי (ברכות ט‪ ,‬ה; דף סז‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫שאין מודים ומברכים לה' יתברך כראוי‪.‬‬ ‫עליה ובריך‪ ,‬הוה א״ל הב מה דעלך‪ ,‬וא מר‬ ‫״עשה מאהבה ועשה מיראה‪ ,‬עשה מאהבה‬ ‫ובזה חלילה פוגמים במלכותו יתברך‬ ‫מה אי ת לך עלי‪ ,‬הוה א״ל חד ק סי ט ד ח מר‬ ‫שאם באת לשנוא‪ ,‬דע כי אתה אוהב ואין‬ ‫בעולם‪ ,‬ולפיכך תיקן לברך בכל יום מאה‬ ‫בע שרה פולרין‪ ,‬וחד לי טר א ד קו פר בי'‬ ‫אוהב שונא‪ .‬עשה מיראה שאם באת לבעט‬ ‫ברכות‪ ,‬להגדיל כח מלכות הקב׳׳ה בעולם‬ ‫פולרין‪ ,‬וחד עיגול דרי פ ת א בי' פולרין‪ ,‬מאן‬ ‫דע שאתה ירא ואין ירא מבעט״‪ .‬ותיקנו‬ ‫ובזה פסקה המגיפה‪.‬‬ ‫יהיב לך ח מר א במדברא‪ ,‬מאן יהיב לך קו פר‬ ‫אנ שי כנ ס ת הגדולה בברכת קרי א ת שמע‬ ‫במדברא‪ ,‬מאן יהיב לך עיגולא במדברא‪,‬‬ ‫שחרית לומר‪ :‬״לאהבה וליראה א ת שמך״‪,‬‬ ‫רגל רביעי במרכבה‬ ‫ודוד המלך הוא ממשיך ישיר לאבות הק'‪,‬‬ ‫מן דהוה חמי ה היא ע ק ת א דהוה ע קי ליה‬ ‫והוא ״למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל‬ ‫שכן דוד המלך הוא רגל רביעי במרכבה‪,‬‬ ‫הוה א מר ברוך אל עולם ש אכלנו משלו״‪.‬‬ ‫לעולם ועד״‪.‬‬ ‫ואיתא בגמרא (פסחים קיז‪ ,‬ב)‪ :‬׳׳ועשתי לו שם‬ ‫והוא שפיר ש רש״י‪ :‬״ויקרא שם וגו' ‪ -‬על‬ ‫ידי אותו א של נ ק ר א שמו של ה ק דו ש ברוך‬ ‫חלק אלוק ממעל‬ ‫גדול כשם הגדילים (שמואל ב ז‪ ,‬ט)‪ ,‬תני רב יוסף‬ ‫וראה מהרש״א על דברי הגמרא במנחות‬ ‫זהו שאומרים מגן דוד"‪ .‬כלומר חתי מת 'מגן‬ ‫הוא אלו‪ -‬ה לכל העולם‪ .‬לא חר שאוכלים‬ ‫שם (מג‪ ,‬ב) שכתב‪ :‬״וע״פ ד ע ת חכמי האמת‪,‬‬ ‫דוד היא על דרך הזכרת זכות האבות הק'‬ ‫ו שותים או מר להם ברכו למי ש א כל ת ם‬ ‫בסוד נפ ש רוח נשמה‪ ,‬דמיון כהן לוי ישראל‪,‬‬ ‫ב'אלקי אברהם‪ ,‬אלקי יצחק‪ ,‬ואלקי יעקב'‪,‬‬ ‫משלו‪ ,‬ס בורי ם א ת ם ש מ שלי אכל תם‪ ,‬מ של‬ ‫דלכך היו ק' ברכות שמע שר מן המע שר‬ ‫'ותיבות 'לך לך' עולה מאה‪ ,‬להורות דברכ ת‬ ‫מי שא מר והיה ה עול ם אכלתם״‪.‬‬ ‫מהם יבא לחלק הנ שמה ברכה א חת שהיא‬ ‫'והיה ברכה' ק אי על המאה ברכות‪ ,‬והיה‬ ‫מגן דוד‬ ‫חלק אלוה ממעל‪ ,‬ורמז על זה חסר הא'‬ ‫מפתח הברכות בידו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫ומה דחתמינן בדוד המלך 'מגן דוד'‪,‬‬ ‫ממאה שהיא הברכה האחת ממאה הברכות‬ ‫ונתנו ליצחק‪ ,‬כמו שנאמר בסוף פר ש ת‬ ‫הוא משום דדוד המלך הוא רגל רביעי‬ ‫היא בסוד הנשמה ממעל ליראה ה' וגו'‪,‬‬ ‫תולדות (בראשית כה‪ ,‬ה ‪ -‬ו)‪ :‬״!‪*;:‬דנו אברהם א ת‬ ‫שבמרכבה‪ ,‬והוא שתיקן א ת מקום ה מקד ש‬ ‫ובזולת הא' הוא מה שהוא מורה על דבר‬ ‫כל א שר לו ליצחק‪ .‬ולבני הפילג שים א ^ ר‬ ‫הדום רגליו יתברך בעולם‪ .‬ולא ר ק בדרגת‬ ‫קטן‪ ,‬אבל עם אות הא' שהוא חלק הנ שמה‬ ‫ל א מ־ ה ם נתן' א בי ה ם מ תנ ת ויעילחם מעל‬ ‫'מגן' היה דוד שייך לאברהם אבינו‪ ,‬אלא‬ ‫נע שה מאה בסוד אי״ק וק״ל״‪ .‬והעניין‬ ‫י צ ח ק בנ ^ ב עו תו חי לקדכזה אל א ‪ 1‬ץ קדם״‪.‬‬ ‫היה אחוז ב מדת החסד דאברהם אבינו‪ ,‬כמו‬ ‫דמאה אינו מתחלק לשלוש‪ ,‬ולפיכך האי‬ ‫שנאמר (ישעיהו נה‪ ,‬ג)‪ :‬״חסדי דוד הנאמנים״‪.‬‬ ‫חלק שנוסף על הת שעים ות שע שמתחלק‬ ‫יראת הברכות‬ ‫ועל אף דדוד המלך תיקן לומר מאה‬ ‫שכן תיכן בחסד כסאו ‪ -‬שהיה כסא ׳מלכות‬ ‫לשלוש‪ ,‬הוא 'חלק אלוק ממעל'‪ ,‬הרומז על‬ ‫ברכות‪ ,‬חז״ל מצאו לזה סמך ורמז מן‬ ‫דדוד מו שתת על חסד‪.‬‬ ‫ייחודו ואחדותו יתברך‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬כדתניא (מנחות מג‪ ,‬ב)‪ :‬״היה רבי מאיר‬ ‫חסדי דוד‬ ‫הקריא בפי כל‬ ‫אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל‬ ‫דאף על פי ש'מלך במ שפט יעמיד ארץ'‪,‬‬ ‫והוא דכתב רש״י‪ :‬״דבר אחר ואעשך לגוי‬ ‫שראל ‪f‬כזה ה'‬ ‫ועתה י•‪" T:‬‬ ‫שנאמר ‪( .‬דברים י‪ ,‬יב)‪T - ,‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫יום‪,‬‬ ‫וכל מהות המלכות הוא דין‪ ,‬אך מלכות בית‬ ‫גדול זהו שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך‬ ‫א ל קיו שאל מעמו״‪ .‬ופירש רש״י‪ :‬״מה ה'‬ ‫דוד היתה מלכות של חסד‪ ,‬ואפילו אומות‬ ‫זהו שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך‬ ‫אלקיך וגו' ‪ -‬קרי ביה מאה״‪.‬‬ ‫העולם היו יודעים דמלכי י שראל היו‬ ‫זהו שאומרים אלקי יעקב‪ .‬יכול יהיו‬ ‫והמשיך הכתוב ואמר‪ :‬״כי אם ליראה‬ ‫מלכות חסד‪ ,‬שכן נאמר בעת שנלחמו ארם‬ ‫חותמין בכולן‪ ,‬תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬בך‬ ‫את ה' אליקיו ללכת בכל דרכיו ולאהבה‬ ‫עבדיו‬ ‫‪T T “I‬‬ ‫אליו‬ ‫" ‪T‬‬ ‫״ויאמרו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫בישראל (מלכים א כ‪ ,‬לא)‪:‬‬ ‫חותמין ולא בהם״‪ .‬דאף על פי שכל שלו שת‬ ‫איתי ולעבד א ת ה' א ל קיו ב?ל ז ל בבו י^כל‬ ‫וזנה נא שמענו ?י מלכי בית י שראל ?י מלכי‬ ‫האבות הם רגלי המרכבה‪ ,‬אין חותמין אלא‬ ‫נ פ ש ך‪ ’.‬ו ב א ' לל מדך שע״י ה ז כ ר ת ה שם‬ ‫חסד הם^שיימה נא ^ קי ם במתנינו וחבלים‬ ‫באברהם‪ ,‬משום שהוא הודיע והפיץ א ת‬ ‫במאה ברכות אפ שר להגיע לדרג ת יר א ת‬ ‫בריאשנו ונצא אל מלו י שראל אולי יחיה‬ ‫א מונת הייחוד בעולם‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬וכמו שפ סק הרמב״ם (שבועות יב‪ ,‬יא) מדברי‬ ‫הגמרא בתמורה (ג‪ ,‬א)‪ :‬״שהרי הכתוב מצוה‬ ‫א ת נפשו'״‪ .‬ואף על פי דקיי מא לן (כתובות יז‪,‬‬ ‫לברך לה'‬ ‫ואומר (דברים כח‪ ,‬נח) ליראה א ת השם הנכבד‬ ‫א)‪ :‬״מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪,‬‬ ‫ואיך היתה עבוד ת ה ח סד של אבר ה ם‬ ‫והנוזרא‪ ,‬ובכלל יראתו' שלא 'יזכירו לבטלה״‪.‬‬ ‫דאמר מר שום ת שים עליך מלך שתהא‬ ‫אבינו‪ ,‬נ ת פר ש ב פר ש ת וירא (בראשית כא‪ ,‬לג)‪:‬‬ ‫כי כא שר אדם מברך ומוציא שם שמים‪ ,‬הוא‬ ‫אימתו עליך״‪ .‬מכל מקום היו זוכרים ה שררה‬ ‫״ויטע א של בבאר ש בע ויקר א שם ב שם ה'‬ ‫צריך לבוא ליראה‪.‬‬ ‫למי‪ ,‬והיו נוהגים בחסד‪ .‬ובזה מבואר שפיר‬ ‫אל עולם״‪ .‬ואי ת א ב מדר ש ת הלי ם (שוחר טוב‪,‬‬ ‫וכאשר אדם מברך את השם ביראה‪ ,‬ה'‬ ‫מדוע דוד המלך תיקן לומר בכל יום מאה‬ ‫מזמור לז) דא ש״ל ר א שי תי בות אכילה שתיה‬ ‫יתברך מברכו באהבה‪ ,‬וצריכים י שראל‬ ‫ברכות‪ ,‬וחתמינן ביה 'מגן דוד'‪.‬‬ ‫לויה‪ ,‬ואמרו חז״ל (בראשית רבה מט‪ ,‬ד)‪ :‬״אברהם‬ ‫להגיע לאהבה‪ ,‬ואפשר דאף כלפי הקב״ה‬ ‫ולפיכך יש לאדם לירא מה' יתברך‪ ,‬אך לידע דה'‬ ‫היה מק בל א ת העוברי ם ואת ה שבים‪,‬‬ ‫שייך יראה‪ ,‬דאף ה' יתברך ירא שי שראל לא‬ ‫יתברך אוהב את ישראל‪ ,‬הוא זן ומפרנס לכל‪,‬‬ ‫מ שהיו אוכלים ו שו תים א מר להם ברכו‪,‬‬ ‫ינזקו‪ ,‬שכן כא שר אוהבים משהו מברכים‬ ‫ובזכותא דאברהם אבינו שהקריא שם שמים‬ ‫אמרו ליה מה נאמר‪ ,‬א״ל א מרו ברוך אל‬ ‫אותו באהבה מיראה שלא ינזק‪ .‬אך עבודת‬ ‫בפי כל‪ ,‬ירד שפע לכל העולם‪( .‬שיעור יא‪ 90‬לך לך תשפו)‬ ‫עולם ש אכלנו מ שלו‪ ,‬אם מק בל עליו ובריך‬ ‫האדם הי שראלי היא הן באהבה והן ביראה‪,‬‬ ‫ענה החסיד אוהב עד מות‪ ,‬שאל אותו הרבי‪ ,‬והאם אתה ירא ממני‪,‬‬ ‫כל אדם מחוייב לעבוד את הקב״ה ביראה ובאהבה‪ ,‬ופעמים‬ ‫ענה לו החסיד רועד כמו דג‪ .‬אמר הבית אהרן זה הוא פירוש הא‬ ‫האדם חושב שיש סתירה בדברים‪ .‬אך מסופר בקרלין‪ ,‬שהרה״ק‬ ‫דאמרינן 'לאהבה וליראה א ת שמך'‪( .‬שיעור יא ‪ 90‬לך לך תשפו)‬ ‫הבית אהרן מקרלין זצ״ל שאל חסיד אחד‪ ,‬האם אתה אוהב אותי‪,‬‬ ‫מוקדש לזכות ורפואת הנער‬ ‫נתרם לע״נ‬ ‫נתרם לזכות‬ ‫חיים שמואל בן ליבא‬ ‫הרג יהודה דוב זצ״ל‬ ‫הרה״צ ר' מרדכי זאב‬ ‫בן הרב אברהם חיים זצ״ל‬ ‫הנמצא ל״ע בתרדמת מזה כמה חודשים‬ ‫בן מלכה‬ ‫נלב״ע כ׳׳א אלול תשפ״ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א | לך לך תשפ״ז‬ ‫)‬ ‫צ‪-‬יוני דדך‬ ‫(‬ ‫מהרח״ו (שערי קדושה ‪ -‬חלק א שער ד)‪ :‬״לקדש את שמו‬ ‫מכל מצות עשה‪ ,‬שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם‬ ‫בצדקה תכונני‬ ‫יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע‬ ‫אבינו שנאמר (בראשית יח‪ ,‬יט) כי ידעמיו למען אשר‬ ‫שורש החסד של אברהם אבינו הגיע משם בן נח‪,‬‬ ‫ישראל ה' אלקינו ה' אחד״‪ .‬שכן כל אדם מישראל‬ ‫יצוה את ברו [‪ ]...‬לעשות צדקה‪ ,‬ואין כסא ישראל‬ ‫כדאיתא במדרש (שוחר טוב מזמור לז)‪ :‬״אל יקנא לבך‬ ‫מוכן ומזומן למסור נפשו על קידוש שמו יתברך על‬ ‫מתכונן ודת האמת 'עומדת זאלא בצדקה שנאמר‬ ‫‪:1‬וז^זאים (משלי כג‪ ,‬יז)‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא קנא לי‪,‬‬ ‫ידי השרשת מסירות נפש על ידי אברהם אבינו‪.‬‬ ‫(ישעיהו נד‪ ,‬יד) בצדקה תפועי‪ ,‬ואין ישראל נגאלין אלא‬ ‫שאילולי הקנאה אין העולם עומד‪ ,‬ואין אדם נושא‬ ‫ולכך אברהם אבינו נקרא 'ראש למאמינים'‪ ,‬כענין‬ ‫בצדקה‪ ,‬שנאמר (ישעיהוא כז) ציוו במשפט תפדה‬ ‫אשה‪ ,‬ואינו בונה בית‪ ,‬שאילולי שקנא אברהם‪ ,‬לא‬ ‫שנאמר (תהלים מז‪ ,‬י)‪ :‬״נדיבי עמים נאספו עם אלקי‬ ‫וע^בני^ז בצדקה״‪( .‬שיעור י‪ 36‬לך לך תשפג)‬ ‫היה קונה שמים וארץ‪ ,‬ואימתי קנא שאמר למלכי‬ ‫אברהם״‪ .‬ואם תאמר כיצד נאמר על אברהם אבינו‬ ‫־ ‪T T:‬‬ ‫יי א ש למאמינים‬ ‫יז ‪T‬‬ ‫צדק כיצד יצאת מן התיבה‪ ,‬אמר ליה בצדקה שהיינו‬ ‫שהיה נדיב‪ ,‬והרי זרקו אותו בעל כרחו לכבשן האש‪,‬‬ ‫יסוד היסודות של בני ישראל הוא אברהם אבינו‪,‬‬ ‫עושים שם‪ ,‬אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות‬ ‫ומדוע נחשב שנדבו ליבו למסור נפשו על קידוש‬ ‫'איתן האזרחי' (בבא בתרא טו‪ ,‬א)‪ .‬שהוא העמיד את‬ ‫בתיבה‪ ,‬וכי עניים היו שם‪ ,‬והלא לא היו שם אלא נח‬ ‫ה'‪ .‬ויש לומר‪ ,‬דנדיבותו של אברהם אבינו התגלתה‬ ‫היסוד של כלל ישראל‪' ,‬מסירות נפש' על קדושת ה'‪.‬‬ ‫ובניו‪ ,‬ולמי הייתם עושין צדקה‪ ,‬אמר ליה על הבהמה‬ ‫בציווי 'לך לך'‪ ,‬שבו אברהם אבינו הלך מארצו‬ ‫ותחילה היה זה כשמסר נפשו ממש באור כשדים‪,‬‬ ‫ועל החיה ועל העוף‪ ,‬לא היינו ישנים‪ ,‬אלא נותנים‬ ‫וממולדתו ומבית אביו‪ ,‬והיה בזה נסיון גדול‪ ,‬דאחר‬ ‫ואברהם אבינו העמיד אמונת ישראל‪ ,‬וקידש את‬ ‫היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה‪ ,‬אותה שעה אמר‬ ‫שיצא חי מאור כשדים‪ ,‬ומסר נפשו על קידוש ה'‪,‬‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬ונקראת כן 'ארץ ישראל'‪ ,‬משום‬ ‫אברהם ומה אילולי שעשו צדקה עם בהמה וחיה‬ ‫ודאי היה חביב בעיניו להשאר במקומו‪ ,‬אחר שהוכיח‬ ‫שהיא הארץ הקדושה שבה עיני ה' אלקיך בה‪ ,‬ורק‬ ‫ועוף לא היו יוצאין‪ ,‬וכיון שעשו צדקה יצאו‪ ,‬ואני‬ ‫לאנשי המקום שיש מנהיג לבריאה‪ ,‬ואברהם אבינו‬ ‫ישראל שהם בני אברהם ‪ -‬אבינו הראשון‪ ,‬דאמרו‬ ‫אם אעשה עם בני אדם על אחת כמה וכמה‪ ,‬באותה‬ ‫גם היה מגיירם‪ ,‬והכל באו שילמד את בניהם דרך‬ ‫(ברכות טז‪ ,‬ב)‪ :‬״אין קורין אבות אלא לשלשה״‪ ,‬ראויין‬ ‫שעה נטע אשל בבאר שבע‪ ,‬אכילה שתיה לויה‪ ,‬וכן‬ ‫ה'‪ ,‬כמפורש בזוה״ק (ח״א עז‪ ,‬ב)‪ .‬אבל הקב״ה ביקש‬ ‫לישב בה‪ .‬והוא השריש בבני ישראל את המסירות‬ ‫לכך‬ ‫י‬ ‫עמל‪,‬‬ ‫‪TT T‬‬ ‫אני ‪V‬את כל‬ ‫אמר שלמה (קהלת ד‪ ,‬ד) וראיתי‬ ‫‪: * * T:‬־ *‬ ‫לו שילך לארץ ישראל ואברהם התנדב לילך‪ ,‬ורמז‬ ‫נפש על קדושת שמו יתברך‪ ,‬וכמו שהאריך הרה״ק‬ ‫נאמר אל יקנא לבך בחטאים״‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬שאת המעלה שמסר נפשו על קידוש ה' באור‬ ‫בעל התניא (ליקוטי אמרים יח‪-‬יט)‪ ,‬דאפילו קל שבקלים‬ ‫ומינה יש לכל אדם ללמוד שאם הוא זה שידאג‬ ‫כשדים משום שהרעו לו‪ ,‬יוכל להשיג בארץ ישראל‬ ‫ופושעי ישראל כשמגיע עת נסיון‪ ,‬מוסר נפשו על‬ ‫לאחרים הוא יזכה ל'שם' שיצא מלפניו‪ ,‬ולא יניח‬ ‫מעצמו‪ ,‬בלא שירעו לו‪ .‬וכאשר אדם חי על קידוש‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬בכח ירושת האבות הקדושים‪ .‬וכן כל אדם‬ ‫לאחרים לעשות חסד‪ ,‬אלא יעשה הוא עצמו‪ ,‬ובזה‬ ‫ה'‪ ,‬הוא זוכה לכל הטובות האמורות לאברהם אבינו‬ ‫מישראל בשעה שקורא את שמע‪ ,‬מכוון למסור‬ ‫יזכה להיות מרכבה לגמילות חסדים כאברהם אבינו‪.‬‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬ב)‪ :‬״ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה‬ ‫נפשו על קידוש ה'‪ .‬על דרך שנאמר (תהלים מד‪,‬כג)‪ :‬״כי‬ ‫ומן הענין להביא את דברי הרמב״ם בהלכות מתנות‬ ‫שמך והיה ברכה״‪( .‬שיעור י‪ 36‬לך לך תשפג) י ‪T‬‬ ‫עליך הרגנו כל היום״ (תיקוני זוהר תיקון יח דף לד‪,‬א)‪ .‬וכתב‬ ‫עניים (י‪ ,‬א)‪ :‬״חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪---------------------------------------------‬‬ ‫)‬ ‫די ס‬ ‫י די ע ה‬ ‫^ך־{‬ ‫יצאו מלפניו בפחי נפש‪ .‬וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא‬ ‫איתא בגמרא (עבודה זרה ב‪ ,‬א)‪ :‬״דרש ר' חנינא בר פפא‪ ,‬ואיתימא ר' שמלאי‬ ‫מהניא ולא מידי‪ ,‬מאי טעמא עיילא‪ ,‬אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן‬ ‫לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס״ת [ומניחו] בחיקו‪ ,‬ואומר‬ ‫בנינן‪ .‬וכן לכל אומה ואומה‪ .‬וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי‪,‬‬ ‫למי שעסק בה יבא ויטול שכרו‪ .‬מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים‬ ‫מ״ט עיילי‪ ,‬סברי הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל‪.‬‬ ‫בערבוביא״‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬וכי אין גלוי וידוע לפניו שאין אומות העולם‬ ‫מאי שנא הני דחשיבי‪ ,‬ומאי שנא הני דלא חשיבי להו‪ ,‬משום דהנך משכי‬ ‫עוסקים בתורה‪ ,‬ומדוע נתן להם הזדמנות לשאול‪ .‬אלא שהשי״ת נוהג‬ ‫במלכותייהו עד דאתי משיחא״‪.‬‬ ‫במדת הענוה‪ ,‬דאף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו‪ ,‬הוא כביכול דן את‬ ‫הראשון שניהל מלחמות בעולם וכל מלחמותיו מתייחסות לה' יתברך‬ ‫האדם ונמלך בפמליא של מעלה‪ ,‬וכמו שנאמר בדור הפלגה (בראשית יא‪,‬‬ ‫הוא נמרוד הרשע‪ ,‬שהרי נאמר (בראשית י‪ ,‬ח ‪ -‬ט)‪ :‬״וכוש ילד את נמרד הוא‬ ‫שפתם״‪ ,‬ופירש רש״י‪ :‬״הבה נרדה ‪ -‬בבית דינו‬ ‫‪TT :‬‬ ‫ונבלה ‪T‬שם‬ ‫‪T: T:‬‬ ‫נרדה‬ ‫‪T‬‬ ‫״הבה‬ ‫‪TT‬‬ ‫ז)‪:‬‬ ‫כנמרד ‪.‬גטר‬ ‫יאמר ‪. . .‬‬ ‫כןז״ ‪T‬‬ ‫על ״ ‪l‬‬‫לפני ה' _‬ ‫הייה ‪.‬גבר ציד ‪. . . .‬‬ ‫בארץ‪ .‬הוא ‪T T‬‬ ‫להיות •גבר ‪V T T‬‬ ‫הוזל •‪:‬‬ ‫•• ••‬ ‫נמלך‪ ,‬מענותנותו היתירה״‪ .‬וכן במהפיכת סדום פירש רש״י (רש״י בראשית יח‪,‬‬ ‫ציד לפני ה'״‪ .‬אמנם נמרוד זה היה מכיר את רבונו ומתכוון למרוד בו‪ .‬כמו‬ ‫כא)‪ :‬״ארדה נא ואראה ‪ -‬למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה‪,‬‬ ‫שפירש רש״י‪ :‬״לפני ה' ‪ -‬מתכוין להקניטו על פניו‪ .‬על כן יאמר כנמרד ‪-‬‬ ‫הכל כמו שפירשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא‪ ,‬ז)‪ .‬דבר אחר ארדה נא לסוף‬ ‫על כל אדם מרשיע בעזות פנים‪ ,‬יודע רבונו ומתכוין למרוד בו‪ ,‬יאמר זה‬ ‫מעשיהם״‪ .‬וכשם שהיה בדור הפלגה ובאנשי סדום‪ ,‬כך יהיה לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫כנמרוד גבור ציד״‪ .‬ואחריו היה עשו‪ ,‬כמו שנאמר (בראשית כה‪ ,‬כט)‪ :‬״ובא עשו‬ ‫ממשיכה הגמרא שם (עבודה זרה ב‪ ,‬א ‪ -‬ב)‪ :‬״אמר להם הקדוש ברוך הוא אל‬ ‫בזן השדה והוא עיף״‪ .‬ואיתא בהדר זקנים מבעלי התוס'‪ :‬״ואותו יום הרג את‬ ‫תכנסו לפני בערבוביא‪ ,‬אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה‪[ ...‬מיד]‬ ‫נמרוד שנלחם עמו כי כשהתחיל עשו לצוד בשדות בא נמרוד שהיה גבור‬ ‫נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה‪ ...‬אמר להם הקדוש ברוך הוא במאי‬ ‫ציד ואין שום אדם שלא היה ירא מלעמוד לפניו‪ .‬ואמר מי הרשהו לצוד‬ ‫עסקתם‪ ,‬אומרים לפניו רבש״ע‪ ,‬הרבה שווקים תקנינו‪ ,‬הרבה מרחצאות‬ ‫בשדות בלא רשותו‪ .‬סוף דבר לקחו זמן ויום נועד להלחם יחד בא עשו‬ ‫עשינו‪ ,‬הרבה כסף וזהב הרבינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל‬ ‫ונתייעץ עם יעקב א״ל יעקב כל זמן שיש לנמרוד בגדי אדם הראשון לא‬ ‫כדי שיתעסקו בתורה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם‪,‬‬ ‫תוכל לו אך תאמר לו שיסירם מעליו ותלחם עמו וכן עשה וכשהפשיטם‬ ‫כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם‪ ,‬תקנתם שווקים להושיב בהן‬ ‫נמרוד בא עשו וילבשם במרמה וקם והרג נמרוד ולפיכך היה עשו עיף‬ ‫זונות‪ ,‬מרחצאות לעדן בהן עצמכם‪ ,‬כסף וזהב שלי הוא‪ ,‬שנאמר (חגי ב‪,‬‬ ‫כדכתיב עיפה נפשי להורגים״‪ .‬אם כן המורדים בה' הם נמרוד ועשו הרשע‪.‬‬ ‫ח) ליי ה?סף ולי הזהב נאם ה' צבקות‪ ,‬כלום יש בכם מגיד זאת‪ ,‬ואין זאת‬ ‫ובדור האחרון רואים במוחש כיצד 'ומלחמות אני עשיתי'‪ ,‬דה' הוא עושה‬ ‫אלא תורה‪ ,‬שנאמר (דברים ד‪ ,‬מד)זה'את התורה אשר שם משה‪ ,‬מיד יצאו‬ ‫את המלחמות‪ ,‬שכן כתב הרמב״ן בסוף פרשת בא (שמות יג‪ ,‬טז)‪ :‬״ובעבור כי‬ ‫בפחי נפש‪ .‬יצאת מלכות רומי‪ ,‬ונכנסה מלכות פרס זאחריה‪ ...‬אמר להם‬ ‫הקדוש ברוך הוא לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא במאי עסקתם‪ ,‬אומרים לפניו רבש״ע‪ ,‬הרבה גשרים‬ ‫יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו‪ ,‬ונעתיק הדבר אל‬ ‫גשרנו‪ ,‬הרבה כרכים כבשנו‪ ,‬הרבה מלחמות עשינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא‬ ‫בנינו‪ ,‬ובניהם לבניהם‪ ,‬ובניהם לדור אחרון״‪ .‬אמנם בעת שנחלשת האמונה‬ ‫בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא כל מה‬ ‫ה' יתברך מגלה מלכותו בעולם לעין כל‪ .‬וכן עתה יש לנו לידע 'ומלחמות‬ ‫שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם‪ ,‬תקנתם גשרים ליטול מהם מכס‪ ,‬כרכים‬ ‫אני עשיתי' דה' יתברך הוא שעושה את המלחמות בכל העולם‪ ,‬ויש לנו‬ ‫לעשות בהם אנגריא‪ ,‬מלחמות אני עשיתי‪ ,‬שנאמר (שמות טו‪ ,‬ג) ה' איש‬ ‫לחזור ולשנן כנגד אותם שאומרים כוחי ועוצם ידי‪ ,‬ד'מלחמות אני עשיתי'‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬כלום יש בכם מגיד זאת‪ ,‬שנאמר (ישעיהו מג‪ ,‬ט) ?‪7‬י בהם יגיד זאת‪,‬‬ ‫וה' יתברך עושה הכל‪( .‬שיעור יא‪ 40‬לך לך תשפה)‬ ‫‪ >4‬ואין זאת אלא תורה‪ ,‬שנאמר (דברים ד‪ ,‬מד) האת התורה אשר שם משה‪ ,‬מיד‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫משיעורי הגרי״ם זילבר שליט״א | לך לך תשפ״ז‬ ‫)‬ ‫‪5‬ו‪-‬סד פן ודיס‪-‬‬ ‫(‬ ‫אם שנים זכר ונקבה והם יולדים לשבעים שנה‪,‬‬ ‫״תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם‪,‬‬ ‫תחילת הליכת אברהם אבינו לארץ ישראל‬ ‫ואף שרף מעופף מין נחש הוא‪ ,‬ולא שיהיו לו‬ ‫שני אלפים תוהו‪ ,‬שני אלפים תורה‪ ,‬שני אלפים‬ ‫היתה יחד עם אביו תרח‪ ,‬כמו שנאמר בסוף‬ ‫כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק‬ ‫ימות המשיח‪ ,‬בעונותינו שרבו יצאו מהן מה‬ ‫פרשת נח (בראשית יא‪ ,‬לא)‪ :‬״וילןח תרח את אברם‬ ‫להב מפיו״‪.‬‬ ‫שיצאו מהן‪ .‬שני אלפים תורה מאימת‪ ,‬אי נימא‬ ‫בנו ואת לוט גנן היו בן בנו ואת עירי כלתו אשת‬ ‫ומי הוא זה המחזק ח״ו את צד הרע ‪ -‬דרכינו‬ ‫ממתן תורה עד השתא‪ ,‬ליכא כולי האי‪ ,‬דכי‬ ‫אברם בנו ויצאו אתם מאור 'כשדים ללכת ארצה‬ ‫להביא את דברי החפץ חיים בהקדמה (חפץ חיים‬ ‫מעיינת בהו‪ ,‬תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא‬ ‫בנע! ויבאו עד חרן וישבו שם'״‪ .‬אלא שאחר כך‬ ‫הקדמה)‪ :‬״אך לבסוף ימי בית שני גברה שנאת חנם‬ ‫דהואי‪ ,‬אלא מואת הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬וגמירי‪,‬‬ ‫אברהם אבינו יצא שוב' מחרן על פי הדיבור לילך‬ ‫ולשון הרע בינינו בעונותינו הרבים‪ ,‬ובעבור זה‬ ‫דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה״‪.‬‬ ‫ארצה כנען‪.‬‬ ‫נחרב הבית וגלינו מארצינו כדאי' ביומא (ט‪ ,‬ב)‬ ‫אמר מעתה‪ ,‬תרח יצא מאור כשדים לילך ארצה‬ ‫ועוד קודם הליכתו כביכול הסתיים כל עניינו של‬ ‫ובירושלמי פ״א דיומא‪ ...‬וכאשר נחפשה דרכינו‬ ‫כנען‪ ,‬אבל לבסוף נשאר בחרן‪ ,‬ואז אברהם אבינו‬ ‫תרח‪ ,‬כדחזינן דפרשת נח מסיימת בכתוב‪/ :‬י מ ת‬ ‫ונחקורה איזה עונות הם מהעיקרים הגורמים‬ ‫נפרד ממנו על פי הדיבור והחל עולם התיקון‬ ‫תרח בחרן״‪ ,‬ופירש רש״י‪ :‬״לאחר שיצא אברם‬ ‫לאריכת גלותינו‪ ,‬נמצאם הרבה‪ .‬אך חטא הלשון‬ ‫באלפים שנות תורה‪.‬‬ ‫מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים‬ ‫הוא על כולו מפני כמה טעמים״‪ .‬ולכן העת גרמא‬ ‫ולעומת זאת אור כשדים היה עולם התוהו‬ ‫שנה‪ ...‬ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח‬ ‫להתחזק תמיד בשמירת הלשון‪ ,‬וגם אם נפל האדם‬ ‫והחורבן‪ ,‬וכמו שיש לדייק ממה שפירש רש״י‬ ‫ליציאתו של אברם‪ ,‬שלא יהא הדבר מפורסם‬ ‫וחטא עדיין יש לו תקוה‪ ,‬ראה מה שכתב החזו״א‬ ‫בסיומא דפרשת נח (בראשית יא‪ ,‬כח)‪ :‬״ומנחם בן‬ ‫לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו‬ ‫בסוף קונטרס אמונה ובטחון (פרק ו‪ ,‬אות ג)‪ :‬״גם קין‬ ‫סרוק פירש אור בקעה‪ ,‬וכן (ישעיה כד‪ ,‬טו) באורים‬ ‫שהניחו זקן והלך לו‪ ,‬לפיכך קראו הכתוב מת‪,‬‬ ‫בנו‪ ,‬אם כי נתלכלכו כפיו בדם אחיו הנרצח‪ ,‬עדיין‬ ‫כבדו ה'‪ ,‬וכן (שם יא‪ ,‬ח) מאורת צפעוני‪ .‬כל חור‬ ‫שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים‪ ,‬והצדיקים‬ ‫לא פגה צחצחת נפשו להקשיב רב קשב ממרומים‪,‬‬ ‫ובקע עמוק קרוי אור״‪ .‬ומשמע ד'אור כשדים' יש‬ ‫אף במיתתן קרוים חיים‪ ,‬שנאמר (שמואל ב' כג‪,‬‬ ‫ואזנו שומעת אי הבל מצלצל בקול״‪ .‬והיינו דאף‬ ‫בו משמעות של מאורת נחשים‪ ,‬דאברהם אבינו‬ ‫כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי״‪ .‬ונמצא דמה‬ ‫על פי שקין היה רוצח‪ ,‬השי״ת בעצמו התגלה אליו‬ ‫ניצל משניהם‪ ,‬גם מלהיות יושב בחברת נחשים‬ ‫שכתבה התורה על תרח 'וימת'‪ ,‬הכוונה כפשוטו‪,‬‬ ‫כאומרו(בראשית ד‪ ,‬ט)‪ :‬״ויאמר ה' אל קין אי הבל‬ ‫צפעונים‪ ,‬וגם מאש שרצה נמרוד לשורפו‪ ,‬ובין‬ ‫שקודם שהלך אברהם אבינו לארץ ישראל היה‬ ‫אחין;״‪ .‬וכל שכן נשמות ישראל‪ ,‬גם כאשר הרחיק‬ ‫כך ובין כך נתפרסם ונתקדש שמו יתברך בעולם‪.‬‬ ‫תרח בגדר 'מת'‪ ,‬ואף על פי שהיה נראה שהוא‬ ‫נדוד‪ ,‬נשמתו נשארה זכה וברה ולא מגיע אליה‬ ‫ואם תאמר מי הקשה מכולן‪ ,‬יש להביא את דברי‬ ‫עדיין חי‪ ,‬אך כיון שרשעים בחייהם קרוים מתים‪,‬‬ ‫שום פגם‪ ,‬ועל כן ‪' -‬אם ישוב מיד תקבלו'‪.‬‬ ‫המהרש״א בריש בבא קמא (דף ג‪ ,‬ב) שכתב בביאור‬ ‫הרי הוא בגדר מת‪ .‬והאמת היא שתרח היה רשע‪,‬‬ ‫ומאז שיצא אברהם אבינו מאור כשדים נכנס‬ ‫הני ארבעה אבות נזיקין‪ :‬״וחשיב בסוף ההבער‬ ‫היש לך אב שמוסר את בנו למיתה‪ ,‬והרי אמרו‬ ‫לחלקו של הקב״ה‪ ,‬עד סיומא דפרשת לך לך‬ ‫שהוא פורענות האש הקשה מכולם שמכלה‬ ‫חז״ל (בראשית רבה לח‪ ,‬יג) וכן הביא ברש״י (פסוק כח)‪:‬‬ ‫שנאמר (בראשית יז‪ ,‬א)‪" :‬גרא ה' אל אברם ויאמר‬ ‫הכל‪ ,‬וע״כ קראו הבער שמכלה ומבער כל דבר‬ ‫״על פני תרח אביו ‪ -‬בחיי אביו‪ .‬ומדרש אגדה יש‬ ‫אליו אני א'ל שדי התהל־ו לפני ורזיה תמים״‪ .‬וכרת‬ ‫מן העולם״‪.‬‬ ‫אומרים שעל ידי אביו מת‪ ,‬שקבל תרח על אברם‬ ‫ה' ז ברית עם אברהם אבינו‪ ,‬וציווהו על מצות‬ ‫וזה לעומת זה עשה האלקים‪ ,‬דיש את צד הרע‬ ‫בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו‬ ‫מילה להכרתת הערלה‪ .‬אמנם מריש הליכתם‬ ‫שחלילה שורף ומכלה הכל‪ ,‬וכנגדו בקדושה‬ ‫לכבשן האש‪ ,‬והרן יושב ואומר בלבו אם אברם‬ ‫כבר השפיעו אור גדול של אמונה כמו שפירש‬ ‫נתן האלקים כח בצד הקדושה לבער ולכלות‬ ‫נוצח‪ ,‬אני משלו‪ ,‬ואם נמרוד נוצח‪ ,‬אני משלו‪.‬‬ ‫רש״י (בראשית יב‪ ,‬ה)‪ :‬״ואת הנפש אשר עשו בחרן‬ ‫את כל הסטרא אחרא מן העולם בפעם אחת‪.‬‬ ‫וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה‪,‬‬ ‫‪ -‬שהכניסן תחת כנפי השכינה‪ ,‬א'ברהםזמגייר את‬ ‫וראשית הזוהמא בעולם הוא הנחש הצפעוני‪,‬‬ ‫אמר להם הרן משל אברם אני‪ .‬השליכוהו לכבשן‬ ‫האנשים‪ ,‬ושרה מגיירת הנשים‪ ,‬ומעלה עליהם‬ ‫כמו שהזכיר רש״י (בראשית מט‪ ,‬יז)‪ :‬״ואונקלוס‬ ‫האש ונשרף‪ ,‬וזהו אור כשדים״‪.‬‬ ‫הכתוב כאלו עשאום״‪ .‬והיתה עבודתם בעיקר על‬ ‫תרגם כחיוי חורמן‪ ,‬שם מין נחש‪ ,‬שאין רפואה‬ ‫ובאותה שעה שהגיע אברהם אבינו לארץ‬ ‫ידי עבודת החסד‪ ,‬כלשון הגמרא בכתובות (ח‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫לנשיכתו‪ ,‬והוא צפעוני‪ ,‬וקרוי חורמן על שם‬ ‫ישראל‪ ,‬כביכול נגמרה כל אותה תקופה של‬ ‫״אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים‬ ‫שעושה הכל חרם״‪ .‬ועיין רש״י בישעיהו (ל‪ ,‬ו)‬ ‫עשרים דורות הראשונים שנחשבת אלפים‬ ‫בבריתו של אברהם אבינו״‪( .‬שיעור יא‪ 40‬לך לך תשפה)‬ ‫שכתב‪ :‬״אפעה ‪ -‬מין נחש רע הוא ואין בעולם כי‬ ‫שנות תוהו‪ ,‬כמו שאמרו חז״ל (עבודה זרה ט‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫י־ייי ה י לו ד א ‪ -‬מ מ צו לו ת י פ‬ ‫■ ‪E j‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ט״ו מרחשוון ת שי״ד | רבי אברהם ישעיהו ב"ר שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל ‪ -‬החזון איש‬ ‫ולכן הוא פשוט נפל לרצפה‪.‬‬ ‫הגאון רבי שלמה ברמן זצ״ל ראש ישיבת פוניבז'‪ ,‬אמר לו החזו״א שלא יפחד‪ ,‬אלא יעזור לו לקום‬ ‫הביטו וראו גבורה מהי‪ ,‬אדם חלוש כל כך‪ ,‬ואפילו‬ ‫‪ X‬היה חתן של הסטייפלר זצ״ל‪ ,‬ומקורב גדול של וללכת למטה‪ .‬שאל אותו ר' שלמה מה קרה‪.‬‬ ‫הכי לומד עד כלות כוחותיו ממש‪ ,‬ומשאיר כח‬ ‫מרן החזון איש‪ ,‬וסיפר לנו שהיה נכנס כל לילה אמר לו החזו״א שבכל יום כאשר הוא לומד‪ ,‬הוא‬ ‫רק כדי ללכת למיטה‪ .‬היש לך גבורה גדולה מזו‬ ‫לעזור לחזו״א לפני עלותו על יצועו‪ .‬לילה אחד מחשב את כמות כוחו שישאר לו מספיק כוח‬ ‫בעולם‪ .‬שכן גבורת הנפש מורה על גבורת הגוף‪.‬‬ ‫הוא נכנס ורואה את החזו״א על הרצפה‪ .‬מיד ללכת למטה‪ ,‬אך היום הוא התעמק בסוגיא‪ ,‬ולא‬ ‫‪%‬‬ ‫(שיעור י‪ 36‬לך לך תשפג)‬ ‫הוא ניגש אל החזו״א בפחד שמא קרה לו משהו‪ ,‬חישב נכון את כוחו‪ ,‬ובאמצע הדרך אזל כוחו‬ ‫יוצא לאור על ידי מכון נים דרך‬ ‫להזמנת כל ספרי הרב זילבר‬ ‫לפרטים והנצחות ‪0556712159‬‬ ‫אפשר לקבלו כל שבוע דרך המייל ‪bd025401167@gmail.com‬‬ ‫‪073-3022267‬‬ ‫‪------------------------ ------------------------------------------------------‬‬ ‫משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א |לך לך תשפ״ז‬ ‫ד‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫בא יס ור לק יחת ש רה ע” י פרעה‬ ‫פ ני ני נ ח ל ה‬ ‫ויתבאר לפי׳יז עדד מה שאמר פרעה (פסוק יט)‬ ‫וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדלים ואת‬ ‫"למה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה‬ ‫ויאמר לאברם ידע תדע כי גר‬ ‫ועתה הנה אשתך קח ולך"‪ ,‬דהנה ענין הגזל מלבד‬ ‫ביתו על דבר שרי אשת אברםיב‪ ,‬י‪0‬‬ ‫יהיה זרעך וגו׳ (טו‪ ,‬יג)‬ ‫מה שלקיחת שרה מעד עעמה היה גזל [עיי רמב״ם‬ ‫כתב רש"י ו ד ל "ואת ביתו‪ ,‬כתרגומו ועל אנש‬ ‫מה שהקדים להנבואה 'ידע תדע'‪ ,‬י׳׳ל הביאור‬ ‫הלי מלכים שם) דשכם נתחייב מיתה בשביל גזל משום‬ ‫ביתה‪ .‬ומדרשו לרבות כתליו ועמודיו וכליו" עכ״ל‪.‬‬ ‫שלקח את דינה בחזקה וכיבוש] ‪ ,‬וע"כ גם אעל פרעה‬ ‫בזה‪ ,‬דאע״פ שעיקר הנבואה היא נבואה לרעה‪,‬‬ ‫ר"ל דהנגעים באו עליו וגם על ביתו‪ .‬ונראה‪,‬‬ ‫עעם הלקיחה של שרה לרשותו נחשבה לגזל‪ ,‬עוד‬ ‫שגר יהיה זרעך ועבדום ועינו אותם‪ ,‬וא״כ יש‬ ‫דבאמת היו שם שתי עבירות‪ ,‬אחת של עריות‬ ‫היה בזה גזל מאברהם משום שהיא אשת אברהם‪,‬‬ ‫וכדמבואר להדיא בגמ' ערכין (טז‪ ,‬א ‪ ,‬ושנית היה‬ ‫לומר דהנבואה לא תתקיים וכמש״כ הרמב״ם‬ ‫וכדאיתא בסנהדרין (נז‪ ,‬א) ועל הגזל בן נח נהרג‪,‬‬ ‫שם איסור גזל וכדמבואר ברמב״ם (פ״ט ממלכים‬ ‫(בפ״י מהלי יסודי התורה ה״ד) ״דברי פורענות‬ ‫ופרש׳י ו ד ל "כך הוא מעות בני נח גנב וגזל וכן‬ ‫ה״ד) דשכם נתחייב מיתה משום גזל שלקח דינה‬ ‫שהנביא אומר אם לא עמדו דבריו אין בזה‬ ‫יפת תואר דהוי נמי גזל שגוזלין את אשתו‬ ‫בעל כרחה‪ ,‬וה"נ שרה הרי נלקחה בע״כ ושלא‬ ‫הכחשה לנבואתו שהקב״ה ארך אפים ורב חסד‬ ‫במלחמה"‪ ,‬ומבואר מדברי רש"י דלקיחת אשה‬ ‫ברעונה‪ ,‬וכדכתיב בהדיא בקרא (בראשית יב‪ ,‬טו)‬ ‫ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם״ יעו״ש‪ .‬אולם‬ ‫מיד בעלה הוי גזל בב"נ ונהרג עליה ונפ"מ בזה‬ ‫ידע תדע כי גר יהיה זרעך‪ ,‬ר״ל שתדע ידיעה‬ ‫"ותקח האשה בית פרעה"‪ ,‬הרי דהיה שם גם גזל‪.‬‬ ‫למפותה ועיין לקמן פרשת וישב לט‪ ,‬ט ‪ .‬ועי' נמי‬ ‫אמיתית שהנבואה הזאת תתקיים‪ ,‬כמש״כ‬ ‫ברמבץ עה"פ דעיל "על דבר שרי אשת אברם"‪,‬‬ ‫והנה איתא בערכין(שם; "על שבעה דברים נגעים‬ ‫הרמב״ן עה״פ ״במה אדע כי אירשנה״ ( טו‪ ,‬ח)‬ ‫כתב ו ד ל "כי בעבור החמס שעשה לשרה גם‬ ‫באין על לשון הרע וכו‪ ,‬גילוי עריות וכו' דכתיב‬ ‫וז״ל ״בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית‬ ‫לאברהם" עכ"ל‪ .‬ומבואר דהיה בזה חמס ר"ל‬ ‫וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים וכו' על הגזל‬ ‫שיירשנה ולא יגרום חטאו וכו' למנעה מהם או‬ ‫עושק וגזל משרה וגם מאברהם‪ .‬והביאור בזה הוא‬ ‫דכתיב ועוה הכהן ופינו את הבית" יעו"ש‪ .‬הרי‬ ‫שמא יעשו הכנענים תשובה״ יעו״ש‪ .‬וה״נ אמר לו‬ ‫כמש"כ‪ ,‬דמלבד מה דהיה כאן חמס וגזל משרה‬ ‫מבואר דנגעים באים על שני עניינים אלו על עריות‬ ‫הקב״ה להיפך שידע ידיעה אמיתית שגר יהיה‬ ‫בזה שלקחה בע"כ בחזקה‪ ,‬היה בזה גם משום גזל‬ ‫ועל איסור גזל‪.‬‬ ‫זרעך בארץ לא להם‪ ,‬ואע״ג דאולי יעשו תשובה‬ ‫מאברהם דבלקיחת אשה מבעלה חשיב זאת גזל‬ ‫מעתה נראה פשוט דה"נ אעל פרעה בא לו העונש‬ ‫מ״מ נבואה זו לא תתבטל על כל פנים‪.‬‬ ‫בב"נ‪.‬‬ ‫של נגעים בשביל שתי עבירות אלו‪ ,‬משום עריות‬ ‫והטעם בזה הוא משום דהך כי גר יהיה זרעך הוא‬ ‫ולפי׳ז יתבאר מה שאמר פרעה "למה אמרת‬ ‫ומשום גזל‪ .‬והנה בגמ' שם מבואר דמשום עונש‬ ‫בגדר חוב המוטל על זרעו של אברהם לפרוע‪,‬‬ ‫אחותי היא ואקח אותה לי לאשה"‪ ,‬ופרשו הרמבץ‬ ‫גזל אין הנגעים באים על גופו כ"א על ביתו וממונו‪,‬‬ ‫ורק ע״י פריעת חוב זה יוכלו לזכות בארץ‬ ‫והספרנו דר"ל שלקחה לאשה ולא לפילגש‪ .‬והיינו‬ ‫וכלשון הגמ' הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן‬ ‫ישראל‪ .‬וכמש״כ רש״י עה״פ ״וילך אל ארץ מפני‬ ‫דפרעה טען לאברהם שגרם לו לעבור על איסור‬ ‫ויפזר ממונו‪ .‬לפי׳ז מבואר הלשון בקרא‪ ,‬דשני‬ ‫יעקב אחיו״ (שם לו‪ ,‬ז) וז״ל ״ומדרש אגדה מפני‬ ‫בזה שאמר לו שאחותי היא‪ ,‬והגדיל חטאו של‬ ‫עניינים שונים הם‪ ,‬דאילו משום לתא דעריות שדינו‬ ‫יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזרת כי גר יהיה‬ ‫אברהם בזה שמחמתו לקחה לאשה ולא לפילגש‪.‬‬ ‫בנגעים הביא הקב׳ה נגעים גדולים על פרעה‬ ‫זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי‬ ‫ולכאורה אילו משום איסור עריות אין שום נפ"מ‬ ‫עעמו‪ ,‬ואילן משום לתא דגזילה דדינו גם כן‬ ‫מכאן‪ ,‬אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ‬ ‫בין אם לקחה לאשה או לפילגש‪ ,‬אולם לפמש"נ‬ ‫בנגעים ‪ -‬באו על ביתו‪ ,‬ר״ל כתליו עמודיו וכליו‪.‬‬ ‫הזאת ולא בפרעון השטר״ עכ״ל‪ .‬הרי דזכייתו‬ ‫דהיה כאן משום גזל מבעלה שפיר יש בזה תוספת‬ ‫ולפי דברינו אלו יתבאר היטב הא דאיתא לקמן‬ ‫במתנה הגדולה של ארץ ישראל שבה תלויה‬ ‫אם לקחה לאשה ולא לפילגש‪ ,‬דבלקיחה לשם‬ ‫ריש פרשת ויגש בפרש׳יי עה׳‪ ,‬פ (מד‪ ,‬יח) "כי כמוך‬ ‫התורה וקיום המצוות‪ ,‬אינה אלא בפירעון שט״ח‬ ‫אשה יש בזה תוספת גזילה כלפי בעלה‪.‬‬ ‫כפרעה׳‪ /‬שכתב ו ד ל "ומדרשו סופך ללקות עלין‬ ‫זה של כי גר יהיה זרעך‪.‬‬ ‫מעתה יתבאר היטב מה שאמר פרעה "ועתה הנה‬ ‫בערעת כמו שלקה פרעה ע"י זקנתי שרה על לילה‬ ‫אשתך קח ולך"‪ ,‬דלפמש׳נ הרי היתה כאן גזילה‬ ‫אחת שעכבה"‪ .‬והדברים ע׳יב דהא לא היה שם‬ ‫והנה כבר נחלקו הרמב״ם והר״ן בנבואה שיש בה‬ ‫גם מאברהם על כן השיב את שרה לאברהם‬ ‫איסור גילד עריות‪ .‬אולם להמבואר א"ש היטב‪,‬‬ ‫רעה לאחד וטובה לשני אם היא חוזרת או לא‪,‬‬ ‫בעלה‪ .‬וכדמעינו אעל אבימלך שאמר לו הקב"ה‬ ‫דהרי פרעה לקה בנגעים לא רק משום איסור‬ ‫יעויין בדרשות הר״ן (בדרוש השני) שכתב דכה״ג‬ ‫"ועתה השב אשת האיש" [וכן מפורש בדברי‬ ‫עריות כי אם גם משום איסור גזל [ודדק בל' רש"י‬ ‫אפשר לה שתתבטל‪ ,‬ונראה דלכ״ע בכה״ג‬ ‫שם "על לילה אחת 'שעכבה״‪ ,] ,‬ולענין זה שפיר‬ ‫שהטובה תלויה ברעה ורק ע״י הרעה זוכים‬ ‫הרמ׳יה (סנהדרין נט‪ ,‬א) דהא שנאמר "השב אשת‬ ‫האיש" גבי אבימלך יסודו מדין השבת גזילה‪,‬‬ ‫שייכי אהדדי פרעה ויוסף‪ ,‬דגם על לקיחת בנימין‬ ‫בטובה‪ ,‬הוי זאת נבואה לטובה שא״א שתתבטל‪,‬‬ ‫יש בזה משום גזל‪ .‬וע' במש"כ שם‪.‬‬ ‫עיי"ש] וזהו שאמר לאברהם קח ולך‪ ,‬דתקחנה‬ ‫וזהו שהוסיף לו הקב״ה ידע תדע כי גר יהיה זרעך‪,‬‬ ‫בחזרה לעעמך שהרי ממך לקחתיה‪.‬‬ ‫שוב הראוני בתהילים (קה‪ ,‬יד) "לא הניח אדם‬ ‫שתדע ידיעה אמיתית שילכו זרעך בגלות משום‬ ‫דזהו התנאי לזכות בארץ ישראל ולא שייך‬ ‫ונראה עוד בביאור מה שהוסיף 'ולך'‪ ,‬דהוא ע"פ‬ ‫לעשקם ויוכח עליהם מלכים"‪ .‬וביארו שם‬ ‫דברי הרמב׳ים (בפ״ט ממלכים שם) שכתב דמאימתי‬ ‫המפרשים דלא הניח אדם לעשקם‪ ,‬קאן על האבות‬ ‫שהנבואה הזו תתבטל וכמש״נ נוע' עוד בדרשות‬ ‫תהיה ב"נ כגרושה שלנו משישלחנה מביתו ע"ש‪,‬‬ ‫ור"ל דלא הניח לאדם לעשוק ןלגזול את האבות‪.‬‬ ‫הר״ן שם מש״כ בזה]‪,‬‬ ‫ולפי׳ז במה שאמר 'קח ולך'‪ ,‬יש כאן שני דברים‪,‬‬ ‫ויוכח עליהם מלכים ר״ל שהוכיח ויסר על זה גם‬ ‫מעשה השבה ומעשה גירושין‪ ,‬דקרו הוא כלפי‬ ‫מלכים‪ .‬ופרש׳י (שם) "כדכ תי ב וינגע ה' את פרעה"‬ ‫הגזילה דהוי מעשה השבה ו'לך' הואו לגבי‬ ‫יעו׳יש‪ .‬ומבואר דעונש נגעים בא על פרעה משום‬ ‫הגזילה מבית בעלה‪ ,‬ודו"ק ‪.‬‬ ‫שעשק וגזל את האבות‪ ,‬והן הן הדברים שכתבנו‪.‬‬ ‫גליון זכרון ליום השנה לפטירת אשת מורינו מרן ראש הישיבה שליט״א ‪ -‬מרת לאה פיגא סורוצקין ע״ה‬ ‫אליהו מלאך הברית‬ ‫מיפלג פליגי בסמיכה‪ ,‬כי איפלג בה בסוף ימיו דבער ליבא"‪ ,‬כלומר דהמחלוקת‬ ‫בפרקי דר"א (פ׳ כט) "וכן היו ישראל נוהגים למול עד שנחלקו לשתי ממלכות‬ ‫הראשונה בתורה בא עי"ז דנתמעטו הלבבות‪ ,‬דתורה שבע"פ תלויה בלב [וכתיב‬ ‫ומלכות אפרים מנעו מהם המילה‪ ,‬ועמד אליהו וקנא קנאה גדולה ונשבע על‬ ‫על לבבך ואיזה הוא תלמוד שהוא על הלב] וכמש׳יכ רש"י בסוטה (מז‪ ,‬א) דמשמת‬ ‫השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ וכו' נגלה עליו הקב׳יה ואמר לו מה‬ ‫יוסי בן יועזר בטלו האשכולות ופרש"י עד ימיהן לא היה מחלוקת בחכמי ישראל‬ ‫לך פה אליהו אמר לו קנא קנאתי א"ל הקב"ה לעולם אתה מקנא‪ ,‬קנאת בשטים‬ ‫כולן היו אומרים דברים כנתינתן למשה מסיני והן הראשונים שנחלקו וכו'‪ .‬וע"ע‬ ‫על גילוי עריות שנאמר פנחס בן אלעזר וכאן אתה מקנא‪ ,‬חייך שאין ישראל‬ ‫בשו"ת רע"א (סי׳ מב) דכתב דמילה ותורה שייכים אהדדי וכמש"כ בעוללות‬ ‫עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך‪ ,‬ולכן הוא נקרא מלאך הברית" ‪.‬‬ ‫אפרים שמילה חיעונית היא סיבה למילה פנימית מערלות הלב‪ ,‬כשימול ערלת‬ ‫ונראה דיש להוסיף בזה עוד‪ ,‬דהנה מעינו דאליהו נקרא מלאך הברית שנאמר‬ ‫לבבו אז יהיה חדרי לבו פתוחין ולהבין‬ ‫(מלאכי ג‪ ,‬א) "ומלאך הברית אשר אתם‬ ‫ולהשכיל‪ ,‬וכן מעינו תפילה מיוחרת לאב‬ ‫חפעים הנה בא"‪ ,‬והוא המלאך שעליו‬ ‫לאחר המילה שיהא לבו של בנו פתוח‬ ‫נאמר (שם פסוק כג‪-‬כד) "הנה אנכי שולח‬ ‫כפתחו של אולם בתורתך הקדושה‪ ,‬והוא‬ ‫ביאורי תפילה‬ ‫לכם את אליהו הנביא וגו' והשיב לב‬ ‫ע"פ מה דאיתא בעירובין (נג‪ ,‬א) לבן של‬ ‫ועל בריתך שחתמת בבשרינו‬ ‫אבות על בנים" [הרי דאליהו הוא מלאך‬ ‫ראשונים כפתחו של אולם אחרונים כפתחו‬ ‫הברית]‪ ,‬ולכאורה ע׳ב מאי שייטא זה‬ ‫של היכל ואנו כמלא נקב סידקית‪ ,‬ונראה‬ ‫נראה הביאור בלשון ועל בריתך 'שחתמת' בבשרינו‪ ,‬מ"ט מזכירים‬ ‫שאליהו הנביא הוא מלאך הברית לזה‬ ‫דלכן מתפלל האב בשעת המילה שיהיה‬ ‫בברכת המזון הא דהברית היא 'חתימה' בבשרינו‪ ,‬דהנה בברכות (מח‪ ,‬ב)‬ ‫בברכת‬ ‫ורחבה‬ ‫טובה‬ ‫חמדה‬ ‫ארץ‬ ‫אמר‬ ‫שלא‬ ‫כל‬ ‫אומר‬ ‫אליעזר‬ ‫"רבי‬ ‫תניא‬ ‫שיבוא לסוף הימים לבשר על הגאולה‪,‬‬ ‫לבו פתוח כפתחו של אולם‪ ,‬משום דהמילה‬ ‫ולהשיב לב אבות על הבנים‪ ,‬וע"ען‬ ‫הארץ וכו' לא יצא ידי חובתו‪ .‬נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית"‪.‬‬ ‫החיעונית היא מבוא למילה הפנימית‪,‬‬ ‫ופרש״י "צריך שיזכור בה ברית בברכת הארץ שע"י ברית נתנה לאברהם‬ ‫וכמש"כ‪.‬‬ ‫בפרשת מילה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך" יעו"ש‪ .‬ור"ל דרק‬ ‫והנה מעינו דאליהו נקרא נביא ונקרא‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫למתנת‬ ‫זכו‬ ‫הברית‬ ‫קיום‬ ‫ע"י‬ ‫תשבי וגם גלעדי‪ ,‬והנה שמות האלו מישך‬ ‫ועל פי זה נראה לבאר הא דאיתא במלאכי‬ ‫שייכא לביאת אליהו בסוף הימים‪ ,‬דמה‬ ‫(שם) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא‬ ‫והנה ביהושע (ה‪ ,‬ד) כתיב "וזה הדבר אשר מל יהושע"‪ ,‬ופרש״י "על ידי‬ ‫דבור מל אותם‪ ,‬אמר להם סבורים אתם לירש את הארץ ערלים לא כך‬ ‫מה‬ ‫שקרא נביא‪ ,‬אליהו הנביא‪ ,‬הוא ע"פ‬ ‫לפני בוא יום ה' הגדול והנורא‪ ,‬והשיב לב‬ ‫דאיתא בספרי (פרשת וזאת הברכה פיס׳‬ ‫נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את‬ ‫אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן‬ ‫ארץ מגוריך" עי"ש‪ .‬והנה לעיל שם (פסוק ב) כתיב "בעת ההיא אמר ה'‬ ‫שמב) אליהו מתנבא למחר בא משיח בן‬ ‫אבוא והכיתי את הארץ חרם‪ ,‬ופרש׳י והשיב‬ ‫אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית"‪ ,‬ויעו"ש‬ ‫דוד‪ ,‬ומה שנקרא אליהו התשבי הוא ע"פ‬ ‫לב אבות להקב׳יה על ידי הבנים לאחוז‬ ‫בפרש"י "ורבותינו אמרו שנית זו פריעת מילה‪ ,‬שלא נתנה לאברהם‬ ‫מה דכתיב הנני שולח וכו' והשיב לב‬ ‫בדרך המקום וכן כתב הרמב"ם (בפי״ב מהל׳‬ ‫אבינו"‪ .‬היינו שמצות פריעה ניתנה עכשיו ליהושע‪ .‬לפי"ז נמצא דמה‬ ‫שאמר להם יהושע דא"א לרשת את הארץ בהיותם ערלים‪ ,‬כוונתו היתה‬ ‫מעם‬ ‫אבות על בנים‪ ,‬וכדאיתא בילקוט‬ ‫מלכים ה״ב) שקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד‬ ‫לועז (מלכים א‪ ,‬יז) למה נקרא שמו תשבי‬ ‫נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה‬ ‫דהיתה‬ ‫ורק‬ ‫ערלים‬ ‫היו‬ ‫לא‬ ‫דבאמת‬ ‫פריעה‪,‬‬ ‫בלי‬ ‫הארץ‬ ‫את‬ ‫לרשת‬ ‫שא"א‬ ‫חסרה להם עכשיו מצות פריעה‪ .‬ונמצינו למדין שמעכשיו שנתוסף חובת‬ ‫שמשיב לב ישראל לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫אנוכי שולח לכם את אליהו וכו' ואינו בא‬ ‫פריעה אין זה עוד מצוה נוספת על עיקר דין מילה‪ ,‬כ"א דמל ולא פרע‬ ‫ונקרא אליהו הגלעדי‪ ,‬כמש"כ בילקוט‬ ‫אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב‬ ‫כאילו לא מל‪ ,‬וקיום הברית כדי לירש את הארץ תלוי כעת לא רק במילה‬ ‫שמעוני (שם‪ ,‬רמז רח) מתושבי גלעד‪,‬‬ ‫אבות על בנים‪ ,‬כלומר לעשות שלום בין‬ ‫כ"א בפריעה‪ ,‬וגם אם נימולים אתם מ"מ כ"ז שלא יקיימו גם את מצות‬ ‫מיושבי לשכת הגזית ואין גלעד אלא בית‬ ‫קב"ה לישראל כמו שעשה שלום ביניהן‬ ‫פריעה אין כאן שמירת הברית וממילא דאינם יכולים לירש את הארץ‪.‬‬ ‫ונמצא דבעת כניסתם לארץ לרשת אותה היו מצווים גם על הפריעה כדי‬ ‫המקדש דכתיב (ירמיהו כב‪ ,‬ו) "גלעד אתה‬ ‫בזמן שיטים‪ ,‬אולם בסוף עדיות (פ״ח מ״ז)‬ ‫לי" ופרש׳י גלעד המקדש‪ ,‬דאליהו בא‬ ‫לזכות בארץ‪.‬‬ ‫מבואר בפלוגתת ר"ש וחכמים דמה שאליהו‬ ‫ללשכת הגזית והוא יבוא ויורה דרך לכם‪,‬‬ ‫בא לעשות שלום ולהשיב לב אבות על‬ ‫עיקר‬ ‫רק‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫הארץ‬ ‫בברכת‬ ‫ברית‬ ‫להזכיר‬ ‫דצריך‬ ‫דהא‬ ‫נראה‬ ‫מעתה‬ ‫המילה אלא דצריך לכלול גם את מצות הפריעה שניתנה אז בכניסתם‬ ‫וכ׳ז יהיה בסוף הימים בבוא אליהו דהוא‬ ‫בנים היינו לעניין התורה שלא יהא בהם‬ ‫לארץ‪ .‬והנה כבר האריך הבית הלוי בפרשה דידן (בראשית יז‪ ,‬ח) לבאר‬ ‫יבשר על הגאולה והוא ישיב לב אבות‬ ‫מחלוקת‪ ,‬לעשות שלום בין התלמידי‬ ‫דתרי עניינים הם המילה והפריעה‪ ,‬ומה דאמרינן וצאצאיו 'חתם' באות‬ ‫והוא יורה לנו דרך ויעמיד לנו את‬ ‫חכמים ע' שם ברע׳ב‪ ,‬ובאמת דבר זה ע"ב‬ ‫ברית קדש היינו ע"י הפריעה דהיא החתימה ואות הברית יעו"ש‪,‬‬ ‫הסנהדרין‪ ,‬וכדמבואר בגמ' דהוא בא‬ ‫דהאיך ישיב לב בנים על אבותם שלא יהא‬ ‫דה'חותם' של הברית באה על ידי הפריעה‪ ,‬עיי"ש מה שהביא מהזוה"ק‪,‬‬ ‫ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ללשכת הגזית להחזיר העטרה ליושנה‪.‬‬ ‫ביניהם מחלוקת‪ ,‬וע"ב‪.‬‬ ‫לפי"ז מבואר היטב מה שאומרים בברכת הארץ ועל בריתך 'שחתמת'‬ ‫וזהו גם הביאור במה דכתיב בקרא (ישעיה‬ ‫ולפמש׳נ נראה דהא דאליהו ישיב לב אבות‬ ‫בבשרנו"‪ ,‬דלהמבואר הרי זכיית הארץ מתלי תלי בקיום מצות פריעה‬ ‫נב‪ ,‬ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר‬ ‫על בנים שלא יהא שום מחלוקת בין‬ ‫ועל כן חייבין להזכיר לא רק את המילה אלא גם את ענין הפריעה‪,‬‬ ‫משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה‪,‬‬ ‫התלמידי חכמים‪ ,‬הוא ע"י זה שיפתח לבן‬ ‫דהברית היא גם במעשה הפריעה‪ .‬ולכן אומרים ועל בריתך שחתמת‬ ‫דמשמיע שלום היינו לעשות שלום בין‬ ‫של ישראל כפתחו של אולם ויחזרו כולם‬ ‫בבשרנו דהחתימה היא הפריעה‪ ,‬והיא האות ברית קודש‪.‬‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים כדאיתא‬ ‫להיות כהאשכולות‪ ,‬וזהו ע"י מילת ערלת‬ ‫ואתי שפיר נמי מה דמבואר שם בגמ' (ברכות שם) דיהושע הוא שתיקן‬ ‫בילקוט שמעוני פרשת פנחס‪ .‬ומבשר טוב‪,‬‬ ‫הלב‪ ,‬וכמש׳נ‪ .‬ונראה דפתיחת הלב הוא ע"י‬ ‫ברכת הארץ כי הוא המכניס לארץ‪ .‬ולהנ"ל אתי שפיר היטב הא דתיקן‬ ‫יהושע להזכיר בתוך ברכת הארץ את חתימת ברית קודש‪ ,‬ומשום‬ ‫ע' פסיקתא רבתי (פל״ה) בשעה שהקב"ה‬ ‫המילה‪ ,‬וכדכתיב בקרא (דברים ל‪ ,‬ו) "ומל‬ ‫גואל את ישראל קודם ג' ימים שיבוא‬ ‫דיהושע הוא שנצטווה על מצות פריעה אז בכניסתן לארץ‪ ,‬ובזה הוא‬ ‫ה' אלוקיך את לבבך וכו'"‪ ,‬וכן מה דנאמר‬ ‫דזכו לארץ שניתנה לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫משיח בא אליהו ואומר בא שלום לעולם‪,‬‬ ‫ביחזקאל לו‪ ,‬ט ״ונתתי לכם לב חדש ורוח‬ ‫ביום השני בא ואומר טובה בא לעולם‬ ‫חדשה אתן בקרבכם והסרותי את לב האבן‬ ‫ביום השלישי בא ואומר ישועה בא לעולם [דאליהו בא יום אחד קודם משיח‬ ‫מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם"‪ ,‬וע"י הסרת ערלת הלב‬ ‫לבשר על הגאולה] והיינו שמתרץ קושיות ואבעיות ויתיר לנו כל הספיקות‪ ,‬ואין‬ ‫יהיה ליבנו פתוח כאולם לתורה‪ ,‬ואותה הסרת הלב דלעתיד תהיה ע"י אליהו‬ ‫שמחה כהתרת הספיקות וזהו מבשר טוב על התורה‪ ,‬ועוד משמיע ישועה היינו‬ ‫מלאך הברית‪ ,‬ד מלאך מלשון שליחות‪ ,‬דאליהו זכה להיות מסיר ערלת הלב‪,‬‬ ‫לבשר על הגאולה‪.‬‬ ‫הן בכל ברית וברית והן לעתיד לבוא לפני בוא יום ה'‪ ,‬הוא המלאך ושלוחו של‬ ‫הקב׳יה הוא למול את ערלת הלב (ע׳ ספורנו ר״פ וירא בראשית יח‪ ,‬א) וזהו דכתיב‬ ‫והנה שמות הללו שייכים לביאת אליהו בסוף הימים‪ ,‬אולם מה דנקרא מלאך‬ ‫הנה אנכי 'שולח' לכם את אליה הנביא שאליהו מלאך הברית הוא לעולם המל‬ ‫הברית לכאורה אין ענינו להגאולה העתידה‪ ,‬ואילו בקרא כתיב (מלאכי ג‪ ,‬א)‬ ‫את ערלת הלב‪ ,‬ודו"ק ‪.‬‬ ‫"ומלאך הברית אשר אתם חפעים הנה בא וגו'"‪ ,‬ובסוף הנבואה (שם פסוק כג‪-‬כד)‬ ‫"הנה אנכי שולחם לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים"‪ ,‬דמלאך‬ ‫ולפי׳ז מה שאמר ת ש שאליהו בא להשוות המחלוקת ומה שאמרו חכמים‬ ‫הברית הוא אליהו הנביא שבא להשיב לב אבות‪ ,‬יעו׳יש במפרשים‪ ,‬וזה המקום‬ ‫שאליהו בא לעשות שלום בעולם דכוונתם בזה לתשובה (דהוא שלום בין ישראל‬ ‫היחידי שמעינו שנקרא מלאך הברית‪ ,‬והדברים עריכים ביאור ופירוש‪.‬‬ ‫לאביהם שבשמים‪ ,‬וכמש"נ והשיב לב אבות על בנים) ‪ -‬היא היא‪ .‬דבכדי לעשות שלום‬ ‫בין הת׳ח ולעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים בעינן תורה ותשובה‬ ‫והנראה בביאור הדברים‪ ,‬דהנה בתמורה (טו‪ ,‬ב) איתא "במתניתא תנא כל‬ ‫[וכמש"כ במקו"א עפמש"כ הגר"א (משלי ח‪ ,‬ג‪ .‬וכן הוא באבן שלמה פרק ב אות א)‬ ‫אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היה בהם‬ ‫לבאר את התפילה "פתח לבי בתורתך"‪ ,‬שהיא כנגד הסרת התאוה‪ ,‬ואכמ"ל]‪,‬‬ ‫[ופרש"י‬ ‫שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי אמר ר"י דופי של סמיכה קתני‬ ‫באופן דנמעא דתרוויהו עריכי אהדדי‪ ,‬תורה ותשובה‪ ,‬ודו"ק ‪■ .‬‬ ‫גופי'‬ ‫יועזר‬ ‫דעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בסמיכה ובשום דבר] והא יוסף בן‬ ‫גליון לט ‪ -‬מרחשון תשפ״ז‬ ‫‪0‬י‬ ‫שיחה מהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט״א • פרשת לך לך התשפ״ז • שנה שביעית‬ ‫בס״ד‬ ‫ואתם תחרישון?!‬ ‫עולם התורה ניצב כיום מול ניסיונות שחיקה מתוחכמים מבפנים ומבחוץ‪ .‬מה שבכוחנו לעשות‪ ,‬אין‬ ‫אפשרות להתרשל‪ .‬עליך המלאכה!‬ ‫מתוך משא הנעילה של כנס ׳על נפש עוללינו׳ במוצאי שבת קודש פרשת נח‬ ‫במעמד למעלה מאלף אברכי ׳מפעלות החינוך׳‬ ‫דבר יישברו הדלתות‪ ,‬והמלמדים ומנהלי המוסדות ייאלצו להיכנע‬ ‫כלל נודע הוא בתחילת מסכת פסחים (ג‪ ,).‬לעולם יספר אדם‬ ‫לדרישותיהם כדי להתקיים‪.‬‬ ‫בלשון נקייה‪ ,‬שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר‬ ‫הדבר הגיע לכדי אבסורד‪ ,‬עד כדי שישנן ערים בארץ שבהן‬ ‫מגונה מפיו‪ ,‬שנאמר בפרשת נח 'ומן הבהמה אשר איננה טהורה'‪.‬‬ ‫אדם ירא שמים מוכן לממן תלמוד תורה על טהרת הקודש מכספו‬ ‫ועל זאת מקשים העולם‪ ,‬איך נסביר את פרשת שמיני‪ ,‬בעת‬ ‫הפרטי‪ ,‬מבלי לבקש פרוטה אחת מקופת הציבור‪ ,‬והרשויות מסרבות‬ ‫שהתורה מונה את איסורי המאכלות והלכותיהם למעשה‪ ,‬אין היא‬ ‫להעניק לו רישיון‪ ,‬יש לך 'הנחה בחמה' גדולה מזו?!‬ ‫נוקטת בלשון עוקפת ומעודנת אלא קוראת לכל דבר בשמו הברור‪,‬‬ ‫בטבע האדם‪ ,‬כל טצדקי שאפשר לעשות כדי להיגמל מהכבלים‬ ‫גם גמל וגם שפן וגם ארנבת וגם חזיר‪ ,‬טמאים הם לכם‪ ,‬כמה פעמים‪.‬‬ ‫המעיקים‪ ,‬אדם יעשה‪ .‬אבל יש לנו הוראות ומסורת מחכמי התורה‪,‬‬ ‫ומקובל להשיב על שאלה זו‪ ,‬כי כאשר התורה עוסקת באשר‬ ‫הם אשר יורו את אשר נעשה ומתי נעשה‪.‬‬ ‫אירע בעולם‪ ,‬אין צורך לדייק ולהשתמש במילה שאיננה טהורה‪ .‬אך‬ ‫וכעת שעת מעשה‪.‬‬ ‫כאשר מגיעים להוראת הלכה למעשה‪ ,‬לגדרי איסור והיתר ולהנהגת‬ ‫הציבור ‪ -‬אין מקום לערפול‪ ,‬למילים יפות או ללשון מפותלת‪ .‬חובה‬ ‫בלתי לה' לבדו‬ ‫להציג את המציאות כהווייתה‪ ,‬בלשון ברורה ונוקבת כדבעי ‪-‬‬ ‫'טמא'!‬ ‫עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם‬ ‫(אבות ה‪ ,‬ג)‪ .‬תשעה מתוך הניסיונות הללו מפורשים היטב בפסוקי‬ ‫עד כאן האמירה הרווחת בעולם‪.‬‬ ‫התורה ‪ -‬ציווי 'לך לך'‪ ,‬הרעב שפקד את הארץ‪ ,‬לקיחת שרה לפרעה‬ ‫ומכאן לעניינו‪.‬‬ ‫ולאבימלך‪ ,‬ברית המילה‪ ,‬וניסיון העקדה‪.‬‬ ‫ניסיון אחד מתוכם לא הוזכר במפורש‪ ,‬כי אם בדברי רבותינו ‪-‬‬ ‫הניחה בחמה‬ ‫כאשר הושלך לכבשן האש באור כשדים‪.‬‬ ‫המצב בו אנו נמצאים כעת‪ ,‬הוא בגדר 'הניחה בחמה'‪ .‬דין הוא‬ ‫נקודת ההבדל בין ניסיון אור כשדים לשאר הניסיונות‪ ,‬כי‬ ‫שבהמה שהונחה בחמה ויצאה והזיקה‪ ,‬חייבים על נזקיה גם אם נעל‬ ‫בתשעת הניסיונות הנותרים‪ ,‬אברהם אבינו לא בחר בניסיון‪ .‬הרעב‬ ‫בפניה כראוי (ב״ק נה‪ ,):‬והמועקה שהקב״ה שם לראשנו‪ ,‬כבר הגיעה‬ ‫בא עליו בעל כורחו‪ ,‬שרה נלקחה בעל כרחו והעקידה הייתה הוראה‬ ‫לדרגת הניחה בחמה‪.‬‬ ‫ברורה להדיא‪.‬‬ ‫קמו גורמים‪ ,‬חלקם נושאים תוויות של פשרנות ומודרניזציה‪,‬‬ ‫אבל באור כשדים‪ ,‬אברהם נלחם על עמדתו‪ ,‬על דעתו ועל‬ ‫שמטרתם לחולל שחיקה מבפנים‪ .‬הם מבקשים להחליש ולקעקע‬ ‫שיטתו‪ .‬טבעו של האדם להילחם על דרכו שלו‪ ,‬מאמין בצדקת‬ ‫את כל חייהם של עבדי ה'‪ ,‬בכל דרך שהיא‪.‬‬ ‫דרכו‪ ,‬כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו וכל דרך איש ישר בעיניו‪,‬‬ ‫את שכר המלמדים החרדים‪ ,‬העמלים בעוני ובמסירות‪,‬‬ ‫אין כאן בירור של יראת שמים טהורה‪ ,‬מעורבת כאן נגיעה אישית‬ ‫הם מקצצים שוב ושוב‪ .‬במקביל‪ ,‬יוצרים חממה לאותם פשרנים‪,‬‬ ‫במידה מסוימת ‪ -‬עד שהתבררו דרכיו בניסיון העשירי‪ ,‬בעת שביטל‬ ‫מרחיבים את התנאים שלהם כדי למשוך את חלושי הדעת לזנוח‬ ‫את שכלו ורגשותיו‪ ,‬וקיבל גושפנקא של 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים‬ ‫את עמל התורה בטהרה כמו שהיה בכל הדורות ולהעצים את‬ ‫אתה'‪.‬‬ ‫לימודי החול‪.‬‬ ‫זה לא רק משכורות למלמדים‪ ,‬זה כל התנאים מסביב‪.‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫החל ממבנים ראויים ומשובבי נפש למי שישמע בקולם‪ ,‬לעומת‬ ‫אנו‪ ,‬בניו של אברהם אבינו‪ ,‬איננו נלחמים מתוך עקשנות‬ ‫התעלמות מוחלטת מתלמודי תורה על טהרת הקודש‪ ,‬יוצרים לחץ‬ ‫אישית או מתוך רצון לנצח בוויכוח‪ .‬מאבקנו על טהרת החינוך אינו‬ ‫כלכלי ומצוקה מכוונת של 'הניחה בחמה'‪ ,‬מתוך הנחה שבסופו של‬ ‫נכתב ונערך ע״י הרב אביאל חיים חורי שליט״א‬ ‫בכל ענייני הגיליון ‪ 058-3264289 -‬לקבלת השיחה בדוא"ל‪gmail.com@8544298 :‬‬ ‫לך' ‪ -‬כאן נדרש נח לפעול‪ ,‬לטרוח‪ ,‬להשקיע מאמץ אנושי ולחפש‬ ‫עניין מפלגתי ולא מאבק המעורב בדעה פרטית‪ ,‬אלא ביטול גמור‬ ‫אחריהן‪ .‬אבל בבהמות הטמאות כתיב 'יבואו אליך' ‪ -‬מאליהן באו‬ ‫לרצונה של תורה‪.‬‬ ‫בכוח ההשגחה העליונה‪ ,‬וכשם שהקב״ה הביאן מעצמן‪ ,‬כך הוא‬ ‫ורצונה של תורה עומד בפני ניסיונות קעקוע‪.‬‬ ‫שילחן והשיבן למקומן לאחר מכן‪.‬‬ ‫ולדרכנו ייאמר‪ ,‬מה שאינו בכוחנו ‪ -‬מסור בידי שמיים‪ .‬אין אנו‬ ‫על צווארנו נרדפנו‬ ‫מנהלים את חשבונות ההשגחה‪ .‬אך מה שכן מסור בידינו‪ ,‬איננו‬ ‫מנוסים אנחנו‪ .‬על בשרנו חווינו את הלחץ והדחק הללו‪ .‬מאז‬ ‫רשאים לעמוד מנגד ולצפות שהדברים יסתדרו מאליהם‪ .‬מחובתנו‬ ‫היותנו לגוי‪ ,‬היו האויבים נותנים עיניהם בהתייחדות של עם ישראל‬ ‫להילחם על טהרת החינוך‪ ,‬לא לוותר ולא לסגת‪.‬‬ ‫עם התורה‪ .‬עתים היו אלה אויבים מאומות העולם‪ ,‬ועתים היו‬ ‫וכאשר רבותינו זקני חכמי התורה שליט״א‪ ,‬נושאים את משא‬ ‫אויבים אלה‪ ,‬כמה כואב‪ ,‬מעמי הארץ‪.‬‬ ‫העם על לוח לבם‪ ,‬מכתתים רגליהם מעיר לעיר למרות גילם וכובד‬ ‫היו תקופות בעם ישראל שילדים הלכו לבית הספר עם‬ ‫המשא ‪ -‬אין אנו רשאים לעמוד כצופים מן הצד‪ .‬חובתנו להיות‬ ‫סביבונים בין אצבעותיהם‪ .‬ביד אחת הגמרא וביד השנייה סביבון‪,‬‬ ‫להם כאהרן וחור‪ ,‬לתמוך בידיהם ולחזק את ההנהגה הניצבת על‬ ‫כדי שאם ישמעו את פרסות הסוסים של היוונים מתקרבים לבית‬ ‫משמר כרם בית ישראל‪.‬‬ ‫התלמוד‪ ,‬יחביאו את הספרים ויוציאו את הסביבונים‪.‬‬ ‫כאובים אנו לומר זאת‪ ,‬אבל נראה כי לא ירחק היום ונצטרך‬ ‫יינה של תורה‬ ‫להכיר את הסיפורים הללו מקרוב‪ .‬לא קלגסים יבואו על סוסים‪,‬‬ ‫בדרך צחות‪ ,‬אמר פעם הרב שלמה גולדשטוף‪ ,‬חתנו של הגאון‬ ‫אלא מפקחים נכבדים עם עניבה ומילים יפות‪ .‬אבל אז יצטרכו‬ ‫מטשעבין‪ ,‬בעת שדיבר על היינות המהולים במים רבים‪ ,‬מדוע נח‬ ‫להחביא את הגמרות ולהוציא דפי ציור‪.‬‬ ‫התעסק ראשית בייצור יין לאחר שהעולם חרב‪ .‬והשיב כי נח ראה‬ ‫האמנם לכאן הגענו‪ ,‬שבעים וכמה שנים לאחר התקוממות‬ ‫סביבו שפע של מים בכל מקום‪ ,‬ללא גבול‪ ,‬העריך בדעתו כי עם‬ ‫עולם התורה?!‬ ‫חומר גלם כה זמין‪ ,‬הרי שזו הזדמנות לייצר ולשווק לעולם 'יין'‪...‬‬ ‫ואם בעבר אמר מלך סדום לאברהם 'תן לי הנפש והרכוש קח‬ ‫לך'‪ ,‬כיום‪ ,‬המאבק קשה שבעתיים‪ .‬נלחמים גם על הנפש ‪ -‬להעביר‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫את תשב״ר מדרך המסורה‪ ,‬וגם על הרכוש ‪ -‬פוגעים בתקציבי‬ ‫ציבור יש בשפע‪ ,‬ברוך השם‪' .‬מים רבים' שוטפים את המחנה‪.‬‬ ‫הישיבות‪ ,‬גוזלים את פת לחמם של האברכים ומצרים את צעדי‬ ‫אך הדור צמא ליין‪ ,‬צמא לתורה בטהרתה‪ ,‬צמא לעומקה של הלכה‪,‬‬ ‫עולם התורה‪.‬‬ ‫צמא למצב של 'בלתי לה' לבדו'‪.‬‬ ‫ייאמר ברורות‪ ,‬שלוחי דרבנן ונציגי הציבור עומדים בחזית‬ ‫אין אנו זקוקים לציונים במבחנים שטחיים ולדיפלומות חלולות‪.‬‬ ‫מול לחצים כבדים ופעולות איבה גלויות ונסתרות‪ .‬ללא עמידתם‬ ‫אנו זקוקים למלמדים חדורי דעת אלוקים ויראת שמיים‪ ,‬למפקחים‬ ‫האיתנה על המשמרת של תלמודי התורה‪ ,‬בתי יעקב‪ ,‬הישיבות‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬מארי דחכמתא‪ ,‬למגידי שיעורים בהירים‪,‬‬ ‫הקטנות והישיבות הגדולות ‪ -‬חלילה 'אזי חיים בלעונו'‪ ,‬כפשוטו‬ ‫למשגיחים מרוממים‪ ,‬לראשי ישיבות ולדיינים מופלגים היודעים‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫לפסוק הלכה לאחר שלמדו ד' טורים עם כל סעיף קטן בפרי מגדים‪,‬‬ ‫ולא רק מתוך ה'חומר'‪ ,‬אלא מתוך יראת ההוראה‪.‬‬ ‫ואתה קח לך‬ ‫מה עלינו לעשות לעת אשר כזאת?‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬ ‫החיות בתיבה התכנסו מכל קצוות תבל ‪ -‬ממרחקי אפריקה‬ ‫איננו מתייראים מרודפי התורה‪ ,‬כי אנחנו נעשה כל שבכוחנו‬ ‫ומקצווי ארץ‪ .‬וכיצד חזרו לארצותיהם לאחר המבול?‬ ‫וה' יגמור בעדנו‪.‬‬ ‫הסביר האבן עזרא כי בבהמות הטהורות‪ ,‬מהן נצטווה נח‬ ‫והייתה לה' לבדו המלוכה!‬ ‫להקריב קרבנות ולהשאיר לקיום המין‪ ,‬נאמר לו בלשון 'ואתה קח‬ ‫׳‪CXXX><><>0'000<><XXXXXX><>00000<XXXXXX><><>0'0000<XXXXXX<><><0'00‬‬ ‫עו״ד הר׳׳ר שלמה אשכנזי שליט״א‬ ‫ירושלים‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת אביו היקר‬ ‫מקים עולה של תורה‬ ‫איש תם וישר ואת יראי ה' יכבד‬ ‫הגאון המופלא רבי מכלוף פחימא זצ״ל‬ ‫מעלותיו ומידותיו הטובות נודעות לכל מכיריו‬ ‫רב קהילות יוצאי המערב בני ברק‬ ‫האדון הנכבד‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משה אשכנזי ז״ל‬ ‫יום היא״צ ט״ו מרחשון‬ ‫נסתלק בשם טוב י״א חשון תשפ״ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫'‪OOOCOOOOOOOOOOOOOOCOOOOOOOOOOOOCOOOOOOOOOOOO‬־‬ ‫•‪>ooc>cooooooooooooc>c>ooooooooooooc>c>ooooooooooo‬‬ ‫גליון‬ ‫‪i‬‬ ‫^ נערך מתורתו ש ‪ 7‬הרב צבי שפיץ שליט״א‬ ‫‪■o fa n o j / tfia •?ItJIeo h‬׳ <‪/" th in a fn fc w h ff? tiljl ,?•?It» njz>r‬‬ ‫לך לך תשפ״ז‬ ‫‪U‬‬ ‫‪’W‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪i m‬‬ ‫הבהמה שנגנבה לאחר שהוקדשה אינה שווה מאומה בשוק‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫הליכות חיים‬ ‫ז‬ ‫מאחר והיא הקדש שאסור להנות ממנו‪ ,‬כמבואר בגמ' בפסחים‬ ‫בס"ד‬ ‫(פט‪ ):‬שהמוכר עולתו ושלמיו ‪ -‬לא עשה כלום‪ .‬וכיון שהבהמה‬ ‫הזיק אתרוג באופן שכשרותו שנויה במחלוקת‬ ‫הגזולה לא היתה שווה כסף בשוק‪ ,‬נמצא שהגזלן לא הפסיד‬ ‫שאלה‬ ‫ממון לנגזל‪ ,‬אלא גרם לו ע"י גנבתו שצריך להקדיש כעת בהמה‬ ‫בחול המועד סוכות לאחר תפילת שחרית בבהכנ״ס מיהר‬ ‫אחרת כדי לצאת ידי חובת נדרו‪ .‬והיות ואת נדרו יכול לקיים גם‬ ‫ראובן לדרכו‪ ,‬ותוך כדי הליכה חפוזה פגע בידו של שמעון‬ ‫אם יקריב כבש בלבד‪ ,‬לכן יכול הגנב לשלם לו רק כבש‪.‬‬ ‫שהחזיק את אתרוגו המהודר‪ .‬האתרוג שנפל ארצה נפגע‬ ‫באופן שכעת כשרותו שנויה במחלוקת הפוסקים‪ ,‬ומשכך‬ ‫מה שאין כן בכל מזיק דבר שיש לו שוויות ממונית בשוק‪,‬‬ ‫תובע שמעון מראובן את תשלום דמי האתרוג כפי שהוא‬ ‫אפילו אם הדבר נועד לצורך מצווה בלבד כמו אתרוג או‬ ‫שילם עליו ‪ -‬אלף שקל‪ .‬אכן אף שאתרוג זה נרכש לפני החג‬ ‫ספר תורה וכדו'‪ ,‬מכל מקום אם הזיקו או גנבו ואבד ‪ -‬חייב‬ ‫באלף שקל‪ ,‬אולם בחוה"מ ניתן לקנותו בחמש מאות שקל‪.‬‬ ‫המזיק או הגזלן לשלם לניזק כפי השווי הממוני שחיסר‬ ‫לו ביום שבו נעשה הנזק‪ ,‬ולא יכול להפטר בתשלום חפץ‬ ‫אלא שלעומתו משיב ראובן‪ ,‬מאחר וישנן דעות בפוסקים‬ ‫פשוט וזול‪ ,‬למרות שגם בו יוצאים ידי חובת המצווה‪ .‬ולכן‬ ‫שאתרוג זה כשר לברכה‪ ,‬קים לי כמותם‪ ,‬וממילא פטור אני‬ ‫בנידון של החכם צבי‪ ,‬וכן בנידון השאלה‪ ,‬אם ראובן המזיק‬ ‫מכל תשלום‪ .‬ולכל היותר מוכן אני להביא לך אתרוג אחר‬ ‫היה מפיל לשמעון את אתרוגו לפי החג‪ ,‬היה משלם לו‬ ‫פשוט שכשר לברכה לכו"ע‪ .‬מה הדין?‬ ‫אלף שקל ‪ -‬הסכום שבו הוא נמכר כעת בשוק‪ .‬ואם הפילו‬ ‫תשובה‬ ‫בחוה"מ ישלם לו רק חמש מאות שקל‪ ,‬כי זהו הסכום שכעת‬ ‫ראובן המזיק צריך לשלם לשמעון חמש מאות שקל עבור‬ ‫היה שווה להמכר האתרוג בחוה"מ לפני שניזוק‪ .‬ורבותינו‬ ‫הנזק שגרם לו‪ .‬ואינו יכול להפטר ע"י שיתן לו בתמורה‬ ‫האחרונים הסכימו לדינא עם החכם צבי‪ ,‬ונהגו כך להורות‬ ‫אתרוג אחר שכשר לברכה‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫למה לא יוכל להפטר המזיק בטענת קים לי‬ ‫המזיק לחבירו אתרוג יקר‪ ,‬האם רשאי‬ ‫לשלם לו באתרוג זול שכשר לברכה?‬ ‫כמו כן לאור האמור לא יוכל ראובן המזיק לטעון בנידון‬ ‫דנן שקים לו כדעת הפוסקים שהאתרוג שהזיק עדיין כשר‬ ‫כתב בשו"ת מהר"ם מינץ (ס' קיג) לגבי מי שהזיק לחבירו אתרוג‬ ‫לברכה‪ ,‬ולשיטתם לא הזיק לו מאומה כי האתרוג הרי נקנה‬ ‫יקר לפני החג או בחוה"מ ורוצה לשלם לו באתרוג פשוט‬ ‫אך ורק כדי לצאת עמו ידי חובת המצווה‪ ,‬והוא עדיין יכול‬ ‫שכשר לברכה ‪ -‬שרשאי לשלם בכך‪ .‬וראייתו מהמבואר בגמ'‬ ‫לצאת ידי חובת המצווה באתרוג זה‪ .‬ואף ששמעון הניזק‬ ‫ב"ק (עח‪ ):‬לגבי אדם שהתחייב בנדר להקריב בהמה לעולה‬ ‫והקדיש לשם כך שור ובא אדם אחר וגנבו‪ ,‬שיכול הגנב לשלם‬ ‫רוצה להדר לצאת ידי חובת כל הדעות‪ ,‬אולם מחמת זה אינני‬ ‫לנגנב כבש ‪ -‬כי גם בכבש יצא המקדיש ידי חובת נידרו‪.‬‬ ‫חייב לשלם לו ממון‪.‬‬ ‫וא"כ הוא הדין לגבי אתרוג‪ ,‬הלא ניתן לקיים את המצווה גם‬ ‫כי לפי האמור‪ ,‬כלפי דיני ממונות שומת הנזק נמדדת אך ורק‬ ‫באתרוג פשוט‪ ,‬וממילא רשאי המזיק להפטר מתשלום ע"י‬ ‫לפי שווי החפץ שהוזק בשוק‪ ,‬ומאחר ואתרוג כזה הרי אנשים‬ ‫שישלם לו אתרוג פשוט‪.‬‬ ‫לא מעוניינים לקנות‪ ,‬נמצא שכעת לאחר שהזיקו ‪ -‬אין‬ ‫אכן בשו"ת חכם צבי (סי' קכ) חלק עליו וחייב את המזיק לשלם‬ ‫לאתרוג שום שוויות ממונית בשוק‪ .‬וממילא הנזק הממוני‬ ‫לניזק כפי שהיה שווה האתרוג בשעת הנזק‪ .‬מאחר ושומת‬ ‫שעשה ראובן לשמעון בחוה"מ היה חמש מאות שקל‪.‬‬ ‫נזיקין נמדדת תמיד כפי שווי החפץ הניזוק בשוק לפני הנזק‪,‬‬ ‫ברמ"א מוכח לכאו' שהמזיק יכול לטעון קים לי‬ ‫וכמה הוא שווה לאחר הנזק להמכר בשוק‪ ,‬ואת ההפרש‬ ‫אלא שלכאורה מדברי הרמ"א (חו׳׳מ סי' שו‪ ,‬ה) מוכח לא כך‪.‬‬ ‫במחיר ישלם המזיק לניזק כמבואר בב"ק (יא‪ ,).‬ובשו״ע חו"מ‬ ‫שישנו נידון לגבי אדם שנתן לשוחט מומחה לשחוט עבורו‬ ‫(סי' שפז)‪ .‬ואין הנידון דומה לגונב קרבן של חבירו‪ ,‬כי שם‬ ‫פשוט הוא שבנזיקין דנים לפי החפץ הניזוק‪ ,‬והרי אף לדעות‬ ‫עוף או בהמה ומשום מה‪ ,‬ללא כוונה‪ ,‬השוחט שהה במהלך‬ ‫שמכשירות את השחיטה‪ ,‬אולם במציאות שנפסק שהוא טרף‬ ‫שחיטתו‪ .‬והגמ' בחולין(לב‪ ).‬מסתפקת האם שחיטה כזו‬ ‫מודים הם שסוף סוף החפץ ניזוק‪ .‬והוא הדין בנידון השאלה‬ ‫פסולה‪ ,‬ונשארת בספק‪ .‬והרמ"א (בירד סי' כג‪ ,‬ב) הכריע ‪-‬‬ ‫לגבי האתרוג‪ ,‬שגם לדעת הרמ"א יצטרך ראובן לשלם חמש‬ ‫שהשחיטה פסולה‪ ,‬וכך גם כתוב בכל ספרי קיצורי ההלכות‬ ‫מאות שקל‪.‬‬ ‫שלומדים מהם השוחטים הל' שחיטה [לשון תה"ד]‪ .‬ולכן‬ ‫טוען התרומת הדשן (סי' קפו) שלמרות ששחט בחינם ‪ -‬נחשב‬ ‫השוחט כמזיק בשגגה‪ ,‬וחייב לשלם לניזק את עלות העוף‬ ‫מוכר אתרוגים שהזיק בשגגה‬ ‫לאחר שמכרו בהנחה ניכרת‬ ‫או הבהמה שפסל בשחיטתו‪ ,‬וכך גם הכריע הש"ך (חו״מ סי'שו‪,‬‬ ‫ס״ק י)‪ .‬אולם הרמ"א שם בחו"מ‪ ,‬וכן בפי' דרכי משה על הטור‬ ‫שאלה‬ ‫(חו״מ סי' שפו‪ ,‬ג) כתב‪ ,‬שלמרות שהבשר נאסר באכילה‪ ,‬אולם‬ ‫ראובן מכר אתרוגים לפני חג הסוכות בביתו‪ .‬יום אחד הגיע‬ ‫השוחט פטור מלשלם על הנזק‪ ,‬מאחר ויכול לטעון קים לי‬ ‫שמעון‪ ,‬חבר טוב שלו מהעבר‪ ,‬על מנת לקנות אתרוג מהודר‪,‬‬ ‫כמו הצד שהשחיטה כשרה‪.‬‬ ‫ובעקבות ידידות העבר הציע לו ראובן אתרוג מהודר מאוד‪,‬‬ ‫ואמר לו שבעצם מחירו שמונה מאות שקל‪ ,‬אבל לו הוא‬ ‫הרי שאף שהרמ"א מסכים לעובדה שקימ"ל להלכה שהבשר‬ ‫ימכור אותו במאתים שקל בלבד‪ .‬שמעון שמח ושילם לראובן‬ ‫נאסר לאכילה‪ ,‬וממילא שוב אין הבשר שנשחט שווה מאומה‬ ‫מאתים שקל‪ ,‬והחזיר לו את האתרוג כדי שיארוז אותו כראוי‬ ‫להמכר בשוק‪ ,‬בכל זאת כתב שיוכל המזיק לומר קים לי‬ ‫בקופסה‪ .‬בעת אריזתו נפל האתרוג מידי ראובן המוכר‪,‬‬ ‫כדעה שהבשר כשר‪ ,‬וזאת למרות שודאי גרם בשחיטתו נזק‬ ‫והפיטם שלו נשבר‪ ,‬ראובן התנצל בפני שמעון והחזיר לו את‬ ‫ממוני לניזק‪ .‬וא"כ לכאורה הוא הדין בנידון דנן לגבי אתרוג‪.‬‬ ‫המאתים שקל ששילם לו עבורו‪.‬‬ ‫גם להרמ"א בנידון השאלה ‪ -‬חייב המזיק לשלם‬ ‫שמעון שעוסק בדיני ממונות התעורר לשאלה מעניינת‪ ,‬הרי‬ ‫אמנם לענ"ד גם לדעת הרמ"א בנידון השאלה ראובן חייב‬ ‫ראובן טען קודם שהאתרוג שווה שמונה מאות שקל‪ ,‬ובמחיר‬ ‫לשלם לשמעון עבור האתרוג שהזיקו‪ ,‬ולא יוכל לומר‬ ‫זה הי' מוכר אותו לאדם אחר‪ ,‬וא"כ כיון שהאתרוג כבר הגיע‬ ‫קים לי כדעות המכשירות אתרוג כזה לברכה‪ .‬והחילוק‬ ‫לרשותו של שמעון‪ ,‬נמצא שכעת הזיק ראובן לשמעון חפץ‬ ‫בין המקרים‪ ,‬שבנידון הרמ"א לגבי השוחט‪ ,‬בעל הבהמה‬ ‫ששווה שמונה מאות שקל‪ ,‬ואחרי שהחזיר לו את המאתים‬ ‫נתן מרצונו ומדעתו לשוחט שישחוט עבורו‪ ,‬וידע מראש‬ ‫שקל עדין חייב הוא לו שש מאות שקל‪.‬‬ ‫שלכל שוחט‪ ,‬אפילו מומחה‪ ,‬יכול לקרות תקלות פתאומיות‬ ‫האם באמת יכול הי' שמעון לתבוע מראובן עוד שש מאות‬ ‫בשחיטתו‪ .‬ולכן נקרא השוחט בשם "מזיק ברשות"‪ ,‬ואינו‬ ‫שקל‪.‬‬ ‫כמו כל מזיק אפילו בשגגה שנקרא "מזיק שלא ברשות"‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫ומשכך אומר הרמ"א‪ ,‬שהשוחט טוען לבעה״ב‪ ,‬מאחר‬ ‫אם שמעון הי' תובע את ראובן בעוד שש מאות שקל‪ ,‬הי'‬ ‫והתקלה יצאה בשגגה איני נחשב כלפיך כמזיק‪ ,‬כי אתה הוא‬ ‫ראובן פטור‪.‬‬ ‫זה שאמרת לי לשחוט לך בהמה זו‪ ,‬וידעת מראש שיכולה‬ ‫מקורות‬ ‫להיווצר תקלה בשחיטה‪ .‬וממילא אני התחייבתי לך לשלם‬ ‫אומדן דעת כל שהיא מבטלת מתנה‬ ‫מדין ‪ -‬פועל בלבד ולא מדין מזיק‪ .‬והחיוב שלי כלפיך היה ‪-‬‬ ‫כתב הרמ"א (חו״מ סי' רז‪ ,‬ד) לגבי נתינת מתנה לחבירו‪ ,‬שבמתנה‬ ‫רק אם אכשל בדבר שהינו פסול לכל הדעות‪ ,‬משא"כ בדבר‬ ‫‪ -‬דברים שבלב ‪ -‬הוו דברים‪ .‬וביאר הסמ"ע (ס״ק י)‪ ,‬שכשאדם‬ ‫שישנם דעות המכשירות שחיטה כזאת ‪ -‬לא התחייבתי‬ ‫נותן מתנה הרי אינו מקבל שום תמורה כנגדה‪ ,‬ומשכך אם‬ ‫לך מעולם‪ .‬ולדעת התרומת הדשן והש"ך‪ ,‬כיון שהפסול‬ ‫ישנה אומדנה כל שהיא שעל דעת כן הוא לא נתן לחבירו‬ ‫בשחיטתו מוזכר בכל ספרי ההוראה של השוחטים‪ ,‬הרי‬ ‫את המתנה הזאת ‪ -‬המתנה בטלה‪ ,‬ואפילו שהיא רק אומדנה‬ ‫שהשוחט התחייב מראש לשלם גם על תקלה כזאת אם‬ ‫שבלב ונותן המתנה לא אמרה בפיו בעת נתינת המתנה‪.‬‬ ‫תצא משחיטתו‪ ,‬למרות שהינו מוגדר כ‪-‬פועל‪ ,‬ולא כ‪-‬מזיק‪.‬‬ ‫וממילא בנידון דנן‪ ,‬אם יבוא שמעון בטיפשותו ויתבע את‬ ‫ולכן לענ"ד גם להרמ"א‪ ,‬אם השוחט יקח מעצמו בהמה‬ ‫ראובן בשש מאות שקל‪ ,‬הרי שיטען כנגדו ראובן המוכר‪,‬‬ ‫של חבירו וישחוט אותה וישהה בשחיטתו בשגגה במיעוט‬ ‫כשעשיתי לך הנחה משמעותית כזאת במחיר האתרוג‪ ,‬דבר‬ ‫הסימנים‪ ,‬אף באופן שלא יתחייב על כך מדין גנב‪ ,‬יתחייב‬ ‫שאינני עושה לאף קונה‪ ,‬וגם שאר מוכרי האתרוגים לא‬ ‫מדין מזיק לשלם על הפסד הבהמה כפי המחיר בשוק‪ .‬כי דבר‬ ‫מסרים ורעיונות לפרשת השבוע‬ ‫עושים כזאת הנחה משמעותית‪ ,‬הוא רק משום החבירות‬ ‫השווה בנסיון "לך לך מארצך״‬ ‫שלנו‪ .‬וכמו שאמרתי לך בשעת המכירה שעבורך אני עושה‬ ‫ועקידת יצחק‪ ,‬והמסר לדורות‬ ‫את ההנחה המיוחדת הזאת‪ .‬והנה אומדן דעתי‪ ,‬וזוהי גם‬ ‫"ויאמר ה אל אברם ‪ -‬לך לך מארצך וממולדתך" וכו' (ב‪,‬א)‬ ‫אומדן דעת שאר בני האדם‪ ,‬שאין חברות וידידות למחצה‪,‬‬ ‫כתוב במד"ר (פ׳ לט‪ ,‬ט) אמר ר' לוי‪ ,‬שתי פעמים כתוב לך לך‪,‬‬ ‫וממילא אם הייתי יודע בשעת מכירת האתרוג שרק אני‬ ‫אחד בתחילת פ' לך לך‪ ,‬והשני בסוף פ' וירא לגבי עקידת‬ ‫מתייחס אליך כחבר ומוכן להפסיד לשם כך שש מאות שקל‪,‬‬ ‫יצחק (כב‪ ,‬ב) "ויאמר‪ ,‬קח נא את בנך יחידך‪ ,‬את יצחק ‪ -‬ולך‬ ‫ולעומת זאת אני כלפיך נחשב כאדם זר ‪ -‬ודאי שעל דעת כן‬ ‫לך ‪ -‬אל ארץ המוריה" ואין אנו יודעים אי זו חביבה‪[ .‬כלומר‬ ‫לא הייתי מוריד לך במחיר האתרוג‪ .‬ובפרט שבאותו הזמן היו‬ ‫איזה נסיון חביב יותר לקב"ה (פי׳ עץ יוסף)] האם השניה‬ ‫קונים רבים המהדרים במצוות שהיו רוכשים אותו במחיר של‬ ‫[עקידת יצחק] או הראשונה‪ .‬אולם מזה שכתוב בעקידת‬ ‫שמונה מאות שקל‪.‬‬ ‫יצחק "אל ארץ המוריה" נלמד מכאן שנסיון העקידה חביב‬ ‫מהנסיון של לך לך מארצך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מסקנת התשובה‬ ‫ומהראוי להבין את עומק דברי ר' לוי‪ .‬שהרי ברור שלומר‬ ‫ועל נידון כזה טוען הרמ"א‪ ,‬שמספיק אפילו אומדן כל דהוא‬ ‫לאבא שנולד לו בן יחיד בגיל מאה שנה‪ ,‬להעלותו לקרבן‬ ‫כדי לבטל את המתנה‪ .‬והנחה של שש מאות שקל במחיר‪,‬‬ ‫בידיו כשהוא כבר בן שלושים ושבע שנה‪ ,‬ומושלם בכל‬ ‫לחפץ ששווה שמונה מאות שקל מהותה ‪ -‬מתנה‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫המעלות הרוחניות‪ .‬ודאי שנסיון זה קשה לאבא הרבה יותר‬ ‫שראובן נתן לשמעון את האתרוג במחיר מתנה‪ .‬והיות והינך‬ ‫מאשר לעזוב את משפחתו ומקום מגוריו וללכת ממקום‬ ‫ששנאו ונלחמו בו לארץ אחרת שהובטח לו ע"י הקב"ה‪,‬‬ ‫טוען שאינך חברי כדי להוזיל לי בחזרה באותו החפץ שמכרתי‬ ‫ששם הוא יגדל את שמו וישפיע עליו שפע ברכה וממון רב‪,‬‬ ‫לך הוזלה כזאת‪ ,‬אלא אני נחשב לך כלפי מכירת האתרוג‬ ‫(כמבואר ברש׳׳י יב‪ ,‬ב)‪ .‬וא"כ מה היתה ההווה אמינא של ר' לוי‬ ‫כאדם זר ‪ -‬אם כן‪ ,‬מתברר למפרע‪ ,‬שטעיתי בכך שהסכמתי‬ ‫לדמות בין שני הנסיונות ולהכריע את ספקו שנסיון העקידה‬ ‫למכור לך את האתרוג בפחות משמונה מאות שקל‪ ,‬שהרי‬ ‫גדול יותר רק בגלל ששם נאמר "אל ארץ המוריה"?‬ ‫אינך שונה מכל אדם אחר‪ .‬וממילא למרות שהגבהת אותו‪,‬‬ ‫ביאור הקושי הגדול שבנסיון העקידה‬ ‫האתרוג עדיין שייך לי‪ ,‬ושברתי את האתרוג שלי ולא שלך‪,‬‬ ‫ונלע״ד לבאר את הדברים‪ ,‬שהנה כתב רש"י בפ' העקידה (כב‪,‬‬ ‫ואין לך אלא את המאתים שקלים שלך‪.‬‬ ‫יב) ע"פ מד"ר שם (פ׳ נח‪ ,‬ח) אמר רב אחא‪ ,‬לאחר העקידה אמר‬ ‫החיוב בכל נושא ממוני אחר את מלוא התמורה‬ ‫אברהם לקב"ה‪ ,‬אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע‪,‬‬ ‫ואח"כ חזרת מדבריך ואמרת לי ‪ -‬קח נא את בנך‪ .‬ואח"כ‬ ‫אמנם לענ"ד מסתבר‪ ,‬שכל טענת ראובן המוכר שייכת רק‬ ‫אתה אומר לי ‪ -‬אל תשלח ידך אל הנער וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬מלבד‬ ‫ביחס למכירת אותו אתרוג שלגביו נתן לו את ההנחה הגדולה‪,‬‬ ‫הקושי הגדול שהיה לאברהם לעקוד את בנו יחידו‪ ,‬התקשה‬ ‫שלגבי זה אנו אומרים שעל דעת כן לא מכרו לו או לא נתן לו‬ ‫אברהם שכביכול הקב"ה‪ ,‬שבו הוא מאמין‪ ,‬ועובד אותו‬ ‫אותו במחיר מתנה‪ ,‬ומשכך הוא נשאר עדיין בבעלות המוכר‪.‬‬ ‫בכל כוחו‪ ,‬והסכים למענו להשרף באש באור כשדים ועוד‪,‬‬ ‫אולם אם למשל יומיים לאחר מכירת האתרוג [באופן שלא‬ ‫התגלה לכאורה שהוא סותר את דבריו‪ .‬וממילא יכול היה‬ ‫נשבר הפיטם] נסע ראובן עם רכבו ופגע בשגגה ברכבו של‬ ‫להתערער אצל אברהם כל האמונה בקב"ה‪ .‬אולם למרות‬ ‫הכל התגבר אברהם ועמד בשלימות בנסיון הקשה הזה מבלי‬ ‫שמעון והזיקו בשווי שמונה מאות שקל‪ ,‬לא יוכל ראובן‬ ‫לערער כלל על אמונתו ובטחונו בקב"ה בלבד‪.‬‬ ‫המזיק לטעון לשמעון אשלם לך רק מאתים שקל כפי שאתה‬ ‫הקושי הגדול בנסיון "לך לך מארצך"‬ ‫שילמת לי עבור קניית האתרוג‪ .‬מאחר וגם להרמ"א אין שום‬ ‫קשר בין שני הנידונים‪ .‬ואין שמעון קונה האתרוג נעשה בעל‬ ‫והנה כעין הנסיון הקשה הזה בעקידת יצחק שמהותו ‪ -‬סתירה‬ ‫מוחלטת [כפי שנראה לעיני אברהם] בדברי ובהבטחת‬ ‫חוב של שש מאות שקל כל חייו לראובן‪ .‬וכשם שברור לכל‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬קרה גם בנסיון של "לך לך מארצך" וכו'‪ .‬וכפי שביאר‬ ‫שאם למשל כעבור זמן הלוה שמעון לראובן שמונה מאות‬ ‫זאת רבינו סעדיה גאון בפירושו על פ' לך לך (יב‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫שקל‪ ,‬ודאי שחייב הלוה לפרוע למלוה שמונה מאות שקל‬ ‫א‪ .‬הקב"ה אמר לאברהם שם "ואעשך לגוי גדול וכו'‪ ,‬דהיינו‬ ‫ולא יפטר מחוב ההלואה אם יתן לו מאתים שקל בלבד‪ ,‬כי אין‬ ‫שהבטיחו שיוולדו לו שם בנים [כפי' רש"י שם] והמציאות‬ ‫שום קשר בין המתנה שנתן לו במכירת האתרוג‪ ,‬לכל שאר‬ ‫היתה "ותהי שרה עקרה"‪.‬‬ ‫עסקי הממון שיהיו בין שניהם מכאן ואילך‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מעשי אבות ‪ -‬סימן לבנים‬ ‫והנה כתוב במדרש תנחומא (פ' לך לך סי' ט) שהובאו בהרחבה‬ ‫בפי' הרמב"ן (יב‪ ,‬ו)‪ ,‬שכל מה שאירע לשלושת האבות ‪ -‬סימן‬ ‫לבנים‪ .‬ובפשטות הכוונה היא‪ ,‬שמה שאירע עם אבותינו‬ ‫אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬כך אירע אח"כ עם שנים עשר השבטים‬ ‫וכן עם בני ישראל מעת יציאת מצרים עד סוף ביהמ"ק השני‪,‬‬ ‫וכפי הדוגמאות שהובאו שם ברש"י וברמב״ן ועוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקב"ה הבטיחו "ואברכך"‪ .‬דהיינו‪ ,‬שיהיה לו שפע פרנסה‬ ‫וממון [רש"י] אולם כשהגיע לארץ ישראל ‪ -‬מיד נעשה שם‬ ‫רעב‪ .‬והוסיף רש"י שם (יב‪ ,‬ב) שרק בארץ ישראל היה הרעב‬ ‫כדי לנסות את אברהם‪ ,‬האם יערער על הקב"ה שאמר לו‬ ‫ללכת לאר"י כי שם יושפע בממון רב‪ .‬בעוד שהמציאות‬ ‫היתה‪ ,‬שעזבה כשהוא רעב‪ ,‬עני‪ ,‬ובעל חובות כספיים רבים‬ ‫מההלוואות שלקח כדי לפרנס את משפחתו והנלווים אליו‬ ‫כמבואר ברש"י (יג‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בניגוד להבטחת הקב"ה "ואגדלה שמך" אמר לו פרעה‬ ‫"למה אמרת אחותי היא"‪ .‬דהיינו‪ ,‬לא רק שפרעה לא כיבדו‪,‬‬ ‫הנלמד לגבינו ממעשה האבות‬ ‫אלא עוד העליל עליו שהוא שיקר לו‪ ,‬ועוד גירשו ממצרים‬ ‫אמנם כבר כתוב בתנא דבי אליהו‪ ,‬שצריך אדם לומר‪ ,‬ולחיות‬ ‫וכלשון הפסוקים (יב‪ ,‬יט‪-‬כ) "קח ולך" וכו'‪.‬‬ ‫בהרגשה ובצפיה מתמדת‪ ,‬מתי יגיעו מעשיו למעשי שלושת‬ ‫כלומר‪ ,‬לפירוש רבינו סעדיה גאון‪ ,‬הנסיון של "לך לך‬ ‫האבות הקדו'‪ .‬כלומר‪ ,‬אע"פ שודאי אין לנו שום השגה והבנה‬ ‫מארצך" לא הסתיים רק בעזיבת אברהם את ארצו ומולדתו‪,‬‬ ‫בגדלותם‪ ,‬אבל צריכים אנו להפנים שגם לפי השגתינו‪ ,‬יש‬ ‫אלא בעיקר באי מימוש הבטחות הקב"ה שהתחייב לאברהם‬ ‫לכל אחד ואחת מאיתנו שהיננו מזרעם‪ ,‬נסיונות רבים במשך‬ ‫בתמורה לעזיבתו את מקום מגוריו למען הארץ שיאמר לו‬ ‫החיים‪ ,‬שבמובן מסוים הינם קצת דומים למה שקרה עם‬ ‫לגור בה‪ .‬והנה למרות שאברהם נוכח בעליל שנעשה עמו‬ ‫אבותינו‪ ,‬ומהותם ‪ -‬הסתר פנים מהקב"ה‪ .‬וכגון שלפעמים‬ ‫בדיוק הפוך ממה שהבטיחו הקב"ה‪ ,‬בכל זאת הוא לא פקפק‬ ‫למרות התפילות הרבות שלנו לקב"ה שיושיענו בדברים‬ ‫כמלוא הנימא באמונתו בקב"ה ובציות מוחלט לדבריו‪,‬‬ ‫הנצרכים לנו‪ ,‬ובמקרים רבים אף למרות ההתחזקות לשם‬ ‫למרות הסתירות המהותיות שהיו בקיומם בפועל‪.‬‬ ‫כך בלימוד תורה‪ ,‬נתינת צדקה ושאר מעשים טובים נוספים‬ ‫ועל פי זה מובנים דברי ר' לוי במדרש‪ ,‬שאכן ישנה השוואה‬ ‫שאנו עושים לשם קבלת הישועה‪ .‬אולם עדיין במקרים רבים‬ ‫ברורה בין נסיון העקידה לנסיון של לך לך מארצך שהתבטא‬ ‫לא מגיעה הישועה‪ .‬וכן ישנם מקרים שאע"פ שלא נאמרה‬ ‫לכאורה בסתירות בדברי הקב"ה לאברהם‪ ,‬ושלמרות זאת‬ ‫לנו נבואה מפורשת מהקב"ה שניוושע ע"י כך‪ ,‬בכל זאת ישנם‬ ‫בשני המקרים נשאר אברהם באמונתו בקב"ה איתן כחלמיש‪.‬‬ ‫דברים שכתובים בחז"ל במדרשים‪ ,‬בגמ'‪ ,‬ובספרי רבותינו‬ ‫הראשונים והמקובלים הידועים‪ ,‬שמי שעושה ומתנהג באופן‬ ‫כיצד קויימו כל דברי הקב"ה לאברהם‬ ‫מסויים‪ ,‬יוושע בבקשה מסויימת וכדו'‪ .‬והרי כל דבריהם‬ ‫אמנם יש לציין שלמעשה בשני הנסיונות התברר אח"כ‬ ‫הקדושים הינם ‪ -‬כהוראה מפי עליון‪ ,‬וכך נאמר למשה רבינו‬ ‫לאברהם‪ ,‬שהקב"ה מעולם לא סתר את דבריו‪ ,‬ואדרבה הם‬ ‫בסיני [וכלשון החזו"א באיגרתו]‪.‬‬ ‫התקיימו במלואם באופן הרצוי ביותר‪ .‬דהיינו‪ ,‬הקב"ה לא‬ ‫ומשכך נסיון האמונה בקב"ה ובחכמי ישראל במקרים אלו‬ ‫אמר לאברהם שמיד כשיגיע לאר"י ינתנו לו כל הברכות‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬אכן למרות זאת עלינו ללמוד מאברהם אבינו‬ ‫שהובטחו לו‪ .‬אלא שבמשך הזמן יקוימו בארץ ישראל כל‬ ‫וכפי שהתבאר לעיל‪ ,‬שלא ניסוג כמלוא הנימא מהמשך‬ ‫ההבטחות ‪ -‬ואכן כך קרה בפועל‪ .‬שלאחר שחזר ממצרים‬ ‫אמונתינו בקב"ה ובחז"ל הקדושים‪ ,‬שודאי דבריהם אמת‪.‬‬ ‫לאר"י התעשר שם בעושר גדול‪ ,‬וכן שם נולד לו בנו יצחק‪.‬‬ ‫ואע"פ שלא נושענו בפועל‪ ,‬אין זה ח"ו מחמת חסרון‬ ‫וכן שם גם הוכר אברהם במשך הזמן כגדול מכולם‪ .‬וכלשון‬ ‫בדבריהם‪ ,‬אלא ישנם חשבונות שמים נוספים שנסתרים‬ ‫הפסוק בפ' חיי שרה (כג‪ ,‬ו) "שמענו אדוני ‪ -‬נשיא אלוקים ‪-‬‬ ‫מאיתנו ‪ -‬שהם אלו שגורמים להסתר פנים‪ .‬ולפעמים‪ ,‬כפי‬ ‫אתה בתוכינו" וכו'‪.‬‬ ‫שכתב רש"י בפרשת השבוע (יב‪ ,‬י)‪ ,‬הישועה המצופה מותנית‬ ‫וגם לגבי עקידת יצחק מבואר שם ברש"י (כב‪ ,‬יב) שהקב"ה‬ ‫ע"י הקב"ה‪ ,‬שדווקא כאשר הוא יראה‪ ,‬שלמרות הסתר הפנים‬ ‫מעולם לא אמר לאברהם לשחוט בפועל את יצחק‪ .‬אלא‬ ‫אנו ממשיכים להתפלל לקב"ה וכן בעשיית שאר המעשים‬ ‫אמר לו להעלותו לעולה על המזבח‪ ,‬ולאחר מכן יורידהו‬ ‫הטובים‪ ,‬העמידה האיתנה הזאת בהתחזקות באמונה בקב"ה‬ ‫משם כשהוא שלם וללא כל מום‪ ,‬וכפי שנאמר לו אח"כ "אל‬ ‫‪ -‬היא זאת שתביא לנו לבסוף את הישועה המצופה‪ .‬ויקוים‬ ‫תשלח ידך אל הנער‪ ,‬ואל תעש לו מאומה" וכו'‪.‬‬ ‫בנו הפסוק "צדיק באמונתו ‪ -‬יחיה" דהיינו‪ ,‬האמונה בקב"ה‬ ‫‪ -‬היא זאת שתתן לנו את החיים והישועה הנצרכת שתבוא‬ ‫אמן‪.‬נחמה בת הריר יחיאל הלוי ‪y‬״‪n‬‬ ‫בקרוב ‪-‬‬ ‫ומרת‬ ‫העלון יוצא לע״נ‪ :‬הריר חיים יצחק דל בהר״ר צבי הי״ד‪,‬‬ ‫‪rav5869690@ gmail.com‬‬ ‫‪ n fa p y>o!5fopv 'orJ p e /"5fl 153-2-5869690 o p v f 1t>/b /!tin‬מ ‪«/6‬מ‪!0! .‬‬ ‫‪ntojfo n lfef/ay‬‬ ‫בס״ד‬ ‫עי דו בין‬ ‫ת י ק ו נ י‬ ‫עיון | שימוש | כשרות‬ ‫‪I‬‬ ‫גליץ שאלות הלכתיות‬ ‫‪I‬‬ ‫ימת העירוגים השכונתיים‬ ‫המתחדשות מידי שבוע ננדיקת‬ ‫את המנוע הגדול‪ ,‬או להעמיד לחי לפני המנוע‪ ,‬או שהוא עראי ואפשר להשאיר‬ ‫בתקופה זו יש עומס בעשיית עירובים‪ ,‬ומי יכול לעשות כראוי‬ ‫אותו ולהסתמך על הלחי שמוסתר בין המנוע לקיר‪ .‬ולכאורה תלוי אם מתכוונים‬ ‫בתקופה זו שאחרי החגים נוצר עומס גדול של ביקוש לעשיית עירובים‬ ‫להשאיר אותו שם‪ ,‬או לפנותו בקרוב‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬ולתיקון ושיפוץ עירובים קיימים‪ .‬ישנם כמה סיבות לכן‪ ,‬דבר אחד בגלל‬ ‫לחי מקודי מהשלט של הדפבת‬ ‫שאנחנו אחרי החגים והצטברו תיקונים‪ ,‬וגם אחרי הימים הנוראים שבהם כלל‬ ‫בהמשך הסיור ראינו לחי מקורי ביותר‪ ,‬מהשלט‬ ‫ישראל התחזק ורוצים יותר לחזק את שמירת השבת וגם בגל שיש תקציב‬ ‫של תחנת הרכבת‪ .‬מכיון שבמקום כזה הוא חשש‬ ‫שניתן ממשרד הדתות למקומות מסוימים שקיבלו אישור לפני כמה חודשים‪,‬‬ ‫להעמיד עמוד עירוב או לחי‪ ,‬הוא מצא פתרון מקורי‬ ‫וכעת לקראת תום הזמן הם מבקשים לעשות הכל תוך כמה ימים‪ .‬והעוסקים‬ ‫וקשר את החוט על השלט‪ ,‬באופן שהשלט עמו הוא‬ ‫צריכים לנצל את ההזדמנות על מנת שלא ירד האישור לטמיון‪ ,‬ומתאמצים מאוד‬ ‫הלחי‪ .‬והנה בחלק העליון הוא זכוכית חלקה‬ ‫כדי לעשות את העירובים בכל המקומות כדי לזכות עוד יהודים שלא יחללו שבת‬ ‫שכשרה ללחי‪ ,‬אבל החלק התחתון עשוי מבחלים‬ ‫במסגרת זו לא ניתן לתאר את ההשקעה של העוסקים המסורים‪ ,‬בשבוע‬ ‫כעין תרים קטן שהשלבים שלו פתוחים במקצת‪,‬‬ ‫האחרון שלחנו צוות לעבודת לילה וחזרו רק עם אור הבוקר‪ ,‬כיון שהעבודה‬ ‫האם דבר כזה כשר ללחי‪ ,‬או שהוא כפתחי שימאי‪.‬‬ ‫התארכה‪ .‬וכל זה מתוך הרגשת השליחות התורנית‪ ,‬כיון שבתחום זה אי אפשר‬ ‫ואמנם בשכונה רגילה משתדלים לעשות לחיים ישרות‬ ‫לתת את העבודה לערבי‪ ,‬ולא לקבלן יהודי‪ ,‬אלא למי שיודע בכל עמוד לחשב‬ ‫וחלקות ולא להסתמך על כזה‪ ,‬אבל בשעת הצורך שאי אפשר לעשות לחי מושלם‪,‬‬ ‫היכן המיקום המדויק שהוא צריך להיות‪ ,‬כדי שהעמוד לא יהיה גבוה על מדרגה‪,‬‬ ‫האם אפשר לומר שאין בו ענין של פתחי שימאי‪ ,‬כיון שיש בו חורים ועשר כתריס‪.‬‬ ‫ושהחוט לא יתקע בעמוד חשמל‪ ,‬וצורת הפתח לא תעבור על מחיצה‪ ,‬והעמוד‬ ‫דבר נורא‪ ,‬שוב מרפסות סוכה שנבנו אחת מעל השניה‬ ‫לא יהיה מוסתר אחורי משהו‪ .‬אלו דברים שדורשים הרבה מאוד ידיעה בהלכה‪,‬‬ ‫למרות שאנו חוזרים כעת לעירובין‪ ,‬עדיין רושם הסוכות בוער אצל העוסקים‪,‬‬ ‫וזו היא מלאכת קודש שאי אפשר לעשותה ע״י ”אחרים״‪ .‬רק מפקחי העירובים‬ ‫כמה סוכות התגלו שצריכות תיקון‪ ,‬וכמה סוכות התבררו שהם מתחת דבר‬ ‫ולומדי השיעורים שלמדו את ההלכות יחד עם הדגמה ופרקטיקה‪ ,‬עם שימוש‬ ‫הפוסל‪ .‬כמה סוכות הצלחנו להכשיר עם פתרונות של דפנות המחלקות את‬ ‫והדרכה‪ ,‬אפשר לסמוך עליהם שיעשו את העירוב כהלכה‪.‬‬ ‫הסכך הפסול‪ ,‬או יוצרות דופן שלישית במקום שאין דופן עקומה‪ ,‬וכמה חידושים‬ ‫אין לנו את האפשרות לפטור את האחראים מכובד העבודה‪ ,‬אין לנו אפשרות‬ ‫הלכתיים התחדשו בליבון ההוראה למקרים המגוונים שפגשנו בבדיקת הסוכות‬ ‫ליעץ להם עיצות להביא פועלים בלי שנדע את גודל הבעיה במסירת עבודת‬ ‫בתוך כדי הסיור הראה לנו הנציג שלנו לבדיקת הסוכות בעיר‪ ,‬רחוב עם‬ ‫עירוב לעובדים‪ ,‬אלא נשאר לנו רק לומר להם תודה גדולה‪ ,‬ולאחל להם שיצליחו‬ ‫פרויקט חדש של חמשה בנינים‪ ,‬שהתאכלס לפני שנתיים‪ ,‬ונבנה במיוחד לצורך‬ ‫לעשות הכל בקלות ושבסוף יהיה לנו עירוב כהלכה‪.‬‬ ‫משפחות חרדיות הביאו קבלן מיוחד מחו״ל שיבצע את הבניה‪ ,‬והוא שמע‬ ‫ביום חמישי גילה שהורידו לו עמודי עירוב‬ ‫שצריך מרפסות סוכה‪ ,‬אבל לא ידע את ההלכות ואת המשמעות של הסוכה‪,‬‬ ‫בין העבודות שהגיעו למוקד העירוב בימים אלו‪ ,‬ביום חמישי התקשר האחראי‬ ‫ובנה מרפסות משולשות ומשונות‪ ,‬שקשה מאוד להיכנס בהם משפחה שלימה‪.‬‬ ‫באחת הערים במרכז‪ ,‬ואמר שחייבים לבוא עכשיו להתקין לו ארבעה עמודים‬ ‫ובנוסף גילו בבדיקה‪ ,‬שחלק מהמרפסות‬ ‫חדשים‪ ,‬כי אין לו עירוב לשבת‪ .‬הוא סיפר שאתמול ראה את העמודים‪ ,‬והיום הם‬ ‫נבנו אחת מעל השניה‪ ,‬יש משפחות‬ ‫אינם‪ ,‬כי הטרקטור שהוסיף חול ויישר את השטח‪ ,‬השכיב את העמודים‪ ,‬חלקם‬ ‫ששליש מהסוכה אינה כשרה‪ ,‬ויש‬ ‫עקר לגמרי והשליך בצד‪ ,‬ואחד שבר ועיקם והשאיר אותו מעוקם במקומו‪ .‬ניסינו‬ ‫מרפסות שרוב הסוכה פסולה‪ ,‬ויש‬ ‫לדחות אותו שיעשה פתרון מאולתר לשבת זו‪ ,‬ואחרי שבת יבואו להתקין‪ .‬אבל‬ ‫מרפסות שלא נשאר ז׳ טפחים לשיעור‬ ‫הוא לא נתן להתחמק‪ ,‬ותוך שעה הגיע הצוות למקום‪ ,‬עם חומר בטון ועמודים‪.‬‬ ‫המינימלי‪ .‬כל השכונה מדברת על‬ ‫במקרה זה היתה לאחראי סייעתא דשמיא‪ ,‬שהצוות היה פנוי למרות שביום‬ ‫האבסורד הזה מידי שנה‪ ,‬כיצד בנו דירות‬ ‫חמישי כולם עסוקים‪ .‬באותו יום יצאו להתקין עירוב במקום אחד בדרום‪ ,‬ונתקלו‬ ‫במיוחד לציבור החרדי‪ ,‬והסוכה שנבנתה‬ ‫בעיכוב של הטרקטור שהיה צריך לבוא ולא הגיע‪ ,‬והיו צריכים לחזור בלי לבצע‬ ‫אינה כהלכה!‬ ‫את ההתקנה‪ ,‬ולחזור שוב למחרת‪ .‬היתה להם אכזבה וגם הפסד‪ ,‬אבל משמים‬ ‫הדברים האלו נכתבים כאן‪ ,‬דבר ראשון‬ ‫זה היה מתוכע‪ ,‬כדי שהיו פנויים באותו יום חמישי לבצע את התיקון הזה‪ ,‬להציל‬ ‫בשביל להציל את מי שהולך לקנות דירה‪ ,‬שיוודא שהסוכה נבנית כהלכה‪ ,‬ואין‬ ‫את העיר מחילול שבת‬ ‫מעליה מרפסת‪ ,‬או קורות בטון כפי שארע בשנה זו בעפולה עילית [הובא לעיל‬ ‫מדבר זה אנו רואים גם את הקושי של האחראים‪ ,‬שלפעמים מגלים פתאום‬ ‫בגליון ‪ ,]488‬דבר שני בשביל שנלמד מזה לדברים דומים‪ ,‬שאפילו דבר כה פשוט‬ ‫שאין עירוב‪ ,‬וצריך תיקון גדול‪ .‬ויש סיע׳׳ד מיוחדת שיצליחו לתקן‪.‬‬ ‫שהסוכה תהיה תחת כיפת השמים אינו מובן מאליו‪ ,‬ק״ו שאר ההלכות של‬ ‫שידרוג בשכונת הדר בעיר חיפה‪ ,‬ודין מנוע שמסתיר את הלחי‬ ‫דפנות‪ ,‬כגון דופן ע׳׳י לבוד או צורת הפתח‪ ,‬מתי הם אינם מועילים בסוכה‪ ,‬ועוד‬ ‫בשבוע זה יצאנו אל העיר חיפה לשכונת הדר‪ ,‬שבתקופה האחרונה מתחזקת‬ ‫הרבה הלכות שצריך לעורר את המודעות אליהן וללמוד את ההלכות בצורה‬ ‫ערר יותר באוכלוסיה ליטאית צעירה‪ ,‬המתפשטת אל הרחובות למטה שבעבר היו‬ ‫מעשית‪ ,‬כדי שנהיה ראויים לשים לב לכל פרטי ההלכה למעשה‪.‬‬ ‫שם בעיקר שכנים ערבים‪ ,‬וכעת נוספים בהם עוד ועוד אברכים‪ .‬ועם ההתיישבות‬ ‫ואם כך המצב בהלכות סוכה שהתחנכנו כיצד לקיימם‪ ,‬ק״ו בהלכות עירובין‬ ‫גדל הביקוש לרומם את מצב העירוב ולחזקו‪ ,‬שכל שכונת הדר תהיה כמו‬ ‫שיש הרבה שגרו במקום שיש עירוב טוב‪ ,‬ולא למדו בקטנותם מה הכללים ומה‬ ‫העירוב המהודר בקרית ויזניץ‪ ,‬עם לחיים ועוד שאר דברים‪ .‬לצורך כך התקיים‬ ‫ההבדלים בין עיר חרדית למושב או קיבוץ‪ ,‬ואחרי שהתבגרו או התחתנו‪ ,‬מגיעים‬ ‫סיור יחד עם האחראי המסור ר׳ ישראל שליט״א‪ ,‬ושקלו את המהלכים הרצויים‬ ‫למקומות רחוקים‪ ,‬נוסעים לשבת נופש בישובים‪ ,‬או גרים בערי הפריפריה‪,‬‬ ‫שכמעט בלתי אפשריים‪ ,‬שבעז״ה יהיו אפשריים ויתבצעו בלי הפרעות‬ ‫וצריכים ללמוד ולדעת איך לנהוג בטלטול ברחוב‪ ,‬ובתוך הבנין‪ .‬ללא הלימוד‬ ‫בבדיקת העירוב הקיים‪ ,‬הגענו למקום‬ ‫אפשר ח׳׳ו להיכשל בהחלט‪.‬‬ ‫שהחוט היה קרוע‪ ,‬ולא מצאנו את הלחי‪.‬‬ ‫ואכן מאות אברכים ובחורים שואפים לדעת את העירובין‪ ,‬אך חסר ספרים‬ ‫האחראי שהיה איתנו ניגש אל מקום‬ ‫שיגישו את הדברים בצורה ברורה הפתרון הוא להשתתף בשיעורי העירובין של‬ ‫הלחי לבדוק היכן הוא נעלם‪ ,‬האם ח״ו‬ ‫מוקד העירוב‪ ,‬שבהם לומדים את כל יסודות ההלכה עם עידכונים מהמציאות‬ ‫מישהו הוריד אותו‪ ,‬וגילה שהלחי נשאר‬ ‫בשטח בזמנינו‪ ,‬ובליווי תמונות והמחשות של ראשי עמודי העירוב והחשמל‪ ,‬סוגי‬ ‫על הקיר אלא שהעמידו לפניו מנוע גדול‬ ‫החוטים‪ ,‬צורות שונות של לחיים‪ .‬זו ההזדמנות שלך כעת לדעת וגם לקיים‪ .‬אל‬ ‫של מזגן‪ ,‬שהורידו מהגג עם מנוף‪ ,‬וכמובן‬ ‫תחנה למחזור הבא‪ ,‬ני כל שבת שעוברת זו האחריות שלך‪ .‬הצטרף נבר השבוע‬ ‫גם הוא זה שקרע את החוט‪ .‬מיד התעורר‬ ‫לשיעור הראשון בסידרה‪ ,‬ותהנה מידיעת הלנה ברורה‪ ,‬בצורה מרתקת ומחנימת‬ ‫דיון מה יעשה השבוע‪ ,‬האם צריך להזיז‬ ‫ל ה ר ש מ ה ב ע ת ־ ‪ v m‬או ‪ n m n 055-678-3323‬ל‪ 01‬ב ט ‪ 091‬ב ק ‪ 91‬וו " מו ק ד ‪F liT p a 9‬‬ ‫בס׳יד‬ ‫עיון | שימוש | כשרות‬ ‫פ סיי ?‬ ‫אי‬ ‫כ ש ד‬ ‫ז ה פ שו ט‬ ‫מטלטל!‬ ‫‪in in‬‬ ‫הי די ע ה הי כ ן‬ ‫לטלטל‬ ‫‪neki‬‬ ‫^‪053.3187.044^1‬‬ ‫הגיע הזמן שגם אתה תדע!‬ ‫כימים אלו נפתח מחזור חדש‬ ‫ללימוד הלכות עירוכין למעשה‬ ‫כמסלול הכשרת‬ ‫״מפקח עירול׳‬ ‫קורם מעשי עם מצגות ותמונות מהשטח‬ ‫עם נסיון רב עם אלפי תלמידים‬ ‫השיעורים יימסרו ע״י‬ ‫^ ‪ 1 3‬ן ‪ ’1‬א‬ ‫יו״ר מוקד העירוב‬ ‫השיעורים יתקיימו ככמה ערים בארץ‬ ‫ב יר ושל ים כ ימ י ראש ו ן ‪ /‬בבנ י ברק ב ימ י חמ יש י ‪ /‬ובמוד יע ין ע יל ית כ ימ י רב יע י‬ ‫עם ס י ור ים כשכ ו נ ות גבעת שא ול ‪ ,‬ה ר נוף ‪ ,‬רמ ת אלח נ ן ‪ ,‬וע וד‬ ‫זו ההזדמנות שלך!‬ ‫הלכה‬ ‫* ‪ * m‬לימוד‬ ‫‪12‬‬ ‫לקחת את הלימוד צעד קדימה‬ ‫‪ l i p‬שיעורים ‪ I I P‬מקיף ‪ 1111‬ופרקטיקה‬ ‫להעמיק את הידיעה‪ ,‬לרכוש כלים מעשיים‬ ‫סיורי ‪ g q S k 2‬סיכו מים ‪ R I‬תעודות‬ ‫ולהפוך את הנלמד להלכה למעשה!‬ ‫שטח ‪ ^ s f‬ומבחנים ! ■ ‪ I‬הסמכה‬ ‫לפרטים ולהרשמה‪055-678-3323 19 :‬‬ ‫ניתן להירשם גם ב״נדרים פלוס״‪ ,‬בקופת ״מוקד העירוב״‪.‬‬ ‫ניתן לרכוש שיעורים דיגיטליים בעירובין ובתחומין‪ ,‬בהקלטה או במייל‪ .‬פרטים אצל הנציגים‪.‬‬ ‫תש פ"ז‬ ‫ר צו ד ת א בי ג ד ד ך‬ ‫הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫"איש לפי מהללו״‬ ‫אי ‪ -‬איש לפי מהללו ‪ -‬ו | בי ‪ -‬אומה לפי מהללה ‪ | 3 -‬גי ‪ -‬הילול שפועל שינוי ‪5 -‬‬ ‫את עצמה באמצעות הצליל של המילה בעצמה‪' .‬הוי' היא‬ ‫א' ‪ -‬איש לפי מהללו‬ ‫מילה המבטאת התלהבות‪ ,‬ו'הלל' פירושו לצאת מהכלים‬ ‫מרוב התלהבות‪' .‬הלל!' ‪ -‬זו מילה של קריאה בקול גדול!‬ ‫קופי מצרים‬ ‫התלהבות מצרי ת‬ ‫נפתח בפסוק מפרשת השבוע‪ ,‬שישמש כהקדמה לנושא‬ ‫וזה ההבדל בין המילה ׳הלל' לבין שאר מילות השבח‪:‬‬ ‫שלנו‪ .‬ואחר כך נראה כיצד הוא נוגע אלינו‪.‬‬ ‫"להודות‪ ,‬לשבח‪ ,‬לפאר‪ ,‬לרומם‪ ,‬להדר‪ ,‬לברך‪ ,‬לעלה‬ ‫ולקלס"‪ .‬לכל אחת מהמילים הללו ישנה משמעות מסוימת‪,‬‬ ‫כאשר ירדו אברהם ושרה מצרימה‪ ,‬ברגע שנכנסו‬ ‫והמילה ׳הלל' פירושה להתלהב‪ ,‬ולקרוא בקול גדול מתוך‬ ‫למדינה‪ ,‬בעודם במעבר הגבול ‪ -‬החדשות כבר התפשטו‪.‬‬ ‫אותה התלהבות‪ .‬נמצא שהפסוק הנ״ל בפרשתנו‪!" ,‬יהללי‬ ‫"!יראו אתה שרי פרעה !יהללו אתה אל פרעה" (בראשית יב‪,‬‬ ‫אתה אל פרעה" פירושו שהשרים התלהבו משרה‪ ,‬והם באו‬ ‫טו)‪ .‬שרה אמנו היתה אחת במינה בעולם‪ ,‬וגדולתה האירה‬ ‫לפרעה ודיברו אליו בהתלהבות‪ .‬הם קראו עליה את ההלל‬ ‫כלפי חוץ‪ .‬״הכל בפני שרה כקוף בפני אדם" (בבא בתרא נח‪,‬‬ ‫‪ -‬ולא חצי הלל!‬ ‫א)‪ .‬אולם המצרים לא היללו את שרה על גדלותה ‪ -‬הם ראו‬ ‫רק את החיצוניות‪ ,‬את הפרצוף‪ ,‬והם התלהבו מכך מאוד‪.‬‬ ‫אנחנו כבר מבינים מזה מה היה חשוב בעיני בית‬ ‫המלוכה המצרי‪ .‬כאילו שלפרעה‪ ,‬מלכה של מדינה גדולה‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬אין ספק שהם העריצו גם את אברהם‪ .‬כך ידוע לנו‬ ‫אין עיסוקים חשובים יותר מאשר לשמוע על אשה יפה‬ ‫מפי מקורות קדמונים‪ ,‬שהמצרים העריצו את הנהגתו ואת‬ ‫שהגיעה למדינה‪ .‬וכך גם השרים‪ .‬׳שרים‘ אין הכוונה פקידים‬ ‫חכמתו‪ .‬הוא נחשב נשיא אלקים‪ ,‬והיה דמות נערצת מאוד‪.‬‬ ‫אלא שרים כפשוטו ‪ -‬ראש הממשלה ושר החוץ‪ .‬והם מיהרו‬ ‫הם כיבדו אותו מאוד ‪ -‬אבל לא כתוב שהם ״היללו" אותו‪.‬‬ ‫לבוא לפני פרעה ולהודיע לו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק שהם היו‬ ‫לשון זו אינה מופיעה ביחס לאברהם‪ .‬כן‪ ,‬הם העריצו אותו‪,‬‬ ‫מולהבים‪ ,‬אלא שהם ידעו שמלכם גם הוא יתלהב‪.‬‬ ‫הם כיבדו אותו‪ ,‬אבל הם לא ״היללו" אותו‪.‬‬ ‫התלהבות מסוג אחר‬ ‫פירוש המילה 'הילול'‬ ‫הבה נשווה את זה לאברהם אבינו‪ .‬אברהם בוודאי ידע‬ ‫כדי לעמוד על משמעותם המדויקת של הדברים‪ ,‬עלינו‬ ‫אודות יופייה של אשתו‪ .‬הגמרא (מגילה טו‪ ,‬א) אומרת‬ ‫ללמוד לעומק את פירוש המילה ’ הלל‪ .,‬כי יש אנשים‬ ‫ששרה היתה אחת מ"ארבע נשים יפיפיות היו בעולם"‪ .‬אבל‬ ‫נרדפת ל׳שבח'‪,‬‬ ‫שמפרשים את המילה ’הללי כמילה‬ ‫לא זה מה שהלהיב אותו‪ .‬ממה הוא כן התלהב? "!‪ ’.‬קרא‬ ‫וממילא מפרשים את הפסוק‪ ,‬ששרי פרעה שיבחו את שרה‬ ‫בשם ה׳" (בראשית יג‪ ,‬ד)‪ .‬אם תסתכלו בחומש תראו שבכל‬ ‫בפניו‪ .‬אולם באמת אין זה כך‪ ,‬כי למילה ׳הללי יש משמעות‬ ‫מקום שאליו הלך אברהם‪ ,‬זה מה שתפס את הראש שלו‪.‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬שהיא מעבר ל׳שבח׳ בעלמא‪.‬‬ ‫זה היה הנושא שבו דרש ברבים‪ .‬ה׳! שוב ושוב מספרת לנו‬ ‫מנין לי זאת? כי המילה ׳הולל' פירושה ׳מתפרע‪ ,,‬כמאמר‬ ‫התורה שבזה הוא היה עסוק‪ .‬הוא לא היה מסוגל לעצור‬ ‫הפסוק "אמרתי להוללים אל תהילו" (תהילים עה‪ ,‬ה) ‪-‬‬ ‫בעד עצמו; זה היה הנושא שעליו דיבר עם כולם‪.‬‬ ‫אמרתי לאלה המתפרעים‪ :‬׳אל תתפרעו'‪ .‬מקורה של מילה‬ ‫כמה מבין השומעים נשארו חדורי אמונה כל חייהם ‪-‬‬ ‫זו היא מהמילה ׳הוי'‪ ,‬כמו שאומר ה׳‪" :‬הוי הוי ונסו מארץ‬ ‫זאת לא אוכל לומר לכם‪ .‬אבל דבר אחד אני כן יכול לומר‬ ‫צפון נאם ה׳״ (זכריה ב‪ ,‬י)‪" .‬הוי" פירושו "השמיעו קול"‪ .‬מילה‬ ‫לכם‪ ,‬שאברהם עשה כל שביכולתו כדי ללמד לעולם את‬ ‫זו מוגדרת כמילת 'אונומטופיה'‪ ,‬כלומר מילה המבטאת‬ ‫‪ .2‬תורת אביגדור ‪ -‬תשפ"ז | פר ש ת לך לך ‪ ” .‬אי ש לפי מהללו"‬ ‫זוהי טעות חמורה‪ ” .‬ואי ש" ‪ -‬אם רוצים לדעת מיהו‬ ‫היסודות הגדולים הללו‪ .‬כי זו היתה תשוקתו הגדולה ביותר‬ ‫האיש ” לפי מהללו" ‪ -‬עליך להקשיב כיצד אנשים מהללים‬ ‫של אברהם אבינו; ש ” יכירו וידעו כל יושבי תבל ” את הבורא‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬הנקודה אינה כיצד הם מדברים‪ ,‬ואפילו לא כיצד‬ ‫ואי אפשר לעשות דבר כזה בלי איזה תמריץ‪ .‬מה המריץ‬ ‫הם משבחים אותו‪ ,‬אלא מה שחשוב הוא היהילול׳‪ .‬אם הם‬ ‫את אברהם? הוא הרי לא קיבל תשלום על דרשותיו; אלא‬ ‫מתלהבים ממנו מאוד‪ ,‬כנראה שיש שם משהו‪.‬‬ ‫שהוא עשה זאת מכח התלהבותו הגדולה מהי‪ .‬זה היה‬ ‫הנושא האחד והיחיד שעניין אותו‪.‬‬ ‫זהו אפוא פירוש אחד בפסוק הנ”ל‪ ” .‬מצךף לכסף" ‪ -‬איך‬ ‫בודקים כסף? מכניסים אותו לסיר הצירוף‪” .‬וכור לזהב" ‪-‬‬ ‫מ שני עברי ה מ תר ס‬ ‫ואת הזהב בודקים בכבשן‪/’ ,‬ואיש" ‪ -‬אולם איך מבררים על‬ ‫בן אדם? ” לפי מהללו" ‪ -‬בהתאם לאיך שאנשים מתלהבים‬ ‫נמצא שבמקום אחד‪ ,‬בארץ מצרים‪ ,‬יש מלך ושריו‬ ‫ממנו‪ .‬אם הם מתלהבים ממנו קצת‪ ,‬זאת אומרת שיש בו רק‬ ‫שמולהבים מדבר אחד‪ ,‬ובמרחק לא גדול‪ ,‬בארץ כנען‪ ,‬ישנו‬ ‫קצת‪ .‬ואם מתלהבים ממנו הרבה‪ ,‬אז יש בו הרבה‪.‬‬ ‫אדם שגם הוא מולהב ‪ -‬אותו ׳הילול׳ ‪ -‬אבל מדבר שונה‬ ‫לחלוטין‪ .‬כאן מתלהבים משקר החן והבל היופי‪ ,‬וכאן‬ ‫עצות נוספות לשידוכים‬ ‫מתלהבים מה׳ יתברך‪.‬‬ ‫אך ישנו פירוש נוסף לפסוק הנ”ל‪ ,‬ואלו ואלו דברי‬ ‫ומה ההבדל ביניהם? הבדל תהומי! הוא שאומר משלי‬ ‫אלקים חיים‪ .‬רבינו יונה בשערי תשובה כותב פירוש נוסף‪:‬‬ ‫(כז‪ ,‬כא)‪ ,‬שזוהי הדרך למדוד את האדם ולבדוק אותו‪.‬‬ ‫איך אפשר לבדוק בן אדם? ” לפי מהללו" ‪ -‬לפי מה שהוא‬ ‫” מצרף לכסף ןכור לזהב ואיש לפי מהללו" ‪ -‬כפי שיש דרך‬ ‫מהלל‪ ,‬מה שמלהיב אותו‪ .‬הנקודה אינה מה אומרים עליו‪,‬‬ ‫כיצד לבדוק כסף וזהב‪ ,‬כך יש דרך לבדוק את האדם‪.‬‬ ‫אלא מה מלהיב אותו! תקשיב למה שהוא מדבר ותראה מה‬ ‫איך בדקו כסף בימי קדם? היה להם סיר‪-‬בדיקה בשם‬ ‫מעניין אותו ‪ -‬זה ילמד אותך על טיבו‪.‬‬ ‫'מצרף׳‪ ,‬ושבו היו מתיכים את הכסף על גבי האש‪ ,‬ולאחר‬ ‫נניח ואת בת סמינר‪ ,‬וכעת את נפגשת עם בחור‪ ,‬ומעוניינת‬ ‫שהותך היו מסירים ממנו‪ ,‬באמצעות מצקת‪ ,‬את הסיגים‬ ‫לדעת מי הוא‪ .‬אמנם‪ ,‬בימים עברו זה היה שונה; באותם‬ ‫שצפו על פני הנוזל‪ ,‬וכך ידעו כמה כסף אמיתי יש כאן ומהו‬ ‫ימים‪ ,‬הסבתות היו נפגשות וקובעות את השידוך‪ .‬לא היה‬ ‫ערכו‪ .‬וכדי לבדוק את הזהב השתמשו בכבשן מיוחד בשם‬ ‫צורך לשוחח כלל עם הבחור‪ ,‬אלא אפשר היה לסמוך על‬ ‫'כור׳‪ ,‬שבו התיכו את הזהב‪ ,‬ובדקו גם אותו בדרך דומה‪ ,‬וכך‬ ‫הסבתות‪ ,‬שידעו מה הן עושות‪ .‬אבל היום זה שונה; כיום‬ ‫ידעו כמה מתוך המתכת הוא זהב אמיתי וכמה הם סיגים‪.‬‬ ‫יש מנהג המקום‪ ,‬ולכן עליך לבחון את הבחור בעצמך‪ .‬את‬ ‫ישנן אפוא דרכים לבדוק את מהותן של המתכות היקרות‪.‬‬ ‫מעוניינת בבחור בן תורה‪ ,‬שיצמח להיות תלמיד חכם ‪ -‬איך‬ ‫אך כעת נשאלת השאלה‪ :‬איך אפשר לדעת את מהותו‬ ‫תוכלי לדעת?‬ ‫של האדם? זה חשוב יותר מכסף‪ ,‬ואותו אי אפשר להשליך‬ ‫הקשיבי למה שהוא מדבר‬ ‫אל תוך כבשן האש‪ ...‬מסיים אפוא הפסוק‪" :‬ואיש לפי‬ ‫מהללו” ‪ -‬את האדם אפשר לבחון על פי ה׳הילול׳ שלו‪.‬‬ ‫את התשובה לכך מלמד אותנו שלמה המלך‪ :‬אם‬ ‫הבחור מספר לך על הראש‪-‬ישיבה שלו‪ ,‬כמה שהוא נהנה‬ ‫לפי מהללם של אחרים‬ ‫מהשיעורים ואיך שהם לומדים מסכת מעניינת וכמה שהוא‬ ‫פירוש‪ ,‬אם רוצים לדעת מיהו האיש‪ ,‬עלינו לשמוע כיצד‬ ‫אוהב ללמוד; אמנם יתכן והוא מציג טוב‪ ,‬אבל לפחות הוא‬ ‫אחרים מהללים אותו‪ .‬עלינו להקשיב במה הם מהללים‬ ‫מציג טוב‪ .‬אם הוא מדבר על שאיפותיו לצמוח להיות‬ ‫אותו‪ ,‬וגם עד כמה מהללים אותו‪ ,‬ובאיזו התלהבות‪ .‬האם‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬אפשר להכיר אותו מהצורה שבה הוא מדבר‬ ‫הם אומרים את שבחיו‪ ,‬או שרים אותם? יש הבדל גדול‪.‬‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫מי שיש לו בנות בשידוכים‪ ,‬או בנות שיום אחד יהיו‬ ‫אבל אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא מספר על טיולים‪ .‬הוא מספר‬ ‫בשידוכים ‪ -‬אני נותן לכם כעת עצה טובה‪ ,‬אז כדאי לכם‬ ‫על נסיעה כלשהי שביצע‪ ,‬שבה הוא נסע בכביש פלוני ויצא‬ ‫להקשיב‪ .‬כשאתם מתקשרים למשגיח כדי לברר על בחור‬ ‫ביציאה אלמונית ‪ -‬הוא מכיר את כל קיצורי הדרך ‪ -‬והוא‬ ‫פלוני אלמוני ‪ -‬שמישהו נתן לכם את שמו ‪ -‬והמשגיח‬ ‫מתלהב מזה ‪ -‬מזה כבר תוכלי לפסוק מי הוא הבחור‪.‬‬ ‫אומר‪ ” :‬הוא בחור טוב‪ ,‬בחור נחמד" ‪ -‬תשכחו מזה! הוא לא‬ ‫או שהוא מדבר על כל סוגי המאכלים הכשרים ‪ -‬כיום ניתן‬ ‫בשבילכם‪.‬‬ ‫להשיג את כל סוגי המאכלים בכשרות מהודרת‪ :‬קורנפלקס‬ ‫מהדרין‪ ,‬גלידה מהדרין‪ ,‬כל מיני קינוחים כשרים למהדרין‪.‬‬ ‫יש הרבה אבות ואמהות שלא מבינים את זה‪ .‬הוא‬ ‫יש סוכריות של ׳פשקס׳ וגם שוקולדים של ׳ליבער׳‪ .‬ברכות‬ ‫מתקשר למשגיח‪ ,‬שומע אותו‪ ,‬ומנתק את השיחה‪.‬‬ ‫יחולו על ראשם של כל היהודים הטובים שמספקים אוכל‬ ‫”נו‪ ,‬מה הוא אמר?" שואלת אותו אשתו‪.‬‬ ‫כשר למהדרין והופכים את החיים לנעימים כל כך‪ .‬טוב‬ ‫” הוא אמר שהוא בחור טוב"‪.‬‬ ‫מאוד! אבל אם הבחור המשודך מדבר על אוכל ומשבח‬ ‫אותו‪ ,‬כדאי לך להקשיב היטב ‪ -‬כי כעת את מגלה מי הוא‪.‬‬ ‫”יופי‪ ,‬בחור טוב‪ .‬אז בוא ניתן תשובה חיובית"‪.‬‬ ‫‪ .3‬תורת אביגדור ‪ -‬תשפ"ז | פר ש ת לך לך ‪" .‬איש לפי מהללו"‬ ‫לירושלים עיר הקודש‪ .‬לא ירושלים של טדי קולק‪ .‬זו אינה‬ ‫מבחן הבדיקה‬ ‫ירושלים; עיר שבה מה שמלהיב את ראש העיר יותר מכל‬ ‫כי זהו כלל בל‪-‬ימוט‪ :‬אפשר לבחון את האדם על פי מה‬ ‫הוא פיתוח חיי הלילה של העיר‪ ,‬פיתוח בתי הקולנוע ‪ -‬על‬ ‫שמעניין אותו‪ .‬מה שמלהיב אותך ‪ -‬זה מה שמגדיר אותך‪.‬‬ ‫זה אנחנו מוותרים‪ .‬דוד המלך‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בנה עיר שבה‬ ‫כבר סיפרתי לכם את האנקדוטה הקטנה שארעה בסעודה‬ ‫יש להתפאר‪ .‬הבה נאזין אפוא כיצד הוא מתאר את העיר‬ ‫שלישית אצל אחד האדמורי"ם‪ .‬במהלך הסעודה האדמו"ר‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫שר שירים‪ ,‬ואמר דברי תורה‪.‬‬ ‫"גדול ה׳ ומהלל מאיד בעיר אליקימ" (תהילים מח‪ ,‬ב) ‪-‬‬ ‫לאחר הסעודה‪ ,‬אחד החסידים אמר לחבריו‪" :‬איזה תורה‬ ‫"אתם יודעים את מה אנו מגדלים ומאדירים בעירנו?" אמר‬ ‫מתוקה אמר הרב׳ה"‪.‬‬ ‫דוד‪" .‬גדול ה׳ ‪ -‬בעיר שלנו‪ ,‬ה׳ הוא הדבר היחיד שחשוב‪.‬‬ ‫חסיד נוסף אמר‪" :‬אילו שירים יפים הוא שר"‪.‬‬ ‫אך לא רק שהוא גדול‪ ,‬אלא הוא ׳מהלל מאד׳! אנחנו מאוד‬ ‫מתלהבים ממנו כאן!"‬ ‫והשלישי אמר‪" :‬ההערינג היה מאוד טעים"‪.‬‬ ‫אילו מילים! מילים כאלו לא תשמעו בשום מקום‪ ,‬גם לא‬ ‫כעת אנחנו מכירים את שלושת היהודים הללו‪ .‬כל אחד‬ ‫בישיבה או בכולל החשובים ביותר‪ .‬נכון‪ ,‬בוודאי משבחים‬ ‫מהם הגדיר את עצמו על פי מושא התעניינותו‪ .‬האחד הוא‬ ‫את הקב"ה ‪ -‬אין כל ספק בכך‪ .‬הם מברכים‪ ,‬הם מדברים‬ ‫איש של תורה‪ .‬השני הוא איש של זמירות‪ .‬והשלישי הוא‬ ‫איתו‪ ,‬אולי הם גם מדברים עליו‪ .‬אבל תארו לעצמכם‬ ‫איש של הערינג‪ .‬כמובן‪ ,‬לא תמיד מספיקה התבטאות‬ ‫שמישהו יגיד‪" :‬בישיבה שלנו‪ ,‬הקב"ה הוא מהולל מאוד!‬ ‫חד‪-‬פעמית‪ ,‬אלא יש צורך לעקוב אחר כמה התבטאויות‬ ‫אנחנו יוצאים מהכלים מרוב התלהבות ממנו"‪ .‬יסתכלו עליו‬ ‫כאלה‪ ,‬אבל זהו העיקרון הכללי‪ .‬וכך זה אצל כולם‪ .‬כולנו‪,‬‬ ‫כתמהוני‪.‬‬ ‫כל היושבים כאן‪ ,‬צריכים לדעת שמה שמלהיב אותנו‪ ,‬מה‬ ‫שמגביר את קצב פעימות הלב שלנו ‪ -‬זה מי שאנחנו‪ .‬זוהי‬ ‫התלהבות פורצת גבולות‬ ‫החותמת של האדם ‪" -‬לפי מהללו"‪ .‬זוהי עצתו של שלמה‬ ‫אבל דוד המלך אמר‪" :‬בעיר שלנו‪ ,‬ה׳ הוא ׳מהלל‪ - ,‬הוא‬ ‫המלך ‪ -‬תבדוק מה מלהיב את האדם‪ ,‬וכך תדע מיהו‪.‬‬ ‫הדבר היחיד שממנו אנחנו מתלהבים‪ .‬ולא סתם מתלהבים‬ ‫‪ -‬אלא ׳מאיד‪"!,‬‬ ‫ב' ‪ -‬אומה לפי מהללה‬ ‫שהרי רמת ההתלהבות תואמת לרמת חשיבותו של‬ ‫הנושא‪ .‬נניח והיו מודיעים לכם שזכיתם בהגרלה על סך‬ ‫‪ 10,000‬דולר ‪ -‬הייתם מתלהבים‪ .‬ואם היו מודיעים לכם‬ ‫מה ע שו אבותינו?‬ ‫שזכיתם ב‪ 00,000 -‬ו דולר‪ ,‬לא רק שהייתם מתלהבים‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬אם נרצה לדעת מה הדבר שצריך להתלהב‬ ‫אלא ההתלהבות כבר תהיה פורצת‪-‬גבולות‪ .‬ואם הייתם‬ ‫ממנו יותר מכל ‪ -‬יש לנו דוגמאות לחיקוי‪ .‬לכך יש לנו את‬ ‫זוכים בפרס על סך מיליון דולר ‪ -‬הייתם משתגעים מרוב‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬זו הסיבה שהתורה מספרת לנו שוב ושוב‬ ‫התלהבות‪ .‬יש כאלה שמתעלפים מרוב התלהבות‪ .‬יש‬ ‫שאברהם אבינו קרא בשם ה׳ ‪ -‬כי הוא אמור לשמש דוגמא‬ ‫כאלה שהלב שלהם מפסיק לפעום‪ .‬מעשה שהיה בצרפת‪,‬‬ ‫עבורנו‪ .‬לכן אנחנו קוראים בתורה אודות חייו‪ ,‬מה הוא עשה‪.‬‬ ‫באדם שסיפרו לו שדודו העשיר נפטר והוריש לו את כל‬ ‫מעשיו של אברהם הפכו לתורה שלנו ‪ -‬עבור מטרה זו‪.‬‬ ‫רכושו‪ .‬כששמע האיש את החדשות‪ ,‬הוא מת על המקום‪.‬‬ ‫כך כותב הרמח"ל בספרו ׳דרך עץ החיים'‪ .‬הוא כותב‬ ‫זה מעשה אמיתי שהיה‪.‬‬ ‫שעל האדם לפנות לעצמו זמן לחשוב‪" :‬מה עשו הראשונים‬ ‫בירושלים התלהבו אפוא מאוד מה׳‪ .‬האם הם התעלפו‬ ‫אבות העולם שכך חשק ה׳ בהם?" זה שיעורי‪-‬בית עבור‬ ‫מרוב התלהבות? אני לא יודע לומר; לא הייתי שם‪ .‬אני מניח‬ ‫אדם גדול‪ .‬נסו לעשות זאת יום אחד‪ ,‬במשך דקה אחת‪ ,‬שתי‬ ‫שהיו כאלה שאכן התעלפו‪ .‬יתכן‪ .‬אבל יהיה איך שיהיה‪ ,‬הם‬ ‫דקות ‪ -‬לחשוב‪ :‬מה היה חשוב לאברהם אבינו? ממה הוא‬ ‫התלהבו מעבודת ה׳‪ ,‬מתורתו ומצוותיו‪.‬‬ ‫התלהב?‬ ‫האומה המולהבת‬ ‫והאדם שעליו אני רוצה לשוחח כעת‪ ,‬בוודאי קיים את‬ ‫הנ"ל‪ .‬דוד המלך אמר את מה "שכל אחד ואחד מישראל‬ ‫ולכן דוד המלך אמר עליהם‪" :‬זה דור דירשיו״ (תהילים כד‪,‬‬ ‫חייב לומר‪ :‬מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק‬ ‫ו)‪ .‬הוא לא דיבר סתם באוויר‪ .‬הוא אמר את זה ביחס לדור‬ ‫ויעקב?" (תנא דבי אליהו כה‪ ,‬א)‪ .‬עלינו לזכור אפוא שכל‬ ‫שלו‪ .‬אנחנו אומרים את המילים‪ ,‬אבל דוד תאר את בני דורו‪.‬‬ ‫מה שנאמר כעת אודות דוד המלך‪ ,‬הוא ביטוי של הליכתו‬ ‫"מבקשי פניף יעקב סלה" ‪ -‬זאת אומרת‪ ,‬שזה מה שהלהיב‬ ‫בדרכיו של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫אותם; אף אחד אינו מבקש דבר שהוא אינו מתלהב ממנו‪.‬‬ ‫אין לנו כלל השגה בהתלהבות שבערה בליבם של‬ ‫התלהבות ירו שלמית‬ ‫היהודים באותם ימים‪ .‬ולא רק באותם ימים; כך חי עם‬ ‫כאשר דוד המלך כבש את ירושלים מידי היבוסי והחל‬ ‫ישראל מאז ומעולם‪ .‬מי יותר ומי פחות‪ ,‬אך עם ה׳ התלהב‬ ‫לבנות אותה‪ ,‬הוא הפך אותה לעיר מיוחדת במינה ‪-‬‬ ‫‪ .4‬תורת אביגדור ‪ -‬תשפ"ז | פר ש ת לך לך ‪ ” .‬אי ש לפי מהללו"‬ ‫ספר תורה ‪ -‬מזה אנחנו מתלהבים‪ .‬אנחנו עומדים‪ .‬ואל‬ ‫מה׳‪ .‬לא אני אומר את זה; כך כתבו הגויים על אבות אבותינו‪.‬‬ ‫תעמדו בעצלתיים‪ .‬לא! אנחנו מתלהבים מהספר תורה‪ .‬הו!‬ ‫הגויים ראו את זה! כך כותב אחד מהם ‪ -‬אני מצטט‬ ‫” וז א ת וזתווךה" ‪ -‬זוהי אותה תורה שה׳ נתן לנו בהר סיני! זה‬ ‫מדבריו‪ ” :‬היהודים היו מאוהבים בדת שלהם"‪ .‬וכשגוי כותב‬ ‫דבר שצריכים להתלהב ממנו!‬ ‫” מאוהבים" הוא התכוון לכך כפשוטו‪ .‬היה לו איזה מושג‬ ‫שמעת על מישהו שעורך סיום מסכת? הוי הוי! צריך‬ ‫בראש‪ ,‬משהו מקביל מהעולם שלו‪ ,‬והוא נקט במקבילה הזו‬ ‫לצאת מהכלים מרוב התלהבות מזה! רואים אדם רץ‪ .‬לאיפה‬ ‫בתארו את יחסם של היהודים לדת שלהם‪.‬‬ ‫אתה רץ? אה‪ ,‬אתה רץ לסיום? זה מגדיר אותך ‪ -‬מי אתה‪,‬‬ ‫אתם לא תאמינו לי אם אספר לכם עד כמה בערה‬ ‫מאיזה דברים אתה מתלהב‪ .‬יש יהודי שהוא איש עסקים‪,‬‬ ‫האהבה לאידישקייט‪ ,‬אהבה לתורה‪ ,‬אהבה לקב”ה‪ ,‬בליבם‬ ‫אך הוא קם ובורח לאיזה מקום כדי ללמוד קטע גמרא‪ ,‬והוא‬ ‫של אבותינו‪ ,‬עד לפני זמן לא רב‪ .‬כשאני הייתי בליטא‪,‬‬ ‫מתלהב מזה‪ .‬זה יהודי מוצלח! זהו איש שאפשר לדון אותו‬ ‫סיפר לי יהודי אחד‪ ,‬׳קאלטע ליטוואק׳ ‪ -‬ליטאי קר ‪ -‬הם היו‬ ‫לפי מהללו‪.‬‬ ‫קרים‪ ,‬אבל בפנים בערה אש ‪ -‬הוא סיפר לי‪" :‬הגעת לכאן‪,‬‬ ‫לליטא‪ ,‬מאוחר מדי”‪ .‬הוא סיפר לי את הדברים באידיש‪,‬‬ ‫אשרינו!‬ ‫אבל אני מתרגם את המילים שלו‪" :‬אילו היית מגיע לפני‬ ‫סיפר לי פעם מישהו שהוא פגש שני יהודים‪ ,‬שותפים‬ ‫מלחמת העולם (הראשונה)‪ ,‬היית רואה מה זה אידישקייט!‬ ‫לעסקים‪ ,‬מבני קהילתי‪ .‬היתה איזו עסקה גדולה שהוא רצה‬ ‫האידישקייט היתה כמו אש! בער פה אש! ” אין לנו בכלל‬ ‫לסגור מולם באותו היום‪ ,‬אך הם אמרו לו ש” היום אי אפשר‪,‬‬ ‫מושג עד כמה אבותינו‪ ,‬בהיסטוריה הלא‪-‬כל‪-‬כך רחוקה‪,‬‬ ‫אנחנו עסוקים”‪.‬‬ ‫לא עניין אותם שום נושא אחר מלבד תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫” מה קרה? מה קרה?" שאל האיש‪.‬‬ ‫האומות המולהבות‬ ‫"היום אנחנו מסיימים פרק המפקיד בשיעור בבית‬ ‫והנה‪ ,‬אומות העולם מתלהבות גם הן; אבל הן מתלהבות‬ ‫הכנסת”‪.‬‬ ‫מדברים שאין בהם כלום‪ .‬אמריקה היא מדינה שבה אנשים‬ ‫הוא סיפר לי את הסיפור‪" .‬הם אמרו שהיום הם מסיימים‬ ‫מתלהבים מכלום‪ .‬בפרט בימינו‪ .‬כולנו שומעים את התכנים‬ ‫פרק המפקיד‪ ,‬וזה כל מה שמעניין אותם כעת”‪ ,‬אמר לי‬ ‫של המוזיקה שלהם‪ .‬תראו אותם‪ ,‬איך שהם קופצים‬ ‫האיש בכעס‪" .‬הציבור שלך מתעניין יותר בפרק בגמרא‬ ‫ורוקדים לקצב צלילי המוזיקה‪ .‬עומד לו שם איזה משוגע‬ ‫מאשר סגירת עסקה ”‪.‬‬ ‫שהגיע לשמוע שירים ולקפוץ‪ .‬ממה אתה מתלהב?‬ ‫ואנחנו אומרים כן‪ ,‬זה הציבור שלנו! זה מגדיר את‬ ‫כותרות העיתונים מביישות מאוד את אומות העולם‪.‬‬ ‫האדם ‪ -‬מה מעניין אותו‪ ,‬ממה הוא מתלהב‪ .‬שאנחנו‬ ‫הנה כותרת‪ ” :‬קבוצה פלונית קנתה את פלוני כשחקן"‪ .‬אילו‬ ‫נתלהב מאיזה בטלן‪ ,‬כלומניק‪ ,‬שקולע מרחוק? לא‪ ,‬זה לא‬ ‫חדשות מסעירות! אין דבר טיפשי יותר מאשר ההתעניינות‬ ‫עושה עלינו שום רושם‪ .‬ההתלהבות ניתנה לנו למטרה‬ ‫בספורט‪ .‬הספורט לא מעניין אותנו כלל‪ .‬נכון‪ ,‬אנחנו בהחלט‬ ‫אחת בלבד‪ :‬היא מוקדשת כל‪-‬כולה לה׳‪ .‬על כל השאר‬ ‫בעד התעמלות‪ ,‬בהחלט בעד אוויר צח‪ .‬טוב מאוד לערוך‬ ‫אנחנו אומרים‪ ” :‬לשחוק אמרתי מהולל" (קהלת ב‪ ,‬ב) ‪ -‬זו‬ ‫הליכה‪-‬מהירה יומית בת חצי שעה‪ .‬בהחלט! אבל ספורט‬ ‫התלהבות נבובה וריקה מתוכן‪ .‬׳מהולל׳ פירושו להתפרע‪,‬‬ ‫בעצמו זה טיפשות שהומצאה על ידי אומות העולם‪ .‬את מי‬ ‫התלהבות פורצת גבולות מדברים ריקים‪ .‬זה שום דבר‪ ,‬זה‬ ‫זה מעניין שאנשים מגיעים לאיזה אצטדיון ואוחזים בידיהם‬ ‫הבל וריק‪ .‬התלהבות מדברים ריקים ובלתי חשובים היא‬ ‫מקלות שבהם הם חובטים בכדורים עטופי עור‪-‬סוס‪ ,‬ואז‬ ‫פחיתות כבוד‪.‬‬ ‫רצים? ממה אתם מתלהבים? אין בזה שום דבר‪.‬‬ ‫מי שמסוגל להתלהב כאשר איזה כלומניק הצליח‬ ‫הדגל שלנו‬ ‫להעיף את הכדור למרחק מפליא‪ ,‬וכולם מתחילים להריע‬ ‫יהודי שומר תורה קורא את ההלל רק על דברים חשובים‪.‬‬ ‫ולצרוח מרוב התלהבות‪ ,‬והוא מתלהב יחד איתם ‪ -‬זוהי אחת‬ ‫והדבר החשוב ביותר‪ ,‬הערך העליון ביותר שכולל את כל‬ ‫הטעויות הגדולות של החיים‪ .‬אני חושב שעלינו לטפוח‬ ‫הדברים הטובים‪ ,‬הוא ה׳‪ .‬עלינו להידמות לאברהם‪ ,‬אבינו‬ ‫לעצמנו על השכם‪ .‬יש הרי בעולם כל כך הרבה פתיים‬ ‫הראשון‪ ,‬ולקרוא אך ורק בשם ה׳‪ .‬זהו הסלוגן המפורסם‪,‬‬ ‫שמתלהבים ממשחקי הגמר ‪ -‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬תהלוכות‪,‬‬ ‫הסלוגן לחיים‪ ,‬של דוד המלך‪ ” :‬הללוי‪-‬ה!" כי ׳הלל׳ פירושו‬ ‫אצטדיונים‪ .‬הוי הוי! והכל על דבר שהוא כלום ‪ -‬ואילו‬ ‫כאמור התלהבות פורצת גבולות‪ ,‬ודוד המלך אומר‪ ” :‬הללו!"‬ ‫אנחנו מתעלמים מזה לחלוטין ‪ -‬עלינו לטפוח לעצמנו על‬ ‫צריך לקרוא בקול גדול בעולם הזה! צריך להתלהב!‬ ‫השכם‪ .‬אם בדור שלנו אנחנו נשארים שפויים ומתלהבים‬ ‫השאלה ממה מתלהבים‪ .‬ועל זה הוא עונה‪ ” :‬הללו" ‪ -‬יש‬ ‫רק מהדברים הנכונים‪ ,‬אנחנו שווים משהו‪.‬‬ ‫להתלהב רק מ” י‪ -‬ה ” ‪ -‬מה׳‬ ‫להתלהב בשמחת תורה‪ .‬להתלהב בשבועות‪ ,‬זמן מתן‬ ‫האומה החסכנית‬ ‫תורתנו‪ .‬לשמוח ביום טוב‪ .‬סוכות ‪ -‬זמן שמחתנו‪ .‬קראו‬ ‫זה מה שעלינו לעשות; עלינו לנהוג בחסכנות בהתלהבות‬ ‫לה׳ בקול גדול! התלהבו מתורה ומצוות‪ ,‬מגמילות חסדים‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬ולשמור אותה רק לדברים חשובים‪ .‬כשאנחנו רואים‬ ‫‪ .5‬תורת אביגדור ‪ -‬תשפ"ז | פר ש ת לך לך ‪" .‬איש לפי מהללו"‬ ‫הוא נכנס פנימה‪ .‬התפילה הסתיימה‪ ,‬והחסידים ישבו‬ ‫התלהבו משיעור התורה שלכם‪ ,‬ממוסר‪ ,‬מצדיקים‪ .‬התלהבו‬ ‫סביב שולחן‪ ,‬שעליו היו מונחים פירורי‪-‬עוגה ובקבוק קטן‪,‬‬ ‫מכך שאתם מגדלים ילדים שומרי תורה! אם אתם ילדים‪,‬‬ ‫ריק למחצה‪ ,‬וסיפרו סיפורי צדיקים‪.‬‬ ‫התלהבו מכך שאתם ילדים שומרי תורה‪ ,‬בנים של ה׳‪ .‬אבל‬ ‫הוא אמר שזהו האור שריחף מעל המקום הזה‪.‬‬ ‫מי שמתרגש יתר על המדה מהבעיות שלו‪ ,‬או מתלהב‬ ‫מהצלחותיו‪ ,‬אם הוא משקיע את התלהבותו בכל דבר אחר‪,‬‬ ‫כעת אני מוסיף משלי לסיפור‪ :‬למה שהשכינה תשרה‬ ‫זה מגרע מהתלהבותו מהקב"ה‪.‬‬ ‫במקום הזה? מה כל כך חשוב בסיפורי צדיקים?‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שאנשים אלו משנים את עצמם! אם הם‬ ‫מתלהבים מצדיקים‪ ,‬הם בעצמם יהיו צדיקים‪ .‬אם כן‪ ,‬ברור‬ ‫ג' ‪ -‬הילול שפועל שינוי‬ ‫שהשכינה תגיע לשם! זהו מקום שבו אנשים מדברים על‬ ‫עובדי ה׳!‬ ‫דיבור שפועל שינוי‬ ‫וכל שכן אנשים שעוסקים בדיבור על הקב"ה‪ .‬אם מי‬ ‫והנה‪ ,‬כמו כל דבר אחר בעבודת ה׳‪ ,‬קל יותר לומר את‬ ‫שמדבר בשבח הצדיקים הופך לצדיק‪ ,‬אם כן "צדיק ה׳ בכל‬ ‫הדברים מאשר ליישם אותם‪ .‬וזה בוודאי נכון בכל מה שנוגע‬ ‫דרמו" ‪ -‬ה׳ הוא הצדיק האמיתי‪ .‬אז מי שמדבר על הקב"ה‪,‬‬ ‫לרגשות‪ ,‬רגש ההתלהבות‪ .‬אבל אני רוצה לגלות לכם כעת‬ ‫על מה שהוא פועל בבריאה‪ ,‬על מה שהוא כותב בתורתו ‪-‬‬ ‫סוד; קל יותר ליישם את הדברים‪ ,‬כאשר אומרים אותם‪.‬‬ ‫הם אלו שיצליחו יותר מכל להפוך לצדיקים‪.‬‬ ‫אני חוזר שוב‪ ,‬כי אני רוצה שתזכרו את זה‪ :‬קל יותר ליישם‬ ‫את הדברים‪ ,‬כאשר אומרים אותם‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬לא‬ ‫התלהבות נבובה‬ ‫מספיק ׳לומר' אותם בלבד‪ .‬מה שחשוב זה איך אומרים‬ ‫אך עלינו להיות ערניים לעובדה שזה עובד בשני הכיוונים‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫כמובן‪ .‬מי שמתלהב מדברים ריקים מתוכן ‪ -‬ממסעדה‬ ‫וזה מביא אותנו לביאור נוסף בפסוק שבו אנו עוסקים‪,‬‬ ‫פלונית‪ ,‬מגויים‪ ,‬מספורט ‪ -‬הופך לאדם ריק‪ .‬לכן אני אומר‪:‬‬ ‫אם אתה מתלהב מקבוצת ספורט פלונית או אלמונית‪,‬‬ ‫"איש לפי מהללו"‪ .‬רבינו יונה פירש שמ׳׳מהללו"‪ ,‬ניתן ללמוד‬ ‫על מהות ה׳׳איש"‪ .‬זהו מבחן אמין באשר לסוג האיש‪.‬‬ ‫תחניק את זה! אל תדבר על כך! אחרת אתה מקלקל את‬ ‫עצמך‪ .‬כי אתה תהפוך לזה‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬תהפוך‬ ‫אולם בכלל הפירוש הנ"ל ישנו גם פירוש שלישי‪ .‬אמנם‬ ‫לאדם של ספורט‪ .‬זוהי נקודה חשובה ביותר‪" :‬ואיש" ‪-‬‬ ‫רבינו יונה לא כותב להדיא את הפירוש הזה‪ ,‬אך הוא משתמע‬ ‫האיש שאתה תהפוך אליו‪ ,‬יהיה "לפי מהללו" ‪ -‬בהתאם‬ ‫מדבריו וכלול בהם‪ ,‬והוא‪ ,‬שלא רק שהנושאים שמלהיבים‬ ‫למה שמלהיב אותך‪.‬‬ ‫את האדם מוכיחים על מהותו‪ ,‬אלא שהם משפיעים על‬ ‫מהותו‪ .‬לא מה שהוא מדבר ‪ -‬אנשים יכולים לדבר הרבה ‪-‬‬ ‫וכך גם דברים נוספים‪ .‬אם אתה מדבר בהתלהבות על‬ ‫זה שום דבר‪ ,‬אלא הנושאים שעליו הוא מדבר בהתלהבות‪,‬‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬על פוליטיקאים ‪ -‬בסוף תהפוך גם אתה לאדם‬ ‫בהתרגשות‪ ,‬בלהט ‪ -‬זה מה שהוא יהפוך להיות‪.‬‬ ‫כזה‪ .‬לפעמים אפשר לשמוע בבית הכנסת‪ ,‬גם בבתי הכנסת‬ ‫המובחרים ביותר‪" :‬שמעת מה עשה הנשיא ניקסון?!" והוא‬ ‫שנה א ת עצמך‬ ‫אומר את זה בהתלהבות שכזו! אוי לא! גם אם אתה ירא‬ ‫מתלהב‬ ‫בישיבה‪,‬‬ ‫מהמגיד‪-‬שיעור‬ ‫שמתלהב‬ ‫אדם‬ ‫שמים‪ ,‬למדן וצדיק ‪ -‬אם הראש שלך מתלהב מדברים לא‬ ‫מצדיקים‪ ,‬מתלהב מגדולי ישראל‪ ,‬מתלהב מאיזה נושא‬ ‫טובים ‪ -‬אולי זה לא דברים לא טובים‪ ,‬אלא דברים בלתי‪-‬‬ ‫בתורה‪ ,‬מאיזו סוגיא בגמרא‪ ,‬אזי "איש לפי מהללו" ‪ -‬הוא‬ ‫חשובים ‪ -‬עליך לדעת שלא רק שאפשר לבדוק אותך לפני‬ ‫יהפוך להיות מה שהוא מתלהב ממנו‪ .‬אם אתה מתלהב‬ ‫מושא התלהבותך‪ ,‬אלא שאתה תהפוך להיות כזה‪.‬‬ ‫מיראת שמים‪ ,‬ממידות טובות‪ ,‬מהישגים בתורה‪ ,‬מהישגים‬ ‫דבר אל עצמך‬ ‫בעבודת ה׳ ‪ -‬בסופו של דבר אתה תגיע לשם‪ .‬כל הדברים‬ ‫שמהם אתה מתלהב כעת ‪ -‬תגיע אליהם בעתיד‪.‬‬ ‫מי שרוצה לעשות מעצמו משהו בעולם‪ ,‬עליו להקפיד‬ ‫להתלהב מהדברים הנכונים‪ .‬כל דבר שקשור ליראת שמים‪,‬‬ ‫אלו שמשבחים את הצדיקים‪ ,‬שמספרים סיפורי צדיקים‪,‬‬ ‫לתורה‪ ,‬למצוות ‪ -‬עלינו לעשות מזה עסק גדול‪ .‬ורק מזה!‬ ‫הופכים לצדיקים‪ .‬אתם שומעים? כשחסידים יושבים סביב‬ ‫כל השאר צריך להיות שולי וברקע‪ ,‬לא נושא לשיחה‪.‬‬ ‫השולחן ומספרים סיפורי צדיקים‪ ,‬הם משנים את עצמם‪.‬‬ ‫ענין זה דורש עבודה‪ ,‬אבל אדם יכול לחנך את עצמו‬ ‫א ח סידי ש ע מע ש ה‬ ‫להתלהב מה׳‪ ,‬אם הוא ילמד את הנושא‪ .‬המחשבה נמשכת‬ ‫אני לא כל כך נוהג לספר סיפורי חסידים‪ ,‬אבל לסיפור‬ ‫אחרי הדיבור; וככל שהדיבור נרגש יותר‪ ,‬כך המחשבות‬ ‫הבא יש מטרה‪ .‬לא שאני יכול להעיד על מהימנותו של‬ ‫נרגשות יותר‪.‬‬ ‫הסיפור הזה‪ ,‬אבל המוסר‪-‬השכל שבו יביא לנו תועלת‪.‬‬ ‫לכן דוד המלך דיבר אל עצמו כל הזמן‪ .‬מי שילמד את‬ ‫פעם ראה רבי לוי יצחק זצ"ל אור מרחוק‪ .‬האור הזה ריחף‬ ‫ספר תהילים יראה כמה וכמה פעמים כיצד דוד דיבר אל‬ ‫על פני אזור מסוים‪ ,‬מעל בתים מסוימים‪ .‬הוא הלך בעקבות‬ ‫עצמו‪ ,‬כיצד עודד את עצמו‪ .‬בדורנו לא עושים כך ‪ -‬כי‬ ‫האור‪ ,‬וכשהגיע אליו ראה שטיבל קטן ופשוט‪.‬‬ ‫‪ .6‬תורת אביגדור ‪ -‬תשפ"ז | פר ש ת לך לך ‪ ” .‬אי ש לפי מהללו"‬ ‫בדרכי דוד‬ ‫אנשים לא מבינים כמה זה דבר יקר‪-‬ערך ‪ -‬אבל אנשים‬ ‫גדולים נהגו כך מאז ומעולם‪.‬‬ ‫כמו יהודי שיושב בחתונה‪ ,‬ומתחיל לדבר על הסוגיא‬ ‫שבה הוא אוחז‪ .‬הוא מתלהב! "בוא תשמע פשט נפלא‪ ,‬מה‬ ‫החפץ חיים‬ ‫שרש ” י אומר! ” או שהוא מדבר על ה׳‪" .‬ברוך ה׳‪ ,‬כולנו בריאים‬ ‫החפץ חיים היה ידוע כמי שדיבר אל עצמו‪ .‬בעליית הגג‬ ‫ושלמים! כולנו חיים! ” והוא מתלהב‪" .‬הודו לה׳ שאיש מבין‬ ‫של ישיבת ראדין היתה גומחה קטנה שבה נוהג היה החפץ‬ ‫יושבי השולחן הזה אינו נכה! למעשה‪ ,‬היינו צריכים לומר‬ ‫חיים להסתגר ולנהל שיחות עם עצמו‪ .‬והיה תלמיד צעיר‬ ‫על זה הלל”‪.‬‬ ‫ונועז שמפעם לפעם היה עומד מחוץ לדלת ומקשיב לחפץ‬ ‫האם הם מקשיבים לך? אולי לא‪ .‬האם שאר המלכים‬ ‫חיים מדבר לעצמו‪ .‬וככה זה היה נשמע‪" :‬ישראל מאיר‪ ,‬למי‬ ‫הקשיבו לדוד המלך? האם היה אכפת להם? זה לא משנה‪,‬‬ ‫אתה חושב את עצמך?” ולפעמים זה היה כך‪" :‬ישראל מאיר‪,‬‬ ‫כי דוד דאג בראש ובראשונה לדוד בעצמו‪ .‬ולכן הוא דאג‬ ‫מדוע אינך מכיר טובה על כל הדברים הגדולים שהריבונו‬ ‫להתלהב ממה שחשוב‪ ,‬כי ” איש לפי מהללו" ‪ -‬ככל שאדם‬ ‫של עולם עזר לך להשיג בחייך? ” או‪" :‬ישראל מאיר‪ ,‬ככה‬ ‫מרבה להתרגש מהדברים הנכונים‪ ,‬כך הוא קונה שלמות‬ ‫מתנהג יהודי טוב?”‬ ‫גדולה יותר בנפשו‪.‬‬ ‫וכך נהג דוד המלך כאשר ביקש להתעלות בעבודה זו‬ ‫של ” אי ש לפי מהללו"‪ .‬הוא לא משך בכתפיו ואמר‪" :‬נו‪ ,‬מה‬ ‫עידוד‪-‬עצ מי‬ ‫הערך של דיבורים בעלמא שאינם מלווים במעשים”‪ .‬לא!‬ ‫יש לנו אפוא דרך עבודה‪ .‬קל יותר ליישם את הדברים‪,‬‬ ‫הוא הפשיל שרוולים והתחיל לדבר‪ .‬הוא אמר‪ ” :‬הללי נפשי"‬ ‫כאשר אומרים אותם‪ .‬על האדם לעודד את עצמו להתלהב‪.‬‬ ‫‪" -‬נפש‪ ,‬אני מדבר אליך כעת‪ .‬אל תהיי אפתית‪ .‬אני רוצה‬ ‫עליו לדבר על ה׳ כל חייו ‪ -‬אנשים אחרים לא יקשיבו לך‪ ,‬אז‬ ‫שתתלהבי‪ .‬וממה? ממה עליך להתלהב בעולם הזה? ׳את‬ ‫דבר לעצמך! עלינו לדבר‪ ,‬כמה שיותר‪ ,‬על הקב”ה ועל כל‬ ‫ה׳׳ ‪ -‬רק מה׳! ”‬ ‫מה שקשור אליו‪ ,‬בהתלהבות‪ .‬זה ישנה אותנו כפי מהללנו‪.‬‬ ‫ואם תשאלו‪ ” :‬זהו?! אסור להתלהב משום דבר אחר?"‬ ‫נסה זאת‪ .‬כשאתה נמצא לבד באיזה מקום‪ ,‬או כשאתה‬ ‫על כך עונה דוד המלך‪" :‬בהחלט זהו‪ .‬הללוי‪-‬ה! צאו‬ ‫עומד מתחת לפסי הרכבת‪ ,‬והרכבת עוברת מעל לראשך‬ ‫מכליכם מהתלהבות מה׳! ” יש בזה כל כך הרבה! צאו‬ ‫בקול רעש גדול‪ ,‬ואף אחד אינו יכול לשמוע‪ ,‬אם אתה רוצה‬ ‫מהכלים מתורתו! מסכת זבחים! מסכת מנחות! הוי הוי!‬ ‫כעת להתלהב‪ ,‬התלהב מכך שהקב”ה העניק לך בריאות‬ ‫מצוות! נפלאות הבורא! צדיקים! תלמידי חכמים! עם‬ ‫איתנה‪ ” .‬ברוך אתה ה׳ שבני מעי פועלים כראוי!" אה! איזו‬ ‫ישראל! כל זה נכלל‪.‬‬ ‫שמחה! המעיים פועלים!‬ ‫אתה שמח כי יש לך שתי כליות בריאות‪ .‬אי אי אי! אפשר‬ ‫נושאי השיחה של דוד המלך‬ ‫לרקוד ולשיר על דבר כזה‪ .‬תרקוד שהפסולת מופרשת‬ ‫זה נראה לכם קיצוני? ” לא אכפת לי"‪ ,‬אמר דוד המלך‪.‬‬ ‫מגופך באופן טבעי‪ ,‬ולא על ידי חור בדופן‪ .‬אה‪ ,‬ברוך הי!‬ ‫"אני לא מתבייש‪ .‬׳!אדברה בעדיתיף נגד מלכים ולא אבוש ‘‬ ‫אתה כל כך שמח‪ .‬אתה אדם שפוי‪ .‬אתה כל כך שמח שאינך‬ ‫(תהילים קיט‪ ,‬מו) ‪ -‬גם בנוכחותם של מלכים‪ ,‬אני מדבר רק‬ ‫מאושפז במוסד לחולי נפש‪ .‬הוי הוי! ברוך אתה החונן לאדם‬ ‫על מצוות ה׳! ”‬ ‫דעת! אנשים רבים מחמיצים את שמחת החיים משום‬ ‫נסו לדמיין ועידה של מלכים; דוד יושב שם בוועידה‪,‬‬ ‫שאינם שפויים‪.‬‬ ‫וכל מלך מדבר בהתלהבות על הנושאים היקרים לליבו‪.‬‬ ‫ואילו‬ ‫אדירת‪-‬ממדים‪.‬‬ ‫אורוות‪ -‬סוסים‬ ‫למלך פלוני יש‬ ‫אין קיצורי דרך‬ ‫חבירו‪ ,‬כל מעייניו נתונים לצבאו האדיר‪ .‬הוא כל כך אוהב‬ ‫יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא ‪ -‬כל מה שנאמר עד כה‬ ‫לדבר על החטיבות השונות‪ ,‬על הג