תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — לך לך (2026-10-19)

[ ]1
שנה ט' ,גיליון מס432 . בס"ד פרשת 'לך לך' תשפ"ז.
יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים -קרית הבעש"ט פתח תקוה
"וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו ,כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו" (בראשית י"ג ,ו')
(א) ַויַעַ ל ַאבְ ָרם ִּמ ִּמצְ ַריִּם הּוא וְ ִּא ְשּתו וְ כָל אֲ שֶ ר לו וְ לוט עִּ מו הַ נֶגְ בָ ה( .ב) וְ ַאבְ ָרם כָבֵ ד ְמאֹד ,בַ ִּמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב( .ג) ַו ֵילְֶך לְמַ סָ עָ יו ִּמ ֶנגֶב
שנָהַ ,וי ְִּק ָרא שָ ם וְ עַ ד בֵ ית ֵאל ,עַ ד הַ מָ קום אֲ שֶ ר הָ יָה שָ ם ָאהֳ ֹלה בַ ְּת ִּחלָה בֵ ין בֵ ית ֵאל ּובֵ ין הָ עָ י( .ד) ֶאל ְמקום הַ ִּמזְ בֵ חַ אֲ שֶ ר עָ שָ ה שָ ם בָ ִּרא ֹ
הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם ,הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים( .ו) וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו ,כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא ַאבְ ָרם בְ שֵ ם ה'( .ה) וְ גַם לְלוט הַ ֹ
יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו( .ז) ַוי ְִּהי ִּריב בֵ ין רֹעֵ י ִּמ ְקנֵה ַאבְ ָרם ּובֵ ין רֹעֵ י ִּמ ְקנֵה לוט ,וְ הַ כְ ַנ ֲע ִּני וְ הַ פְ ִּרזִּ י ָאז ישֵ ב בָ ָא ֶרץ( .ח) וַי ֹאמֶ ר ַאבְ ָרם ֶאל לוט ַאל
ימנָה ָשים ַא ִּחים אֲ נ ְָחנּו( .ט) הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך ִּהפ ֶָרד נָא מֵ עָ לָיִּ ,אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ נָא ְת ִּהי ְמ ִּריבָ ה בֵ ינִּי ּובֵ ינֶָך ּובֵ ין רֹעַ י ּובֵ ין רֹעֶ יָך ,כִּ י אֲ נ ִּ
וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה( .י) ַויִּשָ א לוט ֶאת עֵ ינָיו ַוי ְַרא ֶאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן כִּ י ֻכלָּה מַ ְש ֶקה ,לִּפְ נֵי שַ חֵ ת ה' ֶאת ְסדֹם וְ ֶאת ֲעמ ָֹרה כְ גַן ה'
כְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם בֹאֲ כָה צֹעַ ר( .יא) ַויִּבְ חַ ר לו לוט ֵאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן ַויִּסַ ע לוט ִּמ ֶקדֶ םַ ,ו ִּיפ ְָרדּו ִּאיש מֵ עַ ל ָא ִּחיו.
שאלה מרכזית
בפסוק ו' נאמר " :וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו ,כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו" ,ובשני חלקי הפסוק מובאים דברים קצת
דומים ,עד שנראה שכאילו כפילות ישנה כאן כפילות .ואם החלק השני הוא ברור ,שבגלל רכושם הרב לא יכלו לשבת יחדיו ,אך על החלק
הראשון של הפסוק ,יש לשאול -מה פירוש שהארץ לא נשאה אותם לשבת יחדיו .ורק לאחר שנבין את משמעות החלק הראשון ,נוכל
להבין מדוע אין כפילות בין שני חלקי הפסוק.
'רש"י' מפרש את החלק הראשון של הפסוק " :ולא נשא אותם -לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם ,ולשון קצר הוא וצריך
להוסיף עליו כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ לפיכך כתב ולא נשא בלשון זכר" .ומסביר בעל 'שפתי חכמים' שהיה קשה ל'רש"י' ,מדוע
ָש ָאה
מובא הפועל ' -נָשָ א' שהוא לשון זכר ,והרי שם העצם ' -הָ ָא ֶרץ' הוא לשון נקבה ,ולכן היה צריך להיות כתוב בלשון נקבה" :וְ ל ֹא נ ְ
א ָֹתם הָ ָא ֶרץ" .ועוד היה קשה ל'רש"י' ,שאין משמעות לאמירה ,שהארץ אינה יכולה לסבול ולישא בני אדם .ולכן 'רש"י' מפרש שיש
'מ ְרעֶ ה' ,שהיא בלשון זכר ,ואז תהיה המשמעות ,שמרעה הארץ לא הספיק לצאן של אברהם ושל לוט יחדיו. להוסיף את המילה ִּ -
אלא ,שאם זו המשמעות של החלק הראשון בפסוק ,אז משמעות זו זהה למשמעות של החלק השני של הפסוק ,ועדיין צריך להסביר את
משמעות הכפילות .ועוד ,שאם הכוונה למרעה הארץ ,אז לא כל כך מתאים לומר שהמרעה לא נשא אותם לשבת יחדיו ,היה צריך לכתוב
שמרעה הארץ לא הספיק לשניהם ,בכדי שיוכלו לשבת יחדיו.
ועוד ,שאם ללוט לא היה מספיק מרעה ,מדוע לא הלך מעצמו לחפש לו מקום פנוי אחר למרעה צאנו ,הרי לא היה חסר מקום מרעה,
וכמו שאומר לו אברהם " :הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך" .אלא אם כן נאמר ,שהוא לא נפרד מרצונו כי ידע שכל עושרו בא לו בזכות אברהם,
הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם ,הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים" .ולשם מה יש לציין שוב שהוא הולך עם אברהם ,הרי וכמו שאפשר לדייק בפסוק " :וְ גַם לְלוט הַ ֹ
זה ידוע ,אלא להדגיש שהרכוש שלו היה רק בזכות שהלך עם אברהם.
הקדמה -לארץ ישראל ישנה סגולה מיוחדת הגורמת לייחסה אל היושבים עליה
לארץ ישראל ישנה סגולה מיוחדת ,שיש לה יחס שונה ליושבים עליה ,וזאת בהתאם להתנהגותם .המקור לכך מובא בפרשת 'אחרי מות'
ישבֶ יהָ " (ויקרא י"ח ,כ"ה) ,וכן בהמשך שם " :וְ ל ֹא ָת ִּקיא הָ ָא ֶרץ ֶא ְתכֶם בְ טַ מַ אֲ כֶם " :ו ִַּּת ְטמָ א הָ ָא ֶרץ ו ֶָאפְ קֹד עֲונָּה עָ לֶיהָ ,ו ַָּת ִּקא הָ ָא ֶרץ ֶאת ְ
א ָֹתּה ,כַאֲ שֶ ר ָק ָאה ֶאת הַ ּגוי אֲ שֶ ר לִּפְ נֵיכֶם" (שם ,שם ,כ"ח) .ומשמע מפשטות הפסוקים ,שהארץ עצמה מקיאה את החוטאים .ואמנם,
אפשר לומר ,שה' הוא זה שמעניש את החוטאים ,אך מפשטות הפסוקים שה' טבע בארץ את התכונה הזו שהיא מקיאה ממנה את
החוטאים .וכן אומר 'רמב"ן' " :והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות"
(שם ,שם ,כ"ה) .וכן משמע מ'רש"י' שאומר " :ולא תקיא הארץ אתכם -משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס שאין עומד במעיו אלא
מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה ותרגומו ולא תרוקן לשון ריקון מריקה עצמה מהם" (שם ,שם ,כ"ח) .ובמשל הוא
מראה שאיך הפעולה הזו נעשית בצורה אוטומטית ,כמו שהמעיים מקיאים דבר מאוס.
יתם א ָֹתם וְ ל ֹא ָת ִּקיא ֶא ְתכֶם הָ ָא ֶרץ אֲ שֶּ ר אֲ נִי
ּושמַ ְר ֶּתם ֶּאת כָל חֻ ק ַֹתי וְ ֶּאת כָל ִמ ְשפָטַ י ַוע ֲִש ֶּ
וכן חוזר רעיון זה בפרשת 'קדושים' בפסוק ְ " :
מֵ בִ יא ֶּא ְתכֶּם שָ מָ ה לָשֶּ בֶּ ת בָ ּה" (ויקרא כ' ,כ"ב) .ומסביר בעל 'צרור המור' " :ולכן ושמרתם את כל חוקותי ,אע"פ שיהיו לכם בלי טעם.
באופן שלא תקיא אתכם הארץ ,לפי שאינה סובלת אלו הטומאות" .וכן אומר שם בעל 'אדרת אליהו' " :ולא תקיא הארץ אתכם .ארץ
ישראל אינה כשאר כל הארצות ,אינה מקיימת את עוברי עבירה" .ומסביר שם 'מלבי"ם' שתכונה זו נובעת מקדושה של הארץ " :כך
הארץ מקדושתה אינה סובלת מעשים המתועבים האלה ,וא"א שיתקיימו יושביה עליה עם המעשים האלה".
רעיון מרכזי
על פי הקדמה זו ,נראה לומר ,שיש לפרש את החלק הראשון של הפסוק כלשונו וכפשוטו ממש ,למרות שפירוש זה בפסוק אינו על דרך
הפשט הרגיל ,אלא נוטה יותר למקובל בדרך דרש ,אך נראה שכך משמע מפשוטו של מקרא .מובנו של החלק הראשון של הפסוק " :וְ ל ֹא
נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו" ,יהיה -שהארץ ִמ ְתכונתה ,בגלל קדושתה ,לא יכלה לשאת אותם עליה שישבו יחד במקום אחד.
ואת החלק השני של הפסוק שנראה ככפילות " :כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו" ,נסביר שאין כאן חזרה על החלק הראשון,
אלא הוא בא להסביר את החלק ה ראשון ,מדוע הארץ לא יכלה לשאת אותם יחדיו .והסיבה היא כמובא בחלק השני ,שהיה רכושם רב
ולא יכלו לשבת יחדיו .וזה לא דבר שהיה מוכרח המציאות ,והיו יכולים להתעלות על עצמם ,ולהמשיך ולשבת יחד בשלום ,בבחינת :
"מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות דרבי נתן פרק ל"ה משנה א') .ובמיוחד שארץ ישראל יכולה
להתפשט ולהתכווץ ,וכמו שמובא במס' 'גיטין' (נ"ז ע"א) " :אמר ליה ארץ צבי כתיב בה ,מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו ,אף ארץ
ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ,ובזמן שאין יושבין עליה גמדא" .אז אם היו רוצים ,היו יכולים לשבת יחדיו ולהסתדר למרות שהיה
רכושם רב ,אך בגלל שלא יכלו להסתדר ולחיות ביניהם בשלום ,לכן הארץ לא יכלה לשאת אותם .וכעין זה אומר בעל 'חת"ם סופר' :
"כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ,ר"ל כי מטבע ארץ הקדושה לסבול המועט את המרובה ,והיינו בהיות האנשים קדושים ואז
תתקדש גם כל מאודם ומקנה בהמתם עמם ...והנה היה מהראוי שתסבול הארץ אותם אפי' יהי' כהנה וכהנה אלף פעמים".
[ ]2
הגורם שהיה אחראי על המריבה
אך עדיין נשאר להבהיר ,שדווקא על לוט מוטלת אשמה זו ,כי לפי הפסוק שאומר בצורה כללית " :כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת
י ְַחדָ ו" ,יכולים לטעות ולחשוב שזה נאמר גם על אברהם .ונבהיר את העניין על פי סדר הפסוקים :
(א) ַויַעַ ל ַאבְ ָרם ִּמ ִּמצְ ַריִּם הּוא וְ ִּא ְשּתו וְ כָל אֲ שֶ ר לו וְ לוט עִּ מו הַ נֶגְ בָ ה( .ב) וְ ַאבְ ָרם כָבֵ ד ְמאֹד ,בַ ִּמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב( .ג) ַו ֵילְֶך לְמַ סָ עָ יו ִּמ ֶנגֶב
שנָהַ ,וי ְִּק ָרא שָ ם וְ עַ ד בֵ ית ֵאל ,עַ ד הַ מָ קום אֲ שֶ ר הָ יָה שָ ם ָאהֳ ֹלה בַ ְּת ִּחלָה בֵ ין בֵ ית ֵאל ּובֵ ין הָ עָ י( .ד) ֶאל ְמקום הַ ִּמזְ בֵ חַ אֲ שֶ ר עָ שָ ה שָ ם בָ ִּרא ֹ
הלְֵך ֶאת ַאבְ ָרם ,הָ יָה צ ֹאן ּובָ ָקר וְ אֹהָ לִּים( .ו) וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו ,כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב וְ ל ֹא ַאבְ ָרם בְ שֵ ם ה'( .ה) וְ גַם לְלוט הַ ֹ
יָכְ לּו לָשֶ בֶ ת י ְַחדָ ו.
מעיון ראשוני ניווכח שפסוק ה' אינו במקומו ,כי בפסוק א' נאמר שאברהם עלה ממצרים ולוט עמו .פסוק ב' מתייחס לרכוש אברהם,
ולא מתייחס לרכוש של לוט .פסוקים ג' -ד' מתארים את מסעו עד המקום שבו היה אהלו בתחילה .והנה ,לפתע ,פסוק ה' חוזר ומתאר
את רכושו של לוט ,פסוק שהיה מתאים שיופיע בצמוד לפסוק ב' המתאר את רכושו של אברהם ,ויש להבין את הסיבה לכך.
ונראה לומר ,שבכוונה הצמידה התורה את פסוק ה' המדבר על רכושו של לוט לפסוק ו' האומר שלא יכלו לשבת יחדיו בגלל רכושם הרב,
בכדי ללמדנו שהריב נוצר רק ע"י לוט ולא ע"י אברהם.
"וְ ל ֹא נָשָ א א ָֹתם הָ ָא ֶרץ" ולגבי השאלה הלשונית מדוע כתוב ' -נָשָ א' בלשון זכר ולא בלשון נקבה ,שהרי 'הָ ָא ֶרץ' היא בלשון נקבה ,אולי
ָש ָא' .ולמרות שחסרה כאן נוכל לומר שלמרות שכתוב ' -נָשָ א' בלשון זכר ,הרי אפשר לקרא פועל זה באותן אותיות גם בלשון נקבה ' -נ ְ
האות ' -ה' ,הרי מצינו דוגמא כזו בתורה במספר פסוקים בפרשת 'כי תצא' כמו בפסוק " :כִ י י ְִהיֶּה ַנע ֲָר בְ תּולָה ְמא ָֹרשָ ה ל ְִאיש" (דברים
כ"ב ,כ"ג) ,הכתיב הוא ַ ' -נע ֲָר' בלשון זכר ,ואילו הקרי הוא ַ ' -נע ֲָרה' בלשון נקבה .ויתכן ,שהתורה כתבה כאן ' -נָשָ א' בלשון זכר ולא
ָש ָאה' בלשון נקבה ,כי הפעולה של לשאת דברים קשים כמו שתי משפחות שלהם רכוש רב ,מתאימה יותר לפעולה של זכר ,לכן התורה 'נ ְ
השתמשה בפועל בלשון זכר.
חיזוק מדברי בעל 'חת"ם סופר'
הרעיון המרכזי שהעלינו לעיל ,שהארץ היא שלא יכלה לשאת אותם ,מקבלת חיזוק מדברי בעל 'חת"ם סופר' שגם מסביר בכיוון הזה,
שמדובר על הארץ עצמה ולא על מרעה הארץ .הוא אומר שדרך הצדיקים להיות באחדות גמורה ,ואז כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה
לעולם ,וזה עצמו גורם פיזור לרשעים .וכאשר אינם באחדות ח"ו אז הדבר גורם כינוס לרשעים שהוא רע לעולם .ומוסיף ,שדרך הטבע
של הארץ הקדושה להוסיף עוד אחדות ואהבה ורעות לצדיקים היושבים בה ,כמשאחז"ל [נדרים כ"ב ].ונתן ה' לך שם לב רגז -בבבל
הוא דכתיב .ואם ח"ו יש סיבות המונעות מהארץ הקדושה להעלותם ולהתאחדם ,אז אדרבא נגרם רע יותר גדול ,עד שאפי' האנשים
בעצמם יריבו זה עם זה.
ומוסיף לזה את ההבדל בין 'רכוש גדול' שהוא מצד החסד ועוזר לבעליו בעבודת ה' ,לבין 'רכוש רב' שמקורו מהצד של הקליפה ,ומסמא
עין בעליו וכן היה רכושו של לוט ,ורכוש זה הבדיל בינו לבין אאע"ה וחצץ ביניהם .ועל פי הקדמה זו מסביר את הפסוק ' -ולא נשא אותם
הארץ לשבת יחדיו' ,שלמרות שהיה ראוי שהארץ הקדושה תשא ותרומם אותם להתאחד יחד ,אך בפועל לא נשא אותם הארץ לשבת
יחדיו שלא היה להם נשיאת ראש ע"י הארץ .והטעם כי היה רכושם רב וגרם להבדלה בין איש לאחיו ,ומרכוש רב נעשה ריב ,וזה גרם
שהכנעני והפריזי אז יושב בארץ בהשקט ושלוה.
" ַויִּסַ ע לוט ִּמ ֶקדֶ ם"
ימנָה וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה( .י) ַויִּשָ א לוט ֶאת עֵ ינָיו ַוי ְַרא ֶאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן (ט) הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך ִּהפ ֶָרד נָא מֵ עָ לָיִּ ,אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ
כִּ י ֻכלָּה מַ ְש ֶקה ,לִּפְ נֵי שַ חֵ ת ה' ֶאת ְסדֹם וְ ֶאת ֲעמ ָֹרה כְ גַן ה' כְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם בֹאֲ כָה צֹעַ ר( .יא) ַויִּבְ חַ ר לו לוט ֵאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן ַויִּסַ ע לוט
ִּמ ֶקדֶ םַ ,ו ִּיפ ְָרדּו ִּאיש מֵ עַ ל ָא ִּחיו.
פירוש הדברים בפשטות ,שלוט נסע מצד מזרח ,וא"כ נסע לצד מערב .וכך מתרגם 'אונקלוס' " :ונטל לוט מלקדמין" ,וכן בתרגום 'יונתן'
" :ונטל לוט ממדינחא".
וכן מביא 'רש"י' בפירושו הראשון על דרך הפשט " :מקדם -נסע מאצל אברם (למזרח) והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע ממזרח
למערב" .ואח"כ מביא מדרש אגדה " :הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו" .ומקשה 'המזרחי' איך
'רש"י' מפרש שהלך ממזרח למערב ,הרי בית אל נמצאת בתוך ארץ ישראל ,וככר הירדן נמצאת במזרחה של ארץ ישראל אז הוא היה
צריך ללכת ממערב למזרח ,ונשאר בצריך עיון.
והבעיה של ההליכה מקדם ,גרמה לקושי בין הפרשנים ,וראה בהערות למטה שחלקו בשאלה האם הלך ממזרח למערב או ממערב למזרח,
אך 'הט"ז' סובר שלוט נקט בדרך מתוחכמת ,שלוט בחר לו מדינה שהיתה מפורסמת לזנות ,והיה לו בושה מאברהם ,והיה דואג שמא
יאמר לו אברהם שלא יסע לשם מפני הבושה ,ע"כ כיחש בפני אברהם והלך לצד מערב להטעות את אברהם ,ואז שינה את כיוון הליכתו
והלך למזרח לככר הירדן.
ואת המקור למדרש האגדה מסביר 'המזרחי' ,שהיה צריך לכתוב ' -ויסע לוט מאברם' ומדוע כתוב 'מקדם' אלא ללמד שנסע מקדמונו
של עולם .ועוד אפשר לומר ,שישנן כמה סיבות לדרך הדרש :א .שהיה צריך לכתוב שנסע 'לקדם' ולא 'מקדם' .ב .לא היה צריך לכתוב
מהיכן הוא נסע כי אנו יודעים היכן הם היו ,אלא לאן הוא נסע ,והיה צריך לכתוב שלוט נסע לככר הירדן ,ומדוע נאמר שהוא נסע 'מקדם',
ימנָה וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה" ,ואברהם עומד אלא שנסע מקדמונו של עולם .ג .הם שכנו על גב ההר ,ואברהם מציע לו ִּ " :אם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ
עם פניו קדימה לצד מזרח ,ולכן צד זה נקרא 'קדם' .ולפי זה 'שמאל' זה צפון ,וימין זה דרום ,וכמו שאומר 'אונקלוס' " :אם את לצפונא
ואנא לדרומא ואם את לדרומא ואנא לצפונא " ,כי יש מספיק מקום בצדדים אלו על גב ההר ,ומדוע לוט לא בוחר באף אפשרות מאלו,
אלא בוחר לו את ככר הירדן שהיא מצד מזרח ,אלא שהסיע עצמו מקדמונו של עולם.
התודה והברכה -למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל.
לעילוי נשמות :מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג.
ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל .ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל .ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל.
ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל .ולע"נ ' -חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ' -עמיתים'.
שעה – 10.30שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י .שעה - 11.15שיעור בגמרא מסכת פסחים.
שעה - 12:00שיעור באור החיים הקדוש .ביום ה' שיעור בפרשת השבוע.
ניתן להצטרף גם דרך הזום .לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל ,גם במהדורה מורחבת,
נא לפנות למייל – ingber@bezeqint.netאו בטלפון .0545398058 -
