gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy

שבוע: לך לך (2026-10-19)

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫[ ‪]1‬‬ ‫שנה ט'‪ ,‬גיליון מס‪432 .‬‬ ‫בס"ד פרשת 'לך לך' תשפ"ז‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים ‪ -‬קרית הבעש"ט פתח תקוה‬ ‫"וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪ ,‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו" (בראשית י"ג‪ ,‬ו')‬ ‫(א) ַויַעַ ל ַאבְ ָרם ִּמ ִּמצְ ַריִּם הּוא וְ ִּא ְשּתו וְ כָל אֲ שֶ ר לו וְ לוט עִּ מו הַ נֶגְ בָ ה‪( .‬ב) וְ ַאבְ ָרם כָבֵ ד ְמאֹד‪ ,‬בַ ִּמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב‪( .‬ג) ַו ֵילְֶך לְמַ סָ עָ יו ִּמ ֶנגֶב‬ ‫שנָה‪ַ ,‬וי ְִּק ָרא שָ ם‬ ‫וְ עַ ד בֵ ית ֵאל‪ ,‬עַ ד הַ מָ קום אֲ שֶ ר הָ יָה שָ ם ָאהֳ ֹלה בַ ְּת ִּחלָה בֵ ין בֵ ית ֵאל ּובֵ ין הָ עָ י‪( .‬ד) ֶאל ְמקום הַ ִּמזְ בֵ חַ אֲ שֶ ר עָ שָ ה שָ ם בָ ִּרא ֹ‬ ‫הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם‪ ,‬הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים‪( .‬ו) וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪ ,‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא‬ ‫ַאבְ ָרם בְ שֵ ם ה'‪( .‬ה) וְ גַם לְלוט הַ ֹ‬ ‫יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪( .‬ז) ַוי ְִּהי ִּריב בֵ ין רֹעֵ י ִּמ ְקנֵה ַאבְ ָרם ּובֵ ין רֹעֵ י ִּמ ְקנֵה לוט‪ ,‬וְ הַ כְ ַנ ֲע ִּני וְ הַ פְ ִּרזִּ י ָאז ישֵ ב בָ ָא ֶרץ‪( .‬ח) וַי ֹאמֶ ר ַאבְ ָרם ֶאל לוט ַאל‬ ‫ימנָה‬ ‫ָשים ַא ִּחים אֲ נ ְָחנּו‪( .‬ט) הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך ִּהפ ֶָרד נָא מֵ עָ לָי‪ִּ ,‬אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ‬ ‫נָא ְת ִּהי ְמ ִּריבָ ה בֵ ינִּי ּובֵ ינֶָך ּובֵ ין רֹעַ י ּובֵ ין רֹעֶ יָך‪ ,‬כִּ י אֲ נ ִּ‬ ‫וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה‪( .‬י) ַויִּשָ א לוט ֶאת עֵ ינָיו ַוי ְַרא ֶאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן כִּ י ֻכלָּה מַ ְש ֶקה‪ ,‬לִּפְ נֵי שַ חֵ ת ה' ֶאת ְסדֹם וְ ֶאת ֲעמ ָֹרה כְ גַן ה'‬ ‫כְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם בֹאֲ כָה צֹעַ ר‪( .‬יא) ַויִּבְ חַ ר לו לוט ֵאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן ַויִּסַ ע לוט ִּמ ֶקדֶ ם‪ַ ,‬ו ִּיפ ְָרדּו ִּאיש מֵ עַ ל ָא ִּחיו‪.‬‬ ‫שאלה מרכזית‬ ‫בפסוק ו' נאמר ‪" :‬וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪ ,‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו"‪ ,‬ובשני חלקי הפסוק מובאים דברים קצת‬ ‫דומים‪ ,‬עד שנראה שכאילו כפילות ישנה כאן כפילות‪ .‬ואם החלק השני הוא ברור‪ ,‬שבגלל רכושם הרב לא יכלו לשבת יחדיו‪ ,‬אך על החלק‬ ‫הראשון של הפסוק‪ ,‬יש לשאול ‪ -‬מה פירוש שהארץ לא נשאה אותם לשבת יחדיו‪ .‬ורק לאחר שנבין את משמעות החלק הראשון‪ ,‬נוכל‬ ‫להבין מדוע אין כפילות בין שני חלקי הפסוק‪.‬‬ ‫'רש"י' מפרש את החלק הראשון של הפסוק ‪" :‬ולא נשא אותם ‪ -‬לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם‪ ,‬ולשון קצר הוא וצריך‬ ‫להוסיף עליו כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ לפיכך כתב ולא נשא בלשון זכר"‪ .‬ומסביר בעל 'שפתי חכמים' שהיה קשה ל'רש"י'‪ ,‬מדוע‬ ‫ָש ָאה‬ ‫מובא הפועל ‪' -‬נָשָ א' שהוא לשון זכר‪ ,‬והרי שם העצם ‪' -‬הָ ָא ֶרץ' הוא לשון נקבה‪ ,‬ולכן היה צריך להיות כתוב בלשון נקבה‪" :‬וְ ל ֹא נ ְ‬ ‫א ָֹתם הָ ָא ֶרץ"‪ .‬ועוד היה קשה ל'רש"י'‪ ,‬שאין משמעות לאמירה‪ ,‬שהארץ אינה יכולה לסבול ולישא בני אדם‪ .‬ולכן 'רש"י' מפרש שיש‬ ‫'מ ְרעֶ ה'‪ ,‬שהיא בלשון זכר‪ ,‬ואז תהיה המשמעות‪ ,‬שמרעה הארץ לא הספיק לצאן של אברהם ושל לוט יחדיו‪.‬‬ ‫להוסיף את המילה ‪ִּ -‬‬ ‫אלא‪ ,‬שאם זו המשמעות של החלק הראשון בפסוק‪ ,‬אז משמעות זו זהה למשמעות של החלק השני של הפסוק‪ ,‬ועדיין צריך להסביר את‬ ‫משמעות הכפילות‪ .‬ועוד‪ ,‬שאם הכוונה למרעה הארץ‪ ,‬אז לא כל כך מתאים לומר שהמרעה לא נשא אותם לשבת יחדיו‪ ,‬היה צריך לכתוב‬ ‫שמרעה הארץ לא הספיק לשניהם‪ ,‬בכדי שיוכלו לשבת יחדיו‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שאם ללוט לא היה מספיק מרעה‪ ,‬מדוע לא הלך מעצמו לחפש לו מקום פנוי אחר למרעה צאנו‪ ,‬הרי לא היה חסר מקום מרעה‪,‬‬ ‫וכמו שאומר לו אברהם ‪" :‬הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך"‪ .‬אלא אם כן נאמר‪ ,‬שהוא לא נפרד מרצונו כי ידע שכל עושרו בא לו בזכות אברהם‪,‬‬ ‫הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם‪ ,‬הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים"‪ .‬ולשם מה יש לציין שוב שהוא הולך עם אברהם‪ ,‬הרי‬ ‫וכמו שאפשר לדייק בפסוק ‪" :‬וְ גַם לְלוט הַ ֹ‬ ‫זה ידוע‪ ,‬אלא להדגיש שהרכוש שלו היה רק בזכות שהלך עם אברהם‪.‬‬ ‫הקדמה ‪ -‬לארץ ישראל ישנה סגולה מיוחדת הגורמת לייחסה אל היושבים עליה‬ ‫לארץ ישראל ישנה סגולה מיוחדת‪ ,‬שיש לה יחס שונה ליושבים עליה‪ ,‬וזאת בהתאם להתנהגותם‪ .‬המקור לכך מובא בפרשת 'אחרי מות'‬ ‫ישבֶ יהָ " (ויקרא י"ח‪ ,‬כ"ה)‪ ,‬וכן בהמשך שם ‪" :‬וְ ל ֹא ָת ִּקיא הָ ָא ֶרץ ֶא ְתכֶם בְ טַ מַ אֲ כֶם‬ ‫‪" :‬ו ִַּּת ְטמָ א הָ ָא ֶרץ ו ֶָאפְ קֹד עֲונָּה עָ לֶיהָ ‪ ,‬ו ַָּת ִּקא הָ ָא ֶרץ ֶאת ְ‬ ‫א ָֹתּה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר ָק ָאה ֶאת הַ ּגוי אֲ שֶ ר לִּפְ נֵיכֶם" (שם‪ ,‬שם‪ ,‬כ"ח)‪ .‬ומשמע מפשטות הפסוקים‪ ,‬שהארץ עצמה מקיאה את החוטאים‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫אפשר לומר‪ ,‬שה' הוא זה שמעניש את החוטאים‪ ,‬אך מפשטות הפסוקים שה' טבע בארץ את התכונה הזו שהיא מקיאה ממנה את‬ ‫החוטאים‪ .‬וכן אומר 'רמב"ן' ‪" :‬והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות"‬ ‫(שם‪ ,‬שם‪ ,‬כ"ה)‪ .‬וכן משמע מ'רש"י' שאומר ‪" :‬ולא תקיא הארץ אתכם ‪ -‬משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס שאין עומד במעיו אלא‬ ‫מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה ותרגומו ולא תרוקן לשון ריקון מריקה עצמה מהם" (שם‪ ,‬שם‪ ,‬כ"ח)‪ .‬ובמשל הוא‬ ‫מראה שאיך הפעולה הזו נעשית בצורה אוטומטית‪ ,‬כמו שהמעיים מקיאים דבר מאוס‪.‬‬ ‫יתם א ָֹתם וְ ל ֹא ָת ִּקיא ֶא ְתכֶם הָ ָא ֶרץ אֲ שֶּ ר אֲ נִי‬ ‫ּושמַ ְר ֶּתם ֶּאת כָל חֻ ק ַֹתי וְ ֶּאת כָל ִמ ְשפָטַ י ַוע ֲִש ֶּ‬ ‫וכן חוזר רעיון זה בפרשת 'קדושים' בפסוק ‪ְ " :‬‬ ‫מֵ בִ יא ֶּא ְתכֶּם שָ מָ ה לָשֶּ בֶּ ת בָ ּה" (ויקרא כ'‪ ,‬כ"ב)‪ .‬ומסביר בעל 'צרור המור' ‪" :‬ולכן ושמרתם את כל חוקותי‪ ,‬אע"פ שיהיו לכם בלי טעם‪.‬‬ ‫באופן שלא תקיא אתכם הארץ‪ ,‬לפי שאינה סובלת אלו הטומאות"‪ .‬וכן אומר שם בעל 'אדרת אליהו' ‪" :‬ולא תקיא הארץ אתכם‪ .‬ארץ‬ ‫ישראל אינה כשאר כל הארצות‪ ,‬אינה מקיימת את עוברי עבירה"‪ .‬ומסביר שם 'מלבי"ם' שתכונה זו נובעת מקדושה של הארץ ‪" :‬כך‬ ‫הארץ מקדושתה אינה סובלת מעשים המתועבים האלה‪ ,‬וא"א שיתקיימו יושביה עליה עם המעשים האלה"‪.‬‬ ‫רעיון מרכזי‬ ‫על פי הקדמה זו‪ ,‬נראה לומר‪ ,‬שיש לפרש את החלק הראשון של הפסוק כלשונו וכפשוטו ממש‪ ,‬למרות שפירוש זה בפסוק אינו על דרך‬ ‫הפשט הרגיל‪ ,‬אלא נוטה יותר למקובל בדרך דרש‪ ,‬אך נראה שכך משמע מפשוטו של מקרא‪ .‬מובנו של החלק הראשון של הפסוק ‪" :‬וְ ל ֹא‬ ‫נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו"‪ ,‬יהיה ‪ -‬שהארץ ִמ ְתכונתה‪ ,‬בגלל קדושתה‪ ,‬לא יכלה לשאת אותם עליה שישבו יחד במקום אחד‪.‬‬ ‫ואת החלק השני של הפסוק שנראה ככפילות ‪" :‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו"‪ ,‬נסביר שאין כאן חזרה על החלק הראשון‪,‬‬ ‫אלא הוא בא להסביר את החלק ה ראשון‪ ,‬מדוע הארץ לא יכלה לשאת אותם יחדיו‪ .‬והסיבה היא כמובא בחלק השני‪ ,‬שהיה רכושם רב‬ ‫ולא יכלו לשבת יחדיו‪ .‬וזה לא דבר שהיה מוכרח המציאות‪ ,‬והיו יכולים להתעלות על עצמם‪ ,‬ולהמשיך ולשבת יחד בשלום‪ ,‬בבחינת ‪:‬‬ ‫"מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות דרבי נתן פרק ל"ה משנה א')‪ .‬ובמיוחד שארץ ישראל יכולה‬ ‫להתפשט ולהתכווץ‪ ,‬וכמו שמובא במס' 'גיטין' (נ"ז ע"א) ‪" :‬אמר ליה ארץ צבי כתיב בה‪ ,‬מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו‪ ,‬אף ארץ‬ ‫ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא‪ ,‬ובזמן שאין יושבין עליה גמדא"‪ .‬אז אם היו רוצים‪ ,‬היו יכולים לשבת יחדיו ולהסתדר למרות שהיה‬ ‫רכושם רב‪ ,‬אך בגלל שלא יכלו להסתדר ולחיות ביניהם בשלום‪ ,‬לכן הארץ לא יכלה לשאת אותם‪ .‬וכעין זה אומר בעל 'חת"ם סופר' ‪:‬‬ ‫"כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו‪ ,‬ר"ל כי מטבע ארץ הקדושה לסבול המועט את המרובה‪ ,‬והיינו בהיות האנשים קדושים ואז‬ ‫תתקדש גם כל מאודם ומקנה בהמתם עמם‪ ...‬והנה היה מהראוי שתסבול הארץ אותם אפי' יהי' כהנה וכהנה אלף פעמים"‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫הגורם שהיה אחראי על המריבה‬ ‫אך עדיין נשאר להבהיר‪ ,‬שדווקא על לוט מוטלת אשמה זו‪ ,‬כי לפי הפסוק שאומר בצורה כללית ‪" :‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת‬ ‫י ְַחדָ ו"‪ ,‬יכולים לטעות ולחשוב שזה נאמר גם על אברהם‪ .‬ונבהיר את העניין על פי סדר הפסוקים ‪:‬‬ ‫(א) ַויַעַ ל ַאבְ ָרם ִּמ ִּמצְ ַריִּם הּוא וְ ִּא ְשּתו וְ כָל אֲ שֶ ר לו וְ לוט עִּ מו הַ נֶגְ בָ ה‪( .‬ב) וְ ַאבְ ָרם כָבֵ ד ְמאֹד‪ ,‬בַ ִּמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב‪( .‬ג) ַו ֵילְֶך לְמַ סָ עָ יו ִּמ ֶנגֶב‬ ‫שנָה‪ַ ,‬וי ְִּק ָרא שָ ם‬ ‫וְ עַ ד בֵ ית ֵאל‪ ,‬עַ ד הַ מָ קום אֲ שֶ ר הָ יָה שָ ם ָאהֳ ֹלה בַ ְּת ִּחלָה בֵ ין בֵ ית ֵאל ּובֵ ין הָ עָ י‪( .‬ד) ֶאל ְמקום הַ ִּמזְ בֵ חַ אֲ שֶ ר עָ שָ ה שָ ם בָ ִּרא ֹ‬ ‫הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם‪ ,‬הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים‪( .‬ו) וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪ ,‬כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא‬ ‫ַאבְ ָרם בְ שֵ ם ה'‪( .‬ה) וְ גַם לְלוט הַ ֹ‬ ‫יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו‪.‬‬ ‫מעיון ראשוני ניווכח שפסוק ה' אינו במקומו‪ ,‬כי בפסוק א' נאמר שאברהם עלה ממצרים ולוט עמו‪ .‬פסוק ב' מתייחס לרכוש אברהם‪,‬‬ ‫ולא מתייחס לרכוש של לוט‪ .‬פסוקים ג' ‪ -‬ד' מתארים את מסעו עד המקום שבו היה אהלו בתחילה‪ .‬והנה‪ ,‬לפתע‪ ,‬פסוק ה' חוזר ומתאר‬ ‫את רכושו של לוט‪ ,‬פסוק שהיה מתאים שיופיע בצמוד לפסוק ב' המתאר את רכושו של אברהם‪ ,‬ויש להבין את הסיבה לכך‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שבכוונה הצמידה התורה את פסוק ה' המדבר על רכושו של לוט לפסוק ו' האומר שלא יכלו לשבת יחדיו בגלל רכושם הרב‪,‬‬ ‫בכדי ללמדנו שהריב נוצר רק ע"י לוט ולא ע"י אברהם‪.‬‬ ‫"וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ" ולגבי השאלה הלשונית מדוע כתוב ‪' -‬נָשָ א' בלשון זכר ולא בלשון נקבה‪ ,‬שהרי 'הָ ָא ֶרץ' היא בלשון נקבה‪ ,‬אולי‬ ‫ָש ָא'‪ .‬ולמרות שחסרה כאן‬ ‫נוכל לומר שלמרות שכתוב ‪' -‬נָשָ א' בלשון זכר‪ ,‬הרי אפשר לקרא פועל זה באותן אותיות גם בלשון נקבה ‪' -‬נ ְ‬ ‫האות ‪' -‬ה'‪ ,‬הרי מצינו דוגמא כזו בתורה במספר פסוקים בפרשת 'כי תצא' כמו בפסוק ‪" :‬כִ י י ְִהיֶּה ַנע ֲָר בְ תּולָה ְמא ָֹרשָ ה ל ְִאיש" (דברים‬ ‫כ"ב‪ ,‬כ"ג)‪ ,‬הכתיב הוא ‪ַ ' -‬נע ֲָר' בלשון זכר‪ ,‬ואילו הקרי הוא ‪ַ ' -‬נע ֲָרה' בלשון נקבה‪ .‬ויתכן‪ ,‬שהתורה כתבה כאן ‪' -‬נָשָ א' בלשון זכר ולא‬ ‫ָש ָאה' בלשון נקבה‪ ,‬כי הפעולה של לשאת דברים קשים כמו שתי משפחות שלהם רכוש רב‪ ,‬מתאימה יותר לפעולה של זכר‪ ,‬לכן התורה‬ ‫'נ ְ‬ ‫השתמשה בפועל בלשון זכר‪.‬‬ ‫חיזוק מדברי בעל 'חת"ם סופר'‬ ‫הרעיון המרכזי שהעלינו לעיל‪ ,‬שהארץ היא שלא יכלה לשאת אותם‪ ,‬מקבלת חיזוק מדברי בעל 'חת"ם סופר' שגם מסביר בכיוון הזה‪,‬‬ ‫שמדובר על הארץ עצמה ולא על מרעה הארץ‪ .‬הוא אומר שדרך הצדיקים להיות באחדות גמורה‪ ,‬ואז כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה‬ ‫לעולם‪ ,‬וזה עצמו גורם פיזור לרשעים‪ .‬וכאשר אינם באחדות ח"ו אז הדבר גורם כינוס לרשעים שהוא רע לעולם‪ .‬ומוסיף‪ ,‬שדרך הטבע‬ ‫של הארץ הקדושה להוסיף עוד אחדות ואהבה ורעות לצדיקים היושבים בה‪ ,‬כמשאחז"ל [נדרים כ"ב‪ ].‬ונתן ה' לך שם לב רגז ‪ -‬בבבל‬ ‫הוא דכתיב‪ .‬ואם ח"ו יש סיבות המונעות מהארץ הקדושה להעלותם ולהתאחדם‪ ,‬אז אדרבא נגרם רע יותר גדול‪ ,‬עד שאפי' האנשים‬ ‫בעצמם יריבו זה עם זה‪.‬‬ ‫ומוסיף לזה את ההבדל בין 'רכוש גדול' שהוא מצד החסד ועוזר לבעליו בעבודת ה'‪ ,‬לבין 'רכוש רב' שמקורו מהצד של הקליפה‪ ,‬ומסמא‬ ‫עין בעליו וכן היה רכושו של לוט‪ ,‬ורכוש זה הבדיל בינו לבין אאע"ה וחצץ ביניהם‪ .‬ועל פי הקדמה זו מסביר את הפסוק ‪' -‬ולא נשא אותם‬ ‫הארץ לשבת יחדיו'‪ ,‬שלמרות שהיה ראוי שהארץ הקדושה תשא ותרומם אותם להתאחד יחד‪ ,‬אך בפועל לא נשא אותם הארץ לשבת‬ ‫יחדיו שלא היה להם נשיאת ראש ע"י הארץ‪ .‬והטעם כי היה רכושם רב וגרם להבדלה בין איש לאחיו‪ ,‬ומרכוש רב נעשה ריב‪ ,‬וזה גרם‬ ‫שהכנעני והפריזי אז יושב בארץ בהשקט ושלוה‪.‬‬ ‫" ַויִּסַ ע לוט ִּמ ֶקדֶ ם"‬ ‫ימנָה וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה‪( .‬י) ַויִּשָ א לוט ֶאת עֵ ינָיו ַוי ְַרא ֶאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן‬ ‫(ט) הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך ִּהפ ֶָרד נָא מֵ עָ לָי‪ִּ ,‬אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ‬ ‫כִּ י ֻכלָּה מַ ְש ֶקה‪ ,‬לִּפְ נֵי שַ חֵ ת ה' ֶאת ְסדֹם וְ ֶאת ֲעמ ָֹרה כְ גַן ה' כְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם בֹאֲ כָה צֹעַ ר‪( .‬יא) ַויִּבְ חַ ר לו לוט ֵאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן ַויִּסַ ע לוט‬ ‫ִּמ ֶקדֶ ם‪ַ ,‬ו ִּיפ ְָרדּו ִּאיש מֵ עַ ל ָא ִּחיו‪.‬‬ ‫פירוש הדברים בפשטות‪ ,‬שלוט נסע מצד מזרח‪ ,‬וא"כ נסע לצד מערב‪ .‬וכך מתרגם 'אונקלוס' ‪ " :‬ונטל לוט מלקדמין"‪ ,‬וכן בתרגום 'יונתן'‬ ‫‪ " :‬ונטל לוט ממדינחא"‪.‬‬ ‫וכן מביא 'רש"י' בפירושו הראשון על דרך הפשט ‪" :‬מקדם ‪ -‬נסע מאצל אברם (למזרח) והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע ממזרח‬ ‫למערב"‪ .‬ואח"כ מביא מדרש אגדה ‪" :‬הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו"‪ .‬ומקשה 'המזרחי' איך‬ ‫'רש"י' מפרש שהלך ממזרח למערב‪ ,‬הרי בית אל נמצאת בתוך ארץ ישראל‪ ,‬וככר הירדן נמצאת במזרחה של ארץ ישראל אז הוא היה‬ ‫צריך ללכת ממערב למזרח‪ ,‬ונשאר בצריך עיון‪.‬‬ ‫והבעיה של ההליכה מקדם‪ ,‬גרמה לקושי בין הפרשנים‪ ,‬וראה בהערות למטה שחלקו בשאלה האם הלך ממזרח למערב או ממערב למזרח‪,‬‬ ‫אך 'הט"ז' סובר שלוט נקט בדרך מתוחכמת‪ ,‬שלוט בחר לו מדינה שהיתה מפורסמת לזנות‪ ,‬והיה לו בושה מאברהם‪ ,‬והיה דואג שמא‬ ‫יאמר לו אברהם שלא יסע לשם מפני הבושה‪ ,‬ע"כ כיחש בפני אברהם והלך לצד מערב להטעות את אברהם‪ ,‬ואז שינה את כיוון הליכתו‬ ‫והלך למזרח לככר הירדן‪.‬‬ ‫ואת המקור למדרש האגדה מסביר 'המזרחי'‪ ,‬שהיה צריך לכתוב ‪' -‬ויסע לוט מאברם' ומדוע כתוב 'מקדם' אלא ללמד שנסע מקדמונו‬ ‫של עולם‪ .‬ועוד אפשר לומר‪ ,‬שישנן כמה סיבות לדרך הדרש ‪ :‬א‪ .‬שהיה צריך לכתוב שנסע 'לקדם' ולא 'מקדם'‪ .‬ב‪ .‬לא היה צריך לכתוב‬ ‫מהיכן הוא נסע כי אנו יודעים היכן הם היו‪ ,‬אלא לאן הוא נסע‪ ,‬והיה צריך לכתוב שלוט נסע לככר הירדן‪ ,‬ומדוע נאמר שהוא נסע 'מקדם'‪,‬‬ ‫ימנָה וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה"‪ ,‬ואברהם עומד‬ ‫אלא שנסע מקדמונו של עולם‪ .‬ג‪ .‬הם שכנו על גב ההר‪ ,‬ואברהם מציע לו ‪ִּ " :‬אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ‬ ‫עם פניו קדימה לצד מזרח‪ ,‬ולכן צד זה נקרא 'קדם'‪ .‬ולפי זה 'שמאל' זה צפון‪ ,‬וימין זה דרום‪ ,‬וכמו שאומר 'אונקלוס' ‪" :‬אם את לצפונא‬ ‫ואנא לדרומא ואם את לדרומא ואנא לצפונא "‪ ,‬כי יש מספיק מקום בצדדים אלו על גב ההר‪ ,‬ומדוע לוט לא בוחר באף אפשרות מאלו‪,‬‬ ‫אלא בוחר לו את ככר הירדן שהיא מצד מזרח‪ ,‬אלא שהסיע עצמו מקדמונו של עולם‪.‬‬ ‫התודה והברכה ‪ -‬למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות ‪ :‬מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג‪.‬‬ ‫ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל‪ .‬ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל‪ .‬ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל‪.‬‬ ‫ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל‪ .‬ולע"נ ‪' -‬חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ‪' -‬עמיתים'‪.‬‬ ‫שעה ‪ – 10.30‬שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬שעה ‪ - 11.15‬שיעור בגמרא מסכת פסחים‪.‬‬ ‫שעה ‪ - 12:00‬שיעור באור החיים הקדוש‪ .‬ביום ה' שיעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף גם דרך הזום‪ .‬לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל‪ ,‬גם במהדורה מורחבת‪,‬‬ ‫נא לפנות למייל – ‪ ingber@bezeqint.net‬או בטלפון ‪.0545398058 -‬‬