מחודדין · Mechidudin — לך לך (2026-10-19)

לעילוי נשמת בס"ד
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה ,מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה,
אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה ,ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל
לְךְְְ.הקב"הְ פונהְ לאברהםְ ומצווהְ עליוְ ללכתְ מהאיזורְ "הנגוע" ְ,בכפירהְ ובהנהגותְ לאְ
ראויות ְ.ככהְ לאְ ניתןְ להקיםְ אתְ עםְ ישראל ְ.הפרשהְ באהְ ללמדְ אותנוְ איךְ מתמודדיםְ עםְ
מצביםְ שונים ְ.בראשְ ובראשונהְ אברהםְ אבינוְ מלמדְ אותנו ְ,מקימיםְ מקוםְ תפילה ְ.מקוםְ
קבועְלעבודתְהשי"תְ.שניתְ,היותְשהקב"הְינחילְאתְארץְישראלְלאברהםְאבינוְ,הואְחייבְ
ללכתְבהְכדיְלזרועְזרעיְקדושהְ,להכיןְאתְהמקוםְכדיְשעםְישראלְיוכלוְלחיותְבארץְעםְ
הקדושהְ הנדרשתְְ.הואְ עוברְ ממקוםְ למקום ְ,בכלְ מקוםְ הואְ מקיםְ מזבח ְ,מקוםְ תפילה ְ.הואְ
חוזרְממצריםְ,התחנהְהראשונהְ,מקוםְהתפילהְ.אבלְ,ה"לך"ְ,כוללְגםְלסלקְמיְשאינוְהולךְ
בתלם ְ.כאשרְ לוטְ נותןְ לרועיוְ לגזולְ מהמרעהְ שלְ אנשיְ המקום ְ,הואְ מבקשְ מלוטְ להפרדְ.
חז"לְ מסביריםְ ש"לוט"ְ היהְ נראהְ ממשְ כמוְ אברהםְ אבינו ְ,ואנשיםְ התחילוְ לרנןְ שאברהםְ
אבינוְאיןְתוכוְכברוְ.רקְבעודְכמהְשניםְיתבררְעדְכמהְאברהםְאבינוְצחְכשלגְ.ואיןְבוְ
אפילוְ אבקְ גזלְְ.לאחרְ מלחמתְ המלכיםְ הואְ מסרבְ אפילוְ לשרוךְ נעלְ ממלךְ סדום ְ.בעצםְ,
הפרשהְמלאהְענייניםְ שאנחנוְ חייביםְללמוד ְ.ראשיתְלכל ְ,ללמודְלהתפ ְללְ בכלְ עתְועלְכלְ
דבר ְ.שניתְְ,לזכורְ מהְ קרהְ כשאברהםְ אבינוְ ירדְ למצרים ְ,כאשרְ חז"לְְמלמדיםְ אותנוְ
שאברהםְהיהְצריךְלשאולְאתְהקב"הְמהְעליוְלעשותְבזמןְשישְרעבְ.כיְמעשהְאבותְ,סימןְ
לבנים ְ.וחז"לְ מלמדיםְ אותנוְ שאיןְ לאדםְ להעמידְ אתְ אשתוְ במעמדְ שלְ נסיוןְ כזה ְ.ויתכןְ,
אומריםְחז"לְ,שאםְאברהםְאבינוְלאְהיהְיורדְלמצריםְ,לאְהיינוְצריכיםְלרדתְולסבולְשםְ.
משםְאברהםְאבינוְמלמדְאותנוְשאנחנוְצריכיםְלעמודְולעשותְצדקְומשפטְ.לכןְ,הואְקםְ
ללחוםְ נגדְ נמרודְְהנקראְ כעתְ אמרפל ְ,שבאְ לכבושְ מרחוק ְ.כמוְ שודדְ לילה ְ.נכון ְ,המדינהְ
שנכבשהְ היאְְסדום ְ,מרכזְ הרשעְ העולמי ְ,אבל ְ,מעשהְ המלחמהְ הירְ רשעותְ בתכליתְ
הרשעותְ.לכןְ,אברהםְקםְומצילְאתְסדוםְ.גםְהואְמלמדְ,למרותְשהיהְצריךְלהשליךְמלפניוְ
אתְלוטְ,הואְקםְלהצילְאותוְ,כיְהואְבשרְמבשרוְ.גםְמלכיְצדקְמלךְשלםְ,הלואְהואְשםְבןְ
נח ְ,באְ לקבלְ פניוְ שלְ אברהםְ אבינוְ כאשרְ שבְ מהמלחמה ְ.למרותְ שאברהםְ הרגְ אתְ
כדרלעומרְשהואְמצאצאיְשםְ.זהְהיהְמוצדקְ .הפחדְשלְאברהםְאבינוְשאיןְלוְיותרְשכרְ
צחוןְהמלחמהְ.הקב"הְמלמדְאתְאברהםְשהואְמגןְומשגיחְעליוְ.בריתְביןְהבתריםְ בגללְני ְ
והבטחתְנתינתְארץְישראלְלבניְישראלְאחריְגלותְשלְארבעְמאותְשנהְ.כלְהענייןְעםְהגרְ
ושרהְ.לידתְישמעאלְובריתְמילהְ.איךְשחז"לְמלמדיםְאותנוְכמהְחבלְששרהְהיתהְמענהְ
אתְהגרְ,כיְאנחנוְנסבולְמבניְישנעאלְעדְביאתְגואלְצדקְ.איךְשרביְיוסיְהיהְבוכהְכאשרְ
קראְאתְהפסוקְלוְישמעאלְיחיהְלפניךְ,שזהְנתןְכוחְלבניְישמעאלְלשלוטְבעם ְישראלְכלְ
עודְשעםְישראל ְלאְיהיוְבקדושתםְובטהרתםְכנדרשְ.זהְהזמןְלהתחזקְבכלְענייניְהאמונהְ
והביטחוןְבהשי"תְ,זהְהזמןְלהתחזקְבענייניְקדושהְוטהרהְ,כדְשאכןְנזכהְשנשובְהנהְ,ובלְ
הארץ ְ,כוללְ החלקיםְ שלְ הקיניְ הקניזיְ והקדמוניְ יהיוְ שייכיםְ לכללְ ישראל ְ,כאשרְ נזכהְ
שיקוייםְבנוְשהשי"תְיעזורְלנוְוגואלינוְקדושְישראלְיגאלינוְגאולהְשלימה ְְ .
ְ
והיה ברכה .אתה תהיה הברכה ,אשר יתברכו בך לאמר "ישימך אלהים כאברהם" .והוסיף עוד כי כל
משפחות האדמה יתברכו בו ,לא אנשי ארצו בלבד .או ונברכו בך ,שיהיו מבורכים בעבורו :והנה זאת
הפרשה לא בארה כל הענין ,כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה
כמוהו בעולם ,מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים ,או שיאמר טעם לעזיבת הארץ,
שיהיה בהליכתו אל ארץ אחרת קרבת אלהים .ומנהג הכתוב לאמר התהלך לפני ותשמע בקולי ואיטיבה
עמך כאשר בדוד ובשלמה ,וכענין התורה כולה אם בחוקותי תלכו ,אם שמע תשמע בקול ה' אלהיך.
וביצחק אמר בעבור אברהם עבדי .אבל להבטיחו בעבור יציאת הארץ אין בו טעם :אבל הטעם ,מפני
שעשו אנשי אור כשדים עמו רעות רבות על אמונתו בהקב"ה ,והוא ברח מהם ללכת ארצה כנען ונתעכב
בחרן ,אמר לו לעזוב גם אלו ולעשות כאשר חשב מתחלה ,שתהיה עבודתו לו וקריאת בני האדם לשם ה'
בארץ הנבחרת ,ושם יגדל שמו ויתברכו בו הגוים ההם ,לא כאשר עשו עמו באור כשדים שהיו מבזין
ומקללים אותו ,ושמו אותו בבור או בכבשן האש .ואמר לו שיברך מברכיו ואם יחיד מקללו יואר ,וזה טעם
הפרשה .אבל התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה ולפרש הענין שהיה בינו ובין הכשדים
באמונה ,כאשר קצרה בענין דור אנוש וסברתם בעבודה זרה שחדשו :הנה הרמב"ן מבאר לנו תכלית
עניין ברכותיו של הקב"ה לאברהם אבינו .שאברהם אבינו בפעולותיו והנהגותיו יהי'ה הברכה.
ממילא ,כאשר הוא עצמו הברכה ,מביא אתו ברכה בכל אשר יפנו .הסימן לבנים ,אם הם יהיו עמלי
תורה בעלי דרך ארץ ,הרי הם עצמם הברכה ממילא יחולו עליהם מה שנאמר בפרשה .ומו היותו
ברכה .היותו ברכה שהוא יוכל על ידי מעשיו ופעולתו לקרב עוד ועוד לעבודת הבורא יתברך שמו.
לכן הקב"ה מבטיחו כל הברכות עבור הנהגתו הישרה והתמימה .היינו ללכת להפיץ את האמונה לא
בשדה קרב מלחמת אנשי מרמה ,אלא בקרב אנשים אשר יראו ויתבוננו ויבינו שיש בורא קדמון נורא
ונשגב אשר יצר וברא הכל.
והיה ברכה ,ברכת ה' היא שישמח ה' במעשיו כמו שאמרו רז"ל ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון
מלפניך שיגלו רחמיך על בניך ,אמר אם כן היה לי ברכה במה שתתבונן ותקנה שלמות ותלמוד דעת את
העם .בדרך כלל המובן כמו שהורגלו לומר טייטש ביידיש -און דו זאלסט זיין א בענטשער ,היינו
שתתרגל לברך אנשים .זה מבוסס על רש"י ,שמבאר ,הקב"ה מסר לאברהם אבינו את הכוחות
לברך .הספורנו כאן מאיר לנו על כוונת רש"י .הי'ה ברכה ,המכוון שיהיו כל מעשינו לשם שמים.
מעשים אשר כל רואם יברכו עליהם .זרע ברך ה' הוא אכן מי שמתבונן במעשיו ועושה מעשים
מתוקנים שאכן שם שמים יהי'ה מתאהב על ידו .רק ע"י היות אברהם אבינו סמל ודוגמא לכך ,זכה
לעשות נפשות להשי"ת .ממילא כאשר רבו רועי לוט ממשיך הספורנו "והכנעני והפריזי אז יושב
בארץ ,ולכן היה הריב בין שני אחים גרים מבאיש את ריחם בעיני התושבים כי בהיות מריבה בין האחים
הגרים יחשבו אותם התושבים לאנשי ריב וישאו ק"ו בעצמם" שברגעים אלו אין נחת רוח למי ששמו
שלום .ממילא ההפרדות מלוט .כמה ,אוי כמה אנו צריכים להפנים זאת ולהתרחק מכל מחלוקת.
קום התהלך בארץ .על דרך הפשט רצה הקב"ה שיהיה אברהם מחזיק בארץ הקדושה אשר יתן לו ולזרעו
מעתה ,ואמר שיתהלך בה לארכה ולרחבה ,כאדם הנותן לחברו קרקע במתנה ומראה לו מצריו ואומר לו
שיחזיק בה .ועל דרך השכל :מלת התהלכות נזכרת אצל החכמה ,כענין שכתוב :בהתהלכך תנחה אותם,
וכתיב :אך בצלם תהלך איש ,היא צורת הנפש השכלית ,ולא נזכרה כי אם ביחידי הצדיקים ,מחפשי החכמה
כנח וחנוך ואברהם כיוצא בהם .ולפי שאברהם העתיק שכלו בחפוש החכמות ממדרגה למדרגה ,ומסיע
נפש השכלית הלוך ונסוע' בהשגת הענין הכולל הנגבה' א"ל הש"י :קום התהלך בארץ ,כלומר נענע צורת
שכלך בדרישת הנמצאים שבארץ ,כי לא מצינו שהלך אברהם את הארץ לארכה ולרחבה כמו שאמר לו
הש"י ,אבל מצינו בו שישב ולא הלך ,הוא שכתוב :ויאהל אברם ויבא וישב ,ועל כל פנים ההלוך הזה הו
תנועת הנפש השכלית והשקט הגוף ,וזהו ויאהל' ,מלשון :יושב אהלים ,כי דרישת החכמות צריך תנועת
הנפש השכלית והשקט הגוף ,בהפך מצרכי הגוף שהם צריכים נענוע הגוף והשקט הנפש .ואמר :כי לך
אתננה ,אתן לך דעה וחכמה לדעת מהות הנמצאים ,כענין שכתוב :וה' נתן חכמה לשלמה :רבינו בחיי
מסביר בטוב טעם ודעת בהמשך להרמב"ן .מהילוך בארץ וראיית הארץ בלבד ,אינם מקבלים ברכה.
כדי להתברך יש להתהלך בארץ ולהפיץ את בשורת האמונה .להיות דבקים בהקב"ה .לקיים
מצוותיו .כמו כן ,להקים אהלי תורה ,מקומות מפגש לכל המתקרבים אשר יוכלו לחזות בנועם ה' .זה
המפתח לקניין ארץ ישראל .הפצת האמונה ,הקמת בתי מדרש שוקקים לימוד תורה ועבודת השי"ת.
וברוך אל עליון ,פועל זה שפעל להגביר אברהם על איוביו הוא ברכה לו ית' כי בו ישמח במעשיו באבוד
רשעים ובעלוז צדיקים כענין שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו .הנה הספורנו מביא לנו את
מסקנת הדברים .מלכי צדק -שם ,בנו של נח ,מוסר מסר לאברהם .אכן מלאת את הצפי'ה של והי'ה
ברכה .ממנו ילמדו לדורות עולם ,מתי יש לקום ולהלחם ולא להמשיך יותר בדרכי שלום .כאשר יש
סיכוי של באבוד רשעים ,אנשים אשר אין בהם תקווה לשוב אליו יתברך ,עומדים הם במריים .לכן,
אפילו שכדרלעומר הי'ה זה שבא לתבוע חובו ,אמרפל מוזכר ראשון ,אמרפל -נמרוד .זה שופך אור
על על כל עניין המלחמה .היינו ,מתוך מלחמה זו היגיעו אלפי אנשים לאמונה באור כשדים ,שהרי
מלך סדום יצא מבארות החימר .ודאי זה הי'ה ההזדמנות האחרונה של אמרפל לזרוע את הרס
הכפירה שלו בעולם ,לית דין ולית דין ,שהרי אני עובר ומנצח מלחמה אחר מלחמה ,מלחמות ללא
סיבה .מלחמות עד שהיגיעו למלכי סדום המורדים .זה המעלה של אברהם שיצא במסירות נפש
להחזיר סדרי עולם למקומם .ממנו נלמד.
ְ
ְ
ְ
ְ
ְ
