קרני אור · Karnei Ohr — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“ב ח“ג
חזרה רג רד שס"ד: כד סד. י״ג שבת
ו-ז
רה רו שס"ד: קעו: כה סד: י״ד א
ח-ט
רז רח שס"ה: קעז. כו סה. ט״ו ב
א-ב
רט רי שס"ו: קעז: כז סה: ט״ז ג
א-ב
קעח .ריא ריב שס"ו: כח סו. י״ז ד
ג-ד
קעח :ריג ריד שס"ז: כט סו: י״ח ה
א-ב
חזרה רטו רטז שס"ז: ל סז. י״ט ו
ג-ד
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 491פרשת לך־לך י''ג חשון תשפ''ז
מי ישער את צער השכינה הקדושה .שוב זוממים
רשעי ישראל לכונן להם ממשלת שמד בתוככי
פלטרין של מלך ,כאשר מטרתם ברורה ,לקעקע
ח"ו ביצתן של ישראל היל"ת ,זממם בל תפק.
ארץ ישראל שכל מהותה אמונה ,כמו שהירבה
רבינו הקדוש לגלות ,עוברת את הנסיונות הקשים יט ְיבָך ְּב ַא ֲח ִר ֶיתָך
ּולְ ַמ ַען נַ ּס ֶֹתָך לְ ֵה ִ
ביותר באמונה .אויבי ה' שולטים בה ומדכאים
עד עפר כל זיק של אמונה וקדושה ,אבל אסור
לנו להתרגל לכך בשום פנים .אדרבה ,כגודל וכבר צריך לשוב ולצאת הימנה ,וכן הלאה .ואברהם עומד למה רק אצלי משתבש כל פעם 'סדר היום'?! החלטתי לקום
בנסיונותיו העצומים ומתגדל ומתעצם על ידם בפלאי פלאות. מוקדם להתפלל במתינות ולהגיע לסדרי הלימוד בזמן ,וכל
ההסתרה כן צריכה להיות התעצמות מלחמתנו
התורה הקדושה מספרת לנו כל זאת ,כדי לעוררנו להיות פעם צצים להם שיבושים אחרים ומניעות שונות ומשונות,
בתפילה וצעקה לה' ,שכל הרשעה כולה כעשן
מתלמידיו של אברהם אבינו ,כי כוחו הגדול נטוע בנו לדורות למה זה לא יכול ללכת כסדר ָ'ָחָלָ ק' ,מה הענין בכל הזעזועים
תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ ,בהתגלות הללו?!...
רוממות מלכותו יתברך מהרה. וגם אנו יכולים להידבק בדרכיו .עלינו להתבונן אם כן היטב,
איך אכן זכה לעמוד בנסיון ,וללמוד איך לעורר כח זה .הבה
נציץ בדברי רבי נתן (בליקוטי הלכות ,שבת ז ,עד) המגלה לנו טפח אם רק היה לי את הכסף בלא כל קשיי הפרנסה המרורים
מדרכי עבודתו של אברהם אבינו בעת נסיונותיו: שאני מתנסה בהם ,כי אז הייתי יכול לשבת ולשקוד על התורה
רבינו הקדוש הזהיר בצוואתו (לקו"מ ח"ב ח') שעלינו ועל העבודה בישוב הדעת ,אבל עתה כל מוחי תפוס בדוחקי
בפרשתנו נאמר "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" ,ואמרו
לחפש תמיד את רוח קדשו של הצדיק המכניסה היום-יום ,למה לא זכיתי לשתי שולחנות...
חז"ל ומובא בפירוש רש"י שזה היה נסיון גדול עבורו ,שה'
בישראל אמונת חידוש העולם ,שהיא מהותה יתברך מזהירו לעלות לארץ ישראל ועכשיו משיאו לצאת
של ארץ ישראל .כלומר ,להתחדש ולהאמין בכל ממנה .ומבאר רבי נתן ,שכאן לימדו ה' יתברך להיות בקי
פעם שה' מנהיג את עולמו בפלאי פלאות ולא בדרכי התשובה ,הן בעת שמראים לו קירוב והן בעת שמראים רבינו הקדוש מאיר עינינו" :כשאדם רוצה להצדיק את עצמו
עזב השגחתו המחודשת לרגע ,ועל אף שנראה לו ריחוק ,הן בעליה והן בירידה" .שצריכים להיות בקי בזה ולהתקרב להשם יתברך ,אזי נמשכים עליו דינים ויסורים,
שזקנה ואפלה מכסים ארץ ,נקבל רוחו הקדושה מאד ולבלי ליפול בדעתו מזה ,מכל שכן שלא להרהר אחר ואלו הדינים והיסורים נראים כהתרחקות ,כאילו רוצים
ובפרט בארץ הקדושה ,להאמין שפתאום יבוא השם יתברך רק להאמין כי צדיק ה' וישר משפטיו וכל כוטנתו להרחיקו מעבודתו ח"ו ,ובאמת זה ההתרחקות הוא עיקר
האדון להיכלו והס מפניו כל הארץ. רק לטובה .כמו שהיה אצל אברהם שכשבא לארץ ישראל היה ההתקרבות ,כי אלו הדינים וההתרחקות הם לטובתו ,בחינת
שם דייקא רעב עד שהוכרח לצאת מארץ ישראל למצרים, 'את אשר יאהב ה' יוכיח' ,כדי שיעמוד בנסיון הזה ,ויתגבר
ואף על פי כן לא הרהר אחר השם יתברך ,רק עמד בנסיון ויתאמץ להתקרב יותר" (ליקוטי מוהר"ן ,עד).
במצרים עד שזכה לעלות משם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. זהו סוד מדרכי השי"ת בעולמו עם בריותיו ,דוקא האהוב
רבותינו הקדושים הורונו להתרחק מרשעים
וכן עובר על כל אדם ,וכן מובא בספרים ובדברי אדמו"ר ז"ל והחביב עובר נסיונות ,והנסיונות נועדו לטובתו שיתגבר בהם
הללו לגמרי ולבלי לקחת חלק בשום שותפות
שכל הירידות והעליות של האדם מרומזים בפסוק וירד אברם ויזכה על ידם למעלה עליונה ,העמידה בנסיון מרוממת את
עמהם ,והיא שתצילנו מלהבה .אבל עדיין אנו
מצרימה ויעל אברם ממצרים". האדם לגבהים ,כך לימדונו חז"ל (בראשית רבה נה ,א) על הפסוק
חייבים להרעיש בתפילה וצעקה בתמימות
אברהם אבינו לא הרהר אחר בוראו רק האמין כי צדיק ה' וישר "נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה" – "נסיון אחר
ובפשיטות ,להתחנן מעומק הלב" :שומר ישראל
משפטיו וכל כוונתו רק לטובה ,הוא היה תמים עם ה' יתברך נסיון וגידולין אחר גידולין ,בשביל לנסותן בעולם ,בשביל
שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים לגדלן בעולם ,כנס הזה של ספינה" .תכליתו של הנסיון לרומם
ולא הניח ללבו להיחלק הימנו .רבי נתן מביא (שם ,בית הכנסת
שמע ישראל" ,ובטוחים אנו כי אין תפילה חוזרת לגדל ולהגביה את האדם למדרגות רמות שלא היה סיפק בידו
ה ,לה) שאברהם אבינו היה תיקונו של אדם הראשון שהתחכם
ריקם .וה' הטוב יאמר די לצרותינו ויבטל מעלינו ואכל מעץ הדעת והביא מיתה לעולם ,ולעומתו "אברהם היה להגיע אליהם מבלעדי הנסיון .הגבהים הללו אינם כלל כדרך
כל גזירות קשות ויכלה הקוצים מכרמו ולכונננו הראשון שהתחיל לתקן חטא אדם הראשון כמובא ,ועל כן הטבע ,וכפי שרבינו הקדוש גם מביא (בספר המדות ,יראה ,טז)
כגפן פוריה מהרה. נקרא אברהם 'תמים' ,כמו שכתוב התהלך לפני והיה תמים", "כשאדם בא לאיזה נסיון ,ידע כשיעמוד בזה הנסיון שהקב"ה
והוא מוסיף במקום אחר (שם ,גניבה ה ,ה)" :שאברהם זכה על ידי יעשה לו נס".
העורכים
אמיתת תמימותו ,כי הלך תמיד בתמימות באמת ,כמו שאמרו על פניו נראה 'כאילו רוצים להרחיקו מעבודתו ח"ו' .שכלנו
חז"ל 'הולך תמים -זה אברהם". הפעוט מבין שעם סדר יום שהולך כרצוננו ופרנסה מסודרת
והתמימות מחייבת שלא לחלק בין מצב למצב; 'תמימות' כפי חשקנו נצליח בחיים ,אבל הטוב ומטיב יודע שהטוב
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
פירושה להיות שלם ה' ,כפי רצונו והנהגתו יתברך ,מבלי המובחר בשבילנו הוא לעמוד בנסיונות ,והיא שתביאנו
לשלמות רוממות מעלתנו האמיתית.
להתנות את הנאמנות אליו במילוי הרצונות העצמיים שלנו.
גם כשאחד רוצה בכל לבו ללמוד בהתמדה ולשבת בבית ה'
ּ ַפ ַעם ַא ַחת ָא ַמר ַר ֵ ּבנ ּו זַ "ל :יֵ ׁש ׁ ֶש ִ ּנ ְד ֶמה לָ ֶהם נטול דאגות ,אך אם וכאשר ה' רוצה אחרת הוא מבטל רצונו
ׁ ֶשרוֹ ִצין וְ נִ כְ ָס ִפין ְמאֹד לָ בוֹ א לְ ֶא ֶרץ-יִ ְשׂ ָר ֵאל מפני רצון ה' ושואל בתמימות "ועתה מה ה' שואל מעמך", בפרשתנו אנו לומדים על כמה מנסיונותיו של אברהם אבינו,
ִאם ָהי ּו יְ כוֹ לִ ים לִ ַּסע לְ ׁ ָשם ְ ּב ַה ְר ָח ָבהֲ ,א ָבל במה אוכל להמליכך ולעשות רצונך במצב זה .אין די במה שגם בהם היה נראה שדוחים אותו מעבודתו .הוא ביקש לבוא
לֹא ְ ּב ַצ ַער וְ ד ַֹחק .ו ֶּב ֱא ֶמת ֵאין זֶ ה ָרצוֹ ן ׁ ָשלֵ ם, שיש לאדם בכלליות רצונות לדברים קדושים ,אלא עליו לארץ ישראל שלימות קדושתו ,והנה הוא רק מגיע אליה
ִּכי ִמי ׁ ֶשרוֹ ֶצה לָ בוֹ א ֶ ּב ֱא ֶמת לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל המשך בעמוד ד'
NH
יך לֵ ילֵ ְך ַ ּגם ַרגְ לִ י ,וּכְ מוֹ ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר לְ ַא ְב ָר ָהם
ָצ ִר ְ
"לֶ ְך לְ ך" לֶ ך דַּ יְ ָקא.
ְ ָ לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ • 5:22נץ החמה • 6:47סוזק"ש 8:49
(חיי מוהר"ן) ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 6:35צאה''ש לר''ת 7:13
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
בדרכי עבודת ה' משנת ברסלב
הגנב הערמומי
האדם ולהפוך עבירות למצוות כמו בענין מחלוקת ,שם מרקד ומגושם ופגום וכיו"ב .ובתחילה נדמה לאדם כאילו הם הבעל דבר הוא גזלן וגנב גדול ,ודרכו להתגבר על האדם
הבעל דבר ,כי בענין זה יכול בקל להתלבש עצמו במצוות מחשבות של התעוררות ,אך אחריתם נפילה וחלישות הדעת בכמה מיני רמאויות וערמומיות .והרוצה להינצל ממנו חייב
ולהפוך עוונות הגדולים בתורה למצוות גדולות ,כי מסית ופריקת עול רח"ל. לחקור ולדעת היטב דרכי רמאותו וגניבותיו ,ולהתקרב
את האדם על חברו שמצוה גדולה להדפו ולרדפו ,כי הלא [וכלשון מוהרנ"ת" :צריכין עוז ותעצומות והתחזקות עצום ולציית לדברי הצדיקים הגדולים ,היודעים ומכירים
עשה כך וכך וכו' כמצוי ענין זה הרבה בעולם" (ליקוטי הלכות, מאד בזה העולם מספר ימי חיי הבלו לעמוד כנגד כל הדחיות בקדושתם וחכמתם הגדולה את כל דרכי היצר הרע הגנב
יין נסך ד ,טו). וכו' שהבעל דבר רוצה להדיחו ח"ו בכל עת רח"ל ,והעיקר והרמאי ,ורק כך יוכל להינצל ממנו.
מאידך ,מתלבש הבע"ד לפעמים במצות 'אהבת ישראל' על ידי הסברות שקר שלו ...שמתלבש במצוות ואומר לו וכלשון מוהרנ"ת" :הבעל דבר הוא הגנב הראשון ,ראש לכל
להכשיר את השרץ ,ולהרפות ידי האדם מלעמוד על 'הלא אתה יודע עוצם גשמיותך ופגמיך הרבים וכו' ,ומה הגנבים והרמאים שבעולם! כי הוא מתנהג עם רוב בני אדם
המשמר להתריע ולהישמר מכל העומדים עלינו לכלותנו אתה חותר ומקווה עוד להתקרב?!" (ליקוטי הלכות ,יין נסך ד ,כח) בדרך גניבה ,בערמה ורמאות נפלא ,בכמה וכמה מיני דרכים
בדעות כוזבות וחכמות חיצוניות וכיו"ב (עיין ביה"ל סימן א' ,ד"ה וכמבואר עוד כמה פעמים בליקוטי הלכות]. שונים ,שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת עד
ולא יתבייש). מאידך ,מתלבש הבע"ד לפעמים בלבוש ה'התחזקות' שרוצה לתפסו במכמרתו רח"ל ,כנודע ונראה בחוש ...כי
להרפות ידי האדם שלא יתאמץ לחפש עצה ותחבולה לצאת באמת ע"פ רוב א"א להבעל דבר שיבוא להאדם להסיתו מיד
דוגמא נוספת ,היא ענין הפרנסה והממון ,שהבע"ד מתלבש מרע לטוב ולעלות מדרגה לדרגה .וכפי שלימדנו רבינו שעל לעבירה גמורה ח"ו ,רק בתחילה מתלבש את עצמו במצוות,
בזה להסית את האדם להוציאו מאוהל התורה והתפילה האדם להיות 'בקי ברצוא' ,שגם כשזוכה "לאיזו עליה ,לאיזו וגונב דעת האדם ומורה לו היתר ,ומלביש לו העצה רעה
ולהפילו בתוך רפש הבלי העוה"ז ,מתוך ה'תירוץ' הידוע מדרגה גדולה ,אעפ"כ אל יעמוד שם ,ולא יסתפק עצמו בזה, שלו במצוות ...ומחמת גניבתו וערמתו קשה מאד להינצל
"פרנסה מה תהא עליה"... רק צריך שיהיה בקי בזה מאד לידע ולהאמין שהוא צריך ממנו ,וע"כ באמת א"א להינצל ממנו כי אם על ידי צדיקי הדור
ללכת יותר ויותר" (ליקוטי מוהר"ן ,ו) .ואסור לו להשתמש עם האמתיים שכפו את יצרם ועמדו בנסיון וכבשו את המלחמה,
ובזה מפתה אותו האדם "בפה רך ,שבתחילה נכנס עמו לימודי ודרכי ההתחזקות להרגיע את עצמו ולהתרפות שהם יודעים כל דרכיו ומסתוריו וכל דרכי גנבתו ,והם יודעים
הבעל דבר והסטרא אחרא בפה רך ומתלבש במצוות ,ואומר מלהתאמץ ולעלות עוד ועוד .וכ"ש וכ"ש שאסור לו לבוא איך להתנהג עמו" (ליקוטי הלכות ,גניבה ד ,ב).
לו 'הלא אי אפשר לישב בבית המדרש כל יום וההכרח לצאת מחמת זה לזלזל בעוצם חומרת כל נדנוד חטא ,ועוצם חובת
אל השדה לעסוק במלאכה ומשא ומתן ,וכי אתה רוצה למות ונזכיר כמה דוגמאות ,בקיצור נמרץ כמאן דמחוי במחוג,
התשובה והחרטה והבושה וכו'. להראות ולהיווכח שא"א להינצל מהיצה"ר אלא אם כן
או להיות עני ומקבל?! עד שמשליכו בתוך עומק טיט היון
שהוא אנפין חשוכין מרירת העצבות של הממון ,בחינת מכירים דרכי רמאותו וערמימיותו ,שבא בגניבה וערמה
בעצבון תאכלנה" (ליקוטי הלכות ,הודאה ו ,נז). דוגמא שכיחה נוספת היא בענין המחלוקת ,שדרך הבעל גדולה:
וכן יש עוד דוגמאות רבות מאד ,מכל תחום וענין בעבודת דבר להתלבש במצוות ולפתות את האדם שמצוה גדולה
ה' – שצריך האדם להיות ערום ביראה ,ולחקור ולדעת בכל לרדוף את חברו ולחלוק עליו ,ובזה מפיל אותו לעבירות אחת הדוגמאות השכיחות היא מה שהבעל דבר מתלבש
עת מה הם דרכי התגברות הגנב והגזלן הגדול ,ורק כך יוכל חמורות של מחלוקת ושנאת חינם רח"ל. במצות היראה וההתעוררות ,ובא בלבוש של מוסר להחליש
להינצל ממנו. וכלשון מוהרנ"ת" :אין לך דבר שהבעל דבר יוכל להטעות את לב האדם מעבודת ה' ,בהראותו לו עד כמה הוא רחוק
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
נסיון האמונה!
ההסתרה שבתוך ההסתרה. בעל הבירה ,כלומר שנפתחה לו שפע הנבואה ושמע קול אברהם אבינו ראש למאמינים – ע”י אתעדל”ת
מלעילא" :אני בעל הבירה" (בראשית רבה לט)
ולדוגמא מדברי החיזוק הנפלאים שיש בספרי רבינו שלא "מה ָ ּיפ ּו ְפ ָע ַמיִ ְך ַ ּב ְ ּנ ָעלִ ים ַ ּבת נָ ִדיב".
פסוק יש בשיר השיריםַ :
מצינו כמותם ,שכתב ,שיש אנשים שעובדים את השי"ת בכל ההעלמות הנוראות לאחר הגילויים 'נדיב' מרמז לאברהם אבינו .את אברהם אבינו משבח הזוהר
ימיהם ,בלימוד ובתפילה ובעבודת המידות עד כלות כוחותם, הק' באתערותא דלתתא שלו .כי כן דורש על הפסוק (ישעיה מא,
ומוהרנ"ת מוסיף בליקוטי הלכות ,שלאחר כל זאת שלאברהם
והקב"ה אינו מראה להם שום גילוי והארה מכל עבודתם, "מי ֵה ִעיר ִמ ִּמזְ ָרח ֶצ ֶדק יִ ְק ָר ֵאה ּו לְ ַרגְ לוֹ " – זה אברהם אבינו' :מי
ב) ִ
רק כאשר מגיעים להסתלקותם אז מראה להם השי"ת איזה אבינו היתה אתעדל"ת כזאת וגילויים נפלאים כאלו ,לאחר
מכן עוד ניסה אותו הקב"ה בעשרה נסיונות ,ובכל נסיון היתה העיר' – מיהו אותו צדיק שמהתחלת הבריאה ,מכל הצדיקים
תיקונים נפלאים ואדירים עשו ע"י עבודתם. הקודמים לאברהם אבינו ,מי התעורר אלי' ,ממזרח' [ממזרחה
העלמה נוראה ,וכמובא מפרי הארץ ,על הנסיון של 'ויהי רעב
ורבינו שצפה בעיניו עד סוף כל הדורות ידע עבור מי נצרכים בארץ' -שאחר שאברהם אבינו יצא בחיים מכבשן האש של של ארץ ישראל] .כי באותה עת נמצא אברהם אבינו מוקף
דברי החיזוק האלו ,שהם אמת ויציב ונכון. בתוקף העבודה זרה של נמרוד ,הוא חי בין כל עובדי העבודה
אור כשדים ,ונמרוד כבר פחד ממנו ,עד כדי כך שאברהם אבינו
ובאמת ,לשיחה זו שרבינו גילה אותה בעולם מצאתי סמך זרה ,בתוך מקור הטומאה .אמנם נשמתו של אברהם אבינו
כבר היה יכול לדבר מהאמונה הקדושה בריש גלי .ולאחר כל
מפורש בדברי חז"ל .כי הנה ,איתא בירושלמי היתה חלק אלוק ממעל ,אבל עם כל זה היה בקרבו מתולדתו
(ירושלמי העליה הגדולה הזאת ,אומר לו הקב"ה עזוב את כל זה ובא
ע"ז ג ובמדרש) שכשנסתלק רב אבהו הראו לו תליסר נהרי מהזוהמא של אביו תרח ,והסט"א לחמה בו ולא נתנה לו לצאת
ועלה לארץ כנען והמלך אותי שם.
דאפרסמונא דכיא [שלושה נהרות של אפרסמונים] ,והאר"י ולהשתחרר מאותה זוהמא שהיה מוקף בה מכל צדדיו.
ומיד בהגיעו לארץ כנען פקד אותם רעב גדול ,והיתה זו מכת
הק' מבאר ששלושה עשר הוא סוד של ש"י עולמות ,העשר אעפ"כ מעיד עליו הפסוק' :מי העיר' – מי התעורר מעצמו
הרעב הראשונה שנתרחשה בעולם ,ויצאה הרננה שדוקא
מרמז לעשר עולמות והשלושה מרמז לשלוש מאות עולמות ומכוחו להתקרב אלי -שעמל והתייגע על שבירת היצר בכל
בבוא הכופר באלילים הגדול לארצם גרם לכל הרעב הזה...
שהם ש"י העולמות המובטחים לצדיקים .וכשראה זאת רב כוחו במסירות נפש ,בהשתוקקות ובתפילה ,ועשה אתערותא
והיה זה נסיון קשה מאד עבורו ,והוא לא הרהר אחר מדותיו
אבהו בכה ואמר" :כל זה לאבהו? ואני אמרתי לריק יגעתי". דלתתא נפלאה ונשגבה כזאת ,שעד אברהם אבינו שום צדיק
של הקב"ה ,והחזיק באמונתו הקדושה בשלמות ,ומעשה אבות
והדבר הוא נורא ,עד כדי כך סתומים ונעלמים היו ממנו כל לא עשה אתערותא כזאת .וזה 'מי העיר ממזרח' [מלשון
סימן לבנים.
הגילויים להם זכה ע"י עבודותיו. מתחילה – מקדם ,שלא היה כמוהו עד הנה].
נסיונות האמונה שעוברים על כל אחד ואחד
וזה אחד מהנסיונות הקשים שעוברים על האדם בזה העולם ואכן הזוהר הק' מפליא את האתערותא דלתתא של אברהם,
שתמיד הוא חושב שהוא עובד לריק ,שהבע"ד מצליח לפתות ועל זה אומר מוהרנ"ת בליקוטי הלכות ,כי ענינם של העשרה שעשה אתערותא גדולה כזאת ,בהשתוקקות רבה ונפלאה
אותו שכל התורה והתפילה שלך אינם שוים מאומה ,לריק נסיונות הללו עובר על כל אחד ואחד מישראל. כזו ,ביגיעות רבות ועצומות כאלו ,שכל כך לחם למען השי"ת
ממש ח"ו (ובאמת יש כאן רמז להיפך; כי ל'ריק' בגימטריא ש"י ,הוא שי לכן השפיע עלינו רביה"ק מעיינות רבים כאלו של חיזוק, והתעלם מכל הזוהמא השולטת סביבו ,והרים עיניו השמימה
עולמות) .ודיבורי חיזוק נפלאים כאלו האיר רביה"ק בעולם. ודיבורים קדושים כאלה להחזיק באמונת השי"ת גם בתכלית באמרו "מי בעל הבירה" ,עד דאיתגלייא ליה – שהציץ עליו
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
קריאת השם בשעת הברית מתי להקל משום הכנסת אורחים
ויש להוכיח שקריאת השם לתינוק הוא מנהג ישראל תורה שאין נותנים שם לתינוק ולפנות מקום ולהעמיד לו כל הצרכים ,אבל השבוע למדנו בשולחן ערוך (סימן שלג ס"א)
חלק מן המצוה ,מזה שמברכים ברכת 'אשר הנולד עד אחר שנימול .בשעה שמברכים זהו בעצם מצות הכנסת אורחים לארח מישהו שאסור לפנות אוצר בשבת בשביל להושיב
קידש' על הכוס ואין טועמים מן הכוס עד על הכוס ברכת 'אשר קידש ידיד מבטן' אחר בתוך ביתו ולטרוח עבורו .ובזה מובן שם בני אדם משום איסור טירחא ,אלא אם כן
לאחר אמירת הבקשות וקריאת השם, מוסיפים בקשת רחמים על הילד 'אלקינו פסק הרמ"א שהתירו לפנות אוצר בשבת לצורך מצוה .וכתב הרמ"א" :כל שבות שהתירו
וכתבו הראשונים שתוספת זו אינה מהוה ואלקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו בשביל מצות הכנסת אורחים ולא בשביל משום צורך מצוה ,מותר לצורך אורחים ,ולא
הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין ,ועל ולאמו ויקרא שמו בישראל' ונותנים לו שם. מצות צדקה ,דחלק ממצות הכנסת אורחים מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו ,או
כרחך שהיא חלק מן המצוה (טור ססי' קפט הוא לפנות מקום עבור האורח ,ואילו במצות שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים ,אבל
וכתב בספר הברית (על הל' מילה סי' רסה צדקה אין מצוה לפנות מקום רק לתת לו צרכי כשזימן חברו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים
וב"י ולבוש סי' רסה .אבל יש שכן טועמים
אות נא) בשם כללי המילה לרבי יעקב הסעודה. ואינו סעודת מצוה רק סעודת רשות" .ע"כ.
מעט אחר 'כורת הברית' עי' אג"מ ח"ג סי' ק
הגוזר; מפני מה תיקנו לקרות שם לנער המצוה באורחים מחוץ לעיר
ובירור הלכה תניינא עמו' נה). המזמן חברו לסעודה
תיכף למילה? משום דעד עתה לפני
אמנם ,אף שבפועל נותנים את השם והנה מתבאר מדברי הרמ"א שמצות הכנסת מבואר מדברי הרמ"א שאין הבעל הבית
המילה היה שם טומאה לפניו וחרפה,
בשעת הברית ,הרי זה כבר מושרש בנשמה אורחים נוהג רק באורח שבא להתארח ממש מקיים מצות הכנסת אורחים רק אם האורחים
שם ערלות ,ועכשיו שנימול קיימו לשבח
שלו כשנולד ,כפי שכתב האריז"ל בשער בבית ,ואילו מי שבא רק בשביל לסעוד סעודה מתארחים בביתו ממש ,אבל מי שמזמין את
בשם טהור וקדוש .ומנא לן שצריך לשנות אינו בכלל אורח ואסור לפנות אוצר בשבילו.
הגלגולים (הקדמה כג) כי כאשר נולד האדם חברו לסעודה אינו מקיים מצות הכנסת
שמו בשעת המילה? נלמד מאברהם אבינו ויותר מזה מבואר במגן אברהם בהלכות יום אורחים .והדברים צריכים ביאור ,למה אין
וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה
שעד שלא מל בשר ערלתו היה שמו אברם, טוב (סי' תקטו ס"ק ו) שבכל מקום שמקילים זה בכלל מצות הכנסת אורחים ,הלא גם מי
בדעתם ,אינו באקראי ובהזדמן ,כי אם
ומיד שנימול נשתנה שמו אברהם ,מכאן לצורך אורחים הכוונה לאורחים שאינם מעיר שמזמן את חברו לסעוד אצלו נותן צדקה,
הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל
שמשנים שם הנער לשבח תיכף למילה. הזאת ואין להם מקום לאכול ,אבל אלו שדרים שנותן מפיתו ולחמו לחברו ,ולמה לא יחשב
הנשמה ההיא .ע"כ .וכן מדוייק ממה שאמרו
ע"כ. באותו עיר ומתארחים אצל חבריהם אין להם הדבר כסעודת מצוה שיהיה מותר לפנות
חז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד מכרזת
גם בפרקי דבי אליעזר (פמ"ח) איתא דין אורחים ואין להקל בשבילם משום מצות עבור זה.
בת קול בת פלוני 'לפלוני' הרי שכבר קודם
שבשעה שאבותיו של משה הכניסו הכנסת אורחים .וכן פסקו שם המשנה ברורה ההבדל בין הכנסת אורחים לצדקה
שנולד יש לו שם (כן מבואר במהרש"א
(שם ס"ק יב) והשולחן ערוך הרב (שם ס"א וסימן תקי
סוטה ב .).ובירושלמי ברכות (פ"א ה"ו) אותו לברית בן שמונת ימים קראו שמו אמנם ,לכשנתבונן בשורש הדברים נמצא
ס"כ).
איתא" :ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו 'יקותיאל' .והרמב"ן (שמות ד כ) כתב שגם שיש הבדל בין מצות צדקה למצות הכנסת
הן ,יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה". משה רבינו לא קרא שם לבנו אליעזר קודם ויש להביא ראיה שמצות הכנסת אורחים אורחים; מצות צדקה מפורש בתורה בפרשת
שמל אותו .וכן האברבנאל (בראשית כא א) הם לאורחים הבאים מחוץ לעיר ,ממה שאנו ראה (דברים טו ז-יא) "פתוח תפתח את ידך לו",
ולכן ,אם קרה טעות בשעת קריאת השם רואים שמצות לויה היא עיקר גדול במצות
של הברית ,אין זה מעכב ,ועיקר השם הוא כתב שאברהם אבינו ע"ה קרא ליצחק שם "נתן תתן לו" ,ומצות הכנסת אורחים נלמד
הכנסת אורחים ,כלשון הרמב"ם (פי"ד מהל' אבל
במה שקורים אותו אחר כך .ואם יש צורך בשעה שהכניסו לברית בן שמונת ימים מהפסוק בפרשת כי תבוא (שם כח ט) "והלכת
ה"ב)" :שכר הלויה מרובה מן הכל ,והוא החק בדרכיו" .ושניהם מצוות גדולות עד מאוד ,אבל
להחליף השם שנתנו בשעת הברית ,עושים (וחולק על הרמב"ן שכתב שקראו בשם
שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, יש הבדל ביניהם ,שמצות צדקה היא הנתינה
את זה בשעת קריאת התורה ב'מי שבירך' זה תיכף כשנולד עיי"ש) .ובחסד לאברהם מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן,
(רשימת קנה בושם וע"ע שו"ת מהר"ם (מעין ב נהר ב) הסביר שלאחר שכבר בעצמה ,שבזה שנותן מהונו ורכושו לנצרכים
וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, מקיים המצוה .ואילו מצות הכנסת אורחים
בריסק ח"ב סי' יז) .וכעין זה כתב בספר נסתלק הערלה והטומאה אז מוכשר לחול שנאמר וירא והנה שלשה אנשים ,וליוויים
עליו על התינוק סוד הנשמה ,רוצה לומר אינו מתייחס רק על נתינת הממון אלא גם על
חסידים (אלף קמ)" :כשמשימים הנער יותר מהכנסתן ,אמרו חכמים כל שאינו מלוה הגמילות חסד שעושה בגופו ,שבזה שמכניס
בערס וקורים לו שם ,משימין ספר של תורת נשמה של הנפש שבזה יקרא בשם האדם כאילו שופך דמים" .ע"כ.
אורחים בביתו נחשב כגומל חסד בגופו ,וכך
כהנים מראשותיו". הישראלי. והטעם בכל זה כפי שהתבאר שעיקר מצות מבואר בגמרא שבת (קכז ).שמצות הכנסת
הכנסת אורחים הוא לארח בבית מי שאין לו אורחים הוא בכלל מצות גמילות חסד.
לשחוט בשבילם ג' שוורים להאכילם הלשונות ודואג לו סעודה מרוממת בביתו כפי רצונו בית ,ולטרוח שם עבורו ,אבל מי שיש לו בית
וכך אמרו בגמרא סוכה (מט" :):בשלשה דברים
בחרדל ,אבל הכנסת עניים בכלל צדקה היא". שיש לו מצות הכנסת אורחים ,דמצות הכנסת ורק תורם לו סעודה אין זה בכלל מצות הכנסת
גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה,
ע"כ. אורחים הוא גם לעשירים ולא רק לעניים. אורחים אלא בכלל מצות צדקה.
שהצדקה בממונו ,וגמילות חסדים בין בגופו
וכדבריו כתב התוספות יום טוב בספרו תורת ולכן נראה דכוונת הפוסקים הנ"ל היא רק שאי שקול כקבלת פני השכינה בין בממונו .צדקה לעניים ,גמילות חסדים
האשם (על תורת חטאת כלל טו אות ג מובא בפ"ת יו"ד אפשר להקל על איסורי 'שבות' משום מצות וזוהי המעלה הגדולה שאמרו חז"ל בגמרא בין לעניים בין לעשירים .צדקה לחיים,
סי' סט סקי"ג) שבכל מקום שהוזכר בפסוקים הכנסת אורחים במי שיש לו בית בעיר ויכול שבת (שם) "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני גמילות חסדים בין לחיים בין למתים" .ע"כ.
להקל משום כבוד אורחים ,היינו כגון בעלי לאכול שם ,דהגם שהמכניס אורח מקיים השכינה" ,שמצות הכנסת אורחים היא הטבה וכתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד (ח"ג פ"א)
תורה ובעלי שם טוב ומעשים טובים ,או עני מצות הכנסת אורחים אין להקל בשביל זה בגוף האדם שהאדם מיטיב ודואג עבור חברו דגמילות חסדים הוא הכנסת אורחים ,וחביבה
בן טובים ,או עשירים שראוי לכבדם שאינם לדחות איסורים מכיון שיש לאורח מקום ולא רק נותן מתנה ונדבה ,ולכן דוקא בהכנסת מצות הכנסת אורחים לפני השם יתברך
עושים רעה ,ולא הגרועים או הקבצנים לעצמו ,אבל בודאי שמקיימים מצות הכנסת אורחים אומרים שמקבל פני השכינה כמו שנכתבה פרשה שלימה בתורה [פרשת וירא]
שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון הם בכלל שמקבל את חברו. המדברת מענין זה ,והיא לאות לנו שנתחזק
אורחים בכל אופן.
צדקה .ע"כ .אכן החק יעקב בספרו סולת
אורחים עשירים אורחים בתוך העיר בזה גם כן כל ימי חיינו.
למנחה (שם) חולק עליו וסובר שגם לכבוד אמנם יש לתמוה :איך אפשר לומר שאין מצות לפי הדברים נמצא שגדולת מצות הכנסת
אורחים שאינם מכובדים אפשר להקל ,שגם אמנם מי שנמצא בעיר אחרת ומתארח אצל אורחים אינו בזה שתורם לו לאכול ולשתות,
הכנסת אורחים למי שמארח אורח שדר בעיר
זה הוא בכלל מצוה. חברו ,גם אם האורח הוא עשיר ויש בעיר בית- אלא בזה שמביא מישהו זר לתוך ביתו ומארח
הזאת ,לדוגמא מי שאשתו אינו מרגישה טוב
מלון שהיה יכול להתארח שם בתשלום ,אם ואין לה כח להכין שבת ויום טוב ומתארחים אותו ,ודואג לו בגופו להעמיד לו כל צרכי
ונראה דסברת המהרי"ל היא דכיון שמצות
לא לקח בית מלון ומתארח אצל חברו נדחה אצל חבר ,או מי שיש לו מקרה אחר שאין לו הבית ,כמו שעשה אברהם אבינו למלאכים
הכנסת אורחים הוא לדאוג עבור האורח ולתת
איסורי שבות משום מצות הכנסת אורחים, אפשרות לאכול בביתו ,האם ניתן לומר שלא שדאג וטרח בגופו להאכילם ולהשקותם
לו כל צרכיו ,ולא רק לספק לו אוכל ומשתה,
לכן יש חילוק בחשיבות האורחים ,דאורח דמצות הכנסת אורחים הוא בין לעניים ובין מקיימים בזה מצות הכנסת אורחים? הרי זה ולפנות להם מקום להיות שם .ומצוה זו יותר
שהוא יותר מכובד צריכים לנהוג בו כבוד לעשירים. לא גרע ממי שנאבד לו ַמ ְפ ֵּת ַח ביתו ואינו יכול קשה מסתם מצות צדקה ,שלא די בנדבה רק
יותר ,ואורח שפל וקבצן שאין רגיל בהרבה ומצינו דבר פלא במהרי"ל (בליקוטים שבסוף להיכנס דבודאי יש מצות הכנסת אורחים למי צריך להשתדל בגוף ולדאוג לו על כל צרכיו
נוחיות ולפעמים לא איכפת לו לישן על ספסל הספר) שכתב" :כל היכא שנזכר מצות הכנסת שמארח אותו אף שיש לו בית בעיר הזאת האישיים.
ברחוב אין כל כך מצוה בזה שמכניס לו בבית אורחים רוצה לומר דוקא הכנסת עשירים שאינו יכול להיכנס שם. אפשר לתת דוגמא לכך :יותר קל לאדם
ואין צריכים לחפש קולות עבורו ,לא כן איש ומכובדים כשנתאכסנו אצלו שאז יקבלם ויותר מזה נראה ,שאפילו מי שיש לו בית ומיני לתרום כסף עבור מי שמחפש דירה לשבתות
מכובד שנצרך לו מאוד הכבוד שבזה מקילים בסבר פנים יפות לנהוג בהם כבוד ולהכין אוכל ,רק רוצה לבוא לחברו לסעוד אצלו כדי וחגים כדי שיוכל לשכור דירה ,מאשר לתת
על כל מה שנצרך לו (וע"ע בפמ"ג ביו"ד סי' קא מש"ז תפנוקים בשבילם ,וראיה מאברהם אבינו שיהיה לו סעודת שבת מרוממת בהתוועדות את הדירה האישית שלו ,מפני שכדי לתת
סק"א דחתיכה הראויה להתכבד היא באורחים חשובים). שסבר שהמלאכים היו אורחים והירבה חברים ,דבודאי חברו שמכניס אותו לביתו את הדירה שלו הוא צריך לנקות את הדירה
אנשי הצדיק
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת הליכות ועובדות
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו בקרב קדושים
רבי נחמן
טולטשינער(מ"ז)
(י"ז) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
יודע נגן
ר' נחמן היה יודע-נגן ומפורסם בקולו הנעים, באותם ימים עלה לשלטון רוסיה הצאר אלכסנדר הראשון ,לאחר באתי לגנ"י
לבעל תפילה קבוע ,עד שכל מי ששמע שאביו הצאר הקודם נהרג .בתחילת מלכותו נענה לבקשת מתן
שלושים וחמישה ימים ישב בעל התניא בבית הכלא בפטרבורג,
אותו היה מתפעל מנעימת קולו והתעורר חנינה לאסירים שונים ,נתן נטע נוטקין הנ"ל הכין מכתב בקשת
וכנגדם חיבר שלושים וחמישה פרקי ספר התניא שהם כנגד ג"ן
מזה לעבודת השי"ת ,וכמו שכתב רבינו ז"ל חנינה לשחרורו וזיכויו המוחלט של בעל התניא ,ובהשתדלותו
פרשיות התורה.
בליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' ג') שהשומע ניגון הניחו את המכתב בראש ערימת המכתבים כדי שיטה חסדו
מבעל מנגן כשר והגון אזי טוב לו בעבודת למכתב הראשון .הצאר שהבין שהייתה זו תחבולה אמר שלא היה עם שחרורו ביקש בעל התניא להגיע לביתו של חסידו הנאמן
ה' ,וכן כתב רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' צורך בכך ,משום שהיה מאשר בכל מקרה את שחרורו של בעל רבי מרדכי מליעפלי שהתגורר בפטרבורג בבנין רב דירות .קומה
רל"ז) ממעלות הניגון שעל ידו יכולין להתחבר התניא .וכך אכן היה. מתחתיו התגורר מתנגד עשיר עז נפש בשם נתן נטע נוטקין שהיה
עצמו להשי"ת ,כי התחברות שני דברים הוא מראשי המלשינים על בעל התניא .בהגיעו לבנין פנה בעל התניא
על ידי ניגון וכלי שיר ,וזה בחינת כלי זמר על
המעבר ללאדי והנסיעות למעז'בוז' לקבר הבעש"ט בטעות לביתו ,הלה שנאלם בתחילה מעובדת הגעת 'אויבו בנפש'
החתונה ,עיי"ש ,וכן האריך בכמה מקומות לאחר שחרורו העתיק את מקום משכנו מהעיר ליאזנא לעיירה לביתו ,קיבלו ברגשות מעורבים .הוא הכניסו לביתו פנימה ואף
בליקו"מ ממעלת הניגון. 'לאדי' ,שם קבע את משכנו לעשר השנים הבאות עד סמוך שפת למענו קדירה עם מים חמים להכין לו כוס משקה להשיב
להסתלקותו ,שם החל להפיץ בגלוי וברמה את מעיינות תורתו נפש ,אך מיד החל לחרף ולגדף במשך שלוש שעות [!] נגד בעל
ברכת הצדיק חלה על ראשו שהתפשטו בכל הארצות הקרובות והרחוקות .מעירו לאדי היה התניא ונגד שיטת החסידות.
ר' נחמן זכה לקולו הנעים בכח ברכת מוהרנ"ת נוסע פעמים רבות עד למעז'בוז' להשתטח על קבר הבעל שם טוב החסיד רבי מרדכי שהמתין בביתו בקוצר רוח לרבו התפלא על
שהמשיך לו קול אדיר וחזק .ומעשה שהיה כך הק'( .עבודת עבודה טאהש)
התמהמהותו ויצא לחפשו ,לעזרתו הצטרף יהודי חסידי נוסף
היה :מוהרנ"ת ז"ל נסע פעם על שבת פרשת
בשלח לשבות בעיר ליפאוויץ ,ומשמשו מהות ספר התניא בכתבי אנ"ש שלא נמנה על חסידי בעל התניא .בעוברם במדרגות ליד ביתו של
בכתבי החסיד הנודע רבי אברהם אלחנן ספקטור זצ"ל (ספר 'גנזי
נתן נטע הנ"ל שמעו את קולו הרם כשהוא מחרף ומגדף ,מיהרו
הנאמן רבי נחמן ליוה אותו בכל הדרך .ויהי
אבא' מכתבים ס"א) הוא מתייחס לכך שבנו החל ללמוד בספר התניא לפרוץ לביתו ובראות רבי מרדכי את רבו המעונה שעט בסערת
בליל שבת קודש באו כמה אנשים לאכסנייתו
של מוהרנ"ת ודיבר עמהם דברי אלקים חיים וכותב שם ,ששמע מאחד מגדולי ירושלים הפרושים שהתבטא על נפש לעבר בעל הבית לתת לו מנה אחת אפיים ,אך תיכף קם בעל
כדרכו בקודש ,והיה שם איש אחד שהיה יודע ספר זה 'רבות בנות עשו חיל והתניא עולה כולנה' ...והוא ממשיך התניא ובלם אותו בידיו ממש ,ולא נתן לעשות לו מאומה ,אולם
נגן ומפורסם לחזן ,וביקש ממנו מוהרנ"ת לבאר שם את מהות הספר" :והספר התניא בפשטות מבאר כל היהודי השני מיהר לומר :שהוא חסיד של רבי אחר ולא חלים עליו
שיזמר ניגון לכבוד שבת קודש ,אולם הלה תכלית ביאת האדם לעולם הזה והנפשות שבאדם הבהמיות ההגבלות של בעל התניא ,והוא אכן העניק לבעל הבית 'מתנת יד'
היה שייך לכת המתנגדים על מוהרנ"ת ,ולכן והאלקית הלוחמות תמיד ועצות להשליט הנפש האלקית על כראוי מידו הגדולה והרחבה...
נתן כתף סוררת ולא רצה לזמר .וגם אחר הבהמית בכמה עצות בדרך פשטות והגיון עד שיורד וקולע לתוך גם אויביו ישלים עמו
שביקש ממנו מוהרנ"ת פעם נוספת ,לא רצה עומק הנפש ,עד שאפילו 'הפרפראות לחכמה' מביא דבריו והסברו
של התניא בענין סובב כל עלמין וכו' .מה אומר לך ,טעמו וראו כי רבי מרדכי ביקש מרבו לסור תיכף לביתו על מנת לנוח מכל
בשום אופן.
טוב ,ותזכה להבחין בין טוב לטוב ואז לא תתפלא עלי ב'וירא את התלאה ,אולם בעל התניא סירב באמרו' :יש לנהוג כבוד באכסניא',
ענה ואמר מוהרנ"ת למשמשו ר' נחמן: בעל הבית טרח עבורי והכין לי כוס חמין .רק לאחר שבעל התניא
נחמן ,זינג דו! (= נחמן ,נַ ֵ ּגן אתה!) .מיד התחיל הקני ויאמר אית"ן' [אותיות תני"א]".
שתה את הכוס במתינות ובירך בקדושה ובטהרה פנה ללכת לביתו
ר' נחמן לנגן ולשורר בנעימה נפלאה את במכתב הבא (מכתב סב) הוא ממשיך לבאר לו את מעלת ספר של רבי מרדכי .בהיכנסו לביתו של ר' מרדכי אמר לו בעל התניא:
פסוקי השירה 'אז ישיר משה' ,וכל השומעים התניא ועל שהעתיק את האימרה ששמע על ספר התניא 'רבות "החייתני ממש ,האמן לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי
התפלאו על כח הנגינה שלו ,ופני החזן הנ"ל בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה' .כי אותו אדם שאמרו ,עברו
כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".
חפו .כשסיים ,אמר לו מוהרנ"ת :לא ידעתי עליו תלאות ומעברים קשים ברוחניות וגשמיות" ,וכאשר התחיל
כלל שביכולתך לנגן .כי בזה שכיבדו מוהרנ"ת ללמוד בספר התניא ולקוטי תורה נתחדש ונהפך לאיש אחר לא ארכו הימים ואותו נתן נטע נוטקין התהפך לבבו עד שהפך
ואמר לו 'נגן אתה' ,בזה המשיך לו כח הנגינה להחזיק עצמו בחיות דקדושה ,ולא נפל ח"ו מאמונתו ברבינו ז"ל למעריצו הנלהב של בעל התניא ,ובהמשך אף סייע לו רבות
שיוכל לזמר ולשיר כאחד הגדולים בחכמת על ידי זה ...רק לעניין שאר ספרי מוסר ,אמר שעולה על כולנה. בפעולותיו למען שחרורו המוחלט מעול מלכות הרשע.
הנגינה. כי בספר הזה מסביר דברי האריז"ל ובעש"ט ז"ל מענין אור אין מאסר השני
וסיפר הרה"ק מטשערין ז"ל שאמרו לו כמה סוף והספירות הק' ששייכים אצל כל אדם לעבודת השם ביראה
ואהבה בחכמה בינה ודעת לא כמצוות אנשים מלומדה ומעלת כעבור שנתיים מהמאסר הראשון נלקח שוב בעל התניא למאסר
אנשים שהכירו את ר' נחמן לפני שאירע
התורה הקדושה שהאור א"ס מתלבש בה וכו' ואיך צריכים ללמוד בעקבות עלילות והלשנות ממתנגדי העיר פינסק ,אולם בשונה
מעשה הזה וכן בימי בחרותו ,ולא היה קול
ביראה גדולה ,ומעלת כל המצוות הרמ"ח פקודין אברים דמלכא מהמאסר הראשון ,כאן נהגו בו בכבוד כאשר הובילוהו במרכבת
נגינה כלל ,אבל מן אז והלאה התחיל ר' נחמן
והתיקונים הנוראים הנעשים על ידיהם וכו' .והכל מסביר בשכל דואר על חשבון השלטון ,ואף הותר לו להביא עמו שני אנשים.
לנגן בכל זמן שהיה לפני מוהרנ"ת ,ובפרט
פשוט אשר כל איש יכול להבין .ואיני רואה בהם פילוספיה וכו', הוא לא נאסר בבית הכלא ,אלא בחדר בבית המשפט בתנאים
בעת שבא לפניו על סעודת שב"ק וכדומה,
רק פשוט רוממות הא"ס יתברך ועבודת השי"ת בתורה תפילה נאותים .אך לא הורשה להיוועד עם חסידיו.
כי מוהרנ"ת המשיך לו אז את כח הנגינה
דקדושה. ומצוות ומעשים טובים ובעלייתן לשמים ע"י הגדפין שהם דחילו ממאסר זה השתחרר בחג החנוכה תקס"א ,אך לפי דרישת הצאר
ורחימו לכל אחד לפי מדרגתו וכו'" .עיי"ש המשך דבריו הנעימים הוצרך להישאר בפטרבורג על חשבון עצמו ,אך הותר לו להנהיג
ונשמע קולו בבואו אל הקודש והבהירים ביסודות חסידות ברסלב. את קהל חסידיו ולומר להם מאמרי תורה וחסידות.
אמנם ,עם כל זה עדיין לא שלחו מוהרנ"ת
להתפלל לפני התיבה ,כי ידע והכיר מוהרנ"ת המשך מעמוד א'
את תכונת נפשו הטהור של ר' נחמן שיש לו
אימתא דציבורא ,ומה גם שברוב תבערת לבבו לעוררו אם נבחר ונרצה ונייחל ונתפלל על כך .וכפי שרבי נתן להתמים עצמו ,לחשוב באמת איך ומתי היכן וכמה לקיימם ,ומה
אולי יכול להינזק .אולם אחר פטירת מוהרנ"ת משתפך בתפלתו (לקוטי תפילות ,ח"א קי"ג)" :זכנו והכניסנו לתוך עושים כאשר מונעים אותו משמים מלקיימם.
בשנת תר"ח התפלל פעם ביום הכיפורים דרכי התמימות באמת לאמתו ,באופן שאזכה לקיים כל תורתך
אברהם אוהב ה' בתמימות ידע והאמין בכל לב שכל נסיון בין
בעיר ברסלב לפני העמוד בבית מדרשו של באהבה ובאמת ובתמים כל ימי חיי .כי אתה הוא ה' האלקים אשר
בגשמיות ובין ברוחניות נשלח אליו אך ורק כדי להיטיב עמו בזה
רבינו ז"ל ,וראו שכוחו גדול בנגינה ,וכששמעו בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם ומצאת
ובבא ,ואף כאשר הופרו רצונותיו העצמיים ,וזה נתן לו כח לעמוד
זאת אנ"ש באומאן ביקשו שיהא בעל-תפילה את לבבו נאמן לפניך ,כי הלך לפניך בתמימות ,כי היה ראש לכל
המאמינים האמתיים התמימים והישרים העובדים אותך בתמימות בנסיון ולהתגדל ולהתרומם על ידו.
קבוע בראש השנה ,ואכן משנת תר"ט היה
בעל-תפילה קבוע בהקיבוץ בראש השנה, ובפשיטות באמת ובאמונה שלימה". ואת הכח הזה הוא נטע בנו ,יש בנו שורש של 'תמימות' שביכולתנו
והיה קולו נשמע בבואו אל הקודש באופן ברכת מז_ל טוב ברכת מז_ל טוב
להרה"ח
ברכת מז_ל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב להרה"ח
שהיה מעורר מאוד את לב השומעים ,עד שכל להרה"ח ר' נחמן דב היילפרין שליט''א
ר' ישראל זאב דויטש שליט''א להרה"ח ר' יוסף פרידמן שליט''א ר' יואל צבי הלוי ראטנבערג שליט''א
אנשי העיר באומאן ,אפילו אלו שהיו שייכים לרגל נישואי בנו הר"ר נתן יצחק הי''ו להר"ר שמעון ב"ר נתן אנשין הי"ו
לרגל אירוסי בתו לרגל אירוסי בנו הבה"ח מרדכי זאב ני''ו לרגל נישואי בתו עב"ג הבה"ח יעקב ני''ו
עב"ג הבה"ח אברהם מרדכי נתן ני''ו עב"ג לרגל הולדת הבת בהרה"ח
לכת המתנגדים ,היו באים לשמוע את תפילתו עב"ג בת הרה"ח ר' יואל שיינברגר שליט''א
בהרה"ח ר' יואל משי זהב שליט''א בת הרה"ח ר' נתן משה רובינפיין שליט''א יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה ר' אשר אנשיל סאמעט שליט''א
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
(שיחות וסיפורים דף קל"ז). יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה בדרך רביה"ק זיע"א
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א
בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
