רחשי לב · Rachashei Leiv — לך לך (2026-10-19)

פרשת לך
י"ג חשון ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון ו'
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
9:18/9:58 7:17 5:47 לעיקוואוד
9:17/9:58 7:15 5:46 ברוקלין
8:59/9:36 7:14 5:22 ירושלים
9:01/9:37 7:11 5:37 בני ברק
9:00/9:37 7:12 5:30 אלעד
9:00/9:36 7:13 5:21 בית שמש
דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין ,וכמצבי' עביד ,בדרך הטבע ויאמר ה' אל אברם לך לך.
ולמעלה מן הטבע ,לשדד המערכות ,ובריאת חדשות אשר לא שזפתו עין ופירש רש"י ז"ל ,להנאתך ולטובתך .ולכאורה הכפל ,להנאתך ולטובתך
השכל של בשר ודם ,וכל זה הוא ע"י ישראל מאמינים בני מאמינים ,וזה למה לי ,אם הוא להנאתו ממילא הוא לטובתו ,ואם הוא לטובתו ממילא
הוא עיקר הטובה לישראל שעל ידיהם יתגדל ויתקדש שם שמים. הוא להנאתו כמובן.
וז"ש בשביל ישראל שנקראו ראשית ,שבעבורם הקב"ה עושה בראשית, אך האמת אינו כן ,כי באמת לא כל הנאות הם טובות ולא כל הטובות הם
נסים למעלה מן טבע הבריאה ,שהנסים הם ראשית ,שלא היו מאז מעולם, הנאות ,כגון דהיינו הנאות של רשעים שהם מדבר עבירה רחמנא ליצלן
והיינו אם הכלל ישראל או אף הפרט הם בעת צרה וצוקה ,וצריכים והוא להנאתו ולא לטובתו ,או כגון מה שנאמר (קהלת ה ,יב) יש עושר שמור
לישועה בגו"ר מה שנראה בעיניהם שאין חלילה מזור ותרופה ,ואין עצה, לבעליו לרעתו ,הרי להנאתו ולא לטובתו כמובן.
ותושיה נדח מהם ,עכ"ז לא יאמרו נואש ,ויצעקו להשי"ת שירחם עליהם, וכמו כן יש בהיפוך לטובתו ולא להנאתו ,דהיינו מה שאמרו רז"ל (פסחים קיח
ויאמינו בד' שא"ס וא"ת למעלה מתפיסת שכל אנושי והשגת בני אדם, עמוד א) הודו לה' כי טוב (תהלים קלו ,א) ,שגובה חובתו של אדם בטובתו ,לעשיר
והוא כל יכול ,וזהו האמונה השלימה למעלה מהשכל ,וזכות זה הקב"ה בשורו ולעני בשיו וכו' ,הרי לטובתו ולא להנאתו כמובן .וכן מה שאמרו
בורא להם ישועה חדשה למעלה מן הטבע ,והוא טובתן של ישראל שיוודע (ברכות ס עמוד ב) כל דעביד רח מנא לטב עביד ,שהוא באמת לטובתו אבל לא
על ידיהם רוממות השי"ת. להנאתו ,כי למראה עיני בשר ודם שאינו רואה הטובה אין לו הנאה מזה
...וזהו שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ,מאותו כוכב שאתה רואה שאינך כמובן .לכך נאמרו שניהם 'להנאתך ולטובתך' ,ודי למבין.
מוליד ותושיה נדחה ממך ,לפי השגת השכל והטבע ,עם כל זאת ,בזכות וכן יש לומר זהו הפירוש ואברכך בממון (רש"י) ,כי לפעמים יש קללה רחמנא
אמונתך תראה נפלאות שינוי הטבע עד שאותו כוכב מראה לך שאתה לצלן בממון ,כנזכר לעיל יש עושר שמור לבעליו לרעתו ,זה שאמר
מוליד ,ולא יפלא מד' דבר ,אף למעלה מן הטבע ,ויאמר לו כה יהיה זרעך 'ואברכך בממון' היינו בממון טוב ומבורך.
שילמד זאת לזרעו אחריו ע"ס כל הדורות כי זהו תכלית הבריאה ,להאמין הרה"ק ר' ישראל ממודזיץ זי"ע ,דברי ישראל
ואעשך וגו' והי' ברכה.
כי השי"ת כל יכול אף למעלה מהשגת ותפיסת שכל אנושי ,וע"ז העיד עליו
פירוש שיהי' בכבוד גדול ,היינו שיהי' מכובד על הבריות ויתרצו הכל לדבק
הקב"ה והאמין בד' ,ולא יראה מאותות השמים ומאותו הכוכב המראה לו
בו או במשפחתו ,והנה כל זה הוצרך הקב"ה להבטיח לו ,דכיון שהוא הי'
רעה ,וזהו האמונה השלימה ,שאעפ"י שעפ"י מערכת השמים וצפית
דורש ברבים למאוס ולתעב את הע"ז ,והי' מפרש ומפרסם יחוד שמו יתברך
הכוכבים אינו ראוי להוליד ,והקב"ה צריך לשדד המערכה בשבילו ,ומי
ויתעלה ,ואז שהיו כולם עובדי ע"ז והי' נראה בפני כולם כאיש מבוזה ח"ו,
יודע אם כדאי הוא לכך ,עכ"ז האמין כי דברי ית"ש לא ישיב ריקם ,ויחשבה
ע"כ הי' צריך לכל הנ"ז ,היינו לברכה הנ"ל שאדרבה יתקיים בו ,ואגדלה
הקב"ה לו לזכות וצדקה ,כי עיקר האמונה השלימה בעת צרה שלא יפלא
שמך והי' ברכה ,וק"ל.
מד' דבר ויהיה לו לישועה ,וגם האיר אמונת אומן לזרעו שיאמינו בד' אף
הגה"צ ר' יהושע לייב דיסקין זצ"ל ,מהרי"ל דיסקין על התורה
למעלה מהשכל באמונה שלימה ,וע"ז ויחשבה לו גם ד' לזכות ולצדקה. ונברכו בך כל משפחת האדמה.
הרה"ק רבי שמואל צבי מאלכסנדר זי"ע ,תפארת שמואל בתו"ד
י"ל כי הצדיק משפיע טובה לכל העולם ומוריד השפע מלמעלה למטה וזה
ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל ה' וכו' אם מחוט ועד שרוך נעל
בתחלה והי' ברכה ואח"כ ונברכו בך על ידך כל משפחות האדמה ,על דרך
ואם אקח מכל אשר לך.
וריותי נפש הכהנים "דשן" ומכח זה ועמי את "טובי" ישבעו זה ברכת השם
...וזהו שנאמר להלן ויאמר מלך סדום וגו' והרכוש קח לך ,ויאמר אברם וגו'
ולא יוסיף עצב עמה וק"ל.
הרימותי ידי אל ה' ,פירוש שהרימותי ידי היינו כלי המעשה אל ה' ,לבלי
הגה"צ רבי שמעון סופר מערלוי זצ"ל בעל שו"ת התעוררות תשובה ,שיר מעון שבתוך תורת משה
עשות בידי מאומה ,כי הוא קונה ועושה שמים וארץ יש מאין ,ולכך לא
והאמין בה'.
מיבעיא שלא אקח את הרכוש כי אז בודאי תאמר אני העשרתי ,אלא אפילו
אולי נוכל לומר עוד בקושיית הרמב"ן ז"ל מה הוא הרבותא שהאמין ,עפ"י
מעט שיחול עליו הברכה גם כן לא אקח ,כי אני בוטח בה' שיושיע לי בחינת
דרכי העבודה ,בדברי רז"ל בילקוט ,שאברהם אבינו ע"ה ראה כוכב אחד
יש מאין ,ועל כן אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ,פירוש כל
המורה שאינו מוליד ,וא"ל הקב"ה מאותו כוכב שאתה רואה שאינך מוליד
דהוא ,ולא תא מר בלשון תמיה אני העשרתי ,כי אפילו כל שהוא שאקח
מאותו כוכב אני מראה לך שאתה מוליד .ולכאורה קשה שהלא אברהם
תאמר אני העשרתי כי על אותו המעט חל הברכה ,ואני יודע כי ה' יעזרני
אבינו ע" ה היה איצטגנון גדול איך טעה בראיית אותו הכוכב שהקב"ה
יש מאין חנם בלי שום עשיה .ולזה נאמר אחר הדברים האלה דייקא היה
הראה לו שיוליד והוא סבר שאותו הכוכב מראה שאינו מוליד .ואולי י"ל
דבר ה' אל וגו' אנכי מגן לך ,כלומר ,על זה שאנכי מגן חנם לך בלי עשיה,
עפ"י דברי חז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ,כי תכלית
שאתה בוטח בי בלי שום תחבולה ,על זה ש'כרך ה'רבה מ'אוד...
הבריאה היא בגין דישתמודעין ליה ית"ש ,שיכירו וידעו כל יושבי תבל
הרה"ק בעל הייטב לב זי"ע ,בתו"ד
פסקי הלכות
המשך מהלכות בורר
ג .ברירה בתערובת שני מיני אוכלים :שני מיני אוכלים מעורבים וכגון תפוחים ותפוזים ורוצה לאכול את התפוחים ולא את התפוזים ,אסור לו להוציא את התפוזים
משום שנחשב כבורר פסולת מתוך אוכל ,אבל מותר להוציא את התפוחים בידו ובתנאי שיהיה זה סמוך לאכילה (שו"ע ורמ"א סי' שי"ט ס"א וס"ג מג"א סק"ד ומשנ"ב סקי"ב ,וע"ע בה"ל
ס"ג ד"ה ומניח השני) ,כמו כן כשרוצה לאכול משני מיני האוכלים מותר לו להפרידם זה מזה סמוך לסעודה ,אבל אסור להפרידם זה מזה זמן רב קודם הסעודה אף כשרוצה
לאכול משניהם (ביאור הלכה שם ס"ג ד"ה היו לפניו) ,ושני מיני אוכלים שרוצה לאכלם אחד בתחילת הסעודה ואחד בסוף הסעודה יכול לברור סמוך לסעודה את המין שאינו רוצה
לאכול בתחילת הסעודה ואין זה נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל כיון שלמעשה בוררו לאכילה סמוך לסעודה (קובץ מבית לוי חי"ט הלכות בורר ס"ג דבאופ"ז לא נחשב המין שאינו רוצה
עכשיו כפסולת כיון שרוצה לאוכלו בסעודה זו).
ד .ברירה במין אחד :בברירה במין אחד יש ג' אופנים א .איסור תורה ב .איסור דרבנן ג .לא שייך איסור ברירה ומותר לגמרי ,כשאחד או יותר מהנמצאים בתערובת
נתקלקל באופן שאינו ראוי לאכילה כלל דינו כתערובת אוכל ופסולת וצריך להוציא סמוך לאכילה את הדבר הראוי לאכילה סמוך לסעודה ,אבל אסור מן התורה להוציאו
כדי לאוכלו לאחר זמן או להוציא את המאכל שאינו ראוי לאכילה אפילו על מנת לאכול את המאכל הראוי לאכילה סמוך לסעודה (פשוט) ,ובאופן שחלק מהתערובת ראוי
לאכילה בשעת הדחק צריך להוציא סמוך לאכילה את המאכל הראוי אבל אסור מדרבנן להוציאו כדי לאוכלו לאחר זמן או להוציא את המאכל שאינו ראוי לאכילה אפילו
על מנת לאכול את המאכל הראוי לאכילה סמוך לסעודה (מג"א סי' שי"ט סק"ג ומשנ"ב סקט"ו) ,אבל באופן שכולם ראויים לאכילה לגמרי לא שייך איסור ברירה כלל ,ולכן
כשמעורבים גדולים וקטנים ורוצה לאכול כעת את הקטנים ולא את הגדולים מותר לו להוציא את הגדולים ,וכמו כן מותר להפרידם כשרוצה לאכול מאחד מהם רק לאחר
זמן (תרומת הדשן סי' נ"ז הובא ברמ"א שם ס"ג ובמשנ"ב סקט"ו שכן פסקו הרבה אחרונים ודלא כט"ז סק"ב שהחמיר אף במין אחד שלא יקח מהתערובת רק את מה שרוצה לאכול עתה דמה שאינו רוצה לאכול
נחשב כפסולת) .ברירה בשאר דברים :איסור ברירה אינו רק באוכלים אלא הוא הדין בכל שני מינים שבעולם המעורבים זה בזה ,ולכן כשכלים בגדים משחקים או ספרים
וכדומה מעורבים זה בזה אסור להוציא את המין שאינו רוצה להשתמש בו עכשיו אבל מותר להוציא בידיו את המין שרוצה להשתמש בו עכשיו ובתנאי שיעשה כן סמוך
לזמן ההשתמשות בחפץ הנברר (ט"ז סי' שי"ט סקי"ב ומשנ"ב סקט"ו).
ה .הוצאת זבוב שנפל לתוך משקה או מאכל בשבת :זבוב או נמלה או כל דבר אחר שנפל לתוך מאכל או משקה בשבת מותר להוציאו יחד עם מעט משקה או
מאכל משום שבאופן זה אינו נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל אלא כמחלק את המאכל לשני חלקים ,אבל אסור להוציאו בלא מעט משקה אף כשהוא צף על פני המים (ט"ז
סי' שי"ט סקי"ג שו"ע הרב סכ"ד משנ"ב סקס"א ובה"ל שם סט"ז ד"ה אלא במתקן ,ועי' בשבה"ל ח"ז סי' ק' ובח"א סי' פ"ד ,אמנם עי' בפסקי הסידור שהחמיר מחשש חיוב חטאת ,וע"ע בחזו"א סי' נ"ג ובסי' נ"ד
בירורי הלכות סק"ג ,ועי' בברורי הלכות הכא).
הוצאת זבוב או כל דבר אחר הצף על פני המים שנפל למשקה בשבת
אין זה נחשב כבורר כיון שהיין שמלמעלה עומד בפני עצמו וא"כ ה"נ בזבוב שנפל למשקה, שאלה :זבוב או נמלה או כל דבר אחר הצף על פני המים שנפל לתוך כוס עם משקה או לתוך
ומה שהצריך הט"ז להוציא את הזבוב עם מעט משקה אף שאין הזבוב נחשב כמעורב צלחת מרק ,באיזה אופן מותר להוציאו מבלי להכשל באיסור בורר?
במשקה ,הוא משום שהמשקה המונח על גוף הזבוב ובין כנפיו נחשב כמעורב בו ואם יוציא תשובה :בבאר היטב סי' שי"ט סק"ב הביא דעת מהרי"ט צהלון (סי' ר"ג) שמותר להסיר
הזבוב בפני עצמו הרי הוא בוררו מהמשקה שעליו ולכן צריך להסירו עם מעט משקה צרעה שנפלה לתוך כוס משקה בשבת ואין בכך איסור משום בורר דלא שייכא ברירה אלא
שמסביבו שבאופ"ז נטל את כל התערובת עכ"ד ,ונמצא שלשי' החזו"א אם יפול כדור קטן בדבר שצריך לפשפש ולברור אבל דבר שצף למעלה כבר ברור הוא ,וכ' הבה"ט שהיד אהרן
או דבר אחר שאין לו סדקים למשקה והוא צף על פני המים יהיה מותר להוציאו אף בלא כ' עליו שהיתר זה דחוק הוא מאוד ,והט"ז (סי' שי"ט סקי"ג ובסי' תק"ו סק"ג) כ' שאסור
מעט משקה שהרי באופ"ז אינו בוררו מהמים. להסיר הצרעה מן הכוס משום שבכך הוא בורר פסולת מתוך אוכל אלא שנתן עצה שיקח
ועי' בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ק' שכ' מרן זצ"ל שדברי החזו"א תמוהים מאוד שהמעיין קצת מהמשקה יחד עם הצרעה (וממה שהתיר המשנ"ב שם סקס"א ובה"ל ס"ד ד"ה הבורר
בשו"ת מהריט"צ יראה שהטעם שהתיר להוציא את הזבוב מהמשקה אינו משום שלא להוציא עצם עם מעט בשר או מעט אוכל עם הפסולת נראה שטעם ההיתר הוא משום
נחשב כמעורב במשקה כמש"כ הבאר היטב בשמו אלא משום דבדבר לח דרך הברירה היא שבאופ"ז אינו נחשב כבורר פסולת מאוכל אלא כבורר אוכל מאוכל שהרי הוא מוציא גם
בסינון המשקה במסננת שהיא מוציאה את המשקה וקולטת את הפסולת ואין דרך להוציא אוכל יחד עם הפסולת) ,ועי' בבה"ל שם סט"ז (ד"ה אלא במתקן) שהביא דברי הבה"ט בשם
את הפסולת בידים ולכן סובר המהריט"צ שאין שייך איסור בורר כשמוציא בידים ועל כן מהריט"צ ,וכ' שהבית מאיר הסכים למהריט"צ ,ומ"מ קשה מאוד להקל בזה כי כמעט כל
תמוהים מאוד דברי החזו"א שביאר דברי הט"ז עפ"י מש"כ הבאר היטב בשם מהריט"צ (וגם האחרונים העתיקו דברי הט"ז להלכה ובפרט דמילתא דאורייתא הוא וכ"כ שם להלכה
המעיין בבית מאיר יראה שביאר הטעם כמש"כ במהריט"צ ולא כמו שהביאו בבה"ט) ,עוד במשנ"ב סקס"א דכשנופל זבוב או דבר אחר במאכל ומשקה לא יסיר הזבוב בין ביד בין
תמה מרן זצ"ל על ראיית החזו"א מסי' שי"ט סי"ד שאינו דומה כלל לנדו"ד דמה שאינו בכלי דהוי בורר פסולת מאוכל אלא יקח קצת גם מהמאכל או המשקה עמו ויזרוק.
נחשב כבורר הוא משום שהיין שמלמעלה אינו מעורב כלל בשמרים שלמטה משא"כ אלא שבחזו"א (או"ח סי' נ"ג) הקשה על הט"ז דמה הועיל בזה שמוציא עם הזבוב קצת
בנטילת זבוב הצף מלמעלה מכיון שנוטלו מתוך המשקה עצמו הרי הוא מנקה את המשקה משקה הרי בכל בורר פסולת מתוך אוכל אף אם לא ידקדק ויוציא גם מעט אוכל עם
מן הפסולת וה"ז בורר גמור ,גם מה שנדחק החזו"א לפרש בדברי הט"ז הוא דחוק מאוד הפסולת ודאי שאסור לעשות כן דכיון שדעתו לתקן את האוכל הנשאר חשיב בורר פסולת
(וכמש"כ מרן זצ"ל גם בח"א סי' פ"ד ,אלא כוונת הט"ז היא דכשנוטל את הזבוב עם מעט משקה לא מתוך אוכל (ובסי' נ"ד סק"ג השיג החזו"א על מה שהתיר המשנ"ב עפ"י דברי הט"ז להוציא
נחשב כבורר פסולת מן האוכל אלא כמחלק האוכל לב' חלקים וכהבנת המשנ"ב). עצם שיש עליו קצת בשר) ,וא"כ ה"ה בנדו"ד פעולתו מוכחת עליו שאין כוונתו לחלק את
ונמצא לפי"ז שלא נשאר לנו צד להתיר הוצאת הזבוב בפני עצמו רק עפ"י סברת מהריט"צ המשקה לשתי כלים אלא לנקות את המשקה מהזבוב דהרי מה שמוציא עמו מעט משקה
(והבית מאיר שהסכים עמו) שבדבר לח לא שייך ברירה ביד וכיון שהיד אהרן שהביא הבאר היטב הוא מפני שאסרו עליו להוציא את הזבוב בפני עצמו והרי זה בורר גמור ,ולכן כ' החזו"א דיש
כתב שדבריו דחוקים ומגומגמים וגם הט"ז חולק עליו עלינו להחמיר כהט"ז שאין להוציא לבאר דברי הט"ז באופן אחר ,דגם הט"ז מודה לסברת המהריט"צ שכל דבר הצף על פני
זבוב או נמלה או כל דבר אחר שנפל למשקה בשבת בלא שיוציא עמו מעט משקה ואפילו המים ועומד בפני עצמו אינו בכלל בורר דאין בורר אלא בדבר מעורב שע"י הברירה
אם הוא דבר שאין לו סדקים כיון שגם דבר שצף על פני המים נחשב כמעורב בכל המים. מתחדשת צורתו לברורה ונקיה ,וכן מבואר בסי' שי"ט סי"ד שמותר לערות יין מכלי שיש
וע"כ להלכה למעשה כשנפלו זבוב או נמלה או כל דבר אחר הצף על פני המים לתוך משקה בשוליו שמרים (אף שאינו שותה ממנו לאלתר) אלא שצריך להפסיק כשהיין כבר נתמעט
או מאכל בשבת אסור להוציאו בפני עצמו אלא יטול עמו מעט משקה או מאכל. ומטפטף מן השמרים דבאופ"ז חשיב כבורר ,הרי שאף שהיין בכלי אחד עם השמרים מ"מ
נלב"ע הרה"ק
ט"ו חשוון תקי"ד רבי צבי הירש הלוי
אבד"ק טשארטקוב הורביץ זי"ע
הסמוך שיביא לו יין-שרף הרבה ,וכך הוה ושתה עד ומעשה שהיה כך היה ,מאיר אנשיל אבי משפחת אלה תולדות
שהשתכר כלוט וחביריו וייטב לבו ,כאשר הצריך לשלם רוטשילד בהיותו בחור צעיר לימים זכה לשמש את פני רבינו 'הרב המאור הגדול המפורסם ...אחרי שבטוח אני
הוציא האדום מכיסו ואמר להמוזג ,זאת מצאתי ,לך הרה"ק רבי צבי הירש מטשורטקוב זי"ע ,כשהגיע לפרקו בהם שדעתם לשם שמים'( ,שו"ת נודע ביהודה מהדו"ק
העירה ותחליפהו ,ותקח המגיע לך עבור היין שרף נשא לו לאשה בעיר סניאטין ,ושם פתח לו חנות קטנה, אהע"ז סימן כט) ,ה"ה הרה"ק רבי צבי הירש הלוי
והשאר תחזיר לי וכן עשה .וכך עשה גם בשבוע השני, וב"ה זכה לראות הצלחה במעשה ידיו .וגם רבו הרה"ק הורביץ זי"ע ,נולד בשנת ת"מ לאביו הגה"ק רבי מאיר
עד שנעשה קבוע שמידי שבוע היה מגיע עם אדום זהב רבי הירש היה לו אז בת אחת שהגיעה לפרקה ,ובמשך מטיקטין זי"ע [ועליו העיד הרה"ק אור שבעת הימים
ואמר זה מצאתי. השנים היה מצניע סכומים בכדי שיוכל להשיאה בכבוד הבעל שם טוב הק' ,שראוי לשרות עליו השכינה אלא
ויהי כראות המוזג זה שתים ושלוש פעמים ,והבין כי אין עד שהיה לו בתיבתו סוגרה סך חמש מאות אדומים, שאין דורו ראוי לכך] ,ולמעלה בקודש מגדולי היחס.
האדומים כאבנים להיות מושלכות בחוצות וקל למצאן והיה מחזיקם סגור ומסוגר ולא היה מוציא מאותו תיבה ולאמו הצדקנית בת הגה"ק רבי מנחם מאניש כ"ץ זי"ע.
ועלה במחשבתו כי בוודאי גנב הוא ,מיד הלך למושל כלום ,וגם לא היה פותח תיבת האוצר אלא בליל ערב רבינו ידוע ע"ש בניו הקדושים הלוא המה ,הרה"ק הרבי
העיר וסיפר לו המעשה ,ויאמר לו המושל ,כשיגיע אליך פסח כשבדק את חמצו הלך לבדוק גם שם לבדוק. ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג זי"ע ,ואחיו הרה"ק רבי
שוב תשקהו עם הרבה יי"ש יותר מכפי יכולתו ,ואז באותה שנה שנשא המשמש הנ"ל אשה בעיר סניאטין, פינחס מפרנקפורט זי"ע ,מח"ס פנים יפות ,הפלאה ועוד.
כאשר נכנס היי"ש יצא הסוד מנין לו כל האוצר ,וכן לשנה האחרת בליל י"ד ניסן כבוא רבינו לבדוק תיבת התקרבותו לחסידות
עשה .ויהי כטוב לבו ביי"ש ,התחיל לשאול אותו מנין לו האוצר ,נחשכו עיניו לראות שכל האוצר נגנב .ויבהל כשהופיע אורו של הרה"ק הבעש"ט הק' בעולם ,ידוע
כל האוצר ,עד שהתחיל לדבר בחשאי לחבריו ,שכל רבינו מאוד על גודל האבידה ,מיד הלכו כל בני ביתו שהיה כמה מגדולי עולם שהתנגדו לדרכו מתחילה ,וגם
האוצר גנבה אשתו מבית הרבה בערב פסח ,והטמין כל ויחפשו בחורים ובסדקים אולי יימצא האבידה ,אך ללא רבינו היה נמנה עמהם ,אבל בשונה מהם לא היה
האוצר במקום פלוני שבביתו .המוזג לקח לו עדים הועיל ,ולכן נפל החשד על המשמש שהתחתן לעיר מתערב במחלוקת כלל רק עמד מן הצד עד שיווכח
ששמעו מפיו ,ומיהר אל המושל ,ושלח תיכף ומיד אחרת ,ובודאי קודם חתונתו לקח לעצמו כל ההון כדי הצדק עם מי.
לבדוק אם אכן הדברים ,ויחפשו וימצאו כל האוצר והיה לפתוח לו עסק ,וביותר שההצלחה מאירה לו פנים ,ואין פעם אחת ,אירע לו איזו שאלה והתיר ,ואח"כ נתיישב
חסר כמה אדומים מן הת"ק אדומים ,ויאסרו אותו בבית זה כי אם מהחיל הזה עשה את כל העושר הזה .רבינו שהתיר שלא כדין ,ויצר לו מאד על המכשול שיצא
הסוהר ,ויביאהו לפני המושל והודה לפניו על כל רבי צבי הירש ניסה להשתיקם כמה פעמים לאמר שלא מתחת ידו ,ועלה בדעתו שבוודאי נענש מכיון שאינו
הגניבה. יחשדו בכשרים ח"ו ,כי כפי שמכירו כל עת היותו בביתו מתנגד לגמרי לדרך הבעש"ט הק' ,ובפרט שהוא יושב
וישלח המושל העירה אחרי הרב שיבוא אליו ,ונבהל היה איש ישר וירא אלקים ונאמן ביתו ,אבל בני ביתו בעיר טלוסט שבגלילות טשארטקוב והוא בכוח מרא
הרב כי נקרא אל המושל ,ויחשוב מי יודע איזה עלילה לא נתנו לו מרגוע ואמרו ,שאין זה רק שהוא גנב את כל דאתרא יכול לגרשו מתחומו .מיד נסע לטשארטקוב כדי
העלילו עליו ועל עדתו .כאשר הגיע לפני המושל, האוצר ,עד שלא היה לו ברירה כי אם לנסוע אליו להוציא מחשבתו .כאשר הגיע לשם מצא שם שתי נשים
התחיל לדבר עמו כמה בנים ובנות יש לך ,וכמה לסניאטין לחקרו אולי ידו במעל .ויהי כאשר בא רבינו עגונות שבאו לשאול בעצת הבעש"ט ,הבעש"ט יצא
משכורתו לשבוע עד שסיפר לו הכל .וישאלהו ומאין לך לסניאטין ,ובראות המשמש רבו הקודש חיבבו מאוד לבית הכסא ,וכשחזר אמר לאחת שבעלה בעיר פלונית,
להשיא את בתך ,ויספר לו ,כי יש לו על נדוניא וצורכי באין קץ ,והכניסוהו לביתו במלוא הכבוד ויכבדהו לאין ולאחרת שבעלה בעיר פלונית ,אח"כ רחץ ידיו ,ואמר
נישואיה כיס עם ת"ק אדומים ,רק שנגנב ממנו. ערוך .כאשר שאל לרבינו סיבת ביאתו ,מיד הבין מעצמו ברוך הבא הרב מטשארטקוב! מפני מה אתם דואגים כל
וישאלהו השר על סימני הכיס ,ויגד לו הרב את כל כי כנראה החשד נפל עליו ,אמר בצער רב ,רבי! כנים כך? יפה טהרתם! ויפה הוריתם! וכך מבואר להדיא
ונוכחת ,ויקח השר את הכיס עם האדומים ,ויתנם הדברים! אני לקחתי את הכסף וכוונתי היתה להחזיר בפוסק פלוני ,וגם דברי התוס' לא קשה מידי ,ותירץ לו
להרב ,ויספר לו את הכל ומי גנבם. את כל הסכום כשאוכל ,אמנם כעת אין בידי רק סך כל מה שהיה קשה לו.
רבינו התמלא בשמחה עצומה על אבידתו שהושב לו, מאתיים אדומים מהסכום ,ובל"נ אשלם כל חודש סך שאלו רבינו ,מנין לך שאני הנני הרב מטשארטקוב?
אך מיד התמלא בצער גדול על שחשד בכשרים במשמשו קצוב מהסכום עד שבס"ד יוחזר כל הסכום במילואו, ומדוע לא נתן לו שלום מיד כשהגיע? ומדוע לא ענה
המסור מאיר אנשיל ,ולכן מיד נסע לסניאטין לשאול ואכן נתן מיד סך מאתיים אדומים לרבו ,ונפרדו לשלום. תשובה לנשים מיד? .אמר לו הבשע"ט הק' אענה לך על
את משמשו רבי מאיר אנשיל מה היה לו כי השיב את מיד נסע רבינו בשמחה עצומה לביתו על שזיכה אותו ה' ראשון ראשון .כי כשנכנסת לכאן נפל עלי פחד גדול
אשר לא גנב .אז הודה לו ,היות שראה איך רבו שרוי בהשבת אבידתו ,ואכן המשמש הנ"ל אבי משפחת וידעתי שבודאי הוא המרא דאתרא ,ומכיון שקבלת פני
בצער גדול ,והבין שאם יחזור רבו הביתה בפחי נפש, רוטשילד היה שולח מידי חודש סך קצוב לרבו. השכינה צריך גוף נקי ,גם קבלת פני הרב הוא כן ,ולכן
איך תגדל עגמת נפשו ונפש בני ביתו ,וגמר בדעתו לומר והנה כמנהגן של ישראל לעשות תיקוני הבית ולסייד לא השיב מיד להנשים ,כי בהיותו במקום טהור עיניו
שהוא גנבו ,ויקח כל הונו ורכושו אשר רכש ונתן לו הבית לכבוד יו"ט פסח ,וכך גם בבית רבינו רבי צבי משוטטות בעולמות העליונים ,וכשצריך לחפש איזה
מיד ,כדי להפיס דעתו של אותו צדיק ,וגם אחר כך מכר הירש לקחו משרתת אינה יהודית מהכפר הסמוך לסייד אדם בעולמות התחתונים הוא עושה זאת בבית הכסא,
הכל ,וכמעט משכן את הכרים והכסתות שלו וישלח בכל הבית ,וכאשר בדק הרב בבדיקת חמץ ופתח התיבה ,אז ובשביל גודל צערן ענה להן עוד קודם נטילת ידים...
פעם עוד אדומים לרבו. ראה הערלית את האוצר ומיד נתנה עיניה בה ,וכאשר ומני אז שררה אהבה עזה ביניהם וכשעקר הבעש"ט
כשמוע רבו רבי צבי הירש את זאת ,ויפייסהו בכמה היה הרב טרוד בהכנה ליו"ט ,ותתגנב אל התיבה דירתו לרוסיא אמר עליו שמניח צדיק גדול וגברא
פיוסים על שחשדהו ,והחזיר לו את כספו ,ויברכהו והוציאה את כל האוצר והביאה אותה לבעלה בכפר דכוותיה (שמן הטוב).
בעבור זה כי יצליח ויעלה מעלה בעושר רב ,וההון הרב הסמוך .בעלה מתחילה התיירא שמא יוודע הדבר כי עושה צדקות
יהיה לו קיום אצלו עד דורי דורות ,ומאז והלאה התחיל גנבו אוצר מבית הרב ,ולכן מתחילה הטמין האוצר כה סיפר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע ,שראה
להצליח ,ומשם יצא הבית המפורסם הלזה בית בביתו למשך תקופה עד שישתכח הדבר .אחר תקופה בפנקס הישן של ק"ק טשורטקוב ,סיפור הדברים האיך
רוטשילד( .שמן הטוב). כאשר אכן נשתכח מעשה הגניבה בעיר ,הוציא אדום זכו משפחת רוטשילד המעטירה לעשירות מופלגת להם
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. אחד מהאוצר ומיד הלך להקרעטשמע [בית מרזח] ולבניהם אחריהם משך כמה דורות.
דורשי השם זרע אברהם אוהבו יג חשון – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע – כלל ד
דורשי השם זרע אברהם אוהבו ,המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא .בפרשתנו ילים ַה ֵל ִצים ַה ֹש ֹו ְנ ִאים
א ִו ִ
חו ֵטא הּוא ֵמ ָה ֱ
ש ַה ֹ
רו ֶאה ֶ
א ָבל ִאם הּוא ֹ
הֲ .
נתייסד כח אברהם אבינו לזרעו אחריו ,וממנו אבן פנה לשרש נשמות ישראל לכל הדורות, ָא ָך",
ִשְנ ֶ
ּתו ַכח ֵלץ ֶפן י ֹ
"אל ֹ
(מ ְש ֵלי ט' ח')ַ ,
יחםְ ,כ ִד ְכ ִתיב ִ
מו ִכ ָ
ְל ֹ
ונמשיך כדרכנו להתבונן ברוממות קדושת השבת הנרמז לנו בפרשיות אלו. ָקל ָל ֶהם
ָשים ָכ ֵאלּו ְבנ ֵ
ַאנ ִ
ַדאי ֹלא ִי ְת ַק ְבלּו ְד ָב ָריו ְב ָא ְזנָיו ,ו ֲ
ּובו ַ
ְ
הנה הפייטן רימז לנו ש'דורשי השם' אלו האנשים הצמאים מבקשים ודורשים קרבת ה', ידי
עוד ַה ַפ ַעם ִל ֵ
ָבוא ֹ
שי ֹיות ֶ
יּוכל ִל ְה ֹ
ַל ָּתםְ ,ו ִאם ֵכן ַ
נות ְב ִאּו ְ
ִל ְש ֹ
נובע מכח 'זרע אברהם אוהבו' ,צימאון זה הוא נחלה וירושה מהזריעה שזרע בקדושת נשמתם ַסרּוהּו ַעל
ש ֵהם ְיי ְ
ַגידּו ְל ַד ָינֵי ָה ִעירְ ,כ ֵדי ֶ
שי ִ
טוב ָל ֶהםֶ ,
ֵח ְטאַ ,על ֵכן ֹ
אבינו אברהם ,ומזה בא להם השייכות בקדושת השבת ,שהם מאחרים לצאת מן השבת רו ָביו
ַפ ִרישּוהּו ֵמ ָה ִאסּור ַעל ְל ַה ָבאְ ,ו ִנ ְר ֶאה ְדהּוא ַה ִדין ִל ְק ֹ
נו ְוי ְ
ֲע ֹו ֹ
וממהרים לבוא' .והטעם בזה דאיתא במדרש (ב"ר ל"ט א') משל לאחד שהיה עובר ממקום לוְ ,ו ַעיֵן ִב ְב ֵאר ַמיִם ַחיִים.
ִהיּו ִמ ְת ַק ְב ִלין ֹ
יהם י ְ
חו ֵטאִ ,אם ִד ְב ֵר ֶ
של ַה ֹ
ֶ
למקום וראה בירה אחת דולקת ,אמר תאמר שבירה זו בלא מנהיג ,הציץ עליו בעל הבירה אמר תו ל ֹו
ּוב ִק ְנ ַאת ה'ֹ ,לא ְב ֹש ְִנ ָא ֹ
ש ַמיִם ְ
ְו ָכל ַכ ָּונַת ַה ְמ ַס ֵפר ִּת ְהיֶה ְל ֵשם ָ
לו אני הוא בעל הבירה' .אברהם אבינו התבונן בבירה הדולקת ,וגילה שבאמת יש מנהיג לבירה
ֵע ְו ֹלא
חו ֵטא ְב ַה ְצנ ַ
ַסרּו ֶאת ַה ֹ
ּׁשו ְפ ִטים ַגם ֵכן ְיי ְ
ַעל ָד ָבר ַא ֵחרְ .ו ַה ֹ
'בירה דולקת' היינו עולם בוער ולוהט בתאוות עולם הזה והבליו ,אברהם אבינו ראה שהעולם
שא
ית ָך ְו ֹלא ִת ָ
יח ֶאת ֲע ִמ ֶ
ּתו ִכ ַ
"הו ֵכ ַח ֹ
ַל ִבינּו ָפנָיו ָב ַר ִביםְ ,כ ִד ְכ ִתיב ֹ
יְ
מלא ברצונות ומחשבות שאינן טובות ,דור המבול ,ודור הפלגה ,וקבלנו מאדונינו אור שבעת
א ָבל ִאם הּוא ֵעד ֶא ָחדֹ ,לא
ָע ָליו ֵח ְטא" ְו ָכל זֶה ִאם ָראּוהּו ִב ְש ַנ ִיםֲ ,
הימים הבעל שם טוב הק' זיע"א ,שאם מראים מן השמים איזה דבר לאדם הרי זה משום שיש
לו שייכות לענין זה ,או שעליו לתקן זאת ,ואכן אברהם אבינו ראה דברים הללו והבין שמוכרח מו
יה ְכ ֹ
סו ְמ ִכין ָע ֶל ָ
דּותו ִחנָםְ ,ל ִפי ֶש ֵאין ֹ
ֹ רוִ ,כי ֵע
ָעיד ַעל ֲח ֵב ֹ
יִ
שיש בורא עולם שברא כל זאת ובכוונה ,ברא גם את ההסתרות כדי שיצא מזה טוב שבודאי לא ּול ָכל
"לא יָקּום ֵעד ֶא ָחד ְב ִאיש ְל ָכל ָע ֹון ְ
(ד ָב ִרים י"ט ט"ו)ֹ ,
ֶא ַמר ְ
שנ ֱ
ֶ
נבראו בחנם ,והיה חפץ לתקן כל הרצונות הללו ,אברהם אבינו ביקש לעשות את רצון השי"ת בו ֵתינּוָ ,כל ַה ֵמ ִעיד
ֵח ֵשבְ ,ו ָא ְמרּו ַר ֹ
שם ַרע י ָ
מו ִציא ֵ
ַח ָטאת"ָ .ל ֵכן ֹ
בכל לבבו ,והעלה רצונות אלו אליו יתברך. רּוך הּוא
דוש ָב ְ
רו ִב ְד ַבר ֲע ֵב ָרה ְוכּו' ְו ָא ְמרּו ֲחזַ"ל ,ג' ַה ָק ֹ
ידי ַעל ֲח ֵב ֹ
ְח ִ
יִ
ובפרשתנו טען אברהם אבינו לפני הקב"ה" ,מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ,ובן משק ביתי הוא ידי.
יח ִ
בו ִב ִ
ּומ ִעיד ֹ
רו ֵרו ֶאה ְד ַבר ֶע ְרוָה ַב ֲח ֵב ֹ
שו ְֹנ ָאןְ ,ו ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָה ֹ
ֹ
דמשק אליעזר" ,והדבר תמוה אברהם אבינו פירסם אלוקותו יתברך והביא קדושה בכל העולם, ַא ִמין
ֵדע ִכי י ֲ
דוִ ,אם י ַ
סו ֹ
ּול ִאיש ֹ
בו ְֵע ְל ַר ֹ
לות ַה ָד ָבר ְב ַה ְצנ ַ
ָכול ְל ַג ֹ
ַא ְך י ֹ
ואם כן איך טען כן לפני הקב"ה שנראה שמבקש עבור עצמו ,על בנים וצאצאים ,והרי כל ימיו תו ֲעבּור זֶה
או ֹ
בו ִל ֹש ְֹנא ֹ
ּומ ָּתר ְל ַר ֹ
ְד ָב ָריו ְכ ִד ְב ֵרי ְשנֵי ֵע ִדיםֻ ,
לא היתה מגמתו לענינים גשמיים ולקניני העולם הזה ,וכל חפצו ובקשתו היתה אלוקות. א ָבל
כו ָה ָר ָעהֲ ,
לוֶ ,ש ָּׁשב ִמ ַד ְר ֹ
ָדע ֹ
שר ִיּו ַ
אֶתוַ ,עד ֲ
ּול ִה ְת ַר ֵחק ֵמ ֶח ְב ָר ֹ
ְ
אלא מבואר בסה"ק שפת אמת וזה תודה"ק (תרל"ו עי' פני מנחם לך) שאברהם אבינו הגיע מו,
א ֵח ִריםְ ,ד ֹלא ָע ִדיף ֵמ ִאם ָר ָאה ְב ַע ְצ ֹ
בו ְל ַס ֵפר ָד ָבר זֶה ַל ֲ
ָאסּור ְל ַר ֹ
והשיג כל כך גבוה ,הראו לו כל העולמות ,וראה שכל העולמות מסודרין על פי הסדר שנתן ש ָכ ַת ְבנּו ְל ֵעיל ְב ָס ִעיף ד'.
מו ֶ
ּוכ ֹ
ְ
הקב"ה ,אך העולם הזה צריך תיקון שיש בו עירוב טוב ורע ויש בחירה לאדם ,ואברהם אבינו וממשיכים לסעיף ו
קידש וטיהר עצמו "מי יתן טהור מטמא לא אחד"( ,איוב י"ד ד') דרשו חז"ל (במדב"ר י"ט א')
כגון אברהם מתרח ,לכל אחד יש חלק אלוה ממעל וחלק אביו ואמו ,ואברהם אבינו קידש גם
את החלק הגשמי ,החלק של אביו ואמו בקדושה יתירה אפילו בדידיה לא איסתכל (בבא בתרא
ט"ז א') ואף על פי שהיה לו חלק של גוי ,חלק אביו ואמו ,טיהר וקידש עצמו ואת הקדושה
הזאת ביקש להנחיל לזרעו אחריו ,ולזאת אמר מה תתן לי' וגו' מי יפרסם אלוקות ,מה יהא על
הבריאה ,והגם שהיה דמשק אליעזר' שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים( ,יומא כ"ח
ע"ב) ,הרי אינו אלא גוי כנען ומה כבר יכול לצאת מזה ,והשי"ת השיבו לא "ירשך זה כי אם אשר
יצא ממעיך הוא יירשך" ,הרי אתה קדשת את עצמך ונתקדשת כל כך ,ולכן יצא ממך דור של
קדושה והרי הדברים קל וחומר אם חלק אב ואם בעלמא יכול להפריע ,כל שכן מדה טובה
מרובה שחלק אברהם אבינו מסייע לקדושה ,לאובי לאלפיי דור ע"כ תודה"ק.
וישמע אברם כי נשבה אחיו
וא"כ אחר שהדרישה והחקירה לבקש השם" ,מי בעל הבירה" ,בא לנו מירושת אבינו אברהם
בפרשתינו ,וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש
על ידי זוכים לקדושת השבת.
מאות וירדף עד דן .ובספה"ק קדושת לוי מהרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע כתב:
והשייכות בדווקא לשבת מבואר בדברי הגמ' (יומא כ"ח ע"ב) קיים אברהם אבינו אפילו
המספר הוא בגימטריא שי"ח -הוא לשון דיבור .על ידי הדבור השפיל אברהם את
עירובי תחומין (עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' צ"ד שכך היא הגירסא) ,שנאמר "תורותי" אחת
המלכים .וגם דבור הוא לשון הנהגה ,ולשון דבר אחר לדור ,וגם שי"ח הוא לשון השפלה
תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה ,ואי' בשפת אמת שתחומין' היינו שעשה תחום וגבול לכל
שוחה עמוקה להשפיל בו את הרשעים האלו ,ע"כ לשון קדשו.
הרצונות והמעשים ,אפילו בדברי הרשות ,וזה פירוש הפסוק בפרשתנו "אל תירא אברם אנכי
מגן לך" ,כי מגן' הוא לשון מגנא 'חינם' ,מתנת חינם ,היינו שבכל נפש מישראל ישנה נקודה לענייננו ,אנשים מתפללים שיענה לנו הקב"ה לכל משאלות לבינו לטובה אכיה"ר ,אמנם
מאברהם אבינו מתנת חינם ,ויכול להמשך אחריה ,וזה דורשי ה' זרע אברהם אוהבו המאחרים לפעמים אם יש איזהו שי"ח בבית המדרש – שמדברים בשעת התפילה ,הרי זה גורם
לצאת מן השבת וממהרים לבוא' שהביא אברהם אבינו בכל זרע ישראל את הכח לעשות תחום 'לשון השפלה' ,דהיינו שהתפילה נשארת הכא ואינה עולה לשמים ...דבר זה היה פעם
וגבול גם בדברים מותרים ולהתקדש גם בלא ציווי ,דורשי ה' זרע אברהם אוהבו המאחרים אצל מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנכנס פעם לאיזהו בית מדרש באיזה עיירה ,ואמר
לצאת מן השבת וממהרים לבא' ,שמוסיפים מחול על הקודש שעושים יותר מן הציווי ,וע"י לאנשים ,הרי אני רואה שכל הבית מדרש מלא תפילות ,...והאנשים חשבו שזה דבר טוב,
זוכי ל'צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים וכו'. בית מדרש עם תפילות .אמנם ביאר להם הבעל שם טוב הקדוש ,דכל הבית מדרש מלא
ואברהם אבינו התהלך בכל המקומות ,בחברון" ,ממרא וגו' היא חברון אשר גר שם אברהם' עם תפילות כיון שלא עלו התפילות לשמים! כי אם מדברים בשעת התפילה הרי זה גורם
וגו" ,בשכם ,ובבאר שבע ,שכם וחברון היו ערי מקלט (מכות ט' ע"ב) ערי מקלט קולטין הורג שלא יעלו חלילה התפילות לשמים ונשארים הכא איתנו( ...וכן גם ב'יערות דבש' ח"א דרוש
נפש בשגגה" ,ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה' (שמית כ"א י"ג) הרמז שפעל אברהם אבינו ד ,וז"ל בתו"ד ,סכותה בענן לך מעבור תפלה ,ומה הוא הענן ,הוא אדים והבל שיש בו חטא היוצא
מקום גם לחוטאים ,ובאר שבע הרמז לשבת ,כדאיתא בזוה"ק 'באר שבע דא שבת' ,והרה"ק מפי ...שיחה בטילה בבית הכנסת ,ומכ"ש בעת תפלה ,הכל הוא עולה בעב וענן ומונע לתפלה לעלות).
החידושי הרי"מ זיע"א הפליג בדברי הזוה"ק הללו ,שבת גם כן קולט החוטא ,וזה הרמז קיים אמנם מה כתוב בפסוק שנעשה עם השי"ח (תרתי משמע) אנשים – וירדף עד דן.
אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה ואפילו עירובי תחומין ,שבת יש לה תחום ,ענין ושמתי הגימטריא של 'וירדף עד דן' הוא אותו גימטריא גם כמו ,הלא ה' (הוי"ה) בקרבנו ,צריך
לך מקום' ששבת היא בבחינת עיר מקלט שכל אחד ואחד ינוס לשבת קדש וחי. פשוט להזכיר לאנשים ולזכור בעצמינו שהנה ה' בקרבנו והתפילות שאנו מתפללים הלא
המה להקב"ה ,ואיך נבקש ממנו אם אנו משיחים בשעת התפילה( .דרך אגב כתוב בשו"ע
מפורש ש'וירדוף עד דן' – דהיינו שמותר לרדוף את אותם המדברים בשעת התפילה).
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
