הארת השבת · He'aras Hashabbos — לך לך (2026-10-19)

ת ללךך ללךך
פרשת
פרש
תשפ""ז
תשפ
333
3
33
גליוןן 33
גל ון
ש ּ ָבת
ר ַ
ער
כ ִטייגֶֶגע
ֶעכ
ַא ֶלע ְ
·´¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°
ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
שם יִ ְת ּ ָב ַר ְך
ַע ׂש ֹות נְ פָ ׁש ֹות לְ הַ ּ ׁ ֵ
ל ֲ
שה
ּ ְפנִִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ
ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא ,שייכנס בהם השבוע בפרשה אנו קוראים על מידת החסד של
איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה ,גם כן טוב אברהם אבינו ,וכדברי רש"י על הפסוק" :ואת הנפש
מאד ,מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים ,כשידבר אשר עשו בחרן" :שהכניסן תחת כנפי השכינה .במדרש
עמהם ויחזור וידבר ,אולי יזכה לעוררם באמת להשם תנחומא )יב( על הפסוק" :וזֹ רע צדקה שכר אמת" ,זה
יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך -אשר אין דבר גדול מזה, אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים,
ך" )יב א(
אראך""
אך
שר אררא
אשר
רץץ אש
הארץ
האר
"אלל הא
"א
"א כמובא בכל הספרים בפרט בזהר הקדוש )שמות קכח:(: שנאמר" :ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' קל
אפשר לדייק לשון "אראך" ולא אשר אומר לך. 'זכאה מאן דאחד בידא דחיבא וכו' וקדשא בריך הוא עולם" )בראשית כא ,לג( .לאחר שהיה מאכילן ומשקן,
ד'ראיה' רומזת על חכמה ודעת וכמובא על משתבח בה בכל עלמין'. היו מברכין אותו .ואמר להם :לי אתן מברכין? ברכו
הפסוק "ותפקחנה עיני שניהם" )עיין ליקוטי והאריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה ,וזירז אותנו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אכל ומשקה ונותן בהם
מוהר"ן טז ועוד( ,וזאת מה שהיה בארץ ישראל, לזה מאוד בכמה מיני לשונות ...ופעם אחת קרא אותנו רוח ...והיה מלמדם ברכות וצדקות .הוא שאמר הכתוב:
וכדבריהם )קידושין מט' (:עשרה קבין חכמה עצים יבשים על שאין אנו מולידים נפשות שיתקרבו "ואת הנפש אשר עשו בחרן" )בראשית יב ,ה(.
ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל'. להשם יתברך על ידינו. אמר רבי אלכסנדרי ,אלמלא נתכנסו כל הבריות לעשות
כן אפ"ל דר"ת וס"ת של "אראך" הוא כ"א, יתוש אחד ,אין יכולין לעשות .ומהו הנפש אשר עשו,
כמספר שם 'אקי"ה' הרומז על רצון) ,שהוא לדד
גיוואלד
אליוווא
לדד גיו
גיוואלד
אליוווא
י ,גיו
הוֹוֹי,
הוֹי ה
צועק הוֹ
ועק
ה צו ע
יה
והיה
היווה שהיה מלמדן יראת שמים ומורה להן את התורה .אמר
מלשון אני רוצה ,ליקו"מ ו( ועיקר קבלת הארץ ועוד על עבודת הקודש של אברהם אבינו בקירובו בני לו הקדוש ברוך הוא :אתה זרעת את הצדקה והודעתני
הוא ע"י השתוקקות ,וכמו שאנו רואים במשה אדם לעבודת ה' ,הוא בספר 'חיי מוהר"ן' )שצ"ה( :אברהם בעולם ,שכר אתה נוטל ,שנאמר" :שכרך הרבה מאד".
רבינו שהתגעגע לארץ ישראל ,וכמובא ב'ליקוטי אבינו היה מקרב בני הנעורים להשם יתברך .כי היה מגיר
מוהר"ן' )קנ"ה( על ההשתוקקות של משה רבינו לט(. רבה )בראשית כידוע גרים אבינוו
נואבינ
הם אבי
בי אברהם
מזמןן אב
ה – מז מ
מזמ
זמ תורה
ת תור
תור
ור ות
שנות
שננו
םשאלפיים
לפייי
אלפ
לארץ ישראל ,ובהמשך דבריו שם' :וצריך כל ודרכו היה שהיה בא בתוך העיר ,והיה רץ בתוך העיר, ובגודל המשכת אור התורה בעולם – ע"י אברהם
אדם לבקש מהשם יתברך ,שיהיה לו כיסופין והיה צועק ה ֹוי ה ֹוי ,גיוואלד גיוואלד ...והוא היה טוען אבינו ,נוכל ללמוד ,מדברי חז"ל )עבודה זרה ט (.על הא
וגעגועים לארץ ישראל'. עמהם הרבה שהם כולם בטעותים גדולים ,כי היה בקי דתנא דבי אליהו :ששת אלפים שנה הוי העולם" ,שני
בכל השכליות והסברות של דרכי העבודה זרה שלהם ,כי אלפים תהו" ,בלא תורה .שני אלפים אחריהן ,הן "שנות
הארץץ
ארר
אל הא
אביךך א
ת אב י
בי
אבי ית
מבית
מבבי
ממולדתךך מ
ממווללדת
דת מארצךך ממ
מארצ
רצצ
מאר
לךך ללךך מא
'לך
'ל העבודה זרה של הקדמונים היו להם בזה כמה סברות תורה" ,ושני אלפים אחריהן הן השנים הראויות להיות
ך' )יב א(
אראך''
ראך
ראך
אשר ארא
אשר
שר ושכליות של טעות .ואברהם אבינו עליו השלום היה בקי "ימות המשיח" ,שראוי לבוא בהם המשיח.
לכאורה היה צריך לומר מקודם "מולדתך ובית מאד בכל סברותיהם ודרכי טעותיהם .והיה מוכיחם והגמרא מבארת את הברייתא :שני אלפים שנות תורה,
אביך" ולאחר מכאן "ארצך" .אולם אפ"ל ומראה להם שהכל טעות ,וגלה להם האמונה הקדושה מאימתי מתחילין למנות אותן? ולאחר דין ודברים –
ש'ארץ' רומז על 'מלכות' כמובא ב'עץ חיים' האמתית... מתרצים :שאינם מתחילים מזמן מתן תורה ,אלא
)שער ציור עולמות פ"א .ויעויין ב'ליקוטי והיה אברהם אבינו עוסק בזה הרבה לגלות האמונה מהזמן שנאמר עליו "ואת הנפש אשר עשו בחרן".
מוהר"ן' פ"ב ב על הפסוק :לה' הארץ ומלואה( הקדושה בעולם .והיה מחבר ספרים הרבה מאד על זה, והיינו ,מעת שאברהם אבינו הכניס נפשות תחת כנפי
וזהו הדבר הראשון להמליך את השי"ת בעזבו אלפים ספרים .והיו לו בנים הרבה ,ומסתמא מאחר שהיו השכינה ,ושיעבדם לתורה ,מהעת ההיא מתחילים
'ארצו' – 'מלכותו' שלו ,וידבק בבחינת 'ארץ' בניו ,היו כולם הולכים בדרך הישר ,כי אפילו ישמעאל למנות שני אלפים של תורה.
שהקב"ה ציוהו" :אל הארץ אשר אראך" ,וכשיש עשה תשובה )בבא בתרא טז .(:אך אחר כך כשרצה
עול מלכותו יתברך כבר אפשר לעזוב את מולדתו אברהם אבינו להשאיר ספריו וחכמתו בעולם ,היה חוקר
ומתבונן בעצמו למי מבניו יניח ספריו וחכמתו ,עד
האילנות
ות
ת לנו
לנו
אילנ
איל
ות הא
ת
להשקות
שקו
ללהשק
ובית אביו – שהם הרגליו וטבעיו )וכמובא בליק"ה וכך הם הדברים ב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה נח( על
תחומין ג' עד(. שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו ,ומסר לו הכל.
ואחר כך היה יצחק גם כן הולך בדרך זה ,והיה מגיר גם כן עבודתו של אברהם אבינו ,אברהם הוא בחינת 'חסד'
ה" )יב א ב(
ברכה""
רכה
יה ברכ
ה
והיה
מארצך ...ווהי
...
ארצצךך..
צך.. אררצ
"לךך ללך מא""לל גרים הרבה ,וחיבר גם כן ספרים הרבה מאד בענין חיזוק )זוהר תולדות קמה ,ועוד( ,ומובא בגמרא )סוכה מט(:
על הפסוק "ותורת חסד על לשונה" ,זה הלומד תורה
בדברי רש"י על "והיה ברכה" 'הברכות נתונים האמונה הקדושה .והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח
על מנת ללמדה .על כן זה מה שנאמר אצל אברהם
בידך' .אפ"ל "לך לך" בגימטריא 'מאה' ,וכבר ספריו וחכמתו ,כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד
שהיה אוהבו ,כמבואר שהיה מרמה את אביו בדבריו ,והיה "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ,שהוא למד תורה כדי
מובא על החיוב לברך מאה ברכות בכל יום ללמדה לאחרים.
)מנחות מ''ג ע''ב( ,ואשר בכוחם עוצרים את שואלו אבא איך מעשרין את המלח וכו' .אבל אף על פי
כן התבונן יצחק בדעתו ,עד שנתברר לו שהעיקר הוא ומה נמלץ להסמיך מהמובא ב'ליקוטי מוהר"ן' על
המגיפה וממשיכים את הברכות ,ועיין בספר הפסוק בפרשייתנו )יב ט( 'ויסע אברהם הלוך ונסוע
'פני דוד' :מאה ברכות עם ב' כוללים לשתי יעקב ומסר לו הכל.
וכן יעקב ,היה עוסק בזה לקרב בני הנעורים להשם הנגבה' ,מלשון 'ללחלח הנגיבה' ,שזהו בעצם עבודתו
התיבות גימטריא תרע"ו ,שבמאה ברכות ינצל של אברהם אבינו ,להכניס רוח חיים ,רוח דקדושה,
מהקללות שבהם תרע"ו אותיות ,ולעומת קללות יתברך ...והוא למד עם כל בניו דרכי האמונה הקדושה ,כי
היו כולם צדיקים .אך אף על פי כן חקר בדעתו למי למסור ב'נגב' באלו ה'יבשים' מעבודת הבורא.
יהיו ברכות .וזהו "לך לך" בכוח המאה ברכות וב'סיפורי מעשיות' )מעשה ג'( בתחילת המעשה
ממשיכים את כוח הברכה" ,והיה ברכה". כל חכמתו ,עד שמסר כל חכמתו ללוי ,ולכולם מסר ראשי
פרקים .ועל כן שבט לוי היו דבוקים וחזקים בהאמונה מסופר ,על צוואתו של החכם לבניו -לפני הסתלקותו:
)ויעויין בארכה בספר 'המברך יתברך' מהגרי"מ שמותר להם לעסוק בעוד פרנסות ,אבל בזה תשתדלו
שכטר בהמשכת הברכה ע"י מאה ברכות(. הקדושה יותר מכולם .ועל כן שבט לוי לא טעו בעגל ,וגם
לא היה עליהם שום עבודת מצרים ,כי שבט לוי היו להשקות אילנות ,וכבר הסמיכו לכך; שהכוונה הוא
ואפשר להוסיף על כך בדברי רש"י ,על תיבת להשקות 'בני אדם' הנקראים 'עצי השדה' ,להפיח בהם
"לך לך" – 'להנאתך ולטובתך' – דבזה רמוזים חזקים בהאמונה הקדושה יותר מכולם.
ועבודה זו ,אנו רואים בהמשכיותו של אברהם אבינו תורה ועבודת השם.
ענין הברכות ,וביחוד 'ברכת הנהנין' שיש בהם ובהקשר לכך ,הלא הם הדברים הכתובים עלי ספר )חיי
'להנאתך ולטובתך' ,ודו"ק. לדורות הבאים אחריו ,כדברי הפסוק )יח יט(" :כי ידעתיו
למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' מוהר"ן תקמג( :היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו
וכן הא 'אברהם אבינו' קירב בני אדם להשי"ת לעשות צדקה ומשפט". מאד לקרב נפשות להשם יתברך ,להשתדל לדבר הרבה
בכוח הברכות שבירכו אצלו) .ויעויין בספר נצעד גם אנו ,בדרכיו של אברהם אבינו ,נהיה מתלמידיו, עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם
'המברך יתברך' עמ' מה ע"כ(. נרבה גבולנו בתלמידים ובחברים ,בהארת דרכי השי"ת, יתברך .ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות
ה"" )יב ג(
האדמה"
דמה
אד מ הא
תהמשפחות
משפחו
שפחו
חו שפכו בבךך ככל מש
"ונברכוו
"ווננבבררכ לנו ,לבנינו ,ולכלל עמך בית ישראל הקרובים והרחוקים חולין בעסקי העולם ,אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים
הנה אנו רואים הדגש על 'משפחות' שבזה גם יחד ,ונעשה נפשות להשי"ת. שיעוררו אותם להשם יתברך,
טלפון02-5829920 : מוסדות ברסלב "אהבת משה" -תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים
ש ְך ּ ְפ ִנִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ
שה ֶהֶה ְמ ׁ ֵ
ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים
זי"ע
ע
"עזי"
ותלמידיוו זי
מידי
די תללמ
מברסלב ות
רסללב
רסלב
מברס
מבר
מוהר"ן מב
ר"ן
והר"
רביה"ק מוה
יה""ק
יה"קק
רביה
רביה
במשנת רב
שנת
משנ
במשנ
במפרשה ב
רשה
פרשסיפורי פ
פוורי
רי סיפ
סי
"וחיתה נפשי בגללך" )בראשית יג יג(
יתברכו ,דזה רומז על ייחוס וקדושת טהרת בני ישראל ,וכדברי
ה'דעת זקנים' על הפסוק )בראשית ח יט( "למשפחותיהם יצאו מן הברכה
ה
כהזכות הבבררכ
ות
ת
בזכות
זכו
ם בזכ
ים
ימים
ימי
ת מ
אריכות
ארריככוו
התבה" .וכי יש משפחה לבהמה ,אלא אותן שדבקו במינן זכו להיכנס תק"ם – )שנת ללידתו שלל ידידו מוהרנ"ת( שנולד בשנת ק ל תלמידי רבינו,, מגדולי ל ל נפתלי
ל היה זה רבי
וליצא מן התיבה. באומן..
ן.מן
באוומ
באו
אשרר בא אש
ש שא החדש
חדים הח ם
החיים
חיי ית הח ת
בבית
טמנוו בבבבי ופפו טמנ
מנ גופ
את גגוו תר"ך ,,אתר""ךך תת בשנת שנ
ק בש סתלק
לק
ונסתלק
סתל ם ווננס ימים
מייךך ימ שהאריך
ארישהא ש
וכן הוא ב'תענית' )לא (.על בנות ישראל בט"ו באב' :תנו עיניכם רבייחברוו רב
רב חבבר
בר עם ח
א עם בצוותא
צוות
ת
וות
ות בצווו
ו ,בצצו מרבינו,,
רבינו
רבינ
ינ מת מרב וימת
ת
מסוימת
מסויממסווי
ת מס בהזדמנות
דמננו
דמנווהזדמ
הזדמליי בהז
בהז נפתלי
תל נפת
פתבי נפ רביי
בל רב קיבלל
קיבב
קייםק ימיםמיי
ות ימ
ת
לאריכות
יכו
אריכה לאר
לאר כה
הברכה
ברכאת הבר את
למשפחה' ,וברש"י :ואם בניך יהיו מיוחסים ,יהיו הכל קופצים נתןן
רביי ננת
ת ם רב
רב התלמידים
מידי
די תלמי
תללמ ני הת שניי
לו שנ יכלוו
א ייככל
ג ,,ללא רג,
ללמבערג מבללמלנסוע לל
סוועלנס רבינוו לנ
רבינ
ינ
רבי
עמדד רב כאשרר עמ
עמ אש
ש ה :כא היה::
היה
ה ככךך הי שהיה
יה שהי
ה שה ומעשה
ומעעש
ש נתן ..ומ תןן
נת
עליהם להינשא להם. ליב.
ב.
ומוהליב.
ליב
והלי
והל
ומוה
ה ומ סנהסננעד קרוס מספר עד
מספר
פר ערים מס עריםשל ערריימרחק שלחקללוותו מררח וותו
תו ללווו
נסעו לל
לל נסעו
ם נסע
סע הם הימנו ,,ה
מנו
ימנו
נו פרד היימ
נפתלי – להיפפרד תלי
נפתלורבי ננפפת
רביורב
תאת תא ות
לראות
לראו
נכסף לרא
רא סףףנכס
ם נכ לבם לשוב ,,ללבב
לשוובבם לש בלבם
בלב
לבב
ים בל ם
להסכים
סכי
להסכ
הס אללה ללה םא תלמידים
מיידי
די תללמ יכלוו ת לא יככלל סנה ,,לא סנה
ה
נה קרוסנ
סנ לקרר
רבינו לק
בינוו
נו
בינ
רבינ
יעע רבי
בי הגיע
הגי
כאשרר הג כאש
אשכא
ה" )יב ד(
אליוו ה
דבר אללי
שר דבר
בר כאשר
כאש
ם כא
אברהם
אבררה
ה "וילךך א
"ויל
יל "ו מוהליב,,
הליב
יב מוהל
מוהללעברר מו
תה לעעבב ה
יעתה
בנסיעתה
סייעעת בנס
נסשיכה בנ
בנ ה
כה
שהמשיכה
שיכ
המשי
המש
לה שהמ ה
העגלה
העגל
חר העעגג אחרר
ח
אחוףף א רדוף
לרדוף
רדו
לו ללררד החלוו
החלם הח הם ו .ה קדשו.
שו קדדדש אמרי ק
מרי
רי אמולשמועע א
לשמו
מוולשמ נו ולש רבינוו
ניי רבביינ פני
פנ
בתחילת הציווי כתוב בלשון 'אמירה' " -ויאמר ה' אל אברהם לך לך" רגלי......
רגליי..
תה ררגגל
גל ה
אותה אות שיגגוו או השיי
בם הש ם
לבםפי לב ופי
יסופ
בכיס
ס בכים בכ התלמידים
מידי
די תלמ
ני התל
התל ושניי
ושננווש
ש
– 'אמירה' לשון רכה .ובכאן -בהמשך כתוב לשון 'דיבור' – "וילך עד
יה עד ה
לפניה
פני
לפנ
התלמידים לפ
יד ם
ים תללמיד הת רצוו ההגשר ,,ררצצ
שר
הגגש משיך עעלל ה להמשיךך
יךמשי
להמש ם לה ומשם
הר ומש
מש ה הר במעלה
במעל
על להעפילל במ העעפפיי
להעה לה
לה לה
העגלה
העגל
ה העג
עג כה
הוצרכה
צרככ
הוצרר
צרהוצצ
הוו
כאשרר ה כאש
אש כא
אברהם כאשר דבר אליו ה'" – דבור לשון קושי ,כי בהתחלה מראים לרבינו.
ו..
ינו רבינ
ות ללררב חכות
ת
לחכות
חכו
דוו לחכ עמדו
ועמדו
עמד
ועמ לגשר וע שרשהגיעוו ללגגשהגגיע
יע שה
לאדם קירוב והארה ,אך בהמשך צריך להילחם מתוך הקושי. עליהם::
הם
ם ליה
קרא עלינפגשו קררא
א שו
פגש שר ננפג כאשר
כאשהיקרים ,,א
קריים
ם היקר תלמידיוו ה
מידדי תללמשניי ת שנ
אחריוו ש חררי אחםא רודפים
צד רוודדפפי
ודפי כיצדדכיצבראותוו כי
ראות
ות וד ברא
ברא מאודד
מאוו
ש מא
מא התרגשהתרג
רג
התרג הרביי הת הרב
רב
וב'ליקוטי הלכות' )חוה"מ ב א(' :כי זהו מדרכי התשובה שבתחילה לכם !
ים לכם
כם ם
ארוכים
וכי
ארווכ
ארוכ ארםא חיים חי י
יי
חיי
מקרבין אותו מלמעלה ואחר כך מרחקין אותו ויש לו ירידה ,ואזי א
הם ללא
ם
ההם בשנים ה
שניים
ם ם .בשנ שמונים.
נים מוני ות שמ ת
לגבורות
עד לגגבבור
גבור
ור ת עד מופלגת
ופלג
לג נה מופ לזקנה
זקנ
כה לזק ה
וזכהם ווזזכ ימים מיהאריך ימ
ארייךך לי הא נפתלי
פתל
בי נפת רביי
ה ::ררבב היה:
היה וכךך היווככ
צריך להתחזק עצמו בכל מה שיוכל ולא יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו, מופלגת.
ת..ופללגגתמופפ ימים מו
ימיים
ם ת ימ לאריכות
ריכו
כוו
לארררייכ
נחשבוו לא
לא נחשב
שב נחש
ה נח שנה ם שנ
שנ שמונים
מוני
מוני
ני שמוו
ך ..שמ כך. כל כך ה כל גדולהם גגדדול
גדול
ול החיים
החיי
יית הח תוחלת
תוחלל
חל תוח
ה תו הייתה
היית
ית הי
ואזי הירידה היא תכלית העלייה ,וזוכה לחזור ולעלות אל הקדושה חברוויי חבר
בר חייי
ות חי
ת
שנות
שנו
כפיי שא כפ
כפ ם ללא אמנם
נם אמנ
שנה ..אמ
מש שנה
שנה
נה וחמש
וחמש ם וח לששים
שי
לשש
חי עעדד לש מרבינוו ,ח מרביינ
רביננ
זו מרב
רב ה זו ברכה בל ברכ
ברכ
רכ שקיבלל
קייבתן ,שק נתןן
בי נת רביי
גם רבגם
במעלה יתרה' יחשבב –
חש
ש ימים יח
מים
ת ימי ות
לאריכות
יכו
אריכ
אריכ זה לאר
לאר אףף זה ים ,אשנים
ם שניי
כמה שנ
שנ כמה
נה בבוו כמ ה
שקיננה
יננ קינ שקהש הקשה
קש
ש תו הק מחלתוו
חלתו
מחללת חלעם מח בהתחשבב עם
התחש
חש תח הת אךך בה נפתלי ,,א
תל י
לי נפת
פת בי נפ רביי
רב
ה"" )יב ט(
הנגבה"
הנגבה
הנגב
גב ונסוע ה
סוע
ונסו
"הלךך ונ
"הל
הל
"ה רת.
ת
המסורת
סור
סורהמסו ומעביריי המ
עביר
יר ומעבם ומ החסידים
סידי
די החסי
החס מגדוליי הח גדוולל נחמןן -מגד ב"ר נחמ
חמ אברהם ב"ר
"ר אבבררהם
ברהם
הם בי אב רביימציין רב
יין
מציי
מציי מצ
"נגבה" רומז ל"חכמה"" ,הרוצה להחכים ידרים" )ב"ב כה ,(:לחכמת
התורה מתחילים מהקל אל הכבד ,לאט ובמתינות ,בריש; "הלוך" ה(
ט"ז ה(
ט"ז
ת ט"
)בראשית
שי
אש
זרעך"" ))בררא
יהיה זרעך
"כה יהיה
"כ ה
ולאחר מכן "ונסוע" .בתחילה זה צר לאדם ,ולאחמ"כ זה מתרחב. דרךך ללבן
בןן ת דדר
והקניית
קניייי
והקנ
ות וה
מסירות
ת
ירות
סייררו
מס
מ
רביי רבינו ,,רב
רב בינו
נו
בינשל רבי ם של תלמידים
מידי
דימיד תלמ גדוליי תל גדול
ולל
גדו
ה גד לכמהלכמ
מ
כמ תייחס לכ וא התי
התי א
הוא א הו
הו הלואהללו
לו רוזנפלדד – ה זנפל
פל
זנפלא ררווזנ
רוזנ אבאישראלל אב
אב שר א
רא רביי ייש ה רב
רב היה ס הי
הי היחס
רם הייח
ח רם
ך" )יב
בגללך""
ללך
בגלל
נפשיי ג
בג תה נפש
פש
נפש ה
וחיתה
חית
רך וח
בעבורךך
בור
ייטב לליי בבעעבו
בו
בעבו טב
ייט
למעןן יי
מעע
ת למ
את
אחותיי א
אחות
ות א אח
רי ננא
"אמריי
אמר
"אמ תלמידיי
למיד
למיד
יד לי תלמ דולי
מגדולי
דולמגדו םמ פניםפני
ני שהיה מלפנ שהיה
יה אשיב שה מדאשיבב
יב שיאש מדדא יודלל מ יודד
ודבי יו רביי
המקובלל רב קוובב מק נו ,המ רבינוו
בינו
ביננ
ייי רבבי
רבי בחיי
בחי
לבב בח ברסלב
רסלב סל העיר בררס העעיירר של ה בה של רןן רבה
רבה אהרן
הר אהא
יג( מסעיו.
ו..
עיו.
עייו
מסעי
סע מס בכמה מ כמה נו בכמ
בכמ בינוו
רבינו
בינ
את רבי ת את ללוות ללוו
ללוו
וו ה לל שזכה
יןן שזכ
זכ
שזכ מטשעהרין
הררי
שעהר
שעה מטשעמטש ק מט יצחקמואל יצח
צח שמואלל
אל מואשמו
בי שמ ורבי
ורב מקאריץ ,,ור
ארייץ
אריץץ קא מק סמ פנחס בי פננח
ח רביי
ק רב "ק
הרה"ק
רה"הרה
ע"ד המובא )משלי ז'( "אמור לחכמה אחותי את" וזהו על חכמת הברית..
ת. ריתהבברי תה רצותלעבר ארצו
רצו
צו לעבבר
בר שבאוקראיינה לע
לע ינה איינקרראי
קראי אוקר
אוק שבאו נצ'וג שב רמנצצרמנ
יןן וקרמ הרין
מטשעהרין
הרי מטשעה
מטשע
שע היגר מ בא הייגגר א
אבא
אלל אב ישראל
שרא ביי ישר רבירב
התורה המטיב לאדם ,ומחייה את נפשו ,בעולם הזה ,ולעתיד שזה החסידד
חסי
סי הח בנוו ה ה בנ
בנ א זזה הלוא ארה"ב – הלו
לו ה""ב אררה ברחביי א
ברחב
חב רבינוו בר רבייננ
ת רב תורת את תור
תור
ור והפיץץ את והפי
פי
והפי שהאירר וה אי שהא לבןן ש א לב
לב אבא ישראלל אב
אב ישררא
רא רביי ייש
ש ה ררבב זככה
יהיה טלל תחיה ,כמובא בדברי חז"ל. רבינו..
ו.ינו
רביינ
שלל רב
רב תוו ש תורתו
תורת ור תור
ור ולאורר
לאוראו הדות וללא ת
ות
ליהדות
הדווהד
הד ליה ם ללי רבים
רבב רבי
רבי
בי שקירב
קירשקי
יה שק ה
אריה ארי
צביי אר רביי צב
צב ם רב
רב המפורסם
פוררס
רס המפפו
המפו המ
ואפשר לדייק על 'אחותי' ולא 'אשתי' מהא המובא מהגאון רבי תאת נך א לחנךך
לחנה' ,,לח לדברר ה'
ה' לדב
דב ם לד ים
החרדים החרררדדים הח
הח הם היו ה ם הי שמעטים מעטי
טי מע שמ אז ש דאזז
"ב דא ארה"ב
ה"ב בארר
משמר בא שמר
מר מש על ככלל מ עמדד על אבא עעמ
מ אבבא ישראלל אישרא
א
רא שר רביי ייש ררבב
מאיר שפירא מלובלין )שהשבוע היה יום היא"צ שלו( ,שהטעם שאנו אבות.
אבות
ות בדרכי אב רכי
ת בבדדרכ וללכת
וללכ
וללכ
לכ ם ול שמים
ים שמי
ת שמ ויראת
וירא
א
רא ה ווייר לתורהלתוורר
בניוו לת ב ני
ני
קוראים לו בשם "בר מצוה " הוא לומר :שהמצוות שהאדם זוכה צביי בנוו רבביי צב
צב ה בנ
בנ ה זזה יה
והיה והי
ים ..וה תים
ים אמית
ית אמי ה'' א די ה עובדי
ובד
ות עעווב
עוב ת
להיותהיו
צד להי
להי כיצדד
לילדיוו ככייצ ילדדדיי
לייללת לי ית
אישית
איש
יש
ש איימה א וגמה
ה
דוגמה
מ
וגמתן דדוווג
דוגג נתןן
ת
בא ננת אבא
א אל אב ישראלל
א
שרא ישר
שר בי יש רביירב
לקיים ,הוא נעשה דבוק בהם והם נעשים דבוקים בו ,דוגמת הקשר השעשה מה שעש
שעש
עש סיפרר מה ת ,סייפפ בת
בשבת
בשבב ם בבש
ש ים
הרבים
הרבי
ת הרב
רב ות
ברשותרשו
ברש
ש ים בר ם
פצים
חפצים
חפפפצצי טלטולל ח טלטו
טוטלט ת טל בהלכות
הלכוו
כו הלכ בהלים בה ם
שנים שני
שני
כעבורר שנ כעבו
בוו
שמסרר ככעעב ורר שמס
מס יעור
בשיעור
בשיעעו
שייע ה בבש אריהארי
רי
של בן לאביו ,שלא ייפרדו לעולם ובשום מצב ,מה שאין כן כשאדם סו.בכיסוו
כיס לו בכי הב שלו
שלו הזהבב
הזה
ה שעוןן הז
הז את שעו
שעו
עו ח את ששכח
ששכ
שכ חת שש ת
אחת בת אח ש בת ה בבש כשגילה
שגגיילל יו כש
כש אביוו
אבביא
נכשל בעבירה חס ושלום ,הריהו נקרא 'בעל עברה' דוגמת בעל שיכול אוהוא הו הרבים וה
רביים
ם הרבב ות הר ת
ברשות וא ברש
רש א
כשהוא שהו
בכיסו כשה סונשכח בככיס נשכח
כח ק נש שהארנק
הארנ
רנ שהא
א בת שה בשבת
בשבת ה בש מגלההו מגל
גל ישהוו
מישהו
שה מיייש אם מ תו :א יחתו
שיחתו
חת תה שייח ייתה
ה
הייתה
יית ה היי וכה וכ
וכ
לגרש את אשתו ,כך העבירה אינה נשארת דבוקה בו תמיד ,ויכול בכלל אמות בכ
בכ מות אמו
בע אמ ארבעע
מארבע ארב
ארבאר מא ות מ ת
פחות
בפחות פחו
בפח
ח תו בפ נשיאתוו
יאתו
את שייא ידיי ננש את עעלל יידד זאת
ת לעשות זא עשות
ות
עשות ול לעש
לעש יכוללא ייכככווהוא הו בת ,ה בשבת
בשבת כספוו בש כספ
ספ את כס להצילל את להצי
צי ה לה רוצה ררווצ
רוצ
וצ
לנתק עצמו מהם על ידי תשובה .וזהו כאן "אחותי" ,שזה קשר של ש ללא
א יש
אישללו אי ים הלל
הלל ם
דרכים רכיובדדררכ
דרכ מביא ,,וב מבייא
א ערוךך מ חן ערו
רו שהשולחןן
ולח השול שהש ים שה ם
חרים
אחריםחרי
ות אחר
אחר ת
פתרונות
ונו
תרוונ
תרונ אוו פתר
תר י ,,א לגוי,
גוי
תו לגו נתינתוו
נתייננת ידיי נת על-יידדאו על עם ,או פעם
פעם
נצח ,לא כ"אשתי". נצח השבת,,השבבת
השבת
ת בכבודד הש בכבבויותרר בכ הר יוות
יות
ת שנזהרר
נזהר
זהר נזזה שנז
ם שנ דם
אדם אבלל אדבסדר ,אבבל א בס משהו ללא משהו
הו עושה מש שה א עעוווש שהוא
וא שהו
אוו שה תא מחלל שבבת
שבת מחלל
לל מחלא מח שהוא
מרר שהו
הו לומר
לומ יוכלל לו יוככ
וכ
יו
ת.
שבת.
שבת כל השב הכסף(( כל סףף הכסת הכ את חא קח
ייקח א ייייק יש ללא ש
שאיששאי
שאי אש לוודא לווד
ודדלוו)כדיי לו ם )כד
)כד
כד ום
במקום
מקוו
מק
במק
ק מ
שם בבמ לעמודד שם מולעמ יישארר לע יישא
שא ט יי פשוטוא פשו
שו א
הואהווך ,ה מכך,,
מכך יימנעע מ יייימנ
יימנ
מנ
ד" )יג יג(
מאד"
לה' מא
לה'
ם לה
וחטאים
אי
חטא
ים וחט
ם
רעים
רעי
ם רע
סדום
שי סדו
דו "ואנשי
"ואנש
אנ
"וא
"ו ה עעלל תה
עלתה
ת
עלת לפתע על
על פתע ת ,,ללפפת
לפת שבת,שבתבלילל שב סת בללי ת
כנסת
הכנסת
כנסת הכנ
הכנ לבית
ית לבי
ם לב השלום
השלו
לו השל עליוו הש עלי
ליי ביי על אבי
הלכתיי עעם אב הלכת
הלכת
כת עשר ,,הל שר רך ב ן עש בערךךבער
בער
כשהייתיי בע הייית
ת שהי ככש
אפ"ל דנקט בריש "רעים" ולאחמ"כ "וחטאים" ,ע"ד המשנה באבות בארה"בב
ארה"
ה" באר
הגדול בא גדול
ולל גדוו
פל הגד
הגד
גד השפלל
השפ
השפ ת הש בשנותבשנו
בשנו
נו ה בש היההיי
הה ו ,זזה בכיסו,,
סו בכייס שלוו בכ הזהבב של
של הזזה
זה
הזה שעוןן ה שעו
עו את שע ש את הרגיש
הרגגי
גי א הר
הר הוא עת ,הו
הו מזועזעת
ת
עזעתעזעזועז מזזו
מזו עה מ הבעה
ה הבעפניוו הב פני
ני
)פרק ב ט( ד'לב רע' הוא המידיה הגרועה ביותר ,ויעיין בפירוש הזהבב
הזה
ה
זה ון הז
הז שעוןן
שעות שע את ם ..א לחלום.
לום לחלו אפילוו לח אפיל
יללאפי
העזוו אפ לא העז
עז ה לא עוגה על עעווג
עוג
וג ועללת ,וע בבית,,
בית ה בבי היה
יה הייחם ה ם
לחםוד לח מאוד
מאודט מא מעט מעע האמיתי ..מ
מייתי
מיתי
תי האמ העוניי הא העוננ
ונ העעו ימי ה מי – יימ
הרמב"ם ורבינו יונה דהכל נמשך מהלב יעוי"ש .וזהו בכאן "רעים" חייבב
חיייי
ה חי יה
היה וא הי
הי א
הוא ד ,הו היחיד,,
חייד היח
היח היקרר הי ס היק
יק
היק הנכס
כס הנכשלו ,,הנ שלו
לוו ותר של ת
ביות
ביווהיקרר בבי וש הייק
ק ש
הרכוש
ה הררככו יה
היה היי וא ה א
והוא
והוו
ה ווה
ה במתנהבמתנ
תנ בלל במ קיבל
קיבהוא קי קרר הו היקהי
דקאי על לב רע ,ומהם נמשך לאחמ"כ "חטאים". מר..
ר.
משמר מכל מש מכל עליוו מכ עלי
לי ורר על שמור
לשמור
שמולשמ
מ לש
ההיה היי
כסףף ה ה כס
כס כמהה כמ
כמ משנה שנלא מש מולדתו ,,לא
לדתו
תו
לדתו מולד ה מו וסיהסי
מרוס אותוו מר א אות
ות
אות יא
הביאהבי
א הב הוא רב ,,הו
הו לי רב
רב סנטימנטלי
נטל מנט נטיימסנט
ט ערךך סנ ה עער היההיי הזהבב ההזזה
הזה
זה ען הלשעןן
שע ללש
ה " )י"ג י"ז(
נה
אתננה
תננ
בארץ ...ככיי ללך את
בארץץ....
ץ... אר
לך בא
התהלךך
התהל
ום התה
תה ם
"קום
"קו
ק השעון,,
שעוון
ון השע
שעע את הש
הש משכןן את שכ
שכ מש לא מ ם לא פעם אףף פפעע אא וא
הואו ,,הו אותו,
תו כרר אוות מכרלא מכ א לא הוא הוו
בעזרתו ..ה
תו
זרתו
עזרת ת בבעעזר
בעזר
זר לקנות
קנו
נו יכולל ללק יכו
כו ה יכ יה
היה כלל הי אוכלאוכ
ה או כמה שווה ,ככמ
מ ש
אפ"ל בלשון "קום" דהוא לשון של חיזוק ,דהא ארץ ישראל נקנית ולהתקיים.
ם.. יים
ם קיי
תקיי
יי להתק
תק הת מד וולללה מעמד
מעמ ק מע להחזיק
החזי
זי הח תמיד ללה תמיד
יד לנוו תמ עזרר לנ
לנ וה'' עז
עז חמור ,,ווה
ה חמור
ור
חמורה חמ היההיי שלנוו ה שלנ
לננ
צב של שהמצבב
שהמצ
כמה שהמ
המ כל כמה
מה כל
ביסורים ,כמובא בדבריהם )ברכות ה ,(:וזהו "קום". הביוב,,
וךך הבביוב
וב לתוך
לתואותוו לת ילל אות
אות
ות הפיל
הפי מכיסו ,,הפ מכיסו
כיסו
סו וןן מכי
כי השעון
שעעו את הש א את הוצייא הוצ
וצ וט הו שוט
פשוט א פפש הוא וס ,הו
הו היסוס
ס סושל הייס שמץץ של שמ בליי ש איךך בל
בל אי
תי ללבב א תי
שמתי
שמתשמ
שמ
ואפשר גם לומר :דבסיפא של קרא כתוב "כי לך אתננה" ,דלפני כן האותה ללל אות
אות
ות בגלל
בגללא בבגג אלא אללהב ,א הזהבב
הזה
הזה שעוןן הז שעוו
עו
שעעלל ש א בבגגלל
בגלל וני ,,ללא כרוני,י,
כרוני
בזיככררונ
ונ טבועע בז טבו
טבו
בואר טב נשאררא
נשא ה ננש
ש הזההמאורעע הז
הז מאור
מאור
ור המא
א ו ,,המ בזמנו,
בזמנו
מנ
מנ בזמ הלם בז
בז בהלל
יתי בה תיי ך .היית והלך..
הלךוהל
יש את הצורך באיתערותא דלתתא ,וזהו בריש" :קום" לפני "לך םשמיםמי
שמיאת שמ יראת
ת
ראת מתוך ייררא תוךמתוו
על מת שפעלל
שפע םש אדםשלל אד
אד תש ית
מידית
ה מיידדי פעולה
פעווללפעמיים ..פע מיים
ים פעמ לחשובב פע לחשו
שו בליי לח ה בבלל מעשה
טת מעש
עש קיטת
ת
נקיטת
קיט קי
של ננק חת של אחת
ת ה אח שניה
יה שני
שנ
אתננה". אשהואהו
שהו
הו שה מה ש ה
העצומה
מ
העצצווומ ה הע ההקרבה
קררבב הק על הה כללל על חשבב ככלל א חש
חש וא ללא ו .הוא
הוא יו..
ותיוולמצוות
ת
וות למצווו
צוו
למצצו ה'' ולמ
ולמ לכבודד ה ת ללככבבוו מוחלטת
חל ט
וחלט
לט ות מווח ת
סרות
התמסרות
סרו תמסר
תמסר ה ,התמ טהורה,,
ורה טהורר
טהוו
טה
טה
ואפשר להוסיף בדרך רמז :דבתיבת "קום" טעם המקרא הוא: אהוא הו אחרות ..ה
חרות
חרות
ות אפשריות אח ריות
ות שרי אפש
פש אפפ שא יש
שיש דע שי ידעעוא יד כמובן,,ן ,הוא
הוא מוובבן השעון ..ככמ שעון
וןןשעעו את הש להצילל את להצי
צי יוכלל לה צדד יווככ כיצד
כיצ קל כי שקלל לא שק ם לא וגם יבב ,וג
וג מקריב
קרי מק
'יתיב' – מלשון 'ישיבה' – רמז על מצוות ישוב ארץ ישראל. בשבת.
ת..שבת
ת בשב
שבב כאלה בשכאללה
ה הפסדים כא פסדדיים וע הפס למנועע
מנו
למנ
ת למ ות
המאפשרות
אפשרו
אפפשר
שר מא המ ערוךך ה חןן עררוו ולחן
ובשולחן
ולח שול א ובבש רא
בגמראגמרר ות בגמ
גמ
בגמ ת
המתוארות
אררוהמתוא
תומת המ םה הדרכים
הדרכי
כי את הדר
דר היטבב את ירר היט
יט הכירהכיי
הכ
הכ
איננוו
איננ
ננ אוליי או ,,אול
ול וחכמתו,
מתו
חכמת
ת חכמ יוו וחכ
וחכ ידיעותיו
ותי
יעעות
עות ידיע
ה עעלל יידדי הרבה
בה
בהרבה
הרב
בהר תה בה ה
עלתה שלוו עעלת של םש מים מי השמיראת הש ראתירא
א ולמדן,ן ,,יירר
מדן
מדן
ולמד
ולמד ק ול צדיק ה צדי
די יה
שהיה
שהיי
על פפיי שה
שה אףף על א
נחפש ונבקש ירותו.
ות
ת
ומסירות
ירומסיריו ומס
נו......
ו..
אבותיוו
ותיו
מנננוו.
ותי
אבות
בזמננ
בזמ שחיוו בז
בדרכיי אב
חיכאלו שח
הצועדד בבדדרכ
רכ
אלו
לו
הצצוע
וע
ם ככא צדיקים
דיקיי
ה ,,בן ה
קי
דיק
על צדי
אריה,
ריה
ת על
ביי ארי
לדעת
צבי
בי צב
חשוב לדע
דע
חד רבי
רבי
שוב
וב חש
המיוחדד
וחד
אבלל ח
המיייווחלבנוו המ
המ
אבב אבי ,,א
של אבביי
לבננ
בנ
א לב אבא
בא
כמוו של
אל אב
ם כמ
כמ
ישראלל
א
שרא בי ישר
שר
מעשים
מעעשי
שי
רביי
ה רב
תמ
כה
לחקות
זכה
חקו
קו
דיי זכ
ם ללח
בכדי
בכדדא בכ
בכ
יכולים
יכולי
כולי
לי
ללא
ייככו
כו
את ותיו........
יכותיוו
יו יכותי
יכווות
ת הליכ
יכ והלל
יו וה אורחותיוו
ותירחוות אוורח
רח שיחותיו ,א
תי ו
יו
ותיו יחוות וד ,בשיח מאוד
מאוד רבים מא ביםם -רבי לרבים
ים רביאל לרב ישראלל
א
שרא שררניי יש עיני
שהאירר עעינ שהאי
אי בן ש
המתיקות וּמבַ ְקּ ִשׁים מֵ הַ ֵשּׁם
ְמסַ פְּ ִרים ְ
יח לְ הַ ֵשּׁם י ְִתבָּ ַר .לְ ַספֵּ ר לְ פָ נָיו אֶ ת הַ כֹּל ָמה
ְיל ִָדים י ְָק ִרים ! כַּ ָמּה טוֹב י ְִהיֶה לָנוּ ִ -אם נִ ְת ַרגֵּל לִ ְשׁפֹּ ִשׂ ַ
והתענוג ֶשׁקּו ֶֹרה ִע ָמּנוּ וּלְ בַ ֵקּשׁ ִמלְּ פָ נָיו עַ ל הַ כֹּל ,כָּכָ ה נ ְַרגִּ ישׁ ֶשׁאָנוּ א לְ בַ ד ,אָנוּ ִעם הַ ֵשּׁם י ְִתבָּ ַר .
הָ יָה זֶה ַרבֵּ נוּ הַ ָקּדוֹשׁ ַר ִבּי נ ְַח ָמן ִמ ְבּ ֶר ְסלָב ,כְּ ֶשׁהָ יָה צָ ִעיר לְ י ִָמים ,הוּא הָ יָה גָּר לְ יַד נָהָ ר גָּדוֹל ,וְ הָ יָה
בעבודתנו לו ֵֹק ַח לִ ְפעָ ִמים ִס ָירה ְק ַטנָּה ,וְ ָשׁט ִעם הַ ְסּ ִפינָה לְ אֶ ְמצַ ע הַ נָּהָ ר ,מֵ אֲ חו ֵֹרי אֵ יפֹ ה ֶשׁגּ ְָדלוּ ְ'קנֵה סוּף' – כָּ
אָביו.
יחת ֹו לִ ְפנֵי הַ ֵשּׁם כְּ בֵ ן לִ ְפנֵי ִֶשׁאַף אֶ ָחד א ִה ְב ִחין בּוֹ ,וְ ָשׁם הָ יָה פּו ֵֹרשׁ אֶ ת ִשׂ ָ
"לְ ַמ ַען ִּת ְמצ ּו אָמר ְפּעָ ִמים וּבזְ כוּת ְתּ ִפלָּה וְ ִה ְתבּו ְֹדדוּת ז ֹו זָכָ ה ל ָָמּה ֶשׁזָּכָ ה – כְּ ִפי ֶשׁ ַ הַ כֹּל ,הַ כֹּל הוּא ִספֵּ ר לְ הַ ֵשׁם – ִ
ַרבּ וֹת עַ ל ַמעֲ לַת הַ ְתּ ִפלָּה לִ ְפנֵי הַ ֵשּׁם ֶשׁאֶ ְפ ָשׁר לְ הַ גִּ יעַ לְ כָ ל הַ ְדּבָ ִרים הַ טּו ִֹבים ֶשׁבָּ ע ֹו ָלם.
ְו ִה ְת ַע ַּנגְ ּ ֶתם הָ בוּ ְיל ִָדים י ְָק ִרים ,לְ ִה ְת ַרגֵּל לְ ַדבֵּ ר ִעם הַ ֵשּׁם וּלְ בַ ֵקּשׁ ִממֶּ נּוּ עַ ל הַ כֹּל ָמה ֶשׁאָנוּ ְצ ִריכִ ים – ִבּ ְפ ָרט
"שׂ ְמ ָחה"" ,חֲ בֵ ִרים טו ִֹבים", "מדּוֹת טוֹבוֹת"" ,כִּ בּוּד אָב וָ אֵ ם"ִ , "תּ ִפלָּה"ִ ,רוּחנִ יִּים" :תּו ָֹרה"ְ , הַ ְדּבָ ִרים הָ ָ
בו ָד ּה" ִמ ִּזיז ְּכ ֹ וְ עוֹד וְ עוֹד ...עַ ל הַ כֹּל נִ ְת ַרגֵּל לְ בַ ֵקּשׁ מֵ הַ ֵשּׁם ֶשׁיַּעֲ זֹ ר לָנוּ בָּ זֹ את ,לְ בַ ֵקּשׁ וּלְ ִה ְת ַחנֵּן שׁוּב וָ שׁוּב עַ ל כָּ ל
וּמ ְרפֶּ ה.
אָביו שׁוּב וָ שׁוּב וְ אֵ ינ ֹו ִמ ְתבַּ יֵּשׁ ַ הַ ְדּבָ ִרי ם ֶשׁאָנוּ ְצ ִריכִ ים ,כְּ מ ֹו ִ'בּן' ֶשׁ ְמּבַ ֵקּשׁ מֵ ִ
)ישעיהו( ִאם ֵנ ֵל ְבּדֶ ֶר זוּ ֶשׁל ְתּ ִפלָּה ,הַ ַחיִּים ֶשׁלָּנוּ י ְִה ֶיה הַ ְרבֵּ ה יו ֵֹתר טו ִֹבים – נִ ְהיֶה ָתּ ִמיד ִעם הַ ֵשּׁם ,וְ א
נִ ְהיֶה לְ בַ ד אַף פַּ עַ ם .וְ כָ י ְִהיֶה לָנוּ ְבּעֶ זְ ַרת הַ ֵשּׁם ְבּ ָרכָ ה וְ הַ ְצל ָָחה ְבּהַ כֹּל.
לקבלת העלון | 052-7168275 ys0527168275@gmail.com :לשמיעת שיעורי הרב יהודה צבי שפירא ב'קול הלשון' 03-6171111 :שלוחה*7999126 :
לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה
