gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: לך לך (2026-10-19)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫פרשת‬ ‫עלון‬ ‫לך לך‬ ‫מס' ‪157‬‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫בית יעקב פרשת נח אות י"ח‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫תיבת נח היה עצה מאת ה' לנח להסתיר עצמו ממידת הדין ע"י שיחזיר עצמו למקורו ויצמצם עצמו‬ ‫שלא להתפשט רק לעמוד לפני ה' בלא התפרדות לעצמו‪.‬‬ ‫עובדא דב"ש ולא אשגח בה א"ל קוב"ה את נאשית לה אנא‬ ‫כאשר האדם שוכח עונו הקב"ה זוכרו‪ ,‬ואם זוכר עונו הקב"ה‬ ‫אדברנא לך מיד מה כתיב (שמואל ב י"ב) אתה האיש כה אמר‬ ‫כביכול שוכח‪.‬‬ ‫עשה לך תבת עצי גפר וכו'‪ .‬ענין עצה הזאת הוא ה' אתה האיש דאנשית לה ובמה אודע ליה בדינא‪ :‬עיקר‬ ‫כדאיתא בזוה"ק נח (ס"א ע"א) ר"ח פתח ואמר אם יסתר איש חומר כל חטא נגד הקב"ה הוא מה שהאדם בורח מהקב"ה‬ ‫במסתרים ואני לא אראנו וגו'‪ .‬ת"ח כד בר נש חטי קמי ומפנה עצמו להתפרד ולא להיות עומד לפני ה'‪ ,‬וכשהאדם‬ ‫מארי' ואמשיך גרמי' לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באמת הוא נפרד ומתפשט לישות לעצמו אז הדין מתוח‬ ‫באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא עליו מאד שעושה עצמו לישות נפרדת העושה מה שליבו‬ ‫ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב (ישעיה כ"ו) חבי כמעט חפץ ומידת הדין נתפס עליו מאד כי הוא בהתגלות מאד‬ ‫רגע עד יעבר זעם‪ :‬תרגום‪ :‬בא וראה כשאדם חוטא לפני ועומד לעצמו בלא שום הגנה ומחסה‪ ,‬אבל כשהאדם יודע‬ ‫מחסרונו ומחפש מחסה והגנה אצל השי"ת אז השי"ת‬ ‫אדונו ונוטל ומושך עצמו להתכסות ממנו‪ ,‬הקב"ה עושה‬ ‫מגין ומסתיר אותו בצל כנפיו ואז הוא נכלל ונבלע במקורו‬ ‫איתו דין בגלוי‪ ,‬אבל כאשר אדם מטהר עצמו הקב"ה‬ ‫וכח חיותו חוזר לשרשו ואינו עומד לעצמו מרוחק ונפרד‬ ‫רוצה להסתיר אותו שלא יתראה ביום אף‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫כמו זה שמתפשט ועורק מקמי' מריה שלזה אין מקום‬ ‫חבי כמעט רגע עד יעבור זעם‪ .‬הענין הוא כמ"ש אאמו"ר‬ ‫מסתור והגנה וכל עניניו ומעשיו מתייחסים אליו לעצמו‬ ‫זצלה"ה שאם יחפוץ האדם להסתיר ַעוֹנ ֹו מפניו ושוכח‬ ‫ואין לו מקום מפלט וכח עליון להתאחז בו ולחסות בצילו‬ ‫את אשר ִעוֵ ת אזי השי"ת מזכירו ומגלה עונו שעושה בו‬ ‫מעוֹנֹו ואינו עומד לפני ה'‬ ‫ביום זעם‪ .‬ולזה הנה השוכח ַ‬ ‫דין לעיני הכל וכדכתיב (בראשית ב) ויתחבא האדם ואשתו‬ ‫לה ָתּלֹות בו והוא בורח מלפניו כדי להתפרד ממנו ברצונו‬ ‫ִ‬ ‫מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן ואמר לו השי"ת איכה‪.‬‬ ‫להתחזק בתעצומות עוזו לזה אין שום הגנה כלל והדינים‬ ‫ולהיפך אם האדם זוכר עונו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד‬ ‫שולטים עליו‪ ,‬אבל הזוכר היטיב חסרונו וליבו רפה עליו‬ ‫אזי הש"י עושה עצמו שוכח ואינו מביט באותו חטא כלל‬ ‫ויודע מרת נפשו ואינו בורח מלפני ה' על זה האדם פורש‬ ‫כדכתיב (איוב י"א) וירא און ולא יתבונן וכדאיתא בירושלמי‬ ‫הקב"ה צל כנפיו וחוסה ומתלונן בסתר עליון והוא כסוי‬ ‫ר"ה (פ"א ה"ג) ואין הקב"ה רואה את הנולד ומשני וירא‬ ‫חטאה [דברים בסגנון זה עצמו‪ ,‬ידועים גם בשם הה"ק‬ ‫און ולא יתבונן בשבילכם נעשיתי שכחן‪ ,‬ובירושלמי פאה‬ ‫מריז'ין זיע"א על לשון התפילה "כי זוכר כל הנשכחות‬ ‫(פ"א ה"א) נושא עון נשוא עון לשון שכחה‪ ,‬כי כן התנהגות‬ ‫אתה הוא" שהקב"ה זוכר הנשכחות אצל האדם‪ ,‬דהיינו‬ ‫דרכי הש"י עם האדם לאמר אם שכחת את עונך אני זוכר‬ ‫שבאם האדם זוכר עונותיו שוב אין זכירה ופקידה על‬ ‫ואם אתה זוכר אני שוכח‪ .‬וכדאיתא בזוה"ק ויקרא (כ"ב ע"ב)‬ ‫עונותיו למעלה‪ ,‬אבל באם האדם שוכח עונותיו אז הקב"ה‬ ‫דתנינן בשעתא דבר נש חב קמי קוב"ה ולא אשגח בחטאו‬ ‫זוכר ופוקד עליו עונותיו‪ ,‬וכן בענין הזכויות וכו']‪.‬‬‫ואשדי לי' בתר כתפוי כדין פקיד מלכא ואמר לא הודע‬ ‫אליו חטאתו אשר חטא אושיט דינא עליה ואודע עליו‬ ‫ההגנה מזעם הדין הוא להכנע לפני ה' ולא לקחת חיל לעצמו‪.‬‬ ‫חובא דהא מאן דלביה גס ביה חטי ואינשי חטאיה ולא‬ ‫ולכן עיקר ההגנה להסתיר עצמו מפני הזעם הוא‬ ‫אשגח קוב"ה זמין לקבליה ופקיד לאודעא ההוא חובא בגין‬ ‫דלא יתנשי מניה‪ .‬והכי אשכחנא בדוד דכיון דעבד ההוא כשיכיר לעצמו שאין לו שום רכוש מה ומתבונן בשפלות‬ ‫בתיבה שמסר כל חיותו ורצונו וכח הפעולה‬ ‫ערכו שהוא כאין‪ ,‬וע"י שאדם זוכר מהותו‬ ‫שלו להשי"ת שהוא ינהיגו כעובר בבטן אמו שאין לו‬ ‫וחטאתו נגדו תמיד השי"ת מנהג נגדו מדה במדה‬ ‫כלל חיים ורצון בפני עצמו וזו היא עצה המובחרת נגד‬ ‫ומשליך במצולות ים כל חטאתיו וכמ"ש בש"ס (ברכות י"ז‬ ‫מדת הדין שלא יוכל לשלוט עליו וכדכתיב (איוב מ"א) הוא‬ ‫ע"א) ונפשי כעפר לכל תהיה ואז אין להרע כוח שליטה‬ ‫מלך על כל בני שחץ אין על עפר משלו‪ .‬היינו שעל מי‬ ‫עליו כדכתיב (איוב מ"א) הוא מלך על כל בני שחץ‪ .‬שעל‬ ‫שמתגאה לומר כחי ועוצם ידי בזה פוגע מדת הדין‬ ‫המתגאה בצדקתו ואומר כחי ועוצם ידי אזי הקב"ה‬ ‫אבל זה שמכיר שאין לו שום כח בפני עצמו רק מה‬ ‫מזכיר עונותיו ומודע ליה בדינא‪ .‬וז"ל הזה"ק (נח‬ ‫שהשי"ת נותן לו ע"ז אין קטרוג כלל כי בזה אין שום רע‬ ‫סח ע"א) וכד בר נש אדכי קמי קוב"ה בעי לאסתרא‬ ‫כמו שהעובר אינו מוציא פסולת בבטן אמו ולכן עיקר‬ ‫ליה דלא יתחזי ביום אף ה'‪ .‬היינו שצריך לאחוז אז‬ ‫הסתרת האדם מפני המקטרגים הוא שיתבונן שאינו‬ ‫בצמצומים גדולים לבטל כל הפעולה שלו‪ :‬כאשר האדם‬ ‫בריאה נפרדת בפני עצמה רק עדיין הוא נקשר ונאחז‬ ‫יודע אפסיות מהותו ואיכותו הנפסד ושאין לו כח וחיל‬ ‫בשרשו ואז שוב אין ביכולת לחול עליו שום קטרוג כי‬ ‫משל עצמו ואז הוא נתלה ופונה עצמו להתכלל במקור‬ ‫מאחר שהוא דבוק בשרשו ממילא יש לו שלימות כי‬ ‫חיותו אז אין לו גדר מציאות נפרד לעצמו להיות נשפט‬ ‫מלכא שלים הוא‪ .‬אבל מי שמסתיר עצמו ועריק מקמי‬ ‫ונשקף עליו לדון אותו בדקדוק ע"פ פעלו‪ ,‬רק הוא אז‬ ‫מאריה הוא מאבד עצמו שע"י שמתרחק מהשורש‬ ‫חוסה בסתר עליון ונכלל במקורו‪ ,‬ואין חל עליו הבטה‬ ‫ונפרד ביותר עי"ז שולטים עליו כל המקטרגים ולכן‬ ‫והשקפה פרטית על פרטיותו ועניניו כי אין הוא נגדר‬ ‫אף שנח לא הי' מבורר עדיין במעמקי לבו בשלימות‬ ‫ומתיחס כמציאות לעצמו רק הוא מעורה ומחובר‬ ‫רק כיון שחשב עצמו כאלו אינו בחיים נסתר מפני‬ ‫למקור חיותו והוא ית' פורש עליו שלומו כי כן הוא‬ ‫כל המקטרגים וע"ז אמרו בזה"ק נח ודעמי' סתים‬ ‫המידה‪ ,‬וזהו כענין ענפים המתפשטים מהגזע והשורש‬ ‫מעינא הוי כדאיתא בתנחומא (נח סימן א') שנח כל אותה‬ ‫האיתן שמקבלים כוחם וחיותם מהמקור ואין להם‬ ‫שנה לא ראה שינה בעיניו כי שינה הא שכחה ונח‬ ‫מציאות כח והנהגה והתנהלות משל עצמם רק הם‬ ‫לא ראה שינה היינו שלא שכח אף רגע אחד בעצמו‬ ‫חלק עצמי מהמקור בהיותם המשך מחובר מהמקור‬ ‫להיות נדמה לו שהוא הרי בפ"ע נפרד מהשי"ת רק כל‬ ‫ורק כאשר הם נתלשים ממקורם והינם עומדין לעצמן‬ ‫אותה עת המבול הי' מכלל עצמו בשרשו ועומד לנוכח‬ ‫אז שוב הם בלתי תלוין במקורן ומנותקים לעמוד בכח‬ ‫השי"ת פנים בפנים בדעה בהירה וצלולה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וחיות עצמן ואז מתחיל בהן הריקבון ואיבוד הכח‪.‬‬ ‫[ומזה הטעם אין המחובר לקרקע מקבל טומאה כי‬ ‫ג' ההדרכות בעת זעם המבול‬ ‫עודו אינו מהות לעצמו בנפרד‪ ,‬וגם מהות הטומאה אינו‬ ‫ואמנם בפרטיות נרמז עצת ה' אל נח בזה הענין‬ ‫נתפס בו כי הטומאה הוא ענין הנפרדות וההתרחקות‬ ‫בהדרכות מפורטות בלשון הכתוב עשה לך תיבת עצי‬ ‫מהמקור‪ ,‬ועיין סוף ספר סדרי טהרות עמ"ס כלים]‪.‬‬ ‫גופר וגו'‪ ,‬וכמש"כ במי השילוח וז"ל‪ :‬ענין התיבה הוא‬ ‫שנתן הש"י עצה והגנה לנח עד שעברו ימי הזעם וכן‬ ‫וזה היה ענין ההגנה וההסתרה של נח שהיה נצרך‬ ‫לכל מי שלא נזדכך לבו עדיין יוכל ללמוד עצות איך‬ ‫בעת הזעם הגדול בימי המבול להסתתר בתוך התיבה‪,‬‬ ‫יסתר עצמו ויגין בעדו מכל רע המתרגש בעולם‪ ,‬וכן‬ ‫וכמש"כ הזוהר הק' שהמבול היה הסתרה ומחסה‬ ‫אמרו חז"ל אם רואה אדם שיסורין באין עליו ירוץ‬ ‫ממידת הדין‪ ,‬שנח בהיותו בתיבה היה בתכלית‬ ‫לחדרי חדרים של תורה והוא נותנת לו עצה איך להנצל‪,‬‬ ‫הצמצום וכיווץ מציאותו והויתו העצמי והיה תלוי‬ ‫וענין התיבה הוא על פי מה דאיתא בגמ' פסחים (קיג‪):‬‬ ‫ועומד פנים כנגד פנים כנגד הקב"ה‪ ,‬והיה כעובר קטן‬ ‫שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס ואינו משתכר‬ ‫בבטן אימו שלא נתפס בו מציאות והויה נפרדת כלל‬ ‫ומי שמעביר על מדותיו וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועובר ירך אימו הוא‪ .‬וכאשר נתבאר עוד בארוכה בבית‬ ‫וביאור אלו השלושה דברים נתבארו במי השילוח‬ ‫יעקב בפרשתינו אות י"ט‪ :‬ושורש הענין בזו ההסתרה‬ ‫שם בקצרה‪ ,‬אבל בא בארוכה ובטוב טעם בספר בית‬ ‫הוא שכל אותה שנה ביטל נח את עצמו מכל הוייתו‬ ‫יעקב שם וז"ל‪ :‬והנה אלו השלש מדות שהקב"ה אוהבן‬‫וכח החיים שלו עד שלא נחשב חי רק כעובר בבטן‬ ‫אמו שאין לו חיים בפני עצמו רק כל היותו נכלל באמו נמשכים ממה שהאדם מכיר עצמו שאינו בריה בפ"ע‬ ‫ועיקר חפצו ותאותו של העובר נמשך מרצון השי"ת רק כל כחו ורכושו הוא מיד השי"ת‪ .‬וביאר אאמו"ר‬ ‫בלבד‪ ,‬עד"ז הי' נח מבטל עצמו כל אותו זמן שהי' סגור זללה"ה שמאמר עשה לך תבת עצי גפר הוא נגד אינו‬ ‫אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬רק שתהא המחיצה‬ ‫כועס שתשים מעצור לרוחך שלא תכעוס‬ ‫מבית ומחוץ שימחה השנאה מכל וכל והוא ע"י מה‬ ‫כי גפרית מורה על כעס‪ .‬שהנה שורש הכעס הוא‬ ‫שמבחין האדם בכל הרעות הבאים בין אדם לחבירו‬ ‫ע"י שנדמה לו לאדם שהוא בעל הבית ולכן אם אינו‬ ‫הם כולם רק בעניני עוה"ז ומי שיודע ומתבונן שכל‬ ‫מתנהג עפ"י דעתו ורצונו כועס אבל מי שמכיר שכל‬ ‫הקנינים והרכושים שהאדם מסגל בעוה"ז אין לו בהם‬ ‫עולם הוא רשות שאינו שלו לא יכעוס על שום דבר‬ ‫קנין עצמי זולת ההכרה בלבד שמכיר בהם כי לה'‬ ‫אף שאינו מתנהג כפי רצונו ודעתו כמו שאין אדם‬ ‫הארץ ומלואה ע"כ אינו כדאי לנטור שנאה לחבירו‬ ‫כועס בבית חבירו אף אם יתנהג שלא כרצונו לפי‬ ‫ורק יניח על יסודותיו שלא יכנוס בהם אויר מהבלי‬ ‫שיודע שאינו שלו‪ .‬ולכן מי שמכיר מפורש שהשי"ת‬ ‫עוה"ז קנאה ושנאה וכן לשון "כופר" מורה על זה‬ ‫הוא המנהיג עולמו בכל פרט מעשה והוא הבעה"ב‬ ‫שיכפר ולא ינטור שנאה לחבירו בעניני עוה"ז כלל‬ ‫בזה העולם והאדם הוא רק כעובר אורח לא יכעוס על‬ ‫אחר שהוא עולם שאינו שלו ואינו נוגע לו כלל ולכן‬ ‫שום דבר‪ .‬ולכן אמרו בזה"ק (בראשית נ"ז ע"ב) כל הכועס‬ ‫מי שמדריך עצמו באלו השלשה מדות קונה הגנה‬ ‫כאלו עובד ע"ז לפי שנוטל לעצמו כח זר שנדמה לו‬ ‫והסתרה מפני מדת הדין לפי ששורש השלשה מדות‬ ‫שהוא כבעה"ב ברשות עצמו וכמ"ש עוד בזה"ק (נדרים‬ ‫הללו הוא שלא יטול האדם לעצמו להתגאות בשום כח‬ ‫כב) שכל הכועס אפילו שכינתא לא חשיבא בעיניו‪ .‬ולכן‬ ‫ורכוש‪ .‬וזה עיקר ההגנה מפני מדת הדין וכדכתיב‬ ‫הכועס הוא מפריד עצמו ומתרחק מאור השורש מאד‬ ‫(תהלים יב) אתה סתר לי‪ .‬היינו ע"י שמכיר את השי"ת‬ ‫כדכתיב (תהלים צד) היחברך כסא הוות היינו כסא שיש לה‬ ‫שנקרא גם בעוה"ז "אתה" היינו שכבודו והשגחתו‬ ‫הויה בפ"ע אין לה חיבור להשי"ת וממילא כששולט כח‬ ‫ניכר מפורש לנגד עיניו זה הוא "סתר לי"‪ ,‬ובהיפוך‬ ‫הדין בעולם שבא להראות לכל כי השי"ת הוא הבעה"ב‬ ‫מי שמסתיר עצמו מפניו יתברך בעוה"ז וערק מקמי‬ ‫והמנהיג בעוה"ז אזי מי שנוטל כח והוי' לעצמו בזה‬ ‫מאריה זה מגולה לפני מדת הדין בשעה ששולט בעולם‬ ‫פוגע מדת הדין ביותר‪:‬‬ ‫וכדאיתא בזה"ק (נח ס"ח ע"ב) אמשיך גרמיה לאתכסיא‬ ‫"קנים תעשה את התבה" דיבור זה הוא נגד מ"ש‬ ‫קוב"ה עביד ביה דינא באתכליא ובתנחומא (פ' וארא) אם‬ ‫"ואינו משתכר" שענין השכרות הוא טרדת הדעת‬ ‫יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו‪ ,‬לבני אדם‪ ,‬וע"ז‬ ‫ע"י שיתפשט עצמו בקבלת הטובה שלא בהדרגה‬ ‫נאמר (משלי י') הולך בתום ילך בטח ומעקש דרכיו יודע‪.‬‬ ‫וישוב הדעת עד ששוכח אם יש עליו משגיח ומנהיג‬ ‫הולך בתום זה שעומד בענוה נגד השי"ת וממליך‬ ‫שאז מרגיש שמחה יתירה באותה טובה שמתפשט בה‬ ‫אותו על הכל שאינו נוטל לעצמו כח ורכוש מה וכמ"ש‬ ‫וכמ"ש (יומא ע"ד ע"א) שכור כל העולם דומה עליו כמישור‬ ‫בש"ס (ברכות מ' ע"א) ראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך‬ ‫ועו"כ (תהלים ק"ד) ויין ישמח לבב אנוש שמזה נמשך‬ ‫המקום שבראה שיודע שהוא בעולם שאינו שלו‪ ,‬והוא‬ ‫עיקר השמחה מפני שמסתיר ומטריד הדעת עד‬ ‫רק מביט לתכניתו זה יש לו הגנה ביום אף ה' וכדכתיב‬ ‫שאינו מבחין שיש משגיח בעולם ולעומת זה נאמר כאן‬ ‫(צפניה ב') בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף‬ ‫"קנים תעשה את התבה" היינו שיאחוז כל דבר בישוב‬ ‫ה'‪ .‬אמנם המעקש דרכיו זהו שעומד בגאוה לפני‬ ‫הדעת כמו מי שעושה לו בית ומציב לו בתוכו גבולים‬ ‫השי"ת ואוחז דרכו בעקשות שמדמה בנפשו כי יוכל‬ ‫וחדרים מיוחדים לכל תשמיש ותשמיש ובכל פסיעה‬ ‫להסתר ולהתחבא מפני מדת הדין הוא יודע שהשי"ת‬ ‫ופסיעה שפוסע בביתו יש לפניו כתלים ופתחים כדי‬ ‫מגלה כל מסתריו ושולט בו מדת הדין בפרסום לעין‬ ‫שתתיישב נפשו כל פעם אם ירחיק עוד ללכת הלאה‬ ‫כל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫או יעמוד ולא יפסע פסיעה גסה במרוצה ובבהלה וכן‬ ‫טעם למה לא קיים אברהם אבינו מצות מילה קודם שנצטוה‬ ‫לכל תשמיש ותשמיש מתיישב תחלה לאיזה חדר הראוי‬ ‫לזה ביותר‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר‬ ‫אתה וזרעך לדורתם (י"ז ט')‪ .‬הענין שלא קיים אברהם‬ ‫"וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" עצה זו נאמרה‬ ‫מצות מילה קודם שנצטוה כמו שמצינו בגמ' (יומא‬ ‫נגד מ"ש "ואינו מעמיד על מדותיו" והיינו שיכפר‬ ‫כח‪ ):‬קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין‪ ,‬כן‬ ‫לחבירו מבית ומחוץ בלא לב ולב‪ ,‬ולא כענין שאמר‬ ‫כל המצות המה שמירה לאדם שילך כפי אשר עשה‬ ‫אבשלום (שמואל ב' י"ג) אמנון אחי שהי' מן השפה ולחוץ‬ ‫אלהים את האדם ישר‪ ,‬ולא יטה לצד אחד רק ילך בדרך‬ ‫והשנאה היתה עצורה וטמונה בלבו‪ ,‬ולא כמו שנאמר‬ ‫הממוצע‪ ,‬כי באם יהיה משוקע בדבר אחד אזי שינה‬ ‫באחי יוסף ולא יכלו דברו לשלום שלא יכלו להיות‬ ‫את דרך הישר ויסור ממנו‪ ,‬לכן קיים אברהם אבינו כל המצות‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫קודם שנצטוה עליהם‪ ,‬אבל מצות מילה הוא שהאדם יתקן בריאת‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫השי"ת שנברא בחסרון‪ ,‬לכן קודם שנצטוה לא היה יכול מצדו לשנות‬ ‫ולתקן בריאת השי"ת כי היה דומה חלילה כאומר כמה מכוער כלי‬ ‫זה שעשית‪ ,‬לכן הראה לו השי"ת לידת ישמעאל כי גם בלידתו קיים‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫רצון השי"ת‪ ,‬כי אצל אברהם אבינו לא היה שום דבר רשות‪ ,‬רק כל‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫פעולותיו עשה ברצון השי"ת ואח"כ ראה שמעשי ישמעאל אינם‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫טובים ומזה הבין שנמצא מקום למצות מילה‪ ,‬וזה לא ראה עד‬ ‫שישמעאל היה גדול בן י"ג שנה‪ ,‬ותיכף כשהבין שיש מקום למצות‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫מילה האיר לו השי"ת ונתן לו המצוה תכף במאמר מפורש‪ ,‬שכן‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫רצונו שיתראה פעולות אדם ויגיע כפיו יאכל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫(מי השילוח פרשת לך לך ח"ב)‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫אמר העורך‪ :‬אולי אפשר להוסיף‪ ,‬שאכן דעה זו שהיה לאאע"ה‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫עד היותו ק' שנה שאין לשנות מעשי ה' כי כל היצירות וצורת האדם‬ ‫ותכונותיו אינם לבטלה ובטעות‪ ,‬זהו אכן אמת רק שהוא אמת של‬ ‫חלק כל בני נח שתפקידם לשמור על צורת הבריאה הנאותה ולא‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫לקלקלה‪ ,‬אבל חלק ישראל בעולם הוא להתחבר לאשר למעלה מן‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫השמש אשר לזה הנה אכן הערלה מכסה וסותם וחוצץ‪ ,‬וע"כ הסרת‬ ‫הערלה הוא הוא הברית בין ישראל לאביהם שבשמים שהם משנים‬ ‫את צורתם הטבעית שמצד הבריאה לעלות לצורה מיוחדת עליונה‬ ‫ובזה ברית הקב"ה חתום בבשרם‪.‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬