קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — לך לך (2026-10-19)

קו ב ץ ג ליונו ת
%
פרשת לך לך
ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור
ל או ר ם ו לו
לאור קריאתו הטהורה והברורה של
רבנו מרן ראש הישיבה
הגרי"ג אדלשטיין זצוק״ל
לא להתעדכן כלל בענייני הבחירות
במוצאי בחירות
ולהקדיש את השעות הללו
לזכויות לימוד התורה הקדושה.
תתקיים מסגרת לימוד אי"ה במוצאי י1ם הבחירות
בין השעות , 23:00-21:00
( מ תוכ ם שעה וחצי ב ת עני ת דיבור)
מתוך החלטה נחושה ש"טוב לי תורת פיך"
■//
ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת | להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ k .g ily o n o t @ g m a il.c o m | 053-3145900
^ ל ע"נ ג או ל ה ב ת ב לו ד ע" ה תנ צ ב״ ה לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל ■־*-
1
מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי
לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע,
ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי,
ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'
מנוי
עבור הקובץ הגדול )(A4 עבור הקובץ הרגי ל
בלבד 6 0 0 2 5 0בל־,
(ניתן לחלק עד 10תשלומים) (ניתן לחלק עד 10תשלומים)
בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ
(אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)
■תקופת המנוי
מפרשת ברא שית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)
בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ גליונות׳
k.gilyonot@gmail.com | 053-3145900
ההגרלה תתקיים אי״ה שבוע הבא
כלל הזוכים בהגרלות האחרונות יקבלו טלפון —
לתאום קבלת הפרס בהקדם
״ כ ו ש נ ת יו ס ף י ע ק ב ״
לתשלום על הקובץ ולתרומות
במכשירי האשראי שבבתי הכנס ת לימוד פרקי משניות
יש לבחור בלחצן קופות נוספות,
לעילוי נשמתו של הרב ר יוסף יעקב ב׳׳ו
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונו ת
אויה לייב גולדשטוף זצ״ל
או דרך הטלפון נדרים פלוס כל פוק משניות מזכה בכוטיס הגולה המבצע
במסי 03-7630585שלוחה 48 6 מיועו לבנים ובנות ולכל הגילאים יש לעוכן
(במכשיוי האשואי שבביהכנ׳׳ס או במייל
קהילות
מעוכת ׳׳קובץ גליונות׳׳) על הלימוו מוי שבוע
במס' 073-2757000שלוחה 4311
החל מצאת השבת ועו ליום ואשון בצהוים
או בהעברה בנקאית
בנק מרכנתיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262 8חכים יקבלו כרטיס
ע"ש קובץ גליונו ת נטען לקנית ספרים ס־עיספו .S k
בסר 40עו״ח כל אחד w
להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר
ניתן לפנות למס' 0 5 3 - 3 1 4 5 9 0 0
מיילk.gilyonot@gmail.com :
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני בר ק
גיליון מס׳ 659פרשת לך לך ץ
תשפ"ז שנה חמש ע שרה
מדור זה נכתב לעילוי נשמת
אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב ישעיהו
ויסברג זצ"ל
ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פסח יעקב אנגל
זצ"ל תנצב"ה
fC׳
*בעלי אסופות -עניני נישואין *
ואביונים ,ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג״ע ע׳׳ש, לרגל שמחת נישואי בת ידידינו החשוב הגר״ש ויסברג שליט׳׳א f i
שבאים בכל סעודת מצוה ,ועי׳ במג׳׳א סי׳ רכ׳׳ה סק׳׳ד בשם ילקוט עב״ג החתן רבי משה שטרנפלד שליט״א ט"ו מרחשון תשפ״ו
חדש סי׳ כ"ט דשמחת בר מצוה הוא כיום שנכנס לחופה). שיזכו לבנות בית נאמן בישראל ולראות דורות ישרים מבורכים :
ללכת לקברי אבות לפני חתונת הצאצאים ממתי להתפלל על זיוג טוב
נשאל רבינו זצ״ל ,האם היו הולכים לקברי אבות ביום החתונה, נשאל רבינו זצ׳׳ל ,ממתי צריכים ההורים להתחיל להתפלל על
והשיב ,אצלינו לא נהגו כן( ,דרך שיחה ח"א עמוד קנ״ב ,ובשי״ח צאצאיהם שיזכו להשיא אותם בשעטו״מ בשידוך טוב עבור כל
שידוך סי׳ רנ׳׳ז כ׳ רבינו שבשמחות אצלו ואצל אביו הקה׳׳י לא אחד ,והשיב ,משנולדו( ,שי״ח שידוך אות מ׳׳ט) ,ונשאל ,ממתי
הלכו להתפלל קודם בקברי קרובים ולהזמינם ,ובשו״ת שיח בחור צריך להתחיל להתפלל על שידוך ,והשיב ,מבר מצוה עי'
ליצחק סי׳ רל׳׳ה נשאל רבינו ,האם יש ענין שחתן יתום ילך לפני קידושין (כ"ט ע"ב) שבן י"ג יכול לקדש ,ונשאל ,אם בחור צריך
החתונה לבית הקברות להזמין את הוריו שנפטרו ,והשיב ,מי להתחיל להתפלל מגיל בר מצוה על שידוך ממתי לפי״ז צריכה
שעושה כך שיעשה ,ובקו׳ תא שמע ח" ו עמודים מ"ה מ"ו בסוף קו׳ בחורה להתפלל ,האם מגיל בת מצוה או אפילו קודם לכן ,והשיב,
ברין רחמנא הביא מרבינו ,שזה מנהג חסידים ואצלנו לא נהגו כן, מבת י"ב ,ונשאל רבינו באבות (פ׳׳ה מכ׳׳ה) מבואר שבן שמונה
ואמר דמגיעים כל הדורות שעוד הספיקו להכיר את בעל השמחה עשרה לחופה היינו שמגיל זה צריך להשתדל להיכנס לחופה כמו
בעולם הזה ,ובדרך שיחה מובא שאמר רבינו שלא כתוב האם כל הזמנים שנזכרו שם במשנה בן חמש שנים למקרא בן עשר
באים ההורים דוקא או גם הסבים והסבתות ונשאר בצ"ע ,ועי׳ למשנה וא"כ לפי דברי רבינו יוצא שחמש שנים צריך בחור
בשו"ת משנה הלכות ח"ה סי׳ רמ"ז שכתב בעניין מה שנהגו היום להתפלל למצוא שידוך טוב ,והשיב ,נכון( ,מה טובו אהליך יעקב
להזמין את ההורים מג"ע לחופה אנו מאמינים בני מאמינים שהם כ׳׳ד עמוד ג' ,וע׳׳ש עמוד ה' ,ששאל מרבינו ,ע"י איזה דבר אפשר
יזכו לבוא לשמוח עם בניהם ע"ש ,ועי׳ ידון משה ד׳ סי׳ ל׳׳ג עמוד לזכות לדורות ישרים מבורכים בלי שום פסול ח"ו ,והשיב רבינו
קל׳׳ג מש׳׳כ רבינו מהזה׳׳ק פ׳ פנחס רי׳׳ט ב׳ והאריך שם בזה ,ועי׳ ע׳׳י תפלה ,וע׳׳ש עמוד י׳׳ב ששאל מי שיש לו חמש בנות בערך
שם סי׳ ל׳׳ד ששאל מרבינו ,מי יורד האם רק ההורים או גם כמה פחות מגיל בת מצוה האם צריך כבר לעשות השתדלות איך להשיג
דורות קודם ,והשיב ,ההורים יורדים לא ידוע לי שיורדים גם פרנסה שיוכל אח״ב בעתו ובזמנו לחתן אותם בקלות ולא יפול על
מדורות קודם ,ובגליון מים חיים גליון שט׳׳ז שאל מרבינו זצ"ל, הצבור ,והשיב רבינו ,להתפלל) .וכתב רבינו דאע׳׳פ שכבר נגזק בת
כשיתום או יתומה מתחתנים נהוג שהולכים לקבר של ההורים פלוני לפלוני קודם יצירת הולד כדאי׳ בסוטה (ב׳ א׳) מ׳׳מ התפילה
להזמין אותם לחתונה האם אפשר ללכת ולהזמינם לחתונה כאשר מועילה שיזדמן מהר( ,שי׳׳ך שידוך אות ל״ ו וע׳׳ש אות נ׳׳ב שבגמ׳
הבן עדיין בתוך השנה הראשונה של הפטירה ,והשיב ,כיון שהוא כתוב קשה לזווגן ,לכן יתפלל שזה יהיה מהר) וראוי להתפלל על
תוך שנה ראשונה לא ילך להזמינם מכיון שנוהגים לא לבקר קבר זה באלקי נצור לפני יהיו לרצון( ,שם אות מ׳׳ז וע׳׳ש אות מ"ח
בשנה הראשונה). שיבקש בפה ולא במחשבה).
חתן וכלה שומרין זה לזה מקור שהאבות מג׳׳ע באים לשמחות
במש׳׳כ הרמ׳׳א (אהע׳׳ז סי׳ ס׳׳ד ס׳׳א) שלא ילך החתן יחידי ,הביא אמר רבינו זצ״ל שהמקור שבאים האבות מעולם האמת לנישואי
רבינו זצ"ל בשם מרן החזו"א זצ"ל שהשומר צריך שיהיה סמוך בד׳ צאצאיהם הוא בזה״ק פ׳ פנחס ע׳׳ש (ח׳׳ג רי׳׳ט ב׳) ואמר לי רבינו
אמות של החתן והכלה ,והחתן והכלה עצמן משמרין זה את זה, זצ״ל שיש מקור בדרשות ר"י אבן שועיב תלמיד הרשב״א על
ומהני שומר אפי׳ כשאינו מכוין לשם שמירה( ,קונטרס הזכרונות הפסוק בפ׳ חיי שרה (פכ׳׳ד ס׳׳ז) ויביאה אהלה שרה אמו שכתב
סי׳ ל׳׳ט אות כ׳׳ט) .וכן ב׳ חתנים משמרין זה את זה( ,תורת חיים ממדרש ששרה באה באהל לראות שמחת בנה ,ונשאל רבינו זצ״ל,
נישואין בסוה׳׳ס אות קס׳׳ב דכל א׳ נעשה שומר לחבירו). האם באים האבות מדורות קודמים מג׳׳ע ,לשמחת בר מצות של
צאצאיהם ,והשיב רבינו זצ״ל ,כתוב רק בנישואין( ,עזרת אליעזר
שמירת קטן מי שאינו שומר תו"מ ויחידי בביתם עמוד ל׳׳ט וכונת רבינו דבחז״ל לא מצינו רק בנישואין ,ועי׳ בדרך
לענין קטן השיב רבינו זצ"ל דג׳׳כ יכול לשמור (לענין מזיקין מצינו שיחה ח׳׳א פ׳ ויצא עמוד קנ׳׳ב מדברי הר׳׳י אבן שועיב ושם אין
דתינוק בן יומו שמור מן המזיקין עי׳ שבת קנ׳׳א ב׳ ולענין כבוד עי מקור רק לנישואין ,אמנם עי׳ בס׳ יסושה׳׳ע שעה׳׳כ פט׳׳ו ובן יכבד
בתמיד כ׳׳ו א׳ בשמירה של כבוד ע׳׳י הרובים) ,ומי שאינו שומר אב ואם בזה ,בבואם מג״ע לראות את פניו על ראש שמחתו ,כגון
מצות לא מהני( ,מה טובו אהליך יעקב ח"ה עמוד ש׳׳ל וע׳׳ש שגוי בסעודת ברית מילה לבנו ,או סעודת בר מצוה ,וכיוצא איזה שמחה
עדיף משאינו שומר תו"מ בזה) .והשיב רבינו ,בבית מותר לחתן או של מצוה ,באים אביו ואמו מג״ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו.
לכלה להשאר יחידי וא"צ שומר( ,תורת חיים נישואין פי׳׳א סי׳׳ב). ובתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב״ה יתברך שמו
ויתעלה ,דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים
■',r
^ ניתן לתרום גם במכ שירי ״ ק הילות “ רנ ד רי ם פלוס “ בבתי הכנסת, ^
עורך :יצחק גולדשטוף
יש ללחוץ על לחצן ׳ קו פו ת נוספות' ובחיפוש ’ דברי שי״ ח /או בטלפון:
ליצירתק שרig o 5 3 3 1 4 5 9 0 0 @ g m a il. c 0 m S3 : נדרים פלוס 03-7630585שלו ח ה1584 -
f tרבי יהודה הנ שיא 52בני ברק 053-3145900 1 !. קהילות 073-2757000שלו ח ה 1 0 -ג 4 <
TH
מי ראוי בזה״ז לישא בת כהן ללוות החתן לתפילה ולמצוה
שאלתי לרבינו זצ״ל בענין זיוג עם בת כהן שמצינו בגמ' פסחים אמר לי רבינו זצ״ל שהורה לו מרן החזו״א בהיותו חתן שיכול
(מ''ט א') בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה .ולאידך גיסא אמרו ללכת יחידי לדבר מצוה כתפילה או טבילה ,ואף בחזירתו ,שלוחי
הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן ,כל שכן שתורה וכהונה מצוה אין ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן( ,עי' בקונטרס
מעשרתן ואמרו בגמ' לא קשיא הא בתלמיד חכם ,הא בעם הארץ. הזכרונות שם ,והיינו לטעם הגמ' ברכות נ''ד ב' שצריך שמירה מן
רבי יהושע נסיב כהנתא ,חלש .אמר לא ניחא ליה לאהרן דאדבק המזיקין ,ולטעם שאינו הולך יחידי כי דומה למלך כדאי' בפדר״א
בזרעיה ,דהוי ליה חתנא כי אנא .אמר רב פפא אי לא נסיבנא פט''ז אמר דכאן יכול למחול על כבודו דל׳ש כאן הטעם שאמרו
כהנתא לא איעתרי .אמר רב כהנא אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי. בקידושין ל''ג ב' שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ,ובקובץ
ואמר לי רבינו דמי שחושב להמשיך ללמוד אחרי החתונה אי״צ מה טובו אהליך יעקב קובץ י׳ עמוד ק''י הביא מרבינו שבליל
לחשוש( ,ובקובץ מה טובו אהליך יעקב כ''ד עמוד י''ד הביא מרבינו שימורים לא צריך החתן שמירה).
דצריך לשבת וללמוד ,וחידש שם דגם בבת לוי שהיא מזרע אהרן בן י״ח לחופה
יש קפידא זו) ,והביא שכשנשאל מרן החזו״א זצ״ל בזה השיב ,זה אמר רבינו זצ"ל דברמב״ם כתוב בן י''ז לחופה ,ובמשנה אבות (פ''ה
הירא מדינא דגמ׳ ראוי לידבק בזרעו של אהרן עכ''ל (קונטרס מכ''א) 'כ בן י''ח לחופה ,אמנם הביא שטעמו דנותנים לבתולה
הזכרונות סי' ל׳׳ט ס׳׳ו וכ׳׳ה בקובץ אגרות ח׳׳ג סי' קנ׳׳ה ובשערי יב''ח ,וימתין יב''ח עד כניסה לחופה( ,עי' נחל איתן סי' י״ ד ס״ג
ציון ח׳׳ב עמוד שס׳׳ג ציין רבינו לפת״ש אהע׳׳ז סי׳ ב׳ סק׳׳ט סק״ו וקונטרס הזכרונות סי׳ ל״ט אות א') .ואמר רבינו שמרן
מהחות יאיר שאין שכיח היום גדר ע׳׳ה שנוהג בו דין זה ,ומרן החזו״א זצ״ל רצה שישמע שידוך בהיותו בן י''ז והחזו״א עצמו
הגראי״ל שטינמן זצ״ל אמר לי שהרוגטשובער חשש ע׳׳ע ואמר אני נפגש לצורך נישואין בן י''ז שנה אלא שלא בא לידי גמר ,ואמר
לא עדיף מרב כהנא ,ואמר שהרב מבריסק ענה לא ששאל על זה שמייעץ כן בזמנינו שיש כוללים שיכולים להמשיך ללמוד גם אחרי
יש יותר חזקה שאתה ת״ח משהיא בת כהן שהאידנא זה רק כהני החתונה .ועי' בדעת נוטה פ' בראשית (אות קכ״א) שנשאל רבינו
חזקה ,ועי' פניני רבנו הקה׳׳י ח׳׳ב עמוד י׳׳ב שהיודע גמרא עם מאי שנא מצוות פו״ר משאר מצות שאינו רק בגיל י״ח ,והשיב לפי
תוס' אינו בגדר ע׳׳ה לענין זה) .ונשאל רבינו מה גדר ת״ח בזמנינו שאינו ראוי.
לענין זה ,והשיב ,א .מי שתורתו אומנותו .ב .כל שיודע לענות( .מה הנושא אשה יבדוק באחיה
טובו אהליך יעקב כ׳׳ד עמוד י׳׳ג וע׳׳ש דאפי' אם מתמיד כל ימי אמר רבינו זצ״ל שנשאל מרן החזו״א בענין הנושא אשה יבדוק
השבוע וביום ו' או בבין הזמנים נח כיון שיודע ללמוד סגי אמנם באחיה ,והשיב ,שאם לומדת בבית יעקב סגי (ועי' ארחות רבינו
אם מזלזל בתפילה לא טוב ,ואם לא היה בר הכי ורוצים שיעלה ח''א עמוד רס''ה) ,וגם סגי ברוב אחים .ובס' שי״ח שידוך (עמוד
זיוגם יפה ישב וילמד בהתמדהאחרי החתונה). תנ״ט) כתב רבינו ,דאם יש אח א' טוב זה מציל ,וכ' שיבדוק באחיה
כמה להפגש ומניעת פגישות סמוך לחתונה היינו שראוי לבדוק בענין של מידות טובות משום שזה עובר
בס' ארחות רבינו (ח׳׳ד עמוד רמ״ד) מובא שאמר מרן הקה׳׳י זצ״ל, בתורשה ,ואם אין אחים אי״צ לבדוק באחיות ,ובמשפחה מאומצת
שמרן החזו״א זצוק״ל הי' אומר שיפגשו החתן והכלה כדי שילמדו הבדיקה היא באחים האמיתיים ,ונשאל רבינו זצ״ל למה יצחק נשא
להכיר זא״ז ולא יהיו בנשואיהם כזרים וכן ליישב החילוקי דעות לרבקה שהיתה אחות לבן ולא בדק באחיה ,והשיב שבדיקה צריך
אם יש כאלה ,ומ'׳מ אמר שהרבה לא יפגשו ומספיק פעם אחת רק בספק וכאן ידע שהיא צדיקת ,ואין הולכיןן אחר הרוב כשידעים
בחודש שדי בזה וגם אפשר בפחות מזה ,סיפר רבינו זצ״ל ,שגיסו שאינו כן( ,דעת נוטה פ' חיי שרה אות קס''ח ,ובקובץ מה טובו
הגר״ש ברום זצ״ל בהיותו חתן בא לבקרם ואז גרו עם מרן החזו״א אהליך יעקב קובץ י''ב עמוד כ''א הביא ממרן הגרי''ז שאמר
זצוק״ל בדירתו ברח' חזו״א ולא היו עדיין כל הבתים בסביבה פרט דהעיקר לבדוק בה ,וע''ש קובץ ט״ו עמוד ר''ז שהובא מרבינו
לבית אחד של הרב קרלנשטיין אמנם ביתו של מרן החזו״א הי' דהנושא אשה יבדוק באחיה אינו חיוב רק עצה טובה ולכן השמיט
האחרון והקיצוני והדרך לביה״ק היתה קצת סלולה ובלי מאור כלל זה הרמב״ם ,וע''ש קובץ כ''ד י''א שסגי באח א' טוב ,ואם אין אחים
רק חושך ושאל ר״ש את מרן אם יכול לטייל בשעה אחת עשרה אי״צ בדיקה) ,ומה שאמר אליעזר אם לאו אפנה על ימין או על
בלילה בערך עם כלתו לבד בדרך לבית הקברות הלא זה מחוץ לעיר שמאל ופירש״י בנות עשו וישמעאל ולמה לא יקח מבני שם ועבר
וענה לו מרן שמותר ואין כאן כל חשש של יחוד משום שלעיתים שהם בת ת״ח ,כתב רבינו ,דקודם מ״ת לא היה שייך זה( ,דעת נוטה
היו מסתובבים שם קצת אנשים והי' ר״ש מהסס ואמר לו מרן אם שם אות ר''ז),
הנך מהסס ורוצה להחמיר ילך אחריכם מרחוק ררבינו זצ״ל והלך בת פלוני לפלוני דכ' מה' יצא הדבר
אחריהם. באור שמח הל' ע''ז (פ''ה ה''ח) תמה על מש'''כ בהג''מ בשם הר''א
ומובא שם ממרן הקה׳׳י זצ״ל שטוב שלא יפגשו החתן והכלה כמה ממיץ שכתב בס' יראים (סי' רמ״א) ,על הרמב''ם הלכות ע''ז (שם)
שיותר מוקדם לפני החתונה ,ומביא מהפוסקים שימנעו עכ'׳פ שאסור להתנבאות מה שלא נאמר לו ,הילכך יזהר אדם שלא לומר
שבועיים לפני החתונה ,ועי׳׳ז יהיו להם חיים מאושרים אחר אפילו דרך חוכא הקב''ה אמר לי כך ,דה''ז בכלל מתנבא מה שלא
החתונה ,ועי׳ בהגהות הרמ״א על המרדכי מסכת כתובות פרק נאמר לו כתב ולפי שראיתי בני אדם אומרים כן ואין מרגישים
בתולה נשאת (רמז קכ״ט) שיש לחוש פן יבואו לידי שנאה מחמת שיש עון בדבר כתבתיו עכ''ל ,וכן הביא המהרש״ל בהגהותיו על
שרואין זה את זה תדיר כדאיתא בבראשית רבה בפרשת ויפל ה' הסמ''ג (ל''ת ל״ה) והוסיף ע''ז וגם אני הגבר ראיתי המכשילה
תרדמה .ובספר כלבו (סימן ע״ה) כתב הר״מ זכר ונקבה שנתארסו הזאת על כן כתבתיה פה ,ובאור שמח (שם) כתב להקשות מקרא
יחד אסור לדור יחד בבית שיש לחוש שמא יבאו לידי שנאה מחמת דפ' חיי שרה (פכ''ד נ''ה) שאמרו ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר
שרואין זה את זה תדיר ,וכ״כ האגודה (כתובות פ״א ס״ז) ונמצא ה' ,וכתב ואולי אין למידין מקודם מתן תורה יעוין ירושלמי סוף
בשם גדולים שאפילו שידוכין לבד בלא אירוסין אין טוב להיות מו''ק ,ובאמת הרי דינים הרבה למדו מפ׳ אליעזר כמו נותנים
יחד בבית אחד ולא משום איסור ,אך שיקוצו זה בזה וכן משמע לבתולה יב''ח וברכת אירוסין ,ועי' מש''כ בס' נתחדשה הלכה שם,
במדרש עי' ב״ר (פי״ז סי' י״א) ובמהרי״ל דיסקין עה״ת פ׳ ויצא ורבינו זצ״ל כתב בדעת נוטה פ' חיי שרה (אות רט''ו) כ' דיצא מה'
(פכ׳׳ט כ') כתב דהא נעשים שונאים זה לזה משום דמכירים את שהרי נגזר בת פלוני לפלוני כדאי' בסוטה (ב' א') ומו''ק (י''ח ב'),
החסרונות זה בזה וכאשר יעיד החוש על זה .ובאפריון לשלמה וכעי''ז כ' באב''ע והעמק דבר שם .ובס' למכסה עתיק פ' חיי שרה
(עמוד ל׳ט) מובא מרבינו זצ״ל שהיום נוהגים להמנע עשרה ימים, שם כתב ,כאשר דבר ה׳ כמש''כ רש''י וירא (פכ''ב כ' ד''ה אחר) ■
ובס' משיבת נפש (נישואין סי' ס׳׳א) השיב רבינו זצ״ל אין ידוע לי מב''ר (פנ''ז סי' ג') בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר
רק שבוע ,ומובא שם מחתן רבינו שהורה רבינו שלדבר בטלפון אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים ,היה לי להשיאו אשה
אין קפידא. מבנות ענר אשכול וממרא ,בשרו הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה
בת זוגו.
ץ ־ ניתן לתרום גם במכ שירי ״קהילו ת “ ו״נדרי ם פלוס" בבתי הכנסת,
ליצירת קשרig o 5 3 3 1 4 5 9 0 0 @ g m a il. c 0 m ® :
יש ללחוץ על לחצן'קופות נוספות' ובחיפוש ’דברי שיי־ח; או בטלפון:
f tרבי יהודה הנ שיא 52בני ברק
נדרים פלוס 03-7630585ש לו ח ה1586 -
i 053-3145900 ^ 077-2092005 ______________ סהילזת 073-2757000שלו ח ה______________ 4310 -
ן\'
״דבריהם הם זכרונם״ _a
לעילוי נשמת מרן רבינו בס״ד
ירחמיאל גרשון ב׳׳ר צבי יהודה
זללה׳׳ה
דרכי ה חיזוק
ארבעה צ רי כי ם חיזוק (ברכות לב - ):שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)
( 785 משיחות רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדלשטיין זללה״ה • לך לך תשס״ז
חדשים לזה ,שיש לו מידות טובות יותר ,ולכן זוכה למחילת עוונות ,כי הוא ואגדלה שמך -וכי אברהם רצה פרסום?
נעשה כמו אדם חדש ואינו שייך למה שהיה קודם.
*בפרשת השבוע ןואגענעוך ליגיוי גדול ואברכך ואגףלה שמך ,פירש רש״י לך
וגם העולה לגדולה הרי זה מן השמים כמו שאמרו (ב״ב צא ,ב) אפילו ריש
לך להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים ועוד
גרגותא משמיא מוקמי ליה ,ומי שנתעטר בסמיכת חכמים לדון בדיני
שאודיע טבעך בעולם ,ע״כ .ומבואר כי 'ואעשך לגוי גדול' היינו שתזכה
קנסות ,הרי קיבל בזה כוח הנהגה על אחרים ,שיכול לזכות או לחייב,
לבנים' ,ואגדלה שמך' היינו שאודיע טבעך ותתפרסם בעולם.
וצריך לזה סייעתא דשמיא גדולה מאד לעמוד בניסיונות ,שיצרו גדול
מחברו ,וכמאמרם (סוכה נב ,א) כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו ,ולכן עם ולכאורה למה צריך פרסום ,וכי אברהם אבינו רצה פרסום וכבוד ,הרי
הגדולה נותנים לו מן השמים כוחות חדשים להתגבר על היצר ,ואמנם יש לו אמרו (סנהדרין יד ,א) אמר רבי אלעזר לעולם הוי קבל וקיים ,היינו שכדאי
יצר הרע חדש יותר גדול ,אבל היצר הרע הישן כבר איננו ,ולכן מוחלין לאדם להיות נסתר ('קבל' -באפילה) שלא יכירו אותו ולא יידעו את
עוונותיו ,מפני שכבר אינו שייך לכל העוונות שהיו קודם. חשיבותו ,ואז הוא יהיה קיים ,אבל אם יתפרסם יש חשש קנאה ועין הרע,
והפרסום מזיק מאד ,לכן עדיף להיות נסתר בלא פרסום.
הגדולה כדי להוסיף זכויות והשפעה
העולה לגדולה זוכה למחילת עוונות
ונמצא כי העולה לגדולה יכול להוסיף הרבה זכויות שלא היו לו קודם,
על ידי הכוחות החדשים שקיבל מן השמים ,וכלשון המאירי 'התחדשות אמנם בהמשך הגמרא שם מובא על רבי זירא שרצו לתת לו סמיכה,
הנהגותיו ועילוי מידותיו' ,ולכן כששמע מזה רבי זירא המציא את עצמו שיהיה סמוך ויוכל לדון דיני קנסות ,ובתחילה הוא התחבא ולא רצה
שיוכלו לסומכו ויזכה לכל אותן המעלות. להיסמך ,מפני ששמע את דברי רבי אלעזר שאמר הוי קבל וקיים ,אבל אחר
כך שמע עוד מימרא של רבי אלעזר ,שאמר ״אין אדם עולה לגדולה אלא
ויש לבאר גם באברהם אבינו ,שהשפיע השפעה גדולה ,כמו שכתוב (להלן
אם כן מוחלין לו על כל עוונותיו״ ,מי שעולה לגדולה זוכה למחילת עוונות,
יב ,ה) ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ ופירש רש״י שאברהם מגייר את
ואם כן זה כדאי ,לזכות למחילת עוונות ,ומאז הוא הפסיק להתחבא,
האנשים ופו' ,ולכך אמר לו הקב״ה ואגדלה שמך שאודיע טבעך 'בעולם',
והמציא את עצמו שיוכלו לסומכו .ולא 'ביקש' סמיכה ,אבל 'המציא' את
שעל ידי זה תוכל להשפיע לא רק בחרן [את הנפש אשר עשו 'בחרן'] אלא עצמו לזה ,שלא יצטרכו עוד לחפש אחריו ,ויוכלו למצוא אותו ולסומכו,
בכל העולם תזכה יותר להשפיע ולזכות את הרבים. ולמרות הפרסום זה כדאי ,מפני שיזכה בזה למחילת עוונות.
ובאמת אברהם אבינו הציל את כל הדור והחזיר בתשובה ,על ידי שהיה ויש להתבונן בטעם הדבר ,מדוע העולה לגדולה זוכה למחילת עוונות ,וכי
מפורסם בכל העולם כמו שכתוב (להלן כג ,ו) נשיא אלוקים אתה בתוכנו, שייך לזכות למחילת עוונות בלי תשובה ,ובאמת מצינו עוד במדרש (מדרש
וזהו שאמר לו הקב״ה שאודיע טבעך בעולם' ,טבעך' היינו מה שאתה שמואל פרק י״ז) שאמרו ״שלושה מוחלין להן עוונותיהם :גר שנתגייר,
באמת ,את זה תשפיע ,שכולם יהיו כמוך ,וכגון אליעזר עבד אברהם ,שנכנס והעולה לגדולה ,והנושא אשה״ ,וצריך ביאור בכל אלו ,מדוע הם זוכים
חי לגן עדן (ילקוט חיי שרה קט) ולא מת ,מי השפיע עליו וכיצד הגיע לזה? למחילת עוונות ,וכי יש מחילת עוונות בלי תשובה.
הרי אברהם אבינו השפיע עליו! ולכן זה כדאי לאברהם שיתפרסם ,שעל ידי
זה יוכל להשפיע יותר אמונה ולהרבות כבוד שמים. העולה לגדולה מקבל כוחות חדשים
אבל בשביל זה היה צריך קודם לבוא לארץ ישראל ,וכל זמן שהוא בחרן והנה על העולה לגדולה כתב המאירי בסנהדרין שם ״הוא הערה על
הוא משפיע רק בחרן ואינו יכול להשפיע יותר ,ורק כשיבוא לארץ ישראל אז התחדשות הנהגותיו ועילוי מידותיו על צד התכלית״ ,והיינו שאם אדם
אודיע טבעך 'בעולם' ותזכה להשפיע בכל העולם ולא רק בחרן. עולה לגדולה ומתמנה לתפקיד של השפעה על אחרים ,זה סימן שמן השמים
נותנים לו כוחות חדשים ' :התחדשות הנהגותיו' -היינו שהוא יכול להתנהג
בצורה חדשה' ,ועילוי מידותיו' -מידותיו מתעלות וכל הפנימיות שלו
יארצייט מרן החזון איש זללה״ה /ט״ו חשון משתפרת ומתעלה' ,על צד התכלית' -בשלמות.
שמעתי עובדא ממרן החזון איש ,שהגיע אליו אדם בעל מדרגה ולכן הוא זוכה למחילת עוונות ,כי כל מה שקודם היו לו עוונות והיה
שהיה צריך לעשות מצוות שאי אפשר לעשותן על ידי אחרים, רחוק מן הקדושה ,זהו מפני שהיצר הרע שלט עליו ,אבל עכשיו שעלה
וההלכה היא שאם אין מי שיעשה את המצוה במקומו הרי הוא מחויב לגדולה ,מן השמים נתנו לו כוחות חדשים להתגבר על היצר הרע ,וקיבל
לעשותה גם על חשבון לימוד תורה ,אבל הוא חשש מביטול התורה כוחות חדשים שלא היו לו קודם ,וזה נקרא מחילת עוונות ,שאינו שייך
שנגרם לו בזה ,ושאל על כך את מרן החזו״א. לעוונות שהיו לו קודם ,מפני שעכשיו הוא כמו אדם אחר.
ואמר לו מרן ,כשאתה עוסק בדברים טובים כאלה שאתה מחויב מחילת עוונות בחתן ובגר שנתגייר
בהם הרי אתה מתקדש יותר ,וגם התורה שלך היא תורה אחרת ,כי
ועל פי זה מובן בפשיטות גם בגר שנתגייר ,שהרי גר שנתגייר כקטן שנולד
אתה נעשה בעל מדרגה בזה ,שאתה מקיים את המצוות שאתה מחויב דמי (יבמות כב ,א) ,וקיבל קדושה ונשמה חדשה ,א אידישע נשמה ,ונתקדש
בהם מתוך אהבת הבריות ,ועושה חסד עם אהבת חסד ,ועל ידי זה אתה בקדושת ישראל ,ועכשיו בודאי שאינו שייך לחטאים שעשה קודם ,כי
מתקדש ותהיה לך יותר הצלחה בתורה ,באיכות! הגירות היא שינוי בכל הרוחניות והמעלות העליונות שלו ,ומובן שהוא אדם
ובאמת גם מרן החזו״א בעצמו ,הוצרך לבטל זמן רב מלימודו לצרכי אחר במצב שונה לגמרי ממה שהיה קודם.
הכלל והפרט ,שהיו באים אליו המון אנשים לשאול ממנו עצות ,והוא וכן הנושא אשה ,הרי אמרו (יבמות סב ,ב) אדם שאין לו אשה שרוי בלא
היה עונה ביום ובלילה ,לא היו אצלו זמני קבלה כפי שנהוג בזמנינו ,אלא תורה ,ועוד הרבה דברים שחסרה השלמות בלי אשה כמבואר בגמרא שם,
כל היום וכל הלילה היה מקבל ועונה למי שזקוק לעצה ,וכי זה נחשב
ומצינו (פדר״א פי״ב) שאדם הראשון קודם נקרא 'אדם' ,על שם היותו עפר
מן האדמה ,ולאחר שנזדווגה לו חוה נקרא 'איש' ,שהיא דרגה רוחנית יותר
ביטול תורה? והאם בגלל זה ירד ממדרגתו? בודאי שלא.
גבוהה ,כמו איש האלוקים ,והיינו מפני שהעזר כנגדו נותן שלמות נפשית,
ופעם שאלו את החזו״א ,מדוע באמת אינו קובע זמנים מסודרים, שהנשמות מתקשרות יחד ,ונעשים נשמה אחת.
שיבואו אליו בשעות מסוימות ולא בכל עת שירצו ,והשיב ואמר שהרי וכיון שבנישואין מקבל האדם שלמות נפשית ,כמו נשמה יתירה ,על ידי
יש שאלות הנוגעות לפיקוח נפש ,שהיו באים אליו בשאלות רפואיות, זה ודאי שיש לו כוחות חדשים ,וכל הניסיונות הקודמים שהיו לו ,עכשיו
והיה מכריע ונותן עצות ,וגם ידע בחכמת הרפואה ,ובודאי שעם כל זה כבר יש לו יותר כוח לעמוד בהם ,ולשלוט על היצר הרע.
שהוצרך לעסוק בצרכי הכלל ולסייע לכל הפונים אליו ,לא הפסיד כלום ונוסף לזה הרי הוא גם מקבל אחריות ,שהוא נקרא בעל הבית וצריך לזה
ממדרגתו ונשאר 'חזון איש' ,כי כשעושים מה שחייבים לעשות ,זה מידות טובות ,שבלי מידות טובות אי אפשר לנהל בית ,וההיפך ,בלי מידות
מקדש את האדם ולא מוריד מהמדרגה! טובות זה חורבן הבית! וכיון שנשא אשה בודאי קיבל מן השמים כוחות
(מתוך שיחה ,אדר תשע"ז)
מתוך שיחה בביתו ,פרשת לך לך תש׳׳ע.
לתרומות ו הנ צ חו ת 05 27 60 048 5 - A 5 2 7 6 0 0 4 8 5 @ g m a il.c o m לקבלת ה שיחות במייל
עמוד 1 ניתן לתרום בעמדות 'קהילות' ו'נדרים פלוס' לפי החיפוש 'דרכי החיזוק' (קוד (710
דברי רבינו בכנה 'האספו' שהתקיים לפני הבחירות האחרונות
גדולי הדור -חכימי דיהודאי בבית מדרשו -במקום שבו מסר את שיעורו היומי
באחת ממערכות הבחירות הגורליות בארה״ק ,בחורף תשע״ד ,התקיים ומשם הועבר לכל תפוצות ישראל
כינוס אברכים בהיכל כולל פוניבז' ,ונשא רבינו דברים כדלהלן: צריך לדעת שהמצב כעת שי ש לדאבוננו מ א חינו בני ישראל ש רו צי ם
י ש אנ שי ם ש טו עי ם ו חו ש בי ם שגדולי הדור אינ ם ב קי אי ם ו אינ ם לעקור את התרי״ג מ צוו ת ,ו לגזו ר גזי רו ת על חינוך הילדים ועל תלמידי
מביני ם במילי דעלמא ,ו כ אי לו שהם מנו ה לי ם על י די עסקנים הי שיבו ת שלא יו כ לו לעסוק בתורה ,וכן על האברכים שעוסקי ם בתורה
שמשפיעים עליהם ,ו ס בו רי ם כי גדולי הדור עצמם רק עו ס קי ם ועל תל מידות בית יעקב ו ס מינרי ם ,וג ם מאכלות א סו רו ת וגיו ר ,למנוע
בתורה בארבע א מו ת של הלכה ,ו אינ ם מ צויי ם ב ענייני העולם, גרות כהלכה ,ו עו ד אי סו רי ם ח מורי ם ,כמו מלכות יוו ן הרשעה ,להשכיחם
ו אינ ם מכירים את העולם .ובאמת זה לא דבר חדש בז מננו ,ובכל תורתך ולהעבירם מ חו קי רצונך! י ש כאלה לדאבוננו ,מ תוכנו ,מ א חינו
הדורות היו אלו המ שכילים שטענו כנגד גדולי הדור ש אינ ם בני ישראל ,ש רו צי ם לעשות חילול השם איו ם כזה.
מביני ם ו אינ ם ב קי אי ם להכריע במילי דעלמא. ו הנ ציגי ם ,נציגי י ה דו ת התורה והשבת ,ג' ,הם פועלים ו עו ס קי ם למנוע
וי דו ע על מרן הגאון רבי יצ ח ק אלחנן זצ״ל שהיה גדול הדור את כל הגזירו ת ,ו ל ע שו ת קי דו ש השם ,שי הי ה על פי התורה ,משה אמת
בהלכה וגם בהנהגה ,וכל צרכי הציבור היו מו טלי ם עליו ,ש היו ו תו ר תו אמת ,זו הי הפעילות של נציגי 'דגל ה תורה' שמצביעים בעדם,
הרבה גזי רו ת מהמלכות ,ב רו חניו ת וגם בג שמיות ,ו הי ה צריך וההצבעה של ג' היא עבורם ,וכל הצבעה של ג' זה הכרזה ' אני מא מין
לשלוח שתדלנים לפעול אצל המלכות שיבטלו את הגזירו ת ,וגם שמשה אמת ו תו ר תו אמת' .ממש קידו ש השם.
לחם כנגד המשכילים שפרצו פרצות ב חו מת הדת ,ו ר צו להחריב ומי שנמנע מלהצביע הס ושלום ...בזמן שעוסקים בקידוש השם,
את היהדות ולקלקל את החינוך ,והמ שכילי ם היו כו ת בי ם בכבוד המלך מלכי המלכים הקב״ה ,ומישהו נמנע מלהשתתף ,איזה
ו מ ש מי צי ם את הרבנים ,ופר ס מו על רבי יצ ח ק אלחנן ש אינו יו ד ע הילול השם! זלזול בכבודו של הקב״ה ,שלא אכפת לו.
ממה שנעשה בעולם ,ו אי נו בקי ב ענייני העולם ,ו כ אי לו בני הבית
י ש בסוף פרקי אבו ת :כל מה שברא הקב״ה בעולמו לא בראו אלא
שסביבו מ ש פיעים עליו מה שיאמר ומ ה שיכתוב ,וכששמע מזה
לכבודו ,כל הבריאה ,בר א תיו ,י צ ר תיו ,ע שי תיו ,כל הבריאה ,כל מה
רבי יצ חק אלחנן היה בצער גדול וכתב מכתב אוי לי שלעת ז קנ תי
שקיי ם בעולם ,זה לכבוד השם ,כמובן הוא מלך הכבוד ,הוא לא צריך את
מו צי אי ם עלי שם רע שכזה שאני מנוהל בידי א חרי ם.
הכבוד ,רק לזכות או תנו בכבוד שמים .כל הצבעה ג' זה הצבעה לכבוד
וכן היה עם מרן הגאון רבי חיי ם מבריסק זצ״ל ,שהיה לוחם השם ,זה הכרזה השם הוא האלוקים.
כנגד ההשכלה וכנגד ה ציוני ם ,ו הי ה אדם אחד מ ת ל מידיו שאמר
ו מי שנמנע מלהצביע ולא מצביע ,הוא לא משתתף בכבוד ש מים
פעם למי שהו כי רבי חיי ם הוא גאון וגדול בתורה ,אבל מילי
בשערי תשובה על הפור שי ם מדרכי צי בו ר להצביע ג' .י ש ובינו יונה
דעלמא אינ ם שיי כי ם לרבי חיי ם ,אלא זה שייך לאלו שב קיאים
שאין להם חלק לעולם הבא ,בזמן שהציבור עו ס קי ם בכבוד שמים ,וא חד
ו מ ביני ם במילי דעלמא ,והכר תי את או תו אדם שהיה צדיק ו ק דו ש
לא משתתף איתם ,אין לו הלק לעולם הבא! עו ס קי ם בכבוד שמים,
ותלמיד מובהק של רבי חיי ם ,אבל המשכילים השפיעו עליו בזה
שיחשוב כאילו רבי חיי ם אינו בקי במילי דעלמא. עו ס קי ם ב קידו ש השם ,ו הו א לא משתתף ,הוא מזלזל בכבוד השם ,זה
הילול ה שם .ו מי שכן מצבי ע ג' ,מכריז השם הוא האלוקים ,ומ שה אמת
ו מצד שני היה אחד מ ה סופרים המפורסמים שבמשכילים ששנה
ו תו ר תו אמת ,ו עו ש ה קידו ש השם.
ופירש ,איני רוצה להזכיר את שמו ב מ קו ם קדוש ,שהיה כותב
הרבה דברי בי קור ת כנגד הרבנים וכנגד גדולי התורה להשפיע וגם מי שיכול להשפיע על א חרי ם שיצ בי עו ג' ,הוא גם חייב ,שכל זה
כפירה וז לזו ל בתורה ו ב מ צוו ת ,ופעם א חת נכנס למרן הגר״ח זצ״ל, הוא כבוד שמים ,ו מ ה השם רוצה ממך? כבוד ש מי ם! לכבודי ב ר א תיו!
והגר״ח קיבלו בסבר פנים י פו ת ,ודיבר אי תו ,ולאחר שי צ א מבית ולהשפיע על א חרי ם שי שפיעו ,כל מה שאפשר לעשות כדי שי הי ה
הגר״ח פרסם מאמר ש כו תר תו היי ת ה ' חכי מא די הו ד אי' ,ו היי נו הצבעה של ג' ,להרבות כבוד שמים ,זה קידו ש השם .מלבד התועלת שי ש
למרות שהיה מהמ שכילים היה מוכרח ל הודות על האמת שרבי בזה למעשה למנוע את הגזירו ת ,עצם הדבר ההצבעה הזאת היא עצמה
חיי ם הוא חכימא די הודאי ,ו ל עו מ ת זה יכול ל היו ת תלמיד חכם קידו ש השם ,כבוד שמים.
וצדיק ש אינו מבין שרבי חיי ם חכי מא די הודאי. א שרינו שי ש לנו תקופה כזו שיכולי ם לזכות ב קידו ש שם שמים,
ונ קד ש תי בתוך בני ישראל ,זו מ צו ת עשה לקדש את השם ,וי ש לנו
אנו צריכי ם להבין כי גדולי הדור הם חכי מי די הודאי ,ו מ ביני ם
הזדמנות ו חיו ב גדול מאד לקיי ם את החיוב הזה ,לזכות לקידו ש שם
בכל ה ענייני ם שצריכים להכריע גם במילי דעלמא! וכפי שאני זו כר
שמים ,וחס ו ש לו ם להימנע מזה .ו צ רי כי ם גם תפילה על זה ,תפילה על
מי מי י ל דו תי ברו סיה שאפילו הנ שים הפ שוטות היו מ בינו ת דבר
רו חניו ת ,י דו ע מרבי ישראל סלנטר שאמר שבדוק ו מנו ס ה שתפילה על
זה ,ו הי ה פתגם באידי ש ש היו או מ רו ת ״ ו ו ס' איז תורה דארטן איז
רו חניו ת מועילה ,ו צ רי כי ם להתפלל כל הציבור גברים ונ שי ם שי הי ה כבוד
חכמה״ -במקום התורה שם החכמה ,כלומר :גדולי התור ה הם
שמים ,ומן השמים י ר ח מו עלינו שנזכה שי הי ה כבוד ש מי ם!
גדולי החכמה ,ו היו שו מ עי ם פתגם זה לעתים קרו בו ת ,ו הו א דבר
פשוט ,ו לד א בוננו הגדול י ש כאלה שלא מביני ם את זה.
לכן בודאי שיש היוב להצביע ג' כפי שהורו כל גדולי הדור ,וגם לצד זאת היה רבינו מעורר על הצורך להרבות זכויות בפרט בימים אלו
מי שיכול להשפיע על אהרים צריך להשפיע ,וזו מצוה גדולה של ולא לבזבז הזמן בהתעניינות על הנעשה ונשמע ,גם בכנסי הבחירות היה
זיכוי הרבים בתורה וצרכי הציבור ברוהניות ובגשמיות! קורא לרבים שלא להתעניין בתוצאות אלא מיד לחזור לתלמודם.
והעידו בני הבית במערכת הבחירות האחרונה שכל עול הציבור היה מוטל
עליו ובמשך שבועות ארוכים הקדיש הרבה מזמנו להכריע ולהורות בכל
השאלות העומדות על הפרק ,והיה מעורר רבות לכל מי שבידו לפעול
ולהשפיע ,עם כל זה מיד בסוף יום הבחירות ,בשעה 10בלילה ,לא שאל
עוד מאומה על התוצאות ,אחר שנסתיימה חובת ההשתדלות.
וכך אמר בכינוס ערב הבחירות תשפ״א:
עוד דבר חשוב מאד לדעת ,שאחרי הב חירות י ש טבע של ס קרנו ת
לדעת מה היו ה תו צ או ת ,ו ב מ קו ם לעסוק בתור ה עו ס קי ם בסקרנות ,והנה
נכון שכך הטבע ,אבל לא כך צריך ל היו ת! כי י ש אי סו ר בי טול תורה,
ו תל מוד תורה כנגד כולם ,ו מ ה משנה אם הוא יידע או לא ייד ע מה
ה תו צ או ת ,הרי הב חירות כבר היו ,ו מ ה שהיה היה.
אנ חנו צריכי ם רחמי ש מי ם לזכות להצליח בב חירו ת שי הי ה קידו ש שם
שמים ,ו צ רי כי ם ז כויו ת לזה! ו הז כויו ת הם עסק התורה ותפילה ,אבל
הסקרנות לדעת מה התוצאות זה ממש ביטול תודה ,ואין בזה שום היתד
של ביטול תורה ,נכון שכך הטבע שיש סקרנות ,אבל אין היתר לזה,
וצריכים להתגבר על הטבע ולא להתעניין בזה אלא לשבת וללמוד .ו ה ש ם
י עזו ר שי הי ה לנו הצלחה לקדש שם ש מי ם!
עמוד 2
בעצם היום ולה נמול אברהם .וישמעאל בנו( ,י״ז כ״ו).
פניני דב+ר | פנינים והערות בעניני הפרשה
שאלו קמיה רבינו ,שבפיוט לר"ה (לשחרית דיום ב׳) אומרים שאברהם שאל את
(מדברים שנאמרו תחת השיחים במו״מ עם מרן רבינו שליט״א).
הקב״ה כשאמר לו קח נא את בנך ,אם הכוונה "לבן הערלה או לבן המילה" ,ולכאו' הרי גם
ישמעאל היה מהול ,ומדוע נחשב בן הערלה ,ואמר רבינו ,שהכוונה שם "בן הערלה" היינו
בן שנולד לו כשהיה ערל. 1 קרא אגרם גמקום אגרהם
ולא־יעןרא עוד את־שמן:?{? :רם ןהיה שמן; זא^^רדזם ?:י אב־המון גוים ?תתין;,
כבוד בסנדקאות לאגיו שאינו שומר תו״מ (י״ז הי).
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הביא שאלה על אחד שאביו לא שמר שבת ,והבן שמר שאלו קמיה רבינו שליט״א ,אם קרא כתורה אכרם כמקום אברהם אי דמי לקרא ארון
תומ"צ ,ונולד לבן בן ,ורצה ליקח את אחד מגדולי ישראל לסנדקאות ,ואמר האבא ,אם תכבד במקום אהרן שפסק המשנ״ב שאינו מעכב ,והשיב שכן ,לבד בקרא דלא יקרא שמך
אותי אני אשמור שבת אחת .והביא שגדול״י פסקו שיתן לאביו ,כי ע״י שישמור שבת עוד אברם וגוי.
אחת ישמור שבתות רבות ולא נחשב כאינו שומר שבת.
ואמר רבינו לדון ,חדא דגם שבת זו לא ישמור כראוי ,שהרי אינו יודע להשמר מהרבה מילה ומילת אגרהם
מלאכות ,וישמור אותה רק כפי הבנתו .ותו ,הרי יתכן שיכשל פעם אחת ואח"כ מחמת
שנכשל ומעד יאמר שאם כבר מעד לא ישמור עוד[ .ועוד ,שכיון שאינו יודע את כל
ויעןח אברהם את־ישמעאל ?:נו ן5את כל־ילידי ביתו ן?את כל־מקנת כקזפו כל־
הפרטים הרי זו קבלה על דבר שאינו יודע כמה קושי יהי׳ לו בו]. זכר באנשי בית אברהם ומל את־בשר ערלתם בעצם היום ךז.זה פנזא^^ר דבר
זאתו אלהים( ,י״ז כ״ג).
סעודת גרית גמילה שהיתה מצהג״ג ברש״י כתב ,׳בו ביום שנצטוה ,ביום ולא בלילה ,לא נתירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים,
נשאל רבינו ,האם במילה שהמוהל מל באופן של מהבב"ע יש לסעודת המילה שם ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של
סעודת מצוה או לא ,2ואמר רבינו ,שאין בזה סעודת מצוה משום שעשה דבר שעבר בו מקום׳.
על רצון ה' ,וכי מה אנחנו אומרים שיעשה סעודה גדולה על מה שעשה שלא כרצון ה', שאלו קמיה רבינו שליט״א ,דלכאו' בלאו הכי מצוות מילה היא ביום ,ומדוע פירש רש"י
אמנם יש לדון מצד הנימול ,ובאופן שהמוהל מל אותו בע״כ ,והוא לא בא לעבור בזה שאברהם אבינו נימול ביום ולא בלילה ,ולא ירא מהרשעים ,הא בלאה״כ מילה היא ביום,
על רצון ה׳ ,ולא מצד האב ולא מצד המוהל ,שהם עשו שלא כדין ,רק מצד הנימול, והשיב רבינו ,דאולי י"ל ,שהכוונה שעשה את כל ההכנות ביום ולא עשאם בלילה ומל מיד
אמנם גם בזה מסתבר שלא יהיה סעודת מצוה ,משום שסו״ס נעשה ע״י עבירה שה׳ בעלוה׳׳ש ,ובכוונה עשה באמצע היום ולא נתיירא מן הרשעים.
לא רוצה בזה. ובפעם אחרת השיב רבינו ,שיש ליישב למ"ד (יבמות דף ע״ב) שמילה שלא בזמנה היא
ושאלו ,מה הדין באופן שגוי מוהל ,האם יש בזה סעודת מצוה ,ואמר רבינו ,שבזה אכן בין ביום ובין בלילה ,וכבר דנו בזה אי מילת אברהם היתה מילה בזמנה או שלא בזמנה
יהיה סעודת מצוה מצד הנימול. (עי׳ חי׳ הגרי״ז פר׳ לך לך).
את יבנה ואת חכמיה על ידי שליחת נציגים בבחירות הממשלתיות ,ובנוסף ככל שמתרבה
מספר המצביעים מתקדש שם שמים בריבוי המכריזים 'משה אמת ותורתו אמת ואין לנו
שיור רק התורה הזאת'.
וחלילה עלול להיגרם חילול השם ,אם מכל מיני סיבות או טענות אנשים משתמטים
מחובת ההצבעה ,וחמור עוד יותר אם יצביעו למפלגות שאין ערך התורה הוא הערך משאות רגינו לקראת הבחירות
היחידי בעיניהם .מלבד מה שכל קול יכול להכריע ,כל קול נספר ,וכל קול באזורים עצרת ראשי הישיבות מוצש״ק פרשת נח
חרדיים שבוחר בדברים אחרים גורם במישרין לרודפינו להוכיח שחלילה הדור הבא מתרחק ברשות מרן ראש הישיבה שליט״א ,מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט״א
ממורשת אבותיו רחמנא ליצלן.
דבר שפתים אך למחסור לדבר בפניכם על גודל חובתנו בשעה זו ,באשר הינכם
ועל כן מתבקשים ראשי הישיבות שליט״א ,להסביר את הדברים בטוב טעם
קרובים ביותר ללב תלמידיכם המסולאים בפז בני ציון היקרים תלמידי הישיבות
לתלמידיהם ולבוגריהם ,וכל ראש ישיבה מכיר את הלך הרוח בין תלמידיו ואת האופן
ואברכי הכוללים הצעירים ,שהם דור ההמשך של עולם התורה הפורח באופן שלא
בו עליו לפנות אליהם ,אך חושבני שכדאי הדבר שכל ראש ישיבה יכתוב מכתב הפונה היה כדוגמתו ,ובשנים האחרונות הם המה אשר מנת חלקם גדושה בגזירות וברדיפות
לתלמידי ולבוגרי ישיבתו בדבר החובה הברורה בשעה זו להצביע אות ג' ,והמשמעות הרשויות המתחדשות והולכות ,והם ומשפחותיהם חיים בחשש דבר יום ביומו שמא
האיומה להימנע מזה או להצביע הצבעה אחרת ,ואם יודעים בתלמיד שצריך לפנות אליו יתפסו בניהם לכלא הצבאי השם ישמרנו ,ועוד קשיים רבים אחרים שמשתרגים
באופן אישי לא להימנע מזה. בעיקר על אברכי הכוללים ,והחששות ממשיכים ומתמשכים ,ועל אף שקול התורה
ודבר נוסף ,החובה הגדולה של כל ראש ישיבה לשמור את ישיבתו ואת תלמידיו נשמע בעוז בהיכלי התורה ,רבים רבים נכנסים לייאוש ולמרמור שחלילה כבר לא ימצא
שימשיכו בשקיעות בתורה ,ומכיון שנהוג ע״פ גדולי ישראל זצ״ל שבימים האחרונים פתרון.
לפני הבחירות בני ישיבות רבים הולכים לפעול ולהפעיל ,כל ראש ישיבה שהוא זה איננו יודעים חשבונות שמים ,אבל כולנו יודעים היטב שחובת השתדלותנו ברורה,
שמכיר את אופי ישיבתו ,מוטל עליו ורק עליו לקבוע האם תלמידי ישיבתו יפעלו ,ומי ואדרבה החובה כפולה ומכופלת במצב כזה ,להרבות נציגים ולהרבות מצביעים
יפעל ,ובאיזה שיעור ובאיזה מידה ,וראש הישיבה ידריך ויכוון את בני ישיבתו בדבר. לרשימת ג׳ ,זהו הדרך שהתווה לנו רבינו החזון איש זצ"ל ,וכל גדולי ישראל אחריו -להציל
. 1ויעוי׳ במטה לוי שג״כ פי׳ כן ,אולם לכ׳ היה כאן מקום ליישב באופ״א משום דכל הגויים ערלים ויש שם ערל לגוי גם אם הוא מהול.
.2אמנם בעיקר הדין אם התינוק חשיב מהול ,יעוי׳ בחמד״ש או״ח סי׳ כ״א ובקובה״ע י״א א׳ (וע״ע ברכ״ש יבמות סי׳ ב׳ אות א׳) ,שכתבו בפשיטות דנחשב מהול ,וביארו שכיון שהמצוה
היא בתוצאה אין חסרון של מהבב״ע (וע״ע עונג יו״ט סוף סי׳ ל׳) ,אבל בחי׳ הרי״ם כתובות (דף ה׳ ב׳) כתב בפשיטות דלא נחשב מהול ,וע״ע כלי חמדה כי תצא (אות י״א או״ק ה׳) שדן בזה.
להקדשות ע״ג הגליון053-3145900 : ירל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m a il.co m )
ועל כן ,בעת הזאת עלינו לעמוד כולנו כאיש אחד ,באחדות ובאחריות ,ללא פירוד וללא מרן ראש הישיבה הגאון ר' גרשון זצ"ל ,עורר רבות בדבר השקיעות בלימוד במוצאי הבחירות,
רפיון ,מתוך נאמנות גמורה לדרך התורה ולדעת גדולי התורה ,ולעשות את כל אשר אין ערך ומידה לשקיעות בלימוד מתוך התגברות על הסקרנות ,אדרבה לנצל את הסקרנות
בידינו למען כבודה של תורה ,למען קיומה ולמען עתידה בארץ ישראל. לדברי תורה ,ולכן נקראים בני הישיבות להשקיע עצמם בלימוד בסדר ג' של מוצאי הבחירות
אני מסיים כאן את הדברים ,אני מקוה שהבנתם טוב את הדברים ,הם נוגעים מאד ולהאריך בלמודם ,ולא להתעניין בכלום.
לליבכם,
חובתנו לעשות ככל שאנחנו יכולים ,והשם יעזרנו למען כבוד שמו יתברך ,ויזכו הנציגים
לסיעתא דשמיא בכל פעולותיהם לקדש שם שמים.
השם יעזור שיתן ה' לנו את הכוחות ואת המאמצים והפעולות המתאימות להרבות תורה
בישראל ,ונגד כל אלה שיוזמים נגד זה בצורה גדולה וחזקה מאד ,שה' יעזור לנו למען
בכינוס במעונו עם רבני העיר רכסים
כבוד התורה כבוד לימודה ולומדיה ואהלי משכנותיה ,שהכל יהיה בצורה הטובה ביותר,
אנחנו מקוים עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה רבינו החזון איש זצוק״ל הורה בצורה ברורה שחובה להצביע בבחירות הממשלתיות.
הוראת מרן החזון איש לא השתנתה ,ואדרבה ,כיום חובת ההצבעה היא בפולה ומכופלת,
כי רחמנא ליצלן התורה עצמה נתונה למשיסה ,ולומדי התורה לבוזוים ,ד׳ ישמרנו״.
בכינוס גבאי הקהילות בירושלים הובאו דברי רבינו באים אנשים שנקראים שומרי מצוות ,ואומרים בפרהסיא ,שחלילה אין הצדקה להיות
בשנים האחרונות ציבור בני התורה מושתת על המסגרת הקהילתית בכל שכונה ובכל חרדי בארץ ישראל .זהו חילול השם במזיד בפרהסיא .ואין צורך לענות לו .אבל החובה
עיר .ומטבע הדברים כל גבאי וגבאי יש לו יכולת השפעה על כל יחיד ויחיד מבני קהילתו, לפעול כנגד חילול השם הנורא ,וכשמצביעים ג׳ מכריזים בקול גדול 'אין לנו שיור רק
ולכן האחריות המוטלת על כתפיכם בשעה זו רבה מאד ,כי רק בידכם הדבר ,ומצוה זו אי התורה הזאת' .רק התורה! ורק התורה! ואין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד׳ אמות
אפשר לעשותה על ידי אחרים. של הלכה .רק תורה! ורק תורה!״
עליכם להבין את משמעות תפקידכם וליטול אחריות על כל אחד ואחד הנמנה על ״וככל שמרבים מצביעים לרשימת ג׳ .הרי מתקדש שם שמים עוד ועוד ,כי כל אחד
קהילתכם ,שיעשה את החובה הגדולה הנדרשת בשעה קשה זו לתורה וללומדיה, שמצביע ג׳ מצטרף לרבבות שמכריזים רק תורת ד׳! רק רצון ד׳! ולכן זוהי חובת קידוש
ולהצביע לרשימת יראי השם אות ג' .תפעלו בשום שכל וברוב תבונה ,ותזכו להרבות השם ,וזוהי גם חובת ההשתדלות הנדרשת מכל אחד ואחד ,לשמור על התורה בטהרתה
קידוש שם שמים ולמלא את זכות וחובת תפקידכם במלואו .יהי רצון שתזכו לכל מילי ועל לומדיה בגבורה״.
דמיטב אתם וביתכם וכל קהילותיכם. ״ואסור להשתמט מההצבעה .גם מי שטרוד בכל מיני דברים חייב להתאמץ מעבר
ליכולתו להצביע ג׳ ,גם אם זה כרוך בדברים שנראים הפסד .בכלל זה ,יש משמעות
בכינוס בתל אביב גדולה לשעה ולדורות בכל מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם ,ולכן החובה היא
להצביע כל אחד דווקא במקום מגוריו ,ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה ,ולא לחפש
ברשות הרבנים שליט״א
כל מיני פתרונות אחרים .ובכל זה תמיד צריך ללכת לחומרא״.
כולנו יודעים את המצב בו שרוי הציבור החרדי בארץ ישראל ,וכולם כואבים את החילול השם
וכבוד רבני הקהילות שליט״א נקראים לעורר את קהל עדתם על החובה הגדולה הזו,
הגדול שנעשה ברדיפת התורה ולומדיה בכל השנים האחרונות.
שההצבעה לאות ג׳ היא חובה ברורה ,ולעורר את הציבור שגם אם יש מי שמתעקש
אתם זכיתם כל אחד בתפקידו להשפיע תורה ויהדות על אנשים רחוקים יותר ורחוקים
שלא להבין ,זו ההוראה הברורה ,ועל כל אחד ואחד להצביע ג׳ גם אם זה כרוך במאמץ
פחות ,ובסיעתא דשמיא ההתעוררות ללימוד תורה ולשמירת המצוות קיימת בכל
ובקושי .וד׳ יעזרנו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם ולקדש שם שמים .אמן״.
מקום ,גם במקומות הכי בלתי צפויים.
אנחנו נמצאים כאן בתל אביב שלא צריך לדבר מה היא העיר הזאת ,וכאשר מרבים קידוש
בכינוס במעונו עם ראשי קהילות יוצאי ברית המועצות
שם שמים בעיר הזאת ,יש לזה משמעות עצומה ,גם כלפי שמיא ,וגם להבדיל כלפי השלטונות
והתקשורת והציבור הכללי ,שגם כאן בתל אביב אנשים מצביעים אות ג' ,ומצטרפים להכרזה כבוד הרבנים הגאונים שליט״א והעסקנים הנכבדים שליט״א
של יראי השם ,אין לנו שיור רק התורה הזאת! אנו עומדים כיום בארץ ישראל בשעה חמורה וגורלית מאוד ,שעה של ניסיון גדול לכלל
הציבור החרד לדבר ה׳ ולכל מי שכבוד התורה ועמליה יקרים ללבו.
תפעלו להסביר בדרכי נועם לאותם אלו שניאותים לאורכם ולכל מכריכם ,שכאשר
מחד גיסא ,זכינו בדורנו לריבוי עצום ונפלא של בני תורה ,אברכים ועמלי תורה ,דבר
חלילה ספר תורה נופל על הארץ אף אחד לא עושה חשבונות וכולם רצים להרימו ,המצב
אשר דורות קודמים היו יכולים רק להשתוקק אליו .עולם התורה גדל ונתרבה ,קול
הוא שרומסים את התורה ואת ההולכים בדרכה בצורה שכל לב יהודי כואב ,וכל אחד צריך
התורה נשמע ברמה ,ורבבות מקדישים את מיטב שנותיהם לתורה ולעבודת השם.
לרומם את קרן התורה ולומדיה ,וכשמצביעים אות ג' מכריזים בקול גדול :משה אמת ותורתו
ומאידך גיסא ,דווקא בשעה זו אנו עדים להתגברות קשה של ההתנכלות לעולם התורה,
אמת והתורה קיימת לעד .יזכו כולם לסיעתא דשמיא בכל הדברים הטובים ,ונזכה שחפץ
ללומדיה ולכל אלו אשר מסרו את חייהם לעמלה של תורה .יש המבקשים להצר את
השם בידינו יצלח.
צעדי בני התורה ,להחליש את מעמדה של התורה בארץ הקודש ולפגוע בצורת החיים
שנמסרה לנו מדור דור.
במסע לערי הצפון חיפה ,חריש ,עפולה
בשעה כזאת אין לאדם הרשות לעמוד מן הצד .אין זו שעה של חשבונות פרטיים ואין
בסיעתא דשמיא קול התורה מתרונן בכל קצוי הארץ ,ועוד ועוד מקומות חדשים וגם
זו שעה של אדישות .זוהי חובת השעה וחובת גברא על כל אחד ואחד אשר קדושת
ישנים מתרבים במשפחות של בני תורה.
התורה ,כבוד שמים ועתיד החינוך של ילדינו יקרים בעיניו -להרגיש את גודל האחריות
כולנו יודעים ומרגישים כי התורה ולומדיה נתונים למשיסה ולבוזזים ,ויושבים אנשים המוטלת עליו ולעשות את המוטל עליו.
וזוממים עוד גזרות נוראות על החרדים לדבר השם ,יפר השם עצתם במהרה ,אבל ושמחה מיוחדת היא עבורי לראות את ידידי הוותיק ,אשר זכיתי להכירו למעלה
חובת ההשתדלות בזה היא להצביע בבחירות הממשלתיות לרשימת אות ג' ,זוהי הצלת מחמישים שנה עוד מימי ישיבת סלבודקה ,הגאון רבי בן ציון זילבר שליט״א ,אשר
התורה ולומדיה ,ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת! וחלילה חלילה להיפך! במשך שנים רבות נשא על שכמו את הנהגת הציבור דובר הרוסית ואת מפעלי ״תולדות
ובישובים אלו אשר בני התורה הם מיעוט ,יש משמעות גדולה לשעה ולדורות בכל ישורון״ ,ועתה נטל על עצמו גם לעורר את הציבור דובר הרוסית בערים רבות בארץ
מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם המכריזים 'משה אמת ותורתו אמת' ,ולכן לעמוד על משמר התורה ולהכיר בגודל האחריות המוטלת עלינו בשעה זו.
החובה היא להצביע כל אחד דוקא במקום מגוריו ,ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה, בטוחני כי בני התורה דוברי הרוסית ,וכן המשפחות הרבות והתלמידים אשר יראת
ולא לחפש כל מיני פתרונות אחרים. שמים ,קדושת התורה וחינוך הבנים בדרך התורה והמסורה עומדים אצלם בראש כל
מלבד החובה להצביע אות ג' ,ניתן להשפיע בדרכי נועם על אנשים אחרים ,ובפרט מעייניהם ,יודעים ומבינים היטב שאין כאן עניין צדדי או שאלה חולפת ,אלא עניין הנוגע
כאשר הם רואים את נועם הליכותיהם של בני התורה ,ופעמים רבות עצם ההצבעה לעצם קיומו וחיזוקו של עולם התורה בארץ ישראל.
+מא1רומ_ | 054-8487449
לרשימת החרדים לדבר השם נותנת להם שייכות לבני התורה ,ודבר זה יכול לגרום להם אנו חיים בדור המצפה לישועה ,ובשעה שבה כוחות של טומאה ושל רפיון מבקשים
להתחזק בקיום המצוות וביראת שמים ובחינוך ילדיהם לחיי תורה. לחדור פנימה ולהחליש את כח התורה ואת יראיה .דווקא משום כך חובתנו גדולה
כל מי שהולך בדרך הישר ,בדרך שהנחונו רבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו ,ובפרט שבעתיים -להרבות כבוד התורה ,לחזק את ידי עמלי התורה ,לעמוד לימין מוסדות
כאשר כך הורגל מבית אבותיו ,ואינו מעקם אורחותיו לרעות בשדות זרים ,יזכהו הקב״ה התורה ולהעמיד את הדת על תילה כפי אשר נמסר לנו מרבותינו.
לראות רוב נחת מכל צאצאיו ,וימלא השם משאלות ליבו לטובה. אין הדבר נוגע רק לנו .הוא נוגע לילדינו ,למשפחותינו ,לתלמידינו ולכל דמותו הרוחנית
נתפלל כולנו שנזכה להרבות כבוד שמים ,והקב״ה יחון אותנו ויושיענו ,ונזכה לסיעתא של הדור הבא .כל ויתור בהווה עלול חלילה חלילה להפוך לחולשה של מחר ,וכל עמידה
דשמיא בכל פעולותינו ,ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. איתנה למען התורה מחזקת את עתידו של כלל ישראל בארץ הקודש.
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m a il.co mלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
ממרן פוסק הדור
רבי משה שטרנבוך שליט״א
פרשת לך לך תשפ”ז
מכיבוד אב ואם״ ,דכיון שאצלך זהו מצווה ללכת ,ממילא פטור אתה ממצוות כיבוד בן תורה יונק את השקפתו רק מהתורה ולא ממקורות זרים
אב ואם ,ואין לך לעשות חשבונות בשעה שרצון השי״ת שתלך משם ,כי ”חילול ה'״ הוא
״ויאמר ה‘ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך“,
במה שעוברים על רצון הבורא ,ועי״ז הבריות אומרים שכביכול אין הקב״ה מלך העולם
(בראשית י“ב ,א‘).
ואין צריך לעשות ח״ו רצונו ,אבל כל שעושה באמת ”רצון ה'״ אין להתחשב ב״מה יאמרו
המפרשים ביארו שאין הכוונה רק להתרחק מהם באופן מעשי בגופו ,אלא להתנתק מהם
הבריות״.
גם בדעות והשקפות כדי שיוכל לזכות להגיע למעלה עליונה ,ולכן הקדים תחילה ”בארצך“,
שכן קל יותר לאדם להתנתק בדעות מאנשי ארץ מגוריו שלא היה לו שייכות עמהם כל
כדברים הללו הורו גדולי ומנהיגי הדור זצ״ל בשעה שנגזרה גזירת גיוס בנות בארץ ישראל, כך ,ואח״כ הוסיף עוד שיתרחק גם מ״מולדתו״ והיינו גם מהאנשים שהיו דרים עמו בעיר
ובארה״ב התארגנו לאסיפת מחאה גדולה מול הקונסול ,והיו הרבה רבנים ואדמורי״ם מולדתו מילדותו ,שאליהם הוא מחובר יותר מטבעו ,ואח״כ הוסיף שעליו לנתק עצמו אפילו
שטענו שזהו חילול השם להראות לגויים שהיהודים מתקוטטים ביניהם ,ודרשו לבטל את מ״בית אביך״ הקרובים אליו בקרבת משפחה שיותר קשה להתנתק מהם.
האסיפה מול הקונסול ,אולם גדולי מנהיגי ישראל ובראשם מרן הגרי״ז והרה״ק מסאטמאר
והדברים נפלאים ,שאפילו קודש הקדשים כאברהם אבינו היה צריך לפעולות מיוחדת
הורו שכיון שזהו רצון ה' שנפעל ונעשה ככל יכולתינו לביטול הגזירה הרי זהו קידוש ה' ולא
להתנתק מחברת שכניו הרעים כדי שלא ישפיעו עליו לרעה ,ובדומה לזה מצינו ביעקב
חילול ה' ,שכן מהו חילול ה' יש ללמוד מהשו״ע ומהרמב״ם ולא מהתפיסה השטחית של
אבינו שקודם הליכתו ללבן למד תורה י״ד שנה אצל שם
פשוטי העם שאינם יודעים בכלל מהו החיים האמיתיים,
הגזייג ועבר ,והרי שידע שכדי להיות במחיצת לבן הרשע צריך
וכך הוה -והתקיימה שם הפגנה גדולה ואדירה ,ומכח
הכנה רבתא של לימוד תורה בשקיעות עצומה י״ד שנה
זה הממשלה כאן בארץ ישראל הרגישו בושה בגזירה מעמד מיוחד התקיים במהלך חג הסוכות בסוכתו הגדולה
כדי שלא להיות מושפע מהרשע ,שכן המגע עם הרשעים
וביטלו את הגזירה ,ודברי המדרש כאן הם הוכחה כדברי של מרן רבן של ישראל שליט״א כאשר נקבצו ובאו בחורי
”שיח סוד" לקבל חיזוק ועידוד ממרן שליט״א. ועם הסביבה החיצונה פוגם אפילו בקודשי הקדשים
גדולי הדור זצ״ל וכמוש״נ.
כאברהם אבינו ויעקב אבינו.
רבינו שליט״א התרגש לשמוע על הבחורים הנפלאים
הדרך הראויה למוסדות התשובה והקירוב הקובעים עצמם ללימוד התורה למרות כל הקשיים ורמז יש בדבר לכל אחד ,שמי שרוצה להיכנס לצבא ה',
בדורינו וההתמודדות ,ולאחר נגוני השמחה פתח רבינו בדברים צריך להתנתק מהסביבה הרחוקה מדרך ה' -ואפילו אם
נרגשים ואמר ”אשריכם ילדי ישראל ,מה טוב לכם (רבנו הם קרובים אליו בדרגת קורבה של ”ארצו״ או ”מולדתו״ או
״והיה ברכה“ (י“ב ב‘). מתחיל לבכות אבל מתעשת מיד) אתם נבחרתם לעבוד אפילו ”בית אביו״ ,וצריך לינוק את השקפתו רק מהתורה
"והיה ברכה ,קרי ביה בריכה ,מה בריכה מטהרת את את הקב״ה ,יש לכם קשר עם א-ל עליון ...שכל אחד מכם ולא להיות שייך כלל להשקפת הרחוב או למקורות זרים
הטמאים ,אף אתה מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם בפני עצמו יבורך בכל טוב ,ושלא יהיה לכם קשה בחיים. שנושבים בהם רוחות שלא עפ״י דרך התורה.
שבשמים “. אשריכם״.
ומו״ר הגה״צ רבי משה שניידער זצ״ל פירש התואר ”בן
(מדרש רבה ל“ט י“א) לאחר מכן התחיל רבינו לשיר את הניגון ”אשריכם ישראל״
תורה״ ,שכשם שהבן קשור באביו ויונק את כל חיותו
כאשר הקהל הצטרף אליו בהתרגשות ,ורבינו מעודד את
נראה בביאור דברי המדרש ,על פי מה שכתב ה״כסף מאביו שהביאו לעולם ,כך גם ”בן תורה״ קשור בתורה
הבחורים בידיו לשיר ולשמוח ,מה נורא היה המעמד לראות
משנה״ (סוף פ״ו מהלכות אבות הטומאה) שהמקווה אינו ויונק את כל מעשיו והשקפתו רק מהתורה ,והוסיף ואמר,
בחורים אלו יוצאים ממעונו מחוזקים ומעודדים מתמיד.
”ב״ה בזמנינו ישנם הרבה לומדי תורה ,אבל 'בני' תורה
מטהר את הטובל בעודו בתוך המקווה אלא רק בעלייתו
שהתורה היא כמו בית אביהם והם קשורים בה תמיד
מתוך המקווה ,ולפי״ז נראה לפרש הרמז לקירוב רחוקים,
ולומדים גם בערב שבת ובשבת ובבין הזמנים -הם מעטים
שגם בקירוב רחוקים אין הטהרה חלה תוך כדי ה״טבילה״
מאוד ,וחובתינו לגדל עדרים של 'בני' תורה הנאמנים לה' ודבוקים בתורתו״.
והיינו תוך כדי שמתעסקים עם הרחוקים ומדברים על ליבם להתקרב ,כי גם אם עכשיו
החליטו להתקרב ,מ״מ הלא מצוי מאוד שלאחר זמן קצר יפסוק השפעת הקירוב ויחזרו במקום כבוד ה' אין חוששים לחילול ה'
לסורם ,והדרך היחידה להצליח במלאכת הקירוב ,היא ע״י שהמקרב יהיה קשור ברחוקים
״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך“ ,לר א שי ת י“ב א‘(.
וישמש להם כאב ,ואז הטהרה תחול בהמשך הזמן לאחר פעולת הקירוב הראשונה [כשם
שהמקווה מטהרת רק לאחר פעולת הטבילה] ,ואברהם אבינו קירב רבבות עד שנעשה "מה כתיב למעלה מן הענין וי מת תרח בחרן ,לפי שהיה אברהם אבינו מפחד
להם כאב ,וכמו שכתב הרמב״ם (פ״א מהלכות ע״ז הלכה ב-ג) שכל אותם האלפים ורבבות ואומר אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואו מרים הניח אביו והלך לו לעת ז קנ תו,
שקירב אברהם אבינו נקראו ”אנשי בית אברהם״ ,והרי שאברהם אבינו לא רק דיבר להם אמר ליה הקב“ ה ,לך אני פו טרך מכיבוד אב ואם ואין אני פו טר לאחר מכיבוד אב
ואם ,ולא עוד אלא שאני מקדים מי ת תו ליציאתך ,בתחלה וי מת תרח בחרן ואח“ כ
דברי מוסר גרידא ,אלא קירבם ומשכם אליו בקירבה יתרה עד שנעשו חלק מאנשי ביתו,
ויאמר ה‘ אל אברם“.
ועי״ז החזיקו מעמד להמשיך לאורך זמן בעבודת ה'.
(ב “ר ל “ט ז ‘)
וכעין זה מצאנו במנורה שצריך להדליקה עד שתהא ”שלהבת עולה מאליה״ (שבת כ״א
מבואר שאברהם אבינו חשש לצאת מארצו וממולדתו ,כדי שלא יתחלל שם שמים שיאמרו
ע״א) ,וידוע שהדלקת אור המנורה רומז הדלקת אור התורה והפצתה ,וכמו שכתוב (משלי
שעזב אברהם את אביו לעת זקנותו ,והקב״ה השיב לו על כך ב' תשובות ,האחד שפטרו
ו ,כ״ג) ”כי נר מצוה ותורה אור״ ,ורמז יש בזה על הדרך הראויה לקרב רחוקים לתורה,
ממצוות כיבוד אב[” ,לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר״] ,והשני שהקדים
שצריך להשפיע עליהם עד כדי מידה גדושה זו שתהא שלהבת התורה עולה אצלם מאליה,
מיתת תרח ליציאת אברהם ,וכך היה יכול לצאת אברהם בלא שום חשש שיאמרו עליו שעזב
והיינו שיהיו ”דולקים״ לבדם באור התורה ולא יהיו צריכים תמיד סיוע חיצוני מאחרים
את אביו לעת זקנותו.
שיעמידום שיהיו קשורים בתורה ,ואין לעוזבם טרם ששלהבת התורה חזקה ועולה אצלם
וצריך ביאור מהו התשובה הראשונה שהשיב לו הקב״ה שהוא פוטרו ממצוות כיבוד אב,
מאליה בלא צורך בסיוע חיצוני.
והרי כל חששו של אברהם אבינו היה משום ”חילול ה'״[ ,וכלשון המדרש שם ”שהיה אברהם
וזהו לימוד גדול בזמנינו ובפרט למוסדות וארגונים המתעסקים בקירוב ,כי ב״ה אף שיש מפחד ואומר אצא ויהיו מחללים בי שם שמים״] ,וא״כ מה הרוויח בכך שהקב״ה גילה לו
מוסדות שמצליחים מאוד בקירוב ,אבל חילוק גדול הוא אם דואגים להם כאב לקרבם שהוא פטור ממצוות כיבוד אב ,והרי עדיין אין הדבר ידוע לכל ,וחשש חילול השם במקומו
בכל עת או שעוזבים אותם לאחר שמיעת כמה שיעורים ,כי כשעוזבים אותם מצוי מאוד עומד ,שבני אדם ילעיזו עליו שעזב את אביו לעת זקנותו והלך לו.
| שהם מתקלקלים בתקופה קצרה לאחר מכן ,ובפרט כשאין דואגים לצעירים להשיאם אשה ונראה להוכיח מדברי המדרש כאן יסוד ,דבמקום מצווה אין חוששין כלל לחילול ה',
וכדומה ,ואז נשארים הם בודדים ללא משען ומשענה ונופלים במשך הזמן ,ויש ללמוד דאדרבה אין זה חילול ה' אלא כבוד ה' שמקיימים מצוותיו במסירות נפש גם בשעה
מאברהם אבינו שבקירוב רחוקים קירבם ממש כאב לבנו עד שנעשו אנשי ביתו ממש. שמחרפים ומבזים אותנו על כך ,וזהו מה שהשיב הקב״ה לאברהם אבינו” ,לך אני פוטרך
עדבדוח רעהגווז מעונות אריות
* במה רב ־< pc i«1 u
בגלות ה'סקנדריי סקאאל‘ (פרק ג)
(מתוך הספר הנודע ׳גדול בקרבך‘ (מתוך ספר ׳מעונות אריות׳ ,תשוחח למחבר הרב יעקב פרידמן
ותשוח“ ח למחבר על הסכמתו להבאת שליטא על רשותו להעתיק הדברים במסגרת זו לתועלת הרבים)
הדברים לתועלת הרבים)
הילד מהגאון רבי אליעזר לופיאן ,בנו הצעיר בסטמפורד היל של הימים ההם לא פעלו בתי
ספר תורה מיוחד של רבי אליה ,מי שעתיד היה ללמד אותו ספר חרדיים במתכונת המוכרת בימינו .ש ק
ספר תורה מיוחד נכתב לפני שנים עבור מרן שר התורה הגאון רבי חיים בשנים מאוחרות יותר כר“ מ בישיבת הרב שם בית ספר של תנועת 'המזרחי' ,ובית הספר
קניבסקי זצ“ל .ספר תורה קטן מימדים וקל לנשיאה .ספר זה היה הספר שניידר. האנגלי הרשמי ,של המקומיים .המסגרת
מעבר לשיעורים היומיים מפי בניו של רבי החרדית היחידה שלימדה ,בין היתר ,חומש
תורה הזעיר ביותר בעולם והוא נכתב במטרה לאפשר לגר׳׳ח קניבסקי בימי
אליה ,נהג רבי משה כבר בשנים ההן ,כילד רך, וגמרא היה ה'סקונדרי סקאאל ,של הרב ד“ר
זקנותו לשאת ספר תורה בשעת ההקפות בשמחת תורה .היה זה הרה׳׳ג ר'
לנדוד מדי שבוע לישיבת 'עץ חיים' הלונדונית אביגדור שיינפלד ,ברוח 'תורה עם דרך ארץ'.
אברהם ישעיהו שטרן שליט׳׳א אשר הביא את הספר הזעיר והמיוחד.
שם שימש רבי אל'ה כראש ישיבה ,לספוג אבל הוא פעל רק בשעות אחר הצהריים.
לאחר פטירת מרן הגר׳׳ח החליט הרב שטרן להעביר את הספר לידיו של
ברוחו את שאגתו של אבוהון דכולהו רבן של הרבנית דבורה הייתה נבוכה נוכח האפשרויות
הגר“ מ שטרנבוך שליט׳׳א ואכן ביום הושענא רבא תשפ׳׳ג לאחר תפילת
ישראל .ההשפעה הישירה מאורו של גדול המצומצמות .האם עליה לשלוח את ילדיה
שחרית הגיע הרב שטרן ומקורביו של רבינו להעניק את הספר תורה.
מחונכי קלם ושלושת בניו ,נספגה בו כבר בגיל לבית הספר של תנועת המזרחי? היא פנתה
בהזדמנות זו סיפר הרב שטרן כי מרן שר התורה זצוק׳׳ל אמר בשעתו כי
החיידר .מאוחר יותר עתיד רבי משה לינוק ושאלה לדעתו של רבי אלחנן וסרמן.
ספר תורה במימדים כאלו מתאים למלך ישראל אשר מצווה לאחוז בידו ספר
מאורו של קלמ'אי דגול אחר ,מרן המשגיח אמר לה רבי אלחנן כך:
תורה באופן קבוע.
רבי אליהו אליעזר דסלר.
” עדיף לשלוח לבית הספר האנגלי הכללי .בבית
והוסיף ואמר והיות שמרן הגר“ מ פוסק הדור ומנהיג את העדה הרי הוא כמלך
ניחוח הקלויז הקלמ'אי הישן שגלה ללונדון, הספר של ׳המזרחי‘ הם עלולים להרגיש ׳בבית‘
ועל כן שמחה היא לו להעניק למרן את הספר. ענוגים נפש רחשי הרכה בנפשו טיפח ולינוק חלילה מהשפעתם והשקפתם .אבל בבית
הגר“ מ שכל משפט נשקל אצלו בפלס ההלכה השיב על אתר כי אם יכוון שאפיינו את החיידר של קלם ,ועתידים ללוות הספר הכללי ,בין הגויים הלונדונים ,תיווצר
להחזיק את הספר בתור מלך אפשר שיהיה בזה איסור בל תוסיף .על כן אין אותו לאורך חייו :טהרת הלב ,ה׳׳מלך מושל הרגשת זר 1ת ,וילדייך לעולם לא יתערו וירגישו
לו להחזיק את הספר בתור מנהיג. ברוחו“ ,התפעלות עמוקה מהרגשים רוחניים, חלק מאווירת המקום“.
ואותו רעב עצום ובלתי נפסק לתור בחכמה.
הרבנית דבורה רשמה אפוא את בניה לבית
הספר הכללי ,ואחר הצהריים למדו במסגרת
מעידה ורוממות
ולמרות ההשלמה המפוארת מתורתם של בני ה'סקונדרי סקאאל' של הרב שיינפלד.
מעטים הם הבריות המסוגלים להפוך רגע של נפילה ומעידה לרגע של
משפחת לופיאן ,חי משה הצעיר בתחושת אחותו של רבי משה הרבנית רייך מספרת,
רוממות הרוח .זאת ועוד שנפילה בגיל המתבגר גוררת בעקבותיה בדרך כלל
גלות בבית הספר הלונדוני הכללי .אחותו, שבשנים מאוחרות יותר ניתן היה להיווכח
תחושה של חידלון ואין אונים.
הרבנית רייך ,מספרת מזכרונותיה: איך דברי רבי אלחנן מתגשמים במלואם .ילדי
שבת .שעת בוקר מוקדמת .רבינו אשר מאז הבחרות מקיים בגופו ”אעירה
”אחי רבי משה סבל מאד בבית הספר הכללי המשפחות בסטמפורד היל שהעדיפו מטעמי
שחר“ ,התנשא כארי לעבודת הבורא ,אלא שסמוך לכך מעד ונפל.
בלונדון מאווירת החולין ומלימודי החול .אני יראת שמים את פשרת בית הספר של תנועת
עוד בטרם קם החל רבינו ...לשורר” ...הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו“ ובנימת
זוכרת שבשנים ההן נהג לעסוק בתורה עד 'המזרחי' ,לא נשארו נאמנים לרוח התורה.
התרגשות אמר שהקב“ה הציל אותו בניסי ניסים למעלה מדרך הטבע שהרי
לשעות הקטנות של הלילה ,וממילא היה בעוד ילדי משפחת שטרנבוך שהתחנכו בבית
אילו נפל בתנוחה אחרת הרי שהנפילה יכלה חלילה להסתיים באסון נורא. מאחר בבקרים ללימודי בית הספר הכללי .אחי הספר של הגויים המקומיים ,יצרו לעצמם
ברגע שהתיישב על מיטתו הוסיף לדבר בנס שארע לו וחסד ה' היה עליו התענג על שני ההישגים :על השקידה הלילית על כורחם מובלעת משלהם .הרגשת הזתת
שלא ניזוק מן הנפילה והקב“ה עמד עליו לסומכו ולשומרו איך ייפול באופן ועל האיחור בבקרים□“ גוננה המקומיים, לערלים שנוצרה בינם
שלא יינזק כלל. את תקופת לימודיו ב'בית הספר הכללי' ראה עליהם ,ושמרה על טהרתם.
אין זאת ,הוסיף רבינו ,ששמר עלי הקב“ה בזכות אבותי הקדושים. כתקופת גלות .ומעבר לחיבור על ”צער בעלי
וכך מתוך שמחה והודיה אמר את הפסוק ”אם אמרתי מטה רגלי ,חסדך ה' חיים“ לא קנה מוסד החינוך הזה הד בלבו.
לצד בית הספר ,יצרה אמא עבורו בלבד
יסעדני“ כמה וכמה פעמים .בקריאת התורה באותה השבת אמר מרן ברכת
כבר בעודו בבית הספר -חבש בלבבו ספסל של
מעין חיידר פרטי .ובחיידר ההוא ,בו שימש
הגומל בלי שם ומלכות.
ישיבה” .בלבבי משכן אבנה“.
רבי משה תלמיד יחיד ,לימדו גדולי עולם.
התחושה העשירה הזו חידדה את הפער היא שכרה בממון שלא היה לה ,את תלמידי
הזהרו בבני עניים
העצום בינו לילדי הגויים סביבו .גם כשהמתין החכמים המופלגים ביותר שחיו בשנים ההן
אל מעונו של רבינו הגיעו גבאים של אחד מבתי הכנסיות.
בתחנת האוטובוס שהובילה אותו לבית הספר, בלונדון.
רבינו -פותח אחד הגבאים -באנו לבקש שמרן שליט“א יכבד את בית הכנסת וסביבו מתרוצצים ילדי האנגלים המקומיים,
למד האישי בחיידר הראשונה בשנתו
שלנו בחג הקרב ובאחד מימי חול המועד יאציל עלינו מתורתו וידרוש בבית היה אומר לעצמו בשמחה והתפעלות:
בחברותא עם הגאון רבי לייב לופיאן ,בנו
הכנסת שלנו.
” אני רץ והם רצים ,אני רץ לחיי העולם הבא והם הגדול של ארי המוסר רבי אליה ,שהאיר
משיב להם מרן שליט“א -אין באפשרותי להתחייב על כך שכן דבר זה תלוי רצים לבאר שחת“. בשנים ההן את שמיה של לונדון .רבי לייב
במצב בריאותי.
גם כשפנה על כורחו ללימודי החול הבסיסיים, מגדולי סלבודקא וטלז היה .ובהמשך שימש
אחד הנוכחים רצה לחזק את חשיבות הענין והוסיף ואמר ” :זהו בית כנסת חי בבית המדרש הפרטי שלו .והיה הוגה כראש ישיבת גייטסהד.
מכובד -הרבה עשירים מתפללים שם“. במחשבתו בדברי תורה .וכשעלו לאוטובוס כשינק כדי מדתו מתורתו של רבי לייב ,שכרה
אך נראה כי אמירה זו לא העלתה ואף הורידה שכן רבינו הגיב מיד אדרבה! היה אומר לחבריו בעזות דקדושה: עבורו אמו את הגאון רבי שמחה זיסל בנו
בית כנסת של עניים -מכובד יותר .שהרי אמרו חז“ל' :הזהרו בבני עניים ”אתם הולכים לבזבז את זמנכם .ואני הולך הבכור של רבי אליה לופיאן ,ששימש כרבה של
שמהם תצא תורה' ” הגבאים יצאו את ביתו בלא כל התחייבות לבוא ולדרוש ללמוד תורה ,ואם כן דין הוא שאהיה קודם קהילת מחזיקי הדת בלונדון .וגם תורתו כבשה
בתאריך המבוקש אך מכל מקום יצאו עם מבט נכון על עשירות ועל עוני. לכם! “ מסילות בלבו הרך .בשנתו השלישית ינק
ל תו ע ל ת הכלל ניתן ל ש לו ח עו ב דו ת ו הנ הגו ת ממרן רבינו ש לי ט״ א ,וכן ל ה צ ט ר ף ל ר שי מ ת ה ת פו צ ה
lia m g @ 0 6 0 5 0 6 0 5 h h h״ ל ק ב ל ת העלון מידי ש בו ע ב מיי ל
nS
לך לך תשפ״ז () 152 משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
j jj ||
’ מלו עוזר ומושיע ומגן, ~
על משמר עולם התורה
ואעשו ילגויי גדול ואברכו ואגדלה שמו ו^:י:ה נב^ר^ה(י״ב ,ב)
משא רבינו שליט״א בהתכנסות מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה וראשי
בגמ’ פסחים דקי״ז ב’ :א״ר שמעון בן לקיש ’ואעשך לגוי גדול’ זהו שאומרים ’אלהי
הישיבות שליט״א לחיזוק דרכי ההשתדלות בביצור חומות היהדות
אברהם ’’ ,ואברכך ’ זהו שאומרים ’אלהי יצחק ’’ ,ואגדלה שמך ’ זהו שאומרים ’אלהי
בארה״ק \ מוצש״ק נח תשפ״ז יעקב’ ,יכול יהו חותמין בכולן ת״ל ’והיה ברכה’ בך חותמין ואין חותמין בכולן .ובפרש״י
ברשות מרנן ורבנן ,לא צ ריו להאריך בדברים ,בענין החשיבות של הבחירות שעומדים כאן ’בך חותמין ולא בהם ’ .וצ״ע וכי מה איכפת ליה לאברהם ,והא קי״ל (סנהדרין
לפנינו. קה ע״ב) שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו .והנה קודם חתימת הברכה אומרים
לצערינו אנחנו במלחמה גדולה על היהדות ,שממש רוצים להשמיד את כל המהות של ’מלך עוזר ומושיע ומגן’ ,ואח״כ ’בא״י מגן אברהם ’ .וראיתי בעץ יוסף (אוצר התפילות)
כלל ישראל ,ואנחנו מחויבים במסירות נפש על זה. בתפילת עזרת אבותינו וכו ’ מגן ומושיע להם וכו’ שפי’ ’מגן ’ שלא יבוא הרע ’ ,מושיע ’
והבחירות עכשיו הם אך ורק כדי פריקה מיד השונא לאחר שבא ( ’ויושיעם מיד שונא’ ,ואונקלוס ’לית פריק לה ’) ’ ,עוזר ’
ששום לשמור על עולם התורה, לראות במפלת שונאיו ( ’ה’ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי ’) עכתו״ד .והנה י״ל ’ עוזר’ כנגד
בחור לא ילך לצבא חלילה וחס. יעקב ,ובב״ר (סח ,ב) עה״פ ’אשא עיני אל ההרים ’ פתח רבי שמואל בר נחמן ’מאין יבוא
ועל זה הנציגים שלנו יעמדו בעזרת עזרי’ ודרשו על יעקב אבינו ע״ה שהלך לפדן ארם בלא כלום ,ובצרתו התחזק בביטחון
ה ’ .וכל אחד מחויב לפעול בשביל ואמר ’ עזרי מעם השם ’ .הרי שהמדרש מדגיש לשון ’עזר’ שנתייחד ליעקב בחשכת
זה ,ולהצביע עבור רשימת ”יהדות הגלות .וכן בגמ ’ (ברכות סד ע״א) מנין לבעל הקורה שייכנס בעובי הקורה שנא ’ ישגבך
התורה ” .והקב ”ה יעזור שיתבטלו כל שם אלוקי יעקב ,ובפרש״י שיעקב שטרח בגידול בניו יבקש עליהם רחמים ומסייעם
הגזירות מעלינו ,ונזכה בקרוב לביאת ומיד אח״כ ’ישלח עזרך מקודש’ ,וכן ’אשרי שאל יעקב בעזרו’ .ומדת ’ מושיע’ כנגד
משיח צדקנו במהרה בימינו. יצחק :שבברכת מחי’ המתים כפלו חז״ל לשון ישועה (’רב להושיע ’’ ,ומצמיח ישועה’,
’ מושיענו לתחיית המתים ’) ,וממילא בחינת ’ מושיע ’ מכוונת כנגד יצחק.
בלי הסדרת בני הישיבות -אין לנו כלום! ומעתה נראה הענין דמדת ’מגן’ היא המשובחת בכל המידות ותכלית השלמות,
והחתימה נקבעת בעיקר ובקביעות הדבר ,ומתחילה אומרים ’אלקי אברהם אלקי
מתוך דברי רבינו שליט״א לפני שד״ר -נציגי תנועת ’דגל התורה ’ יצחק ואלקי יעקב’ ,שהוא סדר הנהגת כלל ישראל עד שירדה המדרגה לחשכת
אנחנו צריכים לראות את העיקר ,מה שנוגע לנו ,ולדעתי מה שנוגע לבני הישיבות .וזו הגלות .אבל בגאולה נהפך הסדר ’וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף
הנקודה שצריכים לעבוד עליה .אם אין את בני הישיבות ,אין לנו כלום .לא צ ריו לומר את בריתי אברהם אזכור’ ,ועי’ במדרש בחוקותי (ויק״ר לו ,ו) שנזכרו אבות אחורנית
שיש עוד דברים .והשם יעזור ,אנחנו נעמוד על בני הישיבות ואז נרוויח את הכול ,כי זה ללמד שהגאולה באה קמעא קמעא בדרך עלי’ למפרע ,בתחילה מתגלה הקב״ה בבחינת
מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ”. עוזר (יעקב) ,אח״כ מתעלה לבחינת מושיע (יצחק) ,ורק בסוף מגיע לתכלית השלמות
זה היסוד ,ואת זה צ ריו לקחת .אין בלי הסדרת בני הישיבות .אנחנו עובדים על זה ,ואם בבחינת מגן (אברהם) .ומאחר שזו תכלית הקביעות לעולמי עד ,אין החתימה אלא
לא זה -אין לנו כלום .את זה צ ריו לזכור ,אף על פי שיכול להיות שיגידו לי שיש עוד במידה העליונה מכולן ,ודוק.
דברים חשובים .אני יודע מה זה,
ובאמת אחרי שאנחנו יודעים את ’מגן אברהם’
היסוד הזה אפשר לגשת לעניין.
’והיה ברכה' (יב ,ב’).
אין שום דבר שחשוב בשבילי כמו
במד’ (ב״ר לט) א״ר יצחק קובעך אני ברכה בשמונה עשרה אבל אין את יודע אם שלי
בני הישיבות .אם אתם תעמדו על קודמת אם שלך קודמת ,א״ר אחא בשם ר ’ זעירא שלך קודמת לשלי ,משהן אומרים
הנקודה הזו ,אז ידעתי שהקדוש ’מגן אברהם ’ ואח״כ אומרים ’מחיה המתים ’ ,ע״כ הלשון והוא פלאי ,דהא ברכת ’מגן
ברוו הוא יעמוד לימיננו ,ובעזרת אברהם ’ הוא ג״כ שבח להקב״ה שהוא מגן אברהם ,כשם שברכת ’מחיה המתים ’ שבח
השם. להקב״ה שהוא מחי ’ המתים ,ומה שייך לומר ע״ז ’שלך קודמת לשלי ’ .
* *f
ונראה עפ״י המדרש שהביא רש״י להלן עה״פ ((טו ,א’) ’אל תירא אברם אנכי מגן לך
אין שום חשש לאיבוד שכרך ,כי מה ש’אנכי מגן לך’ הוא משום עצם גדלותך ואי״ז נוגע שכרך הרבה מאד ’ ,וז״ל’ :אחר הדברים האלה’ אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים
כלל לשכר מצוותיך .וזהו מ״ש שברכת אברהם קודמת ,היינו ברכת ’מגן אברהם ’ יש בה והי’ דואג שמא קיבלתי שכר כל צדקתי עכ״ל ,והנה ודאי א״א לומר שח״ו אברהם אבינו
שבח למעלתו וגדלותו של אברהם ,שהקב״ה לו למגן לא מצד שכר אלא מצד מעלתו ע״ה הי ’ עובד את בוראו ע״מ לקבל פרס ,ובשלמא למאי שפירש״י עוד שהי’ דואג
העצמית ,והיא קודמת לברכת ’מחיה המתים ’ שהיא שבח לגדלותו של מקום. מן העונש על אותן נפשות שהרג ,א״ש שנצרך חיזוק כדי שלא יירא ,אבל מה דאגתו
והנה מלבד עצם כבוד הקדימה ,יש בזה גם נפקותא להלכה ,דרק משום שברכת ’מגן על קבלת שכרו .ואמנם בת״י שם :דלמא אתקבלו מצוותי בעלמא הדין ולית לי חולק
אברהם ’ היא הברכה הא’ בתפלת י״ח ע״כ תלוי’ בה עיקר חלות שם תפילה ,וכמ״ש בעלמא דאתי ,או דלמא ייזלון אחיהון דילין קטילי ויצטרפו כלגיונין וייתון עלי ...ובזימנא
מו״ח רבינו הגדול זצ״ל באבי עזרי הל ’ תפילה (פ״ד הט״ו) דענין כוונה המעכבת בברכת תנינא לא מישתכח עמי אגרא ויתחל בי שום שמיא עכ״ל ,ומבואר שחששו של אאע״ה
אבות משום שהיא ראשית התפילה וצריך בתחילתה כוונה ,ועיקר זה ניתן לברכת לא הי’ מצד קבלת שכר בעה״ז גרידא ,אלא שמא בכך נאבד חלקו לעה״ב או שתבא עליו
אברהם. מלחמה נוספת אחר שכבר אכל כל שכרו וח׳׳ו נמצא ש״ש מתחלל ,וע״ז השיבו הקב״ה
’אנכי מגן לך ’ בעה״ז ’שכרך הרבה מאד ’ ושמור לעה״ב ,כלומר דאף ש’אנכי מגן לך’ מ״מ
נתן לו עצה על המילה
למול חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול ,אלא בפלטין ו ב א הפליט ויגד לאכרם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם
שלך הה׳׳ד ’וירא אליו ה ’ באלוני ממרא ’ עכ״ל המדרש ,והובא ברש״י ר״פ וירא באלוני בעלי ברית אכרם (י״ד ,י ”ג)
ממרא הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה אליו בחלקו ,והוא פלא שהלך אאע״ה במד״ר כאן ’והוא שוכן באלוני ממרא’ רבי יהודה ורבי נחמיה ,ר״י אמר במשריא דממרא
ליקח עצה על המילה אחר שציוהו הקב״ה ע״ז ,וצע״ג. ור״נ אמר בפלטין דממרא ,על דעתיה דר״י אתרא הוא דשמיה ממרא ,על דעתיה דר״נ
והנה עוד שם במד״ר :אמר א״א עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים לי ,תאמר משמלתי גברא הוא דשמיה ממרא ,ולמה נקרא שמו ממרא ,ר’ עזריה בשם רבי יהודה בשם ר ’
הם באים ומזדווגים לי ,א״ל הקב״ה :אברהם ,דייך שאני אלקיך ,דייך שאני פטרונך כו’ סימון שהמרה פנים באברהם בשעה שאמר הקב״ה לאברהם לימול הלך ונמלך בג’
עי״ש ,וכן בסוף הפרשה :אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי אוהביו ,א׳׳ל ענר כבר בן ק’ שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך ,א״ל אשכול מה את
תאמר משמלתי אין באים אצלי ,א״ל הקב״ה עד שלא מלתם היו בני אדם ערלים באים הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך ,א״ל ממרא אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים
אצלך ,עכשיו אני בכבודי בא ונגלה עליך הה״ד וירא אליו ה’ באלוני ממרא עכ״ל .ונראה) ^־ברעבון והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו ,א״ל הקב״ה אתה נתתה לו עצה
עמוד ו
r u
לאורייתא׳ ,ואברהם אבינו הי׳ סבור שעי״ז קיום מצות המילה הוא מרחיק את הבריות בביאור הדברים עפ״י מה שהשריש לן הגאון מהרי״ל דיסקין זצוק״ל והביאו מו״ח מרן
ונמצא מהרס כל כוונתו לקרב העולם לדרכי השי״ת ,וא"כ יתכן שאינו מפרש כהוגן את זצ"ל באבי עזרי הל ’ יסוה״ת (פ״ז ה״ו) בביאור ענין מה שאחז״ל (יבמות דמ"ט ב׳) כל
הנבואה שקיבל למול את עצמו ,כי איך אפשר שהקב״ה מצווה עליו לעשות פעולה הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה,
שמפסיקה את כל מהלך עבודת הקודש שלו לקרב את הבריות להקב״ה ,ובאמת כ"ה דאף שמחזות הנבואה הן בעולמות העליונים מ"מ יורד לאט לאט בעולם ומתגשם
במד״ר מקודם :׳וימול בן מ"ח שנה כשהכיר את בוראו אלא שלא לנעול דלת בפני עד שהפתרון נמצא בהשגת הנביא על מה ירמזון בעולם השפל ,ואז חוזרת רוחו אליו
הגרים׳ ,וע״ז הלך ליטול עצה ממי שאין לו נגיעות ע"ז כדי שיפרש לו דברי הנבואה ומסתכל בנפשו את כל הציורים ויודע הפתרון כי הוא נרשם בנפשו ,ואעפ״כ הר״ז דומה
שקיבל מהקב״ה עפ״י האמת ,וע״ז א"ל ממרא ׳אלקיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים למביט בזכוכית ,שאם צבועה ירוק הרי כל הנראה בה הוא ירוק ,ואם היא אדומה הרי
וברעבון׳ ,ר"ל האיך הסכמת ליפול לכבשן ולא נסתפקת שמא רצון ה׳ שתעבוד ע"ג, כל מה שנראה דרכה הוא רק אדום ,ואף שהוא אותו העצם בלא שינוי אבל מראהו
והלא אם היית נשרף ונהרג במלכים וברעבון מי הי׳ מקרב אנשים להקב״ה ,אלא זה הי׳ משתנה ,וכן הענין במחזה הנבואה שנפש הנביא היא המתרשמת בפתרון הענין ,וכל
ודאי אצלך שאין רצון הקב״ה לעבוד לפסילים כדי שתוכל לינצל ואח"כ לקרב נפשות שנפשו יותר זכה ובהירה הר״ז פותר החזיון באופן יותר צח ומצוחצח ,ומשה רבינו ראה
לעבודתו ית׳ ,כי זה סותר את כל המציאות של האמונה בהקב״ה ,וה"נ א"א להטות הנבואה באספקלריא המאירה משום שנפשו היתה בעוצם המעלה ,אבל שאר הנביאים
פירוש האמיתי של הנבואה משום ההכרח שיוכל לקרב רחוקים ,ודאי שהוא פירוש נכון זולתו אף שודאי כל דבריהם אמת אבל לא ראו הדבר כראיית משה.
שהקב״ה מצוה אותך כעת למול. ויסוד הדברים ממה שאחז״ל שחלום הוא א׳ מששים בנבואה והוסיפו ע"ז כל החלומות
זו הי׳ עצתו של ממרא ,וזהו הביאור בד׳ המד״ר :׳עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים הולכים אחר הפה ,וכן הנבואה שהיא כולה אמת ומתקיימת בעולם כפי אשר נתרשם
לי ,א"ל הקב״ה אברהם דייך שאני אלקיך שאני פטרונך׳ ,בשעה שהולכים לקיים מצות הפתרון בנפש הנביא בשעת קבלת הנבואה ,והיינו שאמרו דגזירת נביא חוזרת וגזירת
ה׳ א"א כלל לקחת בחשבון שמא זה יפריע מלקרב רחוקים ,׳דייך שאני אלקיך׳ ,מה או"ת אינה חוזרת ,לפי שכל דבר שיצא מפורש מפיו של הקב״ה אינו חוזר ,והנבואה
שעוברים ושבים לא יבואו אצלך אינו כלום ,׳אני בכבודי בא ונגלה עליך הה״ד וירא אליו שיש בה גם כח אחר ,פתרון שכל האנושי ,ע"כ יתכן שתתבטל עי"ש ,ועפי״ז ביאר
ה׳ באלוני ממרא׳ ,כי זו עצתו של ממרא ולכן נגלה עליו בחלקו. מור״ח רבינו הגדול זצוק״ל את גדלותו של אאע״ה בנסיון העקידה ,שהסביר לעצמו את
ויובן בזה מה שחיזר א"א אחר מילתו מיד לחפש אורחים ,כי עדיין הי׳ חרד שמילתו מראה הנבואה שהקב״ה מצווה עליו לשחוט את בנו יחידו את יצחק ,ואף שהי׳ רואה
תפריד בנ"א ממנו ולא יוכל לקרבם להשי״ת ,וזהו שמתחיל המד״ר בר"פ וירא עה"פ באספקלריא שאינה מאירה ובקל הי׳ יכול לבאר חזיון הנבואה בד"א ע"י איזה נגיעה,
(איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת וגו׳ אמר אברהם אחרי שמלתי עצמי הרבו גרים באו מ"מ פירשה אברהם כהוגן כי הי׳ נקי מכל נגיעות עצמיות.
להידבק בזאת הברית וכו׳ ,והיינו שאח"כ ראה אברהם שאדרבה לא הי׳ בזה כלל מניעה וכעי״ז י"ל ג"כ כאן משום שאברהם אבינו ע"ה היו כל מעשיו לקרב את הרחוקים
מלקרב רחוקים. ולעשות נפשות להקב״ה כמ״ש ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳ ומתרגמינן ׳דשעבידו
יבמה אדע׳
כדכתיב ׳מה תתן לי ואנכי הולך ערירי׳ ,ומתוך עוצם ההשתוקקות נתקרבה דעתו והאמן נד׳ יחעובה לו ?דקה( .ט״ו ,ו)
להאמין בשלמות ולא עלתה על דעתו לשאול באיזו זכות יבא הדבר .אך לגבי בשורת וברש״י (טו ,ו׳) לא שאל לו אות על זאת ,אבל על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר
הארץ שודאי רצה בה ,מ"מ לפי ערך גדלותו העצומה הי׳ חסר משהו בעומק הרצון 'במה אדע כי אירשנה׳ .ובגמ׳ נדרים דל"ב א׳ שמואל אמר מפני מה נענש אברהם אבינו
וההשתוקקות ,ולכן נתעורר אצלו החשש לבקש אות ׳במה אדע׳ .וע״ז נענה כנגד ׳ידוע ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים ,מפני שהפריז על מידותיו של הקב״ה
תדע׳ שגר יהי׳ זרעו בארץ לא להם ,והנה מתוך הריחוק והגלות במצרים ידעו להעריך שנא׳ ׳במה אדע׳ .וי"ל מאי שנא בשורת הזרע שהאמין בה בלא פקפוק ,מבשורת הארץ
טובת הארץ וישתוקקו אליה בכל לבבם. שביקש עליה אות.
וכעי״ז הסברתי בחטא המרגלים ,דבאמת כולם הודו ׳טובה הארץ׳ כד׳ רמב״ן ,אלא ויש לבאר תחילה עפי״ד הגמ׳ (ב"ב קמא ):המזכה לעובר לא קנה ובעובר שלו קנה,
שיהושע וכלב הוסיפו ע"ז וכפלו ׳טובה הארץ מאד מאד׳ ,עדות על רצון אדיר וחיבת משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ,וכיון שמשתוקק לזה בכל לבבו ע"כ סמוך לבו
הארץ פנימה ,ומתוך שהי׳ חביבה עליהם היו בטוחים שיירשוה ולא נכנס בלבם מורא, לא יירא ודעתו בטוחה שהדבר יתקיים ,וחזינן דזהו טבע הנפש שכל דבר שהאדם חפץ
משא"כ שאר המרגלים שלא נכנסה טובת הארץ בלבם בבחי׳ ׳מאד מאד׳ ,הוליד חיסרון בו באמת ודעתו קרובה אצלו ,לא נכנס בלבו הספק שמא יתבטל ונעשה אצלו שריר
הרצון את החשש והספק מפני תוקף יושבי הארץ ,כי לעולם החסרון במדת הרצון וקיים.
וההשתוקקות הוא שמוליד את הספק ,והספק מוליד את הנפילה ודו״ק. ומעתה מיושב שפיר ,דרצונו של אברהם בזרע הי׳ עמוק עד דכדוכה של נפש,
׳הצילו הפירות את האילנות׳
אינו מסתיים במקום שבו הוא עצמו עומד ,פירותיו ממשיכים אותו .כל בן וכל דור ואתה תבוא אל אנתיך בשלום תקבר בשינה טונה (ט״ו ,ט״ו)
היוצא ממנו ומוסיף תורה ,קדושה ועבודת ה׳ ,הרי הוא מגלה למפרע את עומק פעולתו הנה בס"פ נח עה"פ ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן ,מאריך
של האילן שממנו יצא. הרמב״ן בביאור עניינו של תרח ,ובסו״ד :או שמא יש לו חלק לעה״ב כמו שאמרו חז״ל
וזהו שאברהם נתבשר :״ואתה תבוא אל אבותיך בשלום״ .אי"ז בשורה המתייחסת רק בזכות בנו ,והיא הבשורה שהוא לא הי׳ יודע שנתבשר בכך ,בעת שא"ל ׳ואתה תבא אל
לתרח ,אלא יש כאן גילוי של כח הבן להציל את אבותיו .אברהם ,שהוא הפרי ,מעלה אבותיך בשלום׳ .ומביא הרמב״ן ע"ז מדרש נפלא :כל העצים כשרים חוץ משל זית ושל
עמו את האילן שממנו יצא .ולא רק תרח ניצל מכוח אברהם ,אלא כל אותם אבות גפן ,שהשמן והיין קרבין לגבי מזבח ,הצילו הפירות את האילנות ,וכן מצאנו באברהם
ודורות קדומים שעל ידם בא אברהם לעולם -כולם נעשים שותפים בזכותו של מי שהציל את תרח שנא׳ ואתה תבוא אל אבותיך בשלום עכ"ל.
שיצא מהם. ולכאורה הדברים תמוהים מאוד .בשלמא מה שהבן מציל את אביו מן הדין וזוכה אותו
נמצא דבר נורא ,כל עיקרו של האדם אינו נמדד רק במה שהוא עצמו עושה ,אלא לחלק לעולם הבא ,יש להבין את גודל ההצלה .אבל מה עניין ה״הצלה״ שנאמרה אצל
גם במה שהוא מוליד אחריו .יש מעלה עצומה בכך שאדם עצמו עובד את ה׳ ,אבל אילנות הזית והגפן? אדרבה ,אילו היו עצים כשרים למזבח ,היו זוכים בעצמם למעלה
גדולה ממנה במובן מסוים היא הזכות להעמיד ״פירות״ שימשיכו את עבודתו אחריו. גדולה ,להיות קרבים לפני ה׳ וריח ניחוח עולה מהם לפני מי שאמר והיה העולם .ומה
כי בעוד פעולתו שלו מוגבלת לימי חייו ,הרי פירותיו יכולים להמשיך לפעול דורות יש בכך שהפירות הם שנקרבים ולא העצים עצמם ,עד שחז״ל מגדירים זאת בלשון:
רבים אחריו .וכל תורה ,כל קדושה וכל מעשה טוב היוצאים מכוחו ,אינם רק זכות של ׳הצילו הפירות את האילנות׳.
הבנים -הם גם זכות העולה אל האבות שמכוחם באו. ונראה שכוונת חז״ל היא ליסוד עמוק :עיקר מעלתו של האילן אינה דווקא בכך שהוא
וזהו עומק דברי חז״ל :״הצילו הפירות את האילנות״ .דווקא משום שהאילן מוציא עצמו עולה פ"א ע"ג המזבח ,אלא בכך שהוא מוציא פירות ,והפירות היוצאים ממנו
פירות ,אין חייו מסתיימים בעצמו .הפירות ממשיכים את קיומו ואת תפקידו לפני ה׳. ממשיכים את כוחו ופועלו בעולם .אילו הי׳ העץ עצמו נקטר ,היה עולה הוא עצמו
וכן באדם :הצאצאים אינם רק הדור הבא ,הם ההמשך של האדם עצמו .וכאשר הבן פעם אחת ,אבל כאשר מוציא פירות ,השמן והיין היוצאים ממנו נעשים בעצמם קרבן
נעשה עובד ה׳ ,נמצא שהאבא ממשיך לעבוד את ה׳ דרכו .לפיכך אברהם אינו רק מי לה׳ .נמצא שהאילן אינו רק מקריב את עצמו ,אלא מוליד דבר שממשיך אחריו להיות
שזכה בעצמו ,אלא מי שבזכותו זכו אבותיו. משרתי גבוה .לא הוא עצמו בלבד מתקרב לשכינה ,אלא כל מה שיוצא ממנו ממשיך
מה עמוקה אפוא זכות ההורים מכוח צאצאיהם :כל בן ההולך בדרך התורה ,כל דור נוסף את התקרבותו פעם אחר פעם .זהו ש׳הצילו הפירות את האילנות׳ .הפירות אינם דבר
המוסיף כבוד שמים ,כל נשמה הממשיכה את השלשלת ,הרי היא פרי המעלה עמה היוצא מן האילן ונפרד ממנו ,הם המשך חיותו ופועלו .כאשר פרי האילן עולה על גבי
את האילן כולו .האדם אמנם מסתלק מן העולם ,אבל פירותיו נשארים ,ומה שהוא זרע המזבח ,נמצא שהאילן עצמו זוכה שעל ידי פירותיו תימשך מעלתו ותעמוד לפני ה׳ גם
בבניו ובדורות הבאים ממשיך לעלות לפני הקב״ה .ועל כך נאמר :״הצילו הפירות את לאחר שאיננו עולה בעצמו.
האילנות״ שהפרי אינו רק תוצאה של האילן ,אלא הוא גם גאולתו ,הצלתו והמשכתו ומכאן לדברי הרמב״ן על אברהם ותרח .אברהם הוא ה׳פרי׳ שיצא מתרח ,ולא זו בלבד
לפני ה׳. שאברהם עצמו נעשה עובד ה׳ ומעמיד את כל העולם כולו תחת כנפי השכינה ,אלא
(משא רבינו שליט״א בכנס רישום תלמידים למוסדות תורה ,פריז תשנ׳׳ד) שכל הדורות היוצאים ממנו ממשיכים את אותה שלשלת של עבודת ה׳ .נמצא שהאב
עמוד 2
יריעה נרחבת לרגל יום הזיכרון הכ”ה להעלותו בסערה השמימה של אבי האומה
רבינו הקדוש מרן האבי עזרי זיע” א \ ט ” ז מרחשון תשס ” ב
לקט עובדות וזיקוקין דנורא דנפקו מפ״ק חתנו הגדול שיבלחט״א רבינו מרן שליט״א ונשזרו בגליוני דרכי אורה בג’ השנים האחרונות
שליחות ציבור -עבדות ולא שררה ’לולי תורתו שעשועי’
שח רבינו שליט ”א :מעשה בבן ישיבה שנקלע לחוב כספי גדול לעירייה המקומית .אותו בדברו על דבקותו המופלאה של רבינו הגדול בעל ה״אבי עזרי״ זצ״ל בתורה ,סיפר
אברך היה עני מרוד ,וכל פרנסתו הייתה ממלגת הישיבה המזערית .במצוקתו ,ניגש מרן רבינו שיבלחט״א מעשה נורא המלמד כיצד היתה התורה משענת חייו גם בשעות
לאחר תפילת מנחה אל מרן זצ״ל ,כדי להתייעץ עמו .ראש הישיבה הורה לו לפנות מיד הקשות ביותר .בתו הגדולה של הרב שך זצ״ל ,מרים רייזל ע״ה ,נפטרה בת 14בעיר
לאחד הנציגים בעירייה ולבקש את עזרתו. וילנא .היא ניחנה בכישרונות נדירים וחריפות בלתי מצויה .הרב שך היה מספר כי בני
האברך הסביר כי שעות הקבלה כבר הסתיימו ,וכי אין זה ביתו היו מצויים בביתו של רשכבה״ג הגאון רבי חיים עוזר
מקובל לפנות אל העסקן מחוץ לשעות שבהן הוא מקבל גרודזנסקי זצ״ל ,וכידוע אל רבי חיים עוזר היו מגיעים תדיר
את הציבור .אלא שראש הישיבה ראה בכך פגם מהותי שאלות מכל תפוצות ישראל ,ויחד עם זאת היה הראש בי״ד
בהבנת התפקיד .״וכי עזרתו של שליח ציבור מוגבלת דוילנא ,ובין היתר היו שולחים אליו מזוזות שנכתבו בידי טובי
לשעות הקבלה? הלוא תפקידו לדאוג לצורכי הציבור ,ואם הסופרים ,כדי שיעיין בהן ויחווה את דעתו .פעם אחת ,כאשר
יהודי שרוי במצוקה ,עליו להיות נכון לעמוד לימינו גם מעבר מרים רייזל ישבה בביתו ,היו מונחות על השולחן כמה מזוזות
לשעות המקובלות״. פתוחות .לפתע הצביעה על טעות דקה באחת מהן ,טעות
כדי להעמיד את הדברים על בירורם ,לא הסתפק ראש שנעלמה מעיני הכל .רבי חיים עוזר התפעל מאוד מחדות
הישיבה בדברים .הוא דרש מהאברך לצאת מיד ולבקש את הבחנתה ומכשרונותיה המיוחדים.
עזרתו של העסקן .כשהאברך הסכים לעשות זאת ,הודיע ל ראש הישיבה אהב את בתו והיה משתעשע עמה תמיד.
ראש הישיבה כי יתלווה אליו ,אך ביקש ממנו לעלות לבדו אל הבית ,בעודו ממתין למטה אולם בגזירת שמים ,בהיותה כבת י״ד חלתה במחלת הטיפוס ,ותוך זמן קצר השיבה
כדי לעמוד מקרוב על התנהלות הדברים. את נשמתה ליוצרה .האבל היה כבד מנשוא .כששמע רבי חיים עוזר על גודל השבר ,בא
האברך ניגש אל העסקן והציג בפניו את צרתו ,בתקווה שימצא אוזן קשבת .אך האיש בעצמו לנחם את ידידו .כשראה את עומק כאבו ,אמר לו משפט אחד בלבד :״רבי שך,
גער בו על שהעז להגיע בשעה לא מקובלת ,והבהיר לו כי עליו לשוב במועד שבו הוא לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי״.
יושב במשרדו שבעירייה. לא היתה זו אמירה מן השפה ולחוץ .גם רבי חיים עוזר עצמו ידע כאב של אובדן בת,
גם כשהאברך ניסה להסביר כי דוחק השעה ומצוקתו הם שהביאוהו לפנות אליו כעת, והוא דיבר מתוך ניסיון החיים .הוא גילה לידידו את הסוד שהחזיק גם אותו בשעות
לא נתרכך העסקן .הוא עמד בסירובו והותיר את האברך ללא מענה. החשכה :רק התורה ,שהיא שעשועו של האדם ,מעניקה לו כוח שלא לאבד את עצמו
למטה המתין ראש הישיבה .כששב האברך וסיפר לו על שאירע ,לא הסתיר ראש בתוך היגון .מילים מועטות אלו חדרו ללבו של מרן הרב שך ונחרתו בו לכל ימי חייו.
הישיבה את כאבו .״אדם כזה אינו ראוי להיות שליח ציבור״ ,אמר .״הרי אין מדובר שח בני הרה״ג רבי חיים שליט״א ,שזכה לשמשו באמונה ,כי שנים רבות לאחר מכן,
בשעת לילה מאוחרת ,אלא בשתים אחר הצהריים .יהודי בא לבקש עזרה ,והאיש כאשר מרן כבר התגורר ברחוב ראב״ד בבני ברק ועמד לעבור דירה ,החלו בני הבית לארוז
שתפקידו לשמש את הציבור ,דוחה אותו מפני שהגיע מחוץ את חפציו .אז אמר להם שישנם שני דברים בלבד שחייבים
לשעות הקבלה״. לעבור עמו ביחד ,תיק הטלית ותפילין ,והשני ,תמונתה של
מכאן הסיק ראש הישיבה מסקנה ברורה :אין לפנות עוד אל בתו .וכששאלוהו על כך ,השיב :״התמונה הזאת היא מזכירה
אותו עסקן .ואכן ,אף כאשר ניסה העסקן בהמשך לתקן את לי את הילולא תורתך שעשועי’.״ לא היתה זו מזכרת של
הרושם שנוצר ושלח שליחים שיסבירו את התנהגותו ויבקשו געגוע בלבד .היא היתה תזכורת מתמדת לכך שהכאב אינו
את מחילתו ,לא הסכים ראש הישיבה להאזין להם .בעיניו, נשכח ,אלא מתעלה ומתמתק בתוך עמלה ושעשועה של
המעשה חשף תפיסה שגויה מן היסוד של תפקיד העסקן. תורה .בכל פעם שעיניו נחו על דמות בתו ,היה שב ונזכר באותן
שליחות ציבורית אינה מסתכמת במילוי תפקיד רשמי או מילים שאמר לו רבי חיים עוזר ,מילים שלימדו אותו כי רק מי
בקבלת פניות בשעות שנקבעו מראש .היא מחייבת תחושת ש’תורתך שעשועי ’ לא יאבד לעולם.
אחריות מתמדת כלפי הזולת ,נכונות לצאת מן השגרה למען
הנזקק ,והבנה כי צורכי הציבור אינם חדלים להתקיים עם סיום שעות הקבלה .מי ’כי אין לה אב ואם’
שאינו מוכן להיחלץ לעזרת יהודי בשעת צרתו ,אינו מבין את משמעותה האמיתית של
שח רבינו שליט ”א :לילה אחד השעה הולכת ומתאחרת ,אולם מו״ח מרן ראש הישיבה
שליחות ציבור.
זצ״ל אינו נכנס למיטתו ,היה ניכר עליו שהוא ממתין למישהו.
הדקות חלפו ,ולפתע נשמעה נקישה בדלת .מיד קמתי לפתוח ,אך עוד בטרם הגעתי,
גדלות בתורה ,גדלות בחסד ניגש מרן אל הדלת ואמר לי בעדינות לזוז הצידה ,שכן הדבר נוגע אליו .בפתח עמדה
שח רבינו שליט ”א :הרב שך זצ״ל היה מספר בשם רבי חיים עוזר גרודזנסקי ,כי בצעירותו נערה צעירה.
סבר שהפסגה העליונה שאליה יכול בן תורה לשאוף היא לכתוב תשובות בהלכה ולחבר מרן יצא אליה אל מחוץ לדלת ,ושוחח עמה דקות אחדות בחדר המדרגות .כשחזר
ספרים רבים ,להרביץ תורה ולהעמיד את ההלכה לדורות .אולם לעת זקנתו הבין כי לבית ,הבחין בתמיהתי והרגיש צורך להסביר לי את פשר הדבר.
לעזור לאלמנה אחת בשעת מצוקתה ,חשוב יותר מכל ספרי ה״אחיעזר״ שחיבר. ״אותה נערה״ סיפר ,״יתומה מאב ואם ,והיא לומדת בסמינר הספרדי ’ אור החיים’ .
וכשהיה הרב שך מביא דברים אלו ,היה מוסיף הערה יסודית :כדי לומר משפט כזה צריך הציעו לה שידוך ,אך אין לה הורים שתוכל להתייעץ עמם אם לגשת להצעה .לכן באה
להיות תחילה ’רבי חיים עוזר’ .רק מי שכבר מיצה את כל כוחו בתורה ,העמיד עולם של לשאול אותי אם ראוי לה להיפגש.״ השבתי לה על שאלתה ,ואכן נקבעה ’פגישה ’.
הלכה והשאיר נכסי צאן ברזל לדורות ,הוא שיכול להעיד כי בשעת ״אבל״ ,המשיך מרן הרב שך ואמר ,״לאחר כל פגישה רגילים בן או
מעשה ,חסד הנעשה עם יהודי הזקוק לעזרה גדול בעיניו אף מכל בת לשוב הביתה ולשוחח עם ההורים ,לספר כיצד היתה ה’פגישה’,
מפעלו התורני .אבל אין ללמוד מכאן היתר לוותר על עמל התורה מה מצא חן בעיניהם ,מה הטריד אותם ,ומה הם מרגישים כלפי
ועל השאיפה לגדלות .אדרבה ,תחילה צריך להיות ’רבי חיים עוזר’, ההצעה .היא הרי אין לה אב ואם .לכן אמרתי לה :לאחר ה ’פגישה ’
ורק אחר כך אפשר לדבר על התמסרות מוחלטת לענייני הכלל. תבואי לכאן ,ותספרי לי איך היה״.
במילים פשוטות אלו נחשפה גדלותו של מרן .לא הסתפק במענה
’ מאלפי זהב וכסף’ לשאלה שנשאל .הוא חש את החסר שאיש אחר לא הבחין בו .הבין
שלא רק עצה חסרה ליתומה ,אלא גם אוזן קשבת ,בית לחזור אליו,
שח רבינו שליט ”א :פעם אחת נפל בדעתו חידוש עמוק במיוחד,
ודמות אבהית שתמלא ולו במעט ,את המקום שנפער בחייה עם
והלא דברי תורה היו יקרים בעיניו יותר מכל הון שבעולם .היה רגיל
הסתלקות הוריה.
לומר לתלמידיו :״החידוש הזה שווה מיליונים ,מיליונים ממש״ .והנה
זו היתה דרכו של מרן כל ימיו .לא לראות רק את השאלה שהאדם
באותו פעם אמר :״איני רוצה לומר לכם את החידוש הזה .אני חושש
שואל ,אלא את הכאב שמסתתר מאחוריה .לא להשיב רק על הבעיה
שלא תרגישו את עומקו ולא תשמחו בו כפי שראוי ,וכשאראה זאת -
הגלויה ,אלא להרגיש את החלל שבלב הזולת ולנסות למלאו ככל
תיפגם שמחתי בתורה .אבל מה אעשה? איני יכול להחזיק את הדבר
יכולתו.
לעצמי ,ואני מוכרח לומר לכם.״ כך היתה אהבת התורה שלו.
עמוד 3 ____________________________________ f
ראובן טרופ זצ״ל ,שהיה לומד בחברותא עם החזון איש. חשיבות כל רגע
פעם אחת העז התלמיד ושאל :״מדוע רבינו קם דווקא מפניו?״ השיב לו החזון איש
בפשטות ,אך במילים הטומנות בחובן עולם שלם :״כיון שהוא לומד תורה לשמה.״ העיד רבינו שליט״א :כמה היה מקפיד על ביטול תורה .כשנפטרה הרבנית ע״ה ,היה בנו-
מעשה נוסף ,הממחיש את יחסו המיוחד של החזון איש למרן זצ״ל ,סיפר לי ידי״נ ר׳ בנה היחיד בקנדה .הבן ביקש שיעכבו את ההלוויה עד שיספיק להגיע ולומר קדיש ,רבינו
בערל וינטרוב זצ״ל ,כי באחד הימים כאשר רבים המתינו בפתח ביתו של החזון איש. השיב :״איני יכול .בני הישיבה כבר מתכוננים להלוויה ,וכל עיכוב יגרום ביטול תורה .צריך
לפתע יצאה הרבנית ע״ה ושאלה את הממתינים :״האם רבי לייזר שך הגיע?״ לערוך את ההלוויה מיד בבוקר ,כדי שיוכלו אח״כ לשוב ללמוד״.
כאשר השיבו לה שעדיין לא הגיע ,ביקשה שמישהו יעמוד ליד החלון ויודיע לה מיד
כאשר יראה אותו מתקרב. ׳ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה׳
אחד הממתינים נענה לבקשתה ,וכאשר הבחין מרחוק במרן זצ״ל כשהוא מתקרב לבית, שה רבינו שליט״א :פעם שהיתי בחוץ לארץ לצורך החזקת הישיבה .ביקרתי אצל אחד
מיהר להודיע לרבנית .אלא שאז אירע דבר פלא .החזון איש יצא במהירות מחדרו ,עבר מידידיי ,ותוך כדי שיחה שאל אותי אם יש לי קשר עם גביר פלוני .כשעניתי בשלילה,
את המסדרון ,יצא מפתח הבית ,חצה את החצר ויצא אל הרחוב כדי לקבל את פניו של אמר לי :״ראש הישיבה פלוני הוא ידידו הקרוב ,והוא יכול לקשר ביניכם״ .מיד התקשר
מרן זצ״ל ,שהיה באותם ימים עדיין צעיר לימים. אל אותו ראש ישיבה ,והלה השיב :״בוודאי ,אעשה זאת״ .הוא
החזון איש אף עבר את הכביש ,וכאשר הגיע אליו ,תמך ידו אף התקשר באותה שעה אל הגביר ,אך נאמר לו שהלה אינו
בידו והכניסו לביתו כשהם שלובים זרוע .לאחר מכן ,כאשר בבית ,ושהוא נסע לשבועיים .לא יכולתי להמתין ,וחזרתי לארץ
סיימו את שיחתם בדברי תורה ,יצאו יחדיו ,והחזון איש המשיך כשבאתי אל רבינו ,שאל אותי אם פגשתי בחוץ לארץ את אותו
ללוותו עד מעבר לכביש. ראש ישיבה .השבתי שלא ,אך סיפרתי לו את כל השתלשלות
מחזה נדיר זה ,גדול הדור היוצא במיוחד מביתו לקבל את פניו הדברים.
של תלמיד חכם צעיר ממנו נחרת בזיכרון הרואים ,והעיד יותר כששמע זאת מרן הרב שך ,נזדעזע ממש ,החוויר ואמר לי:
מאלף מילים על הערכתו העמוקה של החזון איש למרן זצ״ל. ״מאיר ,אני מבקש ממך מאד ,אל תבקש ממנו שום עזרה .פעם
בהזדמנות אחרת ,לאחר שמרן זצ״ל ביקר בביתו של החזון איש עשיתי לו טובה שהיה מאד קשה לי לעשותה אבל אחזתי שאני
ושוחחו ביניהם בדברי תורה ,יצא החזון איש ללוותו .כאשר שב מחוייב בזה ,וגם היו שהרגישו מקופחים מזה ,אבל עשיתי את
לביתו ,אמר בפני מקורבו הגר״ד פרנקל זצ״ל ביטוי נדיר ומופלא :״כעת ליויתי ספר תורה מה שסברתי שהוא רצון ה׳ ,אבל אני לא רוצה לקבל שום טובת הנאה מהמעשה הזה.
חי״ [׳א-לעבעדיג׳ער ספר תורה׳] .במילים קצרות אלו ביטא החזון איש את ראייתו אם הוא יעזור לך ,הרי אולי מעורב בזה מקצת הרגשה שלו שהוא חייב להחזיר לי טובה,
העמוקה :לפניו לא עמד רק אדם גדול בתורה ,אלא מציאות של תורה חיה ,אדם שכל ונמצא שיוצא לי איזו הנאה אישית מהפעולה ההיא ,וזה אסור לי .אינני רוצה ליהנות
הווייתו ספוגה בתורה ,שכל מחשבתו והליכותיו נובעות ממנה. אפילו באצבע קטנה״.
ומעשה נוסף שראיתי בעצמי מלמד עד כמה הקפיד החזון איש על כבוד התורה של מרן
זצ״ל .באחד המקרים יצא החזון איש ללוותו לאחר ביקורו בביתו .כעבור רגעים אחדים ׳אהבה שאין בה פניה אחרת׳
הבחינו בני הבית שהחזון איש שב לחדרו .הוא נטל במהירות כסות מזדמנת ,כיסה בה
סיפר רבינו שליט״א :בילדותו התקרב מאוד אל הגאון רבי איצל׳ה מפוניבז׳ זצ״ל ,והיה
את ראשו ויצא שוב החוצה .התברר כי באותה שעה החלו לרדת גשמים ,והחזון איש
נבחן אצלו מדי יום שישי על תלמודו במשך כל השבוע .קשר זה הותיר עליו רושם עמוק,
חשש שלא יוכל להמשיך וללוות את מרן זצ״ל כראוי .לפיכך מיהר לכסות את ראשו ,כדי
ודמותו של רבי איצל׳ה שימשה לו דוגמה חיה למסירות אין קץ לתורה.
שיוכל לשוב ולצאת ולהמשיך בליווי .עד כמה היה הדבר יקר בעיניו ,ועד כמה היה חרד
כל מציאותו של רבי איצל׳ה היתה תורה .הדבר ניכר במיוחד בשעת קריאת התורה.
לכבודה של תורה.
הוא היה מתאמץ במאמץ עילאי לנתק את מחשבתו מן הסוגיות שהיה שקוע בהן ,עד
גדלות בתורה ואצילות המידות שלעיתים היה משמיע אנחות וקולות חרישיים מרוב המאבק הפנימי .מי שעמד סמוך
אליו יכול היה לראות כיצד הוא אוסף את כל כוחות נפשו כדי להפנות את מחשבתו אל
סיפר לי מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל ,כי בצעירותו למד תקופה בישיבת קריאת בעל הקורא ולשמוע כל תיבה כהלכתה .בתפילה היה קל יותר לרכז את מחשבתו
קלעצק ,ובאותה תקופה היה מו״ח מרן ראש הישיבה זצ״ל מוסר שיעור לאחר תפילת בנוסח התפילה ,אך בקריאת התורה שבה המצווה היא לשמוע את הקריאה מפי הבעל
ערבית ,כמה פעמים בשבוע ,בפינה אחת של בית המדרש .סביבו היו מתקבצים עשרות קורא ,היה הדבר קשה עליו שבעתיים ,משום שכל מחשבתו היתה דבוקה תמיד בעומק
בחורים ,הצמאים לשמוע את דבריו ולהתבשם מבהירות סברותיו. עיונו בתורה.
רבי אהרן לייב אמר שמחמת קומתו הנמוכה לא הצליח להידחק בין התלמידים שעמדו גם אצל רבינו היה כך ,קדושת קריאת התורה היתה אצלו מופלאה .היה ניכר כמה הוא
סביב ראש הישיבה .הבחורים הגבוהים הסתירו ממנו את המקום ,והוא לא זכה לשמוע מתאמץ להסיח את מחשבתו מכל העיונים שהיה שקוע בהם ,כדי להתרכז בשמיעת
את השיעורים כפי שרצה .אולם דבר אחד נחרת בזיכרונו מאותם ימים יותר מן הכל. כל תיבה מפי בעל הקורא .בתפילה היה קל לו יותר לרכז את
אחד הבחורים ,רבי יחזקאל(חצקל) ברוד ,בנו של אחד מרבני מחשבתו ,אולם בקריאת התורה שבה היה עליו להאזין לדברי
גליציה ,פנה אליו ואמר בהתפעלות :תראה את המידות של הרב הזולת ,היה עליו להתגבר במאמץ מיוחד כדי לקיים את המצווה
שך! משפט קצר זה ביטא את הרושם העז שהותירה דמותו בשלמות.
של מרן על בני הישיבה .לא רק עומק שיעוריו ובהירות תורתו רבי איצל׳ה מפוניבז׳ היה בעיני מרן הרב שך זצ״ל דמות המופת
משכו את לב הבחורים ,אלא גם אצילות מידותיו ,עדינות נפשו של שקיעות מוחלטת בתורה .גאון עולם היה ,וגדולי ישראל
והנהגתו המופלאה ,שהיו ניכרות לעין כל וזכו להערצה כבר הפליגו בשבח אהבת התורה היוקדת שבערה בקרבו .מסופר
באותם ימים. עליו כי במשך כל ימות השבוע כמעט שלא היה פושט את בגדיו.
מרוב יגיעה בתורה היה נרדם כשהוא לבוש ,ואף מגפיו לרגליו,
׳חשבון נפש׳ על כל תשובה משום שלא נותר בו כח להסירם לאחר יום של עמל רצוף.
פעם אחת ביקש מו״ח ראש הישיבה זצ״ל מהגאון רבי שרגא זו אותה אהבת תורה שעליה מדבר הרמב״ם בסוף פרק י׳
גרוסברד זצ"ל ,שיסדר לפניו מחדש את כל השאלות שהוא שאל אותו לאחרונה. מהלכות תשובה -אהבה שאין בה שום פניה אחרת ,אלא כל מציאותו של האדם נתונה
הבקשה עוררה פליאה ,וכשנשאל לפשרה הסביר את הדבר .באותם ימים עמדה לפניו לדבקות בה׳ ובתורתו .וכפי שמבאר הרמב״ם שם ,שכל משלי האהבה שבשיר השירים
קושיה חמורה במסכת תמורה ,וכל מחשבתו הייתה שקועה בה ללא הרף .גם בשעה אינם אלא משל לאותה אהבה עליונה ,אהבה השולטת בכל מחשבותיו ולבו של האדם.
שהיה משיב לשואלים ומשוחח בענייני תורה ,לא הרפתה ממנו אותה קושיה ,וכל מעייניו
היו נתונים ליישובה. ׳א-לעבעדיג׳ער ספר תורה׳
״אף שהשתדלתי בכל כוחי להתרכז בכל שאלה שנשאלתי״ ,אמר מרן ,״חושש אני שמא העיד רבינו שליט״א :בין גדולי ישראל שבדור העידו על רום מעלתו של מרן זצ״ל ,בלטה
מחמת שהמחשבה היתה תפוסה באותה קושיה ,לא השבתי לכל אחד כפי שהיה ראוי״. במיוחד הערכתו הנשגבה של מרן החזון איש זצ״ל .לא הייתה זו הערכה חיצונית בלבד,
כעת ,לאחר שזכה ליישב את הקושיה ונחה דעתו ,ביקש לשמוע מחדש את כל השאלות, אלא הכרה עמוקה בגדלותו בתורה ,באישיותו המרוממת ובמעלתו של מי שכל חייו היו
כדי לבדוק אם אכן השיב עליהן כהלכה וכפי הצורך ,ואם ימצא שחסר דבר יוכל להשלים מסורים לתורה הקדושה.
ולתקן. כמה וכמה גילויים מופלאים יצאו מפיו ומפי כתבו של החזון איש ,המלמדים על המקום
הנהגה זו מאירה באור יקרות שני צדדים מופלאים באישיותו של מרן .מחד גיסא, המיוחד שתפס מרן זצ״ל בעיניו.
עד כמה היתה כל הווייתו שקועה בעומק התורה ,עד שקושיה אחת העסיקה את כל כאשר היה מרן זצ״ל נכנס אל הקודש פנימה לשוחח עם החזון איש ,היה החזון איש קם
מחשבתו ללא הפוגה .ומאידך גיסא ,האחריות העצומה שחש כלפי כל שואל וכל תלמיד, לכבודו .הדבר עורר תמיהה אצל אחד מתלמידיו ,הרב ישראל זינגר זצ״ל ,חתנו של רבי
עד שלא נח ולא שקט עד שהיה בטוח שהשיב לכל אחד תשובה שלמה ,מדויקת ונכונה.
להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל62112dw@gmail.com : יו״ל על ידי מערכת ״דרכי אורה״ |
עמוד 4
פרשת לך לך תשפ״ז | גליון | 102שנה ג׳ ל£1
041
0
%
041 £0
f t Pw
04 (, JteP
f t
ממרן ראש לראשי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א
dYr
:-0ו
£
f t
04 k P
f j
דכל זה היכא שאחר שיקדשנה דעתו לראותה ,אבל אברהם אבינו שלא היה נסיון דלך לך להתעלם מהטובה העתידה לו מזה וללכת לקיים
04 (, דעתו לראותה לעולם ,לא שייך אצלו ענין זה.
ויש להוסיף בזה דענין זה שאסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה אינו
_____________________ציווי ה' _____________________
k
■o
f t איסור גמור ,והוא שייך לענייני המידות ,דהנה שם בקידושין (מא ).איתא:
ויאמר ה׳ ?אל אברם לך ל^ מאו־צ^ ומטולזות^ ןנ*^ית אבי^ אל הארץ אשר
u
לן!
041 אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש אמ האשה עד שיראנה ,שמא יראה
אדאן( /י”ב א')
להנאתך ולטובתך ,ושם אעשך לגוי גדול ,וכאן אי אתה זוכה לבנים .ועוד
li -O
f t
5
בה דבר מגונה וממגנה עליו ,ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך;
והדברים תמוהים דבמקום חשש שתתגנה עליו קאמר הגמרא דהענין הוא
שאודיע טבעך בעולם (רש”י)
%
&
ציווי זה הוא אחד מעשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ,וצריך ביאור מהו
0 מה שלא יתקיים בזה מצות עשה דואהבת לרעך כמוך ,ושמעתי בזה ביאור ■O
שמודיעו הקב”ה להנאתך ולטובתך ,הרי ממעט ומקטין לו הנסיון בזה ,וכל
נחמד מהגר” י סרנא זצ”ל ר” י חברון ,ובהקדם ענין מצות עשה דואהבת לרעך
f t כמוך ,דבאמת יש להתבונן איך אפשר לקיים מצוה זו ,ולאהוב אדם זר כמוך
חשוך בנים מצער עצמו בדבר שיודע שיועיל לו לזכות לבנים ,וצ”ע.
041 ממש ,ורבי חיים ויטאל אמר דבאמת קשה הדבר ,אבל באשתו יכול לקיים
ונראה לבאר בזה דלהלן (ד׳) כתיב וילך אברם כאשר זרבר אליו ה' ,ונראה
לפרש דזהו גופא היה הנסיון שניתן לאברהם ,שהודיעו הקב”ה שהליכה זו is
אדם מצות עשה זו ,כן אמר הרח”ו.
לטובתו היא ,ויזכה שם לבנים וכו' ,שידע שיש לו בזה הנאה ,ואף על פי כן לא
a -
04 (, ומעתה הנה כשאדם בא להשתדך ודאי אין מן החכמה לסמוך על ראייתו
את האשה פעם אחת כדי להכריע שהיא הגונה ,והדרך היא שהוריו מבררים
ילך אלא מכח ציווי ה' ,ולא בשביל הנאתו ,וזהו מה שאמר הכתוב וילך כאשר
דבר אליו ה' ,שלא הלך אלא מחמת דבר ה׳ ולא עירב בזה עוד פניות ורצונות.
)^ 0
וטורחים בזה לדעת מעלותיה אם ראויים הם זה לזה ,ואם כן כבר בדקו ומצאו
f t
שהשידוך הוא הגון וראויים הם זה לזה ,ומפני מה נצרך שגם הוא יראנה ולמה
ולהלן (כ”ג י”ט) בפרשת חיי שרה על הכתוב ואחרי כן קבר אברהם את שרה
&
041 נחשוש עוד ,אלא דכל אדם יש לו את טעמו שלו ,ואף שאמו כבר ראתה
וגו' ,איתא בחז ”ל (בראשית רבה נ” ח ט')
o
הדא הוא דכמיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ,רודף צדקה זה
f t
המיועדת ומצאה חן בעיניה יתכן שבעיניו לא תמצא חן כל כך ,ומה שבעיני
אברהם ,שנאמר ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ,וחסד ,שגמל חסד לשרה ,וכו׳ ע"כ.
%
04 (, אדם פלןני דבר מסויים יפה הוא ,בעיני חבירו הדבר הוא חסר חן( ,עי' גיטין
צ .כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים) ואם כן אם לא יראה אדם את
ותמוה מאוד ,דהרי מצינו באברהם שנטע אשל והכניס אורחים וגייר רבים,
ומכל חסדיו לא מצאו אלא מה שקבר את אשתו ,ועוד מה חסד הוא זה ,הרי
£5
f t
041
המיועדת לו וינשאו זה לזה ,הן אמנם הזיווג הוא הגון וראוי ונכון ,ואין חשש
שימוט הבית ,אך אם לפי טעמו יש איזה חסרון בה הרי שוב לא יוכל לקיים
כל אדם מצטער כשמתה אשתו ודואג לקבורתה וסופדה תמרורים. %
מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך בשלימות ,ומה שאמרו שימצא בה דבר
אלא ביאור הדברים כנ”ל שלא בא אברהם לבכות מחמת שנפטרה אשתו,
אלא בכייתו היתה על שמתה אשה צדקנית ,והתייחסותו לזה היה כמו אל
״£
למ>־
f t
04
מגונה ותתגנה עליו ,היינו שלפי טעמו לא יהיה מרוצה בה לגמרי ,ולכן אמר
רב יהודה אמר רב שצריך לראותה קודם ,כי כשבאה ההזדמנות לאדם לקיים
אשה צדקנית דעלמא שהכיר רוב צדקתה ,וכשמתה בא לספוד לה ולבכותה
ונתעסק בקבורתה ,ולא מחמת שאשתו היא כלל ,וזה היה מעלתו של אברהם
&
o״ £k
i
מצות עשה זו של ואהבת לרעך כמוך ,עליו להזהר שלא יפסידנה ,ודפח”ח.
אבינו ,שכל מעשיו לא היו אלא לקיים המצוה וביטל כל רגשותיו לגמרי.
ובזה מבואר דאצל אברהם ודאי היה שלם במצות ואהבת לרעך כמוך גם
f t
0 5 כלפי אחרים ,ולא שייך כלל כל ענין זה דשמא תתגנה עליו ,ובודאי גם בשרה
יקיים ואהבת לרעך כמוך בשלימות.
שינוי הטבע מכח תפילתו של אברהם
llo
%
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה( .י״ב ב')
f t תאותן של צדיקים הקב״ה
ואיתא בחז”ל דואגדלה שמך היינו שיצא מוניטין שלו בעולם .ונתבאר ענין זה
041 וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו ?על דבר שרי אשת אברם( .י״ב י״ז)
בבד קודש מהדו”ב .וכן דברי מהרש” א בב” ק צז :שביאר ענין זה של מטבע
t o0
%
של אברהם זקן וזקנה בצד אחד ,ובחור ובתולה מצד שני ,דקאי הכל על
f t במדרש כאן (בראשית רבה מ ”א א') הביאו הכתוב צדיק כתמר יפרח כארז
בלבנון ישגה ,ודרשו מזה על הנגעים שנתן ה׳ בפרעה ,מה תמרה זו וארז כל מי
אברהם ושרה שאחר שנעשו זקנים חזרו לימי נעורים ,ועיין מש”נ לפי זה ענין
פרסום הנס שהיה אברהם חפץ בו.
&׳
0 S
שהוא עולה לראשן ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת ,כך כל מי שהוא בא אולם רש” י פירש דזקן וזקנה היינו אברהם ושרה ,ובחור ובתולה היינו יצחק
)1 0
f t להזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם ,תדע לך שכן ,שהרי ורבקה ,ונראה לבאר שהרי עד אברהם לא היה זקנה בעולם (כדאיתא ב”מ פז.
&׳
041 שרה על ידי שמשכה פרעה לילה אחת ,לקה הוא וביתו בנגעים ,וכו׳ יעו"ש
בהמשך הדברים כל הנגעים שנענש בהם פרעה.
וסנהדרין קז ):והיו מחליפים בין אברהם ליצחק ,וביקש אברהם רחמים ,ומכח
■o
זה נתחדש ענין הזקנה ,והענין בזה מפני שהזקנה מעלה היא ,ולא הרי אדם
04 (,
ובתחילת דבריהם דרשו מכתוב זה:
מה תמרה וארז יש להן תאוה ,אף צדיקים יש להן תאוה ,ומה היא תאותן הקב"ה
צעיר כהרי אדם זקן שכבר נתעלה הרבה בימי חייו ,ואמנם אצל כל הגויים לא
היה חשיבות כל כך לענין זה ,וכמו בבעלי חיים דמה לי סוס זקן מה לי צעיר,
&
3׳
li -O
שנאמר קוה קויתי ה׳ ,א"ר תנחומא מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן, אבל אברהם אבינו זקנתו היא מעלה ואות לרוממות ,ולכן ביקש על הזקנה,
f t
041
ולא היתה עושה פירות ,עבר דקלי אחד וראה אותה ,אמר תמרה זו צופה מיריחו,
כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות ,ע"כ.
וענין זה חקקו במטבע שאברהם הוא הזקן ויצחק הוא הבחור ,ולפרסם בזה
מעלת אברהם שאינו ככל בני אדם בני דורו ,אלא הוא אדם שבתפילתו שינה
%
■O
וצריך ביאור דבפשוטו היה נראה דלתאוה צריך איזה מחשבה ורצון ,אמנם
f t אין צריך דרגה נעלית של מחשבה לזה ,ואף בבהמות שייך תאוה ,אבל צריך
טבע הבריאה וחידש ענין הזקנה ,וזה נתפרסם על ידי המטבע.
&
איזה רוח כדי שיהיה שייך תאוה ,ואיך שייך ענין תאוה בצומח.
הא דקידש אברהם את שרה בלי לראותה
ומדברי חז”ל מבואר דיש תאוה שאינה ענין של רצון כלל ,אלא מציאות הנה נא ידעוני פי אשה יפת מר?אה את( .י״ב י״א)
£o
f t
04 (,
טבעית של תשוקה ומשיכה לדבר ,וזה טבע הדקל שיש לו משיכה בעצמותו,
ולזה המשיל הכתוב מעלת הצדיקים.
ולכאורה הרי אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה ,ועיין מש”נ בבד
קודש מהדו”ב ,ויש שתירצו על הא דאסור לקדש את האשה עד שיראנה,
&
f t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m a il.co mלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 : &־
lc
על עצמו צמאה לר נפשי כמה לר בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים ,כלומר וביאור הדברים שצדיק שנתעלה כראוי והשלים עצמו ,זוכה להפוך מעלותיו ל£1
041 שגם כשנמצא במדבר מקום צחיח ויבש והוא צמא למים ,גם אז כמיהתו לחלק מעצמיותו וטבעו ,וכבר גופו נמשך לרוחניות ,בדרגת כמה לך בשרי
0
מצד הרגשת גופו היא לקב״ה. (תהלים סג) ,ויש להם תאוה לקב״ה מצד עצם טבעם כבר ,ודוד המלך העיד
%
041 £0
04 (, להתפלל ולזעוק אל ה' שירחם עלינו ,כמו שכתב הרמב״ם בפ״א מהל' עקב הימים שבהם מצווים אנו מרבותינו -מצוקי ארץ זצוק״ל ויבדלחט״א £0
SI
תענית ,וכבר אמר אדמוח״ז רבי ירוחם זצ״ל כי בשעה שחרב חדה מונחת
על צוארו של אדם התפילה משובחת יותר ,משום שבשעה זו מבינים כי
רק לה' הישועה ,ובך לבד עינינו תלויות ותפלה זו מתקבלת יותר.
שליט״א להשתתף בבחירות להכריז בקול גדול כי נאמנים אנו לה'
ולתורתו ,נביא בזה מקצת דברי רבינו שליט״א אודות חובה זה.
במוצ״ש האחרון התקיים בבני ברק כינוס גדולי מרביצי התורה עבור
,%
)t0
04
אבל כמובן צריך לעשות השתדלות נכונה ואם המעשים יכולים לעזור
חייב כל אחד עפ״י ד״ת לעשותם ,ונראה עוד דבשעת גזירת עקירת
רשימת החרדים דגל התורה בהשתתפותו של רבינו מרן שליט״א ושאר
גדולי התורה .בכינוס הביא דברים בשמו ובנוכחותו חתנו מרן הגרח''פ
ברמן שליט״א מראשי ישיבת פוניבז׳ :
&!
k p
התורה נאמר גם חיוב מיוחד והוא שנצטוינו
f j
בשעת קבלת התורה על שמירתה ,ומלבד
ברשות! אני מבקש מחילה שאני עומד כאן,
%־1
<ן
( p,
אינני ראוי לעמוד לדבר לפני מורי חמי מרן
04
k0
לימודה וקיום מצוותיה גם חייבים אנו
שליט''א. ■
לשמרה מיד שונאיה המבקשים לעקרה,
הראש ישיבה שליט״א עם דלקת ריאות u
וכבר כתב הרמב״ם בסוף הלכות שכירות כי
לרפו''ש ,חשבנו בבית שאינו צריך לבוא לן!
041 השומר חייב לשמור בכל כחו כיעקב אבינו,
וכבר הורו גדולי ישראל בדורות עברו ה״ה
לכאן ,אך הוא רצה למסור נפש ולבוא אולי 0־ li
041
מרן החזו״א זצ״ל ומרן הגרי״י קניבסקי
זה יוסיף עוד אנשים.
אני יביא מה שהראש ישיבה שליט''א אמר
%
&
f6
זצ״ל ועמהם רבותינו ראשי הישיבות זצ״ל
לי למסור כאן בשמו :מקובלנו מהחזון איש ■O
041
־ '
ויבלח״ט להצביע בבחירות ,ואם כי עצם
מרן הגרח''פ ברמן מביא דברי חמיו רבינו מרן שליט''א בחובת השעה הקמת המדינה אין רוח חכמים נוחה הימנה
ואכמ״ל ,אבל בשעת גזירה הוא הדבר שראוי לעשותו ,וכמדומה שהוראה
שההצבעה לג' היא הכרזה שה' הוא האלקים
ושאנו חפצים בשלטון התורה והמצוות ,וכל
אחד ואחד מקדש שם שמים בהצבעתו ,ומי שחלילה נמנע ולא מצביע אז
ין
is
היתה כי אפשר לעשות כן גם לפני התפילה ,וכך היתה הוראתם של גדולי
ההימנעות שלו היא חילול ה'.
ישראל ומרן הגר״א קוטלר זצ״ל טרח בזה הרבה ,הם גדולי הדור וצריך a-
04 (, לשמוע בקולם ולהצביע כפי הוראתם.
הקב''ה נתן לנו את התורה שהיא תדריך את חיינו ,ואיך אפשר לדעת מה
התורה רוצה מאיתנו ? יש דעת תורה ,והיכן נמצאת דעת התורה ,לא כל % 0
אמנם יש חוגים הנמנעים להשתתף בבחירות ונוהגים כהוראת רבותיהם אחד זוכה לזה ,אלא רק שמילדותם ישבו ולמדו והיו שקועים בתורה והם
%
c /M
שליט״א יש לכבדם ,וח״ו לבזותם ,אבל גדולי ישראל שאנו חיים במחיצתם
ושואלים את פיהם בכל דבר הרי הורו להצביע ,וכך נהג תמיד אאמו״ר מרן
ראש הישיבה זצ״ל שגם בשעת חליו טרח מאד לקיים חובתו ,וכמובן שכל
גדולי התורה ,ממילא דעתם היא דעת תורה ,ואם הם אומרים להצביע ג'
אז התורה אומרת להצביע ג' ,וכולם מחוייבים בזה.
אני רוצה רק ברשות להוסיף עוד כמה מילים כל המלחמה כעת היא
Sto
/-sV
! •
04 (, אלו כאן אשר סרים למשמעתם מחוייבים בזה ,ובפרט כעת במצב סכנה
גדולה אשר שונאי התורה קמים עלינו ומדובר בהצלת התורה מי יודע מה
מלחמה של שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים ,מה הם רוצים כעת,
הם כמו אותו לץ זד יהיר שאמר שהתורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ) to
041
יולד יום השי״ת ירחם.
שמענו גם במוצאי שבת דברים נלהבים המרטיטים את הנפש ,וגם מרנן
ללמוד יבוא וילמד ,זה כל מה שהם מבקשים לעקור את המושג של חכמי
ישראל ,אבל לנו יש את מה שגדולי ישראל קבעו ,מה שחכמי ישראל
%
הגראי״ל והגר״ח והגר״נ שליט״א טרחו לבא במאמצים ויגיעה רבה, החזון איש והרב מבריסק והבאים אחריהם זצ״ל קבעו איך תהיה הצורה £o
\ J,C
04
והוא מפני שהם סבורים כי צריך לעורר את הציבור לזאת ,בודאי צריך
להצביע למען קיום התורה ,והרי יש צד גדול שנצליח ונזכה לקיים התורה
של עסק התורה ,שכל בניך לימוד ה' כולם יעסקו בתורה.
להלן מכתב יד רבינו מרן שליטייא כפי שרשם לעצמו לפני אמירתם בכינוס
%
jtp
# בשלימותה ,אין היתר להשתמט ,והשי״ת ירחם עלינו ויסיר מעלינו כל בחירות תשעייג
עת צרה היא ליעקב ,גזירת עקירת התורה ,בשעה זו ראשית דבר צריך
הגזירות הקשות.
PW
041 Eo
041
' 6־
%
/^ V
'r
שמרה ששיכים לי .אבל? ,אשר ה?מחה והיא שלי (שאני שמח במצוה בשיחותיו מביא רבני שליט״א יסוד גדול שמלמד איתני איר להתנהג
שטל ה?רית) ,והכאב הואשטל מישהו אחר (שטל התינוק הקטן) ?אן התורה ולדאג לחבר :כאשר לחבר ,או לילד ?אוזר ,כואב או עצוב ,אנחני צריכים
0 S מלמדת אוזזני ?לל זהב :מפנים ?את ?ל הלב! ?שלזולת כואב! ,אי ?אפשר להרגיש ?את הצער שמלו ולדאג לו ,אפלו עוד יוותר ממה שאנו דואגים
)U 1
לשמח .ולומר ״שהחינו״ ,אלא מניחים ?את ה?מחה בצד ומרגישים רק כשכואב !לני משהי אישי!
041 נוהג
?את הכאב ;שלו.
מיחדת הנהגה
רבני שליט״א ספר על ?ר ספור נפלא :פעם הגעתי לשמחת ברית מילה.
^ אלי ???גל האולם עם שאלה חזקה מאד ,ו ^ ?שנכנסתי לאולם,
%
f ■o
רבנו שליט״א בבריתות ה יא שאל :הימ״א מביא ;דענה ,שבברית מילה לא מברכים ?את ברכת
a
בהם היא משמש סנדק, ״שהחינו״ .ולפיה? כי על ?אף שהטימחה שטל הפיצוה היא גדולה מאיד,
04 (, נימול התינוק ?אשר התינוק רז^נטן שזה גנוזה נולד ,סובל מכאב וצערשטל הברית .וכשיש צער
II -O
%
נעל ברכיו ,היא מדבר ב_יוזד ?נם שמחה ! -אי אפשר לברר ״שהחינו״.
\^sJ/ בריר ובחם ?אל התינוק שאל ?על האולם :הרי בגמרא במסכת ברכות כתוב משהו אחר! !אם
041 וח^נטן ?די להרגיע אותו,
ומבקש הוא מהמוהלים
הכיל ולעשות למהר
אדם נפטר אביו והשאיר לו ירשה ,היא מברר ״ברי^ י י ו האמת״ על
הצער שיש לו על פטירת האב ,וגם מברר ״הטוב והמטיב״ על הירשה.
רואים שאפשר ׳להודות ,וללמד לשמח גם ?שכואב! ?אז למה ??רית לא
& ■O
X 1
רבינו מרן שליט״א בברית מילה השבוע
בזהירות _רבה ,כדי שמלא מברכים?
״e
04(.0
יכאב לתינוק אפלי הגע
אחד מיתר.
והתשיבה שעניתי לו היא ;ייר חיים לכל ?אחד מאתנו:
?שמדבר על אדם ?אוחד ,הלב שלני מספיק רוחב ויכול להכיל גם עצב וגם %
)to
t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m a il.co mלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
H
ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א
פרשת לך לך תשפ״ן
הוראת שעה לימוד מעשי האבות -גופי תורה!
ונמצא שצריכים ללמוד פרשיות אלו 'הלכה למעשה' ,כמו בפרשיות אלו אנו מתחילים ללמוד על מעשי האבות
חוץ ממה שהוא עצמו מצביע שלומדים משנה ברורה! וכל דבר שכתוב על האבות ,וכן שאר הקדושים .איתא בתנא דבי אליהו (פכ״ה) ,שחייב כל אדם
ג' -צריך גם לדבר עם החברים הדברים הנלמדים מפרשיות אלו הנוגעים לקיום המצוות, לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי ,אברהם יצחק ויעקב'.
והמשפחה! או ל'בין אדם לחבירו' ,וכן להבנת ההשקפה הנכונה ,ולימוד
ענייני דרך ארץ ,ומידת הביטחון ,דברים אלו הם יסודות
ויש לבאר מה שהדגישו בזה 'מעשי אבותי' ,ולא אמרו ס תם
[מדברי רבינו שליט״א בכינוס עולי ברית המועצות 'מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב'.
שצריכים להתייחס אליהם ברצינות ,ולא רק כמו 'א גוט
ל קר א ת הבחירות] והנה שנינו באבות (פ” ה מ”ב) 'עשרה דורות מנח עד אברהם',
ווארט' ,אלא כגופי הלכות בשאר חלקי התורה ,ולקיימם
יתכן שאתם לא יודעים מה בדיוק המצב כיום בארץ י שראל ובמשנה שלאחריה נאמר 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו
למעשה.
כלפי החרדים ,זה לא התחיל היום ,זה התחיל בערך לפני שנה ע” ה ועמד בכולם' .וצריך להבין ,מדוע במשנה הראשונה לא
וכבר כתב רבינו יונה באבות (פ ” ג מי” ז ) ,על דברי התנא
וחצי שנתיים ,ובמשך הזמן נעשה גרוע יותר ויותר ,שגם חוץ נאמר על אברהם שהוא 'אבינו' ,ובמשנה שלאחריה הוזכר ענין
'אם אין דרך ארץ אין תורה' ,וזה לשונו :רצונו לומר ,שצריך
מעניין הצבא ,הם עושים כל מה שאפ שר כדי לפגוע בנו! הורידו זה .וביאר ב'רוח חיים' [להגר” ח מוואלזיין זצ”ל] ,על פי הכתוב
תחילה לתקן את עצמו במידות ,ובזה תשכון התורה עליו,
מ׳החינוך העצמאי’ כסף שהיה מקבל במשך עשרות שנים ,וזה 'מתהלך בתומו צדיק ,אשרי בניו אחריו' ,שישנם כמה מידות
שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות! לא
גרם לכך שכוחו של ’החינוך העצמאי’ ירד מאוד .הם באים עם שהצדיק טרח ויגע להשיגם ,ואילו לבניו אחריו זה נעשה כבר
שילמד התורה ואחר כך ייקח לו המידות ,כי אי אפשר,
תנאים קשים ,כדי להקשות עלינו להמשיך בדרך החיים שלנו .וכן כטבע מוטבע ,ובקצת יגיעה יגיעו לזה ,וכפי שרואים בחוש
וזהו כענין שנאמר 'נעשה ונשמע' ,וכמו שכתבנו ,ע”כ .הרי
ב ’חדרים’ הם מחמירים עתה מאד. שרבים מעמי הארץ מוסרים את עצמם על קידוש השם ,וכוח
שכל המידות הטובות של האבות הנלמדים בפרשיות אלו
מטרתם המפורשת בכל זה היא לשנות את הציבור החרדי! לגרום הן הכנה ללימוד התורה ,כיון שאדם שיש בו מידות רעות זה מוטבע בנו מאברהם אבינו ,שמסר את נפשו באור כשדים
לכך שהוא יהיה חלק מהציבור הכללי! והסיבה לכך ,מאחר והם אין התורה שוכנת בו. על אמונתו .וכן כל עשרת הנסיונות שהיו לאברהם מטרתם
רואים את הריבוי הגדול שלנו בלעה״ר ,וחוששים שבעוד עשר ועל פי זה מתבאר מדוע נקרא 'ספר בראשית' בשם 'ספר היתה ליישר את הדרך לפנינו ,וכפי שרואים לפעמים שיש
שנים אנחנו נהיה הרוב במדינה ,ולכן הם נלחמים עמנו על כל דבר. הישר' ,וכפי שכתב הנצי"ב ב'העמק דבר' [בפתיחה לספר לאדם פתאום התעוררות לילך לארץ הקודש [ואפילו אנשים
בראשית] ,זה לשונו :וזה היה שבח האבות ,שמלבד שהיו שהיו מבוססים במקומם עזבו הכל כדי לעלות לארץ ישראל],
כל זה הוא עוד לפני העניין של הצבא ,שזה עוד חלק מהתמונה
הגדולה ,אבל גם בלי העניין של הצבא זה נוגע לכל אחד שיושב צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר ,עוד היו ישרים, והוא מכח הנסיון של ילך לך' שהיה לאברהם אבינו .וכן מה
פה ,לגבי הבנות שלומדות ב’בית יעקב’ ,והבנים שלומדים בחיידר, היינו שהתנהגו עם אומות העולם -אפילו עובדי אלילים שמצינו שעם ישראל מאמינים שכל מה שה' עושה הוא
וכן לכל בתי הספר של ’החינוך העצמאי ’ ,זה נוגע לכל אחד! מכוערים -מכל מקום היו עמם באהבה ,וחשו לטובתם, לטובה [דהיינו שגם אנשים פשוטים שסבלו צרות ויסורים
באשר היא קיום הבריאה ,ע”כ .והוכיח כן ממה שהתאמץ הבינו שזה מהקב”ה ,וזה לטובה] ,גם כח זה קיבלנו מאברהם
לאור כל זה מובן מאליו ,שמעולם לא היה צורך גדול כל כך
אברהם אבינו בתפילה להציל את אנשי סדום ,אף על פי אבינו ,שעמד בנסיון הרעב ,ולא הרהר אחר מידות השי” ת.
להצליח בבחירות כמו היום! אנו זקוקים לנציגים רבים שיעבדו
שהיה שונאם עבור רשעתם .וכן אצל לוט ,אע” פ שאמר ולפיכך נקט התנא במשנה זו בלשון 'עשרה נסיונות נתנסה
עבורנו בכנסת ,ולכן חשוב מאד שכל אחד מהיושבים כאן -
לו 'הפרד נא מעלי' ,מכל מקום יצא למלחמה כדי להצילו. אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולם' ,כדי ללמדנו שהסיבה שיותר
חוץ ממה שהוא עצמו מצביע ג' -צריך גם לדבר עם החברים
וכן יצחק אבינו היה נח להתפייס עם אבימלך ,ויעקב אבינו קל לנו לעמוד כיום בנסיונות אלו ,מפני שאברהם היה אבינו.
והמשפחה ,ולנסות להביא עוד ועוד אנשים שיצביעו ג ’ ,זה
דיבר עם לבן דברים רכים ,על אף שביקש להורגו ,ונתפייס ולכן חייב אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם
ממש נוגע לחיינו! וכל אחד מחויב ע ל פי דין תורה לע שות את
עמו מהר ,עד שאמרו ע” כ במדרש (ב” ר עד י) 'קפדנותן של יצחק ויעקב' ,שאף על פי שאנחנו רחוקים מאוד מדרגת
המקסימום לשכנע את כל מי שאפשר להצביע ג'!
אבות ולא ענוותנותן של בנים' ,ע” ש .והוסיף ,שמאחר ויש האבות ,מכל מקום מצד זה שהם אבותינו יש לנו איזו שייכות
ללמוד הרבה מהליכות האבות בדרך ארץ ,על כן נקרא ספר לדרגות הגבוהות שלהם ,ועלינו לשאוף להגיע לאותן דרגות.
שואל :האם אין לחשוש שאם נפנה לקרובים וידידים שהתחילו
בראשית 'ספר הישר' ,בגלל שנכתבו בו מעשי האבות שהיו
להתקרב ליהדות זה יפגע ברצונם להתחזק ,שכן הם יסברו שכל עוד יש לבאר בזה ,על פי דברי המשנה בב"מ (פג' ).מעשה
ישרים .דהיינו ,שהנהגת דרך ארץ היא ההנהגה הישרה .ונראה
הפעילות שלנו היא למען אינטרסים? ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים ,הלך
להוסיף בזה ,שאדם שמתרגל להתנהג בישרות המידות זה נותן
רבינו שליט״א :אכן צריך לדבר אליהם בשפה שהם מבינים ,כגון לו ישרות גם בלימוד התורה ,ועל כן 'דרך ארץ קדמה לתורה'. ופסק להם מזונות ,וכשבא אצל אביו אמר לו ,בני ,אפילו
לומר להם שלכל אדם יש זכות לחיות באופן שהוא רוצה ,צריך אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי
הלימוד של פרשת לך לך נוגע במיוחד לתחילת הזמן .בחור
להיות שמי שרוצה להיות חרדי לגמרי יוכל לעשות זאת ,וכן חובתך עמהן ,שהן בני אברהם יצחק ויעקב ,אלא עד שלא
עוזב את הבית והולך לישיבה כדי להתעלות בתורה ויראת
מי שרוצה להיות ’ חצי חרדי’ או ’ רבע חרדי’ ...לא יתכן שיהיה יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי
שמים ,והוא בבחינת אברהם אבינו ,שעזב את בית אביו והלך
מצב שאי אפ שר לחיות כאן כחרדים ,שרוצים לכפות עלינו אלא פת וקטנית בלבד' .ופי' רש”י' ,שהם בני אברהם יצחק
לארץ ישראל ,ופתאום 'ויהי רעב בארץ' ...לפתע החברותא
להיות כמותם! כשפונים לשכנע אדם להצביע לנו אין זה אומר ויעקב -וסעודתו של אברהם גדולה משל שלמה ,כדמפרש
לא מרגיש טוב ,או שאינו מסתדר עימו ,או שחסרים לו
שמצפים ממנו להיות בעצמו חרדי ,אלא שיעזור לנו לעמוד על בגמרא' .הרי מבואר שבני ישראל הם בני מלכים ממש ,וזה גורם
התנאים הגשמיים הנדרשים ,והבחור אינו מבין ,הרי הוא
זכותנו הבסיסית לחיות כחרדים .וזה דבר שכל אחד יכול להבין, חיוב ממוני לספק לפועלים סעודה הראויה לבני מלכים .וא״כ
כ” כ רוצה ללמוד ולהצליח ,ומדוע יש לו הפרעות? אמנם
אפילו אם אינו חרדי. כשאדם מרגיש שהוא בן מלך ,מבני אברהם יצחק ויעקב ,הרי
מאחר וכל אחד חייב לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי',
יש כיום אנ שים במדינה שיש להם 'השקפה פרוגרסיבית' ,שהיא ממילא הוא חייב להחדיר בעצמו שזה ניסיון מהקב”ה ,ויתכן בודאי יימנע מלעשות מעשים קטנים ובזויים .ולכן כשאדם
נלחמת עם ההשקפה של התורה ,והם מנסים כל הזמן להילחם שהמצב ישתנה לטובה .אמנם אם הוא מנסה -כפי כללי מעורר בקרבו את השאיפה מתי יגיעו מעשיו למעשי האבות
בכל הכוח כנגד כל דבר שבקדושה .וכנגד זה אנו רוצים להילחם ההשתדלות בדברים רוחניים -ואעפ”כ אינו מצליח ,אזי הקדושים ,הרי עליו לומר לעצמו מתי יגיעו מעשי למעשי
על זכותנו לחיות כחרדים ,וכפי שכוחנו בכנסת יגדל נוכל בעז״ה בהכרח 'מה' יצא הדבר' ,ועליו להמשיך להתאמץ לעשות 'אבותי'! הם האבות שלי ,ואני צריך ללכת בדרכם ,כראוי
להשפיע יותר. מה שהוא כן יכול. לבן מלכים.
עיונים בשמעתא
אונס (ב) -בביאור דין ׳מקח טעות,
הרי הוא אנוס עליו ונמצא שהוא אנוס בעיקר ההתחייבות ו'אונס האונס לא נחשב שנתקיים התנאי ,אלא משום שבאופן זה יש לדון הנה מצינו בכמה מקומות בהלכות קניינים אשר באופן שישנה
רחמנא פטריה'. שעיקר הגירושין נעשו באונס ,שהיות ובשעה שהתנה היה סבור טעות בעיקר המקח -הרי זה מקח טעות ובטל המקח [יעוי' ביצה ז,
ומבואר מדבריו שדין 'אונס רחמנא פטריה' אינו ענין רק שיוכל לקיים תנאו ,אזי כשנאנס ולא היה לו אפשרות לקיים את ב .כתובות יא ,ב .ב״ק מו ,א] ,וכגון בקונה שור לחרישה ונמצא שהוא
לעונשים וכיו״ב ,אלא גם התחייבות ממון שמיוסדת על 'טעות' התנאי הרי זה כאנוס על עיקר המעשה למפרע .עכ״ד. לשחיטה ואם היה יודע שהוא לשחיטה לא היה קונהו בטל המקח.
הינד ,בגדר 'אונס' -ועניינו הוא כדברינו שהיות ונאנס על עשיית מדבריו עולה כי מעשה הגירושין שנעשה בטעות לא מועיל
המקח הוא בתנאי שיהיה ללא טעות
המעשה קנין אין המעשה מוליד את החלות הנפעלת ממנו בעל בגלל שהוא נחשב אנוס על עשיית המעשה ,ולכאורה כוונתו שגם
כורחו ונגד רצונו. ובגדר הדין וטעמו ,יש מהאחרונים שסברו (שו׳׳ת רעק׳׳א
בזה נאמר הדין ׳אונס רחמנא פטריה׳ ,ודין זה הוא סיבה לעכב
מהדורא תנינא נא' ש״ש ב פי״א) שדין 'מקח טעות' נובע מ'הלכות
נאופן שלא ידע המוכר אין טענת מקח טעות את החלות.
תנאים' ,והיינו שכל מקח נעשה בתנאי שהוא מתאים לצרכי הלוקח
וכן נראה מדברי המאירי (ב״ק דף מ״ו א' ד״ה חכמי) בשם חכמי ובביאור הדברים נראה כי יסוד דין ׳אונס רחמנא פטריה׳ הוא
ואין בו חיסרון ,ואם כי לא התנה כך במפורש אעפ״כ מועילה דעתו
הצרפתים ,דלגבי הדין שהקונה שור לחרישה ונמצא ראוי לשחיטה שמעשה הנעשה בעל כורחו ונגד רצונו של העושה אינו מחייב את
הברורה והידועה לכל -כבתורת 'תנאי' ,וכמבואר בתוס' בקידושין
המקח בטל מדין מקח טעות -כתבו שהיינו דווקא באופן שהמוכר העושה בתוצאה הראויה להיוולד מכח המעשה ,ולכן בחיוב עונשין
(מט ,ב)[ .ומתוך כך דן הרעק״א שבמקום שלא מועיל בו תנאי,
מכיר ויודע בכוונת הלוקח שהוא מעוניין בקניית שור לחרישה ,אך זה לא מחייב אותו בעונש הראוי לעושה המעשה ,ובמעשה קנין זה
לא חל לגביו דין מקח טעות -באשר אין במקח זה אפשרות של
אם אינו מכירו ואינו יודע שלשם חרישה הוא מתכוון רשאי לטעון לא מועיל להחיל את החלות הראוי לחול מכח המעשה.
׳תנאי' .ואכ״מ].
סבור הייתי ששור לשחיטה הוא רוצה לקנות ולא מתבטל המקח. ובעוד אופן אפשר לומר ,שה׳אונס׳ אינו מהוה חסרון בעצם
ולכאורה יש לתמוה -מה לי במחשבת המוכר אם ידע או לא המעשה שלא יהיה בכוחו להוליד ׳חלות׳ ו׳חיוב׳ ,אלא שמחמת האונס באופן שיש טעות חסר בעיקר כוונת המקח
ידע ,הרי למעשה הלוקח לא עשה 'מעשה קנין' אלא על דעת שור חס רחמנא עליה שלא יפסיד ולא ייענש ,ולפיכך הפקיעה התורה אך יש שסברו לומר (בית הלוי ח״ג ג ד״ה והנראה ,מהרי״ט
לחרישה ובפועל קיבל לידיו שור לשחיטה והרי זה מקח טעות גמור. את כל ה׳חלויות׳ הבאות מכח המעשה אשר נעשה בעל כורחו ונגד קידושין נ ,א ד״ה ההוא גברא) שדין 'מקח טעות' נובע מחיסרון
אלא שלדברינו יובן ,שכן כל גדרו וטעמו של דין 'מקח טעות' רצונו[ .עי״ע לשון המפרש נדרים כז ,א ד״ה וכי]. ב'כוונת קנין' ,והיינו שהיות והטעות היא בעיקר המקח הרי נחשב
הוא מדין 'אונס' -שכל מקח שיש בו חיסרון וטעות הרי זה נחשב ומעתה נראה שכן הוא הטעם והגדר בכל מקח טעות -שכל מקח הדבר כמקח שלא התכוון לקנותו ,שכן בוודאי לא התכוון לקנות
שהמעשה קנין נעשה באונס ,ומדין אונס' בטל המקח ,ונתבאר בדרך שיש בו טעות נמצא שחוסר הידיעה שלו גרם שבעל כרחו יעשה חפץ כזה שיש בו חיסרון -ונמצא שיש כאן מעשה בלא כוונת
הב' שאפילו מעשה הנעשה בעל כורחו ונגד רצונו מהוה סיבה לפעול דבר נגד רצונו ,וכל מעשה שנעשה בעל כרחו אינו מחיל חיוב וקנין. קנין ,ואינו קונה.
חלות אלא שחס רחמנא עליה שלא יפסיד ויקבל עונש והפקיעה
התורה את החלות הנפעל מכח ה'אונס'. דין אסמכתא הוא מדין אונס באופן שיש טעות הוא אנוס בעיקר המעשה
ולפי״ז יש לומר כי התורה בטלה את המקח והפסידה את המוכר וכן נראה מדבריו של הנימוקי יוסף (ב״ב עח ,א מדה״ר ד״ה אמנם נראה שבכמה ראשונים מוכח טעם אחר בזה.
דווקא במקום שידע המוכר מן הטעות והוא עצמו הטעה את הלוקח, אסמכתא) בדין 'אסמכתא לא קניא' -שכתב לבאר מדוע אין הנה לגבי המגרש על תנאי ואמר הרי זה גיטך אם לא באתי עד
אבל במקום שהמוכר עצמו לא ידע ולא הטעה אותו כלל וכלל אין האסמכתא קונה -משום שבעת המעשה תלה את התחייבותו י״ב חודש ,ונאנס ולא בא קי״ל שאינו גט (גיטין עו ,ב) .ובביאור
לומר 'חס רחמנא עליה' לגבי הלוקח בעוד המוכר מפסיד. בדבר שהיה סמוך ובטוח שלא יהיה ,ולבסוף כשנעשה אותו דבר דין זה כתב הרא״ה (בחי' עמ״ס כתובות ב ,ב) שאין הכוונה שמחמת
משנת הישיבה
מתוך הדרת ועדי הדרכה לבני ישיבה
(כ) עבודת המידות
חיים?! הזכרנו [בשבוע שעבר] את החיוב הגדול שיש בעבודת ה,מידות .ובאמת ניתן
כדי לעמוד על ביאור דברי הגר׳׳א ,מדוע אכן עבודת המידות היא עיקר סיבת לומר שרוב בני התורה מודעים לכך שצריך להתחזק תמיד לשבור את המידות
הרעות ,אבל בפועל לא רואים בני אדם שכל כך טרודים בזה ,אלא רובם חיים
החיים ,צריך להבין את מבנה נפש האדם .ישנו מאמר של ר׳ חיים ויטאל בעניין
את חייהם בדרך שבה הכוחות הטבעיים שלהם לוקחים אותם ,מבלי להתבונן מה
המידות ,שהובא בקיצור במבוא לספר 'אבן שלמה .,,בתחילת דבריו הוא מבאר
שורש הדברים ,ומה המניע של כל מעשה .ובווד אי שזה ,מגיע רק מחוסר ידיעה,
שיש לכל אחד 'נפש משכלת ,,שהיא זו שעובדת ודוחפת את הגוף לקיים המצוות,
עד כמה ,שורשי וגדול הוא החיוב לעבוד על המידות.
ו חוץ ממנה יש שני חלקים נוספים ,הנקראים 'נפש טהוורה ,,רנפש טמאה ,,,ומתחת
לכולם יש נפש שנקראת הנפש היסודית ,,ובה מוטבעים המידות הטובות והרעות,
כתוב במשלי (ד יג) ׳החזק במוסר אל תרף ,נצרה כי היא חייך׳ .וכתב על כך
הגר׳׳א ,וזה לשונו :׳החזק במוסר - ,אחוז במוסר שהתחלת בו ותחזק את עצמך.
שהם בעצם היסוד של הנפש השכלית ,דהיינו שהנפש היסודית היא מחזיקה את
’אל תרף - ,אפילו לפי שעה אל תרף את עצמך מן המוסר ’ .נ צ חז - ,אדרבה
הנפש השכלית.
תוסיף תמיד גדרים ומצוות על המוסר שלא תבוא לידי רפיון .׳כי היא חייך׳ -כי
והיות שמקור המידות אינו ב׳נפש השכלית׳ ,אלא ב׳נפש היסודית׳ ,שהיא מה שאדם חי הוא כדי לשבור מה שלא שבר עד הנה אותה המידה ,לכן צריך תמיד
שפלה יותר ,לפיכך לא ציוותה התורה במפורש על עבודת המידות בתוך תרי״ג להתחזק ,ואם לא יתחזק למה לו חיים ,ע״כ .ומבואר מדבריו ,שהחיוב להתחזק
המצוות ,שכן המצוות תלויות ב'נפש השכלית ,,ואילו המידות נמצאות בנפש בעבודת המידות הוא לא רק כדי להתעלות ,אלא הוא עיקר סיבת החיים* ,ואם
היסודית. לא יתחזק למה לו חיים!,
ומוסיף רבי חיים ויטאל ,שאף על פי שלא נמנו המידות כחלק מתרי׳׳ג המצוות, וב׳אבן שלמה׳ מביא את דברי הגר׳׳א בקיצור ,׳עיקר חיות האדם להתחזק תמיד
אך מכל מקום חשיבותן גדולה ביותר ,שהן השורש שממנו יוצאים כל התרי״ג בשבירת המידות ואם לאו למה לו חיים׳ ,דהיינו ,שעבודת שבירת המידות היא
מצוות ,ונמצא שקיום המצוות תלוי במידות. סיבת החיות של האדם ,ואם אינו מקיים את המטרה שלשמה הוא חי ,למה לו
© כל הזכויות שמורות למערכת 'משנת רמ״ה' ,יוצא לאור ע״י המערכת מתוך שי עוריו שיחו תיו וכתביו של רבינו שליט״א
לפרטים ויצירת קשר :מספר פקס 153777921183דוא״לm ish n a sra m a @ g m a il.co m :
גליון מס' 127
מרבינו מרן עמוד ההוראה
הגאון רבי יצחק זילבר שטיין שליט״א
פרשת לך לך תשע״ז
• תורת חמד | מענייני הפרשה • ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א •
ו_ישמע אברם פי נשבה אחיו טרק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ישלש מאות יירויף
עובד המאפיה זרק את המאפים לפח כשהם עטופים בשקיות ,ולאחר מכן הוציאם
?ד דן(יד ,יד) .והנה נאמר בנדרים (דף לב ע״א) ,אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר ,מפני
מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים ,מפני שעשה שאלה .אני עובד בקונדיטוריה המוכרת מיני מאפה ,ובעהייב אוסר על כל העובדים לאכול מהמאפים ללא תשלום ,וגם ממה
שנשאר בסוף היום אינו מתיר לקחת או לחלק ,אלא צווה שאת כל המאפים הנותרים בסוף יום יש לזרוק לפח האשפה.
אנגרייא בתלמידי חכמים ,שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו .ופירש הר״ן ,שהוליכן
למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו ,דהיינו בני אדם שחינך לתורה ,עכ״ל .כלומר שגייס בלית ברירה אני מקיים את הוראתו ,למרות הקושי להשליך לאשפה אוכל שראוי למאכל בני אדם.
את העוסקים בתורה לעזור לו במלחמה'[ .אנגריא' היא מה שהמלך מטיל על אנשי ביום בהיר עלה בי רעיון :לפני שהשלכתי את המאפים לפח ,עטפתי אותם בכמה שקיות חזקות וקשרתי היטב ,ולאחר מכן
מלכותו לתת לצרכו ,בין בגופם -לעשות עבודתו ולהלחם מלחמותיו ,ובין בממונם - השלכתים לאשפה ,סגרתי ונעלתי את החנות ,ובטרם פניתי לביתי ,שבתי אל הפח והוצאתי את השקיות וחילצתי מתוכם
לתת את בהמתם לצורך עבודתו (רש״י עבודה זרה דף ב ע״ב ,ד״ה אנגריא)]. את דברי המאפה שנשמרו נקיים וריחניים ,והבאתים לבני ביתי ששמחו מאד.
והנה נאמר בפיוט ליום השני של ראש השנה (לפני קדושה של שחרית)' :בבוא לאחר תקופה של כמה חודשים שנהגתי לעשות כן מדי לילה ,בעל הבית תפס אותי בשעת מעשה וכעס עלי מאד ,וכעת
אליו המלכים הקדומים ,עם כדרלעומר מלך עילמים' ,ובפרקי דרבי אליעזר (פרק דורש ותובע ממני לשלם לו על כל המאפים שלקח ,וכך טענתו' :המטרה והכוונה שלי שתשליך את זה בצורה שהמאפים
כז) נאמר' :נסיון השישי ,באו אליו כל המלכים להרגו ,אמרו נתחיל ראשון בבן אחיו ישארו בפח ולא יהיה ניתן להוציאם ,ולא שתוציא את זה מיד אחר כך ,ומאחר ולקחת ונהנית אתה חייב לשלם'.
ואח״כ נתחיל בו' .ומבואר שהמלחמה כאן היתה כנגד אברהם עצמו ,ולא רק כנגד ומאידך אני טוען' :לא שיניתי מההוראות שלך ,כי אכן זרקתי את זה לפח ,ולאחר מכן זה נהיה הפקר ,וכמו שאדם מהרחוב
לוט. אם היה שולף ולוקח היה מותר לו ,כך גם אני .ולהשליך בלי שקית איני רוצה שכן יש בזה בזיון של פת הבאה בכיסנין ,ולכן
ויש לשאול ,כיון שהמלכים רדפו אחר אברהם להרגו ,הרי שהיתה זו מלחמת מצוה, זכותי להניחם בתוך שקית מכובדת' .הצדק עם מי?
כדאיתא ברמב״ם (פ״ה ממלכים ה״א) שהצלת ישראל מיד צר הויא מלחמת מצוה, תשובה .דברי בעל המאפיה שאמר לזרוק ברורים ,ובוודאי שכוונתו היא על מנת שלא יוכלו להשתמש בזה ,וזה קפידא,
והרי במלחמת מצוה אף חתן יוצא מחדרו למלחמה (רמב״ם שם פ״ז ה״ד) ,ומדוע וממילא אסור לעובד לשנות מדבריו .אך על מה שכבר לקח ונהנה פטור מלשלם ,כיון שמיד שהכניסו לפח האשפה פקעה
נענש אברהם על שהוציא את הת״ח למלחמה. הבעלות של בעה"ב ונעשה הפקר.
והנה ראשית כל יש לדון האם מותר לחייב ת״ח לצאת למלחמת מצוה ,ויעויין בספר
מקורות ונימוקים
גנזי הספרי (סימן ח) שכתב הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצ״ל שאף למלחמת מצוה אינם
הנה בגוף הוראת בעל הבית להשליך את כל המאפים לאשפה ,יש ללמד עליו זכות שעושה כן כדי שלא להפסיד ממון,
הולכים ,רק אם הם רוצים הרשות בידם ,ויעוין במש״כ גיסי מרן הגר״ח קניבסקי
וכפי שהמציאות מוכיחה שלפעמים כשנותנים רשות לאכול או לקחת לבית ,אז המוכרים עושים 'השתדלות' בסוף היום
זצוק״ל בדרך אמונה (סוף הלכות שמו״י ,בבאור ההלכה ד״ה לא עורכין) .אכן דעת
שישארו הרבה מאפים ,ומנסים שלא למכור בצורה המיטבית ,בכדי שישאר להם מה לקחת לביתם ,וגם הלקוחות ימתינו
המהרש״א בסוטה (דף י ע״א ד״ה מפני) שלמלחמת מצוה יוצאין אף ת״ח ,ואם כן
לסוף היום ולא יקנו ,כדי שיוכלו לקבל בחינם וכדומה ,א” כ רשאי בעל הבית לאסור לאכול מהמאפים בסוף היום ,והעובדים
צ״ב מפני מה נענש אברהם.
צריכים לשמוע לדבריו.
והנה יעוין ביד אליהו (רגולר ,סימן מא) שכתב שבוודאי שעשו אברהם ואסא (יעוין
ואין בזה חשש של איסור 'בל תשחית' ,וכמו שביארנו בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' (גליון סג עמ' עה) דאם עושה כן שלא
בסוטה שם) כדין ,ומפני שהיה מלחמת מצוה הותר לבטל תלמוד תורה ,דלמלחמה
להפסיד ממון אין בזה בל תשחית ,וכדמוכח מהגמ' במסכת תענית (דף כ ע״ב) שרב הונא הורה לשמשו להשליך את כל הירקות
הוצרכו אנשים צדיקים שאינם מתייראים מעבירות שבידם ,...וביאר שם שהקב״ה
שנותרו בשוק בערייש אל הנהר ,כדי שלא ימתינו העניים מלקנות ויסמכו דעתם על מה שישאר בסוף היום ויפסידו המוכרים,
מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ,ומפני ששאל במה אדע ,נענש כשעשה אנגרייא,
יעוייש .וכן מבואר בשויית בית הלוי (ח״א סימן כד) שאם בעה”ב משליך דבר לאיבוד ,אך יש לו איזה רצון ותכלית באיבודו ,לא
יעו״ש.
נעשה הפקר ,וקודם שנעשה ונגמר רצונו הם שלו עדיין ואסור לקחתו ,והמזיקו הרי הוא חייב לשלם ,יעו” ש ראייתו הנפלאה.
והנה המהר״ל בספרו (גבורות ה' ,פרק ט) ביאר את השייכות בין החטא לעונש ,דאם
אמנם לכאורה בעל המאפיה אינו עושה כדין בכך שאינו מרשה לעובדים לאכול בכלל ,למרות שמדין תורה אין חיוב לתת
היה אברהם לוקח אנשים מאומנים ומנוסים למלחמה ,היה דבר זה נכון לעשותו,
לפועל לאכול כאשר הוא מוכר בחנות ,שדין התורה לתת לפועל לאכול הוא רק באופן שהוא עושה עמו מלאכה או במחובר
שכן אסור לסמוך על הנס .אך אברהם לא עשה כן ,אלא לקח תלמידי חכמים שאינם
לקרקע בשעת גמר מלאכה ,או בתלוש קודם גמר המלאכה [כדתנן במסכת בבא מציעא (דף פז ע״א)] ,אבל מוכר בחנות אין
מאומנים למלחמה ,ומכיון שכך ,הרי רק נס יכול לגרום שמספר כה מועט של אנשים
חיוב דאורייתא לתת לו לאכול.
(יעויין בגמ' נדרים שם ,שהיה לכל היותר שי״ח אנשים) ינצח את הצבא הגדול של
אך מ” מ משום הלכות דרך ארץ צריך לתת להם לאכול ,וכמבואר בשו״ע (או״ח סימן קסט ס״א) שכל דבר שמביאין לפני האדם
ארבעת המלכים ,וא״כ ודאי שאברהם ידע שה' ילחם עבורו .ואם כן ,לא היה אברהם
ויש לו ריח והאדם תאב לו ,צריך ליתן ממנו לשמש מיד .וכתב המשנ״ב (סק״ג) בשם האחרונים דאפילו אם התנה עם משרתו
צריך לקחת עמו את אותם הת״ח בכלל ,כי גם בלעדיהם היה מנצח ,וזה שלקחם הוי
בשעת שכירותו לפטור עצמו מזה ,לא מהני התנאי.
פגם דק שבדק באמונתו של אברהם אבינו שה' ילחם עבורו .דכיון שאברהם היה אבי
אך יתכן שכל דברי השו״ע אמורים באופן שהוא עובד אצל בעה״ב ובעה״ב אינו נותן לו לאכול כלל ,וכיון שאינו נותן לו לאכול,
האומה הישראלית ,היתה אמונתו צריכה להיות שלמה ללא פגם ,ואפילו הקטן והדק
אין לו דרך לאכול את המאכל ואין לו פת בסלו כלל ,ומאחר והוא מתאווה למאכל הרי שיש לו צער וגם עלול להסתכן ,ולכן יש
ביותר ,כי זה יתבטא אפילו יותר בצאצאיו ,וכמו שפגם בשרשי אילן נראה בצורה
דרך ארץ לתת לו מכל מאכל .אבל בעניננו אין בעה״ב אוסר עליו 'לאכול' ,אלא אוסר עליו לקחת 'בחינם' ,אבל אם העובד מרגיש
בולטת יותר בענפיו .ולכן היו צאצאיו של אברהם צריכים לרדת למצרים ,כדי שיראו
שהוא זקוק לקצת מזונות ,הוא יכול לקנות כמו כל הבאים בשעריה ,ואולי באופן זה כשיש לו אפשרות לאכול ,רק שזה בתשלום,
את האותות והמופתים שיעשה ה' ויגיעו לאמונה שלימה [ויעויין עוד בספר 'מחשבת
לא מצאנו שבעה״ב צריך לתת לו בחינם.
מוסר' (ח״ב עמ' שפח)].
ולגבי הנידון אם העובד חייב לשלם על כל מה שהוציא לאחר שזרקם בצורה מכובדת ,נראה שזה תלוי אי אזלינן בתר דברי
ונראה להוסיף לבאר בכמה אופנים ,כדלהלן :א .בגמרא בתענית (דף כא ע״א) מובא
בעה״ב (וקיימם) או בתר כוונתו (ולא קיים כוונתו) ,אמנם יתכן שאין זה רק 'כוונתו' אלא זה גם נחשב ככלול בדבריו [עי' רש״י
דבמלחמת המלכים אברהם היה משליך עפר והיה נהפך לחרבות ,והיה משליך קשין
בראשית (כב ,יב) ,ודו״ק] ,דכשאמר לזרקם הכוונה על דעת שלא להוציאם.
והיה נהפך לחיצים ,דכתיב 'יתן כעפר חרבו ,כקש נדף קשתו' .הרי שלא היתה כאן
והנה בכמה מקומות נחלקו כששליח שינה ממה שאמר לו המשלח ,האם זה נקרא מראה מקום או קפידא .וראה בנתיבות
מלחמה רגילה בדרך הטבע ,אלא רק בדרך ניסית לגמרי ,ובאופן כזה לא היה צריך
המשפט (סימן קפב סק״י) בשם המשנה למלך (שלוחין פ״א ה״ב) שכלל הדבר הוא דאם שינה השליח באופן שאין נפק״מ
לקחת תלמידי חכמים (לפום דרגתו).
למשלח ,בזה נחלקו אם אמרינן כיון ששינה אינו שלוחו ,או שעדיין שלוחו כי מראה מקום הוא לו .וכששינה השליח לשבח ,ודאי
ב .במדרש תנחומא (פרשת מטות ,סימן ג) איתא :אלף למטה אלף למטה ,י״ב אלף
ליכא קפידא ,ואי איכא ריעותא להמשלח ,ודאי קפידא.
חלוצי צבא וי״ב אלף לתפילה ולתורה .ובמדרש מובא שכשהיה דוד שולח למלחמה,
ואמנם בעניננו אפשר לומר שלא שינה כיון שאפשר לפרש דברי המשלח לזרוק גם בצורה מעוטפת כדי שיוכלו להוציאו ,אבל
היה מושיב כנגדן ללמוד תורה ,שבזכות התורה ינצלו .ובמכות (דף ו ע״א) איתא:
כיון שזה דיבור שמשתמע לשני פנים והעובד יודע את כוונת בעה״ב שהכוונה שלא יוכלו להוציאו ולהשתמש ,הרי זה קפידא,
׳עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ,מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה ,שערי
והוא שינוי מדברי המשלח.
ירושלים שהיו עוסקים בתורה' .וממילא ניתן לומר שהיתה התביעה על אברהם מדוע
אמנם נראה שעל מה שכבר השתמש אין צריך לשלם ,כי בכל זאת גם אם זה קפידא ,היינו שאסור לו לעשות זאת שוב מכאן
הוציא את כל חניכיו למלחמה ולא חילקן ,חצי למלחמה וחצי לעסוק בתורה.
ולהבא ,אבל לאחר שכבר זרקו לפח האשפה מעוטף ,הרי זה כבר נעשה הפקר ,ויצא מרשות בעה״ב ,וכיון שזה הפקר אין צריך
ג .אברהם אבינו היה כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ,וממילא יתכן שהתביעה עליו
לשלם לבעה״ב על מה שהשתמש .אבל מכאן ואילך צריך לעשות רצון בעה״ב ,ולהשליכו לאשפה באופן שלא יהיה ניתן
היתה מדוע לא שכר שכירי חרב חלף תלמידי החכמים ,ואז היו יכולים לשבת ולעסוק
להוציאו אחר כך ולהשתמש בזה.
בתורה.
יו״ל ע"י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות׳׳■ k .g ily o n o t@ g m ail.co m
ל הנצ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת 053-3145900 : J
• ובחרת בחיים • מדברי מרן שליט״א לקראת המערכה • מעשה חמד • מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א
הגורלית ע ל עתיד עולם התורה
מרן רבינו שליט ” א בכנס חירום לקראת הבחירות שנערך במעונו לעשרות רבני הקהילות:
התורה נרדפת ,רומסים ומשפילים את בני הישיבות! ”בני הישיבות הם שבט לוי של דורינו ”| ״התאספנו היום לחיזוק רשימת יהדות התורה״
דוד המלך ע״ה לפני שהלך מהעולם הזהיר את שלמה בנו ,ואמר לו (מלכים א ,ב ז)' :ולבני ברזלי לקראת המערכה הגורלית הניצבת לפתחם של עולם התורה ,בני הישיבות ,אברכי הכוללים ומוסדות החינוך
הגלעדי מעשה חסד והיי ?אכלי שלחנ? ,3.י כן קרבו■ אלי בברחי מ?נ.י אבשלום אחין'. וכלל הציבור החרדי ,התכנסו ביום שי שי בבוקר עשרות מרבני הקהילות בבני ברק ,בראשות הרבנים הגאונים
ולכאורה אם נתבונן בפסוקים מה הביא ברזילי לדוד כשברח מאבשלום ,נראה שאין זה אלא כמה שליט״א ,במעון קדשו של רבינו הגדול מרן שליט״א ,לבקשת רשכבה״ג מרן הגר״ד לנדו שליט״א ,כדי לעורר
דברים פעוטים ,וכמו שנאמר (שמואל ב ,יז כח-כט)' :משכב וספות יכלי יוצר וחטים שעךים ולחזק את הציבור לקראת יום הבחירות.
וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי :ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר וגו'' ,וכי בשביל זה מגיע להם שכר במעמד הושמעו דברים ברורים על חובת השעה ,והוקראו דבריהם ומכתבם של מרנן ורבנן גדולי הדור
כל כך גדול שזכו לשבת על שולחן המלך? וזאת מדוע? שליט״א ,ורבני הקהילות נתבקשו להעביר את הדברים לקהילותיהם ולפעול ולהפעיל למען הצלחת רשימת
אלא הפשט הוא ,משום שדוד המלך היה נרדף באותה שעה ,ואף אחד לא רצה לקבל אותו, ״יהדות התורה״ שסימנה ג'.
כולם פחדו מאבשלום ,אך היה יהודי אחד פשוט שקיבל אותו ונתן לו כמה דברי מאכל ,ולכן זכה מרן רבינו שליט״א ,שהמעמד התקיים במעונו ,הקדים בטרם שנשא את המשא המרכזי ,כי לא בא לומר
למלכות! דברי חיזוק ,אלא דברי 'אמת והבהרה ברורים' ,כשמיד לאחר מכן פתח והקריא את המכתב המיוחד אותו הכין
הזמן היום הוא קשה מאד ,התורה היום נרדפת ,י ש רודפים ,רומסים אותה ,משפילים אותה, וייעד לרבני הקהילות בעיר בני ברק שהתאספו ובאו למעונו ,כאשר המכתב נפתח במילים החמות והמלבבות:
בני ישראל ,בני הישיבות היקרים מפז ,מושפלים עד תחתית הדיוטא .רק דבר אחד רוצים ”לאחי ורעי היקרים והאהובים ,רבני קהילות הקודש בארצינו הקדושה ”.
רחמנא ליצלן ,אנחנו נרדפים .מי שהיום בא ועוזר ,מי שהיום בא ומקרב את התורה ,מקרב את וכאן הביא רבינו את דברי הרמב״ם (פרק יג מהלכות שמיטה ויובל ה״א)' :שבט לוי אין להם חלק בארץ ישראל'.
השבת ,למלכות הוא יזכה! וביאר הרמב״ם (הלכה יב)' :ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל? -מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו
עומדת לפנינו הזדמנות פז לקדש שם שמיים ,כל קול זה קידו ש שם שמים ,על כל קול ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים ,שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'.
שמכניסים היה צריך לברך 'המקדש שמך ברבים' ,זה המבחן מי בועט בהשם ו מי צועק 'השם וממשיך הרמב״ם' :לפיכך הובדלו מדרכי העולם ,לא עורכים מלחמה כשאר ישראל ,לא נוחלים ולא זוכין
הוא האלוקים'. לעצמם מכח גופם ,אלא הם חיל ה' שנאמר ברך ד' חילו ,והוא ברוך הוא זיכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך'.
*** ומסיים הרמב״ם וכותב' :ולא שבט לוי בלבד ,אלא כל אי ש ו אי ש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו
בחירות -יום הדין על התורה מדעו להיבדל לעמוד לפני ד' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' ,והלך ישר כמו שעשאו האלוקים ,ופרק מעל
כידוע במשנה בתחילת מסכת ראש השנה נאמר שי ש ארבעה ראשי שנים הם ,בניסן -למלכים צווארו עול חשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם ,הרי זה נתקדש קודש קדשים ,ויהיה ה' חלקו ונחלתו
ולרגלים ,באלול -למעשר בהמה ,בתשרי -לשנים ,לשמיטין ,וליובלות ,לנטיעה ולירקות .בשבט לעולם ולעולמי עולמים ,ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים וללוים ,הרי דוד אומר ד'
-לאילנות ,יעו״ש .ואמר מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ״ל בלשון צחות ,שהיה צריך לכתוב מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי' ,עכ״ל הרמב״ם.
'חמשה ראשי שנים הם' ,ומי הוא החמישי? -יום הבחירות! וכאן המשיך רבינו לבאר ולייסד את דעת התורה הצרופה :״אנחנו נמצאים פה בפני הלכה מסויימת שהקב״ה
כי ביום הבחירות דנים על התורה ,דנים על בני הישיבות ,דנים על השבת ,דנים על טהרת בנות רצה להראות לנו ,יש פה מצב מאוד מעניין שהקב״ה הראה לנו ,והוא שבחירי האומה לא מקבלים שום דבר
ישראל ,על הגיורים ,על כל מה שיש לנו ,הנציגים שלנו בכנסת לא מדברים על שום דבר אחר חוץ מהאומה .כלום! אפס ,אתם מקבלים .אז במה אתם נבחרים ואתם נקראים בחירי האומה? הולכים בשליחותו
מכך שנוכל להיות יהודים בארץ ישראל ,שיתנו לנו להקים דורות שישמיעו את קול השם ברמה. של הקב״ה.
״פה אנחנו רוצים להגיד שבחירי האומה לא מקבלים כלום ,לא רוצים לקבל מהממשלה כסף .לא רוצים שום
הנמנע מלהצביע מחליש את כח התורה! דבר ,מה אנחנו כן רוצים? שישמרו לנו את הדברים שהקב״ה ציווה ,אתם הגדולים אתם לא מקבלים .אתם
וזכורני עוד ,שבחודש אב תשט״ו הגיע לארץ ישראל מרן הגר״א קוטלר זצ״ל לפני אחת ממערכות הגדולים ,אתם לא מקבלים .שבט לוי לא מקבל ,מה כן הוא עושה? הוא נותן .כלום אתה לא מקבל ,זה המסר
הבחירות ,ואמר כך :״על כף המאזנים מוטלים עכשיו שתי אפשרויות :מחד -קידוש שם שמים, שכתוב ברמב״ם .בחירי האומה זה שבט לוי ,הם מורי ההוראה בעם ישראל והם צריכים לפרסם את האלוקים,
מאידך -חילול השם ח״ו .הבחירות תהיינה כעין משאל-עם הפונה לכל יחיד בשאלה ,האם הוא והם לא מקבלים כלום .דבר של פלא ממש ,אומות העולם לא היו מבינים דבר כזה ,כלום לא מקבלים .מה
מקבל עליו את מעמד הר סיני ,את הקדושה והטהרה ,או להיפך ח״ו״. התפקיד שלכם? לתת .לא רוצים שום דבר ,רק לתת״.
והוסיף רבי אהרן קוטלר זצ״ל ,ואמר” :אדם שנמנע מלהצביע בבחירות ,מחזק בעקיפין את כה ״אתה רוצה פרנסה? תבוא אליי .תבוא לכולל ,לראש הכולל או לשאר אלה שתומכים בתורה ,אתה לא מקבל
המפלגות החילוניות ונחשב כ ”מתחבר לרשע ” ,בעוד כל מי שיצביע עבור הרשימה שגדולי מהאומה כלום .למה? אתה בא רק להורות להם מה שצריכים לעשות .זה שיטה מאוד מעניינת ,אני לא מאמין
התורה מצווים להצביע לה ,מסתייג בכך מן הרשעים ומגביר כוחם של יראי השם ”. שיש אומה בעולם שתכננה כזה מין תוכנית .גדולי האומה לא מקבלים כלום ,מה כן? אתם רק נותנים .פרנסה?
הקדוש ברוך הוא ידאג לכם.
בימינו גם אחרים היו מודים שצריכים להצביע! ” אני גר ברמת חן ,שואלים אותי ,אדוני אתה הולך לצבא? אני אומר לא .למה אתה לא הולך לצבא? למה? אני
באחת השנים ניגש אלי אברך ושאלני שהוא תלמידו של מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ״ל אומר להם :אני מלמד את הצבא מה לעשות .לא רוצה מהם לקבל שום דבר ,והם מבינים את זה .מי ש שמ ע
אשר כידוע היה מורה שלא להצביע ולא להשתתף בבחירות ,ושאלני כיצד לנהוג כעת שחלפו מבין את זה .אנחנו תפקיד אחד יש לנו ,לא מקבלים כלום ,רק נותנים .וגדולי האומה ששומעים את זה ממני
שנים רבות לאחר פטירתו. מקבלים את זה מאוד .זה אומר הרמב״ם ,לא נוחלים ,הם חיל השם ,ברך השם חילו ,והוא כבר יזכה להם.
לאחר שבדקתי וביררתי ונוכחתי כי אכן הוא באמת תלמידו המובהק של בעל ה'אור לציון', והרמב״ם אומר שלא שבט לוי בלבד ,אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו
עליתי עמו למו״ח מרן פוסק הדור הגרי״ש אלישיב זצ״ל ושאלנו מה עליו לעשות ,ומו״ח זצ״ל להיבדל לעמוד לפני השם .וזה נקרא בני הישיבות של היום ,לשרתו ולעובדו כמו שעשו הלויים.
השיב בחדות ובתקיפות' :אם רבי בן ציון אבא-שאול היה חי כעת ,ורואה על מה נתונה המערכה את דבריו חוצבי להבות האש ,סיים רבינו בהוראה ופסק הלכה ברור וחד ” :מורנו הגאון הגדול רבי דב לנדו
הגורלית ,גם הוא היה מורה להצביע'! שליט ” א הוא מורה ומראה דרכם של בני הישיבות שהם שבט לוי .אנחנו התאספנו כאן היום לפי בקשתו
לחיזוק רשימת יהדות התורה שהוא מנהיג אותה .ויבורכו כל השומעים וכל המתאספים כאן להגדיל תורה
כל דיני התורה נוהגים גם בזמן הבחירות! ולהאדירה ולראות בישועת ישראל! ”.
כידוע שרבותינו הורו לנו ללכת להצביע בבחירות ,אך הורו לנו גם לשמור מאד על גדרי ההלכה גם בהוראת מרן שליט״א שב המנחה והקריא את דברי הרמב״ם מילה במילה ,כשמיד לאחר מכן נשא דברים
בשעת הבחירות ,וכל דיני התורה נוהגים גם בזמן הבחירות כשהשטן מרקד ,ובפרט איסורי גזל, הגאון הגדול רבי יהודה סילמן שליט״א (ראב״ד בד״צ בני ברק) ,וכן רבה של בני ברק הגאון הגדול רבי שבח
לשון הרע ורכילות .ואשרי למי שעומד בניסיון ,וכל מטרתו הוא לקדש שם שמים ,ומקיימה רק צבי רוזנבלט שליט״א .לאחר מכן הוקרא מכתבו של רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגר ”ד לנדו שליט״א על ידי
כמצוה לשמוע בקול דברי חכמים. המועמד לכנסת הרב משה רוזנטל ,כמו כן לאחר מכן הקריא ח״כ הרב יצחק פינדרוס את מכתבו של מרן ראש
הישיבה הגרמ ”ה הירש שליט״א .לאחר מכן נשאו דברים :הגה״צ רבי שמעון גלאי שליט״א ,הגה״צ רבי מרדכי
עיצותיהם של הגדולים והצדיקים מתקיימות ומצליחות! שמואל אדלשטיין שליט״א ,הגאון רבי עמרם פריד שליט״א ,הגאון רבי דוד הלל שליט״א ,הגאון רבי יהודה
נאמר בפסוק בתהילים (א ,ג) ״.ויוה ?עץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן ta rnועלה! לא יבול אריה שוורץ שליט״א ,והגאון רבי יהודה אריה דינר שליט״א ,והגאון רבי יהודה אריה צארום שליט״א ,כשדברי
וכל אשר יעשה יצליח״ ,וכתב גיסי מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זצוק״ל בתהילים שלו (שיח סיום ונעילה נלהבים נשא יו״ר יהדות התורה ח״כ הרב יעקב אשר.
שפתותינו ,שם)” :הנה רואים ,כי עיצותיהם של הגדולים והצדיקים מתקיימות ומצליחות ”. בסיום המעמד חולק מכתבו המיוחד של מרן רבינו שליט״א לעשרות רבני הקהילות ,כאשר הם נתבקשו
וציין למדרש תהילים (שם) :״וכל אשר יעשה יצליח ,שהכל צריכים לעצתו ,כגון רבי אלעזר בן להעביר לבני קהילותיהם את הדברים הברורים שחובתו של כל אחד לפעול ולהפעיל .וכן לבקשתו המפורטת
ערך שהיה יועץ עיצות ומתקיימות ומצליחות .אמרו לו נביא אתה ,אמר להן :לא נביא אנכי ולא בן של מרן שליט״א ,ננעל המעמד בשירת 'עוצו עיצה ותופר ,דברו דבר ולא יקום ,כי עמנו קל'.
נביא ,אלא כך אני מקובל מרבותיי ,כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ”. בכינוס החירום השתתפו מלבד הנואמים ,גם כלל רבני הקהילות בבני ברק ,ובהם הגאונים שליט״א :רבי
בדורנו אנחנו צריכים לעצתו של מרן ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט״א שהוא מופלג מאד אהרן אוסטרן ,רבי שמשון אלטמן ,רבי ישראל ארנטרוי ,רבי מרדכי דרורי ,רבי מרדכי הייזלר ,רבי יעקב
בתורה ,וכל מה שהגאון העצום הזה שוקל ומחליט הכל זה לשם שמים ,איזה מועמד יביא יותר וינפלד ,רבי יעקב יהודה זילברליכט ,רבי יום טוב זנגר ,רבי שמואל טורנהיים ,רבי אריאל כהן ,רבי אברהם
אידישקייט ,ואיזה רשימה תביא יותר תורה ויראת שמים ,וממילא העצות של רבי דוב זה בגדר שמעון ליפשיץ ,רבי שלמה ליפשיץ ,רבי אשר לנדאו ,רבי נתן מחפוד ,רבי יואל מקלב ,רבי ישראל מרמרוש,
” עצה שהיא לשם שמים ,וסופה להתקיים ” .וכל השומעים לדבריו של גדול הדור ,יזכו לשכר רבי שרגא פישהוף ,רבי צבי פלמן ,רבי מנחם קרליץ ,רבי אליעזר רוט ,רבי יוסף מאיר שטרן ,רבי אייל
גדול מן השמים. שמריהו ,ורבי יצחק תופיק ,ועוד.
לעדכון על מיקומו של מרן רגינו שליט״א בשבת הקרובה אחודה נא חידה
ולשמיעת הקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום
ולשיעור יומי בהלכות שג ת באורך 3דקות ,ועוד אדם רואה שכלי שלו עומד להישבר (והכלי מותר בהנאה ואינו מוקצה) ,ומצוה עליו שלא לתופסו?
האזינו בקו ׳שיח יצחק'
+מ או רי ת_ |
(התשובה לחידה ,אי״ה בגליון הבא ,החידה מא ת ידידינו הרב ארז חזני שליט״א)
03 - 313-0582 | 04 - 376-0582
תשובה לחידה משבוע שעבר :איך יתכן שקורא קריאת שמע עם תפילין ,ובכל זאת נחשב כדובר שקר?
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״א, תשובה .הקורא קריאת שמע בלי לחנך בניו כיאות נחשב כדובר שקר בנפשו ,שהרי אמרו חז״ל (ברכות דף יד ע״ב) 'כל הקורא קריאת שמע
ניתן להרשם במייל , a0527642209@ gm ail.c0m בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו' ,שהרי נאמר בפרשת שמע וקשרתם לאות על ידך ואמר על כך מרן הגרי״ח זוננפלד זצ״ל שהוא
054-8487449
ובפלאפון הנ״ל ,או בכתובת מייל gm ail.com @3126877 הדין הקורא ק״ש ואינו מחנך בניו כיאות לתורה ולמצוות מעיד עדות שקר בעצמו ,שהרי באותה פרשה כתוב גם 'ושננתם לבניך' .וכעין זה כתב
ובפלאפון .0533126877 המשנ״ב (סימן כה ס״ק יד) בשם החרדים דכשאומר ואהבת את ה' ,יראה להכניס אהבת השי״ת בלבו ,שלא יהיה כדובר שקר ח״ו.
C יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות׳׳■ k .g ily o n o t@ g m ail.co m
ל הנצ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת 053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א
במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח כו’ ול” י מנ”ל לרבנו זה, _____________בביאור הניסיון דויהי רעב כארץ' _____________
וכענין זה כתב גם בפרק ט” ז ו’ גבי ותענה שרי ותברח מפניה וז”ל חטאה
ויהי רעב בארץ וירד וגו' (י״ב ,י')
אמנו בענוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה’ אל עניה ונתן לה
עי' רש” י לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב”ה שאמר לו ללכת אל ארץ
שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי עכ”ל וכנראה
כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה ,לא נתבאר בפסוק שהשיאו ,ודעת הרמב׳׳ן
הוא מהא דכתיב כי שמע וגו’ אל עניך וע” ז קאי והוא יהי’ פרא וגו’ ,והנה
שהלך מעצמו וכפשטי’ דקרא ,וכתב שהי’ חטא מפני שהיה צריך לסמוך
הסבל שסובלים מישמעאלים מבואר טעמו ברמב”ן[ ,ואין זה שייך לנסיון
שברעב יפדנו ממות ,ושמעתי להעיר שהרי זה מהעשר נסיונות ועמד בכולם
של גירוש האמה והבן אחרי שנולד ישמעאל שזה הי’ כהוגן והסכים הקב”ה כדתנן בפ”ה דאבות מ”ג וא”כ לא חטא ,איברא די”ל שלא הרהר במה שאמר
לזה ,וכאן הוא על הא דותענה ותברח ופשוט] - .והנה מש”כ הרמב”ן בהא לו ללכת לשם ועכשיו צריך לצאת ,ומיהו כיון שלא היה צריך ללכת והלך הרי
דאחותי היא שהביא אשתו הצדקת כו’ שהי’ בזה חטא ,לא הביא דבר זה סו” ס לא עשה כהוגן ,ול” י מנ”ל להרמב׳׳ן כן ,וי”ל דכיון דנאמר לו שילך לשם
מאיזה מדרש ולא מדיוק הפסוקים ,וכתב הדברים בפשיטות ,ומשמע שזה הכוונה שישאר שם וכל שאינו פיקו”נ ממש אין לו רשות לשנות ציוויו ,וכאן
דברי עצמו מסברא ,והנה נהג שוב כן אצל אבימלך ,וכן נהג יצחק ,וצל”ע אם הי’ יכול לסמוך שברעב יפדנו ממות ,ועי’ בפיה” מ להר” מ באבות שם ולכאורה
שיטת הרמב”ן מוסכמת לכו”ע ,ואמנם זה חלקו של רבינו הגדול ז”ל שזכה משמע שהנסיון הוא שהיה צריך להעשות לגוי גדול בארץ כאשר הבטיחו,
ברוה”ק בתורה[ ,אחרי כותבי ראיתי בזוה”ק פרשת לך ופרשת תזריע בזה והנה צריך לצאת ,ולפמ” ש הרמב”ן הרי הי’ צריך להשאר שם.
ומשמע דהא דאחותי היא שפיר דמי ויעויין שם]( ,ושוב הראוני באברנאל וכתב הרמב”ן שם עוד ועל המעשה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים כו’
בפסוק זה שהביא שהר”ן כבר חלק על דברי הרמב”ן). וכתב שם עוד (לפני זה) שחטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת
משנרת יושר
ומרן ז”ל אמר לי שהי’ לו ראיות על יסוד זה דליכא רק הדבר המיוחד שהתורה שיעור בתורת מרן החזו״א שנמסר ביום היא״צ הע״ב למרן ז״ל ט״ו
קבעה לה שם בפ”ע כנ”ל)]. חשון תשפ״ו
ולפי המבואר אין כאן קושיא דהרי הביטול תורה הוא משום שמפסיק והולך ביסוד החזו”א דכשיש עשה או ל” ת מיוחד על איזה דבר אינו עובר או מקיים
למקום שיש רוב עם ,וי”ל דמרן ז”ל רק השיב לפי השואל על מה שאמר שאר דברים שבאין עי” ז
בפשיטות דמגילה הרי הוי נמי תורה ,ואמר לו שזה אינו ,וכפי דעתו בכל כיו”ב איתא בגמ’ במגילה (ג’ א’) מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה
וכנ”ל ,ולא נחית אם יש כאן באמת קושיא ,ומוכרחים דוקא ליסוד זה כדי כו’.
לתרצה.
והקשה הרש” ש דהרי קריאת המגילה נמי הוי ת” ת ומאי ביטול תורה שייך
♦♦♦
בזה ,ותירץ ע”פ המבואר ביו”ד סימן רמ” ו ס”ד דכשיגדיל אדם בתורה צריך
כל האומר מודים מודים משתקין אותו וכו’ ,דברי החזו” א בביאור החילוק בין להיות עיקר לימודו בעמל בתורה שבע”פ יעויי׳׳ש ,ולכן הוי ביטול תורה
’משתקין’ ל’מגונה’ כשמפסיק לימודו לקרות המגילה.
איתא בגמ’ בברכות (ל”ג ב’) אמר ר” ז כל האומר שמע שמע כאומר מודים ואינו מובן דהרי סו”ס חייב לקרות המגילה ,וע”כ דזה שמפסיק ללכת לציבור
מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי של רוב עם גורם התרשלות בלימודו משא”כ אם הי’ קורא במקומו ,וא”כ אף
שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני ליה והוא אם הי’ קריאת המגילה שוה לעמל בתורה שבע”פ ,מ”מ ללכת לרוב עם גורם
דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. התרשלות בלימודו והוי ביטול תורה ,וזהו באמת הא דאמרינן דמבטלין ת”ת
ונח' רש” י ותו’ אי בפסוקא משתקין או במילתא דדעת רש” י דבפסוקא למקרא מגילה ק” ו מעבודה.
משתקין ,ודעת בה”ג ובפר”ח דבמילתא משתקין ,וכ”ד הרי”ף והרמב׳׳ם בפ”ב ובריש ספר תשובות וכתבים ממרן החזו” א זללה”ה הובא משמי’ דש”ב הגר”ח
מק” ש הי”א ,וכ”כ הרשב” א בשם רה”ג וכתב דנראה שפי’ כן משום דמילתא קנייבסקי בשם מרן ז”ל לתרץ קושיית הרש” ש דכשמכוין לשם מצות מגילה
מילתא הוי כמודים מודים ,ובלח” מ שם כתב דלשון שמע שמע א” ש טפי אין לו ענין ת” ת דשם אחר הוא[ ,והוא ע”פ דעתו ז”ל דכשיש מצוה מיוחדת או
לדידהו דמשמע תיבה אחת. איסור מיוחד בתורה ,ליכא רק הך מצוה או איסור ,וכגון מה שהובא שם בסו”ס
ועי' ריטב”א מגילה כ”ה א’ שפי’ כפרש” י וסיים ואית דמפרשי איפכא וזה יותר ע”ה דבלשון הרע אינו עובר משום ביטול תורה.
נכון ומשמע דקאי אפרש” י שהוא יותר נכון ,וכד הוינא טליא שמעתי גם כך וכן שמעתי ממרן החזון איש ז”ל דכמו”כ במצות עשה כגון השבת העבוט
ממרן ז”ל ,וכתב הטור סימן ס” א דצריך לחוש לדברי שניהם והיינו דמשתקין ליכא בזה קיום שאר מצוות שבין אדם לחבירו ,כיון דהתורה קבעה עשה
בשניהם. מיוחד לדבר זה( ,ואין זה ניגוד להא דדין וחשבון ,דחשבון היינו מה שהי’ יכול
ובלמדי ענינן דמודים זה ביאר לי מרן ז”ל (דרך לימוד ואין ללמוד מזה) מאי לעשות תורה ומצוות בזמן שעשה העבירה כמובא מהגר” א ז”ל ,די”ל דאה”נ
ניהו הני תרי דרגות דמשתקין ומגונה ואמר ז”ל שיתכן דנ” מ אם כגון שאחד דבדיני שמים שייך תביעה על האדם אף על זה ,והכא איירינן ע”פ ההלכה,
יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות״ k .g ily o n o t@ g m ail.co m
053-3145900
0 ) מי שי ש בר שותו חומר נ שמ ח ל ק ב לו למייל .ל הנ צ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת :
ואפשר דכיון דלקושטא רק בחדא מינייהו משתקין או בפסוקא או לא יוכ אחרת רק לכפול ,האם יקרא שמע ,דאם משתקין לא יקרא ואם
במילתא ולא רצה להאריך לכתוב הפלוגתא ושצריך לחוש לדברי שניהם מגונה ריך לקרות.
כמ” ש הטור לכן כתב רק שלדינא שניהם אסורים ,וגם לא כתב דמיחזי כב ’ וכן בשו”ע שם ס” ט איתא אסור והיינו דמשתקין( ,וראיתי בביאור הגר” א
רשויות כבטור שזה רק בחדא מינייהו ,אלא שבטור האריך בב’ השיטות, דמשמע דלכו” ע אסור ,וצ”ע דלכאורה מגונה לא הוי איסור ממש) ,וצ”ע
ומיהו במודים ג”כ לא כתב דמיחזי כב ’ רשויות ואמנם גם בטור שם לא למה לא כ’ להדיא כך והרי זה מבואר בגמ’ וכמ” ש נמי במודים לקמן סימן
כתבה ,ומ” מ צ”ע. קכ” א ס”ב.
זכו—ון יושר <p
שנה מתוך השבעים שנה שלו ,כי זה יומים בשבוע מתוך שבע ימים ,ולזה ״זה לא כח אנושי״ -עמל התורה הנורא של מרנא החזו״א
הנני מפרט קצת מה שראינו אצל מרן ז”ל בשבתות ובר”ה וכיו”ב מה
שיחת חיזוק מיוחדת בדרכו ובמשנתו של מרן החזון איש שנמסרה
שהייתי בנוכח בשישי ושבת שהיו ימים רגילים ככל ימות החול בעבודתו
בבית במדרש 'דרכי איש' אור לט״ו חשון תשפ״ה ליל הייארציט
יתברך ,כי באמת אצלו ואצל כל הגאונים והצדיקים הרי כל השנה הוא כמו
הע״א למרן ז״ל
ר”ה ויו”כ ונעילה.
רבינו יונה באבות כתב על המשנה מרבה תורה מרבה חיים מה החידוש
אנחנו ראינו אצל החזו” א את העמל שלו ,כל מה שכתוב עליו וכל הוא אומר אחד שיודע טוב ללמוד והוא מסדר את כל הסוגיא שלא יהיה
הסיפורים שמספרים הכל מכהה את מה שהי ’ החזו”א ,חושבים שהוא קושיות צריכים לזה יגון ואנחה אחד כלות הלב ואחד חלי הלב ,ממילא
התעסק וטיפל במקואות והי’ הולך לסנדקאות ,בעוד שבאמת הוא לא היה צריך להיות הפוך ,אז המשנה אומרת שבתורה לא יגיעו לידי כך אלא
עשה כלום וכלום רק כ” ד שעות בעמל התורה שא” א להשיגו בדור הזה. מרבה תורה מרבה חיים ,כתוב בגמ’ שאצל רבא ישבו אמוראים (רבא
בעיני ראיתי את העמל הזה ,יגיעתו ועמלו בתורה קשה להבהירו בדורנו, היה אחד ממוסרי התורה ממשה עד ר’ אשי) ,ורבא אמר להם במטותא
כי הי’ באופן מפליא שלא נמצא בזמנינו ,הריכוז הנורא ,וכגון שהריכוז מינייכו ,אני מבקש ממכם ,לא תירתו תרתי גיהנום ,אל תירשו שני גיהנום,
שלנו עשר אחוז ,אצלו הי ’ במאה אחוז שאין כוח אנושי יכול לסובלו זמן ופירש רש” י להיות יגעים ועמלים בתורה בעוה” ז ולא תקיימוה ותירשו
ממושך ,וגם אצלו ההתעמלות הלז היו שעות ספורים ולא הי’ מסוגל כל גיהנום במותכם ובחייכם לא נהניתם בעולמכם ,ודאי שכשמחדשים
היום בכאלו יגיעות עצומות ונוראות ,שאחרי כאלו יגיעות עצומות כבר תורה זה גן עדן אבל עד שמגיעים לזה צריך לעבור את הגיהנום של עמל
צריך אמבולנס ,זה הי’ עמלו בתורה וכך נבנה כל ס”ק בחזו”א. התורה.
עיונו הי ’ לבוא לשורש הדברים לאמיתתן כדרך הראשונים או אחרונים וזה מה שראינו אצל מרן החזו”א ,וזה הי’ עיסוקו כל ימי חייו בלי הפסק
המיוחדים הידועים כעין מג” א עיונו הי’ לבוא לשורש הדברים לאמיתתן ובדביקות ליוצרו יתב’ בחולת אהבה ,וזו היתה שאיפתו ורצונו לראותנו
כדרך הראשונים או אחרונים המיוחדים הידועים כעין מג” א מהרש”ל בכך.
וש”ך ועוד ולא מה שרואים בספרו זהו זה ,גם אמר פעם שיש לפעמים דרך עיונו ביגיעתו העצומה שעות ארוכות בדרך כלל בהליכה בחדרו
שורה בספרו שלא כתוב בזה משהו וכאילו דברים רגילים ופשוטים וערך הלוך ושוב בשינון בקול את סוגיות הגמ’ או בניגון בלי מילים ,ולפעמים
לכותבו כמה ימים ,והוא כעין מה שאמר החילוק בין מעיין למפלפל, עד נפילה למיטה בחלישות הנגרמת מהעמל הנורא והכל בדביקות נפלאה
גם אמר לי פעם שהוא עובד ימים להבין איזה חזו” א שהוא חיבר מזמן ליוצרו יתב ’ עד להעמיד מסקנא דשמעתא אליבא דהלכתא לכל פרטי’,
ועובד על זה ימים והוא לא יכול להגיע שמה ,והוא סיים על זה ’זה לא וכך זה כל סעיף קטן בחזו”א ,והגאון ר ’ מרדכי שולמן ר” י סלבודקא הי’
מענטשליכע כחות’ זה לא כח אנושי. מספר משנים קודמות בחו”ל שגם אחר שהי ’ נופל למיטה עוד הי’ ממשיך
העמל ,ופעמים שכותב בספרו שאין הספר תח”י ,היינו שלא הי’ בכוחו
ועיקר עיונו הי ’ להעמיד עומק שרשי ההלכה לאמיתה של תורה ,וכל מש”כ
לקום ולקחת הספר.
בספרו הוא לאחר העמל והעיון הזה ,וכך הי’ עיונו גם בתוס’ ובראשונים
לדעת את כל מה שהי’ בלימודם טרם שהגיעו לוא” ת וי”ל שזה יצא להם וכתוב באמו”ב (פ ”ג אות ט ’) והלימוד בעיון בהלכה עד לרדת להלכה
אחר עיונים גדולים של כל השורשים ועומק הענינים ,ומזה נדע להיזהר ברורה בכל הסעיפים המסתעפים ,הוא לימוד של שנים רבות בשקידה
בדבריו שיתכן שלא הגענו לעומקן של דברים( .ור’ חיים ברים אמר שיש נמרצה ,כי הסתגלות העיון הזה הוא תכלית ידיעת התורה שהפליגו חז”ל
חזו” א שכתוב שהק ’ הריטב׳׳א כך וכך ותי’ כך וכך ,ואין כזה ריטב”א, שאי אפשר לקנותה בדרך עראי במיעוט השתדלות ,ואמרו שהתורה נקנית
אלא שהחזו׳׳א למד שהריטב׳׳א הגיע למה שכתב שהי’ קשה לו כך במ” ח קנינים וכולם יציאה מגדרי הטבע והרגל האישיות להכנס בדרכי
ותי ’ כך). השלימות ,עד שלא תפריעהו טבעו את רב מסירותו ועוצם שקידתו ,לא
יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו.
לימוד כזה בעמל ויגיעה הוא שמביא את האדם לדרגות שראינו אצל
פעם אמר לי מרן ז”ל שלמד עירובין (אולי פרק ראשון ואולי מחיצות) ד’
מרן ,וכמש”כ מרן שכל סגולות התורה נאמרו על העמל בה ,ועוד כבר
חודשים ברציפות ממש (כמו אצלנו מתשע עד אחד) רק באמצע אכלתי
כתב אחי הגר” ח זצ”ל ,וכן הדבר בהוה לכל רואה נכוחות כי אלו אשר
+מ או רי מ _ |
ובאמצע נרדמתי .והי’ עובדא שהי ’ צריך לעבור את הגבול במקום סכנה
זכו להיות חלקם בעמל התורה משנתן מתקיימת ומדותיהם מתוקנות
ואמר לעגלון לקחת הצידה ושאלוהו איך הכניס את עצמו לסכנה ענה
ויראתן עומדת לעד ,לא כן אלו הרחוקים מיגיעה אף שיושבים ושונים ,לא
זו בלבד שאינם זוכים להבין דבר לאשורו ,עוד לפעמים יראת חטאם כהה שחשב שעם העירובין זה יעבור ,והוסיף שהי’ מותר לעשות את זה ולסמוך
054-8487449
והולכת עד אשר משתמשים במשנתם לעוות משפט לעלבונה של תורה, שיחשבו שזה אחד מהם.
כי היגיעה היא הממזגת את האדם עם החכמה והופכתו לגוף אחד בשם ולזאת החובה להתחזק ובעיקר במצב שיש התרופפות והוא בלימוד בימי
חכם ,לא כן הלומדים מקופיא ,הרי הוא ותורתו כשני דברים. שישי ושבת ,והרי אם לא מנצלים את הימים האלו הרי נחסר לו עשרים
לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com @3760435 :
יו״ל ע״י מ ע ר כ ת ״קובץ גליונות" k .g ily o n o t@ g m ail.co m
מי שי ש בר שותו חומר נ שמ ח ל ק ב לו למייל .ל הנ צ חו ת ול ה קד שו ת ניתן לפנו ת 053-3145900 :
מו ת m w rn
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס'
אברהם אבינו -עמוד העולם -הראשון שלימד את העולם אמונה !
■
רחוק) ...ושם בחרן הוא היה משוחרר ...זה לא כמו באור כשדים שהיה מימי אנו ש העולם התחיל להדרדר
מרכז העבודה זרה ,חרן לא היה מרכז עבודה זרה. בפרשיות אלו אנו מתחילים לקרא על אברהם אבינו ,כדאי לקרוא את
אנשי בית אברהם הרמב״ם בספר המדע בהלכות עבודה זרה בפרק א' ,שם הוא מסביר
וככה אברהם הגיע לחרן והתחיל לדרוש שם על אמונה ״התחיל לעמוד איך העולם התחיל להתדרדר עד שנהיו כולם עובדי עבודה זרה ,כבר
ולקרות בקול גדול לכל העם ,ולהודיעם שיש אלוקים אחד לכל העולם, מימי אנוש התחילו לטעות בכל מיני טעויו ת ,בהתחלה עבדו את
ולו ר אוי לעבוד״ אמר להם שהם טועים ,הכוכבים לא מנהלים את הכוכבים ואחר כך התחילו לעבוד כל מיני צורו ת ופסלים ,עד שנישכח
העולם ,כולם נבראים ,וי ש מי שברא אותם ,ויש אלוקים עליהם .הם מהעולם שם השם הניכבד והנורא לגמרי ,חוץ מכמה יחידי ם בעולם
לא! כגון חנוך מתושלח ונח ושם ועבר ,אבל חוץ מיחידים אלו לא היה
והרמב״ם שם אומר שככה אברהם היה ממשיך לפרסם אמונה ,ה' הוא בעולם אנשים שהכירו את הבורא עולם ,נישתכח שם השם מהעולם,
האלוקים ,והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה, לא ידעו שיש אלוקים.
עד שניתקבצו אליו אלפים ורבבות ,שהלכו איתו ,עם הדרשות שלו, ממשיך הרמב׳׳ם" :ועל דרך זו היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד
היו הרבה כאלה ,״ו ה ם היו נקראים אנשי בית אברהם״ שהם היו עמודו של עולם אברהם אבינו" ,אברהם בחוכמתו כל הזמן היה מוכיח
נסחפים איתו ,הם הבינו או תו ,ושתל בהם העיקר הגדול הזה .והרמב״ם שכל הפסלים שטויות ,י ש רק בורא עולם אחד ואין עוד מלבדו.
שם אומר שאברהם אבינו חיבר ספרים על אמונה. והרמב״ם קורא לאברהם אבינו " :ע מוד העולם״ למה אברהם הוא עמוד
וכשהוא היה בחרן ,הוא קיבל שם את הנבואה :״לך לך מארצך״ ויצא העולם? הוא הראשון שהתחיל ללמד את העולם שמוכרח שיש
מחרן והגיע לארץ כנען ,אז גם שם כתוב :״וי ק ר א שם בשם השם קל אלוקים ,יש מציאות של בורא עולם! הבורא עולם לא הלך לישון ,הוא
עולם" מיד כשהגיע הוא התחיל לעשות אסיפות ,הוא התחיל לצעוק ברא והוא מנהל את העולם ,מכל הצדדים ,בכל מכל כל ,ורק לו
שיש אלוקים ו קור אי ם לו :י' ה' ו' ה' ,והוא המנהל את העולם ,ואין עוד היכולת! וכל הפסלים האלה הם ש טויו ת אין להם שום יכולת.
מלבדו ,לא קל להוכיח לעובדי עבודה זרה שיש אלוקים ,אברהם אבינו מי מסבב את כדור הארץ
היה חכם גדול הוא ידע איך להוכיח להם את זה. ואיך התחיל אברהם א בינו? אברהם אבינו נולד באור כשדים וכולם
אומה שיודעת את השם היו שם עובדי עבודה זרה ,והרמב״ם שם אומר שגם אברהם אבינו עבד
וככה אברהם לימד את האמונה ליצחק בנו ,ויצחק לימד את יעקב, עבודה זרה בילדותו ,זה מה שהוא ראה בבית הוא לא ידע משהו אחר,
ויעקב לימד את בניו ,והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ו בנ לווי ם אבל לאט לאט הוא גדל ,והיה מתבונן בעולם ,והיה מתפלא איך כדור
עליהם ,ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את השם ,ככה התחיל עם הארץ מסתובב? מי מסבב או תו? הרי לא יתכן שיסובב את עצמו לבד,
ישראל ,האומה הזאת ,זה 'אומת בית אברהם' אברהם הקים אומה ולא היה מי שילמד או תו שהיה מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה
שמכירה באלוקים חיים. זרה הטיפשים ,עד שלאט לאט מכח ההתבוננות השיג דרך האמת,
לא בחינם בחר השם באברהם ,אברהם הוא היה עמוד העולם ,עמוד והבין קו הצדק מדעתו הנכונה ,וידע שיש אלוקים אחד ,והוא מנהיג
העולם מבחינת הידיעה הבסיסית הזאת שיש בורא לעולם. הגלגל ,והוא ברא הכל ,ואין בכל הנימצא אלוקים חוץ מ מנו! וככה ידע
אחר כך ירדו למצרים אברהם אבינו שכל העולם טו עי ם!
והרמב״ם שם ממשיך שאחר כך עם ישראל ירדו למצרים ,ושמה כל וממשיך הרמב״ם :שאחרי שאברהם אבינו הגיע להכרה הברורה באמת,
ישראל התקלקלו נהיו עובדי עבודה זרה כמו בימי אנוש -חוץ משבט התחיל ללמד את אנשי אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר להם
לוי שמעולם לא עבדו ע״ז ,שבט לוי לא עבד ע״ז מעולם לא בבעל פעור שהדרך שאתם הולכים בה היא לא דרך אמת .וכבר בתור ילד הוא כבר
ולא בעגל ,וגם במצרים הם לא עבדו ע״ז -וכמעט העיקר ששתל ידע שכל הפסלים האלו הם שטויות ,וידוע הסיפורים מחז״ל איך שפעם
אברהם אבינו נעקר ,עד שריחם הקב״ה ושלח את משה רבינו ו הו צי אנו אחת ,אדון תרח נסע ,ואמר לבנו שישמור על הפסלים ,באה אישה
משם. אחת והביאה תקרובת ,מה עשה אברהם שבר את כל הפסלים ושם
ביד של הפסל הגדול גרזן ,אחר כך אדון תרח הגיע ,אוי מה קרה פה?
[וזה ההסבר במה שאומרים בהגדה :אילו לא הו צי אנו ממצרים הרי אנו
אמר לו אברהם אני אספר לך מה היה ,אשה אחת הביאה תקרובת
ובני בנינו משועבדים לפרעה ,ונראה מזה שלא היה מוכרח שנצא
וכולם רצו לאכול והתחילו לריב ,בא הפסל הגדול רצה הכל לעצמו,
ממצרים ,וזה פלא איך יכול להיות שלא היינו יו צ אי ם ממצרים הרי
לקח גרזן והרג את כולם ולקח הכל לעצמו ,אמר לו תרח מה אתה
הגזירה היתה רק ארבע מאות שנה ,ואחרי ארבע מאות שנה היו צריכים
אומר וכי הוא רצה אוכל הוא לא עושה כלום ,אמר לו י שמעו אוזניך
לצאת ,ואיך יתכן שלא היינו יו צ אי ם ? והתשובה שנכון שמצד הגזירה
מה שפיך מדבר הוא לא עושה כלום ואתה עובד או תו ?! והרמב״ם
זה היה רק 400שנה ,אבל אחר כך שבאו ועבדו ע״ז לא היה מגיע להם
מזכיר את זה בקצרה :״ו שיבר הצלמים ,והתחיל להודיע לעם שאין
לצאת כי עבדו ע״ז ,והיה צריך זכות מיוחדת שיוכלו לצאת]
ראוי לעבוד אלא לאלוקי העולם״.
כדאי לעבור על הרמב״ם
וככה היה מתווכח איתם ,עד שבא נמרוד המלך ותפס או תו ורצה להרוג
כדאי לעבור על הפרק הזה ברמב״ם ,מה שהוא מאריך לברר ,איך
אותו ,וזרק או תו לכבשן האש ,וברוך השם נעשה לאברהם נס ו הוא
התגלגל הדבר ,שנעשו עובדי עבודה זרה ,ועד שבא אברהם אבינו,
ניצל מזה ,הרמב״ם לא אומר את זה בפירוש ,אבל הוא אומר :״נעשה
והקים אומה שמכירה באלוקים חיים ,אבל לפני כן נשתכח שם השם,
לו נס וי צ א לחרן״ הוא יצ א מאור כשדים בנס ,והלך לחרן (זה לא רחוק
ככה הוא אומר :״נשתכח שם השם״ ,לא יוד עי ם שיש אלוקים ,כולם
מאור כשדים ,אור כשדים זה בבל ,כשדים זה בבל ,וחרן בארם זה לא
טיפשים ,לא חושבים ,איך העולם הגדול הזה נהיה לבד? מי מסובב את
הגלגל?
מי ד ת ה ח סד של אברה ם אבינו
ב פ ר ש ה מ סו פ ר כ ש א ב ר ה ם א בינו יצא מ ח רן לקח אי תו א ת לוט ,כנ ר א ה לוט הלך ב שי ט תו של א ב ר ה ם א בינו ב עניין ה א מונ ה ,ו הו א בן א חיו ,א ז א ב ר ה ם א בינו הי ה
מ ק ר ב או תו ו שו מ ר עליו ,א ב ר ה ם א בינו הי ה גי בו ר ,ה ש ם אי תו ,ה רי א ח רי כן הו א ע ש ה מ ל ח מ ה עם ח מי ש ה מלכים ב ש בי ל להציל א ת לוט ,א ז ג ם ב ה ת ח ל ה הו א ש מ ר
עליו [לוט הי ה צ רי ך ש מי ר ה על ה ע ד רי ם שלו ,ה רי מי שי ש לו מ קנ ה ג דו ל צ רי ך ש מי ר ה של א י בו או שו ד די ם וי קחו לו א ת ה ע ד ר ,כמו ש א מ ר דו ד לנבל אנ חנו ש מ רנו על
ה ע ד רי ם שלכם] ב ש בי ל לוט ז ה הי ה טו ב ל היו ת עם א ב ר ה ם ,ש הי ה מגן עליו וג ם הי ה לו מד מ מנו.
א ח רי כן הו א ה ת חי ל הי ה רי ב בין רו עי לוט לרועי א ב ר ה ם ,א ז א ב ר ה ם א מ ר ללוט הנ ה ה ש ט ח ה א ד מ ה הו א ל פנינו ת ב ח ר לך אי ז ה ש ט ח ש א ת ה רו צ ה ,א ם א ת ה תלך
לימין אני א הי ה ב ש מ א ל א ם א ת ה ב ש מ א ל אני בי מין .ו או מ ר ת ה תו ר ה שלו ט ב ח ר לו כיכר א ת הי ר דן ,מ ה ז ה כיכר הי ר ד ן ? ז ה ה מ קו ם שנ הי ה א ח ר כך ים ה מ ל ח ,ונ ק ר א
'ע מק ה ש די ם' -ע מק של ש דו ת ,א ז לא הי ה ים ה מ ל ח אלא ז ה הי ה עמק של ש דו ת ,ו הי ה ש ם ה ר ב ה מ עיינו ת של מי ם מ תו קי ם ,כמו ש או מ ר ת ה תו ר ה" :וי ר א א ת כל
ככר היר דן כי כולה מ ש ק ה" הי ה ש ם נ חלי מי ם [גם היו ם כ ש א ת ה הו לך בי ם ה מ ל ח ב חו ף ,היי תי ש ם פע ם ,מזנ קי ם ש ם סי לוני ם ד קי ם של מי ם מ תו קי ם] וז ה הי ה ה מ קו ם
הכי טוב ל ח ק ל או ת ,כי ה ד ב ר הכי טו ב ל ח ק ל או ת ,שי הי ה חו ם ו מי ם ,ה חו ם מ ב ש ל א ת ה פי רו ת טו ב [ו כ תו ב ב פ ר קי ד ר" א שלכן 0דו ם ו ע מו ר ה ח ט או ,כי הי ה להם ע שי רו ת
גדו ל ה ,כל מי ש הי ה לו ש ט ח א ד מ ה קטן קי בל פי רו ת נ פ ל אי ם ו הי ה מ ת ע ש ר ,כי ה א ר ץ היי ת ה פו ריי ה מ או ד ,מ צ ד ה א ק לי ם יש חו ם ג דו ל ש מ ב ש ל א ת ה פי רו ת ,ו מ צ ד
שני יש מי ם מ תו קי ם ב ש פ ע] אז לוט ב ח ר לו א ת ה ש ט ח הז ה.
א ח רי ז ה או מ ר ת ה תו ר ה" :ו הי א מ ר ל א ב ר ה ם א ח רי ה פ ר ד לוט מ ע מו" או מ ר על ז ה רש'^ ב ש ם ה תנ חו מ א מ ל מ ד שכל ז מן ש לו ט הי ה עם א ב ר ה ם לא היי ת ה שו ר ה
שכינ ה על א ב ר ה ם ,עכ שיו ש הו א הלך ש ר ת ה עליו ש כינ ה ,ו ה ר ב ש ך ז צ" ל הי ה שו א ל למה עד עכ שיו ה ס כי ם א ב ר ה ם שלו ט י הי ה עי מו ,ה רי ה ש הו ת עי מו גו ר מ ת שאין
ה ש ר א ת ה ש כינ ה ,ו אי ך א ב ר ה ם ה ש אי ר או תו עד עכ שיו ה רי הו א מ א ב ד בז ה ה ש ר א ת ה ש כי נ ה ?
ו ה ר ב ש ך הי ה מ ת ר ץ :של ע שו ת חסד יו תר ח שו ב מ ה ש ר א ת ה שכינ ה! ה רי מ ה ש לו ט אי תו ז ה ח סד ללוט ,ש הו א מגן עליו ו מ ש פי ע עליו ,ל ע שו ת ח סד אי תו יו ת ר שוו ה
מ ה ש ר א ת ה ש כינ ה ,וכמו ש א מ רו חז" ל ב א ב ר ה ם א בינו כ ש הי ה חו לה ובא ה ק ב" ה לב קרו ,ו אז הגי עו ה מ ל א כי ם שני ד מו לו כ ע ר בייי ם ו א ב ר ה ם ה לך לקבל או ת ם וע ש ה
להם ה כנ ס ת או ר חי ם ,ו א מ ר ל ה ק ב" ה" :על נא ת ע בו ר מעל ע ב ד ך" בי נ תיי ם ת ח כ ה לי רק ש א ט פ ל ב או ר חי ם ה א ל ה ,ומכאן ל מדנו שג דו ל ה ה כנ ס ת או ר חי ם יו ת ר מ ק ב ל ת
פני ש כינ ה עז ב א ת ה ש כינ ה בגלל ה כנ ס ת או ר חי ם ,א ז ג ם פ ה כל ז מן של א ר בו ,הו א הי ה סו בל לא נו ר א שי הי ה אי תו ,אני עו ש ה אי תו ח 0ד ש הו א א ח של ש ר ה ,ז ה
שוו ה יו ת ר מ ה ש ר א ת ה ש כינ ה ,אבל א ח רי ש ר בו ,ו א ב ר ה ם ידע שי כול ל ה ת פ ת ח מז ה מ רי ב ה ג דו ל ה ,א ז א ב ר ה ם א בינו ה פ סי ק א ת ה ח ס ד ללוט .מ עניין ז ה ד ב ר נפלא,
שבגלל ל ע שו ת ח סד ה ש אי ר א ת לוט אי תו ,א ף על פי ש הו א מ פ סי ד ש אין לו ה ש ר א ת ש כינ ה ,ז ה ה לי מו ד ש ה ר בי ע" ה א מ ר.
ב א מ ת ש מ ע תי שי ש חז" ל ש א ב ר ה ם א בינו פג ש א ת נ ח ו שאל או תו :ב מ ה ז כי ת להינצל מ ה מ בו ל ? ולכאו' ה ש א ל ה לא מו בנ ת ה רי כ תו ב מ פו ר ש ב תו ר ה שנ ח הי ה אי ש
ו כ תו ב ב חז " ל שנ ח ענ ה לו :ה חסד ש ע שי תי לטפל ב בריו תיו צדי ק ,רק כיון שני ת נ ה ר שו ת ל מ ש חי ת אינו מ ב חין בין צ די ק לר שע ,ולכן ש אלו ב מ ה ז כי ת ש ני צ ל ת ?
של ה קדו ש ב ר ו ן הוא ז ה עמד לי ,שנ ח ט ר ח כל הז מ ן להאכיל א ת בעלי ה חיי ם ב תי ב ה ,תי ב ת נ ח ז ה הי ה הגן ה חיו ת הכי ג דו ל ש הי ה ב עו ל ם ,הי ה לו לטפל בכל
ה חיו ת ,כל חי ה צ רי כ ה טי פו ל מיו ח ד ,למ של נ מ ר צ רי ך ל ת ת לו כל יום כב ש ,ו כנ ר א ה נ ח ה כני ס עי מו ע ד ר ג דו ל של כ ב שי ם שי הי ה לו מ ה ל ת ת לנ מ ר כל יום [ו מ ה ש ה כני ס
רק ש ב ע ה כ ב שי ם ז ה הי ה ה כ ב שי ם ש ע תי די ם להנצל ,א ב ל הי ה ה ר ב ה כ ב שי ם ש ה כני ס ב ש בי ל שי הי ה לו ב מ ה ל פרנ ס א ת ה חיו ת] ונח הי ה צ רי ך ל ה בי א ב ח ש בון
שי צ ט ר ך ל ת ת לנ מר כב ש כל יו ם ל מ שך שנ ה ,א ז רק ב ש בי ל הנ מ ר לבד הי ה צ רי ך ע ד ר כ ב שי ם גדול ,או למ של ל ת ת לפיל אוכל ,אני ר אי תי בגן ה חיו ת אי ך נו ת ני ם
לפיל אוכל ,נו ת ני ם לו כי כ רו ת לחם אני חו ש ב ח מ ש ש ש כי כ רו ת ל חם ב ס עו ד ה ,ו א ח רי ז ה נו תן לו א ר גז של כרו ב ,אז נ ח הי ה צ רי ך להכין ב ש בי ל ה פי ל לבד כ מו ת י ר קו ת
ענ קי ת ל מ ש ך שנ ה ,ו ל ד ע ת כל ב ה מ ה מ ה הי א צ רי כ ה לאכול ,ולא נ ד ב ר על ה ש ק צי ם ו ר מ שי ם ,אי ך ידע נ ח מ ה אוכל של ז ה ו מ ה אוכל של ז ה ? כל א ח ד כל א ח ד עם
כ תו ב ב חז" ל ,כך ש מ ע תי שי ש חז" ל אני לא ר אי תי א ת ה חז" ל הז ה לדקדק בו ,ש מ אז א ב ר ה ם א בינו קיבל על עצ מו מי ד ת ה ח ס ד ,הו א ר א ה אי ך שנ ח האוכל שלו.
בגלל ה ח ס ד ש ע ש ה עם ב ה מו ת עם ב עלי חיי ם הו א ז כ ה להינצל ,אז ג ם הו א נד ב ק ב מי ד ת ה ח ס ד ,ככה ש מ ע תי ש א ב ר ה ם א בינו למד א ת ז ה מנ ח.
רו אי ם בחוש שהקב״ה נותן שינה
רבינו הרב שך עליו השלום היה אומר :כ שהוא רוצה חיזוק בעבודת ה ש ם הוא קור א פר שת ברא שית ,ללמוד את הפרשה היה נותן לו חיזוק ,לקרא פשוט
בראשית ,בפר שת ברא שית אתה רואה שכל דבר הוא בריאה של השם ,מה אתה קור א בבראשית :הכל נברא! יהי אור ,יהי רקיע ,יקוו המים ותראה היבשה,
אתה רואה בריאה מסודרת על ידי הקדוש ברוך הוא ,אז מי שיקרא ברא שית הוא רואה שיש בורא! יש בורא לעולם ,זה לא נעשה לבד.
ואחרי שאת ה רואה שהכל נברא אז ממילא 'אנחנו בריותיו' וזה כמו שאמרנו בי מי ם נור אים שהעיקר מה שאומר הרמב״ן בסוף פרשת בא :שכל עיקר
כוונת היצירה שנאמין באלוקינו ונודה אליו שבראנו ,והרמב״ן אומר שם שכוונת רוממות הקול בתפילות שיהיה לבני אדם מקום י תקבצו ויודו לקל
שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו :בריותך אנחנו! ודיברנו בסוכות שכוונת ההו שענות זה הכל בריותך אנחנו ,אז ירננו כל עצי היער לפני השם,
אז בפרשת ברא שית אנ חנו לומדים :שאנ חנו הם רוקדים ,למה הם רוקדים? הם רוקדים לפי שהוא ברא אות ם ,הם שמחים בו שהוא ברא אותם!
נבראים! כל דבר אתה רואה בפרשה איך נברא זה ,ונברא זה ,ונברא זה ,אתה רואה שהכל נברא! והבורא הזה הוא הלך לישון? מי שברא את העולם הגדול
הזה ,מסודר ,כל דבר השמש והירח והכוכבים ...הכל במקומו ,הוא ודאי ממשיך לנהל את העולם.
לאחרונה חשבתי ,אני אומר כל ערב :המפיל חבלי שינה על עיניי ותנומה על עפעפיי ,כל ערב לפני שאני נרדם אני אומר :מי נותן לי את השינה בעיניי ם
-זה הקב״״ה ,מי נותן לי תנומה -זה הקב״״ה ,ודרך אגב רו אי ם בחז״״ל שהשינה נמצאת בעיניים ,תמיד חשבתי שהשינה זה בלב ,הלב נרדם וככה נרדם כל
הגוף ,אבל כאן רואים שה שינה זה בעיניים ,העיניים י שנות העפעפיים מנמנמות ,ני מנו ם זה העצימה של העיניים שה ם נסגרות .אז כל לילה אני ישן,
הקב״״ה נותן לי שינה ,אז חשבתי לעצמי א ם אני אחטא אם אני ארגיז את הקב״״ה ,יו ם אחד הוא יגיד אני לא א תן לו שינה ,י שאר ער כל הלילה ...ואז הגוף
מתמוטט ,אדם לא יכול לחיות בלי שינה.
זה רואים בחוש שהקב״״ה נותן שינה ,איך נופל על האדם שינה איך זה קורה? רו אי ם בחוש איך שהקב״״ה נותן שינה .הנה יש דברים כמו שדיברנו פעם
שאומרים הנותן לשכוי בינה ,זה גם כן כל יו ם הוא נותן לו את ההבנה להבחין בין יו ם ללילה ,פוקח עיוורים ,מתיר אסורים ,זוקף כפופים ,ה שם זוקף
כפופים ,אני משתדל היום לעשות תרגילים לקום לבד בלי עזרה ,ופה כתוב זוקף כפופים ,אלמלא שהוא עוזר לך לקום ,אתה לא יכול לקום! בני פעם
שאל אותי כשהיה קטן ,אבא אני לא רואה שמישהו עוזר לי להתלבש ,אני מתלבש לבד אני ק ם לבד? אמרתי לו כשתגדל תבין ,אבל על כל פני ם זה רואים
בחז״ל שתיקנו את מטבע הברכות ,שאין כזה דבר ש אד ם עושה פעולות לבד ללא שברגע זה ממש הקב״ה מסייע לו לע שות את הפעולות האלו! אין כזה
דבר שאדם מתלבש וקם לבד ,הקב״״ה עושה לו את זה ,אבל קשה לנו לחוש את זה ,אדם רואה שהוא בעצמו לוקח את הבגד ומתלבש ,הוא לא מרגיש
שהקב״״ה עושה לו את זה ,אבל שינה זה דבר שרואים בחוש שזה מהקב״״ה ,שינה זה לא פעולה שאדם בא ולוקח לעצמו שינה ,אתה רואה ביום לפעמים
אתה נשכב ולא מצליח להרדם ,זה לא ביד האדם לקבוע לעצמו להרדם ,זה רואים בחוש שתי פעולות שינה ותנומה זה מהקב״״ה ,ובבוקר הוא מעביר ממך
חבלי שינה .אז אם ת ח ט א ותרגיז אותו ,הוא יגיד יו ם אחד נסדר או תו שלא יצליח לישון ,לא ניתן לו חבלי שינה ,בלי זה לא חיים.
מילה ב שבת הותרה או דחויה
סוכו״״ס יש בזה קיו ם מצות מילה וא״״צ הטד״״ב ,ולמה נחשב לחילול שבת, הנה נחלקו השו״״ע והרמ״״א ביור״״ד סי' רסו סי״ד א ם היתר מילה בשבת הוא
ומוכח ברש״״י שמילה בשבת הוא גדר דחויה ,ולכן רק כשמחויב למול אז גדר הותרה או גדר דחויה ,שדעת השו״״ע שהוא גדר דחויה ,ולכן פסק שאין
השבת נידחת ,שהחיוב הוא הדוחה ,וכאן שפטור מלמול מ שום סכנה ,אין ליתן לשני אנ שים שאחד ימול ואחד יפרע ,כיון שבעצם יש כאן חילול שבת,
מה שידחה ,ולכן נחשב לחילול שבת. רק מצות המילה דוחה את השבת ,לכן יש למעט בחילול שבת ,אולם
ויש לשאול להרמ״״א שמילה בשבת הותרה ,א״״כ איך רצתה הגמ' ביבמות הרמ״״א פסק שאפשר ליתן לשני אנ שי ם שאחד ימול ואחד יפרע ,שמילה
ה' ע״״ב להוכיח שעשה דוחה ל״ת שיש בו כרת ממילה שדוחה שבת ,הרי בשבת היא גדר 'הותרה' ,כלומר שב מקום מילה אינו מעשה חילול שבת
עדל״ת בעלמא הוא גדר דחויה שהעשה דוחה הלאו ,ואיך הוכיחה הגמ' כלל ,ולכן אין ענין למעט באנ שים ,והרמ״״א הביא ראיה לזה שמילה דומה
ממילה ב שבת שזה גדר הותרה ,וצ״״ל שהגמ' הבינה שהטעם שהתורה לעבודה במקדש שדוחה שבת ,ו שם זה גדר הותרה ,שהרי כמה כהני ם היו
התירה מילה בשבת ,הוא מ שום המצוה של המל (האב ,או אחר מדין כל עובדים ומחללים שבת ,דמאחר שניתן לידחות הרי הוא כחול לכל דבריו
ישראל) ולכן מס תבר שכיון שחזינן שמ שום המצוה התירה תורה ,מסתבר ע״״ש.
שעשה דוחה לאו ,ובהכרח צ״״ל כן שהרי הגמ' רצתה ללמוד שעדל״ת מפסח והנה רש״״י יבמות סד ב' (ד״״ה איסורא) כתב שכשיש פיקו״״נ למול ה תינוק
שדוחה שבת ,ועבודה בשבת זה גדר הותרה לכו״״ע ,עיין בבהגר״״א שם. הויא מילה שלא בזמנה ואינה דוחה את השבת ע״״ש ,ולהרמ״״א שמילה
בשבת זה הותרה אינו מובן ,נכון שבפועל אינו מחויב למול ,מ״״מ הרי
גליון זה נכתב על פי הבנת הכותב בלבד ,מתוך שיחה הנאמרת מדי מוצאי שבת בשעה 8:15בבית מורינו הרב שליט״א רח' מתתיהו 25
ניתן להאזין לשיחה גם בשידור חי בקו 'עוטה אור' 0733-718-148או במערכת 'קול יהודי מרוקו' 0747-962-335שמעו ותחי נפשכם:
בכל ענייני הגיליון יש לפנות לטל' 05485-20-936כמו״כ ניתן לקבל את הגיליון במייל gmai1.com@ 6082566
ניתן לתרום דרך ׳נדרים פלוס׳ בחיפו ש ׳עוטה אור׳ או בטל' 03-763 0-58 5שלוחה 6465וז כו ת התורמים תעמוד להם לזכות בכל מילי דמיטב!
בס״ד
ממדן דה״י הגאון דבי יהו שע אייכנ ש טיין שליט״א י ^י)
פרשת לך לך
עניניהזמן והשעה ו6׳0 פ עמקי תורתך ו6׳י>
שו"ת מיוחד ל קר א ת הב חירות המידות הטובות הם שורש כל כלל י שראל
המבט על התקופה רובד פנימי הנקרא 'נפש היסודית' ,ששם המקום של כל ה מי דו ת ה טו בו ת כ תנ אי ל ת ו ר ה ^
וחובתנו בעת הזאת המידות שבאדם ,וכל פעולה באשר היא שאדם פועל הכל חומש בראשית הוא החומש בו מתואר תהליך ההתהוות
נובע מאותה נפש היסודית ,שהיא שורש כל המידות ,בין של עמ ” י לעם ,והנה בקדמונים מבואר שעם ישראל
הטובות ובין הרעות ,לכן כשהקב׳׳ה חפץ מתחילה לתת התהווה בשני שלבים ,השלב הראשון הוא החלק של
שאלה :יש נושא שמתעורר מחדש בתקופת בחירות לישראל את התורה ראשית כל היה צורך לתקן את המידות ה'מידות' של כלל ישראל שאותם השרישו בנו האבות
ומופיע רק כסיסמה של בחירות' :דעת תורה' .למה ולהכשיר אותם בכדי שיהיו ראויים לקבל את התורה. הקדושים אברהם יצחק ויעקב ,וכדאיתא במסכת יבמות
הנושא של דעת תורה מדובר דווקא בהקשר של
ולכך רק אחרי שבאו האבות הקדושים והשרישו בנו את (עט ,ב) 'שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין
בחירות? דעת תורה זה לא מצות עשה שהזמן גרמא...
החלק של המידות התאפשר שיבא משה ויתן את התורה, וגומלי חסדים ,רחמנים דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך
היסוד של דעת תורה הוא לדעת שהתורה היא לא ועל דרך זה נוהגים אף לבאר את והרבך ,ביישנין דכתיב בעבור תהיה
רק ארבעה חלקי שולחן ערוך ,אלא יש 'שולחן ערוך יראתו על פניכם ,גומלי חסדים
החמישי' .מה הפירוש 'שולחן ערוך חמישי'? ר' ישראל
הסיבה לכך שבסדר ההלכות של
'המידות המתוקנות הינם דכתיב למען אשר יצוה את בניו
הרמב” ם בי” ד החזקה סידר קודם
סלנטר אמר :אדם למד ש”ס ,השאלה העיקרית היא הלכות דעות ורק לאחמ”כ הלכות מלמדות אותנו צורת אדם ואת ביתו וגו' כל שיש בו שלשה
מה הש” ס לימד אותו .זהו גם פירוש המושג 'תלמיד ת”ת ,שכאמור המידות המתוקנות סימנים הללו ראוי להדבק באומה
חכם שיש בו דעה' ,הפשט הוא :התורה לימדה אותו, הינם מלמדות אותנו צורת אדם מה
מה היא ,ורק כשיש צורת זו' ,זהו החלק של המידות שאותו
שינתה אותו עד שנעשה לאדם אחר ,רוחני יותר, היא ,ורק כשיש צורת אדם נכונה אדם נכונה יש לתורה השרישו בנו האבות הקדושיםא.
מרומם יותר .על זה אמרו חז”ל ” -איזוהי פרשה קטנה יש לתורה היכן לחול.
שכל גופי תורה תלוין בה -בכל דרכיך דעהו והוא היכן לחול' ולאחר שהשתרשו בנו המידות
הטובות ,ניתווסף לעמ ” י השלב
ובזה נבין מה שאמרו חז”ל (שבת קה):
יישר ארחותיך” (ברכותסג .).אדם שהתורה לא לימדה
’כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה' אין העניין בזה כמשל הנוסף של קבלת התורה על ידי משה רבינו ,והטעם בזה
אותו ,לא יודע איך לפסוק בשולחן ערוך החמישי.
בעלמא ,אלא באמת זה כך שכשאדם כועס הרי הוא הסדר הוא ,מפני שקודם שמקבלים תורה צריך להיות
כשאומרים שיש לגדולי התורה 'דעת תורה' ,הפשט הורס במו ידיו את כל המציאות שלו ככלי קיבול של בעלי מידות טובות ,ולכן קדמו האבוה׳׳ק למשה רבינו,
הוא שהם יודעים את השולחן ערוך החמישי ,בין אדם מישראל ,שיהיה ראוי להכשר התורה. כי כשרוצים לבנות עם שראוי לקבל תורה צריך לבנות
בדברים הנוגעים לכל אחד ואחד בחיים הפרטיים אותו על שורש של מידות טובות וכמו שאומר התנא
ובין בהנהגת הכלל .אלא שיש הבדל גדול בין הנהגות אין ה תו ר ה שו כנ ת א ל א ב כ לי קי בו ל של באבות (ג ,יז) 'אם אין דרך ארץ אין תורה'.
פרטיות להנהגות כלליות .השפת אמת (בתחילת מי דו ת טו בו ת
וידועה בזה תמיהתו הגדולה של מוהר”ח ויטאל ז”ל בשערי
פירוש מסכ ת אבות) כותב שיש תורה של הנהגת הכלל
והעניין הזה שקבלת התורה מותנה בקיומם של מידות קדושה (ח״א שער ב) שהלא המידות הם חלק חשוב ועיקרי
שנמסרה רק לגדולי הדור .התורה הזאת לא נמסרת
טובות המתאימות להיות כלי קיבול לתורה מוכח בצורה בכל צורתו של האדם ,שהרי לא שייך כלל להגיע לשלימות
לכל אחד ,ובדווקא כך .האפשרות לכוון את דעתינו
מוחשית מהכתוב בספרי בתחילת פרשת וזאת הברכה בלי מידות טובות ,וא”כ איך יתכן שבכל התורה כולה
לדעת תורה בנושאים פרטיים מסורה לכל מי שיש
בזה ”ל' ,ה' מסיני בא כשנגלה המקום לישראל ליתן לא מצינו התייחסות לעניין זה של המידות ,ושבתוך כל
לו דעת תורה ,שמנסה להבין מה התורה אומרת
תורה ,לא על ישראל בלבד הוא נגלה ,אלא על כל האומות הציוויים אין שום ציווי על 'מידות' ,דהיינו שאין ציווי
לו לעשות בתהלוכות החיים כמש ”כ ”בכל דרכיך
בתחילה הלך אצל בני עשיו ואמר להם מקבלים אתם את להיות רחמן או עניו או איסור להיות גאותן כעסן וכד'
דעהו” .אם אינו יודע ,או יש לו שאלה הוא שואל את
התורה א”ל מה כתוב בה אמר להם לא תרצח ,א”ל כל בעוד שזה חלק עיקרי כל כך.
רבו שיכריע עבורו ,וצריך להגיע לדעת תורה .אבל
עצמו של אותו אביהם רוצח הוא ...הלך אצל בני עמון
התורה של הנהגת הכלל לא נמסרה לכל אדם כלל וכתב הגר” ח ויטאל ז”ל (מובא בקובץ הערות פ״ד ,ה) שהסיבה
וכו' א”ל לא תנאף אמרו לפניו רבש” ע כל עצמה של ערוה
וכלל .כל אחד חושב שהוא חכם ושהוא יודע ,הוא לכך היא מכיוון שהמידות הינם הכלי קיבול להכיל את
שלהם ...הלך ומצא בני ישמעאל כו' א”ל לא תגנוב ,אמרו
שמע וקרא ויש לו הבנה במהלכים וכו' אבל באמת תורה ,ולכן זה דבר פשוט מעצמותו ואין צורך לצוות על
לפניו רבש”ע כל עצמו של אביהם ליסטים היה '...ע”כ
השיקולים וההכרעות בתחומים הללו אינם שייכים כך ,וכן מצינו במדרש ויקרא רבה (פרשה ט' פס' ג') 'דא” ר
דברי הספרי בקיצור.
כלל לכל אדם אלא מסורים לגדולי הדור .הנושא של ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך
הבחירות וכל הנילווה אליהם ,הוא נושא מורכב מאד, עולה לנו שכל דברי המדרש סובבים סביב היסוד הנ”ל, ארץ את התורה' זאת אומרת שהמידות הטובות מוכרחות
ומחייב ראיה אחרת לגמרי .אף אחד אינו יכול לדעת שהקב”ה נתן בפני הגויים את התורה ,אבל הם לא יכלו להיות קודם קיום המצוות.
עד היכן הדברים מגיעים ,ומה יוביל כל מהלך מלבד לקבלה ,כי לא היו מסוגלים להתנתק ממידותיהם הרעות
ומבאר זאת מוהרח׳׳ו (ומובא בהקד' לאבן שלמה) שבאדם יש
גדולי הדור שיש להם את החלק המיוחד שבתורה שהיו שורשיות בהם כל כך ולהפסיק לרצוח לנאוף ולגזול,
הנוגע להנהגת הכלל .לכן ,אע”פ שהנושא של דעת
תורה שייך לכל הנהגות החיים ,אך בהוראות של א .א.ה .ראה ברמב“ ם (סוף הלנית עבד’ם) ’ואיו האכזריות והעזות מצויה אלא בעכויים עובדי עבודה זרה ,אבל !!רעו של אברהם
אבינו ,ויזם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התודה ,וצ,וה אותם בחקים ומשפטים ,צדיקים רחמנים הם על הכלי
תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם ,זה ולכן לא קיבלו את התורה ,משא״כ אצל
הנהגת הכלל אנו זקוקים יותר מתמיד לדעת תורה.
אחד מיסודות העולם ,וכמ״ש (תהילים פט ,ג) עם ישראל שהשורשים שלהם כבר
שאלה :בבחירות הקודמות חזרו ואמרו גדולי הדור מרנן הגראי״ל שטיינמן ’עולם חסד יבנה׳ מה מיוחד במידת החסד תוקנו ע׳יי האבוה״ק ,היו כבר מוכנים
והגרי״ג אדלשטיין שההשתתפות בבחירות יש בה משום קידוש ה' ,וההימנעות שעליה נבנה העולם ,בהקדמה לנפה״ח מצד מידותיהם לקבלת התורה.
מהצבעה היא חילול ה' .וכבר האריך מרן הקה״י ובאר במכתביו שההצבעה כותב בנו ׳וכה היה דברו אלי תמיד שזה
למפלגה שהורו גדולי הדור היא קידוש ה' .האם כיום ,כאשר הגזירות מתגברות כל האדם לא לעצמו נברא ,רק להועיל ד ב רי הר מב״ם שה אד ם מ צוו ה
ומתחזקות ,והעומדים כנגדינו אינם מתחשבים בנציגים של עולם התורה ,עדיין לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות׳ ל מי דו ת טו בו ת
יש בזה קידוש ה' ,או שעלינו להצביע אך ורק מפני שאנו נשמעים לגדולי הדור, והיינו שזה יסוד בריאת האדם ,ועל ידי והנה אם נתבונן קצת בכל יסודו של
בלי להיכנס לחשבונות ולפרטים? שהאדם מתקן את עצמו בזה הוא מביא המהרח״ו בזה שלא נצטוונו על מידות,
גם עכשיו צריך לדעת שזהו קידוש ה׳ ,ומי שלא משתתף גורם לחילול ה׳ .המבט לייעודו ובזה נבנה העולם. אלא הם בעצם השורש של כלל ישראל,
השטחי של החשבונות הצרים אם היתה הצלחה או לא היתה הצלחה הוא טעות. מידת החסד ,אינה ככל המידות ,כל תגדל תמיהתנו כפליים ,שהרי ברמב״ם
טעות בכל ההבנה של חובת ההשתתפות בבחירות ושל הקבלה והציות לדברי גדולי המידות הפשוטות שעליהם דיבר השערי מצינו חיוב ומצוות עשה מפורשת למידות
הדור .תמיד ידעו בכלל ישראל וכך גם אמר הגראי״ל על התקופה שלנו שהסיבה קדושה ,הם מידות טובות בעצם האדם, טובות וכמ״ש הרמב״ם (דעות פ״א) 'ומצוין
שיש גזירה על עולם התורה ,שיש מלחמה ושאר בעיות ,היא בגלל שיש קטרוג בינו לבין חבירו ,ולאשווי עולם מתוקן, אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם
בשמים .הקטרוג הרוחני שיש בשמים לא יורד על ידי כל החשבונות הפרטיים ,ולא אולם מדת החסד היא שהאדם יצא הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת
תלוי בשום חיסרון בשתדלנות וכיו״ב .הישועה תלויה אך ורק בנו .ידוע המעשה שבא בדרכיו'.
מעצמו ויבוא לשני ,וזה מידות שעליה
רבי עמרם בלוי לפני הרב מבריסק זצ״ל והחל למנות בפניו בעיות וצרות והוסיף
נצטוונו להידמות לקב׳יה ,כל המהות ומפרט שם הרמב״ם יותר בחיובי המידות
ואמר ש׳הציונים׳ אשמים .אמר לו הרב מבריסק -טעות לחשוב כך .הרי מצינו אצל
של מצוות החסד זה שהאדם לא יהיה יכך למדו בפרוש מצוה זו ,מה הוא נקרא
יונה הנביא שכבש את נבואתו וברח בספינה .וכאשר עמדה הספינה לטבוע עם כל
רק במה שקשור ל'אני' שלו ,אלא חנון אף אתה היה חנון ,מה הוא נקרא
עובדי ע״ז שהיו שם ,לא תלה את הצרה בהם ובחטאיהם אלא אמר ״כי יודע אני כי
יצא מעצמו ויתן גם לשני ,זה מידות רחום אף אתה היה רחום ...להודיע שהן
בשלי הסער הגדול הזה עליכם״ .גם כאן ,לא הציונים אשמים ,אלא האשמים הם
של קדושה ,של התעלות ,מידות של דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג
אנחנו ,כי אנחנו שומעים לדבר ה׳ ויודעים מה לתקן.
להידמות לקב״ה. עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כוחו׳ ומבואר
כך נפסק ברמב״ם בריש הלכות תעניות ז״ל -״מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע שמעצם החיוב של והלכת בדרכיו אדם
וזה היה מידתו של אברהם אבינו להטביע
בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור ...ודבר זה מדרכי התשובה הוא ,שבזמן מחויב לקנות לעצמו מידות טובות.
בבניו ,לא רק את המידות הטובות של
שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ...וזה
הנפש השפילה ,להיות מתוקן וראוי ונראה בביאור הדבר שמה שמחיובים
הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם .אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו
לתורה ולמצוות ,אלא להיות יהודי שדבק מצד העשה של והלכת בדרכיו זה לא
דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית ,הרי זו דרך אכזריות וגורמת
בקב״ה ,וחי את השני באמת ומגיע מזה אותו החוב שכתב בשערי קדושה ,והיינו
להם להדבק במעשיהם הרעים ,ותוסיף הצרה צרות אחרות״.
למידת החסד. שיש את הנפש השפלה שבלעדי שיתקן
מה שקורה עכשיו ,כל הגזירות ,והמלחמה החזיתית והגלויה כנגד עולם התורה
מספרים על ר׳ משה שאול לנדא שהיה האדם ויהא בו מידות טובות הוא לא יהיה
החרדים לדבר ה׳ ,הכל נעשה בגללינו ,והתביעה היא עלינו ואלינו ולא לאף אחד אחר.
בא לחזון איש מירושלים ללמוד איתו כלי ראוי לקיום התרי״ג מצוות ,אולם יש
הצרה נועדה לגרום לנו להתעורר ולהבין שהקב״ה דורש מאתנו לפעול כדי להוריד
ולהתייעץ ,בזמנו נסיעה כזו ארכה זמן רב עוד חיוב מצד הנפש המשכלת להתרומם
את הקטרוג .יש לנו צלם אלוקים ,והמעשים שלנו משפיעים על כל העולם (כמבואר
ומאמץ גדול ולכן הרבה אנשים הביאו לו ולקנות עוד מידות טובות ולהדמות
באורך בנפה״ח ש״א) .בידינו לקבל עול תורה כראוי ולהעביר מעלינו את כל הגזירות.
מכתבים ושאלות שישאל את החזון איש, לדרכיו של הקב״ה.
שאלה :וההצבעה היא זאת שתוריד את הקטרוג? ודבר זה לקח לו זמן רב ,לאסוף השאלות, וזה ב׳ מישורים בעניין תיקון המידות של
לשאול ולענות התשובות ,ושאל פעם האדם ,ונעמיק בזה עוד ,בגמרא בעירובין
כל פעולה שעניינה קבלת עול תורה וקידוש ה׳ מחזקת אותנו ומורידה את הקטרוג.
כששומעים לדעת תורה ,ומקדשים שם שמים בהכרזה שיש יהודים שהדרישה את החזון איש אולי מרוב הטרחה כדאי (דף ק ):איתא ׳אמר רבי יוחנן אילמלא לא
הראשונה והעיקרית שלהם היא לחיות חיי תורה ויראת שמים בארץ ,זה חלק לבטל עניין זה ואמר לו החזון איש שלא,
ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול,
מהתשובה והתיקון הנדרשים מאיתנו .כל המחשבות האחרות מחזקות את הקטרוג. אלא שימשיך בעניין זה ,אף שזה קשה, וגזל מנמלה ,ועריות מיונה ,דרך ארץ
החשבונות וההשתדלות אינם העיקר ,העיקר להבין שאנחנו אשמים .מאשימים את משום שיבוא לכך לתיקון המידות ,וזה מתרנגול׳ ולהדיא בדברי הגמרא שעניין
הנציג הזה או את העסקן ההוא והכל הבל הבלים .האחריות תלויה בנו ובמעשים שלנו. פותח את הלב ,והיינו שעל ידי מידות
תיקון המידות הוא מוטבע בשורש
טובות ומידת החסד פותח את ליבו של
הבריאה ,ומחויבים לזה מצד השכל ,ואם
שאלה :לאחר קבלת עול תורה ,האם יש מקום לנסות להבין גם את המהלכים האדם ,ומגדל אותו.
כן מה צריך לציווי מיוחד להדמות לקב״ה.
של גדולי הדור? כמו שמרן הרב שך כבר הסביר את ההבדלים בין ימין לשמאל
וכיו״ב ,או שהנושאים הללו לא אמורים לעניין אותנו כלל ,והם שייכים לכבשונם והן הן הדברים שעל ידי מידת החסד
מבואר מזה שיש ב' ענייני מידות ותיקון
של גדולי הדור. האדם יוצא מעצמו ,וחי גם את השני ,וזה
האדם ,עצם המידות הבסיסיות שהאדם
כבר מידות של התעלות ,של רוממות ,ועל צריך להיות מתוקן בהם כדי להיות ראוי
אם רוצים באמת להבין מה קורה בעיניים של תורה ,ומנסים ללמוד את ההוראות
ידי זה האדם זוכה שיפתח ליבו עוד ועוד שתשכון בו התורה ,אולם יש חלק נוסף
והדרכים של גדולי ישראל כי זה חלק מהתורה ,אפשר לנסות ללמוד מצד התורה
לתורה ,שעל ידי זה הוא דבק בקב״ה. של להתרומם עוד במידות ולהידמות
שבזה ,וכמובן צריך להיות בר-הכי להבין בצורה ישרה ...אבל בשום אופן לא לחשוב
שאנחנו יותר פיקחים וחכמים ,ולא לראות את הדברים כפוליטיקה .מעבר לזה ,כל ובפרשיות הללו של 'חסד לאברהם' לקב״ה.
הנייעס מלא בשקרים ובשטות ,וכל העיסוק בזה ירוד מאד ולא מתאים בכלל לבן תורה. צריך להפנים את זה ,להיות מתוקן
בעצם המידות הטובות ,ולא רק אלא מי ד ת החסד הי א מידה ע ליונ ה
ההבנה הזאת תועיל גם לעבור את התקופה הזאת בהתחזקות ,בלקיחת אחריות על
להתרומם עוד לחיוב שכותב הרמב״ם ונבאר את יסוד החילוק בין ב׳ מישורי
מה שנעשה בעולם ובפרט בארץ ישראל ובעולם התורה ,וכך נזכה לקבל עול תורה
להידמות לדרכיו של הקב״ה ,ועל ידי זה המידות הללו ,בפרשיות אלו אנו עוסקים
בשלימות ולהגיע לתכלית הנרצית.
נזכה שיפתח ליבנו עוד בתורתו יתברך. במידת החסד של אברהם אבינו ע׳יה,
עריכה :הרב מ .גויטיין והרב ש .ישראל
G־ 3 8 S ־
לתדוכוות והנצחות:ן 715559־ 052-7198746 | 052
ניתן לתרום גס בהעברה בנקאית :מ ק 1 17סניף | 635חשבון 117122
להצטרפות לקבלת הגיליון בכוילgmail.com@2715559 :
זן i ^ ( i s
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א
פ ר ש ת ל ך ל ך ת ש פ "ז ג י ל י ו ן7
מו פ* ש? מו
השעה ׳נתת ליראיך נס להתנוסס׳ -׳האדם הגדול בענקים׳
-מתוך שיחת מורה״י שליט״א בשל״ס בהיכל הישה״ק ,נו״נ ע״י אחד השומעים ולא היה למראה עיניו-
מי האיש החפץ חיים הנה פרשתנו עוסקת בנסיונות שנתנסה אברהם אבינו ,שמכוחם נקבע מעלתו של אברהם ,והנסיון הראשון הוא במה שמבואר בתחילת פרשת
כל אחד רוצה חיים ,אין אחד לך לך שמתואר איך שהקב״ה בא לנסות את אברהם אבינו' ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' ,וזהו הנסיון הראשון שבא מפורש בתורה,
ש אינו רוצ ה חיים טובים אולם כבר קודם לכך מרומז ענין הנסיון באור כשדים שמסר אברהם אבינו את נפשו ליפול לתוך כבשן האש ,וכדברי רש״י באבות (פרק ה'
ומאושרים .ואני אומר לאנשים
משנה ג') על דברי המשנה 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו' ,שנסיון אור כשדים היה מקודם לנסיון של 'לך לך מארצך' ,וכך הוא גם דעת
כל הזמן ,דבר אחד אל תשכחו. האבן עזרא שנסיון אור כשדים נכלל בעשרה נסיונות.
אתם רוצים חיים ומתכוננים
אולם דעת הר״מ בפי' המשניות (שם) ורבינו בחיי הוא שהנסיון הראשון היה 'לך לך מארצך' ,ורק לאחמ״כ התחילו העשרה נסיונות ,וכך הוא
לקבל חיים? יש פסוק בתהלים,
להדיא בד' התנחומא בפרשתן (פרק ד') 'ד״א לך לך ,ר' לוי בן חמא אמר ,אמר לו הקדוש ברוך הוא נסיון הראשון ונסיון האחרון איני מנסה
אי אפשר לשכוח את זה' .מי
אותך אלא בלך לך ,לך לך מארצך ולך לך אל ארץ המוריה' ,הרי מבואר שאין נסיון אור כשדים נכלל בעשרה נסיונת ,והנסיון הראשון הוא
האיש החפץ חיים ,אוהב ימים
מה שאמר הקב״ה לאברהם ללכת ממקומו ,וענין זה תמוה טובא ,האיך עמידה בנסיון כה גדול דוגמת מסירות נפש לקב״ה אינו מן המניין ,ואילו
לראות טוב ,נצור לשונך מרע
שאר הנסיונות שהם לכאורה פחותים מהנסיון של אור כשדים ,מהוים חלק מהעשרה נסיונות שבהם קיבל אברהם את דרגתו בכך שעמד בכולן.
ושפתיך מדבר מרמה' .אבל יש
והנה שנינו בגמ' בע״ז (יח ').תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא ,הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' אמר לו רבי ,מה אני לחיי העולם הבא
הקדמה לפסוק הזה ,לכו בנים
אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים ,אמר לו אם כן ,מחלקך יהי חלקי ומגורלך
שמעו לי ,יראת השם אלמדכם,
יהי גורלי .אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא' ,ודברי הגמ' טעונים ביאור ,שהרי ר״ח בן תרדיון היה מעשרה הרוגי
ואח״כ 'מי האיש החפץ חיים
מלכות ,ומה היה צריך למעשה דנתחלפו לו מעות בשביל שיזכה לחיי העולם הבא ,ומה יש בכוח מעשה זוטא זה להעמידו לחיי עוה״ב יותר
אוהב ימים לראות טוב ,נצור
מהא דנהרג על קידוש ה' ,ובכלל צ״ב מה הסתפק ר״ח על חלקו לעוה״ב.
לשונך מרע ושפתיך מדבר
ובאמת בד' הגר״א (ביאורי אגדות על מסכת ברכות פרק ט) מבואר דג' דרגות יש בעוה״ב ,וחיי העולם הבא הוא הדרגה הגבוה ביותר 'ידוע
מרמה' .הההתחלה הוא 'יראת
שהן ג' דרגין ,חלק לעוה״ב שכל ישראל כו' ,בהכנסן לברית ,ובן עוה״ב שעליו נאמר אשריך ארץ שמלכך כו' ,ומזומן לחיי העוה״ב מקור החיים
השם אלמדכם ,ואח״כ עוברים
ואלו א״צ לטבילה כלל לא למטה ולא למעלה וזהו מזומן לפי ששם אינו דין כלל ויקרא שמה רחובות כו' .הרי מבואר בדבריו שיש ג' דרגות,
לשמירת הלשון .נצור לשונך
'חלק' לעולם הבא' ,בן' עולם הבא ,ויש 'חיי' עולם הבא ,ו'חיי' עולם הבא זהו הדרגה הגבוהה ביותר ,ואהנ״מ כל מה שהסתפק ר״ח הוא רק על
מרע ושפתיך מדבר מרמה.
הדרגה הגבוהה של 'חיי' עולם הבא .אלא שעדיין יש לבאר מה יש בכח מעשה זוטא זה שנתן מעות שנתחלפו לו לצדקה ,שזהו סיבה לזכותו
וצריך להבין ,הרי יראת שמיים
לעוה״ב יותר מזה שמסר נפשו על קידוש ה'.
זה דבר כולל מאוד ,והאיך יראת
שמיים אלמדכם זה שמירת ושמעתי ממרן הגרא״מ שך זצוק״ל שהיה רגיל לומר בזה ,שיש פעמים שהאדם מתרומם ומתעלה לרגע אחד למסור את נפשו ,אולם אין זה
הלשון?. דרגתו בחייו הרגילים של היום יום ,שאין הוא עומד כל הזמן בדרגה של מסירות נפש אלא היה זה מעשה שעשה פעם אחת ותו לא ,ולכך
אז דבר אחד ודאי כתוב כאן, כשנתחלפו לו מעות זהו נסיון של דרגתו בחייו הרגילים ,שגם בפעולות הקטנות של היום יום עומד הוא בנסיון ,ולכך דווקא זה סיבה לזכות
שהביטוי הכי חזק של יראת לחיי עולם הבא ,ומעתה זהו הביאור בזה שלא נמנה הנסיון של אור כשדים בכלל העשרה נסיונות ,שעיקר מעלת עמידה בנסיון הוא שהאדם
שמיים זה נצור לשונך מרע מתרומם ומתעלה בעצם מהלך חייו ,ואילו נסיון אור כשדים הוא רק לאותו רגע מסויים ,ובזה אין די להגדירו כנסיון שבא להעמיד את כל
ושפתיך מדבר מרמה .אני מהלך חייו ,כחיים של קידוש ה'.
לא צריך להגיד כאן דרשות, מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו
אפשר לראות את זה בחוש. אמנם יתכן לומר באופ״א ,דהנה בדברי הגר״א באדרת אליהו מבואר שעיקר דרגתו של אברהם הוא ע״י ומכח הנסיונות ,וזה מרומז בקרא ד'הלוך
יראת שמיים רואים במי שהוא ונסוע הנגבה' 'והענין כי עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ,היה כדי לבא לדרגה דיליה כמו שנאמר 'הלוך ונסוע הנגבה' .ויש להבין היכן
נזהר בלשונו ,מי שאין לו יראת מרומז בפסוק זה תוכן ענינם של הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו ,שהיו בכדי שיבוא לדרגה דיליה .ומצאנו הביאור בדברי הרמב״ן (בראשית
שמיים נכשל בלשונו .יראת וירא כב א) שכתב לבאר דענינם של הנסיונות הוא להוציא את כוחותיו של האדם לפועל ,ומשום כך ניסה את אברהם בכדי שיוציא את
השם אלמדכם .רוצים חיים, כוחותיו ומכח זה יבוא לדרגתו 'והאלהים נסה את אברהם ענין הנסיון הוא לדעתי ,בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו ,אם ירצה
רוצים טוב .אנחנו קראנו עכשיו יעשה ואם לא ירצה לא יעשה ,יקרא ״נסיון״ מצד המנוסה ,אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל ,להיות לו שכר מעשה
בפרשת השבוע א ״ראה נתתי טוב לא שכר לב טוב בלבד .ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה) ,כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון ,ולא
לפניך היום את החיים ואת יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו .והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה' .הרי מבואר בדברי הרמב״ן שאין מטרתו של הנסיון להכשיל
הטוב ואת המות ואת הרע״. את האדם ,אלא אדרבה ,כל ענין הנסיון הוא לטובתו של האדם ,בכדי שיוציא מן הכח אל הפועל את צדקתו.
כמה פסוקים אחר כך ,״ובחרת ובדברי מוהר״ח מוואלוז'ין (רוח חיים ע״ד המשנה דעשרה נסיונות) ,מבואר שכל מעלת אברהם והתואר 'אברהם אבינו' ,בא רק לאחר שעמד
בחיים״ .יסוד הבחירה של בן בנסיונות 'עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו -כאן אמר 'אברהם אבינו' ולעיל אמר מנח ועד אברהם ולא אמר 'אבינו' ירצה בזה על פי מה
אדם זה טוב ורע וחיים ומוות. שכתוב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ,ובקצת יגיעה יגיעו
הפסוק אומר ,״מי האיש החפץ לזה ,כמו שנראה בחוש שרבים מעמי הארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש ה' ,והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור
חיים״ ,אתה רוצה חיים? ״אהב כשדים על אמונתו ,וכן בכל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו ,וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא מנסיון לך לך,
ימים לראות טוב״ ,אתה רוצה וקבלת כל דעבדין משמיא לטב מנסיון הרעב שלא הרהר אחר מדות השי״ת' ,מתבאר מתוך דבריו שקודם הנסיונות לא היה לאברהם את כל
טוב? אתה רוצה חיים? ,מה הכוחות שהוריש לבניו וקודם לכן היה אברהם סתם ,אלא שהנסיונות גידלו את אברהם ולאחר הנסיונות נקרא במשנה 'אברהם אבינו' שעברו
הפשט ״מי האיש החפץ חיים״? מדותיו לבניו ,וזהו מה שהתבאר בדברי המהר״ל שע״י הנסיונות התעלה אברהם אבינו ,וידועים דברי הגר״י הוטנר במכתבו ,עה״פ 'שבע יפול
ודאי שהפשט הוא שהוא יחיה צדיק וקם' ,דאין הכוונה לרבותא שאע״פ שנפל הרי הוא קם ,אלא אדרבה ,שע״י הנפילות והקשיים שיש לצדיק ,בזה הוא קם שעל ידי הקשיים
יותר שנים אם הוא לא ידבר הרי הוא מתעלה שזה הדרך בשביל לגדול.
לשון הרע ,זה גם נכון רבותיי. למדנו שענין הנסיון הוא מלשון נס שענינו לרומם את האדם כנס ,שהאדם מתגדל ע״י הנסיון ,שהנסיון מוציא רצון האדם וכחו שאינו נמצא
יש הוכחה מהחפץ חיים .החפץ במציאות אל המציאות ,ובזה גדל האדם ,והקב״ה רצה לגדל את אברהם אבינו ,כיון שהכיר ברצונו וכחותיו לעבוד אותו ,וזה מעלת אברהם
חיים אמר שאם הוא יסתלק מן אבינו וכפי שמצאנו בד' רש״י באיוב (פ״א ג') 'אבל מאברהם אינו כן שהרי באברהם כתיב בו הגדול שנאמר כו' אלא רמז שהוא אדם גדול
העולם בגיל צעיר ,אז זה חילול שעמד בעשר נסיונות לפיכך כותבין אותו שני ההי״ן ואיוב שנאמר בו גדול לא עמד אלא באחת שנאמר תם וישר וגו' מכל אותו הדור שלא
השם ,כי הוא כל הזמן מדבר ״מי נתפס על אותו עון' ,ומבואר בדבריו שעיקר גדלותו של אברהם הוא במה שעמד בנסיון ,והתוספת של ב' ההי״ן הוא לומר שמכח העשרה נסיונות
האיש החפץ חיים נצר לשונך הוא נעשה האדם הגדול ,ונראה הביאור בדבריו בדרך שביארנו שגדולותו של אברהם נמדדת לפי הנסיונות שעמד בהם ,כיון שהנסיון מגדל
מרע״ ,אז זה גם בפשוטו .אבל ומרומם את האדם במה שמוציא את כוחותיו מן הכח אל הפועל ,ולכן מכח הנסיונות הוא נעשה אדם גדול .ונמצא דעיקר בחירתו של אברהם
המשך בעמוד הבא◄ אבינו הוא מתוך העשרה נסיונות שגדלו אותו ,וזה היה יסוד מעלתו ,וגם אדם הראשון נתנסה ,בשביל שיעמיד את הבריאה אולם לא עמד בכך
וכמו שאומרים בסליחות 'נסיתיו במצווה קלה ואותה לא נצר' היה נסיון ולא עמד בו ,ולכך היה אלפים שנות תהו שבהם לא היה מי שיעמיד
< is מו את הבריאה ,עד שבא אברהם ונבחר בעשרה נסיונות ,ואז נחלקה הבריאה לשבעים אומות שאינם ראויים לתכלית.
ולפי״ז נראה לבאר הטעם דמבואר בתנחומא ובשיטת הרמב״ם דאין אור כשדים ממנין עשרה נסיונות ,כי ענין הנסיונות היו להעמיד את אברהם
השעה במעלתו ,שזהו ענין נס להתנוסס ורק דרך כך זוכה למעלתו ,אולם אור כשדים היתה הסיבה לעצם בחירת אברהם שהוא זה שיעמוד בנסיונות
לאחר שאדם הראשון כשל בכך ,ובאור כשדים זכה לעמוד במקום אדם הראשון ולהתנסות ולהיות האדם הגדול בענקים ,שאדם הראשון היה
המשך מעמוד קודם ◄ בדרגה זו ומשום כך נתנסה אלא שלא עמד בנסיון ואברהם אבינו באור כשדים נבחר ע״י בורא עולם להיות במקומו ונסהו בשביל להעמיד
את האדם הגדול שיעמיד את האדם המתוקן בבריאה .ויה״ר שנזכה לעבוד ולעמוד בנסיון כל ימי חיינו ,אכי״ר.
זה ודאי לא הפשט רק שהחפץ
חיים זכה לאריכות ימים. הישיבה בסוכה.
״מי האיש החפץ חיים״ ,הכוונה
היא שבעולם הזה יהיה לך חיים,
הרב חי״ל הלוי רוביעיפלד שליט״א
בס״ד כבוד הגה״ג רבי דוד כהן שליט״א ראיתי בשם כת״ה שלא מצא המקור
מ ר א ה באצבעו
איכות חיים ,איכות חיים רוחנית.
״אהב ימים לראות טוב״ ,מה זה
שרבינו הגר״א אמר דמצוה היותר קשה היא מצות שמחת יו״ט ,ע״כ הנני לציין המשך תשובות לשאלות מחג הסוכות
מקורו והוא להגה״ק רבי אברהם שלום הלברשטאם זצ״ל מסטרופקוב בנו של
טוב? טוב זה שלמות .המסילת הדברי יחזקאל משינווא ,וכידוע דאצל הדברי חיים מצאנז ויו״ח החזיקו ודיברו הרב אביאל יחיאל צדוק שליט״א
י שרים אומר ,״כי השלמות הרבה מרבינו הגר״א ,והנה ז״ל בספרו 'דברי שלום' עמ' פ״ט' ,ובשלחן הטהור יש״כ על הדברים הנפלאים המובאים בשם מרן רה״י שליט״א ,הדברים שמחים
האמיתי הוא רק הדביקות בו הוסיף :שאלו להגאון החסיד רבי אליהו מווילנא זצ״ל ״הגר״א״ ,שיאמר איזהו ומאירים כנתינתם ומה גם שיש דברים ממרן רה״י שליט״א המוסיפים הרבה
יתברך״ ,וכמו שאמר דוד המלך המצוה שיותר קשה לקיימה מכל מצוות שבתורה ,והשיב שחקר ודרש היטב בעבודת האדם ,ובהשראת השכינה ובהכנסת השמחה אל תוך הבית ,ואבוא לדון
הדק עד שבירר שמצות שמחת הרגל הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות בקרקע קדם רבינו מרן שליט״א בענין השאלות שהובאו בשמו .לגבי השאלה
עליו השלום ,״ואני קרבת אלהים
התורה הקדושה ,לאשר החיוב מוטל אקרקפתא דגברא דכל בר ישראל בכל 'ישב בסוכה ואחר כך יברך שהחיינו' ,יתכן ,דהלא קיום המצוה הוא כבר מרגע
לי טוב״ .מתחילים בשלמות הכניסה לסוכה ,ואך דהמעשה שעליו נתקנה הברכה הוא הישיבה [אליבא
שמונת ימי החג להיות שמח וטוב לב בכל הימים ובכל הלילות בלי שום הפסק
וגומרים בטוב .חיסרון זה רע, רגע ,ואסור להניח בכל אותו הזמן להעלות על לבנו שום מחשבות והרהור של דהרמב״ם או האכילה להחולקים עליו ,ואכ״מ ,עי' רא״ש סוכה פרק ד סימן ג] ,אך
שלמות זה טוב .אתה רוצה חיים, דאגה בשום ענין שבקולם ,ושום צער ויגון לא יתקרב בשמחתינו כדי שלא יבטלנו הברכה שייכת לכל המצוה ,וכלשון המובא (ברא״ש שם וכ״ה בתשובות הגאונים
איכות חיים ,חיים רוחניים ,חיים משמחה ,וזה הוא דבר המסור ללב וצריך ונחוץ לזה הרגל לחזק השמחה בלב שערי תשובה סימן שטו) מרב צמח גאון ״אף על פי שמשנכנס לה צריך לברך,
רוממות .אתה רוצה טוב ,אתה בעבודה גדולה ,ואם כן זו היא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התורה כיון שאין לה קבע אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש הכוס וסעודה לפניו סודרן
רוצה שלמות .״נצר ל שונך
הקדושה ,וכן נזכה להתחזק בשמחה' ע״כ .בברכת שמחת יו״ט על הכוס״ [וכמבואר גם בלשון תר״י ברכות ו ,א מדפה״ר ״שהברכה שמברך
בשעת אכילה פוטרת הכל עד אכילה אחרת ,שהאכילה היא יותר עיקר מכל
מרע ושפתיך מדבר מרמה״.
שאר הדברים ,ועל כן עשו עיקר ממנה לחייבו שיברך בשעת אכילה כדי שיפטור
רבי אייזיק חבר מדבר בזה ,מה לכבוד מרן רה״י הרה״ג ר' דוד כהן שליט״א ,מה שהק' רבינו שליט״א השינה והטיול וכל מה שמשתמש בה עד אכילה אחרת״ ,וע״ע ברא״ש ברכות
החומרה הגדולה של לשון הרע? במדור מראה באצבעו על דברי המשנ״ב שצריך לישב מיד אחר ברכת פ״א סי' יג ,ועי' ט״ז אורח חיים סימן תרלט ס״ק ז וס״ק כ ,אמנם עי' רמב״ן פסחים
והוא מבאר כי הדיבור מגדיר את לישב בסוכה קודם שהחיינו דמאי שנא מכל מצוה שאין חוששין להפסק. ז ,א ,ואכמ״ל] ,ולהכי יש להסמיך המעשה לברכה ,שכל עניינה של הברכה
הבן אדם ,המעלה של אדם זה ונראה דבאמת גם בשאר מצות הוה לן למיחש אלא שכיון שאנו רוצים לברך היא על המעשה שיש בו קביעות [עי' ט״ז אורח חיים סימן תרמג ס״ק ב] .ויתכן
שהחיינו קודם המצוה א״א באופן אחר משא״כ בסוכה שעדיין יושב בסוכה ושייך עוד ,דלעולם בעי' להסמיך הקיום לברכה כל מה שאפשר ,ובשאר מצוות א״א
מדבר ,זה מעלת האדם מה שהוא
לברך שהחיינו גם אחרי שישב( .ובאמת שבחו״ל יש יותר מקום לחשוש כי הוא לחלק הברכות ,משא״כ בסוכה הוא מעשה נמשך ,ואע״ג דבלולב לא מברכי'
המדבר .והרי כתוב במשנה ,״אלו בספק שהברכה קאי רק על עשיית סוכה שהרי מברכין גם בליל שני וא״כ זה הוה שהחיינו מיד לאחר תחילת הנענוע אף לפמש״כ התוס' דחשיב עובר לעשייתן
דברים שאדם אוכל פירותיהם הפסק אלא די״ל דממנ״פ אם אינו סוכות אז גם אינו שייך ברכת לישב בסוכה(. מחמת הנענועים שבהלל או מחמת מנהגא דאנשי ירושלים מ״מ העיקר הוא
בעולם הזה והקרן קיימת לו מה שהק' רבינו על דברי הגרשז״א דמותר להוציא הישן בסוכה מאחר שישן בתחילה שהוא עיקר הנטילה ,משא״כ גבי סוכה אין הבדל בתוכן הישיבה ברגע
לעולם הבא ,ותלמוד תורה פטור מכל המצוות והק' דהרי יש מ״ד דבעלות השחר צריך לעורר אותו משינתו הראשון מהרגע השני [וכ״ה אף גבי מש״כ הגרעק,א לדון אי יכול לברך על נ״ח
כנגד כולם״ .על המשנה הזאת ואפי' המ״ד שא״צ להעירו טעמא משום דדמיא לסעודה שהתחיל אינו מפסיק לאחר ההדלקה ,דסו״ס העיקר הוא קודם ההדלקה].
הא בלא״ה היה חיוב להעירו והרי ישן הוא ופטור מכל המצוות .ונראה דהנה
בתוספתא ,״ועל שלוש עבירות הרב יהודה רביץ שליט״א
דברי הגרש״ז תמוהים ג״כ מגמרא ערוכה דאסור לישן שינת עראי שמא ירדם
נפרעין מן האדם בעולם הזה
וצ״ע דהרי כשנרדם הוא כבר היה ישן שינת עראי ופטור ממצוות דגם בשינת במה שהק' רבינו הגר״ד דבסוכה מברכים על שהחינו אחר הישיבה ,ומ״ש משאר
ואין לו חלק לעולם הבא ,עבודה עראי אין בו דעת וא״כ מה איכפת לי אם נרדם .ושאלתי את מו״ר הרה״ג ר' יצחק מצות שבתורה שלא חוששים להפסק ומברכים שהחינו בין ברכת המצות לבין
זרה ,גילוי עריות ושפיכות דמים, סורוצקין שליט״א בעמח״ס גבורת יצחק והשיב דאף דבשעה שנרדם היה פטור המצוה בעצמה ,והנה לכאורה יש ליישב ,וכך ראיתי בדרך אמונה (פי״א ה״ה
ולשון הרע כנגד כולם״ .תלמוד משינה בסוכה מ״מ במה שישן שינת עראי חוץ לסוכה גרם לפטור עצמו ממצות מהל' ביכורים) שהק' דדברי הרמב״ם סתרי אהדדי ,דלענין פדיון הבן פסק שמברך
תורה הולך כנגד לשון הרע[ ,זה שינה בסוכה שהרי עכשיו פטור מלישון בסוכה וע״כ אסור לישון שינת עראי שהחינו קודם עשיית המצוה ,ומשמע שבעינן עובר לעשיתן ,ולענין סוכה פסק
גם נמצא בדברי המהר״ל].
לא מפני שחוששין שיישן חוץ לסוכה רק משום שפוטר עצמו ממצות סוכה. הרמב״ם שקודם ישב ואח״כ יברך שהחינו ומשמע שאין קפידא לברך קודם
והנה הטעם שבעלות השחר מחוייב ליכנס לסוכה הוא כי מאחר שאינו זמן שינה עשיית המצוה,וכ' ליישב ,שבאמת גם בשאר מצות היה עדיף לכתחילה לא
ומה פה החיים ומה פה הלשון? ממילא נחשב כשינה חדשה ומחוייב ליכנס לסוכה וא״כ כשירדו גשמים בלילה להפסיק בין הברכה לקיום ,אומנם אין לו אפשרות לקיים זה ככבר יוצא ידי
החיים של בן אדם זה המדבר. ונכנס בפנים לישן אכן פטור משינה בסוכה בלילה אבל על השינה החדשה של חובת המצוה משא״כ בישיבת סוכה שהמצוה היא לא מצוה של מעשה אלא
אדם מדבר ,הוא מאבד את היום שאין גשמים יורדים אזי הוא חייב בסוכה וע״י שהולך לישון עכשיו הוא הישיבה נמשכת וממילא עיקר קיום המצה נמשך ממילא עדיף שפיר להסמיך את
מעלת החיים ,מאבד את מעלת פוטר עצמו ממצות סוכה של השינה ביום שהוא שינה חדשה וע״כ צריכין לעוררו הברכה לעשיית המצוה ולאחמ״כ לברך שהחינו ,ובאמת גם בברכת הפרי מצינו
האדם .תורה זה פה .לשון הגמרא דומיא דאם היה ישן שינת עראי. שנח' הפוסקים האם יברך קודם את ברכת הפרי או קודם את הברכת שהחינו,
בסנהדרין ,״נפש עמל עמלה לו
מה שהק' רבינו על דברי המשנ״ב שמסתפק האם דומה מצות ישיבת סוכה כל ובמשנ״ב רכ״ה סקי״א כ' שעל פרי נכון לברך קודם שהחינו ואח״כ ברכת הפרי
ז' לדברי הגר״א לענין מצה וצ״ע שהרי רואים שמברכים לישב בסוכה וע״כ וביאר שם בשעה״צ (י״ב) שהוי מטעם שחיישינן להפסק ,ואומנם בטלית פסק
כי אכף עליו פיהו״ ,לעמל תורה
שיש בה מצוה .ונראה להוסיף עוד על קו' רבינו דהנה שמעתי ממו״ר הרה״ג ר' המשנ״ב להיפך שקודם יברך על המצוה ואח״כ שהחינו יש לחלק ואכמ״ל ,עכ״פ
נברא .הכוח של הפה זה תורה, משה שמעון שאפירא שליט״א שאמר לו מרן הרה״ג ר' משה פיינשטיין זצוק״ל חזינן שיש לחשוש שברכת שהחינו הוי הפסק ,וא״כ י״ל שהיכא שאפשר לברך
זה מגדל את הבן אדם .הפגם הכי שמסתבר בדעת הגר״א דליכא מצות מצה רק פעם א' ביום [ויש לתמוה על זה ללא שהוי הפסק עדיף טפי .וביתר ביאור י״ל ,דהנה בשו״ע תרנא כ' ״יברך על
גדול במדבר ,במהות של האדם, מכמה דוכתי ואכמ״ל] ולפ״ז גם בסוכה אפי' אי נימא דדמיא לדברי הגר״א לענין נטילת לולב ״ושהחיינו קודם שיטול האתרוג כדי שיברך עובר לעשיתו״ וכן נפסק
בפה המדבר ,זה לשון הרע .זה מצה מ״מ לא יהיה מצוה רק פעם א' ביום ולא מצינו בשום מקום שאין לברך יותר גבימ מצות שופר מגילה חנוכה ועוד ,אומנם במג״א תרמה כ' וז״ל ״במנהגים כ'
הצד הכי גרוע כנגד תורה .זה
מפעם א' ביום ברכת לישב בסוכה וצ״ע .ונראה לתרץ קושית רבינו שליט״א שיש שינענע ואח״כ יברך שהחיינו וכן נוהגין בפוזנ' ול״נ שיברך קודם [לבוש] וצ״ע
ב' גדרי חיובי מצוה א] מצוה חיובית שמחוייב לעשותה ב] מצוה קיומית שאם במאי פליגי ,ומ״ש משאר מצות שלכו״ע מברך קודם,ולכאורה י״ל עפ״י מה
תורה כנגד כולם וזה לשון הרע
עשאה הוה מצוה ג] מצינו בקו' דברי סופרים להגרא״ו ובשערי יושר שער ד' שפליגי הראשונים האם יש חיסרון בעובר לעשייתן בנטילת לולב ,וידועים דברי
כנגד כולם .זה שתי הבחינות ,זה ובריטב״א ר״ה ט״ז לענין אסמכתא שיש ענין לעשות רצון ה' אפי' לא צוה בפירוש התוס' בפסחים ז :ועוד ראשונים שבנענוע ממשיך קיום המצוה יכול לברך גם
לעומת זה .ודוד המלך אומר לנו, לעשותו ואף שאין זה חיוב מ״מ יש כעין חיוב במקצת ולכן לדעת הריטב״א קבעו אחרי הנטילה כל עוד לא הוריד את הלולב מידו ,ולכן כ' הגר״א שכל העצות
אתה רוצה חיים ,אתה רוצה טוב? חכמים לאלו דברים חובה מדרבנן ואינו רק קיומית שתלוי ברצונו לבד אם רוצה המובאות לפוך את האתרוג וכדו' הינם רק לכחילה אבל בדיעבד יכול לברך גם
אנחנו באים עכשיו לקבל חיים, לעשותו רק שאמר הקב״ה שהוא דבר נכון לעשותו .וממילא נראה דהא פשיטא אח״כ דהמצוה לא נגמרה ,אומנם י״ל שעדיין אי״ז דומה לסוכה ,דזה ודאי שעיקר
לקבל טוב .שנה טובה ומתוקה. שיש בכל אכילה וישיבה מצוה קיומית של סוכה ומברכין עליה לישב בסוכה מצות נטילת לולב נתקיימה כבר בנטילה והנענוע הוי רק המשך למצוה בשונה
מה העצה? ״נצר לשונך מרע
אלא שס״ל שדברי הגר״א אינו רק מצוה קיומית אלא כך הוא רצון הק שהעיר מסוכה שאין הבדל בין תחילת הישיבה להמשך הישיבה והכל הוי חדא מצוה,
הקב״ה שראוי לעשות כן וע״כ אמר הקב״ה שבעת ימים תאכלו מצות שזהו רצונו ולכן י״ל שלענין לולב פסק השו״ע לברך שהחינו קודם הנטילה שיהיה קודם עיקר
ושפתיך מדבר מרמה״ ,זה העצה,
אף אם לא קבעו חובה וממילא נסתפק המשנ״ב אם גם במצות סוכה יש דין זה של קיום המצוה ,משא״כ לגבי סוכה כיון שעיקר המצוה מתקיימת גם אחרי שיושב
זה העבודה שלנו. רצון ה' שרמז בתורה בנוסף להמצוה קיומית .ובדין נוסף זה יש כמה דינים כגון מבואר שפיר מ״ט עדיף שיברך אחרי הישיבה כדי שלא יהא הפסק בין הברכה
(מתוך כנס יסוד לכולל חפץ חיים בעיון לאכול פת וכן להשו״ת יד אליהו ועוד שאין לאכול פת בלפתן בלילה הראשון לישיבה ,ובזה יש ליישב שלענין טלית עיקר המצוה היא שהטלית תהיה עליו
בקהילת 'רינת יוסף' בשכונת קרית יובל דגמרי' ט״ו ט״ו ה״נ שאין לאכול כל ז' בלפתן {לפי מה ששמעתי ממו״ר הגרמ״ש ולא מעשה העיטוף ולכן פסק המשנ״ב שיברך להתעטף ואחרי שמתעטף יברך
בירושלים -שלהי אלול תשפ״ו) בשם ר' משה פיינשטיין שהוסיף שאין מקיימין דינו של הגר״א כל ז' ימי פסח שהחינו כיון שעיקר המצוה נמשכת לאחמ״כ ,משא״כ לענין פרי פסק קודם לברך
רק אם אכלו בלא תבלין וא״כ לכאו' ה״ה בסוכות} וכן עוד דינים וא״ש .הכו״ח שהחינו משום הפסק ,ולפי״ז מבואר שפיר שהיכא שאפשר לברך את השהחינו
לכבוד התורה ועומליה. אחרי ולהסמיך את הברכה עדיף טפי ולכן כ' המשנ״ב לברך את השהחינו אחרי
ל עי לוי נשמת יו״ל ע״י מערכת 'מראה כהן' שע״י 'תורה דיליה' ,מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א
הרב אלכסנדר ב״ר אברהם ז״ל
הרב יונתן בנימין ב״ר יצחק ז״ל
לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות ^ ?mc038009090@gmail.co1m
הרב יעקב ב״ר בנימין הלוי ז״ל מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרב דוד ב״ר שמואל לייב ז״ל
פרשת לך לך תשפ״ז | שנה כ״ח -קובץ ד' [תתקס״ב]
שיעורמרן הגאון
רבי אשר וייסשליט׳׳א
;כיבוד אב ואם וישוב ארץ ישראל')
ולכאורה תימה דהלא לא התירו אלא ללמוד תורה ולישא אך באמת עצם מה שכתב בפנים יפות ובחכמ” א ללמוד ”ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך”
אשה ולא בשאר מצוות גמורות ,וק” ו לבקר חברים דאין בו הלכה מדברי המדרש הוא תימה מתרי ותלת טעמי: (י״ב א׳).
כל מצוה גמורה .וע”כ נראה דיש ד' גדרים חלוקים בהלכה זו: א .אין למדין הלכה מן האגדה כמ” ש בירושלמי (פאה יייג ”לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר ,אצא ויהיו מחללין
א .אין כל היתר לצאת לצמיתות מארץ ישראל לחו”ל ,דלא עיא ,חגיגה ז' עיב) .ואף שנחלקו גדולי האחרונים השבות יעקב בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו ,אמר לו
התירו אלא בדעתו לחזור והוא יוצא לישא אשה או ללמוד והנודע ביהודה בענין זה ,לדעת השבות יעקב (חייב סימן קעייח) הקב״ה ,לך אני פוטרך מכבוד אב ואם ,ואין אני פוטר לאחר
תורה. אין הדברים אמורים אלא כאשר דברי האגדתא נסתרים מן מכבוד אב ואם ,ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך,
ההלכה ,ולדעת הנודע ביהודה (תניינא ירד סימן קסיא) בכל ענין בתחילה וימת תרח בחרן ואח״כ ויאמר ה׳ אל אברם” (בראשית
ב .אם דעתו לחזור מותר לו לצאת ללמוד תורה ולישא
אין למדין מן האגדה ,בנידון דידן הדברים לפי פשטותן נסתרים רבה ל״ט ז׳).
אשה ואף לשם פרנסה ,ואעפ ” י שיצטרך לשהות זמן מסויים
מן ההלכה ,שהרי לא מצינו בש”ס אלא ללמוד תורה ולישא
בחו”ל ,וזה טבע הדברים דהיוצא ללמוד תורה שוהה אצל רבו
זמן מסויים עד שימלא כריסו בתורה ,וגדולי התנאים כמו ר'
אשה .ועוד דהלכה פשוטה שאינו שומע בקול אביו לבטל מצוה א .מניעה מישוב א״י משום כיבוד אב
כלשהי ואף לא מצוה דרבנן ,כנ”ל [ובכל עיקר המחלוקת בין נחלקו גדולי הפוסקים במי שרוצה לעלות לארץ ישראל,
עקיבא ור' חנניה בן חכינאי (כתובות סיב עיב) עזבו את ביתם
I והלכו ללמוד בבי רב שנים רבות ,וכך גם היוצא לחפש פרנסה
או לישא אשה ,דלפעמים צריך לשהות זמן ממושך בחו”ל,
השבו” י לנוב” י עיין במנחת אשר (במדבר סימן צייד)].
ב .הלא מיירי לפני מתן תורה ,ואין ללמוד מזה הלכה
ואביו מבקש ממנו להישאר במקום מגוריו סמוך לו בחוץ לארץ,
כיצד ינהג ,ולחילופין במי שגר בארץ ישראל ואביו שבחו״ל
מבקש ממנו לצאת לחו״ל כדי לשמשו .ונחזה אנן.
דמ” מ בדעתו לחזור מותר. לדורות.
בשו” ת התשב״ץ (ח״ג סימן רפ״ח) הפליג בשבחה של ארץ
ג .היוצא לזמן מועט לסחורה או לעסק מסויים וכן לבקר ג .הלא אין מפורש במדרש דמשום יישוב ארץ ישראל נגעו,
ישראל ,ובתוך דבריו כתב:
חברים מותר לצאת כל שאינו יוצא לטייל בעלמא ,דכל שיוצא ולכאורה נראה טפי לפרש שהקב”ה בא לנסות את אברהם
משום ענין חשוב שיש בו קצת גדר מצוה מותר אם יציאתו בנסיונות גדולים וקשים ,וזה שאמר דאעפ” י שקשה לו לעזוב ”ואין מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא ללמוד
את אביו הזקן ואף יתחלל שם שמים על ידי כך ,מ” מ צוהו תורה אם אינו מוצא בארץ ישראל מי שילמדנו ,או מפני כיבוד
לזמן מועט.
הקב”ה ”לך לך מארצך וכו”׳ אבל לאחרים לא היה הקב”ה מנסה אב ואם”.
ד .יציאה שאין בה דיורים כלל כגון היוצא לקבל פני אמו
בכך ,ולא היה מצוה עליהם להתבטל מכבוד אביהם ,אבל אין וחידוש יש בדבריו ,דהלא בעבו” ז (ייג עיא) לא אמרו אלא
וכדו' לענ”ד מותר ,ואין זה בכלל האיסור לצאת מארץ ישראל
זה ענין ליישוב ארץ ישראל. שמותר לצאת ללמוד תורה ולישא אשה ולא אמרו שמותר
לחו”ל כמבואר.
ומשום כל זה נראה דאין ללמוד כלל מדברי המדרש שאדם אף משום כיבוד אב ואם .ולכאורה פשוט שלא ישמע לאביו,
אך באמת גם בזה תמה אני על החכמת אדם מה ראה ללמוד כשם שאינו שומע לאביו לבטל כל מצוה אחרת ,שאתה ואביך
חייב לשמוע בקול אביו ולהימנע מיישוב ארץ ישראל.
הלכה זו ממעשה דרב אסי ורב יוחנן ,והלא דבריו נסתרים חייבין בכבוד המקום כמבואר ביבמות (ו' ע״א) ”יכול אמר לו אביו
מפרש” י שם.
ב .ביציאה לזמן מועט וכשדעתו לחזור היטמא או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו ת”ל (ויקרא י״ס
דהנה ז”ל הגמ'” :רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה .אמרה ג') איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין
ולכאורה אין מקור לדברי התשב” ץ אלא מהא דמס' קידושין
ליה ,בעינא תכשיטין ,עבד לה .בעינא גברא ,נייעין לך .בעינא בכבודי” .וכפי שנפסק ברמב”ם (הל' ממריםפ”ו הייב) ובשו” ע (סי'
(לעילאותא') דר ,יוחנן התיר לרב אסי לצאת מארץ ישראל לקבל
גברא דשפיר כותך ,שבקה ואזל לארעא דישראל .שמע דקא ר”מ סעיף ט”ו).
פני אמו ,אך באמת כבר כתבתי במנחת אשר (במדבר סימן ציט
אזלה אבתריה ,אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה ,מהו לצאת אות ז') את הנלענ”ד דביציאה לזמן מועט שאין בו מגורים כלל, ובחכמת אדם משפטי ארץ (י״אה') כתב:
מארץ לחוצה לארץ ,א”ל אסור ,לקראת אמא מהו ,א”ל איני אין איסור אלא מדת חסידות בלבד ,ומה שמצינו דאף בדעתו ” מי שיש לו אב ואם ומוחין בידו מלעלות ,צ” ע אם מחוייב
יודע[ .אתרח] פורתא הדר אתא אמר ליה ,אסי נתרצית לצאת, לחזור אסור לצאת כי אם ללמוד תורה ולישא אשה ,היינו לציית אותם מדין כיבוד ,או דינו כשאר מצות שאם יצוו לאדם
המקום יחזירך לשלום .אתא לקמיה דרבי אלעזר ,א” ל חס כשיוצא על מנת לגור בחו”ל ,אלא שדעתו לחזור לאחר זמן, לבטל אחד מהמצוות לא ישמע להם ,כדאיתא ביו”ד סי’ ר” מ”.
ושלום דלמא מירתח רתח ,א”ל מאי אמר לך ,אמר ליה המקום ובזה אמרו שאסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל ,אבל היוצא
ובבינת אדם (שם סיק ג') הביא את דברי התשב” ץ כמקור
יחזירך לשלום ,אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך”. לרגעים או לזמן מועט ביותר על מנת לקבל פני אביו ואמו
לספיקו ,אלא שתמה על דבריו מן ההלכה הפשוטה שאין כיבוד
ופרש” י ”נתרצית לצאת ,סבור היה שדעתו לחזור למקומו פשיטא לי שאין בזה איסור גמור אלא מדת חסידות בלבד.
אב ואם דוחה כל מצוה שהיא.
לבבל .יחזירך לשלום ,עד מקומך”. וכבר תמה המהרי” ט בחידושיו לקידושין (שם) על הא דרב
ובתחילה כתב ראיה לדברי התשב” ץ מקידושין (ל״א עייב)
הרי דרבי יוחנן לא נתן לו כל היתר ,ולא הבין כלל את שאלתו אסי ורבי יוחנן:
דרב אסי שאל לרבי יוחנן אם מותר לו לצאת מארץ ישראל
וחשב שרב אסי מתכוין לחזור ולגור בבבל ,וא”ל דאם החליט ” תימה דמה איסור לצאת לקראת אמו אפילו לקראת לקבל פני אמו וא”ל ר” י המקום יחזירך לשלום ,הרי שהתיר
לחזור לבבל הקב”ה יעזור שיגיע למחוז חפצו בשלום. אחרים כיון שאינו יוצא להשתקע ,דאע”ג דאמרינן בשלהי לו לצאת מארץ ישראל לחו”ל בשביל כבוד אמו וק” ו שפטור
אלא שלכאורה יש ללמוד מן העובדה שמ” מ רב אסי הלא כתובות אסור לצאת מא” י אפילו לבבל ,זהו לדור ,אבל לסחורה מלעלות לארץ ישראל ,ודחה דשאני התם שלא היה יציאה
יצא ,אך אין זה קשור לדברי רבי יוחנן ,ואינני זוכר אם יש מן או לעסק שיש לו שם פשיטא דמותר ,וכן הא דאמרינן בס ”פ גמורה ,אך בשם ידידו הרבני מו”ה לוי כתב דאף לתלמוד תורה
הראשונים שפירשו עובדה זו בדרך אחרת. מי שאחזו כי הוו מפטרי רבנן מהדדי מעכו הוו מפטרי משום ולישא אשה לא התירו אלא ע” מ לחזור כמ” ש בעבו” ז שם וכ”ה
דאסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל מחמירים היו על עצמן ברמב”ם [ועי” ש שאין דבריו ברורים ואכמ”ל].
אמנם מצינו עובדא זו גם בירושלמי (נזיר ליד עיא) ושם איתא:
לצאת ללא דבר וכו'”. ושוב הביא את דברי המדרש הנ”ל באברהם אבינו כראיה
”מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו ,ר' יסא שמע דאסית אימיה
ומשום כך פירש דרב אסי שאל כיון שכהן היה האם מותר ברורה לדברי התשב” ץ דאי לאו שפטר הקב”ה לאאע”ה
לבוצרה ,אתא ושאל לר' יוחנן מהו לצאת ,א”ל מפני סכנת
לו לצאת משום כבוד אם ולטמא עצמו בטומאת ארץ העמים מכיבוד אב ,אין מצות ישוב א” י דוחה כבודם ,עי”ש.
דרכים צא ,ואם בשביל כבוד אמך איני יודע .אמר רב שמואל
דרבנן ,אבל לא חשש כלל לאיסור יציאה לחו”ל ,עי”ש. ועיין בפנים יפות (בראשית ייב א') שאף הוא למד מדברי
בר רב יצחק עוד היא צריכה לר' יוחנן ,אטרח עלוי ואמר ,גמרת
ומדברי המהרי” ט משמע דאין איסור לצאת אלא כשהוא המדרש דכיבוד אב ואם דוחה ישוב ארץ ישראל ופטור מלעלות
לצאת תבוא בשלום ,שמע ר' לעזר ואמר אין רשות גדולה
יוצא להשתקע בחו” ל אלא שדעתו לחזור לאחר זמן ,אבל לארץ ישראל במקום כיבוד אב ואם ,ופירש מה שאמרו ”לך אני
מזאת”.
היוצא לזמן קצר לסחורה או לעסק אף שהוא שוהה זמן מה פוטרך מכבוד אב ואם ,ואין אני פוטר לאחר מכבוד אב ואם”,
ושני חידושים יש בירושלמי שלא כבבלי: דמשום שתרח היה עובד עבו” ז לכך אין מצוה לכבדו ,אבל
בחו” ל ויושב שם כגר ותושב אין בו איסור .אך מ” מ לדידי
א .מדברי הירושלמי מבואר שר' לעזר אכן פירש את דברי פשיטא לי דמי שיוצא לזמן מה לקבל פני אביו ואמו או אף המחוייב בכבוד אביו פטור מלעלות לארץ ישראל.
ר' יוחנן כנתינת רשות ,ומסתבר לפרש כן גם את הבבלי. פני חבירו ואינו יוצא כלל לגור בחו”ל אף לא יום אחד אין בו ובספרו המקנה עמ”ס קידושין (ל”א ע”ב דייה אינו יודע) לא
ב .ראיה לשיטת מהרי” ט שהשאלה לא היתה משום יציאה איסור כלל ,ולפיכך יצא רב אסי לקבל פני אמו. הביא את דברי המדרש ,אך כתב מדעתא דנפשיה דלכאורה יש
מארץ ישראל לחו”ל ,אלא משום שרב יסא כהן היה ושאלו והנה איתא במלאכת חול המועד (סימן תקליא) דמי שיצא ללמוד ממה שצוה הקב”ה לאברהם אבינו לך לך מארצך שישוב
אם מותר להיטמאות בטומאת ארץ העמים בשביל כבוד אמו. לחו”ל ברשות כגון לפרנסתו וחזר תוך ימי המועד התירו לו ארץ ישראל דוחה כיבוד אב ואם ,אלא שיש לדחות דאברהם
ובאמת כתב המהרי”ט שמצא ראיה לדבריו בירושלמי סנהדרין לגלח בחוה” מ ,אבל היוצא שלא ברשות כגון לטייל אסור אבינו גר היה וכקטן שנולד דמי שפטור מכבוד אביו ,עי”ש.
' | פרק כלל גדול .ופשוט שיש כאן טעות דפוס דאין במס עליו להתגלח ,ובמגן אברהם (סקיז) כתב דהוא הדין מי שיצא ולא הבנתי איך עלה על לבו שיש ללמוד הלכה מציווי
סנהדרין פרק כלל גדול אלא כוונתו לירושלמי זה במס' נזיר לבקר חברים מותר לו לגלח במועד דגם זה חשוב דבר מצוה אישי של הקב”ה בעשרה נסיונות שניסה את אברהם אבינו,
פרק כהן גדול ,וכפי הנראה היה כתוב פרק כ” ג ובטעות הבינו וכמבואר בשו” ע (סוסיי רמיח) דהיוצא לבקר חברים מותר לו וכי נלמוד מעקידת יצחק שמותר לאדם לשחוט את בנו [ואין
שהכוונה לכלל גדול ובאמת הכונה לפרק כה”ג שבמס' נזיר. להפליג בספינה ג' ימים לפני השבת דחשיב דבר מצוה ,עי”ש. לדחות דבאמת לא שחטו בסוף] ,ואכמ”ל.
1
ומשום כך לא מצינו בשום מקום בש”ס שאסור לגור בחו”ל והנה בבהגר” א (סימן תקל״א ס”ד ד”ה והוא שלא) כתב דמשמע
וחובה יש לדור בארץ ישראל ,ולא מצינו אלא שאסור לצאת בירושלמי דכל האיסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ
מארץ ישראל לחו”ל ,ולא מצינו שחיוב יש לעלות מחו”ל לארץ אינו אלא בכהן משום טומאת ארץ העמים ,ולפי זה נראה
ישראל.
ד .הנראה בהנ״ל וביסוד גדר המצוה דהירושלמי לשיטתו אזל במה שפירש בשאלתו של רב אסי
ונראה ברור דאף האיסור לצאת מארץ ישראל לחו”ל אינו והנראה עיקר בזה ,שדין ישוב ארץ ישראל כדין כל שאר שהיתה מטעם טומאת ארץ העמים.
מה” ת אלא איסור דרבנן ,דמה” ת לא מסתבר כלל לחלק בין מצוות התורה שדוחים מצות כיבוד אב ואם ואינם יכולים
החובה לעלות לארץ ישראל והאיסור לצאת ממנה ,דממ” נ למחות בבנם שרוצה לקיים מצוה זו ,וכמבואר בכל הפוסקים ג .דעות הסוברים שישוב א”י קודם
אם חובה היא לגור בארץ ישראל חייבין לעלות ,ואם אין זה הנ”ל ,שלא כדברי החכמת אדם. אך לעומת דברי התשב״ץ והחכמת אדם מצינו מקורות
חובה מה איסור לצאת .ומשום כך נראה עיקר דאין מה” ת
אך מאידך נראה ,דהגר בחו”ל ואביו צריך לו ,אינו מחוייב מפורשים בדברי הראשונים והפוסקים שאין להמנע מלעלות
חובה לגור בארץ ישראל כמבואר ,אלא מצוה גדולה ועצומה
לעלות לארץ ישראל ולעזוב את אביו ואמו ,דכבר הארכתי לארץ ישראל משום כיבוד אב ,ונפרט:
שחז”ל הפליגו בחשיבותה ,ומשום כך תיקנו חכמים דמי שכבר
במנחת אשר בראשית (סימן נח) לבאר וליישב את התימה
זכה לגור בארץ ישראל אסור לו לצאת ממנה אלא ללמוד תורה א .בשו” ת מהר”ם מרוטנבורג )דפוסברלין סימן ס' [ל״ח]) כתב:
הגדולה על רבבות אלפי ישראל ובכללם רבנן ותלמידיהון יושבי
ולישא אשה ,וכן משום פרנסה. ”וששאלת אם האב יכול לעכב ע” י בנו מלעלות לארץ ישראל.
ארץ העמים בכל דור ודור למה לא טרחו לעלות לארץ ישראל
ולולי דמיסתפינא הוי אמינא עוד לדרכנו ,דהנה כתבו התוס’ ולקיים מצוה זו שלדעת הרמב”ן (סהמ”צ מצ”עד ,שכחתהרב ,ורמב״ן כיון דקיימא לן (כתובות ק״י ע״ב) מצוה לעלות ,וכתיב (ויקרא י”ט
בעבו” ז (י”ג ע”א ד״ה ללמוד) דרק בהני תרי מצוות התירו לצאת עה״תבמדברל”ג נ”ג) היא מצות עשה ,ואף לדעת הרמב”ם ביארתי ג') אני ה’ ,דבכל דבר מצוה לא ישמע לו ,דכבוד המקום קודם”.
מארץ ישראל משום חשיבותן וחומרתן דהיינו ללמוד תורה במנחת אשר (במדבר סימן צ״ס אות ח’) דאף לשיטתו הוי מצוה וכך כתב גם שם בסימן צ”ג [ע”ט].
ולישא אשה אבל לא בשאר המצוות ,אך מהשאילתות הביאו גמורה אלא שאין מצוה זו בכלל מנין התרי” ג כיון שאין בה
דהני מצוות קלות הן ,עי”ש. ב .בשו” ת המבי” ט (ח״אסימן קל״ס) דן במי שנדר נדר לעלות
ציווי מפורש אבל ידענו שזה רצון ה’ דלא לחינם הבטיח הקב”ה
ואי בדידי תליא הוי אמינא דלא משום חומרתן של שתי לאברהם אבינו לזרעך אתן את הארץ הזאת ,וכן ליצחק וכן לארץ ישראל ולגור בצפת ,ואביו ואמו אינם מניחים אותו ללכת
מצוות אלה התירו לצאת מארץ ישראל לחו”ל כדי לקיימן, ליעקב. לדור שם ,וגם אשתו מתנגדת ,כיצד עליו לנהוג.
אלא משום ששני אלה לא מצוות בעלמא הן ,אלא יש בהם כדי
וביארתי לפי המבואר בדברי הראשונים וכ”ה ברמ” א (סימן וכתב שגם אילולי הנדר עליו לעלות לא” י ולא לחוש לרצון
לקבוע את עיקר מעמדו ויעודו בעולם ,דאינו דומה ת” ח לע”ה
תרנ״ו ס״א) דאין האדם חייב לבזבז הון רב על המצוות ,ובמנחת אביו ואמו ,והרי זה דומה לאמר לו אביו הטמא למת או לבטל
כי הם חיינו ואורך ימינו ,ומצא אשה מצא טוב וחלילה מוצא אני
אשר בראשית (שם) דנתי כעי” ז לגבי צער וטורח ,וביארתי שאר מצוות שלא ישמע להם ,ולאחר שהאריך בזה כתב
את האשה מר ממות ,וכיון שהן הם עיקרי חיותו של אדם דוחים
דכשם שאין האדם מחוייב להוציא הון רב על המצוות ,כמו במסקנת דבריו שחייב איש זה לקיים נדרו של מצוה ואין אביו
הם את המצוה של יישוב ארץ ישראל .ולפי” ז אפשר שגם מה
כן אינו חייב לטרוח טירחא מופלגת ולהצטער ביסורים קשים ואמו יכולים לעכבו.
שאמרו שמי שאין פרנסתו מצויה היינו הך ,ודומה הדבר למה
בקיום מצות עשה ,ונראה לפי” ז דאין האדם חייב לעקור
שהתירו לצאת בשביל ת” ת ונשיאת אשה ,דגם פרנסת האדם ג .וכך כתבו בשו” ת מעיל צדקה (סימן ל״ו) ושו” ת בית יהודה
מביתו הוא וכל משפחתו ולקפח את פרנסתו ולנטוש את
והרווחתו הם מעיקרי חיותו של אדם לשבט או לחסד לשמחה
ארצו ומולדתו כדי לקיים מצות עשה של ישוב ארץ ישראל. למהר” י עייאש (יו”ד סימן נ”ד).
או לשברון לב ודוחה ישוב ארץ ישראל.
ואפשר דמצד עצם גדר המצוה אין ישוב ארץ ישראל חיוב ובמעיל צדקה שם הפליג לפסוק בכמה אנשים שהחליטו
ולדרכנו יש לתת קצת טעם ותבלין בחידושו של התשב” ץ,
אלא מצוה .וכבר ביארתי במק”א דלא כל מצ” ע מוגדרת מעצם לעלות לא” י הם ונשיהם והטף ,ואנשי עירם רננו אחריהם
דאף כיבוד אב ואם מן המצוות שיש בהם כדי להשפיע השפעה
מהותה כחיוב ,ויש מצוות שמרוב יקרתם וחיבתן על האדם שאסור להם לעלות משום הסכנה לטף וטלטולי הדרך ,ופסק
גדולה על איכות החיים אם לא של הבן אזי של אביו ואמו ,ויש
לשאוף ולהשתדל בכל עוז לקיימן אף שאינם חיוב ואין בהם לפי דברי המבי” ט דאם אינו צריך לשמוע בקול אביו ואמו ק” ו
לדון אפוא אם מצוה זו דוחה מצוות ישוב ארץ ישראל.
גדר ביטול מצות עשה .ואפשר שכך גם במצוות ישוב ארץ
שלא ישמע אפילו אם יגזרו בי”ד שלא יעלו ,עי”ש.
והדברים עמוקים ועדיין צ” ע בכ” ז. ישראל ,מכיון שאצל רבים מצוה זו קשה ביותר ואין דעותיהן
ולמעשה אני מורה ובא דאם ההורים מוחין בבן שלא יעלה דומין זה לזה ואי אפשר לקבוע בזה שיעור וגבול באיזה ענין ובפתחי תשובה (אהעייז סי' עייה סקייו) הביא את דברי מהר”ם
לארץ ישראל משום שהם קשורים לילדיהם ולנכדים אין הבן ומצב חייב האדם לעלות לארץ ישראל ,קבעו חכמים שאין והמבי”ט ומעיל צדקה ותמה על דברי התשב” ץ ,עי” ש שהאריך
צריך לשמוע בקולם ,כיון דאין זה חיוב גמור מצד כיבוד אב ואם. מצוה זו חובה אלא רשות ,אך גדולה וחביבה היא לאין ערוך. בזה.
• ברי או •ה >
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו
הקדושים א שר מסרו נפשם על קדו ש ת ה׳. זכות אבות ,אין זה ענין דוקא לע שרת הנסיונות ,אלא ״עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום
וכבר אמרו במדר ש (שיר השירים ז׳ א׳ י׳) ב שעה שמסרו לכל מעשיו הכבירים של האדם הגדול בענקים ,והרי ועמד בכלם ,להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו
חנניה מי שאל ועזריה עצמן לתוך כבשן הא ש יבאותה כבר כתב התוס׳ יויט במ שנה הקודמת שאברהם ע שה השלום" (אבות פרק ה' משנה ג').
שעה קרא הקביה למלאכי ה שרת כלן ואמר להם רדו מעשים טובים שראויים היו להיעשות עיי כל העולם ופרשייי שלא הרהר אחר מידותיו של הקבייה ,והביאו
כולו במשך ע שרה דורות .ועוד אמרו (קידושין פ״ב עייא,
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
נשקו שפתותיהן של אבותיהם של אלו ,שכ שם שפעלו התוס׳ יוייט.
הם לפני באש ,כך פעלו לפני בניהם בא שי יומא כיח עיב) שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד
וכנראה שמעלה מיוחדת ,נעלית ונשגבה לעמוד
שלא ניתנה ,ועוד כתב הרמבים (ריש הל׳ עבוייז) שנתקבצו
דרק בכוחם של האבות זכו אף הם ,וזכו כל הדורות בנסיונות החיים הק שים ולקבלם באמונה ובאהבה מבלי
אליו אלפים ורבבות ושתל בלבם א ת אמונת הייחוד,
הבאים אחריהם למסור נפשם על קידוש ה׳. להרהר אחרי מידותיו .וזכרוני בצעירותי ש שמעתי מכייק
ומה חידוש וחשיבות יש בטובה שמקבלים אנו מע שרה
ופירשתי בדרך זה א ת מה שאמרו בגיטין (גיטין נייז מוייר בעל דברי יציב זצייל כשדיבר על מה שעבר עליו
הנסיונות שאברהם אבינו עמד בהם.
עייב) במעשה דחנה ושבעת בניה שמסרו א ת נפ שם על בשואה האיומה והנוראה שם שיכל א ת א ש ת נעוריו
ונראה בזה דכא שר עמד אברהם אבינו בכל הנסיונות ואחד ע שרה ילדיו ונ שאר בודד כערער בערבה ,ואמר:
קדו שת השם וכא שר קטן בניה הוצא להורג אמרה לו הללו במסירות נפש נטע בזרעו כוחות לעמוד בנסיונות
ילך ואמור לאברהם אבינו ,אתה עקדת מזבח אחד ואני "לרגע אחד לא הרהרתי אחר מידותיו של הקבייה ,,,רעד
שיעמדו בהם בכל דור ודור .וכל המסירות נפ ש של וצמרמורת אחזוני ל שמע הדברים.
עקדתי שבעה מזבחותי ישראל לדורותיהם שאלפים ורבבות מסרו א ת נפ שם
ודבריה של א שה זו לכאורה דברי תימה הן ,וכי זה כחו של צדיק יסוד עולם שהאמין בהקבייה
ונהרגו על קידוש שמו הגדול ,אין זה אלא מכוחם של
כוונתה להתריס באבינו אברהם ויצחק בנו ולומר אני ובמידותיו אמונה שלימה ודבק בו באהבה בכל לבב ,וזה
האבות ומכוחו של אותו זקן אברהם אבינו.
גדולה מכם ,ואף שאין אדם נתפס על צערו ,אך אם מעלתו של אברהם אבינו שעמד בכל ע שרת הנסיונות
ולפיכך נתנסה אברהם אבינו בע שרה נסיונות, ולא הרהר אחר מידותיו של הקבייה.
דבריה אכן אינם ראויים להיאמר לא היו חזיל מצטטים ונסיונות אלה הקיפו א ת כל תחומי החיים וכל רובדי
אותם ,ואם אכן חזיל מספרים על אמירה זו ,עיכ אמירה עוד כתב התוס׳ יוייט:
נפש האדם ותכונותיו ,כדי לתת לבני ישראל לדורותיהם
ראויה ונכונה הוא ויש לנו ללמוד ממנה. תקומה ותוחלת בנסיונות שונים ומשונים שיתנסו בהם ״אבינו .שאנו זוכים ומקבלים טובה בזכותו זה שעמד
והנראה בזה שהיא התכוונה להודות לאברהם אבינו לאורך השנים. בכל נסיונותיו ,לפיכך קראו התנא בכאן אבינו .נראה ליי.
ולהכיר לו טובה ,אתה עקד ת מזבח אחד ובכחך הגדול ושיטות שונות מצינו מה הן ע שרה הנסיונות, ולכאורה תימה ,הלא זה שמו לעולם וזה זכרו לדור
זכיתי אני לעקוד שבע מזבחות! הרמבים בפירוש המשנה ,הרעיב והגריא לפי פרקי דרבי דור אברהם אבינו רא ש וראשון לאבותינו הקדושים וכי
(אמנם אין פירוש זה מתיישב בלשון חזייל במדרש איכה [פרשה אליעזר מנו בזה נסיונות שונים זה מזה ,אך נראה לכויע צריך הסבר בכל מקום שמזכירים א ת אברהם אבינו.
א׳ אות כייא] שם אמרו שאמרה לבנה הקטן “ ,אתה אמיה וחבקת יתיה דאכן נסיונות היו מכוונים בהשגחה עליונה להקיף א ת ונראה פשוט בכוונתו שהרי במשנה הקודמת אמרו
ונשקת יתיה וגפפת יתיה ולחשת ליה באודניה ואמרת ליה ברי ברי תכונת אנו ש וכל הקשיים והנסיונות האפשריים ,כדי ׳’ ע שרה דורות מנח עד אברהם ...עד שבא אברהם וקיבל
זעירא דכולהון זיל ואימא ליה לאביך אברהם אל תזוח דעתך ,אתה ליתן לישראל שם ו שארית לאורך גלותם. עליו שכר כולם” ,ולא הזכירו אברהם אבינו ,ולמה שינו
עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחותי’). וכבר כתב בעל הטורים (דברים ו׳ ה׳) רמז יואהבת א ת במשנה זו לכנותו אברהם אבינו ,אין זה אלא מ שום שאנו
וזו הטובה שאנו מקבלים מאברהם אבינו שעמד בכל ה׳ א ל קי ך ,יואהבת .אותיות האבותי ,דכא שר דר שו מקבלים טובה בזכות עמידתו בע שר ת הנסיונות.
הנסיונות שנתנסה בהן ,שאף אנו זוכים לעמוד בנסיונות חזיל (ברכות סי א עיב) ואהבת א ת ה׳ אלקיך ...יבכל נפשך אך לא פירש התוס׳ יויט איזה טובה מקבלים אנו
היום יום ואף בנסיונות הגדולים שבחיינו. אפילו נוטל א ת נ ש מ ת ך ,אין זה אלא מכוחם של האבות בזכות ע שר ת הנסיונות .ואם כוונתו לענין הכללי של
© כל הזכויות ש מורו ת למכון מנ ח ת א שר ,ת.ד ,23170 .ירו שלי ם .ן דוא"ל------tnro@ m tnchasasher.com :
ל ק בל ת הגליון מדי שבוע ניתן ל פנו ת ל מייל הנ"ל | ניתן להאזין ל שי עורי מרן הרב שליט״א בטלפון03-6171007 :
!I 2 1 ..
לך לו משיעורי מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה
׳שהרך הרבה מאוד'
אחר שחזר אברהם מהמלחמה עם המלכים כתוב (ט״ו ,אי) יאחר הדברים האלה היה דבר ה׳ אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך
הרבה מאודי .ופירש רש״י אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים ,והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי ,לכך אמר לו המקום אל תירא
אברם שכרך הרבה מאד .צריך ביאור מה הכוונה ׳שכרך הרבה מאודי מהו ריבוי השכר שהובטח לו ,ועל איזה שכר מדובר בזה .עוד צ״ב דאם כל מה שאמר
לו הוא שלא נגרע שכרו ,היה צריך לומר לו ׳שכרך שלם׳ שמשמעו שלא נגרע לו משכרו ,ולמה אמר לו ׳שכרך הרבה מאדי.
ונראה לבאר בזה עפי״ד הרמב״ם ספ״ז ממלכים על היוצאים למלחמה שאין להם לירא ולפחד מהמלחמה ,וכתב ז״ל ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה
וכוי וידע שעל ייחוד ה׳ הוא עושה מלחמה וכוי ,וכל הנלחם וכוי ותהיה כוונתו לקדש את ה׳ בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית
נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא ,שנאמר כי עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה׳ נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך
והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה׳ אלוקיך .מבואר דהנלחם מלחמת ה׳ מובטח לו שכר מיוחד שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון
בישראל ,ויזכה לו ולבניו וזוכה לחיי העולם הבא ,וכל זה נדרש מן הכתוב ,והכתוב תלה טעם הזכיה בזה שנלחם מלחמות הי.
והנה איתא בחז״ל שבצאתו למלחמה אמר לחניכיו ׳אצא ואפול על קידוש שמו של מקום׳ ,ומבואר דהמלחמה במלכים הייתה מלחמה על קידוש הי ,והיה
זה מלחמה על קידוש שמו של מקום .ולכאורה צ״ב דהרי היה זה מלחמה להצלת לוט ,ומה ענין הצלת לוט מיד המלכים שייך לקידוש שמו של מקום.
אכן הביאור בזה הוא כמו ששמעתי מאאמו״ר הגאון זצ״ל דהנה להלן כשהמלכים תפסו את לוט כתוב ׳ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו׳,
ומבואר מזה שכל עיקר המלחמה של כדרלעומר היה כדי לתפוס את לוט ,והמטרה בתפיסת לוט הוא בשביל לכופו להודות בע״ז ,וכיון שהיה קלסתר פניו
של לוט דומה לשל אברהם וכמו שכתב רש״י ,יוכלו לומר שאברהם אבינו חזר בו והודה להם לכפירתם ח״ו ,וזה הוא גם הטעם שאברהם אבינו חגר עצמו
למלחמה להצילת לוט ,כדי שלא יוכלו לומר שחזר בו והודה להם ,ונמצא לפי זה שאברהם אבינו נכנס למלחמה היה למנוע חילול הי ,ולמנוע מהכופרים
את כפירתם ,ואם כן מבואר היטב שמלחמה זו נחשבת למלחמה על קידוש שמו של מקום .וכיון דנמצא דמלחמה זו הייתה מלחמה על קידוש שמו של
מקום ,והייתה זו מלחמת השם ,א״כ כיון שנלחם מלחמה זו ,ממילא ראוי הוא אברהם אבינו לזכות לכל הדברים שהובטחו למי שנלחם מלחמת הי.
ולפי זה יש לבאר דזהו שהובטח ׳שכרך הרבה מאוד׳ ,היינו כל אותן הדברים שמנה הרמב״ם שזוכה מי שנלחם מלחמת השם ,והובטח אברהם שיטול שכר
הלוחם מלחמות הי .ולפי״ז מבואר עוד טעם למה הבטחה זו לאברהם נסמכה למלחמה ,דרק משום שנלחם במלחמה הוא שזכה להבטחה זו.
העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה
וכמו כן מצאנו בת״ת ,דתנן באבות כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה .ולא פירש מה הם אותם דברים הרבה שהוא זוכה להם[ .וברוח חיים
פירש דידברים הרבה׳ הוא זכיה נוספת מלבד הזכיה בכל מה שנזכר שם במשנה] .ונראה לבאר בזה דהנה העוסק בתורה נחשב לוחם מלחמת השם ,כמש״כ
בפרי חוקת ׳בספר מלחמות השם׳ ,וברש״י בקידושין דף ל׳ כתב דהפסוק נדרש ספר מלחמות ,מלחמה שע״י ספר ,וכן דרשינן מהכתוב ׳כי ידברו את אויבים
בשערי שאפי׳ אב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה וכוי נעשים אויבים זה לזה ,מבואר דעסק התורה הוא בגדר של מלחמה והתנצחות בין אויבים ,ועסק
המלחמה הוא מלחמה על אמיתה של תורה ,והוא מלחמת השם .וכיון דעסק התורה הוא בכלל מלחמת הי ,הרי גם הוא זכאי לההבטחות שכתב הרמב״ם
שהובטחו לנלחם מלחמות הי.
מעתה יש לבאר דזוכה לדברים הרבה היינו אותם הדברים שכתב הרמב״ם שהובטחו לנלחם מלחמות השם ,שגם הלומד תורה זוכה להם.
ויש לבאר דקדוק לשון התנא שזוכה לדברים הרבה ,שהוא מיוסד על לשון הכתוב כאן שקראו ׳שכרך הרבה מאודי ,הרי ששכר זה נקרא שכר רב.
ויש להוסיף עוד דהנה התנא תלה הדבר במי שעוסק בתורה לשמה דוקא .ויש לומר דזהו כמש״כ הרמב״ם דרק אם תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד
הוא זוכה לדברים הללו ,ולכן צריך שיהא עסקו בתורה לשמה דוקא ,שכונתו לקדש את השם בלבד .והביאור בזה דהרי זכייתו הוא משום שהוא נלחם
מלחמות ה׳ וכמבואר בכתוב ׳כי מלחמות ה׳ הוא נלחם׳ שתלה שכרו במה שנלחם מלחמת ה׳ ,ובשביל שיהא נחשב מלחמת ה׳ צריך שתהיה כוונתו לקדש
השם ,שרק באופן זה נחשב מלחמת הי ,אבל אם כונתו אינה אלא לתועלת עצמו ה״ז מלחמת עצמו.
וילך אתו לוט
כתוב (י״ב ,ד׳ ה׳) ׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳ וילך אתו לוט ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו וגו׳ .צריך ביאור למה כפל הכתוב וילך אתו
לוט ,וחוזר ואומר ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו .והנה בהוריות דף יי מבואר דבגלל שנפרד לוט לכן נאסרו עמוני ומאובי לבא בקהל הי.
ומבואר דמה שכאן נפרד לוט אינו רק פרידה לאותה שעה ,ולא רק שבמציאות אינם דרים עוד ביחד ,אלא היה זה פרידה לעולם ולא יהיה ביניהם שום
חיבור כלל ,ובכלל פרידה זו נכלל שלא יהיו יכולים לבא בקהל ה' .וצריך להבין למה באיסור גזילה של רועיו ,יהיה נגזר עליו פרידה נצחית וגמורה.
עוד צ״ב דלהלן כשהיה הריב בין הרועים כתוב שאברהם אמר לו 'הפרד נא מעלי' ,ופירש רש״י דהמריבה הייתה כי רועי לוט היו רשעים ומרעים בהמתם
בשדות אחרים ,והוכיחו אותם על הגזל .וצריך להבין מהו הענין שיפרדו ומה תועלת יש בפרידה זו ,וכי ע״י זה יפסיקו רועי לוט לגזול.
ונראה לבאר הענין דהנה באמת צריך ביאור איך לקח אברהם את לוט עמו ,והרי נצטווה לך לך מבית אביך ,ולוט הוא מכלל בית אביו ואיך לקחו עמו.
והביאור בזה הוא כי ענין הציווי להפרד מבית אביו היה משום שהם רשעים ועובדי ע״ז ,וע״כ צריך להפרד מהם ולילך מהם ,ולוט שרצה להדבק בדת
האמת ולהחזיק בדרכו של אברהם ,יצא מכלל הציווי ללכת ולהתרחק ממנו ,והיה ראוי להיות עם אברהם ולכן לקחו עמו .וזהו ביאור הענין שאברהם אמר
לו 'הפרד נא מעליי כי בזה שרועיו רשעים הרי הוא מפקיע עצמו מלהיות מחזיק בדרכו של אברהם ,וממילא חזר להיות נכלל בכלל הציווי של לך לך מבית
אביך ,ולכן אמר לו אברהם שיפרד מעליו ,כי עליו להתרחק ממנו ולהפרד ממנו .ובזה מבואר למה נכלל בפרידה זו שלא יהיה שום חיבור עמו עוד לעולם,
כי הפקיע עצמו מלהיות מחזיק בדרכו של אברהם ,והחזיר עצמו לציווי של לך לך.
ובזה יש לבאר כפילות הכתוב דבתחילה כתוב ׳וילך אתו לוטי ר״ל דלוט הלך בדרכו של אברהם ,וכיון שהחזיק בדרכו של אברהם שוב יכול היה אברהם
אבינו לקחת אותו עמו ,וחזר הכתוב ואמר 'ויקח אברם את לוט בן אחיו'.
סילוק העיט מעל הפגרים
כתוב (ט״ו ,י״א) 'וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם' .ופירש רש״י ,העיט הוא עוף .וישב ,הוא לשון נשיבה והפרחה ,רמז שיבא דוד בן ישי לכלותם,
ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבא מלך המשיח .ולפי פשוטו סילק אברהם אבינו את העיט שלא יקלקל העיט את הפגרים ,כדי שיוכל להתקיים הברית
ביו הבתרים ,שזה היה ע״י שעבר תנור עשן ולפיד אש בין הגזרים.
ונראה דאפשר לומר עוד על פי דברי רש״י לעיל פסוק ט' ,דעגלה משולשת הוא רמז לשלשה פרים ,פר יום הכיפורים ,פר העלם דבר של ציבור ,ועגלה
ערופה .ועז משולשת הוא רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין ושעיר חטאת יחיד .ואיל משולש הוא רמז לאשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת.
ותור וגוזל הוא רמז לתור ובן יונה .ומבואר שהיו הם בבחינת קרבנות .וא״כ יש לומר שעל כן סילק אברהם אבינו את העיט שירד על הפגרים ,משום הדין
דקרבנות בעו שמירה ,וכדין משמרת תרומה שלא יאבד ,כמבואר בסוגיית הגמ' בסוף פ״ק דפסחים.
ז מן חורף -תחילת שנת תורה
מתוך משא פתיחת הזמן בהיכל הישיבה-ב'
כתוב בגמרא שחודש תשרי נקרא 'ירח האיתנים' כיון שהוא תקיף במצוות ,יש הרבה מצוות בחודש תשרי ,ולא זו בלבד אלא גם לחודש תשרי מגיעים
אחרי הכנה מרובה של חודש אלול ,בסליחות ותשובה וכל המסתעף ,משני חדשים אלו כל אחד זכה להתעלות ולזכות לדבקות בה' בתשובה תפילה ומצוות,
כל אחד לפי דרגתו ,שני חדשים של עבדות להקב״ה באופן מיוחד ,באמת יהודי הוא כל יום עבד של הקב״ה ,אבל שני חדשים אלו הם מיוחדים יותר למצב של
'אנא עבדא דקודשא בריך הוא' ,וכעת עלינו לחשוב איך לשמר את כל המעלות והקנינים הללו שזכינו להם ,כל התעלות וכל מצוה זה קנין לנפש ,ועלינו ליזהר
|׳״־ | 1W• jjglת׳׳ת כתוב בפסוק ׳התעיף בו עינן ואיננו ,אט רק מסיחים דעת BK 1 שלא נהיה בבחינת שוטה המאבד מה שנותנים לו ,הרי לגבי *1
m gffrj |0 | | ■ I Hזהב וקל לאבדן ככל י זכוכית ,וממילא מובן שצריך לעשות כל ■ שוכחיט מה שלמדו ,גם כתוב בגט׳ שד״ת קשה לקנותן ככלי
שלדרגה זו זכינו בעמל ויגיעה ולא בקבלה במתנה ,ובודאי אם יי | : טצדקי לשמר את הדרגה שהיה לנו בחדשים אלו ,ובפרט
אם כל אחד יקדיש כעת כמה רגעים להיזכר על הימים לא נתבונן אין לשמר את המעלות האלו זה יהיה חסרון דעת,
הימים הכל נשכח׳ ,אבל כעת עדיין אפשר להיזכר בימים הקדושים שעברו עלינו זה ישאיר רושם ,בקהלת כתוב ’משכבר
שעברנו ,וכך יהיה לנו אחיזה בימים האלו ולא יאבדו מאיתנו .הנה כעת אנו זוכים להתחיל זמן חדש -מה ההגדרה של זמן חדש ,ובכן ,בגמרא במנחות כתוב
'היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו' ,מבואר שכהן שמקריב מנחה מברך ברכת שהחיינו ,על מה הברכה -ברש״י כתוב
שמדובר בכהן שמקריב מנחה בפעם ראשונה בחייו ,אבל בתוס' מבארים שהמשמרות היו מתחדשות ומתחלפות פעמיים בשנה ,ולכל משמרה היו בתי
אבות ,ונמצא שלא היו מקריבין אלא שני ימים בשנה ,וזמן קבוע להם להקריב לחצי שנה יום אחד ,ולכן מברך שהחיינו ,ומבואר שכל חצי שנה זה נחשב
התחדשות של זמן מחודש ,הכהן הזה כבר הקריב לפני חצי שנה ,ובירך אז שהחיינו ,וכיון שכעת בא להקריב שוב אחרי חצי שנה שלא הקריב -זה סיבה
לברך שהחיינו שוב פעם ,מזה אנו לומדים שתחילת זמן של חצי שנה זה זמן מחודש ומיוחד לעצמו .ובנוסף לזה כעת בבחינה מסוימת אנו מתחילים שנה
חדשה ,ואף שראש השנה הוא בא' תשרי ,מ״מ עד חג הסוכות עדיין נחשב שייך לשנה הקודמת ,וסמך לזה ממצות הקהל שנעשית בסוכות ,ולשון הפסוק
הוא 'מקץ שבע שנים תעשה שמיטה' ,הרי דזה נחשב סוף השנה הקודמת ,וכן כתוב 'חג האסיף -בצאת השנה' ,וכן אנו מוצאים שדעת ר״ש לענין איסור
בל תאחר שזה רק אחרי שעברו ג' רגלים וחג הסוכות ,הרי דזה שייך לשנה הקודמת .ויותר מזה אנו מוצאים שקריאת התורה שייך ל'שנה' ,וכמבואר בגמ'
שקוראים קללות שבמשנה תורה שבת אחת לפני סיום השנה מטעם 'תכלה שנה וקללותיה' ,וא״כ סיום קריאת התורה הוא סיום השנה ,וסיום קריאה״ת
הוא בשמחת תורה ,ואז הוא סוף השנה לענין זה ,ושבוע פרשת בראשית הוא תחילת השנה לענין קריאת התורה ,כעת מתחיל השנה לענין התורה ,וא״כ
כעת אנו ממש ב'תחילת שנת התורה' .התחדשות הזמן החדש הוא זמן ראוי לכל אחד להתחיל מההתחלה ,לא להתחשב בעבר ,לא לומר 'כאן נמצא כאן
היה' ,לא להמשיך ברצף כמו שהיה עד עכשיו ,אלא כל אחד יכול להשתנות ,לפתוח חשבון חדש ,לשכוח מהעבר ולהתחיל ללמוד בשמחה.
י■■ י?"*^"»1 י י י י י י■
י י י» י * י ו ^ W י Aי — Mי *' י
* ■ י יבד ז( י ^ י לך-לך
גליון 1299תשפ״ז
\ י י* י %sי * «t5׳ ׳ S \y
< י■
פניני
ה פ ד עו ה
״זועכים אף בלחשם חמה ?צרו בשו?ם״
נא להמשיך ולהעתיר לרפואתו השלימה של רבינו הגדול קדוש ישראל עמוד צלותהון
דישראל יחיד הדורות בשקיעות התורה מתוך ייסורין ,רבינו (חזקיהו) דב הכהן בן שושנה
לרפדש לשוב לאיתנו הראשון מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי׳׳ר והן קל כביר לא
ימאס תפילת רבים
אומר ”כל העולם כולו מעבר אחד ,והוא מעבר אחד ” ,ד היינו אומרים
לנו חזייל הוא יעבריי הולך כנגד כל העולם כולו ,אשר שקוע עד הצוואר
וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו (יב כ)
בתאוות העולם הזה ,ולא מבינים מה אברהם אבינו רוצה מהם ,עבודת אברהם אבינו כבר מכין את הקרקע ליציאת מצרים
הי ,מצוו ת ,מה להם ולרוחניות ,אבל אברהם אבינו לא מתפעל כלל, ו ל׳׳וי צ או ברכוש גדול"
וממשיך לעבוד את בוראו יו מם ולילה ,ועוד מארח אורחים רבים על בזוה ”ק (כאן) משמע שהיתה כאן הכנה ליצי”מ וז ”ל ”א ”ל קב ”ה הכי אנת
שולחנו ,וכל אחד ואחד מסביר לו בנועם ,אחרי הסעודה הדשנה ,שיש זמין למעבד לבנוי ,את תוזיף לון מארעך ,דכתיב (שמות יג יז) ”ויהי בשלח
בורא לעולם ,וצריך להודות לו ולברך יברכת המזוןי. פרעה את העם ” ,דאוזיף לון מכל ארעיה ,וכוי.
ממילא יודע יעוג מלך הבשןי ,שרק בן אדם כזה ,שיש לו כוחות נפש ואפשר לומר שכלול בזה גם מה שאמרו חז”ל (סוטה יא ב) 'שבזכות נשים
כאלו עצומים ונוראים ,לעמוד מול כל העולם כולו ,ובלי התפעלות צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים' ,וזוהי ההכנה של יציאת אברהם כאן ע ” י
שרה דוקא ,כמ ”ש חז ”ל ,שאמרה למלאך הכה ,ועי” ז באה הישועה.
לפרסם את אלוקותו של הקבייה ,הוא זה שיהיה מסוגל להתמודד מול
ובאמת אפשר לדון לפי זה ,בהא שאמר אברהם ” למען יטב לי בעבורך ”,
חמשת המלכים הגיבורים העצומים ששבו את לוט ,כי כל בן אדם אחר,
ופרש ” י שיתנו לי מתנות ,וכבר התקשו בזה ,וכי זו צורת הדיבור של
היה עונה לו יעזבני במנוחהי ,כיצד אוכל להתגבר על חמשת מלכים
אברהם אבינו .אכן לפי משנ ” ת שהיתה כאן הכנה ליצי ” מ ,יל ” פ שקבלת
עם צבא עצום ונשגב ,הלא זה נראה כחלום ,אבל אדם בעל אמונה כזו
המתנות דהכא היתה הכנה ליאחרי כן יצ או ברכוש גדולי ,די צי ” מ.
גבוהה ,שמסוגל לעמוד בדרכו הרוחנית מול כל העולם כולו ,ולא
ובפרט ש מצינו שבשורשו של אברהם היתה קפידא מיוחדת ע ” ז ,כמ ” ש
מתפעל מכלום ,גם בשדה הקרב הפיזי הוא ילחם ויצליח ,ולכן דווקא
חז ”ל שלא יאמר או תו צדיק ,ועבדום ו עינו אותם וכוי ,ובודאי שזה בנוי
כאן מדגישה התורה את הכינוי יאברהם העבריי.
על יסודות רוחניים של תיקונים שנעשים ברכוש גדול זה ,וא ”כ
מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ניחא שהכנת התיקון הזה היתה בשורשו של אברהם.
(טז ג) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי
כיצד עצם הישיבה בארץ הינה י (יד יג) י
סגולה לבנים
יסוד עצו ם מדוע דווקא כאן מדגישה
הנה אמרו חז ”ל (יבמות סד ב) שישיבת חו ” ל
אינה מן המנין ,ולכן לא נ מנו יעשר השניםי, ,שפה התורה את כינויו של אברהם אבינו
אלא משבא אברהם אבינו לארץ ישראל. לנאמנים מי הו
העברי
וברשייי מביא את המדרש שמסביר
ולכאורה זה צ ”ב ,מדוע דוקא זכות של מ צוו ת פניני משא וסתן עם רבעו
הפליט "ז הו עוג שנפלט מן המבול" ,ובתרגום
ישוב א ” י תולה ,הרי אף בשאר מ צוו ת אפשר
לטעון כן שאם במשך כמה שנים לא קיי מו הנה שפחתך בידך(טז ו) יונתן מוסיף ”ואתא עוג דאישתזיב מן גי ביי א
מצות ימצה בליל פסחי שלא יעלו שנים אלה בי או ר ה מו ״ מ כ אן ב דיני א ב ה ע״ז ז־נמיתו בטיבענא ,ר כ ב עילוי וזיבווז א ,והוה
למנין ,ויצ טרכו להתחיל למנות מחדש. ומתן כאן בין אברהם ובביאור המשא געא לגל רישיה ” ,ד היינו מבאר היתרגום יונתןי,
ואפשר לומר ,שהנה באמת יש מקום לדון, כיצד ניצל יעוגי ,מן המבול ,פשוט רכב על
לשרה ,יל ”פ ,דהנה הביא הב ” י (אבהע ” ז סיי
שהולדת בנים בא ”י ,יש בזה גם עניין של התיבה מלמעלה.
עד) מתשובת הרמב ”ן לגבי אשה שבורחת
בה מוסיף שהרי הארץי, ישוב ימצות ולכאורה צריך להבין ,מדוע דווקא כאן כשבא
מבעלה ,משום צער הכאה ,שהדין עמה
מדוע היטב, ולפי ” ז כבר מובן אוכלוסין, אותו יעוגי הפליט ,לספר לאברהם אבינו ,כי
וחייב בורחת, היא שבדין ד היינו
מתחילים מחדש את המניין דוקא משעה נשבה לוט בן אחיו ,או אז מכונה יאברהם
במזונותיה ,וכדמשמע בסוף הקטע שם,
שעלה לא ”י ,דמצוה זו היא סיבה מיוחדת אבינוי ,בתואר ”אברהם העברי" ,מה שלא
והראיה ממעשה דהגר ,וכוונ ת הדברים
לזכות לבנים ,שהרי הקב ”ה משלם מדה כנגד מ צינו כן במקומות אחרים.
להוכיח מהגר שמשמע שברחה מאברהם
מדה ,ומכיון שהשתדל האדם בגופו לישב צרתה, שכעסתה צער משום כדין, אלא ה תירוץ הוא כך ,הנה חזייל מגלים לנו
את להגדיל השמים מן י סיי עו הו בא ”י, וכדמצינו שענתה למלאך ימפני שרי גברתי זה בתואר אבינוי יאברהם מכונה מדוע
מצוו תו ,ו היינו שיזכה לבנים ,שהם תוספת ”אברהם העברי ” ,וזה לשון המדרש (ילקוט
המשך בעמוד הבא ◄ שמעוני כאן) ” ויג ד לאברם העברי ” ,רי יהודה
באיכות הקיום ד מצוו ת יישוב א ”יי.
הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד .להערות ,תרומות והנצחות,
ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון 052-766-0975 :או sc0527660975@gmail.com
שפתי כהן לו־ לו ב
ולכן לא נזכרה שם אלא ההבטחה על שינוי שמו ,שהיא שעור בברכת וכן להיפך בכה"ג שמבטל מעצ מו זכות זאת של 'יי שו ב א"י' ,בדין הוא
הזרע ,אבל ביעקב ש שינוי שמו נזכר כדבר כפני עצמו ,לכן קראו שלא יזכה לבנים ,שהרי אינו משתמש בעצה זו לזכות בבנים ,ולכן אין
הקב"ה בפועל בשמו החדש ,וז הו החילוק בין יעקב לאברהם ,שכתוב ישיבת חו"ל עולה מן המנין.
שם 'ויקרא ש מו ישראל ,ובאברהם רק 'והיה שמך אברהם'. ומובן שפיר ,מדוע דווקא 'ביטול ישוב א"י' ,גורם ולא ביטול שאר
ועוד יש לומר ,שבאברהם הרי שינוי שמו אינו מראה שינוי בגברא מצוו ת כגון 'אכילת מצה' ,וכדו'.
עצמו ,ולכן לא קראו הקב"ה בפועל בשמו החדש ,משא"כ ביעקב ,הרי ולפי יסוד זה ,יש לדון במה שחידש ה'הפלאה' ,שאף אם הוא אנוס
השם מחדש מראה על שינוי בגברא ,שאינו בבחינת יעקב ,אלא בבחינת מלעלות לא"י מ"מ בכה"ג שגם מר צונו לא היה עולה ,לא חשיב כאנוס,
'שר' ,ולכן קראו הקב"ה בפועל בשמו זה ליצור את ה שינוי בכך. ושוב אין ישיבתו בחו"ל עולה מן המנין ,והגדרתו זו דאונס ורצון ביחד,
כני שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (כא חשיב כרצון היא ,בגדרי 'ביטולי המצווה' שבזה שייך לומר שמכיון
שאף ברצונו מוכן לכך ,חשיב רצון ,למרות שבסוף נאנס אבל מכיון
יז) שלא רצה מעיקרא לא חשיב כאנוס.
אמנם לפי היסוד שחיד שנו כאן ,דהכא לאו משום ביטול מצו ת ישוב
הקב׳׳ה מבאר ע"י המלאך מדו ע הוא מ סייע כעת
א"י אתינן עלה ,אלא בפועל משום ביטול הסגולה לבנים ,שיש בכוחה
לישמעאל
של מצו ת ישוב א"י ,אתינן עלה ,בכה"ג לכאורה יש לחלק ולומר דכל
וברשייי מביא לדברי חז"ל (רייה טז) באשר הוא שם" ,לפי מעשים שהוא
שהוא למעשה בפועל אנוס תו לא חשיב שמבטל סגולה זו מעצמו,
עושה עכשיו הוא נדון ,ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות.
אפילו שלמעשה גם מר צונו נמנע מלעלות לארץ ,דסו"ס לא איבד
ולכאורה צריך ביאור וכי המלאך בא כאן ללמד להגר דרכי שמים
מעצמו סגולה זו ,דכבר אבודה ועומדת היא מ מנו מחמת אונסו.
והנהגתו של קוביה בעולם.
אלא אפשר לומר ,שבאמת היה יכול לצאת פה הקלת ראש כנגד ולא יקרא עד את שמו אברם והיה שמו אברהם
אברהם ,שהוא שילח את ישמעאל משום רשעו ,וכעת עושה לו הקב"ה
נס ,א"כ היה לכאורה משמע שאין דעת הקב"ה נוחה ממעשהו של
(יז ה)
אברהם אבינו ,דהרי עושה נס לאותו רשע ישמעאל אחרי שנזרק עיי החילוק המהותי ב שינוי השם בין אברהם ליעקב
אברהם אבינו ,ולפיייז מובן היטב מדוע מסביר לה המלאך 'באשר הוא ומאידך ב שינוי השם של יעקב לקמן ,נאמר 'לא יקרא עוד שמך יעקב
שם' ,ד היינו שבאמת מונח שורש הרע בישמעאל כבר מעכשיו ,וזה כי אם ישראל' ,וצ"ב החילוק בין החלפת השם בין אברהם ליעקב ששם
יתגלה בסופו ,וממילא בדין עשה אברהם ששלחו מעל פניו ,ורק נאמר 'לא יקרא שמך עוד כי אם'.
שבדיני שמים אין דנים את האדם אלא לפי מע שיו דהשתא ,ולכן נעשה וי"ל דבאברהם הרי ההבטחה לשינוי השם לא היתה הבטחה בפני
לו נס ,אבל אין זה חיו מפני שהקבייה לא נוחה דעתו ממעשה השילוח. עצמה ,ומטרה לשנות את שמו ,אלא עיקרה בשורת הזרע שקדמה לה
וההבטחה שיקרא 'אברהם' באה רק כדי להראות שבשורת הזרע
מתקיים עד כדי כך שיקרא 'אב המון גויים'.
רבינו מדקדק בדיני בין אדם לחבירו
לאחר שכתבנו כבר כמה פעמים אודות גודל העניין לקבל קבלות
II
לרפואת רבינו דייקא בעניינים שבין אדם לחבירו ,אדכרנא שפעם אחת
הגיע אחד לחדרו של רבינו ומראה פניו העיד בו שאינו בקו הבריאות
בלשון המעטה ,וביקש לכתוב על דף את שמו ושם אמו כנהוג ב'קוויטל',
ובתום לבבו לקח דף מאותם אלו המשמשים את רבינו לכתוב את דעת
מכתביו 'בלאנק' ,וכידוע רבינו חס על כל דף לכתוב בו חידו''ת
ובוודאי דפים הללו ,אמנם כאמור הנ״ל עשה זאת בתום לבבו ,והגיש
ח כ מ ה ו טו סו
לרבינו את הכתוב על הדף ,ואחד מן הסובבים גער בו גערה חריפה ,ואמר היתכן לגזול
מרבינו דף זה המשמשו לכתוב ,והנ''ל החוויר עד כדי שהיתה כאן בחינת 'כי ראתה כי
כלתה אליו הרעה מאת המלך'.
אמנם רבינו מששמע שגערו בו ,תיכף פנה אליו ושאלו בפרטות היכן כואב לו וכו' ולא
זז עד שהעמיד בי''ד להסיר מ מנו מחלתו ,עד כדי כך שכל הרואים ראו שיוצא מחדרו
של רבינו בזקיפות קומה לאחר שכשבא לחדר נכנס שחוח וכפוף ,וי הי לפלא כיצד רבינו
חש לפייסו עד כדי שגזר עליו רפואה לאלתר.
סו פ ם ש ל ה מ ל עי גי ם ע ל ה' ו ע ל מ שי חו
הנה ידועה דעתו החריפה של רבינו כנגד אותם מפלגות המחרפות ומלעיגות על ה' ועל
משיחו ,ודע תו שעצם הפעולה של ההצבעה למחנה יראי ה' הינו קידוש שם שמים
כלפיהם ,והרי זה ממש כדוד המלך שעמד למלחמה חסרת סיכוי מול גלית שחירף וביזה
שם שמים ,וממילא הקב''ה סייעו ,ודכירנא שהיתה תקופה שהבריון המולדובי הידוע היה
פותח את פיו השכם והערב ומחרף את לומדי התורה ויר אי ה' ,ו הגיגיו היו מקבלים סיקור
תקשורתי בכל מקום ,ופעם אחת במוצאי שבת קודש ,לפתע שאל רבינו מי כאן והאם יש
מניין ו ענינו לו את שמות הנוכחים בחדר ,ולפתע התחיל רבינו מתנועע דקות ארוכות
ומזכיר בפיו שמו של או תו רשע 'ליברמן ארויס ארויס' כך במשך מחצית השעה לפחות,
כ שעיניו עצומו ת וממש היה נראה שאיננו כאן כלל ,וראה איזה פלא לא עברו ימים אחדים
ושמו של או תו בריון נעלם כליל ולא שמעו ממנו כלל.
רבינו מעמיד בי״ד מיו חד לרפואתו
ואפשר לומר שזה מונח בטענה ד'אנכי נתחי שפחתי בחקיך' ,וכו', שפה לנאמנים -המשך
שמאחר שנעשתה אשתו של אברהם שוב אסור לפגוע בה ,משום לתא
דידיה ,וממילא חלה הטענה של 'דבריך אתה חומס ממני'( ,כמבואר
אנכי בורחת' .והנה מסתבר פשוט ,שנתינת סיבה לאשה להיות רשאה
במדרש רבה כאן המובא ברש''י) ,ששרה גופא לא רשאה לפגוע בהגר,
לברוח כדין מבעלה ,סו''ס הוי פגיעה בו ,ואיכא בזה סרך גזילת אשתו,
בהיותה אשת אברהם.
ועוד שמפסידים או תו ממון ,מכיון שחייב במזונותיה ,במקום שבורחת,
ו ע"ז נתן לה אברהם רשות לנהוג בה כשפחתה ,ו היינו שמוחל על נתינת
איכא כאן 'הפסד ממון' ,שכל זמן בהיותה אצלו איכא 'ברכת הבית',
ההיתר לברוח ממנו ול חיי בו ב מזונות או בכתובה מכוח טענת גרושין.
כדאמרן בגמ' ש'נר לאחד נר למאה' ,ואם מפרנסה במקומה ,מ חוץ
לביתו בנפרד מפסיד.
הדפסת העלון לע״נ רבני טבריא:
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי חיים בן רבי יצחק סמאג'א זצ״ל
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי יעקב חי בן רבי ברוך זריהן זצ״ל
מייסד ת״ת ביבאס ,הצדיק החכם רבי רפאל ביבאס זצ״ל
משנת הפרשה
הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —o— 0
מ תו ר ת ר בינו ר א ש הי שי ב ה
ש לי ט״ א הגאון רבי איתמר גרבוז
ואת הנפש אשר עשו -נפשתא דשעבידו לאוריתא
שבא אברהם בברית היו ישראל ובגויים לא יתחשבו ,ומבואר בדבריו ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר
דכל מה שהיה לאברהם דיני ישראל הוא רק משנכנס לברית ,וקודם רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו
לכן היה דינו כדין בן נח לכל דבר ,וא״כ הכא דמיירי קודם שנכנס ארצה כנען (יב ,ה).
אברהם לברית ,ודאי לא היה מועיל קנינו בעבדים שיהיה לו בהם
הנה בביאור הא דאברהם לקח ’ את הנפש אשר עשו בחרן’ כתב רש״י
קנין הגוף ,ויכל לקנות עבדים רק לענין מעשי ידיהם[ ,והנה במקו״א
ב’ ביאורים בזה ,א’ ’שהכניסום תחת כנפי השכינה ,אברהם מגייר את
(עי’ אמרות אברהם פר’ חיי שרה ’בענין נישואי הגר’) נתבאר לדון
האנשים ושרה מגיירת הנשים ,ומעלה עליהם הכתוב כאילו
האם כוונת הרמב״ן לברית בין הבתרים או לברית מילה ,ויעו״ש מה
עשאום ’ ,ועוד פירש רש״י ’ ופשוטו של מקרא ,עבדים ושפחות שקנו
שהובא בזה מדברי הרע״א בכתב וחותם (ח״א סי’ נ’ בהגהותיו על
להם ,כמו ’עשה את כל הכבוד הזה ’ (להלן פל״א פס’ א ’) ’ ,וישראל
הפרשת דרכים) שנקט בפשיטות דכוונת הרמב״ן לברית מילה ,וא״כ
עשה חיל’ (במדבר פכ״ד פס’ י״ח) ,לשון קונה וכונס’.
א״ש דהכא אע״ג דכבר היה ברית בין הבתרים כשהיה אברהם בן
שבעים [והכא היה בן שבעים וחמש] ,מ״מ אכתי לא נימול ולא נכנס ובתרגום אונקלוס כאן תרגם על זה ’ וית נפשתא דשעבידו לאוריתא
בברית מילה עד שהיה בן תשעים ותשע ,ומשום הכי לא היה דינו בחרן’ ,ומבואר דנקט כהפירוש הראשון של רש״י דקאי על הגרים
כישראל]. שגיירו אברהם ושרה ,ולא על העבדים והשפחות שהיו להם ,ויש
להעיר בזה ,דהרי כידוע דרך התרגום אונקלוס הוא לפרש את
ועפ״ז יש לבאר ,דהתרגום לא היה ניח״ל לפרש בכוונת המקרא
פשוטו של מקרא בכל מקום ,ואמאי כאן נטה מהפירוש הפשוט של
שהיה לאברהם עבדים ושפחות ,שהרי לא היו קנויים לו בקנין הגוף,
המקרא דקאי על העבדים והשפחות וכמו שכתב רש״י דזהו פשוטו
והיו קנויים רק לגבי מעשה ידיהם וא״כ הוו״ל כפועלים בעלמא ולא
של מקרא וכמו דמצינו בכמה דוכתי דנקט הכתוב לשון עשיה על מי
שייך לקרוא לזה ’אשר עשו בחרן’ כיון דלא היו קנויים כלל ,ויתכן
שקנה וכנס נכסים.
להוסיף בזה ,דאף אי נימא דשייך לקרוא לקנין מעשה ידים ’ אשר
עשו בחרן’ ,מ״מ ל״ש לומר דעשו את ’הנפש’ ,ומדכתיב ’הנפש אשר ונראה לבאר בזה ,דהנה מבואר בגמ’ (יבמות דף מ״ו א’) דגוי לא יכול
עשו’ משמע שהיה קנוי להם גופם ונפשם של העבדים ,וזה לא יתכן, לקנות גוי אחר לעבד שיהיה גופו קנוי לו ,ורק לגבי מעשה ידיו יכול
ומשו״ה הוכרח התרגום לפרש כוונת המקרא דקאי על נפשתא לקנותו ,ויל״ד האם אברהם אבינו יכל לקנות עבדים ושפחות שיהיה
דשעבידו לאוריתא וכמו שפירש״י בפי’ הראשון. גופו קנוי להם או רק לגבי מעשי ידיהם ,דמצד אחד הרי אברהם היה
קודם מתן תורה ,וא״כ שמא דיני הקנינים אצלו היו כמו דיני בני נח,
[אמנם אי״ז מוכרח ,דיתכן דאף אם היה אברהם יכול לקנות קנין
אמנם מאידך י״ל דאברהם היה דינו כדיני ישראל לכל דבר ואף לגבי
הגוף בעבדים ,מ״מ נקט התרגום דפשוטו של מקרא שכתב ’הנפש’
קנינים ,וא״כ יתכן שהיה יכול לקנות עבדים גם לקנין הגוף וכמו דיני
אשר עשו משמע שלא קנו את הגוף אלא את הנפש ,וא״כ ודאי קאי
ישראל ,אמנם גם אי נימא דהיה דינו כישראל אף לגבי קנינים ,מ״מ
על הגרים שגיירו ושעבדו את נפשם לעבודת השי״ת].
הרי כבר כתב בפי’ הרמב״ן סו״פ אמור (ויקרא פכ״ד פס’ י’) דמעת
בהא דלא היה מנחה בברית בין הבתרים
במה אירשנה ,אמר לו קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו’, ויאמר ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה ,ויאמר אליו קחה לי עגלה
אמר לפניו רבוש״ע תינח בזמן שבית המקדש קיים ,בזמן שאין בית משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל (ט״ו ,ח-ט).
המקדש קיים מה תהא עליהם ,אמר לו כבר תקנתי להם סדר
וברש״י לעיל (פס ’ ו’) כתב ’על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר לו
קרבנות ,בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום
במה אדע וכו’ דבר אחר ,במה אדע ,לא שאל לו אות ,אלא אמר לפניו
לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם ’.
הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה בני ,אמר לו הקדוש ברוך הוא
וזכורני שלפני שנים רבות היה אאמו״ר זצ״ל בשב״ק פרשת לך לך
בזכות הקרבנות’ ,ומקורו מדברי הגמ’ (תענית כ״ז ב’ ,מגילה ל״א ב’)
בעיר בני ברק ,והיה באותו שבוע שיעור מיבדל״ח הגאון רבי חיים ^
והכי איתא שם’ ,אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא
מאיר שטיינברג שליט״א בביהכנ״ס ירחי כלה ,ואאמו״ר הלך לשמוע ר
מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ ,שנאמר ויאמר ה’ אלקים במה
את השיעור ,ודן שם הגרח״מ בהא דבברית בין הבתרים נצטווה <
אדע כי אירשנה ,אמר אברהם רבונו של עולם שמא
1v אברהם ’קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש
ישראל חוטאין לפניך את עושה להם כדור המבול וכדור
(0כ)} ותר וגוזל’ ,ופירש רש״י’ ,עגלה משלשת ,ג’ עגלים ,רמז לג’
הפלגה ,אמר לו לאו ,אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני
פרים ,פר יום הכפורים ופר העלם דבר של צבור ועגלה
[H g cN s
JO C . ^ cפ_
( ^
׳״ל ע״י מערכת ׳סוב־ץ־ גליונות׳ k .a ilv o n o t@ a m a il co m 053-3145900 ------------------------------
־ C׳ ' ' v 0 t o t ׳ V־ '״> נ ־
וכמשנ״ת לעי ל ,אמנם לגבי קרבן עולה ויורד כתב בספר ערופה ,ועז משלשת ,רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי
]SV 2JJ3
y/ החינוך (מצוה קכ״ג) דאם הוא עני שהביא כשבה או שעירה מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד ,ואיל משלש ,אשם ~
)3 לא יצא ידי חובתו ,וכבר תמהו בזה האחרונים (בהגהות ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת יחיד ,ותור וגוזל ,תור ע>
*׳ המשל״מ שם ,ובמנ״ח שם אות י״א ועוד) דהא תנן להדיא ^ ובן יונה ’ ,ומקורו מדברי הבראשית רבה (פרשה מ״ד סי’ י״ד) ,ומבואר
דמצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ,והיאך כתב החינוך דהמחויב ^ ־> בדברי המדרש דהקב״ה הראה לאברהם בברית בין הבתרים את כל
קרבן עולה ויורד של עני והביא קרבן עשיר לא יצא ידי חובתו. הכפרות שעתיד להעמיד לישראל ,והקשה הגרח״מ דאמאי לא אמר
ובשפת אמת (יומא מ״ב א’ ד״ה גופא) תירץ בזה ,דשאני מצורע עני לו הקב״ה להביא גם מנחה ,שהרי מצינו כפרה במנחה בקרבן עולה
שהביא קרבן עשיר דבזה הרי גם בקרבן עשיר דמצורע יש קרבן ויורד שאם לא השיגה ידו להביא תור ובן יונה מביא מנחה בדלי
חטאת וקרבן עולה ,ולהכי אף שחיובו של העני הוא להביא ב’ דלות ,וא״כ כמו שנצטוה להביא תור וגוזל כנגד תור ובן יונה שמביא
תורים ,אפ״ה יכול לצאת גם בקרבנות דעשיר ,ומשא״כ בקרבן עולה דל בקרבן עולה ויורד ,ה״ה היה צריך לצוותו להביא מנחה.
ויורד שבזה הרי קרבנו של העשיר הוא רק כבשה לחטאת ,ואינו [ויעוי’ במדרש שם שנחלקו בזה תנאי ,וז״ל ’ ויקח לו את כל אלה
מביא קרבן עולה כלל ,ומשא״כ בקרבן עני צריך להביא שני תורים (להלן פס’ י’) ,ר’ שמעון בר יוחאי ורבנן ,ר’ שמעון בר יוחאי אומר כל
או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה ,וא״כ אם יביא העני קרבן הכפרות הראה לו ועשירית האיפה לא הראה לו ,ורבנן אמרי אף
עשיר נמצא שלא הקריב רק את חיוב חטאתו ולא את חובת עולתו, עשירית האיפה הראה לו ,נאמר כאן ’ ויקח לו את כל אלה’ ונאמר
ומשו״ה לא יצא ידי חובתו בהקרבת קרבן עשיר. להלן ’ והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה ’ ’ (ויקרא פ״ב פס’ ח ’)’,
ולפ״ז יצא דכל זה שייך רק בקרבן עני שמביא תורים או בני יונה א ’ והנה לא מבעיא לרשב״י דצ״ב מ״ט לא הראה לו עשירית האיפה,
לחטאת וא ’ לעולה ,אבל בקרבן של דלי דלות שמביא רק מנחה אלא אף לרבנן קשה דמ״ט כל הבהמות נתפרשו להדיא בקרא
לחטאת ,לכאו’ גם לפי דברי החינוך אם יביא קרבן עשיר יצא בזה ועשירית האיפה לא נאמרה אלא ברמז].
ידי חובתו ,כיון דכל חיובו הוא להביא מנחה לחטאת ואי״צ כלל והנה נתבאר מדברי הגמ’ דהקב״ה אמר לאברהם שבזמן שאין בית
להביא עולה ,ותחת זה יכול להביא קרבן בהמה לחטאת. המקדש קיים יהיו קוראין בסדר הקרבנות ועי״ז ימחול להם על כל
ועפ״ז ביאר הגרח״מ ,דכיון שנתבאר מדברי הגמ’ דבברית בין עוונותיהם ,וכן פסק השו״ע (או״ח סי’ א ’ סעי’ ה ’) דטוב לומר פרשת
עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם ,ויעוי’ בביאור הלכה שם (ד״ה
הבתרים נאמר לאברהם סדר הכפרה לדורות ,שאף בזמן שאין בית
ופרשת עולה) שהאריך בזה ,וכתב דטוב לומר ג״כ פרשת עולה ויורד
ועי״ז יתכפר להם יאמרו את סדר הקרבנות המקדש קיים
כיון דהיא באה על חטא דשבועת ביטוי ,ובתשו’ בנין שלמה (להג״ר
עוונותיהם ,א״כ אי״צ להזכיר בברית בין הבתרים את קרבן מנחה,
שלמה הכהן זצ״ל מוילנא ,ח״א סי’ א’) האריך בעניני אמירת סדר
דאף שלקרבן עולה ויורד צריך להביא מנחה בדלי דלות ,מ״מ הרי
הקרבנות ,ויעו״ש בסוף דבריו (אות ד’) שדן האם יולדת בזמן הזה
כיון שאם יביא העני קרבן עשיר במקום המנחה יצא בזה ידי חובתו ,׳- ע*
0צריכה לומר פרשת יולדת וכמו״כ האם בעלה ג״כ צריך לומר פרשה
א״כ ה״ה דיכול לכתחילה לומר רק את הפרשה של קרבן עשיר ,וכמו I rזו ,ועוד דן שם ,דהרי יולדת מביאה קרבן עולה ויורד ,וא״כ יל״ד
שנתבאר מדברי הבנין שלמה דביולדת סגי לומר קרבן עשיר אף אם
האם צריכה לומר רק את הפרשה של יולדת עשירה שמביאה כבש
היא עניה מה״ט דעניה שהביאה קרבן של עשירה יצאה ,וה״נ יכול
לעולה ועוף לחטאת או דצריכה להוסיף גם את הפסוק ואם לא
לומר רק את הפרשה של קרבן עשיר ,ומשו״ה לא הוצרך המקרא
תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה וגו’ (ויקרא פי״ב
להשמיענו דיש סדר כפרה של מנחה ,ומשא״כ לגבי תורים ובני יונה, פס’ ח’) ,וכתב בזה דלא מבעיא אם היא עשירה או שבעלה עשיר
דבזה הרי שיטת החינוך דעני שהביא קרבן עשיר לא יצא משום דודאי אינה צריכה לומר את דיני קרבן יולדת עניה ,אלא אפילו אם
דיחסר לו את קרבן העולה וכמשנ״ת ,ומשו״ה עני שצריך להביא הם עניים סגי בפרשת יולדת עשירה ,דכיון דתנן (נגעים פי״ד מ״ב)
תורים לא יוכל לקרוא את פרשת קרבן עשיר ,ולהכי נצטווה כאן דמצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ,וכן פסק הרמב״ם (מחוסרי
אברהם להביא אף תור וגוזל לרמז על סדר הקרבנות של קרבן עני כפרה פ״ה ה״ט ושגגות פ״י הי״ג) ,א״כ כל מצורעת עניה הרי היתה
בעולה ויורד. יוצאת ידי חובתה אף אם היתה מביאה קרבן של מצורעת עשירה
ואאמו״ר זצ״ל אמר דיל״ד בזה ,דיתכן שאף שבמנחה של עולה ויורד וה״ה שיכולה לומר רק את הפרשה דמצורעת עשירה.
יש רק מנחה אחת כנגד החטאת ,מ״מ אם יביא העני קרבן עשיר לא ויעו״ש בבנין שלמה שביאר על פי זה ,דהנה בפרשת קרבן יולדת
יצא יד״ח אף בזה [לשיטת החינוך] ,די״ל שלמנחת חוטא אין שם כתיב לאחר דיני יולדת עשירה ’ זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה’
’קרבן חטאת’ כלל ,ורק בבהמה ובעוף מצינו חטאת בהמה וחטאת (שם פס’ ז’) ,ולאחמ״כ כתיב דאם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי
העוף ,אבל במנחה לא מצינו שנקראת ’חטאת מנחה ’ אלא ’ מנחת תרים וגו’ ,ובפשוטו צ״ב אמאי כתיב זאת תורת היולדת לפני שכתבה
חוטא ’ ,וכן מבואר במתני ’ דריש מנחות (דף ב’ ע״א) דבהקרבת מנחת התורה דיני יולדת עניה ,וביאר בזה ,דכיון דקיי״ל דיולדת אפילו
חוטא צריך להתכוין לשם מנחת חוטא ,ומשא״כ בחטאת העוף עניה אם הביאה קרבן של יולדת עשירה יצאה ,א״כ כוונת הכתוב
דזאת תורת היולדת בין אם היא עניה ובין אם היא עשירה ,ורק דאם
וחטאת בהמה הרי סגי לכוין לשם חטאת ,ומבואר דמנחה לא איקרי
לא תמצא ידה יכולה להביא ג״כ שתי תורים ,אבל אם הביאה עולת
חטאת ,וא״כ אם יביא העני קרבן חטאת במקום להביא מנחת חוטא
בהמה בודאי יצאה יד״ח[ ,ונראה להוסיף בזה ,דלמשנ״ת דאף יולדת
לא יצא יד״ח כיון שסו״ס לא הביא ’מנחת חוטא ’.
עניה בזמן הזה אינה צריכה לומר אלא את פרשת יולדת עשירה,
[ובמקו״א נתבאר לדון עוד בזה ,די״ל דגדר קרבן מנחה של דלי ^
-י א״כ י״ל דזה כוונת הכתוב דזאת תורת היולדת דהיינו שהתורה
דלות הוא שהקרבן בא תחת קרבן דלות של שני תורים ,וא״כ ודאי ק
rשהיולדת צריכה לומר זהו רק את הפרשה של יולדת עשירה ,ובזמן
לא שייך להביא בהמה תחת המנחה שהרי אף תחת תורים ובני יונה (,
שבית המקדש קיים אם לא תמצא ידה תוכל להביא תורים ץ.״.
)p א״א להביא בהמה וכ״ש תחת המנחה שבאה במקום התורים
או בני יונה].
A , ובני יונה ,אמנם לפ״ז יל״ד דאם יביא הדל שני תורים במקום
^ המנחה דבזה יצא ידי חובתו ,ואכהמ״ל]. והנה בדין מצורע עני שהביא קרבן עשיר תנן להדיא דיצא °
J O C C ■ ^ vג_
יו”ל ע” י מערכת ’ vniDגליונות’ k .a ilv o n o t® a m a il.c o m 053-3145900
ב&ייעתא ד־שמירא
ש מי ני ת ג ליו ן • 3 6 2ש ב ה
ת ש פ ״ז פר ש ת לך לך
משיעורי הגאון דבי נפדתל־ ,1הכהן קופשיץ שליט״א
U L r ii ■י ■1* 1 r-. . . .
בעניך אם להשו״ע והדמ״א שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה אם יכולץ לשאת עד כ״ב כחדש
ששמחה הוא לו ,ות"ל דחוה"מ אחר מילוי הלבנה הוא" ,וכן א מ אי ק תני נשאלתי ממי שנוהג כמש׳׳כ בשו״ע (יו"ד סי' קע"ט ס"ב) שנהגו שאין
אבל מ חזי ר הוא א ת ג רו ש תו ,ה רי דגם לכ ת חי ל ה מו ת ר א חר מי לוי הלבנה נושאין נשים אלא במילוי הלבנה ,וכ״כ הרמ״א (אה״ע סי׳ ס"ד סייג(
כנ"ל ,ו א פי' מ צ ד ה מנ הג ש ה בי או ר מ" א באה" ע סי' ס"ד ,הנה הר מ"א דנהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש ,בעוד שהלבנה
ב ע צ מו בהג"ה בא"ח סי' ת קנ" א על מ" ש ה מ חבר ש מ ר" ח ו אי ל ך אין במלואה ,ונסתפק אם עד כ׳׳ב בחדש חשיב עדיין שהלבנה במלואה,
נו ש אין נ שי ם ,הגי"ה וכ תב וז" ל ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין מי "ז ב ת מוז או דאין נושאין נשים אלא עד ט׳׳ו בחדש ,כיון שיש כמה מהאחר׳
ו אי ל ך עד א חר ת"ב עכ"ל ,ו ה א בכל ח ד שי ה שנ ה נ הגו שלא לי ש א א חר שכתבו שאפשר לישא אשה עד כ׳׳ב בחדש.
מ לוי הלבנה ו ח מי ר א סכנתא מ אי סו ר' ד א בי לו ת י שנ ה ,וג ם קו ד ם י "ז
ב ת מוז מ ח צי ח ד ש ו ל מ ע ל ה ב ח סרון הלבנה" ,אע"כ כמ"ש כוונת רמ"א נמי יבואר שינוי לשון הרמ” א בין ’ והעם נהגו’ ל’וכן נוהגין’
רק שאין איסור בדבר משום ניחוש ,אבל לא שי ש לנהוג כן בכל חדשי
השנה ,לכן כתב דבין המצרים ראוי לנהוג כן להחמיר באבילות ,אבל קודם בספר ה מ קנ ה ( קונ ט ר ס א ח רון סי מן ס"ד ס׳׳ג) הק שה במה שכת ב והנה
שם הר מ" א ונ ה גו שלא לי ש א נ שי ם אלא ב מי לוי הלבנה ,די ש
י"ז בתמוז אף שהוא בחסרון הלבנה לא נמנעים כלל" ,וג ם שינ ה ל שונו
לדקד ק מ מ" ש הר מ" א ב סי מן ת קנ" א ס"ב דנו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין
ד ביו׳׳ ד כתב ב ל שון ונ ה גו וכן הו א ל שון הנ מ"י ו היי נו ע דו ת שכבר נ הגו כן
מי "ז ב ת מוז ו אילך ,ו תי פו ק ליה ש הו א א חר ח צי חו ד ש ,וכ ת ב ל ת ר ץ ע"פ
בז מן ה קו ד ם ולכן אין ל מ חו ת ביד ה עו ש ה כן בז ה"ז נ מי ,ו ב א מ ת גם בז מן
ת שו ב ת הרמ" א ש הביא המג"א ב סי' ת" צ לחלק בין היכא שכת ב ו ה ע ם
ה ש" ע כבר פסק המנהג ה הו א ולא נ הגו בו אז ולכן בא"ח ד קד ק ר מ" א
נ הגו להיכא שכתב וכן נו הגין עיין שם ,ו כוו נ תו למ ש"כ המגן אבר ה ם )סימן
וכ תב ב ל שונו ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין כו' ב הוה גם ע כ שיו ו ר אוי
ת"צ ס"ק ט'( ב עניין אם מ בר כין על ק רי א ת ה מגי לו ת בי מי ם טו בי ם ,שכתב
לנ הוג כן.
הר מ" א ש ם ו ה ע ם נ הגו ש אין מברכין.
ובסוף ד ב ריו ש ם מ סי ק וז" ל וא"כ מי שכבר הגיע לע שרים שנה ולא נשא
שהקב"ה אומר תיפחנה עצמותיו ,פשיטא דשהוי מצוה לא א ת ל שון הר מ" א ב ת שו ב ה )סימן ל"ד( ,וז" ל ,מ ה רי" ל ו א בו ד ר ה ם ונ ע תי ק
ו הג הו ת מי מו ניו ת פ"ה מ ה ל כו ת ת"ב כ ת בו לברך ,וכ"כ בדר כי
משהינן ,ולא נהגו בכה"ג להמתין עד מילוי הלבנה ,ו א דר ב א מ שו ם ח ס רון
משה ,לכן ד ק ד ק תי ו כ ת ב תי והעם נהגו כו' ול א כ תב תי סתם וכן נו הגין
הלבנה רק סי מנ א ב על מא ו ח ש ש א הו א ש מ א ה ש ע ה וז מ ן מו צ ל ח ת היא
כ מ" ש ב ש אר מ קו מו ת ,וכן נ"ל מכ מה ט ע מי ם ,ד דו ק א איכ ה ש ה חזן קו ר א
ו ש מ א לא ,אבל קללת ה ק דו ש ברוך הו א הנ"ל הו א ו ד אי ו אין ספק מו צי א
ל ה ש מי ע ל צ בו ר מברך וכו' ,ו כ" מ ד ע ת ה מנ הגי ם ,ו כו' עכ"ל .ו מ בו א ר
מי די ו ד אי ,ולכן כל ה קו ד ם לי ש א א פי' בסוף ה חד ש ז כי' ל ש מי ם ו הו א ז רי ז
ד ב מ קו ם שכתב וכן נו הגין הו א חיו ב ג מו ר ,אבל כ שכתב ונ ה גו א פ שר
ונ ש כ ר ל הו צי א ע צ מו מ קללה כנ"ל ) שו ב מ צ א תי א ח"ז רב בס' ה מ קנ ה
לנ הוג א חר ת.
בק"א ה ל כו ת ק דו שין סי מן ס"ד ס"ג וז" ל בהג"ה ונ ה גו שלא לי ש א נ שי ם
כו' י ל" ד מ" ש הר מ" א בא"ח סי מן ת קנ" א ס"ב ונו ה גין ל ה ח מי ר ש אין נו ש אין
ב ת שו ב ה מאהבה )ח"ג סי' שנ" ה או ת קע׳׳ט( דמה שכתב ונ ה גו וע״ע
היי נו שנ הגו מ ע צ מ ם ,ו אין לו שו ר ש ע"פ הדין עיין שם ,ע"כ.
מי "ז ב ת מוז ו אי ל ך כו' ת"ל ש הו א לאחר ח צי ח ד ש וי ש ליי ש ב ע פ מ" ש
המג"א סי' ת" צ ס ק" ט ב שם הר מ" א בת' וז" ל לכן ד ק ד ק תי ו כ ת ב תי סתם
מ ד ב ריו נראה ל הדיא שגם בי"ז ב חד ש כבר אי נו ח שו ב ב מי לוי אך
הלבנה ,וא"כ כ" ש בכ"ב ב חד ש ש אינו ח שו ב ב מי לוי הלבנה ,ו פ שו ט.
וכן נו הגין כו' ע" ש עכ"ל( ו ש מ ח תי ש כוונ תי לד ע ת הג און בזה ,ו א ני
הו ס פ תי עו ד כמ"ש ,עכ"ל.
יבואר אם הוא איסור לישא נשים שלא בזמן מילוי הלבנה או שהוא רק
יבואר קושיית הפני יהושע בריש כתובות שלא הזכיר הרמ” א שראוי קולא בהלכות ניחוש
לישא אשה ברביעי ובחמישי
ד ב שו" ת א רי ה ד בי עי ל אי ) א ה ע׳׳ז סי' י"ח( ת מ ה על קו שיי ת ה מ קנ ה אלא
י ש ליי ש ב קו שיי ת ה פני י הו ש ע רי ש כ תו בו ת ש ה ק ש ה וז" ל ו ביו ת ר ובזה ד ב א מ ת אין שו ם אי סו ר לי ש א נ שי ם א חר ח צי החד ש ,והך ונ ה גו לא
י ש ל ת מו ה על הגהת ר מ" א ז" ל ש ה בי א ב סי מן הנ"ל שנ הגו שלא בא לו מ ר שי ש ל ע שו ת כן ,אלא ד אין בו אי סו ר ני חו ש של ד ר כי ה א מו רי,
לי שא א ש ה אלא ב ת חל ת ה חו ד ש ב עו ד שהלבנה ב מ לו א ה ,ו מי עדי ף ה אי ו ש ה מנ הג אי נו נגד ההלכה עיין שם ,ו ל פ"ז אין ה מנ הג אלא קו ל א בהלכו ת
סי מנ א מי ל ת א דלא נז כ ר בגמרא כלל מ ט ע מ א דברכה ש הי א ב ריי ת א דבר מ עונן ו מנ ח ש ,אבל אי נו מנ הג שכך ר אוי לנהוג ,אבל מי "ז ת מוז א סו ר
קפרא ו אין לבטלה בי די ם .ו היי נו שלא הביא ב ריי ת א דבר קפרא ד ת קנו לי ש א א שה.
ביו ם ר בי עי ,ד ב ח מי שי אי כ א ברכה דדגים ,ו א ל מנ ה ב ח מי שי ,ד ב ש שי אי כ א ב שו" ת י הו ד ה י ע ל ה )ח"ב א ה" ע סי' כ"ד( וז" ל ונ" ל ברו ר ד מ ה" ט וכ״כ
ברכה דאדם. כ ת בו ה מ חבר רק ביו" ד ג בי אינ ך דיני מנ ח ש ו מ עונן ,ו ל א כ ת בו
ש ם וז" ל ו ב א מ ת י ש לי ליי ש ב ד ב רי ה פו ס קי ם ו ל קיי ם מנהגן של וכתב באה"ע ,מ שו ם ד הוי מ ש מ ע די ש לנ הוג כן ,ואף ד הר מ" א ה ע תי קו גם ש מ ה
י ש ר א ל בכמה או פני ם ,אלא ד מ" מ נראה לי שכל ה רו צ ה ל קיי ם באה"ע ,ר"ל נ מי רק כ מז כי ר ש אין ל מ חו ת ביד הנו הג כן מ שו ם ני חו ש,
ד ברי ח כ מי ם י ש לו ל חו ש לכתחלה ל ט ע מ א דברכה ,וי נו חו לו בר כו ת על ו ל ה כי סיי ם בהג"ה ו עי' ביו" ד סי' ק ע" ט ,אבל וו ד אי א" צ ל חו ש כלל ל מנהג
ר א שו ,ו כ מ דו מ ה לי שכן נ הגו בכמה ק ה לו ת קו ד ש ו הו א מנ הג ו תי קין, ה הוא אף לכתחילה ,ו מ ל ב ד שלא מ צי נו ר מז לז ה בגמ' ,אדרב' ק צ ת מ ש מ ע
עכ"ל. בהיפוך " ,מ ד ש ק לו ו ט רי א מ תני ’ אין נו ש אין נ שי ם ב מו עד ,ט ע מא מ אי מ פני
נערך מ שי עו רי ו בי נו שלי ט״ א ,ת ש פ״ז.
לתגובות ולעניני הגליון 058.32.888.34וכן במייל gmail.com@3126877
בספר כתר ר א ש כתב וז" ל ו ש מ ע תי מ מו רי הגר"ח מוו לו זי ן ז צ" ל ויעויין נרא ה ד הר מ" א לא הביא מנ הג ש כ ד אי לי ש א א ש ה ב מי לוי ול מ שנ״ ת
שערך ח תונ ה ל בנו בסוף החד ש ,ו א מ ר ה ט ע ם ש אין ל ה ק פיד על הלבנה ,אלא ש מו ת ר לי ש א א שה רק ב מי לוי הלבנה ו ל א
הז מני ם האלה" ,בידך ע תו תי" נא מר ת הלי ם ל"א ט"ז ,שכל הז מני ם חיי שינ ן מ שו ם ני חו ש ,ו ל ה כי לא הביא ש ר אוי לי ש א ב ר בי עי ו ב ח מי שי
מ סו רי ם ביד הקב"ה ,וכ"כ בספר ש ע רי ר ח מי ם. מ שו ם ברכה ד דגי ם וברכה דאדם ,ש ה ר מ" א לא כתב ז מ ני ם ה ר אויי ם לי ש א
בו אשה ,אלא הלכה שלא חיי שינן ל אי סור א.
בענץ לא להיות הפכפך אלא להיות קבוע בעבודה וקבוע בקבלותיו
הגם שהוא בשאול תחתיה ,ו מי ש מא מין בתורה יוכל לעמוד בו ,אז יתפוס בו .ואל ידלג ממנהג למנהג, בחפץ חיים עה״ת תחלת פרשת לך לך כתב וז״ל
שאמרה פתחו לי פתח כפתחו של מחט ו אני אפתח כי מידה מגונה היא מאד מי שהוא הפכפך ,והוא אאע״ה מכיון ש הי' בדעתו ללכת ארצה כנען בא
לכם פתח כפתחו של אולם הרי הוא זוכה שהתורה נבזה לפני העולם ,אפילו הוא קו פץ ממידה טובה לארץ כנען ,ואצל תרח כתיב בפרשה הקודמת י״א
תקומם או תו מעלה מעלה ,אלא שהפתח שהוא למידה טובה ,כי אין מ מ שו ת בעניניו ואין לסמוך ל״א ״וי צ או אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען
פותח צריך להיות פתח קבוע אבל אם הוא חוזר עליו ,עכ״ל. ויבו או עד חרן וי ש בו שם״ ,וללמדך שעל האדם
ונועלו ו אינו מ ש אירו פתוח שאין פתחו מ תקיי ם אין ומבואר שגם אם יח שוב האדם שכדאי לשנות ממה ללכת בדרכי אברהם אבינו ,ואם מקבל ע״ע ללכת
הפתח הזה מביא שי פ ת חו לו כפתחו של אולם ,אבל שקבל על עצמו אבל לא ישנה קבלתו מ שום שהיא ארצה כנען מוכרח הוא לבוא להתם ולא לשנות
כל קבלה שהאדם מקבל על עצמו והוא מ קיי מו מדה מגונה מאוד ,וכל העומד בעניניו וחז ק בדעתו מהלכו או להשאר באמצע הדרך עכ״ל.
בקביעות איתנה הרי זה מעלה או תו למדרגות הרי הוא הולך מדרגא לדרגא עד ש מ תרומ ם מעלה וכ״כ בספורנו סוף פרשת נח וז״ל וילכו ללכת ארצה
גבוהות מאוד. מעלה. כנען .שהיתה מוכנת אל גרם המעלות במושכלות,
ואיתא בדבר״ר נצבים פ״ח ס״ג א״ר ינאי למה הדבר והנה איתא בשיר ה שירים רבה פרשה ח' ״אם חומה ורצויה מכל הארצות ,כאמרו ״ ארץ אשר ה' אלהיך
דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפ ש אומר מי יוכל היא נבנה עליה טירת כסף״ ,אם חומה היא ,זה דורש אותה״ (דברים יא ,יב) .ולא הוזק אוירה בגשם
להביאו ופקח או' לא אחד תלה או תו מביא סולם או אברהם ,אמר הקדו ש ברוך הוא אם מעמיד הוא המבול כאויר כל שאר הארצות ,כאמרו ״לא גשמה
קנה ו מוריד או תו כך כל מי שהוא טיפש אומר אי מ תי דברים כחומה ,נבנה עליה טירת כסף ,נצילנו ונבנה ביום ז ע ם״ (יחזקאל כב ,כד) ,וכבר אמרו חז״ל
אקרא כל התורה ו מי שהוא פיקח מהו עושה שונה או תו בעולם ,ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז ,אם ״אוירה של ארץ ישראל מחכים״ (בבא בתרא קנח
פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיי ם כל התורה כולה דל הוא מ מצות ומטלטל מ ע שיו כדלת ,נצור עליה ב) ,וי מ ת תרח בחרן .ולא השתדל להשיג מה ש כוונו
אמר הקב״ה לא נפלאת היא ואם נפלאת היא -ממך לוח ארז ,מה צורה זו אינה מ ת קיי מת אלא לשעה להשיג בנסעם מאור כשדים ,ולא בא כלל אצל
שאין אתה עסוק בה הוי כי המצוה הזאת ,ע״כ. אחת ,כך איני מ תקיי ם עליו אלא לשעה אחת ,אני אברהם בהיו תו ב ארץ כנען ,ובקראו שם בשם ה' ,עם
ולכאו' במשל הביאו סולם ובנמשל אין סולם ,ועוד חומה ,אמר אברהם לפני הקדו ש ברוך הוא אני כל גדולת ש מו אז .והפך זה עשה לוט ז מן מה ,ולכן
גם השונה פרק אחד היום ומחר כל חייו אינו יודע כל ו שדי כחומה, טובים מ ע שי ם וא ע מיד חומה, זכה הוא וז ר עו בחלק מה מ מ תנו ת אברהם ,ולא ז כו
התורה כולה ,וכי הטפש אינו יודע לחשב שבפרק כתים כתים להעמיד עתידה ש אני כמגדלות, לזה שאר צ אצ אי תרח הקרובים לאברהם כמוהו או
אחד בכל יום ידע כל התורה. וחבורות של צדיקים כיוצא בי בעולמך ,ע״כ .ומבואר יותר ,עכ״ל.
וראי תי בכתבי הגאון ר' יצחק פינחס גולדווסר דאברהם אבינו היה כחומה בצורה ו אינו מטלטל אנה וכתב שם הח״ח עוד וז״ל ,וכה למד הח״ח דעת
שליט״א שאמר שהאדם מודד עצמו לפי כוחו תיו ואנה כדלת ,ולכן זכה לטירת כסף. ל שומעי דברו לבלי להפסיק באמצע הענין ,אי
עתה שלא יוכל לידע כל התורה ,אבל אינו יודע שכל והנה כל מה שקבלנו עלינו בימי ם הנוראים בידעינו מלאכה ואם החלות באיזה ענין אפילו אם אתה
הלכה וכל פרק מעלהו במדריגה גבוהה יותר ,ועד שקבלות אלו יכולים ל שנות דרכינו ,וכעבור ז מן קט ז קו ק לחכות ש עו ת מרובות עד אשר תוכל שוב
מדריגה שבמדריגה הגבוהה יותר יכול לידע כל כבר מתרשלים אנו מלקיים דברים אלו בח שבינו להזדקק לענין הזה לא התיר להתעסק ב שעות
התורה ,והיינו שכל לימוד ולימוד מעלה האדם על שאין קבלות יכולים להועיל לנו ,וכגון אם קבל על ההפסקה בענין אחר ורק לבלי להסיח דעת מהענין
גבי שליבות הסולם ,ולכן החכם שיוד ע ז א ת הוא עצ מו לימוד המוסר לעשר דקות ביום ,או שקבל על שאתה עסוק בו ,עכ״ל.
מ ת א מץ ולומד בכל יום עד שיוד ע כל התורה ,ואם עצמו לכבד התפלה ולבוא כעשר דקות קודם תחלת וכן אמרו חז״ל המתחיל במצוה ואינה גומרה קובר
אנחנו נחשיב את כוחותינו ולא נאמר מאי אהני לן התפלה ,או שקבל על עצ מו ללמוד כמה למודים א ש תו ובניו ,ואפשר לומר שמכיון שהתחיל במצוה
רבנן ונ ש מור בקביעות את מה שקבלנו על עצ מינו קטנים להשלים עצ מו בידיעת התורה ,וכשעוברים י ש לו הרבה מסייעין למצוה וכמש״כ הנפש החיים
ולא נהיה כ שא שר ינוד הקנה במים נזכה להתעלות הימים הנוראים ו א ש האהבה שבערה בנו בימי ם אלו שער א' ,והרבה מלאכים נבראו מרצונו לעשות
מעלה מעלה. חלפה ועברה ,מגיעים ש מו עו ת שונו ת מן היצר המצוה כמש״כ המהרש״א במכות דף י' ,וכ״ש אם
והנה החפץ חיים היה לו הרבה נסיונות בחיבור וחילותיו ואומרי ם מה יתן ומה יוסיף ענינים אלו התחיל כבר במצוה ,וכשאינה גומרה מתבטלים
המשנה ברורה ,ואמר על עצמו שמסר הרבה דברי לשנות דרכיך ולהשיג ה שגות גדולות ,והרי גם הוא חלילה אלו המלאכים ובטל כוחם ,ומדה במדה קובר
תורה שיכל להשלים עצמו בהם בשביל כלל ישראל קשה עליך והתועלת מועט ת ,אולי תשנה ותקבל א ש תו ובניו ש מ ת חיל ה מ שכיו תו בעולם ו אינו גומרם
שיהיה להם ספר משנה ברורה ,ו מ שו ם האי טעמא קבלות אחרות קלות מן הרא שונו ת ,וכיוצא בטענות חלילה.
כל ישראל לומדים משנה ברורה שהוא מסר עצמו הבל אלו ,וכשהאדם מתגבר ו עו מד איתן בדעתו וראה מש״כ בס' אורחות צדיקים שער החרטה וז״ל
לזכות את הרבים ,וגם ידוע הנסיון שנפטר עליו בנו ו אינו חוזר מהנהגותיו חד שים לבקרים ,הוא האדם המידה הזאת מגונה מאד אצל העולם .כשאין אדם
בצעירותו שהיה גדול מאוד ,ואמר שטן שטן אני שזוכה במע שים קטנים להעפיל ולהגיע למרומים קיים בענין שלו ,כשהוא אומר היום דבר ומתחרט
יודע שאתה רוצה למנוע ממני לכתוב משנה ברורה ולזכות להיות מרכבה לשכינה הקדושה. למחר ו אינו עומד בדבריו ,כשהוא נודר להתענות או
אבל אני לא יכנע אליך ואני אכתוב ואסיים ספר ו ש מ ע תי בשם הגאון הצדיק ר' יוסף רוזנבלום זצ״ל לתת צדקה או ללמוד תורה ומתחרט -ז א ת מידה
משנה ברורה. שאמר ש האומר על תור תו שלו שאינה חשובה רעה .ואע״פ שטוב הדבר שמתחרט על הרעה ,טוב
וכך היה עם ספרו חפץ חיים שכתבו והפיצו בישראל ואינו יכול להועיל לו להעלותו ולרוממו הרי הוא הרבי הוא לאדם להעמיד עצמו שלא יצטרך לשנות
במסירות נפש והוציא הרבה ממון וז מן כדי להפיצו של האפיקורסים ,שהרי הוא מקיי ם הלכה למעשה ממנהג למנהג וממידה למידה .ו זו היא תכלית הטוב,
בישראל ,וזכה מרנא בעל החפץ חיים שהיה כחומה מכח המאי אהני לן רבנן ומתרשל מלימוד תורתו שי ח שוב בנפשו ויברור המנהג והמידו ת הטובות,
בצורה שכל ישראל לומדים בספריו הקדו שים. ש אינו מאמין בכח התורה שיכולה לשנותו ולרוממו ולהנהיג נפשו בהן ,וי ח שוב על כל מה שיע ש ה ,אם
לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה ומסר באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר׳ י ו ס ף pס טי ז״ל נלב״ע ליל שבת א׳ דר״ה תשפ״א ,וזוגתו ש עמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת ד ח ל ב ת ל טי פ ה ע״ה נלב״ע כ״ו מנחם אב תשפ״ה
לע״נ הרה״ג ר׳ מנחם מנדל ב״ר נ1וביה זצ״ל וזוגתו מרתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הרה״ח ר׳ שלמה נחמיה ב״ריעקב צבי זצ״ל וזוגתו מרת רויזא שושנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי בן ר שלמה נחמיה ז״ל
^ ,ר׳יי א ה
<י ידרעולים י*
£שו א לין ו דו ר שין
פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א
לך לך תשפ״ז ,גליון 431 גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים ,רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת
שו״ת הלכה למעשה מעלת הלומד משניות בהבנה בכל יום
מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א משא רבינו שליט״א בכינוס גדולי ישראל לחיזוק לימוד דף היומי
במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל
במשניות במעון מרן הגר”מ שטרנבוך שליט״א
פנייה לרשות להגנת הצרכן ____
קניתי מוצר חשמלי יקר שהתקלקל והחנות לא
מסכימה לקבל את החפץ לתיקון במסגרת האחריות אף
שמחוייבת לעשות זאת ע״פ חוק הגנת הצרכן .האם מותר ע״פ
דין תורה להגיש נגד החנות תלונה לרשות להגנת הצרכן.
0 0 9השאלה מה בפיו של בעל החנות ,האם סתם מסרב
ft|L ״,
ברשעות ,או שיש בפיו טענות להצדיק את סירובו .אם יש לו > y C, |ץ m mm 1יי 7
טענות ,יש לפנות לבית דין תורני שיבררו הצדק עם מי .אך אם
סתם רשעות יש לאיים עליו שאם העניין לא יסודר תיכף תפנה
£
1111 J s ' it
•V # M n
^
״ lit :־'
להגנת הצרכן .ומותר לפנות אליהם .יודגש שאם יחייבוהו
מעבר לתיקון המוצר אף לשלם לך פיצויים וקנסות אסור
לקבל עד ששואלים תחילה רב בקיא בדיני ממונות.
____ סלי חות תענית ציבור קודם שחרית
בימים אלו שעת הנץ מתאחרת מאד בשל שעון
בוריו(כפי שפסק ב׳שולחן ערוך הרב׳ יראתי בפצותי שיח לפני מרן שליט״א,
הקיץ ואמירת סליחות בה״ב לאחר התפילה קשה עבור אנשים
בהלכות תלמוד תורה ,הלומד תורה ואין זה המקום להאריך בדרוש .אך זאת
שצריכים להקדים לנסוע לעבודה או לסייע בבית בשעת
שבעל פה בלא הבנה פשוטה אינו יוצא חובתנו להודות ולהלל להקדוש ברוך
ההשכמה .האם ניתן להקדים אמירת הסליחות קודם שחרית,
ידי חובת תלמוד תורה ,שכן אינו נחשב הוא על הזכות הכבירה שנפלה בחלקנו
והאם סדר האמירה שונה.
כלל בגדר הלימוד ,ואף אין מברכים על להסתופף במעמד נשגב זה.
Q gS Sהוראת רבינו בסליחות בה״ב ותענית ציבור :יכולים
כך ברכת התורה). חז״ל אומרים (ברכותמב” :).תכף
להקדים ולומר הסליחות קודם תפילת שחרית כבסליחות
וזו מעלתו האדירה של הביאור
דימים נוראים וי אמרו קודם הסליחות אשרי וחצי קדיש ,ובסוף לתלמיד חכם -ברכה ” .עצם הגם שיסודו
הנפלא של ׳עוז והדר׳ שנסדר של פירוש עריכת אסיפת חיזוק לימוד ׳דף
הסליחות יאמרו קדיש תתקבל .ואחר כך יתפללו תפילת
שחרית [ואבינו מלכנו] ללא סליחות .וכן הנהיג מרן הגר״ח
על המשניות במסגרת ׳דף הברטנורא של היומי משניות׳ במחיצתו
מרן שליט״א היא היא הברכה מקודש ומקובל היומי במשניות׳ :גם מי שאינו
קניבסקי במניין שבביתו כבסליחות שבימים נוראים ונפילת
עצמה .אין צורך להרבות כאן לדורות ,ובוודאי בקי בכל מכמני העניינים ,יכול
אפיים בגמר הסליחות (עזרת אליעזר ב עמי .)86
Q Q S S B S Sכדברי הט״ז (נה ,א) שאחר שהביא דברי הלבוש
להבין בקלות ובבהירות את בדברי חיזוק לעסק התורה ,חובה וזכות
מאחר ועצם ראיית פני קדשו ללמוד עמו ,אך פשט המשנה .הגם שיסודו של
(שם) לעולם אין אומרים תתקבל רק אחר תפלת י״ח כתב
פירוש הברטנורא הוא מקודש של מרן מעוררת את הלבבות הביאור החדש
״ולאו כללא הוא שהרי בימי הסליחות באשמורות הבוקר
ובוודאי לדורות, ומקובל מאליה .ידענו כי יש עניין של שמבוסס כולו
אומרים תתקבל אחר הסליחות דגם בהם יש בקשות רבות
חובה וזכות ללמוד עמו ,אך על פירוש ׳אתערותא דלתתא׳ ויש עניין
כמו בשמונה עשרה״ ולדבריו כל שי ש ריבוי בקשות אומר מוגש של ׳אתערותא דלעילא׳ ,הברטנורא
הביאור החדש שמבוסס כולו
לאחריהם תתקבל.
על פירוש הברטנורא מוגש
וכשנמצאים במקום קדוש זה ,לשולחן ערוך'
כתב לבאר מה שאומרים קדיש המוכן לאכול
כ׳שולחן ערוך׳ המוכן לאכול. ההתעוררות בוקעת מעומק
תתקבל אחר הסליחות דימי הרחמים ״אע״ג שבכל השנה
זוהי זכות כבירה העומדת ליו״ר הנשמה .כשאנו רואים עין בעין
א״א תתקבל אלא אחר תפילת י״ח ,שכ״ה משמעות לשון
המפעל הרב שמואל הלפרין ,הן על עצם עד כמה יכול אדם להתעלות ,להעפיל
׳צלותהון׳ שפירו שו תפילה וסתם תפילה ר״ל תפילת י״ח,
הרעיון הכביר ,הן על החיבור המאיר ,והן ולדבוק במעלות ידיעת התורה ,נפתחים
שאני סדר סליחות שנתקנו כולם על סדר התפילה של כל היום
על העידוד והדרבון לרבבות הלומדים. מול עינינו אופקים חדשים לחלוטין של
כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסד״ז ,והסליחות עם
זכינו כאן לציין את סיים מחזור הלימוד שאיפה ,התעלות ועמלה של תורה והיקף
הי״ג מידות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפילת
של הש״ס משניות במסגר של ה׳דף לימוד בקביעות ששורשה ידיעתה,
י״ח שעיקר התפילה הוא י״ג מדות ,ואח״כ נופלין על פניהם
היומי׳ ,וגדול מעמד זה .שמעתי מעשה משניות.
כמו אחר כל התפילות ,ומ סיימין ואנחנו לא נדע לכך אומרים
רב מחותני [הגאון הצדיק רבי יצחק מה שנדרש מאיתנו כעת הוא פשוט
אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות
גרודזינסקי] זצ״ל ,שהיה צריך לישועה להתחיל .שומה זאת על כל בחור וכל
השנה״.
בעניין מסוים ,ופנה לדודו מרן הגאון רבי אברך :להתחיל בעוז בלימוד ה׳דף היומי
כלומר יש טעם מיוחד בסליחות אלו לומר קדיש תתקבל ,שי ש
יעקב קמינצקי זצ״ל .אמר לו רבי יעקב: במשניות׳ .לא להתמהמה .כשלומדים
בהם כל חלקי התפילה ,ולדבריו סליחות של ד׳ תעניות אם
׳מקובלנו ממרנא החפץ חיים זצוק״ל, משנה ,העיקר הוא להבין את הנידון על
'» > ---------------------------------------------------------------------------------- - » > ----------------------------------------------
שואלין ודורשין
_________________________
גדולה שימושה
רשימות התלמידים בשימוש׳ אצל מרן שליט״א
מרבני לוס אנגילס :משמע שאם אומרים
(לא כנהוג להתחיל קודם שמו״ע דמנחה ולהמשיך כל
אומרם בפ״ע שאין פסוקים לפניהם ואין
נפילת אפיים לאחריהם לא יאמר תתקבל.
לאחריו) סדר תפילת יוכ״ק מיד לפני מנחה (תרצג ,א) והלבוש לשיטתו בהלכות פורים
האם מיץ ענבים דינו כיין וממשיכים עם מנחה אין אומרים קדיש (לרבי שהביא מה שכתוב בספר המנהגים
תתקבל ,מאי שנא מסליחות של תע״צ אייזיק טירנא) ״ק דיש שלם מיד אחר תפלת י״ח
בקידוש ובהבדלה
אומרים התפילה קודם שכשנאמרים קודם קריאת המגילה וגם אחר המגילה
רבינו מסכים שמותר לכתחילה לקדש ולהבדיל על מיץ
שהוא אף תתקבל קדיש לאחריהם וסדר קדושה ואתה קדוש י חזרו וי א מרו
ענבים ,כמו שכתוב בגמי .אמנם כל זה כאשר לא עירבו בו
סמוך לשחרית .השבתי :ההבדל הוא בין קדיש שלם״.
מים (ועלהבקבוק מופיע מפורש 100אחוזטבעיללאתוספתמים) ,אך אם
מנחה לשחרית .במנחה תיכף בתחילתה והשיג עליו הלבוש ״תמוה בעיני מאד על
כן ,ברכתו שהכל .אמנם לפני עשרות שנים פרסמו בשמו
מתפללים תפילת שמונה עשרה ,שאף מה קאי או תו קדיש שלם ,שאם יאמרו
שמכיון שאינו יכול לתסוס ,אסור לקדש עליו וברכתו
הוא המשך תפילה ותחנונים והוא כדבר קדיש שלם קודם המגילה על תפלת
שהכל ,אבל אח״כ הגיע היינן של כרמל מזרחי וסיפר לרבינו
אחד עם הסליחות שבסדר יוכ״ק ועל כן י״ח ,לא שייך לומר (עוד פעם) קדיש שלם
שהוא יכול להסיר את החומר שמונע תסיסה ,ועי״ז להפוך
הקדיש תתקבל חוזר על הכל .משא״כ אחר המגילה ואתה קדוש ,שאין אומרים
את מיץ הענבים ליין ,ומעתה אמר רבינו שאחרי שיסירו את
דזמרא בפסוקי מפסיקים בשחרית תתקבל צלותיהון שהוא תרגום של תפלה
החומר שמונע תסיסה בוודאי שאפשר לברך הגפן ולקדש.
וקריאת שמע וברכותיה שאינם תפילה אלא אחר שאמרו תפלת י״ח שהוא נקרא
אמנם נטה לומר שגם קודם לכן אפשר לברך עליו.
ותחנונים ,לפיכך יש לומר קדיש תתקבל תפלה לכך נ״ל שאין לומר אחר התפלה
למעשה המציאות היא ,שהחומר שמונע את התסיסה
תיכף לאחר הסליחות. קודם המגילה אלא חצי קדיש״ והמלבושי
הוא גופרית ,וסכנה לשתותו כשהוא בתוכו ,וכאשר
באים לעשות ממנו יינות או להכניסו לבקבוקים ולשווקו, ___פנים חדשות כנגן ומלצר יום טוב (שם ב) מיי שב דעת המנהגים
בשמחת שבע ברכות לא היו שחוזר ואומר קדיש שלם לאחר המגילה
מרתיחים אותו והגופרית יוצאת ממנו ומכאן ואילך הוא
פנים חדשות ,מלבד קלידן שומר מצוות ״והקדיש י חזור על תפילה דבסדר דובא
יכול לתסוס [ובודקים היטב שלא נשאר גופרית ,כדי שלא
שהוזמן להופיע בתשלום. לציון״ והא״ר (שםה) הסכים עמו ,והמ״ב (שם
תהיה סכנה ,ומשרד הבריאות מקפיד על זה מאוד] ,ולפני
א) מביא ב' הדעות ,וכ״ש סליחות דתעניות
שנכנסים חיידקי פסטור נוספים ,סוגרים אותו בבקבוקים. שהעיקר מרבינו 0 3ב ^ שמעתי
ובוודאי בשבילו״, השמחה ש״מרבים תפילה חשובים בתחנונים שמרבים
נמצא ,שהמציאות היא שכל מיץ ענבים יכול להחמיץ אם
שמרבים השמחה עבור אדם המשמח שאומרים עליהם תתקבל .והלבוש חולק
רק יכנס לתוכו חיידקי תסיסה ,ולכן שפיר יוצאים בו ידי
את החתן והכלה .והוא הדין לגבי מלצר ולכן הוצרך לומר טעם חדש בסליחות
חובת קידוש והבדלה.
שמחים בוודאי שכן מצוות, שומר דימי הרחמים .ואף שמנהגינו בליל פורים
בתשעת הימים לומר לאחר שמו״ע חצי קדיש (לוח הגרימ״ט)
עמו האורחים בכך שמגיש להם את
אעפ״כ אסור לשתות מיץ ענבים שעירבו אותו במים
האוכל ,ואף הוא יכול להיחשב פנים אין זה מוכח שחולקים על עצם היסוד דיש
בתשעת הימים ,כיון שיש בו טעם יין.
חדשות. לומר תתקבל על קדושה דסידרא אלא
ברכת כהנים לאחר שתייתו Qשמעתי מדודנו מרן הגאב״ד S333
שמנהגינו שלא לומר פעמיים תתקבל
ת״ח אי שאל את רבינו אם רשאי לעשות ברכת כהנים אלא מאחרים או תו עד לאחר סיום ואתה
שהשתתף זצ״ל קריסווירטה הגר״ח
אחרי שקידש על מיץ ענבים לפני מוסף ,ואמר שמותר קדוש שהוא גמר התפילה (לשוןהביתיוסףקמט).
הגר״א שערך ברכות שבע בשמחת
[אמנם מותר לקדש עליו] ,ומה ששנינו שאסור ,היינו
שר להגאון רבי ביינו ש פינקל בישיבת הנ”ל -כתפילת ערג יום כיפור קטן
דווקא כשהתחיל לתסוס אלא שלא נעשה יין עדיין ,אבל
סלבודקה בהשתתפות מרן החזון איש. האם הוא הדין גם כשמתפללים
כשלא תסס בכלל ,מותר לברך אח״כ ברכת כהנים.
כשהגיעו לברהמ״ז ראו שאין שם פנים תפילת יום כיפור קטן בפני עצמה ולא
הטוב והמיטיב ושמחת יו״ט חדשות ,וקראו לעובר אורח .החזו״א אמר סמוך לתפילת מנחה.
לא מברכים הטוב והמיטיב ,כי דווקא בשני יינות מברכים שאין זה מועיל כיון שאינו נחשב ״מרבים כתב (לט הערה כט) 0 ^ 3 3באשי ישראל
זאת ,אבל לענין זה דנים את מיץ הענבים כפטל .כיון שאינו השמחה בשבילו״ .קם ר׳ איזיק שר ודיבר בשם רבינו אף לענין תפילת ערב יו ם כיפור
משמח .ולכן לא יוצאים בו ידי חובת שמחת יו״ט .ויסוד בארוכה על מעלתו וחביבות כל אדם קטן ״אם מתפללים תפילת יו״כ קטן בפני
החילוק הוא ,שמצד עצמו פשוט שאינו יין כי אינו משכר שנברא בצלם ,ויו תר מכך חביבין ישראל. עצמו ולא בסמוך לתפילת מנחה ,בסוף
או משמח ,אלא שאעפ״כ התחדש בחז״ל שיוצאים יד״ח החזו״א אמר לו :״דרשה טובה ,אבל את התפילה י״ל קדיש תתקבל וכמו בסיום
קידוש כי ראוי להפוך ליין ,אבל אין לנו בו אלא חידושו ותו זה תגיד במטבח״ ,והמתינו עד שבא אורח הסליחות של י מי הרחמים״.
לא מידי ,ולכן לא מועיל. חשוב ,ורק אז בירכו שבע ברכות. ונשאלתי מהג״ר גרשון בעס שליט״א
-------------------------------------------
להבין ולהשכיל .הלוואי ואזכה אף אני להיות מן יהי רצון שנזכה שהקב״ה יאריך י מיו ושנותיו שעת סיום מסכת או ש״ס היא עת רצון גדולה
המסיימים ,הקונים קניין של ממש במשנה ,וחוזרים של מרן שליט״א בטוב ובנעימים ,בבריות גופא בשמיים׳ .אנו נמצאים אם כן בעיצומה של עת רצון
ומתחילים מחדש .השי״ת יעזור לכולנו שנזכה ויהי ונהורא מעליא ,ויאריך ימים על ממלכתו .וכולנו כבירה ,כשמזכירים בתפילה שלאחר הסיום שזכות
נועם הי אלוקינו עלינו ,אמן. נזכה להידבק בדרך זו של התמדה ושקידה ללמוד, כל התנאים הקדושים תעמוד לנו ולזרענו.
מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי v היו שותפים
לשאלות בהלכה לרבני בית ההוראה
0722- 133-466
בזיכוי הרבים האדיר
rn Hלהנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם
Beithorah@gmail.com קבלת קהל בבית מורינו הרב שליט״א טלפון 0722-133-466שלוחה 4 up
ניתן לקבל גליון 'שואלין ודורשין' מדי שבוע בירושלים ה ל נ ה גם דדך נדרים פלוס ■יי? מכון ציוני הלכה
בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת: בתיאום מראש בלבד **י 1או באימייל beithorah@gmail.com
Beithorah@gmail.com 0722-133-466שלוחה 4בשעות הערב חדש! למכון החזר מס סעיף 46על תרומה L
שואלין ודורשין..
מתורתראשהישיבההגאוןהגדולרבישלמה קני ב ס קי ש לי ע ״ א| פ ר ש ת ל ך ל ך|ג ליון 2
משנת חיים
כשאנחנו עומדים כעת בתחילתו של זמן חורף, ולערוך תוכניות איך להתמודד עם זמן חורף שלם אל תצר צרת מחר -הדרך להתמודד עם
ואנחנו רוצים להצליח בו אם זה בתורה ,אם זה של שישה חודשים או איך להתמודד עם תקופת האתגרים העומדים לפתחנו
ביראת שמים ,אם זה בתפילה ובמידות טובות, בחירות וכדו' ,זה חסר סיכוי מראש.
מתוך שיחת פתיחת זמן חורף בהיכל הישיבה
אנחנו צריכים לעשות היום את מה שמוטל עלינו
אז איך מתמודדים בכל זאת ,התשובה היא שאנחנו בכל תחילת זמן יש את הקשיים והאתגרים הרגילים
היום.
לא מתמודדים היום עם זמן חורף שלם ,אלא אנחנו
שעומדים בפני כל בחור ובחור ,אך נדמה כי מלבד
היום הגענו ברוך השם עם חשק ועם ברען ,אחרי מתמודדים היום עם היום ,ומחר עם מחר ,ובעוד
אותם אתגרים רגילים הפעם ניצבים בפנינו שני
שעברנו את חודש אלול הנורא והנפלא ,ואת ראש שבועיים נתמודד עם מה שיהיה בעוד שבועיים,
אתגרים נוספים שהקב"ה העמיד בפנינו ,האתגר
השנה ,ויום כיפור ,וסוכות ,ושמחת תורה ,וכעת אנו וכשנגיע בסייעתא דשמיא לחודש אדר ב' נתמודד
שבועיים, בעוד שיש הבחירות הוא הראשון
מגיעים לזמן החדש עם מטען גדול ,ועם המטען עם מה שיהיה בחודש אדר ב'.
והאתגר השני הוא שאנו ניצבים כעת בתחילתו של
הזה אנחנו הולכים כעת להתחיל את הזמן עם המדרש אומר משל למלך שאמר לעבדיו -תעקרו לי זמן חורף ארוך של שישה חודשים ,במקום חמישה
שאיפה להצליח ולהתעלות. את ההר הזה ,הטיפש אומר -מי יכול לעקור כזה הר חודשים כמו בדרך כלל.
גדול ,אך החכם אומר -אעקור שני דליים היום ,ושני וכששומעים דברים כאלו עלולים לקבל חלישות
היום ב"ה אנו יכולים לשבת וללמוד ללא טרדות
דליים למחר ,עד שאגמור את כל ההר ,או בנוסח הדעת ,וכל אחד ודאי רוצה לדעת איך מתמודדים
עם נתמודד בשעתה, לצרה ודיה והפרעות,
אחר -אני מקבל שכר על כל דלי ודלי שאני עושה, עם האתגרים הללו.
הקשיים כאשר הם יגיעו ,הכוח של היצר הרע זה
ומה אכפת לי אם בסוף אגמור את ההר כולו או לא. אני רוצה לחזור על דברים שאנחנו רגילים לומר
תמיד לשלוח את האדם לדאגות המחר' ,אתה הרי
יודע שלא תחזיק מעמד'' ,אתה הרי יודע שבעוד במשלי כתוב "אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה כמעט בכל תחילת זמן ,ובאמת בכל פעם זה
שבועיים תהיה מוטרד' ,אך הדרך להתמודד עם ילד יום ,שמא למחר איננו ,ונמצא מצטער על עולם אקטואלי באופן אחר.
זה היא לזכור :אנו לא מתמודדים עם תקופות שאינו שלו" ,הקב"ה אינו מבקש מהאדם לדאוג על צריכים לדעת שלנסות להתמודד עם זמן חורף של
ארוכות ,אלא אנו עושים היום את מה שמוטל מחר ,מה שמבקשים מאיתנו זה לעשות היום את שישה חודשים -זה מועד לכישלון מלכתחילה.
עלינו היום. מה שצריך לעשות היום. אין שום אפשרות ביום הראשון של הזמן להחליט
בענינא דיומא
ומשקרים אותם, ועובדים עליהם בפוליטיקה, כעת אנחנו נמצאים במצב שגדולי הדור הורו לנו גדולי הדור מורים לנו להצביע ג' -חובתנו
ואיך זה שכאשר מדובר על שאלה של חיים ומוות ללכת ולהצביע ג' .אותם גדולי הדור שכל השנה לציית להם בעינים עצומות
אתה סומך עליהם בעיניים עצומות ,אך כשזה נוגע אנחנו הולכים לאורם ושומעים לקולם ומתייעצים
דברים נוקבים שנאמרו בועד מיוחד במעונו
לשאלה של בחירות -שזו שאלה של יהדות או לא איתם בכל נושא שהוא ,כעת הם מצווים עלינו
לאברכים מבוגרי הישיבה לקראת הבחירות
יהדות ,האם נשרוד פה ,האם יקעקעו חס וחלילה ומורים לנו ללכת ולהצביע ג'.
כפי שאתם ודאי יודעים בעוד מספר ימים יתקיימו
את היהדות או ישאירו לנו את היהדות במידת עכשיו יבוא אחד ויגיד :יש לי טענות על נציג פלוני
בחירות .ויש הרבה שיש להם שאלות וספקות
האפשר ,והגדולים אומרים שזו שאלה של סכנת ועל נציג אלמוני ,ולכן אני לא רוצה להצביע ג' ,כי
כאלו ואחרים האם באמת מחויבים להצביע ,והאם
נפשות כפשוטו ממש -ובזה לא סמכת עליהם. הנציגים האלו לא עושים בדיוק מה שאני מצפה
הנציגים עשו את מלאכתם נאמנה ,והאם הם נתנו
וצריך לדעת שהשאלה הזו תנקר אצל הילדים ,בין שהם יעשו.
לנו את השירות שאנחנו חושבים שהיה מגיע לנו
אם ישאלו ובין אם לא ישאלו זה ינקר בתוכם. אדם כזה צריך לקחת בחשבון שכשהבן שלו ישאל לקבל וכן הלאה ,כדרכם של בני אדם שתמיד יש
ואם כן ,אנחנו שאמונים על אמונת חכמים ,אנחנו אותו ויגיד לו :אבא ,איך יתכן שכאשר יש לך חלילה להם טענות.
סומכים עליהם בעיניים עצומות ,וכמו שסמכנו שאלה על ניתוח או שאלה גורלית כזו או אחרת,
למעשה ,לא באנו להתייחס לשאלות ולטענות
עליהם בעיניים עצומות כאשר הייתה לנו שאלה אתה רץ מיד לגדולי הדור ,ושואל ומתייעץ איתם,
לגופן ,יתכן שהן צודקות ויתכן שלא ,אבל אני
גורלית כזו או אחרת ,בואו נסמוך עליהם בעיניים ואחרי שהם אומרים לך מה עליך לעשות אתה
רוצה לומר כמה מילים באופן עקרוני על הענין של
עצומות גם כעת כאשר הם מצווים עלינו להצביע ג'. רגוע ,הרי הם כלל לא מבינים ברפואה ובעסקים
הבחירות.
ובשאר הנושאים שאתה מתייעץ איתם עליהם.
נצא כולנו להצביע -הרי כל אחד יודע שהמשמעות יש כלל שאין אדם מוריש שקר לבניו ,כל בן אדם
של הימנעות מהצבעה היא חיזוק לשונאי ורודפי אדם כזה לא יוכל לענות לבנו :איך אתה מדבר, רוצה בטובת הילדים שלו ,ולכן ברור שלא יוריש
ולהלחם בכל דבר לקעקע הדת המבקשים קודם כל תדע לך שגדולי התורה מבינים בהכל, להם דברים שאינם נכונים ,על יסוד הכלל הזה
שבקדושה :בראש ובראשונה בגזירה הנוראה של שהרי כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, עומדת האמונה שלנו בכך שהייתה יציאת מצרים,
גיוס בני הישיבות ,וכן בטהרה ,וגיור ,ובכל צורה וגם אם הם לא מבינים ,ברגע שכך יצא מפיהם זה שהיות והמסורת הזו עוברת מדור לדור מאז ועד
שהיא .הרי כולנו יודעים את זה ,כולנו שומעים את קודש קודשים ,ובסייעתא דשמיא הקב"ה יעזור. היום ,ממילא אנחנו יודעים ,וברור לנו כשמש שזה
זה ,היום זה לא סוד ,כולם אומרים את זה בצורה מכיון שאם יאמר כך יבוא הבן וישיב לו :הרי אתה סיפור שהיה ,ואנחנו אף מעבירים אותו הלאה
מפורשת ,ומצד שני בידינו לחזק את היהדות בעצמך אמרת בשעתו בבחירות ,שהם לא מבינים לדורות הבאים.
-----------------
? >נ ף
יחד ,אנשים ,נשים וטף להצביע ג' ,ונזכה לקדש שם אז בואו לא נתעצל ונשאיר את המחשבות האישיות ולשמור על הגחלת ,שייתנו לנו לפחות לחיות כמו
שמיים ואת התסכולים האישיים שלנו בצד ,ונלך כולנו יהודים כשרים.
משולחן גבוה
עובדות והנהגות שהביא רבינו מרבותיו וזקניו זיע״א
עלול להפגע אם האחר יקבל את הסנדקאות ,ולכן בארץ שבקשו ממנו להיות סנדק ,אפילו לירוחם בשבוע זה בו אנו קוראים בתורה "זאת בריתי
החליט לשמש בעצמו כסנדק כדי למנוע פגיעה שזה היה שלוש שעות נסיעה הוא הסכים ליסוע, אשר תשמרו ביני וביניכם" ,נביא מהנהגות
בת"ח. ועשה זאת על אף שהיה לו קשה ללמוד בדרכים, רבותינו זיע׳׳א בעניני 'מילה' כפי שנשמעו
וגם אצל הסטייפלר זה היה כך שהיה נוסע
הנהגות רבותינו מרבינו שליט׳׳א במהלך השנים
למרחקים בעבור זה.
אאמו"ר היה הולך למקוה בכל יום שהיה לו סנדק לכמה בנים של אותו אדם
ובהזדמנות ביאר שההנהגה הזאת ראה אצל החזו"א
סנדקאות ,ובתקופות האחרונות שהיה לו סנדקאות בעניין להיות סנדק לכמה בנים של אותו אדם כתב
שהיה מטריח את עצמו רבות עבור סנדקאות
בכל יום היה הולך בכל יום בגלל הסנדקאות .וכן הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סי"א) שנהגו שלא לעשות כן,
כידוע ,עד כדי כך שפעם אחת אפילו ביטל סוכה
נהג גם הסטייפלר ללכת למקוה לפני סנדקאות. כיון שמצוה זו חשובה כהקטרת קטורת שנותנים
יום שלם בשביל זה ,כשנסע בסוכות לברית בקיבוץ
משהו לאחר מקפיד לשתות היה הסטייפלר רק לכהן חדש שעוד לא זכה בה (ועי' בביאור הגר"א
חפץ חיים כדי להיות סנדק ,וראה בזה דבר גדול
ששימש סנדק בברית ,בדרך כלל היה שותה סודה. שם שתמה ע"ז וכתב שהטעם לכך הוא משום
מאוד.
אבל אבי טען בשם החזו"א שמה שנזכר בגמרא צוואת רבי יהודה החסיד) ,אך החזו"א והסטייפלר
יום אחד אאמו"ר סיפר לי שהיה לו באותו יום
(פסחים קי"ג ב') 'המיסב בסעודת מצווה' הכוונה לא נמנעו מלקחת סנדקאות במצב כזה וכן נהג
שלוש עשרה בריתות ביום אחד ,ומה שמענין זה
לשבת שם ,ולאו דווקא לאכול .ולא היה אוכל כלל אאמו"ר ,ואמרו שהבעיה בזה היא לא של המקבל
שהוא היה שמח עם כל סנדקאות כאילו זאת הפעם
בבריתות שהגיע לשמש בהן כסנדק (ועי"ש קי"ד א' אלא של הנותן ,ולכן כשנותנים לו סנדקאות כזאת
הראשונה שהוא מקבל סנדקאות.
בתוס' ד"ה אין וברמ"א יו"ד סי' רס"ה סי"ב). הוא אינו נמנע מלקחת.
אאמו"ר סיפר לי שהוא היה מוהל פעם אחת ומל לקיחת הסנדקאות כדי למנוע פגיעה בת״ח מעלת הסנדקאות וההשתדלות לזכות בה גם כשהיה
גר צדק ,ואמר לי שהוא עשה את זה כיון שרצה אאמו"ר נולד בפינסק שבפולין והסנדק שלו היה כרוך בטרחה מרובה
לברך את הברכה למול את הגר כי ברמב"ם סוף הל' שהחליט הסטייפלר והסביר הסטייפלר, אביו אאמו"ר היה מתאמץ מאוד בשביל סנדקאות גם
ברכות כ' וירבה בברכות הצריכות ,וברכה זו היתה לקחת לעצמו את הסנדקאות כיון שבמקום בו היו כשזה היה כרוך בזמן וטרחה מרובים ,וכשהיה
חסרה לו ,ועשה רק את המילה בלי הפריעה. באותו זמן היו שלושה רבנים ,וחשש שכ"א מהם בכוחו היה נוסע מדן ועד באר שבע לכל מקום
דרך ישרה
נערך מתוך סדרת ועדים לאברכים
שהוא עושה חשוב בעינינו ,אם הילד יראה שאנחנו למי שהיה מתפלל כראוי .הוא עצמו לא היה חינוך הילדים (ב)
מעריכים את התורה והמצוות שלו ,הוא ילמד משקיע מ אמץ מיוחד בתפילה ,ובאמת לא קיבל אף
הורים צריכים להיות מודעים לכך שחוסר סבלנות
להעריך אותם בעצמו. פעם פרס ,יום אחד המלמד הגיע לאבא שלו ואמר
מצידם עלול לגרום לילד לסולם ערכים מעוות ,ואי
לו שמגיע לילד פרס ,כי הוא התחיל להתפלל כמו
ובאמת אפשר לומר בענין הזה שאכשר דרא, אפשר לתאר במילים אחדות את גודל הנזק החינוכי
שצריך' :עד עכשיו הוא היה הופך בכל פעם שני
בשנים עברו לא היתה כ"כ מודעות לכך ,ולא חשבו והרוחני שיכול להיגרם לילד שסולם הערכים שלו
דפים בבת אחת ,ועכשיו הוא התחיל להפוך רק דף
על כך מספיק ,ולא השקיעו מאמץ באמירת שבחים מעוות חלילה.
אחד בכל פעם .זו התקדמות ,ומגיע לו פרס על כך'.
לילד .פעם לא היתה כל בעיה לגעור בילד ולומר לו
כולנו ב"ה שומרי תורה ומצוות ,כולנו מבינים מה
שהוא מדבר שטויות וכדו' ,אך כיום ההנהגה היא התקדמות היא מושג יחסי ,אנחנו לא יכולים לדרוש
הם הערכים החשובים בחיים ,אך לא תמיד אנו
שונה ,וכך היא צריכה להיות. מהילדים שלנו את מה שאנו דורשים מעצמנו ,אך
יודעים איך לחנך את הילדים לכך ,ולשם כך נדרשת
חובה עלינו לשים לב לכל התקדמות ,ולעודד אותם
בזמנו לא ידעו לאבחן בעיות של דיסלקציה בקריאה תשומת לב מרובה כדי שנוכל להחדיר בהם את
בכל פעם שאנו רואים אותם עושים צעד קטן בכיוון
וכדו' ,והיו ממהרים להדביק על ילדים חותמת החשיבות של לימוד התורה וקיום המצוות.
הנכון ,שהרי בסך הכל מדובר בילדים טובים ,אך
של 'מפגר' וכדו' ,כשכיום מקרים כאלו ניתנים לפעמים מגיע אלינו ילד עם איזה דבר תורה או
גם להם כמו לכל אחד מאיתנו יש יצר הרע ,והוא
לפתרון בקלות .גם בעיות של קשב וריכוז ,שפעם מחשבה תורנית שחשב בעצמו .עבורנו זה נשמע
מפריע להם על כל צעד ושעל ,אך עלינו לזכור
היו גורמות להתייחס לילד כאל 'פרא אדם' חסר ילדותי ולא רציני ,אך צריך לזכור שעבורו זהו עולם
שהם לא עושים שום דבר בגלל כוונה רעה.
תקנה ,נפתרות כיום בדרכים מקצועיות .הילדים ומלואו .עלינו להבין שילד המוסר דבר תורה לאביו
מטופלים היום הרבה יותר טוב מאשר פעם ,ולכל לכן מוטל עלינו להיות ערניים ,ובכל פעם שהילד מרגיש בדיוק כמו ראש ישיבה המוסר שיעור כללי.
חיידר שמכבד את עצמו יש מפקח ויועץ ,וכתוצאה עושה איזו פעולה חיובית ,ובכל פעם שרואים אצלו אם הוא לא ישמע דברי הערכה על כך ,לא יהיה לו
מכך יש היום מודעות גדולה יותר אצל ההורים על התקדמות ,ובעיקר בכל פעם שהוא בא לספר על כל חשק לעשות זאת שוב.
החובה להיות סבלני יותר ,ולהחמיא יותר לילד, הצלחה שהיתה לו בלימוד וכדו' ,עלינו לייקר את סיפר לי פעם אחד מהמחנכים החשובים בחיידר
ולהימנע מלגעור בו בצורה פוגענית. הדברים ככל האפשר ,ולהראות לו עד כמה מה תשב"ר ,שכשהוא היה ילד המלמד היה נותן פרס
+מאורות054-8487449 | .
ברכת מזל טוב לידידנו העומד לימיננו בעצה נדבת ידידנו רבי אליהו קפלן שליט״א יו״ל ע״י מערכת 'נפשי חמדה' ,להצטרפות לרשימת התפוצה
ותושיה הרה״ג רבי מנחם דוד קניבסקי שליט״א לרגל לרגל הכנס בנו בכורו הבה״ח יצחק אריה נ״י לקבלת הגיליון מידי שבוע a 0 7 3 3 0 2 0 9 5 5 @ g m a i l . c o m
אירוסי בנו הבה״ח מרדכי לייב נ״י נכד לרבינו ראש בעול תורה ומצוות לתרומות והנצחות ובכל עניני הגיליון ניתן לפנות למייל הנ״ל או:
הישיבה שליט״א עב״ג תחי' למשפחת קרויזר יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו 0548-573-496
בס״ד
ד ד מ
״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל ב ד” ( ב ר כו ת חי).
_Q
חשון תשפ״ז מדיני טלי ומטר ,שאלות המצויות גליון 602
שליט״א -רב ביהכ״נ צא״י"דברי שיר" ב״ב ההלכות גערכו ע״י הרב יהודה אריה הלוי דינר
קי״ד ס״ק ל״ח וס׳ תכ״ב ס״ק י׳) ,ואם זוכר שבתחילת אותו הברכה רצה לע״נ
לומר כמו שצריך ,אפי׳ אם נתעורר הספק מיד לאחר התפילה מסתבר הנערה אסתר גיטה דינר ע״ה
שלא טעה (הגרש״ז אויערבאך זצ״ל). ב״ר מיכאל שלום הלוי שליט״א
אם אמר תשעים פעם ״ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר נלב״ע כ״ו תשרי תשפ״ז
לברכה״ ,חזקה שכבר רגיל בכך ואינו צריך לחזור (שו״ע ס׳ קי״ד
משנ״ב סק״מ).
תפילת ״שמונה עשרה״ של חזרת הש״ץ מצטרפת להש״ץ למנין מדיני טל ומטר
תשעים (״שערי תשובה״ שם ס״ק ט׳). "ותן טל ומטר לברכה"
שאלות המצויות 4בארץ ישראל מתחילים לשאול גשמים ״ותן טל ומטר לברכה״ בליל
ז' בחשון ,ובחו״ל שישים יום אחר תקופת תשרי.
טעה ובירך על היין ברכת "על המחיה" או "על העץ" ונוהגים להכריז ״טל ומטר״ קודם שמונה עשרה שבו מתחילים לשאול,
4שאלה :שתה כוס יין ובירך עליו ברכת "על המחיה" או "על העץ" ואם לא הכריזו אעפ״כ יאמרו (משנ׳׳ב ס׳ קי״ז ס״ק ג׳ ,ויל״ע מ״ש
במקום "על הגפן" ,האם יצא בדיעבד? מ״מוריד הגשם״ שאם שכחו להכריז אין אומרים אותו ,כמבואר
תשובה :כתב המשנ״ב (ס׳ ר״ח ס״ק ע׳) אם בירך על יין ״בורא פרי בשו׳׳ע ס׳ קי״ד סעיף ב׳ ומשנ׳׳ב שם).
העץ״ יש דעות בין הפוסקים .יש אומרים דיצא בדיעבד (הגרע״א,
״חיי אדם" ועוד) ,ויש אומרים דלא יצא (״מגן אברהם״ בשם ר"י 1aחו"ל בארץ ישראל
הלוי ועוד) ,וספק ברכות להקל .וכתב ב״ביאור הלכה״ (סוף הסימן) 4בן חו״ל הנמצא בארץ ישראל בין ז׳ חשון ליום ס׳ אחר תקופת
בשם ה״חיי אדם״ שה״ה אם בירך על היין ברכה אחרונה ״על העץ ועל תשרי ,שהוא זמן שאילת גשמים בחו״ל ,ועדיין לא החליט להישאר
פרי העץ״ ,שיצא בדיעבד ,עי׳ שם. בארץ ישראל ,לא יזכיר ״טל ומטר״ בברכת ״ברך עלינו״ ,רק בברכת
וכן מבואר בשו׳׳ע(שם סעיף י״ז) שאם בירך ברכת ״הזן״ על היין או על ״שמע קולנו״ יוסיף ״ותן טל ומטר לברכה״ לפני ״כי אתה שומע וגו׳ ״
תמרים ,יצא .וכתב שם ה״באר היטב״ (ס״ק כ״ד) שה״ה אם בירך ״על (מפי מרן בעל ה״אבי עזרי״ זצ״ל ,כדי לצאת ב׳ הדעות (עי׳ משנ״ב ס׳
המחיה״ פוטרת יין ותמרים ,עי׳ שם. קי״ז ס״ק ה׳) אם יאמר ״ותן טל ומטר״ או ״ותן ברכה״ ,ע״כ יאמר
Uב״שמע קולנו״ ויוצא בכך ב׳ הדעות).
הפיל מפתחות לפח האשפה בשבת IIואם נזכר לאחר שהתחיל ״רצה״ ,יסיים השמו״ע ולא יחזור( .משום
4שאלה :באמצע סעודת השבת זרקו את שיירי האוכל לפח ,ובטעות Sדיש ס״ס ,שמא לא חייב כלל ,ואפילו חייב להזכיר שמא הלכה
נזרקו גם המפתחות שהיו מונחים על השולחן ,האם מותר להוציאם <£
כראשונים שיש עליו שם שמו״ע גם בלי אזכרה ,ולא יכול לחזור ,דאין
מן הפח? נדבה לחצאין -הגרש׳׳ז אויערבאך זצ״ל ,וכן הורה מרן בעל
יסוד השאלה הוא ,היות שעכשיו הם מעורבים עם פסולת ,הרי יש כאן ה״קהילות יעקב״ זצ״ל ובעל ״שבט הלוי״ זצ״ל).
מעשה ׳בורר׳ בשבת .אמנם יש כאן ב׳ היתרים :אוכל מן הפסולת ,וכן
בורר בידו ,אבל עדיין חסר התנאי השלישי ׳לאלתר׳ היות שאינו צריך בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל 9
את המפתחות אלא רק לאחר הסעודה כשילך לביתו ,מה עליו לעשות? 4בן ארץ ישראל היוצא לחו״ל לאחר ז׳ חשון קודם שמלאו ששים יום S
תשובה :ניתן לפזר מה שבתוך הפח ,וממילא נתבטלה התערובת ,ואז
יוכל לקחת את המפתחות (כמבואר בגמרא שבת ע״ד .במעשה דרב
לתקופה ,מכיון שהתחיל ושאל ״טל ומטר״ בברכת השנים בהיותו
בא״י ימשיך וישאל בברכת השנים גם בהיותו בחו״ל (שע׳׳ת ס׳ קי״ז
3
ביבי) ,אולם אם הפח עצמו הוא מוקצה ,אסור לטלטלו ,ולפי המשנ׳׳ב ס״ק ב׳ בשם ״ברכי יוסף״ ו״הליכות שלמה״ ס׳ ח׳ סעיף כ׳) .ואם רצה
(ס׳ שי״א ס״ק ל׳) יכול לטלטלו ע״י הרגל. לש אול בברכת ״שומע תפילה״ לצאת בזה לכל הדעות רשאי (הגרש׳׳ז
אם הפח עצמו היה ריק מערב שבת הוא אינו מוקצה שעכשיו הוא אויערבאך זצ״ל) ,ומ״מ אם שכח שם אינו חוזר (שו״ת ״בצל החכמה״
בסיס להיתר ולאיסור ,ויכול להפילו בידו ולהוציא הכל משם דרך ח״א ס׳ ס״ב ,וע״ע ״פתח הדביר״ ס׳ קי״ז) .אולם אם דעתו להישאר
פיזור ולקחת את המפתחות ,שזה נחשב טלטול מן הצד לצורך דבר בחו״ל ,יפסיק לשאול עד יום ס׳ לתקופה (שו״ת ״בצל החכמה״ שם).
המותר (משנ׳׳ב ס׳ ש״ח ס״ק קט״ו).
שכח טל ומטר
שטר שכירות שחל בשבת 4שכח לומר בברכת ״ברך עלינו״ וסיים הברכה ,יאמר בברכת שמע
4שאלה :חתם שטר שכירות שיתחיל מיום א' לחודש שבט, קולנו ,וכן אם נזכר אח״כ כל זמן שלא גמר ברכת ״שמע קולנו״ ,יאמר
והתברר שזה יהיה בשבת (פ' וארא( ,האם מותר להשאירו כן או כיון בברכת ״שמע קולנו״ ,היינו שלפני ״כי אתה שומע״ יוסיף ״ותן טל
שהתברר שחלה השכירות בשבת ,הרי אסור לעשות קנין בשבת ,מה ומטר לברכה״ כי אתה שומע וכו׳.
הדין? 4שכח ״טל ומטר״ ב״ברך עלינו״ וגם ב״שמע קולנו״ ,אם עדיין לא
תשובה :אסור לעשות קנין בשבת ,אבל לעשות מעשה קנין בערב שבת
התחיל ברכת ״רצה״ יכול לומר ״ותן טל ומטר לברכה ,רצה...״ ,אבל
שיחול בשבת מותר (משנ׳׳ב ס׳ של״ט ס״ק כ״ז ,וב״שונה הלכות״ ס׳ ש״ו
אם התחיל כבר ״רצה״ חוזר ל״ברך עלינו״ (שו׳׳ע ס׳ קי״ז סעיף א׳).
סעיף י״ב ,וב״חזון איש״ דמאי ס׳ ט׳ ס״׳ י״ב ,וע״ע שו״ת רע"א מה״ת ס׳
קנ״ט ,ובשו״ת ״אבני נזר״ או״ח ס׳ נ״א ,ובשו״ת ״אגרות משה״ או״ח 4אם עדיין לא התחיל ״רצה״ ובטעות חזר לומר ״ברך עלינו״ וכו׳,
ח״ג ס׳ מ״ד ). ועדיין לא סיים הברכה יכול מיד להמשיך ״רצה״ וגו׳ ,דבמקום לומר
לפ״ז בנד״ד כיון שכבר חתם ומסר את השטר ,הרי עשה קנין לפני שבת שם ״טל ומטר״ ,אמר הנוסח ״ברך עלינו״ וכו׳ ״טל ומטר״ (הגרי׳׳ש
ורק יחול הקנין בשבת ,ומותר. אלישיב זצ״ל והגר׳׳נ קרליץ זצ״ל).
4אם במקום לחזור לברכת ״ברך עלינו״ טעה וחזר רק לברכת ״שמע
תשלום עבור הוצאות צדדיות על ההלוואה קולנו״ ,יצא יד״ח (שו״ת ״שבט הלוי״ ח״י ס׳ כ״ג ,כיון שהב׳׳י מביא
4שאלה :כשיש למלווה הוצאות צדדיות עבור הלוואה שנותן ,האם ראשונים שסוברים כן ,וכן הורה הגר׳׳ח קניבסקי זצ״ל).
מותר לתבוע מהלווה לשלם עליהם או שמא יש בזה משום איסור
רבית מסופק אם אמר "טל ומטר"
היות שמשלם למלווה יותר משיעור ההלוואה? 4מסופק אם אמר ״ותן טל ומטר״ ,תוך שלושים יום צריך לחזור
תשובה :מותר ללווה לשלם על הוצאות ביצוע ההלוואה או הפירעון (שו״ע סי׳ קי״ד ס״ח) .אם ברור לו שהיה בדעתו להזכיר בתפילה כפי
ואין בזה משום רבית ,כגון: שצריך להזכיר ,ואחרי התפילה מסתפק אם הזכיר ,אם הספק נתעורר
הוצאות לעורך דין בעבור ניסוח שטר ההלוואה ,או דמי העברה א. מיד לאחר התפילה יש לחזור ולהתפלל ,ואם לאחר זמן נתעורר הספק
בבנק לחשבון הלווה ,וכדומה. תולים שאמר כפי שרצה לומר בתחילה ,ואינו חוזר ומתפלל (משנ״ב ס׳
בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״ ,רח׳ זכריה ,4בני ברק .פתוח בימות השבוע (א׳ ה׳):
אחה״צ ,בין השעות .14:15 - 13:45טל׳03-6194741 :
לראובן יש הרבה ספרים ישנים בביתו ,האם יכול לשלם את חובו ע"י הוצאות ביצוע הגבייה והפירעון ,כגון עמלת פיקדונות צ'קים של ב.
ספרים אלה בשווי זהה לחובו? פירעון ההלוואה ,וכדומה.
תשובה :התורה הקילה על המזיק ,שאפילו יש לו כסף מזומן ,יכול הוצאות ביטוח ההלוואה כגון כאשר המלווה דורש לבטח את ג.
לשלם לניזק במטלטלין ,ובכל חפץ שירצה ,ואפילו בעל כורחו של ההלוואה ע״י חברת ביטוח ,וכן הוצאות שיעבוד נכס עבור
הניזק (שו״ע חו״מ ס׳ שי״ט סעיף א׳). ההלוואה ,או הוצאות רישום בטאבו או אצל רשם המשכנתאות.
כל זה דוקא אם יכול למכור את הסחורה מיד ויש אנשים שמוכנים אולם אם נגרם הפסד למלווה ,שהיה צריך לשלם תשלום מסוים ד.
לשלם עבור סחורה זו במקום שיקבל הניזק את התשלום ,אבל אם (כגון דירה שקנה וכדומה) ,ומפני שלא שילם בזמן קיבל קנס,
צריך לחזר עם הסחורה בחנויות ובשווקים ,או שאין זו העונה שיש לה אסור לגבות מהלווה אם הוא פרע הלוואתו בזמן ,אף שנגרם
ביקוש ,לא יכול המזיק לשלם בסחורה זו (עי׳ שו״ע חו״מ ס׳ ק״א סעיף ההפסד רק מחמת ההלוואה.
א׳ וב״טור״ ס׳ תי״ט). אם הלווה לא פרע בזמן ,ולכן נגרם נזק ישיר למלווה ,מותר ה.
לפ״ז בנד״ד שלא שייך למכור מיד ספרים ישנים אלא יש לחזר אחר ללווה לשלם למלווה ,ואין בזה משום רבית.
אנשים שמעוניינים בהן ,ואפילו שיש כאלו אנשים אך זה לוקח זמן כל זה אם הוא גרם הפסד ,אבל אם בגלל שהלווה לא שילם ו.
רב ,באופן זה אי אפשר לשלם בזה ( ספר ״משפטי התורה״ הרב צבי בזמן ,לא היה יכול לקנות דירה ,שהיה יכול לקנות בהנחה
שפיץ שליט״א). משמעותית ,אסור לגבות זאת מהלווה כיון שאין זה אלא רק
מניעת רווח.
שיט בפארק ללא אישור הבעלים (ספר ״רבית בדודה״ עמ׳ ע׳ מהרה״ג פנחס וינד שליט״א).
4שאלה :עשרים בחורים הלכו לפארק לעשות שיט ,הפארק היה
סגור ,אך הגיע ערבי שפתח להם ,לקח עשרים שקלים מכל אחד כלאים !צמחים במשתלה
והלך .לאחר חצי שעה הגיעה המשטרה ואמרה להם שזה לא חוקי, 4שאלה :קנה במשתלה שתיל של עץ כדי לנוטעו בחצרו ,שיגדל
מקום סכנה ,והערבי בכלל אינו בעלים של המקום .הבחורים ממנו אילן ,האם צריכים לחשוש שיש בו כלאים?
שואלים האם הם חייבים לשלם לבעלים היות שהשתמשו בסירות תשובה :
למשך זמן מכובד? א .גם לדעת הרמב״ם שתרומות ומעשרות מדרבנן בזה״ז ,בכל זאת
תשובה : כלאים בזמן הזה בארץ ישראל אסור מן התורה (״מנחת חינוך״
מבואר בגמרא (ב״ק כ׳ ).זה נהנה וזה לא חסר ,פטור .ואם יש א. מצוה רמ״ה ס״ק י״ד ,״חזון איש״ ס׳ א׳ ס״ק א׳ ,״דרך אמונה״ הל׳
חסר כל שהוא מחייבים לשלם הכל. כלאים פרק א׳ ס״ק ד׳ ,וב״ציון ההלכה״ ס״ק י״ט).
בנד״ד אם היתה סירה הפועלת על בנזין והשתמש בה ,הרי יש ב. ב .רוב השתילים הנמצאים במשתלות מעורבים בהם שני מינים( ,כדי
בזה חסר כל שהוא (כמבואר בגמרא שם כ״א .שאם נשתחרו להוסיף בהם חוזק וטעם ועוד) ,והרבה מהם אסורים משום
הכתלים מגלגלין עליו את הכל) ,ולכאורה בודאי חייב לשלם, כלאים ,ונמצא שכשקונה שתיל במשתלה ונוטע שתיל זה בחצירו,
אבל כיון שהמעשה היה בסירה ידנית ,המופעלת ע״י כוח האדם הרי הוא זורע כלאים ממש (עי׳ דרך אמונה״ הל׳ כלאיים פרק א׳ ס״ק
ואין בזה שום ״חסר״ (היות שהיו סירות ישנות שע״י שימוש מ״א) ,וכמו כן כל רגע שהוא נטוע בחצירו עובר משום מקיים
קצת זמן לא מוריד בשוויו כלום) דינו כזה נהנה ולא חסר. כלאיים (כמבואר ברמב״ם הל׳ כלאים פרק א׳ הל׳ ג׳) ,ולכן אין עצה
אלא שאם הבעלים מודיעים מראש שאם ישתמשו צריכים ג. אלא לקנות שתילים רק בחנות שיש עליה הכשר שהוא נקי
לשלם ,אין פטור של ״זה נהנה וזה לא חסר״ ,צריך לשלם את כל מכלאים.
שכרו (עי׳ שו״ע חו״מ ס׳ שס״ג סעיף ו׳) ולכן בנד״ד שידוע שבעלי
הסירה גובים שכר קבוע מכל משתמש (ואולי יש שם עדיין שלט מסיבת הפרשת חלה לכבוד בת מצוה
על כך) ,אלא שהמשטרה לא נותנת לו להפעיל ,נחשב שנשאר 4שאלה :נהוג שכאשר בת נעשית בת מצוה מזמינה את חברותיה,
גילוי דעת ,ואם כן לכאורה צריך לשלם כל שכרו. לעשות עיסת בצק כשיעור חלה ,והיא מפרישה חלה בברכה ,לאחר
והנה אם היה דעתם להשתמש בלי לשלם ,יש להם דין שואל ד. מכן היא מחלקת לכל חברותיה חלק מהעיסה כדי לקלוע חלה קטנה,
שלא מדעת שנעשה גזלן ופטורים מלשלם דמי שימוש ,ומשלמים והן לוקחות אותה לביתן ושם אופות אותה ,האם זה נכון לעשות כן?
רק דמי הפחת ,דכל הגזלנים משלמים בשעת הגזילה (עי׳ שו״ע תשובה :הכלל הוא שכל העושה בצק על דעת לחלקו פטור מחלה
ס׳ שס״ג סעיף ג׳ ,ספר ״פתחי חושן״ הל׳ גניבה פרק ז׳ סעיף ג׳). (שו״ע יו״ד ס׳ שכ״ו סעיף ב׳) וכתב הש״ך(ס״ק ה׳) כל זה אם דעתו לחלק
אבל אם דעתם לשלם לא נעשים גזלנים וצריכים לשלם את כל ה. לפני האפייה ,בשעה שהוא עדיין בצק ,והוא פטור מחלה ,אבל אם
השכר (עי ״פתחי חושן״ שם סעיף ה׳). דעתו לחלק אחר האפיה חייב בחלה.
אולם מבואר ברמ״א (שם) שאע״פ שרגיל להשכיר רק שעכשיו ו. לפ״ז בנד״ד שמחלקים את הבצק לפני האפייה הר״ז נחשב על מנת
לא עביד למיגר ,בתר האי שעתא אזלינן ,עי׳ שם .ולפ״ז בנד״ד לחלק ואי אפשר לברך כלל.
שלמעשה לא יכול להשכירו אינו צריך לשלם (וע״ע ״פתחי העצה היא שלאחר שכל אחת קולעת את החלה שלה ,יאפו את כל
תשובה״ שם ס״ק ו׳ שפליגי בזה הראשונים ,ולמעשה אין צריך החלות בביתה של ילדת הבת מצוה ולערבבם ביחד ,ואח״כ לחלק לכל
לשלם)( ,הגר״י סילמן שליט״א) בת חלה שבאה לידה.
אבל אם הן מקפידות לקחת כל אחת את אותה חלה שהיא עצמה
חידה: קלעה ,נחשב שעשו את החלוקה לפני האפייה ,ואי אפשר לברך.
4איך יתכן שקוראים במשך 5שבועות בזה אחר זה ,בקריאת צירוף עיסות או לחמים או מצות לחיוב חלה
התורה של י ום שני ,בכל שבוע מחומש אחר ,כך שבמשך 5 4שאלה :עשתה עיסת בצק בשלוש קערות ,בכל אחת שיעור של
שבועות קראו מכל 5החומשים בימי שני? קילו ,שלושתן מונחות על השיש ,וכיסתה אותן במפה ,ובירכה ברכת
תשובה לחידה מגליון 600 "הפרשת חלה" ,האם עשתה כהוגן?
תשובה :
4חידה :איזה מלאכה מותר לאדם לעשותה ביו"ט ,ולבהמתו
כל זמן שמונח כל אחד בכלי משלו ,אין זה צירוף כלל ,אפילו א.
אסור לעשותה? כשמכסים אותן מלמעלה ,ויש חשש לברכה לבטלה.
ת שו ב ה :מו תר ל צ א ת ב מ ש א ביו"ט משום "מתוך" א ב ל ל ב ה מ תו א סו ר האופן הנכון הוא להניח את הכלים עם העיסות בתוך סל אחד ב.
משום דל א א מרינן "מתוך" ב ב ה מ ה ( ש ע ה" צ '0תצ"ה "0ק כ"א) ואפילו ולהקפיד שהעיסות יצאו מלמעלה ויגעו זו בזו ,וכמו כן
להוציא אוכל ע"ג ב ה מ ה כדי ל ה אכיל ה א סו ר ( ש ש"כ פ' ׳"ט הערה ׳"ח כשמצרפים כמה מצות יחד כדי להפריש חלה ,יש להניח את
בשם ה ג ר ש "ז אוי ע ר ב א ך זצ"ל). הקופסאות של המצות בתוך סדין אחד או סל וצריך שיוציא את
המצות מלמעלה שיגעו זה בזה (הגרש״ז אויערבאך זצ״ל שש״כ
תשובה לחידה מגליון 601
פ׳ מ״ב הערה ל״ט ,בעל ״שבט הלוי״ זצ״ל קובץ ״מבית לוי״ ח״ב
חידה :איזה מלאכה המותרת לבן חו"ל בחוה"מ ואסורה לבן עמ׳ ל״ז ,״דרך אמונה״ הל׳ תרומות פ״ג ס״ק קנ״ה שזו כוונת
ישראל? המשנ״ב ס׳ תנ״ז ס״ק ז׳).
תשובה: אם הלחמים עצמם עטופים בניילון שצמוד ללחם ,אין זה נחשב ג.
לב של ב חוה" מ ל צו ר ך כ"ב בניסן או כ"ג ת שרי ,לבן חו"ל מו תר כיון א. להפסק כיון שהם טפילות ללחם ונחשבים הלחמים כנוגעים
שאצלו הוא יו"ט א חרון ו מו תר לב של מחוה"מ ליו"ט ,א ב ל לבן א ר ץ בעצמם (״דרך אמונה״ שם בשם הגרי״ש אלישיב זצ״ל וכן דעת
י שראל א סו ר משום שאצלו יום ז ה הוא א סרו חג ,ו א סור לב של הגרש״ז אויערבאך זצ״ל שש״כ שם) ,וכן אין צריך לפתוח
ב חוה"מ ל צו ר ך חול. אריזות ניילון שאורזים בהן את המצות בנפרד בתוך הקופסא
(״הליכות שלמה״ פסח פרק ז׳ ,״דבר הלכה״ אות כ״ח ,וע״ע
וכן אם חל יו"ט א חרון ביום חמישי א סו ר לבן א ר ץ י שר אל לב של ב.
״ביאורים ומוספים״ ס׳ תנ״ז הערה .)17
מחוה"מ ל ש ב ת שאחריו כיון שיש יום חול ביניהם (יום שישי),
משא"כ בן חו"ל שאין יום חול בין יו"ט ל ש ב ת מו תר ל ב של מחוה"מ תשלום בספרים על פגיעה ברכב
ל שבת. 4שאלה :ראובן הזיק את הרכב של שמעון וחייב לשלם לו ,₪ 6,000
ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה A036194741@GMAIL.COM
הגליון מוקדש
t f y g l & W f
וז דווו & _ .....................................................
רביע הגאון הגדול
8ר א ל בונ םרבי מ2
בן חי ה ר דז א
שליט*$$
עיונים ופנינים כפרשיות התודה ובענייני דיומא מבית ׳תורה דיליה׳
גליון מס' |62פרשת לך לך תשפ״ז
חדוותא דעיונא רשכבה״ג מרן ראש הישיבה חדוותא דפרשתא
שליט״א הגאון רבי דג לנדו
שליט׳א הגאון רבי עקיבא מדלוב שליט״א הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז
ר”מ ישיבת ’אור ישראלי
בענייני ברית מילה ראש ישיבת ’ארחות תורה׳
קידושא רבא מילה ביו״ט ברכת ״אשר קדשנו במצוות
רבינו שליט״א דן האם פל מילה בזמנה ביו״ט
נתפרסמה הערת מרן גאון ישראל הגר״ד לנדו שליט״א
מותרת משום שדוחה את השבת וה״ה יו״ט ,או וחוקים של אברהם אבינר׳
בענין יו״ט החל בשבת ופיוון למצות קידוש דיו״ט ולא
דילמא מילה ביו״ט אינה משום דחיה פבשבת ,אלא ״אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך
של שבת ,נמצא שיש לו מתיר על השתיה אפן לא קיים
מתוך שהותרה מלאפה לצורך אופל נפש ,הותרה נמי ולא תאמר אני העשרתי את אברם׳׳ (יד ,פג)
מצות קידוש דשבת ,היאך יעשה ,והיינו לא יופל לברך
שלא לצורך אופל נפש לצורך מצות היום דמילה. איתא to oבסוטה (יז ,א( ״דרש רבא בשכר שאמר
ברפת הגפן דהיא באה פנהנין ,דפבר יש לו ההיתר.
והעיר שמלשון הרמב״ם [מילה פ״א הט״ו] נראה אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל ,זפו בניו לב'
ביסוד הדין קידושא רבה בשחרית בשבת ביאר הר״ן שאין היתר של מתוך במילה שפתב פל מי שאינו מצות :חוט של תפלת ,ורצועה של תפילין״.
פרק ערבי פסחים דף פ״ב ע״א בדפי הרי״ף ד״ה זפרהו על דוחה את השבת אינו דוחה את היום טוב ופו*.
היין וז״ל 'קידושא דאורייתא בלילה היא דהוי בפניסתו במדרש פתוב שהם זפו גם לנעל של חליצה .ופן
והביא עוד שבאחרונים מופח שנקטו לדינא מבואר בשו״ע אבן העזר סדר חליצה (סי' קס״ט סעיף
אלא משום דפבוד יום עדיף מפבוד לילה ראו חפמים
שאין היתר מדין מתוך במילה ,שהשערי תשובה נ״ז) :״מצאתי פתוב בסדר אשפנזי :פשיעמדו יאמר הרב:
לעשות ביום זפר לקידוש והיינו בורא פרי הגפן ותו לא
בסי' תצ״ו הביא בשם הנחפה בפסף דאסור למוהל בא״י אמ״ה אקב״ו במצות וחוקים של אברהם אבינו.
שהוא התחלת קידוש של לילה ,ועוד לפי שאין אומרים
בן חו״ל למול ביו״ט שני במקום שיש בן א״י ,ולפאו' והטעם ,מדאמרינן בפרק פיסוי דם ,בשפר שאמר
שירה אלא על היין פיון שמברפין על היין תחילה שלא
תמוה אמאי לא אמרינן שמותר מדין מתוך דאטו אברהם ועד שרוך נעל (בראשית ,טו ,פג) ,זפו בניו
פדרך שאר הסעודות הוי פעין שבח ושירה לקדושתו של
אם יש בן א״י שיפול לבשל עבור הבן חו״ל אסור למנעל של חליצה״.
יום ומשום דלא הוי אלא מדרבנן לא ראו להאריך בו יותר
לו לבשל לעצמו ,ומופח שלא אמרינן מתוך ,וצ״ע.
פדי שלא להשוותו לקידושא של לילה וקראוהו קידושא ויש לעיין א״פ מדוע רק בחליצה אומרים ברפה זו,
רבא לפינוי לפי שאינו עיקר פקידוש של לילה וזוטר ולא אומרים אותה בהנחת תפילין ולבישת ציצית ,שהם
היפ״ת שאי אפשר למול לעולם
שיעוריה פדקרינן לסומא סגי נהור׳ והיינו דביאר הר״ן גם מצוות וחוקים שזפו בזפות שאברהם אבינו אמר ״אם
המהלך במדבר ונולד לו בן ולא מל אותו ביום
דשורש דין קידושא רבה היינו קידוש מקוצר והצריפוהו מחוט ועד שרוך נעל״ ,ומאחר שבחליצה אומרים ברפה
השמיני ,שוב אינו יפול למול אותו במדבר פיון
מפני פבוד יום ,והנוסח בפה״ג או משום דהוי התחלת נוסח זו של ״אקב״ו במצות וחוקים של אברהם אבינו״ ,מ״ט
שבפל יום הוא ספק שבת ,ומילה שלא בזמנה
קידוש של לילה ,או לקיים בזה שירה על היין. בתפילין וציצית לא אומרים ,מה ההפרש ביניהם .וי״ל .
אינה דוחה שבת ,ואם נולד לו יוצא דופן אף ביום
קידושא רבה יסודו הברפה או השתיה השמיני לא ימול דיוצא דופן אינו נימול בשבת, פטור קלבד׳׳מ בערל
או החזקת הפוס לפבוד השבת ונמצא שלא יפול למולו פלל.
והנה יש מבופה גדולה בפל עיקר ענין קידוש של אמנם למה שדנו שאפשר למול ע״י קטן אם
״וערל זפר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונפרתה
הנפש ההוא מעמיה״ (י ז ,יד)
שחרית ,האם העיקר היא הברפה או עיקרו השתיה או הקטן יפול להעשות שליח [ויעוי' בקצה״ח סי'
דעיקר המצוה מה שאוחז יין ביד לפבוד שבת והאריך קפ״ח] אם אפשר ע״י קטן א״פ יש עצה לתינוק מבואר בפרשה שיש חיוב פרת על ערל זפר שלא מל
בזה במנחת שלמה ח״ב סי' ה' ,ופבר דנו בזה הנצי״ב ובית הנולד במדבר שימול ע״י קטן. את עצמו ,ואילו על האב זה רק מצווה בעלמא.
הלוי אם עיקרו השתיה או הברפה ,ונפק״מ רבתי באופן והנה נחלקו הרמב״ם והראב״ד בריש הלפות מילה
שיש לו היתר על השתיה פגון בשינוי מקום דפעמים הוי (פ״א ה״ב) אי יש חיוב פרת בפל יום ויום שאינו מל,
שפל ערל שלא מל את עצמו ,ובעצם פל רגע ורגע יש לו
שינוי לענין קידוש ולא לענין ברפת הנהנין פגון דקידש שפתב הרמב״ם ״ופל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא
חיוב פרת ,הרי שהערל יהיה לו פטור מפל תשלומי ממון,
ועבר מפינה לפינה לפמה שיטות ,פיצד יעשה הרי יש לו ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה ,אבל אינו
פיון שיש לו בפל רגע ורגע חיוב פרת .ולא שמענו דבר
מתיר על השתיה ועדיין לא קיים מצות קידוש ,ואם חייב פרת עד שימות והוא ערל במזיד״ .אולם הראב״ד
זה שיהיה דין של קים ליה בדרבה מיניה על מי שלא מל
עיקרו הברפה הרי אינו יפול לברך ברפת הגפן דהוי ברפה חלק ופתב ש״ופל יום עומד באיסור פרת״.
את עצמו לפי הראב״ד ,שבפל רגע ורגע יש לו חיוב פרת.
לבטלה דהרי יש לו היתר לשתות פעת ,ובעי לשינוי ופתב הדבר אברהם (חלק א׳ סימן ל״ג) שזה דבר
ויש לדון בדינא דקלבד״מ ,האם הפטור רק פשיש
מקום והיסח הדעת בפדי להתחייב ברפה מחדש על פשוט שמה שפתב הרמב״ם שמבטל מצות עשה בפל
מעשה או אף בלי מעשה .ומבואר בגמ בפתובות בפרק
השתיה ,ואם עיקרו השתיה לא צריך אלא שותה במקומו יום ויום שיעבור עליו ,זה לאו דווקא על פל יום ויום,
אלו נערות שחיוב ממון שבא בלי מעשה גם נפטר
עתה או במאי דאוחז הפוס לפבוד שבת פמש״פ הגרש״ז. אלא זה על פל רגע ורגע .ופן מבואר במשנה ברורה
בקלבד״מ ,שפתוב שם לגבי שואל שאם בשעת האונס
ונראה ברור מדברי הר״ן הנ״ל דעיקר הקידוש היא בסימן תמ״ד בשער הציון באות פ״ד .ולפי זה נמצא
הוא חילל שבת הוא נפטר .ומבואר שגם דבר בלי מעשה
הברפה ורק הנוסח היא ברפת הגפן משום תחילת הנוסח שבעצם לפי דברי הראב״ד ,פל ערל שלא מל את עצמו,
נפטר .ולפאורה צריך להיות אותו דבר גם לגבי החיוב
של לילה או משום דהיא נוסח של שירה על היין ,וזהו הרי שבפל רגע ורגע שלא מל את עצמו ,יש לו על זה
מיתה ,שגם חיוב פרת שבא בלי מעשה יפטור לדעת רבי
מצותו אמירת ברפת הגפן ,ופשוט .וזהו פשיטותי' דמרן חיוב פרת.
נחוניא בן הקנה אליבא דהראב״ד הנ״ל.
הגר״ד שליט״א. ומעתה יש לשאול לדעת רבי נחוניא בן הקנה שפל
>>> המשך בעמוד הבא -נערך מתוך דברי רבינו שליטא בקו ׳ריתחא דאורייתא׳ אשתקד - חייבי פריתות פטורים מתשלומין ,אם פך ייצא פה הדין
,י ----------------------------------------------------------------------
שליט׳א -ראש ישיבת ’עטרת שלמה' מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשעיין
מסירות נפשו של אברהם אבינו עמדה לבניו
״ויהי כבוא אברהם מצרימה ויראו המצרים את האשה ו ג ר רב ,יד) ,כתב רש״י שהטמין אותה בתיבה ,וע״י שתבעו את המכס פתחו וראו אותה .והנה מעשה זה שהכניס
אברהם את שרה לתיבה ,היה מעשה של מסירות נפש ,ופדאיתא בחז״ל שהפבידו עליו המפס ,והספים ליתן מפס של בגדים ושל זהב ושל אבנים טובות ומרגליות,
ואעפ״פ הפריחוהו לפתוח התיבה .וי ש להתבונן דלפאורה בפועל לא הועילה המסירות נפש מידי ,שהרי לבסוף הופרח לפתוח את התיבה ,ונלקחה שרה לבית פרעה ,ונמצא
לפאורה שפל השתדלותו והמסירות נפש הייתה לשוא בלא שום תועלת.
וי״ל דאהני מעשיו של אברהם לבניו אחריו ,שרק מפח זה שמסר נפשו היו בניו אחריו גדורין בעריות בתוך מצרים ,דאע״פ שמצרים היא ערות הארץ ,ועליהם ציותה תורה
פמעשה ארץ מצרים לא תעשו ,מ״מ היו ישראל גדורין בעריות ,וי״ל דפל זה הוא מפח המסירות נפש של אברהם על ענין זה .ויסוד זה שמפח המסירות נפש של אברהם זפו
בניו לילך בדרפו ,מבואר בחז״ל שדרשו הפסוק בשיר השירים 'אחות לנו קטנה וגו' מה נעשה לאחותינו ביום וגו׳ אם חומה היא נבנה עליה טירת פסף' ,ד'אחות לנו קטנה' ,זה
אברהם אבינו שאיחה את פל באי עולם' ,מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה' ,ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך פבשן האש' ,אם חומה היא נבנה עליה' ,אם מעמיד דברים
פחומה יבנה עליה ,ומבואר דעל ידי שהעמיד דברים פחומה במסירות נפש אצל נמרוד ,זפה לבנות את עם ישראל.
הרוקח הנ״ל והכריח עוד דאף שתית השומע נדון כשתית
קידושא רבא
המקדש משום דיצא בברכתו .וכתב ע״ז הביאור הלכה
'ונכון' .ועד״ז כתב המ״ב בסי' רע״א סקס״ט בשם הא״ר > הגר׳ע סדלוב שליט״א -הסשך סעסוד קודם >
יקרא דחדוותא
דהא דמהני שתיה של אחד המסובין זהו רק מכח דיצא חומרת הגרי״ז דכל אחד צריך לשתות שליטא הגאון רבי מנחם כהן
בברכת הגפן דהמקדש ובזה נדון כשתית המקדש ,אכן אי
הגרי״ז נקט דעיקרו היא הברכה ורק העיר דלפי״ז בדין
יברך ברכת הגפן מחדש כבר לא מהני שתיתו לפטור ר׳מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'
דכל אחד ישתה דהרי אי בעי לצאת בברכת הנהנין וזהו
המסובין ,ולשון הגר״ז קו״א סי' רע״ב דשתית השומע הוי
קיום דשתית המקדש.
הקידוש ע״כ בעי לשתיה ,ובודאי סתימת הפוסקים בזה ״בך חותמין׳
לא כן ודי בשתית המקדש ורק מדין מצוה מן המובחר
״ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שסך והיה ברכה* )יב ,ב)
אף דהרי לענין דברי הרוקח הביא המ״ב דהסכימו דכוס של ברכה יש לכ״א לשתות ,וצ״ת.
האחרונים דהוי הפסק .וע״כ מאי דלא פסקינן כדברי כתב רש״י ”ואעשך לגוי גדול ,זהו שאומרים אלקי
והנה אי כלשון השני בר״ן משום שירה על היין י״ל דבעי
הרוקח והרמ״א היינו רק לענין אכילת דברים אחרים אברהם ,ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה
ליחס תורת שירה על היין לכל אחד ולא בתורת ברכת
דכיון דהפסיקו השומעין בין שמיעתם לאכילתם לא שמך זהו שאומרים אלקי יעקב .יכול יהיו חותמין בכולן,
הנהנין וע״ד דפסק הרמ״א יי״ד סי רס״ה ס״ד לענין כוס של
נדונים כמברכים בעצמם לענין לפטור שאר מאכליהם, תלמוד לומר והיה ברכה ,בך חותמין ולא בהם״ .והיינו
מילה ביוה״כ דמברכין ברכת הגפן ונותנין לתינוק הנימול
אכן כלפי מאי דאכל המשמיע חשיב אכילת השומע שחותמים ברכת אבות בשמונה עשרה ״מגן אברהם״.
אע״פ שלא נהנה מזה אדם דנפטר בברכת הגפן מ״מ נתקן
מכח מאי דיצא בברכתו וכמש״ני והנה איתא בגני בברכות )מ ,ב) שכל ברכה שאין בה
ברכת הגפן כברכה בפנ״ע בתורת שירה על היין כמו
ומעתה יבואר ענין קידושא רבה דע״י דמוציא שהאריך הגר״ז בסי ק״צ[ .ועד״ז במג״א סי רס״ט סק״א] מלכות אינה ברכה .והקשו הראשונים שהרי בשמו״ע לא
השומעין בברכת הגפן ממילא בשתית המקדש מתקיים אמרינן מלך העולם .ותי' התום׳ )שם ד״ה אמר אביי)
אכן ללשון הראשון בר״ן משמע בתורת נהנין אתי
בזה שתית כל השומעים כדברי הרוקח וזהו מכח מאי דאלוקי אברהם הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך
עלה ,וכ״כ הב״י בשם רבינו ירוחם בסי' רע״ג וז״ל 'שאע״פ
דנתחדש בעירובין דהמוציא אחרים בברכתו שתיתו הוי הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו .ולפ״ז
שאינו מברך אלא ברכת הנהנין כיון דמשום מצוה
שתית כולם ואין ענינו רק דיש מתיר לכל אחד על כתב החיד״א לבאר את הפסוק ״ואהיה ברכה״ ,שבגלל
לקדש הוא מברך מוציא את האחרים' ,עכ״ל .ולפ״ז צ״ב
השתיה אלא דבאמת נתקיים ע״י מאי דיצאו בברכת דאמרינן ״אלוקי אברהם״ בשמונה עשרה חשיבא לברכה.
היאך מתקיים בזה 'נהנין' לכל השומעין אי לא שתו.
הגפן דהמשמיע דשתית המקדש נדון כשתיתם והרא״ש תי׳ שכל הטעם דבעינן למימר מלך העולם
דהיוצאים בהאי ברכה ,ורק ממצוה מן המובחר נאמר יסוד רבותינו דבשתית המקדש נדון כשתית כולם הוא להגדיל שבחו שמולך על כל העולם ,וכיון דאמרינן
לשתות כל אחד מכוס של ברכה ,ומיושב הערת הגרי״ז. והנראה בהאי ענינא דהנה מצינו דברים מחודשים מאד ״הגדול הגיבור והנורא חשיב״ ג״כ להגדיל שבחו ומהני.
קידוש ביו״ט בעל דקידש בשחרית בבהכ״נ בהאי ענינא דהמוציא אחרים בברכת הנהנין ,הרוקח הובא ועפי״ז ביאר החיד״א את הפסוקים )תהלים קמה ,א-
אינו מקדש לאשתו בב״י סי' קס״ז הוכיח מהג<מ בעירובין דף toע״ב דבכוס ג) ״ארוממך אלוהי המלך וגו' בכל יום אברכך ואהללה
של ברכה שתית המקדש נדון כשתית כל היוצאים שמך לעולם ועד .גדול ה' ומהלל מאד״ ,דבשביל
נראה לדון לשיטת הגרע״א בתשובה א׳ בהשמטות דנשים
בברכתו ,וזהו יסוד הדין דדי בשתית המקדש היינו משום ״ארוממך בעינן ל״אלוקי המלך״ ,כלומר ,בשביל לומר
פטורות בקידוש ביו״ט ,ורק קיבלו עלייהו ,במקדש ביו״ט
דמתקיים בזה שתית כולם .והאריך בזה הגנות ורדים סי' ברכה צריך שיזכיר מלך העולם ,אבל ״בכל יום אברכך״,
שחרית בבהכ״נ כגון בשמחת תורה ,ועתה חוזר לביתו ובא
מג הביאו בגליון הגרע״א בשו״ע סי' קס״ז ס״ו .והיינו הא מברכים שמונה עשרה בכל יום ,ע״י ״גדול ה' ומהולל
להוציא אשתו בקידוש ,והנה אף דשותה מ״מ זהו לדידיה
דסגי בשתית המקדש אינו משום דמלכתחילה די בשתית מאוד״ ,ע״י שמרבים שבחו ״הגדול הגיבור והנורא״.
רק ברכת הנהנין ,והרי אשתו באה לקיים 'מצות קידוש',
המקדש כי אם דבעי שתית כולם ורק כיון דיוצאים
והבעל כבר יצא ,וערבות אין כיון שאינה חייבת ,ואף והנה כתב החיי אדם דהנה בברכת שבע אם שכח
בברכתו בזה שתית המקדש נדון כשתית כולם .והוא גדר
דמתיחס אליה הבורא פרי הגפן ,מ״מ הרי לפמש״כ הפמ״ג בעשרת ימי תשובה ואמר הקל הקדוש מעכב.
מחודש מאד דכיון שנפטרו באותו הברכה נדון גוף
והובא במ״ב סי' תרצ״ב סק״א לענין ברכת שהחיינו על ויש לדון במעין שבע אי יצא יד״ח או לא .ועיקר הנידון
השתיה כשתית כולם .והרוקח כתב עוד מכח דין זה
המגילה דמכוין נמי למשלוח מנות וסעודת פורים דצריך הוא האם מעין שבע הוא תמצות של ז' ברכות ולא בעינן
דהמשמיע להוציא את כולם בברכת המוציא והוא עצמו
דהש״ץ יכוין להוציא הציבור על כל דבר ולא די בזה המלך הקדוש אלא בחתימה ,או שהוא תמצות של ז'
לא הפסיק בדיבור בין ברכתו לאכילה דידיה אכן
דמתיחס השהחיינו על המגילה לשומעין ושוב הם יכונו חתימות וא״כ בעינן לחתום המלך הקדוש .והוכיח החיד״א
השומעין הפסיקו בדיבור קודם שהתחילו לאכול ,אינם
לעצמם על משלוח מנות וכו ,ושמעינן דבעי הש״צ שמעין שבע הוא תמצות של הברכה ולא של החתימה,
צריכים לחזור ולברך משום דנדון כהתחילו לאכול מחמת
להוציא על כל דבר ,וממילא בענינינו לא די דהבעל מברך שהרי אומרים מגן אבות בדברו ובעינן לחתום מגן אברהם
אכילת המברך ומקורו מקידוש דשתית המקדש נדון
בגפן דנהנין כי אם דבעי להוציא בקידוש ולזה בעי ערבות שה' אמר לאברהם בך יהיו חותמים וע״כ שאי״ז אלא
כשתית השומעים ,ופסק כן הרמ״א וכפי שביאר בדרכי
וליתא ,ולכן ראוי דהאשה תקדש לעצמה .וכבר דנו בזה תימצות הברכה ואם שכח המלך הקדוש יצא יד״ח.
משה שם .ואף דהאחרונים השיגו ע״ז ,י״ל דזהו רק לענין
לענין המחויב קידוש ביו״ט החל בשבת דבן א״י אינו
לאכול עוד דברים בזה בעי לעניית עצמו ולא די לצאת
מוציאו ,וע״ד הנ״ל.
בברכת המשמיע ,אכן לענין מאי דאכל המשמיע נדון איסור לקיחת שרה לפרעה
כאכילתו לכו״ע ,וכן קצת משמעות המג״א דכתב שם ״וינגע וי את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר
תורתך שעשועי סקי״ט 'דדוקא גבי קידוש והבדלה כיון שטעם אחד דיו
ויצאו כולם משא״כ הכא שרוצה לאכול בברכת חבירו
שרי אשת אברם״ )יב ,יז)
מבואר שהאיסור של פרעה לקחת את שרי אשת אברם
אסור להפסיק' .וכן הרי הח״ח העתיק דברי הבגדי ישע
שליט׳א הגאון רבי נתן רוטמן להלכה בסי' קס״ח דחידש עפ״ד הרוקח הנ״ל לענין מש״כ
הוא משום איסור גזל .וחלקו המשך חכמה והגרי״ז איזה
איסור גזל יש כאן ,אי שגוזל את הבעל שלוקח את אשתו,
׳ערל׳ קודם זמן המילה בשו״ע בנדון פרוסת פת חיטין ושלם שעורין דנחלקו
בש״ס מה יקדים וכתב בשו״ע דירא שמים יברך ויבצע
או שגוזל את האישיות של האדם מעצמו שהיא אשת איש.
״ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם״ )יז ,יב) והנה איתא בגמ בערכין )טז ,א) :א״ר שמואל בר
על שניהם כאחד וכתב הביאור הלכה בשם הבגדי ישע
יש לדון האם תינוק בתוך שבוע ללידתו נחשב ערל? נחמני א״ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין :על לשון
דיש עצה נוספת דאחד יוציא לחבירו בברכה ואחד יאחז
)עי' יבמות דף ע״ב) והאם ניתן ללמוד מזה שגם כשאין הרע ,ועל שפיכות דמים ,ועל שבועת שוא ,ועל גילוי
הפת חיטין והשומע יאחז השלם דשעורין ומתקיים בזה
עריות ,ועל גסות הרוח ,ועל הגזל ,ועל צרות העין וכו'
ציווי למול כבר הוא נחשב ׳ערל'? ברכה על שניהם ואכילת שניהם כאחד ומקורו מדברי
ועל גילוי עריות ,דכתיב :וינגע ה' את פרעה נגעים וגו'״.
ויל״ע ,דכיון דבאים על גזל ,מנ״ל דבאים על גילוי
זמן חורן* של שטייגען עם ׳היא שיחתי׳ jSHii-iii. עריות ,אולי פרעה נתנגע בגלל איסור גזל.
וי״ל דכיון דכתיב ׳׳על דבר שרי אשת אבדם״ ,בגלל שהיתה
י!'א פלטפורמה ייחודית להקלדת חידושי תורה אשת אברם ,ואם נאמר שהגזל לא כלפי הבעל מיושב
שהעונש היה בגלל השייכות לאברהם וזה מדין גילוי עריות.
לו מ די ם > ע מלי ם > כו ת בי ם > מ ק רי אי ם והכל מוקלד! -מדור זה נערך בסיוע 'מכון שם אבותי' -
03-30-64-600מערכת טלפונית חכמה ופטתטה לתפעול מותאמת לטפה לימודית
אברך יקר! החבורות שלך יעלו על הגליון בקלות ובמהירות והשטייגען שלך יגיע לרמה אחרת!
להצטרפות למנוי במחיר סימלי :׳נדרים פלוס׳> ׳תורה דיליה׳> ׳היא שיחתי׳
בל הנימוס והפרשנויות
ישיבות המעוניינות להצטרף ל׳חיא שיחתי׳ ולבירורים050-418-5988 :
(UFUKTNnnnנ 03-30-64-200
לתיאום משלוח פנינים ונידונים קצרים מתורת ראשי הישיבות
שליט׳׳א בעיון ,בהלכה ובאגדה בענייני הפרשיות הבאות,
הקלדה ♦ עריכה ♦ עיסוד ♦ עיצוב ♦ הדפסה
ניתן לפנות לכתובת הדוא׳׳ל של המערכת. Wל יצ ירת קש ר וקבלת יע וץ 2 7
לפניות למערכת ׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימת התפוצה,
ניתן לפנות לכתובת המיילb033064200@gmail.c0m : c 0 3 8 0 0 9 0 9 0 @ g m a il.c o m cP הנית יס»נר non־
טרח wV1ז״לו.
בס״ד
i ק ^ li r
כושיעודי הגאון הגדול דבי כויכל זילבד שליט״א
גליון קנג שנה ד ר ה ב־ בז r , :־} _y פרשת לך לך
לך לך לברכת המאה
א) ואברכה מברכיך .ב) כח הברכה .ג) ברכת המאה .ד) מאה ברכות .ה) תוקף המלכות .ו) רגל רביעי במרכבה .ז) יראת הברכות.
ח) לאהבה וליראה .ט) חלק אלוק ממעל .י) הקריא בפי כל .יא) לברך לה' .יב) מגן דוד .יג) חסדי דוד.
בכולן ,תלמוד לומר והיה ברכה ,בך
חותמין ולא בהם׳ .ועל פי דברי הזוה׳׳ק
ד'לך לך' עולה מאה ,יש לומר דגם ביצחק
{ ,פ ד ; ה פזןה*ס } ואברכה מברכיך
פר שת לך לך באה לאחר שעברו ע שרים
דורות מבריאת העולם ,ע שרה דורות
ויעקב מצינו מאה ,שכן ביצחק אבינו ידיד בן ידיד מאדם הראשון ועד נח ,ועשרה דורות
נאמר (בראשית כו ,יב) :׳׳ויזךע יצחק בארץ נוספים מנח ועד אברהם .ומכלל שנאמר
׳׳[ירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתו א ת הא.רץ
ההוא וימצא בשנה וזוזוא מאה שז ערים לאברהם אבינו (בראשית יב ,ב -ג) :׳׳ואגדלה
^ א ת ’^ 1שם ™?ח ל ^ הנראה אליו׳׳( .בראשיתיב ,ז)
ויברכהו ה״׳ .וכןז א צ ל יעקב אבינו 'מצינו ש מו ויהיה בו־כה׳׳ .נ מצ את למד דעד
ואמרו בגמרא (מנחות נג,א -ב) :׳יבא ידיד בן ידיד ויבנה
עניין 'מאה' ,שנאמר (בראשית לג ,יט) :׳׳ויקן א ת עתה לא היה העולם מבורך ,ועתה החלה
ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים .יבא
חלקת השדה א ^ ר נטה שם אהלו נזיד בני הברכה באברהם אבינו וזרעו.
חמור 'אבי שכם במאה קשיטה׳׳ .י ידיד זה שלמה המלך ,דכתיב (שמואלב יב,כה) [ישלח בניד
נתן הנביא ויקרא [את] שמו ידידיה בעבור ה'',בן כח הברכה
מאה ברכות ידיד זה אברהם ,דכתיב (ירמיהו יא',טו) מה לידידי בביתי, ולמה אברהם וזרעו מחזיקים בידם א ת כח
בטעם ת קנ ת המאה ברכות ,מביא בענף ויבנה ידיד זה בית המקדש ,דכתיב (תהליםפד,ב) מה הברכה ,יש ללמוד מדברי הזוה׳׳ק ברי ש
יוסף על העין יעקב שם (מנחות מג ,ב) בשם ידידות משכנותיך ,לידיד זה הקדו ש ברוך הוא, הפרשה (ח״א עט ,ב) :׳׳א׳׳ר שמעון ...מ׳׳ט פתח
הלבוש ברי ש סימן מ׳׳ו שכתב :׳ ת קנו חז׳׳ל בחלקו של ידיד לידידי, אשירה Tנא דכתיב (ישעיהוה,א> לך לך ,אלא הא קא מרו דר מז בחושבניה
י * * • T * T
לברך אותם ברכות בכל יום .מפני שהיה מאה ,דהא למאה שנין אתייליד ליה בר׳׳.
זה בנימין ,שנאמר (דברים לג ,יב) לבנימן אמר ידיד ה'
קבלה בידם מפי דוד המלך ע׳׳ה ,שראה ולפי דרכנו למדנו דהאי 'לך לך' מרמז
ישכן לבטח עליו ,ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל,
כן ברוח הקוד ש ע׳׳י מעשה שראה בימיו עניין מאה.
שהיו מתים מי שראל מאה נפ שות בכל דכתיב (ירמיהו יב ,י) נ ת תי את ידדות נפשי בכר א'יביה׳׳.
מבואר בזה דשלמה המלך נקר א ידיד בן 'ידיד מעתה אפ שר לבאר למה אצל אברהם
יום .ולא היו יודעים על מה היו מתים ,עד אבינו החלה הברכה ,דקיי מא לן (מנחות
שחקר והבין ברוח הקוד ש שעליו ,שהיה שזהו אברהם אבינו .ויש לציין לדברי מהרח׳׳ו
מג ,ב) ,דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל
מפני שלא היו משבחים ומברכין כראוי בענין ברכת ישתבח (שער הכוונות -דרושי עלינו לשבח ונוסח
יום ,בשביל לקבל עול מלכותו בשלימות,
לשם יתברך על כל טובותיו שה שפיע התפילה דרוש א) :׳ו ש מ ע תי מפי חכם אחד ,כי שבח זה
ואברהם אבינו הוא הממליך הראשון
עליהם ,על כן היו מתים בעונם זה .לפיכך תקנו אברהם אבינו ע׳׳ה ,ונרמז בר׳׳ת שאחר סיום להקב׳׳ה ,כמו שמצינו בגמרא ברכות (מ,
עמד דוד ותיקן להם לי שראל מאה ברכות הברכה .א׳׳ל ההודאות ב׳׳ורא כל הנשמות .ר׳׳בון ב) :׳ א מר רב כל ברכה שאין בה הזכרת
שיברכו בכל יום כנגד המאה שמתו ,ומאז כל המע שים ה׳׳בוחר בשירי זמרה .מ׳׳לך אל חי השם אינה ברכה ,ורבי יוחנן אמר כל
פסקו למות׳ .ועיין בספרנו בים דרך העולמים .אמנם אני לא קבלתי דבר זה ממורי ז׳׳ל׳׳, ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה׳ .וכתבו
תורה פר ש ת אחרי מות (מאמר יב אות ד ולהלן) וכתב בנו מהרש׳׳ו :׳׳א׳׳ש גם אני שמעתי שתחילת התוספות שם :׳׳אלקי אברהם הוי כמו
שהארכנו בזה. ברכת ישתבח תיקן אותה שלמה המלך ע׳׳ה ונרמז מלכות ,דאברהם אבינו המליך הקב׳׳ה
תוקף המלכות בו ד' אותיותיו בר׳׳ת שמך לעד מלכנו האל ,וא׳׳ל על כל העולם שהודיע מלכותו׳ .ומאחר
ודוד המלך ראה ב מי תת המאה אנ שים שתחילה הברכה תיקן אותה שלמה הע׳ה והברכה שאברהם אבינו הוא הממליך הראשון
סכנה לקיום מלכותו ,דהרי 'אין מלך בלא עצמה של ברוך כו' תיקן אותה אברהם אבינו ע׳׳ה׳׳. להקב׳׳ה ,ר ק אצלו מתחיל העולם לחזור
עם' (עיין פרקי דרבי אליעזר פרק ג) ,וכיון שמתו מן ולפי דרכינו יש לבאר ,דאברהם אבינו התחיל א ת לברכה.
העם בכל יום מאה אנשים ,היה דוד המלך בנין יסודות הקדושה ,ושלמה המלך בנה א ת בית ברכת המאה
יודע דהוא שייך עליו מתוקף המלכות, המקד ש בפועל .ולפיכך תחילת ברכת ישתבח תיקן ופירש רש׳׳י :׳דבר אחר ואע שך לגוי גדול
שהרי אם ימותו הכל שוב לא יהיה תוקף שלמה המלך שבנה א ת בית המקדש ,וסופה נתקנ ה זהו שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך זהו
למלכותו ,ולפיכך חקר ובדק מפני מה על ידי אברהם אבינו שהעמיד את מקום המזבח. שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך זהו
מתים ,וראה ברוח הקוד ש דהוא משום (שיעור יא 40לך לך תשפה) שאומרים אלקי יעקב .יכול יהיו חותמין
הוקדש ע”י ידידנו הנכבד הרב יהודה כהן שליט״א מירושלים
לעילוי נשמת אביו הרי׳ד נח יונה בי׳ד הלל הכהן דלי
נלב׳׳ע ח ” י חשון תשנ”ה ת.נ.צ.ב.ה
הוה אכיל ו שתי ואזיל ,ואי לא הוה מ ק בל וכמו דאמרו בירושלמי (ברכות ט ,ה; דף סז ,א): שאין מודים ומברכים לה' יתברך כראוי.
עליה ובריך ,הוה א״ל הב מה דעלך ,וא מר ״עשה מאהבה ועשה מיראה ,עשה מאהבה ובזה חלילה פוגמים במלכותו יתברך
מה אי ת לך עלי ,הוה א״ל חד ק סי ט ד ח מר שאם באת לשנוא ,דע כי אתה אוהב ואין בעולם ,ולפיכך תיקן לברך בכל יום מאה
בע שרה פולרין ,וחד לי טר א ד קו פר בי' אוהב שונא .עשה מיראה שאם באת לבעט ברכות ,להגדיל כח מלכות הקב׳׳ה בעולם
פולרין ,וחד עיגול דרי פ ת א בי' פולרין ,מאן דע שאתה ירא ואין ירא מבעט״ .ותיקנו ובזה פסקה המגיפה.
יהיב לך ח מר א במדברא ,מאן יהיב לך קו פר אנ שי כנ ס ת הגדולה בברכת קרי א ת שמע
במדברא ,מאן יהיב לך עיגולא במדברא, שחרית לומר :״לאהבה וליראה א ת שמך״, רגל רביעי במרכבה
ודוד המלך הוא ממשיך ישיר לאבות הק',
מן דהוה חמי ה היא ע ק ת א דהוה ע קי ליה והוא ״למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל
שכן דוד המלך הוא רגל רביעי במרכבה,
הוה א מר ברוך אל עולם ש אכלנו משלו״. לעולם ועד״.
ואיתא בגמרא (פסחים קיז ,ב) :׳׳ועשתי לו שם
והוא שפיר ש רש״י :״ויקרא שם וגו' -על
ידי אותו א של נ ק ר א שמו של ה ק דו ש ברוך
חלק אלוק ממעל גדול כשם הגדילים (שמואל ב ז ,ט) ,תני רב יוסף
וראה מהרש״א על דברי הגמרא במנחות זהו שאומרים מגן דוד" .כלומר חתי מת 'מגן
הוא אלו -ה לכל העולם .לא חר שאוכלים
שם (מג ,ב) שכתב :״וע״פ ד ע ת חכמי האמת, דוד היא על דרך הזכרת זכות האבות הק'
ו שותים או מר להם ברכו למי ש א כל ת ם
בסוד נפ ש רוח נשמה ,דמיון כהן לוי ישראל, ב'אלקי אברהם ,אלקי יצחק ,ואלקי יעקב',
משלו ,ס בורי ם א ת ם ש מ שלי אכל תם ,מ של
דלכך היו ק' ברכות שמע שר מן המע שר 'ותיבות 'לך לך' עולה מאה ,להורות דברכ ת
מי שא מר והיה ה עול ם אכלתם״.
מהם יבא לחלק הנ שמה ברכה א חת שהיא 'והיה ברכה' ק אי על המאה ברכות ,והיה
מגן דוד חלק אלוה ממעל ,ורמז על זה חסר הא' מפתח הברכות בידו של אברהם אבינו,
ומה דחתמינן בדוד המלך 'מגן דוד', ממאה שהיא הברכה האחת ממאה הברכות ונתנו ליצחק ,כמו שנאמר בסוף פר ש ת
הוא משום דדוד המלך הוא רגל רביעי היא בסוד הנשמה ממעל ליראה ה' וגו', תולדות (בראשית כה ,ה -ו) :״!*;:דנו אברהם א ת
שבמרכבה ,והוא שתיקן א ת מקום ה מקד ש ובזולת הא' הוא מה שהוא מורה על דבר כל א שר לו ליצחק .ולבני הפילג שים א ^ ר
הדום רגליו יתברך בעולם .ולא ר ק בדרגת קטן ,אבל עם אות הא' שהוא חלק הנ שמה ל א מ־ ה ם נתן' א בי ה ם מ תנ ת ויעילחם מעל
'מגן' היה דוד שייך לאברהם אבינו ,אלא נע שה מאה בסוד אי״ק וק״ל״ .והעניין י צ ח ק בנ ^ ב עו תו חי לקדכזה אל א 1ץ קדם״.
היה אחוז ב מדת החסד דאברהם אבינו ,כמו דמאה אינו מתחלק לשלוש ,ולפיכך האי
שנאמר (ישעיהו נה ,ג) :״חסדי דוד הנאמנים״. חלק שנוסף על הת שעים ות שע שמתחלק יראת הברכות
ועל אף דדוד המלך תיקן לומר מאה
שכן תיכן בחסד כסאו -שהיה כסא ׳מלכות לשלוש ,הוא 'חלק אלוק ממעל' ,הרומז על
ברכות ,חז״ל מצאו לזה סמך ורמז מן
דדוד מו שתת על חסד. ייחודו ואחדותו יתברך.
התורה ,כדתניא (מנחות מג ,ב) :״היה רבי מאיר
חסדי דוד הקריא בפי כל אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל
דאף על פי ש'מלך במ שפט יעמיד ארץ', והוא דכתב רש״י :״דבר אחר ואעשך לגוי שראל fכזה ה'
ועתה י•" T:
שנאמר ( .דברים י ,יב)T - ,
. .
יום,
וכל מהות המלכות הוא דין ,אך מלכות בית גדול זהו שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך א ל קיו שאל מעמו״ .ופירש רש״י :״מה ה'
דוד היתה מלכות של חסד ,ואפילו אומות זהו שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך אלקיך וגו' -קרי ביה מאה״.
העולם היו יודעים דמלכי י שראל היו זהו שאומרים אלקי יעקב .יכול יהיו והמשיך הכתוב ואמר :״כי אם ליראה
מלכות חסד ,שכן נאמר בעת שנלחמו ארם חותמין בכולן ,תלמוד לומר והיה ברכה ,בך את ה' אליקיו ללכת בכל דרכיו ולאהבה
עבדיו
T T “I
אליו
" T
״ויאמרו
: ־
בישראל (מלכים א כ ,לא): חותמין ולא בהם״ .דאף על פי שכל שלו שת איתי ולעבד א ת ה' א ל קיו ב?ל ז ל בבו י^כל
וזנה נא שמענו ?י מלכי בית י שראל ?י מלכי האבות הם רגלי המרכבה ,אין חותמין אלא נ פ ש ך ’.ו ב א ' לל מדך שע״י ה ז כ ר ת ה שם
חסד הם^שיימה נא ^ קי ם במתנינו וחבלים באברהם ,משום שהוא הודיע והפיץ א ת במאה ברכות אפ שר להגיע לדרג ת יר א ת
בריאשנו ונצא אל מלו י שראל אולי יחיה א מונת הייחוד בעולם. ה' ,וכמו שפ סק הרמב״ם (שבועות יב ,יא) מדברי
הגמרא בתמורה (ג ,א) :״שהרי הכתוב מצוה
א ת נפשו'״ .ואף על פי דקיי מא לן (כתובות יז, לברך לה' ואומר (דברים כח ,נח) ליראה א ת השם הנכבד
א) :״מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ואיך היתה עבוד ת ה ח סד של אבר ה ם והנוזרא ,ובכלל יראתו' שלא 'יזכירו לבטלה״.
דאמר מר שום ת שים עליך מלך שתהא אבינו ,נ ת פר ש ב פר ש ת וירא (בראשית כא ,לג): כי כא שר אדם מברך ומוציא שם שמים ,הוא
אימתו עליך״ .מכל מקום היו זוכרים ה שררה ״ויטע א של בבאר ש בע ויקר א שם ב שם ה' צריך לבוא ליראה.
למי ,והיו נוהגים בחסד .ובזה מבואר שפיר אל עולם״ .ואי ת א ב מדר ש ת הלי ם (שוחר טוב, וכאשר אדם מברך את השם ביראה ,ה'
מדוע דוד המלך תיקן לומר בכל יום מאה מזמור לז) דא ש״ל ר א שי תי בות אכילה שתיה יתברך מברכו באהבה ,וצריכים י שראל
ברכות ,וחתמינן ביה 'מגן דוד'. לויה ,ואמרו חז״ל (בראשית רבה מט ,ד) :״אברהם להגיע לאהבה ,ואפשר דאף כלפי הקב״ה
ולפיכך יש לאדם לירא מה' יתברך ,אך לידע דה' היה מק בל א ת העוברי ם ואת ה שבים, שייך יראה ,דאף ה' יתברך ירא שי שראל לא
יתברך אוהב את ישראל ,הוא זן ומפרנס לכל, מ שהיו אוכלים ו שו תים א מר להם ברכו, ינזקו ,שכן כא שר אוהבים משהו מברכים
ובזכותא דאברהם אבינו שהקריא שם שמים אמרו ליה מה נאמר ,א״ל א מרו ברוך אל אותו באהבה מיראה שלא ינזק .אך עבודת
בפי כל ,ירד שפע לכל העולם( .שיעור יא 90לך לך תשפו) עולם ש אכלנו מ שלו ,אם מק בל עליו ובריך האדם הי שראלי היא הן באהבה והן ביראה,
ענה החסיד אוהב עד מות ,שאל אותו הרבי ,והאם אתה ירא ממני, כל אדם מחוייב לעבוד את הקב״ה ביראה ובאהבה ,ופעמים
ענה לו החסיד רועד כמו דג .אמר הבית אהרן זה הוא פירוש הא האדם חושב שיש סתירה בדברים .אך מסופר בקרלין ,שהרה״ק
דאמרינן 'לאהבה וליראה א ת שמך'( .שיעור יא 90לך לך תשפו) הבית אהרן מקרלין זצ״ל שאל חסיד אחד ,האם אתה אוהב אותי,
מוקדש לזכות ורפואת הנער נתרם לע״נ
נתרם לזכות
חיים שמואל בן ליבא הרג יהודה דוב זצ״ל
הרה״צ ר' מרדכי זאב בן הרב אברהם חיים זצ״ל
הנמצא ל״ע בתרדמת מזה כמה חודשים בן מלכה נלב״ע כ׳׳א אלול תשפ״ו ת.נ.צ.ב.ה.
משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א | לך לך תשפ״ז
) צ-יוני דדך (
מהרח״ו (שערי קדושה -חלק א שער ד) :״לקדש את שמו מכל מצות עשה ,שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם בצדקה תכונני
יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע אבינו שנאמר (בראשית יח ,יט) כי ידעמיו למען אשר שורש החסד של אברהם אבינו הגיע משם בן נח,
ישראל ה' אלקינו ה' אחד״ .שכן כל אדם מישראל יצוה את ברו [ ]...לעשות צדקה ,ואין כסא ישראל כדאיתא במדרש (שוחר טוב מזמור לז) :״אל יקנא לבך
מוכן ומזומן למסור נפשו על קידוש שמו יתברך על מתכונן ודת האמת 'עומדת זאלא בצדקה שנאמר :1וז^זאים (משלי כג ,יז) ,אמר הקדוש ברוך הוא קנא לי,
ידי השרשת מסירות נפש על ידי אברהם אבינו. (ישעיהו נד ,יד) בצדקה תפועי ,ואין ישראל נגאלין אלא שאילולי הקנאה אין העולם עומד ,ואין אדם נושא
ולכך אברהם אבינו נקרא 'ראש למאמינים' ,כענין בצדקה ,שנאמר (ישעיהוא כז) ציוו במשפט תפדה אשה ,ואינו בונה בית ,שאילולי שקנא אברהם ,לא
שנאמר (תהלים מז ,י) :״נדיבי עמים נאספו עם אלקי וע^בני^ז בצדקה״( .שיעור י 36לך לך תשפג) היה קונה שמים וארץ ,ואימתי קנא שאמר למלכי
אברהם״ .ואם תאמר כיצד נאמר על אברהם אבינו ־ T T:
יי א ש למאמינים יז T צדק כיצד יצאת מן התיבה ,אמר ליה בצדקה שהיינו
שהיה נדיב ,והרי זרקו אותו בעל כרחו לכבשן האש, יסוד היסודות של בני ישראל הוא אברהם אבינו, עושים שם ,אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות
ומדוע נחשב שנדבו ליבו למסור נפשו על קידוש 'איתן האזרחי' (בבא בתרא טו ,א) .שהוא העמיד את בתיבה ,וכי עניים היו שם ,והלא לא היו שם אלא נח
ה' .ויש לומר ,דנדיבותו של אברהם אבינו התגלתה היסוד של כלל ישראל' ,מסירות נפש' על קדושת ה'. ובניו ,ולמי הייתם עושין צדקה ,אמר ליה על הבהמה
בציווי 'לך לך' ,שבו אברהם אבינו הלך מארצו ותחילה היה זה כשמסר נפשו ממש באור כשדים, ועל החיה ועל העוף ,לא היינו ישנים ,אלא נותנים
וממולדתו ומבית אביו ,והיה בזה נסיון גדול ,דאחר ואברהם אבינו העמיד אמונת ישראל ,וקידש את היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה ,אותה שעה אמר
שיצא חי מאור כשדים ,ומסר נפשו על קידוש ה', ארץ ישראל .ונקראת כן 'ארץ ישראל' ,משום אברהם ומה אילולי שעשו צדקה עם בהמה וחיה
ודאי היה חביב בעיניו להשאר במקומו ,אחר שהוכיח שהיא הארץ הקדושה שבה עיני ה' אלקיך בה ,ורק ועוף לא היו יוצאין ,וכיון שעשו צדקה יצאו ,ואני
לאנשי המקום שיש מנהיג לבריאה ,ואברהם אבינו ישראל שהם בני אברהם -אבינו הראשון ,דאמרו אם אעשה עם בני אדם על אחת כמה וכמה ,באותה
גם היה מגיירם ,והכל באו שילמד את בניהם דרך (ברכות טז ,ב) :״אין קורין אבות אלא לשלשה״ ,ראויין שעה נטע אשל בבאר שבע ,אכילה שתיה לויה ,וכן
ה' ,כמפורש בזוה״ק (ח״א עז ,ב) .אבל הקב״ה ביקש לישב בה .והוא השריש בבני ישראל את המסירות לכך
י
עמל,
TT T
אני Vאת כל אמר שלמה (קהלת ד ,ד) וראיתי
: * * T:־ *
לו שילך לארץ ישראל ואברהם התנדב לילך ,ורמז נפש על קדושת שמו יתברך ,וכמו שהאריך הרה״ק נאמר אל יקנא לבך בחטאים״.
בזה ,שאת המעלה שמסר נפשו על קידוש ה' באור בעל התניא (ליקוטי אמרים יח-יט) ,דאפילו קל שבקלים ומינה יש לכל אדם ללמוד שאם הוא זה שידאג
כשדים משום שהרעו לו ,יוכל להשיג בארץ ישראל ופושעי ישראל כשמגיע עת נסיון ,מוסר נפשו על לאחרים הוא יזכה ל'שם' שיצא מלפניו ,ולא יניח
מעצמו ,בלא שירעו לו .וכאשר אדם חי על קידוש קידוש ה' ,בכח ירושת האבות הקדושים .וכן כל אדם לאחרים לעשות חסד ,אלא יעשה הוא עצמו ,ובזה
ה' ,הוא זוכה לכל הטובות האמורות לאברהם אבינו מישראל בשעה שקורא את שמע ,מכוון למסור יזכה להיות מרכבה לגמילות חסדים כאברהם אבינו.
(בראשית יב ,ב) :״ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה נפשו על קידוש ה' .על דרך שנאמר (תהלים מד,כג) :״כי ומן הענין להביא את דברי הרמב״ם בהלכות מתנות
שמך והיה ברכה״( .שיעור י 36לך לך תשפג) י T עליך הרגנו כל היום״ (תיקוני זוהר תיקון יח דף לד,א) .וכתב עניים (י ,א) :״חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר
0 --------------------------------------------- ) די ס י די ע ה ^ך־{
יצאו מלפניו בפחי נפש .וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא איתא בגמרא (עבודה זרה ב ,א) :״דרש ר' חנינא בר פפא ,ואיתימא ר' שמלאי
מהניא ולא מידי ,מאי טעמא עיילא ,אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס״ת [ומניחו] בחיקו ,ואומר
בנינן .וכן לכל אומה ואומה .וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי, למי שעסק בה יבא ויטול שכרו .מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים
מ״ט עיילי ,סברי הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל. בערבוביא״ .ולכאורה קשה ,וכי אין גלוי וידוע לפניו שאין אומות העולם
מאי שנא הני דחשיבי ,ומאי שנא הני דלא חשיבי להו ,משום דהנך משכי עוסקים בתורה ,ומדוע נתן להם הזדמנות לשאול .אלא שהשי״ת נוהג
במלכותייהו עד דאתי משיחא״. במדת הענוה ,דאף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו ,הוא כביכול דן את
הראשון שניהל מלחמות בעולם וכל מלחמותיו מתייחסות לה' יתברך האדם ונמלך בפמליא של מעלה ,וכמו שנאמר בדור הפלגה (בראשית יא,
הוא נמרוד הרשע ,שהרי נאמר (בראשית י ,ח -ט) :״וכוש ילד את נמרד הוא שפתם״ ,ופירש רש״י :״הבה נרדה -בבית דינו TT :
ונבלה Tשם
T: T:
נרדה
T
״הבה
TT
ז):
כנמרד .גטר
יאמר . . .
כןז״ T
על ״ lלפני ה' _
הייה .גבר ציד . . . .
בארץ .הוא T T
להיות •גבר V T T
הוזל •:
•• •• נמלך ,מענותנותו היתירה״ .וכן במהפיכת סדום פירש רש״י (רש״י בראשית יח,
ציד לפני ה'״ .אמנם נמרוד זה היה מכיר את רבונו ומתכוון למרוד בו .כמו כא) :״ארדה נא ואראה -למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה,
שפירש רש״י :״לפני ה' -מתכוין להקניטו על פניו .על כן יאמר כנמרד - הכל כמו שפירשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא ,ז) .דבר אחר ארדה נא לסוף
על כל אדם מרשיע בעזות פנים ,יודע רבונו ומתכוין למרוד בו ,יאמר זה מעשיהם״ .וכשם שהיה בדור הפלגה ובאנשי סדום ,כך יהיה לעתיד לבוא.
כנמרוד גבור ציד״ .ואחריו היה עשו ,כמו שנאמר (בראשית כה ,כט) :״ובא עשו ממשיכה הגמרא שם (עבודה זרה ב ,א -ב) :״אמר להם הקדוש ברוך הוא אל
בזן השדה והוא עיף״ .ואיתא בהדר זקנים מבעלי התוס' :״ואותו יום הרג את תכנסו לפני בערבוביא ,אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה[ ...מיד]
נמרוד שנלחם עמו כי כשהתחיל עשו לצוד בשדות בא נמרוד שהיה גבור נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה ...אמר להם הקדוש ברוך הוא במאי
ציד ואין שום אדם שלא היה ירא מלעמוד לפניו .ואמר מי הרשהו לצוד עסקתם ,אומרים לפניו רבש״ע ,הרבה שווקים תקנינו ,הרבה מרחצאות
בשדות בלא רשותו .סוף דבר לקחו זמן ויום נועד להלחם יחד בא עשו עשינו ,הרבה כסף וזהב הרבינו ,וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל
ונתייעץ עם יעקב א״ל יעקב כל זמן שיש לנמרוד בגדי אדם הראשון לא כדי שיתעסקו בתורה .אמר להם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם,
תוכל לו אך תאמר לו שיסירם מעליו ותלחם עמו וכן עשה וכשהפשיטם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם ,תקנתם שווקים להושיב בהן
נמרוד בא עשו וילבשם במרמה וקם והרג נמרוד ולפיכך היה עשו עיף זונות ,מרחצאות לעדן בהן עצמכם ,כסף וזהב שלי הוא ,שנאמר (חגי ב,
כדכתיב עיפה נפשי להורגים״ .אם כן המורדים בה' הם נמרוד ועשו הרשע. ח) ליי ה?סף ולי הזהב נאם ה' צבקות ,כלום יש בכם מגיד זאת ,ואין זאת
ובדור האחרון רואים במוחש כיצד 'ומלחמות אני עשיתי' ,דה' הוא עושה אלא תורה ,שנאמר (דברים ד ,מד)זה'את התורה אשר שם משה ,מיד יצאו
את המלחמות ,שכן כתב הרמב״ן בסוף פרשת בא (שמות יג ,טז) :״ובעבור כי בפחי נפש .יצאת מלכות רומי ,ונכנסה מלכות פרס זאחריה ...אמר להם
הקדוש ברוך הוא לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, הקדוש ברוך הוא במאי עסקתם ,אומרים לפניו רבש״ע ,הרבה גשרים
יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו ,ונעתיק הדבר אל גשרנו ,הרבה כרכים כבשנו ,הרבה מלחמות עשינו ,וכולם לא עשינו אלא
בנינו ,ובניהם לבניהם ,ובניהם לדור אחרון״ .אמנם בעת שנחלשת האמונה בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה .אמר להם הקדוש ברוך הוא כל מה
ה' יתברך מגלה מלכותו בעולם לעין כל .וכן עתה יש לנו לידע 'ומלחמות שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם ,תקנתם גשרים ליטול מהם מכס ,כרכים
אני עשיתי' דה' יתברך הוא שעושה את המלחמות בכל העולם ,ויש לנו לעשות בהם אנגריא ,מלחמות אני עשיתי ,שנאמר (שמות טו ,ג) ה' איש
לחזור ולשנן כנגד אותם שאומרים כוחי ועוצם ידי ,ד'מלחמות אני עשיתי', מלחמה ,כלום יש בכם מגיד זאת ,שנאמר (ישעיהו מג ,ט) ?7י בהם יגיד זאת,
וה' יתברך עושה הכל( .שיעור יא 40לך לך תשפה) >4ואין זאת אלא תורה ,שנאמר (דברים ד ,מד) האת התורה אשר שם משה ,מיד
0
-----------------------------
משיעורי הגרי״ם זילבר שליט״א | לך לך תשפ״ז
) 5ו-סד פן ודיס- (
אם שנים זכר ונקבה והם יולדים לשבעים שנה, ״תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם, תחילת הליכת אברהם אבינו לארץ ישראל
ואף שרף מעופף מין נחש הוא ,ולא שיהיו לו שני אלפים תוהו ,שני אלפים תורה ,שני אלפים היתה יחד עם אביו תרח ,כמו שנאמר בסוף
כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק ימות המשיח ,בעונותינו שרבו יצאו מהן מה פרשת נח (בראשית יא ,לא) :״וילןח תרח את אברם
להב מפיו״. שיצאו מהן .שני אלפים תורה מאימת ,אי נימא בנו ואת לוט גנן היו בן בנו ואת עירי כלתו אשת
ומי הוא זה המחזק ח״ו את צד הרע -דרכינו ממתן תורה עד השתא ,ליכא כולי האי ,דכי אברם בנו ויצאו אתם מאור 'כשדים ללכת ארצה
להביא את דברי החפץ חיים בהקדמה (חפץ חיים מעיינת בהו ,תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא בנע! ויבאו עד חרן וישבו שם'״ .אלא שאחר כך
הקדמה) :״אך לבסוף ימי בית שני גברה שנאת חנם דהואי ,אלא מואת הנפש אשר עשו בחרן ,וגמירי, אברהם אבינו יצא שוב' מחרן על פי הדיבור לילך
ולשון הרע בינינו בעונותינו הרבים ,ובעבור זה דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה״. ארצה כנען.
נחרב הבית וגלינו מארצינו כדאי' ביומא (ט ,ב) אמר מעתה ,תרח יצא מאור כשדים לילך ארצה ועוד קודם הליכתו כביכול הסתיים כל עניינו של
ובירושלמי פ״א דיומא ...וכאשר נחפשה דרכינו כנען ,אבל לבסוף נשאר בחרן ,ואז אברהם אבינו תרח ,כדחזינן דפרשת נח מסיימת בכתוב/ :י מ ת
ונחקורה איזה עונות הם מהעיקרים הגורמים נפרד ממנו על פי הדיבור והחל עולם התיקון תרח בחרן״ ,ופירש רש״י :״לאחר שיצא אברם
לאריכת גלותינו ,נמצאם הרבה .אך חטא הלשון באלפים שנות תורה. מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים
הוא על כולו מפני כמה טעמים״ .ולכן העת גרמא ולעומת זאת אור כשדים היה עולם התוהו שנה ...ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח
להתחזק תמיד בשמירת הלשון ,וגם אם נפל האדם והחורבן ,וכמו שיש לדייק ממה שפירש רש״י ליציאתו של אברם ,שלא יהא הדבר מפורסם
וחטא עדיין יש לו תקוה ,ראה מה שכתב החזו״א בסיומא דפרשת נח (בראשית יא ,כח) :״ומנחם בן לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו
בסוף קונטרס אמונה ובטחון (פרק ו ,אות ג) :״גם קין סרוק פירש אור בקעה ,וכן (ישעיה כד ,טו) באורים שהניחו זקן והלך לו ,לפיכך קראו הכתוב מת,
בנו ,אם כי נתלכלכו כפיו בדם אחיו הנרצח ,עדיין כבדו ה' ,וכן (שם יא ,ח) מאורת צפעוני .כל חור שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים ,והצדיקים
לא פגה צחצחת נפשו להקשיב רב קשב ממרומים, ובקע עמוק קרוי אור״ .ומשמע ד'אור כשדים' יש אף במיתתן קרוים חיים ,שנאמר (שמואל ב' כג,
ואזנו שומעת אי הבל מצלצל בקול״ .והיינו דאף בו משמעות של מאורת נחשים ,דאברהם אבינו כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי״ .ונמצא דמה
על פי שקין היה רוצח ,השי״ת בעצמו התגלה אליו ניצל משניהם ,גם מלהיות יושב בחברת נחשים שכתבה התורה על תרח 'וימת' ,הכוונה כפשוטו,
כאומרו(בראשית ד ,ט) :״ויאמר ה' אל קין אי הבל צפעונים ,וגם מאש שרצה נמרוד לשורפו ,ובין שקודם שהלך אברהם אבינו לארץ ישראל היה
אחין;״ .וכל שכן נשמות ישראל ,גם כאשר הרחיק כך ובין כך נתפרסם ונתקדש שמו יתברך בעולם. תרח בגדר 'מת' ,ואף על פי שהיה נראה שהוא
נדוד ,נשמתו נשארה זכה וברה ולא מגיע אליה ואם תאמר מי הקשה מכולן ,יש להביא את דברי עדיין חי ,אך כיון שרשעים בחייהם קרוים מתים,
שום פגם ,ועל כן ' -אם ישוב מיד תקבלו'. המהרש״א בריש בבא קמא (דף ג ,ב) שכתב בביאור הרי הוא בגדר מת .והאמת היא שתרח היה רשע,
ומאז שיצא אברהם אבינו מאור כשדים נכנס הני ארבעה אבות נזיקין :״וחשיב בסוף ההבער היש לך אב שמוסר את בנו למיתה ,והרי אמרו
לחלקו של הקב״ה ,עד סיומא דפרשת לך לך שהוא פורענות האש הקשה מכולם שמכלה חז״ל (בראשית רבה לח ,יג) וכן הביא ברש״י (פסוק כח):
שנאמר (בראשית יז ,א)" :גרא ה' אל אברם ויאמר הכל ,וע״כ קראו הבער שמכלה ומבער כל דבר ״על פני תרח אביו -בחיי אביו .ומדרש אגדה יש
אליו אני א'ל שדי התהל־ו לפני ורזיה תמים״ .וכרת מן העולם״. אומרים שעל ידי אביו מת ,שקבל תרח על אברם
ה' ז ברית עם אברהם אבינו ,וציווהו על מצות וזה לעומת זה עשה האלקים ,דיש את צד הרע בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו
מילה להכרתת הערלה .אמנם מריש הליכתם שחלילה שורף ומכלה הכל ,וכנגדו בקדושה לכבשן האש ,והרן יושב ואומר בלבו אם אברם
כבר השפיעו אור גדול של אמונה כמו שפירש נתן האלקים כח בצד הקדושה לבער ולכלות נוצח ,אני משלו ,ואם נמרוד נוצח ,אני משלו.
רש״י (בראשית יב ,ה) :״ואת הנפש אשר עשו בחרן את כל הסטרא אחרא מן העולם בפעם אחת. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה,
-שהכניסן תחת כנפי השכינה ,א'ברהםזמגייר את וראשית הזוהמא בעולם הוא הנחש הצפעוני, אמר להם הרן משל אברם אני .השליכוהו לכבשן
האנשים ,ושרה מגיירת הנשים ,ומעלה עליהם כמו שהזכיר רש״י (בראשית מט ,יז) :״ואונקלוס האש ונשרף ,וזהו אור כשדים״.
הכתוב כאלו עשאום״ .והיתה עבודתם בעיקר על תרגם כחיוי חורמן ,שם מין נחש ,שאין רפואה ובאותה שעה שהגיע אברהם אבינו לארץ
ידי עבודת החסד ,כלשון הגמרא בכתובות (ח ,ב): לנשיכתו ,והוא צפעוני ,וקרוי חורמן על שם ישראל ,כביכול נגמרה כל אותה תקופה של
״אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים שעושה הכל חרם״ .ועיין רש״י בישעיהו (ל ,ו) עשרים דורות הראשונים שנחשבת אלפים
בבריתו של אברהם אבינו״( .שיעור יא 40לך לך תשפה) שכתב :״אפעה -מין נחש רע הוא ואין בעולם כי שנות תוהו ,כמו שאמרו חז״ל (עבודה זרה ט ,א):
י־ייי ה י לו ד א -מ מ צו לו ת י פ
■ E j
%
ט״ו מרחשוון ת שי״ד | רבי אברהם ישעיהו ב"ר שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל -החזון איש
ולכן הוא פשוט נפל לרצפה. הגאון רבי שלמה ברמן זצ״ל ראש ישיבת פוניבז' ,אמר לו החזו״א שלא יפחד ,אלא יעזור לו לקום
הביטו וראו גבורה מהי ,אדם חלוש כל כך ,ואפילו Xהיה חתן של הסטייפלר זצ״ל ,ומקורב גדול של וללכת למטה .שאל אותו ר' שלמה מה קרה.
הכי לומד עד כלות כוחותיו ממש ,ומשאיר כח מרן החזון איש ,וסיפר לנו שהיה נכנס כל לילה אמר לו החזו״א שבכל יום כאשר הוא לומד ,הוא
רק כדי ללכת למיטה .היש לך גבורה גדולה מזו לעזור לחזו״א לפני עלותו על יצועו .לילה אחד מחשב את כמות כוחו שישאר לו מספיק כוח
בעולם .שכן גבורת הנפש מורה על גבורת הגוף. הוא נכנס ורואה את החזו״א על הרצפה .מיד ללכת למטה ,אך היום הוא התעמק בסוגיא ,ולא
%
(שיעור י 36לך לך תשפג) הוא ניגש אל החזו״א בפחד שמא קרה לו משהו ,חישב נכון את כוחו ,ובאמצע הדרך אזל כוחו
יוצא לאור על ידי מכון נים דרך להזמנת כל ספרי הרב זילבר
לפרטים והנצחות 0556712159
אפשר לקבלו כל שבוע דרך המייל bd025401167@gmail.com 073-3022267
------------------------ ------------------------------------------------------
משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א |לך לך תשפ״ז ד
פרשת לך לך
בא יס ור לק יחת ש רה ע” י פרעה
פ ני ני נ ח ל ה
ויתבאר לפי׳יז עדד מה שאמר פרעה (פסוק יט) וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדלים ואת
"למה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה
ויאמר לאברם ידע תדע כי גר ועתה הנה אשתך קח ולך" ,דהנה ענין הגזל מלבד ביתו על דבר שרי אשת אברםיב ,י0
יהיה זרעך וגו׳ (טו ,יג) מה שלקיחת שרה מעד עעמה היה גזל [עיי רמב״ם כתב רש"י ו ד ל "ואת ביתו ,כתרגומו ועל אנש
מה שהקדים להנבואה 'ידע תדע' ,י׳׳ל הביאור הלי מלכים שם) דשכם נתחייב מיתה בשביל גזל משום ביתה .ומדרשו לרבות כתליו ועמודיו וכליו" עכ״ל.
שלקח את דינה בחזקה וכיבוש] ,וע"כ גם אעל פרעה
בזה ,דאע״פ שעיקר הנבואה היא נבואה לרעה, ר"ל דהנגעים באו עליו וגם על ביתו .ונראה,
עעם הלקיחה של שרה לרשותו נחשבה לגזל ,עוד
שגר יהיה זרעך ועבדום ועינו אותם ,וא״כ יש דבאמת היו שם שתי עבירות ,אחת של עריות
היה בזה גזל מאברהם משום שהיא אשת אברהם, וכדמבואר להדיא בגמ' ערכין (טז ,א ,ושנית היה
לומר דהנבואה לא תתקיים וכמש״כ הרמב״ם
וכדאיתא בסנהדרין (נז ,א) ועל הגזל בן נח נהרג, שם איסור גזל וכדמבואר ברמב״ם (פ״ט ממלכים
(בפ״י מהלי יסודי התורה ה״ד) ״דברי פורענות
ופרש׳י ו ד ל "כך הוא מעות בני נח גנב וגזל וכן ה״ד) דשכם נתחייב מיתה משום גזל שלקח דינה
שהנביא אומר אם לא עמדו דבריו אין בזה
יפת תואר דהוי נמי גזל שגוזלין את אשתו בעל כרחה ,וה"נ שרה הרי נלקחה בע״כ ושלא
הכחשה לנבואתו שהקב״ה ארך אפים ורב חסד
במלחמה" ,ומבואר מדברי רש"י דלקיחת אשה ברעונה ,וכדכתיב בהדיא בקרא (בראשית יב ,טו)
ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם״ יעו״ש .אולם מיד בעלה הוי גזל בב"נ ונהרג עליה ונפ"מ בזה
ידע תדע כי גר יהיה זרעך ,ר״ל שתדע ידיעה "ותקח האשה בית פרעה" ,הרי דהיה שם גם גזל.
למפותה ועיין לקמן פרשת וישב לט ,ט .ועי' נמי
אמיתית שהנבואה הזאת תתקיים ,כמש״כ ברמבץ עה"פ דעיל "על דבר שרי אשת אברם", והנה איתא בערכין(שם; "על שבעה דברים נגעים
הרמב״ן עה״פ ״במה אדע כי אירשנה״ ( טו ,ח) כתב ו ד ל "כי בעבור החמס שעשה לשרה גם באין על לשון הרע וכו ,גילוי עריות וכו' דכתיב
וז״ל ״בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית לאברהם" עכ"ל .ומבואר דהיה בזה חמס ר"ל וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים וכו' על הגזל
שיירשנה ולא יגרום חטאו וכו' למנעה מהם או עושק וגזל משרה וגם מאברהם .והביאור בזה הוא דכתיב ועוה הכהן ופינו את הבית" יעו"ש .הרי
שמא יעשו הכנענים תשובה״ יעו״ש .וה״נ אמר לו כמש"כ ,דמלבד מה דהיה כאן חמס וגזל משרה מבואר דנגעים באים על שני עניינים אלו על עריות
הקב״ה להיפך שידע ידיעה אמיתית שגר יהיה בזה שלקחה בע"כ בחזקה ,היה בזה גם משום גזל ועל איסור גזל.
זרעך בארץ לא להם ,ואע״ג דאולי יעשו תשובה מאברהם דבלקיחת אשה מבעלה חשיב זאת גזל מעתה נראה פשוט דה"נ אעל פרעה בא לו העונש
מ״מ נבואה זו לא תתבטל על כל פנים. בב"נ. של נגעים בשביל שתי עבירות אלו ,משום עריות
והטעם בזה הוא משום דהך כי גר יהיה זרעך הוא ולפי׳ז יתבאר מה שאמר פרעה "למה אמרת ומשום גזל .והנה בגמ' שם מבואר דמשום עונש
בגדר חוב המוטל על זרעו של אברהם לפרוע, אחותי היא ואקח אותה לי לאשה" ,ופרשו הרמבץ גזל אין הנגעים באים על גופו כ"א על ביתו וממונו,
ורק ע״י פריעת חוב זה יוכלו לזכות בארץ והספרנו דר"ל שלקחה לאשה ולא לפילגש .והיינו וכלשון הגמ' הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן
ישראל .וכמש״כ רש״י עה״פ ״וילך אל ארץ מפני דפרעה טען לאברהם שגרם לו לעבור על איסור ויפזר ממונו .לפי׳ז מבואר הלשון בקרא ,דשני
יעקב אחיו״ (שם לו ,ז) וז״ל ״ומדרש אגדה מפני בזה שאמר לו שאחותי היא ,והגדיל חטאו של עניינים שונים הם ,דאילו משום לתא דעריות שדינו
יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזרת כי גר יהיה אברהם בזה שמחמתו לקחה לאשה ולא לפילגש. בנגעים הביא הקב׳ה נגעים גדולים על פרעה
זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי ולכאורה אילו משום איסור עריות אין שום נפ"מ עעמו ,ואילן משום לתא דגזילה דדינו גם כן
מכאן ,אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ בין אם לקחה לאשה או לפילגש ,אולם לפמש"נ בנגעים -באו על ביתו ,ר״ל כתליו עמודיו וכליו.
הזאת ולא בפרעון השטר״ עכ״ל .הרי דזכייתו דהיה כאן משום גזל מבעלה שפיר יש בזה תוספת ולפי דברינו אלו יתבאר היטב הא דאיתא לקמן
במתנה הגדולה של ארץ ישראל שבה תלויה אם לקחה לאשה ולא לפילגש ,דבלקיחה לשם ריש פרשת ויגש בפרש׳יי עה׳ ,פ (מד ,יח) "כי כמוך
התורה וקיום המצוות ,אינה אלא בפירעון שט״ח אשה יש בזה תוספת גזילה כלפי בעלה. כפרעה׳ /שכתב ו ד ל "ומדרשו סופך ללקות עלין
זה של כי גר יהיה זרעך. מעתה יתבאר היטב מה שאמר פרעה "ועתה הנה בערעת כמו שלקה פרעה ע"י זקנתי שרה על לילה
אשתך קח ולך" ,דלפמש׳נ הרי היתה כאן גזילה אחת שעכבה" .והדברים ע׳יב דהא לא היה שם
והנה כבר נחלקו הרמב״ם והר״ן בנבואה שיש בה
גם מאברהם על כן השיב את שרה לאברהם איסור גילד עריות .אולם להמבואר א"ש היטב,
רעה לאחד וטובה לשני אם היא חוזרת או לא,
בעלה .וכדמעינו אעל אבימלך שאמר לו הקב"ה דהרי פרעה לקה בנגעים לא רק משום איסור
יעויין בדרשות הר״ן (בדרוש השני) שכתב דכה״ג
"ועתה השב אשת האיש" [וכן מפורש בדברי עריות כי אם גם משום איסור גזל [ודדק בל' רש"י
אפשר לה שתתבטל ,ונראה דלכ״ע בכה״ג שם "על לילה אחת 'שעכבה״ ,] ,ולענין זה שפיר
שהטובה תלויה ברעה ורק ע״י הרעה זוכים הרמ׳יה (סנהדרין נט ,א) דהא שנאמר "השב אשת
האיש" גבי אבימלך יסודו מדין השבת גזילה, שייכי אהדדי פרעה ויוסף ,דגם על לקיחת בנימין
בטובה ,הוי זאת נבואה לטובה שא״א שתתבטל, יש בזה משום גזל .וע' במש"כ שם.
עיי"ש] וזהו שאמר לאברהם קח ולך ,דתקחנה
וזהו שהוסיף לו הקב״ה ידע תדע כי גר יהיה זרעך,
בחזרה לעעמך שהרי ממך לקחתיה. שוב הראוני בתהילים (קה ,יד) "לא הניח אדם
שתדע ידיעה אמיתית שילכו זרעך בגלות משום
דזהו התנאי לזכות בארץ ישראל ולא שייך ונראה עוד בביאור מה שהוסיף 'ולך' ,דהוא ע"פ לעשקם ויוכח עליהם מלכים" .וביארו שם
דברי הרמב׳ים (בפ״ט ממלכים שם) שכתב דמאימתי המפרשים דלא הניח אדם לעשקם ,קאן על האבות
שהנבואה הזו תתבטל וכמש״נ נוע' עוד בדרשות
תהיה ב"נ כגרושה שלנו משישלחנה מביתו ע"ש, ור"ל דלא הניח לאדם לעשוק ןלגזול את האבות.
הר״ן שם מש״כ בזה],
ולפי׳ז במה שאמר 'קח ולך' ,יש כאן שני דברים, ויוכח עליהם מלכים ר״ל שהוכיח ויסר על זה גם
מעשה השבה ומעשה גירושין ,דקרו הוא כלפי מלכים .ופרש׳י (שם) "כדכ תי ב וינגע ה' את פרעה"
הגזילה דהוי מעשה השבה ו'לך' הואו לגבי יעו׳יש .ומבואר דעונש נגעים בא על פרעה משום
הגזילה מבית בעלה ,ודו"ק . שעשק וגזל את האבות ,והן הן הדברים שכתבנו.
גליון זכרון ליום השנה לפטירת אשת מורינו מרן ראש הישיבה שליט״א -מרת לאה פיגא סורוצקין ע״ה
אליהו מלאך הברית
מיפלג פליגי בסמיכה ,כי איפלג בה בסוף ימיו דבער ליבא" ,כלומר דהמחלוקת בפרקי דר"א (פ׳ כט) "וכן היו ישראל נוהגים למול עד שנחלקו לשתי ממלכות
הראשונה בתורה בא עי"ז דנתמעטו הלבבות ,דתורה שבע"פ תלויה בלב [וכתיב ומלכות אפרים מנעו מהם המילה ,ועמד אליהו וקנא קנאה גדולה ונשבע על
על לבבך ואיזה הוא תלמוד שהוא על הלב] וכמש׳יכ רש"י בסוטה (מז ,א) דמשמת השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ וכו' נגלה עליו הקב׳יה ואמר לו מה
יוסי בן יועזר בטלו האשכולות ופרש"י עד ימיהן לא היה מחלוקת בחכמי ישראל לך פה אליהו אמר לו קנא קנאתי א"ל הקב"ה לעולם אתה מקנא ,קנאת בשטים
כולן היו אומרים דברים כנתינתן למשה מסיני והן הראשונים שנחלקו וכו' .וע"ע על גילוי עריות שנאמר פנחס בן אלעזר וכאן אתה מקנא ,חייך שאין ישראל
בשו"ת רע"א (סי׳ מב) דכתב דמילה ותורה שייכים אהדדי וכמש"כ בעוללות עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך ,ולכן הוא נקרא מלאך הברית" .
אפרים שמילה חיעונית היא סיבה למילה פנימית מערלות הלב ,כשימול ערלת ונראה דיש להוסיף בזה עוד ,דהנה מעינו דאליהו נקרא מלאך הברית שנאמר
לבבו אז יהיה חדרי לבו פתוחין ולהבין (מלאכי ג ,א) "ומלאך הברית אשר אתם
ולהשכיל ,וכן מעינו תפילה מיוחרת לאב חפעים הנה בא" ,והוא המלאך שעליו
לאחר המילה שיהא לבו של בנו פתוח נאמר (שם פסוק כג-כד) "הנה אנכי שולח
כפתחו של אולם בתורתך הקדושה ,והוא ביאורי תפילה לכם את אליהו הנביא וגו' והשיב לב
ע"פ מה דאיתא בעירובין (נג ,א) לבן של ועל בריתך שחתמת בבשרינו אבות על בנים" [הרי דאליהו הוא מלאך
ראשונים כפתחו של אולם אחרונים כפתחו הברית] ,ולכאורה ע׳ב מאי שייטא זה
של היכל ואנו כמלא נקב סידקית ,ונראה נראה הביאור בלשון ועל בריתך 'שחתמת' בבשרינו ,מ"ט מזכירים
שאליהו הנביא הוא מלאך הברית לזה
דלכן מתפלל האב בשעת המילה שיהיה בברכת המזון הא דהברית היא 'חתימה' בבשרינו ,דהנה בברכות (מח ,ב)
בברכת ורחבה טובה חמדה ארץ אמר שלא כל אומר אליעזר "רבי תניא שיבוא לסוף הימים לבשר על הגאולה,
לבו פתוח כפתחו של אולם ,משום דהמילה ולהשיב לב אבות על הבנים ,וע"ען
הארץ וכו' לא יצא ידי חובתו .נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית".
החיעונית היא מבוא למילה הפנימית, ופרש״י "צריך שיזכור בה ברית בברכת הארץ שע"י ברית נתנה לאברהם
וכמש"כ. בפרשת מילה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך" יעו"ש .ור"ל דרק והנה מעינו דאליהו נקרא נביא ונקרא
הארץ. למתנת זכו הברית קיום ע"י תשבי וגם גלעדי ,והנה שמות האלו מישך
ועל פי זה נראה לבאר הא דאיתא במלאכי שייכא לביאת אליהו בסוף הימים ,דמה
(שם) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והנה ביהושע (ה ,ד) כתיב "וזה הדבר אשר מל יהושע" ,ופרש״י "על ידי
דבור מל אותם ,אמר להם סבורים אתם לירש את הארץ ערלים לא כך מה שקרא נביא ,אליהו הנביא ,הוא ע"פ
לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ,והשיב לב דאיתא בספרי (פרשת וזאת הברכה פיס׳
נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את
אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן ארץ מגוריך" עי"ש .והנה לעיל שם (פסוק ב) כתיב "בעת ההיא אמר ה' שמב) אליהו מתנבא למחר בא משיח בן
אבוא והכיתי את הארץ חרם ,ופרש׳י והשיב אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית" ,ויעו"ש דוד ,ומה שנקרא אליהו התשבי הוא ע"פ
לב אבות להקב׳יה על ידי הבנים לאחוז בפרש"י "ורבותינו אמרו שנית זו פריעת מילה ,שלא נתנה לאברהם מה דכתיב הנני שולח וכו' והשיב לב
בדרך המקום וכן כתב הרמב"ם (בפי״ב מהל׳ אבינו" .היינו שמצות פריעה ניתנה עכשיו ליהושע .לפי"ז נמצא דמה
שאמר להם יהושע דא"א לרשת את הארץ בהיותם ערלים ,כוונתו היתה מעם אבות על בנים ,וכדאיתא בילקוט
מלכים ה״ב) שקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד לועז (מלכים א ,יז) למה נקרא שמו תשבי
נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה דהיתה ורק ערלים היו לא דבאמת פריעה, בלי הארץ את לרשת שא"א
חסרה להם עכשיו מצות פריעה .ונמצינו למדין שמעכשיו שנתוסף חובת שמשיב לב ישראל לאביהם שבשמים,
אנוכי שולח לכם את אליהו וכו' ואינו בא פריעה אין זה עוד מצוה נוספת על עיקר דין מילה ,כ"א דמל ולא פרע ונקרא אליהו הגלעדי ,כמש"כ בילקוט
אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב כאילו לא מל ,וקיום הברית כדי לירש את הארץ תלוי כעת לא רק במילה שמעוני (שם ,רמז רח) מתושבי גלעד,
אבות על בנים ,כלומר לעשות שלום בין כ"א בפריעה ,וגם אם נימולים אתם מ"מ כ"ז שלא יקיימו גם את מצות
מיושבי לשכת הגזית ואין גלעד אלא בית
קב"ה לישראל כמו שעשה שלום ביניהן פריעה אין כאן שמירת הברית וממילא דאינם יכולים לירש את הארץ.
ונמצא דבעת כניסתם לארץ לרשת אותה היו מצווים גם על הפריעה כדי המקדש דכתיב (ירמיהו כב ,ו) "גלעד אתה
בזמן שיטים ,אולם בסוף עדיות (פ״ח מ״ז) לי" ופרש׳י גלעד המקדש ,דאליהו בא
לזכות בארץ.
מבואר בפלוגתת ר"ש וחכמים דמה שאליהו ללשכת הגזית והוא יבוא ויורה דרך לכם,
בא לעשות שלום ולהשיב לב אבות על עיקר רק זה אין הארץ בברכת ברית להזכיר דצריך דהא נראה מעתה
המילה אלא דצריך לכלול גם את מצות הפריעה שניתנה אז בכניסתם וכ׳ז יהיה בסוף הימים בבוא אליהו דהוא
בנים היינו לעניין התורה שלא יהא בהם לארץ .והנה כבר האריך הבית הלוי בפרשה דידן (בראשית יז ,ח) לבאר יבשר על הגאולה והוא ישיב לב אבות
מחלוקת ,לעשות שלום בין התלמידי דתרי עניינים הם המילה והפריעה ,ומה דאמרינן וצאצאיו 'חתם' באות והוא יורה לנו דרך ויעמיד לנו את
חכמים ע' שם ברע׳ב ,ובאמת דבר זה ע"ב ברית קדש היינו ע"י הפריעה דהיא החתימה ואות הברית יעו"ש, הסנהדרין ,וכדמבואר בגמ' דהוא בא
דהאיך ישיב לב בנים על אבותם שלא יהא דה'חותם' של הברית באה על ידי הפריעה ,עיי"ש מה שהביא מהזוה"ק,
ואכמ"ל. ללשכת הגזית להחזיר העטרה ליושנה.
ביניהם מחלוקת ,וע"ב.
לפי"ז מבואר היטב מה שאומרים בברכת הארץ ועל בריתך 'שחתמת' וזהו גם הביאור במה דכתיב בקרא (ישעיה
ולפמש׳נ נראה דהא דאליהו ישיב לב אבות בבשרנו" ,דלהמבואר הרי זכיית הארץ מתלי תלי בקיום מצות פריעה נב ,ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר
על בנים שלא יהא שום מחלוקת בין ועל כן חייבין להזכיר לא רק את המילה אלא גם את ענין הפריעה, משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה,
התלמידי חכמים ,הוא ע"י זה שיפתח לבן דהברית היא גם במעשה הפריעה .ולכן אומרים ועל בריתך שחתמת דמשמיע שלום היינו לעשות שלום בין
של ישראל כפתחו של אולם ויחזרו כולם בבשרנו דהחתימה היא הפריעה ,והיא האות ברית קודש.
ישראל לאביהם שבשמים כדאיתא
להיות כהאשכולות ,וזהו ע"י מילת ערלת ואתי שפיר נמי מה דמבואר שם בגמ' (ברכות שם) דיהושע הוא שתיקן בילקוט שמעוני פרשת פנחס .ומבשר טוב,
הלב ,וכמש׳נ .ונראה דפתיחת הלב הוא ע"י ברכת הארץ כי הוא המכניס לארץ .ולהנ"ל אתי שפיר היטב הא דתיקן
יהושע להזכיר בתוך ברכת הארץ את חתימת ברית קודש ,ומשום ע' פסיקתא רבתי (פל״ה) בשעה שהקב"ה
המילה ,וכדכתיב בקרא (דברים ל ,ו) "ומל גואל את ישראל קודם ג' ימים שיבוא
דיהושע הוא שנצטווה על מצות פריעה אז בכניסתן לארץ ,ובזה הוא
ה' אלוקיך את לבבך וכו'" ,וכן מה דנאמר דזכו לארץ שניתנה לאברהם אבינו. משיח בא אליהו ואומר בא שלום לעולם,
ביחזקאל לו ,ט ״ונתתי לכם לב חדש ורוח ביום השני בא ואומר טובה בא לעולם
חדשה אתן בקרבכם והסרותי את לב האבן ביום השלישי בא ואומר ישועה בא לעולם [דאליהו בא יום אחד קודם משיח
מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם" ,וע"י הסרת ערלת הלב לבשר על הגאולה] והיינו שמתרץ קושיות ואבעיות ויתיר לנו כל הספיקות ,ואין
יהיה ליבנו פתוח כאולם לתורה ,ואותה הסרת הלב דלעתיד תהיה ע"י אליהו שמחה כהתרת הספיקות וזהו מבשר טוב על התורה ,ועוד משמיע ישועה היינו
מלאך הברית ,ד מלאך מלשון שליחות ,דאליהו זכה להיות מסיר ערלת הלב, לבשר על הגאולה.
הן בכל ברית וברית והן לעתיד לבוא לפני בוא יום ה' ,הוא המלאך ושלוחו של
הקב׳יה הוא למול את ערלת הלב (ע׳ ספורנו ר״פ וירא בראשית יח ,א) וזהו דכתיב והנה שמות הללו שייכים לביאת אליהו בסוף הימים ,אולם מה דנקרא מלאך
הנה אנכי 'שולח' לכם את אליה הנביא שאליהו מלאך הברית הוא לעולם המל הברית לכאורה אין ענינו להגאולה העתידה ,ואילו בקרא כתיב (מלאכי ג ,א)
את ערלת הלב ,ודו"ק . "ומלאך הברית אשר אתם חפעים הנה בא וגו'" ,ובסוף הנבואה (שם פסוק כג-כד)
"הנה אנכי שולחם לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים" ,דמלאך
ולפי׳ז מה שאמר ת ש שאליהו בא להשוות המחלוקת ומה שאמרו חכמים הברית הוא אליהו הנביא שבא להשיב לב אבות ,יעו׳יש במפרשים ,וזה המקום
שאליהו בא לעשות שלום בעולם דכוונתם בזה לתשובה (דהוא שלום בין ישראל היחידי שמעינו שנקרא מלאך הברית ,והדברים עריכים ביאור ופירוש.
לאביהם שבשמים ,וכמש"נ והשיב לב אבות על בנים) -היא היא .דבכדי לעשות שלום
בין הת׳ח ולעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים בעינן תורה ותשובה והנראה בביאור הדברים ,דהנה בתמורה (טו ,ב) איתא "במתניתא תנא כל
[וכמש"כ במקו"א עפמש"כ הגר"א (משלי ח ,ג .וכן הוא באבן שלמה פרק ב אות א) אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היה בהם
לבאר את התפילה "פתח לבי בתורתך" ,שהיא כנגד הסרת התאוה ,ואכמ"ל], [ופרש"י שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי אמר ר"י דופי של סמיכה קתני
באופן דנמעא דתרוויהו עריכי אהדדי ,תורה ותשובה ,ודו"ק ■ . גופי' יועזר דעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בסמיכה ובשום דבר] והא יוסף בן
גליון לט -מרחשון תשפ״ז
0י
שיחה מהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט״א • פרשת לך לך התשפ״ז • שנה שביעית
בס״ד
ואתם תחרישון?!
עולם התורה ניצב כיום מול ניסיונות שחיקה מתוחכמים מבפנים ומבחוץ .מה שבכוחנו לעשות ,אין
אפשרות להתרשל .עליך המלאכה!
מתוך משא הנעילה של כנס ׳על נפש עוללינו׳ במוצאי שבת קודש פרשת נח
במעמד למעלה מאלף אברכי ׳מפעלות החינוך׳
דבר יישברו הדלתות ,והמלמדים ומנהלי המוסדות ייאלצו להיכנע כלל נודע הוא בתחילת מסכת פסחים (ג ,).לעולם יספר אדם
לדרישותיהם כדי להתקיים. בלשון נקייה ,שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר
הדבר הגיע לכדי אבסורד ,עד כדי שישנן ערים בארץ שבהן מגונה מפיו ,שנאמר בפרשת נח 'ומן הבהמה אשר איננה טהורה'.
אדם ירא שמים מוכן לממן תלמוד תורה על טהרת הקודש מכספו ועל זאת מקשים העולם ,איך נסביר את פרשת שמיני ,בעת
הפרטי ,מבלי לבקש פרוטה אחת מקופת הציבור ,והרשויות מסרבות שהתורה מונה את איסורי המאכלות והלכותיהם למעשה ,אין היא
להעניק לו רישיון ,יש לך 'הנחה בחמה' גדולה מזו?! נוקטת בלשון עוקפת ומעודנת אלא קוראת לכל דבר בשמו הברור,
בטבע האדם ,כל טצדקי שאפשר לעשות כדי להיגמל מהכבלים גם גמל וגם שפן וגם ארנבת וגם חזיר ,טמאים הם לכם ,כמה פעמים.
המעיקים ,אדם יעשה .אבל יש לנו הוראות ומסורת מחכמי התורה, ומקובל להשיב על שאלה זו ,כי כאשר התורה עוסקת באשר
הם אשר יורו את אשר נעשה ומתי נעשה. אירע בעולם ,אין צורך לדייק ולהשתמש במילה שאיננה טהורה .אך
וכעת שעת מעשה. כאשר מגיעים להוראת הלכה למעשה ,לגדרי איסור והיתר ולהנהגת
הציבור -אין מקום לערפול ,למילים יפות או ללשון מפותלת .חובה
בלתי לה' לבדו להציג את המציאות כהווייתה ,בלשון ברורה ונוקבת כדבעי -
'טמא'!
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם
(אבות ה ,ג) .תשעה מתוך הניסיונות הללו מפורשים היטב בפסוקי עד כאן האמירה הרווחת בעולם.
התורה -ציווי 'לך לך' ,הרעב שפקד את הארץ ,לקיחת שרה לפרעה ומכאן לעניינו.
ולאבימלך ,ברית המילה ,וניסיון העקדה.
ניסיון אחד מתוכם לא הוזכר במפורש ,כי אם בדברי רבותינו -
הניחה בחמה
כאשר הושלך לכבשן האש באור כשדים. המצב בו אנו נמצאים כעת ,הוא בגדר 'הניחה בחמה' .דין הוא
נקודת ההבדל בין ניסיון אור כשדים לשאר הניסיונות ,כי שבהמה שהונחה בחמה ויצאה והזיקה ,חייבים על נזקיה גם אם נעל
בתשעת הניסיונות הנותרים ,אברהם אבינו לא בחר בניסיון .הרעב בפניה כראוי (ב״ק נה ,):והמועקה שהקב״ה שם לראשנו ,כבר הגיעה
בא עליו בעל כורחו ,שרה נלקחה בעל כרחו והעקידה הייתה הוראה לדרגת הניחה בחמה.
ברורה להדיא. קמו גורמים ,חלקם נושאים תוויות של פשרנות ומודרניזציה,
אבל באור כשדים ,אברהם נלחם על עמדתו ,על דעתו ועל שמטרתם לחולל שחיקה מבפנים .הם מבקשים להחליש ולקעקע
שיטתו .טבעו של האדם להילחם על דרכו שלו ,מאמין בצדקת את כל חייהם של עבדי ה' ,בכל דרך שהיא.
דרכו ,כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו וכל דרך איש ישר בעיניו, את שכר המלמדים החרדים ,העמלים בעוני ובמסירות,
אין כאן בירור של יראת שמים טהורה ,מעורבת כאן נגיעה אישית הם מקצצים שוב ושוב .במקביל ,יוצרים חממה לאותם פשרנים,
במידה מסוימת -עד שהתבררו דרכיו בניסיון העשירי ,בעת שביטל מרחיבים את התנאים שלהם כדי למשוך את חלושי הדעת לזנוח
את שכלו ורגשותיו ,וקיבל גושפנקא של 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים את עמל התורה בטהרה כמו שהיה בכל הדורות ולהעצים את
אתה'. לימודי החול.
זה לא רק משכורות למלמדים ,זה כל התנאים מסביב.
O O O
החל ממבנים ראויים ומשובבי נפש למי שישמע בקולם ,לעומת
אנו ,בניו של אברהם אבינו ,איננו נלחמים מתוך עקשנות התעלמות מוחלטת מתלמודי תורה על טהרת הקודש ,יוצרים לחץ
אישית או מתוך רצון לנצח בוויכוח .מאבקנו על טהרת החינוך אינו כלכלי ומצוקה מכוונת של 'הניחה בחמה' ,מתוך הנחה שבסופו של
נכתב ונערך ע״י הרב אביאל חיים חורי שליט״א
בכל ענייני הגיליון 058-3264289 -לקבלת השיחה בדוא"לgmail.com@8544298 :
לך' -כאן נדרש נח לפעול ,לטרוח ,להשקיע מאמץ אנושי ולחפש עניין מפלגתי ולא מאבק המעורב בדעה פרטית ,אלא ביטול גמור
אחריהן .אבל בבהמות הטמאות כתיב 'יבואו אליך' -מאליהן באו לרצונה של תורה.
בכוח ההשגחה העליונה ,וכשם שהקב״ה הביאן מעצמן ,כך הוא ורצונה של תורה עומד בפני ניסיונות קעקוע.
שילחן והשיבן למקומן לאחר מכן.
ולדרכנו ייאמר ,מה שאינו בכוחנו -מסור בידי שמיים .אין אנו על צווארנו נרדפנו
מנהלים את חשבונות ההשגחה .אך מה שכן מסור בידינו ,איננו מנוסים אנחנו .על בשרנו חווינו את הלחץ והדחק הללו .מאז
רשאים לעמוד מנגד ולצפות שהדברים יסתדרו מאליהם .מחובתנו היותנו לגוי ,היו האויבים נותנים עיניהם בהתייחדות של עם ישראל
להילחם על טהרת החינוך ,לא לוותר ולא לסגת. עם התורה .עתים היו אלה אויבים מאומות העולם ,ועתים היו
וכאשר רבותינו זקני חכמי התורה שליט״א ,נושאים את משא אויבים אלה ,כמה כואב ,מעמי הארץ.
העם על לוח לבם ,מכתתים רגליהם מעיר לעיר למרות גילם וכובד היו תקופות בעם ישראל שילדים הלכו לבית הספר עם
המשא -אין אנו רשאים לעמוד כצופים מן הצד .חובתנו להיות סביבונים בין אצבעותיהם .ביד אחת הגמרא וביד השנייה סביבון,
להם כאהרן וחור ,לתמוך בידיהם ולחזק את ההנהגה הניצבת על כדי שאם ישמעו את פרסות הסוסים של היוונים מתקרבים לבית
משמר כרם בית ישראל. התלמוד ,יחביאו את הספרים ויוציאו את הסביבונים.
כאובים אנו לומר זאת ,אבל נראה כי לא ירחק היום ונצטרך
יינה של תורה
להכיר את הסיפורים הללו מקרוב .לא קלגסים יבואו על סוסים,
בדרך צחות ,אמר פעם הרב שלמה גולדשטוף ,חתנו של הגאון אלא מפקחים נכבדים עם עניבה ומילים יפות .אבל אז יצטרכו
מטשעבין ,בעת שדיבר על היינות המהולים במים רבים ,מדוע נח להחביא את הגמרות ולהוציא דפי ציור.
התעסק ראשית בייצור יין לאחר שהעולם חרב .והשיב כי נח ראה
האמנם לכאן הגענו ,שבעים וכמה שנים לאחר התקוממות
סביבו שפע של מים בכל מקום ,ללא גבול ,העריך בדעתו כי עם עולם התורה?!
חומר גלם כה זמין ,הרי שזו הזדמנות לייצר ולשווק לעולם 'יין'...
ואם בעבר אמר מלך סדום לאברהם 'תן לי הנפש והרכוש קח
לך' ,כיום ,המאבק קשה שבעתיים .נלחמים גם על הנפש -להעביר
O O O
את תשב״ר מדרך המסורה ,וגם על הרכוש -פוגעים בתקציבי
ציבור יש בשפע ,ברוך השם' .מים רבים' שוטפים את המחנה. הישיבות ,גוזלים את פת לחמם של האברכים ומצרים את צעדי
אך הדור צמא ליין ,צמא לתורה בטהרתה ,צמא לעומקה של הלכה, עולם התורה.
צמא למצב של 'בלתי לה' לבדו'.
ייאמר ברורות ,שלוחי דרבנן ונציגי הציבור עומדים בחזית
אין אנו זקוקים לציונים במבחנים שטחיים ולדיפלומות חלולות. מול לחצים כבדים ופעולות איבה גלויות ונסתרות .ללא עמידתם
אנו זקוקים למלמדים חדורי דעת אלוקים ויראת שמיים ,למפקחים האיתנה על המשמרת של תלמודי התורה ,בתי יעקב ,הישיבות
תלמידי חכמים ,מארי דחכמתא ,למגידי שיעורים בהירים, הקטנות והישיבות הגדולות -חלילה 'אזי חיים בלעונו' ,כפשוטו
למשגיחים מרוממים ,לראשי ישיבות ולדיינים מופלגים היודעים ממש.
לפסוק הלכה לאחר שלמדו ד' טורים עם כל סעיף קטן בפרי מגדים,
ולא רק מתוך ה'חומר' ,אלא מתוך יראת ההוראה. ואתה קח לך
מה עלינו לעשות לעת אשר כזאת?
O O O
החיות בתיבה התכנסו מכל קצוות תבל -ממרחקי אפריקה
איננו מתייראים מרודפי התורה ,כי אנחנו נעשה כל שבכוחנו ומקצווי ארץ .וכיצד חזרו לארצותיהם לאחר המבול?
וה' יגמור בעדנו.
הסביר האבן עזרא כי בבהמות הטהורות ,מהן נצטווה נח
והייתה לה' לבדו המלוכה! להקריב קרבנות ולהשאיר לקיום המין ,נאמר לו בלשון 'ואתה קח
׳CXXX><><>0'000<><XXXXXX><>00000<XXXXXX><><>0'0000<XXXXXX<><><0'00
עו״ד הר׳׳ר שלמה אשכנזי שליט״א
ירושלים
לעילוי נשמת
לעילוי נשמת אביו היקר
מקים עולה של תורה
איש תם וישר ואת יראי ה' יכבד
הגאון המופלא רבי מכלוף פחימא זצ״ל
מעלותיו ומידותיו הטובות נודעות לכל מכיריו
רב קהילות יוצאי המערב בני ברק
האדון הנכבד
ת.נ.צ.ב.ה.
משה אשכנזי ז״ל
יום היא״צ ט״ו מרחשון
נסתלק בשם טוב י״א חשון תשפ״ו
ת.נ.צ.ב.ה.
'OOOCOOOOOOOOOOOOOOCOOOOOOOOOOOOCOOOOOOOOOOOO־ •>ooc>cooooooooooooc>c>ooooooooooooc>c>ooooooooooo
גליון i
^ נערך מתורתו ש 7הרב צבי שפיץ שליט״א
■o fa n o j / tfia •?ItJIeo h׳ </" th in a fn fc w h ff? tiljl ,?•?It» njz>r
לך לך תשפ״ז
U ’W V y i m
הבהמה שנגנבה לאחר שהוקדשה אינה שווה מאומה בשוק, I
הליכות חיים ז
מאחר והיא הקדש שאסור להנות ממנו ,כמבואר בגמ' בפסחים בס"ד
(פט ):שהמוכר עולתו ושלמיו -לא עשה כלום .וכיון שהבהמה
הזיק אתרוג באופן שכשרותו שנויה במחלוקת
הגזולה לא היתה שווה כסף בשוק ,נמצא שהגזלן לא הפסיד שאלה
ממון לנגזל ,אלא גרם לו ע"י גנבתו שצריך להקדיש כעת בהמה בחול המועד סוכות לאחר תפילת שחרית בבהכנ״ס מיהר
אחרת כדי לצאת ידי חובת נדרו .והיות ואת נדרו יכול לקיים גם ראובן לדרכו ,ותוך כדי הליכה חפוזה פגע בידו של שמעון
אם יקריב כבש בלבד ,לכן יכול הגנב לשלם לו רק כבש. שהחזיק את אתרוגו המהודר .האתרוג שנפל ארצה נפגע
באופן שכעת כשרותו שנויה במחלוקת הפוסקים ,ומשכך
מה שאין כן בכל מזיק דבר שיש לו שוויות ממונית בשוק,
תובע שמעון מראובן את תשלום דמי האתרוג כפי שהוא
אפילו אם הדבר נועד לצורך מצווה בלבד כמו אתרוג או
שילם עליו -אלף שקל .אכן אף שאתרוג זה נרכש לפני החג
ספר תורה וכדו' ,מכל מקום אם הזיקו או גנבו ואבד -חייב
באלף שקל ,אולם בחוה"מ ניתן לקנותו בחמש מאות שקל.
המזיק או הגזלן לשלם לניזק כפי השווי הממוני שחיסר
לו ביום שבו נעשה הנזק ,ולא יכול להפטר בתשלום חפץ אלא שלעומתו משיב ראובן ,מאחר וישנן דעות בפוסקים
פשוט וזול ,למרות שגם בו יוצאים ידי חובת המצווה .ולכן שאתרוג זה כשר לברכה ,קים לי כמותם ,וממילא פטור אני
בנידון של החכם צבי ,וכן בנידון השאלה ,אם ראובן המזיק מכל תשלום .ולכל היותר מוכן אני להביא לך אתרוג אחר
היה מפיל לשמעון את אתרוגו לפי החג ,היה משלם לו פשוט שכשר לברכה לכו"ע .מה הדין?
אלף שקל -הסכום שבו הוא נמכר כעת בשוק .ואם הפילו תשובה
בחוה"מ ישלם לו רק חמש מאות שקל ,כי זהו הסכום שכעת ראובן המזיק צריך לשלם לשמעון חמש מאות שקל עבור
היה שווה להמכר האתרוג בחוה"מ לפני שניזוק .ורבותינו הנזק שגרם לו .ואינו יכול להפטר ע"י שיתן לו בתמורה
האחרונים הסכימו לדינא עם החכם צבי ,ונהגו כך להורות אתרוג אחר שכשר לברכה.
הלכה ולמעשה. מקורות
למה לא יוכל להפטר המזיק בטענת קים לי המזיק לחבירו אתרוג יקר ,האם רשאי
לשלם לו באתרוג זול שכשר לברכה?
כמו כן לאור האמור לא יוכל ראובן המזיק לטעון בנידון
דנן שקים לו כדעת הפוסקים שהאתרוג שהזיק עדיין כשר כתב בשו"ת מהר"ם מינץ (ס' קיג) לגבי מי שהזיק לחבירו אתרוג
לברכה ,ולשיטתם לא הזיק לו מאומה כי האתרוג הרי נקנה יקר לפני החג או בחוה"מ ורוצה לשלם לו באתרוג פשוט
אך ורק כדי לצאת עמו ידי חובת המצווה ,והוא עדיין יכול שכשר לברכה -שרשאי לשלם בכך .וראייתו מהמבואר בגמ'
לצאת ידי חובת המצווה באתרוג זה .ואף ששמעון הניזק ב"ק (עח ):לגבי אדם שהתחייב בנדר להקריב בהמה לעולה
והקדיש לשם כך שור ובא אדם אחר וגנבו ,שיכול הגנב לשלם
רוצה להדר לצאת ידי חובת כל הדעות ,אולם מחמת זה אינני
לנגנב כבש -כי גם בכבש יצא המקדיש ידי חובת נידרו.
חייב לשלם לו ממון.
וא"כ הוא הדין לגבי אתרוג ,הלא ניתן לקיים את המצווה גם
כי לפי האמור ,כלפי דיני ממונות שומת הנזק נמדדת אך ורק
באתרוג פשוט ,וממילא רשאי המזיק להפטר מתשלום ע"י
לפי שווי החפץ שהוזק בשוק ,ומאחר ואתרוג כזה הרי אנשים
שישלם לו אתרוג פשוט.
לא מעוניינים לקנות ,נמצא שכעת לאחר שהזיקו -אין
אכן בשו"ת חכם צבי (סי' קכ) חלק עליו וחייב את המזיק לשלם
לאתרוג שום שוויות ממונית בשוק .וממילא הנזק הממוני
לניזק כפי שהיה שווה האתרוג בשעת הנזק .מאחר ושומת
שעשה ראובן לשמעון בחוה"מ היה חמש מאות שקל.
נזיקין נמדדת תמיד כפי שווי החפץ הניזוק בשוק לפני הנזק,
ברמ"א מוכח לכאו' שהמזיק יכול לטעון קים לי וכמה הוא שווה לאחר הנזק להמכר בשוק ,ואת ההפרש
אלא שלכאורה מדברי הרמ"א (חו׳׳מ סי' שו ,ה) מוכח לא כך. במחיר ישלם המזיק לניזק כמבואר בב"ק (יא ,).ובשו״ע חו"מ
שישנו נידון לגבי אדם שנתן לשוחט מומחה לשחוט עבורו (סי' שפז) .ואין הנידון דומה לגונב קרבן של חבירו ,כי שם
פשוט הוא שבנזיקין דנים לפי החפץ הניזוק ,והרי אף לדעות עוף או בהמה ומשום מה ,ללא כוונה ,השוחט שהה במהלך
שמכשירות את השחיטה ,אולם במציאות שנפסק שהוא טרף שחיטתו .והגמ' בחולין(לב ).מסתפקת האם שחיטה כזו
מודים הם שסוף סוף החפץ ניזוק .והוא הדין בנידון השאלה פסולה ,ונשארת בספק .והרמ"א (בירד סי' כג ,ב) הכריע -
לגבי האתרוג ,שגם לדעת הרמ"א יצטרך ראובן לשלם חמש שהשחיטה פסולה ,וכך גם כתוב בכל ספרי קיצורי ההלכות
מאות שקל. שלומדים מהם השוחטים הל' שחיטה [לשון תה"ד] .ולכן
טוען התרומת הדשן (סי' קפו) שלמרות ששחט בחינם -נחשב
השוחט כמזיק בשגגה ,וחייב לשלם לניזק את עלות העוף
מוכר אתרוגים שהזיק בשגגה
לאחר שמכרו בהנחה ניכרת או הבהמה שפסל בשחיטתו ,וכך גם הכריע הש"ך (חו״מ סי'שו,
ס״ק י) .אולם הרמ"א שם בחו"מ ,וכן בפי' דרכי משה על הטור
שאלה
(חו״מ סי' שפו ,ג) כתב ,שלמרות שהבשר נאסר באכילה ,אולם
ראובן מכר אתרוגים לפני חג הסוכות בביתו .יום אחד הגיע
השוחט פטור מלשלם על הנזק ,מאחר ויכול לטעון קים לי
שמעון ,חבר טוב שלו מהעבר ,על מנת לקנות אתרוג מהודר,
כמו הצד שהשחיטה כשרה.
ובעקבות ידידות העבר הציע לו ראובן אתרוג מהודר מאוד,
ואמר לו שבעצם מחירו שמונה מאות שקל ,אבל לו הוא הרי שאף שהרמ"א מסכים לעובדה שקימ"ל להלכה שהבשר
ימכור אותו במאתים שקל בלבד .שמעון שמח ושילם לראובן נאסר לאכילה ,וממילא שוב אין הבשר שנשחט שווה מאומה
מאתים שקל ,והחזיר לו את האתרוג כדי שיארוז אותו כראוי להמכר בשוק ,בכל זאת כתב שיוכל המזיק לומר קים לי
בקופסה .בעת אריזתו נפל האתרוג מידי ראובן המוכר, כדעה שהבשר כשר ,וזאת למרות שודאי גרם בשחיטתו נזק
והפיטם שלו נשבר ,ראובן התנצל בפני שמעון והחזיר לו את ממוני לניזק .וא"כ לכאורה הוא הדין בנידון דנן לגבי אתרוג.
המאתים שקל ששילם לו עבורו. גם להרמ"א בנידון השאלה -חייב המזיק לשלם
שמעון שעוסק בדיני ממונות התעורר לשאלה מעניינת ,הרי אמנם לענ"ד גם לדעת הרמ"א בנידון השאלה ראובן חייב
ראובן טען קודם שהאתרוג שווה שמונה מאות שקל ,ובמחיר לשלם לשמעון עבור האתרוג שהזיקו ,ולא יוכל לומר
זה הי' מוכר אותו לאדם אחר ,וא"כ כיון שהאתרוג כבר הגיע קים לי כדעות המכשירות אתרוג כזה לברכה .והחילוק
לרשותו של שמעון ,נמצא שכעת הזיק ראובן לשמעון חפץ בין המקרים ,שבנידון הרמ"א לגבי השוחט ,בעל הבהמה
ששווה שמונה מאות שקל ,ואחרי שהחזיר לו את המאתים נתן מרצונו ומדעתו לשוחט שישחוט עבורו ,וידע מראש
שקל עדין חייב הוא לו שש מאות שקל.
שלכל שוחט ,אפילו מומחה ,יכול לקרות תקלות פתאומיות
האם באמת יכול הי' שמעון לתבוע מראובן עוד שש מאות בשחיטתו .ולכן נקרא השוחט בשם "מזיק ברשות" ,ואינו
שקל.
כמו כל מזיק אפילו בשגגה שנקרא "מזיק שלא ברשות".
תשובה ומשכך אומר הרמ"א ,שהשוחט טוען לבעה״ב ,מאחר
אם שמעון הי' תובע את ראובן בעוד שש מאות שקל ,הי' והתקלה יצאה בשגגה איני נחשב כלפיך כמזיק ,כי אתה הוא
ראובן פטור.
זה שאמרת לי לשחוט לך בהמה זו ,וידעת מראש שיכולה
מקורות להיווצר תקלה בשחיטה .וממילא אני התחייבתי לך לשלם
אומדן דעת כל שהיא מבטלת מתנה מדין -פועל בלבד ולא מדין מזיק .והחיוב שלי כלפיך היה -
כתב הרמ"א (חו״מ סי' רז ,ד) לגבי נתינת מתנה לחבירו ,שבמתנה רק אם אכשל בדבר שהינו פסול לכל הדעות ,משא"כ בדבר
-דברים שבלב -הוו דברים .וביאר הסמ"ע (ס״ק י) ,שכשאדם שישנם דעות המכשירות שחיטה כזאת -לא התחייבתי
נותן מתנה הרי אינו מקבל שום תמורה כנגדה ,ומשכך אם לך מעולם .ולדעת התרומת הדשן והש"ך ,כיון שהפסול
ישנה אומדנה כל שהיא שעל דעת כן הוא לא נתן לחבירו בשחיטתו מוזכר בכל ספרי ההוראה של השוחטים ,הרי
את המתנה הזאת -המתנה בטלה ,ואפילו שהיא רק אומדנה שהשוחט התחייב מראש לשלם גם על תקלה כזאת אם
שבלב ונותן המתנה לא אמרה בפיו בעת נתינת המתנה. תצא משחיטתו ,למרות שהינו מוגדר כ-פועל ,ולא כ-מזיק.
וממילא בנידון דנן ,אם יבוא שמעון בטיפשותו ויתבע את ולכן לענ"ד גם להרמ"א ,אם השוחט יקח מעצמו בהמה
ראובן בשש מאות שקל ,הרי שיטען כנגדו ראובן המוכר, של חבירו וישחוט אותה וישהה בשחיטתו בשגגה במיעוט
כשעשיתי לך הנחה משמעותית כזאת במחיר האתרוג ,דבר הסימנים ,אף באופן שלא יתחייב על כך מדין גנב ,יתחייב
שאינני עושה לאף קונה ,וגם שאר מוכרי האתרוגים לא מדין מזיק לשלם על הפסד הבהמה כפי המחיר בשוק .כי דבר
מסרים ורעיונות לפרשת השבוע עושים כזאת הנחה משמעותית ,הוא רק משום החבירות
השווה בנסיון "לך לך מארצך״ שלנו .וכמו שאמרתי לך בשעת המכירה שעבורך אני עושה
ועקידת יצחק ,והמסר לדורות את ההנחה המיוחדת הזאת .והנה אומדן דעתי ,וזוהי גם
"ויאמר ה אל אברם -לך לך מארצך וממולדתך" וכו' (ב,א) אומדן דעת שאר בני האדם ,שאין חברות וידידות למחצה,
כתוב במד"ר (פ׳ לט ,ט) אמר ר' לוי ,שתי פעמים כתוב לך לך, וממילא אם הייתי יודע בשעת מכירת האתרוג שרק אני
אחד בתחילת פ' לך לך ,והשני בסוף פ' וירא לגבי עקידת מתייחס אליך כחבר ומוכן להפסיד לשם כך שש מאות שקל,
יצחק (כב ,ב) "ויאמר ,קח נא את בנך יחידך ,את יצחק -ולך ולעומת זאת אני כלפיך נחשב כאדם זר -ודאי שעל דעת כן
לך -אל ארץ המוריה" ואין אנו יודעים אי זו חביבה[ .כלומר לא הייתי מוריד לך במחיר האתרוג .ובפרט שבאותו הזמן היו
איזה נסיון חביב יותר לקב"ה (פי׳ עץ יוסף)] האם השניה קונים רבים המהדרים במצוות שהיו רוכשים אותו במחיר של
[עקידת יצחק] או הראשונה .אולם מזה שכתוב בעקידת
שמונה מאות שקל.
יצחק "אל ארץ המוריה" נלמד מכאן שנסיון העקידה חביב
מהנסיון של לך לך מארצך ,ע"כ. מסקנת התשובה
ומהראוי להבין את עומק דברי ר' לוי .שהרי ברור שלומר ועל נידון כזה טוען הרמ"א ,שמספיק אפילו אומדן כל דהוא
לאבא שנולד לו בן יחיד בגיל מאה שנה ,להעלותו לקרבן כדי לבטל את המתנה .והנחה של שש מאות שקל במחיר,
בידיו כשהוא כבר בן שלושים ושבע שנה ,ומושלם בכל לחפץ ששווה שמונה מאות שקל מהותה -מתנה ,דהיינו,
המעלות הרוחניות .ודאי שנסיון זה קשה לאבא הרבה יותר
שראובן נתן לשמעון את האתרוג במחיר מתנה .והיות והינך
מאשר לעזוב את משפחתו ומקום מגוריו וללכת ממקום
ששנאו ונלחמו בו לארץ אחרת שהובטח לו ע"י הקב"ה, טוען שאינך חברי כדי להוזיל לי בחזרה באותו החפץ שמכרתי
ששם הוא יגדל את שמו וישפיע עליו שפע ברכה וממון רב, לך הוזלה כזאת ,אלא אני נחשב לך כלפי מכירת האתרוג
(כמבואר ברש׳׳י יב ,ב) .וא"כ מה היתה ההווה אמינא של ר' לוי כאדם זר -אם כן ,מתברר למפרע ,שטעיתי בכך שהסכמתי
לדמות בין שני הנסיונות ולהכריע את ספקו שנסיון העקידה למכור לך את האתרוג בפחות משמונה מאות שקל ,שהרי
גדול יותר רק בגלל ששם נאמר "אל ארץ המוריה"? אינך שונה מכל אדם אחר .וממילא למרות שהגבהת אותו,
ביאור הקושי הגדול שבנסיון העקידה האתרוג עדיין שייך לי ,ושברתי את האתרוג שלי ולא שלך,
ונלע״ד לבאר את הדברים ,שהנה כתב רש"י בפ' העקידה (כב, ואין לך אלא את המאתים שקלים שלך.
יב) ע"פ מד"ר שם (פ׳ נח ,ח) אמר רב אחא ,לאחר העקידה אמר
החיוב בכל נושא ממוני אחר את מלוא התמורה
אברהם לקב"ה ,אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע,
ואח"כ חזרת מדבריך ואמרת לי -קח נא את בנך .ואח"כ אמנם לענ"ד מסתבר ,שכל טענת ראובן המוכר שייכת רק
אתה אומר לי -אל תשלח ידך אל הנער וכו' .כלומר ,מלבד ביחס למכירת אותו אתרוג שלגביו נתן לו את ההנחה הגדולה,
הקושי הגדול שהיה לאברהם לעקוד את בנו יחידו ,התקשה שלגבי זה אנו אומרים שעל דעת כן לא מכרו לו או לא נתן לו
אברהם שכביכול הקב"ה ,שבו הוא מאמין ,ועובד אותו אותו במחיר מתנה ,ומשכך הוא נשאר עדיין בבעלות המוכר.
בכל כוחו ,והסכים למענו להשרף באש באור כשדים ועוד, אולם אם למשל יומיים לאחר מכירת האתרוג [באופן שלא
התגלה לכאורה שהוא סותר את דבריו .וממילא יכול היה
נשבר הפיטם] נסע ראובן עם רכבו ופגע בשגגה ברכבו של
להתערער אצל אברהם כל האמונה בקב"ה .אולם למרות
הכל התגבר אברהם ועמד בשלימות בנסיון הקשה הזה מבלי שמעון והזיקו בשווי שמונה מאות שקל ,לא יוכל ראובן
לערער כלל על אמונתו ובטחונו בקב"ה בלבד. המזיק לטעון לשמעון אשלם לך רק מאתים שקל כפי שאתה
הקושי הגדול בנסיון "לך לך מארצך" שילמת לי עבור קניית האתרוג .מאחר וגם להרמ"א אין שום
קשר בין שני הנידונים .ואין שמעון קונה האתרוג נעשה בעל
והנה כעין הנסיון הקשה הזה בעקידת יצחק שמהותו -סתירה
מוחלטת [כפי שנראה לעיני אברהם] בדברי ובהבטחת חוב של שש מאות שקל כל חייו לראובן .וכשם שברור לכל,
הקב"ה ,קרה גם בנסיון של "לך לך מארצך" וכו' .וכפי שביאר שאם למשל כעבור זמן הלוה שמעון לראובן שמונה מאות
זאת רבינו סעדיה גאון בפירושו על פ' לך לך (יב ,ב): שקל ,ודאי שחייב הלוה לפרוע למלוה שמונה מאות שקל
א .הקב"ה אמר לאברהם שם "ואעשך לגוי גדול וכו' ,דהיינו ולא יפטר מחוב ההלואה אם יתן לו מאתים שקל בלבד ,כי אין
שהבטיחו שיוולדו לו שם בנים [כפי' רש"י שם] והמציאות שום קשר בין המתנה שנתן לו במכירת האתרוג ,לכל שאר
היתה "ותהי שרה עקרה". עסקי הממון שיהיו בין שניהם מכאן ואילך.
I מעשי אבות -סימן לבנים
והנה כתוב במדרש תנחומא (פ' לך לך סי' ט) שהובאו בהרחבה
בפי' הרמב"ן (יב ,ו) ,שכל מה שאירע לשלושת האבות -סימן
לבנים .ובפשטות הכוונה היא ,שמה שאירע עם אבותינו
אברהם ,יצחק ויעקב ,כך אירע אח"כ עם שנים עשר השבטים
וכן עם בני ישראל מעת יציאת מצרים עד סוף ביהמ"ק השני,
וכפי הדוגמאות שהובאו שם ברש"י וברמב״ן ועוד.
ב .הקב"ה הבטיחו "ואברכך" .דהיינו ,שיהיה לו שפע פרנסה
וממון [רש"י] אולם כשהגיע לארץ ישראל -מיד נעשה שם
רעב .והוסיף רש"י שם (יב ,ב) שרק בארץ ישראל היה הרעב
כדי לנסות את אברהם ,האם יערער על הקב"ה שאמר לו
ללכת לאר"י כי שם יושפע בממון רב .בעוד שהמציאות
היתה ,שעזבה כשהוא רעב ,עני ,ובעל חובות כספיים רבים
מההלוואות שלקח כדי לפרנס את משפחתו והנלווים אליו
כמבואר ברש"י (יג ,ג).
ג .בניגוד להבטחת הקב"ה "ואגדלה שמך" אמר לו פרעה
"למה אמרת אחותי היא" .דהיינו ,לא רק שפרעה לא כיבדו,
הנלמד לגבינו ממעשה האבות אלא עוד העליל עליו שהוא שיקר לו ,ועוד גירשו ממצרים
אמנם כבר כתוב בתנא דבי אליהו ,שצריך אדם לומר ,ולחיות וכלשון הפסוקים (יב ,יט-כ) "קח ולך" וכו'.
בהרגשה ובצפיה מתמדת ,מתי יגיעו מעשיו למעשי שלושת כלומר ,לפירוש רבינו סעדיה גאון ,הנסיון של "לך לך
האבות הקדו' .כלומר ,אע"פ שודאי אין לנו שום השגה והבנה מארצך" לא הסתיים רק בעזיבת אברהם את ארצו ומולדתו,
בגדלותם ,אבל צריכים אנו להפנים שגם לפי השגתינו ,יש אלא בעיקר באי מימוש הבטחות הקב"ה שהתחייב לאברהם
לכל אחד ואחת מאיתנו שהיננו מזרעם ,נסיונות רבים במשך בתמורה לעזיבתו את מקום מגוריו למען הארץ שיאמר לו
החיים ,שבמובן מסוים הינם קצת דומים למה שקרה עם לגור בה .והנה למרות שאברהם נוכח בעליל שנעשה עמו
אבותינו ,ומהותם -הסתר פנים מהקב"ה .וכגון שלפעמים בדיוק הפוך ממה שהבטיחו הקב"ה ,בכל זאת הוא לא פקפק
למרות התפילות הרבות שלנו לקב"ה שיושיענו בדברים כמלוא הנימא באמונתו בקב"ה ובציות מוחלט לדבריו,
הנצרכים לנו ,ובמקרים רבים אף למרות ההתחזקות לשם למרות הסתירות המהותיות שהיו בקיומם בפועל.
כך בלימוד תורה ,נתינת צדקה ושאר מעשים טובים נוספים ועל פי זה מובנים דברי ר' לוי במדרש ,שאכן ישנה השוואה
שאנו עושים לשם קבלת הישועה .אולם עדיין במקרים רבים ברורה בין נסיון העקידה לנסיון של לך לך מארצך שהתבטא
לא מגיעה הישועה .וכן ישנם מקרים שאע"פ שלא נאמרה לכאורה בסתירות בדברי הקב"ה לאברהם ,ושלמרות זאת
לנו נבואה מפורשת מהקב"ה שניוושע ע"י כך ,בכל זאת ישנם בשני המקרים נשאר אברהם באמונתו בקב"ה איתן כחלמיש.
דברים שכתובים בחז"ל במדרשים ,בגמ' ,ובספרי רבותינו
הראשונים והמקובלים הידועים ,שמי שעושה ומתנהג באופן כיצד קויימו כל דברי הקב"ה לאברהם
מסויים ,יוושע בבקשה מסויימת וכדו' .והרי כל דבריהם אמנם יש לציין שלמעשה בשני הנסיונות התברר אח"כ
הקדושים הינם -כהוראה מפי עליון ,וכך נאמר למשה רבינו לאברהם ,שהקב"ה מעולם לא סתר את דבריו ,ואדרבה הם
בסיני [וכלשון החזו"א באיגרתו]. התקיימו במלואם באופן הרצוי ביותר .דהיינו ,הקב"ה לא
ומשכך נסיון האמונה בקב"ה ובחכמי ישראל במקרים אלו אמר לאברהם שמיד כשיגיע לאר"י ינתנו לו כל הברכות
קשה מאוד ,אכן למרות זאת עלינו ללמוד מאברהם אבינו שהובטחו לו .אלא שבמשך הזמן יקוימו בארץ ישראל כל
וכפי שהתבאר לעיל ,שלא ניסוג כמלוא הנימא מהמשך ההבטחות -ואכן כך קרה בפועל .שלאחר שחזר ממצרים
אמונתינו בקב"ה ובחז"ל הקדושים ,שודאי דבריהם אמת. לאר"י התעשר שם בעושר גדול ,וכן שם נולד לו בנו יצחק.
ואע"פ שלא נושענו בפועל ,אין זה ח"ו מחמת חסרון וכן שם גם הוכר אברהם במשך הזמן כגדול מכולם .וכלשון
בדבריהם ,אלא ישנם חשבונות שמים נוספים שנסתרים הפסוק בפ' חיי שרה (כג ,ו) "שמענו אדוני -נשיא אלוקים -
מאיתנו -שהם אלו שגורמים להסתר פנים .ולפעמים ,כפי אתה בתוכינו" וכו'.
שכתב רש"י בפרשת השבוע (יב ,י) ,הישועה המצופה מותנית וגם לגבי עקידת יצחק מבואר שם ברש"י (כב ,יב) שהקב"ה
ע"י הקב"ה ,שדווקא כאשר הוא יראה ,שלמרות הסתר הפנים מעולם לא אמר לאברהם לשחוט בפועל את יצחק .אלא
אנו ממשיכים להתפלל לקב"ה וכן בעשיית שאר המעשים אמר לו להעלותו לעולה על המזבח ,ולאחר מכן יורידהו
הטובים ,העמידה האיתנה הזאת בהתחזקות באמונה בקב"ה
משם כשהוא שלם וללא כל מום ,וכפי שנאמר לו אח"כ "אל
-היא זאת שתביא לנו לבסוף את הישועה המצופה .ויקוים
תשלח ידך אל הנער ,ואל תעש לו מאומה" וכו'.
בנו הפסוק "צדיק באמונתו -יחיה" דהיינו ,האמונה בקב"ה
-היא זאת שתתן לנו את החיים והישועה הנצרכת שתבוא
אמן.נחמה בת הריר יחיאל הלוי y״n בקרוב -
ומרת העלון יוצא לע״נ :הריר חיים יצחק דל בהר״ר צבי הי״ד,
rav5869690@ gmail.com n fa p y>o!5fopv 'orJ p e /"5fl 153-2-5869690 o p v f 1t>/b /!tinמ «/6מ!0! . ntojfo n lfef/ay
בס״ד
עי דו בין ת י ק ו נ י עיון | שימוש | כשרות
I גליץ שאלות הלכתיות
I ימת העירוגים השכונתיים
המתחדשות מידי שבוע ננדיקת
את המנוע הגדול ,או להעמיד לחי לפני המנוע ,או שהוא עראי ואפשר להשאיר בתקופה זו יש עומס בעשיית עירובים ,ומי יכול לעשות כראוי
אותו ולהסתמך על הלחי שמוסתר בין המנוע לקיר .ולכאורה תלוי אם מתכוונים בתקופה זו שאחרי החגים נוצר עומס גדול של ביקוש לעשיית עירובים
להשאיר אותו שם ,או לפנותו בקרוב. חדשים ,ולתיקון ושיפוץ עירובים קיימים .ישנם כמה סיבות לכן ,דבר אחד בגלל
לחי מקודי מהשלט של הדפבת שאנחנו אחרי החגים והצטברו תיקונים ,וגם אחרי הימים הנוראים שבהם כלל
בהמשך הסיור ראינו לחי מקורי ביותר ,מהשלט ישראל התחזק ורוצים יותר לחזק את שמירת השבת וגם בגל שיש תקציב
של תחנת הרכבת .מכיון שבמקום כזה הוא חשש שניתן ממשרד הדתות למקומות מסוימים שקיבלו אישור לפני כמה חודשים,
להעמיד עמוד עירוב או לחי ,הוא מצא פתרון מקורי וכעת לקראת תום הזמן הם מבקשים לעשות הכל תוך כמה ימים .והעוסקים
וקשר את החוט על השלט ,באופן שהשלט עמו הוא צריכים לנצל את ההזדמנות על מנת שלא ירד האישור לטמיון ,ומתאמצים מאוד
הלחי .והנה בחלק העליון הוא זכוכית חלקה כדי לעשות את העירובים בכל המקומות כדי לזכות עוד יהודים שלא יחללו שבת
שכשרה ללחי ,אבל החלק התחתון עשוי מבחלים במסגרת זו לא ניתן לתאר את ההשקעה של העוסקים המסורים ,בשבוע
כעין תרים קטן שהשלבים שלו פתוחים במקצת, האחרון שלחנו צוות לעבודת לילה וחזרו רק עם אור הבוקר ,כיון שהעבודה
האם דבר כזה כשר ללחי ,או שהוא כפתחי שימאי. התארכה .וכל זה מתוך הרגשת השליחות התורנית ,כיון שבתחום זה אי אפשר
ואמנם בשכונה רגילה משתדלים לעשות לחיים ישרות לתת את העבודה לערבי ,ולא לקבלן יהודי ,אלא למי שיודע בכל עמוד לחשב
וחלקות ולא להסתמך על כזה ,אבל בשעת הצורך שאי אפשר לעשות לחי מושלם, היכן המיקום המדויק שהוא צריך להיות ,כדי שהעמוד לא יהיה גבוה על מדרגה,
האם אפשר לומר שאין בו ענין של פתחי שימאי ,כיון שיש בו חורים ועשר כתריס. ושהחוט לא יתקע בעמוד חשמל ,וצורת הפתח לא תעבור על מחיצה ,והעמוד
דבר נורא ,שוב מרפסות סוכה שנבנו אחת מעל השניה לא יהיה מוסתר אחורי משהו .אלו דברים שדורשים הרבה מאוד ידיעה בהלכה,
למרות שאנו חוזרים כעת לעירובין ,עדיין רושם הסוכות בוער אצל העוסקים, וזו היא מלאכת קודש שאי אפשר לעשותה ע״י ”אחרים״ .רק מפקחי העירובים
כמה סוכות התגלו שצריכות תיקון ,וכמה סוכות התבררו שהם מתחת דבר ולומדי השיעורים שלמדו את ההלכות יחד עם הדגמה ופרקטיקה ,עם שימוש
הפוסל .כמה סוכות הצלחנו להכשיר עם פתרונות של דפנות המחלקות את והדרכה ,אפשר לסמוך עליהם שיעשו את העירוב כהלכה.
הסכך הפסול ,או יוצרות דופן שלישית במקום שאין דופן עקומה ,וכמה חידושים אין לנו את האפשרות לפטור את האחראים מכובד העבודה ,אין לנו אפשרות
הלכתיים התחדשו בליבון ההוראה למקרים המגוונים שפגשנו בבדיקת הסוכות ליעץ להם עיצות להביא פועלים בלי שנדע את גודל הבעיה במסירת עבודת
בתוך כדי הסיור הראה לנו הנציג שלנו לבדיקת הסוכות בעיר ,רחוב עם עירוב לעובדים ,אלא נשאר לנו רק לומר להם תודה גדולה ,ולאחל להם שיצליחו
פרויקט חדש של חמשה בנינים ,שהתאכלס לפני שנתיים ,ונבנה במיוחד לצורך לעשות הכל בקלות ושבסוף יהיה לנו עירוב כהלכה.
משפחות חרדיות הביאו קבלן מיוחד מחו״ל שיבצע את הבניה ,והוא שמע ביום חמישי גילה שהורידו לו עמודי עירוב
שצריך מרפסות סוכה ,אבל לא ידע את ההלכות ואת המשמעות של הסוכה, בין העבודות שהגיעו למוקד העירוב בימים אלו ,ביום חמישי התקשר האחראי
ובנה מרפסות משולשות ומשונות ,שקשה מאוד להיכנס בהם משפחה שלימה. באחת הערים במרכז ,ואמר שחייבים לבוא עכשיו להתקין לו ארבעה עמודים
ובנוסף גילו בבדיקה ,שחלק מהמרפסות חדשים ,כי אין לו עירוב לשבת .הוא סיפר שאתמול ראה את העמודים ,והיום הם
נבנו אחת מעל השניה ,יש משפחות אינם ,כי הטרקטור שהוסיף חול ויישר את השטח ,השכיב את העמודים ,חלקם
ששליש מהסוכה אינה כשרה ,ויש עקר לגמרי והשליך בצד ,ואחד שבר ועיקם והשאיר אותו מעוקם במקומו .ניסינו
מרפסות שרוב הסוכה פסולה ,ויש לדחות אותו שיעשה פתרון מאולתר לשבת זו ,ואחרי שבת יבואו להתקין .אבל
מרפסות שלא נשאר ז׳ טפחים לשיעור הוא לא נתן להתחמק ,ותוך שעה הגיע הצוות למקום ,עם חומר בטון ועמודים.
המינימלי .כל השכונה מדברת על במקרה זה היתה לאחראי סייעתא דשמיא ,שהצוות היה פנוי למרות שביום
האבסורד הזה מידי שנה ,כיצד בנו דירות חמישי כולם עסוקים .באותו יום יצאו להתקין עירוב במקום אחד בדרום ,ונתקלו
במיוחד לציבור החרדי ,והסוכה שנבנתה בעיכוב של הטרקטור שהיה צריך לבוא ולא הגיע ,והיו צריכים לחזור בלי לבצע
אינה כהלכה! את ההתקנה ,ולחזור שוב למחרת .היתה להם אכזבה וגם הפסד ,אבל משמים
הדברים האלו נכתבים כאן ,דבר ראשון זה היה מתוכע ,כדי שהיו פנויים באותו יום חמישי לבצע את התיקון הזה ,להציל
בשביל להציל את מי שהולך לקנות דירה ,שיוודא שהסוכה נבנית כהלכה ,ואין את העיר מחילול שבת
מעליה מרפסת ,או קורות בטון כפי שארע בשנה זו בעפולה עילית [הובא לעיל מדבר זה אנו רואים גם את הקושי של האחראים ,שלפעמים מגלים פתאום
בגליון ,]488דבר שני בשביל שנלמד מזה לדברים דומים ,שאפילו דבר כה פשוט שאין עירוב ,וצריך תיקון גדול .ויש סיע׳׳ד מיוחדת שיצליחו לתקן.
שהסוכה תהיה תחת כיפת השמים אינו מובן מאליו ,ק״ו שאר ההלכות של שידרוג בשכונת הדר בעיר חיפה ,ודין מנוע שמסתיר את הלחי
דפנות ,כגון דופן ע׳׳י לבוד או צורת הפתח ,מתי הם אינם מועילים בסוכה ,ועוד בשבוע זה יצאנו אל העיר חיפה לשכונת הדר ,שבתקופה האחרונה מתחזקת
הרבה הלכות שצריך לעורר את המודעות אליהן וללמוד את ההלכות בצורה ערר יותר באוכלוסיה ליטאית צעירה ,המתפשטת אל הרחובות למטה שבעבר היו
מעשית ,כדי שנהיה ראויים לשים לב לכל פרטי ההלכה למעשה. שם בעיקר שכנים ערבים ,וכעת נוספים בהם עוד ועוד אברכים .ועם ההתיישבות
ואם כך המצב בהלכות סוכה שהתחנכנו כיצד לקיימם ,ק״ו בהלכות עירובין גדל הביקוש לרומם את מצב העירוב ולחזקו ,שכל שכונת הדר תהיה כמו
שיש הרבה שגרו במקום שיש עירוב טוב ,ולא למדו בקטנותם מה הכללים ומה העירוב המהודר בקרית ויזניץ ,עם לחיים ועוד שאר דברים .לצורך כך התקיים
ההבדלים בין עיר חרדית למושב או קיבוץ ,ואחרי שהתבגרו או התחתנו ,מגיעים סיור יחד עם האחראי המסור ר׳ ישראל שליט״א ,ושקלו את המהלכים הרצויים
למקומות רחוקים ,נוסעים לשבת נופש בישובים ,או גרים בערי הפריפריה, שכמעט בלתי אפשריים ,שבעז״ה יהיו אפשריים ויתבצעו בלי הפרעות
וצריכים ללמוד ולדעת איך לנהוג בטלטול ברחוב ,ובתוך הבנין .ללא הלימוד בבדיקת העירוב הקיים ,הגענו למקום
אפשר ח׳׳ו להיכשל בהחלט. שהחוט היה קרוע ,ולא מצאנו את הלחי.
ואכן מאות אברכים ובחורים שואפים לדעת את העירובין ,אך חסר ספרים האחראי שהיה איתנו ניגש אל מקום
שיגישו את הדברים בצורה ברורה הפתרון הוא להשתתף בשיעורי העירובין של הלחי לבדוק היכן הוא נעלם ,האם ח״ו
מוקד העירוב ,שבהם לומדים את כל יסודות ההלכה עם עידכונים מהמציאות מישהו הוריד אותו ,וגילה שהלחי נשאר
בשטח בזמנינו ,ובליווי תמונות והמחשות של ראשי עמודי העירוב והחשמל ,סוגי על הקיר אלא שהעמידו לפניו מנוע גדול
החוטים ,צורות שונות של לחיים .זו ההזדמנות שלך כעת לדעת וגם לקיים .אל של מזגן ,שהורידו מהגג עם מנוף ,וכמובן
תחנה למחזור הבא ,ני כל שבת שעוברת זו האחריות שלך .הצטרף נבר השבוע גם הוא זה שקרע את החוט .מיד התעורר
לשיעור הראשון בסידרה ,ותהנה מידיעת הלנה ברורה ,בצורה מרתקת ומחנימת דיון מה יעשה השבוע ,האם צריך להזיז
ל ה ר ש מ ה ב ע ת ־ v mאו n m n 055-678-3323ל 01ב ט 091ב ק 91וו " מו ק ד F liT p a 9
בס׳יד
עיון | שימוש | כשרות
פ סיי ?
אי כ ש ד
ז ה פ שו ט
מטלטל!
in in הי די ע ה הי כ ן
לטלטל
neki
^053.3187.044^1
הגיע הזמן שגם אתה תדע!
כימים אלו נפתח מחזור חדש
ללימוד הלכות עירוכין למעשה
כמסלול הכשרת
״מפקח עירול׳
קורם מעשי עם מצגות ותמונות מהשטח
עם נסיון רב עם אלפי תלמידים
השיעורים יימסרו ע״י
^ 1 3ן ’1א
יו״ר מוקד העירוב
השיעורים יתקיימו ככמה ערים בארץ
ב יר ושל ים כ ימ י ראש ו ן /בבנ י ברק ב ימ י חמ יש י /ובמוד יע ין ע יל ית כ ימ י רב יע י
עם ס י ור ים כשכ ו נ ות גבעת שא ול ,ה ר נוף ,רמ ת אלח נ ן ,וע וד
זו ההזדמנות שלך! הלכה * * mלימוד 12
לקחת את הלימוד צעד קדימה l i pשיעורים I I Pמקיף 1111ופרקטיקה
להעמיק את הידיעה ,לרכוש כלים מעשיים סיורי g q S k 2סיכו מים R Iתעודות
ולהפוך את הנלמד להלכה למעשה! שטח ^ s fומבחנים ! ■ Iהסמכה
לפרטים ולהרשמה055-678-3323 19 :
ניתן להירשם גם ב״נדרים פלוס״ ,בקופת ״מוקד העירוב״.
ניתן לרכוש שיעורים דיגיטליים בעירובין ובתחומין ,בהקלטה או במייל .פרטים אצל הנציגים.
תש פ"ז
ר צו ד ת א בי ג ד ד ך
הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
פרשת לך לך
"איש לפי מהללו״
אי -איש לפי מהללו -ו | בי -אומה לפי מהללה | 3 -גי -הילול שפועל שינוי 5 -
את עצמה באמצעות הצליל של המילה בעצמה' .הוי' היא
א' -איש לפי מהללו
מילה המבטאת התלהבות ,ו'הלל' פירושו לצאת מהכלים
מרוב התלהבות' .הלל!' -זו מילה של קריאה בקול גדול!
קופי מצרים
התלהבות מצרי ת
נפתח בפסוק מפרשת השבוע ,שישמש כהקדמה לנושא
וזה ההבדל בין המילה ׳הלל' לבין שאר מילות השבח:
שלנו .ואחר כך נראה כיצד הוא נוגע אלינו.
"להודות ,לשבח ,לפאר ,לרומם ,להדר ,לברך ,לעלה
ולקלס" .לכל אחת מהמילים הללו ישנה משמעות מסוימת, כאשר ירדו אברהם ושרה מצרימה ,ברגע שנכנסו
והמילה ׳הלל' פירושה להתלהב ,ולקרוא בקול גדול מתוך למדינה ,בעודם במעבר הגבול -החדשות כבר התפשטו.
אותה התלהבות .נמצא שהפסוק הנ״ל בפרשתנו!" ,יהללי "!יראו אתה שרי פרעה !יהללו אתה אל פרעה" (בראשית יב,
אתה אל פרעה" פירושו שהשרים התלהבו משרה ,והם באו טו) .שרה אמנו היתה אחת במינה בעולם ,וגדולתה האירה
לפרעה ודיברו אליו בהתלהבות .הם קראו עליה את ההלל כלפי חוץ .״הכל בפני שרה כקוף בפני אדם" (בבא בתרא נח,
-ולא חצי הלל! א) .אולם המצרים לא היללו את שרה על גדלותה -הם ראו
רק את החיצוניות ,את הפרצוף ,והם התלהבו מכך מאוד.
אנחנו כבר מבינים מזה מה היה חשוב בעיני בית
המלוכה המצרי .כאילו שלפרעה ,מלכה של מדינה גדולה, והנה ,אין ספק שהם העריצו גם את אברהם .כך ידוע לנו
אין עיסוקים חשובים יותר מאשר לשמוע על אשה יפה מפי מקורות קדמונים ,שהמצרים העריצו את הנהגתו ואת
שהגיעה למדינה .וכך גם השרים .׳שרים‘ אין הכוונה פקידים חכמתו .הוא נחשב נשיא אלקים ,והיה דמות נערצת מאוד.
אלא שרים כפשוטו -ראש הממשלה ושר החוץ .והם מיהרו הם כיבדו אותו מאוד -אבל לא כתוב שהם ״היללו" אותו.
לבוא לפני פרעה ולהודיע לו .כלומר ,לא רק שהם היו לשון זו אינה מופיעה ביחס לאברהם .כן ,הם העריצו אותו,
מולהבים ,אלא שהם ידעו שמלכם גם הוא יתלהב. הם כיבדו אותו ,אבל הם לא ״היללו" אותו.
התלהבות מסוג אחר פירוש המילה 'הילול'
הבה נשווה את זה לאברהם אבינו .אברהם בוודאי ידע כדי לעמוד על משמעותם המדויקת של הדברים ,עלינו
אודות יופייה של אשתו .הגמרא (מגילה טו ,א) אומרת ללמוד לעומק את פירוש המילה ’ הלל .,כי יש אנשים
ששרה היתה אחת מ"ארבע נשים יפיפיות היו בעולם" .אבל נרדפת ל׳שבח', שמפרשים את המילה ’הללי כמילה
לא זה מה שהלהיב אותו .ממה הוא כן התלהב? "! ’.קרא וממילא מפרשים את הפסוק ,ששרי פרעה שיבחו את שרה
בשם ה׳" (בראשית יג ,ד) .אם תסתכלו בחומש תראו שבכל בפניו .אולם באמת אין זה כך ,כי למילה ׳הללי יש משמעות
מקום שאליו הלך אברהם ,זה מה שתפס את הראש שלו. מסוימת ,שהיא מעבר ל׳שבח׳ בעלמא.
זה היה הנושא שבו דרש ברבים .ה׳! שוב ושוב מספרת לנו
מנין לי זאת? כי המילה ׳הולל' פירושה ׳מתפרע ,,כמאמר
התורה שבזה הוא היה עסוק .הוא לא היה מסוגל לעצור
הפסוק "אמרתי להוללים אל תהילו" (תהילים עה ,ה) -
בעד עצמו; זה היה הנושא שעליו דיבר עם כולם.
אמרתי לאלה המתפרעים :׳אל תתפרעו' .מקורה של מילה
כמה מבין השומעים נשארו חדורי אמונה כל חייהם - זו היא מהמילה ׳הוי' ,כמו שאומר ה׳" :הוי הוי ונסו מארץ
זאת לא אוכל לומר לכם .אבל דבר אחד אני כן יכול לומר צפון נאם ה׳״ (זכריה ב ,י)" .הוי" פירושו "השמיעו קול" .מילה
לכם ,שאברהם עשה כל שביכולתו כדי ללמד לעולם את זו מוגדרת כמילת 'אונומטופיה' ,כלומר מילה המבטאת
.2תורת אביגדור -תשפ"ז | פר ש ת לך לך ” .אי ש לפי מהללו"
זוהי טעות חמורה ” .ואי ש" -אם רוצים לדעת מיהו היסודות הגדולים הללו .כי זו היתה תשוקתו הגדולה ביותר
האיש ” לפי מהללו" -עליך להקשיב כיצד אנשים מהללים של אברהם אבינו; ש ” יכירו וידעו כל יושבי תבל ” את הבורא.
אותו .הנקודה אינה כיצד הם מדברים ,ואפילו לא כיצד ואי אפשר לעשות דבר כזה בלי איזה תמריץ .מה המריץ
הם משבחים אותו ,אלא מה שחשוב הוא היהילול׳ .אם הם את אברהם? הוא הרי לא קיבל תשלום על דרשותיו; אלא
מתלהבים ממנו מאוד ,כנראה שיש שם משהו. שהוא עשה זאת מכח התלהבותו הגדולה מהי .זה היה
הנושא האחד והיחיד שעניין אותו.
זהו אפוא פירוש אחד בפסוק הנ”ל ” .מצךף לכסף" -איך
בודקים כסף? מכניסים אותו לסיר הצירוף” .וכור לזהב" -
מ שני עברי ה מ תר ס
ואת הזהב בודקים בכבשן/’ ,ואיש" -אולם איך מבררים על
בן אדם? ” לפי מהללו" -בהתאם לאיך שאנשים מתלהבים נמצא שבמקום אחד ,בארץ מצרים ,יש מלך ושריו
ממנו .אם הם מתלהבים ממנו קצת ,זאת אומרת שיש בו רק שמולהבים מדבר אחד ,ובמרחק לא גדול ,בארץ כנען ,ישנו
קצת .ואם מתלהבים ממנו הרבה ,אז יש בו הרבה. אדם שגם הוא מולהב -אותו ׳הילול׳ -אבל מדבר שונה
לחלוטין .כאן מתלהבים משקר החן והבל היופי ,וכאן
עצות נוספות לשידוכים מתלהבים מה׳ יתברך.
אך ישנו פירוש נוסף לפסוק הנ”ל ,ואלו ואלו דברי ומה ההבדל ביניהם? הבדל תהומי! הוא שאומר משלי
אלקים חיים .רבינו יונה בשערי תשובה כותב פירוש נוסף: (כז ,כא) ,שזוהי הדרך למדוד את האדם ולבדוק אותו.
איך אפשר לבדוק בן אדם? ” לפי מהללו" -לפי מה שהוא ” מצרף לכסף ןכור לזהב ואיש לפי מהללו" -כפי שיש דרך
מהלל ,מה שמלהיב אותו .הנקודה אינה מה אומרים עליו, כיצד לבדוק כסף וזהב ,כך יש דרך לבדוק את האדם.
אלא מה מלהיב אותו! תקשיב למה שהוא מדבר ותראה מה
איך בדקו כסף בימי קדם? היה להם סיר-בדיקה בשם
מעניין אותו -זה ילמד אותך על טיבו.
'מצרף׳ ,ושבו היו מתיכים את הכסף על גבי האש ,ולאחר
נניח ואת בת סמינר ,וכעת את נפגשת עם בחור ,ומעוניינת שהותך היו מסירים ממנו ,באמצעות מצקת ,את הסיגים
לדעת מי הוא .אמנם ,בימים עברו זה היה שונה; באותם שצפו על פני הנוזל ,וכך ידעו כמה כסף אמיתי יש כאן ומהו
ימים ,הסבתות היו נפגשות וקובעות את השידוך .לא היה ערכו .וכדי לבדוק את הזהב השתמשו בכבשן מיוחד בשם
צורך לשוחח כלל עם הבחור ,אלא אפשר היה לסמוך על 'כור׳ ,שבו התיכו את הזהב ,ובדקו גם אותו בדרך דומה ,וכך
הסבתות ,שידעו מה הן עושות .אבל היום זה שונה; כיום ידעו כמה מתוך המתכת הוא זהב אמיתי וכמה הם סיגים.
יש מנהג המקום ,ולכן עליך לבחון את הבחור בעצמך .את ישנן אפוא דרכים לבדוק את מהותן של המתכות היקרות.
מעוניינת בבחור בן תורה ,שיצמח להיות תלמיד חכם -איך
אך כעת נשאלת השאלה :איך אפשר לדעת את מהותו
תוכלי לדעת?
של האדם? זה חשוב יותר מכסף ,ואותו אי אפשר להשליך
הקשיבי למה שהוא מדבר אל תוך כבשן האש ...מסיים אפוא הפסוק" :ואיש לפי
מהללו” -את האדם אפשר לבחון על פי ה׳הילול׳ שלו.
את התשובה לכך מלמד אותנו שלמה המלך :אם
הבחור מספר לך על הראש-ישיבה שלו ,כמה שהוא נהנה לפי מהללם של אחרים
מהשיעורים ואיך שהם לומדים מסכת מעניינת וכמה שהוא
פירוש ,אם רוצים לדעת מיהו האיש ,עלינו לשמוע כיצד
אוהב ללמוד; אמנם יתכן והוא מציג טוב ,אבל לפחות הוא
אחרים מהללים אותו .עלינו להקשיב במה הם מהללים
מציג טוב .אם הוא מדבר על שאיפותיו לצמוח להיות
אותו ,וגם עד כמה מהללים אותו ,ובאיזו התלהבות .האם
תלמיד חכם ,אפשר להכיר אותו מהצורה שבה הוא מדבר
הם אומרים את שבחיו ,או שרים אותם? יש הבדל גדול.
על זה.
מי שיש לו בנות בשידוכים ,או בנות שיום אחד יהיו
אבל אם ,לעומת זאת ,הוא מספר על טיולים .הוא מספר
בשידוכים -אני נותן לכם כעת עצה טובה ,אז כדאי לכם
על נסיעה כלשהי שביצע ,שבה הוא נסע בכביש פלוני ויצא
להקשיב .כשאתם מתקשרים למשגיח כדי לברר על בחור
ביציאה אלמונית -הוא מכיר את כל קיצורי הדרך -והוא
פלוני אלמוני -שמישהו נתן לכם את שמו -והמשגיח
מתלהב מזה -מזה כבר תוכלי לפסוק מי הוא הבחור.
אומר ” :הוא בחור טוב ,בחור נחמד" -תשכחו מזה! הוא לא
או שהוא מדבר על כל סוגי המאכלים הכשרים -כיום ניתן
בשבילכם.
להשיג את כל סוגי המאכלים בכשרות מהודרת :קורנפלקס
מהדרין ,גלידה מהדרין ,כל מיני קינוחים כשרים למהדרין. יש הרבה אבות ואמהות שלא מבינים את זה .הוא
יש סוכריות של ׳פשקס׳ וגם שוקולדים של ׳ליבער׳ .ברכות מתקשר למשגיח ,שומע אותו ,ומנתק את השיחה.
יחולו על ראשם של כל היהודים הטובים שמספקים אוכל ”נו ,מה הוא אמר?" שואלת אותו אשתו.
כשר למהדרין והופכים את החיים לנעימים כל כך .טוב
” הוא אמר שהוא בחור טוב".
מאוד! אבל אם הבחור המשודך מדבר על אוכל ומשבח
אותו ,כדאי לך להקשיב היטב -כי כעת את מגלה מי הוא. ”יופי ,בחור טוב .אז בוא ניתן תשובה חיובית".
.3תורת אביגדור -תשפ"ז | פר ש ת לך לך " .איש לפי מהללו"
לירושלים עיר הקודש .לא ירושלים של טדי קולק .זו אינה מבחן הבדיקה
ירושלים; עיר שבה מה שמלהיב את ראש העיר יותר מכל
כי זהו כלל בל-ימוט :אפשר לבחון את האדם על פי מה
הוא פיתוח חיי הלילה של העיר ,פיתוח בתי הקולנוע -על
שמעניין אותו .מה שמלהיב אותך -זה מה שמגדיר אותך.
זה אנחנו מוותרים .דוד המלך ,לעומת זאת ,בנה עיר שבה
כבר סיפרתי לכם את האנקדוטה הקטנה שארעה בסעודה
יש להתפאר .הבה נאזין אפוא כיצד הוא מתאר את העיר
שלישית אצל אחד האדמורי"ם .במהלך הסעודה האדמו"ר
הזו.
שר שירים ,ואמר דברי תורה.
"גדול ה׳ ומהלל מאיד בעיר אליקימ" (תהילים מח ,ב) - לאחר הסעודה ,אחד החסידים אמר לחבריו" :איזה תורה
"אתם יודעים את מה אנו מגדלים ומאדירים בעירנו?" אמר
מתוקה אמר הרב׳ה".
דוד" .גדול ה׳ -בעיר שלנו ,ה׳ הוא הדבר היחיד שחשוב.
חסיד נוסף אמר" :אילו שירים יפים הוא שר".
אך לא רק שהוא גדול ,אלא הוא ׳מהלל מאד׳! אנחנו מאוד
מתלהבים ממנו כאן!" והשלישי אמר" :ההערינג היה מאוד טעים".
אילו מילים! מילים כאלו לא תשמעו בשום מקום ,גם לא כעת אנחנו מכירים את שלושת היהודים הללו .כל אחד
בישיבה או בכולל החשובים ביותר .נכון ,בוודאי משבחים מהם הגדיר את עצמו על פי מושא התעניינותו .האחד הוא
את הקב"ה -אין כל ספק בכך .הם מברכים ,הם מדברים איש של תורה .השני הוא איש של זמירות .והשלישי הוא
איתו ,אולי הם גם מדברים עליו .אבל תארו לעצמכם איש של הערינג .כמובן ,לא תמיד מספיקה התבטאות
שמישהו יגיד" :בישיבה שלנו ,הקב"ה הוא מהולל מאוד! חד-פעמית ,אלא יש צורך לעקוב אחר כמה התבטאויות
אנחנו יוצאים מהכלים מרוב התלהבות ממנו" .יסתכלו עליו כאלה ,אבל זהו העיקרון הכללי .וכך זה אצל כולם .כולנו,
כתמהוני. כל היושבים כאן ,צריכים לדעת שמה שמלהיב אותנו ,מה
שמגביר את קצב פעימות הלב שלנו -זה מי שאנחנו .זוהי
התלהבות פורצת גבולות החותמת של האדם " -לפי מהללו" .זוהי עצתו של שלמה
אבל דוד המלך אמר" :בעיר שלנו ,ה׳ הוא ׳מהלל - ,הוא המלך -תבדוק מה מלהיב את האדם ,וכך תדע מיהו.
הדבר היחיד שממנו אנחנו מתלהבים .ולא סתם מתלהבים
-אלא ׳מאיד"!,
ב' -אומה לפי מהללה
שהרי רמת ההתלהבות תואמת לרמת חשיבותו של
הנושא .נניח והיו מודיעים לכם שזכיתם בהגרלה על סך
10,000דולר -הייתם מתלהבים .ואם היו מודיעים לכם מה ע שו אבותינו?
שזכיתם ב 00,000 -ו דולר ,לא רק שהייתם מתלהבים, והנה ,אם נרצה לדעת מה הדבר שצריך להתלהב
אלא ההתלהבות כבר תהיה פורצת-גבולות .ואם הייתם ממנו יותר מכל -יש לנו דוגמאות לחיקוי .לכך יש לנו את
זוכים בפרס על סך מיליון דולר -הייתם משתגעים מרוב ההיסטוריה .זו הסיבה שהתורה מספרת לנו שוב ושוב
התלהבות .יש כאלה שמתעלפים מרוב התלהבות .יש שאברהם אבינו קרא בשם ה׳ -כי הוא אמור לשמש דוגמא
כאלה שהלב שלהם מפסיק לפעום .מעשה שהיה בצרפת, עבורנו .לכן אנחנו קוראים בתורה אודות חייו ,מה הוא עשה.
באדם שסיפרו לו שדודו העשיר נפטר והוריש לו את כל מעשיו של אברהם הפכו לתורה שלנו -עבור מטרה זו.
רכושו .כששמע האיש את החדשות ,הוא מת על המקום.
כך כותב הרמח"ל בספרו ׳דרך עץ החיים' .הוא כותב
זה מעשה אמיתי שהיה.
שעל האדם לפנות לעצמו זמן לחשוב" :מה עשו הראשונים
בירושלים התלהבו אפוא מאוד מה׳ .האם הם התעלפו אבות העולם שכך חשק ה׳ בהם?" זה שיעורי-בית עבור
מרוב התלהבות? אני לא יודע לומר; לא הייתי שם .אני מניח אדם גדול .נסו לעשות זאת יום אחד ,במשך דקה אחת ,שתי
שהיו כאלה שאכן התעלפו .יתכן .אבל יהיה איך שיהיה ,הם דקות -לחשוב :מה היה חשוב לאברהם אבינו? ממה הוא
התלהבו מעבודת ה׳ ,מתורתו ומצוותיו. התלהב?
האומה המולהבת והאדם שעליו אני רוצה לשוחח כעת ,בוודאי קיים את
הנ"ל .דוד המלך אמר את מה "שכל אחד ואחד מישראל
ולכן דוד המלך אמר עליהם" :זה דור דירשיו״ (תהילים כד,
חייב לומר :מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק
ו) .הוא לא דיבר סתם באוויר .הוא אמר את זה ביחס לדור
ויעקב?" (תנא דבי אליהו כה ,א) .עלינו לזכור אפוא שכל
שלו .אנחנו אומרים את המילים ,אבל דוד תאר את בני דורו.
מה שנאמר כעת אודות דוד המלך ,הוא ביטוי של הליכתו
"מבקשי פניף יעקב סלה" -זאת אומרת ,שזה מה שהלהיב
בדרכיו של אברהם אבינו.
אותם; אף אחד אינו מבקש דבר שהוא אינו מתלהב ממנו.
אין לנו כלל השגה בהתלהבות שבערה בליבם של התלהבות ירו שלמית
היהודים באותם ימים .ולא רק באותם ימים; כך חי עם כאשר דוד המלך כבש את ירושלים מידי היבוסי והחל
ישראל מאז ומעולם .מי יותר ומי פחות ,אך עם ה׳ התלהב לבנות אותה ,הוא הפך אותה לעיר מיוחדת במינה -
.4תורת אביגדור -תשפ"ז | פר ש ת לך לך ” .אי ש לפי מהללו"
ספר תורה -מזה אנחנו מתלהבים .אנחנו עומדים .ואל מה׳ .לא אני אומר את זה; כך כתבו הגויים על אבות אבותינו.
תעמדו בעצלתיים .לא! אנחנו מתלהבים מהספר תורה .הו! הגויים ראו את זה! כך כותב אחד מהם -אני מצטט
” וז א ת וזתווךה" -זוהי אותה תורה שה׳ נתן לנו בהר סיני! זה מדבריו ” :היהודים היו מאוהבים בדת שלהם" .וכשגוי כותב
דבר שצריכים להתלהב ממנו! ” מאוהבים" הוא התכוון לכך כפשוטו .היה לו איזה מושג
שמעת על מישהו שעורך סיום מסכת? הוי הוי! צריך בראש ,משהו מקביל מהעולם שלו ,והוא נקט במקבילה הזו
לצאת מהכלים מרוב התלהבות מזה! רואים אדם רץ .לאיפה בתארו את יחסם של היהודים לדת שלהם.
אתה רץ? אה ,אתה רץ לסיום? זה מגדיר אותך -מי אתה, אתם לא תאמינו לי אם אספר לכם עד כמה בערה
מאיזה דברים אתה מתלהב .יש יהודי שהוא איש עסקים, האהבה לאידישקייט ,אהבה לתורה ,אהבה לקב”ה ,בליבם
אך הוא קם ובורח לאיזה מקום כדי ללמוד קטע גמרא ,והוא של אבותינו ,עד לפני זמן לא רב .כשאני הייתי בליטא,
מתלהב מזה .זה יהודי מוצלח! זהו איש שאפשר לדון אותו סיפר לי יהודי אחד ,׳קאלטע ליטוואק׳ -ליטאי קר -הם היו
לפי מהללו. קרים ,אבל בפנים בערה אש -הוא סיפר לי" :הגעת לכאן,
לליטא ,מאוחר מדי” .הוא סיפר לי את הדברים באידיש,
אשרינו! אבל אני מתרגם את המילים שלו" :אילו היית מגיע לפני
סיפר לי פעם מישהו שהוא פגש שני יהודים ,שותפים מלחמת העולם (הראשונה) ,היית רואה מה זה אידישקייט!
לעסקים ,מבני קהילתי .היתה איזו עסקה גדולה שהוא רצה האידישקייט היתה כמו אש! בער פה אש! ” אין לנו בכלל
לסגור מולם באותו היום ,אך הם אמרו לו ש” היום אי אפשר, מושג עד כמה אבותינו ,בהיסטוריה הלא-כל-כך רחוקה,
אנחנו עסוקים”. לא עניין אותם שום נושא אחר מלבד תורה ויראת שמים.
” מה קרה? מה קרה?" שאל האיש.
האומות המולהבות
"היום אנחנו מסיימים פרק המפקיד בשיעור בבית
והנה ,אומות העולם מתלהבות גם הן; אבל הן מתלהבות
הכנסת”.
מדברים שאין בהם כלום .אמריקה היא מדינה שבה אנשים
הוא סיפר לי את הסיפור" .הם אמרו שהיום הם מסיימים מתלהבים מכלום .בפרט בימינו .כולנו שומעים את התכנים
פרק המפקיד ,וזה כל מה שמעניין אותם כעת” ,אמר לי של המוזיקה שלהם .תראו אותם ,איך שהם קופצים
האיש בכעס" .הציבור שלך מתעניין יותר בפרק בגמרא ורוקדים לקצב צלילי המוזיקה .עומד לו שם איזה משוגע
מאשר סגירת עסקה ”. שהגיע לשמוע שירים ולקפוץ .ממה אתה מתלהב?
ואנחנו אומרים כן ,זה הציבור שלנו! זה מגדיר את כותרות העיתונים מביישות מאוד את אומות העולם.
האדם -מה מעניין אותו ,ממה הוא מתלהב .שאנחנו הנה כותרת ” :קבוצה פלונית קנתה את פלוני כשחקן" .אילו
נתלהב מאיזה בטלן ,כלומניק ,שקולע מרחוק? לא ,זה לא חדשות מסעירות! אין דבר טיפשי יותר מאשר ההתעניינות
עושה עלינו שום רושם .ההתלהבות ניתנה לנו למטרה בספורט .הספורט לא מעניין אותנו כלל .נכון ,אנחנו בהחלט
אחת בלבד :היא מוקדשת כל-כולה לה׳ .על כל השאר בעד התעמלות ,בהחלט בעד אוויר צח .טוב מאוד לערוך
אנחנו אומרים ” :לשחוק אמרתי מהולל" (קהלת ב ,ב) -זו הליכה-מהירה יומית בת חצי שעה .בהחלט! אבל ספורט
התלהבות נבובה וריקה מתוכן .׳מהולל׳ פירושו להתפרע, בעצמו זה טיפשות שהומצאה על ידי אומות העולם .את מי
התלהבות פורצת גבולות מדברים ריקים .זה שום דבר ,זה זה מעניין שאנשים מגיעים לאיזה אצטדיון ואוחזים בידיהם
הבל וריק .התלהבות מדברים ריקים ובלתי חשובים היא מקלות שבהם הם חובטים בכדורים עטופי עור-סוס ,ואז
פחיתות כבוד. רצים? ממה אתם מתלהבים? אין בזה שום דבר.
מי שמסוגל להתלהב כאשר איזה כלומניק הצליח
הדגל שלנו
להעיף את הכדור למרחק מפליא ,וכולם מתחילים להריע
יהודי שומר תורה קורא את ההלל רק על דברים חשובים.
ולצרוח מרוב התלהבות ,והוא מתלהב יחד איתם -זוהי אחת
והדבר החשוב ביותר ,הערך העליון ביותר שכולל את כל
הטעויות הגדולות של החיים .אני חושב שעלינו לטפוח
הדברים הטובים ,הוא ה׳ .עלינו להידמות לאברהם ,אבינו
לעצמנו על השכם .יש הרי בעולם כל כך הרבה פתיים
הראשון ,ולקרוא אך ורק בשם ה׳ .זהו הסלוגן המפורסם,
שמתלהבים ממשחקי הגמר -רדיו ,טלוויזיה ,תהלוכות,
הסלוגן לחיים ,של דוד המלך ” :הללוי-ה!" כי ׳הלל׳ פירושו
אצטדיונים .הוי הוי! והכל על דבר שהוא כלום -ואילו
כאמור התלהבות פורצת גבולות ,ודוד המלך אומר ” :הללו!"
אנחנו מתעלמים מזה לחלוטין -עלינו לטפוח לעצמנו על
צריך לקרוא בקול גדול בעולם הזה! צריך להתלהב!
השכם .אם בדור שלנו אנחנו נשארים שפויים ומתלהבים
השאלה ממה מתלהבים .ועל זה הוא עונה ” :הללו" -יש
רק מהדברים הנכונים ,אנחנו שווים משהו.
להתלהב רק מ” י -ה ” -מה׳
להתלהב בשמחת תורה .להתלהב בשבועות ,זמן מתן האומה החסכנית
תורתנו .לשמוח ביום טוב .סוכות -זמן שמחתנו .קראו זה מה שעלינו לעשות; עלינו לנהוג בחסכנות בהתלהבות
לה׳ בקול גדול! התלהבו מתורה ומצוות ,מגמילות חסדים. שלנו ,ולשמור אותה רק לדברים חשובים .כשאנחנו רואים
.5תורת אביגדור -תשפ"ז | פר ש ת לך לך " .איש לפי מהללו"
הוא נכנס פנימה .התפילה הסתיימה ,והחסידים ישבו התלהבו משיעור התורה שלכם ,ממוסר ,מצדיקים .התלהבו
סביב שולחן ,שעליו היו מונחים פירורי-עוגה ובקבוק קטן, מכך שאתם מגדלים ילדים שומרי תורה! אם אתם ילדים,
ריק למחצה ,וסיפרו סיפורי צדיקים. התלהבו מכך שאתם ילדים שומרי תורה ,בנים של ה׳ .אבל
הוא אמר שזהו האור שריחף מעל המקום הזה. מי שמתרגש יתר על המדה מהבעיות שלו ,או מתלהב
מהצלחותיו ,אם הוא משקיע את התלהבותו בכל דבר אחר,
כעת אני מוסיף משלי לסיפור :למה שהשכינה תשרה
זה מגרע מהתלהבותו מהקב"ה.
במקום הזה? מה כל כך חשוב בסיפורי צדיקים?
התשובה היא ,שאנשים אלו משנים את עצמם! אם הם
מתלהבים מצדיקים ,הם בעצמם יהיו צדיקים .אם כן ,ברור ג' -הילול שפועל שינוי
שהשכינה תגיע לשם! זהו מקום שבו אנשים מדברים על
עובדי ה׳!
דיבור שפועל שינוי
וכל שכן אנשים שעוסקים בדיבור על הקב"ה .אם מי
והנה ,כמו כל דבר אחר בעבודת ה׳ ,קל יותר לומר את
שמדבר בשבח הצדיקים הופך לצדיק ,אם כן "צדיק ה׳ בכל
הדברים מאשר ליישם אותם .וזה בוודאי נכון בכל מה שנוגע
דרמו" -ה׳ הוא הצדיק האמיתי .אז מי שמדבר על הקב"ה,
לרגשות ,רגש ההתלהבות .אבל אני רוצה לגלות לכם כעת
על מה שהוא פועל בבריאה ,על מה שהוא כותב בתורתו -
סוד; קל יותר ליישם את הדברים ,כאשר אומרים אותם.
הם אלו שיצליחו יותר מכל להפוך לצדיקים.
אני חוזר שוב ,כי אני רוצה שתזכרו את זה :קל יותר ליישם
את הדברים ,כאשר אומרים אותם .אולם ,כפי שנראה ,לא
התלהבות נבובה
מספיק ׳לומר' אותם בלבד .מה שחשוב זה איך אומרים
אך עלינו להיות ערניים לעובדה שזה עובד בשני הכיוונים
אותם.
כמובן .מי שמתלהב מדברים ריקים מתוכן -ממסעדה
וזה מביא אותנו לביאור נוסף בפסוק שבו אנו עוסקים,
פלונית ,מגויים ,מספורט -הופך לאדם ריק .לכן אני אומר:
אם אתה מתלהב מקבוצת ספורט פלונית או אלמונית, "איש לפי מהללו" .רבינו יונה פירש שמ׳׳מהללו" ,ניתן ללמוד
על מהות ה׳׳איש" .זהו מבחן אמין באשר לסוג האיש.
תחניק את זה! אל תדבר על כך! אחרת אתה מקלקל את
עצמך .כי אתה תהפוך לזה .במשך הזמן ,לאט לאט ,תהפוך אולם בכלל הפירוש הנ"ל ישנו גם פירוש שלישי .אמנם
לאדם של ספורט .זוהי נקודה חשובה ביותר" :ואיש" - רבינו יונה לא כותב להדיא את הפירוש הזה ,אך הוא משתמע
האיש שאתה תהפוך אליו ,יהיה "לפי מהללו" -בהתאם מדבריו וכלול בהם ,והוא ,שלא רק שהנושאים שמלהיבים
למה שמלהיב אותך. את האדם מוכיחים על מהותו ,אלא שהם משפיעים על
מהותו .לא מה שהוא מדבר -אנשים יכולים לדבר הרבה -
וכך גם דברים נוספים .אם אתה מדבר בהתלהבות על
זה שום דבר ,אלא הנושאים שעליו הוא מדבר בהתלהבות,
פוליטיקה ,על פוליטיקאים -בסוף תהפוך גם אתה לאדם
בהתרגשות ,בלהט -זה מה שהוא יהפוך להיות.
כזה .לפעמים אפשר לשמוע בבית הכנסת ,גם בבתי הכנסת
המובחרים ביותר" :שמעת מה עשה הנשיא ניקסון?!" והוא שנה א ת עצמך
אומר את זה בהתלהבות שכזו! אוי לא! גם אם אתה ירא
מתלהב בישיבה, מהמגיד-שיעור שמתלהב אדם
שמים ,למדן וצדיק -אם הראש שלך מתלהב מדברים לא
מצדיקים ,מתלהב מגדולי ישראל ,מתלהב מאיזה נושא
טובים -אולי זה לא דברים לא טובים ,אלא דברים בלתי-
בתורה ,מאיזו סוגיא בגמרא ,אזי "איש לפי מהללו" -הוא
חשובים -עליך לדעת שלא רק שאפשר לבדוק אותך לפני
יהפוך להיות מה שהוא מתלהב ממנו .אם אתה מתלהב
מושא התלהבותך ,אלא שאתה תהפוך להיות כזה.
מיראת שמים ,ממידות טובות ,מהישגים בתורה ,מהישגים
דבר אל עצמך בעבודת ה׳ -בסופו של דבר אתה תגיע לשם .כל הדברים
שמהם אתה מתלהב כעת -תגיע אליהם בעתיד.
מי שרוצה לעשות מעצמו משהו בעולם ,עליו להקפיד
להתלהב מהדברים הנכונים .כל דבר שקשור ליראת שמים, אלו שמשבחים את הצדיקים ,שמספרים סיפורי צדיקים,
לתורה ,למצוות -עלינו לעשות מזה עסק גדול .ורק מזה! הופכים לצדיקים .אתם שומעים? כשחסידים יושבים סביב
כל השאר צריך להיות שולי וברקע ,לא נושא לשיחה. השולחן ומספרים סיפורי צדיקים ,הם משנים את עצמם.
ענין זה דורש עבודה ,אבל אדם יכול לחנך את עצמו א ח סידי ש ע מע ש ה
להתלהב מה׳ ,אם הוא ילמד את הנושא .המחשבה נמשכת אני לא כל כך נוהג לספר סיפורי חסידים ,אבל לסיפור
אחרי הדיבור; וככל שהדיבור נרגש יותר ,כך המחשבות הבא יש מטרה .לא שאני יכול להעיד על מהימנותו של
נרגשות יותר. הסיפור הזה ,אבל המוסר-השכל שבו יביא לנו תועלת.
לכן דוד המלך דיבר אל עצמו כל הזמן .מי שילמד את פעם ראה רבי לוי יצחק זצ"ל אור מרחוק .האור הזה ריחף
ספר תהילים יראה כמה וכמה פעמים כיצד דוד דיבר אל על פני אזור מסוים ,מעל בתים מסוימים .הוא הלך בעקבות
עצמו ,כיצד עודד את עצמו .בדורנו לא עושים כך -כי האור ,וכשהגיע אליו ראה שטיבל קטן ופשוט.
.6תורת אביגדור -תשפ"ז | פר ש ת לך לך ” .אי ש לפי מהללו"
בדרכי דוד אנשים לא מבינים כמה זה דבר יקר-ערך -אבל אנשים
גדולים נהגו כך מאז ומעולם.
כמו יהודי שיושב בחתונה ,ומתחיל לדבר על הסוגיא
שבה הוא אוחז .הוא מתלהב! "בוא תשמע פשט נפלא ,מה החפץ חיים
שרש ” י אומר! ” או שהוא מדבר על ה׳" .ברוך ה׳ ,כולנו בריאים
החפץ חיים היה ידוע כמי שדיבר אל עצמו .בעליית הגג
ושלמים! כולנו חיים! ” והוא מתלהב" .הודו לה׳ שאיש מבין
של ישיבת ראדין היתה גומחה קטנה שבה נוהג היה החפץ
יושבי השולחן הזה אינו נכה! למעשה ,היינו צריכים לומר
חיים להסתגר ולנהל שיחות עם עצמו .והיה תלמיד צעיר
על זה הלל”.
ונועז שמפעם לפעם היה עומד מחוץ לדלת ומקשיב לחפץ
האם הם מקשיבים לך? אולי לא .האם שאר המלכים חיים מדבר לעצמו .וככה זה היה נשמע" :ישראל מאיר ,למי
הקשיבו לדוד המלך? האם היה אכפת להם? זה לא משנה, אתה חושב את עצמך?” ולפעמים זה היה כך" :ישראל מאיר,
כי דוד דאג בראש ובראשונה לדוד בעצמו .ולכן הוא דאג מדוע אינך מכיר טובה על כל הדברים הגדולים שהריבונו
להתלהב ממה שחשוב ,כי ” איש לפי מהללו" -ככל שאדם של עולם עזר לך להשיג בחייך? ” או" :ישראל מאיר ,ככה
מרבה להתרגש מהדברים הנכונים ,כך הוא קונה שלמות מתנהג יהודי טוב?”
גדולה יותר בנפשו. וכך נהג דוד המלך כאשר ביקש להתעלות בעבודה זו
של ” אי ש לפי מהללו" .הוא לא משך בכתפיו ואמר" :נו ,מה
עידוד-עצ מי
הערך של דיבורים בעלמא שאינם מלווים במעשים” .לא!
יש לנו אפוא דרך עבודה .קל יותר ליישם את הדברים, הוא הפשיל שרוולים והתחיל לדבר .הוא אמר ” :הללי נפשי"
כאשר אומרים אותם .על האדם לעודד את עצמו להתלהב. " -נפש ,אני מדבר אליך כעת .אל תהיי אפתית .אני רוצה
עליו לדבר על ה׳ כל חייו -אנשים אחרים לא יקשיבו לך ,אז שתתלהבי .וממה? ממה עליך להתלהב בעולם הזה? ׳את
דבר לעצמך! עלינו לדבר ,כמה שיותר ,על הקב”ה ועל כל ה׳׳ -רק מה׳! ”
מה שקשור אליו ,בהתלהבות .זה ישנה אותנו כפי מהללנו.
ואם תשאלו ” :זהו?! אסור להתלהב משום דבר אחר?"
נסה זאת .כשאתה נמצא לבד באיזה מקום ,או כשאתה
על כך עונה דוד המלך" :בהחלט זהו .הללוי-ה! צאו
עומד מתחת לפסי הרכבת ,והרכבת עוברת מעל לראשך
מכליכם מהתלהבות מה׳! ” יש בזה כל כך הרבה! צאו
בקול רעש גדול ,ואף אחד אינו יכול לשמוע ,אם אתה רוצה
מהכלים מתורתו! מסכת זבחים! מסכת מנחות! הוי הוי!
כעת להתלהב ,התלהב מכך שהקב”ה העניק לך בריאות
מצוות! נפלאות הבורא! צדיקים! תלמידי חכמים! עם
איתנה ” .ברוך אתה ה׳ שבני מעי פועלים כראוי!" אה! איזו
ישראל! כל זה נכלל.
שמחה! המעיים פועלים!
אתה שמח כי יש לך שתי כליות בריאות .אי אי אי! אפשר
נושאי השיחה של דוד המלך
לרקוד ולשיר על דבר כזה .תרקוד שהפסולת מופרשת זה נראה לכם קיצוני? ” לא אכפת לי" ,אמר דוד המלך.
מגופך באופן טבעי ,ולא על ידי חור בדופן .אה ,ברוך הי! "אני לא מתבייש .׳!אדברה בעדיתיף נגד מלכים ולא אבוש ‘
אתה כל כך שמח .אתה אדם שפוי .אתה כל כך שמח שאינך (תהילים קיט ,מו) -גם בנוכחותם של מלכים ,אני מדבר רק
מאושפז במוסד לחולי נפש .הוי הוי! ברוך אתה החונן לאדם על מצוות ה׳! ”
דעת! אנשים רבים מחמיצים את שמחת החיים משום נסו לדמיין ועידה של מלכים; דוד יושב שם בוועידה,
שאינם שפויים. וכל מלך מדבר בהתלהבות על הנושאים היקרים לליבו.
ואילו אדירת-ממדים. אורוות -סוסים למלך פלוני יש
אין קיצורי דרך חבירו ,כל מעייניו נתונים לצבאו האדיר .הוא כל כך אוהב
יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא -כל מה שנאמר עד כה לדבר על החטיבות השונות ,על הג
