gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪529‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת לך לך – חשון תשפ"ז‬ ‫כלומר לא נשתנה הערך המספרי של שמם‪ ,‬אלא שהאות‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי‬ ‫י' שערכה 'עשר' נתחלקה לשני אותיות ה' שביחד הם‬ ‫בברית בין הבתרים הבטיח הקב"ה לאברהם 'וגם את הגוי‬ ‫עדיין 'עשר'‪ ,‬האחת נתווספה לשמו של אברהם והשניה‬ ‫אשר יעבודו דן אנכי ואח"כ יצאו ברכוש גדול'‪ ,‬המילים‬ ‫לשמה שרה‪.‬‬ ‫'דן אנכי' קאי על המכות אך גם על המשך הפסוק שבני‬ ‫זה מרומז במה שנצטווה בתווך‪ ,‬לקיים ברית 'מיל"ה'‪.‬‬ ‫ישראל ינצלו את מצרים כמצודה שאין בה דגים וכמצולה‬ ‫שהרי 'מיל"ה' ר"ת‪ :‬מתחלק י' לשני ה'‪.‬‬ ‫שאין בה דגן‪ ,‬כלשון הגמ' בברכות‪.‬‬ ‫בגמ' בכורות ה‪ :‬מסופר כמה גדול ועצום היה ה'רכוש גדול'‬ ‫מעשר – חד מן עשרא‬ ‫'אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים‬ ‫בכל מקום בתורה שכתוב 'מעשר'‪ ,‬תרגמו אונקלוס‬ ‫חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים'‪.‬‬ ‫והתרגום ירושלמי 'מעשרא'‪ ,‬ורק בפרשתנו‪ ,‬על הפסוק‬ ‫וכאן יאמרו המושלים בואו חשבון‪:‬‬ ‫'ויתן לו מעשר מכל'‪ ,‬תרגמו 'חד מן עשרא'‪ ,‬כלומר‪ ,‬אחד‬ ‫‪ 600.000‬איש יצאו ממצרים‪ ,‬כאשר כל אחד מהם יצא עם‬ ‫מעשר‪ ,‬ובמפרשים הביאו ביאורים על זה‪.‬‬ ‫‪ 90‬חמורים טעונים בכסף וזהב של המצרים‪.‬‬ ‫ובפשטות נראה לי‪ ,‬שבפעם הראשונה שנאמרה בתורה‪,‬‬ ‫‪ 600‬אלף איש‪ ,‬כפול ‪ 90‬שווה ‪ 54‬מליון‪ ,‬זה נרמז במילים‬ ‫האריכו להסביר שהמילה 'מעשר' הוא 'אחד מעשר'‬ ‫דן אנכי‪ ,‬נ"ד מליון חמורים טעונים ב'רכוש גדול'‪.‬‬ ‫ומכאן ואילך‪ ,‬המילה 'מעשר' היא כבר ערך בפני עצמו‬ ‫ולקינוח‪' :‬דן אנכי' בגימטריה 'מליון' עם הכולל‪.‬‬ ‫ואפשר לתרגמו 'מעשר'‪.‬‬ ‫אך אפשר להוסיף עוד נדבך‪ ,‬שבנתינת מעשר יש ב'‬ ‫דן אנכי‬ ‫דרגות‪ ,‬מעשר של 'אחד מכל עשר'‪ ,‬ויש דרגה עילאית‬ ‫בהבטחת הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים נאמר על‬ ‫של חומש‪ ,‬דהיינו‪' ,‬שתים מכל עשר'‪ ,‬דבר זה רק נתחדש‬ ‫המכות 'דן אנכי'‪ ,‬שהוא לשון משפט‪ ,‬כלומר‪ ,‬אשפטה‬ ‫רק מאוחר יותר‪ ,‬כאשר יעקב אבינו יצא לחרן‪ ,‬נדר‬ ‫בהם‪ ,‬וכיון שבתורה כל היגוי יש לו טעם לשבח‪ ,‬חשבתי‬ ‫להקב"ה ואמר 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך'‪.‬‬ ‫רעיון מדוע נכתב בלשון 'דן' שהוא מן השבטים הקד'‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬משם והלאה‪ ,‬מתרגם 'מעשר' שזה לאו דוקא אחד‬ ‫תשעה מכות נחתו על המצרים בזה אחר זה‪ ,‬ואחריהם‬ ‫מתוך עשר‪ ,‬שהרי הנותן חומש‪ ,‬נותן שתים מתוך עשר‪,‬‬ ‫הקשה והמוחצת שבה היתה מכת בכורות‪ ,‬שבה היו ב'‬ ‫משא"כ בפרשתנו‪ ,‬מעשר עדיין הוגדר 'חד מן עשרא'‪.‬‬ ‫דברים בשונה משאר המכות‪.‬‬ ‫מעשר ותרומה גדולה‬ ‫הראשונה‪ :‬היא הכתה בהם בחצות הלילה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הלילה‬ ‫מקבל המעשרות‪ ,‬הלא הוא 'מלכי צדק מלך שלם' היה‬ ‫מחולק לי"ב שעות‪ ,‬וחיותם הפסיקה ונסתלקה מהם מיד‬ ‫כהן‪ ,‬ככתוב 'והוא כהן לקל עליון' ולכן נתן לו אברהם‬ ‫עם חלות השעה השביעית‪.‬‬ ‫אבינו את המעשר‪.‬‬ ‫השנית‪ :‬נאמר בה 'אני ולא אחר'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקב"ה בכבודו‬ ‫לכהן יש מתנת כהונה שקודמת למעשר‪ ,‬הלא היא‬ ‫ובעצמו היכה בהם ונטל את חיותם‪.‬‬ ‫תרומה גדולה שהיא אחת מחמישים ושנים ממאה‪.‬‬ ‫זה נרמז במילים 'דן אנכי'‪ ,‬המכה תקפה בשעה השביעית‬ ‫זה נרמז בדרש הטעמים‪ ,‬שהרי הטעם שעל המילה‬ ‫שהיא כנגד 'דן' בן יעקב‪ ,‬שהוא השביעי במנין שאנו‬ ‫'מעשר' הוא 'טפחא' שהוא גימטריא ‪ ,98‬כלומר‪ ,‬יש לתת‬ ‫מונים תמיד‪ ,‬כמוזכר בירידה למצרים בתחילת שמות‪:‬‬ ‫ב' ממאה וגם מעשר‪' ,‬חד מן עשרא' כדברי המתרגם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראובן ב‪ .‬שמעון ג‪ .‬לוי‪ ,‬ד‪ .‬יהודה ה‪ .‬ישכר ו‪ .‬זבולון‪ ,‬ז‪ .‬דן‪.‬‬ ‫'אנכי' מרמז על 'אני ולא אחר'‪ ,‬שהקב"ה היכה בעצמו‪.‬‬ ‫ויתן לו מעשר מכל‬ ‫זוהי הפעם הראשונה שמופיעה בתורה המילה 'מעשר'‪.‬‬ ‫אברהם ושרה‬ ‫נציין‪ ,‬כי יש בענין זה שיפור הלשון‪' ,‬עשר פעמים עשר'‬ ‫בסוף הפרשה ציווה השי"ת את אברהם אבינו את מצוות‬ ‫היינו‪ ,‬המילה 'מעשר'‪ ,‬בלי שום תוספת של אות נוספת‪,‬‬ ‫ברית מילה‪ ,‬והיא עטופה בשני ציווים נוספים‪ ,‬האחת‬ ‫מופיעה עשר פעמים בחמשה חומשי תורה‪.‬‬ ‫לפניה והאחת לאחריה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬יש עוד שלש פעמים שמופיע המילה 'המעשר'‪,‬‬ ‫לפניה הודיע לו הקב"ה‪ ,‬כי מתווסף אות ה' לשמו ומעתה‬ ‫אך עדיין הם מרוכזים יחד בעשרה פסוקים בתורה‪,‬‬ ‫שמו אברהם‪ .‬ולאחריה הודיע לו הקב"ה‪ ,‬כי האות י' של‬ ‫כלומר‪ ,‬כל פעם שנאמר 'המעשר' מופיע באותו פסוק גם‬ ‫שרי אשתו תשתנה לאות ה' ושמה שרה‪.‬‬ ‫המילה מעשר‪ ,‬דהיינו‪' :‬מעשר מן המעשר' או 'מעשר‬ ‫במדרש רבה על פרשתנו מז ה‪ ,‬איתא‪' :‬אמר ר"י בן קרחה‪:‬‬ ‫תבואתך‪ ,‬שנת המעשר'‪.‬‬ ‫יו"ד שנטל הקב"ה משרי‪ ,‬נחלק חציו לשרה וחציו‬ ‫יש לציין כי יש עוד כמה לשונות 'עשר‪ ,‬תעשר‪ ,‬אעשרנו'‬ ‫לאברהם'‪.‬‬ ‫פרשת לך לך‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫ואלה תלדת ישמעאל‬ ‫לזרעך נתתי את הארץ הזאת‬ ‫המילה תולדות מופיעה כמה פעמים בתורה‪ ,‬בד' אופנים‪:‬‬ ‫הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו‪ ,‬כי הארץ הקדושה נתונה‬ ‫תולדות ‪ -‬מלא בתחילה ובסוף‪ .‬תולדות השמים‪ ,‬תולדות פרץ‪.‬‬ ‫לזרעו‪ .‬למרות שבשלב מסוים יעזבו בני ישראל את‬ ‫תולדת ‪ -‬מלא רק בתחילה‪ .‬ז' פעמים‪ ,‬כולם בתולדות צדיקים‪.‬‬ ‫הארץ וירדו לגלות מצרים‪ ,‬אבל 'דור רביעי ישובו הנה'‪.‬‬ ‫תלדות ‪ -‬מלא רק בסוף‪ .‬תלדות עשו (פעמיים)‪ ,‬תלדות יוסף‪.‬‬ ‫כאשר הכוונה לדור רביעי מצאצאי יעקב‪.‬‬ ‫תלדת – חסר לגמרי‪ .‬רק כאן בסוף פרשתנו‪.‬‬ ‫אבל באמת‪ ,‬היה גם דור רביעי מזרעו של אברהם והלאה‪,‬‬ ‫ובס"ד נבאר הענין‪ ,‬כל אחד לפי עניינו‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬א‪ .‬יצחק‪ ,‬ב‪ .‬יעקב‪ ,‬ג‪ .‬אשר‪ ,‬ד‪ .‬שרח בתו‪.‬‬ ‫הפעם היחידה בתורה שנכתב 'תלדת' חסר‪ ,‬הוא כאן‪,‬‬ ‫זה נרמז בטעם רביעי שעל 'לזרעך'‪.‬‬ ‫'אלא תלדת ישמעאל' ולעומתו‪ ,‬הפעם היחידה שנכתב‬ ‫'תולדות' מלא מלא‪ ,‬הוא בתולדות השמים ובתולדות‬ ‫ואנשי סדום רעים וחטאים‬ ‫פרץ‪ ,‬שממנו נולד משיח שיביא שלמות לבריאה‪ ,‬והוא‬ ‫התורה מספרת לנו את סיפור סדום ועמורה‪ ,‬למען נדע‬ ‫ילחם וישמיד את ישמעאל‪ ,‬שהוא הגלות האחרונה‬ ‫עד לאיזה שפל אפשר להדרדר‪ ,‬אם אין יראת שמים‪.‬‬ ‫והמרה באחרית הימים‪ ,‬וסופו להיות חסר ומושמד‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬עם ישראל בני קדושים‪ ,‬אשר אבותינו‬ ‫תלדות ‪ -‬מלא רק בסוף‪ ,‬נכתב בעשו וביוסף‪ ,‬שהם 'זה‬ ‫ואמותינו הקד'‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב והאמהות הקדושות‪,‬‬ ‫לעומת זה' כדאיתא במדרש‪' :‬אין זרעו של עשו נופל‬ ‫החדירו בנו את מידת הרחמים‪ ,‬יש לנו את כל הכלים‬ ‫אלא בידי זרעו של יוסף'‪ ,‬וכדאיתא בילקוט שמעוני‪:‬‬ ‫להתגבר על היצר ולא להגיע חלילה למצבים כאלו‪.‬‬ ‫'קיסרין וירושלים‪ ,‬אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל‬ ‫הפסוק שמתמצת את מעשי סדום הוא‪' :‬ואנשי סדום‬ ‫תאמין‪ ,‬נתיישבו שתיהן אל תאמין‪ ,‬חרבה קיסרי וישב‬ ‫רעים וחטאים לה' מאוד'‪ ,‬זהו פרק י"ג פסוק י"ג‪ ,‬זה‬ ‫ירושלים האמן‪ ,‬חרבה ירושלים וישבה קיסרי האמן‪,‬‬ ‫מבטא את ה'זה לעומת זה'‪ ,‬של סדום לעומת בני ישראל‪,‬‬ ‫שנאמר ‪:‬אמלאה החרבה ‪ -‬אם מלאה זו חרבה זו'‪.‬‬ ‫שכידוע‪ ,‬שמות האבות הקדושים 'אברהם יצחק יעקב'‪,‬‬ ‫תולדת – מלא רק בתחילה‪ ,‬נכתב בכל המקרים שקשור‬ ‫הם י"ג אותיות‪ .‬וכן שמות האמהות הקדושות‪ ,‬גם הן י"ג‬ ‫לצדיקים‪ ,‬שאין להם שלווה בעוה"ז רק בעוה"ב‪ .‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫אותיות 'שרה רבקה רחל לאה' שבזכות הליכתנו‬ ‫בדרכיהם‪ ,‬נינצל מכל מיני פגעים ופורעניות‪.‬‬ ‫זה ספר תולדת אדם‪ ...‬בדמות אלקים ברא אותו‪.‬‬ ‫אלה תולדת נח‪ ,‬נח איש צדיק‪.‬‬ ‫רעים וחטאים לה' מאוד‬ ‫ואלה תולדת בני נח‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫המגיד הירושלמי הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה אומר‬ ‫אלה תולדת שם‪ ,‬שם בן מאת שנה‪.‬‬ ‫ומשנן מידי שנה‪' :‬ואנשי סדום רעים וחטאים' ובמה היה‬ ‫אלה תולדת תרח‪ ,‬תרח הוליד את אברהם‪.‬‬ ‫חטאם הכבד? 'לה' מאוד'‪ ,‬הכל היה כביכול לשם שמים‪,‬‬ ‫ואלה תולדת יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק‪.‬‬ ‫ושמעתי מהג"ר דניאל אלתר שליט"א בשם צדיקים‬ ‫ואלה תולדת אהרן ומשה‪.‬‬ ‫שפירשו 'טוב ה' לכל'‪ ,‬לכל דבר שעושים‪ ,‬אומרים זה טוב‬ ‫ונברכו בך כל משפחות האדמה‬ ‫לה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬לשם שמים‪.‬‬ ‫בתחילת הפרשה נאמר‪ ,‬כי הקב"ה בירך את אברהם‬ ‫הוספתי לזה‪ ,‬כי נכתב כאן שם הוי"ה שהוא שם של‬ ‫'ונברכו בך'‪ ,‬כותב על זה ה'חתם סופר'‪ ,‬כי ע"י הצדיק‪,‬‬ ‫רחמים ולא נכתב 'חטאים לאלקים מאוד'‪ ,‬כי הם טענו‬ ‫יורדים ההשפעות מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫שהם עושים זאת בשם הרחמנות‪ ,‬כמו שידענו כל‬ ‫הדורות‪ ,‬שהנוצרים שחטו ביהודים וטענו שזה מתוך‬ ‫המילה 'בך'‪ ,‬זה ענין של כפל‪ ,‬ב' זה כפילות היחידה‪ ,‬כ'‬ ‫רחמנות שהם מרחמים עלינו‪ ,‬ואף קראו לעצמם 'דת‬ ‫זה כפילות העשור‪ ,‬והאות ב' יושב בשורה למעלה‪,‬‬ ‫הרחמים'‪ ,‬כך גם כל מיני קיצונים בכל דור‪ ,‬שמתאכזרים‬ ‫ומוריש השפעות לאות ך' שהיא יורדת למטה‪ ,‬כמשפך‪.‬‬ ‫למי שאינו דוגל בשיטתם והכל 'לשם שמים' ובשם‬ ‫והיה ברכה – ונברכו בך‬ ‫'מידת הרחמים' שהם מרחמים על המסכנים שטעו בדרך‬ ‫חז"ל אמרו על מקום המקדש‪' :‬אברהם קראו הר'‪ ,‬וזה‬ ‫כביכול‪ ,‬לפי שיטתם‪.‬‬ ‫נרמז במילה 'ברכה' אותיות 'בך הר'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫וזה נרמז כאמור לעיל‪ ,‬שזה פסוק י"ג בפרק י"ג‪ ,‬שזה‬ ‫לקדש את הר המוריה ולעקוד שם את יצחק בנו‪.‬‬ ‫ביחד ‪ 26‬שהוא שם של מידת הרחמים‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מורנו ורבינו הגאון הצדיק אורו של עולם‪ ,‬רבי נתן יהודה לייב מינצברג זצוק"ל‪ ,‬מחבר ספרי 'בן מלך' ומנהיג 'קהל עדת ירושלים'‬ ‫נלב"ע ט"ז חשון תשע"ט‪ ,‬באור תורתו נחסה‪ ,‬אורחותיו ודרכיו יאירו לנו‪ ,‬יליץ יושר בעדנו ובעד כל ישראל‪ .‬אמן כי"ר‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪.‬‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬ ‫בס"ד‬ ‫יום שישי ערש"ק פרשת לך לך – חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'‪.‬‬ ‫דורשי רשומות אמרו‪ :‬למה נסמכה פרשת נח לפרשת לך לך? ללמדך‪ ,‬שאם לא נח לך‪ ,‬לך לך!‬ ‫אולי בהמשך המאמר‪ ,‬יתקשר הרעיון דלעיל עם מה שנכתוב בס"ד‪.‬‬ ‫קשה לי לסדר את מוחי ולהעלות את כל רגשותיי על הכתב‪ ,‬כי נפשי סוערת ודמעות נקוות בעיניי‪ ,‬שטף רעיונות דוחפים את אצבעותיי על‬ ‫המקלדת‪ ,‬אולי יצא איזה שהוא סלט במאמר‪ ,‬אבל זה מה יש‪ ,‬אכתוב‪ ,‬אערבב‪ ,‬וה' יעזור שיצאו דברים מהלב ויכנסו ללבבות‪.‬‬ ‫זה עתה ראיתי קליפ שריגש אותי עד עמקי ליבי ונשמתי‪.‬‬ ‫ידידי העסקן הנמרץ‪ ,‬הצדיק הנשגב האברך הר' יעקב אליעזר שישא שליט"א‪ ,‬שכל כך הרבה תפילות נשפכו כמים לרפואתו‪ ,‬אירס את‬ ‫צאצאו כאשר גופו מרוסק לרסיסים מטיפולים קשים מנשוא‪ .‬כהשתדלות גרידא‪ ,‬טס לארה"ב לניסיון שלא נתנו לזה סיכוי‪ ,‬הוא ערך את‬ ‫צוואתו כמצופה במצב כזה והתפילות המשיכו ללא הרף ועיני כל האלמנות והיתומים שזכה לשקם ולהשיא ולעזור בעשרות מליונים‪ ,‬היו‬ ‫נשואות לשמים בתחנונים להחלמתו המלאה והשלימה בגוף ובנפש‪.‬‬ ‫והשם יתברך‪ ,‬ברוב טובו וחסדיו הפליא לעשות‪ ,‬ובקליפ רואים אותו רוקד אמש את המצוה טאנץ‪ ,‬מתרומם טפח וטפחיים מעל הארץ‬ ‫לקול שירת ההמון 'כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו'‪.‬‬ ‫העליתי זאת על גבי הכתב‪ ,‬גם כדי לחזק את האמונה בבורא עולם‪ ,‬הבורא יש מאין והוא כל יכול וגם כדי להודות לו יתברך שמו על‬ ‫הישועה הזאת ועל כל נפלאותיו בכל עת ובכל שעה ובהזדמנות זו אודה את חלקי על הישועה הגדולה שעשה לעם ישראל ב'טיסת דובאי'‬ ‫עם כל הניסים הגלויים העל טבעיים שעשה לנו‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שהרבה מאומות העולם הרימו ידיהם לשמים ואמרו 'אצבע אלקים היא'‪.‬‬ ‫וכעת לעניינים שבשגרה ולענייני דיומא‪.‬‬ ‫השבוע נציין ‪ 8‬שנים לעלותו לגנזי מרומים של רבינו ומאורנו הגאון הצדיק בעל 'בן מלך' זכותו יגן עלינו‪.‬‬ ‫לא אכתוב כאן דברי הספד עליו‪ ,‬רק אציין נקודה שקשורה למורשתו והיא ניכרת על תלמידיו וממשיכי דרכו‪.‬‬ ‫השבוע נסתלק לבית עולמו‪ ,‬אחד מגדולי תלמידיו‪ ,‬ידידנו הגאון המפורסם רבי מנדל פרוש זצ"ל‪ ,‬שכל רואיו הפליאו את תורתו וצדקותו‪,‬‬ ‫כאשר מצד אחד היה אש להבה בתורה וביר"ש‪ ,‬כשהיה עוסק בתורה בדיבוק חברים עפו בחלל קולות וברקים מתוך ריתחא דאורייתא‪.‬‬ ‫ובד בבד‪ ,‬היה עומד עם ‪ 2‬רגליו מוצקות על הקרקע‪ ,‬בקי בענייני דעלמא ומעורב עם הבריות‪.‬‬ ‫אירע לי פעם‪ ,‬כשהייתי בויליאמסבורג וקשרתי שיחה עם יהודי אחד מאותם חוגים שלחמו ברבינו הגדול ר' לייב זצ"ל והשמיצוהו בכל‬ ‫עת ובכל דרך‪ ,‬מבלי שהיה להם סיג ושיח מיהו ומה דרכו והלה טען בפניי כי רבינו גידל דור של קלי דעת וליידיגייערס‪.‬‬ ‫אמרתי לו 'תן דוגמא' (ההוא התבייש כנראה להצביע עלי)‪ ,‬הוא חשב רגע ואמר‪ ,‬איני מכיר‪ ,‬אבל זהו 'קלא דלא פסיק'‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ :‬אתה יודע מה? תן לי שמות של אנשי ירושלים שאתה מכיר אישית?‬ ‫האיש הרהר קמעה וענה‪ :‬ר' מענדל פרוש! התאפקתי מלפרוץ בצחוק ושאלתי בתמימות מעושה‪ :‬לאן הוא משתייך? לביאלא‪ ,‬הוא ענה‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬הוא נולד למשפחת חסידי ביאלא והוא מחשובי החסידים שם‪ ,‬אבל היכן הוא מסתופף? היכן הוא מוסר את שיעוריו? מי רבו בתורה?‬ ‫כשגיליתי לו את האמת‪ ,‬הוא עמד המום ולבסוף פלט‪ ,‬לא יתכן‪ ,‬זה לא מסתדר לי‪ ,‬אולי הוא יוצא דופן‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬עניתי לו‪ ,‬הוא ור' מאיר סירוטה‪ ,‬ור' בן ציון גוטפרב ור' חיים שטרן ומניתי עוד ‪ 10‬מוצי"ם וגאונים מקהילתנו‪ ,‬מי כאן יוצא דופן?‬ ‫סיימתי בדבר בדחנות‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬כאן באמריקה אתם כותבים 'מענדל' עם ע'‪ ,‬ולכן זה יוצא דופן‪ ,‬כי מענד"ל ר"ת 'דופן עקומה נאמרה‬ ‫למשה מסיני'‪ ,‬אבל אנחנו בא"י כותבים 'מנדל' וזה ר"ת 'נפלא מאוד לעניות דעתי'‪( .‬כעת הוספתי‪ :‬מנד"ל ר"ת דעת נתן לייב מינצברג)‪.‬‬ ‫אז מה היתה הבעיה שלהם עם ה'בן מלך'? מה כל כך הציק להם אצלו?‬ ‫התשובה‪ :‬פיו וליבו היו שוים‪ ,‬הוא לא היה בלאפער‪ ,‬לא היה אצלו 'אחד בפה ואחד בלב' כי האמת היתה נר לרגליו‪' ,‬תורת אמת היתה‬ ‫בפיהו'‪ ,‬זכורני‪ ,‬לילה לפני הבחירות‪ ,‬ישבנו בהתוועדות (קראנו לזה 'קבוצה') והא ישב והסביר באריכות ובניחותא בטוב טעם ודעת את‬ ‫שיטת רבינו יואל על האיסור החמור להשתתף בבחירות ושהיא כמו ג' חמורות שבתורה‪ .‬ומיד אח"כ עבר להסביר את דעת הגר"א קוטלר‬ ‫וגאב"ד טשעבין ושאר גדולי ישראל שסברו שזה חובה קדושה ושקולה כנגד כל התורה כולה והיה מסיים‪' ,‬אלו ואלו דברי אלקים חיים'‪,‬‬ ‫כל אחד יעשה כפי שרבו או אביו מורה לו לעשות‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬המילים 'אלו ואלו' היו המותג שלו‪ ,‬הוא לא פסל אף אחד על פי סטיגמות ושמועות‪ ,‬למרות שהכל היה מבוסס ונהיר וברור בסברא‬ ‫ישרה‪ ,‬לא שלל את מי שסובר אחרת‪ ,‬נהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬ ‫את התוצאות רואים בבירור‪ ,‬אלפי תלמידיו וממשיכי דרכו נאצלים בדרך שאילפם ופוסעים בשבילים היפים שסלל איתנו בלי התנשאות‪.‬‬ ‫ודוקא בימים אלו‪ ,‬בולט ההבדל הגדול של 'זה לעומת זה'‪ ,‬כרחוק מזרח ממערב‪.‬‬ ‫השבוע ראינו אנשים מתנפלים על הרבי מקארלין שליט"א ומשליכים עליו חפצים רח"ל ועוד בטוחים שהם ממשיכי דרכו של פנחס בן‬ ‫אלעזר בן אהרן הכהן‪ ,‬לא פחות‪ ,‬אכן עושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס‪ .‬ולא עבר יממה שלימה ורבי נוסף הותקף בשמחת נישואין‬ ‫על כי העז לנסות לצאת מהאולם‪ ,‬כאשר רבי אחר עמד להיכנס‪ ,‬וחסידיו האדוקים ראו זאת כפגיעה במלכות שמים ממש ותקפו אותו‬ ‫פיזית‪.‬‬ ‫כאן אשחיל את מה שהבאתי בגליון שנוגע לענין‪ :‬המגיד הירושלמי הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה אומר ומשנן מידי שנה‪' :‬ואנשי סדום‬ ‫רעים וחטאים' ובמה היה חטאם הכבד? 'לה' מאוד'‪ ,‬הכל היה כביכול לשם שמים‪ ,‬ושמעתי מהג"ר דניאל אלתר שליט"א בשם צדיקים‬ ‫שפירשו 'טוב ה' לכל'‪ ,‬לכל דבר שעושים‪ ,‬אומרים זה טוב לה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬לשם שמים‪.‬‬ ‫האם אין זכותו של כל אדם לקום ולצאת לדרכו? האם הרבי מקארלין אמור להדיר את העיר בית שמש מהמפה בגלל אותם מנוערים?‬ ‫וכפי שהגדיר זאת שכני וידידי הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א 'זה הוא חלק מאותה משנה שסידרו לעצמם‪ ,‬אני ואין בלתי‪ ,‬אני‬ ‫ואפסי עוד‪ ,‬מה שחונכתי זה האמת ואין בלתה‪ ,‬זהו צמצום המוחין וחוסר דעת מוחלט‪ ,‬ממש תינוקות שנשבו'‪ ,‬ציטוט מתוכן שיעורו השבוע‪.‬‬ ‫זה התכוונתי בראשית המאמר‪ :‬למה נסמכה פרשת נח לפרשת לך לך? ללמדך‪ ,‬שאם לא נח לך‪ ,‬לך לך!‬ ‫הבעיה‪ ,‬שאלו גם לא נותנים לך לקיים את ה'לך לך'‪ ,‬מונעים בכח אדם מלצאת ממקומו‪ ,‬וזה המשך למנהג חסידות שנתהוותה בדורנו‪ ,‬שמי‬ ‫שרוצה לצאת מהקהילה הופך להיות כמחרף ומגדף‪ ,‬איש הכת‪ ,‬כופר בעיקר ושאר כינויי וקונמי וקונסי דאית ליה‪.‬‬ ‫אצל רבינו היה ההיפך הגמור‪ ,‬כאשר קבוצת תלמידים עזבה ופתחה מקום חילופי‪ ,‬הוא שיבח את זה‪ ,‬כל אחד יעשה מה שמרגיש ונכון‬ ‫ואדרבא‪ ,‬זה מוריד העול ממני‪ ,‬כל אחד יודע זאת אצלנו‪ ,‬שהקהילה הוקמה ע"י הר' יוסל אייכלר בעת קום מדינת הציונים‪ ,‬כדי להציל את‬ ‫בני ירושלים‪ ,‬שלא היה להם מסגרת ומקום כינוס רוחני‪ ,‬כעבור שנים‪ ,‬כאשר קמו עוד קהילות‪ ,‬כינס רבינו את תלמידיו והודיע להם‬ ‫בפשטות ובמלא הרצינות‪ ,‬כי זהו‪ ,‬יש כבר אלטרנטיבות ואין צורך בישיבת המתמידים והוא רוצה לסגור ולחזור לחייו הפרטיים‪ ,‬וזה היה‬ ‫כאשר כבר היה מנהיג ומורה דרך מוערך ומוערץ‪ ,‬כך חד וחלק‪ ,‬בקושי שכנעו אותו כי יש יחודיות בדרכו ושלא יעזבנו כצאן בלא רועה‪.‬‬ ‫כך רצתה ההשגחה‪ ,‬שיום הבחירות יחול ביום ההילולא של רבינו זצ"ל‪ ,‬ואנו תקוה כי יפעל במרומים שיתבטלו כל הגזירות הקשות‬ ‫הניתכות יום ביומו על ידי ה'ערב רב' שנשתרבבו בארץ הקודש ורוצים להחריב את היהדות ולקעקע את התורה עד היסוד ולחנך מחדש‬ ‫את הציבור החרדי והרבה דרכים למקום‪ ,‬אנו את ההשתדלות שלנו נעשה‪ ,‬מי שרבו מורה לו להצביע‪ ,‬זהו ההשתדלות הקלה‪ ,‬עיקר‬ ‫ההשתדלות זוהי התפילה והתחנונים לבורא עולם‪ ,‬שיחוס וירחם על שארית עמו שהקים לתחיה אחר השואה האיומה ושיקל מעלינו את‬ ‫החבלי משיח שבאים מתוכנו רח"ל ושנזכה שיקויים בנו 'וכל הרשעה כולה כעשן תכלה' כולל אותם מנוערים שבתוכנו שהזכרנו לעיל‪,‬‬ ‫'ותעביר ממשלת זדון מן הארץ' הם הציונים והבג"צ שלהם‪ ,‬שהשתלטו עלינו וגזלו את הארץ הקדושה‪.‬‬ ‫יה"ר שזכותו הגדולה תעמוד לנו ולכל ישראל‪ ,‬שנזכה לחוש את טעם יום השבת שהוא כל כך הלהיב לנו‪ ,‬שהיא מעין עולם הבא‪ ,‬ושנזכה‬ ‫בקרוב ממש לגאולה השלימה ברוב רחמים וחסדים ללא שום צער ונזק לאחד מישראל‬ ‫אני מצרף בזה קונטרס שכתב רבינו לפני כעשור 'המערכה על היהדות' ובו ביטא את האמת הצרופה כהשקפתו הטהורה וניבט בה מכל‬ ‫שורה אישיותו הלוהטת הפנימית ובעירתו לכבות השי"ת ותורתו‪.‬‬ ‫וטעימה מתוכן הגליון המופלא שזיכני השי"ת‪ ,‬כולו מחמדים ומעדנים שזיכני השי"ת לחדש ברוב רחמיו וחסדיו כמתנת חינם‪.‬‬ ‫ה'רכוש גדול' שיצאו ממצרים היה ‪ 54‬מליון חמורים מלאי כסף וזה‪ ,‬היכן זה מרומז במילים 'דן אנכי'?‬ ‫'ויתן לו מעשר' מתורגם 'חד מן עשרא' לעומת כל התורה שמתרגם 'מעשרא'‪ ,‬מה ההבדל?‬ ‫'ואלה תלדת ישמעאל' כתיב חסר‪ ,‬כל השאר מלא עם ו' בתחילה או בסוף או בשניהם 'תולדות' פירוט מלא והסיבות‪.‬‬ ‫'ואנשי סדום רעים וחטאים‪ ,‬לה' מאוד' פרק י"ג פסוק י"ג‪ ,‬מה הרמז בזה?‬ ‫כל זה בעוד בתוככי הגליון מעדני הפרשה המצו"ב‪ maadoney@gmail.com .‬הדפיסו ותזכו הרבים‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‪:‬‬ ‫ישראל אהרן קלצקין‬ ‫לבקשת הצטרפות או כל שאלה או הערה והארה‪ ,‬כתבו לי בכתובת דלהלן‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬