gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: לך לך (2026-10-19)

עטרת שלום · Ateres Shulom — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת לך לך‬ ‫י"ב מרחשון תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתכ"ח‬ ‫ֹאמר הוי"ה ֶאל ַאבְ ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ּו ִמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ּו ִמ ֵּבית ָאבִ ָיך ֶאל ָה ָא ֶרץ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ַא ְר ֶאךּ )יב א(‬ ‫מרמז למאמרם ז"ל )נדה לא‪ (.‬שלושה שותפים יש באדם‪,‬‬ ‫נפשך על קדושת השם יתברך ויתעלה‪ ,‬ותזכה לרזא‬ ‫כתיב ב"פ לך לך‪ ,‬ורמז הוספת ה' בשמו‬ ‫הקב"ה אביו ואמו‪ .‬וצריך האדם לקדש את שני החלקים‬ ‫דיחודא דקריאת שמע‪ ,‬וזהו ואגדלה שמך היינו שיתוסף‬ ‫אפשר לתת טעם למה כתוב בכפל לשון לך לך‪ .‬וגם‬ ‫שקיבל מאביו ואמו‪ ,‬בכח החלק של הקב"ה שיש בו‪,‬‬ ‫לו ה' בשמו ויהיה נקרא אברהם שהוא מספר רמ"ח‪,‬‬ ‫לבאר מה שפרש"י 'ואגדלה שמך' הריני מוסיף אות על‬ ‫וכמ"ש )ויקרא יט ב( 'קדושים תהיו'‪ ,‬שצריכים לקדש השני‬ ‫ויהיו רמ"ח תיבין דקריאת שמע כלולין בו‪ ,‬ובשמו שהוא‬ ‫שמך‪ ,‬שעד עכשיו שמך אברם‪ ,‬מכאן ואילך אברהם‪,‬‬ ‫חלקים של אביו ואמו‪ ,‬ע"י הכח 'כי קדוש אני ה' אלהיכם'‬ ‫נשמתו‪ ,‬ועל ידי מסירות נפשו להשם יתברך‪ ,‬תזכה‬ ‫ואברהם עולה רמ"ח כנגד איבריו של אדם‪.‬‬ ‫שהוא החלק של הקב"ה שיש בכל אחד ואחד‪ ,‬שעל ידו‬ ‫להיקרא בשם אברהם בחינת קריאת שמע‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועיין‬ ‫יוכל להפוך את השני חלקים מאביו ואמו לקדושים‪ .‬וזהו‬ ‫שם בהגהות )אות א( שמבאר שאע"פ שיש ביחוד של‬ ‫אחר נש"ב יש עוד חמישים שערים‬ ‫אמרו וממולדתך היינו לקדש את החלק שקיבל מאמו‪,‬‬ ‫קריאת שמע רק מ"ט אותיות‪ ,‬אבל ע"י שהאדם אומר‬ ‫והנראה לומר‪ ,‬עפ"י מה דאיתא ממרן הבעל שם טוב‬ ‫ומבית אביך היינו לקדש גם את החלק שקיבל מאביו‪.‬‬ ‫אותיות אלו במסירות נפש‪ ,‬שמצרף נפשו אל אותיות‬ ‫הקדוש )בעש"ט עה"ת עה"ת משפטים אות כג(‪ ,‬על מה‬ ‫היחוד הרי נשלם לחמשים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל במסכת נדרים )לח‪ ,(.‬חמישים שערי בינה‬ ‫ע"י זיכוך הכל יזכה לחמישים שערי בינה‬ ‫נבראו בעולם‪ ,‬וכולם נתנו למשה חסר אחת‪ ,‬שנאמר‬ ‫אברהם זכה לנש"ב ע"י מסירות נפש‬ ‫ועל ידי שיזכך ויטהר ויקדש את הכל‪ ,‬יזכה אל הארץ‬ ‫)תהלים ח ו( 'ותחסרהו מעט מאלהים'‪ .‬והקשה דהוי‬ ‫אשר אראך שהארץ הוא ה' ארץ שהיא ארץ עליונה‪ ,‬מרמז‬ ‫וזה מרמז כאן התורה שאיך זכה אברהם אבינו‬ ‫לישנא דסתרי אהדדי‪ ,‬שמתחילה אמר וכולם נתנו‪ ,‬ואח"כ‬ ‫לבחינת ה' ראשונה של שם הוי"ה בחינת בינה‪ ,‬דהיינו‬ ‫לחמישים שערי בינה‪ ,‬ע"י שהיה לו מסירות נפש כמו‬ ‫אמר חסר אחת‪ .‬וגם למה לא נתנו באמת למשה רבינו כל‬ ‫בחינת חמישים שערי בינה‪ ,‬שיזכה ע"י כל הנ"ל‪ ,‬ולכך‬ ‫ביחוד של קריאת שמע‪.‬‬ ‫החמישים שערים‪ .‬ותירץ שבאמת כולן נמסרו למשה‪,‬‬ ‫כתוב אשר אראך שלא גילה לו את הארץ כמו שפרש"י‪,‬‬ ‫אלא כשבא לשער החמישים ראה שיש עוד חמישים‬ ‫היינו משום שאי אפשר להשיג ולהגדיר את החמישים‬ ‫ה' של אברהם מרמז שזכה לנש"ב‬ ‫שערים‪ ,‬והוא עדיין עומד בתחילתו‪ ,‬כי בשער החמישים‬ ‫שערי בינה‪ ,‬כי כל פעם ניתוסף עוד חמישים שערים כנ"ל‪,‬‬ ‫וזהו ג"כ כוונת רש"י ואגדלה שמך הריני מוסיף אות‬ ‫הוא חוזר ומתחיל עוד חמישים שערים למעלה מזה‪ ,‬וכן‬ ‫ולכך כתוב אשר אראך‪.‬‬ ‫על שמך‪ ,‬שעד עכשיו שמך אברם‪ ,‬מכאן ואילך אברהם‪,‬‬ ‫למעלה למעלה עד אין סוף‪ ,‬כי שנת החמישים היובל‬ ‫ואברהם עולה רמ"ח כנגד איבריו של אדם‪ .‬היינו שאות ה'‬ ‫עולה לכאן ולכאן‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫א"א השיג עוד מחכמה עד אין סוף‬ ‫מרמז על אות ה' ראשונה משם הוי"ה שהוא בחינת בינה‪,‬‬ ‫לרמז שזכה לחמישים שערי בינה‪ ,‬ועי"ז עולה מספר שמו‬ ‫לך לך הם נש"ב‬ ‫ואחר כל זה כתוב 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה'‬ ‫לרמ"ח‪ ,‬בסוד רמ"ח תיבין דקריאת שמע‪.‬‬ ‫ולפי זה אפשר לומר‪ ,‬דזה מרמז כאן התורה‪ ,‬שאברהם‬ ‫)יב ט(‪ ,‬ופירש רש"י לדרומה של ארץ ישראל‪ ,‬היינו‬ ‫דהא אמרו חז"ל )בבא בתרא כה‪ (:‬אמר רבי יצחק הרוצה‬ ‫אבינו יזכה לחמישים שערי בינה‪ ,‬ולכך כתוב ב' פעמים‬ ‫השלימות של שערי בינה יזכה ע"י העלאת הניצוצות‬ ‫לך לך שהם בגי' שתי פעמים חמישים‪ ,‬שאפילו שתזכה‬ ‫שיחכים ידרים‪ .‬שהוא מרמז לבחינת חכמה‪ ,‬היינו‬ ‫לשרשן‬ ‫לחמישים שערי בינה‪ ,‬עוד תתחיל מחדש עוד חמישים‬ ‫שאברהם אבינו השיג ועלה עוד ועוד מבינה לחכמה‬ ‫ולמעלה עד אין סוף‪.‬‬ ‫ומפרט הכתוב עוד האיך יזכה אברהם אבינו לשלימות‬ ‫שערי בינה חדשים למעלה מזה‪ ,‬וכן למעלה למעלה עד‬ ‫של החמישים שערי בינה‪ ,‬ע"י מארצך שיתרחק מארציות‬ ‫אין סוף‪.‬‬ ‫אברהם זכה למדרגה של י"ה משם הוי"ה‬ ‫וחומריות עוה"ז הנקרא ארצך שהם החומר‪ ,‬וצריך‬ ‫להעלותם ולעשות ממנה צורה‪ ,‬ע"י שיעלה את כל‬ ‫לך לך מרומז ליחוד קריאת שמע‬ ‫וזהו הנגבה דהוי ליה למימר נגבה‪ ,‬אלא דה' של הנגבה‬ ‫ניצוצי הקדושה של המלכות שהיא טמונה בכל הדברים‬ ‫וכל זה זכה אברהם אבינו ע"י מסירות נפש‪ ,‬שמסר‬ ‫קאי על ה' ראשונה בחינת בינה‪ ,‬ונגבה הוא חכמה בבחינת‬ ‫הגשמיים לשרשו למעלה למקומה הראשון‪ ,‬ועי"ז יזכה‬ ‫נפשו על קידוש השם בכבשן האש ע"י ששיבר צלמיו‬ ‫ידרים הנ"ל‪ ,‬והם בבחינת תרין ריעין דלא מתפרשין )זח"ג‬ ‫להשראת השכינה‪.‬‬ ‫של אביו‪ ,‬וכמו דאיתא עוד ממרן הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫קכ‪ ,(.‬היינו שזכה למדרגה של י"ה משם הוי"ה שהיא‬ ‫)בעש"ט עה"ת פ' לך‪-‬לך אות א( שבתיבת לך‪-‬לך מרומז‬ ‫הבחינה של 'למען אחי ורעי' )תהלים קכב ח( כנודע )בפע"ח‬ ‫לקדש החלקים שבאדם של אביו ואמו ע"י חלקו של‬ ‫היחוד של קריאת שמע‪ ,‬כי תיבת לך הוא מספר חמשין‬ ‫שער הק"ש פ"ה‪ ,‬ובשעה"כ ענין כוונת ק"ש ד"ו(‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אתוון דיחודא‪ ,‬במסירות נפש וזהו מארצך וגו'‪ .‬ולך‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ועוד צריך לזכך הבחינה של וממולדתך ומבית אביך‬ ‫השניה‪ ,‬היינו שהוא לצורך בנין נשמתך תראה למסור‬ ‫שדרשו רבותינו הקדושים )ב"ר מט ב( הטעם שהיה כבר זקן‬ ‫בלב‪ ,‬וזה מינות שער החמשים מן הקליפה‪ ,‬על כן אל תלך‬ ‫מופלג‪ ,‬ולא היה יכול לעשותו לבד‪ ,‬לכן היה מוכרח הקב"ה‬ ‫בדרך הרע הזה מר ממות‪ ,‬דרך סדום‪ ,‬וירבעם כלב רע‪.‬‬ ‫לעזור לו‪ ,‬ולכן המתין עד שהקב"ה יצוה אותו שאז יעזר לו‬ ‫'זהר חי' ח"ב דף רעא‪ :‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫במצות המילה‪ .‬אבל עוד יותר י"ל‪ ,‬שזה ידוע דרשת חז"ל‬ ‫)מנחות מב‪ (.‬שדורשים על הפסוק 'המול ימול' )בראשית‬ ‫זֹאת ְּב ִר ִיתי ֲא ׁ ֶשר ִּת ׁ ְש ְמר ּו ֵּבינִ י ּובֵ ינֵ יכֶ ם ּובֵ ין ז ְַר ֲע ָך ַא ֲח ֶר ָיך‬ ‫יז יג(‪ ,‬שאסור לאדם שאינו מהול למול את אחרים‪ ,‬שרק‬ ‫ִה ּמוֹ ל לָ כֶ ם ָּכל זָכָ ר )יז י(‪.‬‬ ‫המול כבר אפשר לו למול את אחרים‪ .‬ולכן מובן למה היה‬ ‫בדרך רמז אפשר לומר טעם למה לא מל אברהם‬ ‫ֹאמר הוי"ה ֶאל ַאבְ ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ּו ִמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ּו ִמ ֵּבית‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫צריך אברהם אבינו ע"ה לחכות עד שהשי"ת יצוה אותו‬ ‫אבינו לפני שאמר לו הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬שהרי‬ ‫ָאבִ ָיך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ְר ֶאךָּ )יג א(‪.‬‬ ‫על המילה‪ ,‬כי אי אפשר אחרת רק לחכות על הציווי‪ ,‬כי‬ ‫אברהם אבינו קיים כל התורה"ק מעצמו )יומא כח‪ .(:‬וגם‬ ‫והענין‪ ,‬לך לך שילך ממדריגה למדריגה עד שיבוא‬ ‫אז יבוא השם יתברך לעזור לו במילה‪ ,‬ויקיים 'המל ימול'‪,‬‬ ‫הרי היה לו לאברהם אבינו פחיתות כבוד‪ ,‬שבכל פעם‬ ‫לבחינות שרשו שבאצילות‪ ,‬ויותר אי אפשר להשיג‬ ‫ואח"כ ב"ה וב"ש נעשה אברהם אבינו איש השלם‪ ,‬ומאז‬ ‫בעת שדיבר עמו השם יתברך נפל‪ ,‬מפני שהיה לו עוד‬ ‫מגדלות אין סוף‪ .‬וזהו לך ל"ך והוא שער החמשים כתר‬ ‫לא היה נופל בשעה שדיבר אתו השי"ת‪.‬‬ ‫הערלה‪ ,‬כמו שפרש"י עה"פ 'ויפול אברם על פניו' )יז ג(‪,‬‬ ‫אין‪ ,‬וזהו כל הליכות שלך עד שתבוא לך לעצמך‪ ,‬ובאמת‬ ‫'מעשה שלום' מרבינו שלום מקאמרנא‬ ‫וא"כ למה לא מל את עצמו מקודם‪ .‬ואפשר ליישב בהרבה‬ ‫לך מורה על תורה‪ ,‬ועל מסירות נפש‪ ,‬כמו שבארנו‪ ,‬שזה‬ ‫דרכים בעזרת השם יתברך‪ .‬אחד הוא‪ ,‬לפי מה שאומרים‬ ‫עיקר עבודת אדם‪.‬‬ ‫וְ ָע ֵרל זָכָ ר ֲא ׁ ֶשר לֹא יִ ּמוֹ ל ֶאת ְּבשַׂ ר ָע ְרלָ תוֹ וגו' )יז יד(‪.‬‬ ‫חכמז"ל במסכת קידושין )לא‪ (.‬שגדול מצווה ועושה‬ ‫'היכל הברכה' דף פה‪ .‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫וערל זכר יש פסיק ביניהם‪ ,‬כי היה די באומרו 'זכר‬ ‫ממי שאינו מצווה ועושה‪ ,‬כי למי שיצוה לו הקב"ה יש לו‬ ‫אשר לא ימול'‪' ,‬וערל' למה לי‪ ,‬לדרוש כי הם שני ענינים‪,‬‬ ‫יותר התנגדות‪ ,‬לכן הוא גדול ממי שאינו מצווה כמבואר‬ ‫וְ ַאנְ ׁ ֵשי ְסדֹם ָר ִעים וְ ַח ּ ָט ִאים לַ הוי"ה ְמאֹד )יג יג(‪.‬‬ ‫שצריך להעביר הערלה ערלת הלב והפה‪ ,‬קליפה דחפיא‬ ‫במפרשים )ריטב"א תוס' הרא"ש(‪ .‬וא"כ ברית מילה שאי‬ ‫אנשי סדום לא תאמר שהיו מופקרים להכעיס השם‬ ‫על מוחא‪ ,‬מדות הרעות וכל מיני תאות רעות של הרע‬ ‫אפשר לעשותו רק פעם אחת‪ ,‬ממילא היה מוכרח אברהם‬ ‫יתברך‪ ,‬אלא פיתו את העולם שדרך כזה ראוי לילך אל‬ ‫והערלה והקליפה‪ .‬וצריך ג"כ לחתוך בשר הערלה‪ .‬וזהו‬ ‫אבינו להמתין כל הזמן‪ ,‬עד שיצוה אותו השם יתברך‬ ‫הש"י‪ ,‬לדחות החסדים ולהתנהג בגבורות‪ ,‬כמו שיהיה‬ ‫וערל וגם זכר‪ ,‬ימול מלא ואו‪ ,‬את בשר ערלתו לחתוך‬ ‫בכבודו ובעצמו‪ ,‬ויקיים אותו במצווה ועושה‪.‬‬ ‫הנהגה אמיתות לעתיד‪ .‬וכן ירבעם בן נבט פיתה את‬ ‫הבשר של הערלה‪ ,‬וגם להעביר הערלה‪.‬‬ ‫ועוד אפשר לומר רמז נפלא בעזרת השם יתברך‪ ,‬שזה‬ ‫העולם בדרכים רעים‪ ,‬מה זה זמן לפני השם יתברך‪ ,‬די‬ ‫'היכל הברכה' דף קא‪ .‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫ידוע מ"ש 'וכרות עמו הברית' )נחמיה ט ח( עמו אתו‪,‬‬ ‫המחשבה‪ ,‬ועשה בחשוון חג‪ ,‬כי עיקר הוא עת שנמשך‬ ‫היא דומה להצדיק במדות טובות שלו‪ .‬וכן יש להיפך‬ ‫בשעת תשמיש‪ ,‬שאם לא כן ח"ו אדרבה יהיה זה הלבוש‬ ‫שהאשה היא צדקת ובעלה הוא איש בליעל‪ ,‬כשגובר בעת‬ ‫הבא לו מאביו ואמו מזיק לו ממש‪ ,‬דוגמת היצר הרע‪.‬‬ ‫הזיוג איזה מהם כך נולד הבן‪ ,‬כנודע למשכיל דקדושה‪.‬‬ ‫נמצא כשהבן יחטא נחשב עונותיו אל אביו ואמו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועל זה הדרך הולך ומתפשט כל העולם בבני ישראל‪ .‬לזה‬ ‫ולפי דברי קדושים הנ"ל קשה קצת‪ ,‬הרי מצינו בעולם‬ ‫נמצא אצל צדיק בן רשע ר"ל‪ ,‬וכן אצל איש פשוט או‬ ‫השפל הזה כמה צדיקים קדושים שיש להם בנים שאינם‬ ‫אפילו איש בליעל‪ ,‬כמו אצל תרח אבי אברהם יוצא צדיק‪,‬‬ ‫מהוגנים כפי קדושתם‪ ,‬וכן מצינו אצל פשוטי העם שיצא‬ ‫הכל תלוי על דרך זה‪.‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים ֶאל ַאבְ ָר ָהם וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר ַא ָּתה‬ ‫מהם בנים צדיקים קדושי עליונים‪ .‬ורבינו מרן האר"י‬ ‫וְ ז ְַר ֲע ָך ַא ֲח ֶר ָיך לְ ֹדר ָֹתם )יז ט(‪.‬‬ ‫ויש עוד טעם אחד כפי דברי קדשו של מרן האר"י‬ ‫זלה"ה גם כן הקשה זאת כנודע‪.‬‬ ‫זלה"ה‪ ,‬כמו שכתב ב'לקוטי תורה' )איוב דרוש של‬ ‫אלא נראה לי השפל והנבזה‪ ,‬שהכל תלוי במדות של‬ ‫יש מי שיש לו בנים טובים ויש להיפך‪ ,‬ויש מי שיש‬ ‫אאע"ה( ע"ש‪ .‬אבל שורש ועיקר לתרץ קושיא הנ"ל הוא‬ ‫אביו ואמו‪ ,‬אם שניהם הם ביישנים רחמנים גומלי חסדים‬ ‫לו בנים בינונים‪ ,‬הכל תלוי כפי זיכוך של או"א קודם‬ ‫על דרך הנ"ל‪,‬‬ ‫באמת בלי שום סיג‪ ,‬וכן הם בעלי שכל דקדושה‪ ,‬אז בודאי‬ ‫זווגם ובעת זווגם‪ ,‬כדאיתא ב'עץ חיים' )שער קיצור אבי"ע‬ ‫וכן נראה מדברי מרן האר"י זלה"ה‪ ,‬כדאיתא ב'פרי‬ ‫יוצא מהם בנים צדיקים חסידים בעלי מעשים טובים‪ ,‬כל‬ ‫פ"ג( אב ואם מביאין את הנפש בזכותן מלמעלה‪ ,‬וכפי‬ ‫עץ חיים' )שער חג המצות פ"ה(‪ :‬והנה כשמתחברין ב'‬ ‫אחד כפי מדריגת טובת של אביו ואמו‪ .‬ואם שניהם הם‬ ‫הזכיות והמצות האיש ואשה‪ ,‬כך ימשכו נפש לולד ההוא‬ ‫מוחין 'חכמה בחכמה' אז נקרא 'בן חכם'‪ .‬וכשמתחברין‬ ‫בעלי קטטה ומריבה‪ ,‬ולשונם הם עקומים תמיד בקללות‬ ‫המתייחס אל אותן המצות שנעשין אז על ידי אבא ואמא‬ ‫'גבורה בגבורה' הוא 'בן רשע'‪ .‬כי הם דינים גמורים ביחד‪.‬‬ ‫ולשון הרע וכיוצא בו‪ ,‬הרבה מדריגות מגונות יש ויש‪,‬‬ ‫של הבן ההוא‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫וכשמתחברין 'חסדים בחסדים' נקרא 'תם'‪ .‬וכשמתחברין‬ ‫בודאי בלי ספק יוצא מהם אדם רשע בעל מדות רעות‬ ‫וכן איתא ב'ליקוטי תורה' )פרשת וירא( למה החמירה‬ ‫ביחד 'בינה עם בינה' שהוא גם כן דינים נקרא 'מי שאינו‬ ‫רבות אין לשער ואין להאריך‪ ,‬וכפי מדריגת מדות מגונות‬ ‫התורה הקדושה לאדם להתקדש עצמו בשעת תשמישו‬ ‫יודע לשאול'‪ ,‬ע"כ‪ .‬אלא שמראה עצמו בגאוה וגדלות שלו‬ ‫של אביו ואמו כך נולד מהם אדם כיוצא בהם‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬אם יתקדש את עצמו אז ימשוך בנשמה לבוש קדוש‪,‬‬ ‫שהוא חכם ומבין ומשכיל ואין צריך לשאול לזולתו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ומה שנמצא אצל צדיקים שיוצא מהם איזה בן שאינן‬ ‫אשר על ידו יזכה לעבוד את השם הנכבד והנורא‪ ,‬ואע"פ‬ ‫'אור עינים' ח"ב ערך בנים‪ ,‬מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫הגון כפי צדקת אביו‪ ,‬אחת הוא כשאין אשתו של הצדיק‬ ‫שיהיה נשמה גדולה אעפ"כ צריכה אל קידוש אביו ואמו‬ ‫להוליד‪ ,‬נמצא זהו כוונת חז"ל‪' ,‬אברם' שהוא בחינת‬ ‫'אברם אינו מוליד‪ ,‬אברהם מוליד'‪ .‬נראה לי השפל‪ ,‬איתא‬ ‫נוקבא 'אינו מוליד'‪ ,‬אבל 'אברהם' שהוא בחינת דכר‬ ‫ב'לקוטי תורה' )פ' לך( אברם הוא אבר"ם‪ ,‬שהוא מלכות‬ ‫'מוליד'‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫נוקבא דז"א‪ ,‬והוא יסודה דילה‪ ,‬בסוד ד'לםרבה המשרה'‬ ‫'אור עינים' ח"ב ערך אברהם‪ ,‬מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫)ישעיה ט ו(‪ ,‬ב' צירים וב' דלתים‪ ,‬ואבר הוא יסודה דילה‬ ‫שצורתה הוא ם‪ ,‬ב' ד' ד'‪ ,‬כנודע‪ .‬ואברהם הוא אב"ר מ"ה‪,‬‬ ‫היינו ו' זעירא של יסוד צדיק דז"א‪ ,‬וכן ו' גדולה שם מ"ה‬ ‫דת"ת‪ .‬ואמרו בזהר הקדוש )בשלח מד‪ ,(:‬מאן דאתקשר‬ ‫וְ לֹא יִ ָּק ֵרא עוֹ ד ֶאת ׁ ִש ְמ ָך ַאבְ ָרם וְ ָהיָ ה ׁ ִש ְמ ָך ַאבְ ָר ָהם ִּכי ַאב‬ ‫בנוקבא‪ ,‬כגון חבקוק ויצחק‪ ,‬אתקשר תחותוי מיתה‪ ,‬לפי‬ ‫שהוא בחינת נוקבא‪ ,‬לזה היה לחבקוק תחיית המתים‪,‬‬ ‫ֲהמוֹ ן גּוֹ יִ ם נְ ַת ִּת ָיך )יז ה(‪.‬‬ ‫וליצחק העקידה‪ ,‬שמזה באים לבחינת דכר כדי שיכולין‬ ‫ותחלה היה נקרא אברם‪ ,‬ואמרו רז"ל )בר"ר מד י(‬ ‫וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י גָ דוֹ ל וְ גוֹ '‪ ,‬וְ ֶא ֶעשְׂ ָך‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב לֶ ְך לְ ָך‪ .‬וַ ֲאבָ ַרכֶ ָּך‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב‬ ‫ֵמ ַא ְרצְ ָך‪ .‬וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְש ֶמ ָך‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב ּו ִמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך‪ .‬וְ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב‬ ‫ּו ִמ ֵּבית ָאבִ ָיך‪.‬‬ ‫ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ָא ַמר‪ ,‬וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י גָ דוֹ ל ִמ ִּס ְט ָרא דְּ יָ ִמינָ א‪ ,‬וַ ֲאבָ ַרכֶ ָּך ִמ ִּס ְט ָרא‬ ‫דִּ שְׂ ָמאלָ א‪ ,‬וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְש ֶמ ָך ִמ ִּס ְט ָרא ְד ֶא ְמצָ ִע ָיתא‪ ,‬וְ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה ִמ ִּס ְט ָרא ְד ַא ְר ָעא‬ ‫ְדיִ שְׂ ָר ֵאל‪ָ .‬הא ָהכָ א ֻּכ ְר ְסיָ יא דְּ ַא ְר ַּבע ָס ְמכִ ין דְּ כֻ לְ ה ּו ְּכלִ ילָ ן ֵּב ּיה ְּב ַאבְ ָר ָהם‪,‬‬ ‫ִמ ָּכאן ּולְ ָהלְ ָאה ִּב ְרכָ אן לְ ַא ֲח ִרינֵ י דְּ ִמ ְּתזְנֵ י ֵמ ָהכָ א‪ ,‬דִּ כְ ִתיב וַ ֲאבָ ְרכָ ה ְמבָ ַרכֶ ָיך‬ ‫ּו ְמ ַק ֶּללְ ָך ָאאוֹ ר וְ נִ בְ ְרכ ּו בְ ָך כּ ֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפחוֹ ת ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫)זוהר לך לך עח‪(.‬‬ ‫מבאר שהד' ברכות שנאמרו לאברהם‪' ,‬ואעשך לגוי‬ ‫גדול' 'ואברכך' 'ואגדלה שמך' 'והיה ברכה'‪ ,‬הם כנגד‬ ‫ד' ציוויים שנצטווה‪' ,‬לך לך' 'מארצך' 'וממולדתך'‬ ‫'ומבית אביך'‪ ,‬והם כנגד ד' עולמות אבי"ע‪.‬‬ ‫'ומבית אביך' מעשיה‪ ,‬שע"י יציאתו והליכתו מד'‬ ‫אבר"ם אב"ר ם'‪ ,‬לאל עליון חסד עליון‪ ,‬קונה יסוד‬ ‫וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י גָ דוֹ ל וְ גוֹ ' כתיב ד' ברכות שברך הקב"ה‬ ‫עולמות אלו היה הקב"ה מברכו כנגדו בד' ברכות‪,‬‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬שעל ידו נעשה היחוד לשמים וארץ‪,‬‬ ‫לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה‬ ‫כדי שיכנס בשלום ויצא בשלום‪ ,‬ורבי שמעון בר‬ ‫לזה אמר ואגדלה שמך שם חסד עלאה שלו‪ ,‬הוא‬ ‫ב"ה‪ ,‬שזהו עיקר הברכה שישרה עליו שם הוי"ה‬ ‫יוחאי מפרש שד' ברכות אלו הם אינם אלא בעולם‬ ‫בגין וממולדתך של יסוד אבר ם' שלו‪ ,‬וזהו ואגדלה‬ ‫ב"ה בבחינת אדם דעשיה‪ ,‬וזהו 'ואעשך לגוי גדול'‬ ‫הבריאה לבד‪ ,‬המרומז בשמו של אברהם בהברא"ם‬ ‫שמך של חסד עליון‪ ,‬שבו היה זוכה בגין וממולדתך‬ ‫הוא אות י'‪ ,‬שבכל ענינים אבא וברא שוין‪ ,‬בסוד מה‬ ‫לשון בריאה‪ ,‬לזה אמר הא הכא כרסייא כסא דארבע‬ ‫מאבר יסוד צדיק שלו‪ .‬וְ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב ּו ִמ ֵּבית‬ ‫שמו ומה שם בנו )משלי ל ד(‪ ,‬אעפ"כ אבא חכמה‬ ‫סמכין‪ ,‬שהוא מרכבה כסא דבריאה היושב אדם‬ ‫ָאבִ ָיך מה שזכה אברהם לברכת והיה ברכה‪ ,‬היה‬ ‫נקרא בשם רב וגדול‪ ,‬וברא שהוא ז"א נקרא בשם‬ ‫דאצילות ז"א קדישין כביכול על כסא זו‪ ,‬שאלו חג"ת‬ ‫בגין שמקיים ציווי של הקב"ה שאמר לו לילך מבית‬ ‫זעיר אנפין‪' ,‬ואברכך' היא ה' ראשונה אמא עלאה‪,‬‬ ‫של מלכות דאצילות הם ארבע סמכין לכסא היורדת‬ ‫אביך‪ ,‬שהיא ה' אחרונה מלכות‪ ,‬בית של ז"א קדישין‬ ‫שהיא נקראת ברכה‪' ,‬ואגדלה' שמך הוא ו'‪ ,‬ששם‬ ‫עמם לבריאה‪ ,‬ומתלבשת חגת"מ שלה בכחב"ד‬ ‫שהוא אביך‪ ,‬כמו שזו"נ הם בנים לאו"א‪ ,‬כן הוא הדין‬ ‫כולל מכל השם הוי"ה‪' ,‬והיה ברכה' היא ה' אחרונה‪,‬‬ ‫דבריאה‪ ,‬והם ד' סמכין‪ ,‬וששה קצוות דבריאה הם‬ ‫כיוצא בו אנחנו בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב‬ ‫שעמה נשלם כל שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬וזהו והי"ה ברכה‪.‬‬ ‫שית דרגין דכסא זו‪ ,‬ואדם ז"א דאצילות יושב כביכול‬ ‫הם בני זו"נ‪ ,‬נמצא שאביו של אברהם הוא ז"א‪ ,‬ובית‬ ‫וְ ֶא ֶעשְׂ ָך‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב לֶ ְך לְ ָך אלו ד' אותיות הוי"ה‬ ‫על כסא זו‪ ,‬כדאיתא בע"ח )שער כסא כבוד פ"א( ע"ש‪.‬‬ ‫שלו בסוד ביתו זו אשתו )יומא ב‪ (.‬היא מלכותא‬ ‫ב"ה הם ממש כנגד ד' ציוויים שאמר לו הקב"ה‪,‬‬ ‫דְּ כֻ לְ ה ּו ְּכלִ ילָ ן ֵּב ּיה ְּב ַאבְ ָר ָהם במה שזכה שהקב"ה‬ ‫קדישא רחל אמנו‪.‬‬ ‫ולכל ציווי יש לו ברכה בפני עצמה‪ ,‬וזהו ד' ציוויים‬ ‫בירך אותו בברכות אלו‪' ,‬ואעשך לגוי גדול' חסד‪,‬‬ ‫נכתב‪ ,‬לך לך‪ ,‬מארצך‪ ,‬וממולדתך‪ ,‬ומבית אביך‪,‬‬ ‫'ואברכך' גבורה‪' ,‬ואגדלה שמך' ת"ת‪' ,‬והיה ברכה'‬ ‫רבי שמעון חולק ואומר שהד' ברכות הם כנגד ד'‬ ‫כנגדם ברכו בד' ברכות‪ ,‬לזה אמר ברכה של ואעשך‬ ‫מלכות‪ִ .‬מ ָּכאן ּולְ ָהלְ ָאה ִּב ְרכָ אן לְ ַא ֲח ִרינֵ י דְּ ִמ ְּתזְנֵ י ֵמ ָהכָ א‬ ‫רגלי הכסא שבעולם הבריאה‪.‬‬ ‫לגוי גדול שהוא י' הוא בא מטעם ציווי של לך לך‪ ,‬י'‬ ‫כסא דבריאה הוא מלכות דאצילות‪ ,‬והאדם היושב‬ ‫שבחכמה היא כולל ממאה עשר פעם עשר‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ָא ַמר‪ ,‬וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י גָ דוֹ ל ִמ ִּס ְט ָרא דְּ יָ ִמינָ א‬ ‫על הכסא הוא אד"ם מ"ה ז"א דאצילות‪ ,‬הרי מזו"נ‬ ‫בע"ח )שער א"א פ"ה( שחשבון של חכמה ובינה הם‪,‬‬ ‫שהוא חסד עליון שהוא קו ימין‪ .‬וַ ֲאבָ ַרכֶ ָּך ִמ ִּס ְט ָרא‬ ‫דאצילות נתברכו ב' עולמות יצירה ועשיה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫שכל עשר עולה עד מאה ע"ש‪ ,‬וזהו שהיה גדולה של‬ ‫דִּ שְׂ ָמאלָ א שהוא גבורה של מלכות‪ ,‬רגל רביעי של‬ ‫בע"ח )שער סדר אבי"ע פ"ג( ע"ש‪ ,‬וברכה זו הוא מזונא‬ ‫ואגדלה שמך של אברהם‪ ,‬עולה י' פעמים י' מספר‬ ‫וחיות ליצירה ועשיה מזו"נ דאצילות ממש‪ ,‬כדאיתא‬ ‫הכסא שהוא דוד המלך ע"ה ה' אחרונה‪ .‬וַ ֲאגַ דְּ לָ ה‬ ‫מאה כמנין ל"ך ל"ך‪ ,‬ולפי שאצל היו"ד שבחכמה‬ ‫שם )פ"ו( ב' זווגים וכו'‪ ,‬לזה אמר מכאן ולהלאה‬ ‫ׁ ְש ֶמ ָך ִמ ִּס ְט ָרא ְד ֶא ְמצָ ִע ָיתא שהוא ת"ת שזכה לשם‬ ‫נקשר קוצו של יו"ד גם כן‪ ,‬שהוא בחינת כתר שער‬ ‫שהוא ב' עולמות יצירה ועשיה מהיכן נתברכו‪ ,‬כי‬ ‫הוי"ה ב"ה הכולל מכל העולמות א"א אבא אמא‬ ‫החמשים‪ ,‬לזה כתיב לך כתר לך חכמה‪ ,‬ושניהם י'‪,‬‬ ‫עולם הבריאה כבר נתברך מאברהם בהבראם‪ ,‬לזה‬ ‫זו"נ‪ ,‬כדאיתא בלק"ת )ישעיה ע"פ בטחו בד' עדי עד(‬ ‫וזהו עשייתו של גוי גדול כמו דכתיב )במדבר יד יז(‬ ‫אמר ברכאן לאחריני של יצירה ועשיה דאתזני מהכא‬ ‫ע"ש‪ .‬וְ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה ִמ ִּס ְט ָרא ְד ַא ְר ָעא ְדיִ שְׂ ָר ֵאל שהוא‬ ‫יגדל נא כח אדנ"י‪ ,‬דכתיב שם י' רבתא‪ .‬וַ ֲאבָ ַרכֶ ָּך‪ְּ ,‬בגִ ין‬ ‫מזו"נ דאצילות‪ ,‬שאברהם כולל גם כן שם בסוד‬ ‫מלכות הנקראת ארץ ישראל ז"א‪ ,‬כדאיתא בע"ח‬ ‫דִּ כְ ִתיב ֵמ ַא ְרצְ ָך ואברכך שהוא ה' אמא עלאה‪ ,‬כנגדו‬ ‫אב"ר ם'‪ .‬דִּ כְ ִתיב וַ ֲאבָ ְרכָ ה ְמבָ ַרכֶ ָיך ּו ְמ ַק ֶּללְ ָך ָאאוֹ ר‬ ‫)שער הארת המוחין פ"ד( ע"ש‪ ,‬והרב בעל זהרי חמה‬ ‫היה הציווי מארצך ארץ החיים שהוא ה' בינה אמא‬ ‫וְ נִ בְ ְרכ ּו בְ ָך כּ ֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפחוֹ ת ָה ֲא ָד ָמה 'ואברכה' שיצא‬ ‫כתב‪ ,‬ואעשך לגוי גדול מסטרא דימינא‪ ,‬שהוא חסד‬ ‫עלאה‪ ,‬לזה אמר מה שזכה אברהם לברכה זו‪ ,‬ואברכך‬ ‫ונמשך הברכה מז"א ליצירה‪ ,‬זאת בא ג"כ 'מברכיך'‬ ‫דאברהם עצמו‪ ,‬ואברכך מסטרא דשמאלא‪ ,‬שהוא‬ ‫הוא בגין שיהיה מקיים הליכתו מארצך מארץ החיים‬ ‫מכח ברכות שבירך אותך הקב"ה‪' ,‬ומקללך' מה‬ ‫ברכה שיצא ממנו יצחק קו שמאל דגבורה‪ ,‬ואגדלה‬ ‫בינה‪ .‬וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְש ֶמ ָך‪ְּ ,‬בגִ ין דִּ כְ ִתיב ּו ִמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ואגדלה‬ ‫שיצא ונמשך ממלכות דאצילות לעולם העשיה‬ ‫שמך מסטרא דאמצעיתא‪ ,‬ברכה שיצא ממנו יעקב‬ ‫שמך ו' דשם הוי"ה ב"ה‪ ,‬היה זוכה בגין שיקיים ציווי‬ ‫הגבורות שיוצאין ממלכות‪ ,‬ששם אחר ק"ך צרופי‬ ‫ע"ש‪ ,‬והיה ברכה מסטרא דארעא דישראל הוא דוד‬ ‫של הקב"ה שילך מכח מולדתו‪ ,‬שהוא עצמו שורש‬ ‫אלקים אוחזים אלהים אחרים‪ ,‬ואמר וממקללך‪,‬‬ ‫מלך ישראל חי וקיים‪ ,‬שהם כורסייא דארבע סמכין‪.‬‬ ‫יסוד צדיק המוליד בסוד אבר ם'‪ ,‬כדאיתא בלק"ת‬ ‫שהיא ם' סתומה הרומז למלכות נרמז באברהם ג"כ‪,‬‬ ‫ָהא ָהכָ א ֻּכ ְר ְסיָ יא דְּ ַא ְר ַּבע ָס ְמכִ ין תנא קמא מיירי לעיל‪,‬‬ ‫)לך לך( במלת אברם רומז ליחוד‪ ,‬כי יש בו אותיות‬ ‫שזהו ומקללך של ם' סתומה שלך‪ ,‬שמשם יוצא‬ ‫שד' ברכות שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה ב"ה‪ ,‬הם ד'‬ ‫אב"ר וגם ם' סתומה נוקבא ע"ש‪ ,‬וכן איתא בע"ח‬ ‫לעולם העשיה‪ ,‬ועולם העשיה הזה אז 'ונברכו בך כל‬ ‫עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה‪ ,‬וזכה אברהם‬ ‫)שער הנסירה פ"ח( ברוך אברם לאל עליון קונה שמים‪,‬‬ ‫משפחות האדמה' בעבורך בזכות גודל החסד שלך‬ ‫בהם ע"י הליכו של ציווי השי"ת‪ ,‬וזהו 'לך לך'‬ ‫כי אברם מתקן שמים וארץ זו"נ‪ ,‬ע"י שקנה מחדש‬ ‫העולם מתקיים לעולם ועד‪.‬‬ ‫מאצילות‪' ,‬מארצך' מבריאה‪ ,‬וממולדתך' מיצירה‪,‬‬ ‫בחינת היסוד צדיק המייחד לזו"נ ע"ש‪ ,‬וזהו ברוך‬ ‫שלא יתגבר עליו הפכו‪ .‬וכן התנהג רבינו הקדוש מוהר"ר‬ ‫נמוכה שפל מן כל השפלים שבישראל‪ ,‬וכולל עצמו עם‬ ‫יחיאל מיכל מזלאטשוב‪ ,‬שהיו מלבושיו מלבושי מלכות‪,‬‬ ‫כל ישראל באהבה ובהכנעה‪...‬‬ ‫והכנת סעודתו בכל יום כסעודת המלך‪ ,‬ולא נהנה אלא‬ ‫'היכל הברכה' בראשית דף צד‪.‬‬ ‫ראות עיניו‪ .‬ואמר עליו רבינו הקדוש מוהר"ר אלימלך‬ ‫]מליזענסק[‪] ,‬ש[כשהוא לובש המלבוש לתפילה‪ ,‬ומחבר‬ ‫הכנעת הצדיק בעת שהוא מתנהג בהרחבה‬ ‫הקרסים של לבושו‪] ,‬הוא[ ממשיך שפע למעלה לשמונים‬ ‫אמר הקדוש איש אלהים מוה"ר ישראל מרוזין‪ .‬כי‬ ‫אלף כיתות מלאכים‪ ,‬והוא חיותם‪ .‬והיה צריך שמירה בכל‬ ‫מתחילה היה רבי כמו לאמפע‪ ,‬שבתוכה פתילה דולקת‬ ‫עת שלא ייצא נפשו מגודל אור הדביקות‪ .‬ופעם אחד שאל‬ ‫ומאיר לכל‪ ,‬וכעת ]הוא כמו[ קנאפ של הענגיל לאכטיר‬ ‫וְ ַאבְ ָרם ָּכבֵ ד ְמאֹד ַּב ִּמ ְקנֶ ה ַּב ֶּכ ֶסף ּובַ ּז ָָהב‪:‬‬ ‫אותו פרומיר נער‪ ,‬מפני מה הוא מתנהג כל כך בהרחבה‪,‬‬ ‫באמצע‪ ,‬וסביביו נרות‪ ,‬ואין מי שידליקם‪ ,‬כי אותו קנאפ‬ ‫)בראשית יג ב(‬ ‫והשיב לו בפשטות‪ ,‬שצריך להרחיב ]את[ דעתו לעבודת‬ ‫אין בו אפילו חיות מועט ולא מעט אור‪.‬‬ ‫השם יתברך‪.‬‬ ‫הרחבת דעתו של צדיק‬ ‫ואני השפל לא באתי חלילה על איזה פרטות מצדיקים‬ ‫'נתיב מצותיך' הקדמה‬ ‫אנשי דורינו חלילה‪ ,‬כי 'מי יודע רוח בני האדם' )קהלת ג‬ ‫טעם של התנהגות הצדיקים בהרחבה ובפרישות‬ ‫כא( צדיקים‪ ,‬כי אפשר בנקודה החיצונה ]הוא[ מתנהג‬ ‫הרחבת הדעת של צדיק שלא יקטרג עליו היצר‬ ‫אמר מרן אור שבעת הימים אור עינינו רבינו הקדוש‬ ‫כמלך‪ ,‬ובנקודה הפנימית לבבו נשבר ונכנע לפני קונו‬ ‫אחר התפלה והדביקות‪ ,‬נשאר רושם המוחין ותענוג‬ ‫לאלף שברים נשבר‪' ,‬קדוש הוא לאלהיו' )ויקרא כא ז(‪.‬‬ ‫הריב"ש טוב‪) ,‬כתונת פסים פרשת צו( על מה שאמרו חז"ל‬ ‫רוחני ושמחה רוחניות מן התפילין והתפלה‪ ,‬ובניקל לו אף‬ ‫)אבות ב‪ ,‬ט( עין ט'ובה רוח נ'מוכה נפש ש'פלה‪ ,‬שם 'שטן'‬ ‫'זוהר חי' ח"א דף רטו‪.‬‬ ‫שיהיה לו כל תענוגים גשמיים‪ ,‬שיהיה אצלו כ'אין'‪ ,‬מגודל‬ ‫הפועל כל טוב‪ ,‬תלמידיו של אברהם ראש עולם התיקון‪,‬‬ ‫תענוג רוחני ושמחה רוחניות‪ .‬כמו למשל מי שהרויח אלף‬ ‫הרחבת המוחין לצדיק ע"י עסקי עולם הזה‬ ‫'בהבראם' )בראשית ב ד ‪ -‬אותיות 'באברהם'(‪ .‬עין רעה רוח‬ ‫אלפים‪ ,‬שאינו יכול לאכול מחמת תענוג‪ .‬אף על פי כן ]בכדי[‬ ‫גבוהה נפש רחבה‪ ,‬תלמידיו ]של בלעם הרשע[ ראש‬ ‫אמר מרן אור ישראל הריב"ש משם רבינו סעדיה גאון‪,‬‬ ‫שלא יתגרה בו היצר ויכבה נרו חלילה‪ ,‬אם הוא כבר מבורר‬ ‫עולם החורבן והשבירה‪ .‬ואמר התנא‪ ,‬מה בין ]תלמידיו‬ ‫שלפעמים נתרחבין המוחין לצדיק על ידי עסקי עולם‬ ‫ומזוכך מתאוות חומריות‪ ,‬יכול להעלות על שולחנו כשולחן‬ ‫הזה‪ ,‬ובא לידי אהבה והארה גדולה‪ ...‬הבן הדברים כי הם‬ ‫של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע[‪ .‬והקשה‬ ‫מלכים‪ ,‬כדי שיתרחב דעתו בשמחה ואהבה‪ ,‬וידביק נפשו‬ ‫כבשונו של עולם‪.‬‬ ‫מרן‪ ,‬מה בעי התנא בזה‪ ,‬וכי לא ידענו שהצדיק נוחל עולם‬ ‫במקור 'אהבה בתענוגים' )שה"ש ז‪ ,‬ז(‪ ,‬אור אלוה אין סוף‪.‬‬ ‫הבא והרשע יורש גיהנם‪ ,‬ומה קא משמע לן בזה ]שהוא[‬ ‫'זוהר חי' ח"ב דף תל‪:‬‬ ‫וכן העידו על גאון וצדיק אחד מערי אשכנז‪ ,‬שהיה עולה‬ ‫דבר שתינוקות יודעין זה‪.‬‬ ‫בכל יום על שולחנו כשולחן מלכים‪ ,‬והוא לא נהנה בו אלא‬ ‫צדיק אמת שכל עסקו בדביקות אלהות צריך הרחבת‬ ‫ואמר מרן הקדוש‪ ,‬כי זה בא להורות‪ ,‬שלא תטעה‬ ‫ראות עיניו והרחבת הדעת‪ ,‬שלא יקטרג עליו היצר לבטלו‬ ‫הדעת עושר וכבוד‬ ‫כשתראה אחד יושב בין הכיריים בבגדים בלויים ואוכל‬ ‫מדביקות הבורא באש להבת שלהבת‪.‬‬ ‫יש שיש לו הכנעה ממרה שחורה מעבירות מעניות‬ ‫לחם במלח‪ ,‬ובפרט כשיושב והולך בטלית ותפילין כל‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬ב ‪ -‬אהבה ז‬ ‫מעצבות‪ ,‬וכל הכנעה כזאת ]הוא[ הבל‪ ,‬אלא עיקר הכנעה‬ ‫היום וכיוצא‪ ,‬תסבור שזה יש לו כל המדות טובות‪ ,‬אמת‬ ‫הוא מדריגה שיהיה לו לב שמח לתורה ומצות‪ ,‬ונפשו‬ ‫שיכול להיות שכן הוא‪ ,‬אבל יכול להיות שהוא רשע גמור‪,‬‬ ‫להרחיב דעתו של צדיק‬ ‫דבוקה באלהים חיים ובהרחבות הדעת בעושר וכבוד‪,‬‬ ‫שכל אלה ]הוא עושה[ לרמות הבריות‪.‬‬ ‫לפעמים צדיק אמת שכבר נזדכך בזיכוך גדול בזיכוך רב‬ ‫ואף על פי כן יהיה פנימיות לבו 'אין' ממש בטל מלא‬ ‫וכן כשתראה אחד מתנהג בהרחבה בלבושי מלכות‬ ‫כעין רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬אמר אנא איכא בעלמא )עיין‬ ‫אהבת ישראל‪ .‬אבל מי שיושב בין תנור וכיריים‪ ,‬ואוכל‬ ‫וכיוצא‪ ,‬תאמר שזה הוא רוח גבוהה ונפש רחבה של‬ ‫סוטה מט‪ .(:‬כי צדיק אמת מרוב קדושתו ]הוא[ קשור באין‬ ‫פתו באפר ולובש בגדים בלוים‪ ,‬אתה תיסבור שזה הכנעה‪,‬‬ ‫בלעם‪ ,‬אמת שיכול להיות שהוא כך‪ ,‬אבל יוכל להיות‬ ‫עליון ממש 'אין'‪ ,‬בחד קשירו אתקשרנא ביה בקודשא‬ ‫זה שקר‪' .‬אם אין דעת'‪ ,‬רוח אלהי‪ ,‬ודביקות ואור‪ ,‬אין זה‬ ‫שהצדיקים מהפכין כל מדות רעות אל הקדושה‪ ,‬ויש לו‬ ‫בריך הוא )זוהר ח"ג רפח‪ ,(.‬ביטול המציאות לגמרי לגודל‬ ‫הכנעה‪ ,‬כי עיקר הכנעה ואין ]הוא[ בנקודת הלב‪ ,‬לב אמת‪.‬‬ ‫עין רעה על עצמו‪ ,‬שבלבו אין חוטא בעולם כמותו‪ ,‬ואני‬ ‫קדושת השגת אלהות‪ ,‬אור אין סוף‪ ,‬ומחמת גודל ה'אין'‬ ‫אבל נקודה חיצונה יכול לנהוג לצורך עבודה ודביקות‬ ‫ערום מן המצות ומן התורה והיחוד‪ ,‬ומקיים 'ויגבה לבו‬ ‫]הוא[ כפוף ובטל‪ ,‬ואינו יכול להשפיע שום אור בתלמידיו‬ ‫ורוח הקודש כמו מלך‪ .‬כי אין השכינה שורה אלא מתוך‬ ‫בדרכי השם' )דה"ב יז ו(‪' ,‬ואתהלכה ברחבה' )תהלים קיט‬ ‫ולא לכל העולם‪ ,‬ולכן משפיעין עליו מלמעלה התרחבות‬ ‫'לב שמחה' )שבת ל‪ (:‬שמספרו 'שכינה'‪ ,‬והנביא יוכיח‬ ‫מה(‪] ,‬והוא[ מקרא מלא 'וישב יצחק בגרר' )בראשית כו ו(‪,‬‬ ‫המוחין עד שירגיש בחינות ישות שלו‪ ,‬אנא איכא בעלמא‪.‬‬ ‫שהיה צריך להיות עשיר )נדרים לח‪' ,(.‬והיה כנגן המנגן‬ ‫עשה ישוב מעולם התיקון‪] ,‬ותיקן את ר'עה ג'בוהה ר'חבה‬ ‫אף שעל ידי זה נסתלק ממנו בחינות 'אין' אין סוף‪ ,‬אף על‬ ‫ותהי עליו יד הויה' )מ"ב ג טו(‪ ,‬ולכן צדיק אמת שכל עסקו‬ ‫)ר"ת 'גרר'(‪ .‬ולזה אמר התנא‪ ,‬אני מסרתי לך סימנים בין‬ ‫פי כן זה גאות של הקדושה‪' ,‬זמרו יהוה כי גאות עשה'‬ ‫בדביקות אלהות צריך הרחבת הדעת עושר וכבוד‪ ,‬אחר‬ ‫טוב לרע‪] ,‬ו[אתה לא תדע מי הם ולא תכיר בסימנים‬ ‫)ישעיה יב‪ ,‬ה(‪' .‬יהוה מלך גאות לבש' )תהלים צג א(‪ .‬ויכול‬ ‫שנתנסה באלף נסיונות‪ ,‬ודי בזה שלא תתטפש‪.‬‬ ‫הללו‪ ,‬אלא בוחן לבות הוא יודע ולא אתה‪ ,‬וההפרש‬ ‫להשפיע כל מיני ברכות שפע ואור וחיות וכל טוב על‬ ‫'נוצר חסד' אבות ג‪ ,‬יז‬ ‫ביניהם אינינו בחוש המוחש‪ ,‬אלא לפני בורא עולם גלוי מי‬ ‫העולם‪ ,‬וכל העולם כדאי הוא לו )אבות ו‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫הצדיק היורש ונוחל עולם הבא‪ ,‬ומי היושב והולך בטלית‬ ‫וצדיק אחד היה‪ ,‬רבינו משה מפשעוורסק הראשון‪,‬‬ ‫הרחבת דעת הצדיק במלבושיו ובאכילה‬ ‫ותפילין כל היום וכדומה‪ ,‬רוח נמוכה ונפש שפלה‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫שמימיו לא נשמע ממנו שום קטנות והרכנות הראש‪ ,‬אלא‬ ‫כי באמת‪ ,‬צדיק גמור שנתנסה בהרבה ירידות ויסורין‪,‬‬ ‫יורש גיהנם‪ .‬וכל זה גלוי להשם יתברך ולא לך‪ ,‬לכך חזר‬ ‫תמיד היה משבח עצמו‪ ,‬ומספר גדולת נפשו ומדריגות‬ ‫באלף פעמים טעם מיתה‪ ,‬ועמד בכולם‪ ,‬תקיף בהאי עלמא‬ ‫ואמר 'מה בין'‪ ,‬להורות שאתה לא תכיר בין טוב לרע אלא‬ ‫הרמות שלו‪ ,‬והאיך הוא גדול בשמים ובארץ‪ ,‬והאיך כל‬ ‫בלב שמח‪ ,‬לא הרגיש כלל בשום יסורין ודלות ועניות‪,‬‬ ‫בוחן לבות וכליות‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫העולם כדאי הוא לו‪ .‬ובכל רגע היה מספר רוח הקודש‪,‬‬ ‫מרוב אור זיו השכינה‪ ,‬שמאיר עליו טעם עולם הבא‬ ‫'זוהר חי' ח"ד דף קכט‪:‬‬ ‫צופה בבירור על כל ההוה‪ ,‬והיה נראה ממנו נפלאות‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והיה תמיד פניו מאירין ושמחין מחדוותא‬ ‫ונוראות‪ ,‬והיה תמיד משבח ומספר גדולת עצמו‪ .‬וכל‬ ‫דשמעתא ומהתפילה ותפילין‪ ,‬אזי כשכבר נזדכך בזיכוך‬ ‫הצדיק שמתנהג כמלכות‬ ‫זה ]מפני[ שנפשו היתה נמוכה כעשב קטן‪ ,‬ולבבו נשבר‬ ‫רב וקדוש‪] ,‬הוא[ מנהיג עצמו בהרחבה להרחיב ]את[‬ ‫הצדיק מייחד יחודים בכל דבר שבעולם קטן וגדול‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬אין ממש‪ ,‬כתולע קטן הרוחש על הארץ מגדולת‬ ‫דעתו שלא יקטרג עליו היצר‪ ,‬כי הדביקות והחיות אלהות‬ ‫ולפעמים מתנהג כמלכות ]כדי[ שיהיה דעתו צלולה‬ ‫אין סוף‪ .‬ולכן בהכרח היה שיגביה את עצמו להרחיב‬ ‫ולב שמח מתפילה ותפילין הוא ממש חיים לקדושה‪,‬‬ ‫לדבקה בו בחיות ובשמחת מצוה ממש טעם אור עולם‬ ‫דעתו‪ ,‬להשפיע אור וחיות ושפע על כל העולם‪ ,‬שלא‬ ‫ומוות לסיטרא אחרא‪.‬‬ ‫הבא בעולם הזה‪ ,‬ודעתו שפלה ונבזה ממש כתולעת‪,‬‬ ‫יתבטל מכל וכל‪ .‬ונשמתו היתה מפלא עליון הפלא ופלא‪.‬‬ ‫וכדי שלא יקטרג עליו ]היצר[ להפילו חלילה‪ .‬צריך‬ ‫ומעורב בין ישראל‪ ,‬ובאהבת ישראל מקושר מאוד‪ ,‬כי‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬ב ‪ -‬אותיות ט‬ ‫כמה פעמים להרחיב ]את[ דעתו בעניני עולם הזה‪] ,‬כדי[‬ ‫באמת אי אפשר לבוא לשום מדריגה אם לא שנפשו‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬