אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — לך לך (2026-10-19)

ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים
מרבותינו הקדושים מאמשינאוו
גליון רצ"ב • פרשת לך -לך תשפ"ז
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים מרע"" ,אל הארץ אשר אראך" – מדריגות וועל לצאת מן הטבע
ּאמר ה' ֶא_ל ַאבְ ָרם _ֶלֶ ְך _ְלְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' (יב ,א) .ובמדרש מביא
וַ יֹ ֶ
איך דיר שוין געבען. _לֶ ְך _לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' וְ ֶא ֶ_עשְׂ ָך _לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ _ל וַ ֲאבָ ֶרכְ ָך
את הפסוק בשיר השירים (ח ,ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה
(הרה"ק רבי יצחק זי"ע) וַ ֲאגַ דְּ _לָ ה ׁ ְש ֶמָך וֶ ְהיֵ ה ְּב ָרכָ ה (יב ,א-ב) .לפי שהדרך
מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה ,אם חומה היא נבנה עליה וכו' ממעטת פריה ורביה וכו' לכך הוזקק לשלושה
תהלוכות התלמיד והרב
טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז וגו'. ברכות הללו שהבטיחו על הבנים וכו' (רש"י).
ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ׁשוּבִ י ֶא ְ ּ
_ל-גבִ ְר ֵּתְך ,וְ ִה ְת ַ_ע ִּני וַ ּי ֶ
ולכאורה בשלמא אם היה לאברהם כבר דברים
הרה"ק רבי יעקב מראדזמין זי"ע בספה"ק דברי אביב ,לומד ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ַה ְר ָּבה ַא ְר ֶּבה ֶאת- ַּת ַחת יָ ֶד ָיה .וַ ּי ֶ
הללו ,יש לו לירא פן יתמעטו ממנו מפני טורח
את דברי המדרש על דרך עבודת האדם ,מה נעשה לאחותינו ֹאמר _לָ ּה ַמ_לְ ַאְך ה' ִה ָּנְך זַ ְר ֵ_עְך וְ _לֹא יִ ָּס ֵפר ֵמרֹב .וַ ּי ֶ
הדרך ,וצריך לברכו על כך .אבל אברהם אבינו
ביום שידובר בה ,היינו בזמן שיגיע בר ישראל לידי נסיון ,איך ָה ָרה וְ יֹ_לַ ְד ְּת ֵּבן ,וְ ָק ָראת ׁ ְשמוֹ יִ ׁ ְש ָמ ֵ_עא_ל (טז ,ט-יא).
יוכל לעמוד בו ,ועל כך בא התשובה ,אשר בדרך כלל בשעה על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר ,לכך נאמר שגם עתה היה חסר ,בין כך ובין כך ,למה יירא פן
שהיצר הרע בא אל האדם ,ומנסה למושכו לעבירה או לתאוות מלאך בכל אמירה ואמירה (רש"י). הדרך תמעט לו?
עוה"ז ,יכול האדם להציל את עצמו שלא יכשל ,שכן יש ביד והסבר הדבר ,דעבד כהן אוכל בתרומה ,וכל אלא ,מה שגם עד עתה אין לו בנים הרי זה יותר
השכל כח להתגבר על הגוף ,כפי שאנו רואים שאם יתנו לפני המחובר לטהור טהור ,והגר שהיתה שפחת אברהם סיבה שיש לו לירא לעשות פעולות אשר טבען
האדם מאכל אשר טעמו ערב עד מאד ,אך יש בתוכו סם ושרה ,כל זמן שהיתה נכנעת להם ונטפלת להם, למעט את הבנים ,והיה יכול לחשוב בדעתו מאחר
המוות ,בוודאי ימנע מלאוכלו ,למרות שיצרו מנסה להתגבר היתה לה מעלה ,אך כאשר ברחה ופרקה השעבוד שאני צריך להוליד בנים ,א"כ איך יצוני להניח
עליו ,כי השכל שולט על האדם. הזה ,נפלה ממדרגתה .וזה היה שאלת המלאך (טז, דרכי בזה ולעשות דבר שהוא היפך מגמתי .לכך
אבל בשעת נסיון אז יש מלחמה גדולה ,כי נוטלים מן האדם ח) אי מזה באת ואנה תלכי ,הרי מבריחתך ממקום אמר לו השי"ת אדרבא לפי שהדרך ממעטת עפ"י
את שכלו ואת מדריגותיו ,עד שאין לו בהירות בגודל רוע זה תרדי ממעלתך הנעלה ,ואז קיבלה התוכחה טבע ,ואתה לא תחוש לדרכי הטבע רק תעשה
המעשה ,ולכן נמשך אחרי הרוח שטות ,ורק מי שהוא במצב ואמרה :מפני שרי "גברתי" וגו' וקיבלה על עצמה רצון השי"ת ,בזה דייקא תזכה לברכה ולשידוד
של 'חומה' ,היינו שכבר הרגיל את טבעו להיות נמשך אחר עול השעבוד של שרה ,וחזרה להיות נטפלת אל מערכות הטבע ,לצאת מאצטגנינות שלך.
השי"ת ,עד שאין מקשיב כלל לטענות היצר ,שכבר הרגיל הקדושה ,ועלתה במעלה עד שהמלאך שדיבר (הרה"ק מווארקי זי"ע)
עמה עד כה כבר היה קטן להיות שליח עבורה,
את גופו שהחטא הוא דבר אסור ,בלא שום טענה ומענה, ***
אז יכול לכבוש את יצרו ,אך אם אינו חזק כחומה ,אזי היצר והיה צריך למלאך במדרגה יותר גדולה ,וכך היה
ומוסיף הרבי מווארקי ומביא דוגמא לדבר :והנה
מצליח להשמיע את קולו ,ואחר שכבר נכנס ארס היצר קשה אחר כל דיבור של המלאך.
תורתינו הקדושה מלמדת אותנו בכאן לבל נהיה
לגרשו ,כי צריך להשתמש בשכל כדי לדחותו ,ועתה אין דעתו (הגאון רבי יהושע מקוטנא זי"ע)
משוקעים בהבלי הזמן להאמין בטבע ,על דרך
מיושבת עליו. *** משל אם יבוא קונה לסוחר גדול קודם שהתפלל
והנה כדי לקבל תוקף זו נגד היצר ,צריך לאסוף הרבה יראת וראה ב'אמרי קודש' מה שאמר הרה"ק רבי יצחק עדיין ,וידמה לו אשר על ידי קונה זה יוכל להרויח
שמים ,ללמוד בספרי יראה ,עד שיזכור תמיד שעין רואה ואוזן זי"ע ,עה"פ אי מזה באת ואנה תלכי (בראשית טז ח) מאד ואם יתאחר בענין זה יפסיד סך מסוים .אך לו
שהכוונה בזה ,שהמלאך לא היה מכירה ,שהיא לא חכם ישכיל זאת ,כי אדרבא בזה שיקדים עבודת
שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים .ובזה יחזק את טבע גופו
היתה זו כמו שהיתה בבית אברהם ,והיתה נראית הבורא ית' יספיק לו ריוח ושכר יותר .כי נהפוך
לעמוד בנסיונות.
כאדם אחר ,ולזה אמר לה המלאך" ,והתעני תחת הוא ,האדם אשר מתנהג עצמו ג"כ בעבודתו יתברך
וזהו הפירוש ,מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ,היינו ידיה" שכן כל היניקה שלך היא משרה ,וחזור אע"פ ויתעלה למעלה מהטבע ולא יחוש על טבע גופו
לכשיבוא שעת נסיון ,אם הורגל נפשו להיות כחומה בצורה שיענו אותך עכל"ק .וראה עוד ב'ישמח ישראל' וממונו ,כי אז ישלם לאיש כמעשהו לשדד לפניו
נגד היצר ,נבנה עליה טירת כסף ,זה האיש יצליח להעמיד כבוד בפרשתן ,שהאריך בדומה לזה ,ומסיים :היוצא מערכות הטבע להרויח יותר מעתה.
שמים על תילו ,אך אם הוא דל במצות ובמעשים טובים ,ולא מדברינו אלה שלקבל ברכות הצדיק וקדושתו נחוץ
מאד שהמקבל יכניע ויבטל את עצמו ,ובזה ימשיך לא לחפש מדרגות
הכין עצמו כראוי ,הרי זה כמו לוח ארז ,שעלול ליפול ח"ו .וזהו
הברכה והקדושה העליונה" .וכדברינו אלה ראיתי
שאמר אברהם 'אני חומה' כי איני נשמע לשום דבר שהוא נגד באיזה כתב שדיבר בקדשו קדושת איתן אדמו"ר _לֶ ְך _לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך וגו' ֶא_ל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ְר ֶא ָּך (יב ,א).
כבוד שמים. הזקן מהר"י מווארקי זצללה"ה זי"ע ,שענין הגר בשם כ"ק אזמו"ר מרן רבי מנחם זי"ע" ,לך לך
(מתוך סעודה שלישית תשפ"ה) ושרה היה בחי' תהלוכות התלמיד והרב". מארצך" פי' זוך נישט קיין מדריגות ,זיי דו "סור
הגאון בע_ל חזון איש והרה"ק רבי אברהם א_לימ_לך מקאר_לין זי"ע
דבר תורה ,אמר לו בשם רבו הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו ושאל לו במשפט האורים
זי"ע ,אשר בשעה שיוסף הצדיק לא יכל עוד להתאפק והוא השבוע (ט"ו בחשוון) היארצייט של החזון איש זצוק"ל,
נגלה אל אחיו ,נאמר בתורה :ויקרא הוציאו כל איש מעלי, שהיה דר כאן בבני ברק .ובימיו התגורר כאן חסיד ווארקי
וביאר שהכוונה היא שיוסף הצדיק התפלל שלא יחוש חלילה החסיד הישיש ר' משה אהרן הלוי בוים ז"ל שהיה חסידו
אף נדנוד של נקמה בראותו את אחיו שמכרוהו והורידוהו של הרה"ק בעל ישמח ישראל מאלכסנדר ואחר פטירתו
מצרימה .וזה מה שביקש :הוציאו כל איש מעלי ,שלא יהא הסתופף בצל קדשו של הרבי רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע,
לו שום רגשות אנושיים של נקמה .והתורה אכן מעידה '.ולא הוא היה בן גילו של החזו"א ובידידות גדולה עימו ,והוא
היה איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו'... נתן לו את הקוויטל הראשון ,ומעשה שהיה כך היה ,פעם בא
הרה"ק מקארלין | עמו אנכי בצרה לפני החזו"א וקוויטל בידו ,החזו"א שאלו מה עלי לעשות
עם זאת ,אמר שאחרי הסתלקותו של הגאסטינינער זי"ע
השבוע (י"ד בחשוון) גם היארצייט של הרה"ק ר' אברהם
שהיה פועל ישועות גדול באו חסידיו לפני הגאון שר התורה
אלימלך מקארלין ,הוא כבר היה בארץ ישראל בעת המלחמה,
רבי יהושע'לע קוטנער ,ואמרו לו שבכח התורה גם יכולים
ונסע בחזרה לאירופא אל תוך המלחמה ,ורבים ניסו להניאו
לקחת קוויטלעך ,ואכן התחיל לקחת קוויטלעך ,בשמוע זאת
מלנסוע ,אך הוא טען שהוא חייב לנסוע ,ואכן נעקד על קידוש
החזו"א סבר וקיבל ,ולקח החזו"א את הקוויטל ,מיד נעמד ר'
ה' ,היו צדיקים שטענו שהיו צריכים למנוע בעדו בכל הכח.
משה על רגלו כחסיד לפני רבו ,החזו"א תמה ,מה זאת? אמר,
צדיק גוזר ששואלים לפני האורים ותומים צריך לעמוד ,נתחייך החזו"א
כ"ק אזמו"ר זצללה"ה פעם בדברו בענין המלחמה הזכיר ונעמד אף הוא באומרו ,גם הנשאל צריך לעמוד ...וזה היה
איזה שיחה שהיה בעת שבא הרבי מקארלין לבקר אצל הרה"ק הקוויטל הראשון.
ההוסיאטענער זי"ע[ ,בשנת תרצ״ט] ושאל הקארלינער כמה חיבור יסודי ומחודש
שאלות בענין המלחמה ,ובסוף שאל :מדוע לא 'יתבעו צדיקי
במעלות התורה של החזו"א מצינו חידוש מה שלא מצינו
הדור בהפצרה' שתהיה הגאולה ,אחר רוב הצרות שעברו על
בזה הרבה ,דהיינו שחרש כל התורה כפשוטו מהחל עד כלה
ראשי עם בני ישראל וקשה כח הסבל ,והשיב ההוסיאטינער:
וחיבר ספרים עמוקים מה שהעלה בחכתו לאסוקי שמעתתא
הצדיקים מתפללים" ,ואולם לעמוד על התביעה בהפצרה
אליבא דהלכתא .והוא פלא מה שלא מצינו כמעט עוד שאר
אסור ,סי קאן חלילה שאטען" ובזה נגמר השיחה בין שני
חיבורים כמוהו.
הצדיקים זי״ע.
זכות כל הצדיקים יגן עלינו ,א גוטע וואך א פרייליכע וואך. שיק אוועק דאס מענטשליכקייט...
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .מוצש"ק לך לך תשפ"א) פעם ביקש החזון איש מר' משה לומר לפניו א חסידישער
מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים
ראש חודש (ג)
בראש חודש מניחין תפילין דר"ת קודם תפלת מוסף .
א
א .פעם נשאל מרן האור יצחק זי"ע אם להניח תפילין דר"ת קודם תפילת מוסף או לאחריו ,ואמר שמניחין קודם מוסף ,וכן נהג אביו הרה"ק בעל
נזר יוסף זי"ע ,ועושין כן כיון שממוסף ואילך הוא יו"ט.
ועיין ברדב"ז (חלק ד' סי' פ') שהביא שהנהגה זו לחלוץ תפילין הוא על פי סוד המובא בספר הקנה ,אך אינו רוצה להעתיק דבריו כיון שספרו ספר
הלכה ,אך בסוף דבריו כתב ואפשר לתת קצת טעם לפי הפשט כיון דבמוסף דומה ראש חודש לימים טובים שנקראו אות ראוי לעשות לו היכר
זה ,ועוד שהתפילין נקראו כתר והוא אומר כתר בקדושת מוסף ואין ראוי שיהיו שני כתרים ביחד ואפילו ביחיד שאין שם קדושה כיון שהוא זמן
הראוי לכתר ראוי שלא יהיו על ראשו תפילין עכ"ל.
קו אוצרות אמשינאוו ,1-605-3136-873 :בארה"ק 074-7964020 _להערות והארות ,ו_לקב_לת הג_ליון • amsh4408@gmail.com :
