השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
שיעור בהל' משיב הרוח ,ותן טל ומטר ,תפילין ,תפילה ,טבילת כלים ,נשיאת כפים ,פ' בראשית – נח – סוכות ועוד נמסר ביום ד' ג' חשון תשפ"ז – גיליון 382
אברהם יערב מסדיגורא זיע"א שיום ג' חשון שהוא היארצייט שלו כ"כ קדוש עד ש"עיצומו פתיחה:
של יום מכפר"! מנהגו היה במלכות והוא היה הולך עם נעלי זהב אבל בסוליה למטה היה חור ביום י"ד תשרי תשפ"ז ערב סוכות הסתלק מעמנו המקובל הצדיק ר' דוד שלום בצרי זצוק"ל
והוא הרגיש את הקרקע ,והיינו שהוא היה כלפי חוץ מלך אבל בפנים בבחינת" :לב נשבר"! שהיה מגדולי הצדיקים והמקובלים ,זכיתי להכירו היטב והוא היה גדול בתורה ומתמיד
קראתי סיפור עליו לאחרונה באריכות שהוא אמר לחסיד אחד שהוא הולך בדרך והוא יראה עצום ,ובכל פעם שנכנסתי לישיבת "השלום" (שהוא קרא לה כך על שם המקובל הקדוש ר'
יהודי הוא יאמר לו שלום במאור פנים והוא התעניין בשלומו ,וכן הוא עשה וע"י כך הצילו, שלום שרעבי זיע"א) ראיתיו יושב ולומד ,וכן היה עניו מאין כדוגמתו ,וזכורני שהייתי רואה
ואכמ"ל ,זיע"א. אותו בערב שבת קודש ממלא את המים מהצינור למיחם הגדול של שבת קודש ואמרתי לו:
כמו"כ היום ג' חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' עובדיה יוסף זיע"א (נפטר בשנת תשע"ד "אולי אני ימלא לפי שאין זה לכבודו של הרב למלאות את המים"! והוא היה מחייך ואומר:
– לפני 13שנה) ,היה עמל עצום בתורה מאין כדוגמתו ,והייתי עד לדבר שבעת שהוא היה "אני איש פשוט ואין צריכים לעזור לי"! כן היה שלם בעבודת התפילה ,ופעמים שהייתי לומד
מגיע לשיעורו השבועי בבית הכנסת "היזדים" בירושלים הייתי רואה שהוא יושב בתוך שם והיו קוראים לי להצטרף למניין שלו בבית המדרש למטה הסמוך לחדרו והוא היה מתפלל
המכונית ומשקפיו תלויים על אוזן אחת ,ומאחוריו היה פרוז'קטור לבן והיה לו ערימה של זמן ממושך מאוד עם כל הכוונות ,וזכורני שכשהיה אומר חזרת הש"ץ היה אומר אותה מתוך
ספרים לפניו והוא כמעט לא ראה והוא עיין בהם עמוק מאוד וכל כך היה שקוע בלימודו עד סידור מיוחד המלא בכוונות ,וכמו שאנחנו לומדים גמרא וכתוב באמצע המילים ובצד ימין יש
שהנהג היה צריך להזכיר לו שהוא הגיע כבר לשיעור! וזה הבחינה הנ"ל של" :על התורה" ,וכן: רש"י ובצד שמאל יש תוס' ,כן היה לו בסידור והיה מתחיל החזרה ואומר" :ברוך" ומביט
"על העבודה" שהיה כל ימיו עוסק בעבודת התפילה בכוונה ,וכן" :על גמילות חסדים" שהיה בסידור ימין ושמאל בביאור ומאריך בכוונה ,וכן היה עושה בכל החזרה וביחוד בברכת אבות
עוסק כל ימיו בחסד עם הבריות למרות גדלותו התורנית ועיסוקו כל היום בתורה ,זכיתי שבה עיקר הכוונות [וסיפר לי נכדו ידידי הבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' שעוד ביומו האחרון
אתמול בליל ההילולא שלו להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין סנהדריה כאן בירושלים בערב סוכות הוא הספיק להתפלל שחרית בביתם עם כל הכוונות!] ,זכיתי להשתתף בהלוויה
בהשתתפות אלפים רבים ולומר שם תהילים ולהדליק לו נר ,זיע"א. שלו למרות היום הדחוק של ערב סוכות והזמן הקצר ,ועמדתי ליד המקובל הגה"צ ר' יצחק
כעת נעסוק בפלפול ,אגדות ,והלכות בעז"ה: מאיר מורגנשטרן שליט"א מתורת חכם ,וליד המקובל הגה"צ ר' יעקב משה הלל שליט"א
א .גמרא בבא קמא ושבת " -אדם דאית ליה מזליה" -ביאורו וישוב הסתירה ברש"י בזה. ר"י אהבת שלום" (הקרויה ג"כ ע"ש רבינו הרש"ש זיע"א) וליוויתי אותו יחד עם מאות
במסכת בבא קמא (ב' ):שואלת הגמרא :מדוע לגבי שור שנוגח שור אמר הכתוב (משפטים): אנשים ברגל כמעט עד לבית העלמין סנהדריה מקום מנוחתו ,וסיפר שם בנו הגה"צ ר' יצחק
"כי יגוף" ,ולגבי שור שנוגח אדם אמר הכתוב (שם)" :כי יגח"? ומהו שינוי הלשון? ומתרצת שליט"א דבר מעניין :גם אבא זצוק"ל וגם אימא הרבנית ע"ה נפטרו בערב חג ,והרבנית נפטרה
הגמרא" :אדם דאית ליה מזליה כתיב ביה כי יגח שור דלית ליה מזליה כתיב ביה כי יגוף", בשנת תש"פ בערב פסח (ואני זוכר את זה היטב) וכך לא היה להם שבעה ,והנה ,האבל אסור
ופרש"י (שם) שנגיחה היא חזקה מנגיפה כי נגיפה היא דחיפה ,ונגיחה היא תחיבת הקרן, בתלמוד תורה והם חרדו מאוד מביטול תורה ,ולכן הם זכו שהם לא גרמו לביטול תורה לפי
וממילא אדם שיש לו מזל צריך השור לדחוף לו את הקרן בחוזק ורק אז הוא מצליח להורגו, שלא היה להם שבעה ,ובניהם לא התבטלו מתורה אפילו שבעה ימים בשבילם ,זיע"א.
אמנם שור שאין לו מזל מספיק לו בדחיפה בעלמא להורגו ,וכעת צריך להבין :מהו "מזליה"? כמו"כ בשבת הקודמת כ"ט תשרי היה היארצייט של התנא הקדוש שמעון הצדיק זיע"א וזה
ופרש"י (כאן) :שיש לו דעת לשמור על עצמו ,וזהו המזל שלו ,והנה יש עוד סוגיה במסכת שבת היארצייט היחיד שמוזכר בש"ס עצמו ,שמובא בגמרא יומא שהתנא הקדוש שמעון הצדיק
(נ"ג ,:שאליה מציין כאן רעק"א בגיליון הש"ס לעיי"ש ברש"י) שבה מדברת הגמרא על קמיע זיע"א שהיה כהן גדול היה נכנס בכל שנה לבית קדשי הקדשים ביום הכיפורים ,ובכל שנה היה
שמותר לצאת בו בשבת ,וכמובן שצריך הקמע להיות קמיע מומחה ,שהרי אם אין הקמיע נכנסת עמו דמות שהייתה לבושת בגדים לבנים ויוצאת עמו כשיצא ,ובאותה שנה שבה הוא
מומחה הרי שיש בזה טלטול ברה"ר או סתם מוקצה ,שהרי הוא כ"חספא" בעלמא ותו לא, נפטר היא נכנסה עמו והייתה לבושת שחורים ונכנסה עמו ולא יצאה עמו ,והיה זה השכינה
ואומרת הגמרא שאם הקמיע מומחה לאדם אין הוא מומחה לבהמה ,ושואלת הגמרא :מדוע? הקדושה (שמעתי השבוע כאן בבית וגן מהרה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שליט"א מנהריה על
ומתרצת הגמרא" :אדם דאית ליה מזלא" ,וכנ"ל ,ופרש"י (שם)" :מזליה" -מלאך שלו ומליץ הפסוק (אחרי)" :וכל אדם לא יהיה באהל מועד" שדרשו חז"ל" :ואפילו מלאך" ,והיינו שבכזה
עליו ,ולכאורה זה סתירה ולזה כיון רעק"א? והיה נ"ל פעם לבאר ששם רש"י לא יכול היה יום גדול לא היה שם אפילו מלאך כיון שהיה שם יחוד עליון והיה הכהן פרוש מן הגשמיות
לומר שהכוונה היא לדעת לשמור על עצמו כמו שפירש כאן ,לפי שכאן מדובר על שור שהוא דבר לגמרי ואפילו מלאך שיש בו משהו גשמי שהרי המלאכים עוסקים גם בבקשות גשמיות לא יכול
שרואים בעיניים ועל כזה דבר אדם יכול לשמור על עצמו בדעתו ,אמנם ,שם מיירי על קמיע היה להיות שם ,ורק השכינה עצמה הייתה שם ,והארכתי בזה ממנו במקום אחר – ראה גיליון
שלוקחים אותו כנגד דברים נסתרים שלא רואים אותם בעיניים ,ועל זה אין שייך לבאר דעת "תומר דבורה" – א' חשון תשפ"ז) ,והוא הבין שהוא ימות באותה שנה ,וכן הוא אמר לאנשים,
שהרי אין זה תלוי כלל בדעת האדם! אך דחיתי תירוץ זה מסיבה פשוטה :א"כ היה לרש"י ואחרי שבעה ימים מהרגל הוא נפטר מן העולם ,והנה ,אם נעשה חשבון נראה שבשבת שעברה
לבאר גם כאן וגם שם ש"מזליה" זה מלאך ,וזה הסבר לשני המקומות? והיה נראה בס"ד לבאר היה שמחת תורה ,וא"כ שבעה ימים אחרי זה שבת בראשית שהיא כ"ט תשרי ער"ח חשון,
עפ"י סוד בשילוב התירוץ הראשון :שני הפירושים אחד הם ,וע"י שיש לאדם מלאך שלו שמליץ וזכיתי לעל ות לציונו הקדוש בליל ההילולא והיו שם אלפים והיה שם תפילות וריקודי קודש
עליו ממילא הוא זוכה ע"י המלאך לבחינה של" :דעת" שהיא בחינת המלאכים ,ובבחינת" :דעת והדלקה גדולה עם תזמורת בראשות המקובל הגה"צ ר' אביש צינווירט שליט"א ר"י "אנשי
עליון" ,וכאן משתלב עדיין הביאור הראשון כתוספת ומבאר מדוע רש"י שינה את הלשון עם מעמד" ,ידועים דברי המשנה (אבות – פ"א מ"ב)" :שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגולה
שני הפירושים אחד הם? ומבואר שכאן היה לו יותר נוח לכתוב דעת כי מהשור אפשר להינצל הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים",
ע"י דעת ,ושם היה נוח לו לכתוב עניין המלאך כי קמיע שהוא דבר סגולי יותר מתאים לכתוב והביא שם ה"תפארת ישראל" עפ"י מה שהביאו בספרים שהאדם נקרא" :עולם קטן" ,וכמו
שהמלאך עוזרו ומסייע לו ע"י שמליץ עליו ,אך פשוט ששניהם אחד הם ,וע"י המלאך זוכה שהעולם הגדול לא יכו לעמוד בלתי ג' דברים אלו כך עולמו הפרטי של האדם לא יכול לעמוד
לדעת ,והבן. בלי ג' דברים אלו ,ונעמיק בזה מעט :איתא בגמרא ברכות (ס"א ):שהתנא הקדוש ר' עקיבא
ב .גמרא יומא -מכנסיים של כהן ומצנפתו. זיע"א היה מלמד תורה בשעת הגזרה ,וכשמצאו פפוס בן יהודה בבית האסורים שאלו מדוע
בגמרא יומא (כ"ד - :כ"ה ).מובא נידון מעניין לגבי המכנסיים שהכהן לובש ,ומובא שם שהוא אינו חושש מן המלכות שתהרוג אותו (מה שבסוף היה כמובא שם) ואמר לו ר"ע :אמשול לך
היה לובש את המכנסיים על בשרו ממש שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבינם ,וזה עפ"י מה שאמר משל למה הדבר דומה לשועל שהיה הולך על שפת הנהר וראה שם דגים והוא רצה לאכול
הכתוב (אחרי)" :ומכנסי בד ילבש על בשרו" " -שלא יהיה דבר חוצץ בינם לבשרו" ,וזה דבר אותם ,והוא אמר להם בערמומיות" :בואו תצאו מן המים ונדור יחד כשם שדרו אבותיכם עם
מעניין ,ולכן מבואר שם שכשהיו מלבישים את הכהנים היו מלבישים להם מכנסיים מיוחדים אבותינו"! (כמובן שהוא שיקר להם שהרי דגים חיים בים ושועלים חיים ביבשה) ,ואמרו לו
שהיו קדושים אך לא היו כשרים לעבודה ,והם היו מכנסי קודש ,עיי"ש ,ויש לדון על מה הדגים" :אם במקום חיותנו אנחנו מתייראים במקום מותנו על אחת כמה וכמה"! והיינו
שמובא במשנה (סוכה פ' החליל) :שאת הפתילות שהיו עושים לאור שמחת בית השואבה היו שאפילו בים שהוא המקום החיות של הדגים הם מתייראים שלא יצודו אותם וכדו' ,אז ביבשה
עושים" :מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן" ,האם זה היה עשוי ממכנסיים אלו שהיו קדושים שהם וודאי ימותו הם לא יתייראו? והנמשל הוא – אמר ר' עקיבא – התורה היא החיים שלנו
אך לא היו של עבודה ,או ממכנסיים של הבד שהיו לעבודה ,ויתכן שמהם היו עושים אותם ואם נעזוב אותה וודאי נמות! ומיתה רוחנית היא חמורה ממיתה גשמית! ולכן יש לנו יותר
שכיון שבלו ירדה קדושתם כי אינם ראויים כבר לעבודה ,ועוד ,שלקחום לדבר של בית המקדש להתיירא מלהפסיק ללמוד מאשר מהמלכות! וחזינן מהכי דברי המשנה הנ"ל שהתורה היא
שהיו מאירים בהם לצרכי העבודה ,עוד יש שם בגמרא יומא (כ"ה ).נידון מעניין לגבי המצנפת תנאי בסיסי לעמוד העולם ולכן היא העמוד הראשון ,ובלעדיה לא יכון לא העולם הכללי ולא
שהיה מסיר המפייס אחרי הפייס מראשו של מי שזכה בפייס ,ומשמע שם שכל הכהנים בין כהן עולמו הפרטי של האדם! וכנ"ל ,וכן איתא בגמרא שבת (ל"א ).שכשאדם מגיע לשמים שואלים
גדול ובין כהן הדיוט היה הכובע שלהם נקרא" :מצנפת" ,והקשו התוס' (שם) על דברי הריב"א אותו" :קבעת עיתים לתורה"? וביאר בזה הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א" :קבעת" זה מלשון
שביאר לעיל מיניה שהכובע של הכהן גדול היה נקרא" :מצנפת" ושל כהן הדיוט היה נקרא: גזלן ,וכמו שאמר הכתוב" :וקבע את קובעיהם נפש" ,והיינו שיש לגזול זמן בשביל ללמוד תורה,
"מגבעת" ,שלכאורה כאן הפייס היה בין כל הכהנים ולאו דווקא לכהן גדול? וביארו התוס': ואפילו אדם שאין לו זמן כל כך יגזול לעצמו זמן מעט כאן ומעט שם כדי לעסוק בתורה ,קבלתי
בלשון מקרא יש חילוק ביניהם אמנם בלשון תלמוד לא דקדקו בזה כ"כ ,וכדאיתא בגמרא חוברת יפה על הרבי מביאלה אוסטרובה זצוק"ל שהכרתיו היטב ,שהסתלק מעמנו בחודש
גיטין (ז' ).על הפסוק" :הסר המצנפת והרם העטרה" -כשהוסרה המצנפת מראש כהן גדול אלול האחרון וקראתי בה אתמול מעשה נפלא :הרבי זצוק"ל אמר פעם באמצע הטיש" :שכל
ירדה העטרה מראש כל אדם ,וזה בלשון מקרא ,עיי"ש. אחד ילך ללמוד קצת גמרא"! ואחד למד משניות והוא חזר אח"כ והרבי אמר לו" :משניות זה
ג .פרשת נח -כמה דקדוקים בה. מאוד חשוב אבל כדאי ללמוד גם גמרא שזה משלים את התיקון"! עוד מסופר שם שאחד
בשבת הבאה נקרא בעז"ה את פרשת נח -ונביא כמה חידושים שהתחדשו בה בס"ד :יש נידון התחזק מאוד בתפילה והוא חשב שהרבי יאמר לו על כך משהו ,והרבי באמת אמר לו" :זה
מעניין בש"ס :האם שייך אישות לגוי ,ולמעשה מסיקה הגמרא ששייך אישות לגוי שהרי אפילו מאוד חשוב שהתחזקת בתפילה אבל צריך גם ללמוד גמרא"! והן הן הדברים שאנחנו מדברים
לחיה שייך אישות ,ומהיכן לומדים שלחיה שייך אישות? מפרשתנו! שכתוב בפסוק" :ומכל עליהם כעת מהתנא הקדוש שמעון הצדיק זיע"א ,שהרי "עבודה" היום שאין קרבנות היא
החיה הטמאה שנים איש ואשתו" וחזינן ששייך בחיה לשון אישות ,ואף בחיה טמאה ,וזה התפילה וכמו שאמר הכתוב" :ונשלמה פרים שפתינו" ,והיא חשובה מאוד אבל צריך גם את
נפלא! עוד כתוב בפסוק" :ומכל הבהמה אשר איננה טהורה" ,וידוע מה שאמרו על זה חז"ל: העמוד הראשון של העולם שהוא התורה ,וכנ"ל ,וכן צריך ג"כ גמילות חסדים וכמו שאמר פעם
"עיקם הכתוב שמונה תיבות כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו" ,שהרי היה יכול לומר" :הבהמה מרן הגר"ח מבריסק זיע"א [שזכיתי להיות ליד ציונו הקדוש בעיר וורשה בפולין אור ליום ד'
הטמאה" ,וכפל דבריו ואמר" :אשר איננה טהורה" ,וקשה :הרי בפרשת שמיני מובא בפסוק ח' טבת תשפ"ה] לאלו שהתלוננו לפניו על הנהגתו של הגאון ר' אליהו חיים מייזל זיע"א רבה
הרבה" :כי טמא הוא לכם" ,ומאי שנא? וידוע בזה המשל הנפלא של ה"מגיד מדובנא" הנודע של העיר לודז' בפולין שהיה עושה הרבה חסדים ,ואמרו לגר"ח שאילו לא היה עושה
זצוק"ל :היה פעם יהודי אחד בעיירה שהגיע אל הגביר של העיירה והתחיל לספר לו על פלוני חסדים כזה הרבה היה גודל עוד יותר בתורה ומספיק יותר ללמוד ,ואמר להם הגר"ח בחריפות:
שהיה מהפחותים בקהילה שם והגביר אמר לו" :אינני רוצה לדבר עליו כי זה לשון הרע"! ויהי "אדם שלא יודע לסגור את הגמרא בשביל לעשות חסד עם יהודי גם כשהגמרא שלו פתוחה היא
לימים ויבוא אותו יהודי אל אותו הגביר ובפיו הצעת שידוך לבן הגביר עם בתו של פלוני שהוא סגורה"! והיינו כמו שכתב רבינו הרמב"ם זיע"א שאם יש לאדם מצווה של חסד שאי אפשר
דיבר עליו פעם ,והנה ,הגביר התחיל להסתייג ואמר" :הלוא הוא כך וכך"! וכדו' ,ואותו יהודי לעשותה ע"י אחרים יש לו להפסיק מלימודו כדי לעשות אותה "ויחזור לתלמודו"! וממילא אם
התפלא ואמר" :הלוא לפני כך וכך זמן התחלתי לדבר עליו והשתקת אותי ומה השתנה כעת"? הוא לא עושה אותה והוא לומד במקום זה אין שווה כ"כ לימוד זה וכאילו הגמרא שלו סגורה!
ויען הגביר ויאמר" :הלוא אז זה היה סתם כי מה לי ולו ,ומדוע אדבר עליו סתם ללא שום ויסוד זה נלמד מדברי התנא הקדוש הנ"ל זיע"א שיש לשלב את כל ג' עומדי עולם אלו שהם:
תועלת? אמנם ,כעת אתה מציע לי להיות מחותן שלו ועל מחותן כבר צריך לברר היטב"!,.. תורה ,עבודה ,גמ"ח ,וכך יכון העולם הכללי והפרטי ,זיע"א.
והנמשל :כאן שאומר לו הקב"ה באופן כללי שבעלי החיים הטמאים יכנסו לתיבה שנים שנים, כמו"כ היום ג' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זיע"א (נפטר בשנת תרי"א –
אין כל תועלת לומר את המילה טמא ,אמנם ,בפרשת שמיני שמדברים על כשרות הבהמות לפני 176שנה) ,הוא היה ראש שושלת רוז'ין וכל אדמור"י רוז'ין הם צאצאיו ,זכיתי להשתתף
והחיות אלו מותרים באכילה ואלו לא ,בזה צריך לפרט באר היטב ,שהרי הם נעשים מחותנים בליל ההילולא שלו בסעודת ההילולא אצל נכדו כ"ק האדמו"ר מבויאן שליט"א בהשתתפות
עמנו ,ע"י שאנחנו אוכלים אותם ,ועל זה כבר יש לדקדק היטב היטב ,כי אילו היה אומר הכתוב אלפים ,וכן אצל נכדו זקן אדמור"י בית רוז'ין כ"ק האדמו"ר מקופיטשניץ שליט"א
שאסור לאכול את החזיר כי הוא" :איננו טהור" הייתי אומר שבדיעבד מותר ,וכדו' ,ועל זה כבר בהשתתפות האדמורי"ם מסקעליא (מחשובי האדמורי"ם באמריקה שהגיע באותו היום
ביאר הכתוב מפורש ,והבן ,יש עוד חידוש נפלא שהתחדש היום בס"ד :רש"י מביא על לא"י ,ונ"ל שהוא מצאצאי רבינו זיע"א) ,ביאלה ,מאקווה אשדוד שליט"א ,ודיברו הרבה
הפסוק" :ויסגור ה' בעדו" ,שהקב"ה הקיף את התיבה בדובים ואריות והיו הורגים באנשים מדרכיו הקדושים{ ,וכן זכיתי להדליק שם נר לעי"נ} ,חסידים אומרים בשם בו הרה"ק ר'
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
דבר מעניין שהוא בפשטות מחלוקת בין הנגלה לנסתר שבפסוק (נשא)" :אמור להם" מובא שבאו סביב להרוג את נח ,ונראה לפי זה שנח הכניס את כל הבהמות והחיות והאוכל לתוך
בגמרא סוטה" :בקול רם" ,ובזוהר הקדוש מביא" :אמור להם" "בלחישו" ,ונראה שנחלקו התיבה ,ואח"כ נכנס הוא ,ורק אח"כ נכנסו הדובים והאריות האלו שהגינו עליו ,שבלאו הכי
ביניהם ,וכן הביא בשו"ת "ציץ אליעזר" ,ושמעתי מפי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשיעור אילו היו נכנסים הם לפניו הרי שהיו הורגים את נח בני דורו ,וזה חידוש מעניין{ ,ועי' בזה עוד
פעם שעכ"פ אין לחזן לומר ממש בשקט כשאומר להם ,וק"ו שלא ישמעו הכהנים ,ואמר את זה באריכות בגיליון "פניני מאיר" -נח תשפ"ז גיליון מס'.}331 :
בהומור קצת שפעמים שהחזן מקבל פחד כיון שהוא רואה את כהנים עטופים בטלית ומחמת ד .פרשת נח " -ונח מצא חן בעיני ה'" -רמז לבר מצווה.
הפחד הוא אומר את התיבות בלחש ,וזה אינו נכון ,אלא יש לו לומר בקול רם ,ועכ"פ לא בלחש עוד הייתי השבוע בשמחת בר מצווה של נכדי האדמורי"ם מסאוורן וטריסק שליט"א
ממש שלא ישמעו הכהנים ,ויש לציין למה שכתב הרמב"ם שאין הכהנים מברכים אלא הקב"ה ששניהם תלמידי חכמים גדולים ודיברתי עמם בלימוד ,והסבא האדמו"ר מסאוורן שליט"א
מברך וכמאמר הכתוב (שם)" :ואני אברכם" ולכן אפילו יש בהם חוטאים אין לזלזל בזה, הביא בדברי תורתו שם דבר יפה הרומז על בר מצווה בשם" :נח" ש"אשם" בגימ' :מ"ה ,ואם
והביאו המ"ב (שם) ,והיה אומר מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל" :אנשים מחפשים ברכות נוסיף על זה י"ג שזה השנים מאז שהוא נעשה בר מצווה נגיע ל"נח" ,וזהו" :ונח מצא חן
ובאים אלי וכאן יש להם הבטחה מהקב"ה "ואני אברכם" ויש להם ללכת לנשיאת כפיים בעיני ה'" = היינו כשה"אדם" מגיע ל"נח" והוא בבחינת" :מצווה ועושה" ומקבל על עצמו
והיה להם ברכה מה'"! עול מצוות הוא זוכה למצוא חן בעיני ה'!
י"א .תפילה עם החזן בנוסח שלו. ה .פרשת בראשית -רמז לשב"ק ,הדלקת נרות שבת ,אכילת דגים בשבת ,ועוד.
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלום שיחי' :אדם שמתפלל עם החזן שמונה עשרה בשבת שעברה היה שבת בראשית ואמרתי בגאולה דבר תורה יפה שקראתי פעם מהגאון הרב
האם הוא יכול להתפלל בנוסח שלו ,וכגון שהחזן מתפלל אשכנז והוא מתפלל ספרד וכדו'? קורניצר זצוק"ל [רבה האחרון של העיר קראקא שבפולין בה הייתי] :כתוב בפסוק
והשבתיו :מבואר במ"ב שיש לו להתפלל עם החזן כמו שהוא מתפלל ,שהרי הוא יוצא עמו י"ח (בראשית)" :ואיבה אשית וכו' והיינו שיהיה איבה בין האדם לנחש בגלל החטא ,ויש כאן רמז
תפילה בציבור ,ועיקר הדגש הוא לומר עמו :קדושה ,ואת המילים" :האל הקדוש"" ,שומע נפלא לשבת קודש שהוא יום שאין בו שליטת הס"א שהנחש רומז לו ,ש"ואיבה" ר"ת של
תפילה" ,ולכרוע עמו במודים ,אבל שאר ברכות פרטיות כגון" :עננו" ביום התענית ששליח הפסוק" :ושמרו בני ישראל את השבת" ,וכן יש כאן רמז להדלקת נרות שב"ק ש"ואיבה" ר"ת
הציבור אומרה בתור ברכה בפני עצמה לא יאמר עמו ,ולפי"ז יש לו להתפלל עמו לפי הנוסח של הפסוק" :ולכל בני ישראל היה אור במשבתם" ,וכן יש כאן רמז למה שאמרו חז"ל בגמ'
שלו ,אמנם ,אם הוא רואה שהוא יכול לומר עמו קדושה ולהזדרז ולהתפלל ולסיים עד שיאמר שבת (פ' במה מדליקין)" :הרגיל בנר הוין ליה בנין ת"ח" ,ופרש"י :נר שבת ונר חנוכה,
הש"ץ" :שומע תפילה" משמע בפוסקים שהוא יכול להמשיך הלאה לבד ובלבד שיספיק לענות ש"ואיבה" ר"ת של הפסוק (ויחי)" :יברך את הנערים ויקרא בהם" ,ומסיים דבריו שבעת
הנ"ל ,וממילא נראה שבכה"ג הוא יכול לומר הנוסח שלו. שהוא כתב את החידוש הזה לא היו מצויים עדיין בעיר דגים לשבת קודש ותיכף שסיים לכתוב
י"ב .הל' ".משיב הרוח" – "ותן ברכה". חידוש זה שהוא ג"כ רמז לאכילת דגים בשב"ק הרמוז בפסוק הנ"ל שמסתיים" :וידגו לרב
התחלנו לומר ביום שמחת תורה" :משיב הרוח ומוריד הגשם" ,ונאמר הלכותיהם בקצרה: בקרב הארץ" ,הגיע לו דג לשבת קודש,וראה בזה שתורתו רצויה בשמים ,ואמרתי את זה היום
בא"י שאומרים בקיץ" :מוריד הטל" ממילא אם טעה בימות החורף ולא אמר" :משיב הרוח לידידי הגאון ר' מאיר אנקווה שליט"א נינו של הרה"ק ה"באבא סאלי" ונהנה מאוד.
ומוריד הגשם" אינו צריך לחזור ,כיון שאין זה בקשה אלא הזכרת גבורות ה' יתברך ,והרי ו .חג הסוכות – נענוע ד' מינים.
הזכיר גבורותיו ,כמבואר בריש מסכת תענית ,אמנם בחו"ל שלא אומרים בקיץ כלום אלא ראיתי דבר נפלא בשם הגה"צ ר' משה וולפסון זצוק"ל מארה"ב (בגיליון "בטחוני בצורי")
ממשיכים ישר" :מחיה מתים וכו' מכלכל חיים וכו' ,כיון שלא הזכירו כלום יש להם לחזור שביאר עניין נענוע ד' מינים שאנחנו מתפללים לה' ומנענעים את הלולב לפנים להראות שכל
כשלא הזכירו בחורף "משיב הרוח וכו' ,ואם עדיין נמצא בתוך ברכת "מחיה המתים" יאמר מה שלפנינו הוא ביד ה' ,ואין מה לדאוג ,וכן לאחור לרמוז שכל מה שהיה הוא מה' יתברך ,וכן
מה"ר במקום שנזכר וימשיך הלאה ויחתום ,אמנם כשהמשיך הלאה והתחיל ברכת "האל למעלה לומר שהכול הוא מלמעלה ,וכן למטה וכמאמר הכתוב (תהילים)" :אם אסק שמים שם
הקדוש" יש לו לחזור לראש התפילה כי קיימ"ל" :ג' ברכות ראשונות כחד חשיבי" ,אמנם מובא אתה ואציעה שאול הנך" ,וכן לימין ולשמאל לומר שגם מה שקורה לנו מימין הוא מה' יתברך,
בשו"ע ובמ"ב (סי' קי"ד) שאם מסתפק אם אמר או לא אמר ,הרי שיש חילוק בין אם עברו וכן מה שקורא משמאל ,הכול הוא מה' יתברך!.
שלשים יום משמחת תורה או לא ,שאם לא עברו ל' יום הרי שמניחים שהוא הלך אחרי הרגל ז .חידושים כלליים בדרוש.
לשונו ולא אמר ,ואז גם מספק יש לו לחזור ,אמנם ,כשעברו שלשים יום מחזיקים שכבר התרגל היה כאן בבית וגן בירושלים השבוע ביום ראשון הגה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שליט"א
בלשונו ואמר כהוגן ,והביא השו"ע (שם) בשם רבינו המהר"מ מרוטנבורג זיע"א שאם אמר מנהריה ואמר שיעור נפלא בפלפול ובאגדה במשך זמן רב [וברכני בלחיצת יד והודיתי לו על
בשמחת תורה רצוף תשעים פעמים" :מחיה מתים וכו' משיב הרוח וכו' הרי שזה כבר הורגל על השיעור] ונביא כמה נקודות מדבריו :כתוב בפסוק (וירא)" :וישכם אברהם בבוקר ויקח את
לשונו ואם מסתפק לא יצטרך לחזור גם בחו"ל ,וראייתו מסוגיה דב"ק" :קירב נגיחותיו חייב שני נעריו אתו" – וביאורו עפ"י דרוש שאברהם אבינו ע"ה היה עובד את ה' בזריזות גם בימי
ריחק נגיחותיו לא כל שכן" ,ובמ"ב (שם) הביא בשם רבינו ה"חתם סופר" זיע"א שיש לו לומר הזקנה ,וזהו" :וישכם אברהם" – "ויקח את שני נעריו עמו" היינו אף שהוא היה זקן הוא לקח
מאה ואחד פעמים שהוא שיעור זיכרון ,וכמו שאמרו חז"ל (חגיגה)" :אינו דומה מי ששונה את שנות נעוריו עמו והיה עובד את ה' כנער! וביאר בזה דברי הגמרא סוכה (פ' החליל)" :אשרי
פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד" ,ומן הראוי לציין עוד הלכה שמביא ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו" היינו שגם בזקנה אנחנו עובדים את ה' בזריזות כנערים
המ"ב בכמה מקומות שאם היה בדעתו לומר לפני התפילה והסתפק זמן רב לאחר התפילה שיש צעירים! ועל זה רמזו חז"ל שמטבע של אברהם אבינו היה עליו צורת זקן וזקנה מצד אחד
כאן תרתי למעליותא להחזיק שמסתמא אמר ,אינו צריך לחזור ,אמנם ,אם לא היה בדעתו לפני ובחור ובתולה מצד שני לרמוז שגם בזקנה הוא לקח את כוח הנעורים ועבד בו את ה' בזריזות!
התפילה לומר והסתפק זמן מועט לאחר התפילה שיש כאן להחזיק שלא אמר אז יש לו לחזור עוד הביא בשם הרה"ק ר' מנחם מנדל מקוצק זיע"א שביאר את הפסוק (תהילים)" :השמים
בתוך ל' יום וכנ"ל ,ואמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א פעם שצריך שיהיה שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" = "לעשות ממנה שמים"! עוד הביא בשם אביו הרה"ק ר'
את שני התנאים ,והיינו אם היה בדעתו לומר לפני התפילה והסתפק זמן מועט אחרי התפילה מאיר זיע"א שביאר את הפסוק (משלי)" :יראת ה' תוסיף ימים" שמנהגו של מי שדואג ומפחד
ג"כ אינו חוזר ,אלא רק בלא היה בדעתו לומר והסתפק זמן מועט ,והנה ,במוצאי שב"ק יהיה תמיד שזה מקצר את ימיו ,אמנם ,יראת ה' אינה כן אלא כמה שיש לו יראה יותר הוא מאריך
ז' חשון [והוא זמן הליכתי בעז"ה לציון דוד המלך ע"ה ול"כותל המערבי" וכמו שזכיתי להיות ימים ושנים! [ויש לציין שכן ביאר שם רבינו יונה בביאורו למשלי].
שם בשבוע שעבר מוצש"ק בראשית ,ולעורר שם השפע בעז"ה] ומתחילים להזכיר" :ותן טל ח .הל' תפילין ותפילה – מלמד שהתפילין שלו בת"ת האם מותר לו לקרוא בבית ק"ש ולסדר
ומטר לברכה" ,ובזה כבר צריך לחזור כשלא הזכיר בין בא"י ובין בחו"ל כיון שזה שאלה ולא שם כמה דברים?
הזכרה ,והדין הוא :אם שכח להזכיר ונמצא עדיין באמצע ברכת השנים יש לו לומר באמצע שאל אותי השבוע הרב אברהם זאב טרגר שיחי' :מלמד בת"ת שמתפלל עם הילדים בת"ת
הברכה ולחתום ,ואם אמר" :ברוך אתה ה'" של חתימת הברכה ולא אמר" :מברך השנים" וממילא התפילין שלו שם וכשהוא קם בבוקר הוא קורא ק"ש ואומר ברכות השחר ,האם מותר
יאמר" :למדני חוקיך" ויאמר" :ותן טל וכו' ויחתום" :מברך השנים" ,ואם חתם" :מברך לו לטעום דבר מה או לסדר קצת דברים בבית לפני התפילה והתפילין? והשבתיו :מבואר
השנים" יאמר במקומו" :ותן טל וכו' וכל זה כשלא התחיל ברכת" :תקע בשופר"[ ,ולהמ"ב בשו"ע ובמ"ב (סי' פ"ט ס"ג) שאין לאכול לפני התפילה ,וכן אין לעשות צרכיו ועסקיו לפני
(סי' קי"ז) והקישו"ע (שהמ"ב הביאו שם) טוב שימתין ויאמר בברכת "שומע תפילה"] ,ואם התפילה ,ודרשו את זה חז"ל מהפסוק" :לא תאכלו על הדם" – "לא תאכלו לפני שתתפללו על
התחיל ברכת" :תקע בשופר" יזכיר בברכת" :שומע תפילה" לפני" :כי אתה שומע"" :ותן טל דמכם" היינו שהאדם עשוי בעיקר מדם והרמז לזה" :א'" – "דם" היינו תתפלל לה' אחד על
וכו' ,ואם לא אמר שם ואמר" :ברוך אתה ה'" יעשה כנ"ל בברכת השנים ,ואם חתם ולא התחיל הדם ,ואח"כ תאכל! וזה על אכילה ,ועל שאר דברים ועסקים דרשו חז"ל את הפסוק" :ואותי
ברכת" :מודים" יאמר במקומו וכנ"ל ,ואם המשיך הלאה כל עוד לא עקר רגליו יחזור לברכת השלכת אחרי גווך" – "אל תקרי גווך אלא גיאך אחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים",
השנים ,ואם עקר רגליו יחזור לראש ,ולגבי ספק דינו כנ"ל ,הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין ובמ"ב (שם) כתב שלשתות קפה ותה בלי חלב וסוכר שאין זה דרך גאווה מותר ,ושמעתי ממרן
זיע"א כותב שהגשם הוא השפעת השפע של הקב"ה לעולם ,וע"י ירידת הגשמים יש ירידת שפע הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שכיום שהם מצויים אי"ז דרך גאווה ,ומותר ,וכן הורה לגבי משקאות
של חיות ותורה ,ועל זה רמזו דברי חז"ל בגמ' ריש תענית שיום הגשמים גדול כתחיית המתים, ממותקים המצויים היום לרוב ,וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל ,ואמר לי פעם רבה של בני
וכמתן תורה ,עיי"ש. ברק הגאון ר' שבח צבי רוזנבלט שליט"א שמה שכתב המ"ב (שם) שיכול לשתות את הקפה
ייתן ה' שנזכה לכל השפע ברוחניות ובגשמיות" ,ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,אמן! ולמצוץ מקוביית סוכר שבדירו אי"ז דרך גאווה ,שכן היה בימיו ,אמנם כיום נראה שעדיף טפי
הוספות נפלאות לשיעור זה ועוד ממו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שאמר לי לערב הסוכר בתוכו שכיום אי"ז נחשב גאווה ,ואדרבה ,אם יעשה כנ"ל זה נראה דרך גאווה ,מה
בליל שישי אור לה' חשון תשפ"ז: עוד שבאוכלו את הסוכר זה דרך אכילה וחמור טפי וכנ"ל ,וכ"כ בספר "שערים המצוינים
בהלכה" ,ואף שיש פוסקים שסברו שזה אסמכתא בעלמא (הפסוק" :לא תאכלו וכו') הרמב"ם
א .זה נכון מה שהבאתם ממני לגבי מסתפק אם הזכיר הזכרה שצריך את שני התנאים, סובר שזה דרשה גמורה ואיסור האכילה הוא מהתורה ,ואף שהשו"ע (שם ס"ד) התיר לרעב
וכמש"כ המ"ב. ולצמא שהם בכלל החולים לאכול קודם התפילה ,כתב המ"ב (שם) בשם הלבוש" :הרעב
ב .לגבי ההלכה של הקבלת פני רבו – אמנם עיקר העניין הוא לראות את הרב ,אמנם ,היה והצמא – הרבה" ,ואי"ז לכתחילה ,וכנ"ל ,אמנם כתב המ"ב (שם) שאם קרא ק"ש ואמר ברכות
פעם מעשה שהגיע רב אחד למרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל ונכנס אליו ברגל ואמר לו: השחר זה קל יותר כי קיבל כבר מלכות שמים במידה מסוימת ,ולכן למעשה :מותר לו לשתות
"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" והלך לו ,והרב זצוק"ל לא מצא הדבר חן בעיניו. קפה ותה עם חלב וסוכר וכנ"ל ,וכן משקאות ממותקים וכנ"ל ,וק"ו מים ,ובעניין לסדר דברים
ג .עוד בעניין הנ"ל שמעתי פעם ביאור נפלא בדברי הגמרא האלו (ר"ה י"ז ,סוכה כ"ז): לפני התפילה כתב בספר "הליכות שלמה" (תפילה) ממרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל גדר ברור
"אמר רב יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" וילפי' לה מהאישה השונמית, בזה :כל דבר שיש בו שיהוי הרי שאסור ,אמנם ,כל מיני דברים שאין בהם שיהוי כגון :להכניס
ולכאורה אישה פטורה מזה ואיך אפשר ללמוד ממנה? והביאור שלומדים את זה את הכביסה למכונה ,וכדו' מותר ,כי אי"ז דרך גאווה ,עיי"ש.
מהפסוק" :מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" והנה ,הטעם שבר"ח ט .לבישת נעל ימין לפני נעל שמאל וקשירתם.
ובשבת היו הולכים הנשים להקביל פני הרב כי לא היו שם התלמידים [שלא יבואו לידי שאל אותי השבוע ידידינו הרב אברהם לוי שיחי' :איך צריך ללבוש את הנעליים? ובאיזה סדר
הרהור] וממילא ,מזה משמע שברגל הם כן היו אצלו ,ולכן היא לא הלכה ,ומזה גופא יש לקשור אותם? והשבתיו :מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' ב' ס"ד) שיש ללבוש קודם נעל ימין
משמע ש"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" ,וממילא ,לומדים את זה מהתלמידים ולא ואח"כ נעל שמאל כיון שימין היא החשובה ביותר ,אמנם ,לגבי הקשירה יש לקשור קודם נעל
ממנה (ועוד ברכני ברכות לרוב). שמאל ואח"כ נעל ימין ,שכן מצאנו לגבי קשירה ששמאל חשובה יותר שכן את התפילין קושרים
הוספות לגיליון הקודם ( )381ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום ב' בצד שמאל ,ומה שהוא שאל :ומה הדין מי שיש לו סקוטש וכדו' ואינו סוגר את הנעל בקשירה?
א' חשון תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: כתבו הפוסקים (עי' פסק"ת) שבזה פשיטא שיקדים את ימין לשמאל ,שרק בקשירה נאמר דין
א .לגבי המעשה מה"סבא משפולי" זיע"א – אני קראתי פעם שהיה היהודי מלובש בעור קדימה לשמאל ,ויש לציין עוד למה שמביא שם המ"ב וזה פחות ידוע שבכל דבר חשיבות יש
דוב ורוקד עם הפריץ ,ואם היה מנצח את הפריץ [שזה היה דבר נדיר] היו משחררים להקדים את ימין לשמאל ,וכגון :כשמתרחצים יש לרחוץ קודם את צד ימין שהוא החשוב ורק
אותו ,ורבינו זיע"א נצחו ושלחוהו לחופשי. אח"כ את צד שמאל ,ובראש נראה שיתחיל מימין לשמאל ,עיי"ש.
י .הל' טבילת כלים ונשיאת כפיים.
ב .בעניין הרמ"ע מפאנו והגר"א זיע"א שאין לומר" :ותחתם" בר"ה – הטעם הוא כי הם אני לומד כעת עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' טבילת כלים והל' נשיאת
סברו לפי חלק מהראשונים וכמו שהבאתם שזה על הדין העתידי ובזה אין שייך לומר כן. כפיים ונאמר כמה הלכות בזה :טבילת כלים היא מהתורה על כלי מתכות ,ויש לטבול כלים
ג .בעניין אמירת" :מכניסי רחמים" והראיה מתפילה בקברים – יש לדקדק שיש שני מ"ב אלו כשבאים מגוי בברכה ,וכן יש לטבול כלי זכוכית הבאים מגוי בברכה( ,ועי' בביאור הלכה
יש מ"ב בהל' ער"ה שאומר שלא ישים מגמתו נגד פני המתים ,ויש מ"ב בהל' ט' באב סי' שכ"ג באריכות גדולה עוד פרטים בזה ,ואכמ"ל) וכלי שמעורב בו מתכת וזכוכית אך הוא
שיבקש שימליצו טוב בעדנו ,ולפי"ז אפשר לבקש גם ממלאכים. עשוי מחרס וכדו' שאינו טעון טבילה {כלי עץ ,חרס ,פלסטיק וכדו' אינם טעונים טבילה} וכגון:
מרן הגאון ר ' דוד כהן שליט"א ר"י חברון ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ד' י' כוס פורצלן וכדו' או כוסות לשתיית קפה ,שתוכם חרס וציפויים מתכת וכדו' ,או כלי שעשוי
חשון תשפ"ז. מעץ וסביבותיו חישוקי מתכת וכדו' כתבו הפוסקים (שו"ת "שאלת יעב"ץ" ועוד) שיש לטבול
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם אותם בלי ברכה ,מחמת הספק האם אזלינן בתר הציפוי או תוך הכלי ,ובהל' נשיאת כפיים יש
ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל, לציין דבר ראשון לדברי רבינו ה"חרדים" [הרה"ק ר' אלעזר אזכרי זיע"א מגורי רבינו
אחיותי ו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי', האריז"ל זיע"א הטמון לידו בבית העלמין העתיק בעיר צפת] שמביאו הביאור הלכה הראשון
ת.נ.צ.ב.ה. בהל' נשיאת כפיים (ריש סי' קכ"ח) שכותב שהיות ויש מצווה על הכהנים לברך וכמו שאמר
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר הכתוב (נשא)" :כה תברכו את בני ישראל אמור להם" ,ממילא גם ישראל שעומד מולם ומכוון
מרדכי שרגא זצ"ל ,נלב"ע ט' אלול ,ת.נ.צ.ב.ה. לקבל את הברכה כמו שציווה ה' הרי הוא בכלל המצווה ,ויש לדעת מה שמובא שם בפוסקים
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקרים ה"ה מ .פ .שיחי' מנתיבות ,וה"ה בנש"ק י .ל .שיחי' שכהן שאומרים לו לעלות לדוכן ואינו עולה הרי שהוא ביטל מצווה זו ועבר על עשה ,אמנם,
ירושלים להצלחתם. כשלא אמרו לו לעלות למרות שלא קיים את המצווה הרי שהוא לא נקרא מבטל עשה ,עוד יש
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
