gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים‬ ‫מרבותינו הקדושים מאמשינאוו‬ ‫גליון רצ"ב‬ ‫•‬ ‫פרשת לך ‪ -‬לך תשפ"ז‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים‬ ‫מרע"‪" ,‬אל הארץ אשר אראך" – מדריגות וועל‬ ‫לצאת מן הטבע‬ ‫ּאמר ה' ֶא_ל ַאבְ ָרם _ֶלֶ ְך _ְלְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' (יב‪ ,‬א)‪ .‬ובמדרש מביא‬ ‫וַ יֹ ֶ‬ ‫איך דיר שוין געבען‪.‬‬ ‫_לֶ ְך _לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' וְ ֶא ֶ_עשְׂ ָך _לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ _ל וַ ֲאבָ ֶרכְ ָך‬ ‫את הפסוק בשיר השירים (ח‪ ,‬ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה‬ ‫(הרה"ק רבי יצחק זי"ע)‬ ‫וַ ֲאגַ דְּ _לָ ה ׁ ְש ֶמָך וֶ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה (יב‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬לפי שהדרך‬ ‫מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה‪ ,‬אם חומה היא נבנה עליה‬ ‫וכו' ממעטת פריה ורביה וכו' לכך הוזקק לשלושה‬ ‫תהלוכות התלמיד והרב‬ ‫טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז וגו'‪.‬‬ ‫ברכות הללו שהבטיחו על הבנים וכו' (רש"י)‪.‬‬ ‫ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ׁשוּבִ י ֶא ְ ּ‬ ‫_ל‪-‬גבִ ְר ֵּתְך‪ ,‬וְ ִה ְת ַ_ע ִּני‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ולכאורה בשלמא אם היה לאברהם כבר דברים‬ ‫הרה"ק רבי יעקב מראדזמין זי"ע בספה"ק דברי אביב‪ ,‬לומד‬ ‫ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ַה ְר ָּבה ַא ְר ֶּבה ֶאת‪-‬‬ ‫ַּת ַחת יָ ֶד ָיה‪ .‬וַ ּי ֶ‬ ‫הללו‪ ,‬יש לו לירא פן יתמעטו ממנו מפני טורח‬ ‫את דברי המדרש על דרך עבודת האדם‪ ,‬מה נעשה לאחותינו‬ ‫ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ִה ָּנְך‬ ‫זַ ְר ֵ_עְך וְ _לֹא יִ ָּס ֵפר ֵמרֹב‪ .‬וַ ּי ֶ‬ ‫הדרך‪ ,‬וצריך לברכו על כך‪ .‬אבל אברהם אבינו‬ ‫ביום שידובר בה‪ ,‬היינו בזמן שיגיע בר ישראל לידי נסיון‪ ,‬איך‬ ‫ָה ָרה וְ יֹ_לַ ְד ְּת ֵּבן‪ ,‬וְ ָק ָראת ׁ ְשמוֹ יִ ׁ ְש ָמ ֵ_עא_ל (טז‪ ,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫יוכל לעמוד בו‪ ,‬ועל כך בא התשובה‪ ,‬אשר בדרך כלל בשעה‬ ‫על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫שגם עתה היה חסר‪ ,‬בין כך ובין כך‪ ,‬למה יירא פן‬ ‫שהיצר הרע בא אל האדם‪ ,‬ומנסה למושכו לעבירה או לתאוות‬ ‫מלאך בכל אמירה ואמירה (רש"י)‪.‬‬ ‫הדרך תמעט לו?‬ ‫עוה"ז‪ ,‬יכול האדם להציל את עצמו שלא יכשל‪ ,‬שכן יש ביד‬ ‫והסבר הדבר‪ ,‬דעבד כהן אוכל בתרומה‪ ,‬וכל‬ ‫אלא‪ ,‬מה שגם עד עתה אין לו בנים הרי זה יותר‬ ‫השכל כח להתגבר על הגוף‪ ,‬כפי שאנו רואים שאם יתנו לפני‬ ‫המחובר לטהור טהור‪ ,‬והגר שהיתה שפחת אברהם‬ ‫סיבה שיש לו לירא לעשות פעולות אשר טבען‬ ‫האדם מאכל אשר טעמו ערב עד מאד‪ ,‬אך יש בתוכו סם‬ ‫ושרה‪ ,‬כל זמן שהיתה נכנעת להם ונטפלת להם‪,‬‬ ‫למעט את הבנים‪ ,‬והיה יכול לחשוב בדעתו מאחר‬ ‫המוות‪ ,‬בוודאי ימנע מלאוכלו‪ ,‬למרות שיצרו מנסה להתגבר‬ ‫היתה לה מעלה‪ ,‬אך כאשר ברחה ופרקה השעבוד‬ ‫שאני צריך להוליד בנים‪ ,‬א"כ איך יצוני להניח‬ ‫עליו‪ ,‬כי השכל שולט על האדם‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬נפלה ממדרגתה‪ .‬וזה היה שאלת המלאך (טז‪,‬‬ ‫דרכי בזה ולעשות דבר שהוא היפך מגמתי‪ .‬לכך‬ ‫אבל בשעת נסיון אז יש מלחמה גדולה‪ ,‬כי נוטלים מן האדם‬ ‫ח) אי מזה באת ואנה תלכי‪ ,‬הרי מבריחתך ממקום‬ ‫אמר לו השי"ת אדרבא לפי שהדרך ממעטת עפ"י‬ ‫את שכלו ואת מדריגותיו‪ ,‬עד שאין לו בהירות בגודל רוע‬ ‫זה תרדי ממעלתך הנעלה‪ ,‬ואז קיבלה התוכחה‬ ‫טבע‪ ,‬ואתה לא תחוש לדרכי הטבע רק תעשה‬ ‫המעשה‪ ,‬ולכן נמשך אחרי הרוח שטות‪ ,‬ורק מי שהוא במצב‬ ‫ואמרה‪ :‬מפני שרי "גברתי" וגו' וקיבלה על עצמה‬ ‫רצון השי"ת‪ ,‬בזה דייקא תזכה לברכה ולשידוד‬ ‫של 'חומה'‪ ,‬היינו שכבר הרגיל את טבעו להיות נמשך אחר‬ ‫עול השעבוד של שרה‪ ,‬וחזרה להיות נטפלת אל‬ ‫מערכות הטבע‪ ,‬לצאת מאצטגנינות שלך‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬עד שאין מקשיב כלל לטענות היצר‪ ,‬שכבר הרגיל‬ ‫הקדושה‪ ,‬ועלתה במעלה עד שהמלאך שדיבר‬ ‫(הרה"ק מווארקי זי"ע)‬ ‫עמה עד כה כבר היה קטן להיות שליח עבורה‪,‬‬ ‫את גופו שהחטא הוא דבר אסור‪ ,‬בלא שום טענה ומענה‪,‬‬ ‫***‬ ‫אז יכול לכבוש את יצרו‪ ,‬אך אם אינו חזק כחומה‪ ,‬אזי היצר‬ ‫והיה צריך למלאך במדרגה יותר גדולה‪ ,‬וכך היה‬ ‫ומוסיף הרבי מווארקי ומביא דוגמא לדבר‪ :‬והנה‬ ‫מצליח להשמיע את קולו‪ ,‬ואחר שכבר נכנס ארס היצר קשה‬ ‫אחר כל דיבור של המלאך‪.‬‬ ‫תורתינו הקדושה מלמדת אותנו בכאן לבל נהיה‬ ‫לגרשו‪ ,‬כי צריך להשתמש בשכל כדי לדחותו‪ ,‬ועתה אין דעתו‬ ‫(הגאון רבי יהושע מקוטנא זי"ע)‬ ‫משוקעים בהבלי הזמן להאמין בטבע‪ ,‬על דרך‬ ‫מיושבת עליו‪.‬‬ ‫***‬ ‫משל אם יבוא קונה לסוחר גדול קודם שהתפלל‬ ‫והנה כדי לקבל תוקף זו נגד היצר‪ ,‬צריך לאסוף הרבה יראת‬ ‫וראה ב'אמרי קודש' מה שאמר הרה"ק רבי יצחק‬ ‫עדיין‪ ,‬וידמה לו אשר על ידי קונה זה יוכל להרויח‬ ‫שמים‪ ,‬ללמוד בספרי יראה‪ ,‬עד שיזכור תמיד שעין רואה ואוזן‬ ‫זי"ע‪ ,‬עה"פ אי מזה באת ואנה תלכי (בראשית טז ח)‬ ‫מאד ואם יתאחר בענין זה יפסיד סך מסוים‪ .‬אך לו‬ ‫שהכוונה בזה‪ ,‬שהמלאך לא היה מכירה‪ ,‬שהיא לא‬ ‫חכם ישכיל זאת‪ ,‬כי אדרבא בזה שיקדים עבודת‬ ‫שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים‪ .‬ובזה יחזק את טבע גופו‬ ‫היתה זו כמו שהיתה בבית אברהם‪ ,‬והיתה נראית‬ ‫הבורא ית' יספיק לו ריוח ושכר יותר‪ .‬כי נהפוך‬ ‫לעמוד בנסיונות‪.‬‬ ‫כאדם אחר‪ ,‬ולזה אמר לה המלאך‪" ,‬והתעני תחת‬ ‫הוא‪ ,‬האדם אשר מתנהג עצמו ג"כ בעבודתו יתברך‬ ‫וזהו הפירוש‪ ,‬מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה‪ ,‬היינו‬ ‫ידיה" שכן כל היניקה שלך היא משרה‪ ,‬וחזור אע"פ‬ ‫ויתעלה למעלה מהטבע ולא יחוש על טבע גופו‬ ‫לכשיבוא שעת נסיון‪ ,‬אם הורגל נפשו להיות כחומה בצורה‬ ‫שיענו אותך עכל"ק‪ .‬וראה עוד ב'ישמח ישראל'‬ ‫וממונו‪ ,‬כי אז ישלם לאיש כמעשהו לשדד לפניו‬ ‫נגד היצר‪ ,‬נבנה עליה טירת כסף‪ ,‬זה האיש יצליח להעמיד כבוד‬ ‫בפרשתן‪ ,‬שהאריך בדומה לזה‪ ,‬ומסיים‪ :‬היוצא‬ ‫מערכות הטבע להרויח יותר מעתה‪.‬‬ ‫שמים על תילו‪ ,‬אך אם הוא דל במצות ובמעשים טובים‪ ,‬ולא‬ ‫מדברינו אלה שלקבל ברכות הצדיק וקדושתו נחוץ‬ ‫מאד שהמקבל יכניע ויבטל את עצמו‪ ,‬ובזה ימשיך‬ ‫לא לחפש מדרגות‬ ‫הכין עצמו כראוי‪ ,‬הרי זה כמו לוח ארז‪ ,‬שעלול ליפול ח"ו‪ .‬וזהו‬ ‫הברכה והקדושה העליונה‪" .‬וכדברינו אלה ראיתי‬ ‫שאמר אברהם 'אני חומה' כי איני נשמע לשום דבר שהוא נגד‬ ‫באיזה כתב שדיבר בקדשו קדושת איתן אדמו"ר‬ ‫_לֶ ְך _לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' ֶא_ל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ְר ֶא ָּך (יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫כבוד שמים‪.‬‬ ‫הזקן מהר"י מווארקי זצללה"ה זי"ע‪ ,‬שענין הגר‬ ‫בשם כ"ק אזמו"ר מרן רבי מנחם זי"ע‪" ,‬לך לך‬ ‫(מתוך סעודה שלישית תשפ"ה)‬ ‫ושרה היה בחי' תהלוכות התלמיד והרב"‪.‬‬ ‫מארצך" פי' זוך נישט קיין מדריגות‪ ,‬זיי דו "סור‬ ‫הגאון בע_ל חזון איש והרה"ק רבי אברהם א_לימ_לך מקאר_לין זי"ע‬ ‫דבר תורה‪ ,‬אמר לו בשם רבו הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו‬ ‫ושאל לו במשפט האורים‬ ‫זי"ע‪ ,‬אשר בשעה שיוסף הצדיק לא יכל עוד להתאפק והוא‬ ‫השבוע (ט"ו בחשוון) היארצייט של החזון איש זצוק"ל‪,‬‬ ‫נגלה אל אחיו‪ ,‬נאמר בתורה‪ :‬ויקרא הוציאו כל איש מעלי‪,‬‬ ‫שהיה דר כאן בבני ברק‪ .‬ובימיו התגורר כאן חסיד ווארקי‬ ‫וביאר שהכוונה היא שיוסף הצדיק התפלל שלא יחוש חלילה‬ ‫החסיד הישיש ר' משה אהרן הלוי בוים ז"ל שהיה חסידו‬ ‫אף נדנוד של נקמה בראותו את אחיו שמכרוהו והורידוהו‬ ‫של הרה"ק בעל ישמח ישראל מאלכסנדר ואחר פטירתו‬ ‫מצרימה‪ .‬וזה מה שביקש‪ :‬הוציאו כל איש מעלי‪ ,‬שלא יהא‬ ‫הסתופף בצל קדשו של הרבי רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע‪,‬‬ ‫לו שום רגשות אנושיים של נקמה‪ .‬והתורה אכן מעידה ‪'.‬ולא‬ ‫הוא היה בן גילו של החזו"א ובידידות גדולה עימו‪ ,‬והוא‬ ‫היה איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו'‪...‬‬ ‫נתן לו את הקוויטל הראשון‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪ ,‬פעם בא‬ ‫הרה"ק מקארלין | עמו אנכי בצרה‬ ‫לפני החזו"א וקוויטל בידו‪ ,‬החזו"א שאלו מה עלי לעשות‬ ‫עם זאת‪ ,‬אמר שאחרי הסתלקותו של הגאסטינינער זי"ע‬ ‫השבוע (י"ד בחשוון) גם היארצייט של הרה"ק ר' אברהם‬ ‫שהיה פועל ישועות גדול באו חסידיו לפני הגאון שר התורה‬ ‫אלימלך מקארלין‪ ,‬הוא כבר היה בארץ ישראל בעת המלחמה‪,‬‬ ‫רבי יהושע'לע קוטנער‪ ,‬ואמרו לו שבכח התורה גם יכולים‬ ‫ונסע בחזרה לאירופא אל תוך המלחמה‪ ,‬ורבים ניסו להניאו‬ ‫לקחת קוויטלעך‪ ,‬ואכן התחיל לקחת קוויטלעך‪ ,‬בשמוע זאת‬ ‫מלנסוע‪ ,‬אך הוא טען שהוא חייב לנסוע‪ ,‬ואכן נעקד על קידוש‬ ‫החזו"א סבר וקיבל‪ ,‬ולקח החזו"א את הקוויטל‪ ,‬מיד נעמד ר'‬ ‫ה'‪ ,‬היו צדיקים שטענו שהיו צריכים למנוע בעדו בכל הכח‪.‬‬ ‫משה על רגלו כחסיד לפני רבו‪ ,‬החזו"א תמה‪ ,‬מה זאת? אמר‪,‬‬ ‫צדיק גוזר‬ ‫ששואלים לפני האורים ותומים צריך לעמוד‪ ,‬נתחייך החזו"א‬ ‫כ"ק אזמו"ר זצללה"ה פעם בדברו בענין המלחמה הזכיר‬ ‫ונעמד אף הוא באומרו‪ ,‬גם הנשאל צריך לעמוד‪ ...‬וזה היה‬ ‫איזה שיחה שהיה בעת שבא הרבי מקארלין לבקר אצל הרה"ק‬ ‫הקוויטל הראשון‪.‬‬ ‫ההוסיאטענער זי"ע‪[ ,‬בשנת תרצ״ט] ושאל הקארלינער כמה‬ ‫חיבור יסודי ומחודש‬ ‫שאלות בענין המלחמה‪ ,‬ובסוף שאל‪ :‬מדוע לא 'יתבעו צדיקי‬ ‫במעלות התורה של החזו"א מצינו חידוש מה שלא מצינו‬ ‫הדור בהפצרה' שתהיה הגאולה‪ ,‬אחר רוב הצרות שעברו על‬ ‫בזה הרבה‪ ,‬דהיינו שחרש כל התורה כפשוטו מהחל עד כלה‬ ‫ראשי עם בני ישראל וקשה כח הסבל‪ ,‬והשיב ההוסיאטינער‪:‬‬ ‫וחיבר ספרים עמוקים מה שהעלה בחכתו לאסוקי שמעתתא‬ ‫הצדיקים מתפללים‪" ,‬ואולם לעמוד על התביעה בהפצרה‬ ‫אליבא דהלכתא‪ .‬והוא פלא מה שלא מצינו כמעט עוד שאר‬ ‫אסור‪ ,‬סי קאן חלילה שאטען" ובזה נגמר השיחה בין שני‬ ‫חיבורים כמוהו‪.‬‬ ‫הצדיקים זי״ע‪.‬‬ ‫זכות כל הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫שיק אוועק דאס מענטשליכקייט‪...‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬מוצש"ק לך לך תשפ"א)‬ ‫פעם ביקש החזון איש מר' משה לומר לפניו א חסידישער‬ ‫מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים‬ ‫ראש חודש (ג)‬ ‫בראש חודש מניחין תפילין דר"ת קודם תפלת מוסף ‪.‬‬ ‫א‬ ‫א‪ .‬פעם נשאל מרן האור יצחק זי"ע אם להניח תפילין דר"ת קודם תפילת מוסף או לאחריו‪ ,‬ואמר שמניחין קודם מוסף‪ ,‬וכן נהג אביו הרה"ק בעל‬ ‫נזר יוסף זי"ע‪ ,‬ועושין כן כיון שממוסף ואילך הוא יו"ט‪.‬‬ ‫ועיין ברדב"ז (חלק ד' סי' פ') שהביא שהנהגה זו לחלוץ תפילין הוא על פי סוד המובא בספר הקנה‪ ,‬אך אינו רוצה להעתיק דבריו כיון שספרו ספר‬ ‫הלכה‪ ,‬אך בסוף דבריו כתב ואפשר לתת קצת טעם לפי הפשט כיון דבמוסף דומה ראש חודש לימים טובים שנקראו אות ראוי לעשות לו היכר‬ ‫זה‪ ,‬ועוד שהתפילין נקראו כתר והוא אומר כתר בקדושת מוסף ואין ראוי שיהיו שני כתרים ביחד ואפילו ביחיד שאין שם קדושה כיון שהוא זמן‬ ‫הראוי לכתר ראוי שלא יהיו על ראשו תפילין עכ"ל‪.‬‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו ‪ ,1-605-3136-873 :‬בארה"ק ‪074-7964020‬‬ ‫_להערות והארות‪ ,‬ו_לקב_לת הג_ליון ‪• amsh4408@gmail.com :‬‬