gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שובו בנים · Shivu Bunim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: שובו בנים · Shivu Bunim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

שובו בנים · Shivu Bunim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון_‪_ 200‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫י"ב_חשון_תשפ _" _ז‬ ‫‪_-‬מאמר_מערכת_בעמוד_‪_-_4‬‬ ‫למה התפילות לא מתקבלות?‬ ‫_ל ָך ֵ_מ ַא ְרצְ ָך_ו ִּמ ּמוֹ לַ_ ְד ְּת ָך_"_‬ ‫בראשית_י"ב‪_,‬א_'‬ ‫" ֶ_ל ְך ְ_‬ ‫המקדש‪ ,‬מכיוון שלא לומדים ש"ס בעיון‪ ,‬בעומק‪ .‬היום‪ ,‬לבנות את הבית זה‬ ‫"ואגדלה שמך" – זה מרמז על לימוד הש"ס‪ :‬שמך בגימטריא ‪ ,360‬ש"ס‬ ‫פשוט רק ללמוד ש"ס‪ .‬ברגע שאדם ילמד ש"ס‪ ,‬הסטרא אחרא תיפול‪.‬‬ ‫בגימטריא ‪.360‬‬ ‫וצריך לחדד את השכל‪ .‬העבודה של האדם זה לחדד את השכל‪ ,‬ללמוד‬ ‫צריך לדעת‪ :‬אם אדם לא לומד ש"ס‪ ,‬אז אין לו כלום‪ ,‬אין לו צלם אלוקים‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬שיהיה לו מוח מהיר וחריף‪ ,‬מוח מאיר‪ ,‬כמו שאומר רבינו‪" :‬מצווה‬ ‫אין בכלל בן אדם‪ .‬כל השם של האדם‪ ,‬המהות של האדם‪ ,‬נבנה מלימוד הש"ס‪.‬‬ ‫גדולה לחדד השכל"‪ .‬אומר ה"חסד לאברהם" שיש עשרה מסכים על המוח‪,‬‬ ‫כל האדם זה רק הש"ס‪.‬‬ ‫עשר קליפות על המוח‪ ,‬וכל אחד צריך להסיר את הקליפות‪ ,‬לשייף אותם‪,‬‬ ‫וזה שה' הבטיח לאברהם אבינו "ואגדלה שמך"‪ ,‬דהיינו שזרעו יעסקו בתורה‬ ‫לנקות אותם‪ .‬וזה רק על ידי לימוד הש"ס בעומק ובעיון‪.‬‬ ‫וילמדו ש"ס (שמך)‪ .‬ורק זה נקרא תמימות‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬אשרי תמימי דרך‬ ‫ברסלב וגמרא‪ :‬דבר אחד‬ ‫ההולכים בתורת ה'" (תהלים קיט‪ ,‬א)‪ .‬תמימות זה רק שאדם לומד ש"ס‪.‬‬ ‫אדם צריך דעת‪ ,‬שברסלב וגמרא זה דבר אחד‪.‬‬ ‫על ידי התורה מתקבלות התפילות‬ ‫הנקודה של ברסלב‪ :‬שהולכים לפי מה שכתוב‪ ,‬ולא לפי הרגשות ודעות‪ ,‬ולא‬ ‫הרבי מביא בתורה א'‪" :‬דע‪ ,‬כי על ידי התורה מתקבלים כל התפילות וכל‬ ‫לפי מה שנוח‪" .‬צאי לך בעקבי הצאן‪ ,‬ורעי את גדיותיך על‬ ‫הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים‪ ,‬והחן והחשיבות של‬ ‫משכנות הרועים"‪ ,‬שצריך לשמוע בקול הצדיקים‪ ,‬בקול‬ ‫ישראל נתעלה ונתרומם לפני כל מי שצריכין‪ ,‬הן‬ ‫הרועים‪.‬‬ ‫ברוחני והן הגשמי"‪.‬‬ ‫אם אתה חסיד ברסלב‪ ,‬צריך לשמוע לליקוטי‬ ‫רק על ידי התורה מתקבלים כל התפילות וכל‬ ‫מוהר"ן‪ .‬דבר ראשון בליקוטי מוהר"ן (תורה א') כתוב‬ ‫הבקשות‪ .‬כל מה שאדם רואה שתפילה לא התקבלה‪,‬‬ ‫שאדם צריך שיהיה לו שכל‪ ,‬שילמד ש"ס‪ ,‬ורק זה‬ ‫זה בגלל שהוא לא לומד מספיק ש"ס‪.‬‬ ‫נקרא תמימות‪" :‬אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'"‪.‬‬ ‫כל החן והחשיבות של ישראל תלוי בלומדי הש"ס‪,‬‬ ‫אדם צריך לדעת שחסידות ברסלב לא באה‪ ,‬חס‬ ‫כי התורה נקראת "איילת אהבים ויעלת חן"‪ ,‬שמעלה‬ ‫ושלום‪ ,‬לבטל שום קוצו של יו"ד‪ ,‬שום מנהג של כלל‬ ‫חן על לומדיה‪ .‬התורה ממש מעלה חן על האדם‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שום דבר שמקובל בעם ישראל‪ .‬היא רק באה‬ ‫ז‬ ‫אדם בא הביתה‪ :‬אם הוא למד תורה‪ ,‬זכה לחן‪.‬‬ ‫להוסיף עוד דברים‪ :‬להוסיף יותר יראת שמים‪ ,‬יותר‬ ‫אשתו רואה שיש לו חן‪ ,‬השכינה שורה עליו‪ ,‬אז‬ ‫שמירת עיניים‪ ,‬יותר קדושה‪.‬‬ ‫יהיה שמחה בבית‪ .‬אבל אם הוא בא בלי תורה‪ ,‬בלי‬ ‫להרגיש שה' עומד מולנו?‬ ‫חן‪ ,‬בא שבור‪ ,‬עצבני‪ ,‬אז אין שמחה בבית הזה‪.‬‬ ‫לאדם יש אפיקורסות בלב‪ :‬הוא לא מאמין שה'‬ ‫ועכשיו‪ ,‬בעוונותינו הרבים‪ ,‬החן והחשיבות של‬ ‫עומד מולו כל רגע‪ .‬מה שאדם לא מכוון בתפילה‪ ,‬לא‬ ‫ישראל נפל‪ .‬עכשיו עיקר החשיבות הוא אצל הגויים‪,‬‬ ‫מרגיש שה' עומד לפניו‪ ,‬זה בגלל שיש לו אפיקורסות‬ ‫אצל הרשעים‪ ,‬וזה רק בגלל סיבה אחת‪ :‬שלא לומדים‬ ‫בלב‪ ,‬שלא מאמין שה' נמצא‪.‬‬ ‫ש"ס‪..‬‬ ‫שאדם מדבר עם חבר‪ ,‬הוא נזהר לחשוב על כל‬ ‫"כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של‬ ‫מילה שמוציא מפיו‪ .‬בפרט אם זה מלך‪ ,‬הוא נזהר יותר‪,‬‬ ‫כל דבר‪ ,‬ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל‬ ‫שלא יתפסו אותו באיזו טעות‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬באיזה דבר לא הגיוני שהוא ידבר‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר‪ ,‬כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו‬ ‫שהוא מדבר עם חבר‪ ,‬הוא לא מדבר סתם‪ .‬הוא יכול לדבר עשר שעות‪ ,‬כי‬ ‫בכל דרכיו"‪.‬‬ ‫הוא רואה לפניו "אדם" עם פנים‪ ,‬ידיים‪ ,‬רגליים‪.‬‬ ‫השכל האמיתי זה רק לימוד הש"ס‪ .‬חוץ מזה אין שום שכל בעולם‪ .‬מה‬ ‫וה' חי וקים נמצא מולנו‪ ,‬ואנחנו לא מרגישים אותו‪ .‬זה מראה שאין לנו‬ ‫שמאיר לאדם ומכוון אותו זה רק השכל‪.‬‬ ‫שכל‪ ,‬אין לנו מוח‪ .‬שאדם לא מרגיש את ה' ולא מכוון בתפילה‪ ,‬זה רק בגלל‬ ‫אדם צריך לראות שהשכל יאיר וילך‪ ,‬יאיר ויגדל‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬הולך ואור‬ ‫שחסר לו שכל‪ .‬כמו שיש מחלות שאנשים מאבדים את השכל ולא מכירים‬ ‫עד נכון היום"‪ .‬כל עבודת האדם זה רק להגדיל את השכל‪ ,‬וכפי מה שמגדיל‬ ‫את ההורים שלהם‪ ,‬כך גם האדם‪ :‬אם אין לו שכל‪ ,‬אין לו תורה‪ ,‬הוא לא מכיר‬ ‫את שכלו ולומד ש"ס‪ ,‬כך הוא בונה את בית המקדש‪.‬‬ ‫את אביו ואימו‪ ,‬שזה הקדוש ברוך הוא‪ .‬אם אדם היה יכול‪ ,‬היה משתיל לעצמו‬ ‫בניין בית המקדש בלימוד הש"ס‬ ‫שכל‪ ,‬אבל עדיין לא מצאו איך להשתיל מוח‪ .‬ולקבל שכל ומוח‪ ,‬אומר רבינו‬ ‫אם אנחנו רוצים לבנות את בית המקדש‪ ,‬להחיש את הגאולה‪ ,‬צריך להגדיל‬ ‫הקדוש‪ ,‬זה רק על ידי לימוד הש"ס בעיון‪ ,‬לימוד התורה‪ .‬וכשלומד תורה‪ ,‬זוכה‬ ‫את השכל‪ ,‬להגדיל את הדעת‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬כל מי שיש בו דעת‪ ,‬כאילו‬ ‫לבטל האפיקורסות שבליבו ולהרגיש את ה'‪ ,‬לחן‪ ,‬לחשיבות‪ ,‬ומתקבלים‬ ‫נבנה בית המקדש בימיו"‪ .‬וכפי מה שמגדיל את הדעת‪ ,‬את השכל‪ ,‬כך הוא‬ ‫תפילותיו ובקשותיו‪.‬‬ ‫בונה את בית המקדש‪ .‬כי מה שלא נבנה בית‬ ‫אברם או אברהם?‬ ‫מההסתר להתגלות‬ ‫טעה_וקרא_"אברם"_במקום_"אברהם"_או_להיפך‪_,‬האם_יצא?_‬ ‫סק"ד‪ ,‬הוא הדין שיש להכשיר בקורא‬ ‫שאלה‪ :‬בפרשת לך לך‪ ,‬ברוב הפרשה‬ ‫ה_ש ֶמ ָ_ך"__בראשית_ו'‪_,‬ט_' _‬ ‫"וַ ֲאגַ דְּ ָ_ל ְ‬ ‫לאברהם אברם‪ .‬וכן הורה הגאון רבי‬ ‫כתוב שמו אברהם אבינו בלא ה"א –‬ ‫רבי ברוך ממז'יבוז' היה ילד רך בשנים כשסבו‪ ,‬הבעל שם טוב‬ ‫יעקב מאיר שטרן שליט"א‪.‬‬ ‫אברם‪ ,‬ורק לקראת סוף הפרשה משתנה‬ ‫הקדוש‪ ,‬נסתלק למרומים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬השנים המעטות שגדל בצל‬ ‫ואילו הגאון הגדול רבי נסים קרליץ זצ"ל‬ ‫שמו לאברהם‪ .‬והנה ארע שבעל קורא‬ ‫זקנו הותירו בו חותם לכל ימיו‪.‬‬ ‫הורה שיש לחוש שלא יצא‪ ,‬דשמא‬ ‫טעה‪ ,‬ומתוך ההרגל קרא אברהם במקום‬ ‫באברם–אברהם יש יותר שינוי‬ ‫שהיה עדיין מצריך לקרוא אברם‪,‬‬ ‫כשהיה ברוכ'ל כבן שלוש‪ ,‬נשאו הבעש"ט על זרועותיו ויצא עמו‬ ‫משמעות מאשר בהרן–אהרן‪ ,‬ולכן‬ ‫ונתעוררה שאלה בין השומעים‪ :‬האם‬ ‫לקידוש לבנה‪ .‬החבריא קדישא תמהו מה ראה רבם לקרב כל כך‬ ‫אע"פ שהפר"ח דימה אותם לחומרא‪ ,‬אין‬ ‫צריך להחזירו על כך או לאו?‬ ‫את הנכד הפעוט‪.‬‬ ‫לנו לדמותם לקולא‪ .‬ולכן‪ ,‬אע"פ‬ ‫תשובה‪ :‬שורש הדין נמצא בתוס' בע"ז‬ ‫חש בכך הבעש"ט ושאל את הילד‪" :‬בני‪ ,‬מה רומזת הלבנה?" מיד‬ ‫שבאהרן–הרן המ"ב מכריע לקולא‪ ,‬הכא‬ ‫(כב‪ :‬ד"ה רגלא)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ובמדרש נמי‬ ‫השיב‪" :‬ל'ל"ב נתיבות החכמה'‪ ,‬שראשי תיבותיהן לבנ"ה"‪ .‬נדהמו‬ ‫יש לחוש ולהחמיר ולהחזירו‪ .‬והסכים‬ ‫משמע "ודגלו" לשון מעילתו‪ ,‬דקאמר‪:‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬והבינו שלא לחינם מחבב אותו זקנו‪.‬‬ ‫עמו הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי‬ ‫מנין לקורא בתורה שקרא לאהרן הרן‬ ‫לאחר הסתלקות הבעש"ט גדל רבי ברוך בבית הרה"ק רבי פנחס‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכן הורה הגאון רבי שלמה זלמן‬ ‫שיוצא – פי' שאע"פ שלא יקרא האלף‬ ‫מקוריץ באוסטרהא‪ .‬באותן שנים הסתיר עצמו ונמנע מלומר‬ ‫אולמן זצ"ל‪.‬‬ ‫– שנאמר "ודגלו עלי אהבה"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫תורה ברבים‪ .‬ערב שבת אחד‪ ,‬בדרכם למרחץ‪ ,‬השקהו רבי פנחס‬ ‫והגאון רבי מנדל שפרן שליט"א הוסיף‪,‬‬ ‫והובאו דבריהם בהרבה מפוסקי אשכנז‬ ‫בנדיבות מן ה'מעד'‪ ,‬משקה הדבש‪ ,‬כדי שיפתח פיו‪.‬‬ ‫די"ל דהרן ואהרן זה אותו שם‪ ,‬אלא‬ ‫[המנהיג‪ ,‬ראבי"ה‪ ,‬לקט יושר‪ ,‬האגור]‪.‬‬ ‫שקראו שלא בדקדוק‪ ,‬אבל אברם‬ ‫ובסימן קמ"ב ס"א בשו"ע‪" :‬קרא וטעה‬ ‫משנתבסם‪ ,‬פתח רבי ברוך‪'" :‬אחות לנו קטנה'‪ ,‬זהו השכל‪ ,‬הקטן‬ ‫ואברהם הם שני שמות שונים‪ ,‬והחלפה‬ ‫אפילו בדקדוק אות אחת‪ ,‬מחזירין אותו"‪.‬‬ ‫אצלנו‪ ,‬כמו 'אמור לחכמה אחותי את'‪' .‬מה נעשה לאחותנו ביום‬ ‫ביניהם דינה כשינוי‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫והרמ"א‬ ‫שידובר בה'‪ ,‬אם נדבר את כל שכלנו‪ ,‬מה נאמר אחר כך?"‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫בשינוי‬ ‫"ודוקא‬ ‫כשהגיעה העת שישפיע לרבים‪ ,‬נראה הבעש"ט בחלום לרבי נחום‬ ‫וכשאמרתי‬ ‫שמשתנה ע"י זה‬ ‫מטשרנוביל‪ ,‬וביקשו לעורר את נכדו להנהיג עדה‪ .‬נסע המגיד‬ ‫לפני‬ ‫הדברים‬ ‫הענין כו'"‪ .‬והמ"ב‬ ‫לשבות אצל רבי ברוך ונתקבל בכבוד‪ .‬אלא שבבוקר השבת‪,‬‬ ‫הגר"ש גרוס‪ ,‬טען‬ ‫סק"ד הביא כדוגמא‬ ‫כשחזר מתפילתו‪ ,‬כבר סיים רבי ברוך‪ ,‬כמנהגו להשכים‪ ,‬את‬ ‫שהדבר פשוט‪:‬‬ ‫את דברי התוס'‬ ‫תפילתו ואף אכל את ה'קאשע'‪.‬‬ ‫שיכתוב‬ ‫שמי‬ ‫לגבי קרא לאהרן‬ ‫ניכר על פני המגיד שהדבר חרה לו‪ .‬אמר לו רבי ברוך‪" :‬השפם‬ ‫בכתובה או בגט הרן במקום אהרן –‬ ‫הרן‪ .‬וכתב הפרי חדש שהשו"ע חולק בזה‬ ‫קדוש מאוד‪ ,‬ובכל זאת היכן שמפריע לאכילה מותר לקצרו מעט‪,‬‬ ‫השטר פסול‪ ,‬ולא חשיב שם אחד‪,‬‬ ‫על הרמ"א‪ ,‬ולדברי השו"ע‪ ,‬אם קרא‬ ‫ואעפ"כ לענין קריאת התורה יצא‪ ,‬וא"כ‬ ‫לאהרן הרן ולאברהם אברם – מחזירין‬ ‫את השפם"‪ .‬אך המגיד לא התפייס‪ ,‬וגמר בליבו שלא לבוא‬ ‫הוא הדין באברם ואברהם‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫לסעודה שלישית‪.‬‬ ‫והגאונים רבי נפתלי נוסבוים והגר"מ גרוס‬ ‫ובאמת‪ ,‬בשיר השירים רבה שלפנינו לא‬ ‫בדרכו לאכסנייתו לשנת הצהריים‪ ,‬עלה להיכלות העליונים והגיע‬ ‫שליט"א הורו‪ ,‬שמכיון שמבואר בגמ'‬ ‫מצאנו כדברי התוס'‪ ,‬אלא ז"ל‪" :‬אמר ר'‬ ‫להיכל של נועם וזיו שאין לשערם‪ .‬כששאל מהו‪ ,‬השיבוהו‪ :‬נבנה‬ ‫ברכות י"ג‪ .‬שהקורא לאברהם אברם‬ ‫יששכר‪ :‬תינוק שקורא למשה משה‪,‬‬ ‫מתורותיו של רבי ברוך‪ ,‬תורות נשגבות העולות במחשבתו‪ ,‬והוא‬ ‫עובר בעשה‪ ,‬צריך להקפיד על כך‪ ,‬ואף‬ ‫לאהרן אהרן‪ ,‬לעפרן עפרן [ע"ש‬ ‫שומרן ואינו אומרן‪.‬‬ ‫אם בעלמא שינוי כזה אינו חשוב שינוי‬ ‫במפרשים מהו השיבוש שמשבש‬ ‫התפעם המגיד ובא לסעודה שלישית‪ .‬פתח רבי ברוך‪'" :‬דרוש נוי‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫התינוק בכל אחד מן השמות]‪ ,‬אמר‬ ‫ואולמי'‪ .‬אם תשאלו במה זכיתי לנווה כזה‪ ,‬התשובה‪' :‬ואולמי'‪,‬‬ ‫אבל במקום שאסור לשנות מדינא דגמ'‬ ‫הקב"ה‪ :‬וליגלוגו עלי אהבה"‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולפי"ז‬ ‫מלשון אילם‪ ,‬משום שלא אמרתי תורות גבוהות"‪ .‬השיבו המגיד‪:‬‬ ‫– בודאי יש להחזיר את הבעל קורא‬ ‫אין כאן מקור לקורא בבית הכנסת‪,‬‬ ‫"זקנכם הבעש"ט היה אצלי וביקש שתיטיבו עם העולם"‪.‬‬ ‫שקרא בטעות שלא כהוגן‪.‬‬ ‫להוציא את הרבים ידי חובתם‪ ,‬שיצא‪.‬‬ ‫[ומסתבר דהוא הדין בנידון דידן שקרא‬ ‫ואולי זו היתה גירסתם של חכמי ספרד‪,‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬כשישב המגיד בעגלה‪ ,‬קפץ רבי ברוך על מדרגתה‬ ‫לאברם אברהם‪ ,‬אע"פ שבכה"ג אינו‬ ‫שלא העתיקו דברי התוס'‪.‬‬ ‫ושאל‪" :‬אמרו לי האמת‪ ,‬שמא דרכי אינה טובה והשגותיי אינן‬ ‫עובר בעשה‪ ,‬שהרי האיסור הוא רק‬ ‫הגאון רבי שמאי גרוס שליט"א הביא‬ ‫אמיתיות?"‬ ‫לקרוא לאברהם אברם‪ ,‬מכל מקום צריך‬ ‫ראיה מדברי הפר"ח אלו‪ ,‬שהשוה את‬ ‫"חלילה!" השיב המגיד‪" ,‬בדרך אמת אתם הולכים"‪" .‬אם כן"‪ ,‬ביקש‬ ‫להחזירו‪ ,‬מכיון שצריך להקפיד על שינוי‬ ‫הקורא לאברהם אברם לקורא לאהרן‬ ‫רבי ברוך‪" ,‬העידו עליי בעולם האמת שאני הולך בדרך הישר"‪.‬‬ ‫זה‪].‬‬ ‫הרן‪ ,‬דהוא הדין לדידן‪ :‬שמכשירים‬ ‫נענה לו המגיד‪ ,‬ומאותו יום החל רבי ברוך להאיר ביתר שאת את‬ ‫(וישמע משה)‬ ‫בקורא לאהרן הרן‪ ,‬כמו שכתב המ"ב שם‬ ‫אור תורתו בעולם‪.‬‬ ‫_לרפואת‪ :‬מורינו הרב א_ליעזר בן עטיא ש_ליט"א • הרב שמשון בן אסתר ש_ליט"א • הרב א_ליהו נחמן בן סרח מרים גיט_ל ש_ליט"א‬ ‫_לע"נ‪ :‬הרב משה בן מרדכי צנעני זצ"_ל • הרב אברהם בן נוריאל חנניה זצ"_ל‬ ‫חינוך בכעס‬ ‫מאת‪ _:‬הרה"ג_ פנחס_ ברייער_ שליט"א_‬ ‫מחבר_ספר__'לגדל'__על__חינוך_ילדי _ם _‬ ‫כתב ה"אורחות צדיקים" (שער הכעס)‪" :‬ואתה רואה‬ ‫בני אדם‪ ,‬כשהם כועסים ומחזיקים בכעסם‪ ,‬אינם‬ ‫משימים לבם על מה שעושים‪ ,‬ועושים הרבה ענינים‬ ‫בכעסם מה שלא היו עושים בלא הכעס‪ ,‬כי הכעס‬ ‫מוציא שכלו של אדם מקרבו"‪.‬‬ ‫כיצד מוציא הכעס את שכלו של האדם מקרבו?‬ ‫ובכן‪ ,‬על פי המדע‪ ,‬מדובר דווקא במנגנון חיובי‬ ‫שנועד במקור להגן עלינו מפני סכנות‪ ,‬והוא מכונה‬ ‫'תגובת הילחם או ברח'‪:‬‬ ‫כאשר אדם מזהה סכנה מיידית‪ ,‬למשל נתקל בחיית‬ ‫טרף באמצע היער‪ ,‬אזי המוח שלו מפריש סדרה של‬ ‫חומרים כימיים (אדרנלין‪ ,‬קורטיזול ועוד)‪,‬‬ ‫שמפעילים פעולה כפולה‪:‬‬ ‫מצד אחד – הם מעוררים את גזע המוח‪ ,‬האחראי‬ ‫על התגובות המיידיות והדחופות של האדם‪ ,‬על מנת‬ ‫'להילחם' או 'לברוח'‪.‬‬ ‫ומצד שני – הם מכבים את קליפת המוח הקדם‪-‬‬ ‫מצחית‪ ,‬האחראית על חשיבה לעומק ולטווח ארוך‪,‬‬ ‫כדי שהמחשבות העמוקות לא יפריעו לאדם‬ ‫במלאכת ההתגוננות הדחופה‪.‬‬ ‫זה מה שקורה לנו – בזעיר אנפין – כאשר אנחנו‬ ‫כועסים!‬ ‫המוח שלנו מזהה את הילד שמכעיס אותנו כגורם‬ ‫מסוכן (את מי הוא מסכן? את שלוות הנפש שלנו‪,‬‬ ‫את המצב הרוחני של הבית‪ ,‬או את הכבוד שלנו)‪,‬‬ ‫ואז המוח מגיב כפי שהוא מגיב מול חיית טרף‬ ‫מסוכנת‪:‬‬ ‫מכבה את החלק במוח שחושב לעומק ולטווח ארוך‪,‬‬ ‫ומעורר אותנו לפעולה מיידית של מלחמה בילד‬ ‫(לאו דווקא פיזית‪ ,‬אפשר גם מילולית) או בריחה‬ ‫(טריקת דלת‪ ,‬הפסקת דיבור עם הילד)‪.‬‬ ‫במצב כזה‪ ,‬בו המוח שלנו פועל על מנגנון הישרדות‬ ‫בלבד‪ ,‬החשיבה שלנו נעשית רדודה וילדותית‪,‬‬ ‫ואנחנו עלולים לעשות טעויות מבישות ממש‪.‬‬ ‫כל זה נכלל במשפט קצר של חז"ל‪" :‬כל הכועס‪ ,‬אם‬ ‫חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו"! (גמרא פסחים‬ ‫סו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ :‬עצם העובדה שהורה נשאר רגוע –‬ ‫עושה אותו חכם יותר מול כל סיטואציה שתקרה‪.‬‬ ‫כי גם אם לא יודעים מה לעשות‪ ,‬חצי מהפתרון הוא‬ ‫להישאר רגועים; כך אנחנו משאירים את השכל‬ ‫שלנו פעיל ותואם לגילנו‪...‬‬ ‫אז זכרו‪:‬‬ ‫הורה רגוע = הורה חכם!‬ ‫(וקראת לשבת עונג)‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫להר"ר נחמן בהר"ר רפאל‬ ‫להר"ר נחמן בהר"ר משה‬ ‫להר"ר אור שטיין הי"ו‬ ‫להר"ר נתן בהר"ר דוד הלוי‬ ‫צבאג הי"ו‬ ‫להר"ר אהרון בהר"ר משה‬ ‫להר"ר נפתלי הערץ בהר"ר נתן‬ ‫להיכנס בנו‬ ‫ספין הי"ו‬ ‫בילמס הי"ו‬ ‫מנחם הי"ו‬ ‫הי"ו‬ ‫חתן הר"ר נתן שרעבי‬ ‫חתן הר"ר אורי והב הי"ו‬ ‫הבה"ח נחמן מאיר ני"ו‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להולדת הבת ‪+‬‬ ‫חתן הר"ר נתן ברקמן הי"ו‬ ‫חתן הר"ר נחמן משה הי"ו‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫הי"ו‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הבן‬ ‫בית שמש‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להר"ר בנימין קליין הי"ו‬ ‫צפת‬ ‫להולדת הבן‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫להר"ר אהרן צנעני הי"ו‬ ‫לחתן נחמן בהר"ר שלום‬ ‫להר"ר נחמן צעירי הי"ו‬ ‫לחתן נחמן בהר"ר נתן חי הי"ו‬ ‫להר"ר מאיר חדד הי"ו‬ ‫בהרה"ח ר' משה צנעני זצ"ל חתן‬ ‫לשמחת האופרוף לבנו‬ ‫להרה"ח ר' מאיר סעדה שליט"א‬ ‫שוטה הי"ו‬ ‫לנישואיו‬ ‫לאירוסי בנו‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מלכה שליט"א‬ ‫החתן אהרן ני"ו‬ ‫לנישואי בתו עם‬ ‫לנישואיו‬ ‫עם בת‬ ‫הבה"ח נחמן ני"ו‬ ‫לשמחת האופרוף‬ ‫עם בת‬ ‫החתן נהוראי יצחק‬ ‫עם בת‬ ‫הר"ר דוד סויסה הי"ו‬ ‫עם בת‬ ‫לבנו החתן נתן ני"ו‬ ‫הר"ר אהרן שושן הי"ו‬ ‫בהר"ר אלון אריה הי"ו‬ ‫הר"ר רונן ערוסי הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫הר"ר משה חיים שיליאן הי"ו‬ ‫עם בת הר"ר חגי הלוי הי"ו‬ ‫מפיץ ראשי עלון שובו בנים‬ ‫בני ברק‬ ‫שהחיינו וקיימנו והגיענו להפצת אור תורת רבינו הקדוש זיע"א ותלמידיו הגדולים לאורו ובהדרכתו של מורנו הרב שליט"א בגיליון ה‪200-‬‬ ‫א‪ .‬בצילו של מרוץ החיים השוצף‪ ,‬הסערה היומית והעמל הרב על הפרנסה ועל הכלכלה‪ ,‬חובה לעצור לרגע קט ולהתבונן‪ .‬להביט אחורנית ולפרוץ בשיר‬ ‫וקול תודה 'בשוב ה' את שיבת ציון ‪ -‬היינו כחולמים'‪...‬‬ ‫זוכים אנו להגיש בפני חברי קהילתנו‪ ,‬אנ"ש די בכל אתר ואתר‪ ,‬ו‪ 50,000‬קוראי 'עלון שובו בנים' ‪ -‬ביטאון קהילתנו הקדושה את גיליון ה‪ .200-‬ציון דרך של מאתיים‬ ‫תחנות עשיה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬נדבכים של תורה וחסידות‪ ,‬חינוך וחסד‪ ,‬קהילה ומוסדות ציבור שנבנו שורה אחר שורה‪ ,‬שבוע אחר שבוע‪ ,‬שנה אחר שנה‪.‬‬ ‫ילוד אשה כי היה משרטט בשבוע פרשת 'לך‪-‬לך' תשפ"ג עם הופעת הגיליון הראשון ‪ -‬הזעיר והמצומצם‪ ,‬את החזון והאימפריה שאנו רואים לנגד עיננו כיום‪ ,‬היה‬ ‫מאושפז לאלתר במחלקה פנימית‪ ...‬הן דברים תמוהים הוא משמיע אל מול גלי השנאה ושצף ההתנגדות ומצב הקהילה‪.‬‬ ‫מי מילל ומי פילל כי גיליון צנוע עם דברי תורה ממורנו הרב שליט"א ואיחולי מזל‪ -‬טוב לחברי הקהילה‪ ,‬יהפוך לשופר איתן שמשמיע ברמה וללא היסוס את דעת‬ ‫תורה‪ ,‬מביא את מיטב החדשות מהנעשה והנשמע במוסדותינו‪ ,‬גיליונות חג מורחבים ורעננים‪ ,‬מדורים קבועים בהלכה ובחסידות‪ ,‬בהשקפה ובאגדה‪ .‬כרך אדיר בן‬ ‫מאתיים גיליונות שמרווים את צמאונם של מיליוני נפשות לאורך השנים!‬ ‫אבל ‪' -‬היינו כחולמים'‪ .‬הסייעתא דשמיא העצומה שמלווה את מוסדותינו הק'‪ ,‬לצד כוחות הנפש והחזון הבוער בעצמותיהם של מנהלי המוסדות וראשי הקהילה‪,‬‬ ‫בברכתו ולאורו של מורנו הרב שליט"א‪ ,‬הם אלו שהפכו למציאות חיה‪ ,‬נושמת‪ ,‬שוקקת ופועמת בכל פינה מפינותיה של 'נחמת ציון'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מאתיים גיליונות אינן מילים ודפים‪ .‬כשמעלעלים בגיליונות העבר‪ ,‬החל מהגיליון הראשון בתשפ"ג ועד הלום‪ ,‬נחשפת הדרך כולה‪ .‬דרך שלא תמיד הייתה‬ ‫סוגה בשושנים‪ ,‬דרך רצופת מסירות נפש של ממש‪ ,‬קשיים ומהמורות‪ .‬מבית ומחוץ‪.‬‬ ‫כל תחנה ותחנה‪ ,‬כל מוסד וכל מבנה שמאכלסים כיום את בני‪ ,‬תלמידי ותלמידות קהילתנו המעטירה‪ ,‬נולדו מתוך מאמצי על‪ .‬כך זה בתלמוד תורה‪ ,‬בבית הספר‪,‬‬ ‫בגני הבנים והבנות‪ ,‬בסמינר ובישיבות‪ ,‬בהיכלות הכוללים‪.‬‬ ‫מבנים ‪ ,‬מוסדות וכיתות‪ ,‬חצרות ופעילות שנראים היום כמובנים מאליהם‪ ,‬עמדו במהלך השנים על כף המאזניים‪ .‬עלויות ותקציבי עתק שמתגלגלים כיום במחזור של‬ ‫מאות אלפי שקלים! מידי חודש עמדו במהלך השנים על כרעי התרנגולת‪ .‬מוטלים בספק‪ .‬בסיכון‪.‬‬ ‫אין מוסד שהוקם מיד במבנה רחב ידיים‪ .‬כולם ללא יוצא מן הכלל עברו וחלפו במבנים ארעיים‪ ,‬שכירויות בעלויות גבוהות‪ ,‬ומקומות דחוקים‪ .‬היכלות תורה ששוקקים‬ ‫כיום עם קול תורה פורח‪ ,‬נגאלו בדמים מרובים תרתי משמע‪.‬‬ ‫כך היו פני הדברים מיומה הראשון של קהילתנו‪ ,‬ועדיין המערכה בעיצומה‪ .‬המאבק הפיזי והכלכלי מתמשך‪ ,‬תשלומי השכירות מאמירים‪ ,‬פדיון הנכסים בדמי מפתח‪,‬‬ ‫הבנייה והשיפוצים‪ ,‬והמרדף הבלתי פוסק אחר היתרי בנייה ומבני קבע ‪ -‬הם הערובה לחזון הלוהט והשליחות היוקדת של הנהלת המוסדות‪.‬‬ ‫אך לפני ואחר הכל התשתית עליו ניצבים 'מוסדות ברסלב נחמת ציון – שובו בנים' כולם‪ ,‬היא אמונת אומן‪ .‬תפילה והתבודדות לאלוקי עולם‪ .‬עדי נזכה כולנו ל'אז‬ ‫ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נושאים אנו עיניים ורואים את ממלכת התורה‪ ,‬החינוך והחסד פרוסה בעיר הקודש והמקדש‪ .‬הלב ממאן להכיל את גודל הסייעתא דשמיא‪ ,‬את התקומה‬ ‫וההתאוששות‪' .‬ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי ואת כל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום'‪.‬‬ ‫מאות תלמידים ותלמידות ממלאים את כיתות הלימוד בתלמוד תורה ובבית הספר‪ ,‬שוקדים על תלמודם בעדינות ודרך ארץ‪ .‬לצידם פורחים השתילים הרכים בלמעלה‬ ‫ממניין! גני בנים ובנות‪ .‬היכלי הישיבות שוקקים‪ ,‬כשעל צבאם משגיחים ורמי"ם נעלים ומורמים מעם‪.‬‬ ‫היכלי הכוללים שמצמיחים תלמידי חכמים‪ ,‬רבנים ומורי הוראה ישרה בישראל‪ .‬הסמינרים שמעצבים את הבית היהודי השמור והטהור גם בעידן הציוויליזציה של‬ ‫‪.2026‬‬ ‫קולה של 'נחמת ציון' בוקע ועולה מכל אזורי ושכונות העיר – מעדו הנביא ומשבטי ישראל‪ ,‬בככר זוויעהל במוסררה ובעתיקה‪' .‬כי הגדיל השם לעשות עמנו'‪ .‬זאת‬ ‫היא התשובה המוחצת לכל הקשיים‪ ,‬הצידוק לעמל הרב‪ .‬ה'שכר בעולם הזה'‪ .‬לראות את קורת הרוח של מורנו הרב שליט"א מההתפתחות והצמיחה שלא ייאמנו‬ ‫בעיניים גשמיות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גיליון 'שובו בנים' אינו עיתון בעלמא‪ .‬זהו הדופק החי והפועם של קהילתנו‪ .‬לאורך מאתיים הגיליונות‪ ,‬היה הגיליון הראי הנאמן לכל שמחה אישית‬ ‫וציבורית‪ ,‬במה לכל התרחבות של מוסד‪ ,‬לכל שיעור תורה שנפתח ולכל פרויקט של חסד ועזרה הדדית שנולד בין כתלי הקהילה‪.‬‬ ‫בין דפיו של הגיליון נשתמרו שמחותיהם של חברי הקהילה‪ ,‬קולות הקוראים לעזרה בעת צרה‪ ,‬דברי הדרכה וחיזוק ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שסמכו ידיהם‬ ‫על מפעלות הקודש‪ ,‬ומאמרי השקפה וחיזוק ממורנו הרב שליט"א ומשפיעי קהילתנו‪ ,‬שהטעינו את הבתים בטהרה ורוממות‪.‬‬ ‫גיליון ה‪ 200-‬מעמיד אותנו על שלב נאה בסולם העולה בית ה'‪ .‬הוא משמש כנקודת עצירה להודאה על העבר‪ ,‬וממנו אנו שואבים כוח וגבורה אל מול פני העתיד‪.‬‬ ‫'הזורעים בדמעה ‪ -‬ברנה יקצורו'‪ .‬הזריעה הקשה‪ ,‬המייגעת של ימי בראשית‪ ,‬מניבה כיום פירות הילולים של תורה ויראת שמים‪ .‬אך עינינו נשואות קדימה‪ .‬הגידול‬ ‫המבורך‪ ,‬בלתי פוסק בסיעתא דשמיא‪ ,‬תובע מאיתנו שלא לנוח על זרי הדפנה‪.‬‬ ‫לפנינו משימות כבירות‪ :‬ביסוס מבני הקבע‪ ,‬הרחבת גבולות הקדושה‪ ,‬פדיון נכסים נוספים והבטחת קיומם הרווח של כל מוסדות החינוך והתורה למען לא יידח ממנו‬ ‫נידח‪ .‬כל חבר וחבר בקהילה‪ ,‬כל דורש ציון וכל אוהב תורה‪ ,‬נקרא ביום זה להמשיך ולהיות שותף פעיל במפעל אדירים זה ‪ -‬בגופו‪ ,‬בממונו ובנפשו‪.‬‬ ‫כשם שזכינו לראות בגידולו ובצמיחתו של הרכש הרוחני והגשמי הזה עד לגיליון ה‪ ,200-‬כן ירחיב ה' את גבולנו בתלמידים ובחכמים‪ ,‬ונזכה לראות בביסוסם של‬ ‫כל היכלי הקודש בבנייני עדי עד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חובת השעה‪ :‬בו בזמן שבחוצות ארצנו הקדושה מתנוססות כרזות אודות 'חובת השעה' וההצבעה למפלגות יראי ה'‪ .‬מבקשת הנהלת המוסדות לקרוא‬ ‫ולזעוק אודות 'חובת השעה' בביתנו פנימה‪.‬‬ ‫בעת יציאתנו את שער גיליון ה‪ 200-‬בשמחה והתרגשות‪ ,‬פונים אנו בקריאה של חיבה ומתוך דאגה כנה אל כלל אנ"ש דקהילתנו הקדושה‪.‬‬ ‫על אימפריית 'נחמת ציון' מרחף בימים אלו צל מעיק וכואב‪ ,‬בשל פינוי מבנה סמינר 'נתיבות בית יעקב ברסלב' ברחוב מוסיוף בשבועות הקרובים‪ ,‬כאשר נכון לשעת‬ ‫כתיבת השורות עדיין לא נמצא פתרון מעשי לקיום הלימודים ‪ -‬אפילו באופן חלקי‪.‬‬ ‫בימים אלו ממש עומדים על הכף מהלכים גורליים וחלון הזדמנויות יקר ערך להצלת הסמינר והשגת מבנה של קבע‪.‬‬ ‫זאת עת רצון קריטית שבה כל אחד ואחד מאנשי שלומנו יכול להטות את הכף ולסייע באופן ישיר וממשי‪ .‬הנהלת המוסדות קוראת לכל מי שרווחת בנותינו והמשך‬ ‫קיום הסמינר יקרים ללבו‪ ,‬שיפנה להנהלת המוסדות ‪ ,‬לטכס יחד עצה ותושיה‪ ,‬לפעול ולהשפיע למען הצלחת המערכה‪ ,‬עדי נזכה לראות את בנותינו הצנועות‬ ‫והחסודות‪ ,‬יושבות בהשקט ובבטחה בכיתות לימוד מרווחות ומכובדות‪.‬‬ ‫נישא עיניים בתפילה זכה אל אבינו שבשמיים‪ ,‬שיראה בעוני עמו‪ ,‬וינחמנו בכפליים בנחמת ציון וירושלים השלמה‪ ,‬בביאת גואל צדק ובבניין בית מקדשנו ותפארתנו‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן!‬