רזא יקירא · Ruzah Yekirah — לך לך (2026-10-19)

גיליון תק"צ
י"ג מר חשון תשפ״ז
רעווא דרעווין
מהבורא ,כך מי שערלה רוחנית בלבו, בס״ד ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה
אלו המחשבות שאינן ראויות והזוהמות כי ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי
שמקורן מכתבי עת ומחדשות העולם ולשון אשה יפת מראה את (בראשית י"ב י"א) .אי’
הרע'ס ופאליטיק וחשבונות שבקשו בני אדם, מהבעש”ט הק’ ,כיון שהגיע אברהם אבינו
שהבורא אומר לו "לך לך מארצך" ,עזוב סמוך למצרים ערות הארץ ,השפיע טומאת
את כל החשבונות שאנשי ארצך עושים המקום על אברהם וגרם שיכיר באשתו.
ומדברים מהם ,הסר הערלה ובוא אלי והנה באברהם אבינו אין לנו קצה השגה,
"אל הארץ אשר אראך". אולם במה שנוגע לנו ברור מאד ,שיש
והנה כל דברינו אלה נתמכים שאינם מושג שאדם קרב ובא בין אנשים
בדברי ה"שפת אמת" שכתב ,שהבורא לו יש שסביבו מהוגנים ,והאויר המזוהם
ית' אומר לכל ישראל "לך לך מארצך", השפעה גם עליו ללא ידיעתו .והעצה
אלא שאברהם אבינו היה היחיד בדורו לזה לעשות כמו שעשה אברהם אבינו,
ששמע זאת ...כי יש בת קול נעלם דכתיב "ויעל אברם ממצרים וגו' ואברם
שמקשקש בלבו ובמחשבתו של כל לך לך כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" ,וכתב
האריז"ל שהיה כבד מאד במקנה כסף
אחד מישראל ואומר "לך לך מארצך",
עזוב את כל הבלי העולם ואת כל ענייני הארציות. מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ וזהב היינו בריבוי ניצוצות הקדושה שהעלה משם
והן אמנם שצריכים לצאת לרחוב העיר ולעסוק שליט״א יצחק משה ארלנגר רבי וכן ע"י שעשה שם שליחותו נאמנה מעם הבורא.
בפרנסה וכו' ,מ"מ אין מונע מלהרחיק המחשבה מכל היה אצל בניו ביציאת מצרים ,כאשר הבטיח הקב"ה
זה ולא לשקוע בדברים שעושים רק מחמת ההכרח ,ומי שאינו עושה כן והוא לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו י"ג) ,וכן כל נשמה
שוקע בהבלי העולם מחמת שהוא מוכרח לצאת לפרנסתו וכו' ,ונגרר אחר בפרטות ברדתה לשליחות המיוחדת לה בעולם ,בפרט בזמנינו כאשר חושך
חדשות תבל מפיהם ומכתבם של רחוקים מן הדת או מאנשים את האמונה מכסה ארץ "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" ,כל אחד יודע כמה ניסים
נתקררה אצלם ונכרתה מפיהם ,אזי הוא בחינה של מושך בערלתו חלילה. צריך מן השמים שלא יכנס בנו אויר הקרירות שבעולם ,ואפשר לכוין על
וממקררי האמונה בבחי' מושך בערלתו הוא גם קריאת כתיבתם ,וגם זה בתפילת מודים “ועל נסיך שבכל יום עמנו” ,כי השפעת האויר הוא גדול
לשמוח בשמחתם ,וכל דבר שמביא קירוב לב עם אנשים רחוקים מאמונה, ונורא ,כדמצינו בפרשת עיר הנידחת שציותה תורה להחריב כל העיר אפילו
וכשאינו נזהר מזה הוא מתפלל בשבת "וטהר לבנו לעבדך באמת" ,אזי הוא האבנים שנבנו מהם הבתים ,וכן ציוה למחוק ז’ עממין “פן יחטיאו אותך לי”,
טובל ושרץ בידו ,כי בפיו מבקש "וטהר לבנו" ובמעשה הוא עושה מעשים כמו כן כשנשמה יורדת למקום של אנשים שאינם יודעים מאמונה ,אינו שייך
שמביאים היפך טהרה ,ואח"כ אינו מבין מדוע יש לו קשיים באמונה ובקדושה, שלא תחשך זוהר הנשמה בבחינת “ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה”.
ומדוע בעמדו בתפילה כיון שמתחיל "ברוך אתה" מיד יורדים עליו מסכים ומה יעשה אדם שנופל לרוע התאוות ששולטים בעולם ,תאוות הממון
המבדילים ומסיתים מחשבתו מן הבורא .אין לך עצה רק להתנתק מכל הדברים והשררה ושאר תאוות שהעולם משופע בהם ,איך יוכל לעמוד חוצץ שלא
האלו ,לעשות כל יכולתו להתרחק מן ארס העכנאי שהעולם בזמנינו משופע בו יכריעו אותו ויבטלוהו משליחותו בעולם .הנה ע”ז כתב האוה”ח הקדוש
בכל צעד ושעל ,אשר כל זה נכלל בציווי הבורא "לך לך מארצך וממולדתך". שבני ישראל במצרים נפלו למ”ט שערי טומאה ,ואילו נשארו עוד רגע אחד
אמנם גם מי שכבר הגיע לאן שהגיע ,אין לך מעכב מן התשובה ,ואין במצרים היו נשקעים בשער הנו”ן דטומאה ולא היה להם עוד תקנה ,אמנם
לך מעכב ממילת ערלת הלב ,ועי' ב"מאור עיניים" בפרשתן דברים נוראים קודם ביאת המשיח יכנסו אף לשער הנו”ן דטומאה ,ובכח התורה שיהיה
וחמורים למי שלא מל את ערלת לבבו ,וניתנו לזה גם זמנים מסוגלים כמו להם יוכלו לצאת גם מאותו שער.
שבת קודש ,וביותר זמן רעוא דרעוין כאשר מתקבצים חברים יחדיו מתוך זו התשובה לכל הנסיונות והנפילות ,האימות והחשיכות הגדולות שיש
רצון אחד לשוב לאבינו שבשמים ,ואויר המקום הקדוש הזה של התקבצות בזמנינו ,כח התורה שניתן לנו במעמד הר סיני! הכח הזה ניתן ביד יהודי
חברים מקשיבים יחדיו יש בסגולתו לבטל שליטת הערלה ,כי נפש של יהודי להרחיק מעליו את כל המונעים אותו מעבודתו ית”ש ,כמו שאמר הקב”ה
הוא אור צח ומצוחצח כדאיתא ב"חובת הלבבות" ,ואם נכתם ונתלכלך אין לאברהם “לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך” ,להפרד מכל המפריעים
צריך יותר ממעט צחצוח וכיבוס ומיד שב להאיר. אותו מעבודתו ית’ ,וכשהלך עמו לוט נמנע ממנו תכלית הדבקות ,ורק אחרי
אברהם אבינו כבר הכין לנו הדרך ברדתו מצרימה למקום ערות הארץ, היפרדו מעליו נאמר "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו" ,דוקא
כאשר בירר וליקט משם כל הניצוצות קדישין ועלה משם במקנה וכסף וזהב אחרי שנפרד גם מלוט היה הגילוי אליו בשלימות .הנה ע"ז כתוב בספרים
ובכל הנפשות אשר עשה בחרן ,הכח הזה ניתן לנו לזרעו אחריו גם כאשר הקדושים "ואיש לא יעלה עמך" (שמות ל"ד ג') ,שצריך אדם לבודד עצמו
נמצאים במקום הנפילה במקום חושך ציה וצלמות ונדמה כי אבדה תקוה, במחשבתו מכל העולם הסובבים אותו כאילו הוא לבדו בעולם ,ובאמת הוא
יש לכל בר ישראל ,בפרט אחרי קבלת התורה כטאשר הכח התורה שבעולם כן שעל כל אחד עומד העולם ,כאמרם ז"ל (קידושין מ' ע"ב) "עשה מצוה
מסייעתו ,לרומם עצמו ולעלות ממקום נפילתו ,ולא זאת בלבד לעלות עצמו אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירה אחת
אלא להעלות עמו עוד נשמות וניצוצות שנדחו לשם בלא ידיעתו. אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" ,ממילא אם מסתובבים
אך יש רעה חולה בדור שלנו ,שנכנסים מחשבות של קרירות לתוך מחנינו, חלילה במקומות של סכנה רוחנית ,אזי מעמידים את העולם כולו בסכנה,
באומרם שבזמנינו הנפשות חלושות ואין יכולים לילך כל כך עקסטרעם, ועל זה נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד" ,שלא יבוא למצב של "איוולת אדם
וצריך להבין מעט את החושך ולא לעשות דברים דרסטיים ,ומתוך כך אין תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" ,שאיוולת אדם בלכתו במקומות טומאה בין
מתנתקים בחזקה מענייני החושך ומתאוות ומכשולות העולם המושכים, אנשי היפך אמונה ,גורמת לאמונה הפנימית שלו להתקרר ,ולקדושה וטהרה
והרבה חברים עושה שגורם לו להישאר במקום הנפילה ,עד שיאזור כגיבור שלו להתקרר ,ואח"כ הוא מרגיש שיש לו בלבולים באמונה וקשיים בקדושה
חלציו וימשיך על עצמו יראה אמיתית ושלימה מן החטא ,לא יראה מתפשרת וטהרה .וכשהוא מוכרח בעל כרחו ללכת שם ,יבודד עצמו במחשבתו מכל
ש'מקבלת' את מצב החטא ,רק כמו שכתב ה"מאור עיניים" בפרשת יתרו "לא הסובב אותו בקביעה חזקה שאין לכל הסובב אותו שום שייכות אליו כאילו
כמו השוטים שאומרים על היראה אמיתית שהיא מרה שחורה שאינו צריך הוא מוקף בעמוד ענן ועמוד אש.
רק נקודה לכן הבל יפצה פיהם ולא כן ידברו אבל באמת צריך שיפול עליו הקב"ה ציוה לאברהם אבינו "המול לכם כל בשר" ,הציווי הזה הוא
אימה ופחד גדול עד שיהיו כל איבריו נרתעים אצלו". גם על הערלה הרוחנית ,כמו שמי שערלה גשמית לו בבשרו הוא מנותק
א
ורואים כן בתפילה שאומרים "ושם נעבדך ביראה" ,וכי זו תהיה מעלת עול כולם צריכים להרבות תפילה ולהפיל תחינה לפניו ית' שישמרנו מן
המקדש שנעבוד את שם הבורא ביראה ולא באהבה ובמדרגות רמות ,אלא המים הזידונים לבל יימשך לבבו ,כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ,ומצידו
שזהו תרעא לדרתא ,וכיון שאין שום דבר בלי יראה נהיה תמיד מוכרחים יעשה השתדלות ככל היותר ,ולזה יוסיף תפילה ובקשה מהבורא ,כי באמת
לעבדו תחילה ביראה. הנשמות בזמנינו הם אותם נשמות שעמדו במעמד הר סיני ,והתורה שלנו
ויש להדגיש ענין אחד ,שמצינו בהקדמת מהרח"ו לספה"ק "עץ חיים" ,וכן היום היא אותה תורה שקיבלנו שם בלי שום שינוי ,ומה שהיה ביד כל נשמה
בדברי הספר כאן ,אזהרות גדולות מאד ללימוד החכמה הזאץת איך תהיה להשיג אז ולהסיח דעת מהבלי העולם ,יש לה כח בעומק נשמתו גם היום,
באיזה אופן ואיזה כוונה ,מה שלא מצינו שהזהירו כ"כ בעסק נגלות התורה, ומשיח צדקינו מצפה ע"ז ,שנעשה איזה מאמץ מצידנו לגרש החושך ולתקן
והלא דבר הוא שגם בנגלות התורה הזהירו חז"ל שכדי לקנותו כראוי צריך מקום לשכינה הקדושה ,ומאידך גיסא "כמים הפנים לפנים כן לב האדם
להיות הלימוד לשמה וכו'. לאדם" ,כיון שמתעורר בליבנו רצון ותשוקה לשוב אל ה' ,ורצון ותשוקה
אלא שיש הפרש גדול בין נגלות התורה ופנימיות התורה ,משום להתגלות משיח צדקינו ,אזי מתעורר כביכול גם למעלה רצון להשיב את
שהלומד קבלה ,אם אינו כוונתו כדי להתקרב אל ה' ,רק לומד באופן של ישראל ולגואלם גאולת עולם עד שיהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך ונזכה
פילוסופיה להחכים בידיעות ,אזי לא זו בלבד שהוא אינו מקרב את עצמו להתגלות משיח צדקינו בב"א.
אל הבורא ע"י הלימוד ,אלא שבבחינת מה הוא מגשם את הבורא חלילה, (רעוא דרעוין פרשת לך לך תשפ"ו)
בהיותו מקרב את אור ה' אליו למקום הנמוך שהוא נמצא בו תחת אשר יעלה
את עצמו אל האור העליון בהכנעה שפלות וענוה ,ואח"כ עוד נהפך להיות
חכם מלומד מה שמגדיל ישותו עוד ומתרחק יותר מהבורא שאינו יכול לדור
שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב"
עמו בכפיפה אחת ,משא"כ הלימוד כדי להתקרב אל הבורא ולהתעלות מן לשון ספה"ק "סור מרע ועשה טוב" :ובתחלה נבאר האזהרות הפשוטים
הגשמיות ,עי"ז מתקרבים אל הבורא ממש .ומאידך בלימוד נגלות התורה, הצריכים לעסק זאת החכמה המבוארים בהקדמת עץ חיים .ראשונה ,מ"ש
אין מתפלספים בהבנת הבורא ודרכי הנהגתו ,רק דבקים באור ה' שנגנז מהרח״ו ז״ל" ,ואם אותה נפשו לבא בחדרי החכמה ,יקבל עליו לגמור
בתורה ובליבון אופן קיום המצוות ,ואף אם אין כוונתו לשמים ,אינו מלביש ולקיים כל מה שאכתוב" וכו' ,זה הוא עצה היעוצה שלא ילמוד ויעסוק
את הרצון העליון הנעלם בתוך מוחו הגשמי המעוות אשר התורה העידה בזאת החכמה למען יוכל להשיג השגה או רוח הקודש או מראות הנבואה,
כי "לא מחשבותי מחשבותיכם" ,ממילא פחות שייך החשש הזה כמו ששייך אבל עיקר לימודו כדי לגמור ולקיים כל הכתוב בספר ,והנה אם תראה
בפנימיות התורה. שמדבר באורות העליונים ברקיע השמים ,דע כי עיקר החכמה לגמור
ולקיים ,ליקח ממנו מוסר ועבודת השם וכו'.
הדגיש כאן שצריך הלימוד להיות כדי לגמור ולקיים כל הכתוב בו ,והיינו
אנפין חדתין להתקרב להקב"ה ,אמנם עצם הלימוד בעת הלימוד צריך להיות ככל לימוד
רגיל ,להתייגע ולהעמיק להבין דברי האריז"ל כמו שמתייגע להבין דברי
ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל ויט אהלה בית א"ל מים והעי הגמרא ,כי אם תהיה כל לימודו אליבא דליקח ממנו לעבודת ה' בלבד כמו
מקדם ויבן שם מזבח להוי"ה ויקרא בשם הוי"ה ,ויסע אברם הלוך ונסוע שלומד ספרי החסידות ,לא יוכל להמשיך זמן רב ולבסוף לא יתמיד בלימודו,
הנגבה (בראשית י"ב ח') .איתא בזוה"ק שהלך אברהם להר ה' העליונה והיינו וגם לא ידע יסוד הדברים כראוי .אמנם דברי הרה"ק מזידיטשויב כאן שעיקר
ההר"ה .גם כתב בזוה"ק ש"נסוע הנגבה" היינו שנסע למידת החסד שהוא החכמה לגמור ולקיים ליקח ממנו מוסר ועבדות השם ,כוונתו שזה יהיה
דרום ועלה לשורשו .והנה בזוה"ק לתקיעת שופר אי' סוד התקיעה הראשונה, המכוון בדעתו והסיבה שברצונו ללמוד החכמה הזאת ,אמנם הלימוד צריך
שעולה עד אברהם ואח"כ למעלה ממנו וכו' ,והאריז"ל כתב בסוד התקיעה להיות לימוד ,לתכלית שכאשר ידע את דברי החכמה יוכל ליקח ממנו
להמתיק ב' מנצפ"ך שבגימ' תק"ע ,וזהו ויעתק תק"ע י"ה עה"כ. רעיונות והתעוררות לעבוה"ש.
וי"ל ויעתק סוד עתיק שעלה לשורש למעלה מאברהם כנ"ל ,ונזכר וכמו ע"ד משל המעמיק בדרך הרמח"ל שמבאר בכל דבר דרכי הנהגת
בפסוק ב"פ קדם שעולה בגימ' רפ"ח ,אלו הרפ"ח ניצוצין שהעלה עמו מ"ן הבורא וכו' אשר אפשר ליקח מזה התעוררות גדול לעבוה"ש ,אמנם זה ברור
בעלייתו .ובחישוב ב"פ קדם במילוי עולה למספר אלף ת' ,ועם האותי' (של שאינו עצם הלימוד ,ומלבד דבריו צריך ללמוד גם פשטות עץ חיים...
ב"פ קדם הפשוט) והכולל בגימ' אלף ת"ו שהוא מספר הז' מלכים בלע יובב שנית מדברי מוהרח״ו דל ,לטהר ולקרב ראשית הכל יראת ה' להשיג
חשם הדד שמלה שאול בעל חנן והם הרפ"ח ניצוצין דקדם שהעלה .עוד יראת העונש ,כי יראה פנימית אי אפשר להשיג רק מתוך גדלות החכמה וכו'
איתא בכוונות ברכת "אתה גבור" ,את"ה הוא אלף ת"ה מספר ה"פ מנצפ"ך, הנה כמעט כל ספה"ק "פרי הארץ" מושתת על יסוד זה ,שפתח השער
ויש להוסיף דהוא ג"כ גימ' הז' מלכים שמהם שבירת הכלים. אל הקדושה הוא יראת העונש ,ואין דרך לכנוס אל פנימיות היראה האמיתית
והנה מצינו בי"ג מידות שנתגלה אחר שהמשיכם משה לישראל למטה, שלא ע"י יראת העונש הפשוטה .וכתב על מארם ז"ל ,שהנותן סלע לצדקה
ושורשם למעלה הם במידות של מיכה "מי א"ל כמוך" וגו' שהוא שבח של בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור ,ולכאורה זהו שלא לשמה ומדוע הוא
מעלה בלא המשכה למטה ,ואברהם אבינו בעלותו למעלה לעתיק כיון צדיק גמור ,אלא מחמת שהוא מאמין באמונה שלימה שע"י נתינת צדקה
שלא היה מהול לא היה יכול להמשיך למטה ,רק פגש שם התיקונים ,ולזה יחיה בנו ,ואמונה היא דביקות ,נמצא הוא דבוק בהבורא ית' באותה שעה,
פסוק ראשון של התיקונים מי א"ל כמוך נשא עון ועובר (מלא ו') על פשע לכן הוא צדיק גמור.
לשארית נחלתו לא החזיק לעד גימ' ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל ואולי לזה מכוונים הדברים גם כאן ,כי אמנם הוא עובד עתה מיראת
ויט אהלה בית א"ל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח עה"כ .וכן נרמז תתן העונש ,אולם בדעתו יודע שהעיקר היא היראה הפנימית יראת הרוממות,
אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם גימ' ויעתק והוא מצפה לבוא לשם ,ממילא הוא מאמין בהבורא שזהו הדרך הנכונה
משם ההרה מקדם לבית א"ל אהלה בית א"ל מים והעי מקדם ויבן שם בעבודת ה' כמו שגילו חז"ל ,ונמצא הוא דבוק בו ית' והוא צדיק גמור אע"פ
מזבח להוי"ה ויקרא בשם הוי"ה עה"כ ,ואשר נשבעת לאבותינו מימי קדם שבפועל בעת הזאת יש לו יראת העונש בלבד בלבו.
הוא הקדם שהעתיק משם ההרה. ואולי אם מותר לומר ,דאי' בזוה"ק שאין שום כח רוחני שאפשר להשיג
והנה אי' מהאריז"ל שאות א' הוא סוד השערות שהם התיקוני דיקנא ,כי בלא יראה ,אפילו מי שחפץ חלילה להתדבק בכוחות של היפך מצד הקדושה
האור הנכנס בו הוא סוד י' עליונה ,והשערה גופא שהוא חלל בפנים הוא ו', מוכרח להיות ביראה ,על אחת כמה וכמה כשהוא מצד הקדושה ,וע"ז אמר
וכשיוצא האור למטה היא י' תחתונה ,וזהו המשכת האור למטה .וב"מעיין שיראת העונש הוא כמו דבק ,כשרוצה לדבק ב' דברים יחד ,לכן ההכרח
החכמה" איתא שכל א' כוללת ה' אלפי"ן ,לכן "ויעתק משם ההרה" שעלה שיהיה תחילה יראת עונש בלבו כדי שיוכל להמשיך עליו האור ,ואח"כ כיון
לעתיק ,ההרה במילוי גימ' תקנ"ה מספר ה' אלפי"ן. שיהיו הכלים שלו מוכנים לקבל ,אז יוכל לכנוס אל היראה הפנימית.
הגליון מוקדש לעילוי נשמת חד מן חבריא הגה"ח רבי שלמה ברוך בלוי זצ"ל ,בן יבלחט"א רבי אברהם שליט"א ,שנסתלק לשמי רום ביום י' חשון.
עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א ,בא"י 02-580-5836בארה"ב 518-329-9733 רזא יקירא -מערכתrazaykira@gmail.com | ,052-7619658 :
ב
