gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' לך לך תשפ"ז • גליון שע"ז‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"ומצאת את לבבו נאמן לפניך"‬ ‫ענינים צריכין התחזקות כטעם 'ויגבה לבו'‪' ,‬חזק‬ ‫ואמץ' החזיקו עצמיכם לגדולים‪ ,‬כמבואר בדברי מרן‬ ‫ויגבה לבו בדרכי ה'‬ ‫ניסיון לך לך מארציך הגדול מכולם‬ ‫)תולדות יעקב יוסף עקב( שמעתי ממורי שרוב ענותנותו‬ ‫בספר חסידים כתב שכל אחד שמתחיל‬ ‫להתעסק בעבודת ה'‪ ,‬יש עליו מפריעים ומלגלגים‬ ‫אי' בחת"ס בדרשות לשבת תשובה )דף כ"ג( שמי שעובד את ה'‬ ‫של אדם גורם שנתרחק מעבודת השם יתברך‪,‬‬ ‫ואסור לו להסתכל ע"ז‪ ,‬וכמו שכתוב בתחי' השו"ע‪,‬‬ ‫מאהבה ‪ -‬א"א לשער את גודל תענוגו שהוא ממש מעין עוה"ב ואינו‬ ‫שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם על ידי‬ ‫"אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה''‪,‬‬ ‫צריך אפילו לקבל שכר ודי לו עצם עבודתו באהבה‪ .‬ואברהם אבינו‬ ‫תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות וגם המלאכים‬ ‫וכשיתחזק בעבודתו ולא יפנה לכל המפריעים יגיע‬ ‫שנקרא "אברהם אוהבי" עוצם אהבתו לבורא ותענוגיו בהשי"ת אי‬ ‫ניזונין על ידי היחודים שלו‪ ,‬שעושה בכל דבר גשמי‪,‬‬ ‫לבסוף להיות צדיק באמת‪ .‬שהטעם שיש מלגלגים‬ ‫אפשר לתאר ולשער‪.‬‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬ומשא ומתן‪ ,‬ותורתו ותפלתו‪ .‬שאלו‬ ‫ומפריעים זה משום שבתחלת העבודה הרי היא‬ ‫היה מאמין זה ומחזק עצמו‪ ,‬כמה היה עובד השם‬ ‫מפע‪4‬ל חייו של אברהם אבינו לפרסם אלוקותו ית'‬ ‫מעורבת עם הרבה פניות‪ ,‬וזה נותן מקור לאחיזת‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬והיה נזהר בכל אות של‬ ‫החיצונים המתלבשים באנשים שמבלבלים אותו‬ ‫ומובא בספרי בפ' האזינו ח' שאאע"ה כשראה שכל העולם נמצא‬ ‫תורה ותפלה ובכל דבור ודבור שמדבר לאומרה כדקא‬ ‫ומפריעים לו‪ ,‬שאם היה העבודת ה' שלו באמת לא‬ ‫במצב של תוהו בגלל שעזבו את הבורא נשבע להקב"ה שאיני מניחו‬ ‫יאות וביחודים"‪ .‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫היו אנשי העולם חולקים עליו‪ .‬אלא מכיון שעדיין‬ ‫עד שכביכול יכניס את הבורא לפלטרין שלו ‪ -‬שימליך אותו על כל‬ ‫עבודתו מעורבת הרי מרגישים העולם את החלק‬ ‫הבריאה כולה‪ ,‬שמגודל אהבתו לבורא אין א"א מסוגל לראות מצב‬ ‫בעצם היום הזה נימול אברהם וגו'‪ .‬וברש"י‬ ‫השקר שמעורב בעבודתו‪ ,‬ולכן מפריעים לו‪ ,‬אך‬ ‫כזה‪ ,‬וכמובא בספר המספיק )שער הפרישות( שכאשר יש לאדם משאת‬ ‫)לעיל יז‪ ,‬כג(‪ ,‬ביום ולא בלילה ולא נתירא לא מן‬ ‫האמת שצריך לחזקו ולעודדו עד שיתחזק יותר‬ ‫נפש יהיה הוא מוכן עבורה להפקיר הכל עבור משאת נפשו‪ .‬ואצל‬ ‫הגויים ולא מן הלצנים וכו'‪ .‬יבואר בס"ד‪ ,‬כי הנה‬ ‫ויותר בעבודתו‪ ,‬עד שיתגבר כח הקדושה ויזרוק את‬ ‫א"א היתה כל משאת נפשו להמליך את הבורא על כל העולם ועבור‬ ‫מצות מילה‪ ,‬ענינה הסרת הערלה המכסה על‬ ‫כל השקר‪ ,‬ולא יהא כבר אחיזת החיצונים בעבודתו‪.‬‬ ‫זה היה מוכן לוותר על הכל ממש‪ ,‬וכדי להמליך את השי"ת בעולם‬ ‫הנקודה האלוקית‪ ,‬ומסתרת נפש האדם מבוראו‬ ‫והיינו שבאופן כזה הרי אפילו שבתחילת העבודה‬ ‫התעסק בגיור הגרים‪ ,‬וכמובא בב"ר י"ד עה"פ ואת הנפש אשר עשו‬ ‫)עי' ספר דרך מצוותיך מצות מילה(‪ .‬והיינו שע"י הסרת‬ ‫יש אחיזת החיצונים בעבודתו בכל זאת אין לו‬ ‫בחרן‪ .‬וכן לעסוק עבור זה ב‪ 400-‬פרקים של סוגי הע"ז שהיו אז )ע"ז‬ ‫הערלה נפעל ג"כ הסרת ערלת הלב שהוא גורם‬ ‫להתבטל ח"ו מהעבודה או להצניע אותה שבזה‬ ‫י"ד ע"ב( ולפרסם את הקב"ה ע"י מכתבים ודרשות כמובא ברמב"ם‪.‬‬ ‫ההסתר מהקדושה‪ .‬והנה מילת אברהם אע"ה‬ ‫יתבטל ממנה לבסוף לגמרי‪ ,‬וכמו שאמרו צדיקים‬ ‫ואיתא במדרש אגדה )בראשית יב‪ ,‬ג( שכיון שהיה יחיד מול עולם שלם‬ ‫שהי' ראש למולים )פתיח' אסתר רבתי י'(‪ ,‬וראש‬ ‫שיש ח"ו בחינה של מתוך לשמה בא לשלא‬ ‫של כפירה היו הרבה מעובדי הע"ז לועגים וצוחקים ממנו‪ ,‬והיה א"א‬ ‫מקור מחצבת עם ישראל‪ ,‬הי' יסוד ושורש‬ ‫לשמה‪ ,‬שע"י שפוסקים מעבודת השי"ת בגלוי‬ ‫שומע חרפתו ואינו משיב‪.‬‬ ‫לזרעו אחריו לדורות עולם ולכן נרמז בזה מהו‬ ‫בגלל חששות של פניות וכו'‪ ,‬הרי בסוף מתבטלים‬ ‫ובא וראה מה שכתוב באור החיים הק' שכאשר התבשר א"א‬ ‫הסרת ערלת הלב המפרידה בין אדם לקונו‪.‬‬ ‫ח"ו מהעבודה לגמרי אלא אדרבא שיש לו להוסיף‬ ‫בבשורת הזרע ואר"י‪ ,‬עשה מזבח לה' הנראה איליו‪ ,‬שהכונה שעשית‬ ‫כי שורש פורה ראש ולענה במניעת האדם‬ ‫ולהתחזק בעבודתו עד שהאור ידחה את החושך‬ ‫המזבח לא היתה על בשורת הזרע‪ ,‬אלא על עצם זה שזכה לקשר‬ ‫מעבודת השי"ת הוא ההתחשבות והתפעלות‬ ‫ויתבטלו ממנו‪ ,‬ע"כ תודה"ק‪.‬‬ ‫עם הבורא‪ .‬שזה היה חשוב אצלו יותר מעצם אותה הבשורה שיזכה‬ ‫מן בני אדם ומדברים חיצונים‪ .‬וענין זה כולל‬ ‫לבנים‪ .‬שאצל א"א אין דבר בעולם שיותר חשוב מקרבת אלוקים‬ ‫כמה דברים‪ ,‬כגון בושה מבני אדם המלעיגים‬ ‫וזה לשון קדשו של הרה"ק משאץ בספרו דעת‬ ‫שלעומת זה כל הבטחה של הטבה גשמית ולו הגדולה ביותר‪ -‬הכל‬ ‫עליו בעבודת השי"ת‪ ,‬וכן לעשות איזה מצוה‬ ‫שלום שהיה ידוע בדרכו הק' לקיים מצות לא תגורו‬ ‫הוא הבל הבלים‪.‬‬ ‫או להתפלל איזה תפילה באופן שימצא חן‬ ‫מפני איש בהידור‪" .‬אמרתי ב"ה מוסר גדול לגביר‬ ‫בעיני בנ"א ויחשבוהו לצדיק‪ .‬ונכלל בזה גם כל‬ ‫אחד שלא ידעתיו מדוע הולך בגלוי ראש בקריות‬ ‫ולפי"ז נבין מה שמובא ברמב"ן שלכן לא מסופר על א"א כל מה‬ ‫חוצות‪ ,‬והודה לדברי ושלח לי ע"י הנכבד הר'‬ ‫שעבר במשל כל השבעים וחמש שנה קודם שנתבשר על ענין הבנים‪.‬‬ ‫סוג התחשבות בדבר שעי"ז מונע את עצמו‬ ‫מעבוה"ש‪ ,‬כמו קור וחום ושלג וכדו'‪ .‬וכן אם‬ ‫נפתלי חיים נ"י מתנה הגונה‪ ,‬לא תגורו מפני איש‬ ‫שהתורה הק' כותבת בענין האבות רק מה שהוא שייך לבחינה של‬ ‫לא תגורו יראת ד' אלמדכם‪ ,‬ובמוצש"ק בזמירות‬ ‫מעשי אבות סימן לבנים‪ .‬שכן לכל מעשי האבות היו אח"כ תוצאות‬ ‫נופל רוחו בקרבו מחמת גודל היצר הרע שבוער‬ ‫בקרבו‪ .‬שכל אלו הם דברים שאסור להאדם‬ ‫אומרים 'אמר ד' ליעקב אל תירא עבדי יעקב' כמה‬ ‫כעין זה אצל בניהם‪ .‬וכן מונח בזה בפשטות שמעשי האבות הק'‬ ‫פעמים‪ ,‬בא"ב למה לי לאמר אל תירא כ"כ הרבה‬ ‫וגודל נאמנותם לבורא שעי"ז עמדו בנסיונות הקשים ביותר הוא‬ ‫להתפעל מהם ולהמנע בגינם מעבודתו ית'‪ .‬רק‬ ‫צריך הוא לדבק את עצמו בפנימיות האלוקית‪,‬‬ ‫פעמים‪ ,‬כ"א תתבונן תראה כל היום כמה פעמים‬ ‫סימן שגם לבנים צאצאי האבות הק' יש את אותם כוחות‪ .‬וכמובא‬ ‫מורא מדומה רוצה ליתן צדקה‪ ,‬מורא שלא יהי'‬ ‫בהיכל הברכה )שמות דף ער"ה( שמשורש האבות הק' יש שורש נקודת‬ ‫ולעבוד את צורו וקונו‪.‬‬ ‫לו די עבור עצמו‪ ,‬רוצה ליתן מזונות לעני מורא‬ ‫יהדות בכל יהודי למסור נפשו על קדושת השם‪ ,‬וכן נקודת שורש‬ ‫וזהו שרמז הכתוב "בעצם היום הזה נימול‬ ‫שלא ישאר לחם עבורו וב"ב‪ ,‬רוצה להתפלל בכוונה‬ ‫אבות שביהודי‪ ,‬לא נפגום בשום עבירה בעולם‪ ,‬וכן גם מובא ב'זוהר‬ ‫אברהם"‪ ,‬וכן לעיל )יז‪ ,‬כ( "וימל את בשר ערלתם‬ ‫מורא אולי ישחקו עליו‪ ,‬עבד עבדים להיות המורא‬ ‫חי' )ח"א דף סו‪ (:‬שלכן אף קל שבקלים כשרוצין ליפגום לו נקודה זאת‬ ‫בעצם היום הזה"‪ ,‬פירוש שמל את ערלת לבבו‬ ‫להעולם ולכל מיני שטותי חשבונות העולם‪ ,‬והכל‬ ‫של שורש האבות הק' חלילה על ידי מינות וכפירה‪ ,‬מוכן הוא למסור‬ ‫במה שהורה לעצמו ולבני ביתו את המדה של‬ ‫שקר וכזב ודמיונות‪ ,‬ולכן אומרים כ"כ הרבה פעמים‬ ‫נפשו אפילו במיתות משונות‪ .‬שבעת ההיא מתגלה כח האבות שיש‬ ‫"בעצם היום הזה" לקיים המצוה בפרהסיא בלי‬ ‫אל תירא עבדי יעקב‪ ,‬עבדי הם ולא עבדים לעבדים‬ ‫בכל נפש ישראל‪ .‬וכן הוא בספר הזכות לבעל חידושי הרי"ם פר'‬ ‫שום מורא ובושה מן הגויים או מן הלצנים‪,‬‬ ‫להיצה"ר ולהעולם‪ ,‬תן צדקה ויהי' לך יותר‪ ,‬לא יבוש‬ ‫תזריע‪ ,‬שאברהם אבינו ע"ה פעל "לדורי דורות‪ ,‬שגם כשיהיו בני‬ ‫שזהו עיקר ערלת הלב המפרידה בין האדם‬ ‫מפני המלעיגים עליו כי זה הוא התנאי היותר גדול‬ ‫ישראל באמת מרוחקים ממש‪ ,‬עם כל זה ישאר פנימיות האהבה‬ ‫לקונו‪ .‬וזה כולל הסרת התחשבות והתפעלות‬ ‫ביהדות שלא להתבייש מכל בנוגע לאמת חזק חזק‬ ‫מהשי"ת לישראל‪ ,‬וממילא יהיה גם בלב ישראל כן‪ ,‬שהפנימיות‬ ‫מכל ענינים חיצונים היכולים לגרום מניעה‬ ‫וד' יעזור לך‪ ,‬כנ"ל אכי"ר"‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫המוסתרת תשאר אצלם באהבת השי"ת‪.‬‬ ‫מקיום מצות השי"ת‪.‬‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫)נחל יצחק – לך לך(‬ ‫וזה לשון קדשו רביה"ק ר' יצחק אייזיק‬ ‫מקאמרנא זיע"א )נתיב מצוותיך תורה א' ג'(‪" :‬באמת לכמה‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫וזה שאמר השי"ת לאברהם אבינו‪" :‬אנכי מגן לך"‪ ,‬שיש נקודה בלב כל איש‬ ‫מישראל שהשי"ת הוא מגן שלא יאבד אותה‪ ,‬ומזה הוא 'אף על פי שחטא ‪-‬‬ ‫"לך לך להנאתך ולטובתך"‬ ‫שהוא‪-‬מגֵ ן ַא ְב ָר ָהם‪ .‬וכמו‬ ‫ָ‬ ‫ישראל הוא' )סנהדרין מד( ועל זה אנו מברכין להשי"ת‪:‬‬ ‫הפירוש על מה שהוציא השי"ת את א"א מחללו של עולם שהוא מציאות של‬ ‫"ויאמר אברם אל לוט וגו' הפרד נא מעלי‬ ‫וילך אברם כאשר דבר אליו ד' וילך אתו‬ ‫למעלה מהטבע ואז א"ל "כה יהיה זרעך" שכמו שאתה עכשיו במצב שמעל‬ ‫וגו'" שמסתמא זאת היתה הכונה העליונה‬ ‫לוט‪ ,‬ויש להבין מדוע הלך איתו לוט אחר‬ ‫הטבע ג"כ זרעך יהיו באותה בחינה שמציאות חיותם היא למעלה מהטבע‪.‬‬ ‫במה שנלוה לוט אליו כדי שיפרד מעליו‪ ,‬וייסד‬ ‫שדבר זה מנע מאברהם דיבור ד' עמו‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫בזה יסוד לבנים להיות נשמרים בארץ הקודש‬ ‫"וד' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו'"‬ ‫ניסיון אור כשדים לא נחשב אצלו כניסיון‬ ‫משכנים לא טובים‪.‬‬ ‫ופרש"י "כל זמן שהרשע עמו הי' הדיבור פורש‬ ‫ומובא בדברי שמואל שאצל א"א ע"ה מגודל אהבתו ודביקותו בבורא ית'‬ ‫ובספה"ק מאור עינים ביאר מה שפרש"י‬ ‫ממנו"‪ ,‬והרי כל תכלית הליכתו לארץ ישראל‬ ‫אז עבורו להשרף ולמסור את הגוף ואת הנפש למיתה עבור אמונתו לא היה‬ ‫"לך לך להנאתך ולטובתך"‪ ,‬כי הנשמות נהנות‬ ‫הי' למען יזכה לקרבת השכינה‪ ,‬ואע"פ שי"ל‬ ‫בכלל נחשב לנסיון‪ .‬כי נדמה לו דבר זה לאדם הפושט את לבושו ללבוש בגד‬ ‫למעלה מזיו השכינה רק שהוא נהמא דכסיפא‬ ‫בדוחק שבתחילה עדיין כשר הי'‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬וכמו שאומר הקאברינער זצ"ל שזה שלא נשרף א"א באור כשדים אינו‬ ‫כי מאן דאכיל לאו דילי' בהית לאסתכלא בי'‪,‬‬ ‫ונראה לבאר בס"ד בהקדם דברי החת"ס‬ ‫נס‪ ,‬אלא הנס והחידוש בזה הוא בזה שאור כשדים לא נשרף מגודל אהבת‬ ‫ולזה הוריד השי"ת את הנשמה למטה הגם‬ ‫עה"פ "ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה‬ ‫א"א לבורא עולם‪...‬‬ ‫שהיא מלובשת בחומר עכור בכדי שיהי' לה‬ ‫כנען" וצריך להבין כפל הלשון‪ ,‬וגם ביאור‬ ‫ולפי"ז מובן כבר מדוע לא נכתב בתורה שבכתב ענין עבודת השם של א"א‪,‬‬ ‫בחירה ובטוב בחירתו היא עובדת את השי"ת‬ ‫בפ ַת"ח והשני בקמ"ץ‬ ‫הדבר שכנען ראשון ַ‬ ‫והנסיון של המסי"נ של אור כשדים בכל אותם שנים קודם נסיון לך לך‪ ,‬כיון‬ ‫ועי"ז לא יהי' לה נהמא דכיסופא‪ ,‬וזהו "להנאתך‬ ‫להיותו סוף פסוק מ"מ בא לרמז מידי‪ ,‬וביאר‬ ‫שרק לגבינו נחשב דבר מס"נ לנסיון‪ ,‬אבל אצל א"א כל זה לא נחשב עדיין‬ ‫ולטובתך" שבשכר היגיעה שבזה העולם יהי' לך‬ ‫החת"ס כי הארץ הקדושה מרוב קדושתה לא‬ ‫אצלו לנסיון‪.‬‬ ‫הנאה וטובה ולא נהמא דכסופא‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫תסבול עושי עולה כדכתיב )ויקרא כ' כ"ב( "ולא‬ ‫וזה ההסבר שלכן מתחילים בתורה הק' בסיפור המעשים עם א"א רק‬ ‫ויתכן שכונתו הקדושה הי' גם לרמז כונת‬ ‫תקיא אתכם הארץ"‪ ,‬והי' מהראוי כי העם‬ ‫מענין "לך לך' שרק מענין "לך לך" כבר היה כן היה נחשב לנסיון עבור א"א‪,‬‬ ‫סיום הכתוב "אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬שע"י‬ ‫היושב בתוכה נשוא עון ובאמת לא כך הי'‬ ‫שלפי דברי הספרי בפר' האזינו מגודל אהבתו של א"א לבורא‪ ,‬לא היה מסוגל‬ ‫שיצטרך להלחם עם החומר העכור בעוה"ז‬ ‫כי מעשה הכנענים משוקץ ומתועב‪ ,‬אכן מה‬ ‫לראות מצב שמישהו בעולם אינו מאמין בבורא‪ ,‬ועל כן כל כך היה עסוק א"א‬ ‫יוכל לראות פני השי"ת בלא כיסופא‪ ,‬כי לא‬ ‫שלא קאה הארץ אותם לפי שכל ישיבתם שם‬ ‫בלהמליך את הקב"ה בעולם‪ ,‬ועיין רש"י סנהדרין פ"ט ע"א שא"א החייה‬ ‫יהי' לחם חסד אלא שזכה בו ע"י יגיעתו שלא‬ ‫הי' כדי לשמרה עד בא זרע אברהם וירשוה‬ ‫וחיבר לה' את כל באי עולם‪ ,‬עד שמובא בטור )או"ח קי"ז( שברכת אבות אע"פ‬ ‫להגרר אחר החומריות‪ .‬וכן כתב בספה"ק אך‬ ‫כעבד העובד נחלת בן המלך על כן לא קאה‬ ‫שלא מוזכר שם מלך העולם כפי שצריך להיות מוזכר בכל נוסח של ברכה‪ .‬אבל‬ ‫פרי תבואה )פרשתן( ברמז "אל הארץ אשר‬ ‫אותם הארץ‪.‬‬ ‫בעצם זה שמוזכר אלוקי אברהם והיות וא"א המליך את הקב"ה למלך על כל‬ ‫אראך"‪ ,‬והוסיף שזהו רמז סמיכת התורה "לעיני‬ ‫הפ ַת"ח מורה על ֶפּתח פתוח לעובדי‬ ‫והנה ַ‬ ‫הבריאה ‪ -‬נחשב כאילו מוזכר בנוסח הברכה 'מלך העולם'‪.‬‬ ‫כל ישראל בראשית ברא אלוקים"‪ ,‬דבשביל זה‬ ‫ד' ושומרי תורתו והקמ"ץ רומז על פתח קמוץ‬ ‫הניסיון הגדול לעזוב את כל מפעל התשובה שבנו‬ ‫ברא השי"ת העולם כדי שיהי' להם כח לראות‬ ‫וסגור‪" ,‬ויצאו ללכת ארצה כנען" כי חשב‬ ‫פני השכינה ולא יהי' "בהית לאסתכולי באפי'"‪.‬‬ ‫שמסתמא ימצא שם אנשים צדיקים וטובים‬ ‫והנה לאחר שא"א ביחד עם שרה אימנו שכבר זוכים לעשות את תכלית‬ ‫בבחינת כנען בפתח אמנם "ויבואו ארצה כנען‬ ‫חייהם בהקימם קהילה עצומה של רבבות גרים "את הנפש אשר עשו בחרן"‪,‬‬ ‫והנה בספה"ק אך פרי תבואה הנ"ל כתב‬ ‫בקמץ"‪ ,‬ולתרץ לו זאת נראה אליו ה' ואמר לו‬ ‫ועד כדי כך שמובא באוה"ח הק' )בראשית כח‪ ,‬ה( שכל אשר יתגייר מהאומות בכל‬ ‫לבאר הכתוב "ידוע תדע כי גר יהי' זרעך וגו'‬ ‫"לזרעך אתן את הארץ הזאת" וא"כ הכנענים‬ ‫זמן ייקרא אברהם ונקבה תיקרא שרה‪] .‬ומובא בדברי יואל לך לך ר"ס ע"ב‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"‪ ,‬וכי מה‬ ‫הם רק עבדים לשמרה ומשום כך לא תקיא‬ ‫שאע"פ שמובא בפדר"א כ"ט שכל אלו שנימולו עם א"א לא נתקיימו לא הם‬ ‫בשורה היא לאברהם איש החסד שהשי"ת‬ ‫הארץ אותם עכדה"ק‪.‬‬ ‫ולא זרעם‪ .‬והישמח משה מבאר עפי"ז את הפסוק בתהילים )מז‪ ,‬י( "נדיבי עמים‬ ‫ידין את הגוי אשר יעבודו‪ ,‬וכתב לבאר עפ"ד‬ ‫נאספו עם אלוקי אברהם מאד נעלה" שהקב"ה אסף וכילה את כל הגויים שגייר‬ ‫האוה"ח הק' שטעם שהשי"ת דן את הגוי‬ ‫ובאופן העבודה למעשה‪ ,‬ניתן לבאר‬ ‫א"א‪ .‬כיון שלאלוקים מגני ארץ‪ .‬שמאד חשוב ונעלה אצל השי"ת האבות הק‬ ‫הגם שהשי"ת בעצמו גזר על הגלות‪ ,‬אמנם‬ ‫הרמז הנ"ל‪ ,‬שסברו שארץ הקודש הוא מקום‬ ‫שהם המגינים על הארץ‪ ,‬ולכן רצה שהכלל ישראל יבנה רק מצאצאי האבות‬ ‫עיקר שנאת מצרים לישראל הי' לפי שהיו‬ ‫שאפשר להשאיר פתח הבית פתוח לכל‬ ‫הק' בלבד‪ .‬ומוסיף הדברי יואל‪ :‬שבכ"ז היה תועלת גדולה מאותם גרים שעשה‬ ‫מצויינים שם ומאנו להתערב עמהם ולא כדי‬ ‫דורש ואין צריך שמירה מאינשי דלא מעלי‪,‬‬ ‫א"א‪ -‬שכל הגרים שבכל הדורות שורשם הוא מאותם נשמות שגייר א"א‪[.‬‬ ‫לכפר פשעיהם של ישראל‪ ,‬נמצא שכונתם‬ ‫ולבסוף באו למקום שיש צורך לקמוץ ולסגור‬ ‫והנה מדייקים מלשון הרמב"ם )פ"א ה"ג מהלכות ע"ז( שילידי ביתו של א"א היו‬ ‫לרעה ולא לטובה ולכן נענשו אע"פ שהיתה‬ ‫ולהשמר מהשפעה שלילית‪ ,‬ואף שפתח‬ ‫לפחות עשרים אלף‪ .‬ובא וראה חידוש שמובא בספר הקנה )קמט‪ ,‬א( שאחד‬ ‫זאת גזירת השי"ת‪.‬‬ ‫ביתו של אברהם הי' פתוח לכל מכל מקום‬ ‫מאותם תלמידי א"א היה איוב‪ .‬וביל"ש )איוב רמז תתקי"ח( אי' שידידו של איוב‬ ‫וזהו שאמר השי"ת לאברהם אבינו "ידוע‬ ‫הי' יודע שיש צורך לקמוץ ולסגור הדלת בפני‬ ‫שמכונה אליהוא הוא יצחק אבינו‪ .‬וכל זה נעשה ע"י עמל ויגיעה של כ"כ הרבה‬ ‫תדע כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם"‪ ,‬אכן‬ ‫השפעה שלילית‪.‬‬ ‫שנים בהוצאות לסעודות‪ ,‬ודיבורים אישיים ומכתבים לכל העולם‪ .‬ובזוה"ק ח"א‬ ‫אברהם הי' מתירא שלא ילמדו ממעשיהם‬ ‫והנה ידוע היסוד שיסד הרמב"ן בפרשיות‬ ‫ק"ב ע"ב שהיה א"'א גם מטהרם במעיין שהיה תחת העץ‪ .‬ואיתא במהר"ש‬ ‫הרעים לזה בשרו השי"ת "וגם את הגוי אשר‬ ‫אלו כי מעשה אבות סימן לבנים הם ואברהם‬ ‫קלוגר שנבראו מחנות מחנות מלאכי עליון מגודל פעולות עבודת הקודש של‬ ‫יעבודו דן אנכי"‪ ,‬והטעם כמ"ש באוה"ח הק'‬ ‫אבינו בכל מעשיו סלל הדרך לצאצאיו אחריו‪,‬‬ ‫אברהם ושרה‪.‬‬ ‫שעיקר שנאתם היתה לפי שנזהרו שלא‬ ‫והנה מכיון שבני ישראל עתידין לרשת הארץ‬ ‫והנה כאן בפרשתינו הק' מספרת התורה הק' איך שמצטוה א"א מהבורא‬ ‫להתערב עמהם‪ ,‬ולכן ראויים להיענש על זה‪,‬‬ ‫המוחזקת בידי הכנעני וכו' שהם אנשי רשע‪,‬‬ ‫על הנסיון הגדול של "לך לך" וכו' שבנסיון זה הועמד כל מפעל חייהם של‬ ‫וזה הי' עיקר התשובה המשמחת לאברהם‬ ‫וצריכים להזהר שלא ללמוד מדרכיהם ורוב‬ ‫אברהם ושרה ועולם התשובה שבנו ‪ -‬בסכנה גדולה‪ ,‬כיון ששם בחרן מולדתו‬ ‫אבינו שיהיו ישראל מצויינים בגלות‪ ,‬ולא ילמדו‬ ‫האזהרות בהגיעם לארץ הי' על ענין זה והי'‬ ‫שכבר מכירים אותו ואת משפחתו עי"ז היה לו יותר השפעה לקרבם‪ .‬ועכשיו‬ ‫ממעשי הגויים‪.‬‬ ‫אברהם צריך לעשות יסוד לבניו אחריו שיהי'‬ ‫כאשר יעזוב את המקום ויצטרך ללכת למקום בלתי ידוע‪ ,‬לא רק שיתקשה‬ ‫ויתכן שכדי לרשת את ארץ ישראל ולהכניע‬ ‫להם הכח לזה‪.‬‬ ‫עכשיו לקרב חדשים‪ ,‬אלא שכל הגרים שכבר קירב מה יהיה עמם מי ימשיך‬ ‫את הקליפות הקשות של הכנעני וכו' ולהשמר‬ ‫והנה כלפי הכנעני לא הי' רשות לאברהם‬ ‫להדריכם ולהורות להם להמשיך שם בחרן את דרך השם‪ .‬ולקחת אותם עמו‬ ‫שלא להגרר אחריהם‪ ,‬הי' צריכים קודם לעשות‬ ‫לעשות פעולה להרחיקם מעליו כי עדיין לא‬ ‫לא היה סיכוי בדרך הטבע‪ .‬שמדוע יסכימו הגרים ללכת אחריו‪ ,‬כשהם לא‬ ‫כן במצרים שבזכות שהיו מצויינים שם ולא‬ ‫זכה אברהם בנחלת הקודש‪ ,‬והכנעני הי' מוחזק‬ ‫נצטוו על לך לך‪ ,‬והרי לכל אחד זה נחשב נסיון קשה מאד לשנות מקום ארץ‬ ‫למדו ממעשי מצרים יכלו לעשות כן גם בארץ‬ ‫במקום עפ"י הדיבור‪ ,‬כדי לשמור עלי' כעבד‬ ‫ומשפחה‪ .‬ובפרט שלא נאמר לא"א יעד ברור להיכן צריכים להגיע כמובא‬ ‫הקודש‪ ,‬וזהו ששאל אברהם אבינו "במה אדע‬ ‫המופקד לשמור על נחלת בן המלך‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫ברמב"ן ובספורנו‪ .‬ומי עוד מסוגל לארוז מיד את כל תכולת חפציו ולצאת‬ ‫כי אירשנה" כלומר עיקר הידיעה הנצרכת במה‬ ‫יכל אברהם לעשות מעשה שיהי' סימן לבנים‬ ‫מהמולדת וללכת למקום וליעד לא ידועים‪.‬‬ ‫יהי' לזרעו הכח להוריש את הכנעני למען לא‬ ‫כלפי הרחקה מן הכנעני‪ ,‬אולם לאחר שהי' ריב‬ ‫ולמרות כל חשבונות הנ''ל מיד כששמע א''א את הציווי לך לך‪ ,‬לא התעכב‬ ‫יחטיאו אותם‪ ,‬וע"כ באת התשובה "ידוע תדע‬ ‫בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וראה‬ ‫בכלל רגע‪ ,‬וכמובא באור החיים הק' ובאגרא דכלה שכאשר דיבר איליו ה' תיכף‬ ‫כי גר יהי' זרעך" ושם יושרש בהם הכוחות‬ ‫אברהם שלוט ואנשיו מושחתים בגזל וכדו'‪,‬‬ ‫ומיד בלי שום חשבונות ובלי להכין צידה לדרכו‪ ,‬קם ועוזב הכל ויוצא לדרך‬ ‫להיות חזקים כנגד הקליפות השוכנות בארץ‬ ‫הבין מזה שזה התכלית שבא אתו לוט מחרן‬ ‫ובוטח בהמטריף כל ברואיו‪ .‬ואע''פ שעל ידי פעולה כזו שיוצא מיד ולא משקיע‬ ‫הקודש ועי"ז יוכלו לרשת אותם‪.‬‬ ‫כדי שיוכל להפרד מעליו ולעשות בזה סימן‬ ‫שום זמן להסביר ולשכנעם לבוא איתו‪ ,‬או לדרוש להם שלפחות שם ימשיכו‬ ‫ויהי רצון שמעשה אבות יהי' סימן לבנים‬ ‫לבניו להיות נשמר מסביבה שאינה הוגנת‪.‬‬ ‫את הדרך היהדות שהתחילו‪ .‬וכן שבודאי שלהם יהיה קשה לעזוב מולדתם‬ ‫הנמצאים בעקבתא דמשיחא בתוך נסיונות‬ ‫וזהו שרמז הכתוב "ויהי ריב בין רועי‬ ‫ולהצטרף עמו ביציאה מידית מחרן בלי להכין עצמם לדבר כזה‪ ,‬בודאי שבדרך‬ ‫קשים להצילם מן המים הזדונים להיות‬ ‫מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני‬ ‫הטבע יפסיד את כל הגרים‪ .‬כי אברהם אבינו ביטל את עצמותו ומשאת נפשו‬ ‫שמורים מן הרוחות הרעות‪ ,‬ובזכות זה נזכה‬ ‫והפרזי אז יושב בארץ" כלומר שלכן לא יכל‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ולכן מוזכר ניסיון זה ולא הקודמים לו‪ ,‬כי זה גדול מכולם!‬ ‫להגאל בגאולת עולמים במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫אברהם להרחיק את הכנעני מסביבתו‪ ,‬ולכן‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫מעשר כספים )א(‬ ‫פסל היוצא מן הסוכה‬ ‫בפרשיות אלו בהם אנו עוסקים בסיפורי מעשי אבות שהם סימן לבנים‪ ,‬דאף שעדיין לא‬ ‫ברוחב של פחות מז'‬ ‫קבלו התורה קיי"ל שאבותינו קיימו כל התורה לפני נתינתה‪ ,‬לכן ילפינן ממעשיהם את דרכינו‬ ‫דרך התורה‪ ,‬ואחד מהנהגותיהם היא "מצוות מעשר כספים" שמצינו באבותינו שקיימו מצווה‬ ‫סוכה קטנה בת שבעה טפחים‪ ,‬ודופן אחד ממשיך עוד כמה טפחים עם סכך‬ ‫זו‪ .‬ובראשונה מצינו בפרשתינו אצל אברהם אבינו ע"ה כמו שנאמר אצלו לאחר ששב ממלחמת‬ ‫כשר‪ ,‬וזה נקרא פסל היוצא מן הסוכה שהסוכה כשרה שם‪ ,‬ויש להסתפק מה‬ ‫המלכים בפגישתו עם מלכי צדק מלך שלם )בראשית י"ד‪ ,‬כ'( ויתן לו מעשר מכל‪ ,‬וכן ביצחק אבינו‬ ‫הדין אם אין שם סכך ברוחב שבעה טפחים‪ ,‬האם גם אז המקום כשר‪ ,‬או‬ ‫ע"ה כמו שנאמר )בראשית כ"ו י"ב( ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו‬ ‫שצריך דווקא שיהיה שם רוחב שבעה טפחים?‬ ‫ה'‪ ,‬ודרשו בב"ר )ס"ד ו'( מאה שערים – מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה במה שאמדוה‪ .‬ואף‬ ‫שאין הברכה שורה על דבר המדוד‪ ,‬מ"מ מדד מפני המעשרות ע"כ‪ .‬וכן ביעקב אבינו ע"ה בשעת‬ ‫בריחתו לחרן אחרי החלום שחלם בבית‪-‬אל נדר נדר לה' וכל אשר תתן לי עשר אעשרינו לך‪,‬‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫ופירשו )הדר זקנים עה"ת ויצא כ"ח כ"ב( דמזה ילפינן שיעקב תיקן להם לתת מעשר מממון‪] .‬כן דעת‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬כשהיה אויר ארבעה טפחים‪ ,‬ומיעטו על ידי סכך‬ ‫הראב"ד דאברהם אבינו ע"ה הוא הראשון שקיים מצווה זו‪ ,‬וחולק על הרמב"ם מלכים פ"ט ה"א‬ ‫פסול‪ ,‬האם הסוכה כשרה‪ ,‬או שהוי תעשה ולא מן העשוי?‬ ‫שכתב דיצחק אבינו ע"ה הוא הראשון שהפריש ולא אברהם‪ ,‬והכסף משנה שם יישב שיטת‬ ‫תשובה‪ :‬נאמר במסכת סוכה )דף יח ע"א( אמר אביי אויר שלשה‬ ‫הרמב"ם דהשמיט אברהם אבינו דהתם לא עישר מתורת מעשר שהרי רק השלל הבא לידו‪ ,‬וכ"ז‬ ‫בסוכה גדולה‪ ,‬ומיעטו בין בקנים בין בשפודין הוי מעוט‪ .‬וכתב הר"ן‬ ‫כיון שכבדו מלכי צדק בהוצאת לחם ויין וברכו רצה לתת לו מעשר‪ .‬ויעוין עוד ברדב"ז שם מה‬ ‫)דף ט ע"א ד"ה למעלה( שלכן כתב מיעטו‪ ,‬ולא כתב לשון אין מצטרפין‪,‬‬ ‫שיישב דעת הרמב"ם‪ ,‬וכן בשו"ת יהודה יעלה יור"ד סי' של"ד ביאור נפלא במחלוקת הרמב"ם‬ ‫להשמיענו דאע"ג דכבר נפסלה הסוכה על ידי אויר שלשה‪ ,‬אם הניח‬ ‫והראב"ד‪ ,‬ויעו"ע שם לבאר אמאי השמיט להא דמצינו שגם יעקב קיים מצווה ואכמה"ל(‪ .‬ע"כ‬ ‫סכך פסול פחות משלשה‪ ,‬ומיעט את האויר‪ ,‬הסוכה נכשרת על ידי‬ ‫הזמן גרמא לעסוק בשבועות אלו במצווה זו‪ ,‬גדר חיובו‪ ,‬המחויבים במצוה זו‪ ,‬ממה צריך להפריש‪,‬‬ ‫הנחת סכך פסול‪.‬‬ ‫אופן ההפרשה‪ ,‬מה מותר לעשות במעשרותיו‪ ,‬וכל המסתעף מזה להלכה למעשה‪.‬‬ ‫והקשה בשפת אמת‪ ,‬אם הסוכה היתה פסולה ונכשרת רק על ידי‬ ‫גדר חיובו‪ :‬הנה בשו"ע )יור"ד סי' רמ"ט ס"א( כתב שמדה בינונית לתת אחד מעשרה מנכסיו וזה‬ ‫הנחת סכך פסול‪ ,‬למה לא הוי הנחת סכך הפסול בבחינת תעשה ולא‬ ‫חיוב מה"ת לכו"ע‪ .‬וכ"ז באופן אם בא עני לפניו‪) ,‬ויעוין בשו"ת שבה"ל ח"ה סי קל"א דמצדד דלאו דווקא באים‬ ‫מן העשוי‪ ,‬כיון דכל ההכשר נעשה ע"י הסכך פסול שהניח אח"כ‪ .‬עוד‬ ‫לפניו אלא אפי' אם יודע שנמצאים כאן עניים‪ .‬עוד נחלקו הפוסקים והובא בס' אהבת חסד ח"ב ס"ד אם כשעני לפניו יש חיוב ליתן‬ ‫קשה אם הסוכה נכשרת על ידי סכך פסול‪ ,‬למה זה לא נחשב למעמיד‬ ‫יותר ממעשר ואכהמ"ל(‪ .‬אבל כשאין עני בא לפניו‪ ,‬נחלקו הפוסקים בגדר חיובו‪ ,‬י"א שהוא חיוב מה"ת‬ ‫בסכך פסול ]ואף שמעמיד בסכך פסול‪ ,‬כשר בדיעבד‪ ,‬הרי שיטת רבי‬ ‫)תוס' תענית ט‪] .‬בשם הספרי עה"פ עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה אין לי אלא תבואת זרעך שחייב‬ ‫במעשר רבית ופרקמטיא וכל שאר הרווחים ת"ל את "כל" לרבות כל הרווחה‪ [,‬וכ"ה במרדכי ב"ק פ"ז סי' קצ"ב‪ ,‬תשב"ץ ח"א סימן‬ ‫יהודה שמעמיד פסול גם בדיעבד‪ ,‬וכן הוא שיטת אביי[‪.‬‬ ‫קמ"ד בשם המדרש תנחומא וכן פי' הערוך לשולחן סי' של"א את דברי הטו"ז שם סקל"ב(‪ .‬וי"א שחיובו מדרבנן )שו"ת‬ ‫ותירץ בהקדם עוד שאלה‪ ,‬למה אמר אביי שאם יש אויר שלשה‬ ‫מהרי"ל סי' נ"ד‪ ,‬פרישה שם‪ ,‬ולימוד הסיפרי מקרא הוא רק אסמכתא בעלמא ויעו"ע בשו"ת נודע ביהודא קמא יור"ד סי' ע"ג(‪.‬‬ ‫נכשרת על ידי סכך פסול‪ ,‬הלא גם אם יש אויר ארבעה טפחים‪ ,‬ומיעטו‬ ‫וי"א דחיובו אינו אלא מתורת מנהג )כן נקטו רוב מנין ובנין של הפוסקים יעוין בפת"ש שם‪ ,‬וכ"ה ברע"א ריש פאה‪,‬‬ ‫בסכך פסול‪ ,‬גם הסוכה כשרה‪ ,‬שהרי אם הניח סכך פסול של שני‬ ‫חת"ס יו"ד סי' רל"א כשיטת הב"ח יור"ד סי' של"א שכתב שזה מנהג קדום מימות אבותינו כנ"ל‪ ,‬ויש לציין שמקור שיטה זו היא‬ ‫טפחים‪ ,‬ונשאר עוד אויר של שני טפחים‪ ,‬אין האויר והסכך מצטרפים‬ ‫מהר"ם מרוטנבורג סי' ע"ד‪ ,‬אלא שהוא ס"ל דזה חיוב שמחייב כל אחד מדין מנהג‪ ,‬והב"ח ס"ל דזה מנהג טוב ואינו מחייב‪ ,‬ויעו"ע‬ ‫לפסול הסוכה?‬ ‫בחת"ס שם מה שכתב נפק"מ טובא בגדר חיוב מעשר כספים אם יכול ליתן המעות להחזיק תורה או לשאר מצוות ויבואר בהמשך(‪.‬‬ ‫ולכן כתב שאביי נקט דווקא אויר שלשה‪ ,‬כיון שאם היה במקום זה‬ ‫למעשה‪ :‬פסקו רוב אחרונים דמעשר כספים אינו חיוב לא מן התורה ולא מדרבנן כי אם‬ ‫סכך פסול בכולו היה כשר דסכך פסול אינו פוסל בפחות מד' הוי לגבי‬ ‫מנהג טוב‪ ,‬מ"מ הזהירו הרבה להקפיד מאוד מאוד על מנהג זה )יעוין של"ה מס' חולין אות ס"ב ובדרך‬ ‫מקום זה תעשה בהכשר‪ ,‬דכך מצותו דמותר להניח סכך פסול פחות‬ ‫אמונה בשם החזו"א שהזהיר הרבה ע"ז(‪ .‬וסגולתה גדולה מאוד להרבה דברים‪ .‬ואם נהגו כן אבותיו י"א‬ ‫מד'‪ ,‬אבל אם היה אויר ד' כיון דשיעור זה פוסל גם אם היה שם סכך‬ ‫שזה מחייב גם את הבן מדין אל תטוש )שאילת יעב"ץ ח"א ס"ו‪ ,‬אך אם אביו גם קיבל ע"ע לנהוג בלי נדר יש לצדד‬ ‫פסול‪ ,‬לכן הגם דאין אויר וסכך פסול מצטרפין‪ ,‬מ"מ כיון דכבר נפסלה‬ ‫דאינו חמור מאביו )צדקה ומשפט פ"ה הערה כ' (‪ ,‬ויש חולקין )יעוין פת"ש רי"ד סק"ה(‪ .‬וכמו"כ אם התחיל לנהוג‬ ‫הסוכה ע"י האויר מה שמוסיף עליו סכך פסול הוי מן העשוי בפסול‪,‬‬ ‫כן ולא התנה שיהא בלי נדר חייב להמשיך במנהג זה מדין נדר )דהיינו או באופן שדעתו לנהוג כן לעולם‬ ‫כיון דלגבי מקום ד' פוסל סכך פסול כנ"ל‪ ,‬אך לא מצאתי בפוסקים‬ ‫או שנהג כבר ג' פעמים כ"כ בס' שערי תפילה שבסוף סידור הרב פמ"ב(‪] .‬ויש לעיין עוד אם התחיל לנהוג מחמת‬ ‫מזה‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫שסבור שחיובו מה"ת ואח"כ נתברר לו דאינו אלא מנהג אם צריך התרה דבסי' רי"ד ס"ה מבואר‬ ‫ונראה בביאור דבריו‪ ,‬שכתב המשנ"ב )סימן תרלב סק"ב( שלכן סכך פסול‬ ‫בש"ך שם דמי שנהג מחמת שסבר שהיא איסור גדול ונתברר לו דאין האיסור גדול לא הוי נדר‬ ‫פוסל בשיעור ד' טפחים‪ ,‬כיון שהוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין‬ ‫ואולי ג"כ בענינינו[‪.‬‬ ‫הדפנות‪ ,‬עד שאין הדפנות מועילות זו לזו‪ ,‬ונראות כשתי סוכות ולכל‬ ‫תנאים לפני קיום מצוה זו‪ :‬כתבו הפוסקים כמה תנאים שראוי ליזהר לפני קיום מצוה זו‪ :‬א‪.‬‬ ‫אחת רק שתי דפנות‪ .‬אבל כשיש אויר שלשה סיבת הפסול הוא משום‬ ‫טוב להתנות בתחילת הנהגתו שעושה כן בלי נדר‪ ,‬ובדיעבד אף שנחשב כנדר אין זה מחייב ליתן‬ ‫שיש הפסק בסוכה‪ ,‬ואין הסוכה נחשבת לשתי סוכות‪ ,‬ולכן כשסותם‬ ‫יותר ממה שהמנהג ליתן‪ ,‬דנקטינן דנדר ע"ד המנהג‪ ,‬מ"מ אם רוצה לבטלו צריך התרה‪) ,‬אהבת‬ ‫את האויר בסכך פסול‪ ,‬אינו נחשב כמכשיר את כל הסוכה‪ .‬אלא רק‬ ‫חסד ח"ב פי"ח ס"ב(‪ .‬ב‪ .‬יתנה שכל המעשר שיפריש לא יחול עליו שם צדקה עד שיבא לידי העני‬ ‫את המקום הזה‪ ,‬אבל כשיש אויר של ארבעה טפחים שהוא שיעור‬ ‫דאם לא יתנה כן ויהיה בידו מעות צדקה ויש עניים יש לחוש שמא עובר בבל תאחר אם אינו‬ ‫מקום חשוב‪ ,‬כל הסוכה פסולה‪ ,‬ולכן בהנחת סכך פסול מכשיר את‬ ‫נותנם לעניים מיד )כן יעץ החזו"א הובא בדרך אמונה הל' מתנות עניים פ"ח סק"ח(‪ .‬ג‪ .‬יתנה שיכול ליתן מעות‬ ‫הסוכה‪ ,‬והנחת סכך פסול‪ ,‬אינו נחשב כעושה סוכה‪ ,‬ולכן הוי תעשה‬ ‫לצדקה על סמך שלבסוף יגבה בחזרה ממעשר כספים שיפריש לכשיזדמן לו‪ ,‬ונ"מ טובא במי‬ ‫ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫שנותן צדקה יותר מהמעשר כספים שיש בידו שיוכל לנכות המותר מהמעשר של שנה שניה‬ ‫ובהגהות פורת יוסף )סוכה דף יז ע"א‪ ,‬ובדף ב ע"א( שאם הסוכה נפסלה‪,‬‬ ‫)אהבת חסד ח"ב פי"ח ס"ב(‪ .‬ואם לא עשה תנאי י"א דסתמא כפירושו שנותן לעני ע"מ שיוכל לקבל‬ ‫ומכשירו על ידי סכך כשר‪ ,‬נחשב להמשך עשיית הסוכה‪ ,‬אבל אם מניח‬ ‫החזר ממעשר שלו )שו"ת נוב"ק יור"ד סי' ע"ג(‪.‬‬ ‫סכך פסול‪ ,‬או שהיה סכך פסול ברוחב ארבעה טפחים ומיעטו ונמצא‬ ‫המחויבים במעשר‪ :‬כיון שקיי"ל דגדר חיוב מעשר כספים הוא מצד מנהג טוב‪ ,‬לכן מי שאינו‬ ‫שיש לו סכך פסול פחות מארבעה‪ ,‬וכעת יש לו אויר פחות משלשה‪,‬‬ ‫מרוויח כדי פרנסתו אינו צריך להפריש מעשר כספים )שו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד‪ ,‬בית מאיר סי' שלא סעיף‬ ‫וסכך פסול פחות מארבעה‪ ,‬נחשב לתעשה ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫קמ"ו‪ ,‬שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ב סי' קי"ג שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' ק"א(‪ .‬וגם אם מרויח כדי צרכו אלא שאם‬ ‫אולם בביאור הלכה )סימן תרלב ס"ג ד"ה הלכך( כתב‪ ,‬שאם היה סכך פסול‬ ‫יתן מעשר יחסר לו לפרנסתו אינו צריך לעשר רק מה שמרוויח יותר ממה שהוא נצרך לפרנסתו‬ ‫ארבעה טפחים‪ ,‬והסיר חלק מהסכך‪ ,‬הסוכה כשרה‪ ,‬ולא הוי תעשה ולא‬ ‫)ס' שערי צדק פ"ח ס"ו(‪ .‬ולכן אדם שמשתכר אלף דולר בחודש‪ ,‬והוצאות פרנסתו הם תשע מאות‬ ‫מן העשוי‪ .‬וביאר במנחת שלמה )סוכה דף יח ע"א( שמוכח מזה‪ ,‬שאין זה‬ ‫חמישים אינו צריך לתת מאה דולר אלא חמישים‪ .‬ואף באופן שדרכו להפריש מעשר כספים‬ ‫נקרא תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬וכן ביאר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬שכיון‬ ‫בכל חודש ואירע חודש שהיו לו הוצאות גדולות עד שלא נשאר לו כדי פרנסתו באופן שבאותו‬ ‫שהכשיר את הסוכה על ידי מעשיו‪ ,‬אין זה נקרא תעשה ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫חודש פטור אזי אף אם בחודש הבא ירווח לו אינו צריך להשלים את המעשר של החודש‬ ‫גם על מה שכתב השפת אמת שזה נקרא מעמיד בסכך פסול‪,‬‬ ‫הקודם‪ ,‬דבזה נדון כל חודש לעצמו )צדקה ומשפט פ"ה סק"כ(‪ .‬היוצא מכל הנ"ל מה שמצוי הרבה‬ ‫תמה במנחת שלמה‪ ,‬שהרי עיקר הטעם שמעמיד פסול‪ ,‬שגזרו חז"ל‬ ‫באברכי כולל שלא גומרים החודש אין חיוב להפריש מעשר כספים‪ ,‬אף מצד המנהג‪ .‬מ"מ מנהג‬ ‫שמא יבא לסכך בזה‪ ,‬וכיון שכאן כיון שאפשר לכתחילה להכשיר על‬ ‫רבים וטובים להתאמץ להפריש מעשר כספים בכל אופן וענין‪ ,‬ובוודאי שכרם כפול ומכופל מן‬ ‫ידי מיעוט סכך פסול לא שייך גזירה זו‪ .‬וגם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫השמיים‪ ,‬ובלבד שלא ייכנס עי"ז לחובות‪ .‬כמבואר בשו"ת שבה"ל ח"ז קצ"ה‪ ,‬שבעל חוב חובתו‬ ‫ביאר שרק כשמעמיד את כל הסוכה בסכך פסול‪ ,‬שייך הגזירה‪ ,‬כיון‬ ‫לשלם חובותיו קודם‪ .‬מ"מ י"א דהנכון לעשות מעשה הפרשה ויקחנו לעצמו ולפרנסת ב"ב )מקור‬ ‫שיסוד כל הסוכה כולל הסכך הכשר עומד על דבר הפסול‪ ,‬עלול גם‬ ‫חומרא זו היות ונחלקו הפוסקים האם עני מחויב במעשר עני‪ ,‬ויש שדמו מעשר עני למעשר כספים יעוין בטו"ז סי' של"א‪ ,‬מנחת‬ ‫לסכך בזה‪ ,‬אבל כשיש מיעוט סכך פסול‪ ,‬אין שייך גזירה זו‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫יצחק ח"ו סי' ק"א ומקורו מתשב"ץ יעו"ש(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫המשב"ק הרה"ח ר' שלמה לידר שליט"א‬ ‫הרצפה ליד בור הטבילה סמוך לירידה‪ .‬כשהשלט היה לא הבחין רבינו אף פעם בשלט‪,‬‬ ‫באותה תקופה בא אלי ר' יוסל דויטש שליט"א ואמר לי שהוא נוהג בכל שבת‬ ‫וכששמו את השלט שם הבחין בכך רבינו‪ ,‬ואמר מסתמא ראו העולם שאיני רוחץ קודם‬ ‫קודש לחבוש את רגליו של רבינו‪ ,‬היות שקשה לו עוד לעשות את זה רוצה להעביר את‬ ‫לטבילה והיות שלא רצו לומר לי להדיא שמו לי כאן מודעה שאלך לרחוץ‪ ,‬ומאז הלך‬ ‫התפקיד לי‪ .‬ואמר לי שנהוג הוא שבשב"ק מכינים לרבינו שני כוסות קאווע אך צריכים‬ ‫לרחוץ במקלחת גם בבוקר‪ .‬כשסיפרתי זאת להגה"ח ר' דוד גולינסקי זצ"ל מאוד נתפעל‬ ‫לעמוד מוכנים עם הכוסות שתיכף אחר שגומר את ברכה"ת וכו' יוכל לשתות‪ ,‬כיון שאם‬ ‫מסיפור זה‪ ,‬הרי המקוה שייך לו ובכזה פשטות קיבל את ה"תוכחה"‪.‬‬ ‫יתחיל איזה לשם יחוד שקודם הלימוד וכדו' שוב לא ישתה את הקאווע כיון שהתחיל‬ ‫כבר בעבודתו‪ .‬וב"ה זכיתי תקופה ממושכת לחבוש את רגלי רבינו‪.‬‬ ‫התחשבות בזולת‬ ‫בכל יום הי' לו סך מסוים של טבילות‪ ,‬בערב שבת סך מסוים )עי' בסו"ס נחל יצחק(‪ ,‬פ"א‬ ‫עבודת המקווה‬ ‫בערב שבועות הרבה לטבול טבילות מרובות עד שרגליו כבר לא החזיקו אותו וממש צף‬ ‫אח"כ שמעתי מכ"ק אדמו"ר מזוטשקא י‪-‬ם שליט"א שמאוד קשה לרבינו לילך‬ ‫למעלה‪ ,‬ובכל זאת המשיך וטבל וטבל לאין מספר אני שחששתי לבריאותו ביקשתי‬ ‫לבדו למקוה אך רבינו מסרב שישמשו אותו במקוה‪ ,‬אז נגשתי לרבינו ואמרתי לו אני‬ ‫ממנו לצאת וממש ניסיתי להוציאו‪ ,‬אך רבינו לא הסכים בשום אופן בעקשנות דקדושה‪.‬‬ ‫מלמד בת"ת וקשה לי לקום כל בוקר כ"כ מוקדם וכך יוצא שפעמים אני מאחר וכדו'‬ ‫הי' שם יהודי אחד ממקורבי רבינו שאמר לי אני אעזור לך‪ .‬הוא ניגש לרבינו ואמר באוזנו‬ ‫וזה לא טוב לאף אחד‪ ,‬אולי יסכים רבינו שיהא לי מחייב לקום מוקדם לשמש את רבינו‬ ‫"רבי העולם רוצים לטבול ואינם יכולים‪ ,‬כי הרבי נמצא בתוך הבור"‪ ,‬תיכף כששמע‬ ‫במקוה וכך יהיו כולם מרוצים‪ .‬וב"ה שבשביל לרצותינו הסכים רבינו לקבל את דברי‪,‬‬ ‫זאת רבינו קפץ ויצא מהמקוה‪ ,‬והי' כבר ממש באפיסת הכוחות והיינו צריכים להעלות‬ ‫וזכיתי להנות את רבינו‪ .‬פ"א אמר לי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שרבינו התבטא אליו‬ ‫אותו עם הכסא למעלה מרוב חולשתו‪ .‬ואמר לי זה מהיכן ידעתי שכך יצא רבינו‪,‬כי פ"א‬ ‫ואמר שמודה הוא להשי"ת ששלח לו משמש נאמן שישמש אותו במקוה‪ .‬כל יום הי'‬ ‫ליוויתי את רבינו לקראקאס לבנו הרה"צ מקראקס זצ"ל‪ ,‬הגענו לשם מאוחר בלילה‬ ‫בערך בשש ובשבת קצת יותר מאוחר‪.‬‬ ‫ורבינו תיכף בבואו לא הסתכל על יגיעת נפשו וגופו אחר נסיעה קשה ומייגעת כזו כידוע‬ ‫ותיכף ישב ולמד שם בחדרו‪ .‬הרה"צ שכידוע חרדתו העצומה במצוות כיבוד אב שהי'‬ ‫ישועות נפלאות בשפריר חביון‬ ‫ממש מוסר עצמו במצות כיבוד אב ואם ואפשר להאריך בענין זה רבות נכנס לרבינו‬ ‫פ"א התקשר אלי במוצאי שב"ק ידיד ואומר לי בצער שבתו מקשה לילד והמצב לא‬ ‫בלחש ואמר אולי ירצה אבי לילך לישון אחר נסיעה כזו‪ ,‬ורבינו הפטיר נו‪ ,‬בסדר והמשיך‬ ‫פשוט‪ ,‬ובקש ממני להכנס לרבינו כיון שהם נפקדו אחר שנים רבות שציפו לזש"ק בזכות‬ ‫ללמוד עוד שעה וכו'‪.‬‬ ‫ברכתו של רבינו‪ ,‬ונתן להם רבינו הסגולה של חמין במוצאי שבת ואז נושעו‪ .‬והי' מאוחר‬ ‫עד שנתאחרה השעה והוא שרצה שרבינו יפרוש כבר למנוחה נכנס שוב ואמר ברמז‬ ‫בלילה ורבנו כבר הלך לישון לא רציתי להעיר את רבינו אזי הזכרתי את שמה אצל‬ ‫שהאור שבוקע מהחדר מפריע קצת לשינת אנשי הבית‪ .‬תיכף בו ברגע גמר רבינו והלך‬ ‫רבינו בעודו ישן שהלה מקשה לילד וכו'‪ .‬למחרת עדיין לא סיפרתי כלום לרבינו והנה‬ ‫לישון אז ראיתי שכשהוא על חשבון אחר אין שום חשבונות אחרים לכן נקטתי בעצה זו‪.‬‬ ‫בכל יום כשחבשתי את רגליו של רבנו ישב רבינו בניחותא ומילמל לעצמו איזה דברים‬ ‫בעינים עצומות וברוגע עצום‪.‬‬ ‫באותו יום אמר לי רבינו "נו‬ ‫נו‪ ,‬יותר מהר‪ ,‬מהר‪ ,‬למה אתה‬ ‫מטריח‪ ,‬נו‪ ,‬נו‪ ,‬גיכער גיכער"‪,‬‬ ‫וכו' אני עדיין לא הבנתי‬ ‫מה הולך כאן ורבינו ממשיך‬ ‫ומזהיר‪" ,‬נו עשה אף הרגל‬ ‫השני" וכו'‪ .‬מיד לאחמ"כ‬ ‫מתקשר הלה ואומר שב"ה‬ ‫נולדו בשעטו"מ תאומים‬ ‫והי' באותו זמן שחבשתי‬ ‫את רגליו של רבינו ורבינו‬ ‫גער בי שלא כדרכו נו יותר‬ ‫מהר יותר מהר ויהי לפלא‪.‬‬ ‫]וסיפר הרה"ג ר' יעקב יחיאל‬ ‫ברייש פ"א ישבתי אצל רבינו‬ ‫בשולחנו הטהור ורבינו נתן לי‬ ‫את צלחת מרק שלו ואמר לי‬ ‫למרס לטרוף עם הכף‪ ,‬אני לא‬ ‫ידעתי כלום אך עשיתי כציווי‬ ‫קדשו וכך ישבתי וסובבתי‬ ‫עם הכף בתוך המרק שוב‬ ‫ושוב ורבינו אומר שוב ושוב‬ ‫יותר מהר יותר מהר שנעלר‬ ‫שנעלר‪ .‬המרק כבר התאדה‬ ‫הוסיפו מרק ורבינו תפוס‬ ‫בשרעפי קודש ואומר מהר‪,‬‬ ‫מהר‪ ,‬אנחנו היושבים שם‬ ‫ישבו בפחד והבינו שקורה‬ ‫כאן דברים אין להם השגה‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫ומשהו נסתר מתחולל כאן כך‬ ‫פר' וירא‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫ישב רבינו בשרעפים‪ ,‬לאחמ"כ נתברר שאחד הזכיר איזה מקשה לילד אצל רבינו‬ ‫ובאותו זמן נוושעו‪[.‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬יז‬ ‫שימור‬ ‫אוהב את התוכחות‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫הרה"ג ר' שלמה‬ ‫קורץ שליט"א‬ ‫עוד סיפור נפלא ובעל מוסר השכל יש בענין המקוה‪ .‬במקוה תלו מודעה כנהוג‬ ‫סיכום‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫בכל מקום עם בקשה לטובלים שקודם הטבילה ירחצו עצמם‪ .‬רבינו מנהגו הי' לרחוץ‬ ‫לרגל הולדת בנו‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫עצמו קודם המקוה‪ .‬בשנותיו האחרונים אחר שנפל ונחלה הורו הרופאים לרחצו‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫כל לילה לצורכי רפואה‪ ,‬ומאז שוב לא רחץ עצמו קודם המקוה בבוקר כיון שכבר‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫רחץ בלילה‪ .‬לימים נפל השלט שכתוב עליו לרחוץ‪ ,‬ועד שתלו אותו שמו אותו על‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬