gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת במדבר ה'תשפ"ז‬ ‫ג' חשון ה'תשפ"ז‬ ‫פרשת לך לך ה'תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מכון כרם ישראל‬ ‫סאדיגורה‬ ‫להנצחות ולקבלת הגליון‬ ‫‪machon@sadigura.org‬‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫בראשית‬ ‫אמרי‬ ‫בראשית‬ ‫רעוא דרעוין פרשת בראשית ה'תשפ"ז‬ ‫מביא רש"י פירוש על הגמרא‪ ,‬וז"ל לשון אבא‬ ‫פו"א‪ :‬בראשית ברא אלקים את השמים ואת‬ ‫מורי מנוחתו כבוד והוא נראה בעיני כו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הארץ (א‪ ,‬א)‪ .‬פי' רש"י הק'‪ ,‬אמר רבי יצחק‬ ‫ונמצא שאביו היה תלמיד חכם גדול ולמד אתו‬ ‫לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש‬ ‫דברי הגמרא וביאר לו פשט הדברים‪.‬‬ ‫הזה לכם"‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה‬ ‫ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח ב"בראשית"‪ ,‬משום (תהלים‬ ‫אבל באמת נמצא מקור קדום‪ ,‬כי במדרש‬ ‫קיא‪ ,‬ו) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת‬ ‫תנחומא ישן (סי"א) איתא להדיא‪ ,‬אמר רבי‬ ‫גוים"‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‪,‬‬ ‫יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא‬ ‫ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם‬ ‫מ"החודש הזה לכם"‪ ,‬ולמה כתב מבראשית‪,‬‬ ‫אומרים להם‪ ,‬כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא‬ ‫להודיע כח גבורתו‪ ,‬שנאמר "כח מעשיו הגיד‬ ‫בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה‬ ‫לעמו"‪ .‬הרי לנו מקור מפורש למאמר זה במדרש‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪.‬‬ ‫כמו כן החלק השני שהביא רש"י‪ ,‬שהוא התשובה‬ ‫הרמב"ן ז"ל הביא דברי רש"י הק'‪ ,‬והוסיף‪ ,‬וזו‬ ‫של הקושיא‪ ,‬גם מקורו במדרש רבה (א‪ ,‬ב) רבי‬ ‫אגדה בלשון שכתבה רבינו שלמה‬ ‫יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח‪" ,‬כח מעשיו‬ ‫בפירושיו‪ ,‬ומשמע שאינו ידוע מקור הדברים‪ .‬אך‬ ‫הגיד לעמו" וגו'‪ ,‬מה טעם גילה הקב"ה לישראל‬ ‫הט"ז ז"ל בספרו דברי דוד כתב‪ ,‬נהירנא כד‬ ‫מה שנברא ביום הראשון‪ ,‬ומה שנברא ביום השני‪,‬‬ ‫הוינא טליא‪ ,‬ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד‬ ‫מפני עובדי כוכבים ומזלות‪ ,‬שלא יהיו מונין את‬ ‫ביאור רש"י‪ ,‬כתוב בו שזה המאמר בשם ר' יצחק‬ ‫ישראל ואומרין להם‪ ,‬הלא אומה של בזוזים אתם‪,‬‬ ‫שמביא רש"י‪ ,‬אינו מוזכר בשום מדרש או תלמוד‪,‬‬ ‫וישראל משיבין אותן ואומרין להם‪ ,‬ואתם הלא‬ ‫אלא שזה רבי יצחק היה אביו של רש"י‪ ,‬ולא היה‬ ‫בזוזה היא בידכם וכו'‪ ,‬העולם ומלואו של הקב"ה‪,‬‬ ‫למדן גדול‪ ,‬ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו‬ ‫כשרצה נתנה לכם‪ ,‬וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו‪,‬‬ ‫בתחילת חבורו‪ ,‬ואמר לו שאל איזה קושיא‬ ‫הה"ד "לתת להם נחלת גוים" וגו'‪ ,‬הגיד להם את‬ ‫ואכתבנה על שמך‪ ,‬והקשה לו סתם למה התחילה‬ ‫כל הדורות‪.‬‬ ‫התורה בבראשית כו'‪ .‬אבל כתב על זה הט"ז‪ ,‬מה‬ ‫שכתב שרבי יצחק אביו של רש"י לא היה למדן‬ ‫אבל הרמב"ן מתמה‪ ,‬מהו הקושיא מה טעם‬ ‫גדול‪ ,‬זה אינו‪ ,‬שהרי במס' עבודה זרה (דף ע"ה‪).‬‬ ‫קודש‬ ‫בראשית‬ ‫אמרי‬ ‫ב‬ ‫ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום‬ ‫פתח התורה מ"בראשית"‪ ,‬שבוודאי צורך גדול‬ ‫השביעי"‪ ,‬וידיעת עניני הבריאה אין צורך‬ ‫הוא להתחיל התורה ב"בראשית ברא אלקים"‪,‬‬ ‫שיתוודע רק ליחידי סגולה‪.‬‬ ‫שהרי זהו שורש האמונה‪ ,‬ומי שאינו מאמין בזה‪,‬‬ ‫וחושב שהעולם קדמון‪ ,‬הרי הוא כופר בעיקר‬ ‫בענין זה מסופר שהרה"ק הצמח צדק‬ ‫ואין לו תורה כלל‪.‬‬ ‫מליובאוויטש זיע"א שלח את תלמידו‬ ‫הרה"ג החסיד רבי יצחק אייזיק מהומיל זצ"ל‪,‬‬ ‫ומבאר הרמב"ן‪ ,‬כי מעשה בראשית הוא סוד‬ ‫לחסות בצל אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א‪,‬‬ ‫עמוק‪ ,‬ואינו מובן מן המקראות כלל‪ ,‬ולא‬ ‫ושהה שם בשבת קודש‪ ,‬ולא הבין סיבת השליחות‪,‬‬ ‫נודע לנו כל סדר השתלשלות עניני הבריאה אלא‬ ‫מחמת שהס"ק היתה עבודתו באתכסיא‪.‬‬ ‫מפי הקבלה עד משה רבינו שקיבלו מפי הגבורה‪,‬‬ ‫והיודעים זאת חייבים להסתיר הסוד הזה‪.‬‬ ‫ובמוצאי שבת קודש כשבא ליקח ברכת פרידה‪,‬‬ ‫[דוגמא לכך‪ ,‬דמבואר במקרא שהנחש דיבר עם‬ ‫וראה שעמדו שם שני אנשים‪ ,‬ראש ישיבה‬ ‫חוה‪ ,‬והאבן עזרא הביא בשם רבי סעדיה גאון‪,‬‬ ‫שחיבר ספר עם חידושי תורתו ובא לבקש‬ ‫שאין כח הדיבור אלא באדם לבדו‪ ,‬ולא הנחש‬ ‫הסכמה‪ ,‬והשני היה יהודי שהוציא לאור ספר של‬ ‫דיבר עם חוה‪ ,‬וגם לא האתון דירה עם בלעם‪,‬‬ ‫סיפורי צדיקים‪ ,‬וצוה הס"ק שיכניסו תחילה את‬ ‫אלא מלאך דיבר בשבילם‪ ,‬ומביא שם דיעות‬ ‫מחבר סיפורי הצדיקים‪ ,‬והיה הדבר לפלא בעיניו‪,‬‬ ‫נוספות שהנחש והאתון דיברו‪ ,‬הרי לנו להדיא‬ ‫שהרי השני היה גדול בתורה‪.‬‬ ‫שאי אפשר להבין ולהשיג מדקדוק הכתובים על‬ ‫פי פשט בלבד]‪.‬‬ ‫וכאשר רבי אייזיק'ל נכנס אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫הרגיש הס"ק ברוח קדשו את הרהורי לבו‪,‬‬ ‫וזהו שאמר רבי יצחק‪ ,‬שלא הוצרכה התורה‬ ‫ואמר לו בוודאי קשה הדבר בעיניך‪ ,‬למה הכנסתי‬ ‫להתחיל בסיפור סדר השתלשלות הבריאה‬ ‫אצלי יהודי הכותב סיפורי צדיקים לפני אותו‬ ‫ביום ראשון ושני וכו'‪ ,‬ואריכות הדברים ביצירת‬ ‫יהודי שכתב חידושי תורה‪ .‬ובאמת זהו קושיא‬ ‫אדם וחוה‪ ,‬וחטאם וענשם‪ ,‬וסיפור גן עדן וגירוש‬ ‫המפורסמת שהביא רש"י הק'‪ ,‬אמר רבי יצחק לא‬ ‫האדם‪ ,‬שכל אלו אין שכל האדם משיגם בשלימות‬ ‫היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה‬ ‫מן המקראות‪ ,‬וכל שכן סיפור דור המבול ודור‬ ‫לכם"‪ ,‬ומה טעם פתח ב"בראשית"‪ ,‬היינו מדוע‬ ‫הפלגה שאין בהם צורך גדול‪ .‬ובשביל יסוד‬ ‫האריכה התורה תחילה בכל סדר השתלשלות‬ ‫האמונה מספיק במה שנכתב בעשרת הדברות‬ ‫הבריאה‪ ,‬שאינם אלא סיפורי דברים‪ ,‬והתירוץ‬ ‫(שמות כ‪ ,‬יא) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫בראשית‬ ‫אמרי‬ ‫ושורש דבריו הק' מבוארים היטב בדברי תורתו‬ ‫הוא‪ ,‬משום "כח מעשיו הגיד לעמו"‪ ,‬ללמדינו‬ ‫של אא"ז מרן אדמו"ר הזקן זיע"א‪ ,‬ואלו‬ ‫שבלי אמונה שלימה‪ ,‬להבין "מי ברא את אלה"‪,‬‬ ‫דבריו‪ ,‬הנה תרי"ג המצוות נחלקות לשני חלקים‪,‬‬ ‫"ברוך שאמר והיה העולם"‪ ,‬אי אפשר לבוא לידי‬ ‫מצוות מושכלות ומצוות מקובלות‪" ,‬מצוות‬ ‫השגה בתורה‪.‬‬ ‫המושכלות" הם אותם מצוות שהאדם מבין בשכלו‬ ‫ומעיד עליהם שהם דבר נכון‪ ,‬ואפילו לא נצטוו‬ ‫עוד יבואר דברי רש"י‪ ,‬דהנה בכל ספר בראשית‬ ‫עליהם‪ ,‬היה האדם משיגם מצד שכלו הישר‪ ,‬כגון‬ ‫יש בו מעט מצוות‪ ,‬ועיקרו אריכות סדר‬ ‫כיבוד אב ואם‪ ,‬ואיסורי רציחה‪ ,‬גניבה‪ ,‬עדות שקר‬ ‫ההשתלשלות מאדם עד נח‪ ,‬ומנח עד אברהם‬ ‫וגזל‪" .‬מצוות המקובלות"‪ ,‬הם אותם מצוות שאין‬ ‫אבינו‪ ,‬וכן מעשי האבות הקדושים אברהם יצחק‬ ‫שכל האדם יכול להשיגם בכח עצמו לעולם‪ ,‬אלא‬ ‫ויעקב‪ ,‬ובא להורות שיש להתבונן במעשי‬ ‫בכח הקבלה‪ ,‬כגון מצוות שופר סוכה ולולב‪ ,‬יבום‬ ‫הצדיקים‪ ,‬שמהם ילמדו דרך נכון בעבודת ה'‪.‬‬ ‫חליצה שמיטה ויובל‪ ,‬קרבנות וכלאים‪ ,‬שכל אלו‬ ‫המצוות אינם בהשגת האדם‪ ,‬אבל יש בהם תועלת‬ ‫ואחד הדברים שלמדים מסיפורי הדברים‪,‬‬ ‫גדולה לגוף ולנפש‪.‬‬ ‫שעבודת הבורא אינה רק בקיום המצוות‬ ‫על ידי תורה ותפילה ותעניות וסיגופים‪ ,‬אלא‬ ‫וכל שני סוגי המצוות האלו‪ ,‬הרי הם בבחינת‬ ‫שאפשר לעבוד את הקב"ה אפילו על ידי אכילה‬ ‫"לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה"‪ ,‬על‬ ‫ושתיה‪ ,‬ויותר מזה מצינו גבי יעקב אבינו שגם‬ ‫ידי שהאדם מקיים את התורה הקדושה‪[ .‬בחינה‬ ‫בענין הלינה יכול האדם לעבוד את בוראו‪.‬‬ ‫זו מבואר בהקדמת רבינו בחיי‪ ,‬דע כי תורתנו‬ ‫הקדושה נקשרת עם החכמה העליונה‪ ,‬וכל‬ ‫ובדרך זה פירש אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין‬ ‫החכמות כולן נכללות בה‪ ,‬ומפני זה נקראת‬ ‫זיע"א את דברי רש"י‪ ,‬שלא התחיל התורה‬ ‫תמימה‪ ,‬והיא משיבת נפש לשורשה‪ ,‬והמצוות‬ ‫מפרשת "החודש הזה לכם"‪ ,‬שהיא בחינת "אור‬ ‫שניתנו לנו בהר סיני הם תרי"ג‪ ,‬וממשיך שם‬ ‫ישר"‪ ,‬כדי שיבין האדם שיש בחינה של "אור‬ ‫באריכות דברים]‪.‬‬ ‫חוזר"‪ ,‬וזהו "כח מעשיו הגיד לעמו"‪ ,‬היינו אור‬ ‫חוזר שנקרא "תגיד"‪ ,‬והיינו שנתן הקב"ה כח‬ ‫וזהו ענין "אור ישר"‪ ,‬דהיינו קיום התורה‬ ‫לעמו‪ ,‬היינו לאברהם שנקרא "עמו" שיוכל לעבדו‬ ‫והמצוות אפילו כשאין דעת האדם משיגם‪,‬‬ ‫אפילו על ידי אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫בראשית‬ ‫אמרי‬ ‫ד‬ ‫אשר ילכו בה‪ ,‬לעשות רצון הבורא ב"ה‪ ,‬אפילו‬ ‫וענין "אור חוזר" הוא‪ ,‬כאשר האדם לוקח את‬ ‫שעדיין לא קיבלו את התורה למורשה‪.‬‬ ‫המעשים הגשמיים‪ ,‬כגון אכילה שתיה ולינה‪,‬‬ ‫ומעלה אותם לגבוה‪ ,‬שעוסק בהם כדי שיהא‬ ‫וזהו ביאור דברי רש"י‪ ,‬לא היה צריך להתחיל את‬ ‫בכוחו לעבוד את בוראו‪ ,‬וזהו "כוח מעשיו הגיד‬ ‫התורה אלא מ"החודש הזה לכם"‪ ,‬שהרי זהו‬ ‫לעמו"‪" ,‬הגיד" היינו הגידים‪ ,‬דהיינו שמכניס‬ ‫מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ועיקר התורה‬ ‫חיות בתוך הגידים‪ ,‬שממשיך קדושה אפילו‬ ‫היא למען ילמדו את המצוות ויקיימו אותם‪ ,‬אבל‬ ‫בדברים גשמיים‪.‬‬ ‫"כח מעשיו הגיד לעמו"‪ ,‬שהקב"ה התחיל בספר‬ ‫בראשית במעשי האבות הקדושים‪ ,‬כדי להורות‬ ‫ובזה מבאר מה שמצינו גבי אברהם אבינו‪ ,‬שכבר‬ ‫לנו את הנהגת האדם הישרה‪.‬‬ ‫קודם מתן תורה קיים את התורה (יומא כ"ח‪,):‬‬ ‫והיינו שעבד את השי"ת בכל עניני עולם הזה‪,‬‬ ‫וכמו שכתב בנועם אלימלך‪ ,‬זה האות וראיה‬ ‫בבחינת "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג ו)‪ ,‬וכן נהגו כל‬ ‫מעמו ישראל הצדיקים‪ ,‬אשר אור שכלם ולבם‬ ‫האבות הק'‪ ,‬שהיו מקושרים אל הקב"ה בכל ז'‬ ‫רחב מאוד במעלות ומדות טובות עד אין קץ‪,‬‬ ‫מידות‪ ,‬בבחינת הכתוב (דברי הימים א' כט‪ ,‬יא) "לך ה'‬ ‫אשר עינינו רואין מעלתם הגדולה מכל האומות‪,‬‬ ‫הגדולה והגבורה והתפארת" וגו'‪ .‬ועל ידי שעבד‬ ‫והתורה הקדושה אשר נתן להם האל הטוב‬ ‫את הבורא ב"ה אפילו בדברים הגשמיים‪ ,‬הכניס‬ ‫ברחמיו‪ ,‬שני אלה יתנו עידיהן‪ ,‬ויצדקו על רב‬ ‫בהם חיות דקדושה שהיא בחינת "אור חוזר"‪.‬‬ ‫נוראותיו ונפלאותיו אשר ברא עולמו לבדו בלי‬ ‫עזר וסיוע בלעדו‪ ,‬כמו שאמרו שלשה מעידין זה‬ ‫ואותם הצדיקים הקדמונים‪ ,‬אברהם אבינו ראש‬ ‫על זה‪ ,‬הקב"ה ותורה וישראל‪ .‬והיינו שעל ידי‬ ‫המאמינים‪ ,‬ושאר האבות הקדושים‬ ‫"כח מעשיו הגיד לעמו" דהיינו בכח שאנו רואים‬ ‫והשבטים‪ ,‬הם השפיעו חיות בעולם‪ ,‬בכח‬ ‫בהנהגת הצדיקים‪ ,‬זה מעיד על מעשיו של‬ ‫הנהגתם הטובה והישרה כרצון הבורא ב"ה‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כי "בראשית ברא אלקים" וגו'‪.‬‬ ‫וכדאיתא בזוה"ק (ח"ב קס"א‪ ).‬ובגין דכד ברא‬ ‫קודשא בריך הוא עלמא‪ ,‬אסתכל בה באורייתא‪,‬‬ ‫והנה בשבוע זה חל יומא דהילולא של אא"ז מרן‬ ‫וברא עלמא‪ ,‬ובאורייתא אתברי עלמא‪[ ,‬תרגום‪:‬‬ ‫סבא קדישא מרוז'ין זיע"א‪ ,‬אשר חידושי‬ ‫כשברא הקב"ה את העולם‪ ,‬התבונן בתורה וברא‬ ‫תורתו הוא לנו למאירת עינינו‪ ,‬ואף שרק מעט‬ ‫את העולם‪ ,‬ובתורה נברא העולם]‪ ,‬ובכח זה‬ ‫מזעיר נשארו בידינו‪ ,‬ובתפארת שלמה מביא בשם‬ ‫השתמשו הצדיקים להשיג בכח עצמם את הדרך‬ ‫ה‬ ‫קודש‬ ‫בראשית‬ ‫אמרי‬ ‫מפיהם אנו חיים‪ ,‬ומהם נמצא נתיב לילך הלאה‬ ‫הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א כי‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫הצדיק בכח החידושי תורה גורם להמתקת‬ ‫הדינים בעולם‪ ,‬שעל ידי שמחדש חידושים‬ ‫וזה היה מחמת כח האמונה אשר בערה בתוך‬ ‫דאורייתא נעשים מהם שמים חדשים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫עצמו‪ ,‬אפילו בעת שעבר זמנים קשים‪ ,‬וכמו‬ ‫מכניס את בני ישראל בעולם חדש שכולו רחמים‬ ‫שהתבטא ואמר בעת שהיה חבוש בבית האסורים‪,‬‬ ‫גמורים‪.‬‬ ‫"זיי ווילן צונעמען פון מיר מיין מלכות"‪ ,‬אבער‬ ‫'אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה‬ ‫והרי זה בבחינת שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬וכידוע‬ ‫אתה יצרתה'‪ ,‬לעבוד את הקב"ה זהו עבודה‬ ‫מאמרו של בעל ההילולא הס"ק זיע"א‪ ,‬שכל‬ ‫פנימית‪ ,‬ואין ביד איש ליטלה ממני‪.‬‬ ‫התורה כולה נכללת "בספר בראשית"‪ ,‬וכל ספר‬ ‫בראשית נכלל "בפרשת בראשית"‪ ,‬וכל פרשת‬ ‫יעזור הקב"ה ויתן לנו כח ועוז שנוכל להוסיף לילך‬ ‫בראשית נכללת בפסוק "בראשית ברא" וגו'‪,‬‬ ‫ולהחזיק בשלשלתא דדהבא‪ ,‬להמשיך בדרכיו‬ ‫ופסוק בראשית ברא נכלל בתיבת "בראשית"‪,‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬ובודאי ממכון שבתו בשמים ישפיע‬ ‫ותיבת "בראשית" נכללת באות ב' של בראשית‪,‬‬ ‫רפואות וישועות‪ ,‬כי יומא דהילולא של הצדיק עת‬ ‫והב' נכללת בנקודה הפנימית שבתוך הב'‪.‬‬ ‫רצון גדול הוא‪ ,‬דבעת שהצדיק עולה מהיכל‬ ‫ולדרכינו מרמז שאפילו יהודי שיש לו חלק קטן‬ ‫להיכל‪ ,‬יכולים כל ישראל להצטרף ולהתעלות אתו‬ ‫בהתקשרות עם הצדיק‪.‬‬ ‫ביחד‪ ,‬ובפרט שבעל ההילולא אמר על הפסוק‬ ‫"והארץ אזכור"‪" ,‬מען מיינט מיר"‪ ,‬והיינו שיש‬ ‫הרי שקדושת הצדיק משפיע עליו לטובה‪ ,‬בבחינת‬ ‫לו שייכות תמידית עם כלל ישראל אף בעולם הזה‬ ‫"כח מעשיו הגיד לעמו"‪ ,‬וכמו בחיים חיותו‬ ‫ובדורנו אנו‪ ,‬מחמת שהוא היה כללות ישראל‪,‬‬ ‫השריש בעל ההילולא את האמונה בכל אלו‬ ‫ואם כן בודאי זכותו יגן עלינו שנזכה כולנו‬ ‫שהיתה להם התקשרות אתו‪ ,‬ואפילו אלו שזכו רק‬ ‫לרפואות וישועות‪ ,‬ונזכה ש"יקיצו וירננו שוכני‬ ‫להביט בו בראיה בעלמא‪ ,‬מיד נתעוררו לתורה‬ ‫עפר"‪ ,‬ולקבל פני גואל צדק במהרה בימינו אמן‬ ‫ולעבודת ה' וליראת ה' טהורה‪ ,‬וכח זה נמשכת‬ ‫כן יהי רצון‪.‬‬ ‫עד דורינו זה‪ ,‬לכל המקושרים בו ובתורתו‪ ,‬אשר‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫ו‬ ‫חשון‬ ‫ג'‬ ‫שולחן הטהור ג' חשון ה'תשפ"ז‬ ‫בעיר תהילה סאדיגורה‬ ‫הרשעים הארורים שיסגירו אותו חזרה מעבר‬ ‫פו"א‪ :‬אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫לגבול‪ ,‬ובחסדי ה' לא עלתה בידם‪ ,‬ומני אז והלאה‬ ‫בדורותיו (ו‪ ,‬ט)‪ .‬פי' רש"י הק' למדך שעיקר‬ ‫לא היה יכול לשוב עוד לרוסיה‪ ,‬וגם על בניו נגזר‬ ‫תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים בדורותיו‪.‬‬ ‫שלא יוכלו לשוב לשם‪.‬‬ ‫וכן דרשו במדרש רבה (ל‪ ,‬ו) "אלה תולדות נח"‪,‬‬ ‫הה"ד (משלי יא‪ ,‬ל) "פרי צדיק עץ חיים"‪ ,‬מה הן‬ ‫בעל ההילולא התבטא פעם ואמר‪" ,‬אלע מאכן‬ ‫פירותיו של צדיק מצוות ומעשים טובים‪.‬‬ ‫חיבורים‪ ,‬און איך האב געמאכט קינדער"‪,‬‬ ‫ונראה למי היתרון‪ .‬ובענין זה מסופר בילד שבא‬ ‫הנה נמצאים אנו ביומא דהילולא של אא"ז "גאון‬ ‫עם אביו אל הס"ק‪ ,‬בהיותו בקודש פנימה שאל‬ ‫מעוזינו" מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א‪ ,‬כפי‬ ‫הילד‪ ,‬שרבו לימדו שיש למלאך שש כנפיים‪ ,‬ואם‬ ‫שהיה לשונו של אא"ז מרן אדמו"ר הכנסת מרדכי‬ ‫כן היכן הן הכנפים של הרבי שהוא דומה מלאך‬ ‫זיע"א‪ .‬היה רבן של כל בני הגולה‪ ,‬אשר ראשיתו‬ ‫אלקים‪ ,‬נענה הס"ק ואמר להגבאי לך והראה לו‬ ‫בקודש אצל אביו אא"ז הרה"ק רבי שלום הגדול‬ ‫את ששת בניי‪" .‬כי מן הבאר ההוא ישקו כל‬ ‫מפראהבישט זיע"א‪ ,‬ואחר כך תקע אהלו בעיר‬ ‫העדרים"‪ ,‬שהם הפיצו את דרך בית רוז'ין לדורות‬ ‫רוז'ין‪ ,‬אבל שם נגזר עליו לסבול רדיפות‪ ,‬וישב‬ ‫עולם עד היום הזה‪.‬‬ ‫לערך כשנים ועשרים חודש בבית האסורים‪ ,‬ויצא‬ ‫לחירות בשושן פורים קטן‪ ,‬אבל מעולם לא ערכו‬ ‫בעת שגזרה מלכות הרשעה שבני ישראל לא יוכלו‬ ‫סעודת הודאה וחג הגאולה באותו היום שיצא‬ ‫לגדל זקן ופיאות‪ ,‬שלח הרה"ק הצמח צדק‬ ‫מבית האסורים‪ ,‬כי מעולם לא נשתחרר לגמרי‪,‬‬ ‫מליובאוויטש זיע"א את הרה"צ רבי אייזיק‬ ‫ולא יצא רק עד עריכת המשפט‪ ,‬ומשם ברח ועבר‬ ‫מהומיל זצ"ל בשליחותו אל הס"ק‪ ,‬כדת מה‬ ‫הגבול והגיע אל המנוחה ואל הנחלה בעיר‬ ‫לעשות כדי לבטל את הגזירה‪ ,‬שהיו צדיקים‬ ‫תהילה סאדיגורה‪ ,‬אשר יש לנו הזכיה להיות עתה‬ ‫וביניהם הרה"ק החידושי הרי"ם זיע"א שסברו‬ ‫במקום הקדוש הזה‪ ,‬שזכינו לפדות אותו‬ ‫שצריך מסירות נפש על זה‪ .‬וכשבא לפני הס"ק‪,‬‬ ‫בשליחותו של אא"ז מו"ר זיע"א‪ ,‬והמקום הזה‬ ‫אמר הס"ק שקודם יאמר ג' קפיטלאך תהלים‪,‬‬ ‫הוא בבחינת "שפתותיו דובבות"‪ ,‬שבמקום הזה‬ ‫ואחר כך יגיד חוות דעתו‪ ,‬ולאחרי אמירת‬ ‫איוה למושב לו לאחר יגיעה וטלטולים רבים אחרי‬ ‫התהלים נענה ואמרו‪ ,‬יעקב אבינו קיבל את‬ ‫בריחתו‪ ,‬ואפילו לאחר שהגיע לכאן‪ ,‬ביקשו‬ ‫ז‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫שצריך היהודי ללכת בהם כראוי לבן המלך‪ ,‬באופן‬ ‫הברכות מיצחק אבינו מלובש בבגדי עשו‪ ,‬והשי"ת‬ ‫מסודר ונאה‪ ,‬אבל בהיותו הולך בפיאות ארוכות‬ ‫יעזור שיתקיימו הברכות‪.‬‬ ‫ומדובללות‪ ,‬אמר הקב"ה אם כן הריני נוטל מכם‬ ‫בחזרה את המצוה‪.‬‬ ‫ובענין זה יסופר עוד‪ ,‬שבימי אא"ז אדמו"ר הזקן‬ ‫זיע"א היה צדיק מפורסם הרה"ק רבי אורי‬ ‫הנה במצרים היו בני ישראל בבחינת ערום ועריה‬ ‫מסאמבור זיע"א‪ ,‬שהיה מקושר מאוד אליו‪ ,‬פעם‬ ‫בלי זכיות‪ ,‬ולא יצאו ממצרים אלא בזכות ג'‬ ‫אחת נסע בנו מעיר סאמבור שהיתה בפולין‬ ‫דברים שהצטיינו בהם‪ ,‬שלא שינו את שמם לשונם‬ ‫לחסות בצל קדשו של האדמו"ר הזקן‪ ,‬אבל לא‬ ‫ומלבושם‪ ,‬היינו שהיה להם לבוש יהודי‪ ,‬והיה‬ ‫רצה שידעו שהוא בנש"ק‪ ,‬ועל כן בהגיעו בשעה‬ ‫ניכר על האדם לפי הנהגתו וצורתו ולבושו אם‬ ‫מאוחרת בלילה כנס לישון באחת האכסניות‪,‬‬ ‫יהודי הוא אם לאו‪ ,‬אבל אם הולך יהודי בבגד‬ ‫כידוע שכאן בסאדיגורה היו אכסניות שיוכלו‬ ‫קרוע ומניח עליו טלאי צהוב‪ ,‬אומר משה רבינו‬ ‫להתאכסן בהם בבואם להסתופף בצל הקודש‪,‬‬ ‫הריני נוטל בחזרה את הלבושים היהודיים‪ ,‬ועל‬ ‫וכמובן שכב לישון כיהודי כשר על צדו‪ ,‬והיות‬ ‫כך באה הגזירה‪.‬‬ ‫שברוז'ין לא היו מגדלים פיאות ארוכות יותר מן‬ ‫העצם‪ ,‬וכיון שבא מפולין היו לו פיאות ארוכות‪,‬‬ ‫דברי תורתו של בעל ההילולא אשר נשארו‬ ‫ניגש באמצע הלילה חסיד אחד (ואולי אפשר לקרוא לו‬ ‫לפליטה‪ ,‬אינם אלא טיפה מן הים מדברי‬ ‫"חסיד שוטה")‪ ,‬והחליט שיחנכו כיצד הולכים ברוז'ין‪,‬‬ ‫קודשו בחיים חיותו‪ ,‬פעם בא אברך אחד בדרך‬ ‫וקיצץ לו רק פאה אחת עד העצם כפי שנהגו‬ ‫רחוקה של למעלה ממאה פרסאות‪ ,‬וארכה‬ ‫ברוז'ין‪ ,‬למחרת כשהלך למקוה הרגיש שחתכו לו‬ ‫נסיעתו שבועות רבים‪ ,‬כדי להיות אצל הס"ק‬ ‫חצי מפאה אחת‪ ,‬ולאחר התפלה ניגש להרה"ק‬ ‫בל"ג בעומר‪ ,‬ונעמד מאחורי הכסא מחמת שרצה‬ ‫רבי שלמה'ניו זיע"א בנו בכורו של האדמו"ר‬ ‫לזכות לשמוע קולו בקודש באמירת דברי התורה‪,‬‬ ‫הזקן‪ ,‬ושאלו וכי כך נוהגים כאן לקצוץ פיאות‪,‬‬ ‫אבל הס"ק לא אמר אז דברי תורה כלל‪ ,‬האברך‬ ‫אמר לו רבי שלמה'ניו‪ ,‬בודאי שאסור לנהוג כך‪,‬‬ ‫היה שבור בקרבו‪ ,‬והרהר במחשבתו שנסע דרך‬ ‫אך אספר לך עובדא‪.‬‬ ‫רחוקה כזו בהוצאות מרובות‪ ,‬ולא שמע מאומה‪.‬‬ ‫כאשר שלחו צדיקי הדור אל הס"ק בענין הגזירה‬ ‫מיד אחר ברכת המזון‪ ,‬פנה הס"ק והביט בעיני‬ ‫על הזקן והפיאות‪ ,‬נענה ואמר מדוע באה‬ ‫האברך‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬כתיב (מלאכי ב‪ ,‬ז) "כי שפתי‬ ‫עלינו הגזירה הזו‪ ,‬דכיון שהקב"ה נתן לישראל‬ ‫כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה'‬ ‫מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט‪ ,‬כז)‪ ,‬הרי‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫ח‬ ‫ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים‪ ,‬בין ביום בין‬ ‫צבאות הוא"‪ ,‬הפירוש הוא‪ ,‬אם הרב דומה למלאך‬ ‫בלילה‪ ,‬כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה‪.‬‬ ‫ה' צבאות‪ ,‬וכי עדיין צריך לחפש ולבקש תורה‬ ‫ונמצא שמקיימים מצות סוכה על ידי אכילה‬ ‫מפיהו‪ ,‬וכי אין מספיק לך במה שאתה רואה‬ ‫שתיה ולינה‪ ,‬דהיינו שלוקחים את הדברים‬ ‫שהוא מלאך ה' צבאות‪ ,‬ומיד פנה והלך לביתו‬ ‫הגשמיים ומעלים אותם למעלה‪ ,‬ולא יחשוב‬ ‫נאוה קודש‪.‬‬ ‫האדם בקרבו שאי אפשר לעבוד את הבורא ב"ה‬ ‫בדבר שהוא גשמי‪ ,‬שהרי אין מברכים ברכת‬ ‫פעם אחת נסע אא"ז אדמו"ר הזקן זיע"א לעיר‬ ‫"לישב בסוכה" רק על אכילה דייקא‪ ,‬ומכוונים‬ ‫סטריא‪ ,‬על אם הדרך עלה על מסילת הברזל‬ ‫בזה גם על הלינה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זיע"א‪ ,‬וביקש‬ ‫מאדמו"ר הזקן שיחזור על איזה מימרא מאבותיו‬ ‫וזהו הכוונה בדברי חז"ל‪" ,‬מתי יגיעו מעשי"‪ ,‬מתי‬ ‫הקדושים‪ ,‬אמר לו‪ ,‬איתא בתנא דבי אליהו (פכ"ה)‬ ‫יגיעו מעשינו הגשמיים למדרגה גדולה ונעלה‬ ‫"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"‪,‬‬ ‫שיתעלו לרוחניות‪ ,‬כמו שהאבות הקדושים עשו‬ ‫ואמר אבא מארי הסבא קדישא פירוש נאה בזה‪,‬‬ ‫מהמעשים הגשמיים תורה שלימה‪ ,‬עד שאם‬ ‫"מתי יגיעו מעשי"‪ ,‬מתי יהיו מעשינו לתורה‬ ‫חסרה בתורה אות אחת מכל מה שדיבר יצחק עם‬ ‫שלימה‪ ,‬כמו "מעשי אבותי"‪ ,‬שהרי כל ספר‬ ‫אבימלך הרי ספר התורה פסולה‪ ,‬ומזה עלינו‬ ‫בראשית הוא ממעשי האבות הקדושים‪ ,‬שמסופר‬ ‫ללמוד דרך בעבודת ה'‪ ,‬להעלות הגשמיות‬ ‫שם המסעות שלהם‪ ,‬כגון שאברהם אבינו נסע‬ ‫לרוחניות‪.‬‬ ‫לחרן‪ ,‬ואחר כך נסע מחרן‪ ,‬וכם מסופר אודות‬ ‫אשר חפרו וכדומה‪ ,‬שכל הליכות חייהם נעשה‬ ‫הליכות החיים של בעל ההילולא הס"ק היה‬ ‫לתורה שלימה‪ ,‬ומתי נזכה שיהיה כך גם‬ ‫במדריגה נשגבה מבינתינו‪ ,‬כפי המסופר‬ ‫מהמעשים שלנו‪.‬‬ ‫שבעת שחיתן הס"ק את בתו עם הרה"ק הצמח‬ ‫צדיק מויז'ניץ זיע"א‪ ,‬הבחין אבי החתן הרה"ק‬ ‫ונראה שיש כאן כוונה עמוקה ביותר‪ ,‬הנה יצאנו‬ ‫התורת חיים מקאסוב זיע"א בשבת שבע ברכות‬ ‫כעת מחודש תשרי‪ ,‬חודש המלא בחגים‬ ‫של בנו‪ ,‬שמחותנו הס"ק אינו אוכל מאומה‪,‬‬ ‫ומועדים וימים טובים‪ ,‬והנה בחג הסוכות‬ ‫והפסיק גם הוא מלאכול‪ ,‬אמר לו הס"ק וכי גם‬ ‫מקיימים מצות נטילת ד' מינים שזה נעשה רק‬ ‫אתה עשית תנאי קודם שבאת לעולם שלא תצטרך‬ ‫בידים‪ ,‬אבל מצות הסוכה נעשה בכל הגוף‪ ,‬כמו‬ ‫לאכילה‪ ,‬אם לא התנית תנאי כזה‪ ,‬עליך להמשיך‬ ‫שנפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' תרל"ט ס"א) כיצד‬ ‫ולאכול‪.‬‬ ‫מצות ישיבה בסוכה‪ ,‬שיהיה אוכל ושותה וישן‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫שנזכה עוד בשנה זו לחנך מחדש את המקום‬ ‫ואף שדרכו של הס"ק היתה בדרך מלכות‪ ,‬מכל‬ ‫הקדוש הזה‪ ,‬בבחינת "מקום שהתפללו בו‬ ‫מקום ידוע שאמר לפני פטירתו‪ ,‬רבינו הקדוש‬ ‫אבותי"‪.‬‬ ‫אמר לא נהניתי מהעולם הזה אפילו באצבע‬ ‫קטנה (כתובות ק"ד‪ ,).‬ואני אומר שלא נהניתי אפילו‬ ‫בעת שעסקתי בשליחות קדשו של אא"ז מו"ר‬ ‫כחוט השערה‪.‬‬ ‫זיע"א לפדות את הקלויז קדישא כאן‪ ,‬הזדמן‬ ‫כמה פעמים שנסענו לכאן באמצע שעסקו‬ ‫וביאור הענין זה‪ ,‬דאף שמצד אחד ראו בו הנהגה‬ ‫בבנינה‪ ,‬וכשלקחתי ממנו ברכתי פרידה‪ ,‬היה‬ ‫של מלכות‪ ,‬אבל מצד שני ראו אצלו הבחינה‬ ‫אומר לי‪ ,‬לך וראה אם הדרכון שלי בתוקף‪ ,‬רוצה‬ ‫של "בכל צרתם לו צר" (ישעיה סג‪ ,‬ט)‪ ,‬וכפי שאמר‬ ‫אני להצטרף אליכם‪ ,‬ובנסיעתו האחרונה הגיע‬ ‫הס"ק על הפסוק (ויקרא כו‪ ,‬מב) "וארץ אזכור" דאס‬ ‫לכאן במסירות נפש ממש‪ ,‬ובמשך כל זמן בנינה‬ ‫מיינט מען מיר‪.‬‬ ‫היה אומר לי‪ ,‬אתה תראה שאם יגאלו את המקום‬ ‫הקדוש הזה‪ ,‬הוא יחזור להיות "תל תלפיות"‪.‬‬ ‫ובענין זה פירש אא"ז מרן אדמו"ר הזקן זיע"א‬ ‫ובשעתו לא הבנתי את עומק כוונתו‪ ,‬אך כיום אנו‬ ‫הפסוק "איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬לא‬ ‫מבינים זאת‪ ,‬לאחר שמאות רבות של יהודים‬ ‫נקט "בדורו" אלא "בדורותיו"‪ ,‬דהיינו שזכות‬ ‫נשארו כאן למרבה הצער מאחורי מסך הברזל‪,‬‬ ‫הצדיק אינה רק לדורו‪ ,‬אלא לכמה דורות‪ ,‬וזהו‬ ‫וכאשר פרצה המלחמה בארבע השנים‬ ‫"תמים היה בדורותיו"‪ ,‬שזכות הצדיק היא תמים‬ ‫האחרונות‪ ,‬מצאו כאן עיר מקלט‪ ,‬מקום שבו יכלו‬ ‫אפילו להמשך הדורות כפי שהיתה בחייו‪ .‬אבל‬ ‫להסתתר‪ ,‬מקום שבו יכלו לשוב למקור מחצבתם‬ ‫מובן שאי אפשר לזכות בזה אלא מתוך התקשרות‬ ‫לאבינו שבשמים‪ ,‬מקום שבו זכו לחסות תחת כנפי‬ ‫אמיתית להצדיק‪ ,‬ללכת בדרכיו בבחינת הדבק‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫במידותיו‪ ,‬שאין זה מספיק רק לשאת את השם‪,‬‬ ‫אלא שצריך להמשיך בהליכות חייו ובמפעליו‬ ‫מסופר על דו"ז הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫זיע"א כשחזר לעיר טשטארקוב אחרי שברח‬ ‫משם במלחמת העולם הראשונה שפרצה בשנת‬ ‫הנה הס"ק קבע משכנו כאן בסאדיגורה‪ ,‬אבל‬ ‫תרע"ד‪ ,‬והיה זה בחג השבועות‪ ,‬וכשנכנס אל‬ ‫מצודתו היתה פרוסה עד ירושלים עיר‬ ‫הקלויז וראה את החורבן שעשו שם הגוים‪ ,‬נענה‬ ‫הקודש‪ ,‬שם הקים את בית הכנסת "תפארת‬ ‫ואמר‪ ,‬כל מה שהרשעים שברו וגנבו‪ ,‬הרי שברו‬ ‫ישראל"‪ ,‬אשר בסייעתא דשמיא אנו מקווים‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫י‬ ‫הצדיק לציונו‪ ,‬אבל אלו שהצדיק קורא להם‪ ,‬ויש‬ ‫וגנבו‪ ,‬אבל העבודה הקדושה שהכניס אבי במקום‬ ‫להם שייכות לצדיק‪ ,‬וזוכים לבוא ולעשות הכנה‬ ‫הקדוש הזה‪ ,‬זאת אין הם יכולים ליטול מכאן‪ ,‬כי‬ ‫רבה ולהשתטח על הציון המצוינת‪ ,‬הצדיק משפיע‬ ‫היא נספג בכתלי הבית הקודש הזה‪.‬‬ ‫עליהם מהוד קדושתו‪ ,‬בבחינת הכתוב (משלי לא‪,‬‬ ‫כט) "ואת עלית על כולנה"‪ ,‬שכאשר הצדיק עולה‬ ‫ואלו הדברים ניתן לומר על המקום הקדוש הזה‪,‬‬ ‫מהיכל להיכל‪ ,‬הרי משפיע "על כולנה" לכל אלו‬ ‫העבודה הקדושה שהשקיע בה הס"ק בהנחת‬ ‫שיש להם שייכות והתקשרות אליו‪.‬‬ ‫אבן הפינה בעת שתכנן את התכניות הקדושות‬ ‫של הקלויז קדישא הזה‪ ,‬והעבודה הקדושה‬ ‫יהא רעוא מן קמיא שמיא‪ ,‬שיהיו "שפתותיו‬ ‫שהכניס בה בנו האדמו"ר הזקן‪ ,‬בניו הפחד יצחק‬ ‫דובבות"‪ ,‬וזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬שלא‬ ‫עם אא"ז האור ישראל‪ ,‬הקדושת אהרן‪ ,‬הכנסת‬ ‫יהא זכותו קיימת רק לדורו בלבד‪ ,‬אלא לדורותיו‪,‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬האביר יעקב‪ ,‬ורבי שלמה'ניו‪ ,‬ושאר‬ ‫עד דורנו אנו‪ ,‬ועד יום בא משיח צדקנו יגן זכות‬ ‫ומשטעפינעשט‬ ‫מטשארטקוב‬ ‫הצדיקים‬ ‫הצדיק עלינו תמיד‪.‬‬ ‫ומהוסיאטין ומלעווא‪ ,‬אשר כולם השקיעו כאן‬ ‫עבודת קודש כזו‪ ,‬עבודה זו לא נאבדה‪ ,‬אלא נספג‬ ‫ב"ה שזכינו בשנה זו לקיים השליחות ולבנות‬ ‫בכתלי הבית הקדוש‪ ,‬ונשאר ממנה רושם‬ ‫המקוה טהרה‪ ,‬בעת חנוכת הבית בשנת‬ ‫דקדושה לדורות עולם‪.‬‬ ‫תשע"ז‪ ,‬כשהיה אאדמו"ר זיע"א כאן על שבת‬ ‫קודש פרשת נח‪ ,‬בעת הנחת אבן הפינה במוצאי‬ ‫והנה בעל ההילולא אמר שארץ ישראל היא‬ ‫שבת קודש דרש ואמר‪ ,‬ברוך ה' המקום מושלם‬ ‫כדוגמת קאלדר"ע (שמיכה)‪ ,‬שאם אדם בא‬ ‫בבחינת "בנה ביתך כבתחילה"‪ ,‬והוחזר הכל על‬ ‫ומניח אבן תחת השמיכה‪ ,‬המשיכה נשארת קרה‬ ‫מכונו בכל פרט ופרט‪ ,‬אך דבר אחד עוד חסר‬ ‫והאבן נשארת קרה‪ ,‬והאם האדם נכנס תחת‬ ‫כאן‪ ,‬והוא מקוה טהרה שתהיה בשלימות‪ ,‬וברוך‬ ‫השמיכה‪ ,‬האדם מחמם את השמיכה‪ ,‬והשמיכה‬ ‫ה' שזכינו עתה לקיים גם השליחות הזאת‪.‬‬ ‫מחממת את האדם‪ ,‬כמו כן יהודי בא לארץ‬ ‫ישראל ומתנהג על פי התורה והעבודה ומקיים‬ ‫ובהיות שהמקום נתחלל בעוונותינו על ידי זדים‪,‬‬ ‫מצוות התלויות בארץ‪ ,‬אזי הוא מחמם את ארץ‬ ‫זרים באו בחורף העבר ועשו פוגרום בהיכל‬ ‫ישראל‪ ,‬וארץ ישראל מחממת אותו‪.‬‬ ‫הקלויז קדישא‪ ,‬והציתו באש את הבימה עם מאות‬ ‫ספרי קודש‪ ,‬יעזור השי"ת ויתן לנו כח שנוכל‬ ‫וכמו כן נראה לומר בענין העליה לציון המצוינת‪,‬‬ ‫להחזיר ולהעמיד הכל על תלו כרצון אבותינו‬ ‫לא כל אחד זוכה להגיע ביום ההילולא של‬ ‫יא‬ ‫קודש‬ ‫ג' חשון‬ ‫אמרי‬ ‫לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי‬ ‫הקדושים‪ ,‬ובזכות זה נזכה בקרוב שיתקיים‬ ‫רצון‪.‬‬ ‫"עתידין בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בארץ‬ ‫ישראל"‪ ,‬ונעלה עם הבית הקדוש והמפואר הזה‬ ‫קודש‬ ‫לך לך‬ ‫אמרי‬ ‫יב‬ ‫לך לך‬ ‫רעוא דרעוין פרשת לך לך ה'תשפ"ו‬ ‫ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו‪ ,‬ו)‪ .‬פירש"י‪,‬‬ ‫והוא יושב בסדום‪ .‬וצריך ביאור אומרו את לוט‬ ‫הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה על‬ ‫"ואת רכושו"‪ ,‬דלכאורה הוא כפל הלשון‪ ,‬שהרי‬ ‫האמונה שהאמין בו‪ .‬וצריך ביאור מה רמז לו‬ ‫כבר הקדים ואמר "ויקחו את כל רכוש סדום"‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫ומכאן אני כבר יודע שגם לקחו את רכושו של‬ ‫לוט‪ ,‬שהרי הוא יושב בסדום‪ ,‬וגם מה בא‬ ‫ונקדים בביאור מלחמת אברהם אבינו עם‬ ‫להשמיענו באומרו "בן אחי אברם"‪.‬‬ ‫המלכים‪ ,‬דכתיב (יד‪ ,‬יג‪-‬יד) ויבא הפליט‬ ‫ויגד לאברם העברי וגו'‪ ,‬וישמע אברם כי נשבה‬ ‫ואח"כ כתיב (יד‪ ,‬כא) ויאמר מלך סדום אל אברם‬ ‫אחיו וירק את חניכיו וגו'‪ ,‬פירש"י 'חניכיו' חניכו‬ ‫תן לי הנפש והרכוש קח לך‪ ,‬פירש"י "תן לי‬ ‫כתיב‪ ,‬זה אליעזר שחנכו למצות וכו'‪ .‬ויש בזה‬ ‫הנפש"‪ ,‬הגופים מן השבי שלי שהצלת‪ ,‬החזר לי‬ ‫כמה דקדוקים‪ .‬א) הלא המלחמה היתה של‬ ‫הגופים לבדם‪ .‬וצריך ביאור מה היה ענינו בזה‪,‬‬ ‫ארבעת המלכים כנגד חמשת המלכים‪ ,‬ומדוע‬ ‫מדוע רצה רק הנפש והסכים לוותר על הרכוש‪,‬‬ ‫נתערב אברהם אבינו בריב לא לו‪ ,‬ויצא להלחם‬ ‫והרי "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ה‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫כנגד ארבעת המלכים‪ .‬ב) איך יצא אברהם אבינו‬ ‫למלחמה זו‪ ,‬והרי על פי דרכי הטבע לא יוכל לנצח‬ ‫עוד יש להבין מה שמצינו להלן בברית בין‬ ‫אותם מעטים נגד רבים‪ ,‬שהרי הלכו רק חמשת‬ ‫הבתרים‪ ,‬שאמר אברהם אבינו להקב"ה (טו‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫אנשים‪ ,‬הוא ואליעזר ענר אשכול וממרא‪ ,‬ונלחמו‬ ‫ג) מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו'‪ ,‬הן לי לא‬ ‫כנגד ארבעת המלאכים שבאו עם המון רב‪,‬‬ ‫נתת זרע וגו'‪ ,‬וצריך להבין וכי אברהם אבינו שהיה‬ ‫ובפרט לאחר שהראו את כוחם וחזקם‪ ,‬שהם‬ ‫ראש המאמינים יסתפק בהבטחת הקב"ה‪ ,‬שאמר‬ ‫הכניעו את חמשת המלכים שהיו מרובים מהם‪.‬‬ ‫לו (יב‪ ,‬א‪-‬ב) "לך לך מארצך וגו'‪ ,‬ואעשך לגוי גדול"‪,‬‬ ‫ג) גם יש להבין מה שפי' רש"י וירק את חניכיו‪,‬‬ ‫ופי' רש"י ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה‬ ‫זה אליעזר שחנכו למצוות‪ ,‬מה ענין חינוכו למצוות‬ ‫לבנים‪.‬‬ ‫למלחמה זו‪ ,‬ולמה הזכירו כאן‪.‬‬ ‫ונראה בביאור הענין‪ ,‬בשנקדים מאמר הכתוב (יב‪,‬‬ ‫ולעיל מיניה מה כתיב (יד‪ ,‬יא‪-‬יב) ויקחו את כל‬ ‫ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת‬ ‫רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו‪,‬‬ ‫יג‬ ‫קודש‬ ‫לך לך‬ ‫אמרי‬ ‫ובזה נבין ענין מלחמת המלכים‪ ,‬דתכלית‬ ‫ארצה כנען‪ ,‬פי' רש"י‪ ,‬שהכניסן תחת כנפי‬ ‫המלחמה היתה לבטל השפעת אברהם‬ ‫השכינה‪ ,‬אברהם מגייר את האנשים‪ ,‬ושרה‬ ‫אבינו‪ ,‬שלא יוכל להשריש אמונה בבאי עולם‪,‬‬ ‫מגיירת הנשים‪ ,‬ומעלה עליהם הכתוב כאלו‬ ‫דהרי הכתוב אומר (יד‪ ,‬א) "ויהי בימי אמרפל מלך‬ ‫עשאום‪ .‬הרי שאפילו שאברהם אבינו עבד את ה'‬ ‫שנער" וגו'‪ ,‬ופי' רש"י 'אמרפל' הוא נמרוד‬ ‫בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש‪ .‬ונמרוד‬ ‫חז"ל (יומא כ"ח‪ ):‬אמר רב קיים אברהם אבינו כל‬ ‫הוא היה מסית ומדיח את בני דורו לעבודה זרה‪,‬‬ ‫התורה כולה‪ ,‬שנאמר (כו‪ ,‬ה) "עקב אשר שמע‬ ‫ולכן השתדל בכל כוחו לבטל את השפעתו של‬ ‫אברהם בקולי" וגו'‪ ,‬אך לא הסתפק בזה‪ ,‬אלא גם‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬שלא יוכל להשריש בהם אמונה‪.‬‬ ‫הרגיל שם שמים בפיהם בכל הבריות‪ ,‬ולימד‬ ‫ומטעם זו ערך מלחמה עם סדום‪ ,‬ולקח משם את‬ ‫אותם לקיים את דרכיו ומצוותיו‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫לוט בשבי‪ ,‬מפני שידע שזה יגרום שאברהם אבינו‬ ‫בתרגום אונקלוס על פסוק הנ"ל "וית נפשתא‬ ‫יבוא להלחם עמו‪ ,‬וכדרך שכתב בשל"ה הק' (פ' לך‬ ‫דשעבידו לאוריתא בחרן"‪.‬‬ ‫דרך חיים תוכחת מוסר) מצוה לאדם שיקרב קרוביו‬ ‫בכל יכולתו‪ ,‬ונלמוד מאברהם עם לוט שמסר גופו‬ ‫וכמו כן השריש בקרבם אמונת אומן באלקי‬ ‫עליו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ואולי יוכל להתגבר עליו ולהרגו‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬דאיתא במדרש (ב"ר לט‪ ,‬א) משל לאחד‬ ‫שהיה עובר ממקום למקום‪ ,‬וראה בירה אחת‬ ‫וזהו שרמז הכתוב באומרו ויקחו את לוט ואת‬ ‫דולקת‪ ,‬אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג‪ ,‬הציץ‬ ‫רכושו 'בן אחי אברם'‪ ,‬שבא להורות שעיקר‬ ‫עליו בעל הבירה‪ ,‬אמר לו אני הוא בעל הבירה‪,‬‬ ‫מלחמתם עם סדום היתה כדי ליקח בשבי את‬ ‫כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם‬ ‫לוט‪ ,‬מחמת יחוסו בהיותו בן אחי אברם‪ ,‬וכיון‬ ‫הזה בלא מנהיג‪ ,‬הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני‬ ‫שאברהם אבינו הוא דודו‪ ,‬הרי בודאי לא יניח ולא‬ ‫הוא בעל העולם‪ .‬הרי שעוד בהיותו בחרן זכה‬ ‫ישקוט וימסור נפשו עליו‪ ,‬וממילא יתבטל כח‬ ‫אברהם אבינו להתגלות אלוקית‪ ,‬ומני אז והלאה‬ ‫אמונתו אשר הפיץ בעולם‪.‬‬ ‫התאמץ בכל כוחו להחכים את התועים בינה‪,‬‬ ‫שידעו שיש מנהיג לבירה‪ ,‬ולכן נקרא 'ראש‬ ‫ומעתה מובן שפיר הטעם שאברהם אבינו יצא‬ ‫המאמינים'‪ .‬וא"כ מה שאמרה התורה ואת‬ ‫להלחם כנגד ארבעת המלכים‪ ,‬מפני‬ ‫'הנפש' אשר עשו בחרן‪ ,‬אין כוונת תיבת 'הנפש'‬ ‫שעיקר מלחמתם היתה נגדו מחמת שפירסם‬ ‫על הנפש הגשמי‪ ,‬רק על הנפש הרוחני‪ ,‬הנשמה‬ ‫אלקותו‪ ,‬ולזה יצא למלחמה בכדי שיתקדש שמו‬ ‫שהיא חלק אלוקי ממעל‪ ,‬והיינו שאברהם אבינו‬ ‫ית' בעולמו‪ ,‬ובטח בהקב"ה שבודאי יעשה לו‬ ‫הפיץ והשריש אמונה בעולם‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫לך לך‬ ‫אמרי‬ ‫יד‬ ‫ומעתה מובן מה שאמר מלך סדום תן לי הנפש‬ ‫נסים ונפלאות‪ ,‬ונמצא שאדרבה מזה יתרבה כח‬ ‫והרכוש קח לך‪ ,‬שהרי מלך סדום היה‬ ‫האמונה בעולם‪.‬‬ ‫כופר‪ ,‬ולמרות שראה שנעשו לו נסים שלא כדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬שזה היה יכול לגרום לביטול הבחירה מן‬ ‫וזהו שאמר הכתוב וישמע אברם כי נשבה אחיו‬ ‫העולם‪ ,‬שיראו עין בעין שיש מנהיג לבירה‪ ,‬מכל‬ ‫וירק את חניכיו וגו'‪ ,‬ופירש"י זה אליעזר שחנכו‬ ‫מקום לא האמין בהשגחת ה'‪ ,‬ולא הכיר בטובתו‬ ‫למצוות‪ ,‬דכיון שזה היה מלחמה כנגד יסוד‬ ‫של המקום ב"ה‪ ,‬ותלה את הנסים בכחות‬ ‫האמונה בה'‪ ,‬ידע שלא יוכל ליקח להלחם אתו‬ ‫הכשפים ועבודה זרה‪ ,‬ולכן העיז לבוא לדבר כנגד‬ ‫אנשים שאינם מאמינים בה'‪ ,‬ולכן לקח דייקא את‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ואמר לו תן לי הנפש היינו אותם‬ ‫אליעזר אשר חינכו למצוות‪ ,‬וגם לקח אתו את‬ ‫האנשים אשר השריש בהם האמונה‪ ,‬והאיר את‬ ‫בעלי בריתו ענר אשכול וממרא‪ ,‬שקירב אותם‬ ‫הנפש בתוכם‪ ,‬שהפך את החומר לצורה‪ ,‬ויחזיר‬ ‫בחרן תחת כנפי השכינה‪ ,‬וכמו שפירש"י על‬ ‫אותם תחת השפעתו של מלך סדום‪ ,‬כדי שיוכל‬ ‫הכתוב (יג‪ ,‬יח) "וישב באלוני ממרא אשר בחברון"‪,‬‬ ‫להמשיך להפיץ את השקר בעולם בהכחשת‬ ‫שנקרא 'ממרא' שמרד בעבודה זרה‪ ,‬ובזכות‬ ‫אחדותו ית"ש‪ ,‬ולהמשיך בדרך הקלוקל של אנשי‬ ‫אמונתם בה' יזכו לנצח במלחמה‪.‬‬ ‫סדום‪.‬‬ ‫והנה על הפסוק (יד‪ ,‬י) "ועמק השדים בארות‬ ‫ולפי"ז יש להוסיף עוד במאמר הכתוב ויקחו את‬ ‫בארות חמר וינסו מלך סדום ועמורה ויפלו‬ ‫לוט ואת 'רכושו'‪ ,‬שבא הכתוב להורות שאף‬ ‫שמה"‪ ,‬הביא הרמב"ן בשם מדרש אגדה‪ ,‬שנעשה‬ ‫שהתגורר בסדום‪ ,‬בין אנשים רעים וחטאים‪ ,‬מכל‬ ‫נס למלך סדום שיצא משם‪ ,‬לפי שהיו באומות‬ ‫מקום הועיל כח השפעתו של אברהם אבינו‬ ‫מקצתן שלא היו מאמינים באברם שניצל מכבשן‬ ‫שעדיין יחזיק במקצת באותם המידות טובות אשר‬ ‫האש‪ ,‬וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברם‬ ‫השריש בו‪ ,‬שזה נקרא 'רכושו'‪ ,‬בבחינת "ואת‬ ‫למפרע‪ .‬אך הרמב"ן הקשה על זה‪ ,‬דאדרבה‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן"‪ ,‬ואף שלא היה צדיק‬ ‫שאותם האומות שלא היו מאמינים שעשה‬ ‫גמור‪ ,‬אבל היה צדיק לערך אנשי סדום‪ ,‬ודבר זה‬ ‫הקב"ה נס לאברהם‪ ,‬עכשיו בראותם הנס של מלך‬ ‫הפריע להם‪ ,‬ולקחו אותו בשבי כדי ליקח מאתו‬ ‫סדום‪ ,‬לא יוסיפו להאמין בהקב"ה‪ ,‬כי מלך סדום‬ ‫הרכוש והקנין הרוחני‪ ,‬ועל זה מוסיף באומרו בן‬ ‫עובד עבודה זרה היה‪ ,‬ואם כן הנס יגרום לחזק‬ ‫אחי אברם‪ ,‬דהיינו שרצו לבטל ממנו יחוס זה‪,‬‬ ‫ידי עובדי עבודה זרה‪ ,‬שיאמינו בכל הנסים שהיו‬ ‫שלא יזכור את דרכי אברהם אבינו‪.‬‬ ‫בכשפים או בדרך מקרה‪ ,‬עיי"ש בהמשך דבריו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קודש‬ ‫לך לך‬ ‫אמרי‬ ‫לאביו יעקב (בראשית מה‪ ,‬יט) "כה אמר בנך יוסף‬ ‫ובדרך זה יתבאר מה שאמר אברהם אבינו‬ ‫שמני אלקים אדון לכל מצרים"‪ ,‬ויש להבין מה‬ ‫להקב"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו'‪,‬‬ ‫בישר לאביו שזכה להיות מלך על 'ציגאנערס'‪ ,‬על‬ ‫הן לי לא נתת זרע וגו'‪ ,‬ופי' רש"י "הן לי לא נתת‬ ‫גוים טמאים במצרים שהיתה ערוות הארץ‪.‬‬ ‫זרע" ומה תועלת בכל אשר תתן לי‪ .‬וביאור‬ ‫הכוונה הוא‪ ,‬דבודאי האמין אברהם אבינו בכל‬ ‫לבבו ובכל נפשו בהבטחת הקב"ה שיזכה לזרע‪,‬‬ ‫אלא הפירוש הוא‪ ,‬כי האבות הקדושים ישבו‬ ‫אבל אברהם אבינו דאג אם יזכה לדורות כשרים‬ ‫כולם בארץ כנען‪ ,‬והודיעו שם שיש אלוקי‬ ‫והגונים‪ ,‬אשר יוכל להשריש להם את יסודות‬ ‫השמים והארץ‪ ,‬אולם בארץ מצרים לא נודע דבר‪,‬‬ ‫האמונה‪ ,‬שגם הם יהיו מאמינים בה'‪ ,‬ועל זה‬ ‫וזהו שבישר לו‪" ,‬ואמרתם אליו כה אמר"‪,‬‬ ‫אמר שאין לו תועלת בזרע אשר יתן לו‪ ,‬אם לא‬ ‫השכינה הקדושה הנקראת "כה" (זוה"ק ח"ג רסט‪):‬‬ ‫יוכל להנחיל להם את האמונה בה'‪.‬‬ ‫אמרה ליעקב‪" ,‬בנך יוסף שמני אלוקים לאדון לכל‬ ‫מצרים"‪" ,‬שמני" אותיות "שם אני"‪ ,‬פירוש שיוסף‬ ‫ולכוונה זו אמר (טו‪ ,‬ח) במה אדע כי אירשנה‪,‬‬ ‫הצדיק פרסם אלוקותי והשרישה בתוך מצרים‪,‬‬ ‫דהיינו שרצה סימן לדבר שבניו אחריו ירשו‬ ‫למען ידעו שהשי"ת הוא אדון הכל‪ ,‬ובבשורה‬ ‫את דרכו הטובה להשריש אמונה בלב הבריות‪.‬‬ ‫הטובה הלזו "ותחי רוח יעקב אביהם"‪ .‬וסיים‬ ‫הס"ק ואמר‪ ,‬בארץ רוסיה ישבו אבותי הקדושים‪,‬‬ ‫ולזה השיבו הקב"ה הבט נא השמימה וספור‬ ‫והם כבר הודיעו ופרסמו אלוקותו יתברך‪ ,‬ולכן‬ ‫הכוכבים אם תוכל לספר אותם ויאמר לו כה‬ ‫גלגל הקב"ה את ביאתי לכאן‪ ,‬לפרסם ולהודיע גם‬ ‫יהיה זרעך‪ ,‬ופי' רש"י שאמר לו צא מאצטגנינות‬ ‫במקום הזה‪ ,‬שיש אלוקים בעולם אשר מלכותו‬ ‫שלך‪ ,‬דהיינו שבישר לו שיזכה לבנים אשר לא‬ ‫בכל משלה‪ ,‬ולהכניס בתושבי המקום טללי תחיה‬ ‫יאמינו במזלות‪ ,‬רק יאמינו בה'‪.‬‬ ‫של אמונה וביטחון‪ ,‬ולהשריש בתוכם אהבת ה'‪.‬‬ ‫ואכן דבר זה נמשך מאברהם אבינו לדורותיו‬ ‫ומעתה יתבאר לנכון מה שאמר לו הקב"ה‬ ‫אחריו‪ ,‬וכפי המסופר על אא"ז הסבא קדישא‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה‪ ,‬היינו יסוד‬ ‫מרוז'ין זיע"א‪ ,‬שהמשכילים שאלו אותו כאשר‬ ‫אמונתו בה'‪ ,‬עד שהיה מוכן למסור את נפשו‬ ‫נתבטל בקשת ההסגרה ממדינת רוסיה‪ ,‬שנראה‬ ‫לצאת במלחמה שלא כדרך הטבע בכדי להרבות‬ ‫בחוש שנתקיים בו "רצון יראיו יעשה"‪ ,‬וא"כ‬ ‫אמונת ה'‪ ,‬דבר זה חשבה הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫מדוע לא פעל בכוחותיו העליונים שישאר בביתו‬ ‫לזכות ולצדקה‪ ,‬ובזכות זה הצליח במלחמה‪.‬‬ ‫ברוז'ין‪ .‬וענה להם‪ ,‬כי יוסף הצדיק שלח להודיע‬ ‫קודש‬ ‫לך לך‬ ‫אמרי‬ ‫טז‬ ‫אמונה‪ ,‬והקב"ה הצילו ממי המבול שבאו לשחת‬ ‫והנה איתא במדרש (ב"ר ל‪ ,‬ח) ריש לקיש אמר בן ג'‬ ‫את פני הארץ‪ ,‬ובפרשה זו מתואר הנסים אשר‬ ‫שנים הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬ר' חנינא ור'‬ ‫נעשו לאברהם אבינו‪ ,‬ודבר זה נוגע מאוד בזמנינו‬ ‫יוחנן תרוויהון אמרין בן ארבעים וח' שנה הכיר‬ ‫כאשר אנו מודים ומשבחים על נסיך שבכל יום‬ ‫אברהם את בוראו‪ .‬ובאור החיים (יב‪ ,‬א) כתב ובן‬ ‫עמנו‪ ,‬שזה צריך לגרום להוסיף האמונה בקרבינו‪.‬‬ ‫חמש שנים הכיר את בוראו מעצמו בהתחכמותו‪.‬‬ ‫ויתכן לומר שכל הדיעות נכונים‪ ,‬ולא פליגי זה‬ ‫הקב"ה יעזור שכחו של אברהם אבינו וזרעו‬ ‫בזה‪ ,‬דהנה אברהם אבינו בכל שלב ושלב‬ ‫אחריו אשר השרישו האמונה‪ ,‬ישריש גם‬ ‫משנות חייו‪ ,‬התעלה ביותר במדריגת האמונה‪,‬‬ ‫בתוכינו כח האמונה‪ ,‬ונזכה להתחזק באמונת‬ ‫והשיג מדריגה גדולה וחדשה בשלימות האמונה‪,‬‬ ‫אומן כדכתיב (תהלים צב‪ ,‬ג) "ואמונתך בלילות"‪,‬‬ ‫וזה השריש לבאי עולם‪ ,‬בהיותו ראש המאמינים‪,‬‬ ‫שעיקר האמונה נמדד בזמן הגלות הדומה ללילה‪,‬‬ ‫ועד היום הזה אנו יכולים להמשיך לילך בכח זו של‬ ‫שהרי בזמן כשהכל הולך למישרים‪ ,‬אין זה רבותא‬ ‫אמונה פשוטה שהשריש בנו אברהם אבינו‪.‬‬ ‫לחיות באמונה‪ ,‬ובזכות זה נזכה שיתקיים בנו‬ ‫הכתוב (תהלים צ‪ ,‬טו) "שמחנו כימות עניתנו"‬ ‫והנה באלו הפרשיות אנו למדים בתורה יסוד‬ ‫בגאולה השלימה במהרה בימינו כן יהי רצון‪.‬‬ ‫האמונה‪ ,‬בפרשת נח נלמד שנח השריש‬