gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הארת השבת · He'aras Hashabbos — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הארת השבת · He'aras Hashabbos

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הארת השבת · He'aras Hashabbos — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ת ללךך ללךך‬ ‫פרשת‬ ‫פרש‬ ‫תשפ""ז‬ ‫תשפ‬ ‫‪333‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪33‬‬ ‫גליוןן ‪33‬‬ ‫גל ון‬ ‫ש ּ ָבת‬ ‫ר ַ‬ ‫ער‬ ‫כ ִטייגֶֶגע‬ ‫ֶעכ‬ ‫ַא ֶלע ְ‬ ‫­·´‪¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°‬‬ ‫‪ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ‬‬ ‫שם יִ ְת ּ ָב ַר ְך‬ ‫ַע ׂש ֹות נְ פָ ׁש ֹות לְ הַ ּ ׁ ֵ‬ ‫ל ֲ‬ ‫שה‬ ‫ּ ְפנִִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ‬ ‫ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא‪ ,‬שייכנס בהם‬ ‫השבוע בפרשה אנו קוראים על מידת החסד של‬ ‫איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה‪ ,‬גם כן טוב‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬וכדברי רש"י על הפסוק‪" :‬ואת הנפש‬ ‫מאד‪ ,‬מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים‪ ,‬כשידבר‬ ‫אשר עשו בחרן"‪ :‬שהכניסן תחת כנפי השכינה‪ .‬במדרש‬ ‫עמהם ויחזור וידבר‪ ,‬אולי יזכה לעוררם באמת להשם‬ ‫תנחומא )יב( על הפסוק‪" :‬וזֹ רע צדקה שכר אמת"‪ ,‬זה‬ ‫יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך ‪ -‬אשר אין דבר גדול מזה‪,‬‬ ‫אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים‪,‬‬ ‫ך" )יב א(‬ ‫אראך""‬ ‫אך‬ ‫שר אררא‬ ‫אשר‬ ‫רץץ אש‬ ‫הארץ‬ ‫האר‬ ‫"אלל הא‬ ‫"א‬ ‫"א‬ ‫כמובא בכל הספרים בפרט בזהר הקדוש )שמות קכח‪:(:‬‬ ‫שנאמר‪" :‬ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' קל‬ ‫אפשר לדייק לשון "אראך" ולא אשר אומר לך‪.‬‬ ‫'זכאה מאן דאחד בידא דחיבא וכו' וקדשא בריך הוא‬ ‫עולם" )בראשית כא‪ ,‬לג(‪ .‬לאחר שהיה מאכילן ומשקן‪,‬‬ ‫ד'ראיה' רומזת על חכמה ודעת וכמובא על‬ ‫משתבח בה בכל עלמין'‪.‬‬ ‫היו מברכין אותו‪ .‬ואמר להם‪ :‬לי אתן מברכין? ברכו‬ ‫הפסוק "ותפקחנה עיני שניהם" )עיין ליקוטי‬ ‫והאריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה‪ ,‬וזירז אותנו‬ ‫לבעל הבית שנותן לכל הבריות אכל ומשקה ונותן בהם‬ ‫מוהר"ן טז ועוד(‪ ,‬וזאת מה שהיה בארץ ישראל‪,‬‬ ‫לזה מאוד בכמה מיני לשונות‪ ...‬ופעם אחת קרא אותנו‬ ‫רוח‪ ...‬והיה מלמדם ברכות וצדקות‪ .‬הוא שאמר הכתוב‪:‬‬ ‫וכדבריהם )קידושין מט‪' (:‬עשרה קבין חכמה‬ ‫עצים יבשים על שאין אנו מולידים נפשות שיתקרבו‬ ‫"ואת הנפש אשר עשו בחרן" )בראשית יב‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל'‪.‬‬ ‫להשם יתברך על ידינו‪.‬‬ ‫אמר רבי אלכסנדרי‪ ,‬אלמלא נתכנסו כל הבריות לעשות‬ ‫כן אפ"ל דר"ת וס"ת של "אראך" הוא כ"א‪,‬‬ ‫יתוש אחד‪ ,‬אין יכולין לעשות‪ .‬ומהו הנפש אשר עשו‪,‬‬ ‫כמספר שם 'אקי"ה' הרומז על רצון‪) ,‬שהוא‬ ‫לדד‬ ‫גיוואלד‬ ‫אל‬‫יוווא‬ ‫לדד גיו‬ ‫גיוואלד‬ ‫אל‬‫יוווא‬ ‫י‪ ,‬גיו‬ ‫הוֹוֹי‪,‬‬ ‫הוֹי ה‬ ‫צועק הוֹ‬ ‫ועק‬ ‫ה צו ע‬ ‫יה‬ ‫והיה‬ ‫הי‬‫ווה‬ ‫שהיה מלמדן יראת שמים ומורה להן את התורה‪ .‬אמר‬ ‫מלשון אני רוצה‪ ,‬ליקו"מ ו( ועיקר קבלת הארץ‬ ‫ועוד על עבודת הקודש של אברהם אבינו בקירובו בני‬ ‫לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬אתה זרעת את הצדקה והודעתני‬ ‫הוא ע"י השתוקקות‪ ,‬וכמו שאנו רואים במשה‬ ‫אדם לעבודת ה'‪ ,‬הוא בספר 'חיי מוהר"ן' )שצ"ה(‪ :‬אברהם‬ ‫בעולם‪ ,‬שכר אתה נוטל‪ ,‬שנאמר‪" :‬שכרך הרבה מאד"‪.‬‬ ‫רבינו שהתגעגע לארץ ישראל‪ ,‬וכמובא ב'ליקוטי‬ ‫אבינו היה מקרב בני הנעורים להשם יתברך‪ .‬כי היה מגיר‬ ‫מוהר"ן' )קנ"ה( על ההשתוקקות של משה רבינו‬ ‫לט(‪.‬‬ ‫רבה‬ ‫)בראשית‬ ‫כידוע‬ ‫גרים‬ ‫אבינוו‬ ‫נו‬‫אבינ‬ ‫הם אבי‬ ‫בי‬ ‫אברהם‬ ‫מזמןן אב‬ ‫ה – מז מ‬ ‫מזמ‬ ‫זמ‬ ‫תורה‬ ‫ת תור‬ ‫תור‬ ‫ור‬ ‫ות‬ ‫שנות‬ ‫שננו‬ ‫םש‬‫אלפיים‬ ‫לפייי‬ ‫אלפ‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ובהמשך דבריו שם‪' :‬וצריך כל‬ ‫ודרכו היה שהיה בא בתוך העיר‪ ,‬והיה רץ בתוך העיר‪,‬‬ ‫ובגודל המשכת אור התורה בעולם – ע"י אברהם‬ ‫אדם לבקש מהשם יתברך‪ ,‬שיהיה לו כיסופין‬ ‫והיה צועק ה ֹוי ה ֹוי‪ ,‬גיוואלד גיוואלד‪ ...‬והוא היה טוען‬ ‫אבינו‪ ,‬נוכל ללמוד‪ ,‬מדברי חז"ל )עבודה זרה ט‪ (.‬על הא‬ ‫וגעגועים לארץ ישראל'‪.‬‬ ‫עמהם הרבה שהם כולם בטעותים גדולים‪ ,‬כי היה בקי‬ ‫דתנא דבי אליהו‪ :‬ששת אלפים שנה הוי העולם‪" ,‬שני‬ ‫בכל השכליות והסברות של דרכי העבודה זרה שלהם‪ ,‬כי‬ ‫אלפים תהו"‪ ,‬בלא תורה‪ .‬שני אלפים אחריהן‪ ,‬הן "שנות‬ ‫הארץץ‬ ‫ארר‬ ‫אל הא‬ ‫אביךך א‬ ‫ת אב י‬ ‫בי‬ ‫אבי‬ ‫ית‬ ‫מבית‬ ‫מבבי‬ ‫ממולדתךך מ‬ ‫ממווללדת‬ ‫דת‬ ‫מארצךך ממ‬ ‫מארצ‬ ‫רצצ‬ ‫מאר‬ ‫לךך ללךך מא‬ ‫'לך‬ ‫'ל‬ ‫העבודה זרה של הקדמונים היו להם בזה כמה סברות‬ ‫תורה"‪ ,‬ושני אלפים אחריהן הן השנים הראויות להיות‬ ‫ך' )יב א(‬ ‫אראך''‬ ‫ראך‬ ‫ראך‬ ‫אשר ארא‬ ‫אשר‬ ‫שר‬ ‫ושכליות של טעות‪ .‬ואברהם אבינו עליו השלום היה בקי‬ ‫"ימות המשיח"‪ ,‬שראוי לבוא בהם המשיח‪.‬‬ ‫לכאורה היה צריך לומר מקודם "מולדתך ובית‬ ‫מאד בכל סברותיהם ודרכי טעותיהם‪ .‬והיה מוכיחם‬ ‫והגמרא מבארת את הברייתא‪ :‬שני אלפים שנות תורה‪,‬‬ ‫אביך" ולאחר מכאן "ארצך"‪ .‬אולם אפ"ל‬ ‫ומראה להם שהכל טעות‪ ,‬וגלה להם האמונה הקדושה‬ ‫מאימתי מתחילין למנות אותן? ולאחר דין ודברים –‬ ‫ש'ארץ' רומז על 'מלכות' כמובא ב'עץ חיים'‬ ‫האמתית‪...‬‬ ‫מתרצים‪ :‬שאינם מתחילים מזמן מתן תורה‪ ,‬אלא‬ ‫)שער ציור עולמות פ"א‪ .‬ויעויין ב'ליקוטי‬ ‫והיה אברהם אבינו עוסק בזה הרבה לגלות האמונה‬ ‫מהזמן שנאמר עליו "ואת הנפש אשר עשו בחרן"‪.‬‬ ‫מוהר"ן' פ"ב ב על הפסוק‪ :‬לה' הארץ ומלואה(‬ ‫הקדושה בעולם‪ .‬והיה מחבר ספרים הרבה מאד על זה‪,‬‬ ‫והיינו‪ ,‬מעת שאברהם אבינו הכניס נפשות תחת כנפי‬ ‫וזהו הדבר הראשון להמליך את השי"ת בעזבו‬ ‫אלפים ספרים‪ .‬והיו לו בנים הרבה‪ ,‬ומסתמא מאחר שהיו‬ ‫השכינה‪ ,‬ושיעבדם לתורה‪ ,‬מהעת ההיא מתחילים‬ ‫'ארצו' – 'מלכותו' שלו‪ ,‬וידבק בבחינת 'ארץ'‬ ‫בניו‪ ,‬היו כולם הולכים בדרך הישר‪ ,‬כי אפילו ישמעאל‬ ‫למנות שני אלפים של תורה‪.‬‬ ‫שהקב"ה ציוהו‪" :‬אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬וכשיש‬ ‫עשה תשובה )בבא בתרא טז‪ .(:‬אך אחר כך כשרצה‬ ‫עול מלכותו יתברך כבר אפשר לעזוב את מולדתו‬ ‫אברהם אבינו להשאיר ספריו וחכמתו בעולם‪ ,‬היה חוקר‬ ‫ומתבונן בעצמו למי מבניו יניח ספריו וחכמתו‪ ,‬עד‬ ‫האילנות‬ ‫ות‬ ‫ת‬ ‫לנו‬ ‫לנו‬ ‫אילנ‬ ‫איל‬ ‫ות הא‬ ‫ת‬ ‫להשקות‬ ‫שקו‬ ‫ללהשק‬ ‫ובית אביו – שהם הרגליו וטבעיו )וכמובא בליק"ה‬ ‫וכך הם הדברים ב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה נח( על‬ ‫תחומין ג' עד(‪.‬‬ ‫שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו‪ ,‬ומסר לו הכל‪.‬‬ ‫ואחר כך היה יצחק גם כן הולך בדרך זה‪ ,‬והיה מגיר גם כן‬ ‫עבודתו של אברהם אבינו‪ ,‬אברהם הוא בחינת 'חסד'‬ ‫ה" )יב א ב(‬ ‫ברכה""‬ ‫רכה‬ ‫יה ברכ‬ ‫ה‬ ‫והיה‬ ‫מארצך‪ ...‬ווהי‬ ‫‪...‬‬ ‫ארצצךך‪..‬‬ ‫צך‪..‬‬ ‫אררצ‬ ‫"לךך ללך מא‬‫""לל‬ ‫גרים הרבה‪ ,‬וחיבר גם כן ספרים הרבה מאד בענין חיזוק‬ ‫)זוהר תולדות קמה‪ ,‬ועוד(‪ ,‬ומובא בגמרא )סוכה מט‪(:‬‬ ‫על הפסוק "ותורת חסד על לשונה"‪ ,‬זה הלומד תורה‬ ‫בדברי רש"י על "והיה ברכה" 'הברכות נתונים‬ ‫האמונה הקדושה‪ .‬והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח‬ ‫על מנת ללמדה‪ .‬על כן זה מה שנאמר אצל אברהם‬ ‫בידך'‪ .‬אפ"ל "לך לך" בגימטריא 'מאה'‪ ,‬וכבר‬ ‫ספריו וחכמתו‪ ,‬כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד‬ ‫שהיה אוהבו‪ ,‬כמבואר שהיה מרמה את אביו בדבריו‪ ,‬והיה‬ ‫"ואת הנפש אשר עשו בחרן"‪ ,‬שהוא למד תורה כדי‬ ‫מובא על החיוב לברך מאה ברכות בכל יום‬ ‫ללמדה לאחרים‪.‬‬ ‫)מנחות מ''ג ע''ב(‪ ,‬ואשר בכוחם עוצרים את‬ ‫שואלו אבא איך מעשרין את המלח וכו'‪ .‬אבל אף על פי‬ ‫כן התבונן יצחק בדעתו‪ ,‬עד שנתברר לו שהעיקר הוא‬ ‫ומה נמלץ להסמיך מהמובא ב'ליקוטי מוהר"ן' על‬ ‫המגיפה וממשיכים את הברכות‪ ,‬ועיין בספר‬ ‫הפסוק בפרשייתנו )יב ט( 'ויסע אברהם הלוך ונסוע‬ ‫'פני דוד'‪ :‬מאה ברכות עם ב' כוללים לשתי‬ ‫יעקב ומסר לו הכל‪.‬‬ ‫וכן יעקב‪ ,‬היה עוסק בזה לקרב בני הנעורים להשם‬ ‫הנגבה'‪ ,‬מלשון 'ללחלח הנגיבה'‪ ,‬שזהו בעצם עבודתו‬ ‫התיבות גימטריא תרע"ו‪ ,‬שבמאה ברכות ינצל‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬להכניס רוח חיים‪ ,‬רוח דקדושה‪,‬‬ ‫מהקללות שבהם תרע"ו אותיות‪ ,‬ולעומת קללות‬ ‫יתברך‪ ...‬והוא למד עם כל בניו דרכי האמונה הקדושה‪ ,‬כי‬ ‫היו כולם צדיקים‪ .‬אך אף על פי כן חקר בדעתו למי למסור‬ ‫ב'נגב' באלו ה'יבשים' מעבודת הבורא‪.‬‬ ‫יהיו ברכות‪ .‬וזהו "לך לך" בכוח המאה ברכות‬ ‫וב'סיפורי מעשיות' )מעשה ג'( בתחילת המעשה‬ ‫ממשיכים את כוח הברכה‪" ,‬והיה ברכה"‪.‬‬ ‫כל חכמתו‪ ,‬עד שמסר כל חכמתו ללוי‪ ,‬ולכולם מסר ראשי‬ ‫פרקים‪ .‬ועל כן שבט לוי היו דבוקים וחזקים בהאמונה‬ ‫מסופר‪ ,‬על צוואתו של החכם לבניו ‪ -‬לפני הסתלקותו‪:‬‬ ‫)ויעויין בארכה בספר 'המברך יתברך' מהגרי"מ‬ ‫שמותר להם לעסוק בעוד פרנסות‪ ,‬אבל בזה תשתדלו‬ ‫שכטר בהמשכת הברכה ע"י מאה ברכות(‪.‬‬ ‫הקדושה יותר מכולם‪ .‬ועל כן שבט לוי לא טעו בעגל‪ ,‬וגם‬ ‫לא היה עליהם שום עבודת מצרים‪ ,‬כי שבט לוי היו‬ ‫להשקות אילנות‪ ,‬וכבר הסמיכו לכך; שהכוונה הוא‬ ‫ואפשר להוסיף על כך בדברי רש"י‪ ,‬על תיבת‬ ‫להשקות 'בני אדם' הנקראים 'עצי השדה'‪ ,‬להפיח בהם‬ ‫"לך לך" – 'להנאתך ולטובתך' – דבזה רמוזים‬ ‫חזקים בהאמונה הקדושה יותר מכולם‪.‬‬ ‫ועבודה זו‪ ,‬אנו רואים בהמשכיותו של אברהם אבינו‬ ‫תורה ועבודת השם‪.‬‬ ‫ענין הברכות‪ ,‬וביחוד 'ברכת הנהנין' שיש בהם‬ ‫ובהקשר לכך‪ ,‬הלא הם הדברים הכתובים עלי ספר )חיי‬ ‫'להנאתך ולטובתך'‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לדורות הבאים אחריו‪ ,‬כדברי הפסוק )יח יט(‪" :‬כי ידעתיו‬ ‫למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'‬ ‫מוהר"ן תקמג(‪ :‬היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו‬ ‫וכן הא 'אברהם אבינו' קירב בני אדם להשי"ת‬ ‫לעשות צדקה ומשפט"‪.‬‬ ‫מאד לקרב נפשות להשם יתברך‪ ,‬להשתדל לדבר הרבה‬ ‫בכוח הברכות שבירכו אצלו‪) .‬ויעויין בספר‬ ‫נצעד גם אנו‪ ,‬בדרכיו של אברהם אבינו‪ ,‬נהיה מתלמידיו‪,‬‬ ‫עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם‬ ‫'המברך יתברך' עמ' מה ע"כ(‪.‬‬ ‫נרבה גבולנו בתלמידים ובחברים‪ ,‬בהארת דרכי השי"ת‪,‬‬ ‫יתברך‪ .‬ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות‬ ‫ה"" )יב ג(‬ ‫האדמה"‬ ‫דמה‬ ‫אד מ‬ ‫הא‬ ‫תה‬‫משפחות‬ ‫משפחו‬ ‫שפחו‬ ‫חו‬ ‫שפ‬‫כו בבךך ככל מש‬ ‫"ונברכוו‬ ‫"ווננבבררכ‬ ‫לנו‪ ,‬לבנינו‪ ,‬ולכלל עמך בית ישראל הקרובים והרחוקים‬ ‫חולין בעסקי העולם‪ ,‬אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים‬ ‫הנה אנו רואים הדגש על 'משפחות' שבזה‬ ‫גם יחד‪ ,‬ונעשה נפשות להשי"ת‪.‬‬ ‫שיעוררו אותם להשם יתברך‪,‬‬ ‫טלפון‪02-5829920 :‬‬ ‫מוסדות ברסלב "אהבת משה" ‪ -‬תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים‬ ‫ש ְך ּ ְפ ִנִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ‬ ‫שה‬ ‫ֶהֶה ְמ ׁ ֵ‬ ‫ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים‬ ‫זי"ע‬ ‫ע‬ ‫"ע‬‫זי"‬ ‫ותלמידיוו זי‬ ‫מידי‬ ‫די‬ ‫תללמ‬ ‫מברסלב ות‬ ‫רסללב‬ ‫רסלב‬ ‫מברס‬ ‫מבר‬ ‫מוהר"ן מב‬ ‫ר"ן‬ ‫והר"‬ ‫רביה"ק מוה‬ ‫יה""ק‬ ‫יה"קק‬ ‫רביה‬ ‫רביה‬ ‫במשנת רב‬ ‫שנת‬ ‫משנ‬ ‫במשנ‬ ‫במ‬‫פרשה ב‬ ‫רשה‬ ‫פרש‬‫סיפורי פ‬ ‫פוורי‬ ‫רי‬ ‫סיפ‬ ‫סי‬ ‫"וחיתה נפשי בגללך" )בראשית יג יג(‬ ‫יתברכו‪ ,‬דזה רומז על ייחוס וקדושת טהרת בני ישראל‪ ,‬וכדברי‬ ‫ה'דעת זקנים' על הפסוק )בראשית ח יט( "למשפחותיהם יצאו מן‬ ‫הברכה‬ ‫ה‬ ‫כה‬‫זכות הבבררכ‬ ‫ות‬ ‫ת‬ ‫בזכות‬ ‫זכו‬ ‫ם בזכ‬ ‫ים‬ ‫ימים‬ ‫ימי‬ ‫ת מ‬ ‫אריכות‬ ‫ארריככוו‬ ‫התבה"‪ .‬וכי יש משפחה לבהמה‪ ,‬אלא אותן שדבקו במינן זכו להיכנס‬ ‫תק"ם – )שנת ללידתו שלל ידידו מוהרנ"ת(‬ ‫שנולד בשנת ק‬ ‫ל‬ ‫תלמידי רבינו‪,,‬‬ ‫מגדולי ל‬ ‫ל‬ ‫נפתלי‬ ‫ל‬ ‫היה זה רבי‬ ‫וליצא מן התיבה‪.‬‬ ‫באומן‪..‬‬ ‫ן‪.‬‬‫מן‬ ‫באוומ‬ ‫באו‬ ‫אשרר בא‬ ‫אש‬ ‫ש‬ ‫שא‬ ‫החדש‬ ‫חד‬‫ים הח‬ ‫ם‬ ‫החיים‬ ‫חיי‬ ‫ית הח‬ ‫ת‬ ‫בבית‬ ‫טמנוו בבבבי‬ ‫ופפו טמנ‬ ‫מנ‬ ‫גופ‬ ‫את גגוו‬ ‫תר"ך‪ ,,‬א‬‫תר""ךך‬ ‫תת‬ ‫בשנת‬ ‫שנ‬ ‫ק בש‬ ‫סתלק‬ ‫לק‬ ‫ונסתלק‬ ‫סתל‬ ‫ם ווננס‬ ‫ימים‬ ‫מי‬‫יךך ימ‬ ‫שהאריך‬ ‫ארי‬‫שהא‬ ‫ש‬ ‫וכן הוא ב'תענית' )לא‪ (.‬על בנות ישראל בט"ו באב‪' :‬תנו עיניכם‬ ‫רביי‬‫חברוו רב‬ ‫רב‬ ‫חבבר‬ ‫בר‬ ‫עם ח‬ ‫א עם‬ ‫בצוותא‬ ‫צוות‬ ‫ת‬ ‫וות‬ ‫ות‬ ‫בצווו‬ ‫ו‪ ,‬בצצו‬ ‫מרבינו‪,,‬‬ ‫רבינו‬ ‫רבינ‬ ‫ינ‬ ‫מת מרב‬ ‫וימת‬ ‫ת‬ ‫מסוימת‬ ‫מסוימ‬‫מסווי‬ ‫ת מס‬ ‫בהזדמנות‬ ‫דמננו‬ ‫דמנוו‬‫הזדמ‬ ‫הזדמ‬‫ליי בהז‬ ‫בהז‬ ‫נפתלי‬ ‫תל‬ ‫נפת‬ ‫פת‬‫בי נפ‬ ‫רביי‬ ‫בל רב‬ ‫קיבלל‬ ‫קיבב‬ ‫קיי‬‫םק‬ ‫ימים‬‫מיי‬ ‫ות ימ‬ ‫ת‬ ‫לאריכות‬ ‫יכו‬ ‫אריכ‬‫ה לאר‬ ‫לאר‬ ‫כה‬ ‫הברכה‬ ‫ברכ‬‫את הבר‬ ‫את‬ ‫למשפחה' ‪ ,‬וברש"י‪ :‬ואם בניך יהיו מיוחסים‪ ,‬יהיו הכל קופצים‬ ‫נתןן‬ ‫רביי ננת‬ ‫ת‬ ‫ם רב‬ ‫רב‬ ‫התלמידים‬ ‫מידי‬ ‫די‬ ‫תלמי‬ ‫תללמ‬ ‫ני הת‬ ‫שניי‬ ‫לו שנ‬ ‫יכלוו‬ ‫א ייככל‬ ‫ג‪ ,,‬ללא‬ ‫רג‪,‬‬ ‫ללמבערג‬ ‫מב‬‫ללמ‬‫לנסוע לל‬ ‫סווע‬‫לנס‬ ‫רבינוו לנ‬ ‫רבינ‬ ‫ינ‬ ‫רבי‬ ‫עמדד רב‬ ‫כאשרר עמ‬ ‫עמ‬ ‫אש‬ ‫ש‬ ‫ה‪ :‬כא‬ ‫היה‪::‬‬ ‫היה‬ ‫ה ככךך הי‬ ‫שהיה‬ ‫יה‬ ‫שהי‬ ‫ה שה‬ ‫ומעשה‬ ‫ומעעש‬ ‫ש‬ ‫נתן‪ ..‬ומ‬ ‫תןן‬ ‫נת‬ ‫עליהם להינשא להם‪.‬‬ ‫ליב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ומוהליב‪.‬‬ ‫ליב‬ ‫והלי‬ ‫והל‬ ‫ומוה‬ ‫ה ומ‬ ‫סנה‬‫סננ‬‫עד קרוס‬ ‫מספר עד‬ ‫מספר‬ ‫פר‬ ‫ערים מס‬ ‫ערים‬‫של ערריי‬‫מרחק של‬‫חק‬‫ללוותו מררח‬ ‫וותו‬ ‫תו‬ ‫ללווו‬ ‫נסעו לל‬ ‫לל‬ ‫נסעו‬ ‫ם נסע‬ ‫סע‬ ‫הם‬ ‫הימנו‪ ,,‬ה‬ ‫מנו‬ ‫ימנו‬ ‫נו‬ ‫פרד היימ‬ ‫נפתלי – להיפפרד‬ ‫תלי‬ ‫נפתל‬‫ורבי ננפפת‬ ‫רבי‬‫ורב‬ ‫ת‬‫את‬ ‫תא‬ ‫ות‬ ‫לראות‬ ‫לראו‬ ‫נכסף לרא‬ ‫רא‬ ‫סףף‬‫נכס‬ ‫ם נכ‬ ‫לבם‬ ‫לשוב‪ ,,‬ללבב‬ ‫לשוובב‬‫ם לש‬ ‫בלבם‬ ‫בלב‬ ‫לבב‬ ‫ים בל‬ ‫ם‬ ‫להסכים‬ ‫סכי‬ ‫להסכ‬ ‫הס‬ ‫אללה ללה‬ ‫םא‬ ‫תלמידים‬ ‫מיידי‬ ‫די‬ ‫תללמ‬ ‫יכלוו ת‬ ‫לא יככלל‬ ‫סנה‪ ,,‬לא‬ ‫סנה‬ ‫ה‬ ‫נה‬ ‫קרוסנ‬ ‫סנ‬ ‫לקרר‬ ‫רבינו לק‬ ‫בינוו‬ ‫נו‬ ‫בינ‬ ‫רבינ‬ ‫יעע רבי‬ ‫בי‬ ‫הגיע‬ ‫הגי‬ ‫כאשרר הג‬ ‫כאש‬ ‫אש‬‫כא‬ ‫ה" )יב ד(‬ ‫אליוו ה‬ ‫דבר אללי‬ ‫שר דבר‬ ‫בר‬ ‫כאשר‬ ‫כאש‬ ‫ם כא‬ ‫אברהם‬ ‫אבררה‬ ‫ה‬ ‫"וילךך א‬ ‫"ויל‬ ‫יל‬ ‫"ו‬ ‫מוהליב‪,,‬‬ ‫הליב‬ ‫יב‬ ‫מוהל‬ ‫מוהל‬‫לעברר מו‬ ‫תה לעעבב‬ ‫ה‬ ‫יעתה‬ ‫בנסיעתה‬ ‫סייעעת‬ ‫בנס‬ ‫נס‬‫שיכה בנ‬ ‫בנ‬ ‫ה‬ ‫כה‬ ‫שהמשיכה‬ ‫שיכ‬ ‫המשי‬ ‫המש‬ ‫לה שהמ‬ ‫ה‬ ‫העגלה‬ ‫העגל‬ ‫חר העעגג‬ ‫אחרר‬ ‫ח‬ ‫אח‬‫וףף א‬ ‫רדוף‬ ‫לרדוף‬ ‫רדו‬ ‫לו ללררד‬ ‫החלוו‬ ‫החל‬‫ם הח‬ ‫הם‬ ‫ו‪ .‬ה‬ ‫קדשו‪.‬‬ ‫שו‬ ‫קדדדש‬ ‫אמרי ק‬ ‫מרי‬ ‫רי‬ ‫אמ‬‫ולשמועע א‬ ‫לשמו‬ ‫מוו‬‫לשמ‬ ‫נו ולש‬ ‫רבינוו‬ ‫ניי רבביינ‬ ‫פני‬ ‫פנ‬ ‫בתחילת הציווי כתוב בלשון 'אמירה' ‪" -‬ויאמר ה' אל אברהם לך לך"‬ ‫רגלי‪......‬‬ ‫רגליי‪..‬‬ ‫תה ררגגל‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫אותה‬ ‫אות‬ ‫שיגגוו או‬ ‫השיי‬ ‫בם הש‬ ‫ם‬ ‫לבם‬‫פי לב‬ ‫ופי‬ ‫יסופ‬ ‫בכיס‬ ‫ס‬ ‫בכי‬‫ם בכ‬ ‫התלמידים‬ ‫מידי‬ ‫די‬ ‫תלמ‬ ‫ני התל‬ ‫התל‬ ‫ושניי‬ ‫ושננ‬‫ווש‬ ‫ש‬ ‫– 'אמירה' לשון רכה‪ .‬ובכאן ‪ -‬בהמשך כתוב לשון 'דיבור' – "וילך‬ ‫עד‬ ‫יה עד‬ ‫ה‬ ‫לפניה‬ ‫פני‬ ‫לפנ‬ ‫התלמידים לפ‬ ‫יד ם‬ ‫ים‬ ‫תללמיד‬ ‫הת‬ ‫רצוו ה‬‫הגשר‪ ,,‬ררצצ‬ ‫שר‬ ‫הגגש‬ ‫משיך עעלל ה‬ ‫להמשיךך‬ ‫יך‬‫משי‬ ‫להמש‬ ‫ם לה‬ ‫ומשם‬ ‫הר ומש‬ ‫מש‬ ‫ה הר‬ ‫במעלה‬ ‫במעל‬ ‫על‬ ‫להעפילל במ‬ ‫העעפפיי‬ ‫להע‬‫ה לה‬ ‫לה‬ ‫לה‬ ‫העגלה‬ ‫העגל‬ ‫ה העג‬ ‫עג‬ ‫כה‬ ‫הוצרכה‬ ‫צרככ‬ ‫הוצרר‬ ‫צר‬‫הוצצ‬ ‫הוו‬ ‫כאשרר ה‬ ‫כאש‬ ‫אש‬ ‫כא‬ ‫אברהם כאשר דבר אליו ה'" – דבור לשון קושי‪ ,‬כי בהתחלה מראים‬ ‫לרבינו‪.‬‬ ‫ו‪..‬‬ ‫ינו‬ ‫רבינ‬ ‫ות ללררב‬ ‫חכות‬ ‫ת‬ ‫לחכות‬ ‫חכו‬ ‫דוו לחכ‬ ‫עמדו‬ ‫ועמדו‬ ‫עמד‬ ‫ועמ‬ ‫לגשר וע‬ ‫שר‬‫שהגיעוו ללגגש‬‫הגגיע‬ ‫יע‬ ‫שה‬ ‫לאדם קירוב והארה‪ ,‬אך בהמשך צריך להילחם מתוך הקושי‪.‬‬ ‫עליהם‪::‬‬ ‫הם‬ ‫ם‬ ‫ליה‬ ‫קרא עלי‬‫נפגשו קררא‬ ‫א‬ ‫שו‬ ‫פגש‬ ‫שר ננפג‬ ‫כאשר‬ ‫כאש‬‫היקרים‪ ,,‬א‬ ‫קריים‬ ‫ם‬ ‫היקר‬ ‫תלמידיוו ה‬ ‫מידדי‬ ‫תללמ‬‫שניי ת‬ ‫שנ‬ ‫אחריוו ש‬ ‫חררי‬ ‫אח‬‫םא‬ ‫רודפים‬ ‫צד רוודדפפי‬ ‫ודפי‬ ‫כיצדד‬‫כיצ‬‫בראותוו כי‬ ‫ראות‬ ‫ות‬ ‫וד ברא‬ ‫ברא‬ ‫מאודד‬ ‫מאוו‬ ‫ש מא‬ ‫מא‬ ‫התרגש‬‫התרג‬ ‫רג‬ ‫התרג‬ ‫הרביי הת‬ ‫הרב‬ ‫רב‬ ‫וב'ליקוטי הלכות' )חוה"מ ב א(‪' :‬כי זהו מדרכי התשובה שבתחילה‬ ‫לכם !‬ ‫ים לכם‬ ‫כם‬ ‫ם‬ ‫ארוכים‬ ‫וכי‬ ‫ארווכ‬ ‫ארוכ‬ ‫אר‬‫םא‬ ‫חיים‬ ‫חי י‬ ‫יי‬ ‫חיי‬ ‫מקרבין אותו מלמעלה ואחר כך מרחקין אותו ויש לו ירידה‪ ,‬ואזי‬ ‫א‬ ‫הם ללא‬ ‫ם‬ ‫ההם‬ ‫בשנים ה‬ ‫שניים‬ ‫ם‬ ‫ם‪ .‬בשנ‬ ‫שמונים‪.‬‬ ‫נים‬ ‫מוני‬ ‫ות שמ‬ ‫ת‬ ‫לגבורות‬ ‫עד לגגבבור‬ ‫גבור‬ ‫ור‬ ‫ת עד‬ ‫מופלגת‬ ‫ופלג‬ ‫לג‬ ‫נה מופ‬ ‫לזקנה‬ ‫זקנ‬ ‫כה לזק‬ ‫ה‬ ‫וזכה‬‫ם ווזזכ‬ ‫ימים‬ ‫מי‬‫האריך ימ‬ ‫ארייךך‬ ‫לי הא‬ ‫נפתלי‬ ‫פתל‬ ‫בי נפת‬ ‫רביי‬ ‫ה‪ ::‬ררבב‬ ‫היה‪:‬‬ ‫היה‬ ‫וכךך הי‬‫ווככ‬ ‫צריך להתחזק עצמו בכל מה שיוכל ולא יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו‪,‬‬ ‫מופלגת‪.‬‬ ‫ת‪..‬‬‫ופללגגת‬‫מופפ‬ ‫ימים מו‬ ‫ימיים‬ ‫ם‬ ‫ת ימ‬ ‫לאריכות‬ ‫ריכו‬ ‫כוו‬ ‫לארררייכ‬ ‫נחשבוו לא‬ ‫לא‬ ‫נחשב‬ ‫שב‬ ‫נחש‬ ‫ה נח‬ ‫שנה‬ ‫ם שנ‬ ‫שנ‬ ‫שמונים‬ ‫מוני‬ ‫מוני‬ ‫ני‬ ‫שמוו‬ ‫ך‪ ..‬שמ‬ ‫כך‪.‬‬ ‫כל כך‬ ‫ה כל‬ ‫גדולה‬‫ם גגדדול‬ ‫גדול‬ ‫ול‬ ‫החיים‬ ‫החיי‬ ‫יי‬‫ת הח‬ ‫תוחלת‬ ‫תוחלל‬ ‫חל‬ ‫תוח‬ ‫ה תו‬ ‫הייתה‬ ‫היית‬ ‫ית‬ ‫הי‬ ‫ואזי הירידה היא תכלית העלייה‪ ,‬וזוכה לחזור ולעלות אל הקדושה‬ ‫חברוו‬‫יי חבר‬ ‫בר‬ ‫חייי‬ ‫ות חי‬ ‫ת‬ ‫שנות‬ ‫שנו‬ ‫כפיי ש‬‫א כפ‬ ‫כפ‬ ‫ם ללא‬ ‫אמנם‬ ‫נם‬ ‫אמנ‬ ‫שנה‪ ..‬אמ‬ ‫מש שנה‬ ‫שנה‬ ‫נה‬ ‫וחמש‬ ‫וחמש‬ ‫ם וח‬ ‫לששים‬ ‫שי‬ ‫לשש‬ ‫חי עעדד לש‬ ‫מרבינוו ‪ ,‬ח‬ ‫מרביינ‬ ‫רביננ‬ ‫זו מרב‬ ‫רב‬ ‫ה זו‬ ‫ברכה‬ ‫בל ברכ‬ ‫ברכ‬ ‫רכ‬ ‫שקיבלל‬ ‫קייב‬‫תן‪ ,‬שק‬ ‫נתןן‬ ‫בי נת‬ ‫רביי‬ ‫גם רב‬‫גם‬ ‫במעלה יתרה'‬ ‫יחשבב –‬ ‫חש‬ ‫ש‬ ‫ימים יח‬ ‫מים‬ ‫ת ימי‬ ‫ות‬ ‫לאריכות‬ ‫יכו‬ ‫אריכ‬ ‫אריכ‬ ‫זה לאר‬ ‫לאר‬ ‫אףף זה‬ ‫ים‪ ,‬א‬‫שנים‬ ‫ם‬ ‫שניי‬ ‫כמה שנ‬ ‫שנ‬ ‫כמה‬ ‫נה בבוו כמ‬ ‫ה‬ ‫שקיננה‬ ‫יננ‬ ‫קינ‬ ‫שק‬‫הש‬ ‫הקשה‬ ‫קש‬ ‫ש‬ ‫תו הק‬ ‫מחלתוו‬ ‫חלתו‬ ‫מחללת‬ ‫חל‬‫עם מח‬ ‫בהתחשבב עם‬ ‫התחש‬ ‫חש‬ ‫תח‬ ‫הת‬ ‫אךך בה‬ ‫נפתלי‪ ,,‬א‬ ‫תל י‬ ‫לי‬ ‫נפת‬ ‫פת‬ ‫בי נפ‬ ‫רביי‬ ‫רב‬ ‫ה"" )יב ט(‬ ‫הנגבה"‬ ‫הנגבה‬ ‫הנגב‬ ‫גב‬ ‫ונסוע ה‬ ‫סוע‬ ‫ונסו‬ ‫"הלךך ונ‬ ‫"הל‬ ‫הל‬ ‫"ה‬ ‫רת‪.‬‬ ‫ת‬ ‫המסורת‬ ‫סור‬ ‫סור‬‫המסו‬ ‫ומעביריי המ‬ ‫עביר‬ ‫יר‬ ‫ומעב‬‫ם ומ‬ ‫החסידים‬ ‫סידי‬ ‫די‬ ‫החסי‬ ‫החס‬ ‫מגדוליי הח‬ ‫גדוולל‬ ‫נחמןן ‪ -‬מגד‬ ‫ב"ר נחמ‬ ‫חמ‬ ‫אברהם ב"ר‬ ‫"ר‬ ‫אבבררהם‬ ‫ברהם‬ ‫הם‬ ‫בי אב‬ ‫רביי‬‫מציין רב‬ ‫יין‬ ‫מציי‬ ‫מציי‬ ‫מצ‬ ‫"נגבה" רומז ל"חכמה"‪" ,‬הרוצה להחכים ידרים" )ב"ב כה‪ ,(:‬לחכמת‬ ‫התורה מתחילים מהקל אל הכבד‪ ,‬לאט ובמתינות‪ ,‬בריש; "הלוך"‬ ‫ה(‬ ‫ט"ז ה(‬ ‫ט"ז‬ ‫ת ט"‬ ‫)בראשית‬ ‫שי‬ ‫אש‬ ‫זרעך"" ))בררא‬ ‫יהיה זרעך‬ ‫"כה יהיה‬ ‫"כ ה‬ ‫ולאחר מכן "ונסוע"‪ .‬בתחילה זה צר לאדם‪ ,‬ולאחמ"כ זה מתרחב‪.‬‬ ‫דרךך ללבן‬ ‫בןן‬ ‫ת דדר‬ ‫והקניית‬ ‫קניייי‬ ‫והקנ‬ ‫ות וה‬ ‫מסירות‬ ‫ת‬ ‫ירות‬ ‫סייררו‬ ‫מס‬ ‫מ‬ ‫רביי‬ ‫רבינו‪ ,,‬רב‬ ‫רב‬ ‫בינו‬ ‫נו‬ ‫בינ‬‫של רבי‬ ‫ם של‬ ‫תלמידים‬ ‫מידי‬ ‫די‬‫מיד‬ ‫תלמ‬ ‫גדוליי תל‬ ‫גדול‬ ‫ולל‬ ‫גדו‬ ‫ה גד‬ ‫לכמה‬‫לכמ‬ ‫מ‬ ‫כמ‬ ‫תייחס לכ‬ ‫וא התי‬ ‫התי‬ ‫א‬ ‫הוא‬ ‫א הו‬ ‫הו‬ ‫הלוא‬‫הללו‬ ‫לו‬ ‫רוזנפלדד – ה‬ ‫זנפל‬ ‫פל‬ ‫זנפל‬‫א ררווזנ‬ ‫רוזנ‬ ‫אבא‬‫ישראלל אב‬ ‫אב‬ ‫שר א‬ ‫רא‬ ‫רביי ייש‬ ‫ה רב‬ ‫רב‬ ‫היה‬ ‫ס הי‬ ‫הי‬ ‫היחס‬ ‫רם הייח‬ ‫ח‬ ‫רם‬ ‫ך" )יב‬ ‫בגללך""‬ ‫ללך‬ ‫בגלל‬ ‫נפשיי ג‬ ‫בג‬ ‫תה נפש‬ ‫פש‬ ‫נפש‬ ‫ה‬ ‫וחיתה‬ ‫חית‬ ‫רך וח‬ ‫בעבורךך‬ ‫בור‬ ‫ייטב לליי בבעעבו‬ ‫בו‬ ‫בעבו‬ ‫טב‬ ‫ייט‬ ‫למעןן יי‬ ‫מעע‬ ‫ת למ‬ ‫את‬ ‫אחותיי א‬ ‫אחות‬ ‫ות‬ ‫א אח‬ ‫רי ננא‬ ‫"אמריי‬ ‫אמר‬ ‫"אמ‬ ‫תלמידיי‬ ‫למיד‬ ‫למיד‬ ‫יד‬ ‫לי תלמ‬ ‫דולי‬ ‫מגדולי‬ ‫דול‬‫מגדו‬ ‫םמ‬ ‫פנים‬‫פני‬ ‫ני‬ ‫שהיה מלפנ‬ ‫שהיה‬ ‫יה‬ ‫אשיב שה‬ ‫מדאשיבב‬ ‫יב‬ ‫שי‬‫אש‬ ‫מדדא‬ ‫יודלל מ‬ ‫יודד‬ ‫וד‬‫בי יו‬ ‫רביי‬ ‫המקובלל רב‬ ‫קוובב‬ ‫מק‬ ‫נו‪ ,‬המ‬ ‫רבינוו‬ ‫בינו‬ ‫ביננ‬ ‫ייי רבבי‬ ‫רבי‬ ‫בחיי‬ ‫בחי‬ ‫לבב בח‬ ‫ברסלב‬ ‫רסלב‬ ‫סל‬ ‫העיר בררס‬ ‫העעיירר‬ ‫של ה‬ ‫בה של‬ ‫רןן רבה‬ ‫רבה‬ ‫אהרן‬ ‫הר‬ ‫אה‬‫א‬ ‫יג(‬ ‫מסעיו‪.‬‬ ‫ו‪..‬‬ ‫עיו‪.‬‬ ‫עייו‬ ‫מסעי‬ ‫סע‬ ‫מס‬ ‫בכמה מ‬ ‫כמה‬ ‫נו בכמ‬ ‫בכמ‬ ‫בינוו‬ ‫רבינו‬ ‫בינ‬ ‫את רבי‬ ‫ת את‬ ‫ללוות‬ ‫ללוו‬ ‫ללוו‬ ‫וו‬ ‫ה לל‬ ‫שזכה‬ ‫יןן שזכ‬ ‫זכ‬ ‫שזכ‬ ‫מטשעהרין‬ ‫הררי‬ ‫שעהר‬ ‫שעה‬ ‫מטשע‬‫מטש‬ ‫ק מט‬ ‫יצחק‬‫מואל יצח‬ ‫צח‬ ‫שמואלל‬ ‫אל‬ ‫מוא‬‫שמו‬ ‫בי שמ‬ ‫ורבי‬ ‫ורב‬ ‫מקאריץ‪ ,,‬ור‬ ‫ארייץ‬ ‫אריץץ‬ ‫קא‬ ‫מק‬ ‫סמ‬ ‫פנחס‬ ‫בי פננח‬ ‫ח‬ ‫רביי‬ ‫ק רב‬ ‫"ק‬ ‫הרה"ק‬ ‫רה"‬‫הרה‬ ‫ע"ד המובא )משלי ז'( "אמור לחכמה אחותי את" וזהו על חכמת‬ ‫הברית‪..‬‬ ‫ת‪.‬‬ ‫רית‬‫הבברי‬ ‫תה‬ ‫רצות‬‫לעבר ארצו‬ ‫רצו‬ ‫צו‬ ‫לעבבר‬ ‫בר‬ ‫שבאוקראיינה לע‬ ‫לע‬ ‫ינה‬ ‫איינ‬‫קרראי‬ ‫קראי‬ ‫אוקר‬ ‫אוק‬ ‫שבאו‬ ‫נצ'וג שב‬ ‫רמנצצ‬‫רמנ‬ ‫יןן וקרמ‬ ‫הרין‬ ‫מטשעהרין‬ ‫הרי‬ ‫מטשעה‬ ‫מטשע‬ ‫שע‬ ‫היגר מ‬ ‫בא הייגגר‬ ‫א‬ ‫אבא‬ ‫אלל אב‬ ‫ישראל‬ ‫שרא‬ ‫ביי ישר‬ ‫רבי‬‫רב‬ ‫התורה המטיב לאדם‪ ,‬ומחייה את נפשו‪ ,‬בעולם הזה‪ ,‬ולעתיד שזה‬ ‫החסידד‬ ‫חסי‬ ‫סי‬ ‫הח‬ ‫בנוו ה‬ ‫ה בנ‬ ‫בנ‬ ‫א זזה‬ ‫הלוא‬ ‫ארה"ב – הלו‬ ‫לו‬ ‫ה""ב‬ ‫אררה‬ ‫ברחביי א‬ ‫ברחב‬ ‫חב‬ ‫רבינוו בר‬ ‫רבייננ‬ ‫ת רב‬ ‫תורת‬ ‫את תור‬ ‫תור‬ ‫ור‬ ‫והפיץץ את‬ ‫והפי‬ ‫פי‬ ‫והפי‬ ‫שהאירר וה‬ ‫אי‬ ‫שהא‬ ‫לבןן ש‬ ‫א לב‬ ‫לב‬ ‫אבא‬ ‫ישראלל אב‬ ‫אב‬ ‫ישררא‬ ‫רא‬ ‫רביי ייש‬ ‫ש‬ ‫ה ררבב‬ ‫זככה‬ ‫יהיה טלל תחיה‪ ,‬כמובא בדברי חז"ל‪.‬‬ ‫רבינו‪..‬‬ ‫ו‪.‬‬‫ינו‬ ‫רביינ‬ ‫שלל רב‬ ‫רב‬ ‫תוו ש‬ ‫תורתו‬ ‫תורת‬ ‫ור תור‬ ‫ור‬ ‫ולאורר‬ ‫לאור‬‫או‬ ‫הדות וללא‬ ‫ת‬ ‫ות‬ ‫ליהדות‬ ‫הדוו‬‫הד‬ ‫הד‬ ‫ליה‬ ‫ם ללי‬ ‫רבים‬ ‫רבב רבי‬ ‫רבי‬ ‫בי‬ ‫שקירב‬ ‫קיר‬‫שקי‬ ‫יה שק‬ ‫ה‬ ‫אריה‬ ‫ארי‬ ‫צביי אר‬ ‫רביי צב‬ ‫צב‬ ‫ם רב‬ ‫רב‬ ‫המפורסם‬ ‫פוררס‬ ‫רס‬ ‫המפפו‬ ‫המפו‬ ‫המ‬ ‫ואפשר לדייק על 'אחותי' ולא 'אשתי' מהא המובא מהגאון רבי‬ ‫ת‬‫את‬ ‫נך א‬ ‫לחנךך‬ ‫לחנ‬‫ה'‪ ,,‬לח‬ ‫לדברר ה'‬ ‫ה'‬ ‫לדב‬ ‫דב‬ ‫ם לד‬ ‫ים‬ ‫החרדים‬ ‫החרררדדי‬‫ם הח‬ ‫הח‬ ‫הם‬ ‫היו ה‬ ‫ם הי‬ ‫שמעטים‬ ‫מעטי‬ ‫טי‬ ‫מע‬ ‫שמ‬ ‫אז ש‬ ‫דאזז‬ ‫"ב דא‬ ‫ארה"ב‬ ‫ה"ב‬ ‫בארר‬ ‫משמר בא‬ ‫שמר‬ ‫מר‬ ‫מש‬ ‫על ככלל מ‬ ‫עמדד על‬ ‫אבא עעמ‬ ‫מ‬ ‫אבבא‬ ‫ישראלל א‬‫ישרא‬ ‫א‬ ‫רא‬ ‫שר‬ ‫רביי ייש‬ ‫ררבב‬ ‫מאיר שפירא מלובלין )שהשבוע היה יום היא"צ שלו(‪ ,‬שהטעם שאנו‬ ‫אבות‪.‬‬ ‫אבות‬ ‫ות‬ ‫בדרכי אב‬ ‫רכי‬ ‫ת בבדדרכ‬ ‫וללכת‬ ‫וללכ‬ ‫וללכ‬ ‫לכ‬ ‫ם ול‬ ‫שמים‬ ‫ים‬ ‫שמי‬ ‫ת שמ‬ ‫ויראת‬ ‫וירא‬ ‫א‬ ‫רא‬ ‫ה ווייר‬ ‫לתורה‬‫לתוורר‬ ‫בניוו לת‬ ‫ב ני‬ ‫ני‬ ‫קוראים לו בשם "בר מצוה " הוא לומר‪ :‬שהמצוות שהאדם זוכה‬ ‫צביי‬ ‫בנוו רבביי צב‬ ‫צב‬ ‫ה בנ‬ ‫בנ‬ ‫ה זזה‬ ‫יה‬ ‫והיה‬ ‫והי‬ ‫ים‪ ..‬וה‬ ‫תים‬ ‫ים‬ ‫אמית‬ ‫ית‬ ‫אמי‬ ‫ה'' א‬ ‫די ה‬ ‫עובדי‬ ‫ובד‬ ‫ות עעווב‬ ‫עוב‬ ‫ת‬ ‫להיות‬‫היו‬ ‫צד להי‬ ‫להי‬ ‫כיצדד‬ ‫לילדיוו ככייצ‬ ‫ילדדדיי‬ ‫ליילל‬‫ת לי‬ ‫ית‬ ‫אישית‬ ‫איש‬ ‫יש‬ ‫ש‬ ‫איי‬‫מה א‬ ‫וגמה‬ ‫ה‬ ‫דוגמה‬ ‫מ‬ ‫וגמ‬‫תן דדוווג‬ ‫דוגג‬ ‫נתןן‬ ‫ת‬ ‫בא ננת‬ ‫אבא‬ ‫א‬ ‫אל אב‬ ‫ישראלל‬ ‫א‬ ‫שרא‬ ‫ישר‬ ‫שר‬ ‫בי יש‬ ‫רביי‬‫רב‬ ‫לקיים‪ ,‬הוא נעשה דבוק בהם והם נעשים דבוקים בו‪ ,‬דוגמת הקשר‬ ‫ה‬‫שעשה‬ ‫מה שעש‬ ‫שעש‬ ‫עש‬ ‫סיפרר מה‬ ‫ת‪ ,‬סייפפ‬ ‫בת‬ ‫בשבת‬ ‫בשבב‬ ‫ם בבש‬ ‫ש‬ ‫ים‬ ‫הרבים‬ ‫הרבי‬ ‫ת הרב‬ ‫רב‬ ‫ות‬ ‫ברשות‬‫רשו‬ ‫ברש‬ ‫ש‬ ‫ים בר‬ ‫ם‬ ‫פצים‬ ‫חפצים‬ ‫חפפפצצי‬ ‫טלטולל ח‬ ‫טלטו‬ ‫טו‬‫טלט‬ ‫ת טל‬ ‫בהלכות‬ ‫הלכוו‬ ‫כו‬ ‫הלכ‬ ‫בהל‬‫ים בה‬ ‫ם‬ ‫שנים‬ ‫שני‬ ‫שני‬ ‫כעבורר שנ‬ ‫כעבו‬ ‫בוו‬ ‫שמסרר ככעעב‬ ‫ורר שמס‬ ‫מס‬ ‫יעור‬ ‫בשיעור‬ ‫בשיעעו‬ ‫שייע‬ ‫ה בבש‬ ‫אריה‬‫ארי‬ ‫רי‬ ‫של בן לאביו‪ ,‬שלא ייפרדו לעולם ובשום מצב‪ ,‬מה שאין כן כשאדם‬ ‫סו‪.‬‬‫בכיסוו‬ ‫כיס‬ ‫לו בכי‬ ‫הב שלו‬ ‫שלו‬ ‫הזהבב‬ ‫הזה‬ ‫ה‬ ‫שעוןן הז‬ ‫הז‬ ‫את שעו‬ ‫שעו‬ ‫עו‬ ‫ח את‬ ‫ששכח‬ ‫ששכ‬ ‫שכ‬ ‫חת שש‬ ‫ת‬ ‫אחת‬ ‫בת אח‬ ‫ש בת‬ ‫ה בבש‬ ‫כשגילה‬ ‫שגגיילל‬ ‫יו כש‬ ‫כש‬ ‫אביוו‬ ‫אבבי‬‫א‬ ‫נכשל בעבירה חס ושלום‪ ,‬הריהו נקרא 'בעל עברה' דוגמת בעל שיכול‬ ‫א‬‫והוא‬ ‫הו‬ ‫הרבים וה‬ ‫רביים‬ ‫ם‬ ‫הרבב‬ ‫ות הר‬ ‫ת‬ ‫ברשות‬ ‫וא ברש‬ ‫רש‬ ‫א‬ ‫כשהוא‬ ‫שהו‬ ‫בכיסו כשה‬ ‫סו‬‫נשכח בככיס‬ ‫נשכח‬ ‫כח‬ ‫ק נש‬ ‫שהארנק‬ ‫הארנ‬ ‫רנ‬ ‫שהא‬ ‫א‬ ‫בת שה‬ ‫בשבת‬ ‫בשבת‬ ‫ה בש‬ ‫מגלה‬‫הו מגל‬ ‫גל‬ ‫ישהוו‬ ‫מישהו‬ ‫שה‬ ‫מיייש‬ ‫אם מ‬ ‫תו‪ :‬א‬ ‫יחתו‬ ‫שיחתו‬ ‫חת‬ ‫תה שייח‬ ‫ייתה‬ ‫ה‬ ‫הייתה‬ ‫יית‬ ‫ה היי‬ ‫וכה‬ ‫וכ‬ ‫וכ‬ ‫לגרש את אשתו ‪ ,‬כך העבירה אינה נשארת דבוקה בו תמיד‪ ,‬ויכול‬ ‫בכלל‬ ‫אמות בכ‬ ‫בכ‬ ‫מות‬ ‫אמו‬ ‫בע אמ‬ ‫ארבעע‬ ‫מארבע‬ ‫ארב‬ ‫ארב‬‫אר‬ ‫מא‬ ‫ות מ‬ ‫ת‬ ‫פחות‬ ‫בפחות‬ ‫פחו‬ ‫בפח‬ ‫ח‬ ‫תו בפ‬ ‫נשיאתוו‬ ‫יאתו‬ ‫את‬ ‫שייא‬ ‫ידיי ננש‬ ‫את עעלל יידד‬ ‫זאת‬ ‫ת‬ ‫לעשות זא‬ ‫עשות‬ ‫ות‬ ‫עשות‬ ‫ול לעש‬ ‫לעש‬ ‫יכולל‬‫א ייכככוו‬‫הוא‬ ‫הו‬ ‫בת‪ ,‬ה‬ ‫בשבת‬ ‫בשבת‬ ‫כספוו בש‬ ‫כספ‬ ‫ספ‬ ‫את כס‬ ‫להצילל את‬ ‫להצי‬ ‫צי‬ ‫ה לה‬ ‫רוצה‬ ‫ררווצ‬ ‫רוצ‬ ‫וצ‬ ‫לנתק עצמו מהם על ידי תשובה‪ .‬וזהו כאן "אחותי"‪ ,‬שזה קשר של‬ ‫ש ללא‬ ‫א‬ ‫יש‬ ‫איש‬‫ללו אי‬ ‫ים הלל‬ ‫הלל‬ ‫ם‬ ‫דרכים‬ ‫רכי‬‫ובדדררכ‬ ‫דרכ‬ ‫מביא‪ ,,‬וב‬ ‫מבייא‬ ‫א‬ ‫ערוךך מ‬ ‫חן ערו‬ ‫רו‬ ‫שהשולחןן‬ ‫ולח‬ ‫השול‬ ‫שהש‬ ‫ים שה‬ ‫ם‬ ‫חרים‬ ‫אחרים‬‫חרי‬ ‫ות אחר‬ ‫אחר‬ ‫ת‬ ‫פתרונות‬ ‫ונו‬ ‫תרוונ‬ ‫תרונ‬ ‫אוו פתר‬ ‫תר‬ ‫י‪ ,,‬א‬ ‫לגוי‪,‬‬ ‫גוי‬ ‫תו לגו‬ ‫נתינתוו‬ ‫נתייננת‬ ‫ידיי נת‬ ‫על‪-‬יידד‬‫או על‬ ‫עם‪ ,‬או‬ ‫פעם‬ ‫פעם‬ ‫נצח‪ ,‬לא כ"אשתי"‪.‬‬ ‫נצח‬ ‫השבת‪,,‬‬‫השבבת‬ ‫השבת‬ ‫ת‬ ‫בכבודד הש‬ ‫בכבבו‬‫יותרר בכ‬ ‫הר יוות‬ ‫יות‬ ‫ת‬ ‫שנזהרר‬ ‫נזהר‬ ‫זהר‬ ‫נזזה‬ ‫שנז‬ ‫ם שנ‬ ‫דם‬ ‫אדם‬ ‫אבלל אד‬‫בסדר‪ ,‬אבבל‬ ‫א בס‬ ‫משהו ללא‬ ‫משהו‬ ‫הו‬ ‫עושה מש‬ ‫שה‬ ‫א עעוווש‬ ‫שהוא‬ ‫וא‬ ‫שהו‬ ‫אוו שה‬ ‫תא‬ ‫מחלל שבבת‬ ‫שבת‬ ‫מחלל‬ ‫לל‬ ‫מחל‬‫א מח‬ ‫שהוא‬ ‫מרר שהו‬ ‫הו‬ ‫לומר‬ ‫לומ‬ ‫יוכלל לו‬ ‫יוככ‬ ‫וכ‬ ‫יו‬ ‫ת‪.‬‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫כל השב‬ ‫הכסף(( כל‬ ‫סףף‬ ‫הכס‬‫ת הכ‬ ‫את‬ ‫חא‬ ‫קח‬ ‫ייקח‬ ‫א ייייק‬ ‫יש ללא‬ ‫ש‬ ‫שאיש‬‫שאי‬ ‫שאי‬ ‫אש‬ ‫לוודא‬ ‫לווד‬ ‫ודד‬‫לוו‬‫)כדיי לו‬ ‫ם )כד‬ ‫)כד‬ ‫כד‬ ‫ום‬ ‫במקום‬ ‫מקוו‬ ‫מק‬ ‫במק‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫שם בבמ‬ ‫לעמודד שם‬ ‫מו‬‫לעמ‬ ‫יישארר לע‬ ‫יישא‬ ‫שא‬ ‫ט יי‬ ‫פשוט‬‫וא פשו‬ ‫שו‬ ‫א‬ ‫הוא‬‫הוו‬‫ך‪ ,‬ה‬ ‫מכך‪,,‬‬ ‫מכך‬ ‫יימנעע מ‬ ‫יייימנ‬ ‫יימנ‬ ‫מנ‬ ‫ד" )יג יג(‬ ‫מאד"‬ ‫לה' מא‬ ‫לה'‬ ‫ם לה‬ ‫וחטאים‬ ‫אי‬ ‫חטא‬ ‫ים וחט‬ ‫ם‬ ‫רעים‬ ‫רעי‬ ‫ם רע‬ ‫סדום‬ ‫שי סדו‬ ‫דו‬ ‫"ואנשי‬ ‫"ואנש‬ ‫אנ‬ ‫"וא‬ ‫"ו‬ ‫ה עעלל‬ ‫תה‬ ‫עלתה‬ ‫ת‬ ‫עלת‬ ‫לפתע על‬ ‫על‬ ‫פתע‬ ‫ת‪ ,,‬ללפפת‬ ‫לפת‬ ‫שבת‪,‬‬‫שבת‬‫בלילל שב‬ ‫סת בללי‬ ‫ת‬ ‫כנסת‬ ‫הכנסת‬ ‫כנס‬‫ת הכנ‬ ‫הכנ‬ ‫לבית‬ ‫ית‬ ‫לבי‬ ‫ם לב‬ ‫השלום‬ ‫השלו‬ ‫לו‬ ‫השל‬ ‫עליוו הש‬ ‫עלי‬ ‫ליי‬ ‫ביי על‬ ‫אבי‬ ‫הלכתיי עעם אב‬ ‫הלכת‬ ‫הלכת‬ ‫כת‬ ‫עשר‪ ,,‬הל‬ ‫שר‬ ‫רך ב ן עש‬ ‫בערךך‬‫בער‬ ‫בער‬ ‫כשהייתיי בע‬ ‫הייית‬ ‫ת‬ ‫שהי‬ ‫ככש‬ ‫אפ"ל דנקט בריש "רעים" ולאחמ"כ "וחטאים"‪ ,‬ע"ד המשנה באבות‬ ‫בארה"בב‬ ‫ארה"‬ ‫ה"‬ ‫באר‬ ‫הגדול בא‬ ‫גדול‬ ‫ולל‬ ‫גדוו‬ ‫פל הגד‬ ‫הגד‬ ‫גד‬ ‫השפלל‬ ‫השפ‬ ‫השפ‬ ‫ת הש‬ ‫בשנות‬‫בשנו‬ ‫בשנו‬ ‫נו‬ ‫ה בש‬ ‫היה‬‫היי‬ ‫הה‬ ‫ו‪ ,‬זזה‬ ‫בכיסו‪,,‬‬ ‫סו‬ ‫בכייס‬ ‫שלוו בכ‬ ‫הזהבב של‬ ‫של‬ ‫הזזה‬ ‫זה‬ ‫הזה‬ ‫שעוןן ה‬ ‫שעו‬ ‫עו‬ ‫את שע‬ ‫ש את‬ ‫הרגיש‬ ‫הרגגי‬ ‫גי‬ ‫א הר‬ ‫הר‬ ‫הוא‬ ‫עת‪ ,‬הו‬ ‫הו‬ ‫מזועזעת‬ ‫ת‬ ‫עזעת‬‫עזע‬‫זועז‬ ‫מזזו‬ ‫מזו‬ ‫עה מ‬ ‫הבעה‬ ‫ה‬ ‫הבע‬‫פניוו הב‬ ‫פני‬ ‫ני‬ ‫)פרק ב ט( ד'לב רע' הוא המידיה הגרועה ביותר‪ ,‬ויעיין בפירוש‬ ‫הזהבב‬ ‫הזה‬ ‫ה‬ ‫זה‬ ‫ון הז‬ ‫הז‬ ‫שעוןן‬ ‫שעו‬‫ת שע‬ ‫את‬ ‫ם‪ ..‬א‬ ‫לחלום‪.‬‬ ‫לום‬ ‫לחלו‬ ‫אפילוו לח‬ ‫אפיל‬ ‫ילל‬‫אפי‬ ‫העזוו אפ‬ ‫לא העז‬ ‫עז‬ ‫ה לא‬ ‫עוגה‬ ‫על עעווג‬ ‫עוג‬ ‫וג‬ ‫ועלל‬‫ת‪ ,‬וע‬ ‫בבית‪,,‬‬ ‫בית‬ ‫ה בבי‬ ‫היה‬ ‫יה‬ ‫היי‬‫חם ה‬ ‫ם‬ ‫לחם‬‫וד לח‬ ‫מאוד‬ ‫מאוד‬‫ט מא‬ ‫מעט‬ ‫מעע‬ ‫האמיתי‪ ..‬מ‬ ‫מייתי‬ ‫מיתי‬ ‫תי‬ ‫האמ‬ ‫העוניי הא‬ ‫העוננ‬ ‫ונ‬ ‫העעו‬ ‫ימי ה‬ ‫מי‬ ‫– יימ‬ ‫הרמב"ם ורבינו יונה דהכל נמשך מהלב יעוי"ש‪ .‬וזהו בכאן "רעים"‬ ‫חייבב‬ ‫חיייי‬ ‫ה חי‬ ‫יה‬ ‫היה‬ ‫וא הי‬ ‫הי‬ ‫א‬ ‫הוא‬ ‫ד‪ ,‬הו‬ ‫היחיד‪,,‬‬ ‫חייד‬ ‫היח‬ ‫היח‬ ‫היקרר הי‬ ‫ס היק‬ ‫יק‬ ‫היק‬ ‫הנכס‬ ‫כס‬ ‫הנכ‬‫שלו‪ ,,‬הנ‬ ‫שלו‬ ‫לוו‬ ‫ותר של‬ ‫ת‬ ‫ביות‬ ‫ביוו‬‫היקרר בבי‬ ‫וש הייק‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫הרכוש‬ ‫ה הררככו‬ ‫יה‬ ‫היה‬ ‫היי‬ ‫וא ה‬ ‫א‬ ‫והוא‬ ‫והוו‬ ‫ה ווה‬ ‫ה‬ ‫במתנה‬‫במתנ‬ ‫תנ‬ ‫בלל במ‬ ‫קיבל‬ ‫קיב‬‫הוא קי‬ ‫קרר הו‬ ‫היק‬‫הי‬ ‫דקאי על לב רע‪ ,‬ומהם נמשך לאחמ"כ "חטאים"‪.‬‬ ‫מר‪..‬‬ ‫ר‪.‬‬ ‫משמר‬ ‫מכל מש‬ ‫מכל‬ ‫עליוו מכ‬ ‫עלי‬ ‫לי‬ ‫ורר על‬ ‫שמור‬ ‫לשמור‬ ‫שמו‬‫לשמ‬ ‫מ‬ ‫לש‬ ‫ה‬‫היה‬ ‫היי‬ ‫כסףף ה‬ ‫ה כס‬ ‫כס‬ ‫כמה‬‫ה כמ‬ ‫כמ‬ ‫משנה‬ ‫שנ‬‫לא מש‬ ‫מולדתו‪ ,,‬לא‬ ‫לדתו‬ ‫תו‬ ‫לדתו‬ ‫מולד‬ ‫ה מו‬ ‫וסיה‬‫סי‬ ‫מרוס‬ ‫אותוו מר‬ ‫א אות‬ ‫ות‬ ‫אות‬ ‫יא‬ ‫הביא‬‫הבי‬ ‫א הב‬ ‫הוא‬ ‫רב‪ ,,‬הו‬ ‫הו‬ ‫לי רב‬ ‫רב‬ ‫סנטימנטלי‬ ‫נטל‬ ‫מנט‬ ‫נטיימ‬‫סנט‬ ‫ט‬ ‫ערךך סנ‬ ‫ה עער‬ ‫היה‬‫היי‬ ‫הזהבב ה‬‫הזזה‬ ‫הזה‬ ‫זה‬ ‫ען ה‬‫לשעןן‬ ‫שע‬ ‫ללש‬ ‫ה " )י"ג י"ז(‬ ‫נה‬ ‫אתננה‬ ‫תננ‬ ‫בארץ‪ ...‬ככיי ללך את‬ ‫בארץץ‪....‬‬ ‫ץ‪...‬‬ ‫אר‬ ‫לך בא‬ ‫התהלךך‬ ‫התהל‬ ‫ום התה‬ ‫תה‬ ‫ם‬ ‫"קום‬ ‫"קו‬ ‫ק‬ ‫השעון‪,,‬‬ ‫שעוון‬ ‫ון‬ ‫השע‬ ‫שעע‬ ‫את הש‬ ‫הש‬ ‫משכןן את‬ ‫שכ‬ ‫שכ‬ ‫מש‬ ‫לא מ‬ ‫ם לא‬ ‫פעם‬ ‫אףף פפעע‬ ‫אא‬ ‫וא‬ ‫הוא‬‫ו‪ ,,‬הו‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫תו‬ ‫כרר אוות‬ ‫מכר‬‫לא מכ‬ ‫א לא‬ ‫הוא‬ ‫הוו‬ ‫בעזרתו‪ ..‬ה‬ ‫תו‬ ‫זרתו‬ ‫עזרת‬ ‫ת בבעעזר‬ ‫בעזר‬ ‫זר‬ ‫לקנות‬ ‫קנו‬ ‫נו‬ ‫יכולל ללק‬ ‫יכו‬ ‫כו‬ ‫ה יכ‬ ‫יה‬ ‫היה‬ ‫כלל הי‬ ‫אוכל‬‫אוכ‬ ‫ה או‬ ‫כמה‬ ‫שווה ‪ ,‬ככמ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫אפ"ל בלשון "קום" דהוא לשון של חיזוק‪ ,‬דהא ארץ ישראל נקנית‬ ‫ולהתקיים‪.‬‬ ‫ם‪..‬‬ ‫יים‬ ‫ם‬ ‫קיי‬ ‫תקיי‬ ‫יי‬ ‫להתק‬ ‫תק‬ ‫הת‬ ‫מד וולללה‬ ‫מעמד‬ ‫מעמ‬ ‫ק מע‬ ‫להחזיק‬ ‫החזי‬ ‫זי‬ ‫הח‬ ‫תמיד ללה‬ ‫תמיד‬ ‫יד‬ ‫לנוו תמ‬ ‫עזרר לנ‬ ‫לנ‬ ‫וה'' עז‬ ‫עז‬ ‫חמור‪ ,,‬ווה‬ ‫ה‬ ‫חמור‬ ‫ור‬ ‫חמור‬‫ה חמ‬ ‫היה‬‫היי‬ ‫שלנוו ה‬ ‫שלנ‬ ‫לננ‬ ‫צב של‬ ‫שהמצבב‬ ‫שהמצ‬ ‫כמה שהמ‬ ‫המ‬ ‫כל כמה‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫ביסורים‪ ,‬כמובא בדבריהם )ברכות ה‪ ,(:‬וזהו "קום"‪.‬‬ ‫הביוב‪,,‬‬ ‫וךך הבביוב‬ ‫וב‬ ‫לתוך‬ ‫לתו‬‫אותוו לת‬ ‫ילל אות‬ ‫אות‬ ‫ות‬ ‫הפיל‬ ‫הפי‬ ‫מכיסו‪ ,,‬הפ‬ ‫מכיסו‬ ‫כיסו‬ ‫סו‬ ‫וןן מכי‬ ‫כי‬ ‫השעון‬ ‫שעעו‬ ‫את הש‬ ‫א את‬ ‫הוצייא‬ ‫הוצ‬ ‫וצ‬ ‫וט הו‬ ‫שוט‬ ‫פשוט‬ ‫א פפש‬ ‫הוא‬ ‫וס‪ ,‬הו‬ ‫הו‬ ‫היסוס‬ ‫ס‬ ‫סו‬‫של הייס‬ ‫שמץץ של‬ ‫שמ‬ ‫בליי ש‬ ‫איךך בל‬ ‫בל‬ ‫אי‬ ‫תי ללבב א‬ ‫תי‬ ‫שמתי‬ ‫שמת‬‫שמ‬ ‫שמ‬ ‫ואפשר גם לומר‪ :‬דבסיפא של קרא כתוב "כי לך אתננה"‪ ,‬דלפני כן‬ ‫ה‬‫אותה‬ ‫ללל אות‬ ‫אות‬ ‫ות‬ ‫בגלל‬ ‫בגלל‬‫א בבגג‬ ‫אלא‬ ‫אלל‬‫הב‪ ,‬א‬ ‫הזהבב‬ ‫הזה‬ ‫הזה‬ ‫שעוןן הז‬ ‫שעוו‬ ‫עו‬ ‫שעע‬‫לל ש‬ ‫א בבגגלל‬ ‫בגלל‬ ‫וני‪ ,,‬ללא‬ ‫כרוני‪,‬י‪,‬‬ ‫כרוני‬ ‫בזיככררונ‬ ‫ונ‬ ‫טבועע בז‬ ‫טבו‬ ‫טבו‬ ‫בו‬‫אר טב‬ ‫נשארר‬‫א‬ ‫נשא‬ ‫ה ננש‬ ‫ש‬ ‫הזה‬‫המאורעע הז‬ ‫הז‬ ‫מאור‬ ‫מאור‬ ‫ור‬ ‫המא‬ ‫א‬ ‫ו‪ ,,‬המ‬ ‫בזמנו‪,‬‬ ‫בזמנו‬ ‫מנ‬ ‫מנ‬ ‫בזמ‬ ‫הלם בז‬ ‫בז‬ ‫בהלל‬ ‫יתי בה‬ ‫תיי‬ ‫ך‪ .‬היית‬ ‫והלך‪..‬‬ ‫הלך‬‫והל‬ ‫יש את הצורך באיתערותא דלתתא‪ ,‬וזהו בריש‪" :‬קום" לפני "לך‬ ‫ם‬‫שמים‬‫מי‬ ‫שמי‬‫את שמ‬ ‫יראת‬ ‫ת‬ ‫ראת‬ ‫מתוך ייררא‬ ‫תוך‬‫מתוו‬ ‫על מת‬ ‫שפעלל‬ ‫שפע‬ ‫םש‬ ‫אדם‬‫שלל אד‬ ‫אד‬ ‫תש‬ ‫ית‬ ‫מידית‬ ‫ה מיידדי‬ ‫פעולה‬ ‫פעוולל‬‫פעמיים‪ ..‬פע‬ ‫מיים‬ ‫ים‬ ‫פעמ‬ ‫לחשובב פע‬ ‫לחשו‬ ‫שו‬ ‫בליי לח‬ ‫ה בבלל‬ ‫מעשה‬ ‫טת מעש‬ ‫עש‬ ‫קיטת‬ ‫ת‬ ‫נקיטת‬ ‫קיט‬ ‫קי‬ ‫של ננק‬ ‫חת של‬ ‫אחת‬ ‫ת‬ ‫ה אח‬ ‫שניה‬ ‫יה‬ ‫שני‬ ‫שנ‬ ‫אתננה"‪.‬‬ ‫א‬‫שהוא‬‫הו‬ ‫שהו‬ ‫הו‬ ‫שה‬ ‫מה ש‬ ‫ה‬ ‫העצומה‬ ‫מ‬ ‫העצצווומ‬ ‫ה הע‬ ‫ההקרבה‬ ‫קררבב‬ ‫הק‬ ‫על הה‬ ‫כללל על‬ ‫חשבב ככלל‬ ‫א חש‬ ‫חש‬ ‫וא ללא‬ ‫ו‪ .‬הוא‬ ‫הוא‬ ‫יו‪..‬‬ ‫ותיו‬‫ולמצוות‬ ‫ת‬ ‫וות‬ ‫למצווו‬ ‫צוו‬ ‫למצצו‬ ‫ה'' ולמ‬ ‫ולמ‬ ‫לכבודד ה‬ ‫ת ללככבבוו‬ ‫מוחלטת‬ ‫חל ט‬ ‫וחלט‬ ‫לט‬ ‫ות מווח‬ ‫ת‬ ‫סרות‬ ‫התמסרות‬ ‫סרו‬ ‫תמסר‬ ‫תמסר‬ ‫ה‪ ,‬התמ‬ ‫טהורה‪,,‬‬ ‫ורה‬ ‫טהורר‬ ‫טהוו‬ ‫טה‬ ‫טה‬ ‫ואפשר להוסיף בדרך רמז‪ :‬דבתיבת "קום" טעם המקרא הוא‪:‬‬ ‫א‬‫הוא‬ ‫הו‬ ‫אחרות‪ ..‬ה‬ ‫חרות‬ ‫חרות‬ ‫ות‬ ‫אפשריות אח‬ ‫ריות‬ ‫ות‬ ‫שרי‬ ‫אפש‬ ‫פש‬ ‫אפפ‬ ‫שא‬ ‫יש‬ ‫שיש‬ ‫דע שי‬ ‫ידעע‬‫וא יד‬ ‫כמובן‪,,‬ן‪ ,‬הוא‬ ‫הוא‬ ‫מוובבן‬ ‫השעון‪ ..‬ככמ‬ ‫שעון‬ ‫וןן‬‫שעעו‬ ‫את הש‬ ‫להצילל את‬ ‫להצי‬ ‫צי‬ ‫יוכלל לה‬ ‫צדד יווככ‬ ‫כיצד‬ ‫כיצ‬ ‫קל כי‬ ‫שקלל‬ ‫לא שק‬ ‫ם לא‬ ‫וגם‬ ‫יבב‪ ,‬וג‬ ‫וג‬ ‫מקריב‬ ‫קרי‬ ‫מק‬ ‫'יתיב' – מלשון 'ישיבה' – רמז על מצוות ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫ת‪..‬‬‫שבת‬ ‫ת‬ ‫בשב‬ ‫שבב‬ ‫כאלה בש‬‫כאללה‬ ‫ה‬ ‫הפסדים כא‬ ‫פסדדיים‬ ‫וע הפס‬ ‫למנועע‬ ‫מנו‬ ‫למנ‬ ‫ת למ‬ ‫ות‬ ‫המאפשרות‬ ‫אפשרו‬ ‫אפפשר‬ ‫שר‬ ‫מא‬ ‫המ‬ ‫ערוךך ה‬ ‫חןן עררוו‬ ‫ולחן‬ ‫ובשולחן‬ ‫ולח‬ ‫שול‬ ‫א ובבש‬ ‫רא‬ ‫בגמרא‬‫גמרר‬ ‫ות בגמ‬ ‫גמ‬ ‫בגמ‬ ‫ת‬ ‫המתוארות‬ ‫אררו‬‫המתוא‬ ‫תו‬‫מת‬ ‫המ‬ ‫םה‬ ‫הדרכים‬ ‫הדרכי‬ ‫כי‬ ‫את הדר‬ ‫דר‬ ‫היטבב את‬ ‫ירר היט‬ ‫יט‬ ‫הכיר‬‫הכיי‬ ‫הכ‬ ‫הכ‬ ‫איננוו‬ ‫איננ‬ ‫ננ‬ ‫אוליי א‬‫ו‪ ,,‬אול‬ ‫ול‬ ‫וחכמתו‪,‬‬ ‫מתו‬ ‫חכמת‬ ‫ת‬ ‫חכמ‬ ‫יוו וחכ‬ ‫וחכ‬ ‫ידיעותיו‬ ‫ותי‬ ‫יעעות‬ ‫עות‬ ‫ידיע‬ ‫ה עעלל יידדי‬ ‫הרבה‬ ‫בה‬ ‫בהרבה‬ ‫הרב‬ ‫בהר‬ ‫תה בה‬ ‫ה‬ ‫עלתה‬ ‫שלוו עעלת‬ ‫של‬ ‫םש‬ ‫מים‬ ‫מי‬ ‫השמ‬‫יראת הש‬ ‫ראת‬‫ירא‬ ‫א‬ ‫ולמדן‪,‬ן‪ ,,‬יירר‬ ‫מדן‬ ‫מדן‬ ‫ולמד‬ ‫ולמד‬ ‫ק ול‬ ‫צדיק‬ ‫ה צדי‬ ‫די‬ ‫יה‬ ‫שהיה‬ ‫שהיי‬ ‫על פפיי שה‬ ‫שה‬ ‫אףף על‬ ‫א‬ ‫נחפש ונבקש‬ ‫ירותו‪.‬‬ ‫ות‬ ‫ת‬ ‫ומסירות‬ ‫ירו‬‫מסיר‬‫יו ומס‬ ‫נו‪......‬‬ ‫ו‪..‬‬ ‫אבותיוו‬ ‫ותיו‬ ‫מנננוו‪.‬‬ ‫ותי‬ ‫אבות‬ ‫בזמננ‬ ‫בזמ‬ ‫שחיוו בז‬ ‫בדרכיי אב‬ ‫חי‬‫כאלו שח‬ ‫הצועדד בבדדרכ‬ ‫רכ‬ ‫אלו‬ ‫לו‬ ‫הצצוע‬ ‫וע‬ ‫ם ככא‬ ‫צדיקים‬ ‫דיקיי‬ ‫ה‪ ,,‬בן ה‬ ‫קי‬ ‫דיק‬ ‫על צדי‬ ‫אריה‪,‬‬ ‫ריה‬ ‫ת על‬ ‫ביי ארי‬ ‫לדעת‬ ‫צבי‬ ‫בי צב‬ ‫חשוב לדע‬ ‫דע‬ ‫חד רבי‬ ‫רבי‬ ‫שוב‬ ‫וב‬ ‫חש‬ ‫המיוחדד‬ ‫וחד‬ ‫אבלל ח‬ ‫המיייווח‬‫לבנוו המ‬ ‫המ‬ ‫אבב‬ ‫אבי‪ ,,‬א‬ ‫של אבביי‬ ‫לבננ‬ ‫בנ‬ ‫א לב‬ ‫אבא‬ ‫בא‬ ‫כמוו של‬ ‫אל אב‬ ‫ם כמ‬ ‫כמ‬ ‫ישראלל‬ ‫א‬ ‫שרא‬ ‫בי ישר‬ ‫שר‬ ‫מעשים‬ ‫מעעשי‬ ‫שי‬ ‫רביי‬ ‫ה רב‬ ‫תמ‬ ‫כה‬ ‫לחקות‬ ‫זכה‬ ‫חקו‬ ‫קו‬ ‫דיי זכ‬ ‫ם ללח‬ ‫בכדי‬ ‫בכדד‬‫א בכ‬ ‫בכ‬ ‫יכולים‬ ‫יכולי‬ ‫כולי‬ ‫לי‬ ‫ללא‬ ‫ייככו‬ ‫כו‬ ‫את‬ ‫ותיו‪........‬‬ ‫יכותיוו‬ ‫יו‬ ‫יכותי‬ ‫יכווות‬ ‫ת‬ ‫הליכ‬ ‫יכ‬ ‫והלל‬ ‫יו וה‬ ‫אורחותיוו‬ ‫ותי‬‫רחוות‬ ‫אוורח‬ ‫רח‬ ‫שיחותיו‪ ,‬א‬ ‫תי ו‬ ‫יו‬ ‫ותיו‬ ‫יחוות‬ ‫וד‪ ,‬בשיח‬ ‫מאוד‬ ‫מאוד‬ ‫רבים מא‬ ‫בים‬‫ם ‪ -‬רבי‬ ‫לרבים‬ ‫ים‬ ‫רבי‬‫אל לרב‬ ‫ישראלל‬ ‫א‬ ‫שרא‬ ‫שרר‬‫ניי יש‬ ‫עיני‬ ‫שהאירר עעינ‬ ‫שהאי‬ ‫אי‬ ‫בן ש‬ ‫המתיקות‬ ‫וּמבַ ְקּ ִשׁים מֵ הַ ֵשּׁם‬ ‫ְמסַ פְּ ִרים ְ‬ ‫יח לְ הַ ֵשּׁם י ְִתבָּ ַר ‪ .‬לְ ַספֵּ ר לְ פָ נָיו אֶ ת הַ כֹּל ָמה‬ ‫ְיל ִָדים י ְָק ִרים ! כַּ ָמּה טוֹב י ְִהיֶה לָנוּ ‪ִ -‬אם נִ ְת ַרגֵּל לִ ְשׁפֹּ ִשׂ ַ‬ ‫והתענוג‬ ‫ֶשׁקּו ֶֹרה ִע ָמּנוּ וּלְ בַ ֵקּשׁ ִמלְּ פָ נָיו עַ ל הַ כֹּל‪ ,‬כָּכָ ה נ ְַרגִּ ישׁ ֶשׁאָנוּ א לְ בַ ד‪ ,‬אָנוּ ִעם הַ ֵשּׁם י ְִתבָּ ַר ‪.‬‬ ‫הָ יָה זֶה ַרבֵּ נוּ הַ ָקּדוֹשׁ ַר ִבּי נ ְַח ָמן ִמ ְבּ ֶר ְסלָב‪ ,‬כְּ ֶשׁהָ יָה צָ ִעיר לְ י ִָמים‪ ,‬הוּא הָ יָה גָּר לְ יַד נָהָ ר גָּדוֹל‪ ,‬וְ הָ יָה‬ ‫בעבודתנו‬ ‫לו ֵֹק ַח לִ ְפעָ ִמים ִס ָירה ְק ַטנָּה‪ ,‬וְ ָשׁט ִעם הַ ְסּ ִפינָה לְ אֶ ְמצַ ע הַ נָּהָ ר‪ ,‬מֵ אֲ חו ֵֹרי אֵ יפֹ ה ֶשׁגּ ְָדלוּ ְ'קנֵה סוּף' – כָּ‬ ‫אָביו‪.‬‬ ‫יחת ֹו לִ ְפנֵי הַ ֵשּׁם כְּ בֵ ן לִ ְפנֵי ִ‬‫ֶשׁאַף אֶ ָחד א ִה ְב ִחין בּוֹ‪ ,‬וְ ָשׁם הָ יָה פּו ֵֹרשׁ אֶ ת ִשׂ ָ‬ ‫"לְ ַמ ַען ִּת ְמצ ּו‬ ‫אָמר ְפּעָ ִמים‬ ‫וּבזְ כוּת ְתּ ִפלָּה וְ ִה ְתבּו ְֹדדוּת ז ֹו זָכָ ה ל ָָמּה ֶשׁזָּכָ ה – כְּ ִפי ֶשׁ ַ‬ ‫הַ כֹּל‪ ,‬הַ כֹּל הוּא ִספֵּ ר לְ הַ ֵשׁם – ִ‬ ‫ַרבּ וֹת עַ ל ַמעֲ לַת הַ ְתּ ִפלָּה לִ ְפנֵי הַ ֵשּׁם ֶשׁאֶ ְפ ָשׁר לְ הַ גִּ יעַ לְ כָ ל הַ ְדּבָ ִרים הַ טּו ִֹבים ֶשׁבָּ ע ֹו ָלם‪.‬‬ ‫ְו ִה ְת ַע ַּנגְ ּ ֶתם‬ ‫הָ בוּ ְיל ִָדים י ְָק ִרים‪ ,‬לְ ִה ְת ַרגֵּל לְ ַדבֵּ ר ִעם הַ ֵשּׁם וּלְ בַ ֵקּשׁ ִממֶּ נּוּ עַ ל הַ כֹּל ָמה ֶשׁאָנוּ ְצ ִריכִ ים – ִבּ ְפ ָרט‬ ‫"שׂ ְמ ָחה"‪" ,‬חֲ בֵ ִרים טו ִֹבים"‪,‬‬ ‫"מדּוֹת טוֹבוֹת"‪" ,‬כִּ בּוּד אָב וָ אֵ ם"‪ִ ,‬‬ ‫"תּ ִפלָּה"‪ִ ,‬‬‫רוּחנִ יִּים‪" :‬תּו ָֹרה"‪ְ ,‬‬ ‫הַ ְדּבָ ִרים הָ ָ‬ ‫בו ָד ּה"‬ ‫ִמ ִּזיז ְּכ ֹ‬ ‫וְ עוֹד וְ עוֹד‪ ...‬עַ ל הַ כֹּל נִ ְת ַרגֵּל לְ בַ ֵקּשׁ מֵ הַ ֵשּׁם ֶשׁיַּעֲ זֹ ר לָנוּ בָּ זֹ את‪ ,‬לְ בַ ֵקּשׁ וּלְ ִה ְת ַחנֵּן שׁוּב וָ שׁוּב עַ ל כָּ ל‬ ‫וּמ ְרפֶּ ה‪.‬‬ ‫אָביו שׁוּב וָ שׁוּב וְ אֵ ינ ֹו ִמ ְתבַּ יֵּשׁ ַ‬ ‫הַ ְדּבָ ִרי ם ֶשׁאָנוּ ְצ ִריכִ ים‪ ,‬כְּ מ ֹו ִ'בּן' ֶשׁ ְמּבַ ֵקּשׁ מֵ ִ‬ ‫)ישעיהו(‬ ‫ִאם ֵנ ֵל ְבּדֶ ֶר זוּ ֶשׁל ְתּ ִפלָּה‪ ,‬הַ ַחיִּים ֶשׁלָּנוּ י ְִה ֶיה הַ ְרבֵּ ה יו ֵֹתר טו ִֹבים – נִ ְהיֶה ָתּ ִמיד ִעם הַ ֵשּׁם‪ ,‬וְ א‬ ‫נִ ְהיֶה לְ בַ ד אַף פַּ עַ ם‪ .‬וְ כָ י ְִהיֶה לָנוּ ְבּעֶ זְ ַרת הַ ֵשּׁם ְבּ ָרכָ ה וְ הַ ְצל ָָחה ְבּהַ כֹּל‪.‬‬ ‫לקבלת העלון‪ | 052-7168275 ys0527168275@gmail.com :‬לשמיעת שיעורי הרב יהודה צבי שפירא ב'קול הלשון'‪ 03-6171111 :‬שלוחה‪*7999126 :‬‬ ‫לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה‬