gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: לך לך (2026-10-19)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' משיב הרוח‪ ,‬ותן טל ומטר‪ ,‬תפילין‪ ,‬תפילה‪ ,‬טבילת כלים‪ ,‬נשיאת כפים‪ ,‬פ' בראשית – נח – סוכות ועוד נמסר ביום ד' ג' חשון תשפ"ז – גיליון ‪382‬‬ ‫אברהם יערב מסדיגורא זיע"א שיום ג' חשון שהוא היארצייט שלו כ"כ קדוש עד ש"עיצומו‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫של יום מכפר"! מנהגו היה במלכות והוא היה הולך עם נעלי זהב אבל בסוליה למטה היה חור‬ ‫ביום י"ד תשרי תשפ"ז ערב סוכות הסתלק מעמנו המקובל הצדיק ר' דוד שלום בצרי זצוק"ל‬ ‫והוא הרגיש את הקרקע‪ ,‬והיינו שהוא היה כלפי חוץ מלך אבל בפנים בבחינת‪" :‬לב נשבר"!‬ ‫שהיה מגדולי הצדיקים והמקובלים‪ ,‬זכיתי להכירו היטב והוא היה גדול בתורה ומתמיד‬ ‫קראתי סיפור עליו לאחרונה באריכות שהוא אמר לחסיד אחד שהוא הולך בדרך והוא יראה‬ ‫עצום‪ ,‬ובכל פעם שנכנסתי לישיבת "השלום" (שהוא קרא לה כך על שם המקובל הקדוש ר'‬ ‫יהודי הוא יאמר לו שלום במאור פנים והוא התעניין בשלומו‪ ,‬וכן הוא עשה וע"י כך הצילו‪,‬‬ ‫שלום שרעבי זיע"א) ראיתיו יושב ולומד‪ ,‬וכן היה עניו מאין כדוגמתו‪ ,‬וזכורני שהייתי רואה‬ ‫ואכמ"ל‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫אותו בערב שבת קודש ממלא את המים מהצינור למיחם הגדול של שבת קודש ואמרתי לו‪:‬‬ ‫כמו"כ היום ג' חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' עובדיה יוסף זיע"א (נפטר בשנת תשע"ד‬ ‫"אולי אני ימלא לפי שאין זה לכבודו של הרב למלאות את המים"! והוא היה מחייך ואומר‪:‬‬ ‫– לפני ‪ 13‬שנה)‪ ,‬היה עמל עצום בתורה מאין כדוגמתו‪ ,‬והייתי עד לדבר שבעת שהוא היה‬ ‫"אני איש פשוט ואין צריכים לעזור לי"! כן היה שלם בעבודת התפילה‪ ,‬ופעמים שהייתי לומד‬ ‫מגיע לשיעורו השבועי בבית הכנסת "היזדים" בירושלים הייתי רואה שהוא יושב בתוך‬ ‫שם והיו קוראים לי להצטרף למניין שלו בבית המדרש למטה הסמוך לחדרו והוא היה מתפלל‬ ‫המכונית ומשקפיו תלויים על אוזן אחת‪ ,‬ומאחוריו היה פרוז'קטור לבן והיה לו ערימה של‬ ‫זמן ממושך מאוד עם כל הכוונות‪ ,‬וזכורני שכשהיה אומר חזרת הש"ץ היה אומר אותה מתוך‬ ‫ספרים לפניו והוא כמעט לא ראה והוא עיין בהם עמוק מאוד וכל כך היה שקוע בלימודו עד‬ ‫סידור מיוחד המלא בכוונות‪ ,‬וכמו שאנחנו לומדים גמרא וכתוב באמצע המילים ובצד ימין יש‬ ‫שהנהג היה צריך להזכיר לו שהוא הגיע כבר לשיעור! וזה הבחינה הנ"ל של‪" :‬על התורה"‪ ,‬וכן‪:‬‬ ‫רש"י ובצד שמאל יש תוס'‪ ,‬כן היה לו בסידור והיה מתחיל החזרה ואומר‪" :‬ברוך" ומביט‬ ‫"על העבודה" שהיה כל ימיו עוסק בעבודת התפילה בכוונה‪ ,‬וכן‪" :‬על גמילות חסדים" שהיה‬ ‫בסידור ימין ושמאל בביאור ומאריך בכוונה‪ ,‬וכן היה עושה בכל החזרה וביחוד בברכת אבות‬ ‫עוסק כל ימיו בחסד עם הבריות למרות גדלותו התורנית ועיסוקו כל היום בתורה‪ ,‬זכיתי‬ ‫שבה עיקר הכוונות [וסיפר לי נכדו ידידי הבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' שעוד ביומו האחרון‬ ‫אתמול בליל ההילולא שלו להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין סנהדריה כאן בירושלים‬ ‫בערב סוכות הוא הספיק להתפלל שחרית בביתם עם כל הכוונות!]‪ ,‬זכיתי להשתתף בהלוויה‬ ‫בהשתתפות אלפים רבים ולומר שם תהילים ולהדליק לו נר‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫שלו למרות היום הדחוק של ערב סוכות והזמן הקצר‪ ,‬ועמדתי ליד המקובל הגה"צ ר' יצחק‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדות‪ ,‬והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫מאיר מורגנשטרן שליט"א מתורת חכם‪ ,‬וליד המקובל הגה"צ ר' יעקב משה הלל שליט"א‬ ‫א‪ .‬גמרא בבא קמא ושבת ‪" -‬אדם דאית ליה מזליה" ‪ -‬ביאורו וישוב הסתירה ברש"י בזה‪.‬‬ ‫ר"י אהבת שלום" (הקרויה ג"כ ע"ש רבינו הרש"ש זיע"א) וליוויתי אותו יחד עם מאות‬ ‫במסכת בבא קמא (ב'‪ ):‬שואלת הגמרא‪ :‬מדוע לגבי שור שנוגח שור אמר הכתוב (משפטים)‪:‬‬ ‫אנשים ברגל כמעט עד לבית העלמין סנהדריה מקום מנוחתו‪ ,‬וסיפר שם בנו הגה"צ ר' יצחק‬ ‫"כי יגוף"‪ ,‬ולגבי שור שנוגח אדם אמר הכתוב (שם)‪" :‬כי יגח"? ומהו שינוי הלשון? ומתרצת‬ ‫שליט"א דבר מעניין‪ :‬גם אבא זצוק"ל וגם אימא הרבנית ע"ה נפטרו בערב חג‪ ,‬והרבנית נפטרה‬ ‫הגמרא‪" :‬אדם דאית ליה מזליה כתיב ביה כי יגח שור דלית ליה מזליה כתיב ביה כי יגוף"‪,‬‬ ‫בשנת תש"פ בערב פסח (ואני זוכר את זה היטב) וכך לא היה להם שבעה‪ ,‬והנה‪ ,‬האבל אסור‬ ‫ופרש"י (שם) שנגיחה היא חזקה מנגיפה כי נגיפה היא דחיפה‪ ,‬ונגיחה היא תחיבת הקרן‪,‬‬ ‫בתלמוד תורה והם חרדו מאוד מביטול תורה‪ ,‬ולכן הם זכו שהם לא גרמו לביטול תורה לפי‬ ‫וממילא אדם שיש לו מזל צריך השור לדחוף לו את הקרן בחוזק ורק אז הוא מצליח להורגו‪,‬‬ ‫שלא היה להם שבעה‪ ,‬ובניהם לא התבטלו מתורה אפילו שבעה ימים בשבילם‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫אמנם שור שאין לו מזל מספיק לו בדחיפה בעלמא להורגו‪ ,‬וכעת צריך להבין‪ :‬מהו "מזליה"?‬ ‫כמו"כ בשבת הקודמת כ"ט תשרי היה היארצייט של התנא הקדוש שמעון הצדיק זיע"א וזה‬ ‫ופרש"י (כאן)‪ :‬שיש לו דעת לשמור על עצמו‪ ,‬וזהו המזל שלו‪ ,‬והנה יש עוד סוגיה במסכת שבת‬ ‫היארצייט היחיד שמוזכר בש"ס עצמו‪ ,‬שמובא בגמרא יומא שהתנא הקדוש שמעון הצדיק‬ ‫(נ"ג‪ ,:‬שאליה מציין כאן רעק"א בגיליון הש"ס לעיי"ש ברש"י) שבה מדברת הגמרא על קמיע‬ ‫זיע"א שהיה כהן גדול היה נכנס בכל שנה לבית קדשי הקדשים ביום הכיפורים‪ ,‬ובכל שנה היה‬ ‫שמותר לצאת בו בשבת‪ ,‬וכמובן שצריך הקמע להיות קמיע מומחה‪ ,‬שהרי אם אין הקמיע‬ ‫נכנסת עמו דמות שהייתה לבושת בגדים לבנים ויוצאת עמו כשיצא‪ ,‬ובאותה שנה שבה הוא‬ ‫מומחה הרי שיש בזה טלטול ברה"ר או סתם מוקצה‪ ,‬שהרי הוא כ"חספא" בעלמא ותו לא‪,‬‬ ‫נפטר היא נכנסה עמו והייתה לבושת שחורים ונכנסה עמו ולא יצאה עמו‪ ,‬והיה זה השכינה‬ ‫ואומרת הגמרא שאם הקמיע מומחה לאדם אין הוא מומחה לבהמה‪ ,‬ושואלת הגמרא‪ :‬מדוע?‬ ‫הקדושה (שמעתי השבוע כאן בבית וגן מהרה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שליט"א מנהריה על‬ ‫ומתרצת הגמרא‪" :‬אדם דאית ליה מזלא"‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ופרש"י (שם)‪" :‬מזליה" ‪ -‬מלאך שלו ומליץ‬ ‫הפסוק (אחרי)‪" :‬וכל אדם לא יהיה באהל מועד" שדרשו חז"ל‪" :‬ואפילו מלאך"‪ ,‬והיינו שבכזה‬ ‫עליו‪ ,‬ולכאורה זה סתירה ולזה כיון רעק"א? והיה נ"ל פעם לבאר ששם רש"י לא יכול היה‬ ‫יום גדול לא היה שם אפילו מלאך כיון שהיה שם יחוד עליון והיה הכהן פרוש מן הגשמיות‬ ‫לומר שהכוונה היא לדעת לשמור על עצמו כמו שפירש כאן‪ ,‬לפי שכאן מדובר על שור שהוא דבר‬ ‫לגמרי ואפילו מלאך שיש בו משהו גשמי שהרי המלאכים עוסקים גם בבקשות גשמיות לא יכול‬ ‫שרואים בעיניים ועל כזה דבר אדם יכול לשמור על עצמו בדעתו‪ ,‬אמנם‪ ,‬שם מיירי על קמיע‬ ‫היה להיות שם‪ ,‬ורק השכינה עצמה הייתה שם‪ ,‬והארכתי בזה ממנו במקום אחר – ראה גיליון‬ ‫שלוקחים אותו כנגד דברים נסתרים שלא רואים אותם בעיניים‪ ,‬ועל זה אין שייך לבאר דעת‬ ‫"תומר דבורה" – א' חשון תשפ"ז)‪ ,‬והוא הבין שהוא ימות באותה שנה‪ ,‬וכן הוא אמר לאנשים‪,‬‬ ‫שהרי אין זה תלוי כלל בדעת האדם! אך דחיתי תירוץ זה מסיבה פשוטה‪ :‬א"כ היה לרש"י‬ ‫ואחרי שבעה ימים מהרגל הוא נפטר מן העולם‪ ,‬והנה‪ ,‬אם נעשה חשבון נראה שבשבת שעברה‬ ‫לבאר גם כאן וגם שם ש"מזליה" זה מלאך‪ ,‬וזה הסבר לשני המקומות? והיה נראה בס"ד לבאר‬ ‫היה שמחת תורה‪ ,‬וא"כ שבעה ימים אחרי זה שבת בראשית שהיא כ"ט תשרי ער"ח חשון‪,‬‬ ‫עפ"י סוד בשילוב התירוץ הראשון‪ :‬שני הפירושים אחד הם‪ ,‬וע"י שיש לאדם מלאך שלו שמליץ‬ ‫וזכיתי לעל ות לציונו הקדוש בליל ההילולא והיו שם אלפים והיה שם תפילות וריקודי קודש‬ ‫עליו ממילא הוא זוכה ע"י המלאך לבחינה של‪" :‬דעת" שהיא בחינת המלאכים‪ ,‬ובבחינת‪" :‬דעת‬ ‫והדלקה גדולה עם תזמורת בראשות המקובל הגה"צ ר' אביש צינווירט שליט"א ר"י "אנשי‬ ‫עליון"‪ ,‬וכאן משתלב עדיין הביאור הראשון כתוספת ומבאר מדוע רש"י שינה את הלשון עם‬ ‫מעמד"‪ ,‬ידועים דברי המשנה (אבות – פ"א מ"ב)‪" :‬שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגולה‬ ‫שני הפירושים אחד הם? ומבואר שכאן היה לו יותר נוח לכתוב דעת כי מהשור אפשר להינצל‬ ‫הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"‪,‬‬ ‫ע"י דעת‪ ,‬ושם היה נוח לו לכתוב עניין המלאך כי קמיע שהוא דבר סגולי יותר מתאים לכתוב‬ ‫והביא שם ה"תפארת ישראל" עפ"י מה שהביאו בספרים שהאדם נקרא‪" :‬עולם קטן"‪ ,‬וכמו‬ ‫שהמלאך עוזרו ומסייע לו ע"י שמליץ עליו‪ ,‬אך פשוט ששניהם אחד הם‪ ,‬וע"י המלאך זוכה‬ ‫שהעולם הגדול לא יכו לעמוד בלתי ג' דברים אלו כך עולמו הפרטי של האדם לא יכול לעמוד‬ ‫לדעת‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בלי ג' דברים אלו‪ ,‬ונעמיק בזה מעט‪ :‬איתא בגמרא ברכות (ס"א‪ ):‬שהתנא הקדוש ר' עקיבא‬ ‫ב‪ .‬גמרא יומא ‪ -‬מכנסיים של כהן ומצנפתו‪.‬‬ ‫זיע"א היה מלמד תורה בשעת הגזרה‪ ,‬וכשמצאו פפוס בן יהודה בבית האסורים שאלו מדוע‬ ‫בגמרא יומא (כ"ד‪ - :‬כ"ה‪ ).‬מובא נידון מעניין לגבי המכנסיים שהכהן לובש‪ ,‬ומובא שם שהוא‬ ‫אינו חושש מן המלכות שתהרוג אותו (מה שבסוף היה כמובא שם) ואמר לו ר"ע‪ :‬אמשול לך‬ ‫היה לובש את המכנסיים על בשרו ממש שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבינם‪ ,‬וזה עפ"י מה שאמר‬ ‫משל למה הדבר דומה לשועל שהיה הולך על שפת הנהר וראה שם דגים והוא רצה לאכול‬ ‫הכתוב (אחרי)‪" :‬ומכנסי בד ילבש על בשרו" ‪" -‬שלא יהיה דבר חוצץ בינם לבשרו"‪ ,‬וזה דבר‬ ‫אותם‪ ,‬והוא אמר להם בערמומיות‪" :‬בואו תצאו מן המים ונדור יחד כשם שדרו אבותיכם עם‬ ‫מעניין‪ ,‬ולכן מבואר שם שכשהיו מלבישים את הכהנים היו מלבישים להם מכנסיים מיוחדים‬ ‫אבותינו"! (כמובן שהוא שיקר להם שהרי דגים חיים בים ושועלים חיים ביבשה)‪ ,‬ואמרו לו‬ ‫שהיו קדושים אך לא היו כשרים לעבודה‪ ,‬והם היו מכנסי קודש‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ויש לדון על מה‬ ‫הדגים‪" :‬אם במקום חיותנו אנחנו מתייראים במקום מותנו על אחת כמה וכמה"! והיינו‬ ‫שמובא במשנה (סוכה פ' החליל)‪ :‬שאת הפתילות שהיו עושים לאור שמחת בית השואבה היו‬ ‫שאפילו בים שהוא המקום החיות של הדגים הם מתייראים שלא יצודו אותם וכדו'‪ ,‬אז ביבשה‬ ‫עושים‪" :‬מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן"‪ ,‬האם זה היה עשוי ממכנסיים אלו שהיו קדושים‬ ‫שהם וודאי ימותו הם לא יתייראו? והנמשל הוא – אמר ר' עקיבא – התורה היא החיים שלנו‬ ‫אך לא היו של עבודה‪ ,‬או ממכנסיים של הבד שהיו לעבודה‪ ,‬ויתכן שמהם היו עושים אותם‬ ‫ואם נעזוב אותה וודאי נמות! ומיתה רוחנית היא חמורה ממיתה גשמית! ולכן יש לנו יותר‬ ‫שכיון שבלו ירדה קדושתם כי אינם ראויים כבר לעבודה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שלקחום לדבר של בית המקדש‬ ‫להתיירא מלהפסיק ללמוד מאשר מהמלכות! וחזינן מהכי דברי המשנה הנ"ל שהתורה היא‬ ‫שהיו מאירים בהם לצרכי העבודה‪ ,‬עוד יש שם בגמרא יומא (כ"ה‪ ).‬נידון מעניין לגבי המצנפת‬ ‫תנאי בסיסי לעמוד העולם ולכן היא העמוד הראשון‪ ,‬ובלעדיה לא יכון לא העולם הכללי ולא‬ ‫שהיה מסיר המפייס אחרי הפייס מראשו של מי שזכה בפייס‪ ,‬ומשמע שם שכל הכהנים בין כהן‬ ‫עולמו הפרטי של האדם! וכנ"ל‪ ,‬וכן איתא בגמרא שבת (ל"א‪ ).‬שכשאדם מגיע לשמים שואלים‬ ‫גדול ובין כהן הדיוט היה הכובע שלהם נקרא‪" :‬מצנפת"‪ ,‬והקשו התוס' (שם) על דברי הריב"א‬ ‫אותו‪" :‬קבעת עיתים לתורה"? וביאר בזה הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א‪" :‬קבעת" זה מלשון‬ ‫שביאר לעיל מיניה שהכובע של הכהן גדול היה נקרא‪" :‬מצנפת" ושל כהן הדיוט היה נקרא‪:‬‬ ‫גזלן‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪" :‬וקבע את קובעיהם נפש"‪ ,‬והיינו שיש לגזול זמן בשביל ללמוד תורה‪,‬‬ ‫"מגבעת"‪ ,‬שלכאורה כאן הפייס היה בין כל הכהנים ולאו דווקא לכהן גדול? וביארו התוס'‪:‬‬ ‫ואפילו אדם שאין לו זמן כל כך יגזול לעצמו זמן מעט כאן ומעט שם כדי לעסוק בתורה‪ ,‬קבלתי‬ ‫בלשון מקרא יש חילוק ביניהם אמנם בלשון תלמוד לא דקדקו בזה כ"כ‪ ,‬וכדאיתא בגמרא‬ ‫חוברת יפה על הרבי מביאלה אוסטרובה זצוק"ל שהכרתיו היטב‪ ,‬שהסתלק מעמנו בחודש‬ ‫גיטין (ז'‪ ).‬על הפסוק‪" :‬הסר המצנפת והרם העטרה" ‪ -‬כשהוסרה המצנפת מראש כהן גדול‬ ‫אלול האחרון וקראתי בה אתמול מעשה נפלא‪ :‬הרבי זצוק"ל אמר פעם באמצע הטיש‪" :‬שכל‬ ‫ירדה העטרה מראש כל אדם‪ ,‬וזה בלשון מקרא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אחד ילך ללמוד קצת גמרא"! ואחד למד משניות והוא חזר אח"כ והרבי אמר לו‪" :‬משניות זה‬ ‫ג‪ .‬פרשת נח ‪ -‬כמה דקדוקים בה‪.‬‬ ‫מאוד חשוב אבל כדאי ללמוד גם גמרא שזה משלים את התיקון"! עוד מסופר שם שאחד‬ ‫בשבת הבאה נקרא בעז"ה את פרשת נח ‪ -‬ונביא כמה חידושים שהתחדשו בה בס"ד‪ :‬יש נידון‬ ‫התחזק מאוד בתפילה והוא חשב שהרבי יאמר לו על כך משהו‪ ,‬והרבי באמת אמר לו‪" :‬זה‬ ‫מעניין בש"ס‪ :‬האם שייך אישות לגוי‪ ,‬ולמעשה מסיקה הגמרא ששייך אישות לגוי שהרי אפילו‬ ‫מאוד חשוב שהתחזקת בתפילה אבל צריך גם ללמוד גמרא"! והן הן הדברים שאנחנו מדברים‬ ‫לחיה שייך אישות‪ ,‬ומהיכן לומדים שלחיה שייך אישות? מפרשתנו! שכתוב בפסוק‪" :‬ומכל‬ ‫עליהם כעת מהתנא הקדוש שמעון הצדיק זיע"א‪ ,‬שהרי "עבודה" היום שאין קרבנות היא‬ ‫החיה הטמאה שנים איש ואשתו" וחזינן ששייך בחיה לשון אישות‪ ,‬ואף בחיה טמאה‪ ,‬וזה‬ ‫התפילה וכמו שאמר הכתוב‪" :‬ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬והיא חשובה מאוד אבל צריך גם את‬ ‫נפלא! עוד כתוב בפסוק‪" :‬ומכל הבהמה אשר איננה טהורה"‪ ,‬וידוע מה שאמרו על זה חז"ל‪:‬‬ ‫העמוד הראשון של העולם שהוא התורה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וכן צריך ג"כ גמילות חסדים וכמו שאמר פעם‬ ‫"עיקם הכתוב שמונה תיבות כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו"‪ ,‬שהרי היה יכול לומר‪" :‬הבהמה‬ ‫מרן הגר"ח מבריסק זיע"א [שזכיתי להיות ליד ציונו הקדוש בעיר וורשה בפולין אור ליום ד'‬ ‫הטמאה"‪ ,‬וכפל דבריו ואמר‪" :‬אשר איננה טהורה"‪ ,‬וקשה‪ :‬הרי בפרשת שמיני מובא בפסוק‬ ‫ח' טבת תשפ"ה] לאלו שהתלוננו לפניו על הנהגתו של הגאון ר' אליהו חיים מייזל זיע"א רבה‬ ‫הרבה‪" :‬כי טמא הוא לכם"‪ ,‬ומאי שנא? וידוע בזה המשל הנפלא של ה"מגיד מדובנא"‬ ‫הנודע של העיר לודז' בפולין שהיה עושה הרבה חסדים‪ ,‬ואמרו לגר"ח שאילו לא היה עושה‬ ‫זצוק"ל‪ :‬היה פעם יהודי אחד בעיירה שהגיע אל הגביר של העיירה והתחיל לספר לו על פלוני‬ ‫חסדים כזה הרבה היה גודל עוד יותר בתורה ומספיק יותר ללמוד‪ ,‬ואמר להם הגר"ח בחריפות‪:‬‬ ‫שהיה מהפחותים בקהילה שם והגביר אמר לו‪" :‬אינני רוצה לדבר עליו כי זה לשון הרע"! ויהי‬ ‫"אדם שלא יודע לסגור את הגמרא בשביל לעשות חסד עם יהודי גם כשהגמרא שלו פתוחה היא‬ ‫לימים ויבוא אותו יהודי אל אותו הגביר ובפיו הצעת שידוך לבן הגביר עם בתו של פלוני שהוא‬ ‫סגורה"! והיינו כמו שכתב רבינו הרמב"ם זיע"א שאם יש לאדם מצווה של חסד שאי אפשר‬ ‫דיבר עליו פעם‪ ,‬והנה‪ ,‬הגביר התחיל להסתייג ואמר‪" :‬הלוא הוא כך וכך"! וכדו'‪ ,‬ואותו יהודי‬ ‫לעשותה ע"י אחרים יש לו להפסיק מלימודו כדי לעשות אותה "ויחזור לתלמודו"! וממילא אם‬ ‫התפלא ואמר‪" :‬הלוא לפני כך וכך זמן התחלתי לדבר עליו והשתקת אותי ומה השתנה כעת"?‬ ‫הוא לא עושה אותה והוא לומד במקום זה אין שווה כ"כ לימוד זה וכאילו הגמרא שלו סגורה!‬ ‫ויען הגביר ויאמר‪" :‬הלוא אז זה היה סתם כי מה לי ולו‪ ,‬ומדוע אדבר עליו סתם ללא שום‬ ‫ויסוד זה נלמד מדברי התנא הקדוש הנ"ל זיע"א שיש לשלב את כל ג' עומדי עולם אלו שהם‪:‬‬ ‫תועלת? אמנם‪ ,‬כעת אתה מציע לי להיות מחותן שלו ועל מחותן כבר צריך לברר היטב"!‪,..‬‬ ‫תורה‪ ,‬עבודה‪ ,‬גמ"ח‪ ,‬וכך יכון העולם הכללי והפרטי‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫והנמשל‪ :‬כאן שאומר לו הקב"ה באופן כללי שבעלי החיים הטמאים יכנסו לתיבה שנים שנים‪,‬‬ ‫כמו"כ היום ג' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זיע"א (נפטר בשנת תרי"א –‬ ‫אין כל תועלת לומר את המילה טמא‪ ,‬אמנם‪ ,‬בפרשת שמיני שמדברים על כשרות הבהמות‬ ‫לפני ‪ 176‬שנה)‪ ,‬הוא היה ראש שושלת רוז'ין וכל אדמור"י רוז'ין הם צאצאיו‪ ,‬זכיתי להשתתף‬ ‫והחיות אלו מותרים באכילה ואלו לא‪ ,‬בזה צריך לפרט באר היטב‪ ,‬שהרי הם נעשים מחותנים‬ ‫בליל ההילולא שלו בסעודת ההילולא אצל נכדו כ"ק האדמו"ר מבויאן שליט"א בהשתתפות‬ ‫עמנו‪ ,‬ע"י שאנחנו אוכלים אותם‪ ,‬ועל זה כבר יש לדקדק היטב היטב‪ ,‬כי אילו היה אומר הכתוב‬ ‫אלפים‪ ,‬וכן אצל נכדו זקן אדמור"י בית רוז'ין כ"ק האדמו"ר מקופיטשניץ שליט"א‬ ‫שאסור לאכול את החזיר כי הוא‪" :‬איננו טהור" הייתי אומר שבדיעבד מותר‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ועל זה כבר‬ ‫בהשתתפות האדמורי"ם מסקעליא (מחשובי האדמורי"ם באמריקה שהגיע באותו היום‬ ‫ביאר הכתוב מפורש‪ ,‬והבן‪ ,‬יש עוד חידוש נפלא שהתחדש היום בס"ד‪ :‬רש"י מביא על‬ ‫לא"י‪ ,‬ונ"ל שהוא מצאצאי רבינו זיע"א)‪ ,‬ביאלה‪ ,‬מאקווה אשדוד שליט"א‪ ,‬ודיברו הרבה‬ ‫הפסוק‪" :‬ויסגור ה' בעדו"‪ ,‬שהקב"ה הקיף את התיבה בדובים ואריות והיו הורגים באנשים‬ ‫מדרכיו הקדושים‪{ ,‬וכן זכיתי להדליק שם נר לעי"נ}‪ ,‬חסידים אומרים בשם בו הרה"ק ר'‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫דבר מעניין שהוא בפשטות מחלוקת בין הנגלה לנסתר שבפסוק (נשא)‪" :‬אמור להם" מובא‬ ‫שבאו סביב להרוג את נח‪ ,‬ונראה לפי זה שנח הכניס את כל הבהמות והחיות והאוכל לתוך‬ ‫בגמרא סוטה‪" :‬בקול רם"‪ ,‬ובזוהר הקדוש מביא‪" :‬אמור להם" "בלחישו"‪ ,‬ונראה שנחלקו‬ ‫התיבה‪ ,‬ואח"כ נכנס הוא‪ ,‬ורק אח"כ נכנסו הדובים והאריות האלו שהגינו עליו‪ ,‬שבלאו הכי‬ ‫ביניהם‪ ,‬וכן הביא בשו"ת "ציץ אליעזר"‪ ,‬ושמעתי מפי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשיעור‬ ‫אילו היו נכנסים הם לפניו הרי שהיו הורגים את נח בני דורו‪ ,‬וזה חידוש מעניין‪{ ,‬ועי' בזה עוד‬ ‫פעם שעכ"פ אין לחזן לומר ממש בשקט כשאומר להם‪ ,‬וק"ו שלא ישמעו הכהנים‪ ,‬ואמר את זה‬ ‫באריכות בגיליון "פניני מאיר" ‪ -‬נח תשפ"ז גיליון מס'‪.}331 :‬‬ ‫בהומור קצת שפעמים שהחזן מקבל פחד כיון שהוא רואה את כהנים עטופים בטלית ומחמת‬ ‫ד‪ .‬פרשת נח ‪" -‬ונח מצא חן בעיני ה'" ‪ -‬רמז לבר מצווה‪.‬‬ ‫הפחד הוא אומר את התיבות בלחש‪ ,‬וזה אינו נכון‪ ,‬אלא יש לו לומר בקול רם‪ ,‬ועכ"פ לא בלחש‬ ‫עוד הייתי השבוע בשמחת בר מצווה של נכדי האדמורי"ם מסאוורן וטריסק שליט"א‬ ‫ממש שלא ישמעו הכהנים‪ ,‬ויש לציין למה שכתב הרמב"ם שאין הכהנים מברכים אלא הקב"ה‬ ‫ששניהם תלמידי חכמים גדולים ודיברתי עמם בלימוד‪ ,‬והסבא האדמו"ר מסאוורן שליט"א‬ ‫מברך וכמאמר הכתוב (שם)‪" :‬ואני אברכם" ולכן אפילו יש בהם חוטאים אין לזלזל בזה‪,‬‬ ‫הביא בדברי תורתו שם דבר יפה הרומז על בר מצווה בשם‪" :‬נח" ש"אשם" בגימ'‪ :‬מ"ה‪ ,‬ואם‬ ‫והביאו המ"ב (שם)‪ ,‬והיה אומר מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל‪" :‬אנשים מחפשים ברכות‬ ‫נוסיף על זה י"ג שזה השנים מאז שהוא נעשה בר מצווה נגיע ל"נח"‪ ,‬וזהו‪" :‬ונח מצא חן‬ ‫ובאים אלי וכאן יש להם הבטחה מהקב"ה "ואני אברכם" ויש להם ללכת לנשיאת כפיים‬ ‫בעיני ה'" = היינו כשה"אדם" מגיע ל"נח" והוא בבחינת‪" :‬מצווה ועושה" ומקבל על עצמו‬ ‫והיה להם ברכה מה'"!‬ ‫עול מצוות הוא זוכה למצוא חן בעיני ה'!‬ ‫י"א‪ .‬תפילה עם החזן בנוסח שלו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬פרשת בראשית ‪ -‬רמז לשב"ק‪ ,‬הדלקת נרות שבת‪ ,‬אכילת דגים בשבת‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלום שיחי'‪ :‬אדם שמתפלל עם החזן שמונה עשרה‬ ‫בשבת שעברה היה שבת בראשית ואמרתי בגאולה דבר תורה יפה שקראתי פעם מהגאון הרב‬ ‫האם הוא יכול להתפלל בנוסח שלו‪ ,‬וכגון שהחזן מתפלל אשכנז והוא מתפלל ספרד וכדו'?‬ ‫קורניצר זצוק"ל [רבה האחרון של העיר קראקא שבפולין בה הייתי]‪ :‬כתוב בפסוק‬ ‫והשבתיו‪ :‬מבואר במ"ב שיש לו להתפלל עם החזן כמו שהוא מתפלל‪ ,‬שהרי הוא יוצא עמו י"ח‬ ‫(בראשית)‪" :‬ואיבה אשית וכו' והיינו שיהיה איבה בין האדם לנחש בגלל החטא‪ ,‬ויש כאן רמז‬ ‫תפילה בציבור‪ ,‬ועיקר הדגש הוא לומר עמו‪ :‬קדושה‪ ,‬ואת המילים‪" :‬האל הקדוש"‪" ,‬שומע‬ ‫נפלא לשבת קודש שהוא יום שאין בו שליטת הס"א שהנחש רומז לו‪ ,‬ש"ואיבה" ר"ת של‬ ‫תפילה"‪ ,‬ולכרוע עמו במודים‪ ,‬אבל שאר ברכות פרטיות כגון‪" :‬עננו" ביום התענית ששליח‬ ‫הפסוק‪" :‬ושמרו בני ישראל את השבת"‪ ,‬וכן יש כאן רמז להדלקת נרות שב"ק ש"ואיבה" ר"ת‬ ‫הציבור אומרה בתור ברכה בפני עצמה לא יאמר עמו‪ ,‬ולפי"ז יש לו להתפלל עמו לפי הנוסח‬ ‫של הפסוק‪" :‬ולכל בני ישראל היה אור במשבתם"‪ ,‬וכן יש כאן רמז למה שאמרו חז"ל בגמ'‬ ‫שלו‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם הוא רואה שהוא יכול לומר עמו קדושה ולהזדרז ולהתפלל ולסיים עד שיאמר‬ ‫שבת (פ' במה מדליקין)‪" :‬הרגיל בנר הוין ליה בנין ת"ח"‪ ,‬ופרש"י‪ :‬נר שבת ונר חנוכה‪,‬‬ ‫הש"ץ‪" :‬שומע תפילה" משמע בפוסקים שהוא יכול להמשיך הלאה לבד ובלבד שיספיק לענות‬ ‫ש"ואיבה" ר"ת של הפסוק (ויחי)‪" :‬יברך את הנערים ויקרא בהם"‪ ,‬ומסיים דבריו שבעת‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וממילא נראה שבכה"ג הוא יכול לומר הנוסח שלו‪.‬‬ ‫שהוא כתב את החידוש הזה לא היו מצויים עדיין בעיר דגים לשבת קודש ותיכף שסיים לכתוב‬ ‫י"ב‪ .‬הל' ‪".‬משיב הרוח" – "ותן ברכה"‪.‬‬ ‫חידוש זה שהוא ג"כ רמז לאכילת דגים בשב"ק הרמוז בפסוק הנ"ל שמסתיים‪" :‬וידגו לרב‬ ‫התחלנו לומר ביום שמחת תורה‪" :‬משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬ונאמר הלכותיהם בקצרה‪:‬‬ ‫בקרב הארץ"‪ ,‬הגיע לו דג לשבת קודש‪,‬וראה בזה שתורתו רצויה בשמים‪ ,‬ואמרתי את זה היום‬ ‫בא"י שאומרים בקיץ‪" :‬מוריד הטל" ממילא אם טעה בימות החורף ולא אמר‪" :‬משיב הרוח‬ ‫לידידי הגאון ר' מאיר אנקווה שליט"א נינו של הרה"ק ה"באבא סאלי" ונהנה מאוד‪.‬‬ ‫ומוריד הגשם" אינו צריך לחזור‪ ,‬כיון שאין זה בקשה אלא הזכרת גבורות ה' יתברך‪ ,‬והרי‬ ‫ו‪ .‬חג הסוכות – נענוע ד' מינים‪.‬‬ ‫הזכיר גבורותיו‪ ,‬כמבואר בריש מסכת תענית‪ ,‬אמנם בחו"ל שלא אומרים בקיץ כלום אלא‬ ‫ראיתי דבר נפלא בשם הגה"צ ר' משה וולפסון זצוק"ל מארה"ב (בגיליון "בטחוני בצורי")‬ ‫ממשיכים ישר‪" :‬מחיה מתים וכו' מכלכל חיים וכו'‪ ,‬כיון שלא הזכירו כלום יש להם לחזור‬ ‫שביאר עניין נענוע ד' מינים שאנחנו מתפללים לה' ומנענעים את הלולב לפנים להראות שכל‬ ‫כשלא הזכירו בחורף "משיב הרוח וכו'‪ ,‬ואם עדיין נמצא בתוך ברכת "מחיה המתים" יאמר‬ ‫מה שלפנינו הוא ביד ה'‪ ,‬ואין מה לדאוג‪ ,‬וכן לאחור לרמוז שכל מה שהיה הוא מה' יתברך‪ ,‬וכן‬ ‫מה"ר במקום שנזכר וימשיך הלאה ויחתום‪ ,‬אמנם כשהמשיך הלאה והתחיל ברכת "האל‬ ‫למעלה לומר שהכול הוא מלמעלה‪ ,‬וכן למטה וכמאמר הכתוב (תהילים)‪" :‬אם אסק שמים שם‬ ‫הקדוש" יש לו לחזור לראש התפילה כי קיימ"ל‪" :‬ג' ברכות ראשונות כחד חשיבי"‪ ,‬אמנם מובא‬ ‫אתה ואציעה שאול הנך"‪ ,‬וכן לימין ולשמאל לומר שגם מה שקורה לנו מימין הוא מה' יתברך‪,‬‬ ‫בשו"ע ובמ"ב (סי' קי"ד) שאם מסתפק אם אמר או לא אמר‪ ,‬הרי שיש חילוק בין אם עברו‬ ‫וכן מה שקורא משמאל‪ ,‬הכול הוא מה' יתברך!‪.‬‬ ‫שלשים יום משמחת תורה או לא‪ ,‬שאם לא עברו ל' יום הרי שמניחים שהוא הלך אחרי הרגל‬ ‫ז‪ .‬חידושים כלליים בדרוש‪.‬‬ ‫לשונו ולא אמר‪ ,‬ואז גם מספק יש לו לחזור‪ ,‬אמנם‪ ,‬כשעברו שלשים יום מחזיקים שכבר התרגל‬ ‫היה כאן בבית וגן בירושלים השבוע ביום ראשון הגה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שליט"א‬ ‫בלשונו ואמר כהוגן‪ ,‬והביא השו"ע (שם) בשם רבינו המהר"מ מרוטנבורג זיע"א שאם אמר‬ ‫מנהריה ואמר שיעור נפלא בפלפול ובאגדה במשך זמן רב [וברכני בלחיצת יד והודיתי לו על‬ ‫בשמחת תורה רצוף תשעים פעמים‪" :‬מחיה מתים וכו' משיב הרוח וכו' הרי שזה כבר הורגל על‬ ‫השיעור] ונביא כמה נקודות מדבריו‪ :‬כתוב בפסוק (וירא)‪" :‬וישכם אברהם בבוקר ויקח את‬ ‫לשונו ואם מסתפק לא יצטרך לחזור גם בחו"ל‪ ,‬וראייתו מסוגיה דב"ק‪" :‬קירב נגיחותיו חייב‬ ‫שני נעריו אתו" – וביאורו עפ"י דרוש שאברהם אבינו ע"ה היה עובד את ה' בזריזות גם בימי‬ ‫ריחק נגיחותיו לא כל שכן"‪ ,‬ובמ"ב (שם) הביא בשם רבינו ה"חתם סופר" זיע"א שיש לו לומר‬ ‫הזקנה‪ ,‬וזהו‪" :‬וישכם אברהם" – "ויקח את שני נעריו עמו" היינו אף שהוא היה זקן הוא לקח‬ ‫מאה ואחד פעמים שהוא שיעור זיכרון‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (חגיגה)‪" :‬אינו דומה מי ששונה‬ ‫את שנות נעוריו עמו והיה עובד את ה' כנער! וביאר בזה דברי הגמרא סוכה (פ' החליל)‪" :‬אשרי‬ ‫פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד"‪ ,‬ומן הראוי לציין עוד הלכה שמביא‬ ‫ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו" היינו שגם בזקנה אנחנו עובדים את ה' בזריזות כנערים‬ ‫המ"ב בכמה מקומות שאם היה בדעתו לומר לפני התפילה והסתפק זמן רב לאחר התפילה שיש‬ ‫צעירים! ועל זה רמזו חז"ל שמטבע של אברהם אבינו היה עליו צורת זקן וזקנה מצד אחד‬ ‫כאן תרתי למעליותא להחזיק שמסתמא אמר‪ ,‬אינו צריך לחזור‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם לא היה בדעתו לפני‬ ‫ובחור ובתולה מצד שני לרמוז שגם בזקנה הוא לקח את כוח הנעורים ועבד בו את ה' בזריזות!‬ ‫התפילה לומר והסתפק זמן מועט לאחר התפילה שיש כאן להחזיק שלא אמר אז יש לו לחזור‬ ‫עוד הביא בשם הרה"ק ר' מנחם מנדל מקוצק זיע"א שביאר את הפסוק (תהילים)‪" :‬השמים‬ ‫בתוך ל' יום וכנ"ל‪ ,‬ואמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א פעם שצריך שיהיה‬ ‫שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" = "לעשות ממנה שמים"! עוד הביא בשם אביו הרה"ק ר'‬ ‫את שני התנאים‪ ,‬והיינו אם היה בדעתו לומר לפני התפילה והסתפק זמן מועט אחרי התפילה‬ ‫מאיר זיע"א שביאר את הפסוק (משלי)‪" :‬יראת ה' תוסיף ימים" שמנהגו של מי שדואג ומפחד‬ ‫ג"כ אינו חוזר‪ ,‬אלא רק בלא היה בדעתו לומר והסתפק זמן מועט‪ ,‬והנה‪ ,‬במוצאי שב"ק יהיה‬ ‫תמיד שזה מקצר את ימיו‪ ,‬אמנם‪ ,‬יראת ה' אינה כן אלא כמה שיש לו יראה יותר הוא מאריך‬ ‫ז' חשון [והוא זמן הליכתי בעז"ה לציון דוד המלך ע"ה ול"כותל המערבי" וכמו שזכיתי להיות‬ ‫ימים ושנים! [ויש לציין שכן ביאר שם רבינו יונה בביאורו למשלי]‪.‬‬ ‫שם בשבוע שעבר מוצש"ק בראשית‪ ,‬ולעורר שם השפע בעז"ה] ומתחילים להזכיר‪" :‬ותן טל‬ ‫ח‪ .‬הל' תפילין ותפילה – מלמד שהתפילין שלו בת"ת האם מותר לו לקרוא בבית ק"ש ולסדר‬ ‫ומטר לברכה"‪ ,‬ובזה כבר צריך לחזור כשלא הזכיר בין בא"י ובין בחו"ל כיון שזה שאלה ולא‬ ‫שם כמה דברים?‬ ‫הזכרה‪ ,‬והדין הוא‪ :‬אם שכח להזכיר ונמצא עדיין באמצע ברכת השנים יש לו לומר באמצע‬ ‫שאל אותי השבוע הרב אברהם זאב טרגר שיחי'‪ :‬מלמד בת"ת שמתפלל עם הילדים בת"ת‬ ‫הברכה ולחתום‪ ,‬ואם אמר‪" :‬ברוך אתה ה'" של חתימת הברכה ולא אמר‪" :‬מברך השנים"‬ ‫וממילא התפילין שלו שם וכשהוא קם בבוקר הוא קורא ק"ש ואומר ברכות השחר‪ ,‬האם מותר‬ ‫יאמר‪" :‬למדני חוקיך" ויאמר‪" :‬ותן טל וכו' ויחתום‪" :‬מברך השנים"‪ ,‬ואם חתם‪" :‬מברך‬ ‫לו לטעום דבר מה או לסדר קצת דברים בבית לפני התפילה והתפילין? והשבתיו‪ :‬מבואר‬ ‫השנים" יאמר במקומו‪" :‬ותן טל וכו' וכל זה כשלא התחיל ברכת‪" :‬תקע בשופר"‪[ ,‬ולהמ"ב‬ ‫בשו"ע ובמ"ב (סי' פ"ט ס"ג) שאין לאכול לפני התפילה‪ ,‬וכן אין לעשות צרכיו ועסקיו לפני‬ ‫(סי' קי"ז) והקישו"ע (שהמ"ב הביאו שם) טוב שימתין ויאמר בברכת "שומע תפילה"]‪ ,‬ואם‬ ‫התפילה‪ ,‬ודרשו את זה חז"ל מהפסוק‪" :‬לא תאכלו על הדם" – "לא תאכלו לפני שתתפללו על‬ ‫התחיל ברכת‪" :‬תקע בשופר" יזכיר בברכת‪" :‬שומע תפילה" לפני‪" :‬כי אתה שומע"‪" :‬ותן טל‬ ‫דמכם" היינו שהאדם עשוי בעיקר מדם והרמז לזה‪" :‬א'" – "דם" היינו תתפלל לה' אחד על‬ ‫וכו'‪ ,‬ואם לא אמר שם ואמר‪" :‬ברוך אתה ה'" יעשה כנ"ל בברכת השנים‪ ,‬ואם חתם ולא התחיל‬ ‫הדם‪ ,‬ואח"כ תאכל! וזה על אכילה‪ ,‬ועל שאר דברים ועסקים דרשו חז"ל את הפסוק‪" :‬ואותי‬ ‫ברכת‪" :‬מודים" יאמר במקומו וכנ"ל‪ ,‬ואם המשיך הלאה כל עוד לא עקר רגליו יחזור לברכת‬ ‫השלכת אחרי גווך" – "אל תקרי גווך אלא גיאך אחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים"‪,‬‬ ‫השנים‪ ,‬ואם עקר רגליו יחזור לראש‪ ,‬ולגבי ספק דינו כנ"ל‪ ,‬הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין‬ ‫ובמ"ב (שם) כתב שלשתות קפה ותה בלי חלב וסוכר שאין זה דרך גאווה מותר‪ ,‬ושמעתי ממרן‬ ‫זיע"א כותב שהגשם הוא השפעת השפע של הקב"ה לעולם‪ ,‬וע"י ירידת הגשמים יש ירידת שפע‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שכיום שהם מצויים אי"ז דרך גאווה‪ ,‬ומותר‪ ,‬וכן הורה לגבי משקאות‬ ‫של חיות ותורה‪ ,‬ועל זה רמזו דברי חז"ל בגמ' ריש תענית שיום הגשמים גדול כתחיית המתים‪,‬‬ ‫ממותקים המצויים היום לרוב‪ ,‬וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל‪ ,‬ואמר לי פעם רבה של בני‬ ‫וכמתן תורה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ברק הגאון ר' שבח צבי רוזנבלט שליט"א שמה שכתב המ"ב (שם) שיכול לשתות את הקפה‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל השפע ברוחניות ובגשמיות‪" ,‬ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫ולמצוץ מקוביית סוכר שבדירו אי"ז דרך גאווה‪ ,‬שכן היה בימיו‪ ,‬אמנם כיום נראה שעדיף טפי‬ ‫הוספות נפלאות לשיעור זה ועוד ממו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שאמר לי‬ ‫לערב הסוכר בתוכו שכיום אי"ז נחשב גאווה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬אם יעשה כנ"ל זה נראה דרך גאווה‪ ,‬מה‬ ‫בליל שישי אור לה' חשון תשפ"ז‪:‬‬ ‫עוד שבאוכלו את הסוכר זה דרך אכילה וחמור טפי וכנ"ל‪ ,‬וכ"כ בספר "שערים המצוינים‬ ‫בהלכה"‪ ,‬ואף שיש פוסקים שסברו שזה אסמכתא בעלמא (הפסוק‪" :‬לא תאכלו וכו') הרמב"ם‬ ‫א‪ .‬זה נכון מה שהבאתם ממני לגבי מסתפק אם הזכיר הזכרה שצריך את שני התנאים‪,‬‬ ‫סובר שזה דרשה גמורה ואיסור האכילה הוא מהתורה‪ ,‬ואף שהשו"ע (שם ס"ד) התיר לרעב‬ ‫וכמש"כ המ"ב‪.‬‬ ‫ולצמא שהם בכלל החולים לאכול קודם התפילה‪ ,‬כתב המ"ב (שם) בשם הלבוש‪" :‬הרעב‬ ‫ב‪ .‬לגבי ההלכה של הקבלת פני רבו – אמנם עיקר העניין הוא לראות את הרב‪ ,‬אמנם‪ ,‬היה‬ ‫והצמא – הרבה"‪ ,‬ואי"ז לכתחילה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬אמנם כתב המ"ב (שם) שאם קרא ק"ש ואמר ברכות‬ ‫פעם מעשה שהגיע רב אחד למרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל ונכנס אליו ברגל ואמר לו‪:‬‬ ‫השחר זה קל יותר כי קיבל כבר מלכות שמים במידה מסוימת‪ ,‬ולכן למעשה‪ :‬מותר לו לשתות‬ ‫"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" והלך לו‪ ,‬והרב זצוק"ל לא מצא הדבר חן בעיניו‪.‬‬ ‫קפה ותה עם חלב וסוכר וכנ"ל‪ ,‬וכן משקאות ממותקים וכנ"ל‪ ,‬וק"ו מים‪ ,‬ובעניין לסדר דברים‬ ‫ג‪ .‬עוד בעניין הנ"ל שמעתי פעם ביאור נפלא בדברי הגמרא האלו (ר"ה י"ז‪ ,‬סוכה כ"ז)‪:‬‬ ‫לפני התפילה כתב בספר "הליכות שלמה" (תפילה) ממרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל גדר ברור‬ ‫"אמר רב יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" וילפי' לה מהאישה השונמית‪,‬‬ ‫בזה‪ :‬כל דבר שיש בו שיהוי הרי שאסור‪ ,‬אמנם‪ ,‬כל מיני דברים שאין בהם שיהוי כגון‪ :‬להכניס‬ ‫ולכאורה אישה פטורה מזה ואיך אפשר ללמוד ממנה? והביאור שלומדים את זה‬ ‫את הכביסה למכונה‪ ,‬וכדו' מותר‪ ,‬כי אי"ז דרך גאווה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מהפסוק‪" :‬מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" והנה‪ ,‬הטעם שבר"ח‬ ‫ט‪ .‬לבישת נעל ימין לפני נעל שמאל וקשירתם‪.‬‬ ‫ובשבת היו הולכים הנשים להקביל פני הרב כי לא היו שם התלמידים [שלא יבואו לידי‬ ‫שאל אותי השבוע ידידינו הרב אברהם לוי שיחי'‪ :‬איך צריך ללבוש את הנעליים? ובאיזה סדר‬ ‫הרהור] וממילא‪ ,‬מזה משמע שברגל הם כן היו אצלו‪ ,‬ולכן היא לא הלכה‪ ,‬ומזה גופא‬ ‫יש לקשור אותם? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' ב' ס"ד) שיש ללבוש קודם נעל ימין‬ ‫משמע ש"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל"‪ ,‬וממילא‪ ,‬לומדים את זה מהתלמידים ולא‬ ‫ואח"כ נעל שמאל כיון שימין היא החשובה ביותר‪ ,‬אמנם‪ ,‬לגבי הקשירה יש לקשור קודם נעל‬ ‫ממנה (ועוד ברכני ברכות לרוב)‪.‬‬ ‫שמאל ואח"כ נעל ימין‪ ,‬שכן מצאנו לגבי קשירה ששמאל חשובה יותר שכן את התפילין קושרים‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ )381‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום ב'‬ ‫בצד שמאל‪ ,‬ומה שהוא שאל‪ :‬ומה הדין מי שיש לו סקוטש וכדו' ואינו סוגר את הנעל בקשירה?‬ ‫א' חשון תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫כתבו הפוסקים (עי' פסק"ת) שבזה פשיטא שיקדים את ימין לשמאל‪ ,‬שרק בקשירה נאמר דין‬ ‫א‪ .‬לגבי המעשה מה"סבא משפולי" זיע"א – אני קראתי פעם שהיה היהודי מלובש בעור‬ ‫קדימה לשמאל‪ ,‬ויש לציין עוד למה שמביא שם המ"ב וזה פחות ידוע שבכל דבר חשיבות יש‬ ‫דוב ורוקד עם הפריץ‪ ,‬ואם היה מנצח את הפריץ [שזה היה דבר נדיר] היו משחררים‬ ‫להקדים את ימין לשמאל‪ ,‬וכגון‪ :‬כשמתרחצים יש לרחוץ קודם את צד ימין שהוא החשוב ורק‬ ‫אותו‪ ,‬ורבינו זיע"א נצחו ושלחוהו לחופשי‪.‬‬ ‫אח"כ את צד שמאל‪ ,‬ובראש נראה שיתחיל מימין לשמאל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫י‪ .‬הל' טבילת כלים ונשיאת כפיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין הרמ"ע מפאנו והגר"א זיע"א שאין לומר‪" :‬ותחתם" בר"ה – הטעם הוא כי הם‬ ‫אני לומד כעת עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' טבילת כלים והל' נשיאת‬ ‫סברו לפי חלק מהראשונים וכמו שהבאתם שזה על הדין העתידי ובזה אין שייך לומר כן‪.‬‬ ‫כפיים ונאמר כמה הלכות בזה‪ :‬טבילת כלים היא מהתורה על כלי מתכות‪ ,‬ויש לטבול כלים‬ ‫ג‪ .‬בעניין אמירת‪" :‬מכניסי רחמים" והראיה מתפילה בקברים – יש לדקדק שיש שני מ"ב‬ ‫אלו כשבאים מגוי בברכה‪ ,‬וכן יש לטבול כלי זכוכית הבאים מגוי בברכה‪( ,‬ועי' בביאור הלכה‬ ‫יש מ"ב בהל' ער"ה שאומר שלא ישים מגמתו נגד פני המתים‪ ,‬ויש מ"ב בהל' ט' באב‬ ‫סי' שכ"ג באריכות גדולה עוד פרטים בזה‪ ,‬ואכמ"ל) וכלי שמעורב בו מתכת וזכוכית אך הוא‬ ‫שיבקש שימליצו טוב בעדנו‪ ,‬ולפי"ז אפשר לבקש גם ממלאכים‪.‬‬ ‫עשוי מחרס וכדו' שאינו טעון טבילה {כלי עץ‪ ,‬חרס‪ ,‬פלסטיק וכדו' אינם טעונים טבילה} וכגון‪:‬‬ ‫מרן הגאון ר ' דוד כהן שליט"א ר"י חברון ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ד' י'‬ ‫כוס פורצלן וכדו' או כוסות לשתיית קפה‪ ,‬שתוכם חרס וציפויים מתכת וכדו'‪ ,‬או כלי שעשוי‬ ‫חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫מעץ וסביבותיו חישוקי מתכת וכדו' כתבו הפוסקים (שו"ת "שאלת יעב"ץ" ועוד) שיש לטבול‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם‬ ‫אותם בלי ברכה‪ ,‬מחמת הספק האם אזלינן בתר הציפוי או תוך הכלי‪ ,‬ובהל' נשיאת כפיים יש‬ ‫ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪,‬‬ ‫לציין דבר ראשון לדברי רבינו ה"חרדים" [הרה"ק ר' אלעזר אזכרי זיע"א מגורי רבינו‬ ‫אחיותי ו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪,‬‬ ‫האריז"ל זיע"א הטמון לידו בבית העלמין העתיק בעיר צפת] שמביאו הביאור הלכה הראשון‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בהל' נשיאת כפיים (ריש סי' קכ"ח) שכותב שהיות ויש מצווה על הכהנים לברך וכמו שאמר‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר‬ ‫הכתוב (נשא)‪" :‬כה תברכו את בני ישראל אמור להם"‪ ,‬ממילא גם ישראל שעומד מולם ומכוון‬ ‫מרדכי שרגא זצ"ל‪ ,‬נלב"ע ט' אלול‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לקבל את הברכה כמו שציווה ה' הרי הוא בכלל המצווה‪ ,‬ויש לדעת מה שמובא שם בפוסקים‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקרים ה"ה מ‪ .‬פ‪ .‬שיחי' מנתיבות‪ ,‬וה"ה בנש"ק י‪ .‬ל‪ .‬שיחי'‬ ‫שכהן שאומרים לו לעלות לדוכן ואינו עולה הרי שהוא ביטל מצווה זו ועבר על עשה‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫ירושלים להצלחתם‪.‬‬ ‫כשלא אמרו לו לעלות למרות שלא קיים את המצווה הרי שהוא לא נקרא מבטל עשה‪ ,‬עוד יש‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬