gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרני אור · Karnei Ohr — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קרני אור · Karnei Ohr

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קרני אור · Karnei Ohr — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לימוד היומי דקהילתינו‬ ‫קרני אור‬ ‫יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן‬ ‫לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך‬ ‫יום‬ ‫חושן משפט‬ ‫ח“א ח“ב ח“ג‬ ‫חזרה רג רד שס"ד‪:‬‬ ‫כד‬ ‫סד‪.‬‬ ‫י״ג‬ ‫שבת‬ ‫ו‪-‬ז‬ ‫רה רו שס"ד‪:‬‬ ‫קעו‪:‬‬ ‫כה‬ ‫סד‪:‬‬ ‫י״ד‬ ‫א‬ ‫ח‪-‬ט‬ ‫רז רח שס"ה‪:‬‬ ‫קעז‪.‬‬ ‫כו‬ ‫סה‪.‬‬ ‫ט״ו‬ ‫ב‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫רט רי שס"ו‪:‬‬ ‫קעז‪:‬‬ ‫כז‬ ‫סה‪:‬‬ ‫ט״ז‬ ‫ג‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫קעח‪ .‬ריא ריב שס"ו‪:‬‬ ‫כח‬ ‫סו‪.‬‬ ‫י״ז‬ ‫ד‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫קעח‪ :‬ריג ריד שס"ז‪:‬‬ ‫כט‬ ‫סו‪:‬‬ ‫י״ח‬ ‫ה‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫חזרה רטו רטז שס"ז‪:‬‬ ‫ל‬ ‫סז‪.‬‬ ‫י״ט‬ ‫ו‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ 491‬פרשת לך־לך י''ג חשון תשפ''ז‬ ‫מי ישער את צער השכינה הקדושה‪ .‬שוב זוממים‬ ‫רשעי ישראל לכונן להם ממשלת שמד בתוככי‬ ‫פלטרין של מלך‪ ,‬כאשר מטרתם ברורה‪ ,‬לקעקע‬ ‫ח"ו ביצתן של ישראל היל"ת‪ ,‬זממם בל תפק‪.‬‬ ‫ארץ ישראל שכל מהותה אמונה‪ ,‬כמו שהירבה‬ ‫רבינו הקדוש לגלות‪ ,‬עוברת את הנסיונות הקשים‬ ‫יט ְיבָך ְּב ַא ֲח ִר ֶיתָך‬ ‫ּולְ ַמ ַען נַ ּס ֶֹתָך לְ ֵה ִ‬ ‫ביותר באמונה‪ .‬אויבי ה' שולטים בה ומדכאים‬ ‫עד עפר כל זיק של אמונה וקדושה‪ ,‬אבל אסור‬ ‫לנו להתרגל לכך בשום פנים‪ .‬אדרבה‪ ,‬כגודל‬ ‫וכבר צריך לשוב ולצאת הימנה‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬ואברהם עומד‬ ‫למה רק אצלי משתבש כל פעם 'סדר היום'?! החלטתי לקום‬ ‫בנסיונותיו העצומים ומתגדל ומתעצם על ידם בפלאי פלאות‪.‬‬ ‫מוקדם להתפלל במתינות ולהגיע לסדרי הלימוד בזמן‪ ,‬וכל‬ ‫ההסתרה כן צריכה להיות התעצמות מלחמתנו‬ ‫התורה הקדושה מספרת לנו כל זאת‪ ,‬כדי לעוררנו להיות‬ ‫פעם צצים להם שיבושים אחרים ומניעות שונות ומשונות‪,‬‬ ‫בתפילה וצעקה לה'‪ ,‬שכל הרשעה כולה כעשן‬ ‫מתלמידיו של אברהם אבינו‪ ,‬כי כוחו הגדול נטוע בנו לדורות‬ ‫למה זה לא יכול ללכת כסדר ָ'ָחָלָ ק'‪ ,‬מה הענין בכל הזעזועים‬ ‫תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ‪ ,‬בהתגלות‬ ‫הללו?!‪...‬‬ ‫רוממות מלכותו יתברך מהרה‪.‬‬ ‫וגם אנו יכולים להידבק בדרכיו‪ .‬עלינו להתבונן אם כן היטב‪,‬‬ ‫איך אכן זכה לעמוד בנסיון‪ ,‬וללמוד איך לעורר כח זה‪ .‬הבה‬ ‫נציץ בדברי רבי נתן (בליקוטי הלכות‪ ,‬שבת ז‪ ,‬עד) המגלה לנו טפח‬ ‫אם רק היה לי את הכסף בלא כל קשיי הפרנסה המרורים‬ ‫מדרכי עבודתו של אברהם אבינו בעת נסיונותיו‪:‬‬ ‫שאני מתנסה בהם‪ ,‬כי אז הייתי יכול לשבת ולשקוד על התורה‬ ‫רבינו הקדוש הזהיר בצוואתו (לקו"מ ח"ב ח') שעלינו‬ ‫ועל העבודה בישוב הדעת‪ ,‬אבל עתה כל מוחי תפוס בדוחקי‬ ‫בפרשתנו נאמר "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה"‪ ,‬ואמרו‬ ‫לחפש תמיד את רוח קדשו של הצדיק המכניסה‬ ‫היום‪-‬יום‪ ,‬למה לא זכיתי לשתי שולחנות‪...‬‬ ‫חז"ל ומובא בפירוש רש"י שזה היה נסיון גדול עבורו‪ ,‬שה'‬ ‫בישראל אמונת חידוש העולם‪ ,‬שהיא מהותה‬ ‫יתברך מזהירו לעלות לארץ ישראל ועכשיו משיאו לצאת‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬כלומר‪ ,‬להתחדש ולהאמין בכל‬ ‫ממנה‪ .‬ומבאר רבי נתן‪ ,‬שכאן לימדו ה' יתברך להיות בקי‬ ‫פעם שה' מנהיג את עולמו בפלאי פלאות ולא‬ ‫בדרכי התשובה‪ ,‬הן בעת שמראים לו קירוב והן בעת שמראים‬ ‫רבינו הקדוש מאיר עינינו‪" :‬כשאדם רוצה להצדיק את עצמו‬ ‫עזב השגחתו המחודשת לרגע‪ ,‬ועל אף שנראה‬ ‫לו ריחוק‪ ,‬הן בעליה והן בירידה‪" .‬שצריכים להיות בקי בזה‬ ‫ולהתקרב להשם יתברך‪ ,‬אזי נמשכים עליו דינים ויסורים‪,‬‬ ‫שזקנה ואפלה מכסים ארץ‪ ,‬נקבל רוחו הקדושה‬ ‫מאד ולבלי ליפול בדעתו מזה‪ ,‬מכל שכן שלא להרהר אחר‬ ‫ואלו הדינים והיסורים נראים כהתרחקות‪ ,‬כאילו רוצים‬ ‫ובפרט בארץ הקדושה‪ ,‬להאמין שפתאום יבוא‬ ‫השם יתברך רק להאמין כי צדיק ה' וישר משפטיו וכל כוטנתו‬ ‫להרחיקו מעבודתו ח"ו‪ ,‬ובאמת זה ההתרחקות הוא עיקר‬ ‫האדון להיכלו והס מפניו כל הארץ‪.‬‬ ‫רק לטובה‪ .‬כמו שהיה אצל אברהם שכשבא לארץ ישראל היה‬ ‫ההתקרבות‪ ,‬כי אלו הדינים וההתרחקות הם לטובתו‪ ,‬בחינת‬ ‫שם דייקא רעב עד שהוכרח לצאת מארץ ישראל למצרים‪,‬‬ ‫'את אשר יאהב ה' יוכיח'‪ ,‬כדי שיעמוד בנסיון הזה‪ ,‬ויתגבר‬ ‫ואף על פי כן לא הרהר אחר השם יתברך‪ ,‬רק עמד בנסיון‬ ‫ויתאמץ להתקרב יותר" (ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬עד)‪.‬‬ ‫במצרים עד שזכה לעלות משם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב‪.‬‬ ‫זהו סוד מדרכי השי"ת בעולמו עם בריותיו‪ ,‬דוקא האהוב‬ ‫רבותינו הקדושים הורונו להתרחק מרשעים‬ ‫וכן עובר על כל אדם‪ ,‬וכן מובא בספרים ובדברי אדמו"ר ז"ל‬ ‫והחביב עובר נסיונות‪ ,‬והנסיונות נועדו לטובתו שיתגבר בהם‬ ‫הללו לגמרי ולבלי לקחת חלק בשום שותפות‬ ‫שכל הירידות והעליות של האדם מרומזים בפסוק וירד אברם‬ ‫ויזכה על ידם למעלה עליונה‪ ,‬העמידה בנסיון מרוממת את‬ ‫עמהם‪ ,‬והיא שתצילנו מלהבה‪ .‬אבל עדיין אנו‬ ‫מצרימה ויעל אברם ממצרים"‪.‬‬ ‫האדם לגבהים‪ ,‬כך לימדונו חז"ל (בראשית רבה נה‪ ,‬א) על הפסוק‬ ‫חייבים להרעיש בתפילה וצעקה בתמימות‬ ‫אברהם אבינו לא הרהר אחר בוראו רק האמין כי צדיק ה' וישר‬ ‫"נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה" – "נסיון אחר‬ ‫ובפשיטות‪ ,‬להתחנן מעומק הלב‪" :‬שומר ישראל‬ ‫משפטיו וכל כוונתו רק לטובה‪ ,‬הוא היה תמים עם ה' יתברך‬ ‫נסיון וגידולין אחר גידולין‪ ,‬בשביל לנסותן בעולם‪ ,‬בשביל‬ ‫שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים‬ ‫לגדלן בעולם‪ ,‬כנס הזה של ספינה"‪ .‬תכליתו של הנסיון לרומם‬ ‫ולא הניח ללבו להיחלק הימנו‪ .‬רבי נתן מביא (שם‪ ,‬בית הכנסת‬ ‫שמע ישראל"‪ ,‬ובטוחים אנו כי אין תפילה חוזרת‬ ‫לגדל ולהגביה את האדם למדרגות רמות שלא היה סיפק בידו‬ ‫ה‪ ,‬לה) שאברהם אבינו היה תיקונו של אדם הראשון שהתחכם‬ ‫ריקם‪ .‬וה' הטוב יאמר די לצרותינו ויבטל מעלינו‬ ‫ואכל מעץ הדעת והביא מיתה לעולם‪ ,‬ולעומתו "אברהם היה‬ ‫להגיע אליהם מבלעדי הנסיון‪ .‬הגבהים הללו אינם כלל כדרך‬ ‫כל גזירות קשות ויכלה הקוצים מכרמו ולכונננו‬ ‫הראשון שהתחיל לתקן חטא אדם הראשון כמובא‪ ,‬ועל כן‬ ‫הטבע‪ ,‬וכפי שרבינו הקדוש גם מביא (בספר המדות‪ ,‬יראה‪ ,‬טז)‬ ‫כגפן פוריה מהרה‪.‬‬ ‫נקרא אברהם 'תמים'‪ ,‬כמו שכתוב התהלך לפני והיה תמים"‪,‬‬ ‫"כשאדם בא לאיזה נסיון‪ ,‬ידע כשיעמוד בזה הנסיון שהקב"ה‬ ‫והוא מוסיף במקום אחר (שם‪ ,‬גניבה ה‪ ,‬ה)‪" :‬שאברהם זכה על ידי‬ ‫יעשה לו נס"‪.‬‬ ‫העורכים‬ ‫אמיתת תמימותו‪ ,‬כי הלך תמיד בתמימות באמת‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫על פניו נראה 'כאילו רוצים להרחיקו מעבודתו ח"ו'‪ .‬שכלנו‬ ‫חז"ל 'הולך תמים ‪ -‬זה אברהם"‪.‬‬ ‫הפעוט מבין שעם סדר יום שהולך כרצוננו ופרנסה מסודרת‬ ‫והתמימות מחייבת שלא לחלק בין מצב למצב; 'תמימות'‬ ‫כפי חשקנו נצליח בחיים‪ ,‬אבל הטוב ומטיב יודע שהטוב‬ ‫פניני אור‬ ‫אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו‬ ‫פירושה להיות שלם ה'‪ ,‬כפי רצונו והנהגתו יתברך‪ ,‬מבלי‬ ‫המובחר בשבילנו הוא לעמוד בנסיונות‪ ,‬והיא שתביאנו‬ ‫לשלמות רוממות מעלתנו האמיתית‪.‬‬ ‫להתנות את הנאמנות אליו במילוי הרצונות העצמיים שלנו‪.‬‬ ‫גם כשאחד רוצה בכל לבו ללמוד בהתמדה ולשבת בבית ה'‬ ‫ּ ַפ ַעם ַא ַחת ָא ַמר ַר ֵ ּבנ ּו זַ "ל‪ :‬יֵ ׁש ׁ ֶש ִ ּנ ְד ֶמה לָ ֶהם‬ ‫נטול דאגות‪ ,‬אך אם וכאשר ה' רוצה אחרת הוא מבטל רצונו‬ ‫ׁ ֶשרוֹ ִצין וְ נִ כְ ָס ִפין ְמאֹד לָ בוֹ א לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫מפני רצון ה' ושואל בתמימות "ועתה מה ה' שואל מעמך"‪,‬‬ ‫בפרשתנו אנו לומדים על כמה מנסיונותיו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫ִאם ָהי ּו יְ כוֹ לִ ים לִ ַּסע לְ ׁ ָשם ְ ּב ַה ְר ָח ָבה‪ֲ ,‬א ָבל‬ ‫במה אוכל להמליכך ולעשות רצונך במצב זה‪ .‬אין די במה‬ ‫שגם בהם היה נראה שדוחים אותו מעבודתו‪ .‬הוא ביקש לבוא‬ ‫לֹא ְ ּב ַצ ַער וְ ד ַֹחק‪ .‬ו ֶּב ֱא ֶמת ֵאין זֶ ה ָרצוֹ ן ׁ ָשלֵ ם‪,‬‬ ‫שיש לאדם בכלליות רצונות לדברים קדושים‪ ,‬אלא עליו‬ ‫לארץ ישראל שלימות קדושתו‪ ,‬והנה הוא רק מגיע אליה‬ ‫ִּכי ִמי ׁ ֶשרוֹ ֶצה לָ בוֹ א ֶ ּב ֱא ֶמת לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫‪NH‬‬ ‫יך לֵ ילֵ ְך ַ ּגם ַרגְ לִ י‪ ,‬וּכְ מוֹ ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר לְ ַא ְב ָר ָהם‬ ‫ָצ ִר ְ‬ ‫"לֶ ְך לְ ך" לֶ ך דַּ יְ ָקא‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫לתגובות ‪3323796@gmail.com‬‬ ‫הדל"נ ‪ • 5:22‬נץ החמה ‪ • 6:47‬סוזק"ש ‪8:49‬‬ ‫(חיי מוהר"ן)‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע‬ ‫והערות‬ ‫צאת השבת ‪ • 6:35‬צאה''ש לר''ת ‪7:13‬‬ ‫ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה‬ ‫בדרכי עבודת ה'‬ ‫משנת ברסלב‬ ‫הגנב הערמומי‬ ‫האדם ולהפוך עבירות למצוות כמו בענין מחלוקת‪ ,‬שם מרקד‬ ‫ומגושם ופגום וכיו"ב‪ .‬ובתחילה נדמה לאדם כאילו הם‬ ‫הבעל דבר הוא גזלן וגנב גדול‪ ,‬ודרכו להתגבר על האדם‬ ‫הבעל דבר‪ ,‬כי בענין זה יכול בקל להתלבש עצמו במצוות‬ ‫מחשבות של התעוררות‪ ,‬אך אחריתם נפילה וחלישות הדעת‬ ‫בכמה מיני רמאויות וערמומיות‪ .‬והרוצה להינצל ממנו חייב‬ ‫ולהפוך עוונות הגדולים בתורה למצוות גדולות‪ ,‬כי מסית‬ ‫ופריקת עול רח"ל‪.‬‬ ‫לחקור ולדעת היטב דרכי רמאותו וגניבותיו‪ ,‬ולהתקרב‬ ‫את האדם על חברו שמצוה גדולה להדפו ולרדפו‪ ,‬כי הלא‬ ‫[וכלשון מוהרנ"ת‪" :‬צריכין עוז ותעצומות והתחזקות עצום‬ ‫ולציית לדברי הצדיקים הגדולים‪ ,‬היודעים ומכירים‬ ‫עשה כך וכך וכו' כמצוי ענין זה הרבה בעולם" (ליקוטי הלכות‪,‬‬ ‫מאד בזה העולם מספר ימי חיי הבלו לעמוד כנגד כל הדחיות‬ ‫בקדושתם וחכמתם הגדולה את כל דרכי היצר הרע הגנב‬ ‫יין נסך ד‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫וכו' שהבעל דבר רוצה להדיחו ח"ו בכל עת רח"ל‪ ,‬והעיקר‬ ‫והרמאי‪ ,‬ורק כך יוכל להינצל ממנו‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬מתלבש הבע"ד לפעמים במצות 'אהבת ישראל'‬ ‫על ידי הסברות שקר שלו ‪ ...‬שמתלבש במצוות ואומר לו‬ ‫וכלשון מוהרנ"ת‪" :‬הבעל דבר הוא הגנב הראשון‪ ,‬ראש לכל‬ ‫להכשיר את השרץ‪ ,‬ולהרפות ידי האדם מלעמוד על‬ ‫'הלא אתה יודע עוצם גשמיותך ופגמיך הרבים וכו'‪ ,‬ומה‬ ‫הגנבים והרמאים שבעולם! כי הוא מתנהג עם רוב בני אדם‬ ‫המשמר להתריע ולהישמר מכל העומדים עלינו לכלותנו‬ ‫אתה חותר ומקווה עוד להתקרב?!" (ליקוטי הלכות‪ ,‬יין נסך ד‪ ,‬כח)‬ ‫בדרך גניבה‪ ,‬בערמה ורמאות נפלא‪ ,‬בכמה וכמה מיני דרכים‬ ‫בדעות כוזבות וחכמות חיצוניות וכיו"ב (עיין ביה"ל סימן א'‪ ,‬ד"ה‬ ‫וכמבואר עוד כמה פעמים בליקוטי הלכות]‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת עד‬ ‫ולא יתבייש)‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬מתלבש הבע"ד לפעמים בלבוש ה'התחזקות'‬ ‫שרוצה לתפסו במכמרתו רח"ל‪ ,‬כנודע ונראה בחוש ‪ ...‬כי‬ ‫להרפות ידי האדם שלא יתאמץ לחפש עצה ותחבולה לצאת‬ ‫באמת ע"פ רוב א"א להבעל דבר שיבוא להאדם להסיתו מיד‬ ‫דוגמא נוספת‪ ,‬היא ענין הפרנסה והממון‪ ,‬שהבע"ד מתלבש‬ ‫מרע לטוב ולעלות מדרגה לדרגה‪ .‬וכפי שלימדנו רבינו שעל‬ ‫לעבירה גמורה ח"ו‪ ,‬רק בתחילה מתלבש את עצמו במצוות‪,‬‬ ‫בזה להסית את האדם להוציאו מאוהל התורה והתפילה‬ ‫האדם להיות 'בקי ברצוא'‪ ,‬שגם כשזוכה "לאיזו עליה‪ ,‬לאיזו‬ ‫וגונב דעת האדם ומורה לו היתר‪ ,‬ומלביש לו העצה רעה‬ ‫ולהפילו בתוך רפש הבלי העוה"ז‪ ,‬מתוך ה'תירוץ' הידוע‬ ‫מדרגה גדולה‪ ,‬אעפ"כ אל יעמוד שם‪ ,‬ולא יסתפק עצמו בזה‪,‬‬ ‫שלו במצוות ‪ ...‬ומחמת גניבתו וערמתו קשה מאד להינצל‬ ‫"פרנסה מה תהא עליה"‪...‬‬ ‫רק צריך שיהיה בקי בזה מאד לידע ולהאמין שהוא צריך‬ ‫ממנו‪ ,‬וע"כ באמת א"א להינצל ממנו כי אם על ידי צדיקי הדור‬ ‫ללכת יותר ויותר" (ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ו)‪ .‬ואסור לו להשתמש עם‬ ‫האמתיים שכפו את יצרם ועמדו בנסיון וכבשו את המלחמה‪,‬‬ ‫ובזה מפתה אותו האדם "בפה רך‪ ,‬שבתחילה נכנס עמו‬ ‫לימודי ודרכי ההתחזקות להרגיע את עצמו ולהתרפות‬ ‫שהם יודעים כל דרכיו ומסתוריו וכל דרכי גנבתו‪ ,‬והם יודעים‬ ‫הבעל דבר והסטרא אחרא בפה רך ומתלבש במצוות‪ ,‬ואומר‬ ‫מלהתאמץ ולעלות עוד ועוד‪ .‬וכ"ש וכ"ש שאסור לו לבוא‬ ‫איך להתנהג עמו" (ליקוטי הלכות‪ ,‬גניבה ד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לו 'הלא אי אפשר לישב בבית המדרש כל יום וההכרח לצאת‬ ‫מחמת זה לזלזל בעוצם חומרת כל נדנוד חטא‪ ,‬ועוצם חובת‬ ‫אל השדה לעסוק במלאכה ומשא ומתן‪ ,‬וכי אתה רוצה למות‬ ‫ונזכיר כמה דוגמאות‪ ,‬בקיצור נמרץ כמאן דמחוי במחוג‪,‬‬ ‫התשובה והחרטה והבושה וכו'‪.‬‬ ‫להראות ולהיווכח שא"א להינצל מהיצה"ר אלא אם כן‬ ‫או להיות עני ומקבל?! עד שמשליכו בתוך עומק טיט היון‬ ‫שהוא אנפין חשוכין מרירת העצבות של הממון‪ ,‬בחינת‬ ‫מכירים דרכי רמאותו וערמימיותו‪ ,‬שבא בגניבה וערמה‬ ‫בעצבון תאכלנה" (ליקוטי הלכות‪ ,‬הודאה ו‪ ,‬נז)‪.‬‬ ‫דוגמא שכיחה נוספת היא בענין המחלוקת‪ ,‬שדרך הבעל‬ ‫גדולה‪:‬‬ ‫וכן יש עוד דוגמאות רבות מאד‪ ,‬מכל תחום וענין בעבודת‬ ‫דבר להתלבש במצוות ולפתות את האדם שמצוה גדולה‬ ‫ה' – שצריך האדם להיות ערום ביראה‪ ,‬ולחקור ולדעת בכל‬ ‫לרדוף את חברו ולחלוק עליו‪ ,‬ובזה מפיל אותו לעבירות‬ ‫אחת הדוגמאות השכיחות היא מה שהבעל דבר מתלבש‬ ‫עת מה הם דרכי התגברות הגנב והגזלן הגדול‪ ,‬ורק כך יוכל‬ ‫חמורות של מחלוקת ושנאת חינם רח"ל‪.‬‬ ‫במצות היראה וההתעוררות‪ ,‬ובא בלבוש של מוסר להחליש‬ ‫להינצל ממנו‪.‬‬ ‫וכלשון מוהרנ"ת‪" :‬אין לך דבר שהבעל דבר יוכל להטעות את‬ ‫לב האדם מעבודת ה'‪ ,‬בהראותו לו עד כמה הוא רחוק‬ ‫פניני התחזקות והתעוררות‬ ‫שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א‬ ‫שביבי אור‬ ‫נסיון האמונה!‬ ‫ההסתרה שבתוך ההסתרה‪.‬‬ ‫בעל הבירה‪ ,‬כלומר שנפתחה לו שפע הנבואה ושמע קול‬ ‫אברהם אבינו ראש למאמינים – ע”י אתעדל”ת‬ ‫מלעילא‪" :‬אני בעל הבירה" (בראשית רבה לט)‬ ‫ולדוגמא מדברי החיזוק הנפלאים שיש בספרי רבינו שלא‬ ‫"מה ָ ּיפ ּו ְפ ָע ַמיִ ְך ַ ּב ְ ּנ ָעלִ ים ַ ּבת נָ ִדיב"‪.‬‬ ‫פסוק יש בשיר השירים‪ַ :‬‬ ‫מצינו כמותם‪ ,‬שכתב‪ ,‬שיש אנשים שעובדים את השי"ת בכל‬ ‫ההעלמות הנוראות לאחר הגילויים‬ ‫'נדיב' מרמז לאברהם אבינו‪ .‬את אברהם אבינו משבח הזוהר‬ ‫ימיהם‪ ,‬בלימוד ובתפילה ובעבודת המידות עד כלות כוחותם‪,‬‬ ‫הק' באתערותא דלתתא שלו‪ .‬כי כן דורש על הפסוק (ישעיה מא‪,‬‬ ‫ומוהרנ"ת מוסיף בליקוטי הלכות‪ ,‬שלאחר כל זאת שלאברהם‬ ‫והקב"ה אינו מראה להם שום גילוי והארה מכל עבודתם‪,‬‬ ‫"מי ֵה ִעיר ִמ ִּמזְ ָרח ֶצ ֶדק יִ ְק ָר ֵאה ּו לְ ַרגְ לוֹ " – זה אברהם אבינו‪' :‬מי‬ ‫ב) ִ‬ ‫רק כאשר מגיעים להסתלקותם אז מראה להם השי"ת איזה‬ ‫אבינו היתה אתעדל"ת כזאת וגילויים נפלאים כאלו‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן עוד ניסה אותו הקב"ה בעשרה נסיונות‪ ,‬ובכל נסיון היתה‬ ‫העיר' – מיהו אותו צדיק שמהתחלת הבריאה‪ ,‬מכל הצדיקים‬ ‫תיקונים נפלאים ואדירים עשו ע"י עבודתם‪.‬‬ ‫הקודמים לאברהם אבינו‪ ,‬מי התעורר אלי‪' ,‬ממזרח' [ממזרחה‬ ‫העלמה נוראה‪ ,‬וכמובא מפרי הארץ‪ ,‬על הנסיון של 'ויהי רעב‬ ‫ורבינו שצפה בעיניו עד סוף כל הדורות ידע עבור מי נצרכים‬ ‫בארץ' ‪ -‬שאחר שאברהם אבינו יצא בחיים מכבשן האש של‬ ‫של ארץ ישראל]‪ .‬כי באותה עת נמצא אברהם אבינו מוקף‬ ‫דברי החיזוק האלו‪ ,‬שהם אמת ויציב ונכון‪.‬‬ ‫בתוקף העבודה זרה של נמרוד‪ ,‬הוא חי בין כל עובדי העבודה‬ ‫אור כשדים‪ ,‬ונמרוד כבר פחד ממנו‪ ,‬עד כדי כך שאברהם אבינו‬ ‫ובאמת‪ ,‬לשיחה זו שרבינו גילה אותה בעולם מצאתי סמך‬ ‫זרה‪ ,‬בתוך מקור הטומאה‪ .‬אמנם נשמתו של אברהם אבינו‬ ‫כבר היה יכול לדבר מהאמונה הקדושה בריש גלי‪ .‬ולאחר כל‬ ‫מפורש בדברי חז"ל‪ .‬כי הנה‪ ,‬איתא בירושלמי‬ ‫היתה חלק אלוק ממעל‪ ,‬אבל עם כל זה היה בקרבו מתולדתו‬ ‫(ירושלמי‬ ‫העליה הגדולה הזאת‪ ,‬אומר לו הקב"ה עזוב את כל זה ובא‬ ‫ע"ז ג ובמדרש) שכשנסתלק רב אבהו הראו לו תליסר נהרי‬ ‫מהזוהמא של אביו תרח‪ ,‬והסט"א לחמה בו ולא נתנה לו לצאת‬ ‫ועלה לארץ כנען והמלך אותי שם‪.‬‬ ‫דאפרסמונא דכיא [שלושה נהרות של אפרסמונים]‪ ,‬והאר"י‬ ‫ולהשתחרר מאותה זוהמא שהיה מוקף בה מכל צדדיו‪.‬‬ ‫ומיד בהגיעו לארץ כנען פקד אותם רעב גדול‪ ,‬והיתה זו מכת‬ ‫הק' מבאר ששלושה עשר הוא סוד של ש"י עולמות‪ ,‬העשר‬ ‫אעפ"כ מעיד עליו הפסוק‪' :‬מי העיר' – מי התעורר מעצמו‬ ‫הרעב הראשונה שנתרחשה בעולם‪ ,‬ויצאה הרננה שדוקא‬ ‫מרמז לעשר עולמות והשלושה מרמז לשלוש מאות עולמות‬ ‫ומכוחו להתקרב אלי ‪ -‬שעמל והתייגע על שבירת היצר בכל‬ ‫בבוא הכופר באלילים הגדול לארצם גרם לכל הרעב הזה‪...‬‬ ‫שהם ש"י העולמות המובטחים לצדיקים‪ .‬וכשראה זאת רב‬ ‫כוחו במסירות נפש‪ ,‬בהשתוקקות ובתפילה‪ ,‬ועשה אתערותא‬ ‫והיה זה נסיון קשה מאד עבורו‪ ,‬והוא לא הרהר אחר מדותיו‬ ‫אבהו בכה ואמר‪" :‬כל זה לאבהו? ואני אמרתי לריק יגעתי"‪.‬‬ ‫דלתתא נפלאה ונשגבה כזאת‪ ,‬שעד אברהם אבינו שום צדיק‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬והחזיק באמונתו הקדושה בשלמות‪ ,‬ומעשה אבות‬ ‫והדבר הוא נורא‪ ,‬עד כדי כך סתומים ונעלמים היו ממנו כל‬ ‫לא עשה אתערותא כזאת‪ .‬וזה 'מי העיר ממזרח' [מלשון‬ ‫סימן לבנים‪.‬‬ ‫הגילויים להם זכה ע"י עבודותיו‪.‬‬ ‫מתחילה – מקדם‪ ,‬שלא היה כמוהו עד הנה]‪.‬‬ ‫נסיונות האמונה שעוברים על כל אחד ואחד‬ ‫וזה אחד מהנסיונות הקשים שעוברים על האדם בזה העולם‬ ‫ואכן הזוהר הק' מפליא את האתערותא דלתתא של אברהם‪,‬‬ ‫שתמיד הוא חושב שהוא עובד לריק‪ ,‬שהבע"ד מצליח לפתות‬ ‫ועל זה אומר מוהרנ"ת בליקוטי הלכות‪ ,‬כי ענינם של העשרה‬ ‫שעשה אתערותא גדולה כזאת‪ ,‬בהשתוקקות רבה ונפלאה‬ ‫אותו שכל התורה והתפילה שלך אינם שוים מאומה‪ ,‬לריק‬ ‫נסיונות הללו עובר על כל אחד ואחד מישראל‪.‬‬ ‫כזו‪ ,‬ביגיעות רבות ועצומות כאלו‪ ,‬שכל כך לחם למען השי"ת‬ ‫ממש ח"ו (ובאמת יש כאן רמז להיפך; כי ל'ריק' בגימטריא ש"י‪ ,‬הוא שי‬ ‫לכן השפיע עלינו רביה"ק מעיינות רבים כאלו של חיזוק‪,‬‬ ‫והתעלם מכל הזוהמא השולטת סביבו‪ ,‬והרים עיניו השמימה‬ ‫עולמות)‪ .‬ודיבורי חיזוק נפלאים כאלו האיר רביה"ק בעולם‪.‬‬ ‫ודיבורים קדושים כאלה להחזיק באמונת השי"ת גם בתכלית‬ ‫באמרו "מי בעל הבירה"‪ ,‬עד דאיתגלייא ליה – שהציץ עליו‬ ‫אליבא דהלכתא‬ ‫לאסוקי שמעתתא‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫פניני 'הלכה למעשה'‬ ‫ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו‬ ‫קריאת השם בשעת הברית‬ ‫מתי להקל משום הכנסת אורחים‬ ‫ויש להוכיח שקריאת השם לתינוק הוא‬ ‫מנהג ישראל תורה שאין נותנים שם לתינוק‬ ‫ולפנות מקום ולהעמיד לו כל הצרכים‪ ,‬אבל‬ ‫השבוע למדנו בשולחן ערוך (סימן שלג ס"א)‬ ‫חלק מן המצוה‪ ,‬מזה שמברכים ברכת 'אשר‬ ‫הנולד עד אחר שנימול‪ .‬בשעה שמברכים‬ ‫זהו בעצם מצות הכנסת אורחים לארח מישהו‬ ‫שאסור לפנות אוצר בשבת בשביל להושיב‬ ‫קידש' על הכוס ואין טועמים מן הכוס עד‬ ‫על הכוס ברכת 'אשר קידש ידיד מבטן'‬ ‫אחר בתוך ביתו ולטרוח עבורו‪ .‬ובזה מובן‬ ‫שם בני אדם משום איסור טירחא‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫לאחר אמירת הבקשות וקריאת השם‪,‬‬ ‫מוסיפים בקשת רחמים על הילד 'אלקינו‬ ‫פסק הרמ"א שהתירו לפנות אוצר בשבת‬ ‫לצורך מצוה‪ .‬וכתב הרמ"א‪" :‬כל שבות שהתירו‬ ‫וכתבו הראשונים שתוספת זו אינה מהוה‬ ‫ואלקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו‬ ‫בשביל מצות הכנסת אורחים ולא בשביל‬ ‫משום צורך מצוה‪ ,‬מותר לצורך אורחים‪ ,‬ולא‬ ‫הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין‪ ,‬ועל‬ ‫ולאמו ויקרא שמו בישראל' ונותנים לו שם‪.‬‬ ‫מצות צדקה‪ ,‬דחלק ממצות הכנסת אורחים‬ ‫מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו‪ ,‬או‬ ‫כרחך שהיא חלק מן המצוה (טור ססי' קפט‬ ‫הוא לפנות מקום עבור האורח‪ ,‬ואילו במצות‬ ‫שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים‪ ,‬אבל‬ ‫וכתב בספר הברית (על הל' מילה סי' רסה‬ ‫צדקה אין מצוה לפנות מקום רק לתת לו צרכי‬ ‫כשזימן חברו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים‬ ‫וב"י ולבוש סי' רסה‪ .‬אבל יש שכן טועמים‬ ‫אות נא) בשם כללי המילה לרבי יעקב‬ ‫הסעודה‪.‬‬ ‫ואינו סעודת מצוה רק סעודת רשות"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מעט אחר 'כורת הברית' עי' אג"מ ח"ג סי' ק‬ ‫הגוזר; מפני מה תיקנו לקרות שם לנער‬ ‫המצוה באורחים מחוץ לעיר‬ ‫ובירור הלכה תניינא עמו' נה)‪.‬‬ ‫המזמן חברו לסעודה‬ ‫תיכף למילה? משום דעד עתה לפני‬ ‫אמנם‪ ,‬אף שבפועל נותנים את השם‬ ‫והנה מתבאר מדברי הרמ"א שמצות הכנסת‬ ‫מבואר מדברי הרמ"א שאין הבעל הבית‬ ‫המילה היה שם טומאה לפניו וחרפה‪,‬‬ ‫בשעת הברית‪ ,‬הרי זה כבר מושרש בנשמה‬ ‫אורחים נוהג רק באורח שבא להתארח ממש‬ ‫מקיים מצות הכנסת אורחים רק אם האורחים‬ ‫שם ערלות‪ ,‬ועכשיו שנימול קיימו לשבח‬ ‫שלו כשנולד‪ ,‬כפי שכתב האריז"ל בשער‬ ‫בבית‪ ,‬ואילו מי שבא רק בשביל לסעוד סעודה‬ ‫מתארחים בביתו ממש‪ ,‬אבל מי שמזמין את‬ ‫בשם טהור וקדוש‪ .‬ומנא לן שצריך לשנות‬ ‫אינו בכלל אורח ואסור לפנות אוצר בשבילו‪.‬‬ ‫הגלגולים (הקדמה כג) כי כאשר נולד האדם‬ ‫חברו לסעודה אינו מקיים מצות הכנסת‬ ‫שמו בשעת המילה? נלמד מאברהם אבינו‬ ‫ויותר מזה מבואר במגן אברהם בהלכות יום‬ ‫אורחים‪ .‬והדברים צריכים ביאור‪ ,‬למה אין‬ ‫וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה‬ ‫שעד שלא מל בשר ערלתו היה שמו אברם‪,‬‬ ‫טוב (סי' תקטו ס"ק ו) שבכל מקום שמקילים‬ ‫זה בכלל מצות הכנסת אורחים‪ ,‬הלא גם מי‬ ‫בדעתם‪ ,‬אינו באקראי ובהזדמן‪ ,‬כי אם‬ ‫ומיד שנימול נשתנה שמו אברהם‪ ,‬מכאן‬ ‫לצורך אורחים הכוונה לאורחים שאינם מעיר‬ ‫שמזמן את חברו לסעוד אצלו נותן צדקה‪,‬‬ ‫הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל‬ ‫שמשנים שם הנער לשבח תיכף למילה‪.‬‬ ‫הזאת ואין להם מקום לאכול‪ ,‬אבל אלו שדרים‬ ‫שנותן מפיתו ולחמו לחברו‪ ,‬ולמה לא יחשב‬ ‫הנשמה ההיא‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן מדוייק ממה שאמרו‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫באותו עיר ומתארחים אצל חבריהם אין להם‬ ‫הדבר כסעודת מצוה שיהיה מותר לפנות‬ ‫חז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד מכרזת‬ ‫גם בפרקי דבי אליעזר (פמ"ח) איתא‬ ‫דין אורחים ואין להקל בשבילם משום מצות‬ ‫עבור זה‪.‬‬ ‫בת קול בת פלוני 'לפלוני' הרי שכבר קודם‬ ‫שבשעה שאבותיו של משה הכניסו‬ ‫הכנסת אורחים‪ .‬וכן פסקו שם המשנה ברורה‬ ‫ההבדל בין הכנסת אורחים לצדקה‬ ‫שנולד יש לו שם (כן מבואר במהרש"א‬ ‫(שם ס"ק יב) והשולחן ערוך הרב (שם ס"א וסימן תקי‬ ‫סוטה ב‪ .).‬ובירושלמי ברכות (פ"א ה"ו)‬ ‫אותו לברית בן שמונת ימים קראו שמו‬ ‫אמנם‪ ,‬לכשנתבונן בשורש הדברים נמצא‬ ‫ס"כ)‪.‬‬ ‫איתא‪" :‬ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו‬ ‫'יקותיאל'‪ .‬והרמב"ן (שמות ד כ) כתב שגם‬ ‫שיש הבדל בין מצות צדקה למצות הכנסת‬ ‫הן‪ ,‬יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה"‪.‬‬ ‫משה רבינו לא קרא שם לבנו אליעזר קודם‬ ‫ויש להביא ראיה שמצות הכנסת אורחים‬ ‫אורחים; מצות צדקה מפורש בתורה בפרשת‬ ‫שמל אותו‪ .‬וכן האברבנאל (בראשית כא א)‬ ‫הם לאורחים הבאים מחוץ לעיר‪ ,‬ממה שאנו‬ ‫ראה (דברים טו ז‪-‬יא) "פתוח תפתח את ידך לו"‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אם קרה טעות בשעת קריאת השם‬ ‫רואים שמצות לויה היא עיקר גדול במצות‬ ‫של הברית‪ ,‬אין זה מעכב‪ ,‬ועיקר השם הוא‬ ‫כתב שאברהם אבינו ע"ה קרא ליצחק שם‬ ‫"נתן תתן לו"‪ ,‬ומצות הכנסת אורחים נלמד‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬כלשון הרמב"ם (פי"ד מהל' אבל‬ ‫במה שקורים אותו אחר כך‪ .‬ואם יש צורך‬ ‫בשעה שהכניסו לברית בן שמונת ימים‬ ‫מהפסוק בפרשת כי תבוא (שם כח ט) "והלכת‬ ‫ה"ב)‪" :‬שכר הלויה מרובה מן הכל‪ ,‬והוא החק‬ ‫בדרכיו"‪ .‬ושניהם מצוות גדולות עד מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫להחליף השם שנתנו בשעת הברית‪ ,‬עושים‬ ‫(וחולק על הרמב"ן שכתב שקראו בשם‬ ‫שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה‪,‬‬ ‫יש הבדל ביניהם‪ ,‬שמצות צדקה היא הנתינה‬ ‫את זה בשעת קריאת התורה ב'מי שבירך'‬ ‫זה תיכף כשנולד עיי"ש)‪ .‬ובחסד לאברהם‬ ‫מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן‪,‬‬ ‫(רשימת קנה בושם וע"ע שו"ת מהר"ם‬ ‫(מעין ב נהר ב) הסביר שלאחר שכבר‬ ‫בעצמה‪ ,‬שבזה שנותן מהונו ורכושו לנצרכים‬ ‫וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה‪,‬‬ ‫מקיים המצוה‪ .‬ואילו מצות הכנסת אורחים‬ ‫בריסק ח"ב סי' יז)‪ .‬וכעין זה כתב בספר‬ ‫נסתלק הערלה והטומאה אז מוכשר לחול‬ ‫שנאמר וירא והנה שלשה אנשים‪ ,‬וליוויים‬ ‫עליו על התינוק סוד הנשמה‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫אינו מתייחס רק על נתינת הממון אלא גם על‬ ‫חסידים (אלף קמ)‪" :‬כשמשימים הנער‬ ‫יותר מהכנסתן‪ ,‬אמרו חכמים כל שאינו מלוה‬ ‫הגמילות חסד שעושה בגופו‪ ,‬שבזה שמכניס‬ ‫בערס וקורים לו שם‪ ,‬משימין ספר של תורת‬ ‫נשמה של הנפש שבזה יקרא בשם האדם‬ ‫כאילו שופך דמים"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אורחים בביתו נחשב כגומל חסד בגופו‪ ,‬וכך‬ ‫כהנים מראשותיו"‪.‬‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫והטעם בכל זה כפי שהתבאר שעיקר מצות‬ ‫מבואר בגמרא שבת (קכז‪ ).‬שמצות הכנסת‬ ‫הכנסת אורחים הוא לארח בבית מי שאין לו‬ ‫אורחים הוא בכלל מצות גמילות חסד‪.‬‬ ‫לשחוט בשבילם ג' שוורים להאכילם הלשונות‬ ‫ודואג לו סעודה מרוממת בביתו כפי רצונו‬ ‫בית‪ ,‬ולטרוח שם עבורו‪ ,‬אבל מי שיש לו בית‬ ‫וכך אמרו בגמרא סוכה (מט‪" :):‬בשלשה דברים‬ ‫בחרדל‪ ,‬אבל הכנסת עניים בכלל צדקה היא"‪.‬‬ ‫שיש לו מצות הכנסת אורחים‪ ,‬דמצות הכנסת‬ ‫ורק תורם לו סעודה אין זה בכלל מצות הכנסת‬ ‫גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה‪,‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫אורחים הוא גם לעשירים ולא רק לעניים‪.‬‬ ‫אורחים אלא בכלל מצות צדקה‪.‬‬ ‫שהצדקה בממונו‪ ,‬וגמילות חסדים בין בגופו‬ ‫וכדבריו כתב התוספות יום טוב בספרו תורת‬ ‫ולכן נראה דכוונת הפוסקים הנ"ל היא רק שאי‬ ‫שקול כקבלת פני השכינה‬ ‫בין בממונו‪ .‬צדקה לעניים‪ ,‬גמילות חסדים‬ ‫האשם (על תורת חטאת כלל טו אות ג מובא בפ"ת יו"ד‬ ‫אפשר להקל על איסורי 'שבות' משום מצות‬ ‫וזוהי המעלה הגדולה שאמרו חז"ל בגמרא‬ ‫בין לעניים בין לעשירים‪ .‬צדקה לחיים‪,‬‬ ‫סי' סט סקי"ג) שבכל מקום שהוזכר בפסוקים‬ ‫הכנסת אורחים במי שיש לו בית בעיר ויכול‬ ‫שבת (שם) "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני‬ ‫גמילות חסדים בין לחיים בין למתים"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫להקל משום כבוד אורחים‪ ,‬היינו כגון בעלי‬ ‫לאכול שם‪ ,‬דהגם שהמכניס אורח מקיים‬ ‫השכינה"‪ ,‬שמצות הכנסת אורחים היא הטבה‬ ‫וכתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד (ח"ג פ"א)‬ ‫תורה ובעלי שם טוב ומעשים טובים‪ ,‬או עני‬ ‫מצות הכנסת אורחים אין להקל בשביל זה‬ ‫בגוף האדם שהאדם מיטיב ודואג עבור חברו‬ ‫דגמילות חסדים הוא הכנסת אורחים‪ ,‬וחביבה‬ ‫בן טובים‪ ,‬או עשירים שראוי לכבדם שאינם‬ ‫לדחות איסורים מכיון שיש לאורח מקום‬ ‫ולא רק נותן מתנה ונדבה‪ ,‬ולכן דוקא בהכנסת‬ ‫מצות הכנסת אורחים לפני השם יתברך‬ ‫עושים רעה‪ ,‬ולא הגרועים או הקבצנים‬ ‫לעצמו‪ ,‬אבל בודאי שמקיימים מצות הכנסת‬ ‫אורחים אומרים שמקבל פני השכינה כמו‬ ‫שנכתבה פרשה שלימה בתורה [פרשת וירא]‬ ‫שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון הם בכלל‬ ‫שמקבל את חברו‪.‬‬ ‫המדברת מענין זה‪ ,‬והיא לאות לנו שנתחזק‬ ‫אורחים בכל אופן‪.‬‬ ‫צדקה‪ .‬ע"כ‪ .‬אכן החק יעקב בספרו סולת‬ ‫אורחים עשירים‬ ‫אורחים בתוך העיר‬ ‫בזה גם כן כל ימי חיינו‪.‬‬ ‫למנחה (שם) חולק עליו וסובר שגם לכבוד‬ ‫אמנם יש לתמוה‪ :‬איך אפשר לומר שאין מצות‬ ‫לפי הדברים נמצא שגדולת מצות הכנסת‬ ‫אורחים שאינם מכובדים אפשר להקל‪ ,‬שגם‬ ‫אמנם מי שנמצא בעיר אחרת ומתארח אצל‬ ‫אורחים אינו בזה שתורם לו לאכול ולשתות‪,‬‬ ‫הכנסת אורחים למי שמארח אורח שדר בעיר‬ ‫זה הוא בכלל מצוה‪.‬‬ ‫חברו‪ ,‬גם אם האורח הוא עשיר ויש בעיר בית‪-‬‬ ‫אלא בזה שמביא מישהו זר לתוך ביתו ומארח‬ ‫הזאת‪ ,‬לדוגמא מי שאשתו אינו מרגישה טוב‬ ‫מלון שהיה יכול להתארח שם בתשלום‪ ,‬אם‬ ‫ואין לה כח להכין שבת ויום טוב ומתארחים‬ ‫אותו‪ ,‬ודואג לו בגופו להעמיד לו כל צרכי‬ ‫ונראה דסברת המהרי"ל היא דכיון שמצות‬ ‫לא לקח בית מלון ומתארח אצל חברו נדחה‬ ‫אצל חבר‪ ,‬או מי שיש לו מקרה אחר שאין לו‬ ‫הבית‪ ,‬כמו שעשה אברהם אבינו למלאכים‬ ‫הכנסת אורחים הוא לדאוג עבור האורח ולתת‬ ‫איסורי שבות משום מצות הכנסת אורחים‪,‬‬ ‫אפשרות לאכול בביתו‪ ,‬האם ניתן לומר שלא‬ ‫שדאג וטרח בגופו להאכילם ולהשקותם‬ ‫לו כל צרכיו‪ ,‬ולא רק לספק לו אוכל ומשתה‪,‬‬ ‫לכן יש חילוק בחשיבות האורחים‪ ,‬דאורח‬ ‫דמצות הכנסת אורחים הוא בין לעניים ובין‬ ‫מקיימים בזה מצות הכנסת אורחים? הרי זה‬ ‫ולפנות להם מקום להיות שם‪ .‬ומצוה זו יותר‬ ‫שהוא יותר מכובד צריכים לנהוג בו כבוד‬ ‫לעשירים‪.‬‬ ‫לא גרע ממי שנאבד לו ַמ ְפ ֵּת ַח ביתו ואינו יכול‬ ‫קשה מסתם מצות צדקה‪ ,‬שלא די בנדבה רק‬ ‫יותר‪ ,‬ואורח שפל וקבצן שאין רגיל בהרבה‬ ‫ומצינו דבר פלא במהרי"ל (בליקוטים שבסוף‬ ‫להיכנס דבודאי יש מצות הכנסת אורחים למי‬ ‫צריך להשתדל בגוף ולדאוג לו על כל צרכיו‬ ‫נוחיות ולפעמים לא איכפת לו לישן על ספסל‬ ‫הספר) שכתב‪" :‬כל היכא שנזכר מצות הכנסת‬ ‫שמארח אותו אף שיש לו בית בעיר הזאת‬ ‫האישיים‪.‬‬ ‫ברחוב אין כל כך מצוה בזה שמכניס לו בבית‬ ‫אורחים רוצה לומר דוקא הכנסת עשירים‬ ‫שאינו יכול להיכנס שם‪.‬‬ ‫אפשר לתת דוגמא לכך‪ :‬יותר קל לאדם‬ ‫ואין צריכים לחפש קולות עבורו‪ ,‬לא כן איש‬ ‫ומכובדים כשנתאכסנו אצלו שאז יקבלם‬ ‫ויותר מזה נראה‪ ,‬שאפילו מי שיש לו בית ומיני‬ ‫לתרום כסף עבור מי שמחפש דירה לשבתות‬ ‫מכובד שנצרך לו מאוד הכבוד שבזה מקילים‬ ‫בסבר פנים יפות לנהוג בהם כבוד ולהכין‬ ‫אוכל‪ ,‬רק רוצה לבוא לחברו לסעוד אצלו כדי‬ ‫וחגים כדי שיוכל לשכור דירה‪ ,‬מאשר לתת‬ ‫על כל מה שנצרך לו (וע"ע בפמ"ג ביו"ד סי' קא מש"ז‬ ‫תפנוקים בשבילם‪ ,‬וראיה מאברהם אבינו‬ ‫שיהיה לו סעודת שבת מרוממת בהתוועדות‬ ‫את הדירה האישית שלו‪ ,‬מפני שכדי לתת‬ ‫סק"א דחתיכה הראויה להתכבד היא באורחים חשובים)‪.‬‬ ‫שסבר שהמלאכים היו אורחים והירבה‬ ‫חברים‪ ,‬דבודאי חברו שמכניס אותו לביתו‬ ‫את הדירה שלו הוא צריך לנקות את הדירה‬ ‫אנשי הצדיק‬ ‫תולדותיהם ואורחותיהם‬ ‫של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת‬ ‫הליכות ועובדות‬ ‫מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫רבי נחמן‬ ‫טולטשינער(מ"ז)‬ ‫(י"ז)‬ ‫הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א‬ ‫יודע נגן‬ ‫ר' נחמן היה יודע‪-‬נגן ומפורסם בקולו הנעים‪,‬‬ ‫באותם ימים עלה לשלטון רוסיה הצאר אלכסנדר הראשון‪ ,‬לאחר‬ ‫באתי לגנ"י‬ ‫לבעל תפילה קבוע‪ ,‬עד שכל מי ששמע‬ ‫שאביו הצאר הקודם נהרג‪ .‬בתחילת מלכותו נענה לבקשת מתן‬ ‫שלושים וחמישה ימים ישב בעל התניא בבית הכלא בפטרבורג‪,‬‬ ‫אותו היה מתפעל מנעימת קולו והתעורר‬ ‫חנינה לאסירים שונים‪ ,‬נתן נטע נוטקין הנ"ל הכין מכתב בקשת‬ ‫וכנגדם חיבר שלושים וחמישה פרקי ספר התניא שהם כנגד ג"ן‬ ‫מזה לעבודת השי"ת‪ ,‬וכמו שכתב רבינו ז"ל‬ ‫חנינה לשחרורו וזיכויו המוחלט של בעל התניא‪ ,‬ובהשתדלותו‬ ‫פרשיות התורה‪.‬‬ ‫בליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' ג') שהשומע ניגון‬ ‫הניחו את המכתב בראש ערימת המכתבים כדי שיטה חסדו‬ ‫מבעל מנגן כשר והגון אזי טוב לו בעבודת‬ ‫למכתב הראשון‪ .‬הצאר שהבין שהייתה זו תחבולה אמר שלא היה‬ ‫עם שחרורו ביקש בעל התניא להגיע לביתו של חסידו הנאמן‬ ‫ה'‪ ,‬וכן כתב רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן (ח"א סי'‬ ‫צורך בכך‪ ,‬משום שהיה מאשר בכל מקרה את שחרורו של בעל‬ ‫רבי מרדכי מליעפלי שהתגורר בפטרבורג בבנין רב דירות‪ .‬קומה‬ ‫רל"ז) ממעלות הניגון שעל ידו יכולין להתחבר‬ ‫התניא‪ .‬וכך אכן היה‪.‬‬ ‫מתחתיו התגורר מתנגד עשיר עז נפש בשם נתן נטע נוטקין שהיה‬ ‫עצמו להשי"ת‪ ,‬כי התחברות שני דברים הוא‬ ‫מראשי המלשינים על בעל התניא‪ .‬בהגיעו לבנין פנה בעל התניא‬ ‫על ידי ניגון וכלי שיר‪ ,‬וזה בחינת כלי זמר על‬ ‫המעבר ללאדי והנסיעות למעז'בוז' לקבר הבעש"ט‬ ‫בטעות לביתו‪ ,‬הלה שנאלם בתחילה מעובדת הגעת 'אויבו בנפש'‬ ‫החתונה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן האריך בכמה מקומות‬ ‫לאחר שחרורו העתיק את מקום משכנו מהעיר ליאזנא לעיירה‬ ‫לביתו‪ ,‬קיבלו ברגשות מעורבים‪ .‬הוא הכניסו לביתו פנימה ואף‬ ‫בליקו"מ ממעלת הניגון‪.‬‬ ‫'לאדי'‪ ,‬שם קבע את משכנו לעשר השנים הבאות עד סמוך‬ ‫שפת למענו קדירה עם מים חמים להכין לו כוס משקה להשיב‬ ‫להסתלקותו‪ ,‬שם החל להפיץ בגלוי וברמה את מעיינות תורתו‬ ‫נפש‪ ,‬אך מיד החל לחרף ולגדף במשך שלוש שעות [!] נגד בעל‬ ‫ברכת הצדיק חלה על ראשו‬ ‫שהתפשטו בכל הארצות הקרובות והרחוקות‪ .‬מעירו לאדי היה‬ ‫התניא ונגד שיטת החסידות‪.‬‬ ‫ר' נחמן זכה לקולו הנעים בכח ברכת מוהרנ"ת‬ ‫נוסע פעמים רבות עד למעז'בוז' להשתטח על קבר הבעל שם טוב‬ ‫החסיד רבי מרדכי שהמתין בביתו בקוצר רוח לרבו התפלא על‬ ‫שהמשיך לו קול אדיר וחזק‪ .‬ומעשה שהיה כך‬ ‫הק'‪( .‬עבודת עבודה טאהש)‬ ‫התמהמהותו ויצא לחפשו‪ ,‬לעזרתו הצטרף יהודי חסידי נוסף‬ ‫היה‪ :‬מוהרנ"ת ז"ל נסע פעם על שבת פרשת‬ ‫בשלח לשבות בעיר ליפאוויץ‪ ,‬ומשמשו‬ ‫מהות ספר התניא בכתבי אנ"ש‬ ‫שלא נמנה על חסידי בעל התניא‪ .‬בעוברם במדרגות ליד ביתו של‬ ‫בכתבי החסיד הנודע רבי אברהם אלחנן ספקטור זצ"ל (ספר 'גנזי‬ ‫נתן נטע הנ"ל שמעו את קולו הרם כשהוא מחרף ומגדף‪ ,‬מיהרו‬ ‫הנאמן רבי נחמן ליוה אותו בכל הדרך‪ .‬ויהי‬ ‫אבא' מכתבים ס"א) הוא מתייחס לכך שבנו החל ללמוד בספר התניא‬ ‫לפרוץ לביתו ובראות רבי מרדכי את רבו המעונה שעט בסערת‬ ‫בליל שבת קודש באו כמה אנשים לאכסנייתו‬ ‫של מוהרנ"ת ודיבר עמהם דברי אלקים חיים‬ ‫וכותב שם‪ ,‬ששמע מאחד מגדולי ירושלים הפרושים שהתבטא על‬ ‫נפש לעבר בעל הבית לתת לו מנה אחת אפיים‪ ,‬אך תיכף קם בעל‬ ‫כדרכו בקודש‪ ,‬והיה שם איש אחד שהיה יודע‬ ‫ספר זה 'רבות בנות עשו חיל והתניא עולה כולנה'‪ ...‬והוא ממשיך‬ ‫התניא ובלם אותו בידיו ממש‪ ,‬ולא נתן לעשות לו מאומה‪ ,‬אולם‬ ‫נגן ומפורסם לחזן‪ ,‬וביקש ממנו מוהרנ"ת‬ ‫לבאר שם את מהות הספר‪" :‬והספר התניא בפשטות מבאר כל‬ ‫היהודי השני מיהר לומר‪ :‬שהוא חסיד של רבי אחר ולא חלים עליו‬ ‫שיזמר ניגון לכבוד שבת קודש‪ ,‬אולם הלה‬ ‫תכלית ביאת האדם לעולם הזה והנפשות שבאדם הבהמיות‬ ‫ההגבלות של בעל התניא‪ ,‬והוא אכן העניק לבעל הבית 'מתנת יד'‬ ‫היה שייך לכת המתנגדים על מוהרנ"ת‪ ,‬ולכן‬ ‫והאלקית הלוחמות תמיד ועצות להשליט הנפש האלקית על‬ ‫כראוי מידו הגדולה והרחבה‪...‬‬ ‫נתן כתף סוררת ולא רצה לזמר‪ .‬וגם אחר‬ ‫הבהמית בכמה עצות בדרך פשטות והגיון עד שיורד וקולע לתוך‬ ‫גם אויביו ישלים עמו‬ ‫שביקש ממנו מוהרנ"ת פעם נוספת‪ ,‬לא רצה‬ ‫עומק הנפש‪ ,‬עד שאפילו 'הפרפראות לחכמה' מביא דבריו והסברו‬ ‫של התניא בענין סובב כל עלמין וכו'‪ .‬מה אומר לך‪ ,‬טעמו וראו כי‬ ‫רבי מרדכי ביקש מרבו לסור תיכף לביתו על מנת לנוח מכל‬ ‫בשום אופן‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬ותזכה להבחין בין טוב לטוב ואז לא תתפלא עלי ב'וירא את‬ ‫התלאה‪ ,‬אולם בעל התניא סירב באמרו‪' :‬יש לנהוג כבוד באכסניא'‪,‬‬ ‫ענה ואמר מוהרנ"ת למשמשו ר' נחמן‪:‬‬ ‫בעל הבית טרח עבורי והכין לי כוס חמין‪ .‬רק לאחר שבעל התניא‬ ‫נחמן‪ ,‬זינג דו! (= נחמן‪ ,‬נַ ֵ ּגן אתה!)‪ .‬מיד התחיל‬ ‫הקני ויאמר אית"ן' [אותיות תני"א]"‪.‬‬ ‫שתה את הכוס במתינות ובירך בקדושה ובטהרה פנה ללכת לביתו‬ ‫ר' נחמן לנגן ולשורר בנעימה נפלאה את‬ ‫במכתב הבא (מכתב סב) הוא ממשיך לבאר לו את מעלת ספר‬ ‫של רבי מרדכי‪ .‬בהיכנסו לביתו של ר' מרדכי אמר לו בעל התניא‪:‬‬ ‫פסוקי השירה 'אז ישיר משה'‪ ,‬וכל השומעים‬ ‫התניא ועל שהעתיק את האימרה ששמע על ספר התניא 'רבות‬ ‫"החייתני ממש‪ ,‬האמן לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי‬ ‫התפלאו על כח הנגינה שלו‪ ,‬ופני החזן הנ"ל‬ ‫בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה'‪ .‬כי אותו אדם שאמרו‪ ,‬עברו‬ ‫כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד"‪.‬‬ ‫חפו‪ .‬כשסיים‪ ,‬אמר לו מוהרנ"ת‪ :‬לא ידעתי‬ ‫עליו תלאות ומעברים קשים ברוחניות וגשמיות‪" ,‬וכאשר התחיל‬ ‫כלל שביכולתך לנגן‪ .‬כי בזה שכיבדו מוהרנ"ת‬ ‫ללמוד בספר התניא ולקוטי תורה נתחדש ונהפך לאיש אחר‬ ‫לא ארכו הימים ואותו נתן נטע נוטקין התהפך לבבו עד שהפך‬ ‫ואמר לו 'נגן אתה'‪ ,‬בזה המשיך לו כח הנגינה‬ ‫להחזיק עצמו בחיות דקדושה‪ ,‬ולא נפל ח"ו מאמונתו ברבינו ז"ל‬ ‫למעריצו הנלהב של בעל התניא‪ ,‬ובהמשך אף סייע לו רבות‬ ‫שיוכל לזמר ולשיר כאחד הגדולים בחכמת‬ ‫על ידי זה‪ ...‬רק לעניין שאר ספרי מוסר‪ ,‬אמר שעולה על כולנה‪.‬‬ ‫בפעולותיו למען שחרורו המוחלט מעול מלכות הרשע‪.‬‬ ‫הנגינה‪.‬‬ ‫כי בספר הזה מסביר דברי האריז"ל ובעש"ט ז"ל מענין אור אין‬ ‫מאסר השני‬ ‫וסיפר הרה"ק מטשערין ז"ל שאמרו לו כמה‬ ‫סוף והספירות הק' ששייכים אצל כל אדם לעבודת השם ביראה‬ ‫ואהבה בחכמה בינה ודעת לא כמצוות אנשים מלומדה ומעלת‬ ‫כעבור שנתיים מהמאסר הראשון נלקח שוב בעל התניא למאסר‬ ‫אנשים שהכירו את ר' נחמן לפני שאירע‬ ‫התורה הקדושה שהאור א"ס מתלבש בה וכו' ואיך צריכים ללמוד‬ ‫בעקבות עלילות והלשנות ממתנגדי העיר פינסק‪ ,‬אולם בשונה‬ ‫מעשה הזה וכן בימי בחרותו‪ ,‬ולא היה קול‬ ‫ביראה גדולה‪ ,‬ומעלת כל המצוות הרמ"ח פקודין אברים דמלכא‬ ‫מהמאסר הראשון‪ ,‬כאן נהגו בו בכבוד כאשר הובילוהו במרכבת‬ ‫נגינה כלל‪ ,‬אבל מן אז והלאה התחיל ר' נחמן‬ ‫והתיקונים הנוראים הנעשים על ידיהם וכו'‪ .‬והכל מסביר בשכל‬ ‫דואר על חשבון השלטון‪ ,‬ואף הותר לו להביא עמו שני אנשים‪.‬‬ ‫לנגן בכל זמן שהיה לפני מוהרנ"ת‪ ,‬ובפרט‬ ‫פשוט אשר כל איש יכול להבין‪ .‬ואיני רואה בהם פילוספיה וכו'‪,‬‬ ‫הוא לא נאסר בבית הכלא‪ ,‬אלא בחדר בבית המשפט בתנאים‬ ‫בעת שבא לפניו על סעודת שב"ק וכדומה‪,‬‬ ‫רק פשוט רוממות הא"ס יתברך ועבודת השי"ת בתורה תפילה‬ ‫נאותים‪ .‬אך לא הורשה להיוועד עם חסידיו‪.‬‬ ‫כי מוהרנ"ת המשיך לו אז את כח הנגינה‬ ‫דקדושה‪.‬‬ ‫ומצוות ומעשים טובים ובעלייתן לשמים ע"י הגדפין שהם דחילו‬ ‫ממאסר זה השתחרר בחג החנוכה תקס"א‪ ,‬אך לפי דרישת הצאר‬ ‫ורחימו לכל אחד לפי מדרגתו וכו'"‪ .‬עיי"ש המשך דבריו הנעימים‬ ‫הוצרך להישאר בפטרבורג על חשבון עצמו‪ ,‬אך הותר לו להנהיג‬ ‫ונשמע קולו בבואו אל הקודש‬ ‫והבהירים ביסודות חסידות ברסלב‪.‬‬ ‫את קהל חסידיו ולומר להם מאמרי תורה וחסידות‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬עם כל זה עדיין לא שלחו מוהרנ"ת‬ ‫להתפלל לפני התיבה‪ ,‬כי ידע והכיר מוהרנ"ת‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫את תכונת נפשו הטהור של ר' נחמן שיש לו‬ ‫אימתא דציבורא‪ ,‬ומה גם שברוב תבערת לבבו‬ ‫לעוררו אם נבחר ונרצה ונייחל ונתפלל על כך‪ .‬וכפי שרבי נתן‬ ‫להתמים עצמו‪ ,‬לחשוב באמת איך ומתי היכן וכמה לקיימם‪ ,‬ומה‬ ‫אולי יכול להינזק‪ .‬אולם אחר פטירת מוהרנ"ת‬ ‫משתפך בתפלתו (לקוטי תפילות‪ ,‬ח"א קי"ג)‪" :‬זכנו והכניסנו לתוך‬ ‫עושים כאשר מונעים אותו משמים מלקיימם‪.‬‬ ‫בשנת תר"ח התפלל פעם ביום הכיפורים‬ ‫דרכי התמימות באמת לאמתו‪ ,‬באופן שאזכה לקיים כל תורתך‬ ‫אברהם אוהב ה' בתמימות ידע והאמין בכל לב שכל נסיון בין‬ ‫בעיר ברסלב לפני העמוד בבית מדרשו של‬ ‫באהבה ובאמת ובתמים כל ימי חיי‪ .‬כי אתה הוא ה' האלקים אשר‬ ‫בגשמיות ובין ברוחניות נשלח אליו אך ורק כדי להיטיב עמו בזה‬ ‫רבינו ז"ל‪ ,‬וראו שכוחו גדול בנגינה‪ ,‬וכששמעו‬ ‫בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם ומצאת‬ ‫ובבא‪ ,‬ואף כאשר הופרו רצונותיו העצמיים‪ ,‬וזה נתן לו כח לעמוד‬ ‫זאת אנ"ש באומאן ביקשו שיהא בעל‪-‬תפילה‬ ‫את לבבו נאמן לפניך‪ ,‬כי הלך לפניך בתמימות‪ ,‬כי היה ראש לכל‬ ‫המאמינים האמתיים התמימים והישרים העובדים אותך בתמימות‬ ‫בנסיון ולהתגדל ולהתרומם על ידו‪.‬‬ ‫קבוע בראש השנה‪ ,‬ואכן משנת תר"ט היה‬ ‫בעל‪-‬תפילה קבוע בהקיבוץ בראש השנה‪,‬‬ ‫ובפשיטות באמת ובאמונה שלימה"‪.‬‬ ‫ואת הכח הזה הוא נטע בנו‪ ,‬יש בנו שורש של 'תמימות' שביכולתנו‬ ‫והיה קולו נשמע בבואו אל הקודש באופן‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫להרה"ח‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫להרה"ח‬ ‫שהיה מעורר מאוד את לב השומעים‪ ,‬עד שכל‬ ‫להרה"ח ר' נחמן דב היילפרין שליט''א‬ ‫ר' ישראל זאב דויטש שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' יוסף פרידמן שליט''א‬ ‫ר' יואל צבי הלוי ראטנבערג שליט''א‬ ‫אנשי העיר באומאן‪ ,‬אפילו אלו שהיו שייכים‬ ‫לרגל נישואי בנו הר"ר נתן יצחק הי''ו‬ ‫להר"ר שמעון ב"ר נתן אנשין הי"ו‬ ‫לרגל אירוסי בתו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח מרדכי זאב ני''ו‬ ‫לרגל נישואי בתו עב"ג הבה"ח יעקב ני''ו‬ ‫עב"ג הבה"ח אברהם מרדכי נתן ני''ו‬ ‫עב"ג‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫בהרה"ח‬ ‫לכת המתנגדים‪ ,‬היו באים לשמוע את תפילתו‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' יואל שיינברגר שליט''א‬ ‫בהרה"ח ר' יואל משי זהב שליט''א‬ ‫בת הרה"ח ר' נתן משה רובינפיין שליט''א‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫ר' אשר אנשיל סאמעט שליט''א‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫(שיחות וסיפורים דף קל"ז)‪.‬‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א‬ ‫בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה"‪.‬‬