אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere — לך לך (2026-10-19)

פרשת במדבר ה'תשפ"ז
ג' חשון ה'תשפ"ז
פרשת לך לך ה'תשפ"ו
©
כל הזכויות שמורות
מכון כרם ישראל
סאדיגורה
להנצחות ולקבלת הגליון
machon@sadigura.org
א קודש בראשית אמרי
בראשית
רעוא דרעוין פרשת בראשית ה'תשפ"ז
מביא רש"י פירוש על הגמרא ,וז"ל לשון אבא פו"א :בראשית ברא אלקים את השמים ואת
מורי מנוחתו כבוד והוא נראה בעיני כו' ,עכ"ל. הארץ (א ,א) .פי' רש"י הק' ,אמר רבי יצחק
ונמצא שאביו היה תלמיד חכם גדול ולמד אתו לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש
דברי הגמרא וביאר לו פשט הדברים. הזה לכם" ,שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה
ישראל ,ומה טעם פתח ב"בראשית" ,משום (תהלים
אבל באמת נמצא מקור קדום ,כי במדרש קיא ,ו) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת
תנחומא ישן (סי"א) איתא להדיא ,אמר רבי גוים" ,שאם יאמרו אומות העולם לישראל,
יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים ,הם
מ"החודש הזה לכם" ,ולמה כתב מבראשית, אומרים להם ,כל הארץ של הקב"ה היא ,הוא
להודיע כח גבורתו ,שנאמר "כח מעשיו הגיד בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו נתנה
לעמו" .הרי לנו מקור מפורש למאמר זה במדרש. להם ,וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
כמו כן החלק השני שהביא רש"י ,שהוא התשובה הרמב"ן ז"ל הביא דברי רש"י הק' ,והוסיף ,וזו
של הקושיא ,גם מקורו במדרש רבה (א ,ב) רבי אגדה בלשון שכתבה רבינו שלמה
יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח" ,כח מעשיו בפירושיו ,ומשמע שאינו ידוע מקור הדברים .אך
הגיד לעמו" וגו' ,מה טעם גילה הקב"ה לישראל הט"ז ז"ל בספרו דברי דוד כתב ,נהירנא כד
מה שנברא ביום הראשון ,ומה שנברא ביום השני, הוינא טליא ,ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד
מפני עובדי כוכבים ומזלות ,שלא יהיו מונין את ביאור רש"י ,כתוב בו שזה המאמר בשם ר' יצחק
ישראל ואומרין להם ,הלא אומה של בזוזים אתם, שמביא רש"י ,אינו מוזכר בשום מדרש או תלמוד,
וישראל משיבין אותן ואומרין להם ,ואתם הלא אלא שזה רבי יצחק היה אביו של רש"י ,ולא היה
בזוזה היא בידכם וכו' ,העולם ומלואו של הקב"ה, למדן גדול ,ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו
כשרצה נתנה לכם ,וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, בתחילת חבורו ,ואמר לו שאל איזה קושיא
הה"ד "לתת להם נחלת גוים" וגו' ,הגיד להם את ואכתבנה על שמך ,והקשה לו סתם למה התחילה
כל הדורות. התורה בבראשית כו' .אבל כתב על זה הט"ז ,מה
שכתב שרבי יצחק אביו של רש"י לא היה למדן
אבל הרמב"ן מתמה ,מהו הקושיא מה טעם גדול ,זה אינו ,שהרי במס' עבודה זרה (דף ע"ה).
קודש בראשית אמרי ב
ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום פתח התורה מ"בראשית" ,שבוודאי צורך גדול
השביעי" ,וידיעת עניני הבריאה אין צורך הוא להתחיל התורה ב"בראשית ברא אלקים",
שיתוודע רק ליחידי סגולה. שהרי זהו שורש האמונה ,ומי שאינו מאמין בזה,
וחושב שהעולם קדמון ,הרי הוא כופר בעיקר
בענין זה מסופר שהרה"ק הצמח צדק ואין לו תורה כלל.
מליובאוויטש זיע"א שלח את תלמידו
הרה"ג החסיד רבי יצחק אייזיק מהומיל זצ"ל, ומבאר הרמב"ן ,כי מעשה בראשית הוא סוד
לחסות בצל אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א, עמוק ,ואינו מובן מן המקראות כלל ,ולא
ושהה שם בשבת קודש ,ולא הבין סיבת השליחות, נודע לנו כל סדר השתלשלות עניני הבריאה אלא
מחמת שהס"ק היתה עבודתו באתכסיא. מפי הקבלה עד משה רבינו שקיבלו מפי הגבורה,
והיודעים זאת חייבים להסתיר הסוד הזה.
ובמוצאי שבת קודש כשבא ליקח ברכת פרידה, [דוגמא לכך ,דמבואר במקרא שהנחש דיבר עם
וראה שעמדו שם שני אנשים ,ראש ישיבה חוה ,והאבן עזרא הביא בשם רבי סעדיה גאון,
שחיבר ספר עם חידושי תורתו ובא לבקש שאין כח הדיבור אלא באדם לבדו ,ולא הנחש
הסכמה ,והשני היה יהודי שהוציא לאור ספר של דיבר עם חוה ,וגם לא האתון דירה עם בלעם,
סיפורי צדיקים ,וצוה הס"ק שיכניסו תחילה את אלא מלאך דיבר בשבילם ,ומביא שם דיעות
מחבר סיפורי הצדיקים ,והיה הדבר לפלא בעיניו, נוספות שהנחש והאתון דיברו ,הרי לנו להדיא
שהרי השני היה גדול בתורה. שאי אפשר להבין ולהשיג מדקדוק הכתובים על
פי פשט בלבד].
וכאשר רבי אייזיק'ל נכנס אל הקודש פנימה,
הרגיש הס"ק ברוח קדשו את הרהורי לבו, וזהו שאמר רבי יצחק ,שלא הוצרכה התורה
ואמר לו בוודאי קשה הדבר בעיניך ,למה הכנסתי להתחיל בסיפור סדר השתלשלות הבריאה
אצלי יהודי הכותב סיפורי צדיקים לפני אותו ביום ראשון ושני וכו' ,ואריכות הדברים ביצירת
יהודי שכתב חידושי תורה .ובאמת זהו קושיא אדם וחוה ,וחטאם וענשם ,וסיפור גן עדן וגירוש
המפורסמת שהביא רש"י הק' ,אמר רבי יצחק לא האדם ,שכל אלו אין שכל האדם משיגם בשלימות
היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה מן המקראות ,וכל שכן סיפור דור המבול ודור
לכם" ,ומה טעם פתח ב"בראשית" ,היינו מדוע הפלגה שאין בהם צורך גדול .ובשביל יסוד
האריכה התורה תחילה בכל סדר השתלשלות האמונה מספיק במה שנכתב בעשרת הדברות
הבריאה ,שאינם אלא סיפורי דברים ,והתירוץ (שמות כ ,יא) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים
ג קודש בראשית אמרי
ושורש דבריו הק' מבוארים היטב בדברי תורתו הוא ,משום "כח מעשיו הגיד לעמו" ,ללמדינו
של אא"ז מרן אדמו"ר הזקן זיע"א ,ואלו שבלי אמונה שלימה ,להבין "מי ברא את אלה",
דבריו ,הנה תרי"ג המצוות נחלקות לשני חלקים, "ברוך שאמר והיה העולם" ,אי אפשר לבוא לידי
מצוות מושכלות ומצוות מקובלות" ,מצוות השגה בתורה.
המושכלות" הם אותם מצוות שהאדם מבין בשכלו
ומעיד עליהם שהם דבר נכון ,ואפילו לא נצטוו עוד יבואר דברי רש"י ,דהנה בכל ספר בראשית
עליהם ,היה האדם משיגם מצד שכלו הישר ,כגון יש בו מעט מצוות ,ועיקרו אריכות סדר
כיבוד אב ואם ,ואיסורי רציחה ,גניבה ,עדות שקר ההשתלשלות מאדם עד נח ,ומנח עד אברהם
וגזל" .מצוות המקובלות" ,הם אותם מצוות שאין אבינו ,וכן מעשי האבות הקדושים אברהם יצחק
שכל האדם יכול להשיגם בכח עצמו לעולם ,אלא ויעקב ,ובא להורות שיש להתבונן במעשי
בכח הקבלה ,כגון מצוות שופר סוכה ולולב ,יבום הצדיקים ,שמהם ילמדו דרך נכון בעבודת ה'.
חליצה שמיטה ויובל ,קרבנות וכלאים ,שכל אלו
המצוות אינם בהשגת האדם ,אבל יש בהם תועלת ואחד הדברים שלמדים מסיפורי הדברים,
גדולה לגוף ולנפש. שעבודת הבורא אינה רק בקיום המצוות
על ידי תורה ותפילה ותעניות וסיגופים ,אלא
וכל שני סוגי המצוות האלו ,הרי הם בבחינת שאפשר לעבוד את הקב"ה אפילו על ידי אכילה
"לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה" ,על ושתיה ,ויותר מזה מצינו גבי יעקב אבינו שגם
ידי שהאדם מקיים את התורה הקדושה[ .בחינה בענין הלינה יכול האדם לעבוד את בוראו.
זו מבואר בהקדמת רבינו בחיי ,דע כי תורתנו
הקדושה נקשרת עם החכמה העליונה ,וכל ובדרך זה פירש אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין
החכמות כולן נכללות בה ,ומפני זה נקראת זיע"א את דברי רש"י ,שלא התחיל התורה
תמימה ,והיא משיבת נפש לשורשה ,והמצוות מפרשת "החודש הזה לכם" ,שהיא בחינת "אור
שניתנו לנו בהר סיני הם תרי"ג ,וממשיך שם ישר" ,כדי שיבין האדם שיש בחינה של "אור
באריכות דברים]. חוזר" ,וזהו "כח מעשיו הגיד לעמו" ,היינו אור
חוזר שנקרא "תגיד" ,והיינו שנתן הקב"ה כח
וזהו ענין "אור ישר" ,דהיינו קיום התורה לעמו ,היינו לאברהם שנקרא "עמו" שיוכל לעבדו
והמצוות אפילו כשאין דעת האדם משיגם, אפילו על ידי אכילה ושתיה.
קודש בראשית אמרי ד
אשר ילכו בה ,לעשות רצון הבורא ב"ה ,אפילו וענין "אור חוזר" הוא ,כאשר האדם לוקח את
שעדיין לא קיבלו את התורה למורשה. המעשים הגשמיים ,כגון אכילה שתיה ולינה,
ומעלה אותם לגבוה ,שעוסק בהם כדי שיהא
וזהו ביאור דברי רש"י ,לא היה צריך להתחיל את בכוחו לעבוד את בוראו ,וזהו "כוח מעשיו הגיד
התורה אלא מ"החודש הזה לכם" ,שהרי זהו לעמו"" ,הגיד" היינו הגידים ,דהיינו שמכניס
מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ,ועיקר התורה חיות בתוך הגידים ,שממשיך קדושה אפילו
היא למען ילמדו את המצוות ויקיימו אותם ,אבל בדברים גשמיים.
"כח מעשיו הגיד לעמו" ,שהקב"ה התחיל בספר
בראשית במעשי האבות הקדושים ,כדי להורות ובזה מבאר מה שמצינו גבי אברהם אבינו ,שכבר
לנו את הנהגת האדם הישרה. קודם מתן תורה קיים את התורה (יומא כ"ח,):
והיינו שעבד את השי"ת בכל עניני עולם הזה,
וכמו שכתב בנועם אלימלך ,זה האות וראיה בבחינת "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג ו) ,וכן נהגו כל
מעמו ישראל הצדיקים ,אשר אור שכלם ולבם האבות הק' ,שהיו מקושרים אל הקב"ה בכל ז'
רחב מאוד במעלות ומדות טובות עד אין קץ, מידות ,בבחינת הכתוב (דברי הימים א' כט ,יא) "לך ה'
אשר עינינו רואין מעלתם הגדולה מכל האומות, הגדולה והגבורה והתפארת" וגו' .ועל ידי שעבד
והתורה הקדושה אשר נתן להם האל הטוב את הבורא ב"ה אפילו בדברים הגשמיים ,הכניס
ברחמיו ,שני אלה יתנו עידיהן ,ויצדקו על רב בהם חיות דקדושה שהיא בחינת "אור חוזר".
נוראותיו ונפלאותיו אשר ברא עולמו לבדו בלי
עזר וסיוע בלעדו ,כמו שאמרו שלשה מעידין זה ואותם הצדיקים הקדמונים ,אברהם אבינו ראש
על זה ,הקב"ה ותורה וישראל .והיינו שעל ידי המאמינים ,ושאר האבות הקדושים
"כח מעשיו הגיד לעמו" דהיינו בכח שאנו רואים והשבטים ,הם השפיעו חיות בעולם ,בכח
בהנהגת הצדיקים ,זה מעיד על מעשיו של הנהגתם הטובה והישרה כרצון הבורא ב"ה,
הקב"ה ,כי "בראשית ברא אלקים" וגו'. וכדאיתא בזוה"ק (ח"ב קס"א ).ובגין דכד ברא
קודשא בריך הוא עלמא ,אסתכל בה באורייתא,
והנה בשבוע זה חל יומא דהילולא של אא"ז מרן וברא עלמא ,ובאורייתא אתברי עלמא[ ,תרגום:
סבא קדישא מרוז'ין זיע"א ,אשר חידושי כשברא הקב"ה את העולם ,התבונן בתורה וברא
תורתו הוא לנו למאירת עינינו ,ואף שרק מעט את העולם ,ובתורה נברא העולם] ,ובכח זה
מזעיר נשארו בידינו ,ובתפארת שלמה מביא בשם השתמשו הצדיקים להשיג בכח עצמם את הדרך
ה קודש בראשית אמרי
מפיהם אנו חיים ,ומהם נמצא נתיב לילך הלאה הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א כי
בעבודת ה'. הצדיק בכח החידושי תורה גורם להמתקת
הדינים בעולם ,שעל ידי שמחדש חידושים
וזה היה מחמת כח האמונה אשר בערה בתוך דאורייתא נעשים מהם שמים חדשים ,ועל ידי זה
עצמו ,אפילו בעת שעבר זמנים קשים ,וכמו מכניס את בני ישראל בעולם חדש שכולו רחמים
שהתבטא ואמר בעת שהיה חבוש בבית האסורים, גמורים.
"זיי ווילן צונעמען פון מיר מיין מלכות" ,אבער
'אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה והרי זה בבחינת שפתותיו דובבות בקבר ,וכידוע
אתה יצרתה' ,לעבוד את הקב"ה זהו עבודה מאמרו של בעל ההילולא הס"ק זיע"א ,שכל
פנימית ,ואין ביד איש ליטלה ממני. התורה כולה נכללת "בספר בראשית" ,וכל ספר
בראשית נכלל "בפרשת בראשית" ,וכל פרשת
יעזור הקב"ה ויתן לנו כח ועוז שנוכל להוסיף לילך בראשית נכללת בפסוק "בראשית ברא" וגו',
ולהחזיק בשלשלתא דדהבא ,להמשיך בדרכיו ופסוק בראשית ברא נכלל בתיבת "בראשית",
הקדושים ,ובודאי ממכון שבתו בשמים ישפיע ותיבת "בראשית" נכללת באות ב' של בראשית,
רפואות וישועות ,כי יומא דהילולא של הצדיק עת והב' נכללת בנקודה הפנימית שבתוך הב'.
רצון גדול הוא ,דבעת שהצדיק עולה מהיכל ולדרכינו מרמז שאפילו יהודי שיש לו חלק קטן
להיכל ,יכולים כל ישראל להצטרף ולהתעלות אתו בהתקשרות עם הצדיק.
ביחד ,ובפרט שבעל ההילולא אמר על הפסוק
"והארץ אזכור"" ,מען מיינט מיר" ,והיינו שיש הרי שקדושת הצדיק משפיע עליו לטובה ,בבחינת
לו שייכות תמידית עם כלל ישראל אף בעולם הזה "כח מעשיו הגיד לעמו" ,וכמו בחיים חיותו
ובדורנו אנו ,מחמת שהוא היה כללות ישראל, השריש בעל ההילולא את האמונה בכל אלו
ואם כן בודאי זכותו יגן עלינו שנזכה כולנו שהיתה להם התקשרות אתו ,ואפילו אלו שזכו רק
לרפואות וישועות ,ונזכה ש"יקיצו וירננו שוכני להביט בו בראיה בעלמא ,מיד נתעוררו לתורה
עפר" ,ולקבל פני גואל צדק במהרה בימינו אמן ולעבודת ה' וליראת ה' טהורה ,וכח זה נמשכת
כן יהי רצון. עד דורינו זה ,לכל המקושרים בו ובתורתו ,אשר
קודש ג' חשון אמרי ו
חשון ג'
שולחן הטהור ג' חשון ה'תשפ"ז
בעיר תהילה סאדיגורה
הרשעים הארורים שיסגירו אותו חזרה מעבר פו"א :אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה
לגבול ,ובחסדי ה' לא עלתה בידם ,ומני אז והלאה בדורותיו (ו ,ט) .פי' רש"י הק' למדך שעיקר
לא היה יכול לשוב עוד לרוסיה ,וגם על בניו נגזר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים בדורותיו.
שלא יוכלו לשוב לשם. וכן דרשו במדרש רבה (ל ,ו) "אלה תולדות נח",
הה"ד (משלי יא ,ל) "פרי צדיק עץ חיים" ,מה הן
בעל ההילולא התבטא פעם ואמר" ,אלע מאכן פירותיו של צדיק מצוות ומעשים טובים.
חיבורים ,און איך האב געמאכט קינדער",
ונראה למי היתרון .ובענין זה מסופר בילד שבא הנה נמצאים אנו ביומא דהילולא של אא"ז "גאון
עם אביו אל הס"ק ,בהיותו בקודש פנימה שאל מעוזינו" מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א ,כפי
הילד ,שרבו לימדו שיש למלאך שש כנפיים ,ואם שהיה לשונו של אא"ז מרן אדמו"ר הכנסת מרדכי
כן היכן הן הכנפים של הרבי שהוא דומה מלאך זיע"א .היה רבן של כל בני הגולה ,אשר ראשיתו
אלקים ,נענה הס"ק ואמר להגבאי לך והראה לו בקודש אצל אביו אא"ז הרה"ק רבי שלום הגדול
את ששת בניי" .כי מן הבאר ההוא ישקו כל מפראהבישט זיע"א ,ואחר כך תקע אהלו בעיר
העדרים" ,שהם הפיצו את דרך בית רוז'ין לדורות רוז'ין ,אבל שם נגזר עליו לסבול רדיפות ,וישב
עולם עד היום הזה. לערך כשנים ועשרים חודש בבית האסורים ,ויצא
לחירות בשושן פורים קטן ,אבל מעולם לא ערכו
בעת שגזרה מלכות הרשעה שבני ישראל לא יוכלו סעודת הודאה וחג הגאולה באותו היום שיצא
לגדל זקן ופיאות ,שלח הרה"ק הצמח צדק מבית האסורים ,כי מעולם לא נשתחרר לגמרי,
מליובאוויטש זיע"א את הרה"צ רבי אייזיק ולא יצא רק עד עריכת המשפט ,ומשם ברח ועבר
מהומיל זצ"ל בשליחותו אל הס"ק ,כדת מה הגבול והגיע אל המנוחה ואל הנחלה בעיר
לעשות כדי לבטל את הגזירה ,שהיו צדיקים תהילה סאדיגורה ,אשר יש לנו הזכיה להיות עתה
וביניהם הרה"ק החידושי הרי"ם זיע"א שסברו במקום הקדוש הזה ,שזכינו לפדות אותו
שצריך מסירות נפש על זה .וכשבא לפני הס"ק, בשליחותו של אא"ז מו"ר זיע"א ,והמקום הזה
אמר הס"ק שקודם יאמר ג' קפיטלאך תהלים, הוא בבחינת "שפתותיו דובבות" ,שבמקום הזה
ואחר כך יגיד חוות דעתו ,ולאחרי אמירת איוה למושב לו לאחר יגיעה וטלטולים רבים אחרי
התהלים נענה ואמרו ,יעקב אבינו קיבל את בריחתו ,ואפילו לאחר שהגיע לכאן ,ביקשו
ז קודש ג' חשון אמרי
שצריך היהודי ללכת בהם כראוי לבן המלך ,באופן הברכות מיצחק אבינו מלובש בבגדי עשו ,והשי"ת
מסודר ונאה ,אבל בהיותו הולך בפיאות ארוכות יעזור שיתקיימו הברכות.
ומדובללות ,אמר הקב"ה אם כן הריני נוטל מכם
בחזרה את המצוה. ובענין זה יסופר עוד ,שבימי אא"ז אדמו"ר הזקן
זיע"א היה צדיק מפורסם הרה"ק רבי אורי
הנה במצרים היו בני ישראל בבחינת ערום ועריה מסאמבור זיע"א ,שהיה מקושר מאוד אליו ,פעם
בלי זכיות ,ולא יצאו ממצרים אלא בזכות ג' אחת נסע בנו מעיר סאמבור שהיתה בפולין
דברים שהצטיינו בהם ,שלא שינו את שמם לשונם לחסות בצל קדשו של האדמו"ר הזקן ,אבל לא
ומלבושם ,היינו שהיה להם לבוש יהודי ,והיה רצה שידעו שהוא בנש"ק ,ועל כן בהגיעו בשעה
ניכר על האדם לפי הנהגתו וצורתו ולבושו אם מאוחרת בלילה כנס לישון באחת האכסניות,
יהודי הוא אם לאו ,אבל אם הולך יהודי בבגד כידוע שכאן בסאדיגורה היו אכסניות שיוכלו
קרוע ומניח עליו טלאי צהוב ,אומר משה רבינו להתאכסן בהם בבואם להסתופף בצל הקודש,
הריני נוטל בחזרה את הלבושים היהודיים ,ועל וכמובן שכב לישון כיהודי כשר על צדו ,והיות
כך באה הגזירה. שברוז'ין לא היו מגדלים פיאות ארוכות יותר מן
העצם ,וכיון שבא מפולין היו לו פיאות ארוכות,
דברי תורתו של בעל ההילולא אשר נשארו ניגש באמצע הלילה חסיד אחד (ואולי אפשר לקרוא לו
לפליטה ,אינם אלא טיפה מן הים מדברי "חסיד שוטה") ,והחליט שיחנכו כיצד הולכים ברוז'ין,
קודשו בחיים חיותו ,פעם בא אברך אחד בדרך וקיצץ לו רק פאה אחת עד העצם כפי שנהגו
רחוקה של למעלה ממאה פרסאות ,וארכה ברוז'ין ,למחרת כשהלך למקוה הרגיש שחתכו לו
נסיעתו שבועות רבים ,כדי להיות אצל הס"ק חצי מפאה אחת ,ולאחר התפלה ניגש להרה"ק
בל"ג בעומר ,ונעמד מאחורי הכסא מחמת שרצה רבי שלמה'ניו זיע"א בנו בכורו של האדמו"ר
לזכות לשמוע קולו בקודש באמירת דברי התורה, הזקן ,ושאלו וכי כך נוהגים כאן לקצוץ פיאות,
אבל הס"ק לא אמר אז דברי תורה כלל ,האברך אמר לו רבי שלמה'ניו ,בודאי שאסור לנהוג כך,
היה שבור בקרבו ,והרהר במחשבתו שנסע דרך אך אספר לך עובדא.
רחוקה כזו בהוצאות מרובות ,ולא שמע מאומה.
כאשר שלחו צדיקי הדור אל הס"ק בענין הגזירה
מיד אחר ברכת המזון ,פנה הס"ק והביט בעיני על הזקן והפיאות ,נענה ואמר מדוע באה
האברך ,ואמר לו ,כתיב (מלאכי ב ,ז) "כי שפתי עלינו הגזירה הזו ,דכיון שהקב"ה נתן לישראל
כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט ,כז) ,הרי
קודש ג' חשון אמרי ח
ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים ,בין ביום בין צבאות הוא" ,הפירוש הוא ,אם הרב דומה למלאך
בלילה ,כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. ה' צבאות ,וכי עדיין צריך לחפש ולבקש תורה
ונמצא שמקיימים מצות סוכה על ידי אכילה מפיהו ,וכי אין מספיק לך במה שאתה רואה
שתיה ולינה ,דהיינו שלוקחים את הדברים שהוא מלאך ה' צבאות ,ומיד פנה והלך לביתו
הגשמיים ומעלים אותם למעלה ,ולא יחשוב נאוה קודש.
האדם בקרבו שאי אפשר לעבוד את הבורא ב"ה
בדבר שהוא גשמי ,שהרי אין מברכים ברכת פעם אחת נסע אא"ז אדמו"ר הזקן זיע"א לעיר
"לישב בסוכה" רק על אכילה דייקא ,ומכוונים סטריא ,על אם הדרך עלה על מסילת הברזל
בזה גם על הלינה. הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זיע"א ,וביקש
מאדמו"ר הזקן שיחזור על איזה מימרא מאבותיו
וזהו הכוונה בדברי חז"ל" ,מתי יגיעו מעשי" ,מתי הקדושים ,אמר לו ,איתא בתנא דבי אליהו (פכ"ה)
יגיעו מעשינו הגשמיים למדרגה גדולה ונעלה "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי",
שיתעלו לרוחניות ,כמו שהאבות הקדושים עשו ואמר אבא מארי הסבא קדישא פירוש נאה בזה,
מהמעשים הגשמיים תורה שלימה ,עד שאם "מתי יגיעו מעשי" ,מתי יהיו מעשינו לתורה
חסרה בתורה אות אחת מכל מה שדיבר יצחק עם שלימה ,כמו "מעשי אבותי" ,שהרי כל ספר
אבימלך הרי ספר התורה פסולה ,ומזה עלינו בראשית הוא ממעשי האבות הקדושים ,שמסופר
ללמוד דרך בעבודת ה' ,להעלות הגשמיות שם המסעות שלהם ,כגון שאברהם אבינו נסע
לרוחניות. לחרן ,ואחר כך נסע מחרן ,וכם מסופר אודות
אשר חפרו וכדומה ,שכל הליכות חייהם נעשה
הליכות החיים של בעל ההילולא הס"ק היה לתורה שלימה ,ומתי נזכה שיהיה כך גם
במדריגה נשגבה מבינתינו ,כפי המסופר מהמעשים שלנו.
שבעת שחיתן הס"ק את בתו עם הרה"ק הצמח
צדיק מויז'ניץ זיע"א ,הבחין אבי החתן הרה"ק ונראה שיש כאן כוונה עמוקה ביותר ,הנה יצאנו
התורת חיים מקאסוב זיע"א בשבת שבע ברכות כעת מחודש תשרי ,חודש המלא בחגים
של בנו ,שמחותנו הס"ק אינו אוכל מאומה, ומועדים וימים טובים ,והנה בחג הסוכות
והפסיק גם הוא מלאכול ,אמר לו הס"ק וכי גם מקיימים מצות נטילת ד' מינים שזה נעשה רק
אתה עשית תנאי קודם שבאת לעולם שלא תצטרך בידים ,אבל מצות הסוכה נעשה בכל הגוף ,כמו
לאכילה ,אם לא התנית תנאי כזה ,עליך להמשיך שנפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' תרל"ט ס"א) כיצד
ולאכול. מצות ישיבה בסוכה ,שיהיה אוכל ושותה וישן
ט קודש ג' חשון אמרי
שנזכה עוד בשנה זו לחנך מחדש את המקום ואף שדרכו של הס"ק היתה בדרך מלכות ,מכל
הקדוש הזה ,בבחינת "מקום שהתפללו בו מקום ידוע שאמר לפני פטירתו ,רבינו הקדוש
אבותי". אמר לא נהניתי מהעולם הזה אפילו באצבע
קטנה (כתובות ק"ד ,).ואני אומר שלא נהניתי אפילו
בעת שעסקתי בשליחות קדשו של אא"ז מו"ר כחוט השערה.
זיע"א לפדות את הקלויז קדישא כאן ,הזדמן
כמה פעמים שנסענו לכאן באמצע שעסקו וביאור הענין זה ,דאף שמצד אחד ראו בו הנהגה
בבנינה ,וכשלקחתי ממנו ברכתי פרידה ,היה של מלכות ,אבל מצד שני ראו אצלו הבחינה
אומר לי ,לך וראה אם הדרכון שלי בתוקף ,רוצה של "בכל צרתם לו צר" (ישעיה סג ,ט) ,וכפי שאמר
אני להצטרף אליכם ,ובנסיעתו האחרונה הגיע הס"ק על הפסוק (ויקרא כו ,מב) "וארץ אזכור" דאס
לכאן במסירות נפש ממש ,ובמשך כל זמן בנינה מיינט מען מיר.
היה אומר לי ,אתה תראה שאם יגאלו את המקום
הקדוש הזה ,הוא יחזור להיות "תל תלפיות". ובענין זה פירש אא"ז מרן אדמו"ר הזקן זיע"א
ובשעתו לא הבנתי את עומק כוונתו ,אך כיום אנו הפסוק "איש צדיק תמים היה בדורותיו" ,לא
מבינים זאת ,לאחר שמאות רבות של יהודים נקט "בדורו" אלא "בדורותיו" ,דהיינו שזכות
נשארו כאן למרבה הצער מאחורי מסך הברזל, הצדיק אינה רק לדורו ,אלא לכמה דורות ,וזהו
וכאשר פרצה המלחמה בארבע השנים "תמים היה בדורותיו" ,שזכות הצדיק היא תמים
האחרונות ,מצאו כאן עיר מקלט ,מקום שבו יכלו אפילו להמשך הדורות כפי שהיתה בחייו .אבל
להסתתר ,מקום שבו יכלו לשוב למקור מחצבתם מובן שאי אפשר לזכות בזה אלא מתוך התקשרות
לאבינו שבשמים ,מקום שבו זכו לחסות תחת כנפי אמיתית להצדיק ,ללכת בדרכיו בבחינת הדבק
השכינה. במידותיו ,שאין זה מספיק רק לשאת את השם,
אלא שצריך להמשיך בהליכות חייו ובמפעליו
מסופר על דו"ז הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב הקדושים.
זיע"א כשחזר לעיר טשטארקוב אחרי שברח
משם במלחמת העולם הראשונה שפרצה בשנת הנה הס"ק קבע משכנו כאן בסאדיגורה ,אבל
תרע"ד ,והיה זה בחג השבועות ,וכשנכנס אל מצודתו היתה פרוסה עד ירושלים עיר
הקלויז וראה את החורבן שעשו שם הגוים ,נענה הקודש ,שם הקים את בית הכנסת "תפארת
ואמר ,כל מה שהרשעים שברו וגנבו ,הרי שברו ישראל" ,אשר בסייעתא דשמיא אנו מקווים
קודש ג' חשון אמרי י
הצדיק לציונו ,אבל אלו שהצדיק קורא להם ,ויש וגנבו ,אבל העבודה הקדושה שהכניס אבי במקום
להם שייכות לצדיק ,וזוכים לבוא ולעשות הכנה הקדוש הזה ,זאת אין הם יכולים ליטול מכאן ,כי
רבה ולהשתטח על הציון המצוינת ,הצדיק משפיע היא נספג בכתלי הבית הקודש הזה.
עליהם מהוד קדושתו ,בבחינת הכתוב (משלי לא,
כט) "ואת עלית על כולנה" ,שכאשר הצדיק עולה ואלו הדברים ניתן לומר על המקום הקדוש הזה,
מהיכל להיכל ,הרי משפיע "על כולנה" לכל אלו העבודה הקדושה שהשקיע בה הס"ק בהנחת
שיש להם שייכות והתקשרות אליו. אבן הפינה בעת שתכנן את התכניות הקדושות
של הקלויז קדישא הזה ,והעבודה הקדושה
יהא רעוא מן קמיא שמיא ,שיהיו "שפתותיו שהכניס בה בנו האדמו"ר הזקן ,בניו הפחד יצחק
דובבות" ,וזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,שלא עם אא"ז האור ישראל ,הקדושת אהרן ,הכנסת
יהא זכותו קיימת רק לדורו בלבד ,אלא לדורותיו, מרדכי ,האביר יעקב ,ורבי שלמה'ניו ,ושאר
עד דורנו אנו ,ועד יום בא משיח צדקנו יגן זכות ומשטעפינעשט מטשארטקוב הצדיקים
הצדיק עלינו תמיד. ומהוסיאטין ומלעווא ,אשר כולם השקיעו כאן
עבודת קודש כזו ,עבודה זו לא נאבדה ,אלא נספג
ב"ה שזכינו בשנה זו לקיים השליחות ולבנות בכתלי הבית הקדוש ,ונשאר ממנה רושם
המקוה טהרה ,בעת חנוכת הבית בשנת דקדושה לדורות עולם.
תשע"ז ,כשהיה אאדמו"ר זיע"א כאן על שבת
קודש פרשת נח ,בעת הנחת אבן הפינה במוצאי והנה בעל ההילולא אמר שארץ ישראל היא
שבת קודש דרש ואמר ,ברוך ה' המקום מושלם כדוגמת קאלדר"ע (שמיכה) ,שאם אדם בא
בבחינת "בנה ביתך כבתחילה" ,והוחזר הכל על ומניח אבן תחת השמיכה ,המשיכה נשארת קרה
מכונו בכל פרט ופרט ,אך דבר אחד עוד חסר והאבן נשארת קרה ,והאם האדם נכנס תחת
כאן ,והוא מקוה טהרה שתהיה בשלימות ,וברוך השמיכה ,האדם מחמם את השמיכה ,והשמיכה
ה' שזכינו עתה לקיים גם השליחות הזאת. מחממת את האדם ,כמו כן יהודי בא לארץ
ישראל ומתנהג על פי התורה והעבודה ומקיים
ובהיות שהמקום נתחלל בעוונותינו על ידי זדים, מצוות התלויות בארץ ,אזי הוא מחמם את ארץ
זרים באו בחורף העבר ועשו פוגרום בהיכל ישראל ,וארץ ישראל מחממת אותו.
הקלויז קדישא ,והציתו באש את הבימה עם מאות
ספרי קודש ,יעזור השי"ת ויתן לנו כח שנוכל וכמו כן נראה לומר בענין העליה לציון המצוינת,
להחזיר ולהעמיד הכל על תלו כרצון אבותינו לא כל אחד זוכה להגיע ביום ההילולא של
יא קודש ג' חשון אמרי
לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי הקדושים ,ובזכות זה נזכה בקרוב שיתקיים
רצון. "עתידין בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בארץ
ישראל" ,ונעלה עם הבית הקדוש והמפואר הזה
קודש לך לך אמרי יב
לך לך
רעוא דרעוין פרשת לך לך ה'תשפ"ו
ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו ,ו) .פירש"י,
והוא יושב בסדום .וצריך ביאור אומרו את לוט הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה על
"ואת רכושו" ,דלכאורה הוא כפל הלשון ,שהרי האמונה שהאמין בו .וצריך ביאור מה רמז לו
כבר הקדים ואמר "ויקחו את כל רכוש סדום" בזה.
ומכאן אני כבר יודע שגם לקחו את רכושו של
לוט ,שהרי הוא יושב בסדום ,וגם מה בא ונקדים בביאור מלחמת אברהם אבינו עם
להשמיענו באומרו "בן אחי אברם". המלכים ,דכתיב (יד ,יג-יד) ויבא הפליט
ויגד לאברם העברי וגו' ,וישמע אברם כי נשבה
ואח"כ כתיב (יד ,כא) ויאמר מלך סדום אל אברם אחיו וירק את חניכיו וגו' ,פירש"י 'חניכיו' חניכו
תן לי הנפש והרכוש קח לך ,פירש"י "תן לי כתיב ,זה אליעזר שחנכו למצות וכו' .ויש בזה
הנפש" ,הגופים מן השבי שלי שהצלת ,החזר לי כמה דקדוקים .א) הלא המלחמה היתה של
הגופים לבדם .וצריך ביאור מה היה ענינו בזה, ארבעת המלכים כנגד חמשת המלכים ,ומדוע
מדוע רצה רק הנפש והסכים לוותר על הרכוש, נתערב אברהם אבינו בריב לא לו ,ויצא להלחם
והרי "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ה ,ט). כנגד ארבעת המלכים .ב) איך יצא אברהם אבינו
למלחמה זו ,והרי על פי דרכי הטבע לא יוכל לנצח
עוד יש להבין מה שמצינו להלן בברית בין אותם מעטים נגד רבים ,שהרי הלכו רק חמשת
הבתרים ,שאמר אברהם אבינו להקב"ה (טו ,ב- אנשים ,הוא ואליעזר ענר אשכול וממרא ,ונלחמו
ג) מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' ,הן לי לא כנגד ארבעת המלאכים שבאו עם המון רב,
נתת זרע וגו' ,וצריך להבין וכי אברהם אבינו שהיה ובפרט לאחר שהראו את כוחם וחזקם ,שהם
ראש המאמינים יסתפק בהבטחת הקב"ה ,שאמר הכניעו את חמשת המלכים שהיו מרובים מהם.
לו (יב ,א-ב) "לך לך מארצך וגו' ,ואעשך לגוי גדול", ג) גם יש להבין מה שפי' רש"י וירק את חניכיו,
ופי' רש"י ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה זה אליעזר שחנכו למצוות ,מה ענין חינוכו למצוות
לבנים. למלחמה זו ,ולמה הזכירו כאן.
ונראה בביאור הענין ,בשנקדים מאמר הכתוב (יב, ולעיל מיניה מה כתיב (יד ,יא-יב) ויקחו את כל
ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו,
יג קודש לך לך אמרי
ובזה נבין ענין מלחמת המלכים ,דתכלית ארצה כנען ,פי' רש"י ,שהכניסן תחת כנפי
המלחמה היתה לבטל השפעת אברהם השכינה ,אברהם מגייר את האנשים ,ושרה
אבינו ,שלא יוכל להשריש אמונה בבאי עולם, מגיירת הנשים ,ומעלה עליהם הכתוב כאלו
דהרי הכתוב אומר (יד ,א) "ויהי בימי אמרפל מלך עשאום .הרי שאפילו שאברהם אבינו עבד את ה'
שנער" וגו' ,ופי' רש"י 'אמרפל' הוא נמרוד בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים ,וכמו שאמרו
שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש .ונמרוד חז"ל (יומא כ"ח ):אמר רב קיים אברהם אבינו כל
הוא היה מסית ומדיח את בני דורו לעבודה זרה, התורה כולה ,שנאמר (כו ,ה) "עקב אשר שמע
ולכן השתדל בכל כוחו לבטל את השפעתו של אברהם בקולי" וגו' ,אך לא הסתפק בזה ,אלא גם
אברהם אבינו ,שלא יוכל להשריש בהם אמונה. הרגיל שם שמים בפיהם בכל הבריות ,ולימד
ומטעם זו ערך מלחמה עם סדום ,ולקח משם את אותם לקיים את דרכיו ומצוותיו ,וכמו שביאר
לוט בשבי ,מפני שידע שזה יגרום שאברהם אבינו בתרגום אונקלוס על פסוק הנ"ל "וית נפשתא
יבוא להלחם עמו ,וכדרך שכתב בשל"ה הק' (פ' לך דשעבידו לאוריתא בחרן".
דרך חיים תוכחת מוסר) מצוה לאדם שיקרב קרוביו
בכל יכולתו ,ונלמוד מאברהם עם לוט שמסר גופו וכמו כן השריש בקרבם אמונת אומן באלקי
עליו ,עכ"ל .ואולי יוכל להתגבר עליו ולהרגו. עולם ,דאיתא במדרש (ב"ר לט ,א) משל לאחד
שהיה עובר ממקום למקום ,וראה בירה אחת
וזהו שרמז הכתוב באומרו ויקחו את לוט ואת דולקת ,אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג ,הציץ
רכושו 'בן אחי אברם' ,שבא להורות שעיקר עליו בעל הבירה ,אמר לו אני הוא בעל הבירה,
מלחמתם עם סדום היתה כדי ליקח בשבי את כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם
לוט ,מחמת יחוסו בהיותו בן אחי אברם ,וכיון הזה בלא מנהיג ,הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני
שאברהם אבינו הוא דודו ,הרי בודאי לא יניח ולא הוא בעל העולם .הרי שעוד בהיותו בחרן זכה
ישקוט וימסור נפשו עליו ,וממילא יתבטל כח אברהם אבינו להתגלות אלוקית ,ומני אז והלאה
אמונתו אשר הפיץ בעולם. התאמץ בכל כוחו להחכים את התועים בינה,
שידעו שיש מנהיג לבירה ,ולכן נקרא 'ראש
ומעתה מובן שפיר הטעם שאברהם אבינו יצא המאמינים' .וא"כ מה שאמרה התורה ואת
להלחם כנגד ארבעת המלכים ,מפני 'הנפש' אשר עשו בחרן ,אין כוונת תיבת 'הנפש'
שעיקר מלחמתם היתה נגדו מחמת שפירסם על הנפש הגשמי ,רק על הנפש הרוחני ,הנשמה
אלקותו ,ולזה יצא למלחמה בכדי שיתקדש שמו שהיא חלק אלוקי ממעל ,והיינו שאברהם אבינו
ית' בעולמו ,ובטח בהקב"ה שבודאי יעשה לו הפיץ והשריש אמונה בעולם.
קודש לך לך אמרי יד
ומעתה מובן מה שאמר מלך סדום תן לי הנפש נסים ונפלאות ,ונמצא שאדרבה מזה יתרבה כח
והרכוש קח לך ,שהרי מלך סדום היה האמונה בעולם.
כופר ,ולמרות שראה שנעשו לו נסים שלא כדרך
הטבע ,שזה היה יכול לגרום לביטול הבחירה מן וזהו שאמר הכתוב וישמע אברם כי נשבה אחיו
העולם ,שיראו עין בעין שיש מנהיג לבירה ,מכל וירק את חניכיו וגו' ,ופירש"י זה אליעזר שחנכו
מקום לא האמין בהשגחת ה' ,ולא הכיר בטובתו למצוות ,דכיון שזה היה מלחמה כנגד יסוד
של המקום ב"ה ,ותלה את הנסים בכחות האמונה בה' ,ידע שלא יוכל ליקח להלחם אתו
הכשפים ועבודה זרה ,ולכן העיז לבוא לדבר כנגד אנשים שאינם מאמינים בה' ,ולכן לקח דייקא את
אברהם אבינו ,ואמר לו תן לי הנפש היינו אותם אליעזר אשר חינכו למצוות ,וגם לקח אתו את
האנשים אשר השריש בהם האמונה ,והאיר את בעלי בריתו ענר אשכול וממרא ,שקירב אותם
הנפש בתוכם ,שהפך את החומר לצורה ,ויחזיר בחרן תחת כנפי השכינה ,וכמו שפירש"י על
אותם תחת השפעתו של מלך סדום ,כדי שיוכל הכתוב (יג ,יח) "וישב באלוני ממרא אשר בחברון",
להמשיך להפיץ את השקר בעולם בהכחשת שנקרא 'ממרא' שמרד בעבודה זרה ,ובזכות
אחדותו ית"ש ,ולהמשיך בדרך הקלוקל של אנשי אמונתם בה' יזכו לנצח במלחמה.
סדום.
והנה על הפסוק (יד ,י) "ועמק השדים בארות
ולפי"ז יש להוסיף עוד במאמר הכתוב ויקחו את בארות חמר וינסו מלך סדום ועמורה ויפלו
לוט ואת 'רכושו' ,שבא הכתוב להורות שאף שמה" ,הביא הרמב"ן בשם מדרש אגדה ,שנעשה
שהתגורר בסדום ,בין אנשים רעים וחטאים ,מכל נס למלך סדום שיצא משם ,לפי שהיו באומות
מקום הועיל כח השפעתו של אברהם אבינו מקצתן שלא היו מאמינים באברם שניצל מכבשן
שעדיין יחזיק במקצת באותם המידות טובות אשר האש ,וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברם
השריש בו ,שזה נקרא 'רכושו' ,בבחינת "ואת למפרע .אך הרמב"ן הקשה על זה ,דאדרבה
הנפש אשר עשו בחרן" ,ואף שלא היה צדיק שאותם האומות שלא היו מאמינים שעשה
גמור ,אבל היה צדיק לערך אנשי סדום ,ודבר זה הקב"ה נס לאברהם ,עכשיו בראותם הנס של מלך
הפריע להם ,ולקחו אותו בשבי כדי ליקח מאתו סדום ,לא יוסיפו להאמין בהקב"ה ,כי מלך סדום
הרכוש והקנין הרוחני ,ועל זה מוסיף באומרו בן עובד עבודה זרה היה ,ואם כן הנס יגרום לחזק
אחי אברם ,דהיינו שרצו לבטל ממנו יחוס זה, ידי עובדי עבודה זרה ,שיאמינו בכל הנסים שהיו
שלא יזכור את דרכי אברהם אבינו. בכשפים או בדרך מקרה ,עיי"ש בהמשך דבריו.
טו קודש לך לך אמרי
לאביו יעקב (בראשית מה ,יט) "כה אמר בנך יוסף ובדרך זה יתבאר מה שאמר אברהם אבינו
שמני אלקים אדון לכל מצרים" ,ויש להבין מה להקב"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו',
בישר לאביו שזכה להיות מלך על 'ציגאנערס' ,על הן לי לא נתת זרע וגו' ,ופי' רש"י "הן לי לא נתת
גוים טמאים במצרים שהיתה ערוות הארץ. זרע" ומה תועלת בכל אשר תתן לי .וביאור
הכוונה הוא ,דבודאי האמין אברהם אבינו בכל
לבבו ובכל נפשו בהבטחת הקב"ה שיזכה לזרע,
אלא הפירוש הוא ,כי האבות הקדושים ישבו
אבל אברהם אבינו דאג אם יזכה לדורות כשרים
כולם בארץ כנען ,והודיעו שם שיש אלוקי
והגונים ,אשר יוכל להשריש להם את יסודות
השמים והארץ ,אולם בארץ מצרים לא נודע דבר,
האמונה ,שגם הם יהיו מאמינים בה' ,ועל זה
וזהו שבישר לו" ,ואמרתם אליו כה אמר",
אמר שאין לו תועלת בזרע אשר יתן לו ,אם לא
השכינה הקדושה הנקראת "כה" (זוה"ק ח"ג רסט):
יוכל להנחיל להם את האמונה בה'.
אמרה ליעקב" ,בנך יוסף שמני אלוקים לאדון לכל
מצרים"" ,שמני" אותיות "שם אני" ,פירוש שיוסף
ולכוונה זו אמר (טו ,ח) במה אדע כי אירשנה,
הצדיק פרסם אלוקותי והשרישה בתוך מצרים,
דהיינו שרצה סימן לדבר שבניו אחריו ירשו
למען ידעו שהשי"ת הוא אדון הכל ,ובבשורה
את דרכו הטובה להשריש אמונה בלב הבריות.
הטובה הלזו "ותחי רוח יעקב אביהם" .וסיים
הס"ק ואמר ,בארץ רוסיה ישבו אבותי הקדושים,
ולזה השיבו הקב"ה הבט נא השמימה וספור
והם כבר הודיעו ופרסמו אלוקותו יתברך ,ולכן
הכוכבים אם תוכל לספר אותם ויאמר לו כה
גלגל הקב"ה את ביאתי לכאן ,לפרסם ולהודיע גם
יהיה זרעך ,ופי' רש"י שאמר לו צא מאצטגנינות
במקום הזה ,שיש אלוקים בעולם אשר מלכותו
שלך ,דהיינו שבישר לו שיזכה לבנים אשר לא
בכל משלה ,ולהכניס בתושבי המקום טללי תחיה
יאמינו במזלות ,רק יאמינו בה'.
של אמונה וביטחון ,ולהשריש בתוכם אהבת ה'.
ואכן דבר זה נמשך מאברהם אבינו לדורותיו
ומעתה יתבאר לנכון מה שאמר לו הקב"ה אחריו ,וכפי המסופר על אא"ז הסבא קדישא
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה ,היינו יסוד מרוז'ין זיע"א ,שהמשכילים שאלו אותו כאשר
אמונתו בה' ,עד שהיה מוכן למסור את נפשו נתבטל בקשת ההסגרה ממדינת רוסיה ,שנראה
לצאת במלחמה שלא כדרך הטבע בכדי להרבות בחוש שנתקיים בו "רצון יראיו יעשה" ,וא"כ
אמונת ה' ,דבר זה חשבה הקב"ה לאברהם אבינו מדוע לא פעל בכוחותיו העליונים שישאר בביתו
לזכות ולצדקה ,ובזכות זה הצליח במלחמה. ברוז'ין .וענה להם ,כי יוסף הצדיק שלח להודיע
קודש לך לך אמרי טז
אמונה ,והקב"ה הצילו ממי המבול שבאו לשחת והנה איתא במדרש (ב"ר ל ,ח) ריש לקיש אמר בן ג'
את פני הארץ ,ובפרשה זו מתואר הנסים אשר שנים הכיר אברהם את בוראו ,ר' חנינא ור'
נעשו לאברהם אבינו ,ודבר זה נוגע מאוד בזמנינו יוחנן תרוויהון אמרין בן ארבעים וח' שנה הכיר
כאשר אנו מודים ומשבחים על נסיך שבכל יום אברהם את בוראו .ובאור החיים (יב ,א) כתב ובן
עמנו ,שזה צריך לגרום להוסיף האמונה בקרבינו. חמש שנים הכיר את בוראו מעצמו בהתחכמותו.
ויתכן לומר שכל הדיעות נכונים ,ולא פליגי זה
הקב"ה יעזור שכחו של אברהם אבינו וזרעו בזה ,דהנה אברהם אבינו בכל שלב ושלב
אחריו אשר השרישו האמונה ,ישריש גם משנות חייו ,התעלה ביותר במדריגת האמונה,
בתוכינו כח האמונה ,ונזכה להתחזק באמונת והשיג מדריגה גדולה וחדשה בשלימות האמונה,
אומן כדכתיב (תהלים צב ,ג) "ואמונתך בלילות", וזה השריש לבאי עולם ,בהיותו ראש המאמינים,
שעיקר האמונה נמדד בזמן הגלות הדומה ללילה, ועד היום הזה אנו יכולים להמשיך לילך בכח זו של
שהרי בזמן כשהכל הולך למישרים ,אין זה רבותא אמונה פשוטה שהשריש בנו אברהם אבינו.
לחיות באמונה ,ובזכות זה נזכה שיתקיים בנו
הכתוב (תהלים צ ,טו) "שמחנו כימות עניתנו" והנה באלו הפרשיות אנו למדים בתורה יסוד
בגאולה השלימה במהרה בימינו כן יהי רצון. האמונה ,בפרשת נח נלמד שנח השריש
