gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: לך לך (2026-10-19)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלו | לך לך פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫לזרעך אתן את הארץ הזאת – מהות התפילה‬ ‫ואיתא בגמרא תפילות אבות תיקנום רבי יהושע אומר תפילות כנגד תמידין תיקנום‪.‬‬ ‫'הכל ע"י תפלה'‪ :‬בפרשת לך לך מוזכרת התפילה הראשונה שהתפלל אאע"ה‬ ‫ויש לפרש דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪ .‬דהיינו באמת האבות תקנו‬ ‫לפני ה'‪ ,‬שהייתה על השארת אמונתו במציאות ה' גם בקרב הדורות הבאים‪ .‬ובבית‬ ‫התפילות‪ ,‬אלא דבזמן שבזמן הבית המקדש קיים היו הקרבנות מכפרים תמיד של‬ ‫אהרן לך לך‪ .‬שכל פרשת לך לך רומזת על ענייני ודרכי התפילה של האבות‪,‬‬ ‫שחר על עבירות שבלילה ותמיד של בין הערביים על העבירות של יום ונמצא היו‬ ‫שבעקבותיהם אנו הולכים במעשיהם‪ .‬והליכת אאע"ה ועזיבתו את ארצו מולדתו‬ ‫תמיד בלא חטא‪ .‬ועתה בעוונותינו הרבים שחרב בית המקדש‪ ,‬התפילות מכפרין‬ ‫ובית אביו הייתה בבחי' פסוד"ז‪ ,‬ואח"כ בארץ מסי"נ של קרי"ש‪ ,‬והבטחות ה' אליו‬ ‫במקום התמידין ולזה תקנו התפילות‪.‬‬ ‫היו עניית ה' אליו כבתפילת השמו"ע‪ .‬וכל עליות אאע"ה במדרגותיו נעשו על ידי‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫וכך היא גם הגדרת התפילה במי השלוח ח"א ברכות‪ .‬שהיא חיבור שהאדם‬ ‫היהודי מחבר את עצמו להשי"ת‪ .‬והוא מוסיף כבר הבחנות לג' הזמנים וסוגי החיבור‬ ‫הנה פסוקי פרשה זו לך לך רומזים על עניני תפלה כי התפלה אבות תקנום והכל‬ ‫שנעשה בהם בעת התפילה‪ ,‬שלא נדון בהם כעת‪.‬‬ ‫אנו עושין כדי להתחבר אל האבות במדותיהן‪ .‬שהאדם צריך להיות הולך תמיד‬ ‫ממדריגה למדריגה ומעולם לעולם והכל ע"י תפלה‪ .‬וזהו שיש כאן ד' לשונות‬ ‫אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תפלת מנחה יעקב תפלת מעריב‪ ,‬תפלה הוא‬ ‫מארצ"ך וממולדת"ך ומבית אבי"ך אל האר"ץ וגו'‪ .‬ותכלית הכל הוא ק"ש כי שם‬ ‫חיבור שהאדם מחבר א"ע להש"י‪ ,‬אברהם תיקן תפלת שחרית היינו שהאדם יתן‬ ‫הוא שלימות הנפש הגמור ע"י מס"נ‪ ...‬ואח"כ מתחיל הפסוק ואעשך לגוי גדול‬ ‫הודאה לשעבר ויתפלל על להבא שהש"י יוסיף לו טובה‪ .‬ויצחק תיקן תפלת מנחה‪,‬‬ ‫ופרש"י זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק ואגדלה‬ ‫היינו שמראה שקיבל האור שנתוסף לו היום והוא שמח בחלקו‪ .‬יעקב תיקן תפלת‬ ‫שמך זהו שאומרים אלקי יעקב יכול וכו' נמצא שמרמז הפסוק על תפלת י"ח‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬היינו שבכל רגע צריך האדם להש"י ורק באורו יראה אור‪ .‬ולכן תפלת‬ ‫ערבית אין לה קבע והלואי שיתפלל אדם כל היום‪.‬‬ ‫ויסוד הדברים מהבעש"ט שהובא מהדגמ"א בבעש"ט עה"ת בפרשתן‪.‬‬ ‫'לקבל הארה המתחדשת בכל יום'‪ :‬וכך גם היא הגדרת ההתחברות אל ה'‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'‪ ,‬שמעתי בזה מאדוני אבי ז"ל שאמר בשם‬ ‫בשלושת התפילות שבכל יום‪ ,‬בשפת אמת ויצא תרנ"ו‪ .‬שהוא בשחרית פתיחה‬ ‫אדוני אבי זקיני ריב"ש נ"ע כאן מרומז יחוד של קריאת שמע‪ .‬לך מספר חמשין‬ ‫וקבלה של האור היומי החדש‪ .‬ואח"כ האחיזה וההתיישבות בשמחה באותו האור‪,‬‬ ‫אתוון דיחודא‪ ,‬במסירת נפש‪ ,‬וזהו מארצך וכו'‪:‬‬ ‫שהוא במנחה‪ .‬ואח"כ הציפייה לאור נעלה תמידי ותכוף שאינו נע בסדרי היום‬ ‫'להיות יסוד לתולדותיהם'‪ :‬והנה התפילה תקנוה האבות הקדושים לדורות‪,‬‬ ‫הטבעיים‪ ,‬שהיא תפלת ערבית‪ .‬כמשי"ת זאת במאמרים הבאים אי"ה‪.‬‬ ‫וממנה נמשכה גם עבודת הקרבנות בזמן שביהמ"ק היה קיים‪ ,‬ובזמנינו נשארה‬ ‫בפסוק שלשה עדרי צאן כו'‪ .‬הם האבות שכל בני ישראל יצאו מהם‪ .‬וזכותם מוכן‬ ‫שוב רק התפילה‪ .‬כי האבות הייתה 'כל מהותם להיות יסוד לתולדותיהם'‪ ,‬בפתיחת‬ ‫לעולם לפתוח הבאר מים חיים‪ ...‬בכח הג' תפלות שתקנו האבות כמ"ש אברהם‬ ‫הדרכים והאופנים בהם 'יכולים גם אנחנו' בכל דור 'להמשיך אלקותו עלינו'‪.‬‬ ‫תיקן תפלת שחרית כו'‪ .‬והענין הוא כי בכל יום מתגלה הארה חדשה והכין אאע"ה‬ ‫וכמשי"ת מה נקרא 'המשכת אלוקות'‪ .‬וכדי להקל על הקוראים נציב כבר בראש‬ ‫כח לקבל אותו הארה המתחדשת בכל יום‪ .‬ואח"כ צריכין לאחוז בזו ההארה כל‬ ‫הדברים את הגדרות המבאר הגדול השפת אמת לזאת‪ ,‬בלך לך תר"נ‪.‬‬ ‫היום‪ .‬ואז יש לה עלי' אל השורש‪ .‬וזה תפלת מנחה שנק' על מנוחה והשבת הנקודה‬ ‫בפסוק ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם כו'‪ .‬ובמדרש אותו הגוי דכתיב‬ ‫אל השורש‪ .‬וזה בכח היראה וסימנך כי אם ביראת ה' כל היום‪ .‬ויעקב תיקן תפילת‬ ‫מי גוי גדול‪ ,‬אני מעמיד ממך כו'‪ .‬כבר כתבנו בכמה מקומות כי כל עבודת האבות‬ ‫ערבית‪ ,‬הוא מדריגה גדולה מזה כמ"ש אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי‬ ‫היו לדורות לכל בני ישראל ונק' אבות כי כל מהותם הי' להיות יסוד לתולדותיהם‪.‬‬ ‫והוא למעלה מסדר הנהגה הטבעיות‪.‬‬ ‫לכן אמר אברהם אע"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי כי לא הי' נחשב לו הכל אם‬ ‫כח התורה והתפילה‪ :‬ולגופו של עניין התפילה כאשר היא נעשית עמוק בנפש‬ ‫לא יהי' לו תולדות‪ .‬והאבות נעשו כלים אשר על ידיהם יכולין גם אנחנו להמשיך‬ ‫היהודי‪ ,‬הנה הגדרתה היא; התקרבות היהודי אל ה'‪ .‬וזה החל ממחשבותיו ועד דיבוריו‬ ‫אלקותו ית' אלינו ז"ש אלקי אברהם כו'‪.‬‬ ‫ומעשיו‪ ,‬המתקרבים אל ה' דהיינו אל מציאות ה' שבתפיסתו ובדעתו‪ .‬תפיסה זו של‬ ‫והרר"ב אף נתן שורש ויסוד לכינוי התפילה בלשון יידיש בשם 'דאווענען'‪ ,‬שהוא‬ ‫היהודי במציאות ה' נקראת 'תורה' שהיא שמותיו של הקב"ה‪ ,‬דהיינו המושגים והמעשים‬ ‫רומז שאנו עושים פעולת 'אבות'‪ ,‬דהיינו ביידיש 'ער איז אבות'דיג'‪ ,‬דהיינו עושה את‬ ‫שבהם הוא נתפס בדעת האדם היהודי‪ .‬והתפילה הוא העיסוק הנפשי והתודעתי‬ ‫עצמו כמעשי אבותינו שייסדו את ההתקרבות לה' על ידי התפילה‪ .‬כבשפתי צדיק‬ ‫המתבצע הן במחשבה והן בדיבור ומעשה‪ ,‬בהם חושב ומדבר היהודי על מציאות‬ ‫פ' ויחי אות מ"ה‪.‬‬ ‫ה' גדולתו ורוממותו וגם על עצמו ביחס אליה‪ ,‬היינו מנזקקותו אליו בכל צרכיו‪ ,‬ועד‬ ‫וכן שמעתי מפ"ק זקני ז"ל בשם רבו רבי בונם ז"ל‪ ,‬על תפלה‪ ,‬למה נקרא [בלשון אשכנז]‬ ‫השתתפותו של היהודי בגופו בגילוי כבודו ונשיאת מלכותו‪ .‬וכמובן גם עושה גם מעשים‬ ‫המכוונים בכוונת הלב בהתאם לאותם מחשבות ודיבורים‪ ,‬כקבלת עומ"ש ועול מצוות‪.‬‬ ‫'דאויהנון' ‪ -‬משורש אבות‪ ,‬דאבהינון‪ .‬כמאמרם ז"ל‪ ,‬תפלות אבות תקנום‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולכן לתפילה אמיתית במהותה הנעשית בנפש האדם וגופו‪ ,‬דהיינו האחור והקדם שלו‪,‬‬ ‫ושם בשפתי צדיק פ' ויצא אות ג'‪ ,‬הסביר יותר‪ ,‬שהכוונה לומר שמעשה‬ ‫נדרשים שני חלקים 'גדולים'‪ .‬האחד הוא תפיסה כלשהי במציאות ה'‪ ,‬והשני‪ ,‬יכולת‬ ‫התפילה וההתקרבות לה' אינו רק מעשה עצמאי שלנו כדמיון שעשו האבות‪ ,‬אלא‬ ‫התקרבות מחשבתית ותודעתית אל תפיסה זו בדיבורים ומעשים‪ .‬וכמו שאנו רואים‬ ‫הוא המשך אחד למה שעשו המה ואנו מכוחם ממשיכים את אותו המעשה עד‬ ‫בדרכי הפרנסה של כל אחד ואחד‪ .‬שראשית לכול צריכה להיות לאדם תפיסה בנחיצות‬ ‫ימינו אלה‪ .‬ולכן אין להתעצל בתפילה‪ ,‬אלא להתקרב אל ה'‪ ,‬ולהתחיל בזאת ולו רק‬ ‫ההשתכרות בפעלו בעבודתו‪ ,‬וגם תפיסה והבנה באיזו שהוא עסק ומשלח יד כידיעת‬ ‫בצורה המעשית הפשוטה של הופעה בזמן והמקום הקבועים בביהכנ"ס‪ ,‬כי הוא‬ ‫מקצוע או דרכי המסחר והשווקים‪ .‬ואח"כ הוא צריך לחשוב מה הוא יכול לממש‬ ‫המשך אחד עם מעשה האבות‪.‬‬ ‫בעבודה בגופו בכישרונותיו ובזמנו והונו וכו'‪ .‬ואין די בהבנתו את המקצוע והשווקים‬ ‫וכמו שאמר אא"ז מו"ר [החידושי הרי"מ] ז"ל בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל‪ ,‬שמשום‬ ‫ובמחשבותיו עליהם‪ ,‬אלא גם ברצון להשתכר ובעבודה במעשים וכישרונות מתאימים‪.‬‬ ‫זה נקרא תפלה בלשון [אשכנז] 'דאווינין'‪ ,‬היינו 'דאבינן'‪ ,‬שהאבות הקדושים נתנו כח‬ ‫וגם אין די רק בעבודה במעשים וברצון אלא צריכה להיות גם תפיסה והשגה במקצועות‬ ‫בתפלה‪ ,‬שבם יוכל כל אדם למצוא מקומו וכל מבוקשיו‪ .‬וממילא‪ ,‬אין לילך בדמיונות של‬ ‫ובשווקים וכדומה‪ .‬ויש מי שמשתכר על ידי עבודת המחשבה בהמצאות חדשות של‬ ‫עצלות שאין ראוי עדיין להתפלל‪ ,‬כי אין מתפלל בכח עצמו‪ ,‬רק בכח אבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫מוצרים ושירותים וכו'‪ ,‬ויש בעבודת הדיבור‪ ,‬כאנשי מכירות יזמים ובעלי הוראה ולימוד‬ ‫מקצועות‪ ,‬ויש המשתכרים בעבודת כפיים מעשית‪ ,‬כרופאים וחטבי עצים וכו'‪ .‬וכך‬ ‫'התקרבות להקב"ה'‪ :‬ובכדי לעמוד על עומק עניינה של התפילה הנה ראשית‬ ‫היא גם התפיסה הנחוצה בתורה שהיא השגת מציאות ה' בעוה"ז‪ ,‬ויכולת התקרבות‬ ‫כול צריך להבין שהתפילות והתמידין הם אותו עניין של 'התקרבות להקב"ה'‪ ,‬ובכל‬ ‫אל תפיסה זו במחשבות וכישרונות ובמעשים שהם מעשה התפילה‪ ,‬הנקראת עבודה‬ ‫דור ובכל מצב היא נעשית בצורה היתירה והמרבית הניתנת להיעשות‪ .‬וכמו שהבאנו‬ ‫שבלב‪ .‬ובשני הדברים הגדולים הללו החל וזכה אאע"ה‪ .‬והוא הראשון שהחל להבין‬ ‫בגיליון הקודם לפ' נח בארוכה שלפעמים ההתקרבות בנפש בלבד‪ ,‬שזה העיקר כמו‬ ‫ולהנכיח בעולם את מציאות ה' שנגלה אליו כ'בעל הבירה'‪ ,‬שהוא בחי' התורה‪ .‬והוא גם‬ ‫שהיה אצל האבות והצדיקים הגדולים שבכל דור ודור‪ .‬ולפעמים במעשה הקרבנות‬ ‫הראשון שהחל בתפילה אליו‪ ,‬דהיינו בהתקרבותו כולו במחדו"מ אל השי"ת‪ ,‬ולבקש את‬ ‫במקום המקדש‪ ,‬ולפעמים בעיקר בדיבור הנעשה בזמן התפילה ובמקומה הקבוע‬ ‫השארת האמונה במציאות ה' לדורות על ידי זרע אמת‪ ,‬שהוא תיקון כל העוה"ז והטבע‪.‬‬ ‫כבזמנינו‪ ,‬אבל התפילה והתמידין הם אותו עניין ממש של התקרבות להקב"ה‬ ‫והם שני ה'גדולות' שזכו להם ישראל‪ .‬כהמש"ד השפת אמת לך לך תר"נ‪.‬‬ ‫והכפרה שבאה מכוחם‪ .‬וכבנועם אלימלך ‪ -‬פרשת חוקת‬ ‫שאיפתו בהקמת דורות אשר ישמרו את דרך לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬והקמת כנסיה‬ ‫והנה בני ישראל הם מיוחדים בב' אלו דכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים‬ ‫שלמה של יהודים שיחיו באחדות אמיתית הבאה מתוך שורש גדול של אמונה‬ ‫היא עבודה זו תפלה‪ .‬ומי גוי גדול אשר לו חוקים כו' הוא בחי' התורה‪ .‬וב' אלו‬ ‫ותפיסה במציאות ה'‪ .‬כי דור המבול היה דור אשר בה שקע כל אחד בעצמו‬ ‫השורש שלהם היה באאע"ה‪ .‬ויתכן שזה רמז ב' הגדולות ואעשך לגוי גדול‪{ ,‬וכן‬ ‫ובאנוכיותו בתאוותיו ובחמסיו‪ ,‬באופן בלתי מוגבל ומתחשב באחרים‪ ,‬ולכן היה‬ ‫ואגדלה שמך}‪ .‬לכן דרשו ז"ש אלקי אברהם ‪ -‬כח התפלה בכל קראינו אליו‪,‬‬ ‫המבול‪ .‬אמנם דור הפלגה רצו כבר בהיפך‪ ,‬דהיינו להתאחד לגמרי ולכלוא עימם‬ ‫ותפלות אבות תקנום‪ .‬שהוא התקרבות אל השי"ת‪ .‬וזה עצמו ענין הקרבנות‬ ‫את אותו האדם שחפץ בו ה' ועל ידי האמצעי הטכני הזה יינצלו כולם ויבטיחו את‬ ‫שבמקום תמידין תיקנום‪ ...‬ואגדלה שמך הוא בחי' התורה שהוא הנהגה עליונה‬ ‫קיומם שלא ברצון ה'‪ .‬וכפי שחשבו אוה"ע אחר מלחמה"ע הראשונה והשנייה‬ ‫למעלה מהטבע זה גדלות השני שכתיב ומי גוי גדול אשר לו חוקים כו'‪ ...‬וזה נקרא‬ ‫בהקמת מוסד טכני של 'חבר העמים'‪ ,‬והאו"ם‪ .‬אשר למעשה מתגלים בו תמצית‬ ‫תיקון הטבע והבריאה המתחדש בכל יום להיות דבוק לשרש‪ ...‬ופתיחה ראשונה‬ ‫הרשעות והרוע בעולם‪.‬‬ ‫בכחו של אאע"ה‪.‬‬ ‫הענין בזה‪ ,‬אחר שראה אאע"ה עצת דור הפלגה בבנותם עיר ומגדל‪ .‬עיר רומז‬ ‫'והוא העיר לבך ונפשך לזה'‪ :‬ועניין יותר עמוק יש בחלק הראשון הנדרש‬ ‫לאחדות כדכתיב נהר פלגיו ישמחו עיר‪ .‬ומגדל הוא דבר גבוה הנראה למרחוק‪,‬‬ ‫לתפילה שהיא תפיסת מציאות ה' שהוא מתבטאת באמצעות התורה‪ ,‬והוא נלמד‬ ‫והוא שהנקודה האמצעית תהיה כלולה בהם והיא תגן עליהם‪ ...‬ואף בשעה שהשי"ת‬ ‫מאאע"ה‪ .‬והוא שתפיסה זו אינה רק בקיומו של השי"ת בעולם‪ .‬אלא שהיא תפיסה‬ ‫כועס על עולמו גם אז נמצא בהכלל איש שחפץ בו השי"ת והוא מקיים את העולם‪,‬‬ ‫נוספת על מציאות ה' בעולם‪ ,‬והיא שאאע"ה הבין שיש להשי"ת שאותו הוא תופס‪,‬‬ ‫לזה נתייעצו ועשו שלום ביניהם שפה אחת ודברים אחדים להיות אגודה אחת‪,‬‬ ‫גם התייחסות מיוחדת אליו‪ ,‬וכתוצאה מהתייחסות זאת הוא יכול להתפלל אליו‬ ‫וממילא יהיה השי"ת כביכול מוכרח לקיימם בעולם‪ ,‬מאחר שנמצא ביניהם איש זה‬ ‫ולבקש את מבוקשיו‪ .‬והתייחסות הזאת של ה' אליו הייתה בדמותם של השאלות‬ ‫הנבחר בעיני השי"ת שעל ידו יתקיים העולם‪ ...‬והפיצם השי"ת משם‪.‬‬ ‫והקושיות הרבות של אאע"ה‪ ,‬בחפשו אחר משמעות החיים והקיום של העוה"ז‬ ‫'כנסיה לשם שמים'‪ :‬והבין אאע"ה שא"א להגיע לאחדות אמיתי בין כל באי‬ ‫בראותו את התנועה האדירה הבוערת בלב כל יושבי הבירה בעולמנו‪ .‬חיפוש‬ ‫עולם מבלי רעיון גבוה ונעלה אשר מעבר לכל התועלות הגשמיות של האחדות‪,‬‬ ‫וקושיות שע"כ הופיעו רק בליבו מפני שישנו בורא אשר בחר באברם והוא ששלח‬ ‫אשר תאחד אותם באמת‪ .‬הנה רק בהתאחדות שיש כוונה אמית לשם שמים‪ ,‬שכל‬ ‫אליו את בדעתו את בקשת המשמעות של החיים והדרישה להתגלות ה' אליו‬ ‫אחד ישלים את חברו בעמידתו לפני ה'‪ ,‬יכולה להעמיד ולקיים את האחדות הזאת‪.‬‬ ‫כמשמעות היחידה הניתנת לחיים בעוה"ז‪ ,‬הנה זו התורה שזכה לה אאע"ה‪ .‬וכפי‬ ‫כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫שהפליא להסביר במי השלוח ח"א פרשת לך לך ‪.‬‬ ‫ואח"ז נתפלא מאד אאע"ה ואמר מה זאת תאמר שהבירה בלא מנהיג‪ ,‬היינו מהיכן‬ ‫כאשר התחיל אאע"ה לבקש ולחפש אחר שורש החיים שלו אחרי הבינו אשר כל‬ ‫יצמח זאת שיוכלו בני אדם להתאחד אם לא יהיה בזה כוונה לשם שמים‪ .‬דהנה‬ ‫חמדת עוה"ז לא יתכנו להקראות בשם חיים אמיתיים‪ .‬כי כל חמדת עוה"ז הוא‬ ‫מה הוא ענין האחדות בזה שיש לאדם הכרה באור השי"ת ומקבל עליו עול מלכות‬ ‫רק להסיר טרדות והמניעות ואחרי אשר יתבטלו כל הטרדות מה יהיה גוף החיים‬ ‫שמים להכיר שה' אחד‪ ,‬וכן לחבירו יש ג"כ זו ההכרה‪ ,‬בזה יתאחדו כולם אגודה אחת‬ ‫אשר עליו נבראת העולם‪ ,‬ע"ז אמר לו הש"י לך לך היינו לעצמך‪ .‬כי באמת כל‬ ‫כנסיה להשי"ת‪ ,‬מאחר שנמצא בכל אחד כוונה לשם שמים לה' אחד‪ ...‬והוא שאף‬ ‫דברי עוה"ז לא יקראו בשם חיים ועיקר החיים תמצא בך‪ ,‬ואתה תגיל בה' בקדוש‬ ‫שבפרטן אינם מבוררים‪ ,‬אכן ביסדם אגודה על הארץ יתחברו ויצטרפו כל הפרטים‬ ‫ישראל תתהלל‪ ,‬זאת הוא החיים‪ .‬וע"ז נאמר במדרש מי הוא בעל הבירה‪ ,‬הציץ‬ ‫ונעשים כמו נפש אחת‪ ,‬וכל המדות טובות שנמצאים בכל פרט ופרט מצטרפים‬ ‫עליו בעל הבירה‪ .‬וכפי הנראה היה לו לכתבו הציץ אליו ולא עליו‪ .‬אך בראות‬ ‫לכלל אחד להיותם ברורים ונקיים בכל‪ .‬שכן כל אחד מברר את חבירו‪ ,‬זה האדם‬ ‫אברהם אבינו ע"ה את עסק דור הפלגה‪ ,‬זאת יקרא בשם בירה דולקת כי היה‬ ‫מבורר בזה הפרט וזה מבורר בזה הפרט וכשיתחברו כנסיה אחת לה' אז אחד מזריח‬ ‫בעיניו לפלא מאד והרעים בנפשו מי ברא אלה‪ .‬הציץ עליו בעל הבירה היינו‬ ‫מקדושתו בחבירו וחבירו בו‪ ,‬וממילא אף אם נמצא איזה חסרון בהפרט מ"מ לא יוכל‬ ‫שהשיב לו הקב"ה; הלא תראה בעצמך כי לכל העולם לא יקשה ואין אחד מהם‬ ‫לחול עליהם שום קטרוג‪ ,‬מאחר שהשני משלים את זה החסרון כי הוא מבורר בה‪...‬‬ ‫שם על לב לאמר מי עשה זאת‪ ,‬ואך בעיניך יפלא‪ .‬ומהרעמות לבך תוכל לשער‬ ‫וזה הוא שהציץ עליו בעל הבירה‪ ,‬היינו שהסכים השי"ת על זה‪ ,‬שבאחדות כזה חפץ‬ ‫אשר בוודאי נמצא בורא הסובל כל עלמין וממלא כל עלמין‪ ,‬והוא העיר לבך‬ ‫השי"ת ונקראה בשם כנסיה לשם שמים‪ .‬כי אם אין שורש כוונתם לשם שמים‪ ,‬אזי‬ ‫ונפשך לזה‪ ,‬וזה לשון עליו היינו על קושייתו‪ ,‬שזה בעצמו הוא תירץ מספיק לפניו‪.‬‬ ‫מה יועיל הם התחברותם ואגודתם‪ ,‬הלא זה הוא עיקר הפירוד‪.‬‬ ‫והנה זוהי נקודת המהות הפנימית ביותר של התפילה ומה שאנו אמורים‬ ‫וכמו בכלל כך גם בפרט נפש האדם‪ ,‬המורכב מחלקי האחור והקדם שבו‪ ,‬גם‬ ‫לעשות בה‪ .‬והיא בקשת הכרת מציאות ה' שהיא מציאת משמעות הקיום שהוא‬ ‫בו עצמו נמצאת מציאות חלוקה וסותרת זו את זו אם לא על ידי קבלת אחדות ה'‬ ‫ה'חיים' שבעולם‪ ,‬ההתקרבות אליה וחיבורה אל מציאותו של האדם בכל מעשיו‬ ‫שמכוחו ניתן לחבר ולאחד הכול למטרה וכוונה אחת‪ .‬שהיא עניין התפילה במהותה‪.‬‬ ‫דיבוריו ומחשבותיו והמשך דורותיו‪.‬‬ ‫והענין בזה‪ ...‬כמו שנתבאר הענין בפרשת בראשית ד"ה נעשה אדם שבנין האדם‬ ‫מי ברא אלה‪ :‬ובא אאע"ה על משמעות חיים זו מלימודו והתבוננותו בחדשות‬ ‫עצמו הוא מכמה כחות הפכיים ונבדלים‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬עצמות וגידין‪ ,‬אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‬ ‫ומאורעות העולם הכבירות שקדמו לו בדור המבול ובדור ההפלגה‪' .‬והתפלא על‬ ‫ועפר‪ .‬ואם לא מוצא פי ה' המאחדם ומחיה אותם‪ ,‬הלא אז יתפרדו כל יסוד‬ ‫הדורות הראשונים שנאבדו ונמחו מן העולם באפס תקוה'‪ ,‬ואיך ייתכן שבבריאת‬ ‫ליסודו ובנין האדם היה מתבטל‪ ...‬ולזה מצינו נאמר הנה עפלה לא ישרה נפשו‬ ‫השי"ת המלא חסד 'שימצאו בעולם דעות משובשות כאלה‪ ,‬עד שיגרם להם שיאבדו‬ ‫בו‪ ,‬שנפש עצמו מתקוטטת עמו ואין לו שום נייחא בעוה"ז‪ ...‬אכן אם יקבל האדם‬ ‫מן העולם'‪ .‬והבין שעל הפליאה הזאת על חוסר המשמעות הנורא הנשקף מאסונות‬ ‫עליו אחדותו יתברך‪ ,‬שלפניו כחשיכה כאורה‪ ,‬עי"ז יתאחדו גם בו האור והחושך‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬ובקשת המשמעות בהם‪ ,‬על זאת נברא הוא אאע"ה עצמו‪ ,‬לפרסם בעולם‬ ‫מאחר שיש לו הכרה שמקור ושורש הכל הוא ה' אחד‪ .‬וכן אם יתחברו כנסיה כל‬ ‫את המסקנה ההכרחית מאירועים אלה והפליאה שבהם בבחי' 'מי ברא אלה'‪ .‬שהיא‬ ‫אחד יכוון לה' אחד‪ ,‬אזי הם אגודה אחת בלי שום פירוד‪.‬‬ ‫בקשת משמעות החיים והעבודה בהוכחת מציאות ה' והתייחסותו אל הבריות בכל‬ ‫ענייניהם‪ ,‬כפי שהיה אאע"ה בכל פעלו‪ .‬כבבית יעקב פרשת לך לך אות ב'‪.‬‬ ‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו'‪ :‬ולכן ביקש אאע"ה שאותה הכרה במציאות‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך‪ .‬כי אצק מים על צמא ונוזלים‬ ‫ה' המאפשרת את אחדות האדם בנפשו וגופו‪ ,‬ואת אחדות העולם כולו‪ ,‬תמשיך‬ ‫על יבשה כן אצוק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך‪ .‬הכתוב הזה מדבר באבינו‬ ‫להתפרסם בעולם בזרע קודש אשר יעמיד לזאת‪ ,‬והיא תהיה 'החיים' וכל משמעות‬ ‫אברהם ע"ה‪ ,‬שצמאה נפשו תמיד וצפה וקוה ונפשו שוקקה לידע מי הוא אשר‬ ‫חייהם‪ .‬וזאת הייתה תפילתו הראשונה‪ .‬לכן הפך אאע"ה להיות המרכז וכיסא ה'‬ ‫בעולם וכל עניין השי"ת בעולמו היה הולך רק דרך אאע"ה ודרכו‪ .‬וזוהי דוגמא‬ ‫ברא כל זאת‪ ,‬והתפלא על הדורות הראשונים שנאבדו ונמחו מן העולם באפס‬ ‫נוספת למה שהבאנו בגיליון הקודם‪ ,‬כיצד התפילה היא הענייה בעצמה מאת ה'‪.‬‬ ‫תקוה‪ ,‬תמה על זה‪ ,‬הלא השי"ת ברא את העולם בחסדו וחפץ בהויית עולם‪ ,‬וא"כ‬ ‫כבסוד ישרים על סוכות אות ל‪.‬‬ ‫מהיכן נקח זאת שימצאו בעולם דעות משובשות כאלה‪ ,‬עד שיגרם להם שיאבדו מן‬ ‫העולם‪ ,‬מי הוא בעל הבירה המנהיג כל זאת‪ .‬ואז הציץ עליו בעל הבירה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫כי אמרתי עולם חסד יבנה וכמאמרם ז"ל עשרים וששה דורות קודם שנתנה תורה‬ ‫במדרש לך התפלא ואמר מי הוא בעל הבירה הציץ עליו בעל הבירה וכו'‪ .‬והענין‬ ‫היו ניזונין מחסדו ית' אלא שהאור מזה החסד היה נעלם מאלו הדורות כי הם‬ ‫שאמרו הציץ עליו ולא אליו‪ .‬רמזו לנו בזה‪ ,‬שהשי"ת אמר לו שעיקר בריאת העולם‬ ‫בעצמם לא הכירו כלל מי הוא הזן ומחיה אותם עד שבא אאע"ה והופיע בעולם‬ ‫היה בשבילו‪ ,‬ועליו יסמוכו‪ ,‬שיולד נפש אברהם אבינו בעולם שעל ידו יתגלה‬ ‫הכרה באור חסדו ית'‪ ,‬וממנו התחיל בעולם דרך התורה שיהיה כדכתיב לדעת כי‬ ‫כבוד מלכותו בעולם‪ .‬וזה דייק המדרש עליו‪ ,‬היינו על תכונת יסודו של אברהם‪,‬‬ ‫אני ד' מקדשכם וגו'‪ .‬היינו שיהיה הכרה מפורשת מי הוא בעל הבירה ואין הבירה‬ ‫שהוא יעורר הפליאה הזאת בעולם‪ ,‬ועל התעוררות הזה העולם קיים כדי שישאלו‬ ‫הזאת ח"ו בלא מנהיג אכן לא הסתפק אאע"ה את עצמו באותה ההכרה שהאיר‬ ‫הברואים מי ברא אלה‪ .‬וכדאיתא בזוה"ק בהקדמה מי קיימא לשאלה מי ברא אלה‪.‬‬ ‫השי"ת לו לבדו אלא שהתחיל להרעיש מה יהיה בשאר חלקי עולם אשר היה‬ ‫קודם ממנו וכי המה ישארו ח"ו בחשך בלי תיקון ח"ו‪ ...‬ועוד זאת שקבע אותה‬ ‫וכמו שאנו רואים גם בזמנינו איך אומות ענקיות הולכות ומאבדות את עצמם‬ ‫ההכרה בזרעו אחריו‪ .‬עדי עד כי אמר מה בצע אם יהיה לו לבדו הכרה באור חסדו‬ ‫ואת אחרים לדעת‪ ,‬במלחמות שאין להם שום תוחלת ותקווה או סיבה אמיתית‪,‬‬ ‫ית' אם לא ישאר ח"ו אותה הכרה לדורי דורות עדי עד‪ ...‬ולכן כתיב המכסה אני‬ ‫מלבד תאוות ההרס והרוע הטהור והניצחון לשמו‪ .‬וכל זאת מחייב את הופעת‬ ‫מאברהם אשר אני עושה וגו' היינו שאומר השי"ת וכי יש לי מקום בכל הבריאה‬ ‫ישראל אשר ישאלו זאת ברומו של עולם ובתשובתם יגלו כבוד מלכותו בעולם‬ ‫שיהיה מכוסה מאברהם‪ .‬כלומר‪ ,‬וכי יש לי עסק בהבריאה בלעדי אברהם שלא‬ ‫ושרק על ידי זאת יש לו יכולת קיום אמיתית‪.‬‬ ‫יגיע שם אורו של אברהם‪ .‬כי מאחר שאור עבודתו של אאע"ה מקיף את כל‬ ‫'שפה אחת ודברים אחדים'‪ :‬ובבית יעקב פרשת לך לך‪ ,‬מוסיף עומק פירושו‬ ‫העולם א"כ אברהם הוא הכסא כבוד של הקב"ה הכולל ההנהגה של כל הבריאה‪.‬‬ ‫של אאע"ה למאורעות הכבירים של דורות המבול והפלגה‪ ,‬שמפירוש זה גזר אל‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬