gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫גליון רנ"ג‬ ‫פרשת לך ‪ -‬לך תשפ"ז‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫סדר ועימוד‪:‬‬ ‫טקסטורה‬ ‫‪bs0504177@gmail.com | 0504.177.077‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת רחל לאה ע"ה‬ ‫אשת מרן הרה"ק האור יצחק זי"ע‬ ‫בת הרה"ח רבי דב בעריש פערקאל ז"ל‬ ‫נלב״ע י״ג מרחשוון‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לע"נ‬ ‫הרה"ק ר' יחזקאל הכהן זי"ע‬ ‫בעל הכנסת יחזקאל מראדאמסק‬ ‫בן הרה"ק רבי אברהם ישכר בער זי"ע‬ ‫נלב"י י"ח במרחשוון תרע"א‬ ‫הונצח ע"י החפץ בעילום שמו הטוב‬ ‫הרה"ח ר' חיים ראזמאן שליט"א‬ ‫מאנסי‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח ר' ישכר בעריש ב"ר חיים ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ז חשוון תשפ"א‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫הרכוש ‪ c‬קושיות בפסוק ובמדרש על סדר‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫הדברים ‪ c‬היצר מפתה האדם להשקיע רק בעניני‬ ‫עוה"ז ‪ c‬יתרחק ממעשי מדינתו ואח"כ אף‬ ‫ה‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ג‬ ‫ממעשי קרוביו ‪ c‬ילכו מחיל אל חיל יראה אל‬ ‫כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ‪ c‬והתקדישתם‬ ‫אלקים בציון‬ ‫והייתם קדושים ‪ c‬אם שמוע תשמע לקול‬ ‫ה' ‪ c‬מלוא כל הארץ כבודו‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫ז‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ד‬ ‫יד‬ ‫‪........‬‬ ‫ה'חזון איש' | הרה"ק מקארלין זי"ע‬ ‫לך אזבח זבח תודה ‪ c‬נגילה ונשמחה‬ ‫בך ‪ c‬המרבה כבוד שמים וממעט כבוד‬ ‫ושאל לו במשפט האורים ‪ c‬חיבור יסודי‬ ‫עצמו ‪ c‬להעלות את הגשמיות לה'‬ ‫דאס‬ ‫אוועק‬ ‫שיק‬ ‫‪c‬‬ ‫ומחודש‬ ‫מענטשליכקייט‪ c ...‬הרה"ק מקארלין | עמו אנכי‬ ‫בצרה ‪ c‬צדיק גוזר‬ ‫ט‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ה‬ ‫עם ישראל חזקים באמונתם כחומה ‪ c‬אברהם‬ ‫טז‬ ‫‪.......‬‬ ‫הרה"ק ה'אהבת שלום' מקאסוב זי"ע‬ ‫אבינו זכה לדורות ע"י תוקף אמונתו ‪ c‬כח השכל‬ ‫להתגבר על תאוות הגוף ‪ c‬בעת ניסיון יכול להנצל‬ ‫וזכרת את ה' אלקיך ‪ c‬אדמת קודש‬ ‫רק ע"י יראת שמים ‪ c‬הקב"ה חפץ בעבודתנו אף‬ ‫היא ‪ c‬כריח שדה אשר ברכו ה' ‪ c‬וארוצה‬ ‫כשאנו במדרגה נמוכה‬ ‫עד איש האלקים ‪ c‬רואים את הקולות ואת‬ ‫הלפידים ‪ c‬ויעשו כולם אגודה אחת ‪ c‬כי‬ ‫חסד חפצתי ולא זבח ‪ c‬לקבל שבתות מתוך‬ ‫יא‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ו‬ ‫מיעוט עוונות‬ ‫את‬ ‫לדחות‬ ‫אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫הירבה‬ ‫למה‬ ‫ה‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ג‬ ‫פירוש הענין הוא‪ ,‬שמלבד מה‬ ‫אך‬ ‫כי אראה שמיך ‪ -‬מעשה אצבעותיך‬ ‫שברא ה' את השמים‪ ,‬עוד עשה‬ ‫ה' אל אברם לך לך מארצך‬ ‫ויאמר‬ ‫חסד עם בריותיו שנתן בשמים כח כזה‬ ‫וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫שיתן תבונה למתבונן בה‪ ,‬שיוכל להבין‬ ‫אשר אראך‪ .‬ובמדרש )לט‪ ,‬א( ר' יצחק פתח‬ ‫ממנה מי שבראו‪ ,‬כנאמר השמים מספרים‬ ‫)תהלים מה( שמעי בת וראי והטי אזנך‪,‬‬ ‫כבוד קל וגו'‪ ,‬וכמ"ש )ישעיה מ‪ ,‬כו( שאו‬ ‫ושכחי עמך ובית אביך‪ ,‬ויתאו המלך‬ ‫מרום עיניכם‪ ,‬וראו מי ברא אלה וגו'‪,‬‬ ‫יפייך‪ .‬אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה‬ ‫כלומר שלא רק שיכולים לראות את‬ ‫בירה‬ ‫וראה‬ ‫למקום‪,‬‬ ‫ממקום‬ ‫עובר‬ ‫השמים‪ ,‬אלא המתבונן יכול גם לראות‬ ‫תאמר‬ ‫אמר‬ ‫דולקת‪,‬‬ ‫אחת‬ ‫]ארמון[‬ ‫בה מי שבראו‪.‬‬ ‫שהבירה זו בלא מנהיג‪ ,‬הציץ עליו בעל‬ ‫הבירה‪ ,‬אמר לו אני הוא בעל הבירה‬ ‫והתקדישתם ‪ -‬והייתם קדושים‬ ‫וכו'‪ .‬ורבו הפשטים בספה"ק לבאר‬ ‫ביאר הרה"ק ר' יעקב מראדזימין‬ ‫ובזה‬ ‫מדרש זו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שמעי בת וראי והטי אזנך‪,‬‬ ‫פי' אם אדם יטה אזנו היינו כלי שמיעה‬ ‫מהרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא‬ ‫אי'‬ ‫שלו‪ ,‬ישמע וירגיש שיש אלקים שברא‬ ‫זי"ע‪ ,‬על הפסוק )תהלים קלו‪ ,‬ה(‬ ‫הכל‪ ,‬הסיבה שאין יכולים לראות את‬ ‫לעושה השמים בתבונה כי לעולם חסדו‪.‬‬ ‫שורש הבריאה‪ ,‬כיון שעסוק בקנאה תאוה‬ ‫ושאל‪ ,‬וכי יש איזה חידוש בדברי השבח‪,‬‬ ‫כבוד‪ ,‬שבזה מסיר את עיניו מלראות‪ ,‬אך‬ ‫שהשמים נעשו מתוך תבונה‪ ,‬הלוא כשם‬ ‫מארצך‬ ‫למקום'‬ ‫ממקום‬ ‫'הולך‬ ‫אם‬ ‫שאין משבחין את החייט שתופר את‬ ‫וממולדתך‪ ,‬כלומר שעוזב את הרעה‪,‬‬ ‫הבגדים בחוטין‪ ,‬מכיון שזהו הדרך‬ ‫ומעדן את גופו להיות נקי מהבלי עוה"ז‪,‬‬ ‫הרגיל לתפרן‪ ,‬כמו כן השמים במלוא‬ ‫זוכה לראות בירה דולקת‪ ,‬שהבירה‬ ‫חכמתה‪ ,‬בוודאי אינו יכולה להיעשות‬ ‫מאירה באור גדול‪ ,‬ומפרש 'דולקת'‬ ‫אלא ע"י תבונה‪.‬‬ ‫פרשת לך לך • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫ויאמר לו אביו‪ ,‬אם תכנס בעובי היער‪,‬‬ ‫מלשון נרות דולקים‪) ,‬ואינו מפרש 'שנשרף‬ ‫יכול אתה לטעות בדרכך‪ ,‬על כן הסכימו‬ ‫הבירה'( ורואה איך שכל הבריאה מאיר‬ ‫ביניהם‪ ,‬שהנער יזעק אבא והאב יענה‬ ‫מכבוד ה'‪ ,‬א לעכטיגע וועלט‪ ,‬היינו‬ ‫לבנו בכל עת הליכתו ביער‪ ,‬ואתקרב‬ ‫מכיון שהוא נקי זוכה לראות את הבירה‬ ‫תמיד אליך‪ ,‬וכך לא יתפרדו ביניהם‪ ,‬אך‬ ‫דולקת‪ ,‬ואז תמה איך בכלל ניתן להעלות‬ ‫לא כך היה מעשה‪ ,‬כי אחר זמן מועט‬ ‫על הדעת שעולם זה בלא מנהיג‪ ,‬שהרי‬ ‫נכנס הנער עמוק מדי ליער‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫כל דבר מאיר ומורגש בו כח אלוקי‪,‬‬ ‫שמע בקול אביו‪ ,‬וכאשר האב לא שמע‬ ‫וכשמגיע לדרגא זו‪ ,‬אזי זוכה נמי ש'הציץ‬ ‫את קול בנו צעק בקול גדול בני‪ ,‬בני‪,‬‬ ‫עליו בעל הבירה' שה' מתגלה לפניו‪,‬‬ ‫איכה‪ .‬וסיים הרבי ר' בונם זי"ע‪ ,‬שאכן‬ ‫היינו שמשיג עוד ועוד השגות‪ .‬וזהו‬ ‫הבת קול זועק לכל אחד ואחד‪ ,‬כי‬ ‫ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך‪.‬‬ ‫הבריאה אומרת כולו כבוד להתקרב לה'‪,‬‬ ‫אך אפשר לשמוע כל זאת רק בתנאי שלא‬ ‫אם שמוע תשמע לקול ה'‬ ‫נכנסים עמוק מדי ליער ודו"ק‪ .‬וזהו‬ ‫הרה"ק הרבי ר' בונם זי"ע‪ ,‬על‬ ‫וכדברי‬ ‫ושכחי עמך ויתאו המלך יפיך‪.‬‬ ‫מאמר חז"ל‪) ,‬אבות ו‪ ,‬ב(‪ ,‬בכל‬ ‫יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב‪,‬‬ ‫מלוא כל הארץ כבודו‬ ‫לבריות‬ ‫להם‬ ‫אוי‬ ‫ואומרת‪,‬‬ ‫ומכרזת‬ ‫על‬ ‫זצללה"ה‬ ‫אאמו"ר‬ ‫כ"ק‬ ‫וכדברי‬ ‫מעלבונה של תורה‪ .‬והקשה‪ ,‬אם אי‬ ‫רבי‬ ‫כא(‬ ‫ד‪,‬‬ ‫)אבות‬ ‫המשנה‬ ‫אפשר לשום איש לשמוע את הקול ‪ -‬אזי‬ ‫אלעזר הקפר אומר‪ ,‬הקנאה והתאוה‬ ‫למה צריכים את הקול? וידועים דברי‬ ‫והכבוד מוציאין את האדם מן העולם‪ ,‬פי'‬ ‫הבעל שם טוב‪ ,‬שכן שומעים את הבת‬ ‫שהעולם מצד עצמו הוא טהור ונקי‪ ,‬אך‬ ‫קול בצורה של הרהורי תשובה כל אחד‬ ‫זה שמשקע עצמו בג' מדות הללו‪ ,‬יוצא‬ ‫לפי מדריגתו‪.‬‬ ‫מן העולם‪ ,‬היינו שאין יכול לראותו‪.‬‬ ‫על זה משל‪ ,‬לאיש אחד שנסע‬ ‫ואמר‬ ‫השי"ת שנזכה לראות את החיות‬ ‫יעזור‬ ‫במרכבה ולקח את בנו הקטן‬ ‫האלוקי שבכל הבריאה‪ ,‬ולא‬ ‫עמו‪ .‬בדרך עברו ביער עבות גדול‪ ,‬ביקש‬ ‫ונזכה‬ ‫פחותים‪,‬‬ ‫בענינים‬ ‫להתעסק‬ ‫הנער מאביו שרוצה להכנס אל היער‬ ‫לגאולה במהרה‪.‬‬ ‫ללקוט פירות מתוקים להשיב נפשו‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ז‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ד‬ ‫המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו‬ ‫לך אזבח זבח תודה‬ ‫לוי הקשה‪ ,‬דאם טעם בניית‬ ‫ובקדושת‬ ‫ה' אל אברם‪ ,‬ויאמר לזרעך אתן‬ ‫וירא‬ ‫המזבח היה משום גילוי‬ ‫את הארץ הזאת‪ ,‬ויבן שם מזבח‬ ‫שכינה‪ ,‬הלוא זה לא היה הפעם הראשונה‬ ‫לה' הנראה אליו‪ .‬בפרשה זו מדובר‬ ‫שהשי"ת נתגלה אליו‪ ,‬ואמאי לא בנה‬ ‫אודות עבודתו של אברהם אבינו שהיה‬ ‫מזבח כאשר נראה אליו ה' וציווה אותו‬ ‫הראש למאמינים‪ ,‬והוא המשיך בעולם‬ ‫'לך לך מארצך' וגו'‪ ,‬ומאי שנא מהכי‪.‬‬ ‫כולו את האמונה בה'‪ ,‬וכאן הבטיח לו‬ ‫)וראה ברמב"ן שביאר ששם לא היה מראה ממש‬ ‫השי"ת‪' ,‬לזרעך אתן את הארץ הזאת'‪,‬‬ ‫אלא בחלום או ברוח הקודש(‪.‬‬ ‫אשר כלולים בה שתי ברכות‪ ,‬ברכה‬ ‫שיהא לו בנים‪ ,‬וברכה שיקבלו את ארץ‬ ‫בהקדם כלל גדול בעבודת ה'‪,‬‬ ‫ומבאר‬ ‫ישראל‪ .‬ועל כן מיד בנה מזבח להודות‬ ‫בכל‬ ‫למצוא‬ ‫צריך‬ ‫דהאדם‬ ‫לה'‪ .‬ואכן ברש"י כתב הטעם שהקריב‬ ‫דבר איך יצא מזה כבוד שמים‪ ,‬כגון‬ ‫הקרבנות היה על בשורת הזרע ועל‬ ‫כשיש לו איזה צער חס וחלילה לא‬ ‫בשורת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫יחשוב רק על צרת גופו‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫ויחשוב‬ ‫לנשמה‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫יהיה‬ ‫צערו‬ ‫נגילה ונשמחה בך‬ ‫שבעבור הצער הזה‪ ,‬לא יוכל ללמוד‬ ‫ולהתפלל ולעבוד את הבורא ברוך הוא‬ ‫באור החיים הק' כתב‪ ,‬שלא בנה‬ ‫אך‬ ‫המזבח להודות על ב' בשורות‬ ‫כראוי‪ ,‬וכמו כן בעת שהקב"ה משפיע‬ ‫הללו‪ ,‬אלא על עצם הדבר שזכה שה'‬ ‫פרנסה‬ ‫כגון‬ ‫גשמיות‪,‬‬ ‫טובות‬ ‫לאדם‬ ‫נראה אליו‪ ,‬כי זה היה עיקר סיבת‬ ‫ברווח או שאר טובה‪ ,‬אל יחשוב רק‬ ‫שמחתו‪ ,‬שכן שתי בשורות אלו לא היו‬ ‫על הנאת הגוף‪ ,‬אלא עיקר השמחה‬ ‫נחשבים בעיניו לכלום לעומת הגילוי‬ ‫יהיה שבעבור הטובה הזאת יוכל לעבוד‬ ‫השכינה שזכה לו‪ ,‬וזהו שכתוב ויבן שם‬ ‫את הבורא ברוך הוא מתוך שמחה‬ ‫ומוסיף‬ ‫אליו'‪,‬‬ ‫הנראה‬ ‫'לה'‬ ‫מזבח‬ ‫וביישוב הדעת כראוי וכנכון‪ .‬וזהו ענין‬ ‫בדבריו‪ ,‬שמכאן למדנו עד כמה אבותינו‬ ‫הקרבנות‪ ,‬לקחת כל ענין גשמי ולהקריב‬ ‫ראו את כל הטובות הגשמיות כטפילה‬ ‫ולחברו להשי"ת‪.‬‬ ‫לעומת עניני הרוחניות‪ ,‬ועיקר החשק‬ ‫פי זה יתורץ‪ ,‬כי בתחלת הפרשה‬ ‫ועל‬ ‫שלהם היה בתורה ובמצות והשראת‬ ‫כאשר נראה אליו ה' ואמר לו לך‬ ‫השכינה עכד"ק‪.‬‬ ‫פרשת לך לך • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫ש'ידי' רומז לכל כוחות האדם‪ ,‬שכל‬ ‫לך מארצך‪ ,‬לא הבטיח לו הקב"ה שום‬ ‫כוחותיו מסר להשי"ת‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬ומה שהבטיחו ואברכך ואגדלה‬ ‫שמך‪ ,‬אינו אלא שלא יחסר לו כלום‬ ‫מכך מצאנו בגמ' )שם י‪ ,‬א(‬ ‫ויתירה‬ ‫מחמת טורח הדרך‪ ,‬כדברי רש"י )יב‪ ,‬ב(‬ ‫אורחים‪,‬‬ ‫אליו‬ ‫שבאו‬ ‫בעת‬ ‫שהדרך גורמת לשלשה דברים וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫הרגילם לדבר מהשי"ת‪ ,‬כמ"ש ויקרא‬ ‫עתה בפרשה זו שהבטיח לו טובות‬ ‫שם בשם ה' אל עולם‪ ,‬אמר ריש לקיש‪,‬‬ ‫חדשות ברכת הזרע וברכת הארץ שהמה‬ ‫אל תיקרי ויקרא אלא 'ויקריא'‪ ,‬מלמד‬ ‫טובות גשמיות‪ ,‬מיד התבונן בדבר איך‬ ‫שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש‬ ‫יצא מזה כבוד שמים ואיך אוכל לעבוד‬ ‫ברוך הוא בפה כל עובר ושב‪ ,‬כיצד‪,‬‬ ‫בזה את ה'‪ ,‬וזהו שהביא עכשיו קרבן‪,‬‬ ‫לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו‪ ,‬אמר‬ ‫לקרב הטובה הגשמית להשי"ת‪.‬‬ ‫להם וכי משלי אכלתם‪ ,‬משל אלהי עולם‬ ‫אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר‬ ‫להעלות את הגשמיות לה'‬ ‫והיה העולם‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫גשמי‬ ‫ענין‬ ‫שבכל‬ ‫לנו‬ ‫יוצא‬ ‫למצוא את השי"ת בתוכו‪ ,‬ואכן‬ ‫שכל עבודתו של אברהם אבינו‬ ‫נמצא‬ ‫גשמיים‪,‬‬ ‫הענינים‬ ‫כל‬ ‫לקחת‬ ‫זה היה עבודתו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫ולמצוא בתוכם את ה'‪ ,‬ולא רק לו לבדו‬ ‫כדאיתא בגמרא )סוטה ד‪ ,‬ב( שאברהם‬ ‫עשה כן‪ ,‬אלא אף הקריא כן לכל באי‬ ‫הקנה להקדוש ברוך הוא שמים וארץ‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬שכולם יתבוננו בזה ויראו בכל‬ ‫כמו שנאמר הרימותי ידי אל ה' אל עליון‬ ‫דבר את ה' הנראה אליו‪.‬‬ ‫קונה שמים וארץ‪ ,‬וברש"י )שם( שעל ידי‬ ‫ששיבח את הבורא‪ ,‬בזה חיבר את עניני‬ ‫בלא‬ ‫לחיות‬ ‫שנזכה‬ ‫השי"ת‬ ‫יעזור‬ ‫הגשמיות להשי"ת‪ ,‬כי הגשמיות נראה‬ ‫בכל‬ ‫השי"ת‬ ‫ולזכור‬ ‫הסתר‪,‬‬ ‫כדבר נפרד מה'‪ ,‬וכשהאדם מזכיר שם‬ ‫מעשינו ולהודות לו על כל החסדים‬ ‫שמים עליו‪ ,‬וזוכר שהוא מה'‪ ,‬בזה הוא‬ ‫והטובות‪ ,‬ונזכה לגאולה שלימה במהרה‬ ‫מקנה אותו בחזרה להשי"ת‪ ,‬ובישמח‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ישראל )אות ט'( פירש‪ ,‬הרימותי ידי וגו'‪,‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ה‬ ‫ואיחה אותה‪ .‬ונקרא 'קטנה' שבעוד‬ ‫עם ישראל חזקים באמונתם כחומה‬ ‫שהוא קטן כבר סיגל מצות ומעשים‬ ‫ה' אל אברם לך לך מארצך‬ ‫ויאמר‬ ‫טובים‪' .‬ושדים אין לה'‪ ,‬שלא היה מי‬ ‫וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫שילמדו מצות ומעשים טובים‪' .‬מה‬ ‫אשר אראך‪ .‬ובמדרש מביא את הפסוק‬ ‫נעשה לאחותנו ביום שידובר בה'‪ ,‬ביום‬ ‫בשיר השירים )ח‪ ,‬ח( אחות לנו קטנה‬ ‫שיגזור עליו נמרוד לירד לתוך כבשן‬ ‫ושדים אין לה מה נעשה לאחותנו ביום‬ ‫האש‪ ,‬והתשובה לכך‪' ,‬אם חומה היא‬ ‫שידובר בה‪ ,‬אם חומה היא נבנה עליה‬ ‫נבנה עליה' אם מעמיד דברים כחומה‬ ‫טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח‬ ‫ולא יכנע לנמרוד אלא ישאר בתוקף‬ ‫ארז וגו'‪ .‬על פי פירוש רש"י כוונת הפסוק‬ ‫אמונתו‪' ,‬נבנה עליה'‪ ,‬דהיינו שינצל מן‬ ‫על כלל ישראל‪ ,‬שרוצה להתחבר אל ה'‪,‬‬ ‫האש וגם יקבל שכרו לדורות ונבנה ממנו‬ ‫וה' ובית דינו מתייעצים‪ ,‬מה נעשה לה‬ ‫את עם ישראל‪ ,‬אך 'אם דלת היא נצור‬ ‫עליה‬ ‫מתלחשים‬ ‫שהאומות‬ ‫ביום‬ ‫עליה'‪ ,‬אם דל הוא במצות ובמעשים‬ ‫להכחידה‪ ,‬ועל כך באה התשובה‪ ,‬אם‬ ‫טובים‪ ,‬לא יהא ההצלה אלא לו עצמו‪,‬‬ ‫חומה היא‪ ,‬אם תתחזק כנגדם באמונתה‬ ‫אמר אברהם‪ ,‬רבון העולמים‪ ,‬אני חומה‪,‬‬ ‫כחומה בצורה‪ ,‬ולא יתערבו בגוים‪ ,‬נבנה‬ ‫ואני חזק מאד באמונתי ועל כן זכה‬ ‫לה את בית הבחירה‪ ,‬אך 'אם דלת היא'‬ ‫שיעבור כח האמונה לדורות כדמצינו‬ ‫שהיא נפתחת ואינו נשמרת‪ ,‬נבנה לה‬ ‫אצל חנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם‬ ‫בנין מנסרים של עץ הנרקבים מהר‪,‬‬ ‫למען כבודו יתברך‪.‬‬ ‫ובשמוע ישראל שדנים בדברים אלו‪,‬‬ ‫זועקת בכל לב אני חומה‪ ,‬דהיינו אני‬ ‫כח השכל להתגבר על תאוות הגוף‬ ‫חזקה מאד באהבת ה'‪ ,‬ושדי כמגדלות אנו‬ ‫זי"ע‬ ‫מראדזמין‬ ‫יעקב‬ ‫רבי‬ ‫הרה"ק‬ ‫מלאים בתי מדרשות המניקים את ישראל‬ ‫בספה"ק דברי אביב‪ ,‬לומד את‬ ‫בדברי תורה‪.‬‬ ‫דברי המדרש על דרך עבודת האדם‪ ,‬מה‬ ‫נעשה לאחותינו ביום שידובר בה‪ ,‬היינו‬ ‫אברהם אבינו זכה לדורות ע"י תוקף אמונתו‬ ‫בזמן שיגיע בר ישראל לידי נסיון‪ ,‬איך‬ ‫)לט‪ ,‬ג( דורשה על אברהם‬ ‫ובמדרש‬ ‫יוכל לעמוד בו‪ ,‬ועל כך בא התשובה‪,‬‬ ‫אבינו‪ ,‬אחות לנו קטנה זה‬ ‫אשר בדרך כלל בשעה שהיצר הרע בא‬ ‫אברהם‪ ,‬שבעבודתו הוא 'מאחה' את‬ ‫אל האדם‪ ,‬ומנסה למושכו לעבירה או‬ ‫הקרעים‪ ,‬שכן הארץ נפרד מהקב"ה ואין‬ ‫לתאוות עוה"ז‪ ,‬יכול האדם להציל את‬ ‫ניכר בה כבוד ה'‪ ,‬והלך אברהם ותיקן‬ ‫פרשת לך לך • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫לאחותינו‬ ‫נעשה‬ ‫מה‬ ‫הפירוש‪,‬‬ ‫וזהו‬ ‫עצמו שלא יכשל‪ ,‬שכן יש ביד השכל‬ ‫ביום שידובר בה‪ ,‬היינו לכשיבוא‬ ‫כח להתגבר על הגוף‪ ,‬כפי שאנו רואים‬ ‫שעת נסיון‪ ,‬אם הורגל נפשו להיות‬ ‫שאם יתנו לפני האדם מאכל אשר‬ ‫כחומה בצורה נגד היצר‪ ,‬נבנה עליה‬ ‫טעמו ערב עד מאד‪ ,‬אך יש בתוכו סם‬ ‫טירת כסף‪ ,‬זה האיש יצליח להעמיד‬ ‫המוות‪ ,‬בוודאי ימנע מלאוכלו‪ ,‬למרות‬ ‫כבוד שמים על תילו‪ ,‬אך אם הוא דל‬ ‫שיצרו מנסה להתגבר עליו‪ ,‬כי השכל‬ ‫במצות ובמעשים טובים‪ ,‬ולא הכין עצמו‬ ‫שולט על האדם‪.‬‬ ‫כראוי‪ ,‬הרי זה כמו לוח ארז‪ ,‬שעלול‬ ‫ליפול ח"ו‪ .‬וזהו שאמר אברהם 'אני‬ ‫בעת ניסיון יכול להנצל רק ע"י יראת שמים‬ ‫חומה' כי איני נשמע לשום דבר שהוא‬ ‫בשעת נסיון אז יש מלחמה‬ ‫אבל‬ ‫נגד כבוד שמים‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬כי נוטלים מן האדם את‬ ‫שכלו ואת מדריגותיו‪ ,‬עד שאין לו‬ ‫הקב"ה חפץ בעבודתנו אף כשאנו במדרגה נמוכה‬ ‫בהירות בגודל רוע המעשה‪ ,‬ולכן נמשך‬ ‫רבי‬ ‫מהרה"ק‬ ‫חיזוק‬ ‫דברי‬ ‫ומצינו‬ ‫אחרי הרוח שטות‪ ,‬ורק מי שהוא במצב‬ ‫אלימלך מגראדזיסק זי"ע‪) ,‬אמרי‬ ‫של 'חומה'‪ ,‬היינו שכבר הרגיל את‬ ‫אלימלך( שאף אם האדם רואה אחר זמן‬ ‫טבעו להיות נמשך אחר השי"ת‪ ,‬עד‬ ‫רב‪ ,‬שעדיין אין עובד ה' כראוי אל יפול‬ ‫שאין מקשיב כלל לטענות היצר‪ ,‬שכבר‬ ‫ברוחו אלא ימשיך בעבודה‪ ,‬וזהו שאמרו‬ ‫הרגיל את גופו שהחטא הוא דבר‬ ‫לך לך שיהא עסוק בכל עת בהליכה‪,‬‬ ‫אסור‪ ,‬בלא שום טענה ומענה‪ ,‬אז יכול‬ ‫'מארצך'‪ ,‬שילד תמיד בדרך ההכנעה‬ ‫לכבוש את יצרו‪ ,‬אך אם אינו חזק‬ ‫והביטול לה'‪ ,‬כי ארץ רומז לדבר נמוך‬ ‫כחומה‪ ,‬אזי היצר מצליח להשמיע את‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫בשני‬ ‫עצמו‬ ‫ויחזק‬ ‫ונכנע‪.‬‬ ‫קולו‪ ,‬ואחר שכבר נכנס ארס היצר‬ ‫ממולדתך שיתבונן שיש לו שורש טוב‪,‬‬ ‫קשה לגרשו‪ ,‬כי צריך להשתמש בשכל‬ ‫וגודל מעלת הנשמה חלק אלוה ממעל‬ ‫כדי לדחותו‪ ,‬ועתה אין דעתו מיושבת‬ ‫החצובה מתחת כסא הכבוד‪ .‬ועוד זאת‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ישית עצה בנפשו לחזק לבו‪ ,‬ומבית‬ ‫אביך‪ ,‬שיתבונן איך הפליא ה' חסדו‪,‬‬ ‫כדי לקבל תוקף זו נגד היצר‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫שאף כי השמים ושמי השמים לא‬ ‫צריך לאסוף הרבה יראת שמים‪,‬‬ ‫יכלכלוהו‪ ,‬מכל מקום יעקב בחר לו קה‪,‬‬ ‫ללמוד בספרי יראה‪ ,‬עד שיזכור תמיד‬ ‫ודוקא את ליבו אוה למושב לו‪ ,‬כי‬ ‫שעין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך‬ ‫הקב"ה רוצה דוקא את התפילה שלו ואת‬ ‫בספר נכתבים‪ .‬ובזה יחזק את טבע גופו‬ ‫ההתגברות שלו‪ .‬וכמבואר בתיקוני זהר‬ ‫לעמוד בנסיונות‪.‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫דברי תורה •‬ ‫רצון שנזכה לחזק לבבינו לאהבה‬ ‫יהי‬ ‫)כב‪ ,‬ב( זכאה איהו מאן דמתקן לה דירה‬ ‫וליראה את ה' ולהרבות כבוד‬ ‫נאה בלביה‪ ,‬וכלים נאים באיברים דיליה‬ ‫במהרה‬ ‫שלימה‬ ‫ולגאולה‬ ‫שמים‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬ובזה יחזק נפשו‪ ,‬עד שיעלה‬ ‫ברחמים אמן‪.‬‬ ‫במעלות התורה והיראה‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ו‬ ‫כך בא למדינה אחרת‪ ,‬ואם כן היה מן‬ ‫למה הירבה אברהם אבינו לדחות את הרכוש‬ ‫הראוי לכתוב תחילה 'מבית אביך'‪,‬‬ ‫מלך סדום אל אברם תן לי הנפש‬ ‫ויאמר‬ ‫'וממולדתך' ורק אח"כ 'מארצך'‪.‬‬ ‫והרכוש קח לך‪ ,‬ויאמר אברם אל‬ ‫מלך סדום הרימותי ידי אל ה' וגו' אם מחוט‬ ‫צ"ב בדברי המדרש )לט ח( אמר רבי‬ ‫וכן‬ ‫ועד שרוך נעל וגו'‪ .‬וצ"ב אמאי היה צריך‬ ‫לוי‪ ,‬בשעה שהיה אברהם מהלך‬ ‫אברהם אבינו לדחות את מלך סדום מיט‬ ‫'בארם נהרים ובארם נחור'‪ ,‬ראה אותן‬ ‫אזא שארפקייט‪ ,‬שלא יקח ממנו כלום‬ ‫אוכלים ושותים ופוחזים‪ ,‬אמר הלואי לא‬ ‫ואף לא 'מחוט ועד שרוך נעל'‪ ,‬ולמה לא‬ ‫יהא לי חלק בארץ הזאת‪ ,‬וכיון שהגיע‬ ‫אמר לו שאינו רוצה לקחת ממנו מאומה‪,‬‬ ‫ל'סולמה של צור' )שהיא בצפונה של ארץ‬ ‫ותו לא‪.‬‬ ‫ישראל(‪ ,‬ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת‬ ‫הניכוש בעידור בשעת העידור‪ ,‬אמר‬ ‫קושיות בפסוק ובמדרש על סדר הדברים‬ ‫הלואי יהא חלקי בארץ הזאת‪ ,‬אמר לו‬ ‫צ"ב סדר הכתובים‪ ,‬ויאמר ה' אל‬ ‫ועוד‬ ‫הקב"ה 'לזרעך אתן את הארץ הזאת'‬ ‫אברם לך לך מארצך וממולדתך‬ ‫ע"כ‪ .‬גם כאן צ"ב‪ ,‬אמאי נקט ניכוש קודם‬ ‫ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‪ ,‬ובמדרש‬ ‫עידור‪ ,‬הלוא ניכוש והוצאת האבנים‬ ‫)לט‪ ,‬א( דרש את הפסוק )תהלים מה‪ ,‬יא(‬ ‫מהתבואה‪ ,‬הוא זמן רב אחרי החרישה‪.‬‬ ‫שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית‬ ‫אביך ויתאו המלך יפיך וגו'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫היצר מפתה האדם להשקיע רק בעניני עוה"ז‬ ‫הפסוק לך לך וגו' נכתב שלא כסדרן‪ ,‬כי‬ ‫בזה‪ ,‬דאי' בדגל מחנה אפרים‬ ‫ונראה‬ ‫כשאדם נוסע אל ארץ אחרת יוצא‬ ‫)ד"ה ויאמר( דהראשי תיבות של‬ ‫בתחילה מבית אביו‪ ,‬ואחר כך ממולדתו‪,‬‬ ‫מ'לך ס'דום היא אותיות ס"מ‪ ,‬הוא השטן‬ ‫היינו משפחתו הסמוכים אליו‪ ,‬ורק אחר‬ ‫פרשת לך לך • דברי תורה‬ ‫יב‬ ‫מלמדינו התורה‪ ,‬שהירא את ה'‬ ‫לזה‬ ‫הוא היצר הרע המתגבר על האדם בכל‬ ‫הרוצה לפרוש ממעשיהם‪ ,‬יתחיל‬ ‫יום‪ ,‬וכדאי' בגמ' )סוכה נב‪ ,‬ב( יצרו של‬ ‫לילך מדריגה אחר מדריגה‪ ,‬מן הקל אל‬ ‫אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש‬ ‫הכבד‪ ,‬ולא יעשהו בפעם אחת‪ ,‬אלא‬ ‫להמיתו‪ ,‬שנאמר צופה רשע לצדיק‬ ‫תחילה יתרחק ממעשי בני מדינתו‪,‬‬ ‫ומבקש להמיתו‪ ,‬ואלמלא הקדוש ברוך‬ ‫שבזה יותר קל לפרוש ממעשיהם‪ ,‬ואחר‬ ‫הוא שעוזר לו אינו יכול לו‪ ,‬שנאמר ה'‬ ‫שכבר עמד בזה ופירש ממעשי בני‬ ‫לא יעזבנו בידו וגו'‪.‬‬ ‫מדינתו‪ ,‬אזי ימשיך פרוש ממעשי בני‬ ‫משפחתו‪ ,‬וכך מעט מעט יגרשנו‪ ,‬עד‬ ‫דיבורי מלך סדום היא הס"מ‪,‬‬ ‫ואלו‬ ‫שיפרוש גם מהרגלים הרעים המושרשים‬ ‫שטוען לפני אברהם 'תן לי‬ ‫אצלו מבית אביו‪ ,‬וכך יתקן מעשיו עד‬ ‫הנפש'‪ ,‬שמפתה את האדם‪ ,‬שלא ירדוף‬ ‫קצה האחרון‪.‬‬ ‫האדם אחר ה'‪ ,‬אלא יתן ח"ו את נשמתו‬ ‫עבור חלק הס"מ רח"ל‪ ,‬ותמורת זה‬ ‫הפסוק‬ ‫המדרש‬ ‫לכאן‬ ‫הסמיך‬ ‫ולזה‬ ‫'והרכוש קח לך' יתן לו עניני עולם הזה‬ ‫שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי‬ ‫ותאוות הגוף‪ .‬לזאת נחרד אברהם אבינו‬ ‫עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך וגו'‪,‬‬ ‫והשיב בתוקף למלך סדום היא הס"מ‪,‬‬ ‫רצה לומר‪' ,‬שמעי בת' כי בתחלה כל‬ ‫הרימותי ידי אל ה'‪ ,‬הנני מבקש מאת ה'‬ ‫עוד שלא נזדכך כראוי נאמר 'שמעי'‪,‬‬ ‫שיצילנו מידך‪ ,‬כי אם על ידי מה שתתן‬ ‫שהיא רק שמיעה מרחוק‪ ,‬ואחר שכבר‬ ‫לי יתקלקל הצד הרוחני‪ ,‬ואאבד את חלקי‬ ‫נזדכך אזי זוכה לבחינת 'וראי'‪ ,‬שיכול‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬איני רוצה שום שייכות‬ ‫כבר לראות רוחניות‪ ,‬ומפרש הפסוק על‬ ‫עמך‪ ,‬ולא תתן לי מאומה ואף לא מחוט‬ ‫ידי מה יוכל להזדכך‪ ,‬על זה נאמר‬ ‫ועד שרוך נעל‪.‬‬ ‫'ושכחי עמך' היינו שתחילה יפרוש‬ ‫ממעשי בני מדינתו‪ ,‬ואחר כך ובית‬ ‫יתרחק ממעשי מדינתו ואח"כ אף ממעשי קרוביו‬ ‫אביך‪ ,‬ואחר שיתקן מעשיו אזי 'ויתאו‬ ‫ישאל האדם איך יוכל להתגבר על‬ ‫ואם‬ ‫המלך יפיך'‪ ,‬תוכל לדבק את עצמך‬ ‫הנמצאים‬ ‫היצר‬ ‫פיתויי‬ ‫כל‬ ‫באלוקים חיים‪.‬‬ ‫בסביבתו‪ ,‬הלוא טבע בני אדם להיות‬ ‫נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו‬ ‫ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון‬ ‫וחבריו ונוהג כאנשי מדינתו וכמבואר‬ ‫נמי יתבאר דברי המדרש‪ ,‬כיון‬ ‫ובזה‬ ‫ברמב"ם )הלכות דעות פ"ו(‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫שהגיע לסולמה של צור‪' ,‬סולם'‬ ‫שנמשך אחר אביו ואמו שנתגדל על‬ ‫רומז ל'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫ברכם‪.‬‬ ‫יג‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫דברי תורה •‬ ‫את‬ ‫למצוא‬ ‫במעשיהם‬ ‫ומפשפשים‬ ‫השמימה' שהיא ההילוך בעבודת ה'‪,‬‬ ‫הצריך תיקון‪ ,‬זה נקרא 'עידור' שחופר‬ ‫'של צור' שהסולם עולה בדרך של 'צור‬ ‫מחדש את הקרקע‪ ,‬זהו הדרך הנכון‬ ‫העולמים'‪ ,‬וכיון שראה אותם אברהם‬ ‫העולה בית קל‪ ,‬ובזה נתקנא אברהם‬ ‫אבינו 'עסוקין בניכוש בשעת הניכוש‪,‬‬ ‫ואמר 'הלואי יהיה לי חלק בארץ‬ ‫ובעידור בשעת העידור' הרומז לגודל‬ ‫הזאת'‪ ,‬והבטיחו הקב"ה 'לזרעך נתתי‬ ‫מעלת עבודתם‪ ,‬שבתחילת ימי הנעורים‬ ‫את הארץ הזאת'‪ ,‬שאכן כך יתנהגו‬ ‫הם עוקרים ומנכשין העשבים הלא‬ ‫בניך הצדיקים‪.‬‬ ‫טובים היינו בלבולי המחשבות ומידות‬ ‫הרעות מלבם ומוחם‪ .‬וגם אחר כך‪,‬‬ ‫רצון שנזכה לעלות ב'סולמה של‬ ‫יהי‬ ‫כשזכו להיות מושרשים בעבודת ה'‪,‬‬ ‫צור'‪ ,‬מדריגה בתר מדריגה‪ ,‬ולעבוד‬ ‫וכבר רגילים בלימוד התורה ובתפילה‬ ‫את ה' מתוך שמחה וטוב לבב ובמהרה‬ ‫כראוי‪ ,‬מכל מקום עדיין אינם מרפים‬ ‫ניגאל ברחמים אמן‪.‬‬ ‫מעבודתם‪ ,‬וחוזרים לתחילת חרישה‪,‬‬ ‫ה'חזון איש' | הרה"ק מקארלין זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יד‬ ‫ה'חזון איש' | הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין זי"ﬠ‬ ‫מוצש"ק לך לך תשפ"א‬ ‫ושאל לו במשפט האורים‬ ‫השבוע )ט"ו בחשוון( היארצייט של החזון איש זצוק"ל‪ ,‬שהיה דר כאן בבני‬ ‫ברק‪ .‬ובימיו התגורר כאן חסיד ווארקי החסיד הישיש ר' משה אהרן הלוי בוים‬ ‫ז"ל שהיה חסידו של הרה"ק בעל ישמח ישראל מאלכסנדר ואחר פטירתו‬ ‫הסתופף בצל קדשו של הרבי רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע‪ ,‬הוא היה בן גילו של‬ ‫החזו"א ובידידות גדולה עימו‪ ,‬והוא נתן לו את הקוויטל הראשון‪ ,‬ומעשה שהיה‬ ‫כך היה‪ ,‬פעם בא לפני החזו"א וקוויטל בידו‪ ,‬החזו"א שאלו מה עלי לעשות עם‬ ‫זאת‪ ,‬אמר שאחרי הסתלקותו של הגאסטינינער זי"ע שהיה פועל ישועות גדול‬ ‫באו חסידיו לפני הגאון שר התורה רבי יהושע'לע קוטנער‪ ,‬ואמרו לו שבכח‬ ‫התורה גם יכולים לקחת קוויטלעך‪ ,‬ואכן התחיל לקחת קוויטלעך‪ ,‬בשמוע זאת‬ ‫החזו"א סבר וקיבל‪ ,‬ולקח החזו"א את הקוויטל‪ ,‬מיד נעמד ר' משה על רגלו‬ ‫כחסיד לפני רבו‪ ,‬החזו"א תמה‪ ,‬מה זאת? אמר‪ ,‬ששואלים לפני האורים ותומים‬ ‫צריך לעמוד‪ ,‬נתחייך החזו"א ונעמד אף הוא באומרו‪ ,‬גם הנשאל צריך לעמוד‪...‬‬ ‫וזה היה הקוויטל הראשון‪.‬‬ ‫חיבור יסודי ומחודש‬ ‫במעלות התורה של החזו"א מצינו חידוש מה שלא מצינו בזה הרבה‪ ,‬דהיינו‬ ‫שחרש כל התורה כפשוטו מהחל עד כלה וחיבר ספרים עמוקים מה שהעלה‬ ‫בחכתו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ .‬והוא פלא מה שלא מצינו כמעט עוד‬ ‫שאר חיבורים כמוהו‪.‬‬ ‫שיק אוועק דאס מענטשליכקייט‪...‬‬ ‫פעם ביקש החזון איש מר' משה לומר לפניו א חסידישער דבר תורה‪ ,‬אמר‬ ‫לו בשם רבו הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע‪ ,‬אשר בשעה שיוסף הצדיק לא‬ ‫יכל עוד להתאפק והוא נגלה אל אחיו‪ ,‬נאמר בתורה‪ :‬ויקרא הוציאו כל איש‬ ‫מעלי‪ ,‬וביאר שהכוונה היא שיוסף הצדיק התפלל שלא יחוש חלילה אף נדנוד‬ ‫של נקמה בראותו את אחיו שמכרוהו והורידוהו מצרימה‪ .‬וזה מה שביקש‪ :‬הוציאו‬ ‫כל איש מעלי‪ ,‬שלא יהא לו שום רגשות אנושיים של נקמה‪ .‬והתורה אכן מעידה‬ ‫'ולא היה איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו'‪...‬‬ ‫טו‬ ‫ה'חזון איש' | הרה"ק מקארלין זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הרה"ק מקארלין | עמו אנכי בצרה‬ ‫השבוע )י"ד בחשוון( גם היארצייט של הרה"ק ר' אברהם אלימלך מקארלין‪ ,‬הוא‬ ‫כבר היה בארץ ישראל בעת המלחמה‪ ,‬ונסע בחזרה לאירופא אל תוך המלחמה‪,‬‬ ‫ורבים ניסו להניאו מלנסוע‪ ,‬אך הוא טען שהוא חייב לנסוע‪ ,‬ואכן נעקד על קידוש‬ ‫ה'‪ ,‬היו צדיקים שטענו שהיו צריכים למנוע בעדו בכל הכח‪.‬‬ ‫צדיק גוזר‬ ‫כ"ק אזמו"ר זצללה"ה פעם בדברו בענין המלחמה הזכיר איזה שיחה שהיה‬ ‫בעת שבא הרבי מקארלין לבקר אצל הרה"ק ההוסיאטענער זי"ע‪] ,‬בשנת תרצ"ט[‬ ‫ושאל הקארלינער כמה שאלות בענין המלחמה‪ ,‬ובסוף שאל‪ :‬מדוע לא 'יתבעו‬ ‫צדיקי הדור בהפצרה' שתהיה הגאולה‪ ,‬אחר רוב הצרות שעברו על ראשי עם‬ ‫בני ישראל וקשה כח הסבל‪ ,‬והשיב ההוסיאטינער‪ :‬הצדיקים מתפללים‪" ,‬ואולם‬ ‫לעמוד על התביעה בהפצרה אסור‪ ,‬סי קאן חלילה שאטען" ובזה נגמר השיחה‬ ‫בין שני הצדיקים זי"ע‪.‬‬ ‫זכות כל הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫הרה"ק בﬠל אהבת שלום מקאסוב זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫הרה"ק בﬠל אהבת שלום מקאסוב זי"ﬠ‬ ‫אחר הבדלה פרשת לך לך תשפ"ג‬ ‫וזכרת את ה' אלקיך‬ ‫השבוע )י"ז בחשוון( היארצייט של הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאסוב בעל‬ ‫ה'אהבת שלום'‪ ,‬היה בנו של ר' יעקב קאפיל‪ ,‬הנקרא ר' יעקב קאפיל 'חסיד'‪ ,‬כי‬ ‫בכל מקום שהיה תמיד זכר את ה' העומד לנגדו‪ ,‬ואכן בפרשתן על הפסוק‬ ‫'התהלך לפני' והיה תמים‪ ,‬מובא באחד ממפרשי התורה‪) ,‬ראה ספורנו( שהכוונה‬ ‫שיהא תמיד במחשבתו שהולך לפניו ית'‪ ,‬כמ"ש שיויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬ור' יעקב‬ ‫קאפל היה עוצר לפעמים אפילו באמצע השוק ומניח ידיו על עיניו וזועק‪" :‬שויתי‬ ‫ה' לנגדי תמיד" עד שקראו לו בכינוי‪" :‬שויתי'ניק"‪.‬‬ ‫אדמת קודש היא‬ ‫בנו היה האהבת שלום מקאסוב‪ ,‬העיירה קאסוב נמצאת בסמיכות להערים‬ ‫קיטוב וקולומייא‪ ,‬אחד מן הצדיקים אמר ששמותיהן של ג' עיירות אלו מתחילים‬ ‫באות ק' המרמזות על קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬כי אזור זה התקדש על ידי עבודתו‬ ‫הקדושה של הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬ואורו נתגלה במקום ההוא‪.‬‬ ‫כריח שדה אשר ברכו ה'‬ ‫בצעירותו נסע להרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‪ .‬בספרו אהבת שלום‬ ‫)פרשת ויצא( מביא ששמע מהרה"ק ר' זכריה מענדל משענדישוב )איש קדוש‪ ,‬היה‬ ‫בן אחותו של הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל תלמיד הרבי ר' אלימלך ובסוף הספר‬ ‫נועם אלימלך יש אגרת נפלאה ממנו אודות הנהגותיו של רבו עיי"ש( שפעם אחת היה‬ ‫אצל הרה"ק ר' ר' אלימלך בעת בואו מטבילת המקוה בערב שבת קודש‪ ,‬ושמע‬ ‫איך שאמר לעצמו בזה הלשון‪ :‬מי יכול לסבול ריחות הגן עדן‪...‬‬ ‫ָ ָ‬ ‫ְוארוּצה עד איש האלקים‬ ‫ה'רמתיים צופים' הרה"ק ר' שמואל שינאווער שהיה במקורו מגאליציע נדד‬ ‫ממקום למקום בחיפושיו אחרי רבי‪ ,‬עד שבערך בגיל עשרים מצא את שאהבה‬ ‫נפשו ונדבק בכל לב בהרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע‪ ,‬בדרכו אף היה אצל האהבת‬ ‫שלום‪ ,‬כשסיפר אודות כך להרבי ר' בונם אמר לו הרבי‪ :‬ש'רגליו בוערות לילך אל‬ ‫היהודי הזה' ואף שלא הכירו מעולם‪.‬‬ ‫יז‬ ‫הרה"ק בﬠל אהבת שלום מקאסוב זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫רואים את הקולות ואת הלפידים‬ ‫̈שבת פעם בשבת קודש אצל האהבת‬ ‫אחד מבני הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע ©‬ ‫שלום בקאסוב‪ ,‬בשובו אל בית אביו‪ ,‬סיפר לפניו את כל אשר קרהו בדרך‬ ‫והליכותיו בקודש של הרבי מקאסוב‪ ,‬והוסיף לאמור‪ ,‬שכל העבודות שראה‬ ‫בקאסוב כבר ראה אצל אביו בלובלין‪ ,‬חוץ מן המסירות נפש בעת קבלת שבת‬ ‫בשעה שאומר 'מזמור לדוד' קול ה' בכח וכו'‪ ,‬וכך היה מעשה‪ ,‬הרבי התפלל‬ ‫מאחורי הפרגוד שבינו לבין העם‪ ,‬ובשעה ששמעתי אותו אומר את הז' קולות‬ ‫בהתלהבות גדולה לעילא ולעילא‪ ,‬לא עצרתי כח ועליתי על ספסל‪ ,‬והבטתי‬ ‫לפנים מן המחיצה‪ ,‬וראיתי איך שמשתטח אפים ארצה‪ ,‬ומוציא את הקולות‬ ‫בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫ויעשו כולם אגודה אחת‬ ‫הוא קבע להתאסף בליל שבת קודש וכן להאסף בראש חודש‪ ,‬ואכן נטע אהבת‬ ‫רעים גדולה בין אנשי שלומו‪ ,‬ואיש את רעהו עזרו בכל אשר להם‪.‬‬ ‫כי חסד חפצתי ולא זבח‬ ‫ספרו אהבת שלום מלא וגדוש באמרות טהורות ומתלהב בעיקר בשני יסודות‬ ‫עניני שבת קודש ועשיית צדקה וחסד‪ ,‬בפרשת וירא מביא על הפסוק 'והוא עומד‬ ‫עליהם'‪ ,‬שלפעמים יש אורחים שאינם חשובים וחושש שמא ידברו לשון הרע‬ ‫וכדו'‪ ,‬ואמר‪ ,‬דהנה הצדיק נקרא 'הולך'‪ ,‬על שם שהולך ממדרגה למדרגה‪ ,‬ואילו‬ ‫המלאך נקרא 'עומד' )כמ"ש ונתתי וגו' בין העומדים האלה‪ ,‬זכריה ג‪ ,‬ז(‪ ,‬וזהו שנאמר‬ ‫'והוא עומד עליהם' שאברהם אבינו ע"ה השפיל עצמו להיות בבחינת 'עומד'‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכל לקבל האורחים‪.‬‬ ‫בדומה לזה מצינו מהבעש"ט הק' זי"ע בסוף הספה"ק תולדות יעקב יוסף‬ ‫שמביא 'שמעתי ממורי' על מאחז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני‬ ‫השכינה וכו' שלפעמים יש בהכנסת אורחים חשש ביטול תורה או סיפורי לשון‬ ‫הרע וכו' מכל מקום גדולה הכנסת אורחים עיי"ש‪.‬‬ ‫לקבל שבתות מתוך מיעוט עוונות‬ ‫וכן בענין שבת קודש אמר פעם‪ ,‬שבששת ימי השבוע חושש מכל פגם‪ ,‬כי‬ ‫מורא על ראשו‪ ,‬שבאיזה פנים יוכל אחר כך לקבל פני שבת קודש‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬