נחל אדניך · Nachal Adunechu — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' לך לך תשפ"ז • גליון שע"ז
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"ומצאת את לבבו נאמן לפניך" ענינים צריכין התחזקות כטעם 'ויגבה לבו'' ,חזק
ואמץ' החזיקו עצמיכם לגדולים ,כמבואר בדברי מרן
ויגבה לבו בדרכי ה'
ניסיון לך לך מארציך הגדול מכולם )תולדות יעקב יוסף עקב( שמעתי ממורי שרוב ענותנותו
בספר חסידים כתב שכל אחד שמתחיל
להתעסק בעבודת ה' ,יש עליו מפריעים ומלגלגים
אי' בחת"ס בדרשות לשבת תשובה )דף כ"ג( שמי שעובד את ה' של אדם גורם שנתרחק מעבודת השם יתברך, ואסור לו להסתכל ע"ז ,וכמו שכתוב בתחי' השו"ע,
מאהבה -א"א לשער את גודל תענוגו שהוא ממש מעין עוה"ב ואינו שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם על ידי "אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'',
צריך אפילו לקבל שכר ודי לו עצם עבודתו באהבה .ואברהם אבינו תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות וגם המלאכים וכשיתחזק בעבודתו ולא יפנה לכל המפריעים יגיע
שנקרא "אברהם אוהבי" עוצם אהבתו לבורא ותענוגיו בהשי"ת אי ניזונין על ידי היחודים שלו ,שעושה בכל דבר גשמי, לבסוף להיות צדיק באמת .שהטעם שיש מלגלגים
אפשר לתאר ולשער. אכילה ושתיה ,ומשא ומתן ,ותורתו ותפלתו .שאלו ומפריעים זה משום שבתחלת העבודה הרי היא
היה מאמין זה ומחזק עצמו ,כמה היה עובד השם
מפע4ל חייו של אברהם אבינו לפרסם אלוקותו ית' מעורבת עם הרבה פניות ,וזה נותן מקור לאחיזת
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,והיה נזהר בכל אות של החיצונים המתלבשים באנשים שמבלבלים אותו
ומובא בספרי בפ' האזינו ח' שאאע"ה כשראה שכל העולם נמצא תורה ותפלה ובכל דבור ודבור שמדבר לאומרה כדקא ומפריעים לו ,שאם היה העבודת ה' שלו באמת לא
במצב של תוהו בגלל שעזבו את הבורא נשבע להקב"ה שאיני מניחו יאות וביחודים" .ע"כ לשון קדשו. היו אנשי העולם חולקים עליו .אלא מכיון שעדיין
עד שכביכול יכניס את הבורא לפלטרין שלו -שימליך אותו על כל
עבודתו מעורבת הרי מרגישים העולם את החלק
הבריאה כולה ,שמגודל אהבתו לבורא אין א"א מסוגל לראות מצב בעצם היום הזה נימול אברהם וגו' .וברש"י השקר שמעורב בעבודתו ,ולכן מפריעים לו ,אך
כזה ,וכמובא בספר המספיק )שער הפרישות( שכאשר יש לאדם משאת )לעיל יז ,כג( ,ביום ולא בלילה ולא נתירא לא מן האמת שצריך לחזקו ולעודדו עד שיתחזק יותר
נפש יהיה הוא מוכן עבורה להפקיר הכל עבור משאת נפשו .ואצל הגויים ולא מן הלצנים וכו' .יבואר בס"ד ,כי הנה ויותר בעבודתו ,עד שיתגבר כח הקדושה ויזרוק את
א"א היתה כל משאת נפשו להמליך את הבורא על כל העולם ועבור מצות מילה ,ענינה הסרת הערלה המכסה על כל השקר ,ולא יהא כבר אחיזת החיצונים בעבודתו.
זה היה מוכן לוותר על הכל ממש ,וכדי להמליך את השי"ת בעולם הנקודה האלוקית ,ומסתרת נפש האדם מבוראו והיינו שבאופן כזה הרי אפילו שבתחילת העבודה
התעסק בגיור הגרים ,וכמובא בב"ר י"ד עה"פ ואת הנפש אשר עשו )עי' ספר דרך מצוותיך מצות מילה( .והיינו שע"י הסרת יש אחיזת החיצונים בעבודתו בכל זאת אין לו
בחרן .וכן לעסוק עבור זה ב 400-פרקים של סוגי הע"ז שהיו אז )ע"ז הערלה נפעל ג"כ הסרת ערלת הלב שהוא גורם להתבטל ח"ו מהעבודה או להצניע אותה שבזה
י"ד ע"ב( ולפרסם את הקב"ה ע"י מכתבים ודרשות כמובא ברמב"ם. ההסתר מהקדושה .והנה מילת אברהם אע"ה יתבטל ממנה לבסוף לגמרי ,וכמו שאמרו צדיקים
ואיתא במדרש אגדה )בראשית יב ,ג( שכיון שהיה יחיד מול עולם שלם שהי' ראש למולים )פתיח' אסתר רבתי י'( ,וראש שיש ח"ו בחינה של מתוך לשמה בא לשלא
של כפירה היו הרבה מעובדי הע"ז לועגים וצוחקים ממנו ,והיה א"א מקור מחצבת עם ישראל ,הי' יסוד ושורש לשמה ,שע"י שפוסקים מעבודת השי"ת בגלוי
שומע חרפתו ואינו משיב. לזרעו אחריו לדורות עולם ולכן נרמז בזה מהו בגלל חששות של פניות וכו' ,הרי בסוף מתבטלים
ובא וראה מה שכתוב באור החיים הק' שכאשר התבשר א"א הסרת ערלת הלב המפרידה בין אדם לקונו. ח"ו מהעבודה לגמרי אלא אדרבא שיש לו להוסיף
בבשורת הזרע ואר"י ,עשה מזבח לה' הנראה איליו ,שהכונה שעשית כי שורש פורה ראש ולענה במניעת האדם ולהתחזק בעבודתו עד שהאור ידחה את החושך
המזבח לא היתה על בשורת הזרע ,אלא על עצם זה שזכה לקשר מעבודת השי"ת הוא ההתחשבות והתפעלות ויתבטלו ממנו ,ע"כ תודה"ק.
עם הבורא .שזה היה חשוב אצלו יותר מעצם אותה הבשורה שיזכה מן בני אדם ומדברים חיצונים .וענין זה כולל
לבנים .שאצל א"א אין דבר בעולם שיותר חשוב מקרבת אלוקים כמה דברים ,כגון בושה מבני אדם המלעיגים וזה לשון קדשו של הרה"ק משאץ בספרו דעת
שלעומת זה כל הבטחה של הטבה גשמית ולו הגדולה ביותר -הכל עליו בעבודת השי"ת ,וכן לעשות איזה מצוה שלום שהיה ידוע בדרכו הק' לקיים מצות לא תגורו
הוא הבל הבלים. או להתפלל איזה תפילה באופן שימצא חן מפני איש בהידור" .אמרתי ב"ה מוסר גדול לגביר
בעיני בנ"א ויחשבוהו לצדיק .ונכלל בזה גם כל אחד שלא ידעתיו מדוע הולך בגלוי ראש בקריות
ולפי"ז נבין מה שמובא ברמב"ן שלכן לא מסופר על א"א כל מה חוצות ,והודה לדברי ושלח לי ע"י הנכבד הר'
שעבר במשל כל השבעים וחמש שנה קודם שנתבשר על ענין הבנים. סוג התחשבות בדבר שעי"ז מונע את עצמו
מעבוה"ש ,כמו קור וחום ושלג וכדו' .וכן אם נפתלי חיים נ"י מתנה הגונה ,לא תגורו מפני איש
שהתורה הק' כותבת בענין האבות רק מה שהוא שייך לבחינה של לא תגורו יראת ד' אלמדכם ,ובמוצש"ק בזמירות
מעשי אבות סימן לבנים .שכן לכל מעשי האבות היו אח"כ תוצאות נופל רוחו בקרבו מחמת גודל היצר הרע שבוער
בקרבו .שכל אלו הם דברים שאסור להאדם אומרים 'אמר ד' ליעקב אל תירא עבדי יעקב' כמה
כעין זה אצל בניהם .וכן מונח בזה בפשטות שמעשי האבות הק' פעמים ,בא"ב למה לי לאמר אל תירא כ"כ הרבה
וגודל נאמנותם לבורא שעי"ז עמדו בנסיונות הקשים ביותר הוא להתפעל מהם ולהמנע בגינם מעבודתו ית' .רק
צריך הוא לדבק את עצמו בפנימיות האלוקית, פעמים ,כ"א תתבונן תראה כל היום כמה פעמים
סימן שגם לבנים צאצאי האבות הק' יש את אותם כוחות .וכמובא מורא מדומה רוצה ליתן צדקה ,מורא שלא יהי'
בהיכל הברכה )שמות דף ער"ה( שמשורש האבות הק' יש שורש נקודת ולעבוד את צורו וקונו.
לו די עבור עצמו ,רוצה ליתן מזונות לעני מורא
יהדות בכל יהודי למסור נפשו על קדושת השם ,וכן נקודת שורש וזהו שרמז הכתוב "בעצם היום הזה נימול
שלא ישאר לחם עבורו וב"ב ,רוצה להתפלל בכוונה
אבות שביהודי ,לא נפגום בשום עבירה בעולם ,וכן גם מובא ב'זוהר אברהם" ,וכן לעיל )יז ,כ( "וימל את בשר ערלתם
מורא אולי ישחקו עליו ,עבד עבדים להיות המורא
חי' )ח"א דף סו (:שלכן אף קל שבקלים כשרוצין ליפגום לו נקודה זאת בעצם היום הזה" ,פירוש שמל את ערלת לבבו
להעולם ולכל מיני שטותי חשבונות העולם ,והכל
של שורש האבות הק' חלילה על ידי מינות וכפירה ,מוכן הוא למסור במה שהורה לעצמו ולבני ביתו את המדה של
שקר וכזב ודמיונות ,ולכן אומרים כ"כ הרבה פעמים
נפשו אפילו במיתות משונות .שבעת ההיא מתגלה כח האבות שיש "בעצם היום הזה" לקיים המצוה בפרהסיא בלי
אל תירא עבדי יעקב ,עבדי הם ולא עבדים לעבדים
בכל נפש ישראל .וכן הוא בספר הזכות לבעל חידושי הרי"ם פר' שום מורא ובושה מן הגויים או מן הלצנים,
להיצה"ר ולהעולם ,תן צדקה ויהי' לך יותר ,לא יבוש
תזריע ,שאברהם אבינו ע"ה פעל "לדורי דורות ,שגם כשיהיו בני שזהו עיקר ערלת הלב המפרידה בין האדם
מפני המלעיגים עליו כי זה הוא התנאי היותר גדול
ישראל באמת מרוחקים ממש ,עם כל זה ישאר פנימיות האהבה לקונו .וזה כולל הסרת התחשבות והתפעלות
ביהדות שלא להתבייש מכל בנוגע לאמת חזק חזק
מהשי"ת לישראל ,וממילא יהיה גם בלב ישראל כן ,שהפנימיות מכל ענינים חיצונים היכולים לגרום מניעה
וד' יעזור לך ,כנ"ל אכי"ר" ,עכלה"ק.
המוסתרת תשאר אצלם באהבת השי"ת. מקיום מצות השי"ת.
המ˘ך בעמו„ ב' ��� )נחל יצחק – לך לך( וזה לשון קדשו רביה"ק ר' יצחק אייזיק
מקאמרנא זיע"א )נתיב מצוותיך תורה א' ג'(" :באמת לכמה
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
וזה שאמר השי"ת לאברהם אבינו" :אנכי מגן לך" ,שיש נקודה בלב כל איש
מישראל שהשי"ת הוא מגן שלא יאבד אותה ,ומזה הוא 'אף על פי שחטא -
"לך לך להנאתך ולטובתך" שהוא-מגֵ ן ַא ְב ָר ָהם .וכמו
ָ ישראל הוא' )סנהדרין מד( ועל זה אנו מברכין להשי"ת:
הפירוש על מה שהוציא השי"ת את א"א מחללו של עולם שהוא מציאות של
"ויאמר אברם אל לוט וגו' הפרד נא מעלי וילך אברם כאשר דבר אליו ד' וילך אתו למעלה מהטבע ואז א"ל "כה יהיה זרעך" שכמו שאתה עכשיו במצב שמעל
וגו'" שמסתמא זאת היתה הכונה העליונה לוט ,ויש להבין מדוע הלך איתו לוט אחר הטבע ג"כ זרעך יהיו באותה בחינה שמציאות חיותם היא למעלה מהטבע.
במה שנלוה לוט אליו כדי שיפרד מעליו ,וייסד שדבר זה מנע מאברהם דיבור ד' עמו ,וכמ"ש
בזה יסוד לבנים להיות נשמרים בארץ הקודש "וד' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו'" ניסיון אור כשדים לא נחשב אצלו כניסיון
משכנים לא טובים. ופרש"י "כל זמן שהרשע עמו הי' הדיבור פורש ומובא בדברי שמואל שאצל א"א ע"ה מגודל אהבתו ודביקותו בבורא ית'
ובספה"ק מאור עינים ביאר מה שפרש"י ממנו" ,והרי כל תכלית הליכתו לארץ ישראל אז עבורו להשרף ולמסור את הגוף ואת הנפש למיתה עבור אמונתו לא היה
"לך לך להנאתך ולטובתך" ,כי הנשמות נהנות הי' למען יזכה לקרבת השכינה ,ואע"פ שי"ל בכלל נחשב לנסיון .כי נדמה לו דבר זה לאדם הפושט את לבושו ללבוש בגד
למעלה מזיו השכינה רק שהוא נהמא דכסיפא בדוחק שבתחילה עדיין כשר הי'. אחר ,וכמו שאומר הקאברינער זצ"ל שזה שלא נשרף א"א באור כשדים אינו
כי מאן דאכיל לאו דילי' בהית לאסתכלא בי', ונראה לבאר בס"ד בהקדם דברי החת"ס נס ,אלא הנס והחידוש בזה הוא בזה שאור כשדים לא נשרף מגודל אהבת
ולזה הוריד השי"ת את הנשמה למטה הגם עה"פ "ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה א"א לבורא עולם...
שהיא מלובשת בחומר עכור בכדי שיהי' לה כנען" וצריך להבין כפל הלשון ,וגם ביאור ולפי"ז מובן כבר מדוע לא נכתב בתורה שבכתב ענין עבודת השם של א"א,
בחירה ובטוב בחירתו היא עובדת את השי"ת בפ ַת"ח והשני בקמ"ץ הדבר שכנען ראשון ַ והנסיון של המסי"נ של אור כשדים בכל אותם שנים קודם נסיון לך לך ,כיון
ועי"ז לא יהי' לה נהמא דכיסופא ,וזהו "להנאתך להיותו סוף פסוק מ"מ בא לרמז מידי ,וביאר שרק לגבינו נחשב דבר מס"נ לנסיון ,אבל אצל א"א כל זה לא נחשב עדיין
ולטובתך" שבשכר היגיעה שבזה העולם יהי' לך החת"ס כי הארץ הקדושה מרוב קדושתה לא אצלו לנסיון.
הנאה וטובה ולא נהמא דכסופא ,עכדה"ק. תסבול עושי עולה כדכתיב )ויקרא כ' כ"ב( "ולא וזה ההסבר שלכן מתחילים בתורה הק' בסיפור המעשים עם א"א רק
ויתכן שכונתו הקדושה הי' גם לרמז כונת תקיא אתכם הארץ" ,והי' מהראוי כי העם מענין "לך לך' שרק מענין "לך לך" כבר היה כן היה נחשב לנסיון עבור א"א,
סיום הכתוב "אל הארץ אשר אראך" ,שע"י היושב בתוכה נשוא עון ובאמת לא כך הי' שלפי דברי הספרי בפר' האזינו מגודל אהבתו של א"א לבורא ,לא היה מסוגל
שיצטרך להלחם עם החומר העכור בעוה"ז כי מעשה הכנענים משוקץ ומתועב ,אכן מה לראות מצב שמישהו בעולם אינו מאמין בבורא ,ועל כן כל כך היה עסוק א"א
יוכל לראות פני השי"ת בלא כיסופא ,כי לא שלא קאה הארץ אותם לפי שכל ישיבתם שם בלהמליך את הקב"ה בעולם ,ועיין רש"י סנהדרין פ"ט ע"א שא"א החייה
יהי' לחם חסד אלא שזכה בו ע"י יגיעתו שלא הי' כדי לשמרה עד בא זרע אברהם וירשוה וחיבר לה' את כל באי עולם ,עד שמובא בטור )או"ח קי"ז( שברכת אבות אע"פ
להגרר אחר החומריות .וכן כתב בספה"ק אך כעבד העובד נחלת בן המלך על כן לא קאה שלא מוזכר שם מלך העולם כפי שצריך להיות מוזכר בכל נוסח של ברכה .אבל
פרי תבואה )פרשתן( ברמז "אל הארץ אשר אותם הארץ. בעצם זה שמוזכר אלוקי אברהם והיות וא"א המליך את הקב"ה למלך על כל
אראך" ,והוסיף שזהו רמז סמיכת התורה "לעיני הפ ַת"ח מורה על ֶפּתח פתוח לעובדי והנה ַ הבריאה -נחשב כאילו מוזכר בנוסח הברכה 'מלך העולם'.
כל ישראל בראשית ברא אלוקים" ,דבשביל זה ד' ושומרי תורתו והקמ"ץ רומז על פתח קמוץ הניסיון הגדול לעזוב את כל מפעל התשובה שבנו
ברא השי"ת העולם כדי שיהי' להם כח לראות וסגור" ,ויצאו ללכת ארצה כנען" כי חשב
פני השכינה ולא יהי' "בהית לאסתכולי באפי'". שמסתמא ימצא שם אנשים צדיקים וטובים והנה לאחר שא"א ביחד עם שרה אימנו שכבר זוכים לעשות את תכלית
בבחינת כנען בפתח אמנם "ויבואו ארצה כנען חייהם בהקימם קהילה עצומה של רבבות גרים "את הנפש אשר עשו בחרן",
והנה בספה"ק אך פרי תבואה הנ"ל כתב
בקמץ" ,ולתרץ לו זאת נראה אליו ה' ואמר לו ועד כדי כך שמובא באוה"ח הק' )בראשית כח ,ה( שכל אשר יתגייר מהאומות בכל
לבאר הכתוב "ידוע תדע כי גר יהי' זרעך וגו'
"לזרעך אתן את הארץ הזאת" וא"כ הכנענים זמן ייקרא אברהם ונקבה תיקרא שרה] .ומובא בדברי יואל לך לך ר"ס ע"ב
וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" ,וכי מה
הם רק עבדים לשמרה ומשום כך לא תקיא שאע"פ שמובא בפדר"א כ"ט שכל אלו שנימולו עם א"א לא נתקיימו לא הם
בשורה היא לאברהם איש החסד שהשי"ת
הארץ אותם עכדה"ק. ולא זרעם .והישמח משה מבאר עפי"ז את הפסוק בתהילים )מז ,י( "נדיבי עמים
ידין את הגוי אשר יעבודו ,וכתב לבאר עפ"ד
נאספו עם אלוקי אברהם מאד נעלה" שהקב"ה אסף וכילה את כל הגויים שגייר
האוה"ח הק' שטעם שהשי"ת דן את הגוי ובאופן העבודה למעשה ,ניתן לבאר
א"א .כיון שלאלוקים מגני ארץ .שמאד חשוב ונעלה אצל השי"ת האבות הק
הגם שהשי"ת בעצמו גזר על הגלות ,אמנם הרמז הנ"ל ,שסברו שארץ הקודש הוא מקום
שהם המגינים על הארץ ,ולכן רצה שהכלל ישראל יבנה רק מצאצאי האבות
עיקר שנאת מצרים לישראל הי' לפי שהיו שאפשר להשאיר פתח הבית פתוח לכל
הק' בלבד .ומוסיף הדברי יואל :שבכ"ז היה תועלת גדולה מאותם גרים שעשה
מצויינים שם ומאנו להתערב עמהם ולא כדי דורש ואין צריך שמירה מאינשי דלא מעלי,
א"א -שכל הגרים שבכל הדורות שורשם הוא מאותם נשמות שגייר א"א[.
לכפר פשעיהם של ישראל ,נמצא שכונתם ולבסוף באו למקום שיש צורך לקמוץ ולסגור
והנה מדייקים מלשון הרמב"ם )פ"א ה"ג מהלכות ע"ז( שילידי ביתו של א"א היו
לרעה ולא לטובה ולכן נענשו אע"פ שהיתה ולהשמר מהשפעה שלילית ,ואף שפתח
לפחות עשרים אלף .ובא וראה חידוש שמובא בספר הקנה )קמט ,א( שאחד
זאת גזירת השי"ת. ביתו של אברהם הי' פתוח לכל מכל מקום
מאותם תלמידי א"א היה איוב .וביל"ש )איוב רמז תתקי"ח( אי' שידידו של איוב
וזהו שאמר השי"ת לאברהם אבינו "ידוע הי' יודע שיש צורך לקמוץ ולסגור הדלת בפני
שמכונה אליהוא הוא יצחק אבינו .וכל זה נעשה ע"י עמל ויגיעה של כ"כ הרבה
תדע כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם" ,אכן השפעה שלילית.
שנים בהוצאות לסעודות ,ודיבורים אישיים ומכתבים לכל העולם .ובזוה"ק ח"א
אברהם הי' מתירא שלא ילמדו ממעשיהם והנה ידוע היסוד שיסד הרמב"ן בפרשיות ק"ב ע"ב שהיה א"'א גם מטהרם במעיין שהיה תחת העץ .ואיתא במהר"ש
הרעים לזה בשרו השי"ת "וגם את הגוי אשר אלו כי מעשה אבות סימן לבנים הם ואברהם קלוגר שנבראו מחנות מחנות מלאכי עליון מגודל פעולות עבודת הקודש של
יעבודו דן אנכי" ,והטעם כמ"ש באוה"ח הק' אבינו בכל מעשיו סלל הדרך לצאצאיו אחריו, אברהם ושרה.
שעיקר שנאתם היתה לפי שנזהרו שלא והנה מכיון שבני ישראל עתידין לרשת הארץ
והנה כאן בפרשתינו הק' מספרת התורה הק' איך שמצטוה א"א מהבורא
להתערב עמהם ,ולכן ראויים להיענש על זה, המוחזקת בידי הכנעני וכו' שהם אנשי רשע,
על הנסיון הגדול של "לך לך" וכו' שבנסיון זה הועמד כל מפעל חייהם של
וזה הי' עיקר התשובה המשמחת לאברהם וצריכים להזהר שלא ללמוד מדרכיהם ורוב
אברהם ושרה ועולם התשובה שבנו -בסכנה גדולה ,כיון ששם בחרן מולדתו
אבינו שיהיו ישראל מצויינים בגלות ,ולא ילמדו האזהרות בהגיעם לארץ הי' על ענין זה והי'
שכבר מכירים אותו ואת משפחתו עי"ז היה לו יותר השפעה לקרבם .ועכשיו
ממעשי הגויים. אברהם צריך לעשות יסוד לבניו אחריו שיהי'
כאשר יעזוב את המקום ויצטרך ללכת למקום בלתי ידוע ,לא רק שיתקשה
ויתכן שכדי לרשת את ארץ ישראל ולהכניע להם הכח לזה.
עכשיו לקרב חדשים ,אלא שכל הגרים שכבר קירב מה יהיה עמם מי ימשיך
את הקליפות הקשות של הכנעני וכו' ולהשמר והנה כלפי הכנעני לא הי' רשות לאברהם להדריכם ולהורות להם להמשיך שם בחרן את דרך השם .ולקחת אותם עמו
שלא להגרר אחריהם ,הי' צריכים קודם לעשות לעשות פעולה להרחיקם מעליו כי עדיין לא לא היה סיכוי בדרך הטבע .שמדוע יסכימו הגרים ללכת אחריו ,כשהם לא
כן במצרים שבזכות שהיו מצויינים שם ולא זכה אברהם בנחלת הקודש ,והכנעני הי' מוחזק נצטוו על לך לך ,והרי לכל אחד זה נחשב נסיון קשה מאד לשנות מקום ארץ
למדו ממעשי מצרים יכלו לעשות כן גם בארץ במקום עפ"י הדיבור ,כדי לשמור עלי' כעבד ומשפחה .ובפרט שלא נאמר לא"א יעד ברור להיכן צריכים להגיע כמובא
הקודש ,וזהו ששאל אברהם אבינו "במה אדע המופקד לשמור על נחלת בן המלך ,ועל כן לא ברמב"ן ובספורנו .ומי עוד מסוגל לארוז מיד את כל תכולת חפציו ולצאת
כי אירשנה" כלומר עיקר הידיעה הנצרכת במה יכל אברהם לעשות מעשה שיהי' סימן לבנים מהמולדת וללכת למקום וליעד לא ידועים.
יהי' לזרעו הכח להוריש את הכנעני למען לא כלפי הרחקה מן הכנעני ,אולם לאחר שהי' ריב
ולמרות כל חשבונות הנ''ל מיד כששמע א''א את הציווי לך לך ,לא התעכב
יחטיאו אותם ,וע"כ באת התשובה "ידוע תדע בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וראה
בכלל רגע ,וכמובא באור החיים הק' ובאגרא דכלה שכאשר דיבר איליו ה' תיכף
כי גר יהי' זרעך" ושם יושרש בהם הכוחות אברהם שלוט ואנשיו מושחתים בגזל וכדו',
ומיד בלי שום חשבונות ובלי להכין צידה לדרכו ,קם ועוזב הכל ויוצא לדרך
להיות חזקים כנגד הקליפות השוכנות בארץ הבין מזה שזה התכלית שבא אתו לוט מחרן
ובוטח בהמטריף כל ברואיו .ואע''פ שעל ידי פעולה כזו שיוצא מיד ולא משקיע
הקודש ועי"ז יוכלו לרשת אותם. כדי שיוכל להפרד מעליו ולעשות בזה סימן
שום זמן להסביר ולשכנעם לבוא איתו ,או לדרוש להם שלפחות שם ימשיכו
ויהי רצון שמעשה אבות יהי' סימן לבנים לבניו להיות נשמר מסביבה שאינה הוגנת.
את הדרך היהדות שהתחילו .וכן שבודאי שלהם יהיה קשה לעזוב מולדתם
הנמצאים בעקבתא דמשיחא בתוך נסיונות וזהו שרמז הכתוב "ויהי ריב בין רועי ולהצטרף עמו ביציאה מידית מחרן בלי להכין עצמם לדבר כזה ,בודאי שבדרך
קשים להצילם מן המים הזדונים להיות מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני הטבע יפסיד את כל הגרים .כי אברהם אבינו ביטל את עצמותו ומשאת נפשו
שמורים מן הרוחות הרעות ,ובזכות זה נזכה והפרזי אז יושב בארץ" כלומר שלכן לא יכל להקב"ה ,ולכן מוזכר ניסיון זה ולא הקודמים לו ,כי זה גדול מכולם!
להגאל בגאולת עולמים במהרה בימינו אמן. אברהם להרחיק את הכנעני מסביבתו ,ולכן
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א מעשר כספים )א(
פסל היוצא מן הסוכה בפרשיות אלו בהם אנו עוסקים בסיפורי מעשי אבות שהם סימן לבנים ,דאף שעדיין לא
ברוחב של פחות מז' קבלו התורה קיי"ל שאבותינו קיימו כל התורה לפני נתינתה ,לכן ילפינן ממעשיהם את דרכינו
דרך התורה ,ואחד מהנהגותיהם היא "מצוות מעשר כספים" שמצינו באבותינו שקיימו מצווה
סוכה קטנה בת שבעה טפחים ,ודופן אחד ממשיך עוד כמה טפחים עם סכך זו .ובראשונה מצינו בפרשתינו אצל אברהם אבינו ע"ה כמו שנאמר אצלו לאחר ששב ממלחמת
כשר ,וזה נקרא פסל היוצא מן הסוכה שהסוכה כשרה שם ,ויש להסתפק מה המלכים בפגישתו עם מלכי צדק מלך שלם )בראשית י"ד ,כ'( ויתן לו מעשר מכל ,וכן ביצחק אבינו
הדין אם אין שם סכך ברוחב שבעה טפחים ,האם גם אז המקום כשר ,או ע"ה כמו שנאמר )בראשית כ"ו י"ב( ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו
שצריך דווקא שיהיה שם רוחב שבעה טפחים? ה' ,ודרשו בב"ר )ס"ד ו'( מאה שערים – מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה במה שאמדוה .ואף
שאין הברכה שורה על דבר המדוד ,מ"מ מדד מפני המעשרות ע"כ .וכן ביעקב אבינו ע"ה בשעת
בריחתו לחרן אחרי החלום שחלם בבית-אל נדר נדר לה' וכל אשר תתן לי עשר אעשרינו לך,
תשובה לשאלה משבוע שעבר ופירשו )הדר זקנים עה"ת ויצא כ"ח כ"ב( דמזה ילפינן שיעקב תיקן להם לתת מעשר מממון] .כן דעת
השאלה בקצרה :כשהיה אויר ארבעה טפחים ,ומיעטו על ידי סכך הראב"ד דאברהם אבינו ע"ה הוא הראשון שקיים מצווה זו ,וחולק על הרמב"ם מלכים פ"ט ה"א
פסול ,האם הסוכה כשרה ,או שהוי תעשה ולא מן העשוי? שכתב דיצחק אבינו ע"ה הוא הראשון שהפריש ולא אברהם ,והכסף משנה שם יישב שיטת
תשובה :נאמר במסכת סוכה )דף יח ע"א( אמר אביי אויר שלשה הרמב"ם דהשמיט אברהם אבינו דהתם לא עישר מתורת מעשר שהרי רק השלל הבא לידו ,וכ"ז
בסוכה גדולה ,ומיעטו בין בקנים בין בשפודין הוי מעוט .וכתב הר"ן כיון שכבדו מלכי צדק בהוצאת לחם ויין וברכו רצה לתת לו מעשר .ויעוין עוד ברדב"ז שם מה
)דף ט ע"א ד"ה למעלה( שלכן כתב מיעטו ,ולא כתב לשון אין מצטרפין, שיישב דעת הרמב"ם ,וכן בשו"ת יהודה יעלה יור"ד סי' של"ד ביאור נפלא במחלוקת הרמב"ם
להשמיענו דאע"ג דכבר נפסלה הסוכה על ידי אויר שלשה ,אם הניח והראב"ד ,ויעו"ע שם לבאר אמאי השמיט להא דמצינו שגם יעקב קיים מצווה ואכמה"ל( .ע"כ
סכך פסול פחות משלשה ,ומיעט את האויר ,הסוכה נכשרת על ידי הזמן גרמא לעסוק בשבועות אלו במצווה זו ,גדר חיובו ,המחויבים במצוה זו ,ממה צריך להפריש,
הנחת סכך פסול. אופן ההפרשה ,מה מותר לעשות במעשרותיו ,וכל המסתעף מזה להלכה למעשה.
והקשה בשפת אמת ,אם הסוכה היתה פסולה ונכשרת רק על ידי גדר חיובו :הנה בשו"ע )יור"ד סי' רמ"ט ס"א( כתב שמדה בינונית לתת אחד מעשרה מנכסיו וזה
הנחת סכך פסול ,למה לא הוי הנחת סכך הפסול בבחינת תעשה ולא חיוב מה"ת לכו"ע .וכ"ז באופן אם בא עני לפניו) ,ויעוין בשו"ת שבה"ל ח"ה סי קל"א דמצדד דלאו דווקא באים
מן העשוי ,כיון דכל ההכשר נעשה ע"י הסכך פסול שהניח אח"כ .עוד לפניו אלא אפי' אם יודע שנמצאים כאן עניים .עוד נחלקו הפוסקים והובא בס' אהבת חסד ח"ב ס"ד אם כשעני לפניו יש חיוב ליתן
קשה אם הסוכה נכשרת על ידי סכך פסול ,למה זה לא נחשב למעמיד יותר ממעשר ואכהמ"ל( .אבל כשאין עני בא לפניו ,נחלקו הפוסקים בגדר חיובו ,י"א שהוא חיוב מה"ת
בסכך פסול ]ואף שמעמיד בסכך פסול ,כשר בדיעבד ,הרי שיטת רבי )תוס' תענית ט] .בשם הספרי עה"פ עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה אין לי אלא תבואת זרעך שחייב
במעשר רבית ופרקמטיא וכל שאר הרווחים ת"ל את "כל" לרבות כל הרווחה [,וכ"ה במרדכי ב"ק פ"ז סי' קצ"ב ,תשב"ץ ח"א סימן
יהודה שמעמיד פסול גם בדיעבד ,וכן הוא שיטת אביי[.
קמ"ד בשם המדרש תנחומא וכן פי' הערוך לשולחן סי' של"א את דברי הטו"ז שם סקל"ב( .וי"א שחיובו מדרבנן )שו"ת
ותירץ בהקדם עוד שאלה ,למה אמר אביי שאם יש אויר שלשה
מהרי"ל סי' נ"ד ,פרישה שם ,ולימוד הסיפרי מקרא הוא רק אסמכתא בעלמא ויעו"ע בשו"ת נודע ביהודא קמא יור"ד סי' ע"ג(.
נכשרת על ידי סכך פסול ,הלא גם אם יש אויר ארבעה טפחים ,ומיעטו
וי"א דחיובו אינו אלא מתורת מנהג )כן נקטו רוב מנין ובנין של הפוסקים יעוין בפת"ש שם ,וכ"ה ברע"א ריש פאה,
בסכך פסול ,גם הסוכה כשרה ,שהרי אם הניח סכך פסול של שני חת"ס יו"ד סי' רל"א כשיטת הב"ח יור"ד סי' של"א שכתב שזה מנהג קדום מימות אבותינו כנ"ל ,ויש לציין שמקור שיטה זו היא
טפחים ,ונשאר עוד אויר של שני טפחים ,אין האויר והסכך מצטרפים מהר"ם מרוטנבורג סי' ע"ד ,אלא שהוא ס"ל דזה חיוב שמחייב כל אחד מדין מנהג ,והב"ח ס"ל דזה מנהג טוב ואינו מחייב ,ויעו"ע
לפסול הסוכה? בחת"ס שם מה שכתב נפק"מ טובא בגדר חיוב מעשר כספים אם יכול ליתן המעות להחזיק תורה או לשאר מצוות ויבואר בהמשך(.
ולכן כתב שאביי נקט דווקא אויר שלשה ,כיון שאם היה במקום זה למעשה :פסקו רוב אחרונים דמעשר כספים אינו חיוב לא מן התורה ולא מדרבנן כי אם
סכך פסול בכולו היה כשר דסכך פסול אינו פוסל בפחות מד' הוי לגבי מנהג טוב ,מ"מ הזהירו הרבה להקפיד מאוד מאוד על מנהג זה )יעוין של"ה מס' חולין אות ס"ב ובדרך
מקום זה תעשה בהכשר ,דכך מצותו דמותר להניח סכך פסול פחות אמונה בשם החזו"א שהזהיר הרבה ע"ז( .וסגולתה גדולה מאוד להרבה דברים .ואם נהגו כן אבותיו י"א
מד' ,אבל אם היה אויר ד' כיון דשיעור זה פוסל גם אם היה שם סכך שזה מחייב גם את הבן מדין אל תטוש )שאילת יעב"ץ ח"א ס"ו ,אך אם אביו גם קיבל ע"ע לנהוג בלי נדר יש לצדד
פסול ,לכן הגם דאין אויר וסכך פסול מצטרפין ,מ"מ כיון דכבר נפסלה דאינו חמור מאביו )צדקה ומשפט פ"ה הערה כ' ( ,ויש חולקין )יעוין פת"ש רי"ד סק"ה( .וכמו"כ אם התחיל לנהוג
הסוכה ע"י האויר מה שמוסיף עליו סכך פסול הוי מן העשוי בפסול, כן ולא התנה שיהא בלי נדר חייב להמשיך במנהג זה מדין נדר )דהיינו או באופן שדעתו לנהוג כן לעולם
כיון דלגבי מקום ד' פוסל סכך פסול כנ"ל ,אך לא מצאתי בפוסקים או שנהג כבר ג' פעמים כ"כ בס' שערי תפילה שבסוף סידור הרב פמ"ב(] .ויש לעיין עוד אם התחיל לנהוג מחמת
מזה .וצ"ע. שסבור שחיובו מה"ת ואח"כ נתברר לו דאינו אלא מנהג אם צריך התרה דבסי' רי"ד ס"ה מבואר
ונראה בביאור דבריו ,שכתב המשנ"ב )סימן תרלב סק"ב( שלכן סכך פסול בש"ך שם דמי שנהג מחמת שסבר שהיא איסור גדול ונתברר לו דאין האיסור גדול לא הוי נדר
פוסל בשיעור ד' טפחים ,כיון שהוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין ואולי ג"כ בענינינו[.
הדפנות ,עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ,ונראות כשתי סוכות ולכל תנאים לפני קיום מצוה זו :כתבו הפוסקים כמה תנאים שראוי ליזהר לפני קיום מצוה זו :א.
אחת רק שתי דפנות .אבל כשיש אויר שלשה סיבת הפסול הוא משום טוב להתנות בתחילת הנהגתו שעושה כן בלי נדר ,ובדיעבד אף שנחשב כנדר אין זה מחייב ליתן
שיש הפסק בסוכה ,ואין הסוכה נחשבת לשתי סוכות ,ולכן כשסותם יותר ממה שהמנהג ליתן ,דנקטינן דנדר ע"ד המנהג ,מ"מ אם רוצה לבטלו צריך התרה) ,אהבת
את האויר בסכך פסול ,אינו נחשב כמכשיר את כל הסוכה .אלא רק חסד ח"ב פי"ח ס"ב( .ב .יתנה שכל המעשר שיפריש לא יחול עליו שם צדקה עד שיבא לידי העני
את המקום הזה ,אבל כשיש אויר של ארבעה טפחים שהוא שיעור דאם לא יתנה כן ויהיה בידו מעות צדקה ויש עניים יש לחוש שמא עובר בבל תאחר אם אינו
מקום חשוב ,כל הסוכה פסולה ,ולכן בהנחת סכך פסול מכשיר את נותנם לעניים מיד )כן יעץ החזו"א הובא בדרך אמונה הל' מתנות עניים פ"ח סק"ח( .ג .יתנה שיכול ליתן מעות
הסוכה ,והנחת סכך פסול ,אינו נחשב כעושה סוכה ,ולכן הוי תעשה לצדקה על סמך שלבסוף יגבה בחזרה ממעשר כספים שיפריש לכשיזדמן לו ,ונ"מ טובא במי
ולא מן העשוי. שנותן צדקה יותר מהמעשר כספים שיש בידו שיוכל לנכות המותר מהמעשר של שנה שניה
ובהגהות פורת יוסף )סוכה דף יז ע"א ,ובדף ב ע"א( שאם הסוכה נפסלה, )אהבת חסד ח"ב פי"ח ס"ב( .ואם לא עשה תנאי י"א דסתמא כפירושו שנותן לעני ע"מ שיוכל לקבל
ומכשירו על ידי סכך כשר ,נחשב להמשך עשיית הסוכה ,אבל אם מניח החזר ממעשר שלו )שו"ת נוב"ק יור"ד סי' ע"ג(.
סכך פסול ,או שהיה סכך פסול ברוחב ארבעה טפחים ומיעטו ונמצא המחויבים במעשר :כיון שקיי"ל דגדר חיוב מעשר כספים הוא מצד מנהג טוב ,לכן מי שאינו
שיש לו סכך פסול פחות מארבעה ,וכעת יש לו אויר פחות משלשה, מרוויח כדי פרנסתו אינו צריך להפריש מעשר כספים )שו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד ,בית מאיר סי' שלא סעיף
וסכך פסול פחות מארבעה ,נחשב לתעשה ולא מן העשוי. קמ"ו ,שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ב סי' קי"ג שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' ק"א( .וגם אם מרויח כדי צרכו אלא שאם
אולם בביאור הלכה )סימן תרלב ס"ג ד"ה הלכך( כתב ,שאם היה סכך פסול יתן מעשר יחסר לו לפרנסתו אינו צריך לעשר רק מה שמרוויח יותר ממה שהוא נצרך לפרנסתו
ארבעה טפחים ,והסיר חלק מהסכך ,הסוכה כשרה ,ולא הוי תעשה ולא )ס' שערי צדק פ"ח ס"ו( .ולכן אדם שמשתכר אלף דולר בחודש ,והוצאות פרנסתו הם תשע מאות
מן העשוי .וביאר במנחת שלמה )סוכה דף יח ע"א( שמוכח מזה ,שאין זה חמישים אינו צריך לתת מאה דולר אלא חמישים .ואף באופן שדרכו להפריש מעשר כספים
נקרא תעשה ולא מן העשוי ,וכן ביאר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,שכיון בכל חודש ואירע חודש שהיו לו הוצאות גדולות עד שלא נשאר לו כדי פרנסתו באופן שבאותו
שהכשיר את הסוכה על ידי מעשיו ,אין זה נקרא תעשה ולא מן העשוי. חודש פטור אזי אף אם בחודש הבא ירווח לו אינו צריך להשלים את המעשר של החודש
גם על מה שכתב השפת אמת שזה נקרא מעמיד בסכך פסול, הקודם ,דבזה נדון כל חודש לעצמו )צדקה ומשפט פ"ה סק"כ( .היוצא מכל הנ"ל מה שמצוי הרבה
תמה במנחת שלמה ,שהרי עיקר הטעם שמעמיד פסול ,שגזרו חז"ל באברכי כולל שלא גומרים החודש אין חיוב להפריש מעשר כספים ,אף מצד המנהג .מ"מ מנהג
שמא יבא לסכך בזה ,וכיון שכאן כיון שאפשר לכתחילה להכשיר על רבים וטובים להתאמץ להפריש מעשר כספים בכל אופן וענין ,ובוודאי שכרם כפול ומכופל מן
ידי מיעוט סכך פסול לא שייך גזירה זו .וגם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל השמיים ,ובלבד שלא ייכנס עי"ז לחובות .כמבואר בשו"ת שבה"ל ח"ז קצ"ה ,שבעל חוב חובתו
ביאר שרק כשמעמיד את כל הסוכה בסכך פסול ,שייך הגזירה ,כיון לשלם חובותיו קודם .מ"מ י"א דהנכון לעשות מעשה הפרשה ויקחנו לעצמו ולפרנסת ב"ב )מקור
שיסוד כל הסוכה כולל הסכך הכשר עומד על דבר הפסול ,עלול גם חומרא זו היות ונחלקו הפוסקים האם עני מחויב במעשר עני ,ויש שדמו מעשר עני למעשר כספים יעוין בטו"ז סי' של"א ,מנחת
לסכך בזה ,אבל כשיש מיעוט סכך פסול ,אין שייך גזירה זו ,יעו"ש. יצחק ח"ו סי' ק"א ומקורו מתשב"ץ יעו"ש(.
ג
סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
המשב"ק הרה"ח ר' שלמה לידר שליט"א
הרצפה ליד בור הטבילה סמוך לירידה .כשהשלט היה לא הבחין רבינו אף פעם בשלט, באותה תקופה בא אלי ר' יוסל דויטש שליט"א ואמר לי שהוא נוהג בכל שבת
וכששמו את השלט שם הבחין בכך רבינו ,ואמר מסתמא ראו העולם שאיני רוחץ קודם קודש לחבוש את רגליו של רבינו ,היות שקשה לו עוד לעשות את זה רוצה להעביר את
לטבילה והיות שלא רצו לומר לי להדיא שמו לי כאן מודעה שאלך לרחוץ ,ומאז הלך התפקיד לי .ואמר לי שנהוג הוא שבשב"ק מכינים לרבינו שני כוסות קאווע אך צריכים
לרחוץ במקלחת גם בבוקר .כשסיפרתי זאת להגה"ח ר' דוד גולינסקי זצ"ל מאוד נתפעל לעמוד מוכנים עם הכוסות שתיכף אחר שגומר את ברכה"ת וכו' יוכל לשתות ,כיון שאם
מסיפור זה ,הרי המקוה שייך לו ובכזה פשטות קיבל את ה"תוכחה". יתחיל איזה לשם יחוד שקודם הלימוד וכדו' שוב לא ישתה את הקאווע כיון שהתחיל
כבר בעבודתו .וב"ה זכיתי תקופה ממושכת לחבוש את רגלי רבינו.
התחשבות בזולת
בכל יום הי' לו סך מסוים של טבילות ,בערב שבת סך מסוים )עי' בסו"ס נחל יצחק( ,פ"א עבודת המקווה
בערב שבועות הרבה לטבול טבילות מרובות עד שרגליו כבר לא החזיקו אותו וממש צף אח"כ שמעתי מכ"ק אדמו"ר מזוטשקא י-ם שליט"א שמאוד קשה לרבינו לילך
למעלה ,ובכל זאת המשיך וטבל וטבל לאין מספר אני שחששתי לבריאותו ביקשתי לבדו למקוה אך רבינו מסרב שישמשו אותו במקוה ,אז נגשתי לרבינו ואמרתי לו אני
ממנו לצאת וממש ניסיתי להוציאו ,אך רבינו לא הסכים בשום אופן בעקשנות דקדושה. מלמד בת"ת וקשה לי לקום כל בוקר כ"כ מוקדם וכך יוצא שפעמים אני מאחר וכדו'
הי' שם יהודי אחד ממקורבי רבינו שאמר לי אני אעזור לך .הוא ניגש לרבינו ואמר באוזנו וזה לא טוב לאף אחד ,אולי יסכים רבינו שיהא לי מחייב לקום מוקדם לשמש את רבינו
"רבי העולם רוצים לטבול ואינם יכולים ,כי הרבי נמצא בתוך הבור" ,תיכף כששמע במקוה וכך יהיו כולם מרוצים .וב"ה שבשביל לרצותינו הסכים רבינו לקבל את דברי,
זאת רבינו קפץ ויצא מהמקוה ,והי' כבר ממש באפיסת הכוחות והיינו צריכים להעלות וזכיתי להנות את רבינו .פ"א אמר לי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שרבינו התבטא אליו
אותו עם הכסא למעלה מרוב חולשתו .ואמר לי זה מהיכן ידעתי שכך יצא רבינו,כי פ"א ואמר שמודה הוא להשי"ת ששלח לו משמש נאמן שישמש אותו במקוה .כל יום הי'
ליוויתי את רבינו לקראקאס לבנו הרה"צ מקראקס זצ"ל ,הגענו לשם מאוחר בלילה בערך בשש ובשבת קצת יותר מאוחר.
ורבינו תיכף בבואו לא הסתכל על יגיעת נפשו וגופו אחר נסיעה קשה ומייגעת כזו כידוע
ותיכף ישב ולמד שם בחדרו .הרה"צ שכידוע חרדתו העצומה במצוות כיבוד אב שהי' ישועות נפלאות בשפריר חביון
ממש מוסר עצמו במצות כיבוד אב ואם ואפשר להאריך בענין זה רבות נכנס לרבינו פ"א התקשר אלי במוצאי שב"ק ידיד ואומר לי בצער שבתו מקשה לילד והמצב לא
בלחש ואמר אולי ירצה אבי לילך לישון אחר נסיעה כזו ,ורבינו הפטיר נו ,בסדר והמשיך פשוט ,ובקש ממני להכנס לרבינו כיון שהם נפקדו אחר שנים רבות שציפו לזש"ק בזכות
ללמוד עוד שעה וכו'. ברכתו של רבינו ,ונתן להם רבינו הסגולה של חמין במוצאי שבת ואז נושעו .והי' מאוחר
עד שנתאחרה השעה והוא שרצה שרבינו יפרוש כבר למנוחה נכנס שוב ואמר ברמז בלילה ורבנו כבר הלך לישון לא רציתי להעיר את רבינו אזי הזכרתי את שמה אצל
שהאור שבוקע מהחדר מפריע קצת לשינת אנשי הבית .תיכף בו ברגע גמר רבינו והלך רבינו בעודו ישן שהלה מקשה לילד וכו' .למחרת עדיין לא סיפרתי כלום לרבינו והנה
לישון אז ראיתי שכשהוא על חשבון אחר אין שום חשבונות אחרים לכן נקטתי בעצה זו. בכל יום כשחבשתי את רגליו של רבנו ישב רבינו בניחותא ומילמל לעצמו איזה דברים
בעינים עצומות וברוגע עצום.
באותו יום אמר לי רבינו "נו
נו ,יותר מהר ,מהר ,למה אתה
מטריח ,נו ,נו ,גיכער גיכער",
וכו' אני עדיין לא הבנתי
מה הולך כאן ורבינו ממשיך
ומזהיר" ,נו עשה אף הרגל
השני" וכו' .מיד לאחמ"כ
מתקשר הלה ואומר שב"ה
נולדו בשעטו"מ תאומים
והי' באותו זמן שחבשתי
את רגליו של רבינו ורבינו
גער בי שלא כדרכו נו יותר
מהר יותר מהר ויהי לפלא.
]וסיפר הרה"ג ר' יעקב יחיאל
ברייש פ"א ישבתי אצל רבינו
בשולחנו הטהור ורבינו נתן לי
את צלחת מרק שלו ואמר לי
למרס לטרוף עם הכף ,אני לא
ידעתי כלום אך עשיתי כציווי
קדשו וכך ישבתי וסובבתי
עם הכף בתוך המרק שוב
ושוב ורבינו אומר שוב ושוב
יותר מהר יותר מהר שנעלר
שנעלר .המרק כבר התאדה
הוסיפו מרק ורבינו תפוס
בשרעפי קודש ואומר מהר,
מהר ,אנחנו היושבים שם
ישבו בפחד והבינו שקורה
כאן דברים אין להם השגה
הספק הלימוד לשבוע הבא יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים
ומשהו נסתר מתחולל כאן כך
פר' וירא שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון ישב רבינו בשרעפים ,לאחמ"כ נתברר שאחד הזכיר איזה מקשה לילד אצל רבינו
ובאותו זמן נוושעו[.
ה ד ג ב א יום
ידידנו הנכבד
א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,ז ,ח ,יז שימור אוהב את התוכחות
יח יח יח יח יח חזרה )(5
הרה"ג ר' שלמה
קורץ שליט"א עוד סיפור נפלא ובעל מוסר השכל יש בענין המקוה .במקוה תלו מודעה כנהוג
סיכום יט יט יט יט לימוד )(4,8 בכל מקום עם בקשה לטובלים שקודם הטבילה ירחצו עצמם .רבינו מנהגו הי' לרחוץ
לרגל הולדת בנו
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני למזל טוב ובשעטו"מ עצמו קודם המקוה .בשנותיו האחרונים אחר שנפל ונחלה הורו הרופאים לרחצו
מערכת 'אשיחה בחוקיך' ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח כל לילה לצורכי רפואה ,ומאז שוב לא רחץ עצמו קודם המקוה בבוקר כיון שכבר
0733-45-34-36 רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
מ .פרידמן 054.847.3031
רחץ בלילה .לימים נפל השלט שכתוב עליו לרחוץ ,ועד שתלו אותו שמו אותו על
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
