gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תפ"ט‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫‪,‬‬ ‫איתא בחי' הרי"ם כאשר היה מגיע רבה"ק מלובלין זי"ע לפר' לך לך‬ ‫אמר שמרגיש הבדל כמו בין האור לחושך‬ ‫וטעם הדבר הוא משום שאברהם אבינו ע"ה האיר את העולם ע"כ‪.‬‬ ‫גם איתא בזוה"ק ‪ 2‬דהאבות הק' תיקנו פגם‬ ‫נראה לומר בהבנת דבריו הק' דהרי ידוע‬ ‫ע"ז שפיכת דמים ג"ע שעבר עליהם אדם‬ ‫הדבר דעל ידי ובכח העסק והקריאה שקורין‬ ‫הראשון (ראה סנהדרין נ"ו ע"ב)‪ ,‬ואאע"ה תיקן‬ ‫בנ"י בעסק התורה מתעורר אותו הענין‬ ‫פגם ע"ז כידוע‪ ,‬והנה פגמים אלו הם שהביאו‬ ‫שעוסקים בו‪ ,‬והיינו 'הקריאה מעורר את‬ ‫למה שהשחיתו דור אנוש ודור המבול וכו'‬ ‫הזמן'‪ ,‬ונמצא דבפרשה זו מתחיל להתעורר‬ ‫ובחטאם החשיכו על העשרת הדברות שהיו‬ ‫פעולותיו של אברהם אע"ה‪ ,‬והנה איתא‬ ‫מוסתרות בהעשרה מאמרות‪ ,‬ואברהם‬ ‫בזוה"ק פר' ואתחנן (רע"מ רס"ג ע"ב) דהעשרה‬ ‫התחיל בהסרת ההסתר ע"י שתיקן פגם ע"ז‪.‬‬ ‫נסיונות שנתנסה בהם אברהם אע"ה‪ ,‬הם היו‬ ‫ומובן להנ"ל למה דייקא אצל אאע"ה עשה‬ ‫לנגד העשרה מאמרות שבהם נברא העולם‪,‬‬ ‫השי"ת שיתנסה עשרה נסיונות דייקא‪ ,‬ולא‬ ‫כל נסיון מכוון נגד מאמר אחד ע"כ‪ .‬עוד‬ ‫מצאנו כזאת אצל יצחק ויעקב‪ ,‬ועקידת יצחק‬ ‫מבואר בספה"ק ‪ 1‬דהעשרה מאמרות שבהם‬ ‫וכן שאר מאורעות שונות שעברו על יצחק‬ ‫נברא העולם נפגמו ע"י העשרה דורות מאדם‬ ‫שהיו בגדר נסינות‪ ,‬וכן יעקב אף שעבר צער‬ ‫ועד נח כו' ועשרה דורות מנח עד אברהם כו'‪,‬‬ ‫רב כל ימי חייו‪ ,‬אמנם לא נכנסו למנין ולגדר‬ ‫כי באלו הדורות היו דור אנוש‪ ,‬דור המבול‪,‬‬ ‫'נסיונות אצלם'‪ ,‬והטעם כנ"ל דהיות ואברהם‬ ‫ודור הפלגה‪ ,‬ואנשי סדום שקלקלו מעשיהם‬ ‫אע"ה היה הראשון שהתחיל לתקן פגמי אדם‬ ‫ביותר וכפרו בעיקר רח"ל‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬ועל ידי ש נתנסה בעשרה נסיונות‪,‬‬ ‫ומהעת שהכיר אברהם אבינו את בוראו‬ ‫נסלל על ידי זה הדרך להסיר החושך מכל‬ ‫ופרסם מציאות השם יתברך‪ ,‬ואח"כ עשה את‬ ‫העשרה מאמרות‪ ,‬ולגלות ההסתר והכיסוי‬ ‫הנפש בחרן והיינו דשעבידו לאורייתא‪ ,‬מאז‬ ‫של עשרת הדברות‪ ,‬לכן הוצרך לעמוד‬ ‫התחילו אלפיים שנה של תורה כמפורש‬ ‫בעשרה נסיונות‪ ,‬אמנם אחרי שאאע"ה‬ ‫בחז"ל (עבודה זרה ט' ע"א)‪ ,‬ומהזמן ההוא‬ ‫בעבודתו הק' ובעמידתו בי' נסיונות‪ ,‬כבר‬ ‫שהתחילו אצל אברהם העשרה נסיונות‪,‬‬ ‫הסיר החושך מהעשרה מאמרות‪ ,‬וגם זאת‬ ‫התחיל בתיקון העשרה מאמרות‪ ,‬ובכח זה‬ ‫שהשריש הכח בכללות בנ"י‪ ,‬שיהיה בידם‬ ‫התחיל אצלו הגילוי של עשרת הדברות‬ ‫לעמוד בכל הנסיונות שיעברו בנ"י במשך כל‬ ‫שבהם נכללה כל התוה"ק שהיתה מוסתרת‬ ‫הדורות‪ ,‬דכל זה הוא בכוחו של אברהם‪3 ,‬‬ ‫בהעשרה מאמרות‪.‬‬ ‫‪ 3‬בספה"ק אוהב ישראל פר' וירא בפס' וה' אמר‬ ‫‪ 1‬ראה בשלה"ק מסכת פסחים מצה עשירה אות שפ"ו‬ ‫המכסה אני וגו' כתב בתוך דבריו וז"ל דהנה כל זרע‬ ‫שפ"ז‪.‬‬ ‫ישראל היו אז כלולין במוחו ומחשבתו של אאע"ה כי‬ ‫‪ 2‬כן מפורש ברעיא מהימנא פר' בהר קי"א ע"ב‪ ,‬וראה‬ ‫בשער הפסוקים להאריז"ל פר' ויגש בפס' ויאמר יעקב‬ ‫הבן הוא כנוס במוח האב‪ ,‬נמצא שהמוח של אאע"ה‬ ‫ימי שני מגורי וגו'‪.‬‬ ‫היה השורש של כל נשמות ישראל וזרע אברהם הבאים‬ ‫~א~‬ ‫ד' עשרת הדברות‪ ,‬ויש לומר דארבעים‬ ‫אשר על כן לא הוצרך תו בחינה זו של מנין‬ ‫בחינות אלו מכוונים לנגד הארבעים יום‬ ‫נסיונות אצל יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫שבהם נתנה תורה‪.‬‬ ‫ויובן לדרך זה גם הא דאמרו חז"ל (ע"ז ט' ע"א)‬ ‫ומעתה נסלל לפנינו הדרך להבין‪ ,‬דברדת‬ ‫דב' אלפים תורה התחילו מהזמן שהתחיל‬ ‫נשמת אאע"ה שהתחיל בתיקון פגמו של אדם‬ ‫אברהם אע"ה לעשות נפשות לה' ואת הנפש‬ ‫הראשון שזה היה הסיבה לכל חטאי הדורות‬ ‫אשר עשו בחרן‪ ,‬דהרי מאז שלחם אברהם נגד‬ ‫שמאדם עד אברהם‪ ,‬וממנו התחיל ב' אלפים‬ ‫העבודה זרה‪ ,‬והכניס אאע"ה נפשות תחת‬ ‫תורה כדאיתא בגמ' הנ"ל‪ ,‬וגם אברהם אע"ה‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬והשריש בהם שיש מנהיג‬ ‫היה המרכבה למדת החסד‪ ,‬מאז נתפשט‬ ‫לבירה ויזנחו את פסיליהם‪ ,‬בכח זה תיקן‬ ‫אורה בעולם‪ ,‬אורה זו תורה‪ ,‬אור התורה‬ ‫הפגם של ע"ז שפגם בו אדם הראשון‪ ,‬וממילא‬ ‫ועמוד החסד‪ ,‬והרי הקריאה מעורר את הזמן‪,‬‬ ‫מאז התחיל הגילוי של הי' דברות שהיו‬ ‫ומובן מה שאמר רבה"ק מלובלין זי"ע‬ ‫מוסתרים בעשרה מאמרות‪.‬‬ ‫שמרגיש בפרשה זו הבדל כמו בין האור‬ ‫ומפורש בחז"ל והובא ברש"י דגזירת‬ ‫והחשך‪ ,‬האור שהמשיך אאע"ה בעולם ע"י‬ ‫ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה‪ ,‬שהיה‬ ‫שפירסם שיש מנהיג לבירה‪ ,‬והאיר את‬ ‫כדי להגיע להעלאת ניצוצות הק' שנתפזרו‬ ‫העולם‪ ,‬וברש"י סוף פר' נח בפס' וימת תרח‬ ‫שם במצרים ע"י חטא אדם הראשון‪ ,‬נחשב‬ ‫בחרן כתב וז"ל הנו"ן הפוכה לומר לך עד‬ ‫כבר מלידת יצחק‪ ,‬דהיות וע"י יצחק שנעקד‬ ‫אברם חרון אף של מקום ע"כ‪ ,‬דבבוא אברהם‬ ‫ע"ג המזבח נשלם העשרה נסיונות‪ ,‬היה מקום‬ ‫והאיר את העולם נסתלק החרון אף‪.‬‬ ‫כבר בלידתו להתחיל חשבון הגלות‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו‬ ‫היוצא מדברינו הנ"ל נמצא דכדי להסיר‬ ‫ואת אשתו ואת כל אשר לו‬ ‫ההסתר והקליפה מהעשרה מאמרות‪ ,‬הוצרך‬ ‫יש לדקדק למה הוצרך לפרט ולהאריך‬ ‫אאע"ה להתנסות דייקא בעשרה נסיונות‪,‬‬ ‫בתיבות אלו ' ואת כל אשר לו'‪ ,‬לכאורה הרי‬ ‫ובזה נעשה הפתח וההכנה להסיר המסך‬ ‫מובן ממילא דאם שילח את אברם ואת אשתו‪,‬‬ ‫מעשרה מאמרות‪ ,‬בבחינת מעשה אבות סימן‬ ‫פשוט הדבר שכל אשר לאברם ילכו עמו‪,‬‬ ‫לבנים‪ ,‬וההמשך נעשה על ידי יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫וראה ברמב"ן שכתב דבא להודיע שלא גזלו‬ ‫ונשלם הענין ע"י קישוי השיעבוד של אבותינו‬ ‫ממנו המתנות הגדולות שנתנו לו בעבור‬ ‫במצרים‪ ,‬וע"י שפרעה והמצריים נלקו דייקא‬ ‫שרה שתהיה למלך וכו' וזה מעשה נס ע"כ‪.‬‬ ‫בעשר מכות‪ ,‬ונשרש האמונה בלבות בנ"י‪,‬‬ ‫ונראה לומר דהנה הטעם שפרעה שילח מיד‬ ‫עי"ז נתגלו והאירו עשרת הדברות‪ ,‬ולכן סמוך‬ ‫את אברם ואת אשתו‪ ,‬ולא עשה כמו אבימלך‬ ‫לצאת בנ"י מארץ מצרים זכו לקבל העשרת‬ ‫שאמר לאברהם הנה ארצי לפניך בטוב‬ ‫הדברות שבהם כלולים כל התוה"ק‪ ,‬אך‬ ‫בעיניך שב‪ ,‬מפורש ברש"י שם (כ' ט"ו) וז"ל אבל‬ ‫הוצרך לעבור ז' שבועות להכין עצמם שיאיר‬ ‫עליהם אור הז' ספירות‪ ,‬ובזמן מתן תורה‬ ‫פרעה אמר לו הנה אשתך קח ולך‪ ,‬לפי‬ ‫נשלמו גם הג' ראשונות וד"ל‪.‬‬ ‫שנתיירא שהמצריים שטופי זמה ע"כ‪,‬‬ ‫ותראה דבפרשת לך לך שבו הוזכרו רוב‬ ‫ובאוה"ח הק' כאן בפסוק ויקרא פרעה‬ ‫מהעשרה נסיונות שנתנסה אאע"ה‪ ,‬שם‬ ‫לאברם וגו'‪ ,‬בסוף דבריו כתב דפרעה הרגיש‬ ‫נחקק ברית בין הבתרים שכרת השי"ת עם‬ ‫שאברם חשד בו שלא היה חושש ממה שהיא‬ ‫אאע"ה‪ ,‬ואז נודע לו על גלות מצרים‪ ,‬שהרי‬ ‫אשתו‪ ,‬אפילו אם היה אומר לפרעה בפרטות‬ ‫שם יהיה גמר הזיכוך של העשרה מאמרות‬ ‫שהיא אשתו‪ ,‬ואולי לזה חש פרעה ומיהר‬ ‫שהתחיל בהם אאע"ה ע"י העשרה נסיונות‪,‬‬ ‫לשלחו מארצו‪ ,‬וזולת זה יצוה עליו בתמידות‬ ‫ויהיו ראוים למעמד הר סיני לקבל עשרת‬ ‫אנשים לשמרו ע"כ עיי"ב‪.‬‬ ‫הדברות‪.‬‬ ‫ולענ"ד נראה לומר בהקדם דרז"ל במדרש‬ ‫הרי לפנינו ד' פעמים י'‪ ,‬א' עשרה מאמרות‪,‬‬ ‫רבה בפרשתן ובזוה"ק דמה שאירע לאברהם‬ ‫ב' עשרה נסיונות של אאע"ה‪ ,‬ג' עשרה מכות‪,‬‬ ‫אחריו עד סוף כל הדורות עקבות משיחא וכו' עכ"ל‬ ‫ראה דבה"ק באורך שם‪.‬‬ ‫~ב~‬ ‫ונראה לרמז בדברי השי"ת שאמר לו אנכי‬ ‫בירידת ו למצרים בכל פרט‪ ,‬הכל היה בבחינת‬ ‫מגן לך שאין לו לירא מכל הנ"ל‪ ,‬דלא נגרע‬ ‫צא וכבוש הדרך לבניך שעתידין לירד‬ ‫זכותו לא בעוה"ז ולא בעוה"ב‪ ,‬דהנה ג' תיבות‬ ‫מצרימה‪ ,‬והרמב"ן הזכיר ענין זה כמה פעמים‬ ‫אלו אנכ"י מג"ן ל"ך עולים בגימטריא רכ"ד‬ ‫בפרשיות אלו‪ ,‬ואמינא דפרעה הרי לא רצה‬ ‫מכוון כמו בעול"ם הז"ה וג"ם בהב"א‪.‬‬ ‫לשלח את בנ"י ממצרים‪ ,‬ואחר מכת ארבה‬ ‫והנה יש מקום לומר שעיקר מוראו ודאגתו‬ ‫הסכים רק לשלח הגברים‪ ,‬ואחר מכת חושך‬ ‫של אברהם היה מה שאין לו זרע‪ ,‬וכמובן‬ ‫אמר גם טפכם ילך עמכם רק צאנכם ובקרכם‬ ‫מהמשך הדברים שאמר אברהם להקב"ה מה‬ ‫יצג‪ ,‬ומשה רבינו אמר לו גם אתה תתן בידינו‬ ‫תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' הן לי לא נתת‬ ‫זבחים ועולות וגו' וגם מקננו ילך עמנו לא‬ ‫זרע וגו'‪ ,‬וראה ברמב"ן וביותר בכלי בכלי יקר‬ ‫תשאר פרסה וגו'‪ ,‬ואחרי מכת בכורות כתיב‬ ‫שהאריך בפרט זה‪.‬‬ ‫ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו‬ ‫ותראה איך שרמוז בדברי השי"ת אל אברהם‬ ‫מתו ך עמי וגו' גם צאנכם גם בקרכם קחו וגו'‬ ‫באומרו לו 'שכרך הרבה מאד' שהבטיחו על‬ ‫ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם‪.‬‬ ‫היות לו זרע‪ ,‬דהנה ג' תיבות אלו שכר"ך‬ ‫ויש לומר דההכנה וההקדמה לזה היה ע"י‬ ‫הרב"ה מא"ד עולים בגימטריא תשצ"ז מכוון‬ ‫שפרעה שילח את אברהם ונתן לו צאן ובקר‬ ‫כמו בני"ם ובנ"י בני"ם זר"ע בר"ך הוי"ה‪ ,‬וזהו‬ ‫וכו'‪ ,‬ומתנות גדולות וכמפורש ברמב"ן הנ"ל‪,‬‬ ‫שכר רב עד למאד שאין למעלה ממנו‪ ,‬והיינו‬ ‫וגם ויצו עליו אנשים 'וישלחו' אותו ואת‬ ‫שכרך הרבה מאד‪ ,‬ואברהם ששאל מה תתן‬ ‫אשתו ואת ' כל אשר לו'‪ ,‬כן היה בצאת ישראל‬ ‫לי וגו' הן לי לא נתת זרע וגו' רצה לשמוע‬ ‫ממצרים שלקחו כל רכושם‪ ,‬והיינו ואת כל‬ ‫ההבטחה על הזרע מפי השי"ת בשפה ברורה‬ ‫אשר לו‪ ,‬כדברי משה לא תשאר פרסה‪ ,‬ומה‬ ‫ולא רק ברמז‪ ,‬ועל כן השיבו הקב"ה באר‬ ‫שנתן פרעה לאברהם צאן ובקר‪ ,‬היה הכנה‬ ‫היטב לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך‬ ‫למה שאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫ועולות‪ ,‬ומה שנתן לו עבדים ושפחות‬ ‫זה דמה שאמר הקב"ה לאברהם‬ ‫ולדרך‬ ‫ואתונות וגמלים‪ ,‬זה היה הכנה לביזת מצרים‪,‬‬ ‫שכרך הרבה מאד מתפרש על הבטחת הזרע‪,‬‬ ‫ומיושב מעתה הצורך ליכתב וישלחו אותו‬ ‫נראה להוסיף ברמז ונקדים תחלה מה דאיתא‬ ‫ואת אשתו ' ואת כל אשר לו'‪ ,‬לרמז דכל מה‬ ‫בחז"ל אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא‬ ‫שנעשה עתה על ידי פרעה לאברהם‪ ,‬כן יהיה‬ ‫ובכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא (תיקו"ז‬ ‫בשעת יציאת בנ"י ממצרים‪ ,‬שכולם יצאו‪ ,‬ולא‬ ‫תיקון ס"ט)‪ ,‬ואיתא בזוה"ק ובכתבי האריז"ל‬ ‫כדברי פרעה שאמר קודם לכו נא הגברים‪,‬‬ ‫דנשמת משה רבינו הוא השורש של ס' ריבוא‬ ‫ורק כמו שאמר אח"כ גם צאנכם גם בקרכם‬ ‫נשמות ישראל שבכל דור‪ ,‬גם איתא בזוה"ק‬ ‫קחו וגו' ותחזק מצרים על העם למהר‬ ‫שככ"ה גימטריא מש"ה‪ ,‬אשרי העם שככ"ה‬ ‫לשלחם ‪ ,‬ונתנו להם כל מה ששאלו מאתם‪,‬‬ ‫לו היינו שמש"ה הוא המקור והשורש‬ ‫רק שיצאו כבר‬ ‫לנשמתן‪ ,‬דעל ידי זה אשרי העם שה' אלקיו‪.‬‬ ‫אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם‬ ‫ומעתה אחרי שרמזנו בג' תיבות אלו שכר"ך‬ ‫במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך‬ ‫הרב"ה מא"ד שעולים בגימטריא תשצ"ז‬ ‫שכרך הרבה מאד‬ ‫מכוון כמו בני"ם ובנ"י בני"ם זר"ע בר"ך‬ ‫הנה הדבר פשוט שאין אומרים אל תירא רק‬ ‫הוי"ה‪ ,‬נאמר דגם רמוז בדברי השי"ת לאברם‬ ‫למי שיודעים בו שירא מדבר מה‪ ,‬ומזה למדו‬ ‫נשמת משה רבינו שהוא עמוד השדרה‬ ‫חז"ל המובא ברש"י וז"ל אחר שנעשה לו נס‬ ‫ושורש נשמתם של כלל ישראל‪ ,‬ותראה דר"ת‬ ‫זה שהרג את המלכים‪ ,‬והיה דואג ואומר שמא‬ ‫של ש'כרך ה'רבה מ'אד הם מש"ה שמשה‬ ‫קבלתי שכר על כל צדקותי‪ ,‬לכך אמר לו‬ ‫רבינו יצא מחלציך‪.‬‬ ‫המקום אל תירא אברם וכו' שכרך הרבה‬ ‫ישמעאל‪-‬ישמע א‪-‬ל נאקת בנ"י מצרת‬ ‫מאד עכ"ל‪ ,‬וראה בתרגומים יונתן וירושלמי‬ ‫הישמעאלים‬ ‫שהרחיבו בזה שחשש הן שלא יזכה לעוה"ב‪,‬‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב) איתא וז"ל למה‬ ‫והן שיבואו עליו למלחמה שוב‪ ,‬ואין בידו‬ ‫נקרא שמו ישמעאל שעתיד הקדוש ברוך הוא‬ ‫זכות להגן עליו‪.‬‬ ‫לשמוע בקול נאקת העם (בנ"י) ממה שעתידין‬ ‫~ג~‬ ‫היה לומד רש"י ותוס'‪ ,‬ואם הבנתם היה דלא כמו‬ ‫בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‬ ‫שהוא הבין היה מעיין מה הטעם שהם לא הבינו‬ ‫לפיכך נקרא שמו ישמעאל שנאמר (תהלים נ"ה‬ ‫כפי דעתו‪ ,‬וכך הגיע לאמיתית הפשט‪ ,‬והיה לומד‬ ‫כ') ישמע א‪-‬ל ויענם ע"כ‪ ,‬וברבינו בחיי (בראשית‬ ‫ממש עד אפיסת הכוחות‪.‬‬ ‫כ"א י"ד) כתב וז"ל שאין אומה בעולם שיהיו‬ ‫ואירע לפעמים שהיה נופל לארץ‪ ,‬פעם אחת‬ ‫שונאים לישראל כמו בני ישמעאל וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫שהה החזו"א בבית הגאון רבי שמריהו גריינימן‬ ‫זצ"ל ולפתע נשמעה חבטה עזה מחדרו של רבינו‬ ‫ורבינו חיים ויטאל זי"ע בספרו עץ הדעת טוב‬ ‫החזון איש זצ"ל הוא הלך במהירות לראות מה‬ ‫(בפירושו לתהלים פרק קכ"ד) כתב וז"ל כבר ידעת‬ ‫אירע‪ ,‬ומצא את רבינו מוטל על הרצפה בפישוט‬ ‫כי הגליות אינם אלא ארבעה בבל מדי יון‬ ‫ידים ורגלים‪ ,‬הגר"ש ניגש בבהלה אל רבינו ושאל‬ ‫ואדום וכו'‪ ,‬אבל יש גלות חמישי ישמעאל‬ ‫ברטט מה אירע ורבינו הרגיעו והשיבו אל בהלה‬ ‫אחרון לכולם וקשה מכולם הנקרא פרא אדם‬ ‫כרגיל אני לומד עד אפיסת כוחות ומשאיר אני‬ ‫וכו' עכ"ל‪ .‬יה"ר שנזכה בימינו לראות מפלתם‪.‬‬ ‫לעצמי אומדן של כח בשביל להגיע למיטה לילך‬ ‫לשכב הפעם טעיתי בחשבון‪.‬‬ ‫ביום שב"ק י"ג חשון יומא דהילולא של הרה"ק‬ ‫רבי ברור מקאסוב זי"ע‬ ‫סיפר הפונביצער רב זצוק"ל שבפעם הראשונה‬ ‫תלמידו של רבי מנחם מענדל מפרעמישלאן זי"ע‬ ‫כשהיה באמריקה להתרים כסף עבור הישיבה‬ ‫והיה לו כאב עז ברגלו הלך לרופאים שם ואמרו לו‬ ‫תלמיד הבעש"ט זי"ע חיבר הספה"ק יסוד האמונה‬ ‫שנהיה זיהום שם עד שנמק רגלו וחייבים לכרות‬ ‫עמוד העבודה‪,‬‬ ‫את הרגל כדי שלא יתפשט והלך שם לכמה רבנים‬ ‫רבה"ק אמר שפעם בא אליו היצר הרע אחר‬ ‫וכולם אמרו שצריך לשמוע לדברי הרופאים‪ ,‬אך‬ ‫התפילה וציין בפניו שתפילתו היתה בכוונה‬ ‫הוא אמר שאינו מסכים עד שלא ישלחו טלגרמא‬ ‫גדולה‪ ,‬ורצה בזה להביאו לידי גאוה ועי"ז להוריד‬ ‫להחזון איש זי"ע‪.‬‬ ‫את התפילה לסט"א רח"ל‪ ,‬והשיב לו אין יתכן‬ ‫והחזון איש השיב בטלגרמא שלא יכרות את‬ ‫שתפילתי היתה כדבעי‪ ,‬הלא התפללתי והסר שטן‬ ‫הרגל וכמובן שציית לדבריו וכעבור ימים ספורים‬ ‫מלפנינו ומאחרינו השטן שבא קודם התפילה‬ ‫ראו הרופאים שהיה טעות באיבחון והיה לו רק‬ ‫לבלבל במחשבות רעות והשטן שבא אחר התפילה‬ ‫שושנה ברגל‪ ,‬ודימו בטעות שזה יותר חמור‪,‬‬ ‫לבלבל במחשבות גאות‪ ,‬ואם התפילה היתה‬ ‫וכשהבריא וחזר לארץ ישראל סר אל החזון איש‬ ‫בכוונה ונתקבלה לרצון אין יכולת לבא אלי עתה‪.‬‬ ‫וסיפר לו העובדא ואמר לו הפונביזער רב‬ ‫בספה"ק עמוד העבודה מרבה"ק (דרוש האהבה‬ ‫בבדיחותא הרי זה מעשה של רבי לחסידים‪,‬‬ ‫והיראה)‪ ,‬כתב סימן זה יהא ביד האדם הרוצה לדעת‬ ‫רבישע מעשה‪.‬‬ ‫אם מקורב הוא להבורא ית"ש‪ ,‬אם יכאב לבו‬ ‫אמר לו החזו"א אכן אין אני רבי‪ ,‬אך אני כותב‬ ‫ויצטער בראותו חבירו עובר עבירה‪ ,‬הרי אז מקורב‬ ‫הרבה בספרי על שאין מקריות בעולם‪ ,‬בעת‬ ‫הוא‪ ,‬ואם לא איכפת לו כלל אז בודאי אינו מקורב‪,‬‬ ‫שקבלתי הטלגרמא משאלתכם למדתי אז בגמ'‬ ‫וכן להיפוך כשיראה חבירו עושה מצוה ישמה הרי‬ ‫הסוגיא של פסיק רישא ולא ימות‪ ,‬והרהרתי מדוע‬ ‫בודאי הוא מקורב‪ ,‬ואם לא ישמח לבו הרי בודאי‬ ‫קיבלתי דייקא עכשיו הטלגרמא ומה השייכות‬ ‫אינו מקורב‪ ,‬כי טבע האדם לאהוב את קרוביו‪ ,‬וכל‬ ‫להפונביזער רב‪ ,‬והרהרתי הרי אתם הולכים‬ ‫מה שהוא קרוב יותר יאהב אותו יותר‪ ,‬ונחת קרובו‬ ‫ברגלכם לאסוף כסף עבור צדקה א"כ זהו כמו‬ ‫יהיה נחת שלו‪ ,‬וכן הוא בין אדם לקונו מי שאוהב‬ ‫הראש שא"א להסירו‪.‬‬ ‫הבורא מאד‪ ,‬הרי הוא מקורב אליו ית'‪ ,‬ואז נחת‬ ‫החזון איש זי"ע היה אומר דמה שפעמים‬ ‫רוחו ית"ש הוא נחת רוח שלו‪ ,‬וצערו כביכול הוא‬ ‫רבות רואים בחור בישיבה אשר אינו מצליח‬ ‫צער האדם האוהבו‪ .‬עמוד העבודה דרוש האהבה‬ ‫בלימוד ולפתע פתאום נפתח ראשו ומצליח‬ ‫והיראה‪.‬‬ ‫בלימוד‪ ,‬והסיבה לזאת הוא מפני שזקנתו של‬ ‫רבה"ק היה א ומר ישנם אנשים שנזהרים מאד לא‬ ‫הבחור התפללה לפני הרבה שנים כי נכדה‬ ‫להכשל בבליעת תולעת‪ ,‬אך בזאת אינם נזהרים‬ ‫יצליח בלימוד אך יש מקטריגים שלא הניחו‬ ‫מלבלוע אנשים איש את רעהו חיים בלעעו‪ ,‬וזה‬ ‫שהתפילה תעלה למעלה אבל כאשר מגיע‬ ‫שאמר דוד ואנכי תולעת ולא איש הביטו עלי כעל‬ ‫הזמן שהתפילה יכולה לעלות למעלה אז‬ ‫תולעת ואל תבלעו אותי חיים‪.‬‬ ‫נפתח ראשו של הבחור ודבר זה הוא ברור‬ ‫ט"ו חשון יומא דהילולא של הרה"ק החזון‬ ‫שכל תפילה לבסוף מתקבלת אבל לעת עתה‬ ‫איש זי"ע‬ ‫יש מקטריגים המעכבים אותה לזמן מה‪.‬‬ ‫דרך לימודו היה שלמד הסוגיא בלי להסתכל‬ ‫ברש"י ותוס'‪ ,‬ורק אחרי שהבין הסוגיא לפי דעתו‬ ‫~ד~‬