קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — לך לך (2026-10-19)

בס"ד ,גיליון • 249פרשת לך לך • י"ב במרחשון תשפ"ז
והלכת בדרכיו
מנהגים ועיון במשנת מרן
ה'אהבת שלום' זי"ע
ובחרת בחיים
זעקת הדורות וחובת השעה
למען עתיד היהדות
"כל אחד יודע
את המצב הקשה
בו נמצאת היהדות החרדית.
מוטל עלינו לעת כזאת לבחור
למען רשימת אגודת ישראל אות ג'
לפעול ולהפעיל למען כבוד שמים"
קום ,ועשה!
יש קונה
עולמו
בשעה
אחת
חתונה פלאן ויזניץ
ההזדמנות
מבית עזרת נישואין
כשעוברים לשעון חורף ,זו בדיוק ההזדמנות שלכם לחסוך.
בנטו חיסכון מחזיקים את השעון כדי שתהיה לכם עוד שעה לחסוך.
לא תחזור
התאריך לצרף את ילדכם לאפריון
הוא עכשיו!
חתונה פלאן ויזניץ
בואו ושמעו את כל הפרטים מכבדים כרטיסי:
בכינוס ההורים הגדול משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות | עפולה | כרמי גת
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
כ"ג חשוון /בית ויזניץ רמות -ירושלים | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | קרית אתא | נתניה הפלדה | נתניה אגמים -בקרוב
צריכים מימון
לחתונה בחורף?
אני בהלמנ'ס
חדש! בכשרות בד"ץ העדה החרדית לסיים את השיפוץ
לפני הגשם?
שוקעים בהחזרים?
זמן לאחד!
מצאתם דירה,
חסר הון עצמי?
את חורף מהירה ומשתלמת
לוו ה
החל מ ₪50,000-ועד
₪ 800,000
תוך 24שעות
20שנות ניסיון
מהירות פריסה סכומים הליך התאמה ליווי מעל 10,000
שיא ארוכה גבוהים פשוט וקל אישית צמוד לקוחות מרוצים
אל תחכה //חייג עכשיו
וגשל
משכנתאות והלוואות
02-580-5-580 al@wagshal.co ירמיהו ,62ירושלים
פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי
סדרת הלחיצים של הלמנ'ס
מעצמת
עליאות
בבר
מצטרפים עכשיו ללימודי
רואים אתכם ומחדשים לכם הכשרת מורים באחיה
כללית מקדמת בברכה את
ד"ר רצון אוריאל לא מחמיצים את ההזדמנות!
מומחה לרפואת עיניים
המצטרף לצוות המקצועי במרפאת עזרא
בימים אלו מתארגנות קבוצות שמורות לאנ"ש
ללימודי הוראה שמורים על טהרת הקודש,
רח' עזרא ,11בני ברק | תיאום תורים דרך *2700 דרושים אברכים בעלי יוזמה אשר יתוגמלו על כך בהתאם.
הרופאים הכי טובים ,בּטוח זה כללית
לפ ר ט ים:
0 52-7 1 8 4 51 2
• לימודים ליד הבית • תעודה משדרגת שכר • לימודי ערב בשעות הנוחות • טובי המרצים
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
הורים לילד ראשון
ההזמנה
לכינוס קול ליהדות הנאמנה ,קול לד'
קול ד' בכח
בדרכה והיגון ,כ'עבריינים' המועדים למעצר והשלכה אל הכלא ושלילת אחת דורש לנו תמיד מרן רבנו שליט"א בהתקרב שעת מערכות
אליכם!
שיש בהם משום קידוש שם שמים ומלחמה לד' ולתורתו :להניח
כל זכויותיהם.
והשבוע ,הזדמנות שלא תשוב לזעוק בכל כוחנו' :כל זאת באתנו להם לכל חשבונות אישיים ,אינטרסנטיים וצרים .להסיט כל
ולא שכחנוך ולא שיקרנו בבריתך' .עינינו הרואות את זעקת רבנומחשבת פסול של נקמה או תככנות .להתאמץ וליישר ולצמצם
אנא אשרו שליט"א ,את יסודות האש אשר הנחיל לנו בדבר החובה לקחת ולהדק מחשבה אחת :אך ורק המוטל עלינו לעשות למען כבוד
השתתפותכם אחריות על היהדות ועל כבוד שמו יתברך המחולל בארצנו הקדושה. שמו יתברך.
במוקד עלינו לדעת כי המערכה אינה שלנו ,אין לנו כל זכות לגעת זו דרכו והנהגתו בכל זמן ועת ,בכל ענין וענין ,וזו תביעתו מכל
בקדשים .רבנו שליט"א זועק מרה תמיד :המערכה היא לא רק מי שמבקש לדרוך על מפתן שולי אדרתו והנהגתו .ועכשיו ביותר
לנו ,כי אם בעבור 'דער פארווארפענער יוד נעבעך' .אותם יהודים וביתר שאת :כאשר קיומו של כלל ישראל תלוי בכך.
על לשונו שגור תמיד מאמר רבנו הק' ה'אמרי חיים' בפרשתינו
בעיירות שמבקשים ודורשים קצת יידישקייט לנשמתם ,גם הם
שמבאר באורך אמרים את מהלכו של אברהם אבינו בפרשתינו
חלק מכלל ישראל ,גם הם אמורים לדעת מהו שמע ישראל ומגיע
'הלוך ונסוע הנגבה' .ותמצית דבריו שם ,שבכל עת ובכל מצב משך
אברהם עצמו ומעשיו אל התורה,
כל קול של ג' בקלפי הבחירות ,הוא לא אחר מאשר קולו של אברהם נסע ישר אל התורה הקדושה,
אבינו בשעתו ,שגילה את אור ד' בעולם ,והפיץ או אורו בעולם ועשה ללא הבטה ימין ושמאל' .הלוך
ונסוע הנגבה' מדגיש רבנו
נפשות בחרן ובכל תחנות מסעות חייו .אברהם אבינו שנסע הנגבה, שליט"א ,פארן גראד צו די
שסבב בכל מקום ומקום והכריז כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו תורה הקדושה [ראה דא"ח לך
לך תשפ"א בארוכה] ,לא לנטות
ימין ושמאל ,לא למצוא מסלולים
להם שבגן הילדים ובבתי הספר ידעו שבת ויהדות מה הם.
פתלתלים ועקובים ,אלא לדעת תמיד לצעוד בדרך הנכוחה.
קולנו ,הוא קולם של כל אותם ,שנשמותיהם זועקות מרה. הדברים כמו זועקים אלינו לעת כזאת .מחשבות רבות עלולות
לעלות על לב שעה שאנו ניצבים לקראת המערכה הגדולה .הרהורים שצוק העתים והזמנים והגלות הקשה מכולם שבין יהודים ,אמנם
חתונה פלאן ויזניץ שאף מתגברים ומתוגברים על ידי בעלי אינטרס שונים וצרים ,כל הוביל אותם אולי שנשמתם שבויה .אך היא זועקת מרה ,היא
מבית עזרת נישואין
מיני טענות ומענות למיניהם ,זה בכה וזה בכה .מימינים ומשמאילים ,זועקת ומבקשת אמונה ,מבקשת קרבת אלקים ,מבקשת קדושה.
הללו טוענים כי אגודת ישראל שמרנית מדי עבורם ובדורנו חייבים ואת קולם ,מוטל עלינו להשמיע ברמה.
כל קול של ג' בקלפי הבחירות ,הוא לא אחר מאשר קולו של 'להתחדש' ,והללו טוענים את ההיפך .הצד השווה שבכל אותם
טענות ומענות היא – שתוצאתם עלולה להיות הקטנת כוחה אברהם אבינו בשעתו ,שגילה את אור ד' בעולם ,והפיץ או אורו
בעולם ועשה נפשות בחרן ובכל תחנות מסעות חייו .אברהם והשפעתה ,חס ושלום ,של היהדות הנאמנה לדבר השם.
קשים הם חייהם של יראי ד' בארץ קדשנו בימים אלה .בינינו אבינו שנסע הנגבה ,שסבב בכל מקום ומקום והכריז כי ד' הוא
סובבים הולכים עשרות אלפים המוגדרים ,למרבה הפלצות ,הכאב האלקים אין עוד מלבדו.
חתונה פלאן ויזניץ
מוצאי שבת הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
06:35 06:33 06:35 06:35 06:35 06:35 06:35 06:37 06:35 06:36 05:21 05:27 05:28 05:23 05:22 05:28 05:29 05:38 05:23 05:37
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
במידה ולא קיבלתם הזמנה כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com : גליון
קשר איתן
פנו מיידית למוקד אפריון 03:6285819שלוחה 3
חתונה פלאן ויזניץ פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647 שבועי
מבית עזרת נישואין
10קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
הלכות המצויות בימות הגשמים
הזכרת ושאלת גשמים -ג
ומטר ,אין צריך לחזור ולהתפלל.5 מסופק אם אמר ותן טל ומטר:
העצה לאנשים שמצוי אצלם ספיקות: המסתפק בתפילתו אם אמר ברך עלינו או ברכינו אבינו ,עד ז'
ברכת הקודש שהאציל מי שרגיל לבוא לידי ספק בתפילתו ,נכון להתרגל לומר 'רופא
חולי עמו ישראל -ברך עלינו' צ' פעמים ,6כדי שאם אחר תפילתו
כסלו (ולא עד בכלל) צריך לחזור ולהתפלל ,1דמסתמא אמר
2
ברכינו אבינו כהרגלו בקיץ.
מרן אדמו"ר שליט"א יתעורר לו ספק לא יצטרך לחזור ,7ולכתחילה יאמר כן ק"א
פעמים.8
פרטי הדינים בעצה זו:
נתעורר לו הספק בחזרת הש"ץ:
המסתפק בתפילתו אם אמר ברך עלינו ,אם יצטרפו שתי תנאים
בחביבות יתירה למקושרי 'המעמדות' א] יאמר צ' פעמים במתינות ובשימת לב לאמץ הדבר לליבו,9
אינו צריך לחזור להתפלל א] שבתחילת התפילה היה בדעתו
לומר ברך עלינו ב] נתעורר לו הספק רק אחר זמן מופלג,3
ולכתחילה נכון שיהיה ברציפות.10 וה"ה כשנתעורר לו הספק בעת ששומע שהשליח ציבור אומר
ב] אם הרגיל עצמו מ"ה פעמים מועיל ביחד עם ט"ו יום.11 ברך עלינו.4
ג] אם אחרי אמירת צ' פעמים שכח ג' פעמים ולא נזכר תוך כדי נתעורר לו הספק לאחר התפילה:
דיבור לא מועיל העצה.12 אם לאחר סיום כל התפילה נתעורר לו ספק אם אמר ותן טל
ד] מותר לאומרם בשבת ,ואין בו איסור הכנה משבת לחול,13 ומטר ,ואינו זוכר אם בתחילת שמו"ע היה בדעתו לומר ותן טל
כשקירב נגיחותיו ג"פ ביום אחד הוי מועד ,וס"ל דג' נגיחות היא סיבה להיותו 1שו"ע (סי' קיד ס"ח) ואם מרגיש בעצמו שכבר התרגל קודם ל' יום ,י"א שאינו
מועד ,וא"כ ה"ה בנידו"ד) ויש חולקים (רבינו פרץ ,ובשור שנעשה מועד בג' ימים חוזר ומתפלל (עקרי הד"ט ,ובס' בית דוד הסתפק בזה ,ובשו"ת רב פעלים מביא
אינו סיבה אלא סימן שמועד מעולם ,וע"כ כ"ש כשמקרב נגיחותיו ,משא"כ ב' הדיעות ומסיק שב ואל תעשה עדיף ,ואם אפשר יתפלל בתנאי נדבה) וכן
בתפילה שתלוי בהרגל ,וכן נקטו הט"ז והגר"א) ולכן י"א שלכתחילה אין נכון דעת כמה פוסקי זמנינו.
לעשות העצה ,ובדיעבד שעשה העצה ונסתפק אינו חוזר (משמעות השועה"ר 2ונקטינן שוודאי אמר כהרגלו ,ובאופן שהיה לו ספק שקול ,כגון שמסתפק אם
שם ,וכ"ה בהליכ"ש) אך אנשים שהספיקות מצויים אצלם נכון לכתחילה לעשות אמר טו"מ בברך עלינו וחשב להשלים בשומע תפילה ,ושוב נסתפק אם אמר
העצה שלא יבואו לידי ברכות לבטלה (חיי אדם). בשומע תפילה ,י"א שא"צ לחזור והתפלל מכח ספק ספיקא (כן מיתאמרא בשם
8חת"ס (שו"ת סי' כ הובא במ"ב שם סקמ"א) דמה שמבואר בירושלמי הנ"ל הגריש"א) וצ"ע דמכח חזקה הנ"ל אינו נחשב כספק ,ועוד דהוי ס"ס משם אחד.
דחזקה ל' יום ,הכוונה התפילות שמתפללים בהם ,ולפי חשבון עולה ק"א 3האחרונים נתקשו בסתירה ,שבספק אם אמר טו"מ מבואר כאן שחוזר
תפילות כולל המוספים ,ומספר זה מסוגל לזכרון כמבואר בחז"ל (חגיגה ט). ומתפלל ,ובספק אם הזכיר יעו"י מבואר (רמ"א סי' תכב) שאינו חוזר ומתפלל,
אמנם בדיעבד אף אם אמר רק צ' פעמים אינו חוזר ומתפלל עכ"ד. וכדי ליישב חילקו ,י"א דהתם מיירי דקודם שהתחיל שמו"ע זכר שצריך להזכיר
9ס' עולת ראייה (סי' ז) וביאר שם שזה טעם המחמירים בעצה זו ,דבריבוי ואח"כ נתעורר לו הספק (ט"ז) ואף באנשים המשוטטים מאד במחשבתם מועיל
האמירות ליבו בל עמו ,והנה יש שנהגו לחזור בדרך ניגון (כן נהג הגאון רבי סברא זו (שו"ת שבה"ל ח"ח סי' קסג) וי"א דמיירי שהספק נתעורר לו אחרי
יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בשמ"ת לאסוף הילדים ולשיר יחד ,וכן נהגו בנובהרדוק, שסיים תפילתו (יעב"ץ ומו"ק) וי"א דצריך שני התנאים ,וחידש עוד דדווקא
והגרח"ק כששמע מזה העיר דלא ברור שמועיל כיון שזה בדרך ניגון ולא כבשעת שנזכר אחר זמן מופלג (מ"ב סי' קיד סקל"ח) ובהתקיים רק תנאי אחד נכון
תפילה). שיתפלל בתנאי נדבה.
10ע"פ החת"ס הנ"ל שיאמרו ק"א פעמים דייקא כיון שאמרו חז"ל אינו דומה 4עיין הערה 3שהובא דעת המ"ב (שם) דדווקא אם נסתפק אחר זמן מופלג,
ערבה חבוטה מהושענא רבה ערבה מלולבי הנענועים שונה פרקו מאה למאה ואחד ,ושונה פרקו מועיל ברצופין ולא בזא"ז (ס' אורח אך אם נסתפק מיד בסיום תפילתו ,חוזר ומתפלל ,אף באופן שזכר בתחילת
נאמן סי' קיד סקכ"ג). שמו"ע שצריך להזכיר ,ונתקשו בדבריו שנקט שתי הקצוות ואין ברור דעתו אם
לתומכים מסכום 180ש"ח ומעלה לתומכים מסכום 72ש"ח ומעלה 11מ"ב (קיד סקמ"ב) דמצטרפים ב' החזקות של ימים ותפילות והן מועילות. נזכר אח"כ ולא בזמן מופלג כגון בחזרת הש"ץ ומספק אפשר להקל ,ודעת כמה
פוסקי זמנינו שבזמנינו שהמוחות חלשים אף אם נסתפק מיד בסיום תפילת
12א"א מבוטשאטש (סי' קיד). שמו"ע א"צ לחזור.
13הגרשז"א (הובא בס' מאור השבת) שו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סי"ד) הן מטעם 5עיין הערה 3שנתבאר ב' התנאים שהמסתפק א"צ לחזור ,ובנידו"ד כיון שספק
מוענק בשבועות הקרובים דהא השגירות בפיו נעשה בשבת ,ומה שלא יצטרך במוצ"ש לחזור הוא פועל אם נתקיים תנאי הראשון ,ועבר משך זמן שלא אמור לזכור עד אז ,א"צ לחזור.
יוצא מזה ,וגם ספק אם יצטרך לזה אחר השבת ,ועוד דבדיבור לא שייך הכנה,
בהוקרה ובדיוור ישיר ואישי כמבואר בשו"ע (ש"ז ס"ח) שמותר לומר לחבירו לך עמי לכרך פלוני למחר ,ומה 6בכה"ח (סי' קיד סק"ס) כתב שלמנהגינו ,צ"ל רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו
שהעירו מהפרת נדרים שא"צ לשבת (סי' שמ"א) ודיבור של קנין שביתה בע"ת (לדלג השם) ולהמשיך את השנה הזאת עד ותן טל ומטר ,והעירו עליו שאפשר
(סי' תטז ס"ב) י"ל דרק בדיבור הפועלת תיקון (שו"ת מחזה אליהו סנ"ו) ומה לומר רק ברך עלינו ,ומשם וודאי ימשיך לומר כתיקונו.
להצטרפות למקושרי ה'מעמדות': שנאסר לומר נלך לישון לעשות מלאכתנו במוצ"ש אינו מטעם הכנה (משמעות 7בירושלמי מבואר ,שמל' יום ואילך חזקה שאמר כהוגן ,ויש שביארו כיון שיש
המ"א ושועה"ר) אמנם בשו"ת קנה בושם (ח"ב ס"י) החמיר ,ובדרך ניגון אפשר בזה צ' תפילות ,וא"כ ה"ה לומר צ' פעמים ביום אחד מועיל (מהר"ם מרוטנבורק
הר"ר חיים אברהם גולדברגר 054-852-8384 - דקיל יותר. הובא ברא"ש ובסמ"ק ובשו"ע סי' קיד ס"ט ,וראייתו מדין שור המועד דדעת ר"מ
12קשר איתן • לך לך תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
הזמר הנודע של ליל שבת -בהיכל רבוה"ק (א)
ָיָ ּ-ה ִִרּבֹון ָָע ַַלם
הגה"צ ה'באר מנחם' מקאלוב אמר לשתוק .כי גם במלכותא דארעא ,בשעה שמזמרים את הימנון ערב ההילולא דרביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע ,ראש שושלת
המלך כולם חייבים להיות בדממה .כמדומני ,כי הזמר 'קה ריבון המלוכה ,נעמוד על שגב קדושת הזמר 'קה ריבון עלם' בהיכל
פעם' :כשהרבי מוויזניץ [הסב"ק] עלם' בנוסח הויז'ניצאי ,הוא הימנון המלך!" הק' קאסוב ויזניץ ,זמר שרביה"ק בעל 'אמרי חיים' זי"ע הגדירו
ובניו משוררים 'קה רבון' ,כל הניגון 'קה ריבון עלם' הורכב ע"י מרן הסב"ק ה'אהבת עולם. 'הימנון המלך' -ההימנון של ויזניץ לכבוד מלכו של
הפמליא של מעלה יורדים משמי ישראל' זי"ע משלושה ניגונים עתיקים .הלחן הראשון המושר על לנוכח אורך היריעה נביאה בהמשכים.
הבתים 'קה ריבון' ו'שבחין אסדר' ,מקורו טהור מרביה"ק ה'צמח
מעל לשמוע את שירתם' צדיק' ששמעו מחותנו הרה"ק מרוזין זי"ע .רבינו ה'צמח צדיק' מחבר הזמר וגדלותו
שורר את כל הפיוט בניגון זה .לגודל חיבת הניגון הנהיג רבינו את הזמר חיבר הגה"ק ר' ישראל נאג'ארה זצ"ל רב היישוב
ה'אמרי חיים' כי בלכת החתנים לחופתם יצעדו לקול ניגון זה. היהודי בעיר עזה ,שחתם את שמו בראשי החרוזים .רבי ישראל
הגה"צ רבי מנחם בראדי מקאלוב הי"ד
על הלחן השני ,ששרים על החרוז 'אלקא די ליה יקר ורבותא', נולד בדמשק שבסוריה ,עבר עם הוריו לצפת ,ולימים כיהן כרב
כתב הגה"ח ר' אלטר אברהם ברוך רוזנברג זצ"ל בספרו 'צוואת בעזה .האריז"ל העיד עליו שהיה ניצוץ מנשמת דוד המלך ע"ה
אבא' (עמ' נד ):כי הוא עוד מרביה"ק ה'תורת חיים' זי"ע. וברוח הקודש אמרו ('שבט מוסר') .רבי יהודה אריה ממודינא
הגה"צ רבי שמואל שמעלקא פינטער זצ"ל מביקאווסק קיבל מחותנו הגה"צ ר' שלום משאץ זצ"ל ,שהניגון מיוחס
ייתכן שבקאסוב היה אמר עליו 'לא קם
לונדון סיפר ,שזכור לו מימי מגוריו בוויען לפני מלחמת העולם, להרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע ,והיה הרב מוואוידיסלאב
משוררים את כל הזמר בישראל כישראל'.
שהסב"ק שבת שם ,כדרכו בקודש ערך את שלחנו הטהור משוררו בימים נוראים על 'מכלכל חיים' .את המנגינה החל
בתנועה זו .הרה"ק ר' בספרי הזמר נדפס
בהתלהבות יתירה ,והנה באו כמה פוחזים וריקים גם הם רבינו ה'אמרי חיים' לשיר בעודו אב"ד ווילחוביץ בחיי אביו הק',
'זמירות זמירותיו
להשתתף ב'טיש' ,רבי שמעלקא חשש שרבינו לא יעשה דבר ובשעתו שר את הלחן הזה על כל חמשת החרוזים ,יען כי אין פנחס מבארשא זי"ע זכותו של ניגון ישראל' ,שם כתב כי
שיגרום לליצים לצחוק .משנעמד רבינו לשיר 'קה ריבון' ,נפלה משתמשים בשרביטו של מלך [הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע]. היה שר בניגון זה גם
עליהם אימה ופחד ,הם ברחו כולם באמרם שאם יישארו עוד את החרוז האחרון. רבינו ה'אמרי חיים' שח פעםְְ :ראּו זכותו של ניגון -כמה הוא עבור אלו ש'גרסה
הגה"ח רבי שאול לייב גנץ ז"ל היה מספר ,כי גם מרן ה'שארית
יהפכו גם הם לחסידים... הלחן השלישי, יהודים הזילו דמעות חמות בלילות שב"ק ,ביושבם בצוותא נפשם לתאבה להודות
מנחם' מווישווא זי"ע לא רצה לפני שנות ההנהגה לשורר
הגה"צ ר' מנחם מענדיל שנעבאלג זצ"ל גאב"ד מאנטשסטער למסיבת-רעים ,בעיירות ובכפרים ,בהיזכרם ,כי הנה ברגעים ולשבח לאדון הכל
'קה ריבון' ,באמרו שזה שייך לאביו הק' [הגה"ח ר' צבי מאיר המושר על 'למקדשך
סיפר ,שכאשר הס"ק שורר 'קה רבון' כבשה שירתו את הציבור, אלה שר הרבי הקדוש את הזמר 'קה ריבון עלם' - - - בדברי שיר וזמרה יכונו
פוגל שליט"א]. תוב' ,הושר ע"י רבינו
ממש טלטלה את פנימיות האדם ['זכרונות חיים מאירות']. יחדיו על שפתימו'.
ה'צמח צדיק' על 'יבנה כעין זה סיפר רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע בשבת 'שובה'
סיפר הרה"ח ר' מרדכי גרובער ע"ה ,שהיה לימים מהבעה"ב שרפים יורדים ממעל ה'פלא יועץ' הביא
המקדש' מ'צור משלו'. תשל"ו :כ"ק אאמו"ר זצ"ל היה נוהג לספר ,שכאשר נסעו כמה
החשובים בק"ק פאפא בוויליאמסבורג ,כי כשהס"ק שבת כאשר שמע הגה"צ רבי יהושע בוקסבוים זצוק"ל ,אבד"ק (בערך אכילה) ,כי
כאמור ,כל המנגינה מחסידי ויזניץ ליריד ,היה ביניהם אחד שהיה בעל-מנגן .ביריד
בעיר פעסט ,הגיע לשולחן בליל שב"ק איש חשוב ,ת"ח גדול, גאלאנטע לראשונה את ה'קה ריבון' הוויז'ניצאי ,בבואו לשולחנו כשהיה רבי ישראל
הותאמה על ה'קה עצמו היו הסוחרים רגילים להתרוצץ ממקום אחד למשנהו
שהתנגד לדרכי החסידות ולאדמו"רים ,אבל כשראה ושמע של מרן הס"ק בקארלסבאד ,התלהב מאוד ,וסיפר למשמשו כי משורר ע"י שולחנו
ריבון' ע"י הסב"ק, במהומה רבתי ,בתוך כך רמז אחד החסידים למנגן ,בבקשה שייגש
את רבינו מזמר 'קה ריבון עלם' במתיקות וברגש גדול ,עמד כמעט לא עצם עין ,לגודל התרגשותו מהניגון הערב ששמע. בקול נעים ,התקבצו
והושרה על ידו לעתים אליו הצידה .חשב הלה ,שבוודאי יש לו עיסקה טובה כלשהי
משתאה ,מרוב התרגשות לא התאפק ובכה בדמעות שליש... הגה"צ ר' מנחם בראדי מקאלוב זצ"ל בעל 'באר מנחם', המלאכים כבמזמוטי
בסיום השולה"ט להציע לו ,אולם לפליאתו הרבה התעניין הלה כיצד מפזם הרבי
ואמר שרבינו הלבין את נשמתו והפכו לאיש אחר .אח"כ אמר: אמר פעם' :כשהרבי מוויזניץ [הסב"ק] ובניו משוררים 'קה חתן וכלה .פעם
ב עמ י ד ה ,ב ר ט ט את הניגון 'קה ריבון עלם'...
לא ידעתי שכוח הצדיקים כה גדול ...הוא שינה דעתו ומאז רבון' ,כל הפמליא של מעלה יורדים משמי מעל לשמוע את כששורר היו זרועותיו
ובדבקות ,כשעיניו
כיבד את החסידים. שירתם' (קונטרס 'יופי החסידות' ,מפי הגה"צ ר' פישל ויינגרטן מגולות מפני החום,
זולגות דמעות [מבוא
בימי מלחמת העולם הראשונה ,הגיעו כמנין בחורים לשבות ששמע מאביו הרה"ח ר' אהרן יוסף ז"ל בשם רבו מקאלוב). ומפני שלא היה זה
לתקליט הוויזניצאי מכבוד השולחן פרחו
בצל הס"ק זי"ע לפני גיוסם לצבא .בשולחן הטהור בליל ש"ק, הגה"ח ר' אפרים פישל סענדראוויטש זצ"ל סיפר ששמע הראשון שנת תשכ"ח].
לפני 'קה ריבון' ,סידר אותם רבינו בשורה כחיילים .בהגיעו מהגה"צ ר' אהרן יהודא ווילנער זצ"ל מברוקלין ,שהס"ק שבת המלאכים כולם .האריז"ל ראה מביתו את המראה ,וגילה סודו
מסופר שרק בשנותיו האחרונות היה הס"ק שר את הזמר לרבי ישראל .מיד חרד חרדה גדולה ותיקן עצמו וישב בכבוד,
לחרוז 'פרוק ית ענך' חזר עליו עשרות פעמים .הבחורים הופתעו פעם בוויען ,והגאון הנודע רבי מאיר אריק מטארנא זצ"ל הלך בקביעות בכל ליל שבת [רשימות הרה"ח יחזקאל יוסף גייגר,
לשמוע אחר-כך איש מפי רעהו ,כי בשעת השירה נפל עליהם להשתתף בשולחנו של הס"ק ,כשאחיינו הרב ווילנער מתלווה הוא חזר לשורר כבראשונה ,וחזרו המלאכים להתקבץ כבתחילה.
תשוח"ח לו].
מורא ופחד גדול ,עד שרעדו מרוב אימה .רק אחד מכל הקבוצה אליו .בדרך ל'טיש' שח רבי מאיר לאחיינו' :הרבי מויזניץ הוא
חסר ,מפני שהלך לאכסנייתו לנוח בתום ה'שולחן הראשון'. משיירי כנסת הגדולה' .והוסיף הרב ווילנער' :כששמעתי את
רבינו ה'אמרי חיים' הוסיף לחן רביעי ,המושר על החרוז ארבע ניגונים שונים
'רברבין' .את הלחן למד כשביקר ברוסיה אצל הרה"ק רש"ב רבינו ה'אמרי חיים' התבטא בליל שבת חוה"מ סוכות
כעבור ימים מספר נודע כי כולם שוחררו מהצבא ,חוץ מהיחידי הרבי מויזניץ מזמר 'קה ריבון'' ,האט מיר געדראזשעט אלע מליובאוויטש זי"ע .בחצר ליובאוויטש הוא מכונה 'ניגון לשבת תשכ"ח" :בשעה ששרים שירות ותשבחות לד' ,והמשטין רוצה
שהלך לישון ולא נכח ב'מפקד' של רבינו. איברים!' [רטטו כל איברי]'( .שיח זקנים' ח"ג). ויו"ט' .הגה"צ ר' יששכר בער רוטנברג אב"ד וואוידיסלאוו להשטין ,אינו מקבל רשות לפצות את פיו לקטרג ,ממילא נאלץ
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 15 14קשר איתן • לך לך תשפ"ז
הרב שאול יהודה פוגל עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
כמה עלינו להודות ולשבח
ְְּב ִִה ְְת ַַע ֵֵּט ף ָָע ַַלי ַנַ ְְפ ִִׁשי ָָּת בֹוא ֵֵא ֶֶליָך ְְּת ִִפ ָָּל ִִתי
ולהכיר טובה לרבותינו
הקדושים בדרך בית ויזניץ עיון בעבודת התפילה ושפיכת שיח לפני השי"ת בדרך רבותינו
שהתקינו לנו את צורת על פי משנת מרן רבה"ק בעל 'אהבת שלום' זי"ע
התפילה בימי החול בשבתות
ובמועדים בהתלהבות
וב'פינק' שהכניסו בסידור
ובמחזור ,ובפרט בנוסח התפילה ,וקיבל אותו כמתפלל אף שלא התפלל ולא קרא אל ד', 'סיפורי דברים בעלמא'
המרומם והקדוש ,שפירשו בו אבל הוא עצמו היה בבחי' 'ואני תפילה' ,ושחררו מהתיבה .ובדבריו לקראת יומא דהילולא של מרן רבינו בעל 'אהבת שלום' זי"ע,
את הסידור ומילותיו אלה ישנם יסודות עמוקים בעניינה של תפילה בזמנינו ,וכמשי"ת. ועם התפילות הרבות שאנו נדרשים ועורכים למען בריאותו השלמה
והאיתנה של מרן רבינו שליט"א ,נעסוק בעוד עצה עצומה ועניין
רביה"ק זי''ע בצאתו מתפילה ע''י אהלי רבוה''ק זי''ע בקאסוב בין תפילה ותורה מחודש שמצאנו בספרו הק' בפרשת בשלח ,בענייני התפילה .והוא
ובעצם עניין התפילה והיחס אליה בזמנינו לעומת היחס ללימוד
שהשי"ת מקבל את ה'סיפורי דברים בעלמא' של יראי ד' הנדברים
התורה ,צריך להבין מאוד את העניין המציאותי שבזמנינו שהוא
איש אל רעהו כאילו הם תפילה גמורה .והם באמת דברים נפלאים
עומד לכאורה בניגוד גמור להלכה הפשוטה .והתמיהה עצומה
להבין מדוע ומתי יחשב האדם למתפלל אף אם אינו קורא אל ד'
בזמנינו הפוכים אצל כה רבים מהציבור ,ובפרט בעולם החסידות (טו) כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה (ושמעתיה בשם הפנ"מ) שהרי ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק
ואינו מתפלל כלל רק עוסק ב'דיבורים פשוטים':
ההולכים בדרך הבעש"ט. ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה מצא דעתו א ,ישנם אחת עשרה חיובים בלתי מותנים בלימוד התורה ,ואף
משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו.... עניים או עשירים חולים ובריאים בחורים וזקנים חוטבי עצים "ויאמר ד' אל משה מה תצעק אלי וגו' .ולכאורה יש לדקדק,
בכוונה ,במתינות ,בארוכה ושואבי מים ואף סומים וכו' ,כולם חייבים בלימוד התורה לאורך דהרי לא נזכר בכאן צעקת משה ,רק ויצעקו בני ישראל
ועוד יותר ייפלא עד מאוד מה שכתב והנהיג הלכה למעשה (טז) כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה אל ד' .ויש לפרש ,דהכתוב בא להשמיענו גודל ועוצם חסד
ימיהם ושנותיהם ועד יום מותם ממש:
ממש ,ב'תניא' אגרת הקודש א' ,לחייב את אנשי שלומו להתפלל עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה לפיכך צריך לישב מעט השי"ת עלינו ,שאפילו בשמעו רק סיפורי דברים בעלמא בין
קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר כך יתפלל בנחת (ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר
מדי יום ביומו בימי החול במתינות ובארוכה ,במשך שעה ומחצה, יראי ד' ,הוא ית"ש מחשיב אותם לתפלה ,כמו בכאן שאמר
ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול
ולשלוח כש"צ לפני התיבה רק כאלו שעתותיהם בידיהם וסמוכים משה לישראל התיצבו וראו את ישועת ד' וגו' ,ואמר להם
והולך לו לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר. שתשש כחו ,אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר
על שולחן אביהם וכו' ,ויכולים לעמוד בתפילה ארוכה כזו: ד' ילחם לכם ,וחשבו הכתוב לתפלה וצעקה .וזהו על דרך
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה על הפתחים ,ואפילו בעל אשה ובנים ,חייב לקבוע לו זמן
הכתוב אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ,פירוש דיבורים
"ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה לתלמוד תורה ביום ובלילה ,שנאמר והגית בו יומם ולילה:
אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה: בעלמא ,ויקשב ד' וישמע ...פירוש שאף שכפי הנראה הם רק
כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים
(ט) גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי דיבורים פשוטים ,אף על פי כן בפנימיות המחשבה גנוזים
והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה (יח) וכן אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך
מים ומהן סומים ,ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה בתוכם דברי תחנונים ותפלות ובקשות ,וכביכול הוא ית"ש
הבעלי עסקים שאין להם פנאי כ"כ .רק אותם שיש להם קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך מריבה ולא מתוך
ביום ובלילה ,והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מטה אזנו לשמוע הפנימיות הגנוזה בתוכם".
פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים כעס אלא מתוך דברי תורה ולא מתוך דין והלכה אף על פי
מפי משה רבינו: וייפלא מאוד מדוע צריכים יראי ד' כאלו ש'בפנימיות המחשבה
להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות שהם דברי תורה כדי שלא יהא לבו טרוד בהלכה אלא מתוך
החול ,מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל או ע"פ ריצוי דברי תורה שאין בה עיון כגון הלכות פסוקות. (י) עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו ,שנאמר "ופן גנוזים בתוכם דברי תחנונים ותפלות ובקשות' לזאת שאף סיפורי
הרוב .והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן יסורו מלבבך כל ימי חייך" וכל זמן שלא יעסוק בלימוד דברים בעלמא שלהם ו'דיבורים פשוטים' ייחשבו לתפילות גמורות,
ובפשטות ההלכה כברמב"ם ,הנה תפילה בלא יישוב הדעת
אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא הוא שוכח: ויקשיב להם ד' וישמע אותן ,ומדוע באמת לא יתפללו יראי ד'
וכוונה בסיסית עכ"פ ,הנה הם כהושענות בחנוכה .ועינינו הרואות
ויוציאו בפיהם את הגנוזות שבפנימיות מחשבותיהם.
ונא ...וכגון דא צריך לאודועי שבדעתי אי"ה לשלוח לכל שלא כן הם הדברים במציאות של ימינו .ומנהגם של ישראל שונה ולעומתם יש ברמב"ם הלכות תפלה פרק ד ,עשרה תנאים
'ואני תפלה' :ומצאנו כזאת גם בדברי הרבי ר' בונים מפרשיסחא
המנינים מרגלים בסתר לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו וכל לגמרי ,עד שאחת ההגדרות של יהודי חרדי בזמנינו ,בשונה משאר מצטברים לעצם קיומה של חובת התפילה ואפשרות היתכנותה.
ואף בהיעדר רק אחד מהם כבר היהודי פטור מהתפילה .וסעיף זי"ע ב'קול שמחה' בפרשת נח ,שמביא את המדרש המפרשו על מצבו
מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל ,יהי' נידון שומרי תומ"צ ,בנוסף לשמיעתו וציותו המוחלטים בקול חכמים
שלם מסביר מהי ההתכוונות הראויה להיות בעת התפילה והדרכים של נח בתיבה ,שהיה שם בצרה גדולה ,ולא מצינו במפורש שהתפלל,
בריחוק מקום להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע ורבותיו ובכל תחומי החיים ,הוא הקפדתו להתפלל במניין במניין
להגיע אליה: וזה תמוה מאוד מדוע [וכידוע לפי עדות תלמידו ב'רמתיים צופים',
דא"ח .ומכלל לאו אתה שומע הן ולשומעים יונעם ותבא בכל ג' התפילות מידי יום ביומו .ואף אם ליבו בל עימו ,ואין כוונות שאמר הרר"ב שבוער בקרבו ללכת להכיר את רבינו בעל 'אהבת
עליהם ברכת טוב ואין טוב אלא תורה". ליבו ומחשבותיו נתונים לתפילה ,הוא מתייצב לתפילת הציבור. (א) חמשה דברים מעכבין את התפלה אע"פ שהגיע זמנה שלום' .ויש כמה עניינים מקוריים משותפים לשניהם בתורתם.
וכל זה כמובן מלמד על החשיבות העצומה שייחס לתפילה ולעומת זאת בלימוד התורה נוהגים העולם להקל בכל סיבה וטרדה טהרת ידים וכיסוי הערוה וטהרת מקום תפלה ודברים ואכמ"ל] .וכתב שהאמת היא שלא היה יכול כלל להתפלל ,אמנם
שתהיה בארוכה ובמתינות ובכוונת הלב .אך הוא פלא עצום עד קלה ולהניח מהתמדת לימודם .מלבד העיתים הקבועים ללימוד, החופזים אותו וכוונת הלב: חישב השי"ת את נח במצבו כאילו הוא עצמו הוא הוא מציאות
מאוד להבין איך ישתמש הרב בעל ה'תניא' ,שהוא משרפי המעלה שבהם הם יוצאים ידי חובת תלמוד תורה .ואיך נהיו הדברים האלו
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 17 16קשר איתן • לך לך תשפ"ז
הרב שאול יהודה פוגל עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
תפילתנו 'כערער בערבה' שמתלמידי המגיד והרמ"מ מויטעפסק ,שאין לנו מושג בקדושתם
והם יסוד הדברים שבספה"ק 'שפת אמת' לסוכות תרס"ה, העצומה ,באמצעי ענישה של שלילת שמיעת דא"ח ,ועד כדי שליחת
אחת ההגדרות של יהודי שדורות שלנו הם 'כערער בערבה' שהם שפלים כערבה בלי טעם 'מרגלים בסתר' לאכוף את הדבר הזה ,של תפילה במתינות ובארוכה.
חרדי בזמנינו ,בשונה משאר וריח ,אין לנו רק מצוות תפילה ,והיא מוכנת לנו מהדורות הראשונים, ובפרט בדרכם בתפילה שהיא בדרך העבודה הבאה בהתבוננות
שומרי תומ"צ ,בנוסף שבקשו עלינו שתישאר לנו עכ"פ עבודת התפילה: בגדולת ד' כמובא בארוכה בכל ספרי חב"ד ,א"כ איך אפשר לחייב
את כל אנשי שלומו בתבנית קבועה של תפילה ארוכה בזמן ובמניין
לשמיעתו וציותו המוחלטים "בענין הערבה שהי' [במקדש] הלכה למשה מסיני ובגבולין
מיוחד .ומה יעשה מי שלא הצליח בהכנותיו ובהתבוננויותיו ,לכוון
בקול חכמים ורבותיו ובכל מנהג נביאים .דאיתא במד' ע"פ "פנה אל תפלת הערער"
את ליבו לתפילה ארוכה ומתונה.
תחומי החיים ,הוא הקפדתו על דורות הללו שאין לנו רק תפלה זו בלבד .כי הד' מינים
להתפלל במניין בכל ג' כוללים אותן שיש בהם תורה ומצות או אחד מהם וערבה 'ברעש גדול מתנשאים'
שאין לו לא טעם וריח ע"ש במד' .אבל ערבה שבפ"ע רומז ובשולי התמיהה העצומה הזו ,כשרואים כמה עצות ותורות
התפילות מידי יום .ואף אם לדורות שכולם ערבה .אך גם כל הדורות הם בנין אחד .וגם
אין כוונות ליבו ומחשבותיו ודא"ח באופני התבוננות השקיע אותו צדיק הרב בעל ה'תניא'
בזמן המקדש הי' מכינים הארות גם לדורות השפלים כמו למקושריו שיתפללו בארוכה ובמתינות ,הנה כמה עלינו להודות
נתונים לתפילה שכלל הד' מינים להיות מסייעין אלו לאלו כמ"ש במד'... ולשבח ולהכיר טובה לרבותינו הקדושים בדרך בית ויזניץ שהתקינו
הספר הק' 'אהבת שלום' בכתב יד הגה"ח ר' חיים נטע מלאנטשין זצ"ל
וזה שרמז במד' ולא בזה את תפלתם לשון רבים על דורות לנו את צורת התפילה בימי החול בשבתות ובמועדים בהתלהבות
הראשונים שבקשו בעבורינו .והגם דהוא מיירי במנשה וב'פינק' שהכניסו בסידור ובמחזור ,ובפרט בנוסח המרומם והקדוש,
שהתפללו עליו אבותיו כמו כן זה הענין בדורות בכלל".
שפירשו בו את הסידור ומילותיו.
וגם לא היה יכול להתפלל מרוב טרדה וטרחה ,וגם לא נראתה לו 'לזכות להפנימיות' ו'להיות מכיר את מקומו לזכות לישועה'. ובהמש"ד שם הוא מוסיף את ההסבר והסיבה שאין לנו שום ובפרט בדרכו של רבינו שליט"א שהתקין את המניינים האיכותיים
שום תפילה ומוצא מציאותי טבעי מהתיבה מפני מי המבול שהיו עבודה אחרת בדורות הללו ,ולא מפני שאין לנו תורה ומצוות ,אלא לימי החול ,ובנה את ההיכל הגדול והעלה את התפילות בשבתות
הכרחיים לטיהור כל הבריאה מחמס ומטומאת הדור ההוא .אמנם הרצון – כתפילה ממש! שהוא מפני שהכל נעשה כמצוות אנשים מלומדה ,מפני ש'אין איתנו ובמועדים לגבהי מרומים ,בקול רעש גדול אדיר וחזק מתנשאים
כל התיבה ויושביה היו בעצמם נס גלוי ונראה באופן מוחש של והיינו שהתפילה בזמנינו בעצם המעשה החיצוני שלה ,אף שאינה יודע עד מה' ,להבין ולהשכיל בטעמי ובפנימיות מושגי התורה במקהלות להודות ולהלל .עד שגם בזמנינו יש בקהל עדתנו דבר
חסד ד' על הבריאה והאנושות ,וכדברי הרמב"ן. מכוונת לרצון הלב ,שייכת יותר לעצם תחושת היהדות ומציאות והמצוות לקיימם בעומקם' ,ואין מרגישין להתדבק בפנימיות התורה שכמעט אין רואים אותו במקומות אחרים ,שיש כמה וכמה מניינים
כך גם בזמנינו הקב"ה כביכול באופן ישיר שומר עלינו והוא ד' וההתקרבות אליו ,מאשר לימוד התורה וקיום המצוות .וכמו ומצוות' .לכן התפילה היא עיקר העבודה בזמנינו: מאנ"ש שמתפללים ביום חול בנועם ובעריבות כמעט כשעה ומחצה
גואלינו כל העת ,אך לא על ידי מידות גלויות ,אלא על ידי הסתרי שביאר שם ב'קול שמחה' ,את נח ואי יכולת התפילה שלו ,שלכן "והנה מ"ש במד' דערבה אותן שאין להם לא תורה ולא ברוב עם ,ובפרט המניין החשוב מיסודו של הרה"ח ר' ועלוול שטרן
דרך הטבע .ולכן כיוון שאין בית ומקדש וא"י שניכרים בקדושת ענהו השי"ת אף ללא תפילה מפני שעצם הימצאותו בתיבה ובעת מצות וכמ"ש בדורות הללו ,וח"ו לומר שאין בבנ"י תורה זצ"ל ,וכש"כ בשבתות.
השראת השכינה עליהם במוחש ,הנה כל תפיסת מציאותו בעולם צרה וצוקה ,שפיעמוהו ברצונו ובליבו מאוד ,אך לא יכלו לצאת ומצות הלא מלאים מצות כרמון .רק הפי' שעושין הכל מצות
שעונה עלינו ונתפסת על ידינו ,ולכן כנסת ישראל נקראת בחי' להתבטא בבחי' הדיבור ,והיו הרצונות האלו כ'טרם' לתפילותיו, אנשים מלומדה ואין מרגישין להתדבק בפנימיות תורה 'עיקר ההזדככות – תפילה'
'אני' ,וכל מציאותם הגשמית היא גם תפילה לגילוי כבוד מלכות, עד שהוציאו ד' וקיבלם כתפילה: ומצות .וזה שערבה מנהג כמו מנהג אבותינו בידינו .ומ"מ אלא שיסוד הדברים למעמדה של התפילה בימינו כבר אמור
וגם כל שרידותם הגשמית של כללות ישראל במציאות ,היא נס גלוי "דלכאורה קשה מה זה שהבטיח לנו השם שנענה בלי קריאה. מסייע זה לזכות להפנימיות .כמ"ש הבוחר ועושה כמעשיהם בספה"ק 'מאור ושמש' פר' ויחי ,שמעת שהתנוצץ אור הבעש"ט
ועדות על מציאותו ית' וחסדו עלינו .ואף שאין הבקשות הפרטיות אכן דהנה כשצריך אדם לאיזה דבר ורוצה להתפלל להשם פי' שרוצה להתדמות להם ואז מסייע זכות אבות .אך ערבה בעולם הנה בדורנו עיקר עבודת ד' היא התפילה .וכן ב'מאור ושמש'
נענות ,הנה עצם קיומנו זועק תפילה לישועה של חיבור גלוי עם שימלא חסרונו ,בתחילה הוא בלב ואחר כך במחשבה ,שהוא צריך להיות יודע שאין בו כלום ולהתבטל אל שאר המינים. פר' ואתחנן בשם הר"מ מפשווערסק ,שבדורות הללו 'עיקר ההזדככות
השי"ת ,ועצם שרידותנו בין האומות הוא גם הישועה והענייה ,ולא מחשב האיך יתפלל ,ואחר כך בדיבור ,שבתחילה הרצון הוא לכן צפצפה שבהרים פסול שסובר שהוא על ההר .אבל צריך הוא על ידי תפילה' ,ודייקא על תפילה בציבור ובמניין .ומחוייב כל
רק איזה בקשות מפורטות 'לדבק בבורא ית' וכו': בלב ,ואח"כ הרצון הזה הולך אל המחשבה ,ונעשה ממנו לידע שהיא ערבי נחל שגדל במים במקום נמוך .ומכיר את אדם 'לדחוק עצמו' להתפלל עימהם וזאת אשר מביא ל'מדריגות
"אבל כשאתה ד' גואלנו א"א לראות הנסים בהתגלות אבל אותיות במחשבה ,ואח"כ הולך אל הדיבור ומתפלל .אכן לזה מקומו זוכה לישועה". גדולות':
באמת אפי' כהיום שהפרנסות דחוקים הוא ממש כמו קי"ס, צריך עיון רב וזכות השכל ,ולפעמים הרצון הזה שהוא בלב ואף שגם התפילה כמו הערבה היא נעשית רק כמו ומשום "דהנה האדם מחויב לזכך את עצמו בהזדככות גדול ,אבל
אך שמתלבש דרך הטבע ...וכן מה שאנו צועקים ואין נענים אין יכול להתפשט אל הדיבור ,ואף אל האותיות במחשבה 'מנהג אבותיהם בידינו' ,וא"כ מה הועילו במצוות הערבה ובעבודת עיקר הזדככות הוא על ידי תפילה בכוונה והוא העיקר
-לא שאין אנו נענין רק שאין אנו רואים ,ואדרבה ארז"ל אינו יכול להתפשט ,וזה נקרא טרם ,שעדיין לא יצא מכח אל התפילה .אמנם התשובה היא שבערבה ובעבדות התפילה הנה עבדות בדורות הללו ,שיהיה התפילה ביראה ואהבה רבה,
גלו לבבל שכינה עמהם .וגם נאמר ואני בתוך הגולה שכנסת הפועל .והבטיח להם השם שיענה אותם בלי קריאה .ודו"ק". שם ידועים הדברים עד מאוד למתפללים ועצמם ולנוטלים 'שאין ועל ידי זה יוכל לבוא לידי מעלות גדולות ורמות ולידי
ישראל נק' אני וכתיב ואני תפלה .ובדורות הראשונים כשהיו בהם כלום' ,והם רק מנסים להתדמות לאבותיהם בכל מה שאפשר. מדריגות גדולות ,כמו שאמר הרב החסיד בוצינא קדישא
מתפללים היו נענים אבל עכשיו ואני תפלה שאני בעצמי 'אתה ד' גואלנו' ידיעה זו 'היא המסייעת לזכות אל הפנימיות' של עבודת ד' שבכל מו"ה משה זצוק"ל מפשעווארסק שזה רמז דוד המלך ע"ה
תפלה מלשון נפתולי". ובעומק יותר מסביר ב'תורה אור' על מגלת אסתר ,את ההבדל זאת ישנה קצת אף בדורות השפלים הללו .ולכן התפילה שהיא "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם תכתב זאת
בין התפלה בדורותינו אלה בגלות ,שנראה כאילו אין אנו נענים, נעשית באופן הזה שיודעים 'שאין בהם כלום' ורק רצונם להתדמות לדור אחרון" ,ודברי פי חכם חן .אבל העיקר הוא להתפלל
שלושת תנאי התפילה לבין הדורות שבזמן הבית שהיו נענים על כל מה שמתפללים. לאבותיהם ולבוא אל בית ד' לעמוד לפניו יחד עם הציבור ולו אף עם הציבור דוקא ,הגם שמתפללים במהירות או באריכות
אמנם קודם חטא אדה"ר ,היה הוא עומד תמיד לפני ד' בכל שכמו שבתיבה אמנם היה נח עצמו כלוא ואסור במציאות של צרה במובן הגשמי והפשוט ביותר ,כמו הערבה המתבטלת אל שאר מחויב לדחוק את עצמו להתפלל דוקא בציבור ולא ביחידות
מקום ובכל זמן וליבו ונפשו מכוונים אליו בכל .אבל אחרי החטא וצוקה איומים עם החיות והבהמות וכל טרחת גידולם והזבלים. המינים ,הנה בדורותינו היא מסייעת הרבה יותר מתורה ומצוות ואז יוכל לבוא לידי מדריגות גדולות".
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 19 18קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בזכותכם
NG
בס"ד ,חשוון תשפ"ז בס"ד
עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
שאם יראי ד' מתאספים יחדיו בזמן ובמקום מיוחדים לעמוד לפני ד' ,ומ"מ אינם יכולים
להתכוון בנפשם ולהוציא בדיבורם את רצונם שבליבם ,מפני שהם בצערם סגורים במסגר כנוח,
הנה כי אז גם מ'סיפורי הדברים בעלמא' שומע השי"ת את ד'גנוזות שבליבם' ומקבלם כתפילה
אלפי אנ"ש מקדישי שמך וזאת עצתו הנשגבה של רבינו בעל 'אהבת שלום' וכן הרבי ר'
בונים ,שאם יראי ד' נדברים ביניהם ומתאספים יחדיו בזמן ובמקום
מיוחדים לעמוד לפני ד' ,ומ"מ אינם יכולים להתכוון בנפשם ולהוציא
בדיבורם את רצונם שבליבם ,מפני שהם בצערם סגורים במסגר
נוצרו שלוש הגדרות וממדים לתפילה והתקרבות אל ד' ,והיא
מתקיימת רק בהם ובמסגרתם .דהיינו לא רק בנפש ובתודעת האדם
המתפלל ,אלא גם במקום מיוחד וגם בזמן מיוחד ,שהם 'עולם שנה
נפש' שהם שלושת ממדי המציאות שבהם מוגדרים כל העניינים
כנוח ,הנה כי אז גם מ'סיפורי הדברים בעלמא' שלהם שומע השי"ת שבעוה"ז .ולכן רק ההתאספות יחדיו של קהילות ישראל בתפילות
את ד'גנוזות שבליבם' ומקבלם כתפילה .והנה הם עצמם בעומדם בביהכנ"ס במקום וזמן קבועים ולהיות מאלו ש'אז נדברו יראי ד'
הועברו סכומי השלמות קיצוצי המלגות
לפני ד' במעשה ,הנה הם גופם עצם התפילה וההתקרבות אל ד' אל רעהו' ,הנה זו היא עצם התפילה והשם מקבל תפילתם .וזה מה
בסך מאות אלפי ש"ח
בבחי' ואני תפילה ,אשר אפשר שגם כל המחשבות זרות שלהם שהיה בביהמ"ק כבספה"ק 'אהבת שלום' פר' ויצא:
מצטרפים להיות חלק מהתפילה המפרטת את המעיק עליהם
"דהנה אמרו חכמינו ז"ל כל הקובע מקום לתפלתו אלקי
מגשמיות העוה"ז ,וגם את צרכיהם ושאיפותיהם ,הגנוזות בתוכם.
אברהם בעזרו ,ויש לפרש על דרך ביאור הראב"ד בספר יצירה
הקב"ה שוקק לתפילתנו בסוד הפסוק והר סיני עשן כולו ,ראשי תיבות של עשן הוא
מהקרן להצלת עולם התורה ויזניץ ולזאת חייבו תלמידי הבעש"ט בזמנינו את עבודת התפילה
המעשית בציבור ובמניין ובתנאים מעשיים נוקשים ,ובזמנינו הוא
עולם שנה נפש .והאריך בזה מאוד השל"ה הקדוש .ותורף
דבריו הצריכים לענינינו הם כך ,כי מקודם חטא אדם הראשון
אף נחלת הכלל ,להקפיד במעשה התפילה יותר מאשר בתורה ,ואף היו כל המקומות וכל הנפשות וכל העתים שוים ,ואחר החטא
והשלימו את המלגה החודשית
אנשים פשוטים ו'חדלי אישים' ,הקב"ה מצפה לשפתותיהם בכל נפלו ונשברו האורות והכלים ונפלו הכל בקליפות וחיצוניות.
תפילה שלהם .מפני שזו עיקר ההזדככות וההתקרבות לד' בזמנינו. ומאז והלאה צריך קביעות מקום וקביעות זמן וקביעות
של איגוד מוסדות ויזניץ
וכדברים הנפלאים שכתב בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' פר' עקב, נפש .רצונו לומר קביעות מקום ,היינו בית המקדש הנבחר
בשם הבעש"ט: מכל המקומות .קביעות נפש ,היינו הכהן עובד העבודה ,וגם
שהועברה השבוע לאלפי עמלי התורה
"כמו ששמעתי ממורי שרוב ענותנותו של האדם גורם שנתרחק לאו כל כהן זוכה לזה ,כי כהן בעל מום לא יקרב .זמן ,היינו
מעבודת השם יתברך .שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם על קביעות זמן ,כי לא כל העיתים שווים ,על דרך הכתוב ואל
ידי תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות ,וגם המלאכים ניזונין על יבוא בכל עת אל הקודש ,והיינו תמיד של שחר עיקר זמנו
ידי תורתו ותפלתו .שאלו היה מאמין זה כמה היה עובד ד' בשמחה בבוקר ,ושל בין הערבים זמנו לעת ערב ,אבל קודם החטא
וביראה מרוב כל ,והיה נזהר בכל אות דתנועה ומלה לאומרה כדקא היו כל הדברים שבעולם שווים".
יאות .וגם לתת לב אל מה שאמר שלמה המלך ע"ה אם תשכבון בין ובאמת 'לתכלית הדבר' הנה הכול עומד תמיד לפני ד' 'וכל
שפתים ,שהקדוש ברוך הוא שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה אנפין שווין' ,אך לעינינו אחרי שתפיסתנו במציאות ד' נתונה תחת
כשהוא אומרה בתורה ותפלה בדחילו ורחימו .ואם ישים אליו לבו
מציאות מוגדרת של 'כלים שבורים' ,הנה גם מציאות ד' מוגדרת
בודאי מי זה האיש אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך גדול ונורא
בעינינו במסגרות של מקום זמן ונפש ,ועלינו להיעמד במסגרתם
שומר ושוקד על שפתיים של אדם נבזה חדל אישים וכיוצא בזה".
לפני ד' .כהמשד"ש:
ולזאת עלינו להגביר חיילים ולהשתתף ולהיות מהנדברים עם
יראי ד' במנייני התפילה שבמתינות ובארוכה ,וגם אם אי אפשר "ובאמת אם נתבונן לתכלית הדבר ,השכל מחייב להיות כל
להתכוון ולקבוע נפש ,הנה על כל פנים יש עניין גם רק בשמיעת אנפין שווין ,כי בערכו ית"ש אין שום השתנות והתחלפות,
התפילה ,בחי' לשמוע אל הרינה והתפילה .ולפחות פעם בשבוע על דרך הכתוב אני ד' לא שניתי ,אך אחר החטא נפל הכל
או בחודש ,או בכל עת רצון לבוא למניין כזה לעשות קביעות זמן בסוד השבירה כנודע וזהו על דרך כלל ...וזהו כל הקובע מקום
ומקום לזה ,בבחי' 'אגורה באהלך עולמים' .ולבטח בזאת יתקבלו לתפלתו אלקי אברהם בעזרו ,היינו כשמתקן ג' בחינות הנ"ל,
לפני השי"ת גם כל 'סיפורי הדברים' והמחשבות הזרות וד'דברים כי הקובע רומז לבחינת נפש בחינת אדם ,על דרך הכתוב
הפשוטים' ,של כל הדברים שאנו אסורים וכלואים בהם ,והבאים וקבע את קובעיהם נפש ,מקום היינו עולם ,לתפלתו היינו
מכל העניינים המעיקים עלינו ,לרחמים ולרצון לבריאותו האיתנה זמן ,כי כל תפלה יש לה משך זמן ,וכשמתקן ג' בחינות אלו
והשלמה של של רבינו שליט"א ועמו כל חולי ישראל ,אכי"ר. אזי אלקי אברהם בעזרו".
20קשר איתן • לך לך תשפ"ז
קאסע
NG
די הייליגע בס"ד
די באווסטע
לעדל
של מרן רבנו הק' ה'אהבת שלום' זי"ע
ראש שושלת רבוה"ק נשיאי קופת רמבעה"ן
רבי מאיר'ס גבאים
יגיעו לביתכם השבוע -שבוע ההילולא
חזקו את קופתו
וזכו בהשפעתו!
אלקא דמאיר ענני
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
בנק מרכנתי<ל סניף | 732מספר חשבון | 125400צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים
| נ .גוטספלד |
מרביה"ק בעל 'אהבת שלום' זי"ע
קיבוץ מנהגים הליכות וסגולות
ֲֲהִלִ יכֹוֹת
ליומא דהילולא קדישא ה ,201-י"ז בחשון תקפ"ו-תשפ"ז
בספרים כי החודש הזה אין בו שום מועד,
ולא שום יום מוגבל ומכובד ,ולפי זה הרי
י"ז בחשוון -בחודש השני בשבעה
עשר יום לחודש ,ביום הזה נבקעו כל
ַַמְלְ �ִִּכי ַבַ �ֹּק ֶֶֹדׁשׁ
הוא יום י"ז חשון". מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו
לרגל יומא דהילולא קדישא ליקטנו מפי (בראשית ז ,יא) להריק לבני ישראל ברכה אהלי רבוה"ק ה'אהבת שלום' וה'תורת חיים' זי"ע
ספרים וספרים מהליכותיו וממנהגיו של עד בלי די.
קדוש ד' מכובד רביה"ק ה'אהבת שלום' בספה"ק 'שער יששכר' מאת הרה"ק בעל
זי"ע .בליקוט זה הסתייענו רבות במאמריו מנח"א ממונקאטש זי"ע הוא מצטט בשם
של מוהר"ר שלמה יוסף אוביץ שליט"א, הספר 'מחברת הקודש' המיוחס לאריז"ל:
שליקט ממשנת קדשו של רבנו ופרסמם "הרי מפורש כי יום י״ז חשון הוא יום נשגב
בבטאוני ויזניץ. מעין שמיני עצרת ...ופלא על מה שכתוב
יצוין שבסידור מכתי"ק הרה"ק רבי אברהם שמשון תפילה קודם התפילה
מראשקוב בן הרה"ק ה'תולדות יעקב יוסף' זי"ע ,שנכתב כתב בספה"ק 'אהבת שלום' פר' שלח (עה"פ שלח לך):
על-פי הליכות ומנהגי מרן הבעל-שם-טוב זי"ע ,כתב לומר תיקנו לומר קודם כל תפילה :הריני מכוון את ליבי נגד
את הכתוב הנ"ל בעת הרחיצה במים אחרונים ,ומסביר ארץ ישראל ומשלח תפילתי לשם ,ומשם להר הבית ,ומהר
שהתיבות חלק אדם רשע הם ר"ת אח"ר ,לרמז שע"י מים הבית להיכל ,ומהיכל לבית קודש הקדשים.
אחרונים מסתלקת הסטרא-אחרא הנקראת אל אחר. וזאת ע"פ מה שנאמר בגמ' (ברכות ל ).ונפסק בשו"ע
(או"ח סי' צד סעיף א).
'תורה' מדי יום
סיפר הגה"ח ר' חיים לייב שטיין ז"ל משיכון ויזניץ: אמירת 'זה חלק'
במשך שנים נוהג היה רביה"ק ה'אהבת שלום' ,כי בכל יום בספר 'עשר צחצחות' [וכן בס' 'שיחות צדיקים'] מביא
היה נכנס לבית המדרש זמן מסוים לפני תפילת מנחה ,והיה בשם הרה"ק המקובל רבי שלמה סופר [רובין] מדאלינא
אומר דברי-תורה בפני הציבור ,אשר היו שותים בצימאון זצוק"ל תיאור נפלא מעריכת השולחן של רבנו בהושענא
את דבריו חוצבי הלהבות. רבה ,ומספר שבתוך הדברים התבטא רבנו :כשהולכין
מרוב השתוקקות לשמוע לקחו ,נהגו החסידים לנסוע לשולחן ,אזי הסטרא-אחרא רח"ל הולך ג"כ לשולחן .לזה
להסתופף בצל קדשו לשתי שבתות ,כי מלבד הנאתם ותענוגם נוטלים לידיים ('מים אחרונים') ואומרים 'זה חלק אדם
שנהנו מנועם הנשמות בשבתות ,התעלו והתרוממו גם באמצע רשע מאלקים ונחלת אמרו מא-ל' (איוב כ ,כט) .אמנם אם
השבוע ,בהקשיבם לשיעוריו היומיומיים. המסובים הם באחדות ,אזי הסט"א הולך לו מהשולחן.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 25
בס"ד ,ח' במרחשון תשפ"ז
א"ש קודש!
מרן רבנו שליט"א בלימוד ספה"ק 'אהבת שלום' על אם הדרך מצבת ציון רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע בקאסוב
קול ד' בכוח ר' חיים לייב שמע זאת מזקנו הרה"ח ר' אהרן שטיין
עבודה גדולה ראו אצל רביה"ק ה'אהבת שלום' במזמור 'שבעת ז"ל מסטראז'ניץ ,ששמע מפי אחד הנוכחים אצל ה'אהבת
הקולות' הנאמר בקבלת שבת .למנהגנו ,וכך נהוג בעוד מהיכלות שלום' ('כתר מלכות').
החסידות ,הוא נאמר פסוק בפסוק ,בנעימת התעוררות מיוחדת,
ומֹוָר ָָש ה הוא לנו מרביה"ק בעל 'אהבת שלום' זי"ע ,כפי שהתבטאָ
אמירת תיקון חצות
גיסו הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע" :אם גדול כוחי בעולמות כתב הגה"ח ר' אשר אנטשיל עדעלשטיין ז"ל בספרו
העליונים בעת אמירת 'כתר' של מוסף ,גדול יותר כוחו של גיסי 'זכרון אשר':
בליל שבת קודש ,ובפרט אמירת 'שבעת הקולות' ,שבה הוא ממש סיפר לי זקני ,שפעם כשמשמשו הקבוע של רבנו ה'אהבת
בס"ד ,ח' מרחשון תשפ"ז בוקע רקיעים! ['אבן שתיה']. שלום' נסע לסדר כמה מענייניו של רבנו במקומות שונים,
בספר הק' 'אהבת שלום' (פר' מקץ) כתב" :עיקר בחינת בית יעקב בקש רבנו מזקני שישמשו במשך כמה שבועות .באותם
לקראת הילולת כ"ק זקני מרן האהבת שלום זי"ע ימים ישן זקני בחדר רבנו ,כשבאה שעת חצות התעורר
אש ובית יוסף להבה ,שהוא בחינת גאולת הנפש -הוא בשבת קודש,
אבקש מכ"א להשתתף בעין יפה במגבית לטובת קופת אהבת שלום שיסדתי כי אז הוא עת וזמן של כל ההבלים דקדושה ,ז' קולות -ז' הבלים, זקני ,וכשהביט למיטת הרבי ראה והנה הרבי יורד ממיטתו.
לכה"פ בסך מאה שקלים כי 'קול ד' חוצב להבות אש' (תהלים כט ז) ,ס"ת 'שבת' ,ו'הבל' הוא
זכות זקני הק' שהשפיע שפע קודש יגן על כל המשתתפים להפקד בישועה ורחמים אותיות 'להב' בחינת אש והתלהבות ,בחי' יעקב ויוסף ,וע"י קבלת
שבת בהתלהבות ובשמחה יכול לזכות לבחינת 'קרבה אל נפשי גאלה'
שאנו מבקשים בעת קבלת שבת ,כי בעת ההוא יכולין להיגאל מכל
ִ ּד ּ ֶבר אֶ ל ּכֹל ְקהַ ְלכֶ ם ִמ ּת ֹו ְך הָ אֵ ׁש וַ ִ ּי ְכ ְּתבֵ ם
במשך שנים נהג רבנו כי בכל יום
בחינות החשכות והדינין...
תלמיד רבנו הרה"ק רבי חיים יוסף מפיסטין זי"ע כתב בספרו נכנס לבית המדרש זמן מסוים לפני
'תוספות חיים' (ויחי)" :להבין ענין ז' קולות שאנו אומרים בליל ש"ק, תפילת מנחה ,והיה אומר דברי-
שבכל שב"ק הוא מעין מתן תורה והתקינו לומר את ז' הקולות כמו תורה בפני הציבור ,אשר היו שותים
רשימת גבאי הצדקה למגבית קופת 'אהבת שלום' בקבלת התורה ,ועל ידי אמירתן בהתלהבות כמו שנאמר 'קול ד' בצימאון את דבריו חוצבי הלהבות
בכל בתי המדרש וקהילות אנ"ש בארה"ק ובחו"ל ,מתפרסמת בנפרד חוצב להבות אש' ,ע"י שיהיה קול ד' בהתלהבות אש אזי יהיה חוצב
לתרומות -מערכת ויזניץ 072-370-9000שלוחה 3 כל הקליפות ,להכרית כל רשעי ארץ...
נא לציין את השם המלא מסופר בס' 'זכרון אשר' :כשחזר הרה"ק ר' צבי בן הרה"ק החוזה
מלובלין זי"ע אל אביו אחר ביקורו אצל רביה"ק ה'אהבת שלום' ,אמר
לאביו :את כל העבודות שראיתי אצל הרה"ק מקאסוב ,ראיתי גם מיד קם גם הוא וליווה את הרבי החוצה לערוך את הכנותיו
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אצלך ,חוץ ממסירות הנפש שלו בשעת אמירת 'מזמור לדוד הבו לד' לאמירת תיקון חצות .והוסיף זקני ,שהיה לפלא בעיניו כי
הגבאים בני אלים' לא ראיתי אצלך ,כי כשהתפללתי מאחורי הקיר שמפריד אף לא שמע את רבנו קורא אליו להקיצו ,ותמיד קם מעצמו
בינו לבין הקהל ושמעתי את ז' קולות יוצאים מפיו בהתלהבות יוצאת ברגע שרבנו ירד ממיטתו.
מגדר הרגיל ,עליתי על הספסל ,הבטתי אל פנים המחיצה ,וראיתי את
26קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד ,מרחשון תשפ"ז
מגבית קופת אהבת שלום
דעם רבי'נס צדקה קאסע
גבאי הצדקה הגדולה בארה"ק
ספה"ק 'אהבת שלום' מהדורה רביעית ,לבוב מרן רבנו שליט"א בקבלת פתקאות דרחמי ספר 'אהבת שלום' מהדורה ראשונה
בית המדרש 'תפארת ישראל
אשדוד קרית מלך רב
תרי"ט ,עם חותמת הרה"ק רבי מאיר יודא ביומא דהילולא קדישא י"ז חשון שהשתייך להרה"ק רבי אהרן משה מבראד
בית המדרש 'אהבת ישראל' ביהמ"ד 'בית שלום' מושב זקנים
הר"ר שמעון וייס הי"ו הר"ר משה מרגליות הי"ו שפירא מביקאווסק נכד ה'בני יששכר' זי"ע תלמיד החוזה מלובלין זי"ע
הר"ר מיכאל יעקב גרוס הי"ו
כללי
הר"ר זעליג הייגר הי"ו בית המדרש 'אמרי חיים' בית המדרש הגדול
הר"ר אשר יונה שכטר הי"ו הר"ר יצחק אליעזר קויט הי"ו הר"ר ישראל ויינברגר הי"ו
הר"ר מנחם מנדל וייס הי"ו הר"ר יקותיאל זלמן קורניצר הי"ו
חיפה הר"ר מאיר שטיין הי"ו הר"ר אפרים שרף הי"ו
בית המדרש 'ישועות משה' הר"ר בנימין שרייבר הי"ו
בית המדרש 'צמח צדיק'
הר"ר אליהו קליין הי"ו
הר"ר גדליה ויזל הי"ו
הר"ר ירמיהו דושינסקי הי"ו
הר"ר נפתלי גפנר הי"ו
הרה"ק בעל 'אהבת שלום' ז"ל מקאסיב היה אומר בפיוט 'כל הרה"ק מקאסוב נופל לאחוריו עד הארץ כל אימת שהוציא
בית המדרש 'אמרי חיים' הר"ר חיים מאיר כץ הי"ו
הר"ר יעקב ישראל גרינברגר הי"
הר"ר אלתר דוד רוט הי"ו
הר"ר חיים אברהם גולדברגר הי"ו
מקדש' אחר 'איש על מחנהו ואיש על דגלו' ,בלשון אשכנז :יהי קול משבעה הקולות מפיו בקדושה וטהרה!
בית המדרש 'ישועות משה'
מודיעין-עילית הר"ר בנימין בלוך הי"ו
הר"ר שלמה דב ברמינקא הי"ו רצון שיישבו כל אחד ואחד מישראל בכל שבת קודש עם בני ביתם, סיפר הגה"ח ר' חיים לייב שטיין ז"ל :קולו האדיר של
בית המדרש 'אמרי חיים'
הר"ר ירמיהו דושינסקי הי"ו
הר"ר שמעון שטיינמץ הי"ו היכלי הכוללים
הר"ר אברהם אליהו בר"י רודיך הי"ו וכן יהי רצון אמן. רבנו היה מתגלגל והולך עד הרי קאסוב ,רועי הצאן שעל
הר"ר שמעון צבי נייהוז הי"ו בית המדרש 'אהבת שלום'
הר"ר יעקב הייגר הי"ו
הר"ר יצחק צין הי"ו
ועוד כתב שם בשם רבו של רבנו הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ההרים היו אומרים זה לזה' :פאניע ראבין סקאזיטע קול,
הר"ר ישראל נח מרגליות הי"ו הר"ר אברהם בר"ב שטרן הי"ו
הר"ר שמעון שרף הי"ו קול ,קול!' האדון הרבי כבר אומר קול ,קול ,קול...
בית המדרש 'אהבת ישראל' בית המדרש 'מאורי אור'
הר"ר גדליה ברלוביץ הי"ו המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי' ,שפירש בדרך זו את התפילה
הר"ר שמעון אהרן שכטר הי"ו הר"ר יהושע מנחם שמילוביץ הי"ו
הר"ר מנחם מנדל בר"י טויסיג הי"ו והוסיף מרן רבנו שליט"א בליל ש"ק פר' וירא תשע"ח:
הר"ר יעקב דונט הי"ו הנאמרת בשני וחמישי 'יה"ר מלפני אבינו שבשמים לקיים בנו חכמי
ביהמ"ד 'ישועות משה' – גרין-פארק
ביתר ידוע שה'אהבת שלום' היה מתפלל בקול אדיר ,עד שקולו
הר"ר יעקב אריה שרף הי"ו
ביהמ"ד 'בית שלום' וביהמ"ד גבעה A
ביהמ"ד מרכז בני ברק ישראל הם ונשיהם ...בכל מקומות מושבותיהם' ,שהכוונה שכל חכמי הלך למרחוק ונשמע מעבר לנהר הטשערמוש שזרם בסמוך
ביהמ"ד אהבת שלום הר"ר מנחם מנדל ראובן פיליפ הי"ו הר"ר משה הרטשטיין הי"ו
הר"ר אלעזר גרוס הי"ו הר"ר חיים מנדלזון הי"ו ישראל יהא להם פרנסה בכל מקומות מושבותיהם ,ולא יצטרכו לקאסוב ,למרות שטבע מרוצת המים לעצור בעד הילוך הקול.
ירושלים
עמנואל ביהמ"ד 'ישועות משה' בבתי המדרש דקהילתנו הק' לטלטל עצמם עבור פרנסתם.
הר"ר שלום גרינברגר הי"ו הר"ר שלמה וייס הי"ו הרב יצחק פרנקל שליט"א
הר"ר יעקב שלום שמילוביץ הי"ו הר"ר יצחק רודיך הי"ו
עפולה הר"ר יוסף שמואל בנימין וייס הי"ו
בית המדרש 'בית שמואל'
היכל הכולל
הר"ר חיים מאיר וייס הי"ו הר"ר שלמה קליין הי"ו
הר"ר מרדכי אינהורן הי"ו
רמיסת הקליפות בריקוד סיפר מרן רבנו שליט"א שה'אהבת
הר"ר אלימלך ברנדויין הי"ו
הר"ר ישכר דב ויזניצר הי"ו
בית שמש הר"ר יהודה ברש"ז וייס הי"ו כתב הרה"ק רבי יהושע מדז'יקוב זי"ע בספרו הק' 'עטרת ישועה' שלום' היה מתפלל בקול אדיר ,עד
הר"ר ברוך שטרן הי"ו
בית המדרש 'קרעסטיר'
הר"ר חיים מאיר שיין הי"ו
בית המדרש 'דמשק אליעזר' הר"ר שלמה צבי שרף הי"ו על המועדים ,מאמרי שמחת תורה (ד"ה א"י כי)" :שמענו מאבותינו שקולו הלך למרחוק ונשמע מעבר
הר"ר צבי יהודה י .גולדברגר הי"ו הר"ר אלימלך וייס הי"ו
בית המדרש 'בית יוסף' בית המדרש 'אמרי ברוך'
הר"ר חיים מאיר מאיער הי"ו זצ"ל בשם הגה"צ מהר"ם מקאסיב זצ"ל ,שאמר לחסידים בשעת לנהר הטשערמוש שזרם בסמוך
הר"ר דוד כהנא הי"ו הר"ר מנחם גרשון שטרולי הי"ו אלעד שמחת ריקודין ,וזה לשונו :רימסו הקליפות! לקאסוב ,למרות שטבע מרוצת
בית המדרש 'קהל אברכים' בית המדרש 'צמח צדיק'
בית המדרש 'זכרון יהודה'
הר"ר בנימין כץ הי"ו הר"ר מנחם מנדל פוגל הי"ו
הר"ר אליעזר גרוסמן הי"ו המים לעצור בעד הילוך הקול
הר"ר מרדכי לעמיל כץ הי"ו
בית המדרש 'אהבת ישראל'
הר"ר שלמה זלמן מרגליות הי"ו
בית המדרש 'אמרי חיים' בית המדרש 'ישועות משה'
זמני ישיבת מרעים
הר"ר יוסף צבי קליין הי"ו הר"ר יחזקאל אברהם ויזל הי"ו הרה"ג ר' אברהם יעקב בומבך שליט"א מירושלים הביא בספרו
צפת בית המדרש 'ישועות משה' הר"ר אלעזר מרגליות הי"ו
בית המדרש 'מאור חיים' הר"ר אשר יונה וסרמן הי"ו בית המדרש 'אמרי ברוך' 'נפשות חסידיו' (ח"ב עמ' ק) בשם זקנו הגה"צ רבי מרדכי אריה הלוי
הר"ר חנניה זיידה הי"ו הר"ר שמעון גפנר הי"ו
קוממיות בית המדרש 'צמח צדיק' הורוויץ זצ"ל אבד"ק באנילא):
הר"ר ישראל קליין הי"ו בית המדרש 'אהבת שלום' וכך כתוב בספה"ק 'אהבת שלום' פר' בהר :וקול השאגות
הר"ר חיים יחזקאל ויזל הי"ו רמה ד'2-
הר"ר יצחק יעקב קליין הי"ו
הר"ר יחזקאל טישלר הי"ו פעם באו חסידים מעיר פלונית אל רביה"ק מקאסוב בעל 'אהבת והרעמים שאנו עושין בתורה ותפילה ,ע"י זה אנו מתקנין
הר"ר מנחם מנדל ברמינקא הי"ו
קרית גת בית המדרש 'תורת חיים' שלום' זי"ע ,שאל אותם רבנו :האם אתם יושבים בצוותא חדא בליל
הר"ר יעקב ויזל הי"ו הרב חיים מאיר הגר הי"ו בית המדרש 'אמרי חיים' את מידת המלכות שכינת עוזנו.
פתח תקווה הר"ר יצחק ויינברגר הי"ו שבת-קודש [כידוע דרכו בקודש להזהיר לחסידים לשבת בצוותא בליל
ביהמ"ד 'אהבת שלום'
הר"ר יעקב יהושע ויזל הי"ו
הר"ר ישראל יהודה אבלס הי"ו ש"ק לשיר שירות ותשבחות לא-ל חי] .השיבו החסידים בשלילה. הבקשה ב'כל מקדש'
אמר להם רבנו :בליל שבת עליכם לשבת בצוותא ,ביום השבת אין כתב הגה"צ רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל אבד"ק ניז'נוב
צריך ,בראש-חודש תשבו בצוותא. בספרו 'לבושי מכלול' (סי' ד):
28קשר איתן • לך לך תשפ"ז
כוונת 'הן הם'
אליעזר מבורשטין זי"ע מצאצאי הרה"ק מסטרעטין, לפני מנהג ויזניץ כופלים ומאריכים במילים 'הן
והוא אמר שהמקור הוא מהרה"ק בעל 'אהבת הם' ב'נשמת כל חי' .ב'אהבת שלום' פר' ויקרא (ד"ה
שלום' זי"ע ,כי פעם היה הרה"ק מסטרעטין אצל ויקרא) גילה רבנו זי"ע והרחיב לבאר את סוד הכוונה
ה'אהבת שלום' ,שהיה גיסו של הרה"ק מסטרעליסק, שיש במילים אלה ,ע"פ דברי הספה"ק 'שפע טל' (להג"ר
והביא עמו איזה שליחות ששלח עמו רבו הרה"ק שעפטיל הורוביץ זצ"ל בן השלה"ק) ,עיי"ש.
מסטרעליסק .שאל אותו ה'אהבת שלום'' :יונגערמאן, ובענין אמירת 'נשמת' מסופר ב'דברי תורה'
איהר ווילט עפעס הערן?' ,ואמר בפניו 'נשמת'. מכ"ק אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א :זקני הרה"ק
כשסיים ה'אהבת שלום' לומר נשמת שאלו 'איהר ר' יהודה הערש מסטרעטין היה תלמידו של הרה"ק
ווילט הערן נאכאמאל?' ,השיב הרה"ק מסטרעטין ר' אורי מסטרעליסק זי"ע ,בסטרעטין היתה עבודה
העיר קאסוב אז והיום שהוא משתוקק לשמוע פעם נוספת ,ואכן נהנה גדולה באמירת 'נשמת' בשב"ק ,וגם בעת סעודה
מאוד .אחר הפעם השנייה שאלו ה'אהבת שלום' שלישית היו אומרים נשמת ,וידעו שהמקור הוא
אם רוצה לשמוע בשלישית ,השיב הרה"ק בשלילה, מסטרעליסק ,וכך מקובל בעולם .אך שמעתי מהחסיד
כי התיירא שאם ישמע פעם שלישית יישאר שם גבאי הצדקה ר' משה שוסטער ז"ל מב"ב ,שמוצאו
שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין ולא ירצה לחזור אל רבו... היה מהעיר סטאניסלאב ,ושם התגורר הרה"ק רבי
האפיקומן סגולה לרפואה
כתב ב'אהבת שלום תניינא' על הגדה של פסח: קדישא [סעודה שלישית] ,ובשעה שהיה נפטר אדם ממנו
'אפיקמן' (האות ו׳ היא רק במקום ניקוד החול״ם) בגימ׳ מספר 'רפא', מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות...
רמז למה שידוע ,כי קיימת סגולת רפואה באפיקומן. והרבה דברים אשר לא יכולתי לירד הכל לסוף דעת כבוד
אדמו"ר ולהשיג כוונתו ממש ,כידוע לרבים וכן שלמים
'רקדו על הגגות' אשר דוחקא דכלה היה טובא ,וכל אמרותיו ושיחיו היו
כתב הגה"ח ר' ישראל ברגר בעל 'עשר אורות' ,בשם גיסו הרה"צ ברוח נמוכה ובענווה יתרה...
ר' יוסף הגר הי"ד מטיסמניץ נכד הרה"ק ר"ד מזאבלטוב זי"ע ,ששמע
כי רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע שבת בעיר אחת בימי בין המצרים, מה'אהבת שלום' שינהג גם הוא כן [ולא לומר 'לעומתם משבחים 'עלינו לשבח' בשחרית
שבועה בסעודה שלישית ואומרים' כמנהג נוסח ספרד] ,והסכים ה'אהבת שלום' לומר כן בשבת
ובאותה שבת שררה שמחה גדולה עד ש'רקדו על הגגות'. כתב הרה"ק רבי יקותיאל יהודא מסיגעט זי"ע בספרו בספה"ק 'אהבת שלום' פר' שלח (בהערה עה"פ ויכרתו
בימי החול אחר ש"ק באו אנשי העיר ולומדי תורה ,ורבנו שאלם: קודש בקדושת כתר ,וכן נשאר המנהג אצל צדיקי בית קאסוב ויזניץ משם וגו') מובא בשם הספר 'ברכת אברהם' ,שרבנו זי"ע
'ייטב לב' (בפרשתנו עמ' לו:): לומר במוסף שבת 'לעומתם ברוך יאמרו' ('לדוד ולזרעו').
מה אתם אומרים על השמחה שהיתה בשבת? השיבו הלומדים :היה הנהיג לומר בשבת יו"ט וראש חודש שיש בהם תפילת
"שמעתי כי הצדיק הקדוש מו"ה רבי מנחם מענדל
מוסף' ,עלינו לשבח' גם לאחר תפילת שחרית ,מיד לאחר
זלה"ה מקאסוב ,היה מרגלא בפומיה באומרו (בזמירות המשניות ביום השבת אמירת השיר של יום .כי הטעם לאמירת 'עלינו לשבח'
שבת בסעודה ג' ,בזמר 'ברוך ה' יום יום') 'לכן בכל לב ובכל בספה"ק 'אהבת שלום' פר' חקת (ד"ה ויאמר ה' וגו' אל תירא אותו הוא כדי לשבר את הקליפות ולהכניעם ,כדי שלא יאחזו
נפש ובכל מאודו נמליכו ונייחדו' -אין לכן אלא שבועה וגו') מובא ,שרבנו נהג לומר את המשניות 'עשר קדושות' (כלים פ"א) בשפע היורד בכוח התפילה (עי' פע"ח שער קריאת ס"ת
מאמרי הספה"ק 'אהבת שלום' הם מדברי תורה (שמות-רבה ו ,ד) -נשבע אני שבכל לב ובכל נפש ובכל לפני סעודת צפרא דשבתא :עשר קדושות הן ,ארץ ישראל מקודשת פ"ו) .כל תפילה היא ענין בפני עצמו וקריאת התורה מהווה
שאמר בליל שב"ק ,ובשב"ק בשעת סעודת מאודו נמליכו ונייחדו! מכל הארצות ...עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה ...לפנים מן הפסקה בין התפילות.
שחרית ,וזעיר שם זעיר שם אשר נשמע מפ"ק החומה מקודש מהם ...הר הבית מקודש ממנו...
בסעודת זעיר אנפין קדישא [סעודה שלישית], הבכייה בראש השנה ומבאר שם רבנו :כל אדם מישראל יש לו חלק בארץ ישראל ,ע"ד 'לעומתם ברוך יאמרו'
כתב הגה"צ רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל אבד"ק ניז'נוב 'לאלה תחלק הארץ' פי׳ דכל אדם מישראל יש לו חלק בקדושת א״י, כתב הגה"צ רבי דוד צבי שנעבאלג זצ"ל דומ"ץ ור"מ
ובשעה שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר
בספרו 'מעשה יחיאל' (עמ' ח) :סיפרו לי ,שאדמו״ר הק׳ והאיש המשכיל צריך לראות להרגיש חלקו בקדושת ש״ק ,ומחמת זה ויזניצא:
הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות...
מקאסוב זצ"ל בעל 'אהבת שלום' ,כשהיה מסיים הקריאה הוא מרגיש ג״כ חלקו בקדושת א״י ,כי קדושת שבת קודש וקדושת "שמעתי מדודי הגה"צ ר' שמואל פלאך זצ"ל ששמע
א״י הן חד כמבואר אצלנו כמה פעמים ,וע"י אמירת משנת עשר מפה קדשו של רבו ה'תורת חיים' זי"ע ,שאביו רביה"ק
ביום ב' דראש השנה היה בוכה.
קדושות יכול ג״כ להרגיש תמיד מרירות הגלות ,ע״ד 'כיוון ששבת ה'אהבת שלום' לא נסע בתחילה להרה"ק רבי וועלוועלע
הקריאה ביום ב' דר"ה מסיימת בתיבות 'ואת תחש ואת
וי אבדה נפש'. מטשארני-אוסטרא זי"ע ,ורק כשנסע הרה"ק ר' וועלוועלע
יותר מדאי ,שהרי זה שבת שבין המצרים .נענה להם רביה"ק' :הלא מעכה' ,וראה בס' 'אילנא דחיי' :הבעש"ט הק' זצ"ל זי"ע אמר
שבת הוא מתנה טובה מבית גנזיו של הקב"ה ,ובמתנה אין שייך דינא לארץ ישראל נסע דרך העיר קאסוב ושבת שם וכן שהה
שר"ת 'ואת מעכה' הוא וידוי אחר תפלה מגעת עד כסא 'תורה' בסעודות השבת
דבר מצרא' [ב"מ קח'[ .]:היכל הבעש"ט' קובץ כה]. שם בשבוע שאחרי כן ,ומאז התחיל האהבת שלום לקוראו
הכבוד .ובספה"ק 'אוהב ישראל' (פר' וירא) :מצאתי בקובץ בהקדמת הספה"ק 'אהבת שלום' כתב המו"ל הגה"ח ר' חיים 'רבי' ,וכן קרא הוא את ה'אהבת שלום'.
ישן ' -ופילגשו ...תחש ואת מעכה'' ,תחש' ר"ת תקעו חודש נתן נטע מלאנטשין זצ"ל" :אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי
'לחיים' לתיקון נשמה רבי וועלוועלע היה נוהג לומר בקדושה 'לעומתם ברוך
שופר' ,מעכה' ר"ת מלוך על כל העולם ,ולרמוז זה קורין קדשו בליל שב"ק ,ובשב"ק בשעת סעודת שחרית ,וזעיר שם זעיר יאמרו' [בכל הקדושות ,וכנהוג בנוסח אשכנז] ,וביקש
רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע סיפר ,כי כשחל היארצייט של הרה"ק ר' פרשה זו בר"ה יום ב' .והמשכיל יבין את כל זאת ,עכלה"ק.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 31 30קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד ,מרחשון תשפ"ז
מגבית כלל אנ"ש ,כפקודת הקודש
כתי"ק הרה"ק רבי וועלוועל מטשארניאוסטרא כי הוא סומך על דעת ידי"נ רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע
לקופת 'אהבת שלום' – דעם רבי'נס צדקה קאסע זעקת 'שבת' סגולה לרפואה
הקדושה אצלנו ,כי יום השבת הוא מעצמו קדוש, מובא בספה"ק 'אהבת שלום' פר' וירא:
ואין תלוי בנו כמו ראש חודש ויום טוב ,רק עיקר ידוע ששבת קודש היא 'צרורא דלעילא דבי חיי
הזכרת השם שבת הוא רק להמשיך הקדושה אצלנו, כולא' ,ועל כן צריכין אנו בני ישראל להמשיך ולעורר
גבאי הצדקה הגדולה בתפוצות תבל וזה 'לקדשו' דייקא ...וזהו מאמרם ז"ל (שבת יב).
'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא' ,פירוש ע"י
אור קדושת שבת בהשתלשלות בקרבנו על ידי קריאת
השם 'שבת' ,והיינו שבכל העובדות שאנו עושין
זעקת השם 'שבת' ,ע"י זה מעוררין קדושת השבת צריכין אנו לאמר 'לכבוד שבת' .וזהו מאמר הכתוב
לאנדאן אנטווערפן קודש שהיא צרורא דלעילא דבי חיי כולא ,ועל ידי (שמות כ ,ח) 'זכור את יום השבת לקדשו' ,פירוש
הר"ר אברהם הייגר הי"ו הר"ר לוי כהנא הי"ו זה רפואה קרובה לבוא. שצריך להזכיר את יום השבת בכדי להמשיך את
הר"ר שלמה אליעזר היילפערן הי"ו הר"ר צבי פיקסלער הי"ו
הר"ר בערל פאללאק הי"ו
הר"ר טוביה יואל שטיינער הי"ו בארא-פארק
הר"ר יצחק אייזיק רייז הי"ו (ירושלמי יבמות פי"ב ה"א) ,שמנהג שובר דין ,על כן כששותים 'לחיים' ישראל אברהם מטשארניאוסטרא בן הרה"ק הרבי ר' זושא
מאנטריאל הר"ר יהודה יהושע צין הי"ו משברים וממתיקים את הדין לרחמים. מאניפולי זי"ע [כ"א טבת] ,נתן זקנו רביה"ק ה'אהבת שלום'
הר"ר אפרים פישל פעלדמאן הי"ו עוד אמר רבנו ,שמה שאנו רואין שבשתיית 'לחיים' מברכין לאחד כסף שיקנו משקה וישתו 'לחיים' ,ויאחלו לעילוי נשמתו של
הר"ר יצחק אייזיק וייס הי"ו וויליאמסבורג ישועה או רפואה ,וכמה פעמים פועלים בזה ,שורש המנהג הוא מהגמ' רבי ישראל אברהם .בראותו כי החסידים תמהים על כך,
הר"ר שמואל אליעזר גראס הי"ו בסוטה (כז' ):כשם שהמים בודקין אותה ,כך המים בודקין אותו' ,נמצא ושמע כי אמרו' :מי אנו שנוכל לברך צדיק שכמוהו ,והאם
מאנטשעסטער הר"ר מנחם מענדיל ווערצבערגער הי"ו שהיא שותה המים ,ואם הוא קלקל המים מפסידין אותו .והרי מרובה צריך הוא כלל לברכתנו!' נענה להם רבנו" :אל תתפלאו ,כי
הר"ר ישראל געלדציילער הי"ו שעה טובה כזאת שאפשר להרוויח בעולם הזה ,אי אפשר
מידה טובה ממידת פורעניות (סנהדרין ק ,):אם כן כל שכן שכשאחד
מאנסי שותה יומשך לאחר לקבל מזה רפואה וישועה. לרכוש בעולם העליון ,ואפילו צדיק נחוץ זקוק לקבל טובה
וינה הר"ר חיים בערקאוויטש הי"ו מהעולם הזה!" ('זכרון אשר').
הר"ר אשר פעלדמאן הי"ו הר"ר יוסף אריה בערקאוויטש הי"ו בס' 'מעשיות ושיחות צדיקים' מובא בשם רבנו ה'אהבת
הר"ר שלמה בר"ש זיידה הי"ו סגולה לתיקון פגם
שלום' ,טעם למנהג החסידים ששותים משקה ומברכים
מעלבארן הר"ר משה בר"י שטיינמעץ הי"ו כתב בספה"ק 'מקור ברוך' [דרשת שבת מברכין אלול]:
מובא בשם ה'אהבת שלום' זי"ע שנתן עצה לאחד שפגם ,שייתן
זה את זה בברכת 'לחיים' ,כי 'לחיים' בגימ' 'מנהג' ,ואיתא
הר"ר נחום עזריאל מיללער הי"ו
לייעקוואד בכל יום ארבעה מטבעות ,ויאמר הריני נותן זאת לטובה כדי שיימחק
שווייץ הר"ר אליעזר ניסן אוביץ הי"ו
הר"ר אליהו יהודה כהן הי"ו
רושם החטא מעל פני.
הר"ר חיים יעקב כהנא הי"ו הר"ר ברוך פוקס הי"ו סגולה נגד שכחה
כתב בעל 'אבן שתיה' :רביה"ק ה'תורת חיים' זי"ע אמר פעם רבנו היה אומר בפיוט 'כל מקדש'
להרה"ק ה'עטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע ,כי קיבל מאביו רביה"ק אחר 'איש על מחנהו ואיש על דגלו',
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ה'אהבת שלום' זי"ע סגולה כנגד שכחה ,לומר מ'נשמת' עד 'ישתבח' בלשון אשכנז :יהי רצון שיישבו כל
הגבאים בכוונה רצויה ,ואז ימצא את הסגולה בנקל. אחד ואחד מישראל בכל שבת קודש
רבנו ה'תורת חיים' מצא מקור לסגולה זו ,כי התיבות 'שכן חובת עם בני ביתם ,וכן יהי רצון אמן
כל היצורים' (מתוך תפילת 'נשמת') ר"ת שכחה ,והסגולה היא ,מה
שכתוב אחרי זה' :לפניך ד' אלוקינו' ,שנהיה תמיד עומדים לפני ד',
והרי 'אין שכחה לפני כסא כבודך'.
32קשר איתן • לך לך תשפ"ז
חברי הנהלת צדקת רמבעה"ן בס"ד
NG
הרבני החסיד נחמן מאנדל שליט"א הרה"ג יעקב לבין שליט"א הגאון רבי מנחם מנדל טאבאק שליט"א
ראש כוללי ערב 'הלכה למשה' ראש כוללי ש"ס בארה"ק רב ,דומ"ץ וראש הכולל קהילתנו הק' עפולה-עילית
מנהל המערך בארה"ק -הר''ר א<לימ<לך נייהוז הי''ו
הר"ר אלחנן צבי רוזנר הי"ו
הר"ר ברוך שטרן הי"ו
הר"ר שלמה זיידה הי"ו
הר"ר אפרים פישל זילברשלג הי"ו
גבאים:
הר"ר אשר יעקב גנץ הי"ו
הר"ר שלמה זלמן ויטמן הי"ו
הר"ר יחזקאל דוב ורצברגר הי"ו
אלעד
הר"ר משה יוסף שטרן הי"ו הר"ר משה זילברשלג הי"ו הר"ר אלימלך גשטטנר הי"ו הר"ר ישראל כהן הי"ו גבאי ראשי:
הר"ר אהרן כהנא הי"ו הר"ר משה שמשון גשטטנר הי"ו הר"ר שמעון לוריא הי"ו הר"ר ארי' יששכר לייביש טובק הי"ו
הר"ר יחזקאל שרגא כהנא הי"ו הר"ר חיים מאיר היימן הי"ו הר"ר שמואל אהרן לקס הי"ו רכזים:
מודיעין עילית הר"ר ישראל אריה כהנא הי"ו הר"ר יונה ויזל הי"ו הר"ר איתמר נפתלי נוימן הי"ו הר"ר שמעון טויסיג הי"ו
הר"ר שלמה פוגל הי"ו
גבאי ראשי: הר"ר מרדכי כץ הי"ו הר"ר דוד יונה וייס הי"ו הר"ר אברהם פוגל הי"ו
הר"ר נפתלי הערץ כץ הי"ו הר"ר שלמה זלמן וייס הי"ו הר"ר אברהם פוגל הי"ו הר"ר אהרן קלמן יהושע הגר הי"ו
הר"ר יצחק ברקוביץ הי"ו
הר"ר אברהם יעקב ליבוביץ הי"ו הר"ר אברהם זילברשלג הי"ו הר"ר יוסף אריה פולק הי"ו הר"ר יששכר דוב פולק הי"ו
הר"ר יחזקאל שרגא ליכטנשטיין הי"ו הר"ר חנניה יו"ט ליפא לוריא הי"ו הר"ר מרדכי פרנקל הי"ו גבאים:
הר"ר יצחק יעקב אדלשטיין הי"ו
הר"ר יוסף מאיר לרנר הי"ו הר"ר שלמה זלמן ליבוביץ הי"ו הר"ר נחום יואל פרנקל הי"ו הר"ר אלעזר ארנסטר הי"ו
הר"ר שלום יוסף רודיך הי"ו
הר"ר אליעזר מאיר הי"ו הר"ר שמואל זאב מילר הי"ו הר"ר יהודה יהושע צין הי"ו הר"ר דוד אשר הי"ו
הר"ר שמעון אהרן שכטר הי"ו
הר"ר אלעזר מאיר הי"ו הר"ר חיים דוד משי זהב הי"ו הר"ר חיים שטרן הי"ו הר"ר אברהם בנימין ברלין הי"ו
הר"ר צבי גרוס הי"ו
הר"ר מרדכי אשר מאיר הי"ו הר"ר שמחה אריה קרויזר הי"ו הר"ר יחזקאל שמשון שטרן הי"ו הר"ר מנחם מנדל ראובן ברמינקא הי"ו
הר"ר חנא ויזל הי"ו
הר"ר מרדכי י .ש .זלמן ברצ"ה ויזניצר הי"ו
הר"ר מרדכי י .ש .זלמן בר"י ויזניצר הי"ו
הר"ר יעקב שמשון בר"מ מרגליות הי"ו
הר"ר יעקב שמשון ברח"א מרגליות הי"ו
הר"ר אשר קלמן שופאק הי"ו
הר"ר יהודה עביר שטרן הי"ו
הר"ר מרדכי אשר אנשיל הופמן הי"ו
הר"ר יהושע צבי יעקב ויינברגר הי"ו
הר"ר אהרן ברנד הי"ו
הר"ר יוסף זכריה גליק הי"ו
הר"ר יהודה גרינברגר הי"ו
"הנני ממנה את
השליחים לחלק את
הר"ר צבי וסרמן הי"ו הר"ר אשר אנשיל נוימן הי"ו הר"ר ישראל שכטר הי"ו הר"ר אשר אנשיל ורטהיימר הי"ו
הר"ר משה בונם פוגל הי"ו הר"ר יוסף פריימן הי"ו הר"ר ישראל גרינפלד הי"ו
הר"ר יעקב ורצברגר הי"ו
הר"ר נפתלי הערץ פלדמן הי"ו הר"ר שלמה זאב קנול הי"ו הר"ר מאיר בנציון דושינסקי הי"ו
הר"ר אברהם מרדכי זולדן הי"ו
הר"ר משה יוסף טישלר הי"ו
הר"ר דוד מרגליות הי"ו
הר"ר חיים מאיר פרייליך הי"ו
הר"ר ברוך שמעון פרנקל הי"ו
בני ברק
גבאי ראשי:
הר"ר נחמן רובין הי"ו
הר"ר יוסף יששכר דב שטרן הי"ו
הר"ר אליעזר שמעון דסקל הי"ו
הר"ר קלונימוס יהודה דסקל הי"ו
הר"ר שמעון דרמר הי"ו
הקופות בבתי אנ"ש
ולאסוף את המעות.
הר"ר ישראל נח מרגליות הי"ו הר"ר זאב פרנקל הי"ו הר"ר דוד שרף הי"ו הר"ר שמחה שלאס הי"ו
הר"ר צבי פרנקל הי"ו הר"ר מנחם אשר הס הי"ו
הר"ר ישראל דוד פייג הי"ו
הר"ר צבי יו"ט פרנקל הי"ו הר"ר שלמה דב ויזל הי"ו
הר"ר יוסף יו"ט פליגמן הי"ו הר"ר יצחק אהרן דויטש הי"ו
הר"ר אברהם שלום שטרן הי"ו
הר"ר ישראל דוב שטרן הי"ו
הר"ר פנחס אלימלך פרקש הי"ו
הר"ר גרשון קליין הי"ו
הר"ר מנחם מנדל ויזניצר הי"ו
הר"ר יהודא אברהם עביר זולדן הי"ו
בית שמש
גבאי ראשי:
הר"ר לוי יצחק ויזניצר הי"ו
הר"ר אשר יונה ויינברגר הי"ו
הר"ר יוסף ויינברגר הי"ו
והינכם יכולים לומר
לכל אחד שאתם
הר"ר ירמיהו שמרלר הי"ו הר"ר ישראל יעקב קנדל הי"ו הר"ר צבי רודיך הי"ו הר"ר צבי יהודה ישראל גולדברגר הי"ו
הר"ר חיים יעקב קרמר הי"ו הר"ר יצחק ויינברגר הי"ו
הר"ר ישעיהו שרף הי"ו הר"ר בנציון שטרן הי"ו גבאים:
הר"ר יצחק אייזיק רוזנברג הי"ו הר"ר ישראל משה ויינר הי"ו
הר"ר מנחם מענדיל לוריא הי"ו משפחת אשר שיחי'
עמנואל
הר"ר יצחק אייזיק רוט הי"ו
הר"ר אלימלך בר"ב שטרן הי"ו
הר"ר חיים זאנוויל אינדיק הי"ו
הר"ר ישראל בר"י ארנסטר הי"ו
הר"ר שניאור זלמן בוקרצקי הי"ו
הר"ר שמואל דוד גוטליב הי"ו
הר"ר ישראל זולדן הי"ו
הר"ר ישראל כהן הי"ו
הר"ר אליהו לב טוב הי"ו
שליחים שלי .כבר
אמרו כאן 'כח המשלח
גבאי ראשי: הר"ר חיים מאיר ברז"צ שטרן הי"ו הר"ר נתן נטע ברח"מ ארנסטר הי"ו הר"ר דוד גולדברגר הי"ו
הר"ר מאיר בר"י שטרן הי"ו הר"ר שמואל מנחם לואיס הי"ו
הר"ר ברוך גרינפלד הי"ו הר"ר מנחם מנדל בוקרצקי הי"ו הר"ר חיים מנחם גרינפלד הי"ו
הר"ר שמואל שטרן הי"ו הר"ר שלמה לקס הי"ו
הר"ר אשר אנשיל בעק הי"ו הר"ר יצחק שבתי דייטש הי"ו
עפולה
הר"ר שמואל שטרן הי"ו
הר"ר גבריאל יוסף שכטר הי"ו
הר"ר משה שמעון הי"ו
הר"ר משה יעקב ברגר הי"ו
הר"ר שלמה ברקוביץ הי"ו
הר"ר יקותיאל זושא גליק הי"ו
הר"ר נפתלי צבי הגר הי"ו
הר"ר זעליג הייגר הי"ו
הר"ר צבי ויינברגר הי"ו
הר"ר אלעזר מרגליות הי"ו
הר"ר נפתלי הירץ מרגליות הי"ו
הר"ר בנציון פוגל הי"ו
בשליח'
גבאי ראשי: הר"ר ברוך שרף הי"ו הר"ר יהודה גנוט הי"ו הר"ר יהודה אריה וייס הי"ו
הר"ר אברהם דניאל פרוכטר הי"ו ממשא מרן אדמו"ר ממעמד סמיכת הגבאים
הר"ר שמעון נוימן הי"ו הר"ר ישראל שטיינמץ הי"ו הר"ר מרדכי שלמה פרידמן הי"ו
רכז: הר"ר צבי גנץ הי"ו הר"ר יואל צבי וייס הי"ו
הר"ר מנחם מנדל פרל הי"ו
הר"ר יעקב שמשון קליין הי"ו הר"ר משה יוסף גרוס הי"ו הר"ר צבי וייס הי"ו
הר"ר שלום צויבל הי"ו
הר"ר אלעזר גרייפמן הי"ו הר"ר יוסף נתן שאול וסרמן הי"ו
גבאים:
הר"ר ברוך ארלנגר הי"ו
חיפה הר"ר חיים יהודה גרינבוים הי"ו הר"ר יעקב זייבלד הי"ו
הר"ר יצחק ישראל ציטרין הי"ו
הר"ר מנחם מנדל קרמר הי"ו
הר"ר שלמה אשר הי"ו גבאי ראשי: הר"ר שלמה לייב דוידוביץ הי"ו הר"ר משה טיגרמן הי"ו
הר"ר חיים מאיר רוז הי"ו
הר"ר אברהם פישמן הי"ו הר"ר מנחם מנדל דונט הי"ו הר"ר מנחם מנדל כהנא הי"ו
הר"ר אלימלך ברנדויין הי"ו
הר"ר אליהו ברקוביץ הי"ו
הר"ר נחמן דוד גוטמן הי"ו
רכזים:
הר"ר יעקב ישראל גרינברגר הי"ו
הר"ר יחזקאל יוסף הגר הי"ו
הר"ר חיים מאיר הוס הי"ו
הר"ר משה לאבין הי"ו
הר"ר מרדכי זלמן מאירוביץ הי"ו
הר"ר אייזיק צבי שטיין הי"ו
הר"ר מנחם מנדל ראובן שטרן הי"ו
הר"ר צבי אלימלך שטרן הי"ו
"ואבקש לומר שזהו
הר"ר דוד שלמה הוס הי"ו
הר"ר מרדכי עזריאל וייס הי"ו
הר"ר שלום טויסיג הי"ו
גבאים:
הר"ר ישראל ברקוביץ הי"ו
הר"ר שמחה אריה לייב היימן הי"ו
הר"ר חיים מאיר הרטמן הי"ו
הר"ר אהרן יעקב ויזל הי"ו
הר"ר ישראל דב מגיד הי"ו
הר"ר משולם זושא מרגליות הי"ו
הר"ר אברהם אליעזר סגל הי"ו
הר"ר יחזקאל שרף הי"ו
כוחם של רבנו
הר"ר מנחם מנדל ורטהיימר הי"ו
הר"ר מנחם מאניש זילברשלג הי"ו
הר"ר שלום יוסף חיימסון הי"ו
הר"ר מרדכי הס הי"ו
הר"ר דוד ורטהיימר הי"ו
הר"ר דוד בר"ש ויזל הי"ו
הר"ר יוסף יו"ט ויזל הי"ו
הר"ר אברהם משה קינד הי"ו
הר"ר יצחק יעקב קליין הי"ו
אשדוד ה'אהבת שלום'
וכל אבותיי רבותינו
הר"ר שמעון כהן הי"ו הר"ר שלמה ברי"א ויזל הי"ו הר"ר שמעון רוב הי"ו גבאים ראשיים:
הר"ר אלימלך כץ הי"ו הר"ר שמעון שטיינמץ הי"ו
הר"ר צבי כץ הי"ו הר"ר אשר יונה סנה הי"ו הר"ר מנחם מנדל ראובן ויזניצר הי"ו הר"ר רפאל שאנברג הי"ו
הר"ר שמעון פוירשטיין הי"ו הר"ר אלימלך ויינברגר הי"ו הר"ר אשר יונה שכטר הי"ו הר"ר שלום פרידמן הי"ו
הר"ר אברהם בנימין יוסף לוריא הי"ו
הר"ר גבריאל יוסף נייהוז הי"ו
הר"ר שלום שיין הי"ו
הר"ר מרדכי פרוכטר הי"ו
הר"ר יצחק משה פרידמן הי"ו
הר"ר אשר יונה ויינברגר הי"ו
הר"ר אשר יונה ויינברגר הי"ו
הר"ר מאיר שרף הי"ו רכזים:
הר"ר אליעזר ליטמן רוזנברג הי"ו הקדושים אחריו,
שהחזיקו בנשיאות
הר"ר יהושע פאליק קליין הי"ו הר"ר יוסף יששכר דוב ויינברגר הי"ו הר"ר שמעון שרף הי"ו
הר"ר חיים מאיר שרייבר הי"ו
הר"ר חיים מאיר שרף הי"ו הר"ר חיים מרדכי ראז הי"ו הר"ר אברהם מאיר וייס הי"ו ביתר גבאים:
הר"ר משה אוביץ הי"ו
הקופה הקדושה ,וכעת
הר"ר זלמן אליעזר שמואל הי"ו הר"ר יעקב וייס הי"ו גבאי ראשי:
הר"ר משה וייס הי"ו הר"ר משה ברטלר הי"ו
הר"ר צבי יוסף גרינבוים הי"ו
צפת ירושלים הר"ר פנחס ברוך וייס הי"ו רכזים:
הר"ר אברהם אהרן ברקוביץ הי"ו
אני מחזיק בירושתם
הר"ר יחזקאל אוביץ הי"ו הר"ר שמעון וייס הי"ו הר"ר שמואל מאיר דושינסקי הי"ו
גבאי ראשי: הר"ר חיים מאיר איצקוביץ הי"ו
הר"ר דוב ברוס הי"ו הר"ר צבי ברי"ו וסרמן הי"ו הר"ר יעקב הייגר הי"ו
הר"ר יצחק פריימן הי"ו
הר"ר יוסף חיים גוטמן הי"ו הר"ר יששכר דב היימן הי"ו
בנשיאות הקופה"
הר"ר אברהם צבי ורטהיימר הי"ו הר"ר יעקב ורטהיימר הי"ו הר"ר משה ויינברגר הי"ו
רכז: הר"ר אברהם נתן יהודה פקשר הי"ו הר"ר יעקב עזריאל ורטהיימר הי"ו הר"ר דוד קלונימוס וועג הי"ו
הר"ר חיים שמואל זיידה הי"ו הר"ר אריה קליין הי"ו הר"ר משה יוסף זומר הי"ו הר"ר יצחק שמשון מאיר ויזל הי"ו
ממשא מרן אדמו"ר ממעמד סמיכת הגבאים
לכו בכוחכם זה והושעתם את אחיכם לאסוף כסף הקדשים
אל הקודש פנימה להחזקת עמלי התורה בארץ הקודש
אלקא דמאיר ענני
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
נציגות חרדית חזקה יהיה קשה שבעתיים .כל מי שהגיון זורם במוחו,
יודע שהדברים קל וחומר .שכן אם במצב שבו היתה לנו נציגות חזקה
עוללו לנו כך ,מה יעשו לנו כשלא יהיה מי שיעמוד בפרץ ושיב מלחמה
בהתלהבות וינסה לבלום ככל שניתן וככל שאפשר?!
באש קודש
הדברים ברורים ומחוורים כשמש .הכתובת רשומה על הקיר באותיות
קידוש לבנה עצומות ,וגם מי שמנסה לעצום עיניו בחזקה ,רואה אותם
ואינו מסוגל לפספס .הם אומרים את זה בכ לרעש גדול ,תחת כל עץ
נקדש רענן ומעל לכל במה ומקרופון .את זממם ואת תוכניתם 'לפרק' 'לחסל',
'לחנך מחדש'' ,סקנציות'' ,אפס כסף' ועוד ועוד .לשלול את עצם קיומנו.
זה הזמן לקטר או לכעוס?!
שם ///
לא זה מה שלימד אותנו רבנו שליט"א .אינטרסים ותעלולי נכלולים
אינם מנת חלקנו .אשרנו.
שמים אנו חסידי ויזניץ.
אנו תלמידי רבנו שליט"א.
ואנו נראה קבל עם ועולם ,מי הם הראשונים והמתייצבים בחזית.
///
אחד מן התעלולים ,במסגרת כסות החוק והמשפט .היא ההוראה
ויזניץ.
ראשונים תמיד
החדשה והמתעללת ,שבמסגרתה נאסר על מטות לדווח מי הצביע ומי לא.
כיוון שהציבור החרדי הוא ציבור מאורגן ברובו .כיוון שהוא רשום
בדרך כלל בקהילות שלהם עסקנים ומטות .היה לציבור החרדי דרך
במערכה!
לעקוב אחר הליך ההצבעה ,ולזרז את מי שעודנו מתמהמה.
כך היה ,כך פעלו ,אגב ,לא רק הציבור החרדי.
וכיוון שמישהו אי שם למעלה ,זיהה שפעולה זו עלולה לסייע לציבור
החרדי .הרי שזו נפסלה .אמתלאות של צנעת הפרט וכולי וכולי לרוב.
נימוקים ופשעטליך משפטיים פתלתלתיים.
/// רבים היא זו שהביאה אותנו לכדי המצב הקשה בו אנו כולנו יודעים ,שרבנו שליט"א ,הוא זה שעומד ,בימים
זה דורש מאיתנו הפעם ,שבעתיים התייצבות. שרויים .כאשר משנאי הדת ניצלו את חילוקי הדעות כתיקונם ,בראש מערכות אלקי ישראל .בחרב ובחנית,
ככל אשר יורוך
ובתחילת היום. לביצוע זממם ולדחיית הדרישה הצודקת מאין-כמותה בקול זעקה.
לא להתמהמה. של היהדות החרדית שוב ושוב. אין צורך לתאר לאף אחד ,מה היה רבנו שליט"א עושה
ידי מטות-הפעולה יהיו עמוסות כל אותו היום ,בהגברת פעלים לד' בלב כולנו השאיפה כי הדברים לא יישנו ,כי הפעם נראה ואלו פעולות היה נוקט ,לו היו כוחותיו עמו .וד' יעזרני
ולתורתו ,בהוספת עוד ועוד קולות ליהדות החרדית ,בשכנוע ,בשינוע. חזית אחידה ומלאה של הציבור ,בדרישה האחת והיחידה שעוד נחזה.
כל רגע שלהם יהיה קריטי ,כל דקה שלהם היא חשובה. – שמירה על ערכי התורה הקדושה ועל לומדיה בטהרה. וקולו ,אמור להדהד באזנינו כעת ,והוא מהדהד באזנינו
ואנו ,לפחות אנו ,חסידי ויזניץ ,ניתן להם את הדקות הללו במקום /// כעת.
שיצטרכו לרדוף אחרינו. אך דבר אחד ברור לנו כשמש בצהריים .התשובה לא ואנו נהיה הראשונים.
זה חשוב מאין כמותו .זה חשוב ששורות חסידי ויזניץ ימולאו כבר יכולה להיות – הקטנת הנציגות או השתמטות מחובת ///
בבוקרו של יום. המערכה .כי אז ,מאומה לא יהיה לנו .גם את המעט שנותר. יש לכל אחד בציבור החרדי וקהל היראים לדבר ד'' ,בטן
ויזניץ תקדש שם שמים. רבים המשילו את הדבר למי ששורף את ביתו שלו לאות מלאה' ,במידה רבה של צדק .על חוסר השלמת הסדרת
תוכיח .כי אנו מתייצבים למלחמה .אנו נשמעים לקול גדולי הדור. מחאה ונקמה בשכן שמצר לו את דרכו בחדר המדרגות מעמדם של עמלי התורה .על הרדיפות שאנו חווים דבר
ולא מוכן לחתום לו על תוספת. יום ביומו בחוסר אונים מוחלט אל מול קלגסי המשטרה
אין לנו כל מחשבה אחרת .מלבד קידוש שם שמים.
כלום את בתינו שלנו נשרוף? כלום נוריד את הכל הצבאית ואל מול גחמות בתי המשפט .הגענו למצב שכמותו
לטמיון חס ושלום?! בשל תחושת אי צדק עצמית?! והלא לא היינו בארצנו הקדושה.
כל בר דעת יודע .כי המצב ללא יש לנו מידה רבה של טרוניה כלפי חוסר אחדות
השורות ,שלטענת
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 37 36קשר איתן • לך לך תשפ"ז
דבר קדשם ונהמת ליבם של רבותינו הק' מהדהדים בקול
גדול ,מתוך אחריות ציבורית למען קיום חיי היהדות החרדית:
מרן רבינו שליט"א במשא קודש לקראת המערכה על כבוד שמים בשנת תשע"ט
בוחרים
בכבוד שמים!
"כל קול קובע ומכריע את המערכה ,תבטל את כרטיס הטיסה ותישאר כאן עד אחרי הבחירות!" -הורה רבינו
...מלחמת קודש זו לטובת רשימת יהדות התורה של תנועת 'אגודת ישראל' ,שבראשה עומד מרן רבינו
הק' ה'אמרי חיים' זי"ע למנכ"ל המוסדות הרה"ח ר' יעקב דוד ויזניצר ז"ל שעמד לנסוע לחו"ל • "אני רוצה
שליט"א זה שנים רבות בכל עוז ותעצומות ,ירושה היא לו מאבותיו הק' מרנן בעל 'אמרי חיים' ובעל 'ישועות
לידע מי עמד ועבד למעננו ,מי לנגדנו ומי בינינו!!!" -הוסיף מרן ה'אמרי חיים' וכתב לבנו מרן ה'ישועות
משה' זי"ע ,שכל ימיהם היו עושים ומעשים באומר ובמעש להגדלת כוחם של הנציגים החרדים לדבר ד'... משה' זי"ע לקראת הבחירות • "כשאנו בוחרים ביהדות התורה איננו בוחרים נציג זה או נציג אחר ,אנו בוחרים
בכבוד שמים!" -רגיל בפי קדשו של מרן רבנו שליט"א • יריעה מרתקת על מעשי ופעלי רבותינו הק' שעמדו
בראש המערכות הגורלית להצלחת הגדלתה של רשימת יהדות התורה ותנועת אגודת ישראל • ובחרת בחיים
ליהדות הנאמנה כח חזק להילחם ולעמוד על המשמר. "יהודי ,היכן האחריות?"
"כללו של דבר ,כשאנו בוחרים ביהדות התורה איננו בוחרים "אזעק בקול גדול" ,שח מרן רבינו שליט"א בדברות קדשו
נציג זה או נציג אחר .אנו בוחרים בכבוד שמים ,אין שום מקום לפני מערכת הבחירות בחודש חשון תשפ"ג ,בנהמת לב טהור | יוסף מאיר האס |
שטענה ומענה כלשהי כנגד נציג כלשהו ,יביא למניעה מלהרבות לנוכח מצבם הדחוק של ציבור לומדי תורה בארצנו" .הרי 'דאגה
כבוד שמים .וכל הסבור כך איננו מבין על מה אנו נלחמים כאן". בלב איש ישיחנה לאחרים' ,ולבבי דואג מאד ,ירא וחרד .קבלה כתמרור אזהרה שמבקש להתריע ולעורר בעוד מועד היה זה לאחר מערכת בחירות סוערת ומכריעה
לי מזקני הק' רבינו בעל 'אמרי חיים' זי"ע ואאמו"ר הק' רבינו מפני הסכנה הקרובה חלילה ,אם לא יתעשתו אחרוני לרשויות המקומיות.
עשה ולא תעשה בעל 'ישועות משה' זי"ע ,שנשאו על לבבם את דאגת הכלל. האדישים בזמן בו עוד יכולים לתקן ולהשפיע ,לשעה בסיום ספירת הקולות במוצאי יום הבחירות ,התברר
על טענותיהם הנלוזות של אנשים מקצה המחנה בגנותם או "שומה עלינו לשנן שוב ושוב את אשר אמר זקני הק' לפני ולדורות. כי חסרים מספר קולות בודדים כדי שלציבור החרדי
באי פעילותם של שלוחי דרבנן ,סיפר מרן רבינו שליט"א באותה
ככל אשר יורוך
מערכת הבחירות לפני למעלה מששים שנה' :עלינו אין אני דואג רגע לאחר השעה 10בערב ביום שלישי הקרוב, יהיה ייצוג חזק בעיריית ירושלים .תקופה קצרה לאחר
שיחה נוקבת על הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל ,שנכנס כי אנו נלך במסירות נפש ,אך מה יהא על אותו יהודי בכפר כבר לא יהיה ניתן לעשות מאומה כדי להציל את המצב מכן רעשה ירושלים עיה"ק עם היוודע המזימה הנפשעת
אליו מאן דהוא בטרוניה על הנבחרים מטעם יהדות התורה, נידח בקצה הארץ?!' וזעקתו עדיין חודרת ופולחת כליות ולב!" ולנסות להפוך את הקערה הזדונית על פיה לטובת של החופשיים שביקשו לפתוח בריכה מעורבת רח"ל
ובשל כך חפץ הלה להימנע מבחירה .שאלו הגרי"ש אלישיב בהתייחסותו לסיפור המרטיט שהובא לעיל ,שח מרן רבינו הציבור החרדי .כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן -לימדונו בתוככי עיר הקודש ירושלים.
בתמיהה" :וכי אם נכנס הינך לבית המדרש ,ובעל התפילה אינו שליט"א בדברים כדרבנות שאינם משתמעים לשתי פנים: מגיל הפעוטות ,אבל רגע אחרי שהנר כבה -קשה מאד כשבאו כמה מאנשי ירושלים אל רבינו הק' ה'אמרי
מוצא חן בעיניך ,לא תאמר קדיש קדושה וברכו בשל כך?"... "טייערע אידן! אנו עומדים כעת ממש במצב כזה ,שיש להחזיר את הגלגל אחורנית. חיים' זי"ע בכדי לגייסו אל המערכה הכבירה ,שיביע
"סבורני" ,הוסיף על כן מרן רבינו שליט"א" ,שלצד מצוות יהודים שמסירים את האחריות מהם ואינם משימים אל לבבם הנר הזה עודנו דולק .הוא ימשיך וידלוק עד נעילת את חוות דעתו הקדושה וישלח את המוני חסידי ויזניץ
לא-תעשה של 'לא תסור' שמקיימים בהליכה לבחירות ,יש גם את המצב הקשה .עכשיו הזמן להילחם בעמלק ,עכשיו הזמן הקלפיות במוצאי יום הבחירות .החכם עיניו בראשו להפגנות הסוערות ,לגודל הפתעתם הרים אליהם רבינו
מצוות עשה של 'ובחרת בחיים' כפשוטו' ,למען תחיה אתה לקדש שם שמים .והרי יודעים אתם שאינני דורש מאומה כי לשמוע לקול חכמים ולעשות רצון צדיקים ,אך לגודל ה'אמרי חיים' את עיניו החודרות ואמר להם בתוכחת
וזרעך' .בבחירה זו בוחרים בחיים ומקיימים מצוות עשה זו .אינני אם לכבוד שמים ולכבוד תורתו! הסכנה ולחומרת המצב האיום והנורא ששורר בארצנו נוקבת" :אבל אשמים אתם! היכן הייתם כשזעקנו
רוצה אפילו לחשוב איך נוכל לחיות כאן במידה וגזירותיהם "כאב לבבי גדול ביותר ,כי שומע אני מאנשים שעסוקים הקדושה עם הגזירות והרדיפות על בני הציבור החרדי והתחננו למען קדושת ירושלים וחסרו רק מספר קולות
חלילה יתממשו ,באין נציגות חרדית חזקה שתעמוד בדרכם. בקטנות המוחין ואינם חפצים ליתן קולם ליהדות הנאמנה ,בשל בדברים שלא שערום אבותינו מעולם ,לא יסתפק רק מועטים בשל אי הליכתכם? כעת מבקשים אתם לזעוק
"על כן ,כל אחד שהולך לפעול ולהפעיל למען הצלחת היהדות אי רצונם בנציג זה או אחר ,או כאלה הטוענים 'מה יש לי מנציג בהצבעתו הפרטית לרשימת יהדות התורה ,אלא יעשה על לשעבר?!"...
הנאמנה ולמען הרבות כבוד שמים ,יאמר בפיו לשם יחוד קוב"ה זה? מה תועלת הוא הביא לי?' ...מבלי להיכנס לעצם הנידון ,וכי ויפעל להביא עוד ועוד קולות שיתנו כוחות לנציגיהם סיפור זה שרגיל בפי מרן אדמו"ר שליט"א תמידים
ולקיים מצוות עשה של 'ובחרת בחיים' ומצוות לא-תעשה להם אנו בוחרים? אנו בוחרים לנציגים? איננו בוחרים בהם, ולשלוחיהם של מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א, כסדרם בדברותיו המעוררים לפני מערכות הבחירות
של 'לא תסור'". אנו בוחרים ביהדות הנאמנה! בקידוש שם שמים! בכך שיהיה ואם לא עכשיו -אימתי. בארצנו הקדושה ,משמש עבורנו ועבור כל בית ישראל
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 39 38קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בארץ ישראל ,ביקשו
מהבחורים שגם הם
יצטרפו למערכה
ויצאו לפעול למען
הצלחת המערכה.
היו אז חלק מצוות
הישיבה ששאלו:
וכי למה להטריח
בחורים השוקדים
על תלמודם למען
יתרבו נציגים של
'אגודת ישראל' ,והרי
אם תיגזר ח"ו גזירה
שתפגע ביסודות
הדת ,ממילא נילחם
במסירות נפש עד כדי
כליאה במאסר?!
השיבם רבינו
ה'אמרי חיים' מיניה
וביה:
"אמנם אנו ,יש קריאות קדשו של רביה"ק זי"ע בשנת תשנ"ב קריאות קדשו של רביה"ק זי"ע בשנת תשמ"ט
בידינו את הכוח
והעוז לעמוד כחומה
בצורה מול המהרסים ,אולם אותו יהודי המתגורר אי מפעל קדוש ולא מפלגה
במשך השנים נדרש מרן רבינו שליט"א שוב ושוב שם בעיירות נידחות שברחבי הארץ ,כשמסביבו אין
להגן על כבודה ולהסביר את משנתה של 'אגודת ישראל' ,ריכוז חרדי נחוש ,הוא לא יהיה בכוחו לעמוד מול
התנועה הקדושה שעמדה בראש מעייניהם של רבותינו הגזירה ועלול הוא להיכנע ,עליו הנני מצר ודואג ועלינו
לדאוג את דאגת הכלל ,ועל כן -סיים רבינו ה'אמרי הק' זי"ע מאז יום היווסדה.
בכל פעם שהיהדות הנאמנה החלה להיערך לקראת חיים' -מוטל עלינו לפעול בכל עוז לבחירת נציגים
הבחירות ,תמיד קמו טענות ומענות שניסו לשכנע שיילחמו למען כל הקדוש והיקר לכלל ישראל".
"מעובדא זו ניווכח מה הוא סוד הסתכלותם של ולהשפיע על קהלים מסוימים שלא לתת את קולם
לרשימת יהדות התורה ,אך מרן רבינו שליט"א ,כעמוד גדולי ישראל על מפעל 'אגודת ישראל'" ,הסיק ולמד
ככל אשר יורוך
מכך מרן רבינו שליט"א לפני קהל ועדה. כדי האש ההולך לפני מחנה ישראל ,לא נח ולא שקט
"אכן עיניהם של אלו -מהרסי הדת -דואבים להזים את השמועות ולהחזיר את עטרת התנועה
וכלים לראות את נציגות 'אגודת ישראל' ואת כוחה ליושנה.
"אגודת ישראל מאז היווסדה עמדה בפרץ להשיב הגדול להשפיע לטובה על כל גזירה שלא תצא .כמעשה
חמתם מהשחית" ,היו דבריו הבוערים כגחלי אש בעצרת המן הרשע אשר קדרו פניו לראות אשר מרדכי היהודי
לקראת הבחירות בחודש אדר ב' תשע"ט" ,לעמוד על 'אין כורע ומשתחווה לו' ויחד עם זאת הרי הוא 'יושב
המשמר בכל ענייני הדת בגשמי ורוחני כחומה בצורה בשער המלך' -את זאת לא סבל ,אמנם זה ניצחוננו
בתקיפות ובנחרצות לא להיכנע תחת דעותיהם -דעות להגביר כוחנו עוד ועוד ,ולעמוד בתוקף על ענייני הדת".
זרות וכוזבות.
"כבר אמרתי זה כמה אשר 'אגודת ישראל' לא בשם
כי עמנו א-ל 'מפלגה' תכונה ,יען היא מפעל קדוש ונשגב אשר נוסד
מלחמת קודש זו לטובת רשימת יהדות התורה
בראשות גדולי ומאורי צדיקי הדורות ,למען יהא שם
של תנועת 'אגודת ישראל' ,שבראשה עומד מרן רבינו
ושיור לכלל ישראל ולא יירמס הדת על ידי הכופרים בה".
שליט"א זה שנים רבות בכל עוז ותעצומות ,ירושה היא
מרן רבינו שליט"א סיפר אז על זקנו הק' מרן
לו מאבותיו הק' מרנן בעל 'אמרי חיים' ובעל 'ישועות
ה'אמרי חיים' זי"ע ,שפעם לפני מערכת בחירות
משה' זי"ע ,שכל ימיהם היו עושים ומעשים באומר
40קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
ַמּחו ֹזו ֹת
קֹדֶ ׁש וְה ְ
ה ּ
עִיר ַ
לבִּזו ֹת
פּה ּו ְ
לחֶרְ ָ
הָיּו ְ
טבּועו ֹת ּוגְנּוזו ֹת
ה ְ
חמַדֶ ּי ָ
מ ֲ
וְכָל־ ַ
שּיּור
לנּו ׁ ִ
ו ְאֵ ין ָ
עצרת בביהמ"ד 'בית הלל' בשיכון ויזניץ בשנת תש"כ עצרת בראשות מרן רבינו שליט"א לקראת
המערכה בשנת תשמ"א
תכלית המערכה שלהם לבטל את כל הקדוש והיקר לנו. ובמעש להגדלת כוחם של הנציגים החרדים לדבר ד',
תו ֹרָ ה
ה ּ
רַ ק ַ
"לא ננוח ולא נשקוט! נתלכד יחדיו למערכה ,נארגן שיוכלו לעמוד בפרץ ולהגן בכל מאמצי כח על קדשי
את כוחותינו בכח אמיץ וחזק ,לבצר את חומותינו ישראל מול מבקשי נפשם ורעתם.
ומוסדות החינוך ולשמור על טוהר מחננו .עלינו לצאת אולי לא כולם יודעים זאת ,אבל כל בניו של מרן
למערכה ,להתאמץ בכל מיני התאמצויות להצלחתנו, הס"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע היו פעילים נמרצים
למען קיום הדת על תילה". למען 'אגודת ישראל' עוד לפני המלחמה ,בראותם בה
יסוד גדול ובסיס איתן להגדיל תורה ולהאדירה ,כמו גם
דעת תורה ברורה להרחיב גבולות הקדושה והחסידות בקרב מחנה ישראל,
הז ּ ֹאת.
ַ
לפני מערכת הבחירות בחודש שבט תשס"ט ,הרחיב כפי שידוע שרבינו הק' בעל 'אמרי חיים' זי"ע היה
מרן רבינו שליט"א מאוצרו המנוצר עד כמה פעלו ועשו מראשי המנהיגים בימים ההם שפעל גדולות ונצורות
רבותינו הק' למען הצלחת רשימת יהדות התורה ,כשהם להגדיל את שורות תנועת 'אגודת ישראל' ,ואף היה
רואים בכך שליחות קודש גורלית להצלחת עולם התורה עומד בראש הכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה
ועולם הישיבות בארץ ישראל. במארינבאד בשנת תרצ"ז.
ככל אשר יורוך
"בימים אלה לקראת המערכה העומדת לפנינו ,ישנם לא פעם היה חוזר ואומר רבינו ה'אמרי חיים'
כאלה במחנה החרדי המתהלכים עם ספיקות וטענות שתנועת 'אגודת ישראל' זוכה להשראת השכינה בכל
שונות ,ויש האומרים כאילו אין זו 'אגודת ישראל' של מעשי ידיה והקב"ה מסייע לה להצלחתה הגדולה בכל
פעם" ,היו הדברים הנוקבים שעוררו כליות ולב" .עלינו פעם ,ברמזו זאת בפסוק "עוצו עצה ותופר ,דברו דבר
לזכור כי תנועת 'אגודת ישראל' איננה מפלגה! 'אגודת ולא יקום ,כי עמנו א-ל" ,שבתיבת "א-ל" רמוזה 'אגודת
ישראל' נוסדה ע"י גדולי וצדיקי הדורות הקודמים ישראל' ,עם האות הראשונה והאות האחרונה.
זי"ע ,במטרה לעמוד ולשמור על קדשי היהדות ע"פ וכך היו דברות קדשו של רבינו ה'ישועות משה'
דרך התוה"ק ,ולסייע ליהודים בכל מקום שהם בכל זי"ע לפני מערכת הבחירות (סעודה שלישית אמור
צרכיהם הרוחניים והגשמיים. תשנ"ט) ,כשהדברים נראים כדברי נבואה למתרחש
"גדולי הדור זצ"ל החליטו כי כאן בארץ ישראל כיום בארצנו לנוכח מבול הגזירות והרדיפות על ציבור
יש לשלוח נציגים לכנסת ,כדי שיוכלו לפעול ולעמוד לומדי התורה:
על המשמר ,ולכן המערכה העומדת כעת לפנינו היא "לא תחושת הניצחון מעניינת אותנו ,להשביע
מערכה על קדשי היהדות ,כי נציגי 'אגודת ישראל' את נפשנו במי יזכה ומי בראש ,לא זהו חפץ ליבם של
פועלים בשליחות גדולי הדור". החרדים לדבר ד'; מאמינים אנו כי הכל בידי שמים.
מרן רבינו שליט"א סיפר כי קיים מכתב מזקנו הק' דאגתנו עתה היא במה שנטושה מערכת הבחירות הזו,
על שהחופשיים הכריזו בראש כל חוצות וקבעו את
הזכות מדור לדור! מרן ה'אמרי חיים' זי"ע לקראת הבחירות ,בו ייסר איש
מטה חסידי ויזניץ
42קשר איתן • לך לך תשפ"ז
רבינו שליט"א בקול חוצב" .אנו יודעים מה היתה דעת נכבד בלשונות קשים ,כי מטעמים ונימוקים פוליטיים
קדשם במערכות כגון אלה -להפעיל את כל האמצעים לא נשמע להוראת גדולי הדור בענין הבחירות" .מדבריו
...לגודל הפתעתם הרים אליהם רבינו ה'אמרי חיים' את עיניו החודרות ואמר להם בתוכחת העומדים לרשותנו למען טובת כלל ישראל .זה היה שם רואים אנו שזוהי דעת תורה ברורה! דעתו של
נוקבת" :אבל אשמים אתם! היכן הייתם כשזעקנו והתחננו למען קדושת ירושלים וחסרו רק מבטם של צדיקי הדור מנהיגי ישראל. מנהיג ישראל אמיתי היא ,שכאשר הנידון הוא קדשי
"לדאבוננו ישנם יהודים חרדים המתהלכים בימים ישראל ,הרי אף אם יש חשבונות וטענות שונות ,וייתכן
מספר קולות מועטים בשל אי הליכתכם? כעת מבקשים אתם לזעוק על לשעבר!?"... אלה בבלבול המוחין ,ולא זו אף זו אלא מקררים את שיש עניינים שצריך לתקנם ,אין זה פוטר אותנו מצו
זולתם בבחינת 'אשר קרך' .יש גם כאלה האומרים השעה -להגדיל את כוחה של יהדות התורה ,כי כאשר
שיבחרו לרשימות אחרות .יש לפרסם לכל החרדים יהיה מספר גדול יותר של נציגים ,יוכלו לפעול יותר
לדבר ד' ,כי מדובר כאן בחוב קדוש להשתדל למען למען קדשי היהדות החרדית".
הפתק מכריז בקול "שארפקייט פונעם טאט'ן" 'אגודת ישראל' הפועלת למען האידישקייט". "זו היתה דרכם רבת השנים של כ"ק מרן זקני
"זכורני את נאומו חוצב הלהבות של מרן ה'אמרי חיים' עד כמה היתה הצלחתה של 'אגודת ישראל' נוגעת לליבו זי"ע ויבלחט"א כ"ק מרן אבי שליט"א (זי"ע)" ,סיים
בבית הכנסת הגדול בבני ברק טרם הבחירות" ,מוסיף הרה"ח הטהור של רבינו ה'אמרי חיים' זי"ע ,ניתן ללמוד מתוכנו של
ר' מנחם אליעזר מוזס שליט"א" .בין הדברים קרא והכריז' :כל מכתב נוקב וחריף מאד שכתב לבנו רבינו הק' בעל 'ישועות
פתק שרשום עליו ג' ,מכריז בקול רם :זה שהכניס אותי הוא משה' זי"ע בשנת תשכ"א ,וזה לשונו: מי רואה אותו יוצא ואינו יוצא עמו:
יהודי ירא שמים שמציית לגדולי הדור ,וכך ציוו לנו חז"ל שיהא "אהובי בני יקירי חביבי כנפשי ,תאמר בשמי לכל "אף אני בעצמי מתכוון בע"ה לפעול ככל יכולתי להגדלת
שם שמים מתאהב על ידך -ידך ממש ,היד שמכניסה את היד האמורים להיות מאנשי שלומנו ,שכולם ילכו ביום ג'
אל הקלפי! החובה עלינו לקדש שם שמים בגאון ,ולהצביע שופטים אל הקלפי ויצביעו על רשימת אגודת ישראל!!!
רשימת יהדות התורה בכל הפעולות הנדרשות"
לאגודת ישראל שסימנה ג'!'". שיקבלו עליהם מרות גדולי התורה וידעו אשר נצחון דגל ואף פעם אחת כשיצא לחו"ל ביום בכל רחבי העולם היהודי ,והדברים חורף תשפ"א נחקק לדורות
בנוסף לכך מספר הרב מוזס מזכרונותיו כנער צעיר ,שבמוצאי ויזניץ הוא נצחון התורה ולכבוד לנו ולהם ,משא"כ להיפך הבחירות ,התאמץ לגשת קודם נאים גם לימינו לנוכח המצב בו בספרי ההיסטוריה כזמן בו צעדו
שבת בראשית תש"כ התקיימה עצרת מרכזית למען הבחירות ח"ו .יתאמץ כל אחד לשכנע כל ידידיו ומכיריו בנחיצות אל הקלפי לתת את קולו לרשימת נמצאים יראי ד' וחושבי שמו בארץ מיליוני תושבי ארץ ישראל לכמה
בבית הכנסת הגדול ברח' רבי עקיבא בבני ברק ,ורבינו זי"ע היה הדבר ,ומי שלא יצביע על רשימת אגודת ישראל אות ג' יהדות התורה -כך נוהגים יראי הקודש: וכמה מערכות בחירות שחזרו על
חלוש ומצונן מאד אחרי עבודת הקודש של ירח האיתנים ,ועל סימן הוא שאין לו שום אחריות ציבורי למען קיום והעלאת ד' אמיתיים. "סבור אני שאם בימים כתיקונם עצמן ללא הכרעה .המציאות הזו,
אף שכמעט היה ברור שרבינו ייאלץ להיעדר מהאסיפה החשובה, חיי היהדות החרדית". "זקני הק' בעל 'אמרי חיים' יש ענין של 'זקן ואינו לפי כבודו', בה התקיימו מערכות בחירות בכל
לבש עוז ותעצומות במוצאי שבת והגיע להשתתף בכנס יחד כאן מוסיף רבינו ה'אמרי חיים' לשון חריפה ביותר" :ואני זי"ע היה אף הוא 'קנאי' ,קנאי הרי שעתה כשמדובר בפיקוח נפש, מספר חודשים ,הביאה רבים מקרב
עם הגאון הרב מפוניבז' זצ"ל. רוצה לידע מי עמד ועבד למעננו ,מי לנגדנו ומי בינינו!!!... לד' ולתורתו .כבר אמרתי זה כמה אין לכל אחד לחוס על כבודו, בני הציבור החרדי לתחושת שאננות
אכן מחמת חולשתו וחום גופו לא היה מסוגל לדבר בפני הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס שליט"א מספר שלפני שנים שקנאות הכוונה -לכוון לכבוד אלא אדרבה ,להרבות ביתר שאת ורפיון ידיים ,כראותם שממילא אין
הקהל הרב ,אבל שליחו הנאמן הרה"ח ר' יעקב דוד ויזניצר ז"ל רבות ,הראה לו פעם מרן ה'ישועות משה' את המכתב ואמר לו שמו יתברך .גדולי ישראל נשיאי בפעולות ובפעלים למען חיזוק תוצאות ברורות שיכולות להכריע
דיבר בשמו של רבנו ובנוכחותו על חובת ההשתדלות והעשייה בפליאה רבה" :אזא שארפקייט פונעם טאט'ן האב איך נישט אגודת ישראל היו 'קנאים' במהותם הרשימה ,ואף אני בעצמי מתכוון את המציאות לטב ולמוטב.
להצלחת רשימת אגודת ישראל. געזעהן אין אנדערע עניינים ,נאר אין ענייני ציבור" [תקיפות לכבוד שמים ,ומכח קנאות זו ייסדו בע"ה להצטרף ולפעול ככל יכולתי לעד ייזכרו דברות קדשו
עצומה כזו של אבי ,לא ראיתי בדברים אחרים ,רק בענייני ציבור את אגודת ישראל כדי ללחום את להגדלת רשימת יהדות התורה בכל מלהבות אש שהשמיע אז מרן
כל קול קובע כגיוס בנות וכדומה]... מלחמת הדת .הלא פוסק הדור
הגה"ק מטשעבין זי"ע פסק שכל מי
הפעולות הנדרשות.
"עוד סבור אני ,שגם אותם
רבינו שליט"א בסעודה שלישית
פ' ויקרא ,לפני הסבב הרביעי של
"אין לתאר ואין לשער עד כמה היה רבינו ה'אמרי חיים' צא ולמד ממכתב אחר שכותב מרן ה'אמרי חיים' לשונות
חריפים לא פחות מאלו שהוזכרו כאן: שאינו הולך לבחור נותן יד לפורקי שרבותיהם נוטים לאסור את מערכת הבחירות ,בהם קרא בקול
ככל אשר יורוך
זי"ע מעורב עד למעלה מראש בכל מערכות הבחירות ואף היה
עושה ומעשה אחרים שיפעלו בכל כוחם להצלחה המערכות "כל מי שאינו מצביע למען רשימת אגודת ישראל שסימנה העול ומתחבר עמהם ,ואיך אפשר ההשתתפות בבחירות ,יכולים חוצב להתעורר מהאדישות ולפעול
הגורליות להמשך קיומה של היהדות החרדית בארצנו הקדושה", ג' ,אין לו שום רגש של אחריות ציבורית!!! אין לו רגש לקיום לפקפק בזה?! לפעול להצלחת הרשימה ,למרות בכל מאמצי כח להצלת עולם התורה
מספר לנו ר' מנחם אליעזר. ולהמשכת חיי היהדות החרדית בארץ הקודש!!! ולא די בכך "הרי כולנו יודעים שהמקום שהם בעצמם אינם הולכים ,אך אם והישיבות מול החפצים לראותם
"זכורני מהבחירות האחרונות שהתקיימו בערוב ימיו עלי שיצביע לרשימה זו ,אלא אף יעבוד ויתאמץ בכל כוחו שיתרבו שם אינו מקום קדוש ,ולא ששים יש להם חברים שהולכים להצביע סגורים ונעולים חלילה וחלילה.
אדמות ,כשיצא אל הקלפי ביום הבחירות בשארית כוחותיו קולות לרשימה הנ"ל". אנו להיכנס לשם ,אך יש לנו ברירה ומתכוונים להצביע למפלגות לא זו בלבד ,אלא שבדבריו
ובמסירות נפש ממש ,כדי להבהיר בזאת לכולם שלאו מילתא אחרי לשונות חריפים ונוקבים כאלו ,הרי כל מילה מיותרת אחרת? הרי צריך להילחם ולהציל אחרות -לשכנעם לתת את קולם הנרגשים הגדיל רבינו שליט"א
זוטרתא היא ואכן כל קול קובע ,אבל אין להסתפק בקול האישי בהחלט. את מה שאפשר .במיוחד כאשר למחנה היראים דווקא .אף אנשים לעשות וקרא גם לאלו הנמנעים
כאמור הבג"ץ הכריז מלחמה נגד הנמצאים בחו"ל יכולים להשפיע להצביע בבחירות כהוראות
ציבור יראי ד' וחיי הדת בארה"ק, על אחיהם כאן .על כולם להבין רבותיהם ,שלכל הפחות ישכנעו
אין לנו ברירה אחרת אלא להשיב שמדובר בצו השעה ובמערכה ויפעלו על אחרים שאינם נמנים
מלחמה שערה .הם אומרים 'פן גורלית מאד ליהדות החרדית. על חוגים אלו ,שיתנו את קולם
ירבה' מרוב פחדם ויראתם -אשר "זכורני את מו"ח זי"ע [הרה"ק לרשימת יהדות התורה ויהיה
הם אינם מהססים לומר בגלוי - רבי משולם זוסיא מטשערנאביל חלקם עם מזכי הרבים וממצילי
שמפחדים שבארה"ק יהיה 'רוב זי"ע; יומא דהילולא י"ז חשון] עולם התורה.
חרדי' ,ואילו אנו אומרים 'כן ירבה' שלמרות אי מעורבותו בעניינים לפנינו מספר קטעים נבחרים
עצרת בבני ברק בראשות רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע – תש"כהמערכה בשנת תשמ"א בע"ה". ציבוריים ,הקפיד מאד להצביע מאותה שיחה נלהבת שעוררה הדים
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
זה לא הקול שלך
זה קולם
של רבבות לומדי התורה
הנרדפים על צווארם
קריאת קדשו של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בשנת תש"ל עצרת בביהמ"ד ויזניץ בת"א בשנת תש"כ
זה קולם
של ריבי רבבות יראים טוב וקראנו את שמה גיטל על שם רעייתו של הגבאי שנותנים לאגודת ישראל ,אלא להביא קולות
נוספים להגדלת הרשימה ביתר עוז ושאת.
וחרדים לדבר ד' רבי יוסל שכטר ז"ל [סבו של ר' יעקב דוד]"...
והנה ,למרות ששליחויותיו היו קודש קדשים אצל "כשהגיע רבינו ה'אמרי חיים' אל הקלפי והבחין
רבנו ,הרי שכשניגש ר' יעקב דוד אל רבינו להיפרד בהמוני אברכים ובחורים שנדחקו לראות את הנהגתו
הפעם מכריעים
ממנו באסרו חג עובר לנסיעתו לטובת המוסדות הק', בקלפי ,תמה ואמר' :למה כולם עומדים כאן באפס מעש
תמה רבינו בפניו ושאל איך הוא נוסע עכשיו ,הלוא ביום זה? הרי כל אחד צריך לצאת ולפעול בכל כוחותיו
בז' חשון אמורות להתקיים הבחירות בארץ וכל קול להצלחת המערכה?!'...
חשוב וקובע... רבינו הוסיף ואמר" :כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש,
התנצל ר' יעקב דוד ואמר לרבינו ,שבסך הכל מדובר דהיינו שלא די בהצבעתו של איש יחיד בלבד כדי לכבוש
בקול אחד בודד שלו שממילא לא אמור להשפיע יתר את מה שמגיע לנו בדין ולא בחסד ,אלא צריך להביא
את גורל התורה
על המידה ,אבל רבינו לא ויתר לו בשום פנים ואופן, תומכים נוספים מכל קצווי ארץ" .ואכן ,תיכף לאמירתו
והורה לו לבטל את הנסיעה באופן מיידי!!! כי אכן כל יצאו אברכים רבים עם רכבים לראש העין ולסביבה,
ככל אשר יורוך
קול חשוב וקובע ,מלבד השליחות המיוחדת שהטיל והביאו איתם זקנים וחולים אל הקלפי המקומי כדי
ואת עתיד הדורות
עליו כמו על כולם לפעול בכל הכוחות להצלחת רשימת ליתן קולם לרשימת היהדות החרדית הנאמנה".
אגודת ישראל.
לא בכדי היו המערכות הגורליות של הבחירות דוגמה אישית לכולם
בארץ ישראל נחשבות כיום הדין עבור הנציגות של את היריעה נחתום בסיפור מדהים ומופלא ביותר,
היהדות החרדית ,כלשונו של הגאון רבי אהרן קוטלר ממנו ניתן ללמוד על חשיבותו של כל קול במערכה
זצ"ל .היו אלו גדולי וצדיקי הדורות שקמו ליטול חלק הגורלית של הבחירות:
בראש בדרבון וזירוז לצאת ולהצביע ביום הבחירות, מנכ"ל מוסדותינו הק' הזכור לטוב ,הרה"ח ר'
כשהם בעצמם משמשים לדוגמה ולמופת בכובד ראש יעקב דוד ויזניצר ז"ל ,היה יוצא כידוע פעמים רבות
עד כמה חשובה היא הצלחת המערכה לכבודה של לשליחויות דחופות לחוץ לארץ בהוראתו של רבינו
התורה הקדושה ולומדיה ,עוסקיה ושומריה ,הנרדפים לטובת המוסדות הק' ,וכל כך היו חשובות הנסיעות
בכל עת תחת קלגסי השלטון והמשפט. הללו אצל רבינו ,עד שפעם אף הורה לו רבינו לצאת
עוצו עצה ותופר ,דברו דבר ולא יקום ,כי עמנו א-ל. לחו"ל כאשר זוגתו עמדה טרם לידתה!!! ורבינו שלח
המה כרעו ונפלו ,ואנחנו קמנו ונתעודד. לו אז מברק בו בישר לו בשמחה" :נולדה לך בת למזל
הזכות מדור לדור!
מטה חסידי ויזניץ
46קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
"החובה להצביע בבחירות לאגודת ישראל היא ברורה
זה כן הקול שלך כי יש סכנה למעמד בני הישיבות"
כיצד הגיב רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע על הקולות שטענו שכביכול 'מפתים' את גדולי הדור לחתום על ה'קול קורא' בבחירות • על האנחה
העמוקה שטרם החתימה • מה הסתתר מאחורי ה'איום' של רבינו במערכת הבחירות של שנת תש"ל ,השבוע לפני 37שנה ,שלא
לצרף את חתימתו • מזכרונות הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל תלמידו החשוב ומקורבו הנאמן של רבינו ה'אמרי חיים' זי"ע •
הקול הצלול והבהיר
שישמע ברמה ובעוז
אני שייך רביה"ק זי"ע עם גדולי ישראל במשא קודש לקראת המערכה על כבוד שמים בשנת תשנ"ו
והעזה לומר עלינו שמפתים אותנו לחתום על ה'קול
קורא' לבחירות!" ובקול זועק המשיך בתמיהה" :למי
'הרי חייבים לחתום!'
לתורה
בשיחה על התייחסות רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע
הם מכוונים שפיתו אותם -אותנו מפתים?! או חלילה
למערכות הבחירות ,פתח הגרא"ד זצ"ל ותיאר :ההצבעה
את הרבי מבעלזא ,או את הרבי מגור ,או את רבי אהרן
בבחירות אצל רבינו זי"ע היתה מעמד מיוחד ,וכדרכו
קוטלר?!"...
בקודש קיימה בהתלהבות ואחר הכנה רבתי ,כמצוה
נדירה הבאה מזמן לזמן.
איום למראית עין
הקדושה
חדשים רבים לפני הבחירות כבר עסק רבנו בכל
בט"ז חשוון תש"ל – בדיוק השבוע לפני ל"ז שנים, כוחותיו למען הצלחת הבחירות .מלבד חתימתו על
התקיימה מערכת הבחירות האחרונה בחיי רבינו ה'אמרי ה'קול קורא' יחד עם כל חברי מועצת גדולי התורה,
חיים' ,הגרא"ד סיפר על מהלכים שקדמו למערכת היה רבינו פועל ומפעיל ,כך גם שלח את בחורי הישיבה
הבחירות ,היה זה לאחר שבמהלך הקדנציה הקודמת לצאת לפעילות למען הרחבת מעגלי התומכים ברשימת
ככל אשר יורוך
יצאה פא"י מהממשלה ,ורבינו חשב שלעת כזאת יש אגודת ישראל.
לקרבם ,ואף מבלי להיות חברים איתם צריכים להיכנס מלבד כל ההנהגות המפורסמות הללו ,התבטא
איתם בבלוק טכני. רבנו לא אחת כי מעולם לא חתם על הקריאה להצביע
"אני זוכר היטב את אותו יום -כ"ז אב תשכ"ט, בבחירות -מבלי שעיין בדבר וראה את ההכרח הגדול
כשפגשתי בירושלים את רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שבהצבעה! ואכן את זאת ראינו תמיד בעת חתימתו,
ששהה אז לנופש בשכונת בית וגן ,רבינו מסר לי שליחות כשהיה מפרט בפנינו בקול בכיה את כל הסכנות
בשם אביו רבינו ה'אמרי חיים' ,לבקר את חברי מועצגה"ת המאיימות על קיומה של תורה בארה״ק ,והיה נאנח
ולהודיע להם בשמו ,כי אם לא תגובש רשימה משותפת ומצטער על מעמד היהדות החרדית ועל כבוד ה' באנחה
בבלוק טכני עם פא"י ,לא יסכים לחתום על הכרוז השוברת גופו של אדם ,ומסיים בהפטירו' :הרי חייבים
לבחירות ,שכן לדעתו המשך הפירוד אינו אלא ירידה לחתום'.
לחייהם בלי פשר. במערכת בחירות היסטורית שנערכו בימי בין
"למחרת התקיימה הלווייתו של הרה"ק רבי מנחם המצרים תשט"ו ,בעת שהרה״ק מבעלזא זי"ע חתם
שלמה מסוכוטשוב ראדומסק זצ"ל ,במהלכה פגשתי על ה'חוב קדוש' ,כבר אז היו שהפיצו שמועות זדוניות
את השד"ר הרה"ח ר' שלמה יעקב גרוס ז"ל שהיה נציג בנסיון לערער את תוקף הקריאה .זכורני כיצד רבנו
הסיעה המאוחדת באגו"י .מבלי שסיפרתי לו על השליחות הלהיב בדברי קדשו ברעווא דרעווין ואמר" :חוצפה
הזכות מדור לדור!
מטה חסידי ויזניץ
48קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
"...כל פתק שרשום עליו ג' ,מכריז בקול רם :זה שהכניס אותי הוא יהודי ירא שמים שמציית
רבותינו הקדושים לגדולי הדור ,וכך ציוו לנו חז"ל שיהא שם שמים מתאהב על ידך -ידך ממש ,היד שמכניסה את
היד אל הקלפי! החובה עלינו לקדש שם שמים בגאון ,ולהצביע לאגודת ישראל שסימנה ג'!"...
זועקים הגיעה המשלחת האגודאית לחצה"ק להחתים את רבינו על שהוטלה עלי ,הוא סיפר לי לתומו כי במו"מ בין אגו"י ופא"י
מרה:
ה'קול קורא' ,אבל איש מהמקורבים לא הרהיב עוז בנפשו גילתה אגו"י רצון טוב להגיע לסיכום חיובי ,אך דווקא אנשי
להכניס את הבקשה אל רבינו ,והחליטו אפוא למסור את פא"י הם שנקטו סחבת והעלו תנאים מכבידים על הקמת
הבקשה לידי בנו רביה"ק ה'ישועות משה' ,שהרי מי היה רשימה משותפת -וזאת כדי שהרבי יכעס על אגו"י ולא
קרוב ואוהב לרבי כבנו יקירו ,ובוודאי הוא ימצא את שעת יחתום עבורם" .כששמעתי דברים אלה ,החלטתי לנסוע במיוחד
הכושר להעלות את הענין בפני אביו הק'. אל רבינו ה'אמרי חיים' ,ששהה אז בעיה"ק צפת ,ולספר לו
"אך למעשה" ,סיפר הגרא"ד" ,גם רבינו ה'ישועות משה' על כך .כשהגעתי לשם סיפרו לי המשמשים כי הרה"ק ה'בית
חשש לקחת על עצמו את האחריות ,והמתין שאגיע לבית ישראל' מגור ביקר אתמול אצל רבינו ,ובצאתו מן הקודש
מי בעדנו?!
רבינו ,אז פנה אלי וביקש שאכנס יחד אתו אל הקודש פנימה, אמר למשמשים במתק לשונו' :אויב די ווייסע בארד וועט
שכן אני הרי הייתי מעורה בענין מתחילתו. נישט אונטער שרייבן ,וועט נישט גוט זיין' [אם הזקן הלבן
"זכורני איך שרבינו ה'ישועות משה' ניגש בצעדים מהוססים הזה לא יחתום ,לא יהיה טוב]...
אל רבינו ה'אמרי חיים' והחל לומר בחשש' :יש לנו כאן את "על כל פנים ,אני כשליח לא נתתי לבי לכך ,נכנסתי אל
המכתב ...שצריכים לחתום' ...רבינו קלט מיד כי אנו באים הקודש פנימה וסיפרתי לרבינו את דברי ר' שלמה יענק'ל -כי
בענין ה'קול קורא' ,ברגע אחד שינה את טעמו ואמר בחיוך: פא"י מכבידה על המו"מ תוך ניצול האיום של הרבי.
'מה אתם חוששים שלא אחתום? - ...ולקח את ה'קול קורא' "אמר לי רבינו' :עכשיו ,כששני הצדדים מודעים לאיום,
וחתם מיד! כבר אי אפשר לקבל את העובדות כפשוטן ,כי יתכן שדווקא
מי נגדנו?!
"לאחר מכן ,בנימה רגועה המשיך רבינו ואמר' :לרגע לא אגו"י היא זו שמכבידה את התנאים ,וכדי לנקות את עצמה
עלתה על דעתי שלא לצרף את חתימתי .הרי החובה להצביע מאשמת פיצוץ המו"מ היא מפיצה את הידיעות שפא"י מנצלת
בבחירות לאגודת ישראל היא ברורה ,כי יש סכנה למעמד בני את האיום"...
הישיבות' -והמשיך לפרט עוד כמה עניינים שעמדו אז על המשיך הגרא"ד" :הצעתי לרבינו להקים ועדת ביקורת
הפרק ,כך שאין להעלות על הדעת כל חשבון להפקיר חלילה שתבדוק את העניינים לאשורם ,אבל דעתו של רבינו לא נחה
ומי בינינו?!
את גורל היהדות' .כל האיום שלי' ,אמר רבינו' ,היה למראית בכך .רבינו טען כי במצב שנוצר קשה לתת אמון בעסקנים,
עין בלבד ,כי חשבתי שבאופן זה יגיעו הצדדים לשלום ,אבל שמדרך הטבע נוטים לאחד מן הצדדים .הצעתי אפוא לרבינו
ברגע שהענין ירד מהפרק -הרי שאין ספק שצריכים להירתם להטיל את בירור העניין על שכמו של אחד הרבנים שרבינו
ככל אשר יורוך
בכל הכוח להצלחת אגו"י בבחירות!" סומך על דעתו ,והצעתי לקחת את גאב"ד טורדא הגאון
רבי יוסף אדלר זצ"ל ,כבודק שיקבע מי מבין הצדדים אשם
אסור לפצל את הכוחות! בפיצוץ המו"מ .ואכן לזה הסכימה דעתו הק'" .ברגע שהנושא
הגרא"ד סיפר עוד על התבטאות מיוחדת של רבינו עבר לאחריות הרבנים" ,אמר הגרא"ד" ,מבחינתי תם תפקיד
ה׳אמרי חיים׳ ,כשהעלו בפניו את הטענה כי אולי היה נכון השליחות שרבינו הטיל עלי ,אולם אני זוכר היטב כי פא"י
לנקוט פעם אחת בשיטת ההימנעות מלהשתתף בבחירות, הפיצו אז שמועות שאני הוא האחראי לשינוי דעתו של רבינו.
ולנסות את דרך השתדלנות מחוץ למסגרת הכנסת. "לימים סיפר לי הג"ר משה אדלר זצ"ל (בנו ומ"מ של
רבנו נענה אז ואמר :כדי לדון בהצעה שכזו ,צריכה גאב"ד טורדא) כי רבינו אכן דיבר עם אביו בענין זה ,אך גם
לה¬תקבל החלטה מוסכמת על כל שומרי התורה שלא הוא לא ידע אם היו לכך התפתחויות בהמשך.
להשתתף בבחירות ,ורק אז יש מקום למחשבה זו .אך "אנחנו ,המשמשים בקודש" ,סיפר הגרא"ד" ,לא המשכנו
מעל לכל ספק הוא ,שבמאבק זה אסור לנו לפצל את הכח לעקוב אחר התפתחות הענינים ,רק זאת ידענו -שנושא
החרדי .ולכן ,ברגע שישנה מפלגה חרדית המתמודדת החתימה על ה'קול קורא' לבחירות הוא נושא כאוב מאד
בכנסת ,הרי שמבחינת השלטון 'כל החרדים מתמודדים', אצל רבינו ,ובמשך החודשים הבאים השתדלנו לא להעלות
וממילא כל הפחתה במספר הבוחרים מפחית בהכרח את שוב את הנושא במחיצת קדשו.
כוח היהדות החרדית. "בתחילת חשון תש"ל ,כשהתקרב מועד הבחירות,
הזכות מדור לדור!
מטה חסידי ויזניץ
50קשר איתן • לך לך תשפ"ז
לקראת המערכה הכבירה על קודשי ישראל בארץ ישראל
דברות קודש ממרן אדמו"ר שליט"א נמסרו
תחושת חירום
בשליחותו ע"י בנו הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א:
"מהרסי הדת נלחמים בעולם התורה ונספרים קולות
של בוחרים 'הלנו או לצרינו' ,כל קול הנמנה למניין
'יהדות התורה' הוא הכרזה על יהודי נוסף שעולם והתלכדות
התורה יקר ללבו ,ואין כלל 'היכי תימצי' לעמוד מן
הצד" | מרן הגר"ד לנדו שליט"א" :חובת ההשתדלות במעמד מרנן
להצביע בבחירות הממשלתיות לרשימת ג' ,זו
הצלת התורה ולומדיה ,ברוך אשר יקים את דברי גדולי ישראל
התורה הזאת! וחלילה חלילה להיפך!" | מרן הגרמ"ה
הירש שליט"א" :עכשיו היא שעת פיקוח נפש .הם שליט"א בעפולה
מפריעים ועושים דברים שלא עשו מעולם בכל
עילית לקראת
מערכת הבחירות
השנים .כל צביונה של ארץ ישראל בסכנה .וכל
הצרות שבארץ ישראל הן בגלל זה"
ככל אשר יורוך
אחריו נשא דברים נוקבים מרן ולדורות בכל מקום ומקום -כמה עפולה ,בשעת לילה מאוחרת,
ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א: נמנים מקדשי ד' ,המכריזים משה באחת גברה ההתרגשות נוכח
אם חס ושלום
""עכשיו היא שעת פיקוח נפש .הם אמת ותורתו אמת .ולכן החובה ההתפתחות האדירה מחד וזעקת
יהיה אצלם כוח,
מפריעים ועושים דברים שלא עשו היא להצביע כל אחד דווקא במקום ההתעוררות מאידך; עצרת התפילה
לשמאלנים אלו,
מעולם בכל השנים .אם חס ושלום מגוריו ,ואין בזה שום פטור של דרך והזעקה בעפולה עילית ,שנערכה
אז הם משנים את
הצד השני ינצח ,אזי רחמנא ליצלן או יכולת או כוח ,ולא לחפש כל מיני בשעות המאוחרות של ליל ראשון,
כל הצורה של ארץ
החרדיות והדתיות בכל ארץ ישראל פתרונות אחרים. הפכה את רחבת הישיבה ברחוב פנקס
ישראל ,שתהיה חס
בסכנה ,וכל צביונה של ארץ ישראל "מלבד החובה להצביע ג' ,ניתן לבית מדרש אחד גדול תחת כיפת
ושלום הפוך מתורה,
בסכנה .וכל הצרות שבארץ ישראל להשפיע בדרכי נועם על אנשים השמים המאחד את כלל תושבי העיר,
הפוך מקדושה -
הן בגלל זה". אחרים ,ובפרט כאשר הם רואים בני התורה לצד חסידים ואנשי מעשה
ואז הקדוש ברוך
"הדרך היחידה שאנחנו נוכל את נועם הליכותיהם של בני התורה. מקהילתנו המעטירה.
הוא מסתלק מארץ
לעמוד נגדם ולנצח אותם ,על פי דרך ופעמים רבות עצם ההצבעה לרשימת במעמד השתתפו כלל רבני
ישראל חס ושלום,
הטבע ,זה רק אם יש הרבה הרבה החרדים לדבר ד' נותנת להם שייכות הקהילות שליט"א בעפולה ובערי
ואנחנו אז במצב
שבאים מצידנו ,שנכנסים מצידנו לבני התורה ,ודבר זה יכול לגרום להם הסביבה ,לצד גדולי הדור מרנן ורבנן
של הסכנה הגדולה
לתוך הכנסת -אז יהיה אצלנו כוח להתחזק בקיום המצוות וביראת שליט"א ,מרן ראש הישיבה הגאון
ביותר.
האדיר רבי דב לנדו שליט"א ,מרן
ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה
הלל הירש שליט"א והרה"ג אב"ד
דקרייתנו שליט"א שבא בשליחות
קדשו של מרן רבנו שליט"א והביא
בפני הציבור את דבר המערכה ואת
גודל חשיבותה של הצלחת הרשימה,
כפי שמסר לו מרן אדמו"ר שליט"א
להשמיע בפני הכינוס.
ישראל שליט"א וכל ראשי הישיבות ורבני "מתקיים כאן מעין 'מוציאין את הקדוש ברוך הוא -אז אין לנו שום דבר. עם עלות גדולי הדור על הבמה
העיר ,שילבו ידיהם והתרוממו לריקוד התיבה לרחובה של עיר' :שרי התורה, זה פיקוח נפש .אמרתי שיש פה עכשיו שהוקמה במרכז הרחבה פרץ הקהל
נלהב .בידיהם המורמות לעומת מילות המחזיקים את עולם התורה על כתפיהם, עניין של פיקוח נפש -התכוונתי לזה: בשירה אדירה ,ובדממה שהשתררה
השיר הביעו כולם את כוונתם לעומקה שכל רגע מזמנם קודש לד' ולתורתו, שחס ושלום הקדוש ברוך הוא יסתלק לאחריה נשא רבינו מרן הגר"ד לנדו
של משמעות הדבר -כי עמנו ק-ל. יוצאים שוב במסע ומטריחים עצמם מאיתנו .זה ממש ממש פיקוח נפש. שליט"א את דבר השעה" :חובת
בשעות הקטנות של הלילה התפזרו להגיע אל כל יישוב חרדי -זה עצמו "ולכן כל אחד ואחד צריך לעשות את "על פי דרך הטבע כל העולם כולו נגדנו ,וכל ההשתדלות להצביע בבחירות
ההמונים אל בתיהם ,אך לא כפי שבאו. מבהיר שמדובר במערכה על כבוד שמים, המקסימום שבמקסימום ,שהוא -וכל אחד הקיום שלנו הוא באמת רק דרך נס ,דרך הממשלתיות לרשימת ג' ,זו הצלת
הם שבו מתוך שליחות קודש שנמסרה הנוגעת לעיקרי תורה" (דבריו המלאים שיש לו השפעה עליו -יצביעו ג' .ועל הקדוש ברוך הוא .ואם חס ושלום אנחנו התורה ולומדיה ,ברוך אשר יקים את
לידיהם מפי גדולי ישראל שליט"א: מתפרסמים במסגרת). ידי זה שתהיה הצלחה בשבילנו ,זה יהיה
ככל אשר יורוך
עושים נגד הקדוש ברוך הוא -אז אין לנו שום דברי התורה הזאת! וחלילה חלילה
לפעול ולהפעיל ,כל אחד במקומו ובמעגלי רב קהלתנו הק' בעיר הגאון רבי מנחם קידוש שם שמים ,והקדוש ברוך הוא יהיה דבר .זה פיקוח נפש. להיפך!.
השפעתו ,להצלחת כוחה ולחיזוקה של מנדל טובק שליט"א נשא גם כן דברים בשבילנו .ועל פי דרך הטבע גם זה יגרום "בסייעתא דשמיא אנו רואים
רשימת "יהדות התורה" שסימנה ג'. נלהבים אודות העיר שבה עד לפני שנים שנוכל להצליח נגדם ,גם בכל החוקים וגם היום כי התורה מתרוננת בכל
עפולה ,עד לא מזמן עיר צפונית לא רבות הייתה הקהילה החרדית קומץ ביחס לצבא .כל אחד ואחד שיעשה את גם בזה .זה דרך הטבע .ולא על פי שמים ובחינוך ילדיהם לחיי תורה. קצווי הארץ ,במקומות חדשים
פריפריאלית ,מאכלסת היום אלפי יהודים קטן והיום בפעילותם של נציגי הציבור זה -בוודאי זה יביא לו הצלחה וברכה, דרך הטבע :אם חס ושלום יהיה "כל מי שהולך בדרך הישר, ועוד מקומות חדשים ,וגם הישנים
חרדים יראים ושלמים .קהילת ויזניץ בעיר התהוותה לכרך של תורה וחסידות. ושנזכה שבעזרת השם נצליח מאוד". אצלם כוח ,לשמאלנים אלו ,אז הם בדרך שהנחונו רבותינו מצוקי ארץ מתרבים במשפחות של בני תורה.
מונה היום כ 500-משפחות ולמעלה כן נשאו דברים רבני הקהילות בעיר הרה"ג אב"ד דקרתיינו שליט"א פתח משנים את כל הצורה של ארץ ישראל, זכותם יגן עלינו ,ובפרט כאשר כך כולנו יודעים ומרגישים כי התורה
מ 1400-תלמידים לומדים במוסדות שליט"א שהרחיבו בדברים אודות גודל את דבריו ,כשהוא התנצל בפני מי שאינם שתהיה חס ושלום הפוך מתורה ,הפוך הוא גדל מבית אבותיו ואינו מעקם ולומדיה נתונים למשיסה ולבוז,
ויזניץ בעיר. המערכה וצו השעה ושליחי הציבור הרב מבינים אידיש" :אינני רגיל לדבר בשפת מקדושה -ואז הקדוש ברוך הוא אורחותיו לראות בשדות זרים -יזכה ויושבים אנשים וזוממים עוד גזירות
דברי מרנן ורבנן שליט"א ,שנשמעו יעקב אשר יו"ר סיעת יהדות התורה ,הרב המדינה ,אבל את שפת הלב מבינים כולם". מסתלק מארץ ישראל חס ושלום, שיראהו הקדוש ברוך הוא רוב נחת נוראות על החרדים לדבר ד' .אבל
באותו ערב ,יוסיפו להדהד בבתי המדרש, יצחק פינדרוס והרב יואל יעקב טסלר נציג בדברים חדים ,נלהבים וחודרי לב ,אמר: ואנחנו אז במצב של הסכנה הגדולה מכל צאצאיו ,וימלא ד' משאלות לבו חובת ההשתדלות בזה היא להצביע
בכוללים ובבתי הכנסת של הצפון כולו עד אגודת ישראל. "שמענו עתה מפי מרנן ראשי הישיבה ביותר. לטובה .נתפלל כולנו שנזכה להרבות בבחירות הממשלתיות רשימת ג'.
יום ההכרעה .מטה אגודת ישראל בעיר השירה האדירה התעצמה מפרק לפרק, שליט"א דעת תורה צרופה אודות חובת "על פי דרך הטבע כל העולם כולו כבוד שמים ,והקדוש ברוך הוא יגאלנו זוהי הצלת התורה ולומדיה .וחלילה
החל את פעילותו במטרה לוודא כי אף בין הדברים ובין הדוברים ,ולסיומה פרצה השעה ,אך עצם בואם של גדולי התורה אל נגדנו ,וכל הקיום שלנו הוא באמת ויושיענו ,ונזכה לסייעתא דשמיא בכל חלילה להיפך.
קול לא ילך לטמיון במערכה הכבירה על שירת "עוצו עצה ותופר ,דברו דבר ולא העיר ,בשביל מטרה אחת בלבד ,זה לבדו רק דרך נס ,דרך הקדוש ברוך הוא. פעולותינו ,ותחזינה עינינו בשובך "וביישובים אלו ,אשר בני התורה
משמר חיי הדת בארצנו. יקום" ,שהתלהטה כאשר מרנן ורבנן גדולי כבר מבהיר לנו מעל הכל את חובת השעה. ואם חס ושלום אנחנו עושים נגד לציון ברחמים ,אמן". הם מיעוט ,יש משמעות גדולה לשעה
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 55 54קשר איתן • לך לך תשפ"ז
התוצאות ואיך יתממשו התוצאות .אבי הקב"ה לבדו .זו צריכה להיות ההסתכלות
שליט"א מספר על יהודי של צורה מהדור הישרה של כל אחד. מוציאין את התיבה לרחובה של עיר
הקודם ,חסיד גור נלהב ,ר' רפאל יעקב אמחיש עם הגדרה מהגאון הנודע רבי משא הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א במעמד
הורוויץ ,שעד למערכת הבחירות פעל מאיר שפירא זצ"ל ,שהיום חל ההילולא
בכל הכח לגייס עוד ועוד קולות ליהדות שלו .הוא הקים את ישיבת 'חכמי לובלין'
התורה ,הוא עבד עם כל הלהט ,אבל ברגע כידוע ,והוצרך לנדוד בנכר שבועות
וחדשים בשביל לכלכל את ההוצאות.
שפרק ההשתדלות הסתיים -הסתיים
פעם תיאר שהוא תוהה על עצמו איך
אצלו הכל .למחרת הבחירות ,אף לא רצה
הוא כל כך פועל עבור כסף .כל ימיו עמל
לשמוע כמה השיגו .הוא עשה את שלו, להיות שונא בצע ,לא להתפעל מכסף,
ומכאן ואילך לא היה זה מעניינו .במוחו ולפתע הוא רודף כ"כ אחר כל שטר של
אין מקום פנוי לידיעות שאינן מחובתו מאה דולר .הדבר הציק לו.
בעולמו ...אבי שליט"א מציב זאת תמיד אך אז התבונן בעצמו ואמר :וכי אני
כדוגמא ומופת להסתכלות הנכונה .כך מתרגש מהשטר של מאה הדולרים?
צריך יהודי לחיות .אני עושה את המוטל לא ולא ,אינני רואה כאן דולרים כלל,
עלי ,והקב"ה יגמור בעדי.
אמסור את ברכתו של אבי שליט"א,
שכל אשר לבו ער וחם למען קדשי שמים,
כל אשר נחלץ חושים לפעול למען כבוד גזירות'.
שמים ,יחולו עליו כל הברכות האמורות לא כך חושב יהודי .הלך מחשבתו
בתורה ויתברך בכל מילי דמיטב. של יהודי צריך להיות נכון ,מושתת על
והברכה שלוחה למרנן ראשי העדה פי התורה ,והתורה מורה לנו הסתכלות חילול כבוד שמים חרדי להשמיע את דברם ,זה עצמו ברשות מרנן ורבנן ,גדולי הדור
שליט"א שיזכו לאורך ימים ושנות חיים אחרת. חלילה?! כבר מבהיר לכל אחד ואחד שמדובר עיני העדה ,רועי ישראל הנושאים
בבריות גופא ,להאיר עיני ישראל ולהשמיע כשם שחז"ל אומרים במסכת כאן במערכה על כבוד שמים ,מערכה את משא העם ויושבים עמנו כאן
חובת ההשתדלות קידושין במי שישב ולא עבר עבירה הנוגעת לעיקרי תורה. בראש הנאספים.
דבר ה' ברמה ,להגדיל תורה ולהאדירה
אבי שליט"א אומר תמיד בשם שנוטל שכר ,כתבו בספרים שלפעמים אילו היו כוחותיו של אאמו"ר אתנצל תחילה בפני אלו שאינם
בכוחות דשנים ורעננים.
קדמונים" :א יוד דארף טוהן ,נישט הדבר אמור גם לאידך גיסא ,שמי שליט"א עמו ,היה אף הוא יוצא מבינים את שפת האידיש .אינני רגיל
ובקרוב במהרה יקויים הפסוק "ונגלה
אויפטוהן" .כלומר ,על יהודי מוטל לפעול שישב ולא קיים מצוה עלול הדבר ומשמיע ברמה בכל אתר ואתר לדבר בשפת המדינה ,אבל את שפת
כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו כי פי ד' דיבר", את ההשתדלות שלו ,ולא מוטל עליו להיחשב להיפך ,חלילה .במצב כזה את דבר ה' ,כפי שהיה פועל בשנים הלב מבינים כולם ,ואקווה שמבחינה
אמן ואמן. להביא לתוצאה .התוצאה היא בידי שמים אין מציאות של 'שב ואל תעשה'. כתיקונן .בשבוע שעבר כבר הכריז זו יהיו הדברים שווים לכול.
בלבד ,זה לא העסק שלו .הוא צריך לעשות כל יהודי חייב לנקוט ב'קום ועשה'. בביהמ"ד בשיכון ויזניץ בבני ברק דעת תורה צרופה
את תפקידו ,לבצע את חלק ההשתדלות אבי שליט"א אומר משמו של שמדובר עתה במערכה על קדשי שמענו עתה מפי מרנן ראשי
ככל אשר יורוך
שהקב"ה הועיד עבורו ,ותו לא מידי. הגאון מטשעבין זי"ע (שיום ההילולא שמים וחובה מוטלת על כל אחד הישיבה שליט"א דעת תורה צרופה,
אני רואה כאן דף גמרא ,אני רואה כאן
בקורות ימי עמנו רואים דורות רבים שלו חל השבוע) ,שלגבי מערכות לפעול להצלחת המערכה ,ובאתי דברים ברורים אודות חובת השעה,
בחור שלומד מתוך שובע ושלווה! אינני
שהיו גזירות קשות ל"ע ,גזירות על יהודים, בחירות הדבר תקף עוד יותר ,שכן מי בזאת עתה למסור כאן את דברו. אך ניתן להיאמר שעצם בואם של
רואה כאן דולרים ,אני רואה את מה
על ישיבות ,על לומדי תורה ,היו פעמים שאינו מצביע למען היהדות החרדית אבי שליט"א אומר תמיד ,שכאשר גדולי התורה אל העיר רק בשביל
שמאחוריהם...
שלא ראו תקוה חלילה ,אבל זה לא פטר הרי מתוך כך מתווסף מאליו כח מדובר בכבוד שמים ,אינה שייכת מטרה אחת ,זה לבדו כבר מבהיר לנו
הוא הדין כאן .מדברים על 'עוד קול'
מחובת ההשתדלות .לא תמיד הצליחו למפלגות האחרות ,ונמצא שבהכרח מציאות של "שב ואל תעשה עדיף". מעל הכל את חובת השעה.
במערכת הבחירות ,אבל זה לא הקול ,אלא
להביא לתוצאה ,אבל זה כבר לא התפקיד כל אחד משפיע על המערכה .אם בענינים הנוגעים לכבוד שמים ,מוטל עצם הדבר שמתקיים כאן
מה שמאחוריו .אל תתייחסו אליו כ'פתק
של האדם .משמים מצפים ממנו לראות אינו נוקט בצעד לטובת צד הקדושה, על כל יהודי להיות "קום ועשה'ניק". מעין המשנה "מוציאין את התיבה
בבחירות' ,אלא התייחסו אליו בתור עוד
שהוא עשה את כל שהיה בידיו לעשות .גם הוא גורם תוספת כח לצד האחר .מי בעת כזאת ,כאשר בעוו"ה מהרסי לרחובה של עיר" ,כאשר שרי התורה
מאה דפי גמרא שאולי יילמדו בזכותו ,עוד
עתה אנו מצויים בתקופה של גזירת שמים, אפוא יכול להרהיב בנפשו שבעטיו הדת נלחמים בעולם התורה ,הם שמחזיקים את עולם התורה על
הכרזה של יהודי המצהיר שכבוד שמים יקר
בשכל אנושי איננו מבינים את המתחולל ייגרם אף 'משהו דמשהו' של חילול נלחמים בלומדי התורה ,ונספרים קולות כתפיהם ,אלו שכל רגע מזמנם
לו ,עוד יהודי שנמנה על המחנה הנלחם
כבוד שם שמים חלילה?! של בוחרים 'הלנו או לצרינו' ,הרי שכל קודש לד' ולתורתו -ולצד הרבצת
למען קיום עולם התורה .זה צריך להיות כאן בתוך ארץ הקודש ,זה סתרי הבריאה
אתייחס במיוחד להלך מחשבה קול הנמנה למנין 'יהדות התורה' הוא התורה הם נוטלים מקלם ותרמילם
המבט. בדור של עקבתא דמשיחא ,וגם כשנראה
השורר בתקופה הנוכחית בקרב רבים, עוד הכרזה בפני עצמה על יהודי נוסף לנדוד בגולה ימים ושבועות בשביל
חובתנו ותפקידנו שהפעולות שלנו אינן מביאות לתוצאה
הטוענים 'וכי ההצבעה מועילה משהו, שעולם התורה יקר ללבו ,וממילא אין התורה ,ועתה הם יוצאים שוב במסע
כאשר זה המבט ,או אז אכן אין המיוחלת -אין זה מעסקנו .יהודי צריך
והרי בין כך ובין כך מטילים עלינו כלל 'היכי תימצי' לעמוד מן הצד. ומטריחים עצמם להגיע אל כל יישוב
מתעסקים יתר על המידה כמה יהיו לפעול .מה שייצא מזה ,זה מסור בידיו של
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 57 56קשר איתן • לך לך תשפ"ז
מלחמת
הקיום
הוא נחבא אל הכלים ,ממעט
להתראיין דרך-קבע ומעדיף לתת
למעשים לדבר | כעת ,לקראת
הבחירות הגורליות -שלוחא דרבנן
הר"ר יואל יעקב טסלר פותח את
הכל בשיחה גלויה | בין מענה
דחוף ליהודי שנתקע ללא דרכון
לפני חתונת בתו ,לטיפול בוויזות
ככל אשר יורוך
של בחורי ישיבה מעבר לים |
על הקשר הקרוב והשליחויות
המוצנעות ממרן אדמו"ר שליט"א,
על אימפריית המוסדות הקדושים
שצומחת יש מאין ,וגם גילויים
דרמטיים מאחורי הקלעים של
סערת חוק הגיוס והסנקציות |
נישט וויזניצע חסידים ,יעדן איינעם" במשנת הרבי" :א יוד עשייה סביב
הצעתי מיד שאולי שהרבי [תפקידך הוא לסייע ליהודים ,לכל דארף טוהן -נישט השעון מאחורי אור
ידבר איתו בטלפון ,או לחלופין אחד ,ואין כוונתי לחסידי ויזניץ ,לכל אויף-טוהן" הזרקורים
אחד באשר הוא!]. זכית לקרבה מיוחדת אצל מרן אם תחפשו את שלוחא דרבנן
שראש הממשלה יגיע לרבי
כשבדקנו עמו דוגמאות מוחשיות אדמו"ר שליט"א .תוכל לספר הר"ר יואל יעקב טסלר בימים
-אך הרבי התעקש ואמר
לכך ,הוא מהרהר לרגע ומספר: מעט על יחסו לעשייה הציבורית כתיקונם מפרסם את הגיגיו בעיתונות
לי במילים שנחרטו מאז
"למחרת כל מערכת בחירות אני והפוליטית? ובתקשורת ,כנראה תתקשו למצוא
בזכרוני" :כשמדובר בנושא
נוהג להיכנס לרבי ולעדכן אותו "אפשר לשבת ולספר על זה ימים אותו .גם בעולם שבו עשייה נמדדת
הנוגע לטובת כלל ישראל,
בתוצאות .בזמן שהיינו בסבבי ולילות ,ומרבית הסיפורים עוד לא לפי מספר אזכורים ויחסי ציבור ,ר'
אם אטרח ואגיע אליו בעצמי
הבחירות החוזרים לאחר שלא ניתן לספר" ,אומר ר' יואל יעקב. יואל יעקב עדיין נמנה על העולם שבו
ואדבר איתו פנים אל פנים -
הצליחו להרכיב ממשלה ,כשהגעתי "אולם אם אנסה לתמצת ,אפשר שליח עושה את שליחותו על מנת
הדברים ישפיעו עליו יותר"...
לרבי הוא התעניין במפתיע בעלויות לחלק את זה לשניים: לעשות ולא על מנת לפרסם .הוא
התקציביות של מערכת הבחירות. הדבר הראשון במשנתו של רבנו ממעט להתראיין ,נחבא אל הכלים
הופתעתי מהשאלה וגם לא ידעתי שליט"א ביחס לעשייה הוא שצריך ומעדיף שהעשיה תדבר בעד עצמה.
של מעמד ,ולא להירתע מלחצים כשמדובר ראש הממשלה בירושלים? של כל נער .הרבי אמר לי שסגירת מוסדות להשיב .אמרתי לרבי שאברר ואחזור לעשות -לא לפעול' .א יוד דארף רק הצורך לעורר את הציבור
בציפור נפשה של היהדות". "הנושא שבגללו נפגש הרבי עם ראש החינוך עלולה להביא לנשירה ולהידרדרות
לקראת מערכת הבחירות הגורלית
הממשלה עדיין אינו ניתן לפרסום ,אבל רוחנית וגשמית ,כאשר נערים נמצאים
הקרבה ,הצליחה לשכנע אותו
סייעתא דשמיא זה התחיל בבקשה חד משמעית שקיבלתי תקופה כה ארוכה ללא מסגרת.
לחרוג מנוהגו ולהעניק ראיון מיוחד
באימפרית החינוך מהרבי לארגן לו פגישה דחופה עם ראש הוא לא הסתפק בכאב ובדאגה ,אלא
ל'קשר איתן' .אלא שגם עם הצורך
והקהילות הממשלה ,ובלשונו" :ערלעדיג מיר א ביקש לפעול ולהציע פתרונות :פתרון
הבוער -למצוא חלון זמן פנוי ביומנו
איפה עומדת כיום ויזניץ מבחינת אפוינטמענט מיט בנימינען" .הצעתי הלימוד בקפסולות שהועתק לאחר מכן
היתה משימה כמעט בלתי אפשרית.
ההישגים בזירה הציבורית והמוניציפלית? מיד שאולי שהרבי ידבר איתו בטלפון ,או לכל הארץ -נולד בכלל כרעיון של הרבי
מוצאי שבת בשעה מאוחרת בלילה
"כשפועלים מתוך הדרכתו של הרבי לחלופין שראש הממשלה יגיע לרבי -אך להחזיר את הלימודים בישיבות .לבקשתו
היתה האפשרות היחידה מבחינתו
שליט"א ולא מתוך חשיבה על 'מה יאמרו' הרבי התעקש ואמר לי במילים שנחרטו הצעתי זאת לגורמים הרלוונטיים במשרד
– ומבחינתנו – סברנו כי אז נמצא
אלא מתוך מסירות טהורה -רואים עין מאז בזכרוני" :כשמדובר בנושא הנוגע הבריאות ,ולאחר שהנושא נבחן ואושר
אותו לכמה דקות פנויות של שיחה.
בעין איך 'ויזניץ האט סייעתא דשמיא'!" לטובת כלל ישראל ,אם אטרח ואגיע -הפתרון אומץ לכל הארץ.
אלא שלעשייה מהסוג של ר'
משיב טסלר בעיניים בורקות" .אפשר אליו בעצמי ואדבר איתו פנים אל פנים "באותם ימים" – מספר טסלר,
יואל יעקב ,אין שעות קבלת קהל.
וצריך להתגאות במה שזכינו לו .זכינו -הדברים ישפיעו עליו יותר"... "התקשר אליי יום אחד הרבי מחצור
רק התיישבנו לראיון ,והשיחה נקטעה
לנציגי ציבור וחברי מועצה נמרצים תיאמתי את הביקור והתבקשתי וביקש שאדבר עם ראש הממשלה וגם
שוב ושוב מפניות של אנשים שנדרשו
שעובדים סביב השעון לפיתוח המוסדות לשמור את הדברים בסוד עד לאחר מעל במת הכנסת ,ואבקש להשפיע על ".באין ספור הזדמנויות הרבי שב ומדגיש לעזרתו .וכשכבר נדמה היה שהלילה
ורווחת הקהילות .ראשי ערים ועסקנים הפגישה ,וכך היה .במוצאי ל"ג בעומר הציבור הכללי להתחזק בשמירת השבת ומשנן ומחדד לי בתמידות" :יואל יעקב ,דיין מעמיק והשקט מגיע ,החל הגל הבא:
ממפלגות אחרות מציינים תמיד בהערכה ביקש הרבי מר' יהושע קרויזר שייקח -שבזכות זה נזכה להינצל מהמגפה. תפקיד איז צו העלפן יודן ,יעדן איינעם ,איך השבת יצאה בניו יורק ,והנייד חזר
את העשייה של נציגינו .יחד איתם פועלים אותו לירושלים ,בלי למסור לו את אתם יכולים לתאר לעצמכם כי בימת
ככל אשר יורוך
מיין נישט וויזניצע חסידים ,יעדן איינעם" לרטוט מיהודים מעבר לים הזקוקים
מנכ"לי המוסדות בכל אתר ואתר ,ועל מטרת הנסיעה .רק כשהגיעו לירושלים הכנסת אינה המקום הטבעי ביותר
לעזרה .כך נראית עשייה סביב השעון.
גבם עומדים ראשי 'איגוד מוסדות ויזניץ' נודע שנוסעים למעון ראש הממשלה לקריאה כזו ,אבל חזקה עליי הוראת אליו עם תשובה .ביררתי ועדכנתי טוהן -נישט אויף-טוהן'. נאלצנו לנצל את 'בין הפרקים'
הנושאים בעול הכללי. ברחוב בלפור .הרבי ישב ביחידות עם הרבי ודיברתי על כך .לאחר הדברים את הרבי שהעלות עומדת על למעלה הדבר השני ,ואולי המרכזי שבין מענה דחוף לפנייה של יהודי
רשת כוללי ויזניץ היא כיום מהגדולות ראש הממשלה במשך כ 40-דקות ,ומיד ניגש אליי חבר כנסת שאינו נמנה מ 3-מיליארד ש"ח .בתשובה אמר שמאפיין את הרבי ,הוא הדאגה שנתקע ללא דרכון וצריך לצאת
בארץ ,וברשת החינוך מתחנכים רבבות לאחר מכן חזר לחצור. עם שומרי התורה והמצוות ,ואמר לי לי הרבי" :אם היו משקיעים את לציבור הרחב ,לכלל ישראל .למרות לחו"ל לשמחת נישואי בתו ,לבין
תלמידים ותלמידות .שמם הטוב הולך הסיפור הזה לימד אותי מעט על שהוא התרשם מהדברים ומקבל על הסכומים האלו בתמיכה בעולם שמוטל עליו עול החסידות ,הדאגה סיוע לאחד שנמצא בבית החולים
למרחוק ,ואין כמעט יום שאיני מקבל פניות גדלותו של הרבי :נסע כמה שעות בדרכים עצמו להתחזק בקדושת השבת .זה היה התורה ,היו נמנעים מלזרוק פעם שלו אינה רק לחסידות ויזניץ או וממתין לבדיקת MRIועד ליהודי
מהורים שאינם חסידי ויזניץ המבקשים מחצור לירושלים וחזור ,לא התחשב בגילו, רגע מיוחד עבורי; ראיתי בחוש כיצד אחר פעם את סכומי העתק האלו למוסדותיה -הדאגה היא תמיד לכלל: מעבר לים שנדרש למענה על בעיות
לרשום את ילדיהם דווקא במוסדותינו .זו בבריאותו או בכבודו ,ולא בחן את הדברים דברים היוצאים מהלב ובשליחות קודש לפח."... לכל מה שנוגע לצביונה היהודי של בוויזה של בנו הלומד בישיבה
אימפריה אדירה של חינוך ,ערכים ,חסד לפי הטורח או השאלה 'מה יאמרו' .הוא מצליחים להיכנס ללבבות רחוקים". "בתקופת הקורונה ראיתי מקרוב ארץ ישראל ,לקדושת השבת ,לחינוך בירושלים – וניסינו לקשור שיחה
ויראת שמים". הסתכל על דבר אחד בלבד :מה נכון את הדאגה העצומה של הרבי לחיים הדורות הבאים ולעתיד היהדות בארץ. מיוחדת על הקשר הקרוב עם מרן
עד כמה העסקנים והנציגים לעשות למען כלל ישראל ,ומה עשוי להביא שליחות מוצנעת במעון הגשמיים והרוחניים כאחד .קשה דברים אלו הם בנפשו ובוערים אדמו"ר שליט"א ,על העשייה
המקומיים בערים השונות נמצאים את התועלת הגדולה ביותר .זה מה שאני ראש הממשלה לתאר עד כמה כאב לרבי לראות את בקרבו ".באין ספור הזדמנויות הציבורית מאחורי אור הזרקורים,
איתך בקשר יומי ,ואיך נראית העבודה רואה אצל הרבי לאורך כל השנים וזה מה הזכרת את השליחויות לראש הישיבות סגורות .זה לא היה עבורו הרבי שב ומדגיש ומשנן ומחדד לי ועל הנושאים הבוערים שעל סדר
המשותפת איתם? שהוא מנחיל לנו :לדאוג לכל יהודי ,לפעול הממשלה -מה תוכל לספר לנו על רק עניין של ביטול תורה ,אלא דאגה בתמידות" :יואל יעקב ,דיין תפקיד איז יומה של הציבוריות החרדית.
"האחריות היא כוללת ,הדאגה בכל דרך שנדרשת בלי להתחשב בשאלות הביקור הידוע של הרבי במעונו של עמוקה לגורלו של כל בחור ולמצבו צו העלפן יודן ,יעדן איינעם ,איך מיין
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
מטה ויזניץ ארצי היו יכולים להתקיים .ישנם מוסדות
שהסיוע השוטף ופתרון הבעיות
הבירוקרטיות שנתקלו בהן ואיימו
על המשך הפעילות -היו שווים
מטה ראשי: עבורם לפעמים הרבה יותר מבניין.
ולכל החזיתות הללו משתדלים לתת
מנחם מנדל רודיך יצחק ברטלר הערשי קניג מענה בס"ד".
אם נסתכל על פריסת הקהילות,
מטה עפולה: מטה אשדוד: אלעד: מטה קרית ויזניץ-בני ברק ישנן ערים שחוו קפיצת מדרגה
יו"ר המטה יו"ר המטה יו"ר המטה יו"ר המטה דרמטית בשנים האחרונות .איך
יעקב חיים זורגר 0504172262 - שמואל שוק 0527163446 - יעקב דוד ברקוביץ 0548418007 - יהושע מנדל 0527121600 - מלווים התפתחות כזו שנבנית ממש
מנהל מטה: חבר ועדה אזורית מנהל מטה מנהלי המטה 'יש מאין'?
אהרן אלימלך שטראוס 0548495523 - יעקב שטרן שמואל כהנא 0527694729 - צבי מאיר פוגל 0533192500 - "כאשר רבנו שליט"א יזם את כאשר רבנו שליט"א יזם את הקמת
אחראי יום בחירות: מנהל מטה: אחראי יום הבחירות חיים אברהם גולדברגר 0548528384 - הקמת הקהילה בעפולה ,עמדנו הקהילה בעפולה ,עמדנו בפני נעלם גדול.
אברהם יעקב הופמן 0527609543 - שרגא סנדרוביץ 0527139449 - ישראל פרוכטר 0534183155 - ישראל נח ויינר 0527608472 - בפני נעלם גדול .בראשית הדרך היו בראשית הדרך היו שם רק כמה בנייני
נציגים נציגים מנהל מטה רכב נציגים שם רק כמה בנייני שיכון ותיקים שיכון ותיקים לאברכים בודדים .מתוך
שמעון ברקוביץ יצחק שמשון ויזל יצחק קליין נפתלי גפנר
לאברכים בודדים .מתוך הנקודה הנקודה הזו יצאנו לדרך
מנחם מנדל טויסיג
זאב וייס שמעון לב טוב אחראי שטח הזו יצאנו לדרך :איתרנו שטחים, מבנה כזה ייצא לפועל? להתפתחות המוסדות וההתמודדות
אליעזר זורגר אהרן אריה וייס ישראל בר"מ וייס
יצחק שטרן
אהרן סבו
ועבדנו לילות כימים מול משרד "אנשים רואים מבנה מושלם היומיומית עם הצרכים ההולכים
אליעזר רוזנברג נציגים
שמעון בר"ר שטיינמץ גדליה דוד ברלוביץ השיכון ורשות מקרקעי ישראל. בטקס חגיגי ,אך אינם מודעים וגדלים -כולן דורשות עבודה בלתי
מודיעין עילית שמעון טויסיג
פיתחנו מגרש אחר מגרש ,יחד עם
יו"ר המטה
שמעון ברממ"צ שטיינמץ שלום הגר
מרדכי דב קליין ליגיעה העצומה עד להגעתו של פוסקת .מדובר במערך אדיר של
חיים מאיר פדר ה'איגוד' פעלנו להקמת מבני מגורים אותו רגע" ,מסביר ר' יואל יעקב. עשייה ,המתקיים תוך שיתוף פעולה
חיים מאיר ויזל 0504133396 - יוחנן שטרולי
מטה ירושלים: יהודה דויטש
אהרן גייגר ואת כלל שכונת 'אהבת ישראל' "מאחורי כל גן ילדים ,כל כיתת יומיומי עם מנהלי המוסדות והנציגים
מנהל מטה
יו"ר המטה מרדכי לעמיל כץ
שמחה אריה היימן והקמנו את כלל מוסדות החינוך. לימוד וכל בניין של מוסדותינו, המקומיים.
נתן כהן 0504128426 -
יצחק ברטלר 05276148607 - אלעזר לב טוב
צבי דונט
כיום מתגוררים שם כ 500-אברכים, עומדים מאמצים כבירים ,עבודה ברוך ד' ,אני זוכה ללוות אותם
נציגים אברהם בנימין ברוס
לוי יצחק הולנדר מנהל מטה שמעון גפנר והקהילה הפכה לפנינה פורחת בעמק קשה ואינספור פגישות והתגברות בפגישות מול הרשויות המקומיות,
דוד גרינפלד
חיים ברוך סגל ישראל שמעון סבו 0548460604 - ולמודל לחיקוי. על מכשולים .זיעה מרובה ודמים וכשנדרשת מעורבות של משרדי
חיים מאיר שטיין נציגים בית שמש: סיפור הצלחה דומה אנחנו רואים מרובים -תרתי משמע -מושקעים הממשלה ,אנו פועלים גם במישורים
מטה חיפה:
ישעיה שרף אברהם זולדן יו"ר המטה כיום בחיפה :מקהילה צנועה של בכל מבנה חינוך. הללו .המטרה שעומדת לנגד עינינו
מנהל מטה
שרגא ויזל אלימלך וייס מאיר שכטר 0527608381 -
אברהם קלמן גרוס 053318339 -
אברכים בודדים ,מתגוררות שם כיום צריך להבין :משרד החינוך היא אחת :לדאוג לילדינו ,למוסדות
אפרים כץ מאיר וייס מנהל מטה מאות משפחות .הוקמו בית כנסת אמנם מתקצב בניית מוסדות חינוך החינוך שלנו ולהמשך התפתחות
נציגים
ישראל שמעון סבו ישראל שמילוביץ 0548591503 -
ישראל שטרן
פעיל ,מערך חסד ומוסדות חינוך, באמצעות הרשויות המקומיות ,אלא הקהילות.
ככל אשר יורוך
אלימלך ליבוביץ
מטה פתח תקוה וערי אנ"ש אחראי יום הבחירות
מאיר שטרן ולאחרונה זכינו לקבל מהעירייה שהצרכים בכל עיר מרובים ,השמיכה אני יכול להעיד מקרוב על
יוסף מאיר מרגליות
משה דכנר 0534197768 -
אלימלך סבו
יחזקאל שטיין 0548542149 - הקצאה ומבנה קבע עבור תלמוד קצרה מדי ואין הקומץ משביע את המסירות העצומה שלהם ,ואני גם
נציגים התורה -צעד שלא נראה בחיפה
ביתר: הארי .לכן ,בכל הרשאה לבינוי צריכים זוכה ללא מעט 'הפרעות' טלפוניות
מטה ידידים -בית ישראל אשר יונה וסרמן
שנים רבות .באותו אופן ממש נבנו
מטה עמנואל: מוישי ורצברגר
יו"ר המטה הרבה סייעתא דשמיא ומאמצים מצדם ,בכל שעה ביממה ...אבל אלו
בנימין יצחק שטנגר
יואל פרויליך 0504128687 - ונבנות במסירות ובסייעתא דשמיא מרובים -הן ברמה המקומית והן הפרעות מבורכות! משום שמאחורי
מנהל מטה זעליג הייגר
אליעזר גפנר 0504170795 - אשר יונה שכטר מנהל מטה הקהילות באשדוד ,אלעד ,מודיעין מול ראשי הערים ומשרדי הממשלה. כל פנייה עומד צורך אמיתי של
הסעות בחורי הישיבות עילית ,ביתר ובית שמש".
יהודה ברטלר
ישראל דב מגיד חנניה לוריא 0504120047 -
וזה עוד לפני המאבקים עד שיוצאים מוסד ,של קהילה או של יהודי
מטה קרית גת יוסף צבי קליין נציגים לבנייה ,באמצע ותוך כדי ,ועד פרטי .ובסייעתא דשמיא ,בעבודה
בתיאום מול הישיבות
יעקב ויזל 0504171313 - ישראל מרדכי גפנר חיים מאיר איצקוביץ גזירת הגיוס – שזוכים לברך על המוגמר .לפעמים המשותפת של כולנו ,זוכים להגיע
ישראל שמילוביץ מאיר דושינסקי אל מול הגזירות אפשר לעבוד שנים רבות על מבנה להישגים גדולים".
והמאבקים אחד בודד ,או אפילו על כמה כיתות כציבור אנחנו קוראים ב'קשר
בתוך העשייה הברוכה ,איך ספורות. איתן' או משתתפים מדי פעם
מתמודדים עם גזירות הקיצוצים ומעבר לבניינים ,הקשיים במעמדי חנוכת הבית :בית ספר
וסוגיית חוק הגיוס המעסיקה כל היומיומיים שאיתם מתמודדים מנהלי חדש ,תלמוד תורה ,כיתות חדשות,
בית חרדי? המוסדות קשים לא פחות .אלו דברים גני ילדים מרווחים .מה באמת נדרש
הזכות מדור לדור! "ראשית כול ,חובה להגיד זאת
וזה פלא עצום :מאז החלו הקיצוצים
שבכל יום ,ובלעדיהם המוסדות לא מאחורי הקלעים כדי שכל מוסד או
מטה חסידי ויזניץ
62קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד באמירה נעלמה" :תמיד יהיו תירוצים המשפטיים כדי להעניק לחוק הגנה והגזירות על עולם התורה ,לא נסגר
כאלו ואחרים .וכי ראש הממשלה איתנה ,ורק לאחר מכן לחוקק את אף מוסד תורני! אף כולל ,אף ישיבה,
הגישמאק
יודע מתי ההפגנות יסתיימו? ומי חוק הגיוס. אף תלמוד תורה .אדרבה ,אנו זוכים
בכלל יודע מה יהיה אחרי שמחת היה היגיון בדבריו ,וסוכם בהסכם לראות פריחה והתפתחות עצומה.
תורה"... הקואליציוני כי החוק יחוקק לכל מאידך ,דווקא בממשלה שהורכבה
בלימוד הגמרא אולם מכיוון שדעתו של הרבי
באותו פרק זמן הייתה דעת יחיד
בקרב גדולי ישראל ,הוחלט להצביע
המאוחר עד מועד העברת תקציב
המדינה .זמן קצר לאחר הקמת
הממשלה הכריז שר המשפטים
ממפלגות דתיות ואמוניות ,והיה
נראה כי זה יהיה 'תור הזהב' ,בחר
הקב"ה להעמיד אותנו בניסיון הזה.
מחנך בעד התקציב .בדיעבד ראינו כולנו על הרפורמה המשפטית ,ובמושב זו תקופה קשה ,אך אסור לנו ליפול
מג"ש כיצד עיני הבדולח של הרבי שליט"א החורף הראשון אכן החלו לקדם את לייאוש אלא לפעול בכל הכוח להגן
בוחן צפו למרחוק :בשמחת תורה תשפ"ד פסקת ההתגברות בקריאה טרומית על עולם התורה.
חונך קרה האסון הנורא ופרצה מלחמת וראשונה .אלא שאז החלו ההפגנות "יחד עם זאת -במבחן התוצאה
הורה
'חרבות ברזל' ,המציאות בארץ הסוערות ברחובות ,וראש הממשלה כשלנו" אומר הר"ר יואל יעקב טסלר
זה השתנתה לחלוטין וסוגיית הגיוס החליט להקפיא את הרפורמה כדי בגילוי לב כואב" :הקדנציה הסתיימה,
עבורך! נכנסה להקפאה עמוקה. לצנן את הרוחות .וכך הגענו אל חוק גיוס אין ,ובחורי ישיבות
במקביל ,בקיץ תשפ"ג פקעה התחנה הבאה -העברת תקציב ואברכים יקרים נמצאים בסכנת
הארכה האחרונה למעמד בני המדינה ,לאחר פסח תשפ"ג. מעצר ומתמודדים מול סנקציות
כלכליות קשות .יחד עם זאת ואינני
בא להצטדק ,אך חייבים לומר ביושר:
הנציגות החרדית בכנסת לא נרדמה
על המשמר ולא ישבה בחיבוק ידיים.
נעשו אינספור מאמצים ,מהלכים
ופעולות אך לא אסתייעא מילתא.
סוגיית הגיוס מלווה אותנו מאז
שביטל הבג"ץ את החוק הקיים,
לאור הביקוש הרב ומאז מערכות הבחירות שהחלו
בשנת תשע"ט ( )2019אנו מתגלגלים
ואחר ההצלחה והתועלת הגדולה בס"ד של
עם הסוגיה ונתקלים במכשולים
הקורס הייחודי 'להבין ולהשכיל' איתרנו שטחים ,ועבדנו לילות כימים מול חדשים .כדי להבין מה התרחש
להעשרת הוראת הגמרא משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל .יחד
עם ה'איגוד' פעלנו להקמת מבני מגורים ואת
כלל שכונת 'אהבת ישראל' והקמנו את כלל
בחדרים הסגורים ,מן הראוי לגולל
את השתלשלות הדברים כהווייתם".
ובניית נפש התלמיד כלומד עצמאי > בהתאמה לכל גיל
ככל אשר יורוך
מוסדות החינוך מההבטחות במו"מ
שליט"א ע"י המומחה הנודע הרה"ג משה יהודה רודז'ינסקי ועד האסון בשמחת
הישיבות והוא בטל .בג"ץ דחה את הבהרנו לראש הממשלה כי איננו תורה
נפתחות בס"ד קבוצות נוספות בערים החלטת הממשלה להאריך את המצב יכולים לתמוך בתקציב כאשר חוק מה התרחש מאחורי הקלעים
הקיים ,ובפסח תשפ"ד קבע כי לא ניתן הגיוס אינו מוסדר .כידוע ,אי-העברת בתחילת הקדנציה ומה הוביל
בני ברק • בית שמש • אשדוד • מודיעין עילית עוד לתקצב את הישיבות והכוללים תקציב משמעה פיזור הממשלה .ראש לעיכוב בחקיקה?
בחודש חשון תשפ"ז | בשעה 19.30 בגין תלמידים שמעמדם לא הוסדר. הממשלה טען כי במצב הציבורי "קודם להקמת הממשלה הנוכחית,
בהמשך נשללו ההנחות במעונות היום הלוהט בלתי-אפשרי להעביר כעת עמדת 'יהדות התורה' הייתה ברורה:
והוטלו גזירות וסנקציות נוספות את החוק ,והתחייב בצורה המפורשת לא נכנסים לקואליציה בלי להסדיר
• 15מפגשי העשרה מקצועיים • 2מפגשי הנחיה מעשית • בשפת האידיש
ומרות על לומדי התורה". ביותר כי מיד עם החזרה מפגרת תחילה ,שחור על גבי לבן ,את מעמד
הסבר מפורט ,פרטים נוספים ורישום :במס' טל'052-715-2027 : הקיץ ,לאחר שמחת תורה ,החוק בני הישיבות .אלא שבמהלך המו"מ
המאבק הדרמטי הראשון שיעבור בכנסת יהיה חוק הקואליציוני ,טען נציג הליכוד ומי
בכנסת והפילוג הגיוס". שמונה לשר המשפטים ,כי אם נחוקק
בקואליציה "כשהעליתי את הדברים בפני את החוק מיד -בג"ץ ימהר לפסול
כיצד ניסיתם להילחם בגזירות רבנו שליט"א ,הרבי לא קיבל זאת אותו ונשאר בלי כלום .הוא הציע
הללו בהמשך הדרך? בשום אופן! הרבי הורה להתעקש על להקים תחילה את הממשלה ,לקדם
כנסי בוגרים הפניית תלמידים אוירה חסידית קורסים מפגשים פרונטאליים אחוזי השמה "לאחר קביעת בג"ץ וביטול העברת החוק לפני התקציב ואמר לי את פסקת ההתגברות והתיקונים
תקופתיים לבוגרי הקורס היימישע יונגעלייט בפריסה ארצית +הקלטת הקורס גבוהים
64קשר איתן • לך לך תשפ"ז
ואחרת מי ישורנה .אם חלילה הכוח החרדי ראש" ,צריך להבין שאנחנו עשינו את בהיקפים גדולים. הנציגות החרדית
ייחלש ,אני חושש שהלחצים והמהלכים חשבון הנפש שלנו והפקנו את הלקחים. להבדיל .אותו הדבר גם בנושא בריאות בכנסת לא נרדמה על
נגד הציבור החרדי ועולם התורה רק כחלק מאותם לקחים' ,יהדות התורה' על הגוף והנפש הנדרש לרבים מאנשי שלומנו, המשמר ולא ישבה
יחריפו לרמות שלא העלינו על דעתנו, כלל מרכיביה חתמה באופן ברור כי לא זכינו לפעול ולבסס את הדבר כפעילות בחיבוק ידיים .נעשו
רחמנא ליצלן". תיכנס לשום קואליציה עתידית וגם לא מוכרת ומתוקצבת ע"י המשרד. אינספור מאמצים,
איך מסתכלים על השנים הסוערות תקח שום תפקיד בשום ממשלה -לפני במקביל ,תוכניות רבות שהשקענו בהן מהלכים ופעולות אך
הללו בראייה כוללת ומהו המסר איתו הסדרת מעמדם של בני הישיבות. עבודה רבה וחלקן כבר הגיעו לשלבים לא אסתייעא מילתא
יוצאים לדרך? שנית ,בניגוד לעבר שבו חישבו אותנו מתקדמים -נעצרו בהחלטה לפרוש
"צריך להבין שהעשייה הפוליטית באופן אוטומטי עם גוש הימין -איננו מהממשלה".
בכנסת מורכבת משני חלקים :חלק אחד שייכים יותר לשום גוש פוליטי .אנחנו ובמבט לאחור ,איך מסתכלים על
הוא 'עשה טוב' -חקיקת חוקים לטובת בגוש התורה! רק זה מה שמנחה אותנו ,ומי הוויתור על התפקיד והתקציבים הללו?
הציבור החרדי ,והחלק השני הוא 'סור שיתחייב להסדיר את מעמד בני הישיבות "אני אומר את הדברים כדי שהציבור
מרע' -מניעת חוקים כנגד לומדי התורה -בגוש שלו נהיה. יבין מה היה מונח על השולחן" ,חותם
וציבור היראים. שלישית ,בעוד כשנה מסתיימת טסלר ברגש" .יכולתי להישאר במשרד,
בכנסת האחרונה ,למרות כל התלאות, כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, להמשיך לקדם תוכניות ,להביא תקציבים בניסיון של הרגע לקדם את השלמת החוק לדיונים בוועדת חוץ וביטחון". התקציבים בקיץ של תשפ"ד ,הביאה
הצלחנו להדוף עשרות חוקים והצעות יועצת שלקחה לעצמה סמכויות לא לה ולהציג עשייה משמעותית .אבל כשעומדים פסקת ההתגברות וחוק יסוד :לימוד מה הוביל בסופו של דבר לפיזור הממשלה להצבעה דין-רציפות לחוק
אנטי-דתיות שביקשו לפגוע בציבור והגיעה לממדים נוראיים בהריסת כל מול השאלה של עתיד עולם התורה ,כל תורה ,כדי לבסס מעטפת הגנה משפטית הממשלה ולבחירות? הגיוס שעבר בקריאה ראשונה
החרדי ,בצביון היהודי של ארץ ישראל, חלקה טובה .ושלמרות נסיונות הממשלה החשבונות הללו מקבלים משמעות אחרת. לעתיד .אלא שנתקלנו בחוסר נכונות של "לאחר חצי שנה של דיונים בממשלה הקודמת על ידי שר הבטחון
בקדושת הבית היהודי ,בחומת השבת ועוד. להדיחה – הגן עליה הבג"ץ שלא כדין. הרי בשביל מה אנחנו נמצאים ראש הממשלה להיכנס לעימות משפטי. נוצר הרושם שיו"ר הוועדה דאז דאז ,במטרה לקצר הליכים ובציפייה
אילולי כוח פוליטי שעמד על המשמר -כל לאחר שתפרוש ,כל מי שיבוא אחריה, בתפקידים האלה מלכתחילה אם לא חוק היסוד אמנם עבר בסופו של דבר, רק מורח זמן .בחודש סיוון תשפ"ה, שהאופוזיציה לא תתנגד לחוק שהיא
החוקים האלו היו מתקדמים ועוברים, בסייעתא דשמיא ,יהיה טוב יותר לעם בשביל להגן על עולם התורה ועל הדברים אך בעקבות שינויים והתנגדויות - בהוראת מועצת גדולי התורה ,הוחלט עצמה קידמה.
רחמנא ליצלן! המאבקים הללו התנהלו לרבות מצד גורמים בציונות הדתית לתמוך בחוק לפיזור הכנסת .ראש בחורף תשפ"ה (דצמבר 2024
ישראל. שהם ציפור נפשנו ,מה התועלת בכל
הרחק מאור הזרקורים; הציבור בדרך כלל -ניטל ממנו התוקף המעשי והוא נותר הממשלה -כדי למנוע את פיזור למניינם) ,מעט לפני אישור תקציב
אך כדי שכל זה יקרה ,חייבים התפקידים והתקציבים!"
שומע על מה שלא הצלחנו להשיג ,אך לא כאות מתה בספר החוקים". הכנסת -נועד ביחידות עם ראשי ,2025הובא לכנסת 'חוק הרווחים
שהמפלגות החרדיות יגדילו את כוחן
תמיד יודע מה הצלחנו למנוע. המפלגות החרדיות ,עדכן אותם הכלואים' -חוק שהיה אמור להכניס
ויהוו לשון מאזניים ,כך ששום גוש לא יוכל הלקחים לכנסת הבאה
אני מבין היטב את הזעם ואת התסכול, חסיד ויזניץ במשרד בתכנית המבצעית לתקוף באיראן למדינה כ 14-מיליארד שקלים והיה
להקים ממשלה בלעדינו .לצערנו ,ההסתה והחוב הקדוש
הרי גם אנחנו מאוכזבים .אבל לצד הכאב התרבות והספורט וביקש למנוע את הפלת הממשלה בעל חשיבות עליונה עבור ראש
נגדנו היא מימין ומשמאל ,וכל צד ישמח ואחרי כל מה שעברנו בקדנציה
צריך לראות לא רק מה שלא הבאנו ,אלא היית הנציג החרדי הראשון בעת ביטחונית כה רגישה ,וההצעה הממשלה ושר האוצר .הבנו שזו
להרכיב ממשלה בלעדי המפלגות החרדיות האחרונה ,שואלים רבים ,אם בממשלת
גם מה הצלחנו להציל מזוטו של ים וכמה שכיהן אי פעם במשרד התרבות לפיזור הכנסת נגוזה. נקודת המבחן שלנו :אי אפשר לבקש
אם רק תהיה לו האפשרות .לכן ,דווקא 'ימין מלא' לא הצלחנו .מה יהיה שונה והספורט .מה לנציג חרדי ולמשרד אגב איראן ,אני נזכר כעת בדברים את תמיכתנו בנושאים הקריטיים
גזירות הצלחנו למנוע.
כעת ,למרות הטענות ולמרות האכזבה בכנסת הבאה ומדוע תצליחו יותר איפה התרבות והספורט? שאמר לי הרבי לאחר מאות הטילים לממשלה ,ומאידך להפקיר את ציפור
ודבר אחרון -יש דבר יסודי וקדוש
-חובה להצביע ולחזק את המפלגות שכשלתם כיום? "כשהציעו לי את התפקיד", ששוגרו מאיראן בפעם הראשונה נפשנו.
שחשוב להבהיר :אצל חסיד ויזניץ ,כאשר
החרדיות .זו אולי ההזדמנות האחרונה, "ראשית ",משיב ח"כ טסלר בכובד
ככל אשר יורוך
מרן הרבי שליט"א מורה להשתתף משחזר ר' יואל יעקב "חשבתי והניסים הגדולים שנראו בחסדי אלא שראש הממשלה הצליח
בבחירות -מדובר בחוב קודש .אין לנו בדיוק אותו הדבר והבעתי את שמים .הרבי דיבר איתי בהתרגשות לצערנו ליצור הפרד ומשול בתוך
שום צורך להסביר לחסיד מדוע עליו לקיים התנגדותי לקבלת התפקי ד .אך וקבע" :לאו בכל יומא מתרחיש ניסא הסיעות החרדיות .בסופו של דבר,
את הוראת רבו .אבל יש נקודה אותה לאחר שהתוודעתי ליכולת העשיה -אסור להתרגל לניסים או להגיע חלק נמנעו ואילו אני בהוראה ישירה
מחדד הרבי שוב ושוב' :אגודת ישראל' הרבה והתמיכה במוסדות תורה רבים למחשבה של 'כוחי ועוצם ידי' .צריך מהרבי שליט"א ,הייתי היחיד מבין
אינה מפלגה פוליטית רגילה ,אלא תנועה וביניהם אפילו 'איגוד מוסדות ויזניץ' לדעת שהתורה היא שמגינה על עם חברי 'יהדות התורה' שהצביע נגד
קדושה .התנועה נועדה לשמור על צביונה דווקא מתוך המשרד הזה ,לקחתי ישראל ,שכן 'תורה מגנא ומצלא'". החוק! הופעלו עליי לחצים עצומים
היהודי של ארץ ישראל ,לדאוג לעולם את האתגר. בהמשך אותו קיץ במטרה לרצות מכל כיוון .כיהנתי אז כסגן שר
התורה ולצורכי היהדות החרדית כולה בס"ד ,בתקופה שהייתי שם, את המפלגות החרדיות הדיח ראש התרבות; הבטיחו לי סמכויות והרים
-ובכלל זה גם לקהילות בערים שבשדות. הצלחתי להחדיר את ההבנה כי הממשלה את יו"ר ועדת חוץ ובטחון וגבעות אם אתמוך ,ומאידך איימו
ההסתכלות שלנו על הבחירות אינה דרך התרבות החרדית המסורתית ,זו ומינה אחר תחתיו ,אך זה כבר היה בשלילת תקציבים ואף קיימו .ראש
המשקפיים הצרות של מספר המנדטים או המסורה לנו מדור דור ,היא התרבות מאוחר מדי והמפלגות החרדיות פרשו הממשלה עצמו ביקש שאגיע אליו
התפקידים שנקבל ,אלא מתוך האחריות זו אולי ההזדמנות האחרונה ,ואחרת מי ישורנה. היהודית האמיתית וזכאית לתקצוב מהממשלה .במהלך שנת תשפ"ו הוגש בדחיפות ,אך בהוראת הרבי נמנעתי
והשליחות לקדשי ישראל .הצבעה ליהדות אם חלילה הכוח החרדי ייחלש ,אני חושש בדיוק כפי התרבות הכללית .זכינו נוסח חוק מעודכן ,אך לא הושגה מלהיכנס אליו כדי לא לעמוד תחת
התורה כמוה כהצהרה על חלק ונחלה שהלחצים והמהלכים נגד הציבור החרדי ועולם לפעול גדולות ונצורות בענין זה לגביו הסכמה בקרב גדולי ישראל - מכבש הלחצים .העמידה הזו לא
באלוקי ישראל ומכאן יוצאת הקריאה התורה רק יחריפו וקידמנו תוכניות תמיכה במפעלי ובכך הגענו לבחירות ללא חוק. הייתה לריק ,וכמה שבועות לאחר
הקדושה :מי לד' אלי! התרבות החרדיים והתורניים במושב הקיץ האחרון ,עוד ניסיתי מכן הביא מזכיר הממשלה את נוסח
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 67 66קשר איתן • לך לך תשפ"ז
ויזניץ ממשיכה להתייצב בחזית המערכה:
זעקת מרן אדמו"ר שליט"א בביקורו של שד"ר הרב יעקב אשר: "שבת אחים" בקרית ויזניץ
"יש לנו אחריות למען כבוד שמיים ומסורת רבותינו בידנו" לומדי התורה בעת האחרונה .ואת הצעדים שינקטו בס"ד בשבת אחים גם יחד התלכדו המוני אנ"ש וצעירי
ובעזר שמו יתברך ,לאחר שהיהדות החרדית תנחל הצלחה האברכים בקרית ויזניץ ,לטכס עצה ותשועה ברוב יועץ,
לנגע המחלוקת והשיקולים האישיים שיהיו להם השפעה על לקראת מערכת הבחירות הגורליות שלפתחנו ,הגיע שד"ר בס"ד במערכה הקרבה. לקראת המערכה הגורלית המוטלת לפתחנו.
דרכי ההתנהגות ,כשהוא מציין לשבח את ידידנו הרב ר' יעקב הרב יעקב אשר לביקור מיוחוד במענו של מרן אדמו"ר שליט"א בראש האסיפה שהתקיימה לאחר שיעורי תורה ברבים
הכינוס ננעל בתחושות רוממות נעלה כשנחיצות
שפועל רבות להגביר את תחושת השותפות והאחדות בקרב באורה ,לקבל ברכתה קודש להצלחת המערכה האדירה למען ולימודי הערב בכוללי בעלי הבתים ,עמדו שלוחי דרבנן
הציבורים ונציגיהם. קיום עולם התורה המערכה הניצבת לפתחנו ברורה ומובנת ,וחשיבות היות
הרה"ח ר' יואל יעקב טסלר והרה"ח ר' יהושע הלוי מנדל
רבנו שליט"א והחסידות בארצנו קהילת ויזניץ עומדת בראש מערכות ישראל .ודרכי הפעולה סגן ראש העיר.
העלה בכאב רב את הקדושה. שינקטו על מנת להגדיל משמעותית את כוחה של היהדות הכינוס אופיין בלהט חסידי ובאש קודש ,והתקיים בו
העובדה כי אנשים בפתח הדברים הנאמנה בעצה ובמעש. שיח מעמיק נוכח הגזירות הקשות והרדיפות שמהם סובלים
ממחננו נוהגים העלה מרן רבנו
היתר לעצמם שליט"א על נס את
בהימנעות מהגדלת פועליו הברוכים למען
כוחה של היהדות הציבור בתפקידיו
החרדית" .לאותם השונים עד כה וביותר
אלו שרבותיהם עת עמד בראשות
מורים להם להימנע עיריית בני ברק.
מלהשתתף אינני פונה, רבנו שליט"א חזר
אך לאלו שמסיבות והדגיש כי קודם לכל
ותחושות אישיות הוא הידיעה הברורה
פורשים מן הציבור הנני אומר כי אני קנאי גדול מאוד! אך כי כל מעשה האדם ושליחותו ,הינם נגזרים מכוחו של הבוב"ה
יש לנו אחריות למען כבוד שמיים ,כה ראיתי ושמעתי מאבותיי וכי מוטלת החובה על העוסקים בצרכי ציבור להגדיל כבוד
הקדושים וכה הורו לנו רבותינו". שמיים ,לרומם קרן התורה ,ולאחד את הציבור מבלי לתת עסקני קהילתינו בעפולה התכנסו למען 'כבוד שמים'
בדבריו המשיך לסקר ארוכות את הפעילות האגודאית בכנס פעילים מיוחד של אנ"ש בעפולה ,בהשתתפות
להצלת התורה הקדושה ,והביע את הכאב נוכח אי ההצלחה השד"ר הרה"ח יעקב טסלר ,סגן ראש עיריית בני ברק הרה"ח
שלוחא דרבנן הרה"ח ר' יעקב טסלר בכינוס באלעד: בהסדרת מעמד לומדי התורה ,וסקר את הפעולות הנערכות יהושע מנדל ,וחבר מועצת העיר עפולה ומנכ"ל מוסדותינו
בהתאם. בעיר הרה"ח יעקב זורגר ,.נקראו עסקני הקהילה ,למצות
"השאיפה היא שלא יוכלו להקים ממשלה בלעדינו" את הכינוס חתם סגן ראש העיר ב"ב הרה"ח יהושע מנדל, את מלוא פוטנציאל ההשפעה בעיר .המשתתפים עמדו על
שהרחיב על חשיבות החיבור מהכוח הארצי למוניציפלי. הלהט החסידי לאור דברי מרן אדמו"ר שליט"א ,וחשיבות
ככל אשר יורוך
בהמשך הדגיש את דאגתו של מרן רבינו שליט"א למצב לקראת המערכה הגורלית נערך באלעד כנס היערכות הפעילות והתיאום בין כל אגפי המטה ,מתוך מטרה להביא
לדבריו 'אין אפשרות להגיע
עולם התורה ,וציין כי חברי יהדות התורה חתמו על התחייבות לאנ"ש פעילי 'אגודת ישראל' ,בראשות השד"ר הרה"ח ר' להשפעה מקסימלית במערכת
להישגים בלי כוח של נציגי
יעקב טסלר ,בבית העסקן הר"ר ישראל רוזנפלד ובהשתתפות הבחירות הקרובה.
שלא להצטרף לשום ממשלה בטרם יהדות התורה ,הן ברמה
גבאי בתי מדרשנו ועסקנים. את הכינוס פתח הרה"ח
יוסדר מעמדם של בני הישיבות. המקומית והן ברמה הארצית,
את הכינוס פתח סגן ראש העיר יעקב זורגר ,אשר אמר כי
"השאיפה היא להגיע למצב שאף וקהילת אנ"ש המתרחבת עפולה חבה הכרת הטוב לר'
אחד לא יוכל להקים ממשלה בלי אלעד הרה"ח יעקב דוד ברקוביץ, בעפולה היא ההוכחה המוחשית
שהרחיב על חשיבות הנציגות יואל יעקב ,והכריז" :לא הגענו
יהדות התורה" ,אמר ,והדגיש את לכך .ר' יהושע הדגיש כי ראשי לכאן כדי לשכנע איש בחשיבות
החרדית לפיתוח מוסדות החינוך
חשיבות כוחה של הסיעה במשא הרשויות בוחנים את כוחן ההצבעה ,זה פשוט מאליו,
ולסיוע לרשויות המקומיות ,והציג
ומתן הקואליציוני. של הקהילות על פי תוצאות אלא כדי להבטיח שהלהט של
את היערכות המטה לקראת
בסיום השיב לשאלות הפעילים הבחירות ,וכי התחזקות כולם יתורגם למיצוי הצבעה
הבחירות.
על המצב ,ונמסרו דיווחים על הנציגות משתקפת ביכולת והשפעה".
במרכז דבריו סקר הרה"ח ר' יעקב
ההיערכות באלעד ומחוצה לה .את לפעול למען צורכי המוסדות והקהילות בכל עיר. לדברי השד"ר הרה"ח יעקב טסלר' ,אין צורך לשכנע
טסלר את המאבקים סביב חוק הגיוס
המטה המקומי מוביל סגן רה"ע ר' בכינוס הודגשה חשיבות ההיערכות המוקדמת והעבודה אף ויזניצער חסיד בחובת ההצבעה ,אך מאז ומתמיד שמה
בקדנציה האחרונה ,את הסנקציות
יעקב דוד ברקוביץ ,בסיוע עוזרו הר"ר המשותפת במסגרת המטה החדש ,במטרה למצות את אגודת ישראל דגש גם על הציבור החרדי בערים שבשדות,
שהוטלו על לומדי התורה ואת החשש
מתוך תחושת אחריות לכלל הציבור'.
ישראל פרוכטר. מפני צעדים נוספים בעתיד. הפוטנציאל המקסימלי בעפולה ביום הבחירות.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 69 68קשר איתן • לך לך תשפ"ז
NG בס"ד
המעמד בלונדון
ת ש פ " ז ב ח ש ו ן כ " א
ש ׂה!
ש ׂה עֲ ֵ
עֲ ֵ
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
להשלמת המהדורה ,קובצו לראשונה יחדיו כל הדיבורים שעה .כשנוהגים כך יש סייעתא דשמיא מרובה בכל העניינים,
המתייחסים למועדים המפוזרים בספר בין הפרשיות ,אחר והאציל ברכת קדשו בלשון הפסוק 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך בזכות התגייסותם של אלפי אנ"ש 'מקדישי שמך':
שהמו"ל הראשון כתב שנכונו בידו ד"ת על המועדים שמתעתד ישגה מאוד' .כן העמיד את יסודות ההנהגה והחיזוק הנדרשים
להדפיסם ,אלא שנטרפה השעה ולא זכינו להם ,לכן עשינו ככל ב'שטיבל' חסידי ,בחיזוק התפילה בחמימות ובמתינות ,בדיבוק
יכולתנו לשלב במקום אחד בעניני המועדים מתוך הספה"ק, חברים והסיוע לזולת ,ואסיפת מרעים גם יחד בלילי שבתות. מלגת התמיכה בעמלי התורה של 'איגוד מוסדות ויזניץ'
ויהיו מוגשים להוגה בספה"ק בימי המועדים. בביקורו המרומם בעיר ,ביקר הרה"ג אב"ד אלעד בת"ת הכלל הועברה ב"ה השבוע במלואה
ג .למהדורה זו נוספו ד"ת ופנינים שלוקטו מספרים שונים, חסידי באידיש ,סייר בכיתות הלימוד וקבע מזוזה בפתח כיתת
בתוספת מרובה על המהדורה הקודמת. לימוד באגף החדש .במסיבת 'לחיים' בהשתתפות ההנהלה וצוות בסיוע 'הקרן להצלת עולם התורה ויזניץ'
ד .מהדורה זו מאגדת את כל המעלות ,היתרונות והתיקונים המלמדים ,פתח המנהל הרב שמואל דוד רכניצר וסקר את תולדות סך הקיצוץ באמצעות הקרן המיוחדת. למעלה מאלף וחמש מאות עמלי התורה ברשת כוללי
שהיו במהדורות הקודמות ,ליצירה אחת שלימה ומורחבת .יה"ר המוסד שהוקם לפני כחמש שנים עם שמונה תלמידים בלבד, השבוע ,הועברה כאמור המלגה החודשית ,כאשר מאות ויזניץ של 'איגוד מוסדות ויזניץ בארה"ק' ,זכו השבוע שוב
שזכותו הגדולה יגן על כל הלומדים להיוושע בגשמיות וברוחניות. וכיום בלעה"ר מתחנכים בו מעל 150תשב"ר כ"י .המנהל הדגיש אלפי ש"ח מתוכה הושלמו ע"י הקרן המיוחדת להצלת עולם למלגה החודשית הקריטית להחזקת עמלי התורה .למרות
את ההשקעה הכבירה בכל תלמיד כדי להעניק חינוך טהור על התורה ,והוכיחו שוב קבל עם ועולם את מסירות נפשנו למען חרב הקיצוצים הנמשכים ואף מתגברים והולכים על ממלכת
כינוס הסברה והשקפה אדני התורה והחסידות .בחסד ד' זכו להיכנס למבנה קבע מרווח התורה הקדושה וקיומה. התורה ועמליה בטהרה.
בבית מדרשנו באשדוד העומד לתלפיות ,בזכות פעילות ראש המועצה הרה"ח אליהו גפני. הקרן להצלת עולם התורה ,מודה בזאת לאלפי אנ"ש שכבר העברת המלגה מתאפשרת בשל הקמת 'הקרן להצלת
בדברי הדרכה עמד הרב אב"ד אלעד על האחריות הכבדה נרתמו והעבירו את סך כופר נפשם שהוכרזה ע"י מרן רבנו עולם התורה ויזניץ' למען השלמת הקיצוץ האכזרי למאות
בבית מדרשנו 'אמרי חיים' באשדוד התקיים בשבוע החולף
המוטלת על כתפי המלמדים ,תוך שימת לב לתלמידים הזקוקים שליט"א בחודש אלול .ומזרזת בזאת את אלה שעדיין לא רבות של אברכים שקצבת השלטונות עבורם נחתכה כליל
כינוס מיוחד להנחלת ההשקפה הנכונה במאורעות הזמן ,לנוכח
לחיזוק ,לעידוד ולמילה טובה ,אח"כ בירך כל אחד באופן אישי העבירו את התחייבותם ,להזדרז ולהעביר את הסך שנקבע באכזריות ,ואלפי אנ"ש שנרתמו אליה בקול זעקה גדולה
רדיפת הדת בארצנו הקד' ע"י השלטונות .את המשא המרכזי נשא
בברכת חמה לסייעתא דשמיא ולהצלחה מרובה במלאכת הקודש. ושקבלו על עצמם ,כדי שעולם התורה הויזניצאי יוכל להמשיך ומרה שהושמעה בסוף הקיץ שעבר עלינו לטובה ,והתגייסו,
הגה"צ ר' יצחק משה ארלנגר ,שהסביר בטוב טעם את מטרת
השלטונות לעקור חלילה את היהדות בארצנו הקד' כמעשיהם ולשרוד ואף לפרוח יותר ויותר בעזר שמו יתברך. לצד שותפותם האיתנה בממלכת התורה הקבועה ,להשלמת
לבני עדות המזרח בקום המדינה ,המסלולים שהם מקימים
מטרתם לעקור את שארית הפליטה ע"י האקדמיה שנלמדים
בה דברי כפירה ומינות ,לא יתכן שיהודי מאמין יילך למקומות הרחיבי מקום אהלך: הרחיבי מקום אהלך:
אלו בעבור בצע כסף ומשכורות גבוהים ככל שיהיו. 'אמרי אליעזר' ויזניץ בעמנואל 'ישועות משה' ויזניץ בביתר
הרב אריה מושקוביץ מראשי ארגון צבע שחור הביא עובדות
בעקבות הגידול המרשים במספר המשפחות בלעה"ר בשמחה של מצווה חגגו בני קהילתנו הק' 'ישועות משה'
מהשטח מהנעשה והנשמע במסלולי השחור לבן ,כן שיתף את
הציבור מהנעשה מאחורי הקלעים במערכת ההתרעות צבע המצטרפות לשורות הקהילה ,חגגו בני קהילתנו 'אמרי אליעזר' ויז'ניץ בביתר עילית ,את שמחת חנוכת הבית והכנסת ספרי
שחור ,ועל ההצלחות במניעת מעצרים ונתינת כוח ועוז לציבור. ויזניץ בעמנואל בשמחה ובהודיה לד' את פתיחת שערי ביהמ"ד התורה להיכל בית מדרשנו החדש ,הממוקם ברחוב דרכי איש
החדש בלב השכונה החסידית .את המעמד פיאר בהשתתפותו בשכונת התמר בעיר.
הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א בשליחות מרן רבינו שליט"א. המעמד נערך בראשות רב הקהילה ,הג"ר שלמה הלוי
מכון 'מעיין החסידות': אחר תפילת ערבית מרוממת נערכה מסיבת 'לחיים' איצקוביץ ,בני הקהילה השתתפו בשמחת חנוכת הבית ובהכנסת
הופיע מחדש 'אהבת שלום' בכרך אחד בהשתתפות בני הקהילה .את פני האורח הדגול קידם הר"ר ספרי התורה להיכל החדש ,שבנייתו הולכת ונשלמת בימים אלו.
לרגל ההילולא קדישא של רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע זכינו יהודה לייב לוריא מחשובי בני הקהילה .במרכז המעמד הביא האירוע המרומם ציין שלב נוסף בהתפתחות הקהילה העוברת
באור יקרות ,בהופעתו מחדש של הספה"ק בכרך אחד .לאחר הרה"ג אב"ד אלעד את ברכת הקודש ממרן רבינו שליט"א, לאחר שנים רבות ממבנה טרומי למבנה קבע ,ובבניית משכן
שבשנת תשד"מ הופיע הספה"ק באור חדש ע"י כ"ק אדמו"ר שבדברי קדשו עמד על מהות שם העיר 'עמנואל' -המזכירה של תורה ותפילה עבור בני הקהילה ,שזכו לחגוג את המעמד
מסאווראן שליט"א ,בהוצאת מכון 'מעין החסידות' ,בבברכת תמיד כי 'עמנו-קל' ,וכי אנו דבוקים בהקב"ה בכל עת ובכל בשמחה ובהתרגשות לכבודה של תורה.
קדשם של האחים הק' רביה"ק ה'ישועות משה' ואחיו ה'תורת
מרדכי' זי"ע ,שכתבו בברכתם כי 'הוד והדר תשוה עליו באותיות
התכנסות השנתית מרהיבות עינים ,סולת נקיה מכל השגיאות והשיבושים ,ובתוספת
של תלמידי ישיבוה"ק באלעד מרובה ,לא תחסר כל בה' ,מוגשת כעת מהדורה חדשה הכוללת
קרוב למאתיים וחמישים תלמידי הישיבות הקטנות והגדולות שורה של מעלות טובות ,שדרוגים והוספות חשובות המעלים את
שברחבי ארה"ק ,בוגרי וחניכי מוסדות 'צמח צדיק' ויז'ניץ באלעד, הלימוד בספר הקדוש למדרגה חדשה .ממעלות המהדורה החדשה:
התכנסו במוצ"ש פר' בראשית לרגל הילולת רביה"ק ה'צמח צדיק' א .הספר עבר הגהה מקיפה נוספת והודפס מחדש באותיות
זי"ע שעל שמו וזכרו נקראים המוסדות הק' באלעד. מרהיבות ובבהירות ,בליווי הארות והערות חשובות להרחבת
לקראת שבת ההילולא י"ל גליון 'העוז והענווה לחי עולמים' ההבנה ,המסייעות להעמקה בדברי רביה"ק זי"ע.
ובו מאמר עיוני במשנת רבינו בעל ההילולא בנושא 'הענווה ב .נוספו מאמרים וד"ת על מועדי השנה במקומם הראוי.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 73 72קשר איתן • לך לך תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ממשיכים ב'מזומנים' ושפלות הרוח' שהספה"ק 'צמח צדיק' מלא וגדוש בהדרכות
תכונה והתרגשות לקראת שבת 'תעצומות :'2 בישיב"ק 'צמח צדיק' אלעד עילאיות במעלת מדה זו ובדרכים להשגתה.
דברי פתיחה השמיע הרב יואל הערש טובק מאנשי החינוך
עם תחילת זמן החורף בישיבה לצעירים 'צמח צדיק' באלעד והחסד וגבאי בית מדרשנו 'צמח צדיק' .הרה"ג אב"ד אלעד
מאות הורי ילדים מיוחדים יתכנסו בירושלים לשבת של נופש וחיזוק התקיימה ישיבה ממושכת עם כלל צוות משיבי מסגרת 'מוכן שליט"א סיפר בפתח דבריו כי ביקש ממרן רבינו שליט"א לשגר
ומזומן' ,בהשתתפות האורח הגה"ח ר' שלמה אולבסקי מראשי דברי הדרכה לבחורים החשובים ,ואמר לו רבינו' :שיחיו עשרים
היערכות שיא לקראת השבת הגדולה :מאות הורים לילדים מיוחדים גיבורי הרוח צפויים לשבות בשב"ק מכווני מפעל ה'מזומנים' בחצה"ק גור .הרבנים דנו בכובד ראש וארבע שעות עם הקב"ה' לשאלת הרב :וכי זו מדרגה שאפשר
פרשת 'לך לך' במלון 'ירמיהו '33בירושלים ,לשבת של מנוחת הנפש והגוף ,רוממות רוחנית והוקרה לנתב את הדרך בשילוב שינון ושימור מס' פסחים הנלמדת בשנה לבקש מבחורים? נענה רבינו' :כן ,אפשר לבקש מבחורים שישאפו
למסירות נפשם היומיומית ,לצד ברכותיהם הנרגשות של מרן אדמו"ר שליט"א וגדולי ישראל שליט"א זו למסכת בבא קמא שנלמדה בשנה"ל תשפ"ו. למדרגה זו ,ויזכו גם להגיע לכך' .והמשיך הרב שליט"א בדברי
לאחמ"כ מסר הרב אולבסקי שיחה מיוחדת לתלמידי הישיבה הדרכה במשנת רבינו בעל ההילולא.
עשירים בערש"ק ייערך מעמד קבלת פנים מיוחד בהשתתפות ההכנות האחרונות לקראת 'שבת תעצומות' מגיעות
בה התווה את סדר השינון והעניק להם כלים להצלחה מירבית מנכ"ל המוסדות הרה"ח חיים מאיר כץ שיזם את הכינוס,
הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א ,התוועדות 'א סקולענע לשיאן :בארגון החסד והבריאות הנודע "רפואה וחיים",
בס"ד לרכוש קניינים נצחיים בתוה"ק. עמד על ה'צידה לדרך' שיכול כל בחור לקחת לקראת זמן החורף,
פארברענג' בראשות כ"ק האדמו"ר מסקולען ירושלים ובליווי בראשות המנהל הרה"ח ברוך הימל וכל צוות ההנהלה נשלמות
בעל המנגן הרה"ח אריה פרידמן ,ומשא חיזוק בנושא 'אמונה ההיערכויות לאירוח מאות הורים מכל רחבי הארץ .השבת לקבל תנופה והתעלות כל אחד בדרגתו דברים מתוקים מנופת
מיט שמחה' מאת מגיד המישרים הג"ר שמעון שפיצר .לקראת נועדה להעניק להורים מרחב של שלווה והפוגה ממרוץ השגרה צופים שמעו הבחורים מפי הרה"ג אברהם ישעיהו קובלסקי
כניסת השבת יתכנסו האימהות למעמד מרגש של הדלקת נרות. וההתמודדות ,ולאפשר להם לאגור כוחות רעננים להמשך בעל 'מתיקות הדף היומי' והרה"ג דוד אריה רוזנברג מראשי
את השבת כולה ילוו המשפיע הנודע הג"ר זושא הורביץ תפקידם הנעלה בגידול הפיקדון המיוחד שהופקד בידיהם. 'קול דודי' .פאנל מרתק נערך עם הרב קובלסקי והרב רוזנברג,
רב קהילות החסידים באלעד ,מגיד המישרים הרב שלמה לקראת השבת נרשמת התרגשות עצומה בקרב המשפחות, כשמשגיח ישיבת בין הזמנים הרב שלמה זיידה העלה שאלות
מילר ,ומשמח הלבבות הר"ר אבא טורצקי שינחה את מעמדי עם הגעתן של ברכות נרגשות ממעונותיהם של גדולי ומאורי שקיבל מבחורים בנושאים שונים.
השבת .בליל שבת יתקיים 'באטע' מרכזי ומרומם ברן יחד ישראל שליט"א משלחת ההנהלה נכנסה בימים אלו אל מעון בברכת המזון כובד המשגיח הרב שלמה זיידה ,אחריה יצאו
כוכבי בוקר .מעגלי שיח והעצמה לאימהות :בתוכנית השבת הקודש של מרן אדמו"ר שליט"א במושב אורה ,אשר העניק הבחורים בריקודין לכבוד ר"ח ולרגל חזרתם להיכלי הישיבות.
שולבו מפגשים וסדנאות ייעודיות לנשות החיל בהנחיית את ברכת הקודש וטללי אמונה וחיזוק להורים היקרים
הגב' מ .ברבר ובהשתתפות נשות החינוך הגב' פ .טולידאנו לקראת השבת המרוממת .פוסק הדור הראב"ד הגאון רבי מחנכי ת"ת ויזניץ אלעד
והגב' ל .קניג. משה שטרנבוך שליט"א שיגר את ברכתו החמה והאישית בפתיחת זמן החורף
בהנהלת 'רפואה וחיים' מציינים כי השבת ,המוקדשת לע"נ לחיזוק ההורים הגיבורים ,בצירוף בקבוקי יין מבורך לסעודות
שלוחת הכשרת הוראה לרגל פתיחת זמן החורף התכנסו מחנכי ת"ת 'צמח צדיק'
הנה"ח יעקב בן אברהם יהודה אביר ונעכא ז"ל למשפחת מגיד, השבת .דברי ברכה ויין מבורך שוגרו לקראת השבת על ידי
ויזניץ באלעד לסעודת ר"ח והילולת רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע.
מהווה חלק בלתי נפרד ממעטפת התמיכה הרחבה שמפעיל כ"ק האדמו"רים מבעלזא ,מצאנז ,מנדבורנא באניא מצפת בבית שמש שע"י סמינר ויזניץ ירושלים
ההתאספות היתה בנושא 'התמודדות עם האתגרים החינוכיים
הארגון לאורך השנה כולה באמצעות מועדוניות ,סניפים שליט"א ,המביעים את הערכתם להורים היקרים. בשמחה ובס"ד ,ובברכת רבני ועד החינוך נפתחת שלוחה המגיעים לפתחנו ולכיתתנו' .השתתפו אישי החינוך הרב ישראל
בפריסה ארצית ומערך מתנדבים ומלאכי חסד הפועלים ללא לרשות המשתתפים תעמוד תוכנית גדושה ועשירה סביב חדשה של הסמינר להכשרת עובדי הוראה בירושלים ,שתיפתח
ליאות למען המשפחות המיוחדות. השעון ,המשלבת תנאי אירוח יוקרתיים יחד עם תכנים רוחניים חיים ורטהיימר ראש ישיבת 'דרכי חסד' ירושלים ויו"ר 'ידיד
אי״ה לקראת שנת הלימודים הבאה בבית שמש .השלוחה החדשה נפש' ,והרב אלעזר שווארץ מראשי 'שערי ישיבה' ,שבפאנל מיוחד
מצטרפת לסמינרי ויזניץ המשובחים בבני ברק ירושלים ,השלוחה ענו על שאלות מורכבות ואתגרים בחינוך ,וקיימו דיון פורה בין
באלעד והשלוחה באשדוד ,הידועים בשמם הטוב וברמתם צוות החינוך על פתרונות יצירתיים ודרכי גישה לאתגרים שונים.
הרוחנית והמקצועית הגבוהה . את ההתאספות הנחה בטוב טעם סגן מנהל הת"ת הרב נפתלי
דרכו המיוחדת של הסמינר מושתתת על השאיפה להעניק פולק ,כן נשאו דברים מנהלי הת"ת הרב יאיר ורטהיימר והרב
לתלמידות את ההכשרה המקצועית והלימודית ברמה הגבוהה אברהם אבא צוקרמן .צוות החינוך הביעו הערכה עמוקה ליוזם
ביותר ,לצד חינוך חסידי איתן ,שמירה על ערכי אבותינו והעמדת הכינוס מנכ"ל המוסדות הרה"ח חיים מאיר כץ ,על ההשקעה
דור של נשים שתהיינה חדורות באחריות ,במסירות וביראת התמידית בתלמידים וההערכה לאנשי הצוות ,ולמזכיר הת"ת
שמים. הר"ר עקיבא הרשקוביץ והר"ר חיים יהודה כץ שהכינו בפאר והדר.
בהנהלת הסמינר מאמינים כי מצוינות מקצועית וערכים
חסידיים אינם סותרים זה את זה ,אלא משלימים זה את זה.
אפשר וצריך לגדול ,להתקדם ולהגיע להישגים גבוהים ,מבלי
לוותר אף כמלוא נימה על הדרך החינוכית והערכים היקרים לנו.
פתיחת השלוחה בבית שמש היא בשורה של ממש עבור אנ"ש
בבית שמש והסביבה ,הזוכות בעזרת ד׳ לאפשרות לרכוש מקצוע
ולבנות את עתידן ,תוך שמירה על ערכי הנצח בדרך הסלולה לנו
ממרן אדמו"ר שליט"א.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 75 74קשר איתן • לך לך תשפ"ז
ויז'+++++ני++צע שב++ת
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ההכנה לשבת ❦ קדושת שבת ❦ נרות שבת ❦ קבלת שבת ❦ סוד הקידוש ❦ שירה בשבת ❦ זמירות שבת ❦ שבת אחים ❦ תפילות השבת ❦ מאכלי שבת ❦ מנוחה ועונג ❦ רעוא דרעוין ❦ שבת בצל צדיקים
הספר המופלא
קרבם אל נפש
שרבים ציפו
יום השבת".
החפצים להתענג
כל מבקשי ד'
מו"ר שליט"א)
הופיע!
לאורו
(מתוך הסכמת
מעוטר במכתב המלצה נלהב ממרן אדמו"ר שליט"א וצדיקי הדור
מרן אד
"ל
בזיו
הופיע :ספר 'מנוחת שלום'
עבודת יום השבת במשנת רבה"ק בעל "אהבת שלום" מקאסוב זי"ע
++אַ פייערדיגע
ו לח י ו ת :
של ה'אהבת שלום' ,על סדר השבת התפילות והזמירות .באופן לראשונה בתולדות חצרות קדשנו ,אור חדש הפציע ,עם
של רבינו ה"אהבת שלום" זי"ע
השבת ,במשנתו הטהורה
שיוכל הקורא להתעורר מדברות קדשו ולהצית בקרבו את הופעתו לאור עולם של הספר החדש "מנוחת שלום" – בו
תבערת אור קדושת השבת. מתבארים ערכי השבת וסדר יומו במשנת הרה"ק בעל ה"אהבת
הפותח צוהר אל עומק
רוממות קדושת מתנת
הבנת מושגי חסידות ופנימיות בשפה השווה לכל נפש
אור חדש מלא טעם
בכל רגע ורגע מיום השב"ק ,ולפתוח שערים בעומק
ספר זה רואה אור לאחר שנות עמל ויגיעה ,בהשקעה שלום" מקאסוב זי"ע ,שיומא דהילולא דיליה יחול בשבוע
דברות קודש מלהיבים על סדר עניני יום השבת,
אשר רב כוחם לעורר הרגשת מתיקות ורוממות
עצומה ,כאשר על המלאכה שקדו רבנים ומשפיעים חשובים הבעל"ט -י"ז במרחשוון.
מאמרים בהירים ומבוארים לצד ליקוט
אשר להם יד ושם בתורת הפנימיות והחסידות ,להשלמת ספר הקדוש 'אהבת שלום' הינו כידוע מלא וגדוש בעניני
לה רגי ש
והרחבת הביאורים על פי משנתו של רבינו הק'. קדושת שב"ק ,כאשר במרבית מאמרי הספר הקדוש מובאים
במהלך השנים התפרסמו מעת לעת מן המאמרים יסודות במעלתה וקדושתה ועבודתה של יום שבת קדשנו.
המובחרים ,כאשר קהל המעיינים בו יצא מהתפעלות מתוכן ברם הדברים מפוזרים אחת הנה ואחת הנה,
המאמרים המשובחים והמבוארים ,וציפו וכל המבקש את ה' ,להבין את מערכתה של
להופעת אורו של הספר. יום השבת ,באופן ברור ומסודר ,התקשה
נ פ ש ו
הספר מעוטר בהסכמותיהם וברכותיהם לעשות זאת.
ד ש מ י א
קדשנו:
חצרות
בתולדות
לראשונה
הנלהבות של צדיקי הדור שליט"א ,ובראשם עתה לראשונה ,הפציע האור ,בספרא
מרן אדמו"ר שליט"א ,אשר ברכו עליו ברכת קדישא הדין ,בו נערכו כל יסודות השבת
הנהנין ,ומברכותיהם ניכר גודל ההנאה על במשנתו של רבנו בסדר נכון ומסודר,
ש נ כ ס פ ה
ב ס י ע ת א
בשורת הספר הנכבד .כ"ק מרן אדמו"ר כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
מתולדות אברהם יצחק שליט"א אף הפליג מאמרים ערוכים ובהירים על יסוד עניני
ואמר :הספר מסוגל להחדיר קדושת שבת השבת ,באופן שהקורא יכול לרוץ בו בהבנה
ללומדים בו ,ובוודאי ראוי לעיין בו כהכנה ברורה ,להשיג את ידיעת כל ערכי השבת:
לשבת! ההכנה לשבת ,קבלת שבת ,סעודת שבת ,עבודת
מ י
דבר הוצאת הספר הנכבד ,מכה גלים בחצרות ליל שבת ,השירה בו ,מעלת האסיפה בשבת
ל כ ל קדשנו .כאמור ,החל מיומא דהילולא של רבנו הק' החל ביום אחים ,עבודת יום השבת ,המנוחה בו ,גילוי האור
רביעי הבעל"ט י"ז חשוון ,יהא ניתן לרכוש את הספר בחנויות הגנוז והנשמה יתירה ,שעת רעוא דרעוין ,עניין ההסתופפות
הספרים המובחרות ,ובמוקדי מכירה בריכוזי אנ"ש ברחבי בצל צדיקים בשבת ,וכו' וכו'.
הארץ ,במחיר מיוחד לרגל ההוצאה ולרגל יומא דהילולא המאמרים בנויים על אדני יסודותיו של הספה"ק "אהבת
בש ו ר ה
קדישא. שלום" ,וקטעי אמריו משולבים הם כמין חומר בתוך פרקי
הבו אור לביתכם ותענוג לנשמותיכם ,להתענג בנועם הספר ,כדי שהקורא יוכל לרוץ בו בנעימה ,לדעת ולהתחבר
צופה של יום שבת קדשנו ,במשנתו של רבה"ק בעל 'אהבת אל מתנת השבת שניתנה לישראל מבית גנזיו של הקב"ה.
שלום' זי"ע. כמו כן סודרו בו לראשונה בחלק נפרד ,כל לשונות קדשו
סוכן "ש
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
₪58
ההו"ל
מיוחד
בלבד
מחיר
לרגל
76קשר איתן • לך לך תשפ"ז
א שבת טיש
לאור ריבוי הנרשמים בפעמים הקודמות ,הננו להודיע כי קבלה למלאכה תהיה בשיטת 'כל הקודם זוכה' ,ובהתאם למבחני התאמה.
לאחר ההצלחה המרובה באיזורי המרכז וירושלים עם מאות היימישע יונגעלייט שעומדים לסיים את לימודי המלאכות ולהתחיל
חיים מאיר הייגר
סוכני מכירות שטח
(באיזור המרכז וירושלים)
א חסידישע געדאנק
לפרטים והרשמה ניתן לפנות למזכירות 'עבודת קודש -ויז'ניץ הר"ר נפתלי הערץ כ"ץ הי"ו 053-4176441 -
שע"י ארגון טובה וברכה בשיתוף קופת להחזיקם ולהחיותם
לעסוק בהם בפועל ולהתפרנס בהיתר ובכבוד בסייעתא דשמיא ,הננו שמחים להודיע לאנשי שלומנו על
המיזם מיועד לאברכים מקהילתנו שחפצים לפרנס את בני ביתם בהיתר ובכבוד,
מדוע נמנם רבי מרדכי חנא
א חסידישע פארברענג בראשות החסיד המופלג רבי מרדכי
חנא זצ"ל ,אנו רק יכולים לדמיין איזה תענוג עילאי זה היה.
-ניתן להגיע לשכר ראוי וגבוה משמעותית מהממוצע במלאכות אחרות.
יובהר בזה :כאמור ,משרות אלו נועדו לאלו שנאלצו לצאת לעסוק לפרנסתן ולקבוע עתים לתורה,
החסיד הנודע ,שרבותינו הק' שחו אודותיו כחסידים על רבם,
יושב בראש המסובים ,השיחות והניגונים ודאי הבעירו את הלב ל־ָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא� ֶֶׁש ַ
ר־ַא �ָָּתה ֹר ֶֶֹאה ת־ָּכ ָ �ִִּכי ֶֶא �ָ
ְ_לְ ָָך ֶֶא �ְְּת �ֶָנֶָּנה ּוּ ְ_לְַזַ ְְר ֲֲע ָָך ַַעד־ע ֹֹוָֽל� ֽם
לא לאלו שזכו לחסות בבית ה' ולשבת באוהלה של תורה ,אשריהם ואשרי חלקם
לעבודתו יתברך .לפתע ...הבחינו החסידים שרבי מרדכי חנא
אינו איתם ,הוא מנמנם ,מה כבר דברנו שלא כראוי?! – פנו
-כל תוכן הלימודים מפוקח ע"י הרבנים שליט"א.
-הלימודים מסובסדים ע"י ארגון טובה וברכה'.
איש לרעהו...
בפי מרן רבינו שליט"א שגור ביאורו של הרה"ק רבי יודא'לי א ווארט
הודעה חשובה ומשמחת
זצ"ל :פשוט מאוד! רבי מרדכי חנא עסק כל היום בתורה וחסידות
און גיין נאך געלט ,והיה עייף ויגע מעבודת הבורא יתברך, למה נאסר ה'מאור עיניים'?
אם שוחחו החסידים ביניהם בדברי תורה וחסידות היה עירני
(באיזור המרכז וירושלים)
מספר המקומות מצומצם!
מלאכת הרתכות
לחלוטין ,אבל אם שוחחו בדברים של מה בכך ,מה שלא התעניין בשב"ק פר' לך-לך תשפ"א סיפר מרן רבנו שליט"א:
בהם ,תיכף ומיד היה נרדם .באמת פשוט מאוד! הלואי אויף זקני הק' ה'מאור עיניים' מטשערנאביל זי"ע ,היה מופלג
אונז געזאגט .כל אחד במה שמעניין אותו ומה שמעסיק אותו מאוד במצוות פדיון שבויים.
הוא יהיה עירני לחלוטין ,השאלה רק מהו הדבר שמעסיק אותך. פעם העלילו עליו בני בליעל עלילת רשע ,והוא הושם
לדאבוננו ,מלך אסור ברהטים ,מרן רבינו שליט"א מתייסר בבית הסוהר .בהיותו שם התגלתה אליו שרה אמנו ע"ה,
ביסורים ,את חליינו הוא נושא ,אולם בימים אלו מתגלה במה ושאלה בפיה :יש להבין מה שדרשו חז"ל באברהם אבינו
רבינו עסוק כל ימיו ,לעבן מיטן באשעפער פיהר און צוואנציג (בפרשתנו) 'לך לך' ' -להנאתך ולטובתך' ,וכי אברהם אבינו
שעה -נשמע מפיו שוב ושוב ושוב ,כי זה כל מהותו .דרך הבעש"ט ע"ה שהכתוב מעיד עליו 'אברהם אוהבי' ,יעשה את רצונו
הוא -העלפן אנדערע ,זוהי משנת חייו ,ואותה יוכל לזעוק גם יתברך למען טובת הנאה גשמית?
מתוך חולשה עצומה ,רבינו אינו קם על רגליו לצרכיו האישיים, והיא תירצה" :הנאתו של אברהם אבינו היתה לקיים מצוות
אלא רק בשעה שחפץ להחדיר בכולם :יש בורא עולם! בשלימות ,וכיון שעיקר המצווה שמסר נפשו עליה היתה
וכה מפרש ה'אפטער רב' זי"ע את הכתוב בפרשתנו "ואעשך מצוות הכנסת אורחים ,אמר לו הקב"ה 'לך לך מארצך',
לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך" ,כאשר שמע היצה"ר את הברכות שיהא נע ונד ,אז ישכיל ויבין ביותר את צרכי האורחים
העצומות שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ,מיד התערב וניסה הנעים ונדים בנכר"...
להטות את לבו לקיים את דברי הקב"ה כדי לזכות בברכות. הסיק ה'מאור עיניים' שלא לחינם זכה לגילוי זה משרה
אולם אברהם אבינו בגודל קדושתו ,ודאגתו תמיד להגדיל אימנו ,כי אף הוא יכול להבין מכך את סיבת היותו בבית
ולרומם כבוד שמים ,הרגיש והבין שיש כאן רובד עמוק יותר, הסוהר -שע"י זה ישכיל ויבין ביתר שאת לקיים מצוות פדיון
מתקיני דלתות
(לאיזור הצפון בלבד)
בדברי הקב"ה טמונים בכלל דברים אחרים ,וכפי שדרשו חז"ל שבויים ,מצוה שהיה טורח בה כל ימיו[ .מתוך גליון דא"ח].
'ואעשך לגוי גדול -זהו שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך -זהו
שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך -זהו שאומרים אלקי יעקב',
הענין כאן הוא כלל לא הברכות ,כל הענין הוא רק להגדיל ולרומם א ניגון
את כבוד ד' ,ולכן 'וילך אברם כאשר דבר אליו ד''.
ולסיום ,ישנם כאלה שכשאומרים להם 'בחירות' הם שומעים ניגונים המקובלים מרבה"ק בעל אהבת שלום זי"ע :תנועות
נציג בכנסת ,מי שיביא לי תקציבים ,שיעזור למוסדות שלי, מנוסח ר"ה על 'א-ל דר במרום' ,על 'אדירי איומה'' ,הללוי-ה'
דשופרות' ,עוד יזכור' דנעילה [מקובל מרבה"ק רבי יעקב קאפיל
בעזהשי"ת
אבל יש כאלה שכשאומרים להם 'בחירות' הם שומעים דבר
אחד -להגדיל ולרומם את כבוד שמים ,ובפרט כעת שכבוד חסיד] ,ניגון על 'מזמור לדוד' בס"ג.
שמים נרמס בראש כל חוצות.
78קשר איתן • לך לך תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
באותה שבת בה שבת רבינו בווילחוביץ ור' הערש הגיע
לשבות שם ,התאכסן בבית בן-אחיו הדומ״ץ הג"ר הערצל
וייס הי"ד .בליל שב״ק לפני ה'קידוש' ,הגיע לפתע רבינו לביתו הגה"ח רבי צבי הערש וייס זצ"ל מטעטש
של הדומ״ץ .חרדת קודש נפלה על כל המסובים ,שהופתעו
לראות את פני הרבי בפתח .ורבינו הפטיר' :באתי לומר לרבי רבם ומורם של בני מרן ה'אהבת ישראל' זי"ע /י"א במרחשון תרצ"ז 90 ,שנה לפטירתו
גוט שבת''( ...בית יוסף להבה' מפי נכד-אחיו הרה״ח ר׳ בנציון ידיעה על בוא מרן ה'שארית מנחם' זי"ע
וייס ז"ל ,שהתאכסן שם גם הוא ,יחד עם אביו רבי יוסף זצ״ל). לשבות בטעטש שבת פר' לך לך תרצ"ז
באחת השנים ,כאשר נולד לנכד-אחיו הרה׳׳ח ר׳ עביר וייס
הגיע בחוה"מ סוכות לטעטש לבקר את זקנו רבי הערש ,הוא מ ב ע ל י
ז"ל בן זכר ,נכנס ר׳ עביר אל רבינו ה'אמרי חיים' לשאול על
דבר השם שייתן .היה זה בחודש סיון ,בו חל יומא-דהילולא
המלמד בבית המלכות נכנס לסוכת זקנו אולם רבי הערש היה שקוע בלימודו ,לא התריסין החסידים
לימים ביקש מרן הסב"ק מר' הערש שילמד באופן פרטי עם הרים עיניו מן הספר ,ושעה ארוכה לא הרגיש בבוא נכדו. המופלגים במחוז
של מרן הס"ק זי״ע ,ורבינו צוה לתת את השם 'ישראל צבי',
בניו מרנן ה'שארית מנחם' וה'אמרי חיים' בצעירותם ,ר' הערש הנכד לא רצה להפריעו מלימודו ,עד שנכנסה הסבתא מ' רייזל מארמורש ,היה
בהסבירו את הסיבה' :ישראל׳ -ע״ש אביו הס״ק ,ו'צבי' ע״ש
ישב בויזניץ ולימד את בני הס"ק .גם לאחר מכן ,בנישואי רבינו ע"ה ושאלה את בעלה :האם אינך רואה איזה אורחים הגיעו? הגאון החסיד ר'
'אביו' השני ר׳ הערש וייס ,ע״פ מאמרם ז״ל 'כל המלמד את
ה'אמרי חיים' בשנת תרס"ה ,נשלח ר' הערש לראחמיסטריווקא, רק אז הרים את עיניו וקיבלם בסבר פנים יפות ,וביקש מזוג' צבי הערש וייס
בן חברו תורה כאלו ילדו' .הוסיף רבינו ואמר ,כי גם בשם 'צבי'
כדי שיהא למורה-דרך ולעזר לרבינו ה'אמרי חיים' ,להדריכו שתלך לקנות ענבים לכבוד האורחים ,ר' הערש הוציא סכום זצ"ל מטעטש ,בקי
רמוז שם אביו הק׳ -י׳שראל ב׳ן ציפורה.
בתורה בהנהגה ובעבודת ד'. כסף מכיסו ונתן לה כדי לקנות את הכיבוד [מפי הנכד הרה"ח עצום בחדרי תורה,
כשהרה"ח ר' יעקב בן ציון וייס ז"ל נכד רבי הערש נכנס אל איש חסיד משכמו
ר' הערש אף הדריך את מרנן ה'שארית מנחם' וה'אמרי ר' דוד מאיר טלר הי"ו].
רבינו ה'אמרי חיים' היה קם בפניו לכבוד זקנו רבי הערש ,רבינו ומעלה ,אשר נלקח
חיים' בלימוד ההוראה ,הם למדו יחד והקדישו את רוב זמנם
אף היה אומר לו תמיד' :הרי אתה משפחה איתי ,כי המלמד בן זכרון של יובל ע"י מרן הסב"ק
בלימוד שו"ע יורה דעה אצל ר' הערש ,שהכינם לקבלת היתר
חברו תורה כאילו ילדו'. בשנת תרמ״ה ,התקבל רבינו הסב״ק ה'אהבת ישראל' כמרא ה'אהבת ישראל'
הוראה כדי שיוכלו להיבחן כראוי אצל גדולי הדור.
תקופה אחת ,כשבצעירותה היתה הרבנית הצדקת אשת דאתרא בבעדעווליא ובגליל טעטש .בעת ההיא היו האחים זי"ע ללמד את בניו
זכרון נצח לרבו וייס אברכים ,אולם מבוגרים ממרן הסב"ק .הם התפרסמו הק' זי"ע בנערותם ,השפיע במשך שנים על דמותם הרוממה,
מסופר שר' הערש ביקש פעם מרבינו שיזכרהו לנצח .רבינו חבר מרת מרגלית ע״ה זקוקה להרחיק מביתה ולנסוע לטיפול
רפואי ,התגורר רבי הערש בבית רביה"ק ה'אמרי חיים' ,ולמד בכל הסביבה כת״ח חשובים .הנגיד החסיד ר׳ יצחק שטרן ז״ל ולימים הסתופף בצילם בהערצה עצומה.
בחר לזכור את אותו חסיד ,בכך שבשנות ההנהגה החל לומר
עמו בצוותא יומם ולילה ,בהתמדה עצומה ונדירה. מסיגעט -בישטענע ,מגדולי חסידי ויזניץ ,פנה אל שלושה ר' צבי הערש היה אחד מחמשת בניו של האי חסידא יקירא
את שני החרוזים הראשון של הפיוט 'אזמר בשבחין' בליל
כל ימיו היה רבינו מזכיר את שמו בהערצה גלויה ,והיה מכנהו מחמשת האחים -ר׳ הערש ,ר׳ מאיר ור׳ ישעי' וייס ז"ל ,ואמר מו"ה יצחק אברהם [אייזיק עביר] זצ"ל מטעטש ,מגדולי חסידי
שב"ק ,ב'נוסח' שרבו ר' הערש היה אומר -נוסח זידיטשוב.
'הרבי ר׳ הערש' .רבינו ה'אמרי חיים' היה משוחח בערגה על להם" :לרבי שלנו (רבינו ה'צמח צדיק') ,יש נכד שהוכתר לרבה זידיטשוב .חמשת בני ר' אייזיק עביר היו תלמידי חכמים ולמדנים
וכך היה מרן נוהג כל השנים.
הרושם העצום שעשתה עליו אמירת 'ברכות התורה' ע"י רבי של בעדעווליא ,למה לא תסעו אליו פעם ,לתהות על קנקנו מופלגים ,שנקראו בחיבה 'חמישה חומשי תורה' .הרה"ק ר'
בספר 'לפני ולפנים' מספר הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס יששכר דוב מבעלזא זי"ע היה רגיל לומר עליהם בצחות' :נראה
הערש זצ"ל בכל בוקר ,ועל ההתעוררות הרבה שקיבל מאופן ולשוחח עמו בדברי-תורה?"
שליט"א ,כי כאשר בא הרה"ק ר' יעקב יוסף מספינקא זי"ע שיש להם טבע המוטבע בהם ,שהם יודעים ללמוד'...
אמירת ברכות אלו לעבודת ד' במשך כל היום .הדוגמה האישית האחים נענו להצעה והכינו עצמם לנסוע אל רבינו ולשוחח
לשבות אצל רבינו ה'אמרי חיים' ,שמע את הנוסח המוכר לו ר' הערש היה גדול האחים ,בעודו בן שבע בא בברית
שהראה ר' הערש בהנהגתו ,השפיעה באופן מופלא. בסוגיא ד'עירוב פרשיות' ,בתוס׳ דבבא־קמא דף ק״ו עם
המשך בעמוד הבא הראשונים .הם נסעו לשבות בבעדווליא ,שוחחו עם רבינו, האירוסין עם בת הגה"צ מגדולי היחס ר' יוסף אלטר עפשטיין
בוצין מקטפיה ידיע פלפלו עמו בתורה והתפעלו מגאונותו העצומה .בשובם ,הפליגו זצ"ל אב"ד מאגרוב ואוז'יראן ,בעל 'גנזי יוסף' ,מחשובי רבני
מאידך העריך רבי הערש מאוד את תלמידו החביב רבינו, האחים באזני ר׳ יצחק בשבחו של רבה הצעיר של בעדעווליא: חסידי בעלזא ,השדכן היה הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זי"ע .כך
הוא אשר שהה רבות עם מרן בשנים הללו ,הפליא מאד את 'מה נאמר לך? דומה היה לנו שביום בו שוחחנו עימו למד הרב התקרב ר' הערש גם לבעלזא ,וישב שם חמש שנים .בעקבותיו
התקרבו עוד מאחיו לבעלז ,אף שבמקורה היתה משפחת וייס
זכרון עולם מידת הקדושה שלו ,מה שעיניו ראו ולא זר .ברבות השנים
כשרבינו עלה וישב על כסא ההנהגה ,נסע ר' הערש לשבות
את הסוגיה הזאת ,בעיון ובעמקות נפלאה!'
מאז ,נסעו האחים לעיתים קרובות אל רבינו לבעדעווליא, קשורה לחצר זידיטשוב.
בצילו כשביקר בווילחוביץ .כשמקורביו שאלוהו למה הוא נוסע הם היו משוחחים עם הס"ק בד״ת ,ומפליגים בשבחו כגאון, ר' הערש נישא בשנת הבר מצוה שלו ,עם זוגתו הצדקת מ'
נדבת האי גברא יקירא ,רב פעלים לתורה ולחסד
אל הרבי הצעיר ממנו בהרבה ,השיב' :את שבחו וגדלותו של רייזל ע"ה ,והיה מכונה 'דער חול המועד'דיגער' ,כי בתקופה
הרה"ח מוה"ר דוד מאיר טאהלער שליט"א צדיק וקדוש.
שבין החתונה לבר מצוה היה לובש בתפילה טלית בלי תפילין
האברך הזה ראיתי בעודו בראחמיסטריווקא!' כעבור חמישים שנה ,בשנת תרצ"ה ,כאשר ביקר ר׳ ישעי׳
לט"נ חו"ז האי חסידא ופרישא ,מופלג בתורה ובחסידות כבחוה"מ.
'דע לך' -השיב ר' הערש לאחד התמהים' ,שהנני מכיר את אצל הס"ק ,שוחח עמו רבינו אודות פגישתם הראשונה .רבינו
הגאון החסיד צבי [הערש] ווייס זצ"ל מטעטש הרבי מקרוב ,למדתי אתו שנים רבות ,וידוע לי כיצד העביר משגדל התפרסם בטעטש ובמארמורש כגאון עצום ,עמקן
בהגה"ח ר' יצחק אברהם [אייזיק עביר] זצ"ל חזר בפני ר׳ ישעי׳ על דברי התורה שעסקו בהם בעת ההיא
את ימיו ולילותיו בעמלה של תורה ,בקדושה ופרישות נפלאה! (ב״ק דף לה :בסוגיא דטענו בחיטין והודה לו בשעורים ,ובתוס׳ גדול וחסיד ותיק .הוא היה הש״ץ ובעל-תוקע בימים הנוראים
נלב"ע י"א במרחשון תרצ"ז כעת ברור לי ,כי לא מ'לאקשן מיט יאך' (מרק עם איטריות) שם) ,וציין את ההערות על דברי התוס׳ בהם פלפלו בשעתו. בביהכ״נ בטעטש.
תנצב"ה נעשים 'רבי'!... סיפר נכדו הרה"ח ר' יעקב בן ציון וייס ז"ל ,כי לאחר נישואיו
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 81 80קשר איתן • לך לך תשפ"ז
אורה של תורה קול רנה וישועה באהלי צדיקים עוד יזכור
ברכת מזל-טוב בשם כל קהל עדתנו המעטירה
נעלה בקידה אל מול פני המנורה הטהורה
עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א יום ד' -י"ז חשון שב"ק פר' לך לך -י"ג חשון
לרגל השמחות השרויות במעון הקודש בהולדת הנינות
ויבן שם מזבח תקפ"ו :כ"ק מרן אדמו"ר ר' מנחם מענדיל בהרה"ק ר' יעקב קאפיל חסיד זי"ע ,ב' 'אהבת שלום'
ת"ש :הרה"צ ר' שמואל אברהם אבא בן כ"ק רבינו הסב"ק רבי ישראל זי"ע
תקמ"ב :הרה"ק ר' ברוך ב"ר אברהם מקאסוב זי"ע ,ב' 'יסוד האמונה' ו'עמוד העבודה'
תרנ"ז :הרה"ק צבי הירש מפעטשניזין בהה"ק דוד מזאבלטוב
בת להרב חנני' יו"ט ליפא מייזליש
בן הרה"ג ראש ישיבת סאטמאר שליט"א תשמ"ח :הרה"ק ר' משולם זוסיא בהה"ק חיים יצחק מטשרנוביל זי"ע ,חותן יבלח"ט מרן תרס"ח :הגה"ח ר' משה יוסף במו"ה אברהם אריה שרף ז"ל מסיגעט ,מנו"כ בוויזניצא
חתן הרה"ג אבד"ק ראצפערט שליט"א רבנו שליט"א תרע"ה :הרה"צ בנש"ק ר' ישראל בהגה"צ ר' חיים דאכנער זצ"ל מבערהאמעט ,גרויסוורדיין
תחילת מסעה של האומה הישראלית היא נכד הרה"צ אב"ד סאטמאר ב"פ שליט"א תשס"ו :הרה״ח ר' חיים אלכסנדר ב״ר יעקב ניימאן ז"ל מברוקלין תרצ"ה :הרה"ק ר' אשר ישעי' מרימנוב בהרה"ק ר' מאיר מדזיקוב זי"ע ב' 'מעדני מלך'
באבי האומה ,אברהם אבינו .עמוד החסד והאמונה, בת להרב חיים מאיר טווערסקי שליט"א
תשע"ד :הרה"ח ר' דוד בה"ר אברהם יוסף חנוך קליינמן ז"ל תש"ב :הגה"ח ר' יוסף אריה ב"ר יעקב יחיאל כהנא ז"ל ממיטעל ווישווא
כאשר הוא מקבל את הציווי האלקי" :לך לך מארצך בן הרב יעקב יוסף טווערסקי שליט"א תשע"ד :הרה"ח ר' שמואל אהרן ב"ר חיים ישראל ברוך וועג ז"ל משיכון ויזניץ תשנ"ד :הנה"ח ר' יהודה דוד ב"ר אברהם אלימלך ליבוביץ ז"ל בונה בית מדרשנו ברח'
ברכת מזל טוב לסבים הדגולים רבי טרפון ב"ב
וממולדתך ומבית אביך" ,לבודד את עצמו מכל האדמו"ר מסקוירא שליט"א תשפ"א :הרה"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר נתן נטע אייזנברג ז"ל מנכ"ל מוסדות ויזניץ בארה"ק
הרוחות הסוערות של גילולי בית אביו ,ולהפיץ האדמו"ר מקאלוב שליט"א
יום ה' -ח"י חשון
האדמו"ר מראחמיסטריווקא אוקוויין שליט"א
את אור ד' בעולם. הרה"ג אהרן מנדל טוורסקי שליט"א תרע"א :הרה"ק יחזקאל בהרה"ק אברהם יששכר דוב הכהן מראדאמסק זי"ע ,ב' 'כנסת יחזקאל'
ואחת מפעולותיו הראשונות לאורך מסעו, חדב"ן הרה"ג יצחק טווערסקי שליט"א תרפ"ד :הגה"צ ר' מנחם מענדיל אלטר בהגה"צ ר' פנחס יוסף דאכנער זצ"ל אבד"ק בערהאמעט יום א' פר' חיי שרה -י"ד חשון
מובאת בכתובים" :ויעתק משם ההרה" וגו' "ויבן בת הרב יעקב הורוביץ שליט"א תשי"ז :הרה"ק ר' יעקב מהוסיאטין בהרה"ק ר' יצחק מבאהוש זצ"ל ,ב' 'אהלי יעקב' תש"א :הגה"ח ר' צבי יצחק אייזיק ב"ר אברהם רפאל רוטנר ז"ל מרעמיק
שם מזבח" .בספרים עמדו על כך .הרי לא צווה אותו בן הרה"ג יהודה הורוביץ שליט"א תש"ב :הרה"ק ר' אהרן בהרה"ק ר' מנחם נחום מבאיאן-טשערנאוויץ הי"ד ,חתן הרה"ק
השי"ת לבנות לו מזבח .אלא שאברהם אבינו הבין, חתן הרה"ג חיים מאיר הגר שליט"א מאטיניא זי"ע
אחר כל הנפשות אשר עשה בחרן ואחר כל אלפי
ברכת מזל טוב לסבים הדגולים
האדמו"ר מוויזשניץ וויליאמסבורג שליט"א
יום ו' -י"ט חשון
האנשים אשר להם גילה את אור ד' ,כי כדי שיהיה חדב"ן האדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א תש"ד :הגה"ח ר' דוד ב"ר יצחק אברהם וייס זצ"ל דומ"ץ ווישווא
לכך קיום ,יש צורך בהעמדת יסוד איתן ,שאינו נע יהא רעווא ויזכה מרן רבנו שליט"א לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה
תשס"א :הרה"ח ר' מיכאל פסח ב"ר דוד גפנר ז"ל יום ב' -ט"ו חשון
מכל יוצאי חלציו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא תשס"ט :הרה"ח ר' שלמה זלמן ב"ר אברהם אהרן שפירא ז"ל מחיפה ,יו"ר איגוד תלמידי תשי"ד :הג"ר אברהם ישעיהו ב"ר שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל ב' 'חזון איש'
וזז מפני שום רוח מצויה ושאינה מצויה .מקום שבו אורך ימים ושנים חיים בטוב ובנעימים ה'דמשק אליעזר' תשי"ט :הרה"ק ר' שלמה בהרה"ק ר' נחום מרדכי מטשארטקוב זי"ע ,ב' 'דברי שלמה'
יקראו בשם ד' בעוז ובתעצומות. עדי יוליכנו לקראת גואל צדק במהרה תש"ע :הרה"ח ר' יעקב שלמה ב"ר יהודה שרטר ז"ל מב"ב תש"ע :הרה"ח ר' מרדכי יואל ב"ר אלכסנדר ליבוביץ ז"ל מב"ב
אנו עדים בשבוע זה למערכה עזה ונוקבת על תשע"ד :הרה"ח ר' יהודה ב"ר משולם איסר [פייש] כץ ז"ל מוויליאמסבורג תשע"א :הרה"ח ר' יעקב מנחם ב"ר יוסף דושינסקי ז"ל משיכון ויזניץ
קדשי היהדות בארצנו הקדושה .רוחות סוערות תשפ"ו :הגה"ח רבי אליעזר ב"ר אברהם חיים מאירוביץ זצ"ל מורה צדק בקהילתנו תשע"ה :הרב חיים שלמה ב"ר יצחק הופמן ז"ל מב"ב ,רב ומרביץ תורה במונקאטש
מנסות לפגוע בצביון האומה אותה טבע לנו אברהם הק'תשס"ג :הרה"ח ר' חנוך זינדל ב"ר אפרים פישל הלוי ויזל ז"ל משיכון ויזניץ
תשע"ד :הרה"ח ר' רפאל ב"ר ישראל יעקב ברגמן ז"ל מוותיקי עסקני מוסדות ויזניץ בלונדון
אבינו ע"ה ,ולהצר את צעדיהם של עמלי התורה
הדבקים באלקים חיים וקוראים בשם ד' .חובתנו
תשע"ו :הנה"ח מנחם זאב [מענדיל וואלף] ב"ר עזרא אדלשטיין ז"ל ,מגדולי נדיבי ה'איגוד' יום ג' -ט"ז חשון
ומקים קת"ו ,נפ' ללא זש"ק תשל"ח :הרה"ח ר' אלטר יעקב ב"ר ישראל צבי ויזל ז"ל מב"ב
הברורה היא ללכת בדרכו של אברהם אבינו ,להציב תשע"ו :הרה"ח ר' עזרא ב"ר חיים וייס ז"ל משיכון ויזניץ תשפ"ב :הרה"ח ר' חיים אריה [לייב] ב"ר יעקב אליעזר כהנא ז"ל משיכון ויזניץ
מזבח – הם היכלות התורה הקדושה ,שמשם יוצאת תשפ"א :הרה"ח ר' צבי הערשיל ב"ר אלכסנדר אהרן טישלר ז"ל מב"ב
תורה והוראה ואורה לישראל .משם יוצא אור ד'
ומופץ בגאון על פני תבל. מזל טוב חמה ולבבית עשה זאת מתוך הכרת הטוב למדריכו בתורה בצעירותו. מבית ספינקא וזידיטשוב ,ראה מעשה ונזכר הלכה ,ושאל את
כולנו תקווה כי המערכה הנוכחית תכריע את לידידנו החשוב רב הפעלים העומד לימין בטאוננו ,זכה הגה״צ מקאשוי-מונטריאול זצ״ל היה מספר על המעמד הנשגב רבינו' :האם הרבי עדיין אומר זאת לכבודו של ר' הערש מלמד?'
הכף לטובת עמלי התורה .אולם בכל מצב שהוא
לשמש בקודש אצל רביה"ק זי"ע ,טוב עין הוא יבורך ברגעיו האחרונים :ר׳ הערש ישב על כסאו ,ביקש שיכניסו לביתו נענה רבנו ואמר' :הבטחתי לו שאזכרהו לנצח ,ואני עומד בדיבורי!'
ובכל מקום שהוא ,אנו – לא ניטוש את עולם התורה
ולא נפקירה ח"ו ,יהיה מה שיהיה. מנין יהודים שיאמרו עמו את י"ג העיקרים ,תוך שהוא אומר יחד
הרה"ח אהרן שמעון הכהן כ"ץ הי"ו עימם בהתרגשות ובהתעוררות מילה במילה ,אח"כ עצם עיניו המעמד המרטיט בפטירתו
בשבוע של פרשת לך-לך תרצ"ז ,יצא מרן ה'שארית מנחם'
ולמשפחתו החשובה שיחיו ותעל נשמתו לגנזי מרומים .היה זה ביום י״א במרחשון תרצ"ז.
מווישווא זי"ע לראשונה לשבות בעיר אחרת ,מאז עלה על כס
לרגל השמחה השרויה במעונכם ואלו הדברים שנחרתו על מצבתו :פ״נ ,צדיק תמים זקן ושבע
ההנהגה אחר הסתלקות מרן הס"ק זי"ע .הרבי הגיע לשבות בעיירה
לו"ז קבלת קהל לך לך בנישואי הבת הכלה המהוללה שתחי' ימים .בתורה עסק לילות כימים .ידיו רב לו בפלפול בתורת ה׳.
טעטש .קהל עצום הגיעו לחסות בצילו ,לבקשת החסידים נשא
בנושאי זכויות וביטוח לאומי עב"ג החתן המופלג כמר אליעזר נ"י
בגשמיות העולם נפשו מאס .ימים הרבה בצל צדיקים הסתופף. הרבי ביום השבת דרשה כדרכו בקודש ,בין הנוכחים בדרשה
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו בן הרה"ח ר' שלמה זלמן ולצר הי"ו -מודיעין עילית
חסיד מאד נעלה מחסידי קדמאי .אף בענוה רבה היה מתנהג. היה רבי הערש וייס ,שכאשר נפגשו חיבקו הרבי ונשקו בחיבה
ה״ה הרב המופלג בתו״י מוה״ר צבי ז״ל במו״ה יצחק אברהם. ובאהבה רבה .במהלך כל הדרשה לא עזב ר' הערש את מקומו
יום א' בית שמש .בגני ילדים ת"ת גור רח' אור שמח 11 בורא עולם בקנין השלם זה הבנין ,ויהא רעווא שתזכו לרוות מהם נפטר י״א במרחשון תרצ״ז .תנצב"ה. בבית המדרש ,על אף זקנותו המופלגת ושמיעתו שכבדה מזוקן.
יום ב' -ברכפלד .במשרדי המוסדות רחוב אביי ורבא 10 ומכל יוצ"ח אך תענוג ונחת דקדושה ,ותזכו רבות בשנים להגדיל הותיר אחריו בנים וחתנים חסידים ואנשי מעשה ,מהם ביום שלישי פר' וירא י"א במרחשון ,הגיעה אל הרבי הבשורה
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים תורה וחסד מתוך שפע ברכה והצלחה ,תענוג ונחת דקדושה מסתעפים דורות ישרים עד היום .ביניהם בנו הרה"ח מרדכי וייס המרה על פטירת רבי הערש ,עימו נפגש רק לפני שלושה ימים.
השמחים בשמחתך מקרב לב ז"ל מהיישוב רינא ,אבי הרה"ח ר' יעקב בן ציון וייס מגרויסוורדיין המון רב יצא לחלוק כבוד אחרון לנפטר הנערץ ,הרה"ק מווישווא
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 -בני ברק ,אבי הרה"ח ר' מרדכי וייס ז"ל משיכון סאטמאר צעד בראש המלווים ,ואף יצא מגדרו ונשא עליו דברי הספד
המערכת בני ברק. שהרטיטו את לב הקהל .בויזניץ לא נהגו לשאת הספדים ,והרבי
קשר איתן 83 לך לך תשפ"ז • 82קשר איתן • לך לך תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח ר' משה אובלוקוש ז"ל
סופר מומחה ,מחשובי ומזקני אנ"ש בשיכון ויזניץ
שכיהן אז כרב מושב בני ראם [מסמייה] .בימים ההם התדבק בצער ובאבל הלכו
בספה"ק 'בני מחשבה טובה' של הרה"ק מפיאסעצנא ,ומכיוון קהל אנ"ש בליל שישי
שבבני ראם היה רק עותק אחד מהספר ,העתיק ר' משה לעצמו פר' נח אחר מיטתו
התפרסם כסופר מומחה ואף זכה לכתב המלצה מרבינו ה'ישועות את כל הספר .צאצאיו מציינים בפליאה כי ר' משה נלב"ע בד' של הרה"ח ר' משה
משה' על היותו סופר ירא שמים .היה משכים קום ועוסק בתורה, בחשון ,יום ההילולא של הרה"ק מפיאסעצנא. אובלוקוש ז"ל ,מזקני
לפנה"צ עסק בכתיבת סת"ם ,ואחה"צ היו לו שיעורים קבועים, בעוד בחור צעיר ימים לפני הבר מצוה בשנת תשי"ב נפטר ומיקירי אנ"ש בקרית
הן בחברותא קבועה עם ידידו וחברו הטוב הרה"ח ר' פנחס אביו בבאר שבע .ידיד המשפחה הרה"ח ר' נטע לב ז"ל שדאג מלך רב ,איש חסיד
דסקל ז"ל ,והן בשיעורים אצל מרביצי תורה. למען הבחור היתום ,לקחו ללמוד בישיבתנו הק' בשיכון ויזניץ. שקדן בתורה ,מופלג
היה מופלג בתורה ובחסידות ,וכן בשמירת עיניים .מופלג בדרכו לישיבה אף זכה לקבל את ברכת הגאון ה'חזון איש' בחסידות ובגמילות
היה במידות טובות ,היה עדין הנפש ואציל הרוח ,ודובר אמת זי"ע שעודדו ובירכו. חסדים ,סופר ירא
בלבבו .לא פעם ויתר והעביר על מידותיו כשכל כולו אמונה ר' משה שקד בתורה ובלט כבחור ירא שמים ,עד שראש שמים ,עדין הנפש
ובטחון בהשי"ת .במשך שנים ניהל גמ"ח פרטי בעין יפה והודה הישיבה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע מינהו כמשגיח לבחורים אציל הרוח ופאר
להשי"ת על הזכות להנות אחרים ולהלוות להם. בישיבה. המידות ,קשור ודבוק
פעם כשרבינו ה'אמרי חיים' שהה להבראה בצפת ,הגיע עבודת הקודש של רביה"ק ה'אמרי חיים' שבתה את ליבו, מנעוריו בלב ונפש
ר' משה אל הקו"פ ,רבינו שאלו לסיבת בואו ,ור' משה נענה ובפרט אמירת ה'הודו' במנחה בערב שבת ,לימים סיפר שבכל אל רבוה"ק זי"ע ושיבלחט"א ,אשר נלב"ע בשם טוב ביום ד'
שערב ר"ח אלול היום והוא בדרכו למירון .מיד נענה רבינו כי פעם שאומר 'הודו' רואה לפניו את דמותו של הרבי. במרחשוון ,לאחר מחלה בשנתו ה-פ"ח.
גם הוא רוצה לנסוע למירון ,על אף חולשתו לא ויתר רבינו פעם בבחרותו חלה ונפל למשכב ,חבריו הבחורים נבהלו
ונסע מירונה. וחששו לנוכח מצבו ,ולקחוהו על כתפיים אל רביה"ק ה'אמרי
לימים הסתופף בצל רבינו ה'ישועות משה' וכן בצל אחיו חיים' ,שיברכו ברפואה שלימה .רבינו בחיבתו אליו התבטא: נעורים בצל הקודש
הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע .כשהרבי ה'תורת מרדכי' שהה 'איך גיב דיר אוועק א שטיק לעבן!' ר' משה נולד בכ"ט באדר תרצ"ט בעיר טעמשוואר שברומניה
לראשונה בארה"ק בשנת תשי"ב ,והגיע לביקור במושב בני הוא היה מאושפז אז תקופה בבית החולים ,בהיותו יתום לאביו הרה"ח ר' אלטר עוזר אריה ז"ל ,מחשובי חסידי ספינקא,
ראם ,התקרב אליו ר' משה ,מאז היה קשור אליו כל הימים ,נסע התמסרו אליו רבינו ה'ישועות משה' והרבנית ע"ה באופן נפלא. מראשי הקהילה בטעמשוואר ואשר פיקח על כשרות והידור
להסתופף בצל קדשו והיה שליחו בארה"ק בכמה עניינים אישיים. רבינו ה'אמרי חיים' התבטא ואמר לו פעם :מ'שה ב'ן ל'אה המקוה בעיר.
אח"כ היה קשור אל יבל"א מרן רבינו שליט"א ,שהעריכו הר"ת בגימ' ע"ב ,שם החסד. בילדותו למד בת"ת בטעמשוואר ובימים ההם זכה לשהות
מאוד והתבטא עליו כי הוא חסיד בר דעת .בחג הסוכות השנה בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו שתחי' בת מו"ה בצל קדשו של מרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע שהתגורר שם בשנות
לבוראה במעמד עשרות צאצאיו שקיבלו עליהם עול מלכות הגיע ר' משה להסתופף בשולחן הטהור בצל רבינו שליט"א ,רבינו מרדכי קייזר ז"ל ,יהודי כשר וישר שהרה"ק רבי יודא'לי זי"ע המלחמה .הם התגוררו ברחוב בו התגורר הרבי ובשבת כשהרבי
שמים .הלווייתו יצאה מביתו דרך ביהמ"ד הגדול ,בהשתתפות החווה לו יד בברכה ,מה שהתברר אח"כ כפרידת חסיד מרבו. הפליא את ישרותו ותמימותו .יחד הקימו בית מפואר ,כשזוג' לא טלטל ברחוב ,זכה ר' משה כילד לקחת את שעונו של הרבי
כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א ,כשמאות המלווים בשנתו האחרונה חלה ונחלש ,למרות זאת הקפיד על תפילות תחי' עומדת לימינו בגידול וחינוך הצאצאים זרע ברך השם .ר' מביתו לביהכ"נ .מרן ה'דמשק אליעזר' הביע לו חיבה מיוחדת
שחים במעלותיו ובמידותיו הנפלאות. בציבור ,אף בשבת האחרונה כשהיה חלוש מאוד ומאושפז בבית משה היה גיסו של הרה"ח ר' יצחק שטרן ז"ל ממאנסי ,רבינו והוא אף זכה שהרבי הושיבו על ברכיו.
הותיר אחריו את בניו הרב עוזר אריה ,הרה"ח יהושע החולים ,לא ויתר על תפילות ,זמירות ומאכלי שבת כנהוג ,ואף ה'אמרי חיים' אמר לר' יצחק בצחות ,כי יש לו ייחוס גדול יותר בטבת תשי"א עלה עם הוריו לארה"ק ,תחילה למד בישיבתו
והרה"ח חיים מאיר ,בנותיו וחתניו הרה"ח שלמה זלמן הוס, על העברת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ,גם במוצ"ש לא מלר' משה ,מכיוון שיש לו גיס ר' משה. של הרה"ק רבי חיים מרדכי מנדבורנה זי"ע ביפו ,בפורים תשי"א
הרה"ח חיים מנדל ברטלר והרה"ח מנחם דונט ,נכדים נינים ויתר על סעודת וזמירות של מלוה מלכה. שלחו הרבי מנדבורנה לתת משלוח מנות לרביה"ק ה'אמרי
ובני נינים .אחיותיו בארה"ב גב' שטרן אלמנת הרה"ח ר' יצחק בימים האחרונים נפרד מצאצאיו ,הודה לד' על שזכה לדורות חיים' זי"ע שהתגורר בתל-אביב.
ז"ל ,גב' לנדא אשת ר' גדליה ,וגב' לווינגר תחי'. ישרים ומבורכים ,וביקשם להמשיך באחדות בדרך התורה מופלג בתורה ובמידות טובות בשנת תשי"ב עברו הוריו להתגורר בבאר-שבע ,ואז עבר ר'
יהי זכרו ברוך. והחסידות כפי שחינכם .ביום חמישי ד' בחשון השיב נשמתו לאחר נישואיו התגורר בשיכון והיה מחשובי החסידים, משה ללמוד בישיבתו של הרה"ק רבי נחמן כהנא מספינקא זי"ע,
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 85 84קשר איתן • לך לך תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח בנש"ק ר' יצחק יעקב דוד האגער ז"ל
נין רביה"ק ה'אמרי ברוך' זי"ע
האדמו"ר אם השיב דבר לרבינו זי"ע ,ור' דוד אמר כי לא ענה כשרבינו שבת בלונדון בשבת פר' שמות תשי"ח ,זכה המנוח
מאומה .נענה האדמו"ר מסקווירא שליט"א בצחות" ,היה לכם להתקרבות מיוחדת .בשנת תשכ"א נסע עם אביו ז"ל להסתופף
להשיב ,שלעשירות כזו זקוקים ליותר מכדי חייו"... בשב"ק בצל רבינו בסט .מאריץ שבשווייץ ,רבינו קירבו בחיבה 'האגער'ס' ועומד על תלו עד היום הזה. בצער רב
הערכה מיוחדת רחש המנוח למרן רבינו שליט"א ,מאז יתירה ,ואף הורה לו להתיישב ממש בסמוך אליו .בהמשך החלו התקבלה הידיעה על
עלה רבינו על כס ההנהגה היה משתדל לבוא לשבות מדי שנה להגיע למקום רבנים ואנשים נכבדים ,והמנוח ,בראותו כי ילדותו וימי נעוריו פטירתו של הרה"ח
שבת אצל רבינו שליט"א בחלנדודנא ולהסתופף בצל הקודש. מגיעים אנשים מבוגרים ממנו ,החל לקום ממקומו כדי לפנות אף שלונדון לא היתה זירת מלחמה ממש ,שרר בה פחד בנן של קדושים,
רבינו שליט"א היה מקרבו בחיבה יתירה ומכבדו כערכו הרם, להם מקום .הבחין בכך רבינו זי"ע ושאלו' :דוד ,ווי גייסטו?' מפני ההפצצות מן האוויר ,רבים מתושביה יצאו להתגורר מוה"ר יצחק יעקב
בזמר מיוחד בשולה"ט או בזימון על הכוס ,בהיותו בנש"ק [דוד ,לאן אתה הולך?] ,הוא הראה לרבינו שמגיעים מבוגרים בעיירות שבסביבות העיר ,הרחק ממרכזי האוכלוסייה הגדולים. דוד האגער ז"ל,
משרידי הדור הקודם. ממנו וברצונו לפנות להם מקום .אולם רבינו אחז בו בשולי בתקופה זו ,בשנת תש"ב ,באחת העיירות שבגלילות לונדון, מלונדון-ארה"ק,
בגדו ואמר לו בחיבה' :דוד ,זיץ!' ,ולא הניח לו לעזוב את מקומו, נולד המנוח ר' יצחק יעקב דוד כבן בכור לאביו ר' הערשל .דודו מאחרוני בני הדור
ואף לא נתן לאחרים להתיישב לפניו. הרה"צ ר' ישכר בעריש התכבד לשמש כסנדק בברית המילה. הרביעי לרביה"ק
משכים ומעריב לביהמ"ד בשנת תשכ"ד נסע לארה"ק ,כדי לזכות לערוך את ליל הסדר בילדותו התחנך בת"ת בלונדון ,ואח"כ עלה ללמוד בישיבת בעל ה'אמרי ברוך'
בלונדון נמנה המנוח עם באי בית מדרשנו הקבועים ,היה געיטסהעד המעטירה שבאנגליה ,שם המשיך להתעלות בתורה זי"ע .אביו ,הרה"ח ר'
בצל קדשו של רבינו ה'אמרי חיים' .בעריכת הסדר ,הושיבו רבינו
מרבה לפקוד את בית המדרש לתפילות בשבת .במיוחד הצטיין וביר"ש. יהודה צבי [הערשל]
בשולחן המזרח ,סמוך אליו ממש ,לצד נכדו יבל"א מרן רבינו
בקביעות עתים לתורה ,כשהיה משכים ומעריב מדי יום ביומו האגער ז"ל ,היה בן
שליט"א .למחרתו ביום א' דפסח ,כאשר נכנס לביהמ"ד לתפילה,
לבית מדרשנו להשתתף בשיעורי הדף היומי פעמיים באהבה, הרה"ק רבי יצחק
נעמד במערב ביהמ"ד .באמצע התפילה כשרבינו האמ"ח עבר
הן בשיעור המפורסם שהתקיים באשמורת הבוקר מפי הגאון
בין המתפללים ,הבחין בו עומד מרחוק ,מיד ניגש אליו ,אחזו
קירבה מיוחדת לרבוה"ק יעקב דוד מסטראזניץ בן רביה"ק בעל 'אמרי ברוך' זי"ע.
רבי שמעון הירשלער זצ"ל ,שבו השתתף במשך עשרות בשנים, בר"ה תשט"ו הגיע הרה"ק ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ זי"ע
בזרועו ,והוליכו למזרח ביהמ"ד ,שם הושיבו במקום מכובד.
והן 'בשיעורי תורה ברבים' בשעות הערב ,כאשר עד לתקופה ללונדון ,לקראת ראש השנה ,וסביבו התקבצו כמנין מחסידי
האחרונה היה משתתף בקביעות בשיעורו של הרה"ג רבי ישעי' ר' דוד ז"ל היה מספר ,שכאשר שידך את אחד מבניו במאנסי,
שבת בצל הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע .בשעת התפילה הורה
ויז'ניץ .המנוח היה מרבה לספר מזכרונותיו על אותו ר"ה, ההצלה מציפורני הנאצים
גרינפעלד שליט"א .כן היה לומד בחברותא הרה"ח ר' מאיר במיוחד היה מתאר את מעמד תקיעת השופר ,כיצד אחז הרבי זקנו הרה"ק מסטראזניץ זי"ע עבר בימי מלחמה"ע הראשונה
פליישער ז"ל מלונדון. לו ה'תורת מרדכי' לשבת במזרח יחד עם צאצאיו ,אח"כ אמר
את השופר ביד שמאלו ונענע בו בעת אמירת הברכה ,ואילו להתגורר בעיר המלוכה וינה ,ושם מנוחתו כבוד .בשנת תרח"ץ,
משנוסדה בביהמ"ד לפני כעשור המסגרת המיוחדת 'תורת לרבי ה'תורת מרדכי' כי לא הרגיש בנוח לשבת במקום מכובד
את התקיעות עצמן נתן לבעל תוקע .משם נסע הרבי ה'מקור כאשר החל הצורר הנאצי ימ"ש במעלליו בווינה ,קם בנו הרה"ח
משה' ,במסגרתה מתקיימים שיעורי תורה מיוחדים מדי יום א' כל כך ,בהיותו בלתי רגיל בגינוני הכבוד הנוהגים אצל בנש"ק.
ברוך' לדאוואס שבשווייץ ,לצורכי רפואה ,מאחר שבאותה ר' יהודה צבי ז"ל ונסע ללונדון ,בתקוה למצוא בה מקלט ומחסה.
לפנה"צ ,היה מהמשתתפים הקבועים ,ולא החסיר מדי שבוע נענה אליו הרבי ה'תורת מרדכי' ואמר ,כי אביו רביה"ק ה'אמרי
תקופה הגיע המנוח לגיל בר מצוה ,שלח אליו הרבי ממקום טרם נסיעתו הודיעוהו כי בכניסתו למדינה יוחתם דרכונו
בשבוע .אף בתקופה האחרונה מאז ימי מגפת הקורונה ,כאשר חיים' היה רגיל לומר" :בעסער זיצן אויבן און טראכטן אז
שהותו בדאוואס מכתב הדרכה מיוחד לקראת היכנסו לעול בחותמת המגבילה את שהייתו לשלוש חדשים בלבד ,שכן לא
לקה בריאותיו ל"ע ונדרשה לו תקופה ארוכה עד שהתאושש, מ'דארף זיצן אונטן ,ווי זיצן אונטן און טראכטן אז מ'דארף
תורה ומצוות ,ובו הוראות והדרכות כיצד לנהוג בקדושת הותר לאזרח זר לשהות במדינה מעבר לתקופה זו .בהשגחה
וגם אח"כ נותר עם קשיי נשימה ,לא ויתר על קביעות עתיו זיצן אויבן"...
התפילין ולשמור על קדושתן כראוי ,ועוד דברי הדרכה .במשך פרטית מופלאה ובזכות אבותיו הקדושים ,אירע שבכניסתו
לתורה .על אף המאמצים הכרוכים בכך ,טרח להגיע אל שיעורי בשנים הראשונות להנהגת רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע
נכנס פעם עם קוויטל ,ובתוך הדברים שאלו רבינו על מצב כל השנים שמר המנוח על קשר אמיץ עם בית סערט ויז'ניץ. למדינה 'שכחו' להחתים את דרכונו ,כך התאפשר לו להישאר
התורה בבית מדרשנו במסי"נ ממש. קירבה מיוחדת שררה בין משפחתו לבין רביה"ק בעל ה'אמרי
פרנסתו .השיב ר' דוד :שיש לו כדי חייו ,אבל אינו עשיר ...שאלו במדינה ללא הגבלה.
לפני כשנתיים עלה להתגורר בארה"ק ,בעיר ביתר עילית
רבינו' :יש לך בנים טובים?' ,והשיב בחיוב ,שב"ה זכה לבנים חיים' זי"ע ,וכפי שהיה המנוח ר' יצחק יעקב דוד ז"ל מספר, משנוכח כי נפתח לפניו פתח הצלה ,פעל במרץ להבאת יתר
בסמיכות לצאצאיו ,מאז התגורר לסירוגין בלונדון ובארה"ק.
ובני בנים ההולכים בדרך התורה והחסידות .נענה רבינו ואמר כי פעם אמר רבינו זי"ע לאביו ר' יהודה צבי ז"ל ,שמכל אחי בני המשפחה ללונדון ,בכללם אמו הישישה הרבנית מסטראזניץ
השנה עוד זכה לעלות לתורה כחתן בראשית בביהמ"ד הסמוך
לו' :אם כן עשיר אתה!' הסב"ק היה אביו הרה"ק מסטראזניץ 'דער נענטסטער צו מיר', ע"ה שהיתה נכדת הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב (בת בנו
למעונו .אולם למחרת היום במוצאי אסרו חג (מוצאי שמח"ת
לימים ,כאשר שהה המנוח בארה"ב ,נכנס עם קוויטל אל ומכל ילדיו 'אתה הכי קרוב אלי'! הרה"ק ר' ישכר בעריש מדאלינא זי"ע)
בחו"ל) ,לקה לפתע בהתקף לב והשיב את נשמתו ליוצרה,
כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א ,ששאלו אף הוא על מצב קירבה מיוחדת זו נמשכה גם לדור הבא ,כאשר המנוח כן הצליח להביא ללונדון את אחיו הגדול ,הרה"צ ר' ישכר
למגינת לב משפחתו ,קרוביו וכל מכיריו ומוקיריו.
פרנסתו .סיפר לו ר' דוד כי גם חותנו ,רבינו זי"ע ,שאלו על כך, זכה בבחרותו לחיבה ולקירבה יתירה מרבינו ה'אמרי חיים', בעריש האגער זצ"ל ,לאחר שהודיע לממשלה שממתין לו בית
הותיר אחריו לתהילה דור ישרים מבורך ,בנים ובני בנים
כשתילי זיתים סביב לשולחנו ,ההולכים בדרך התורה והחסידות, והוא השיב שאינו עשיר ,אולם לאחר ששאלו אם יש לו בנים שכבר ביקר בביתם בשנת תש"ז כשהיה ילד ,רבינו הוכיחם על מדרש שבו הוא עתיד לכהן כרב .בעקבות זאת נוסד בשכונת
לתפארת בית אבותיו הקדושים .תנצב"ה. טובים והשיב בחיוב ,אמר לו רבינו' :אם כן עשיר אתה' .שאלו שמדברים ביניהם בשפת המדינה -אנגלית ,כנהוג בימים ההם... גולדרס גרין שבלונדון ביהמ"ד 'בית ישכר דוב' ,הידוע בכינויו
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 87 86קשר איתן • לך לך תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
והתמיכה לא הגיעה ,ידע רבי שמואל כי אם
אביו מת -אלקיו קיים ,ובוודאי השי"ת הזן
ומפרנס את כל ,ימציא לו מחייתו גם מעתה.
נקפו ימים ושבועות והפרוטה כלתה
ַַּכ ֲֲא ֶֶׁשר ָָהְיְ ָָתה ְְב ָָא ְְמָנָ ה ִִאּתֹו
מביתו של רבי שמואל .זוגתו אשת החיל ידעה
לתת לחם לפי הטף מן המעט שיש והפיקה
מעדנים יש מאין לפיהם .ורבי שמואל ממלא
פיו בדיבורי בטחון ואמונה.
להילולת רבנו הק' בעל אהבת שלום זיעועכי"א
ואף כי אמונתו של רבי שמואל הקרינה עוז
על כל בני משפחתו ,הרי שזמן החתונה של לתפילתו ובשברון לב עמוק מהול בשמחה עצומה ,מצייר לפניו ִִק ְְצ ַַבת ַַּכ ְְל ָָּכ ָָלהְְ ,ל ִִאיׁש ַַמ ֲֲע ָָלה
בתו מתקרב והולך ,וטבעם של חתונות שהן את דמות רבו הקדוש .שעות ארוכות עמד בתפילתו ,שופך לבבו תחת הוד צילם הגדול של הרי הקרפטים הנישאים ורוחשי
גוררות עמם התחייבויות ושליחת סבלונות כמים בנעימה ובדביקות .לאחר התפילה ,נותר רבי שמואל ישוב הסוד ,החביא מרן הבעל שם טוב את סודו הטמיר .בין נקיקי
ומתנות כמנהג בעלי בתים חשובים דפה, בבית המדרש .טועם טעימה קלה ושב לחק לימודיו היומיים שעות סלעיהם ,התקדש בסילודין בנהרות ההרים שיד אדם לא נגעה
הוצאות נדוניה והלבשת הכלה והכנסתה רבות ביום .ממלא כרסו בש"ס ובפוסקים במשך כל היום כולו. בהם ,ועצי היערות העבותים גוננו על מלאך-האדם המתעלה
לחופה ,ומאומה אין. וכי תאמרו :מהיכן ירק זה חי?! שכן התברך רבי שמואל ביניהם מפני המולת האדם ההמוני.
ומשאין פרוטה בידו ,לא נשלחו מתנות היה הרבי מגיע לקראת שבת קודש אל בית האכסניה, במשפחה ברוכה ומבורכת ,צאצאים ועוללים רבים .לא רבים שנים לא ארוכות לאחר מכן ,ישוב לכאן הבעש"ט יחד עם
לחתן ,ומשאלו לא נשלחו ,ומשפחת החתן ויהודי העיר היו שובתים ממלאכתם ונועלים על מסגר ידעו את התשובה לשאלה זו .אך מעטים ידעו כי הרבי הקדוש תלמידו אהובו רבי יעקב קאפיל חסיד ,ויעביר את אבוקת ההוד
משתוממת והולכת על התמהמהות בלתי ובריח את עסקיהם כביומי דפגרא ,עוטים את מלבושי מקאסוב ,שלו ברכה פלאית לכספי צדקה מופלאים שמעולם לא של אותו חבל ארץ טהור לידיו האמונות של תלמידו הנשגב' ,גן
מקובלת זו ,קם אבי החתן ושיגר איגרת השבת מבואו ועד צאתו .בבית המדרש דלקו נרות חסרו ממגירתו ,היה מחזיק ביד אנשי מעלה מדי שבוע ,והיה נאה לפניך' יחווה לו על פני כל הארץ הנפרשת לפניהם כיריעה
שלומים אל מחותנו רבי שמואל .פתח בדברי חגיגיים ולא אמרו תחנון משגר אליהם 'וואכן געלט' לקיומם .ביניהם רבי שמואל מיודענו מבעד לצוקי ההרים ' -שמור נא עליו'.
נימוסין כדרכם של אגרות ,וסיים ברמיזות שזכה מדי שבוע לאותה קצבה. רבנו הקדוש רבי מנחם מענדיל מקאסוב ,בנו של רבי יעקב
שזורות וקפולות דקה-מן-הדקה בין השורות, קאפיל ,התיישב שם ,בקאסוב שלמרגלות ההרים ,מוכן ומזומן
בהם הביע התעניינותו ודאגתו אם שלום למלא את השליחות שעליה הצטוו הוא ובניו ובני בניו עד עולם,
למחותן ולבתו ולביתו ולכל אשר לו ,שכן וטרם צאתו את העיר ,כבר היה זה לנוהג קבוע ,יסעד הרבי רֹוַת ַַחת
יֹוָרה ַ
ַַׁש ָָּבת ַַא ַַחתְְּ ,כ ָ להפיץ את אור החסידות ולרומם לבבות שוקקים אל ד' בכל
סעודה אחת מן הסעודות בביתו של רבי אברהם הנגיד .שכן המתין לשמוע הימנו זה עידן ועידנים ולא שמע הימנו. מדי שנה באחד משבתות החורף ,היתה העיר ויזניצא הסביבה.
התקבלה האיגרת על שלל רמיזותיה הגלויות והנסתרות היה דרכו מדי שנה להזמין את הרבי לסעודה בטרקלינו המרווח, מתרוממת ורחובותיה וסמטאותיה מתרוננים ,שכן מנהגו של בין הערים שהודה של קאסוב האצילה עליה ,היא העיר
שם הגיש לפני הרבי ופמלייתו סעודה הגונה ודשנה .לא לחינם ועיין בה רבי שמואל ככל שעיין ,היטב הבין את הרמוז בה .כיון רבנו לעשות שבת אחת בשנה בתחומי העיר .והיו בני העיר הסמוכה ויזניצא .עוד טרם יתיישב בה נכדו הגדול רבנו ה'צמח
היה הרבי נעתר להזמנתו זו ,תמורתה היה מניף סך מאה רובלי שידע כי לא אל איגרת תשובה ריקנית ממתין מחותנו ,הטמין מתכוננים אליה בהכנה רבתי בדחילו ורחימו .ידעו כי דרך חדשה צדיק' ויקבע אותה לתל תלפיות לדורות ,כבר היתה העיר מלאה
כסף טבין ותקילין ,הון תועפות ,שהיה הרבי גובה הימנו למען את המכתב בחיקו ,שינן לעצמו ולבתו שוב דיבורי אמונה כמנהגו, בעבודת השי"ת ובקדושת השבת הנחיל רבנו ,ומשבת זו בצילו חסידים ואנשי מעשה שדבקו ברבנו וממעיינו הרוו את צמאונם
ושב אל חק יומו בבית המדרש. מטרותיו הסמויות הנעלות. של הרבי ,ישאבו אור וחיות נפשם לכל ימות השנה. הרוחני .עלו במעלות דבקות השי"ת ונעימות תענוגי קרבת האלקים
ומשלא התקבלה כל תשובה או התייחסות החלה התרעומת היה הרבי מגיע לקראת שבת קודש אל בית האכסניה ,ויהודי אשר הטעימם רבם נעמו להם מכל מחמדי עולם .רבנו גילה לפניהם
גוברת בבית המחותן .ואגרות שניות נכתבו ושוגרו ,שורות העיר היו שובתים ממלאכתם ונועלים על מסגר ובריח את עסקיהם נהר של אור ושל להב אש שיקדה מקאסוב והבעירה את לבבם.
הנימוסין קוצרו והרמיזות הפכו לאמירות שיש בהן ממש ,שחור הֹוִמָּיָ ה ַַּכ ָָּלה ִ
ּבֹוִכָּיָ הֶ ,נֶ ֶֶפׁש ִ כביומי דפגרא ,עוטים את מלבושי השבת מבואו ועד צאתו. בין אותם תלמידים נמנה רבי שמואל בן רבי עובדיה' .שמואל
בתו הבכורה של רבי שמואל הגיעה לפרקה ,ועל שולחנו של על גבי לבן ,כי ממתינים הם למילוי התחייבויותיו המחותניות, בבית המדרש דלקו נרות חגיגיים ולא אמרו תחנון .והחסידים עובדיה'ס' היה כינויו בפי כל .דבקותו של רבי שמואל זה ברבו
רבי שמואל נערמו הצעות שידוכין הגונות .הלך לו רבי שמואל ואם לא יסולקו אלה בקרוב ,הרי שמיקח טעות הוא זה והשידוך סובבים סביב הרבי מבוקר עד ערב ,מנסים לנצור ולאצור רגע ה'אהבת שלום' לא ידעה גבולות .הוא גופו בוויזניצא וראשו ורובו
אצל רבו בקאסוב .שטח בפני רבנו את הדברים ,וההכרעה נפלה על בטל ומבוטל כעפרא דארעא. נוסף במחיצתו ,קונים עוד מאמר חסידות ומתעמקים ברזי אמריו, וכל כולו בקאסוב .תמים בעבודתו ,תמים באמונתו.
איגרת זו כבר לא הותירה את בני הבית שווי נפש .דמעותיה שידוך הגון לבתו ,בנו של מלמד דרדקי מעיירה סמוכה ,והשידוך מרווים את נפשם במהלך השבת שכל שעותיה אש להבת קודש, סדר יומו של רבי שמואל מלא וגדוש היה בעבודת השי"ת
של הכלה החלו זולגות על לחיה ,מייללת במר ליבה על אושר נכתב ונחתם בשעה טובה והכל שריר וקיים. עוטים אור כשלמה סביב שולחנו הטהור שנערך בליל שבת קודש מבוקר עד ערב .את יומו החל רבי שמואל שעות רבות טרם האיר
ולא ידע רבי שמואל כי תהיה זו הפעם האחרונה בה יזכה נעוריה אשר עלול להיות ניטל ממנה ,בעיני רוחה ראתה את עד רון כוכבי בוקר ,מתעלים בסחף אל תפילותיו היוקדות ,והיתה השחר ,כאשר דממת אופל עוד שוררת בחוצות ,טבל במקווה
לחלות את פני רבנו .שכן לא חלפו ימים מועטים ורבנו הקדוש עצמה יושבת עד שתלבין ראשה בדלות ושפלות .רבי שמואל זאת להם לחוקת עולם. הטהרה ופנה לבית המדרש ,שם ,מסיים רבי שמואל מדי יום את
ה'אהבת שלום' עלה בסערה השמימה ,מותיר את צאן מרעיתו עודדה וחיזקה בדברים ,אך דמעתן של נשים מצויה היא ,ועיניו בימים שאחר השבת ,היה רבנו יושב ופוקד את יהודי העיר ספר התהלים כשקול נעימתו הולכת ומשתפכת .ומשסיים ,החל
של רבי שמואל כלות אליהן. אבלים ויתומים. ביחידות ,מניחים על השולחן קוויטל ופדיון ,והרבי מאזין ללבטיהם להכין עצמו לתפילתו בשעות רבות של לימוד גמרא-תוספות,
"רבונו של עולם" פנה רבי שמואל מנהמת לבבו בתפילה יוקדת אחר מיטת רבנו צעד רבי שמואל בין ההמונים ,ברכיו כושלות הרוחניים ולמצוקותיהם הגשמיים ,מעניק להם עצה ותושיה פרקי משניות ודפי זוהר בהתלהבות ובנעימה כדרך רבו.
מבכי ושברון .ובתוככי אבלו המר על חסרונו הרוחני לא זכר כלל "יודע אתה כי לכשעצמי אינני זקוק למאומה ,אך אל דמעתה וברכת קודש ,עומדים שפופים ויוצאים רווחים ,כמו השאירו לאחר הכנה רבתי זו ,והתבוננות מעמיקה ,כשהודה וזיווה
כי גם מקור מחייתו הגשמי הקבוע נפסק .משחלף השבוע הראשון של בתי אינני יכול להביט" התחנן ממעמקי לבבו לד' שיושיעהו. שקי עמל ויגיעה בחדרו של הרבי ויצאו הימנו עמוסי רווחה. של הבריאה זועקת לפניו 'שאו מרום עיניכם וראו' ,היה נעמד
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 89 88קשר איתן • לך לך תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
מקול טריקת הדלת ,הקיץ רבי אברהם משנתו .ויפן כה וכה ,ותיפעם רוחו .דקות ארוכות חולפות,
והחלום עודנו מהדהד בו על פרטיו ודקדוקיו .אינו יודע להחליט אם בהקיץ היה או בחלום .ערפילי
מוחו עדיין שם בסעודת הרבי ,אך מוחו המתעורר לאטו מזכיר לו :והלא הרבי כבר בעלמא דקשוט?!
ברכה על ראש ר' אברהם ,נפרד לשלום ויצא מן הבית. ְְּד ַַבר ַַה ֲֲחלֹוםֱֱ ,ה ִִב ַ
יַאִנִ י ֲֲהלֹום
מקול טריקת הדלת ,הקיץ רבי אברהם משנתו .ויפן כה וכה, רבי אברהם הנגיד עולה על יצועו באחוזתו המפוארת ,לאחר
ותיפעם רוחו .דקות ארוכות חולפות ,והחלום עודנו מהדהד בו יום נוסף עמוס בעמל וביגיעה בנכסיו ועסקיו המסועפים ,עד
על פרטיו ודקדוקיו .אינו יודע להחליט אם בהקיץ היה או בחלום. מהרה נפלה תרדמה עמוקה עליו .והנה חיזיון.
ערפילי מוחו עדיין שם בסעודת הרבי ,אך מוחו המתעורר לאטו ובחלומו :רבנו עודנו בחיים חיותו ,בהופעתו השנתית בעיר
מזכיר לו :והלא הרבי כבר בעלמא דקשוט?! ויזניצא כמנהגו מדי שנה .הוא עצמו טרוד בהכנת הסעודה
ראשו סחרחר .שנתו ממנו והלאה .ובאין ברירה ,משכים רבי הדשנה לכבוד הרבי אשר בוא יבוא ברינה לחסות בצל קורתו.
אברהם ממיטתו ,מעיו הומים וכל כולו מבולבל ונסער ,ויוצא לחוץ הגיעה השעה .רבי אברהם מקדם את פני הרבי ומושיבו בראש
לשאוף אוויר צח .רגליו משוטטות באפלת ליל העיר ,מוליכות השולחן ,אך פניו של הרבי אינן כמימים ימימה .יושב הרבי בראש
אותו הישר אל בית המדרש ,ממנו בוקע קול נעימה. השולחן ופיו חתום .רבי אברהם ניגש אליו ,נטלת הכסף הנתונה
בקערה הדורה בידו האחת ואלונטית בידו השניה ,מוכן ומזומן
פותח ר' אברהם את שערי בית המדרש .ולנגד עיניו הקרועות
לשמש את הרבי .אך הרבי ממאן ליטול ידיו.
והנדהמות ,יושב לא אחר מאשר רבי שמואל עובדיה'ס ,עליו
ניחא -סבר ר' אברהם – כנראה מבקש הרבי לסעוד הפעם
החווה לו הרבי בחלום .יחידי בבית המדרש ,גומע בקול כובש
ללא 'המוציא' .מורה ר' אברהם למהר להגיש את קערת הדגים ,אך
לבבות פרקי תהלים. רבנו ממאן לנגוע במאכלים שלפניו .שמא אין חפץ הרבי בדגים
בצעדים חרישיים ניגש אליו ר' אברהם ,ומושיט לו את ידו – מהרהר רבי אברהם -ומגיש קערת מרק מהבילה ולאחריו
לשלום .מתיישב על צידו ,ובא עמו בדברים" .אמור נא לי" שואל את טס הכסף עם מאכלי הבשר ,אך שוב משוטטות עיניו של
אותו ר' אברהם "מהיכן פרנסתך ופרנסת ביתך"?. הרבי בנקודה מרוחקת אי שם ,פניו חתומות ,מסרב להסב פניו
"כל עוד רבנו היה בחיים חיותו ,היה הרבי מספק לי צרכיי, אליו ואל מאכליו.
ועכשיו שניטל רבנו ,סומך אני יהבי על השי"ת ,כל עוד יש בביתי ליבו של רבי אברהם נשבר בקרבו .הלא כה טרח ויגע בהכנת
חפצים שאפשר למשכנם ולקבל תמורתם קצת לחם לילדים, הסעודה ,ומדוע מסרב הרבי לטעום? רבי אברהם פונה אל הרבי
רגוע אני" .משיב לו ר' שמואל. בקול חרישי ונשבר" :שמא יש בליבו של הרבי עלי? מדוע מסרב
"ולנישואי בתך המתקרבים ,מהיכן תיקח"?! מקשה עליו רבי הרבי לטעום ממאכלי הסעודה אשר הכינותי לכבודו"?!
אברהם .מנסה עדיין לאמת את פרטי החלום. או אז ,מסב רבנו את פניו אליו ,וקולו קול עז נוקב אותו
"ממך" – מפתיע אותו רבי שמואל בתשובה נוקבת וישירה. ככברה" :וכי איך אוכל לסעוד במחיצתך ,אברהם .וליבך חסר
"ממני"? -מתפלא רבי אברהם על תשובתו הישירה" :מאין לך רחמים מצרת אחיך?!"
פניו של רבי אברהם חוורו כליל" :רבי ,אינני יודע למה כוונתו".
זאת ועל סמך מה קבעת זאת"?!
"וכי אינך יודע"?! ממשיך הרבי להרעים בקולו "שכאן בעיר
"והלא זה מקודם נגלה אלי הרבי בחלומו ,ואמר לי את אלה
מתגורר שמואל עובדיה'ס שאין לו פרוטה בביתו ,ומעולם לא
הדברים' :הסר דאגה מליבך ,הלכתי אל הנגיד ר' אברהם בחלומו
נתת לו אף לא פרוטה אחת כדי שיוכל לתת לחם לפי הטף?!
וצוויתי עליו לתת לך את כל צרכי הנישואין' ,כך שאכן הסרתי והלא כל ימי הצטערתי ודאגתי להטמיע באנשיי כי עיקר ויסוד
דאגה מליבי וידעתי שתבוא אלי" – עונה רבי שמואל בפשטות. ושורש העבודה היא שיראו איש בצרת רעהו ,ואיך אוכל לסעוד
נשימתו של רבי אברהם נעתקה הימנו בהיווכחו כי אכן אמת בצל קורתך"?!
נכון הדבר .ולא זז משם עד שלקחו יחדיו פנקס וקולמוס ,וערכו בכי נסער טלטל את גופו של רבי אברהם" :חטאתי ,רבי,
רשימה מדוקדקת ומפורטת של כל צרכי החתונה .ור' אברהם אנא ,הורה לי דרך תשובה".
ספר לידו את כל ההוצאות עד הפרוטה האחרונה ,ולרבי שמואל "תיקון אחד יהיה לך ,ובכך יסור עוונך וחטאתך יכופר .בת
וביתו היתה אורה. לו לר' שמואל ,שזמן נישואיה מתקרב והולך ולרש אין כל .אם
תיקח על עצמך את כל הוצאות נישואיה ,יסולח לך ואוכל לסעוד
נמצינו למדים: במחיצתך" .מורה לו רבנו" .מקבל אני עלי זאת" .הבטיח ר' שמואל.
יָת ָָתם יֹוֵֹתֵ ר ִִמְּבּ ַחַ ֵּיּיֶהֶ ם
ְּגּדֹוִֹלִים ַצַ ִּּד ִיִקים ְּבּ ִִמ ָ ומיד אורו עיניו של הרבי ,ונטל ידיו לסעודה .משסיים ,הרעיף
90קשר איתן • לך לך תשפ"ז
רבה של ראש החבורה שליט"א המשקיע מיטב כשרונותיו לכוון במוסדות שבארץ ישראל.
ולהדריך את בני החבורה בנתיבות החסידות כהדרכת כ"ק מרן חשון תשל"ז
אדמו"ר שליט"א ולאור משנת כל רבותינו הק' בשלשלת הקודש,
כמרומז בשם החבורה ו'בחרת בחיים' [ר"ת י'עקב (קאפיל), האדמו"ר מספינקא בני ברק שליט"א
מ'נחם מ'ענדיל ,ח'יים ,ב'רוך ,י'שראל ,ח'יים מ'איר ושמו הק' בליל שבת קודש הגיע האדמו"ר הרה"צ רבי משה אליקים
של רבינו שליט"א]. בריעה כהנא שליט"א להסתופף בצל הקודש בעריכת השולה"ט
באגרת המשתרעת על פני שני עמודים גדושים מצטט ראש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,עם עלותו לכהן כאדמו"ר מספינקא
החבורה מאמרים מרבותינו הק' הבעש"ט ,אהבת שלום ,הצמח
צדיק ,הסב"ק ,האמרי חיים ומרן רבינו שליט"א ,להתחזקות
בני ברק על כסא אביו האדמו"ר רבי נחמן זצ"ל שנסתלק בחול
המועד סוכות.
פתיחת זמן החורף בהיכל הישיבה
מיוחדת בשעה זו כשעומדים אחר מועדי ירח האתנים ולקראת האדמו"ר מספינקא שליט"א נתקבל ביותרת הכבוד ונתכבד זמן החורף תשל"ז נפתח בשעה טובה ומוצלחת בריבוי
התחלת זמן החורף ,להתעורר לקבל יחד תקנות טובות להתעלות בברהמ"ז על הכוס. תלמידים כן ירבו ,תלמידי הישיבה פתחו בהתלהבות בלימוד
בעבודתו ית'. מס' בבא בתרא .לרגל פתיחת הזמן הגיע כ"ק רבינו שליט"א
לומר דברי חיזוק והתעוררות כנהוג ,כשהדברים מיוסדים בדרך
יומא דהילולא -ב' חשון למען מוסדות ויזניץ בירושלים המוסר על דברי המשנה בריש המסכת ,השותפין שרצו לעשות
מחיצה ,ובהמשך בדברי הגמרא מחיצת הכרם שנפרצה אומר
מנהל מוסדות ויזניץ אמרי חיים הרה"ח ר' אברהם גפנר,
שלש עשרה שנה חלפו מהסתלקות כ"ק האדמו"ר בעל מקור מרכז מאמצים כבירים לקבל הקצבה ותמיכה ממשרדי הממשלה לו גדור וכו' .רבינו הרחיב בדברי רמז למלחמת היצר וחיילותיו
ברוך מסערט ויזניץ זצ"ל ,וביומא דהילולא ב' בחשון יצא רבינו להחזקת כולל האברכים והישיבה לצעירים בתוככי עיר הקודש נגד יצר הטוב ,ועורר הלבבות ללמוד מתוך אהבה לתורה ,כי אז
שליט"א בראשות מקהלות אנ"ש ותלמידי הישיבה להתפלל על ירושלים ,כמו כן עבור ישיבות ערב חיים מאירים ופעילות תורנית. בוודאי ידקדקו ביותר על שמירת הזמנים ,שלא יעברו לבטלה.
הציון המצוינת באוהל רבותינו הק' לישועת הכלל והפרט .ויהי במכתבים שנשלחו השבוע לאישי ציבור מנהלי המשרדים בהמשך אמר רבינו דברי פלפול בשיטות הרמב"ן והתוס'
רצון שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון. השונים מטעם הממשלה מתריע ר' אברהם שיחי' שרוב רובם של בסוגיית מחיצת הכרם ,והביא מחידושי החתם סופר בענין זה.
המוסדות כבר קבלו מענקים שונים ומשום מה לא התקבלה כל
השמחה בקרב תלמידי ווישווא תמיכה וסיוע למוסדות ויזניץ בירושלים .עם שליחת המכתבים
הלבבות מלאים תקוה שבקרב הימים יוסדרו הענינים על צד התפתחות בישיבה לצעירים בירושלים
המוני התלמידים והחסידים הקשורים בעבותות אהבה היותר טוב. בתוך כך נענה רבינו שליט"א שמתחילים ללמוד עם הפעוטות הישיבה לצעירים 'אמרי חיים' שע"י התלמוד תורה בירושלים,
לבית ווישווא ולרבם ומאורם האדמו"ר בעל 'שארית מנחם' אותיות אל"ף בי"ת ,כי צורת אות אל"ף מורכב מאותיות י' ו' י' שנפתחה אשתקד ,עומדת בהתרחבות מרשימה עם פתיחת
זצ"ל ,התכנסו ביום ג' בחשון באולמי ויזניץ כאיש אחד בלב כנודע ,ועולה למס' שם הוי"ה ,והרמז בזה להתחיל מיד בראשית השיעור הנוסף בראש חודש מרחשוון .אל השיעור החדש שיעור
אחד למעמד קבלת פנים לכבוד האי גברא יקירא בנש"ק רבי
נפתלי צבי האגער שליט"א ,בנו יחידו של האדמו"ר רבי ברוך
פסק דין בלשכת הבד"ץ דרכו של הנער להתקשר אל התורה ואל השי"ת .המלמדים בגני
הילדים הם הר"ר שמעון צבי ברמינקה והר"ר שמעון נטע כץ.
א' ,נרשמו למעלה מעשרים תלמידים בלע"ה ונתמנו ר"מים
חברי הבד"ץ דקהילתנו הק' בראשות מורנו הרב אב"ד שליט"א נוספים ,ה"ה הרב אפרים טסלר והרב אליעזר ורטהיימר ,הרב
מווישווא הי"ד ,ממלא מקומו וממשיך דרכו של אביו בעל שארית והדיינים הגאון ר' משולם זושא לוריא והרה"ג ר' שמואל ברגר, מאיר אשר קופמן ממונה על ההשגחה.
מנחם זצ"ל מווישווא ,עם עלותו לקבוע משכנו בארה"ק בין
קהל תלמידי ווישווא.
ישבו על המדוכה בדו"ד שבין התובעים -הנהלת הישיבה ,וצד
הנתבע מנהל בית מלאכה המפעיל את העסק באחד מבניני מלוה מלכה בברוקלין לעת עתה עדיין לומדים התלמידים בבנין הת"ת ברחוב
נחמיה ,לצורך היכל הלימודים הוכשרו שני חדרים מכיתות
לקראת הכינוס נשלחו הזמנות מטעם איגוד תלמידי ווישווא המוסדות ,הנהלת הישיבה תובעת לפנות את המקום בהקדם קהל אנ"ש בארה"ב התכנסו במוצ"ש פר' וירא למסיבת הת"ת ,ונערכו עבודת שיפוצים לחבר את שני החדרים לחדר
והנהלת כולל ווישווא ויזניץ ,בראשות הרה"ח ר' בן ציון טאבאק, כי הוא נדרש לצרכי התלמידים .אחר שמיעת טענות הצדדים מלוה מלכה השנתית לטובת החזקת מוסדותינו הק' בארה"ק. אחד גדול ומרווח .בתקוה שבעתיד יעברו התלמידים למבנה
כדי שיהא המעמד לכבוד ולתפארת כראוי לכבוד בית צדיקים, התבררו והתלבנו העניינים וניתן פסק הדין ביום י"ז בחשון, במרכז הכינוס התקבל בכבוד והוד האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי גדול המיוחד לבני הישיבה.
וכדי לקבוע יסוד ופינה למרכז רוחני לתורה ותפילה בדרך שזכות התובע לסלק את הנתבע מן המקום בהודעה מוקדמת שליט"א אשר הגיע כמדי שנה בשנה להשתתף במעמד ,כדי לחזק
רבותינו הק' ,בראשות נכדו ממלא מקומו מוהרנ"צ שליט"א. של ארבעים וחמש יום ,כן הורו חברי הבד"ץ שליט"א שעל
הנהלת הישיבה לפצות את הנתבע בסכום כסף כפי שיתרצו בין
את המגבית ולעורר את הציבור לשאת בעול החזקת הישיבה
ומוסדות החינוך בארה"ק. הוכשרו חדרים לגני ילדים בשיכון
הצדדים .על פסק הדין באו על החתום ג' חברי הבד"ץ שליט"א. במשא המרכזי שנשא האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א בעקבות ריבוי התלמידים בת"ת בלע"ה והצורך הדחוף
אמר שאין מן הצורך להרבות בדברי שבח ותהלה אודות הישיבה להרחיב גבולות הקדושה ,הוכשרו חדרים חדשים לגני ילדים
מכתב התעוררות והתחזקות ותלמידיה ,כי המפורסמות אין צריך ראיה ,רובם ככולם של
המשתתפים בכינוס רואים את הדברים עין בעין בכל פרק זמן
בקומת הקרקע מצד ימין של בנין הישיבה באגף הימני .המקום
שהיה עד השנים האחרונות דירתם של משפחת אדלשטיין,
בני חבורת עובדי ד' 'ובחרת בחיים' שבמסגרת ארגון 'צעירי בבואם לארה"ק ,לחסות בנועם ד' ולבקר בהיכלו .בהמשך האריך ואחר כך שימש לטחינת חיטים לפסח במטחנה של הרה"ח ר'
ויזניץ' ,קבלו אגרת חיזוק מיוחדת מראש החבורה הב' הנעלה בחובת הציבור לקחת חבל ,והרחיב במה שנהגו בימינו לתת עביר וייס [הזקן] ,עבר שיפוצים בנדבת לבו של הנה"ח ר' מאיר
בנש"ק כמר יוסף ירוחם פישל הגר שליט"א לקראת ימי החורף לתלמידי ישיבות כל צרכיהם מה שלא נהגו כן בעבר בישיבות שלום רוזנברג וזוגתו ,והוכשר לחדר מרווח עבור גן ילדים אשר
הבאים לקראתנו לשלום. שהתקיימו בגולה ,כמו טושנאד סעקלהיד וכדומה ,כי אז היו בשמו יכונה 'גן שלום'.
החבורה המפורסמת של בחורי אנ"ש ,מטובי התלמידים האנשים מסתפקים במועט בכל ענין וכיום כאשר יש שפע ביום י"ז בחשון אחר תפילת שחרית נערך מעמד קביעת
בישיבת כוכב מיעקב טשעבין ירושלים ,מיוחדת בארגון וסדר בכל בית אי אפשר לצמצם לתלמידי ישיבות ולומדי התורה, המזוזות ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,בהשתתפות ראשי
הרה"צ מווישווא שליט"א נראה במרכז בדרכי העבודה וההתעלות בסולם העולה בית קל ,תוך השקעה והדגיש שאף שיש מוסדות בארה"ב יש להתאמץ ביותר להחזיק הנהלת המוסדות והצוות הרוחני של הת"ת.
קשר איתן 93 לך לך תשפ"ז • 92קשר איתן • לך לך תשפ"ז
חומות בתינו
חשון תשל"ז
הבוחר המכור
כמו בשעת מלחמה ,גם תקופת בחירות 'בולעת' בקרבה
רבים וטובים ,ר"ל.
הצינתוקים התכופים ,ה'צמאון' העז לפיסת מידע על כל בס"ד ,חשוון תשפ"ז לקראת כינוס ועידה ארצית חיזוק לבני החבורה בלונדון
מפלגה שקמה ,התנדנדה ונפלה ,ואפילו על עדכונים 'חמים' מרן רבנו שליט"א עסקני אנ"ש ראשי הסיעה המאוחדת של אגודת ישראל,
זועק מנהמת לבו הטהור: בשמחה רבה התקבל בימים אלה בקרב בני החבורה בעיר
מהשטח 'שלנו' – בתוך המחנה החרדי -דרכם להזיק ולקלקל. מתכוננים בהתלהבות לקראת כינוס הוועידה הארצית של
נכון שמשנאי הדת מבקשים לעקור את הכל ,אבל גם היצר
"עת צרה היא ליעקב. לונדון ,מכתב חיזוק מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,להתחזקות
יעדער איינער ווייסט דאך אגודת ישראל שתיערך ביום כ"ט בחשון הבעל"ט בבניני האומה
הרע עדיין פעיל ותוסס ,והוא מנצל כל הזדמנות שרק אפשרית בירושלים ,בראשות גדולי ישראל שליט"א ,ובהמשך בימי עיון בתורה וחסידות.
די ביטערע מצב פון עולם התורה
– כדי להפיל עוד כמה ברשת המשומנת שלו. אין ארץ הקודש. במלון גלי צאנז בעיר נתניה .יתכן שגם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במכתב המיועד אל האברך הר"ר פנחס שנעבאלג מקדים
ספק באיזה מישור הוא מצליח יותר .האם בלקרר את אלו לא עת לחשות!" יקח חלק בכינוס המרכזי בירושלים. המשב"ק בפקודת הקודש את התעיינות רבינו שליט"א בעניני
המחויבים לבחור בטענה כי הפעם כבר אין צורך ואולי אסור, בימים אלו נשלמים הרשימות לקבוע את נציגי אנ"ש במוסדות החבורה ,ומבקש לדעת מי ראש החבורה והנעשה והנשמע.
חלילה וחס. אגודת ישראל ,במועצה הארצית ,במרכז הארצי ,בוועדה להנהלת בהמשך מוסיף רבינו בכתי"ק שורות אחדות של חיזוק לאמר:
או שמא בהצרת צעדי היראים לדבר ד' בסנקציות למיניהם המרכז ,ובוועדות התנועה. אהובי תלמידי היקר והחביב שליט"א .חזק ואמץ מאד שהחבורה
ובפעירת פיהם של מחריבי הדעת שר"י המבקשים לרמוס את האחיכם יצאו מנהל הישיבה הרה"ח ר' יעקב דוד ויזניצר ביקש מאת ש"ב תעלה מעלה מעלה הן בתורה וחסידות ותיקון המדות ובאהבה
כבוד התורה ובכך לנתק חלילה וחס את לומדי התורה מספסל למלחמה הר"ר גבריאל יוסף ויזניצר למלאות מקומו במוסדות אגודת ואחו' וריעות ,כאיש אחד בלב אחד ,לטכס שכם אחד לעבוד
הלימודים ,היו לא תהיה.
או שמא בכלל ב'מלחמה הקרה' השקטה ,כשביני לביני נופלים
ואתם ישראל ,ולייצג את חצר הקודש ויזניץ בכל מוסדות אגודת
ישראל במסגרת הסיעה המאוחדת.
השי"ת בדחילו ורחימו ובשמחה ,טהרה וקדושה ,מתוך הרחבה
גדולה ומתוך ישועת כלל ישראל אכי"ר.
אברכים יראים ובחורים תמימים ל'פח' של האזנה חסרת רסן תשבו פה?!
וחלילה וחס אפילו הבטה בדברים שאין רוח חכמים נוחה
מהם ,והכל באיצטלא ובמעטה של 'לפעול ולהפעיל' -הרי המגבית השנתית המרכזית
למען ממלכת התורה והחסידות
צריך להכיר את השטח... בעזהשי"ת
היצר הרע יורה לכל כיוון ,והוא 'מתרגש' עם כל הצלחה. איגוד מוסדות ויזניץ
הנאנקים תחת חרב גזירות וקיצוצים
אמונים אנו על מה שמרגלא בפיו של רבינו שליט"א על דבר של רשויות השלטון
הנהגתו הרוממה של "רפאל הלוי איש הורוביץ" מבחירי חסידי תתקיים בע"ה בשבועות
שמחת נישואי נכדת
גור ע"ה ,אשר פקודת רבותיו שמרה רוחו לפעול ולהפעיל למען
רשימת אגודת ישראל ,אך משסיים את תפקידו – לא התעניין
פר' וירא – חיי שרה תשפ"ז
סדר ימי השמחה מורינו ראש הישיבה שליט"א
הכלה בת
בחצרות קדשיונ שליט"א הרב בנציון מייזליש
בן אב"ד באבוב בארה"ק
כלל בתוצאות. באמצעות שליח מרן אדמו"ר שליט"א שליט"א
יום החתונה
עב"ג החתן
על אחת כמה וכמה שאי אפשר לקחת את הנושא הרגיש ונושא דבר קדשו שליט"א הרב אשר חיים
הזה ולהפוך אותו לתירוץ עבור בילוי זמן שאינו נגמר ושימוש הרה"ח ר' שליט"א בן הרב ישראל שטרנבוך
בכלים פסולים או כשרים למחצה ,רק בשביל לפעול עבור צבי פייביש מילר הי"ו יום רביעי פר' וירא י"ז חשון תשפ"ז שליט"א חתן האדמו"ר מביאלא לונדון
"יהדות התורה". סמנכ"ל ה'איגוד'
דווקא 'תורת היהדות' היא זו שקובעת נחרצות כי אין לאיש שמחת החתוהנ מעמד הוחפה קבלת פנים לכה קבלת פנים חתן
בשעה 8:30 בשעה 6:00 בשעה 5:00אולם 'בית ויזניץ' בשעה 5:00
יהודי שום קשר לכלי טכנולוגי כזה או אחר ,ולשום התמכרות רחבת ביהמ"ד הגדול ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ' הכניסה מרח' אמרי חיים בלבד
ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ'
לדעותיהם של אנשים רדודים ופסולים המוכרים את סקריהם
את דעותיהם והשקפותיהם על פני כל במה ופלטפורמה.
ואם כל קול קובע ,אז וודאי שגם האזנה לכל קול קובעת ,וכל שבת שבע ברכות ברכת המוזן
האזנה פסולה או מיותרת – פוגמת בנפש ומחדירה אל הבית פרשת וירא ומצוה טאנץ
פנימה מושגים רדודים אשר בימים שבשגרה היינו דוחים אותם
בשתי ידיים ,ופתאום הם הופכים ל"עניינא דיומא" ,וחבל מאוד...
אנ"ש מאנטריאל!
אל תעמדו מנגד .חושו ובואו לעזרת ד' בגבורים
בצל הקודש בשעה 10:45
לו רק נדע להעריך באמת את הזכות להיות חרדי ,נוסיף עוד להמשך החזקת וקיום תורת ארץ הקודש יה"ר שמשמחה זו יושפע עלינו שפע רב ונחת מכל יוצ"ח
גדרים ועוד סייגים כדי להיות אכן כמה שיותר חרדי ,ירא ושלם. ונזכה כולנו לשמוח בשמחות עוד רבות בשנים עד שיוליכנו במהרה לקראת משיח צדקנו אמן
ובשם ד' נעשה ,ונצליח.
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 95 94קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
חופה צדקה
ביניהם
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
<לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
שרויהבעל הנס המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ • גליון תר"פ
קשרי שידוכין
הכלה בהר"ר אהרן יחיאל הירש -ויזניץ עב"ג החתן שמעון בהר"ר מרדכי יצחק אסקל -בית שמש
הרב יעקב אהרן פוירשטיין – ויזניץ הרה"ח אליעזר חיים מנחם אסקל – ויזניץ
הרב יוסף מנחם הירש – ויזניץ הרה"ח אברהם אליעזר הוס – ירושלים
מרת פוירשטיין א"ר פנחס – בני ברק
הכלה בהר"ר ישראל ניימן -ויזניץ עב"ג החתן דוד אלימלך בהר"ר שמואל גפנר -ביתר עילית
הרב פנחס ניימן – ויזניץ הרה"ח מרדכי יצחק גפנר – ירושלים
הרה"ח יעקב ורטהיימר – ויזניץ
הכלה בהרה"ג שלמה הרשקוביץ -בית שמש עב"ג החתן אריה דב בן הרב יוסף יהושע הלפרט -בני ברק
מרת הרשקוביץ א"ר אפרים איתמר – ירושלים הרב שמואל שמעלקא הלפרט – בני ברק
הרב גדליה משה גולדמן – ירושלים מרת שטרן אהרה"ג פסח -בני ברק
הכלה בהר"ר אפרים גנץ -בית שמש עב"ג החתן ברוך ראובן בהר"ר יששכר דב וייס -ויזניץ
הרה"ח זאב גנץ – ירושלים מרת וייס א"ר אברהם – ויזניץ
הרה"ח אשר זליג ניימן – ויזניץ הרה"ח דב ברלין – ויזניץ
הכלה בהר"ר יוסף משה רוזנברג -אלעד עב"ג החתן מרדכי בהר"ר אליעזר ולצר -מודיעין עילית
מרת ה רוזנברג א"ר אברהם ישראל – ויזניץ הרה"ח שמשון ולצר – מונסי
הרה"ח בנציון לוי פוירשטיין – בית שמש הרה"ח יהודה עקיבא גלבר – ויזניץ
הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הכלה בהר"ר יעקב צבי פינקלשטיין -אלעד עב"ג החתן יהושע לייב בהר"ר יוסף זייבלד -אשדוד
הרה"ח יואל שמחה פינקלשטיין – ירושלים הרה"ח משה יצחק זייבלד – ירושלים
הרה"ח שמעון נטע כץ – ויזניץ הרה"ח אהרן דוד קלויזנר – ויזניץ
מרת לוי א"ר נתן בנימין -בני ברק
הכלה בהר"ר אברהם יעקב פישר -ציריך עב"ג החתן מאיר יחזקאל בהר"ר חיים מרדכי ווינער ב"ש
הכלה בת הרב שלום דוד געלער בארא פארק עב"ג החתן שמואל זלמן בהר"ר יעקב בער פרידמן -ברוקלין
הכלה בהר"ר יעקב גפנר -מודיעין עילית עב"ג החתן מרדכי מנדל בהר"ר אלקנה פרנקל -מ"ע
הרה"ח שמואל ברוך גפנר – ירושלים הרה"ח אליעזר פרנקל – ויזניץ
הרה"ח שמואל הלל חרל"פ -ויזניץ הרה"ח בנימין אנגל – ויזניץ
מרת אנגל א"ר אברהם יששכר – בני ברק
הכלה בת הרב שואל אריה גרינפלד -אלעד עב"ג החתן אהרן בהרה"ג דוד שטיין -אשדוד
הרה"ג שבח גרינפלד – ויזניץ הרה"ג משה שטיין – ויזניץ
הרה"ג חיים וייס – ויזניץ הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הכלה בהר"ר ישראל יעקב זילברמן בי"ש עב"ג החתן מנחם מאניש בהר"ר ישראל שלזינגר -מ"ע
הרה"ח יוסף ברוך שלזינגר – ויזניץ
הרה"ח משה זילברשלג – ויזניץ
הרב שלום חיים טכובר -בני ברק
96קשר איתן • לך לך תשפ"ז
יום ראשון י"ד בחשוון
קול ששון
הברכה
הכלה בהר"ר אפרים כהנא -אלעד החתן שמעון בהר"ר ישראל גרינבוים -ויזניץ
הרה"ח משה שמחה כהנא -ויזניץ הרה"ח שמשון גרינבוים – ויזניץ
הרה"ח אלכסנדר אהרן זולדן -אלעד ארמונות פרידמן בני ברק הרב אהרן גפנר – ויזניץ
חלה עליהם
מרת גפנר א"ר אברהם – ירושלים | מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ
הכלה בת הרב יהודה פוגל -ויזניץ החתן יוסף בנימין בהר"ר יעקב ויזל -ויזניץ
הרה"ח אשר פוגל -ויזניץ הרה"ח ישראל ויזל – ויזניץ
הרה"ח ישראל שמעון רוזנברג -בני ברק היכלי מלכות בני ברק הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ
פותחים את שבתות החורף בברכה,
עם הפרשת חלה וקמח רובינפלד
לחלה מנצחת ,טרייה ומשביעה! יום שני ט"ו בחשוון
הכלה בהרה"ג שלום שטרן -לונדון החתן משה ב"ר בנימין פרנקל -לונדון
הרה"ג פנחס שטרן – בני ברק הרה"ח חיים בנדיקט -לונדון
יסודי התורה לונדון
הכלה בהר"ר יהושע פקשר -ויזניץ החתן יצחק אייזיק בהר"ר יואל איצקוביץ -ויזניץ
הרה"ח יוסף דסקל -ויזניץ מרת טובק א"ר אברהם חיים– מונטריאל
מרת פקשר א"ר אברהם מאיר -ויזניץ רויאל בני ברק
מרת דסקל א"ר פנחס -ויזניץ
הכלה בהר"ר משה (בר"ג) קליין -אשדוד החתן אלעזר יוסף בהר"ר חיים מאיר אובלוקוש -ביתר עילית
הרה"ח צבי הערשיל -משב"ק -ויזניץ מרת אובלוקוש א"ר משה – ויזניץ
מרת קליין א"ר גבריאל צבי -מודיעין עילית ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים
משלוח חינם
עד הבית!
יום שלישי ט"ז בחשוון
הכלה בהרה"ג יהושע העשיל טווערסקי מונטריאל החתן הלל בהרה"ג אהרן גנץ -מונסי ניו יורק
בית דוד וירושלים מונטריאל
הכלה בהר"ר דוד יואל ויינפלד -ביתר עילית החתן ישראל שמעון בהר"ר ישעיהו אברהם רבינוביץ -
מרת ויינפלד א"ר יוסף שלום – ירושלים ירושלים
בריליאנט מודיעין עילית
הכלה בהר"ר חיים טאבאק -מודיעין עילית החתן יחיאל יהושע בהר"ר ישראל אהרן רבינוביץ ב"ש
הרה"ג מנחם מנדל טובק – עפולה
הרה"ח יעקב פוירשטיין – ירושלים גינת המלך מודיעין עילית
הכלה ב"ר אליהו גלאנץ פתח תקוה החתן יחיאל בהר"ר יהושע שיין -ירושלים
מרת שיין א"ר יחיאל – ויזניץ
ארמונות חן בני ברק
הכלה בהר"ר יצחק אליעזר קויט -אשדוד החתן יוסף מאיר אלטר בהר"ר ישראל נח מרגליות -מ"ע
הרה"ח שאול יהודה קויט -אשדוד הרב חיים אהרן מרגליות – ויזניץ
הרה"ח אהרן יעקב זולדן -בני ברק הרב יצחק זולדן – ויזניץ
ארמונות חן בני ברק מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
הכלה בהר"ר יוסף סנה -ירושלים החתן בנימין זאב בן הרב זכריה שרייבר -ויזניץ
מרת סנה א"ר אברהם -ביתר מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי -ביתר מרת גרינפלד אהרה"ג אשר – מונטריאל
ארמונות פרידמן בני ברק
* 12ק״ג בקרטון
הכלה בהר"ר אהרן שמעון כץ -בני ברק החתן אליעזר בהר"ר שלמה זלמן ולצר -מודיעין עילית
הרה"ח צבי כץ -ויזניץ הרה"ח שמשון ולצר – מונסי
מרת כהן א"ר ברוך מאיר -ויזניץ הרב אביגדור שלמה גייגר – ויזניץ
היכלי מלכות בני ברק
התקשרו עכשיו:
הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
98קשר איתן • לך לך תשפ"ז
יום רביעי י"ז בחשוון
קול ששון
הכלה ב"ר משה עקשטיין ירושלים החתן יוסף בהר"ר אהרן (שא) זולדן -אלעד
הרה"ח יחיאל צבי עקשטיין -ירושלים הרה"ח שאול אריה זולדן – ויזניץ
הרה"ח יעקב אליעזר מן -ירושלים ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח אברהם אביש גפנר – ירושלים
הכלה בהרה"ג בן ציון מייזליש -ויזניץ החתן אשר חיים בהרה"ג ישראל שטרנבוך -ירושלים
מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א האדמו"ר מביאלא לונדון שליט"א
הרה"ג יעקב ישראל ישורון מייזליש -שליט"א בית ויזניץ
הב' אלטר שלום בהר"ר חיים מאיר לוריא -עפולה
הרה"ג משה בנציון לוריא – עפולה | הרב אליעזר הגר – אשדוד
לעול המצוות
הרה"ח אברהם אהרן ויזניצר – ויזניץ
הב' משה יהושע בהרה"ג ברוך שמעון ארנסטר -ויזניץ
הב' מנחם מאיר בהר"ר ישעיהו מילר -ויזניץ מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א – ויזניץ
הרה"ח יעקב משה מילר – בית שמש | הר"ר פנחס פרויליך – ויזניץ הרה"ג שמואל לוריא – אנטוורפן
הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ | הרה"ח חיים פרויליך – ברוקלין
הרה"ח בנציון מליק – ויזניץ הב' דוד אריה בהר"ר מנחם מנדל אוביץ -ליקווד נ .י.
הרה"ח משה יהודה אוביץ – ברוקלין נ .י | .הרה"ח יצחק גנוד – ירושלים
הב' משה יהושע בהר"ר חיים מאיר נייהוז -ויזניץ
הרב שמעון צבי נייהוז – ויזניץ | הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר – אלעד הב' שמעון בהר"ר נחום זאב ברכר -חיפה
הרה"ג יצחק וידר – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר בנציון חיים -וויליאמסבורג הר"ר חיים אריה ברכר – ויזניץ | הרה"ח שמואל זאב אדלר -חיפה
הרה"ח שמואל יוסף ברכר – ויזניץ | הרה"ח משה ברפ"מ ויזל – בני ברק
הב' יצחק בהר"ר חיים מאיר פרוכטר -ויזניץ מרת גפנר א"ר שמעון -ירושלים
הב' משה בהר"ר חיים פנחס רוזנברג -אשדוד הב' אשר בהר"ר שלום יוסף חיימסון -עפולה
הרה"ח יהודה אברהם עביר רוזנברג – ויזניץ | הרה"ח יואל יעקב טסלר – אשדוד הרה"ח שמעון חיימסון – אלעד
מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי – ויזניץ | הרה"ח מאיר בנציון ויילר – ויזניץ
הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – ירושלים | הרה"ח חיים ברטלר – ירושלים הב' אליקים געציל בן הרב נח כהן -ויזניץ
הרב משה אברהם כהן – ויזניץ | הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ
הב' חיים קאפיל בהר"ר ברוך שטראוס -עפולה מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | הרה"ג שלמה צבי גרינברגר -ויזניץ
הרב יעקב מאיר שטראוס – ויזניץ
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
100קשר איתן • לך לך תשפ"ז
הר"ר משה גפנר -אלעד
הרב אהרן גפנר – ויזניץ | הר"ר רפאל מורפורגו -אלעד
הולדת הבת הולדת הבן
מרת גפנר א"ר אברהם – ירושלים | מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ
הרב ישראל ארנסטר -לונדון
הר"ר יוסף יו"ט ויזל -ויזניץ הרב חנני' יו"ט ליפא מייזליש -בני ברק הר"ר אפרים פישל כץ -מודיעין עילית הרה"ג יעקב שמשון ארנסטר – ויזניץ | הרה"ג יעקב יחזקיהו הלוי אונגאר -לונדון
הר"ר שמעון ויזל – אשדוד | הר"ר אברהם שטרן – ויזניץ הרה"ג חיים צבי מייזליש – בני ברק | הרה"ג יצחק דוד הורוביץ – סאן-פאולו הר"ר יונה בנימין זאב כץ – אלעד | הר"ר יוסף נתן שאול (יא) כהן – מודיעין עילית מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א | האדמו"ר מנייטרא שליט"א
הרה"ח דוד ויזל – ויזניץ | הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ – ירושלים הרה"צ ר' דוד דוב מייזליש – ברוקלין נ .י. הרה"ח צבי כץ – ויזניץ | הרה"ח משה בריו"ט ויזל – ויזניץ הרה"ג מאיר כץ – חיפה | האדמו"ר מערלוי שליט"א
הרב ברוך שטרן – ויזניץ | הרה"ג יוסף וייס – ויזניץ עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א הרב יאיר כהן – מונטריאל | מרת כהן א"ר מנחם מרדכי – ויזניץ
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ הר"ר ברוך מאיר בראון -לייקווד
הרב חיים מאיר טווערסקי -סקווירא הר"ר אברהם יעקב לוריא -אלעד הר"ר ישראל חיים שלום בראון -בארא פארק | הר"ר אריה דב דבלינגר -ב"פ
הר"ר דוד יונה וייס -ירושלים הרב יעקב יוסף טווערסקי -סקווירא הר"ר שמואל לוריא – ויזניץ | הרב משה אהרן יגר – אלעד הרה"ח נתן נטע בריזל -ויזניץ
הרה"ג שלמה זלמן וייס – אשדוד | הרב חיים טסלר – ירושלים האדמו"ר מראחמיסטריווקא אוקוויין שליט"א
הרה"ח פסח ליבוביץ – ויזניץ | הרה"ח צבי יגר – בני ברק הר"ר שמעון ברלוביץ -אשדוד
הרה"ג קלונימוס קלמן וייס – בית שמש | הרה"ח יוסף חיים שיינברגר – ויזניץ הרה"ג אהרן מנדל טוורסקי – סקווירא | האדמו"ר מקאלוב שליט"א
הרה"ג חיים שרגא נייהוז – ויזניץ הרה"ח יצחק אליעזר ברלוביץ – ויזניץ | הר"ר צבי בנימין סנדרוביץ – אשדוד
הרה"ח אריה צבי טסלר – ויזניץ הרה"ג יצחק טווערסקי – סקווירא | האדמו"ר מסקוירא שליט"א
עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הר"ר זכריה זורגר -ויזניץ הרה"ג יחזקאל יוסף לוריא -לונדון
הרב יעקב הורוביץ -וויליאמסבורג הרה"ח ישראל יצחק לוריא – ויזניץ הר"ר ישראל שמואל ברקוביץ -מונסי
הר"ר מנחם שלום זורגר – אשדוד | הר"ר ישעי' שלזינגר – ויזניץ הר"ר חיים מאיר ברקוביץ -וויליאמסבורג | הר"ר יעקב אליהו שפיצר -ב"פ
הרה"ח מתתיהו זורגר – אשדוד | מרת מושקוביץ א"ר נטע יצחק – ויזניץ הרה"ג יהודה הורוביץ – וויליאמסבורג | הרה"ג חיים מאיר הגר – וויליאמסבורג
האדמו"ר מוויזשניץ וויליאמסבורג שליט"א הר"ר ישעיהו מילגרום -ירושלים מרת רוזנברג א"ר חיים אריה -וויליאמסבורג
הר"ר אליעזר זאב כץ -אשדוד האדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א הרה"ח צבי אריה יהודה מילגרום – ויזניץ | הר"ר שמואל כץ -ירושלים הר"ר מנחם מנדל גנץ -אשדוד
הר"ר יוסף כץ – אשדוד | הר"ר אהרן יוסף לוריא – בית שמש עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א מרת שרף א"ר ישראל מנחם – ויזניץ | מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים הרב דוד שמואל גנץ – אלעד | הרב יהושע שטיין – אשדוד
הרה"ח צבי כץ – ויזניץ | מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ הרה"ח אברהם גנץ – ירושלים | הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר – אלעד
הרב שמואל לוריא – ערד | הרה"ח אביגדור טובק – ירושלים הר"ר דוד בלויא -עפולה הר"ר צבי הירש פוגל -ויזניץ הרה"ג יוסף מנחם שטיין – בני ברק | הרב בערל רבינוביץ – ירושלים
מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ הר"ר אהרן שלום בלויא – אלעד | הרה"ג אברהם יוסף כץ – עפולה הרב חנניה יו"ט ליפא פוגל – ירושלים | הר"ר מאיר פרל – ויזניץ מרת ויינברגר א"ר בנציון חיים -וויליאמסבורג
מרת בלויא א"ר אשר אנטשיל – וויליאמסבורג | הרה"ח שמעון נטע כץ – ויזניץ הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ | הרה"ג יוסף וייס – ויזניץ
הר"ר שמעון כץ -צפת הרה"ג נפתלי הערץ פולק – ויזניץ | מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ הר"ר משה אהרן גשטטנר -אלעד
הרב חיים מאיר כץ – אשדוד | הרה"ח יהודה לייב זיידה – צפת הרה"ח מאיר הלוי וייס – ויזניץ הרב אברהם גשטטנר – אשדוד | הרב צבי יצחק בעקער -אלעד
הרה"ח צבי כץ – ויזניץ | הרה"ח דוד ויזל – ויזניץ הר"ר מאיר פולק -ויזניץ הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר – אלעד | הרה"ג יהודה גשטטנר – בני ברק
הרה"ח חיים בנימין קירשנבוים – בני ברק הר"ר אביגדור ברגר -עפולה הרב מנחם מנדל פולק – אשדוד | הרה"ח דוב בעריש גולדברג – ויזניץ מרת ויינברגר א"ר בנציון חיים -וויליאמסבורג
הר"ר יוסף יעקב ברגר – אלעד | הר"ר יוסף מרדכי פריד – אלעד
הרה"ח ברוך פולק – ירושלים | הרה"ח ישראל בנימין גפנר – אשדוד הר"ר נפתלי אלכסנדר הלפרט -בית שמש
הר"ר שלמה מילר -אלעד מרת ברגר א"ר יהושע – בית שמש | הרה"ח משה אהרן גפנר – ירושלים
הרה"ח יעקב בנציון גולדברג – מנצ'סטר | מרת דסקל א"ר פנחס – ויזניץ
הרה"ח חיים מאיר מילר – אשדוד | הר"ר יואל פרקש -אלעד הרה"ח מנחם צבי פריד – ויזניץ | הרה"ח שמואל צבי האואר – בני ברק הרה"ג ישראל חיים הלפרט – בני ברק | הרה"ג יצחק אייזיק טוביאס – בית שמש
הרה"ג ישראל מילר – ויזניץ | מרת פוגל א"ר יעקב -בני ברק הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ | מרת האואר א"ר שלמה פנחס – בני ברק הרב שמואל שמעלקא הלפרט – ב"ב | הרה"ג שלמה זלמן אונסדורפר – פתח תקווה
מרת מילר א"ר משה שמואל -אנטוורפן הר"ר משה צבי פלדמן -ויזניץ הרה"ג מנחם מנדל פוקס – ירושלים
הר"ר חיים מנחם ברכר -בית שמש הרה"ג ישראל יצחק פלדמן – ויזניץ | הרה"ג יחיאל מיכל פרנקל -בני ברק
הר"ר שמואל אהרן נוימן -אשדוד הר"ר דוד ברכר -ירושלים | הר"ר יעקב שטייגר -בית שמש הרה"ח שמואל שמעלקא פלדמן – בני ברק הר"ר צבי הלפרין -אנטוורפן
הרה"ח אשר אנשיל נוימן – ויזניץ | הר"ר יצחק שמשון מאיר ויזל – אשדוד הרב יקותיאל זלמן סנדרוביץ – ויזניץ | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ הרב חיים זאב הלפרין – בני ברק | הרה"ח דוד נויגרשל – אנטוורפן
הרה"ח יעקב יהושע נוימן – ירושלים | הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ הר"ר משה צבי ברנד -ויזניץ הרה"ח יהודה זינדל הלפרין – ציריך | הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק
הרה"ח משה בריו"ט ויזל – ויזניץ | הרה"ח דוד זיידה – אשדוד הרה"ח מאיר ברנד – ויזניץ | הרה"ג חיים וייס – ויזניץ הר"ר שלום פקשר -אשדוד
מרת הופמן א"ר אברהם – בני ברק | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ הרב בנימין פקשר – ויזניץ | הרה"ח יהושע מנחם שמילוביץ – אשדוד הר"ר ישראל ויזל -עפולה -לידת בנים
הרה"ח שמעון אלימלך פרנקל -קוממיות מרת פקשר א"ר אברהם מאיר – ויזניץ | הרה"ג חיים שרגא נייהוז – ויזניץ הר"ר שמעון ויזל – אשדוד | הר"ר חיים מאיר הגר – ביתר עילית
הר"ר מרדכי פרנקל – אשדוד | הר"ר שמואל יהודה קורץ -קוממיות הר"ר נפתלי אלימלך דכנר -מונסי הרה"ח אברהם שמואל שמילוביץ – ויזניץ | הרה"ח חיים יצחק שלזינגר – מירון הרה"ח דוד ויזל – ויזניץ | הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ – ירושלים
הרה"ח משה יהודא פרנקל – ירושלים | מרת ויזל א"ר יעקב בריו"ט – ויזניץ הרב מנחם מענדיל דכנר – וויליאמסבורג | הרה"ח בנימין יצחק טויב – מונסי הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים
הרב יוסף צבי יעקב דכנר – אנטוורפן | מרת רוזנברג א"ר חיים אריה – וויליאמסבורג הר"ר בנימין זאב פרידמן -לונדון
הר"ר ברוך ריבלין -אנטוורפן מרת בלויא א"ר אשר אנטשיל – וויליאמסבורג הר"ר ישעי' וייס -אשדוד
הרה"ח ישראל אהרן פרידמן – ציריך | הרה"ח יוסף אריה פלדמן – לונדון הר"ר חיים מאיר וייס – בית שמש | הר"ר שמואל וייס – אשדוד
הר"ר יוסף ריבלין – ויזניץ | הרב יוסף צבי דכנר – אנטוורפן מרת פלדמן א"ר חיים משה – לונדון
הרה"ח מאיר דב פיקסלר – ויזניץ הרה"ח מנחם מענדיל וייס – אנטוורפן | הרה"ג אריה וייס – לונדון
הרה"ח משה מרגליות – ויזניץ | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הר"ר נפתלי צבי רוזנברג -וויליאמסבורג
הרה"ג מנחם מנדל רוזנברג – מונסי | מרת רוזנברג א"ר חיים אריה -וויליאמסבורג הר"ר ישראל זילברשלג -ירושלים
הרה"ח משה אהרן רייז – וויליאמסבורג הרה"ג אלימלך זילברשלג – מודיעין עילית | הר"ר יוסף סנה – ירושלים
הרה"ג יעקב לבין -ויזניץ -נישואי הנכדה
הרה"ח משה יהודה אריה לקס -ויזניץ -נישואי הנכדה עטרת זקנים הר"ר יעקב מרדכי רוט -מונסי ניו יורק
הרה"ח בנימין מתתיהו רוט – מונסי | הרה"ח יוסף פנחס אדלשטיין – מונסי
הרה"ח יקותיאל זילברשלג – בני ברק | הרב כתריאל פריד – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית | מרת שרייבר א"ר שלמה
מרת מילר א"ר משה שמואל -אנטוורפן -הולדת הנינה אלכסנדרי – ויזניץ |מרת סנה א"ר אברהם -ביתר
הרה"ח ברוך מילר -אנטוורפן -הולדת הנכדה הרב שלמה יוסף אוביץ -ויזניץ -נישואי הנכדה הר"ר אליעזר טוביה שולומון -מודיעין עילית הר"ר יוסף שמעון טויב -ויזניץ
הרב יעקב פלדמן -בארא פארק -אירוסי נכדה ונישואי הנכד הרה"ח נחמן אפל -ויזניץ -בר מצוה נכד הר"ר אהרן שלמה יהודה שולומון – עפולה | הר"ר בנציון קופטייל -מודיעין עילית הרב עקיבא יחזקיה טויב – ויזניץ | הרה"ח יהודה עקיבא גלבר – ויזניץ
מרת פלדמן א"ר חיים משה -לונדון -אירוסי נינה ונישואי נין מרת ברויאר א"ר משה דוב -בני ברק -הולדת הנינה הרה"ח חיים לנציצקי -בני ברק | הרה"ג יצחק מאיר שולומון – ירושלים מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הרה"ח ישראל צבי פרקש -מונטריאל -אירוסי נכד מרת ברנדס א"ר דוד -הולדת הנינה
מרת רודיך א"ר יהודה אריה -ויזניץ -אירוסי נכדה הרה"ח משה בריו"ט ויזל -ויזניץ -הולדת הנינה הר"ר אלימלך שטיינמץ -לונדון הר"ר משה יעקב טויסיג -ויזניץ
הר"ר יעקב שטיינמץ – לונדון | הרה"ח יוסף נחמיה הכהן קוואדראט -לונדון הר"ר ישראל טויסיג – ביתר עילית | הר"ר יצחק רוז – ויזניץ
מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח דוד ויזל -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח יחיאל שטיינמץ – בורו פארק הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ | הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר עילית
הרה"ח אברהם דוד שטוקהמר -ירושלים -הולדת הנין והנינה מרת וייס א"ר אברהם -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח אשר זעליג כהנא – לונדון | מרת הרטמן א"ר מנחם מנדל – ויזניץ הרה"ח משה שמואל הרשקוביץ – יסודות
הרב אפרים פישל שטיין -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח מנחם יעקב ולצר -ויזניץ -הולדת הנינה
מרת שטיין א"ר יצחק דוד -ויזניץ -אירוסי נכד הרה"ח שמואל הלל חרל"פ -ויזניץ -אירוסי נכד
מרת שיין א"ר יחיאל -ויזניץ -הולדת הנכדה הרה"ח נחמן טויב -וויליאמסבורג -הולדת הנינה
מרת שרטר א"ר יעקב שלמה -בני ברק -נישואי הנין
הרה"ח משה יוסף שרף -ויזניץ -בר מצווה נין
הרה"ח גדליה טויסיג -ויזניץ -נישואי הנכד
הרה"ח צבי אריה כהנא -ויזניץ -הולדת הנינה
"ראוי ונכון ליתן צדקה לזכות רמבעה"ן עבור שמירה בליל ה'וואך-נאכט'"
לך לך תשפ"ז • קשר איתן 103 102קשר איתן • לך לך תשפ"ז
בס"ד
+גם אני מ+עורר ה+שחר
בחיזוק ובעידוד
235אברכי החמד ני"ו
בהשתתפות במסיבות הערב של 'אעירה'
גם לך יש זכות לצבור זכויות
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
עוד טרם תחילת היום
