עלוני ריינר · Alonei Reiner — לך לך (2026-10-19)

לך לך
וטהר לבנו
מענה על שאלות רבות בפרשה
חידושים מקוריים וחיזוקים עצומים
לעילוי נשמת :עוזי בן שרה ושלמה שהשבת שבת הילולה שלו
יורם בן יפת נגר זצ"ל ,אברהם מיכאל בן חנה זצ"ל ,אלון בן סוסי קירחיש זצ"ל,
בצלאל בן סלאח מדהלה זצ"ל ,שאלתיאל בן מזל זצ"ל ,אורן בן כרמלה זצ"ל גדעון בן שלום זצ"ל
הדס בת כרמלה ע"ה ,אהרן בן יחיא שוקר זצ"ל אליהו גובי בן מרים זצ"ל אלון בן יונה
מאיר לסרי בן אסתר ויעקב סעדיה קהתי ז"ל שלום גהלי ז"ל יוסף בן אהרן ג'מיל
ש
בריאות איתנה והצלחה בכל העניינים:
ורדה ,ולהצלת
************************************ ה*****************************עם היושב בציון
זיו יעקובי בן רבקה ,עוזי בן שלמה ,אורי ישראל בן אושר ,ראובן בן
שרה בת נזימה יזהר בן יוסף תימן ילדי ישראל בגולה.
דורן ,ליאור ,רואי ,בני לילך
וכן ,לרבקה בת אורה ,עידן בן רוחמה ,אביחי בן דליה.
עומר בורה בן הדס לשלום בית תמיד ,ובן זכר בקרוב
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
יצאו לאור 5כרכי "וטהר לבנו"
בראשית -שמות -ויקרא -במדבר – דברים
ניתן לקבל "בראשית" חינם – ראה פרטים בעמוד אחורי
ואנא התפללו להצלחת שותפי רבי אברהם בן שושן לעשירות בקרוב
ושנזכה אני ושותפי להוציא כרך מועדים וכרך הגדה של פסח
ומרחב ים על ב"ב ותמצית מנחת חינוך ועוד בס"ד.
וטהר לבנו -לך לך
לך לך -והיה ברכה 100 ,שנים לאברהם בארץ ישראל ומאה ברכות
ועוד רמז יש כאן ,שבגיל 100זכה אברהם אבינו לבן המילים "לך לך" יוצא ,100כי זה מה שנשאר לאברהם
הצדיק -יצחק אבינו. אבינו שהיה בכניסתו לארץ ישראל בן ,75ש 100שנה חי
בארץ ישראל.
וכתוב "והיה" ברכה ,שזה כנגד שם ה' שם הוי'ה ,כי
בזכות הקפדה על 100ברכות כל יום אנו מתחברים ואולי גם רמוז בפסוק "והיה ברכה" כנגד 100ברכות שעל
לקדושת אברהם בארץ ישראל וזוכים לכל הברכות יהודי לברך בכל יום ,שכל שנה של אברהם בארץ ישראל
ולדבקות בה' יתברך אמן. שווה לברכה,
נח,נח מול לך לך
ואכן אברהם חידש מלבד האמונה ולימוד התורה גם חידש אברהם מהותו הליכה ולא נח ומנוחה ,וכמו שכתב רש"י
תפילה שחרית קבועה ,שהיא חלק ממאה הברכות בכל יום ,וגם בתחילת נח -את האלקים התהלך נח -ובאברהם כתוב
דרש מכל סועד בהכנסת אורחים שלו שיברך לה' על האוכל. "אשר התהלכתי לפניו" ,שנח היה צריך סעד לתומכו אבל
ובעצם התבוננתי שישיבת שם ועבר הייתה ישיבה בלי בחורים אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו,
ואולי בסוף היה תלמיד אחד שהיה שווה את כל קיום הישיבה
"יעקב אבינו" ,ואיך אפשר לקרוא לישיבה בלי בחורים?? וגם בביאור רש"י מתבאר ש"שהתהלך נח" זה בעבר,
ואילו אצל אברהם הכוונה הליכה בעתיד ככתוב לך לך
אלא יתכן שישיבה זה לא לפי מספר התלמידים ,אלא מקום וקום התהלך ,וגם כתוב התהלך לפני והיה תמים ,שבהם
מוכן ללימוד תורה ,ורבנים המוכנים לקבל תלמידים מבקשי ה' בוודאי המשמעות להווה ועתיד ,ולא על העבר.
ותורתו.
ולכאורה למה לא כתוב על העתיד "לך לפני" ,למה כתוב
ויתכן שהיות ושם ועבר לא קבעו בישיבתם תפילה קבועה כמו לשון "התהלך" כלשון הכתוב אצל נח שיש מפרשים אותו
אברהם אבינו לכן הם לא זכו להיות מהאבות הקדושים של
התחלת עם ישראל ,ורק מאברהם שחידש תפילה קבועה ,לכן לגנאי ,ואולי גם לרמז שגם ההליכה של העבר של אברהם
זכה שממנו נקבע עם ישראל. אבינו הייתה במטרה ללכת ולהתקדם תמיד ,ולא לנוח.
ואולי כל זה מרומז ב"ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה", ואכן דרשו בגמרא מכות כג' "הולך צדקות" -זה אברהם
שהיות ואברהם חידש תפילה וברכות לה' ובכוח האמונה אבינו ,ככתוב" :התהלך לפני והיה תמים".
והתפילה והברכות קיים לך לך והתהלך בארץ. אגב המילים "לך לך" שווה ,100ואולי זה בא לרמז על כוח
לכן עיקר ההבטחות היו קשורים לכוח הברכות ,וגם לתפילה התפילה והברכות כפי שדרשו חז"ל מנחות מג' על הפסוק
שמזכירים "אלוקי אברהם" ומסיימים "מגן אברהם" וכדברי "מה ה' שואל מעמך" מאה ברכות ה' דורש מעמך .ואומנם
רש"י על "ואגדלה שמך והיה ברכה". "נח נח" זה יותר ממאה ,אבל שם יש פסיק שמפריד.
ואברכה מברכיך ומקללך אאר
לעומת זאת כוח הברכה שהכהנים מברכים מכוח ברכת מצאתי בבעל הטורים שכתב "ואברכה מברכיך" – בגימטריא:
אברהם ,א"כ כוח ברכת אברהם אכן מתרבה ומעצמם בכל יהיו כהנים המברכים בניך .ולכן מברכיך כתוב בלשון רבים -
ברכת כהנים כי כל הכוהנים מברכים בכוח הברכה של אברהם ומקללך בלשון יחיד" .מקללך אאר" בגימטריא :בלעם הבא
אבינו. לקלל בניך.
ובזה יפה כח ברכת אברהם מברכת נח את בניו ,ומה גם נח בירך ויתכן ,שכל הקללות שהגויים הרבים מקללים את עם ישראל
וקילל את בניו בגלל סיבת התנהגותם ,ואילו ברכת אברהם היא תמיד הם בבחינת יחיד מול ברכת כהנים שבכל יום שנחשב
ברכה לכהנים שיברכו ויחול הברכה גם בלי סיבה, כרבים.
כי כל כוח קללת הגויים בא מכח קללת בלעם ,והיות והקב"ה
ואומנם קללה בלי סיבה הוגנת אכן לא תחול על האדם כי מה הפך את קללת בלעם לברכה למרות שבליבו היה לקללם בכל
פתאום תחול עליו קללה ,ומכח בלעם שבא סתם לקלל את עם זאת זה השפיע שלא הנחיל את כח הקללה לגויים הבאים לקלל
ישראל זה לא משפיע וכאמור. אחריו.
ואגדלה שמך
ברכה לבנים בוודאי רצה אברהם אבינו ,וכן ממון לצורך מעשי כתב רש"י 3פירושים על "ואגדלה שמך" ,וזה פלא כי בדרך כלל
החסד שעשה רש"י מביא 2הסברים ולא מחפש להביא לקט פירושים ,אלא
כשיש קושי הוא מביא פשט ,וכשיש קושיה על הפשט אזי הוא
ואם הכוונה שיתפרסם ויתגדל כבוד הקב"ה בעולם בזכות מביא פירוש נוסף ,וכך נראה בד"כ ממפרשי רש"י.
אברהם אבינו ,לכאורה היה מתאים יותר שייכתב "ואגדל שמי
על ידך"? הסבר הראשון - ,לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת
פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם ,לכך הוזקק
ואולי לכן רש"י הביא פירוש שני ושלישי שקשור יותר לקשר של ל 3ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם –
אברהם אבינו עם הקב"ה ,כי שינוי השם לאברהם מבטא כדברי שיתפרסם שמו של אברהם בעולם.
ה' שיהיה אב המון גויים ,ולא שאברהם שמח יצאו ממנו גויים
רבים אלא מתוך כל אלו הרבה יתגיירו והרבה יעבדו את בורא הסבר ב' ,הביא רש"י ישן מספרים אחרים" ,ואגדלה שמך" הריני
עולם ,ככתוב וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי מוסיף אות על שמך ,שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואילך
ארץ ,יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך וכו' ,וכפי אברהם ,ואברהם עולה רמ"ח כנגד איברי אדם.
שנראה במאמר מיוחד "אב המון גויים" לקראת סוף הפרשה. הסבר שלישי ,ד"א "ואעשך לגוי גדול" זהו שאומרים בברכה
וכן אברהם אבינו שמח בברכה שיזכה ששם ה' מתייחד לא רק ראשונה בתפילת 18אלוקי אברהם "ואברכך" זהו שאומרים
עליו אלא גם על בנו ונכדו יעקב כי אז מתקיים לא ימושו מפיך אלוקי יצחק" ,ואגדלה שמך" זהו שאומרים אלוקי יעקב .יכול
ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם יהיה רצף של יהיו חותמים בכולם ,לכן כתוב "והיה ברכה" בך חותמים ולא
צדיקים עד ביאת המשיח. בהם ,שמסיימים את הברכה "מגן אברהם":
ומה שחותמים "מגן אברהם" ,כתבתי הסבר נרחב בפרשת וירא ויתכן שלרש"י היה קשה הרי אברהם אבינו היה עניו גדול ועצום
בד"ה "אברהם דואג לכל הדורות בשביל שיתקיים הבטחת ה' שאמר ואנוכי "עפר ואפר" ,וכי חיפש כבוד שה' מברך אותו
שהבטיח לתת -לו עצמו" ,שזה כביכול הבטחה שאברהם "ואגדלה שמך" ,הרי אברהם העניו היה בורח מכבוד ,אומנם
1
-לך לך וטהר לבנו
וכמו כן יתכן שאברהם אבינו כשה' ברך אותו "ואגדלה שמך", היהודי הראשון כביכול יחיה עד סוף הדורות ולנצח כי הוא
הבין אברהם שעליו לעשות מטלות מיוחדות למען ה' ותורתו, ציווה את בניו אחריו לשמור דרך ה' וכך יתקיים ההבטחה שה'
שעל ידי זה יקבל כבוד ,ולאברהם אבינו זה מתנה גדולה שה' הבטיח לאברהם אבינו עצמו כי כאשר משאיר דורות אחריו
נותן לו מטלות מיוחדות להגדיל שם ה' בעולם. צדיקים הריהו כאילו לא מת ,ובמאמר הנ"ל בפרשת וירא
הבאתי עוד 2הסברים ל"והיה ברכה".
ואכן אברהם אבינו מיד כשהגיע לארץ ישראל נהיה רעב בארץ,
והבין מדעתו שחלק מאגדלה שמך עליו לרדת למצרים ששם גם אבל לפירוש הראשון שהוא כפשוטו חשבתי לפרש על פי שאלה,
שכתוב הבורח מן הכבוד ,הכבוד רודף אחריו ,ולכאורה זה עונש
יתפרסם שם בורא עולם ,ובפרט שמצרים באותו זמן הייתה וצער או ניסיון קשה לצדיק שבורח מהכבוד שאולי יתחיל להנות
ממלכה ואימפריה חשובה ביותר בעלת השפעה על כל העולם מהכבוד ולהתחיל לרדוף אחרי הכבוד ,ומדוע ה' קבע שכך
הקדום, יתנהל העולם? והרי שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה,
ומדוע אם כן נחשב "ואגדלה שמך" לאברהם כברכה?
ואולי לכן ירד אברהם למצרים בלי לשאול ברשות ה' ,כי הבין
שה' רוצה שאברהם יפיץ גדלות ה' גם בארץ מצרים ,ועי' רמב"ן אלא יתכן שאכן גדולי ישראל ברחו כל חייהם מכבוד ,אבל
שכתב על עניין זה כפי שהבאתי דבריו קודם. הכבוד רודף אחריהם ,שהוא רודף כמו רודף לצערם ולהקשות
עליהם ,דהיינו שצדיקים שבורחים מכבוד ,ה' מטיל עליהם
ואכן אברהם השפיע כל כך במצרים ,עד כדי כך שפרעה שילחו תפקידים גדולים שמעשים ומטלות אלו גורמים ממילא
עם ממון רב שאפילו לוט התעשר מזה ,שבכך כולם נוכחו בנס שיתפרסמו ויקבלו כבוד גדול.
שה' עשה לשרה שפרעה לא הצליח לפגוע בה ולכובשה.
והצדיקים שברחו כל ימיהם מהכבוד ,מסכימים בשמחה לעשות
ובפרט שפרעה לקח את בתו הנסיכה הגר ,ומסר אותה לשרה מטלות מיוחדות וחשובות למען ה' ותורתו ,למרות שיודעים
שתהיה שפחת שרה במקום נסיכה ,כי טען עדיף שתחייה בבית שבכך הכבוד ישיגם ויקבלו כבוד בפרסום שמם הטוב ,כי כל
שה' משרה שכינתו בו. חייהם לפעול למען ה' ותורתו ,וזה להם כברכה שה' מטיל
עליהם מטלות שיש בהם קידוש ה'.
וכאשר אברהם חזר עם כל העשירות המופלגת ,ויחד עם נסיכת
מצרים שנהפכה לשפחת שרה ,ממילא גם בארץ ישראל ואולי בגלל שפועלים במסירות נפש במטלות מיוחדות עבור עם
התפרסם שמו של אברהם שמצליח מעל הטבע בזכות דבקותו ישראל ,ה' מצילם שהכבוד שהם מקבלים לא יפגמו בטהרתם
בה'. שלא יהנו מהכבוד חלילה.
לך לך -ואת הנפש אשר עשו בחרן 2000 -שנות תורה
בברית בין הבתרים ,וגם כאמור יש שיטות שהתעכב בה 3שנים, כתב רש"י שהכניסן תחת כנפי השכינה ,שאברהם מגייר את
אז מדוע לאחר שנים חזר לחרן?? וגם מה הניסיון של "לך לך אל האנשים ,ושרה מגיירת הנשים ,ונחשב כאלו עשאום.
הארץ אשר אראך"!! הרי הוא כבר ידע שארץ ישראל היא???
ויש מקום לתמוה וכי לאן נעלמו כל הגרים שגיירו ,והרי סוף
אלא נראה בפשטות שאברהם אבינו חזר כי רצה לחזור לאביו פסוק רק 70נפש ירדו למצרים כעם ישראל ,וכל שאר הנפשות
תרח ,ולקיים מצוות כיבוד אב בזקנותו של אביו ,אבל לא רק!! שקרבם אברהם ושרה כביכול נמחקו ,כי לא כתוב שנלוו עמם
כנראה אברהם אבינו רצה גם להחזיר את לוט מארץ ישראל עוד אנשים שלא מבני יעקב ,ויתכן שעוד קודם ירידתם למצרים
וכפי שנראה בסמוך ,וגם רצה להיות עם הנפשות שעשה בחרן, כבר לא נשאר זכר מכל אותם הגרים שגיירו אברהם ושרה,
להמשיך לחזק אותם. והשאלה למה אין מהם זכר???
וכאשר חזר לאחר 3שנים וראה אותם יראים ושלמים ביראת ודבר מדהים הוא שהגמרא בע"ז ט' א' אומרת שמכאן דהיינו
ה' אזי זה הוכיח לו שהם באמת דבוקים בדרך ה' ולא עזבו את מ"והנפש אשר עשו בחרן" שהיה בגיל 52של אברהם אבינו
הדרך הקדושה גם כשרבם עזב אותם משך שנים ,וזה מצד עצמו התחילו 2000שנות תורה ,ואם לא נשאר מהם כלום למה מהם
מדהים ביותר על עוצמת גיורם!!!
התחיל 2000שנות תורה??? וגם הרי אברהם למד תורה קודם
אבל הניסיון הגדול שלהם היה כשהם הסכימו ללכת אחר רבם לגיל 52תורה ,שהרי יש דעות בגמרא שמגיל 3הכיר את בוראו??
אל ארץ לא ידועה להם (ולאברהם גם אם נניח שידע כבר ,כי כבר היה וגם שם וגם נח למדו תורה אז למה דווקא מכאן זה מתחיל??
שם בברית בין הבתרים ששם הובטחה לו ארץ ישראל ,מכל מקום בפשטות
היה אסור לגלות להם ,או כפי שנראה בסמוך) ,ועצם הדבר שהם הסכימו ואם נאמר ש 2000שנות תורה מתחיל רק מזמן שהתחילו ללמד
לעזוב את כל משפחתם ופרנסתם שבחרן ,זה היה מסירות נפש תורה לרבים ,ורק בגיל 52אברהם לימד את הרבים ,אם כן היה
עצומה מצדם וזה היה המבחן הגדול שלהם האם באמת הם היו זה עוד קודם בואו לארץ בגיל 75המסופר בפרשה ,שכבר בחרן
ממש כנועים בלב ונפש לאברהם אבינו לגמרי או לא. הוא לימד תורה וגייר ,ואיתם בא אברהם בגיל 75לארץ
ישראל!!!
והיות והם הלכו אחריו ועוד לארץ לא נודעת ,לכן הם באמת
נחשבים כנפשות שאברהם ושרה עשו ,ואכן מעכשיו דהיינו מזמן ונשאלת השאלה איך יתכן שהתורה לא מציינת בזמן את
שהסכימו והלכו עם אברהם מארצם זה גרם ויצר שהתברר תחילת 2000שנות תורה שהוא אירוע חשוב ביותר ,והתורה
למפרע ,שאברהם שלימד תורה בגיל 52היה זה לימוד תורה מציינת זאת באיחור של 23שנים???
איכותי ששינה חיי אדם לחלוטין ,ולכן מאז התחילו 2000שנות ומצאנו בנושא ביקורי אברהם אבינו בארץ ישראל כמה דעות:
תורה ,וזה התברר כאמור רק בפרשתנו כשהלכו עם אברהם א .תוספות שם כותב שאברהם אבינו נכנס פעמיים עם לוט
אבינו לארץ לא נודעת. לארץ ישראל ,שהרי בברית בין הבתרים שהתקיים בארץ ישראל
וזה מזכיר קצת את הסיפור על תלמידי האר"י שפעם בקבלת אברהם אבינו היה בן ,70שכך יוצא החשבון ש 30שנה חלפו
שבת בצפת האר"י אמר בשמחה לתלמידיו עכשיו היא עת רצון מברית בין הבתרים עד לידת יצחק.
לביאת המשיח בואו נעלה לירושלים ,ענו לו תלמידיו ברוך ה'
על גודל השעה ,אנחנו בשמחה הולכים עם כבוד הרב ,אבל ימתין ב .תוספות בשבת י' ע"ב מוסיף שהיה אברהם בן 73כשנשבה
לנו הרב לרגע בכדי שנעדכן את משפחתנו שלא ידאגו לנו, לוט ולכן אברהם הרג את המלכים ,וחזר לשנתיים לחרן ,ושוב
הצטער האר"י ואמר אוי!! חבל עיכוב זה מצדכם גרם וחלפה חזר לארץ ישראל בגיל .75ג .אמנם בתוספות בע"ז ובשבת שם
השעה!!! מביא בשם "סדר עולם" שחזר אחרי ברית בין הבתרים 5שנים
לחרן ,ומעשה לוט ומלחמת המלכים היה אחרי גיל .75הצד
כי יש מצבים חשובים שזה מעל הכל ומעל חובת עדכון השווה בכל שיטות התוספות וכפי שהוכיחו מהפסוקים,
המשפחה וכו'!! דוגמא אם ראית את אביך נדרס גם אם שאברהם כבר היה בגיל 70בברית בין הבתרים בארץ ישראל.
המשפחה תדאג לך ולא תדע למה אתה מתעכב ,אתה תתמקד
רק באבא שלך ולא תפסיד שניה מיותרת מלהציל את חייו ,כי ולפי זה שאכן אברהם אבינו היה כבר בארץ ישראל וידע שזאת
זה כרגע הכי חשוב מהכל!!! הארץ המובטחת כפי שתיאר לה אותה בורא עולם לגבולותיה
2
וטהר לבנו -לך לך
ללמדנו ,שרק על ידי מסירות נפש מתבררת המהות האמיתית שלנו ,ולכן חיזוק שמצליח להחזיק גם בניסיון קשה מנשוא
זה מלמד שאכן הפכנו לאנשים חדשים ,אז חלילה לנו ליפול בשום ניסיון ,גם אם הלב נאטם וכאילו אנחנו מאובנים והיצר משתלט
עלינו ואנחנו כאילו פועלים אוטומטית כעבדים נכנעים וכרובוטים של היצר ,נתלש בכוח ממקום הניסיון ונתחזק לברוח מיד
מהסכנה ,ונוכיח שהחיזוק שלנו הוא עוצמתי וגם אני באמת הפכתי סוף סוף לאדם חדש קדוש וטהור אמן ואמן.
הנפש אשר עשו – המשך
אבל בכל זאת גם אברהם אבינו וגם הם אפילו שמהגרים לא לאחר שהעלינו את מעלתם העצומה של הגרים החזקים בעלי
נשאר מהם זכר ,בכל זאת הם פרצו דרך לגירות לכל הדורות, המסירות נפש העצומה שעשו אברהם ושרה ,יש מקום ביתר
ולכן מהם מתחיל 2000שנות תורה .וראה מאמר על "אב המון שאת וביתר עוז להתבונן בשאלת המפרשים שתמהו לאן נעלמו
גויים" בפרשת וירא. כל הגרים שגיירו אברהם ושרה ,שהרי רק בשבעים נפש ב -ני
ביתו ירד יעקב למצרים??
כמו שרבי חיים מוולוז'ין רוח חיים על פרקי אבות ,מבאר הפסוק
"מתהלך בתומו צדיק ,אשרי בניו" ,שצדיק שתיקן מידותיו וכפי שציינו לעיל שרק 70נפש יוצאי ירך יעקב הם בלבד ירדו
בקושי עצום ומסר נפש על מצוות ,זה הופך לטבע אצל בניו ,כי למצרים וכביכול כל השאר נמחקו או שכבר לפני זה כבר לא היו
הוא פרץ להם את הדרך ולהם זה בא הרבה יותר בקלות חלק המחובר לעם ישראל או ליהדות???
ובטבעיות ,ולכן אברהם אבינו שמסר נפשו ליהדות וללמד
תורה ,זה יצר טבע אצל עם ישראל שבקלות גם הם יצליחו וגם קשה שהרי מהם התחילו 2000שנות תורה ,ואם לא נשאר
למסור את נפשם עבור תורה והיהדות. מהם כלום למה מהם התחיל 2000שנות תורה???
כי כאמור אברהם אבינו לימד תורה ברבים ובמסירות נפש לכן וקודם תירצנו והוכחנו שמכל מקום אברהם אבינו לימד תורה
יתכן שנמרוד ראה בו אויב הפורץ דרך חדשה שמערערת את כל באיכות ובעוצמה חזקה את תלמידו ,ולמרות שמהתלמידים לא
יסודות השקר הקיימים בעולם!!! עד כדי כך שנמרוד השליכו נשאר זכר בכל זאת המלמד שלימד תורה לא התבטלה עוצמת
אל תוך כבשן האש בחיים!!! לימוד התורה שלימד.
וגם תלמידיו שהתגיירו לא עזבו את דרכו גם כשהיו בלי רבם ועל השאלה לאן נעלמו הגרים??? כתבו המפרשים :שאכן מהם
כשעזבם 3שנים בהולכו בלעדם לארץ ישראל ,וגם הלכו אחריו לא נשאר אחד!! כי בפטירת אברהם אבינו הם לא התחברו לדרך
מחרן לארץ לא נודעת להם ,זה יצר פתח לכל הגרים שבאו לכלל עבודת ה' של יצחק שהיתה עבודה מתוך "פחד יצחק" -שהיא
ישראל במשך כל הדורות ,וגם אברהם והם יצרו את כוח הפצת עבודה מתוך יראה ,ולא עבודה מתוך חסד כדרך העבודה של
תורה ברבים ,וזה נשאר לנצח. אברהם אביו.
ללמדנו ,ששום מסירות נפש לא נמחקת ,נכון שלפעמים נראה לך שהיות ונכשלת בסוף ואתה בסופו של דבר לא רואה תוצאות אז
ממילא הכל היה לריק ולשווא ,טעות היא בידך ,שום דבר לא נמחק וזה לא לריק ,יום אחד כוח מסירות נפש שיצרת ישמש אותך או
את זרעך ואתה או הם תתחזקו מכוח המסירות נפש ההיא ,לכן חזק ואמץ ומסור נפשך להתחזק ולא להיבהל מנפילות ,רק חזק ואמץ
אמן.
אל הארץ אשר אראך – עוד הסבר בניסיון של אברהם אבינו
אבל אברהם אבינו כשיש ספק נמשכו רגליו אל מקום הקודש, הנה ברור הדבר שאברהם אבינו ידע מאז ברית בין הבתרים
אל ארץ ישראל הארץ המובטחת ,ויחד אתו ציבור גדול שיתכן שארץ ישראל היא הארץ המובטחת לעם ישראל ,כי הקב"ה
והוא הטריחם לחינם ועליהם לחזור וללכת חזרה לכיוון ההפוך, הבטיחו במפורש "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים
וזה ניסיון גדול גם לאברהם אבינו ,בכך שסמך בעיניים עצומות עד הנהר הגדל נהר פרת" ,אבל דווקא בגלל שהבורא לא ציין לו
על בורא עולם ,ולא דאג שיתרגזו עליו ויעזבו אותו המתחזקים עכשיו לאיזה ארץ ילך ,אם כן יתכן שבורא עולם כרגע רוצה
בכעס גדול ,אלא הלך בתמימות ברצון ה'. להובילו לארץ אחרת לגמרי בלי כל קשר לארץ המובטחת.
ללמדנו ,שלפעמים הספיקות והמתח והחוסר ידיעה ,בפרט כשזה נוגע לאחריות שיש לך על אחרים ,זה ניסיון קשה מאוד ,ודווקא
למרות הספיקות יש לנו לפעול וללכת לפי נטיית הלב הטהור ,ולסמוך על בורא עולם שידריכו בדרך הנכונה ,אבל יש לקחת בחשבון
שאם טעינו עלינו בתמימות לשנות כיוון ולסבול את כל הטענות והתרעומת של הסובבים אותנו ,וחייבים להיות ערניים לבדוק כל
הזמן שאין טעות בדרכנו ולא לרמאות את עצמנו.
אבל אם קורה דבר כזה שגילינו שטעינו ובכל זאת התגברנו על עצמנו וביצענו את השינוי בלי להרהר אחרי הנהגת בורא עולם זה
ממש מעלה עצומה באמונה ובביטחון!!! כי בעצם האדם התחזק באמונה והופך את הכישלון ואת הטעות לאמונה תמימה!!!
שמאמין שבורא עולם רצה שיטעה ושיטעה אחרים אבל ציפה ממנו למרות הבושה שיתגבר ויתעלה בגבורה על טעותו ועל כבודו
האישי ,ויגיד טעיתי ויתקן את טעותו ואת מה שהטעה אחרים!! ואשרי מי שמצליח לעמוד בגבורה בניסיון זה!!! כמאמר חז"ל
הוריות י' אמר רבי יוחנן בן זכאי" :אשר נשיא יחטא" אשרי הדור שנשיא דורו חטא והביא קרבן על חטאו למרות הבושה!!! ודבר זה
נוגע בהרבה תחומי חיים וד"ל!!!
הנפש אשר עשו בחרן
כתב רש"י אברהם גייר את האנשים ושרה את הנשים ,ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום.
ומצאנו ברד"ק :הוא יבנה עירי -כי הוא נתן להם כסף וזהב והנה מצאתי ,דומה לזה בעת לומדי עם תלמידי המצוינים
לבנות הבית והעיר ,וממילא ברגע שנתן להם את האפשרות מכיתה ז' בת"ת תורת אמת ב"ב ,בנביא ישעיה פרק מה' פסוק יג'
לבנות ,נחשב כאילו כבר בנה ,למרות שלא נבנה בימיו. "אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר ,הוא יבנה עירי ,וגלותי
ישלח ,לא במחיר ולא בשחד אמר ה' צבאות" ,שפסוק זה מנבא
ואם כן ,היות ואברהם ושרה נתנו אור אמונה וחיי נצח לאנשים על כורש שיטיב לעם ישראל וכתוב שהוא יבנה את ירושלים,
והנשים שגיירו ,ממילא נחשב כאילו עשאום ,למרות שלא הם ויקבץ גלויות ישראל לארץ ישראל.
יצרו אותם ממש.
והנה הכרזת כורש לעם ישראל שיעלו לארץ ישראל ,אכן פעלה
וידועים דברי הגמרא בסנהדרין יט' "כל המלמד בן חבירו תורה ורוב עם ישראל עלו לארץ ישראל ,ולכן בתקופה שאחרי כורש
מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו ,שנאמר (במדבר ג ,א) "ואלה בזמן אחשוורוש והמן חילקו את ימי הפורים לפי ערים
תולדות אהרן ומשה" ,וכתוב "ואלה שמות בני אהרן" ,ולא המוקפות חומה מימות יהושע בן נון ,כי רוב עם ישראל התגוררו
כתוב שמות בני משה ,לומר לך :אהרן ילד ומשה לימד לכן בערים הללו ,מה שנשאר מוקף מימי יהושע בן נון ,וכדברי
נחשבו בני אהרן כבני משה. הרמב"ן בתחילת מסכת מגילה ,אבל כלפי בניין ירושלים ובית
וממילא הסכם יששכר וזבולון ,היות וזבולון נותן כסף ליששכר המקדש ,לא ידוע שכורש בנה זאת ,ואכן התחילו לבנות אבל
שכך יש אפשרות ליששכר ללמוד תורה ,אזי נחשב כאילו זבולון נעצרו בתחילת בנינו ,ואיך התקיים נבואה זו??
3
-לך לך וטהר לבנו
וה' הוכיח אותו והזהירו שלפתח חטאת רובץ ,ואם תרצה תוכל למד תורה ,אומנם מהנביא ישעיהו נלמד יותר מזה ,שאפילו אם
למשול בו!! ובכל זאת זה לא עזר וקין החמיר את המצב ורצח בסופו של דבר לא הצליחו להשתמש בכסף שנתרם לבנות את
את הבל!! בית המקדש ,בכל זאת נחשב לתורם כאילו בנה.
אבל מוסר זה של בורא עולם מהדהד לכל הדורות ,ומחזק כל ולפי זה מתורץ גם כן מה שהקשנו בתחילת הפרשה שתמהו
יהודי במשך כל שנות העולם ,לסגור פתחים ליצר הרע ,ולהאמין המפרשים לאן נעלמו כל הגרים שגיירו אברהם ושרה ,שהרי רק
שעל ידי רצון והחלטה ברורה שלא חוטאים ובכוח לימוד התורה בשבעים נפש בני ביתו ירד יעקב למצרים?? וגם הקשנו שהגמרא
אתה מושל ביצר הרע ,וכפי שה' אמר לישעיהו שלמרות שבני בע"ז ט' א' אומרת שמכאן דהיינו מ"והנפש אשר עשו בחרן"
דורו לא התחזקו מנבואותיו ,בכל זאת כל נבואותיו יחזקו שהיה בגיל 52של אברהם אבינו התחילו 2000שנות תורה ,ואם
יהודים קודם הגאולה השלימה – דהיינו בדורנו ממש. לא נשאר מהם כלום למה מהם התחיל 2000שנות תורה???
וקודם תירצנו והוכחנו שמכל מקום אברהם אבינו לימד תורה
אומנם לפי היסוד שכתבנו עכשיו ,מתורץ נפלא ,שעצם באיכות ובעוצמה חזקה את תלמידיו ,ולמרות שמהתלמידים
ההשקעה הטובה של אברהם ושרה אמנו לגייר אנשים ולקרבם לא נשאר זכר בכל זאת המלמד שלימד תורה לא התבטלה
לבורא יתברך ,זה עצמו נחשב לדבר מושלם ,כאילו עשאום עוצמת לימוד התורה שלימד ,וכפי שידידי הרה"ג צבי יצחק
בשלימות ,כמו כורש שנתן כסף וזהב לבניית בית המקדש הכהן מונק שליט"א הוסיף וחידש ,שכל זה הועיל לאברהם
למרות שלא נבנה בימיו ,בכל זאת נחשב לדבר מושלם שבנה את עצמו ,שזכה לקיים "למען יצווה את בניו אחריו ושמרו דרך ה'".
ירושלים ואת בית בית המקדש ,וכמו כן מי ששותפי להדפסת
ספרי וטהר לבנו ,כאילו הוא בעצמו כתב אותם!! והוא עצמו וכפי שמצאנו במוסר הראשון של הקב"ה בעולם ,שהוכיח את
חידש וחיזק רבבות יהודים!!! קין שחרה לו על שלא התקבלה קרבנו לה' כי התקמצן בתרומה,
הנפש אשר עשו בחרן
אבל הם – הערב רב היו הראשונים שנפלו בחטאים במדבר ,כפי ערב רב ,הצטרפו ביציאת מצרים מכל העמים ,ומשה קיבלם
שכתב רש"י בחטאי עם ישראל ,כי הם התנתקו שנים רבות מעם בלי לשאול פי ה' כמופיע ברש"י.
ישראל ,ורק התחברו לעם ישראל בעת יציאתם ממצרים ,ואכן
במכילתא ובמדרש הגדול כתוב שהערב רב הם גרים ועבדים ,ומי ואולי בדרך חידוש היו אלו צאצאי הגרים שעשה אברהם אבינו,
גיירם?? אלא יתכן שאלו גירי אברהם ושרה. ולכן קיבלם משה בלי לשאול מה'.
זוכר חסדי אבות
אברהם ויצחק לאבותינו הראשונים ולא חלילה ניתק החבל בעת תפילת ערבית בליל א' דר"ה התחדש בעזרת ה' יתברך,
וניתק הקשר בנינו לאבותינו הראשונים הקדושים והטהורים, שאומרים בתפילה "וזוכר חסדי אבות ,ומביא גואל לבני בניהם
ולכן אנחנו זוכים לגאולה למען שמו של ה' ,שהבטיח גאולה למען שמו באהבה" ,דהיינו שהגאולה מגיעה רק למען שמו של
למען שמו לבני האבות הקדושים. ה' ולא בזכות האבות ,כפי שכתוב בנביא ישעיה מג' וכן בפרשת
האזינו ,כי זכות אבות תמה קודם הגאולה ,אומנם מדוע
ואולי סיום הברכה "מגן אברהם" ,בך יהיו חותמים ,משמעותו, מזכירים וזוכר חסדי אבות קודם שאומרים שהגאולה היא רק
שהברכה שהקב"ה בירך את אברהם שלא יקרא שמך אברם למען שמו של הקב"ה??
אלא אברהם כי אב המון גויים נתתיך ,שאפילו אנשי לוט הרעים
והחטאים נחשבו לבני אברהם שלכן הקב"ה דן עם אברהם על אלא שזכות אבות משפיעה גם בזמן הגאולה שניחשב בני
סדום לפני הפיכת סדום ועמורה וכדברי רש"י שם בפרשת וירא. אברהם יצחק ויעקב למרות ריחוק הדורות ולמרות שאנחנו
רחוקים מאוד מאוד מלהידמות לאבותינו הקדושים ,וכפי
זה מהות הברכה ,שלעתיד לבוא עם ישראל יחשבו לבני אברהם שכתוב בנביא ישעיה מג' כה' "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך
למרות שהם רחוקים מדרכי אברהם יצחק ויעקב האבות למעני וחטאתיך לא אזכר ,הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען
הקדושים ,אבל עדיין הם בני אברהם לא פחות מאנשי סדום תצדק :אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי:
ועמורה ,ולכן בוודאי תחתם ותגיע הגאולה לבני בניהם למען שלמרות שאין לנו זכויות ,שלכן הקב"ה מוחה פשעינו
שמו באהבה בקרוב ממש אמן. וחטאותינו בזכותו ולא בזכותנו ,בכל עדיין הקב"ה מחשיב את
והיה ברכה -אולי זה סגולה לעשירות
לשרה ,הרי לא אני רציתי להתחתן עם הגר ,וכאשר התפללתי אולי זה סגולה לעשירות ,כי הנה דווקא בפרשת שבוע זה
לילד ברור שהתכוונתי עלינו כי את היחידה שלי ולא חשבתי מודגש הרבה מאוד איך אברהם ושרה עשו עבודת צוות ביחד
לשנות זאת. לגייר ולקרב בני אדם לה'.
אלא אברהם אבינו לא תוקף אותה חלילה ,אלא למרות שהגר וגם רואים את הדאגה של אברהם אבינו לשרה אשתו,
נישאה לאברהם אברהם בכל זאת כביכול משפיל את עצמו שהסתירה והסכים לשלם עליה הון ,וגם איך ששמע לקול שרה
ונותן לשרה להתנהג עם הגר כשפחתה שתחנכה אפילו בקושי כי אשתו לקחת את שפחתה הגר העיקר שיהיה לו ילדים ,למרות
היא עדיין שפחתה ,ואולי כך היא תחזור בתשובה ,ואברהם לא שנשארה עדיין שפחת שרה ואולי זה קצת ביזיון לאברהם אבינו
ציווה את שרה שתטפל ותחנך את הגר בעדינות ובכבוד כאשת להתחתן עם שפחה.
אברהם.
ומה ואכן כתוב "והיה ברכה" ,שאברהם אבינו נהיה עשיר גדול ואברהם שמע בקול אשתו בתמימות ,גם כשהיה קשה לו ,וגם
ומופלג ,ועשירותו הייתה על טהרת הקודש גם בלי להשתמש כשצעקה עליו על שלהגר נולד ולה לא ,וטענה נגדו שזב באשמתו
בפיצויים שקיבל מפרעה וגם מאבימלך על שלקחו את שרה. כי לא התפלל עליה ,אברהם אבינו לא ענה לה בכעס ולא טען
ללמדנו שכדאי להשקיע ולשמח ולכבד מאוד את האשה ,וגם כשהאשה תוקפת ומאשימה אותך ,ויש לך טענות נגד להציל את
עצמך ביושר עם הוכחות חותכות וברורות ,בכל זאת תוריד את הראש בלי מריבה ובלי התנצחות ,וכך תגבר בניכם האהבה ואחווה
ושלום ורעות עם שורוק ולא עם חולם ,ותזכו לברכה מאת ה' ששמח שיש שלום ואהבה ואחווה בבית יהודי ,ואז השכינה שורה בבית
וזה ברכה שמתקיימת לטובה.
לך לך – גדל בבידוד והלך נגד כולם ,ונהפך להכי אהוב ולהכי חבורתי
לעצמו וטיפוס מאוד לא חברותי ,אברהם אבינו היה הבעל חסד אברהם אבינו הלך נגד כל העולם אפילו הלך נגד אביו שמכר
הגדול מכולם והכי חברותי שיש ,שלכן הצליח לדבר על נפש פסלים ,וגם בקטנותו היה מוחבא מכל העולם ,וגדל בילדותו
האדם והשפיע מאוד על אנשים ולכן הצליח לעשות הרבה גרים. בבידוד בלי חברה ,ובמקום להיות מופנם ואנוכי שדואג רק
4
וטהר לבנו -לך לך
ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן – למה אח"ז כתוב 80שנה ושש שנים?
הקב"ה אני מלטתיך מלבן ומעשו והחזרתי לך יוסף ואתה שמתי לב שמתחילת התורה כתוב שנים במספר קטן תחילה,
מתרעם על מדותי ,לכן נענש ונפטר בעשרות שנים פחות מאביו, מלבד אדם ונח שכתוב בהם בעת סיכום שנות חייהם קודם
אז יתכן שלכן גם בפטירת יעקב כתוב "שני חייו שבע שנים מאות השנים ולאחר מכן העשרות והשנים הבודדות ,והפעם
וארבעים ומאת שנה". האחרונה זה "ואברם בן חמש ושבעים שנה" ,ואח"כ כתוב
מספר הגדול לפני הקטן "ואברהם בן שמונים שנה ושש שנים".
רק עדיין צריך עיון למה על חנוך לא כתוב קודם מאות שנים
המספר הגדול הרי היה צדיק ,והאם בגלל שלקח אותו אלוקים ואולי כי אברהם בא בימים מיד לאחר ברית בין הבתרים שנקבע
לפני זמנו כי ידע שאם יחיה עוד הוא יתקלקל לכן אינו בדרגת שהוא המתחיל של עם ישראל בברית עם הקב"ה ,ריבוי השנים
אדם נח ואברהם? כי זה כביכול נראה קצת נגד הבחירה ואין זה הפך לחשיבות – בא בימים שימיו מושלמים ברוחניות ,וכפי
חיים של צדקות מושלמת?? שכתוב בזוהר חלק א קכט א רכד א ,ולא כמו קודם שהמיעוט חשוב,
כי במיעוט יש פחות עבירות.
למרות שטענתי שהקב"ה ידע שהוא לא יכול לעמוד בניסיונות
הבאים ,וא"כ אין זה נגד הבחירה ויל"ע כי מ"מ הוא מת לפני ואולי ישמעאל היות וחזר בתשובה בסוף ימיו ואולי מפני כבוד
זמנו. אביו אברהם לכן ניתן כבוד במותו לשנות חייו ונכתב קודם
המספר הגבוה ,ואכן שוב יום אחד לפני מותך מתקן ,ויל"ע
ואולי הכוונה לפני זמן חיים ממוצע של בני אדם באותו דור אבל שיתכן שמאברהם בחשיבות שנות חייו ,זה נקבע בעולם שמונים
באמת הקב"ה קבע לו מראש רק 365שנות חיים לפי כוחו לעמוד המספר הגדול לפני הקטן.
בניסיונות ,ויל"ע.
ואכן אדם ונח שהיו צדיקים גם בהם כתוב קודם מאות השנים
ועל מתושלח שהיה צדיק לא כתוב מאות שנותיו קודם ,ואולי ואחרי זה מיעוט השנים ,ואומנם אצל יעקב אבינו שאמר לפרעה
היות ומתושלח חי בגיל המבוגר ביותר בעולם לפי הכתוב שהיה לו ימים רעים נקט שנות חייו "שלושים ומאת שנה" ,כי
בתורה ,לכן בו יש שבח לכתוב את המספר הקטן להבליט את שנים רעות אדם כביכול רוצה לצמצם וחשיבותן מועטת כביכול.
אורך ימיו מבין כל אלו שחיו מעל 900שנה שהוא היה מעל ואולי היות ונקט כן ,שעל זה הענישו ה' ,ככתוב במדרש
כולם ,ויל"ע. שבשעה שאמר יעקב כן (שלושים ומאה ומעט ורעים) אמר
לוט ההולך עם אברם
פעמים מה מטרת הליכת לוט אתו ,האם לטובה או שזו הליכה תוספות שבת י' כותב שאברהם אבינו נכנס פעמיים עם לוט
למטרה נפרדת – להתקרב לסדום. לארץ ישראל ,הפעם הראשונה הייתה כשאברהם היה בן 70
שבא לברית בין הבתרים ,וכשהיה אברהם בן 73נשבה לוט,
לכן פעם אחת כתוב "וילך אברהם" ובנפרד כתוב "וילך לוט" ואברהם הרג את המלכים ,וחזר למשך שנתיים לחרן ,ושוב חזר
ובפסוק זה אפילו לא מוזכרת שרה ,כי כאן מודגשת ההתלבטות לארץ ישראל עם לוט בגיל .75
של אברהם האם כדאי שלא לקחת את לוט כי ללוט יש הליכה
נפרדת במטרתה ,או שלוט באמת חפץ לחזור בתשובה ולהידבק ולפי זה יוצא שלוט התקלקל בסדום ונשבה במלחמה וניצל
באברהם ,ובסופו של דבר אברהם לקח אותו כי לוט הבטיח מהשבי על ידי אברהם אבינו ,ואז חזר לחרן עם אברהם .ואולי
שמטרתו היא אך ורק לחיזוק אמתי ,להיות קרוב לאברהם כאמור אברהם אבינו חזר לחרן גם בשביל להרחיק את לוט
אבינו. מסדום ,ובפעם הזו לוט חזר ללכת אחרי אברהם כי אברהם
אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד ,וכשחזרו לארץ ישראל שוב הציל אותו במסירות נפש מהשבי.
לוט נמשך כמו מגנט לסדום שהשתקמה מחדש לאחר חורבנה,
ונשאר שם עד להפיכת סדום ועמורה ,ושוב לא כתוב שלוט חזר אבל כשה' אמר לאברהם בגיל 75לחזור לארץ ישראל ,כאן יש
יותר להתקרב לאברהם אבינו עד סוף חייו ,ואולי מחמת הבושה מדרש ומפרשים ,שאברהם לא רצה לקחת את לוט ,וכפי
שבנותיו התעברו והולידו ממנו לכן התבייש לחזור לאברהם שמשמע מהפסוקים שכתוב כמה פעמים שהלך אתו לוט ,ושוב
אבינו. שאברהם לקח אותו ,וכל הכפילות היא כי אברהם בדק כמה
ראו נא והביטו ,אדם שראה חורבנה של סדום כשנכבשה במלחמה ע"י נמרוד ,והוא עצמו נשבה אצל רשע גדול נמרוד הגדול ,וגם
ראה מה כוחו של דודו הגדול והצדיק אברהם שיצא חי מכבשן האש שלא כאביו הרן שיצא מת מהכבשן ,וראה את אברהם מנצח
באופן שמעל לדרך הטבע ,וכפי שכתוב שאליעזר זרק עפר שנהפך לחיצים וחניתות ,ומעל הכל הוא כנראה גם היה לצד אברהם לפני
ואחרי ברית בין הבתרים וכנראה זכה וראה או הבין שאברהם אבינו היה שרוי בעולמות עליונים וה' שוחח עמו .אז לוט ידע את
האמת וראה את עוצמת האמת ,ומצד שני ראה את כישלון דרך התאווה והשקר ,ובכל זאת נפל שדוד וחזר לסדום ,כי היצר יודע
למשוך מהמשפחות הכי טובות ולשלוף את המתחזקים מהרבנים הגדולים ביותר.
ללמדנו ,שעלינו לברוח ממנו ומהסכנות ,ולברוח כמו מאש ממקום רוע שאנחנו עלולים להימשך אליו ,ובתוך עצמך אתה יודע מה
מסוכן ,ואל תרמה את עצמך כי בנפשך הדבר.
קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה
וראיתי ברמב"ן שכתב שזה לא היה ציווי אלא המלצה ולא ראיתי שיעור נפלא מהגאון הצדיק רב צבי רייזמן שליט"א
חובה .וחשבתי לבאר העניין ,שהרי ראינו שעתניאל בן קנז כבש מח"ס רץ כצבי עשרות כרכים מופלאים ,שדן בעניין שכר פסיעות,
את קרית ספר בכוח התורה שהחזיר בפלפולו מה שנשכח בימי ובתוך הדברים שאל מדוע ת"ח פטור מללכת לבית כנסת רחוק
אבל משה – תמורה טז'. בגלל ביטול תורה ,הרי הוא יכול לקיים שניהם ע"י שילמד בדרך
ויקיים גם "ובלכתך בדרך?"
והיות וציווי קום התהלך בארץ היה למטרה שיהיה קל לבניו של והתשובה ,כי לימוד בישיבה בבית מדרש יותר רגוע ויותר
אברהם לכבוש את הארץ או במטרת קניין חזקה -רש"י על
מעמיק מאשר לימוד בדרכים ,וביטול תורה באיכות גם נחשב
הפסוק ,אם כן ,אברהם אבינו העדיף להחזיק ולכבוש את הארץ ביטול כמובא במהרש"א שבת קכז'.
בכוח ההתמדה בלימוד ,ולמרות שאפשר ללמוד בהליכה ,זה
ביטול תורה באיכות. ולפי זה ,חשבתי בדרך אפשר ,שהרי אברהם אבינו נצטווה מה'
קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה ,ולא מצאנו שעשה כן
ויש לעיין עוד ,ובפשטות קום התהלך בארץ זה כדין אמירה של אברהם ,וגם אם במלחמה הגיע עד דן ,עדיין זה בדרך אגב ,ולא
קניין חזקה כדאיתא בש"ס לך חזק וקני. שקם מיד לקיים מצוות ה' ,ואולי רק אליעזר רדף?
ויהי רעב בארץ
ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה ,ומשמע מרש"י שזה היה "רעב בארץ" – כתב רש"י :שבאותה הארץ לבדה היה רעב בכדי
חלק מהניסיון לאברהם אבינו שיצטרך לרדת מיד למצרים כי לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל
5
-לך לך וטהר לבנו
אשתו הצדקת לכדי מכשול עוון??? ורק אחרי זה כתב זה היה רצון ה' ,ובעצם ירידתו למצרים עשה מעשה נכון ומצוה
שהיה חוסר בטחון שיצא מהארץ מפני הרעב והיה עליו ויקבל עליה שכר כי ירד למצרים בלי להתרעם.
להישאר בארץ ולסמוך על ה' שציוהו להגיע לארץ ישראל. אמנם על זה כתב הרמב"ן :דע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול
בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן
הרי אם יציאתו מהארץ הייתה טעות וכחטא ,אם כן לכאורה יהרגוהו ,והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל
זה העיקר ,כי זו היתה הבעיה הראשונה לפי סדר האירועים וגם אשר לו ,כי יש בה' כח לעזור ולהציל גם יציאתו מן הארץ,
מזה לכאורה התחיל בסיס כל הטעויות ,ולכן זה הדבר הראשון שנצטווה עליה בתחילה ,מפני הרעב ,עון אשר חטא ,כי ה' ברעב
שהיה על הרמב"ן לכתוב??? יפדנו ממות ,ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים
ונראה לבאר את עומק כוונת הרמב"ן ,שאכן בדרך כלל אפילו ביד פרעה במקום המשפט שמה הרשע והחטא.
צדיק חייב לעשות כל מה שבידו לעשות ולא להסתמך על הנס, והדברים מפליאים שהרי הרמב"ן עצמו בפרשת נח הקשה
ולפי זה צדקו דברי רש"י שטוב עשה אברהם שירד למצרים כי שהנה הרבה ניסים נעשו לנח במבול ,א"כ שיעשה תיבה קטנה
זה היה מחובתו מגדרי ההשתדלות ,ולכן ירידתו מהארץ היא ויסמוך על הנס?? ותירץ הרמב"ן שהקב"ה בכוונה דרש
לא שורש ובסיס הטעות של אברהם ,אלא שורש הטעות היה לעשותה גדולה בכדי למעט בנס ,כי כן הדרך בכל הניסים
שלא יתכן שה' ידרוש ממנו השתדלות לסכן את אשתו שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות ,והשאר
הצדקת!!!! יהיה בידי שמים.
ומזה נלמד שכאן בהשתדלות לרדת למצרים נולדה גם הסכנה ולכאורה דברי הרמב"ן כאן לכאורה סותרים את דבריו בפרשת
לשרה ,אם כן טוען הרמב"ן שזה היה אמור לגלות לאברהם נח ,שהרי לדעת הרמב"ן יש עניין "לעשות כל מה שביד האדם"
אבינו שאין לו צורך לרדת למצרים ,אלא כאן עליו רק לסמוך ורק השאר בידי שמים ,ואם כן לכאורה מחובתו של אברהם היה
על בורא עולם ובלי השתדלות .ולמרות שאברהם אבינו השתדל לרדת למצרים בכדי להינצל בדרך הטבע מהרעב???
למנוע את הסכנה משרה והניחה בתיבה והסכים לשלם עבורה
מס גבוה ,בכל זאת היא הייתה בסיכון עובדה שהיא נתפסה, אלא בהתבוננות בדברי הרמב"ן כאן יש לתמוה לכאורה,
ובדעת רש"י לקמן. מדוע התחיל בכך שחטא חטא גדול בשגגה שהביא את
ללמדנו ,עד כמה עלינו להקפיד לא לסכן אחרים ולא לצער את בני המשפחה ,וכשיש לך ספק מה רצון ה' יתברך דע לך שלדעת
הרמב"ן הקב"ה בוודאי לא מסכים שתצער את בני משפחתך וממילא הספק מתבטל ,ולכן יהודי יקר אל תיגרר לחטאים שבהם
מלבד מה שאתה מסכן והורס את נשמתך אתה גם מצער ומסכן את משפחתך ,ועלול אתה ליצור נזק בלתי הפיך ,כי עליך אתה
משוכנע שבידך לשלוט ולהפסיק לחטוא דבר שלא מוכח בעליל במציאות ,אבל על יוצאי חלציך אין לך שליטה ואם יפלו בגללך איך
תוכל לתקן??? זה ממש לא בידך!!!! וצער זה והרס נפשות ביתך בידך למנוע רק חזק ואמץ.
ויהי רעב בארץ
אצל אברהם מצאנו בספר אוזניים לתורה בשם הקדמונים ואילו כתב הרמב"ן שאברהם אבינו חטא בשוגג שירד למצרים וסיכן
להיפך ,שה' לא נתן לאברהם ושרה ילדים ועשה אותם עקרים את אשתו ולא בטח בבורא עולם שהנחה אותו לארץ ישראל
עד כדי כך שאפילו בית ולד לא היה לשרה ,וכל זה בכדי שיהיו שיפרנסו ברעב בארץ ישראל.
אברהם ושרה מרוכזים בכל מאודם ונפשם בחיזוק אנשים
לעבודת ה' ,ולא ינסו ללכת לרופאים לרפאות את עקרותה. ואומנם לפי רש"י אדרבא זה היה אחד מהניסיונות של
אברהם אבינו שירד למצרים ולא יערער על הקב"ה שאמר לו
ולפי זה מובן מדוע דווקא אברהם יצא מארץ ישראל בעקבות להגיע לארץ ישראל ומיד הקב"ה מנווטו לרדת למצרים.
הרעב בארץ ישראל גם בלי רשות מבורא עולם ,שהיות והקב"ה
סילק בכוונה מאברהם אבינו ושרה כל טרדה והפרעה עד כדי כך אומנם לפרש"י קשה שמהיכן למד אברהם לרדת למצרים
שאפילו ילדים לא היה להם וכאמור בכדי שיהיה להם כל הזמן בגלל הרעב ,אולי היה עליו להתייסר ברעב בארץ ישראל וזה היה
והכלים לקרב אנשים בלי מניעות וטרדות. ניסיונו ,הרי הוא לא קיבל ציווי מיוחד מבורא עולם לצאת
מארץ ישראל.
לכן כשהיה רעב בארץ הבין אברהם אבינו מעצמו שעליו לסלק
מעליו את הטרדה ולעבור למצרים מקום בו לא תהיה לו טרדות ולכאורה היה עליו ללמוד מנח שנכנס לתיבה בציווי ה' ולא יצא
וכך יוכל להמשיך בעבודת החיזוק. מהתיבה למרות שיבשה הארץ אלא לאחר ציווי מפורש
מהקב"ה שיצא מהתיבה??
ואדרבא יתכן שאברהם הבין שהרעב שימש עבורו כניסיון
עבורו שלא יערער על ציווי בורא עולם שהביאו לארץ ישראל ונראה לבאר את דברי רש"י שהנה שיש הבדל גדול בין
ועכשיו כביכול משלחו ממנה?? נח לאברהם גם בעניין זה ,שמצאנו הנהגת ה' הפוכה מנח
לאברהם ,שהנה מצאתי כתוב ברבי עובדיה מספורנו על
על כל פנים אברהם הלך למקום שבו יהיה לו קל יותר לחזק בלי הפסוק "את האלוקים התהלך נח" -דהיינו כאשר נח
הפרעות וטרדות כי זה היה תפקידו בעולם ואת זה חפץ לקיים התחיל להיטיב לזולתו והוכיח לדורו רק אז התקיים בו
בשלימות בכל דרך ,בפרט שהוכח לו מגופו שזה רצון ה'. "ויולד נח".
ללמדנו ,שאדם הרוצה ומתאמץ לחזק יהודים בורא עולם נותן לו סייעתא דשמיא מיוחדת שאכן יוכל להשקיע את כל מרצו וזמנו לכך,
וזכור שאם כל מחזק ה' נוהג בו באופן שונה כפי שמצאנו הבדלים בין נח לאברהם ,שלנח דווקא כשחיזק נולדו ילדים ,ולאברהם להיפך
בגלל שחיזק שנים רבות לא נולדו לו ילדים ,ודע עוד כי גם כשהדברים מסתבכים ויש הסתר פנים ,תמיד צריך לזכור שבורא עולם
משגיח עלינו תמיד!! ויודע את צורכנו ויודע את כל קושיינו ,ותמים תהיה עם ה' אלוקיך.
ולכן אתה תמשיך לחזק ולהתחזק בכל מצב גם כאשר יש קשיים ומניעות ,ובורא עולם ברחמיו יחוס עליך ועד כמה שיקשה עליך
מלאכת ה' כך ירבה שכרך ,וכך תזכה לראות נחת ותוצאות מבורכות מפרי עמלך ,כי הזורעים בדמעה ברינה יקצורו ,רק חזק ואמץ
מאוד כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם בזכותך.
ויהי רעב בארץ – מהו קושי הניסיון שהוגדר כטירוף!!!
היה אמור להיות בימי שאול ,אלא בגלל חולשת שאול ודורו, כתוב במדרש רבה(ג) "וירד אברם מצרימה לגור שם" ,שזה אחד
לכן גלגלו הקב"ה והביאו בימי דוד שהיו חזקים ברוחניות מעשרה רעבון שבאו לעולם ,ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל
ובגופם ,שכל גזרות הרעבון לא באו אלא בימי בני אדם גיבורים בר רבי יצחק אמר ששיא הרעבון היה בימי דוד ,ובאמת רעב זה
6
וטהר לבנו -לך לך
ומפורש במדרש שה' אמר לאברהם שירד למצרים בעת הרעב, שהם יכולים לעמוד בהן ,ולא בימי בני אדם שפופים שאינן
ולמרות שלא מצאנו פסוק מפורש על כך ,אלא יתכן והכוונה כפי יכולים לעמוד בהן.
שנכתב קודם ,שאברהם אבינו הבין בציוויי "לך לך" שעליו בימי
הרעב להדרים למצרים ולא לחזור צפונה לחרן לכבד אביו. והמדרש מגדיר ניסיון רעב זה כטירוף ,שדרש רבי יהושע בן לוי
תהילים קיא' "טרף נתן ליראיו" – "טירוף" נתן ליראיו בעולם
וגם הקב"ה הסתיר שלא יהיה חילול ה' לכן ה' הקדים לספר הזה ,אבל לעתיד לבא "יזכור לעולם בריתו" ,ולמה זה טירוף? כי ה'
מיתת תרח אבי אברהם ליציאת אברהם ,למרות שתרח חי עוד הבטיח לאברהם "ואברכך ואגדלה שמך" וכששמע אברהם
65שנה אחרי שעזבו אברהם ,וכל זאת בכדי שלא יתחלל שם ה' והגיע לארץ ישראל ,קפץ עליו רעבון ,ולא הקפיד ולא קרא תגר.
ע"י אברהם ששמע בקול ה' ועזב את אביו בזקנותו למרות
הפטור המיוחד שקיבל מה'. ומשמע ממדרש זה שזה ,ניסיון הרעב היה ניסיון קשה עד
למאוד ,שהיה צורך לאברהם אבינו כוחות נפש עצומים ,ונשאלת
והנה בעת ניסיון הרעב שפגע באברהם ובתלמידי הגרים ,ובפרט השאלה מה מיוחד בניסיון זה כלפי אברהם אבינו שכבר נזרק
שזה פגע דווקא בארץ ישראל ,יתכן ותלמידיו שידעו שאברהם לכבשן האש ויצא שלם בכוח אמונתו בבורא עולם??
עזב את אביו הזקן ,היו טוענים לאברהם ,הרעב זה עונש על
שעזבת את אביך הזקן ,ועליך לחזור לחרן ולקחת עמך את אביך והנה בהמשך המדרש דרש רבי פנחס בשם רבי חנין מציפורי ,את
הזקן ולא להשאירו לבד ,ואכן במקום שאברהם ידרים למצרים הפסוק (תהלים צד') "אשרי הגבר אשר תיסרנו קה" ,ואם
מפני הרעב היה עליו לחזור צפונה לחרן מפני הרעב וגם האדם מרוב היסורים בא להקפיד ח"ו נגד ה' ,ממשיך הפסוק
להרוויח כיבוד אב. "ומתורתך תלמדנו" ,שילמד בתורה מאברהם אבינו שה' אמר
לו "לך לך מארצך ,ואברכך ואגדלה שמך" ועשה כציווי ה' ויצא
ובכל זאת אברהם אבינו למרות הטענות הקשות נגדו ,פונה ובא לארץ ישראל ,ובכל את קפץ עליו רעבון ,והרעב היה רק
דרומה למצרים ,כי ה' פטר אותו מכיבוד אב ,ולכן ברור היה לו בארץ ישראל ולא בשאר הארצות – ע"פ פרקי דר' אליעזר ,ובכל
שהרעב אינו עונש ,אלא ניסיון לראות האם מאמין הוא לדברי זאת לא קרא תגר ולא הקפיד ,אלא נהג בתמימות ככתוב "וירד
ה' ,וכאן אברהם אבינו בכוחות נפש מיוחדים הלך נגד כל אברם מצרימה לגור שם".
הסברות והטענות ולא חזר לחרן בכדי להרוויח כביכול 2
ציפורים במכה ,כיבוד אב תוך כדי הצלה מהרעב ,אלא בטח וכאמור לא מובן מדוע ניסיון זה הוא גובל בטירוף הדעת אפילו
בפטור שפטרו ה' מכיבוד אב ,ואם יחזור לחרן ,יש בזה צד שיתכן לאברהם אבינו ,ואכן קודם בתחילת הפרשה כתבתי שהקושי היה
אברהם אבינו מרגיש שעליו לתקן את כיבוד אב שפגם. איך להתמודד מול הגרים שמצב זה גרם להם קושי באמונה ,כי
ראו כביכול שהבטחת ה' לא רק שאינה מתקיימת אלא להיפך
ולזה צריך גבורת הנפש וכוחות הנפש להתגבר על הרגש לאביו, המצב החמיר ודווקא בארץ ישראל נוצר רעב קשה מנשא!!
וללכת נגד כל תלמידיו ,ונגד ההיגיון שמשתלם לחזור לחרן
מחמת הרווח הכפול ,ולחדד את ה"לך לך" תדרים מצפון אבל היא הנותנת ,שמאחר ואברהם אבינו כבר התנסה בכמה
לדרום ,כי אין לך יותר כיבוד אב!!! וזה הקושי שהרחמן אבי ניסיונות ,יכול היה להוכיח להם שמצב זה זה ניסיון מהקב"ה
החסד נהפך כאכזרי לאביו ולא פנה לאביו גם לזמן הרעב. במידת הביטחון ,שהרי דווקא בארץ ישראל יש רעב ובדיוק בזמן
שאברהם הגיע לארץ ישראל ,וזה מוכיח שהקב"ה עשה זאת
ואמונה תמימה זו של אברהם עזרה שסללה את הדרך כראוי במכוון ובדיוק לאברהם אבינו ,ואפשר בהחלט לראות בה ניסיון
לעם ישראל בגלות מצרים שיצליחו לצאת משם ביד רמה ובשלל חד וברור האם אברהם אבינו ותלמידיו יתחזקו באמונה למרות
גדול ,כדברי המדרש באות ו' על הפסוק "ולאברם היטיב בעבורה הקושי של הרעב במקום הברכה המובטחת ,ואם כן ,מדוע מוגדר
ויהי לו צאן ובקר וגו' ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו". מצב זה כקושי עצום וכטירוף הדעת לאברהם אבינו??
אמר ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה ,אמר הקב"ה לאברהם ולתרץ זאת ,נראה בס"ד על פי המדרש (ז) "ויאמר ה' אל אברם
אבינו ,צא וכבוש את הדרך לפני בניך ,אתה מוצא כל מה שכתוב לך לך" ולפני פסוק זה כתוב "וימת תרח בחרן" א"ר יצחק שהיה
באברהם כתוב בבניו בגלות מצרים ,וכפי שמפרט שם המדרש, אברהם אבינו מפחד ואומר אם אצא יהיה חילול ה' מהתנהגותי
ולקיחת שרה היה כנגד ירידת עם ישראל למט' שערי טומאה, שיגידו שעזב את אביו הזקן ,אמר לו הקב"ה "לך" אני פוטר רק
אבל משם יצאו למט' שערי קדושה ,וברכוש גדול. אותך מכיבוד אב ואם.
ועלינו להתחזק באמונה וחייבים להאמין בכוח התורה ולומדיה ,שתורה מגנה ומצלה ,וצריכים להאמין בברכת הרבנים וצדקה
וחסד שמצילות ממוות ,בכל זאת עלינו לזכור את המושג שיעקב אבינו קבע "שמא גרם החטא"!!!
שלמרות שיעקב אבינו קיבל הבטחות מהקב"ה שיעזור לו ויביאו בשלום לבית אביו ,שהבטחה זו היא מעל כל הבטחה וברכה של
כל גדולי ישראל משך כל הדורות ,בכל זאת יעקב הצדיק שהעיד על עצמו "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" בכל זאת יעקב אבינו
פחד מאוד מעשו ועשה תחבולות רבות ,כי פחד שמא גרם החטא!!!! ונמשיך בדרכו של אברהם אבינו שלא פקפק באמונה אלא
המשיך באמונתו התמימה ,למרות הטירוף שהיה לו בניסיון באמונה.
ועלינו לזכור ,שאם ה' נתן לנו ניסיון קשה באמונה וכדו' ,זאת אומרת שהוא מאמין שאנחנו חזקים ומסוגלים לעמוד בניסיון הקשה
הזה.
והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו
שמים שלה ומדרך התורה ויכניסו אותה לתאוות ,וכך היא המפרשים שואלים שאם חשש שיגרום החטא ויהרגו אותו מה
תצליח לחיות למרות מות בעלה בשמחה עם פרעה הרשע, אכפת לו שהיא תחיה??
ומזה פחד אברהם ואמר לשרה "ואותך יחיו" שאני חושש ואולי ,חשש שאם יהרגו אותו אזי שרה תרצה למות מרוב צער
שהמצרים יקלקלו אותך רח"ל ,וזה כאב לאברהם אבינו הרבה על מות בעלה הצדיק ,ולכן המצרים שירצו לשמח אותה שתוכל
יותר ממה שהוא ימות. לחיות ולהעביר צער זה מליבה ,הם יקלקלו אותה מהיראת
ללמדנו ,שיש חיים שעדיף המוות מהם ,למרות שזה נוצץ וקוסם אבל זה קסם שווא של תאוות ועבירות שמוות בוודאי עדיף ממנו,
וגם חיים כאלו בדרך כלל לאחר תקופה מתגלה לך המיאוס והגועל נפש והריקנות שיש בחיים הללו.
אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
כתב רש"י ייטב לי :יתנו לי מתנות ,גם בזה הקשו המפרשים ,וכי אכפת לאברהם הכסף יותר מהחיים ,שאחרי המתנות "ייטב לי"
הוא מזכיר "וחייתה נפשי"???
וגם מקשים איך ייתכן שלמען אחיינו לוט הרשע הוא מוסר נפשו ונלחם ע"י ניסים ,ואילו על אשתו שהיא אחיינית שלו וצדקת ונביאה
הוא לא נלחם אלא נותן לה להילקח לפרעה????
ועל השאלה האחרונה ענה תלמידי הבה"ח ישי אלקסלסי שיחי' שאצל שרה שהייתה צדיקה לא היה צריך להילחם כי היא צדיקה וה'
ילחם לה ,ואילו לוט שהיה רשע לכן אברהם היה צריך להשתדל יותר ולהילחם.
7
-לך לך וטהר לבנו
ותשובתו נכונה עד למאוד ,רק ארחיב בתשובה ,שכלפי שרה ,אברהם אבינו ידע שהיות והוא והיא לא עשו חטא אזי הם לא יכשלו
בעבירה ,שאם חמורו של רבי פנחס בן יאיר לא נכשל כל שכן צדיקה בעצמה ,וכפי שאכן היה ,פרעה לא הצליח להתקרב אליה ,והמלאך
הכה את פרעה לפי דיבורה ,עד ששלח אותה חזרה לאברהם.
ואברהם ידע בבירור שפרעה יצטרך לשלם הרבה מתנות פיצויים בכדי שכולם ידעו שאכן לא פגע בשרה ,וזה מה שאמר אברהם "למען
ייטב לי בעבורך" ,שפרעה יהיה חייב לשלם הון רב בשביל שמך הטוב שידעו שלא נטמאת ,ואז חיתה נפשי בגללך ,דהיינו שבלי
הפיצויים והמתנות אין לי חיים ,כי איזה חיים יהיו לי אם שמך הטוב ייפגם חלילה שאז טוב מותי מחיי.
אבל אברהם ניסה להימנע מזה ,שלא יחשבו שהוא רודף בצע ,לכן הוא טמן אותה בתיבה והסכים לשלם מס יקר העיקר שלא יגלו
אותה ,אבל היות והמצרים התעקשו לגלות את שרה לא חשש אברהם כי בטח שרק טוב יצא מזה ,וזה גם מבאר את שיטת רש"י במאמר
הקודם.
אמנם אצל אבימלך שלקח את שרה גם הוא לא הצליח לפגוע בה ,וגם שם הוא נתן פיצויים בכוונה ובפרסום גדול בכדי שיתפרסם שלא
הצליח לפגוע בה ,ולמרות זאת יצא שם רע ,שליצני הדור אמרו מאבימלך התעברה שרה ,ולכן בורא עולם פתר זאת בדרך שונה ,שפניו
של יצחק דמו מאוד לאברהם כך שכולם אמרו מאברהם התעברה שרה.
ולמרות הביטחון הגדול של אברהם ושרה ,כתוב במדרש תנחומא (ורשא) סימן ה' ,שכשנלקחה שרה התחיל אברהם בוכה ומתפלל לפני ה'
ואומר רבש"ע זו הוא בטחוני שבטחתי בך ועכשיו עשה למען רחמיך וחסדיך ואל תביישני מביטחוני ,ואף שרה צווחת לה' עשה למען
שמך הגדול ולמען בטחוני בדבריך ,א"ל ה' חייך אין דבר רע נוגע בך ובבעליך ,ככתוב "לא יאונה לצדיק כל און".
וזה מוכיח שהיה להם ביטחון מושלם בה' שלא יאונה לצדיק כל רע ,וכפי שאמר להם ה' במפורש ,אבל למרות הביטחון יש חובה
וצורך להתפלל ואין זה סותר את הביטחון ,כי בעת סכנה חובה להתפלל!!!
וכן במזמור שאומרים במוצאי שבת "איש חסיד היה" אליהו הנביא נשלח מה' לעזור לחסיד העני ,ואליהו ציווה לחסיד שמכורהו לעבד,
וקנהו אדון בכסף רב ,והאדון הבטיח לאליהו שאם יבנה לו ארמון מושלם אזי ישחררו מעבדותו ,ובחצות לילה אליהו הנביא התחנן
ברחמים "בורא עולם בקניין השלם זה הבניין" ,ורק לאחר התפילה נענה אליהו הנביא מהשמים ,ומלאכים באו והשלימו את המלאכה.
ללמדנו ,שגם אליהו הנביא צריך להתפלל ולהתחנן ולשווע בחצות הלילה ענני!! כי בעולם שלנו גם מלאכים חייבים להתחנן
ולהרבות בתפילה ,למרות הביטחון והתפילה יש גם להתפלל כתפילת האבות וכפי שמופיע בתפילה "ולא נבוש כי בך בטחנו" אז בן
אדם מה לך נרדם ,קום קרא לאלוקיך ,צעק ושווע והתחנן לבורא ,ואז נראה ישועות גדולות אמן ואמן.
וה' אמר אל אברהם – כעס על אברהם – תענית לכל הדנים על זריקת תלמיד
ותירץ שהיה מחלוקת בין הקב"ה ובין בית דין של מעלה שטענו אצל נח מצאנו ברש"י שיש מרבותינו שדרשו אותו לשבח ויש
שמגיע עונש מיתה לאברהם מפני חבורת לוט ,ואמר הקב"ה שדרשו אותו לגנאי ,והנה מצאתי מדרש רבה שגם אצל אברהם
הוציאוהו ממזל מיתה והכניסוהו למזל חיים ,ואולי כאשר אבינו מצאנו בדומה קצת לרעיון זה ,לשבח וגנאי.
אברהם גירש את לוט אז גם בין דין של מעלה הסכימו עם
הקב"ה שאברהם ינצל לחיים. שכתוב במדרש מא' ה'" ,וה' אמר אל אברם" ר' יודה אומר כעס
היה על אבינו אברהם בשעה שפירש לוט בן אחיו מעמו אמר
ואמנם לפי פירוש א' של המדרש ,בגלל שאברהם גירש את לוט הקב"ה לכולם הוא מתקרב ומקרבם להקב"ה ואילו את לוט
במקום לקרבו ,שזה עצמו גרם כעס גדול על אברהם אבינו ,מובן אחיו אינו מקרב ,ואילו רבי נחמיה טוען להיפך שהקב"ה כעס
שה' ובית דינו באו לדון בגירוש לוט ,וכפי שידוע שעל כל בחור על אברהם אבינו שהלך עם לוט ,שאמר הקב"ה אני אמרתי לו
שזורקים מהישיבה חייבים בית דין כי זה דיני נפשות. לזרעך נתתי את הארץ הזאת והוא מחבר אליו את לוט בן אחיו
רק פלאי שרש"י כאן לא כתב הסבר על המילה "וה'"?? ולמה כדי שירשו? ובעצם שיתן את ירושתו לסתם אנשים בשוק כי
לא כתב על הכעס או על הסכנה הגדולה בה היה שרוי אברהם לוט לא עדיף מהם.
אבינו לפי 2הדעות שבמדרש? וממשיך המדרש על חשיבות מעשה אברהם שגירש את לוט ע"פ
ונראה לתרץ ,שהיות ונגרם חילול ה' עצום בגלל לוט ,לכן נקט הפסוק משלי כב' "גרש לץ ויצא מדון" ,לץ זה לוט ,ויצא מדון,
רש"י כפירוש השני של המדרש שבוודאי צודק אברהם שגירש שבגללו נגרמה מריבה ככתוב "ויהי ריב בין רועי אברם",
את לוט ,וכביכול אין על מה לדון על זה ,שאם במקום שיש "וישבות דין וקלון" ככתוב "ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי
חילול ה' אין חולקים כבוד לרב ,כל שכן לתלמיד שמקלקל מריבה" ולכן גירש אברהם את לוט.
ועושה חילול ה' נורא.
וכמו כן מצאנו שאכן קודם דיבר ה' בקצרה עם אברהם לעומת ועל זה מסביר המדרש את המשך הפסוק שם" ,אוהב טהור לב
הדיבורים הארוכים שדיבר ה' עם אברהם לאחר שילוח לוט וחן שפתיו רעהו מלך" ,שהקב"ה אוהב כל מי שהוא טהור לב
מעמו ,וכדברי הריב"א ברש"י ,ורש"י מדייק דבריו מלשון ומי שיש לו חן בשפתיו ,מלך זה הקב"ה ורעהו זה אברהם שהיה
הפסוק "וה' אמר לאברהם אחרי היפרד לוט מעמו". תמים וטהור לבב ,ונעשה אוהבו של מקום שנאמר "זרע אברהם
אוהבו" ,ולפי שהיה לו חן בשפתיו שנאמר איוב מא "ודבר גבורות
ומצד שני אולי רש"י לא רצה להביא את דברי המדרש שה' ובית וחין ערכו" נעשה לו הקב"ה כריע ,שמתוך אהבה שאהבו אמר
דנו התגלו לאברהם כי היה מחלוקת האם מגיע מוות לאברהם לו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".
בגלל שהיה עם לוט משך זמן ,כי יש את דברי המדרש הראשונים
שחייב אדם לקרב דבר ראשון את קרוביו לפני שמקרב רחוקים, ומשמע מדברי המדרש שעל ידי שגירש אברהם את לוט ,זה
ואדרבא הוא מסר נפשו להפסיד גילוי שכינה בעבור קירוב לוט, הוסיף אהבה וחיבה של הקב"ה לאברהם אבינו ,וכפי שכתב
עד שהגיעו מים עד נפש שנוצרה מריבה הכרוכה בחילול ה' ,שאז רש"י כאן" ,אחרי הפרד לוט" -שכל זמן שהרשע עמו הקב"ה
בלית ברירה גירש את לוט. נמנע או קיצר בהתגלותו לאברהם.
ואכן ראיתי שמרן ראש הישיבה זצ"ל כתב על כך בספרו על וממילא עולה לנו ,שגירוש לוט יש דורשים לגנאי שהקב"ה כעס
התורה בעוצמה רבה על חשיבות הצורך לחזק גם במחיר הפסד מדוע אברהם לא מקרב את לוט ,ויש דורשים לשבח ,שאדרבא
התעלות רוחנית עצומה ,ומצד שני עד נכון להיפרד כאברהם גירוש לוט גרם אהבה עצומה בין הקב"ה לאברהם אבינו.
אבינו במצבים של מחלוקת וחילול ה' ,כך שאכן אברהם אבינו
פעל מתחילתו ועד סופו בשלימות אמיתית בלי שום פגם. ולפי זה יש להתבונן בעוד נקודה חשובה ,שהנה ישנו כלל שכתוב
מספר פעמים במדרש מדרש רבה בראשית נא' ב' ,ויקרא כד' ב' ועוד
עכ"פ ,עלינו לזכור שבעת זריקת לוט וכן בעת זריקת תלמיד א"ר אלעזר בכל מקום שכתוב "וה'" הוא ובית דינו ,וכן הביא
מישיבה וכדו' חייבים ב"ד ,כי זה דיני נפשות לכאן ולכאן ,ויש רש"י בפרשת וירא יט' כד' כלפי הפיכת סדום.
לזכור את פסק הרמב"ם בדיני נפשות שופטים יב' שבו ביום שדנים
דיני נפשות מעיינים בדינו ונושאים ונותנים בדבר ,וממעטים ונשאלת השאלה מדוע היה צורך שה' ובית דינו יתגלו לאברהם
במאכל ולא שותים יין– ,ולאחר ביצוע גזר הדין ,הדיינים צמים. אבינו בגירוש לוט מעמו?? והודו לה' מצאתי בפיב"א שהקשה
וזאת ,למרות שדנו דין אמת כמובא שם בפרק יג' ,וכך חייבים מה שייך כאן ובעצם מה הצורך כאן שה' ובית דינו יתגלו
לנהוג כל הדנים על זריקת תלמיד מישיבה רח"ל. לאברהם?
8
וטהר לבנו -לך לך
ויבא הפליט – עוג – עוגות מצות
וראיתי במדרשים הסבר שהיות ורצה שאברהם ימות במלחמה פירש רש"י על פי המדרש ,שזה עוג שנפלט מהמבול ,ובצדקת
והוא יירש את אשתו לכן נגזר עליו לראות את עם ישראל שיצאו הצדיק ,הוסיף שלא לחינם ניצל עוג מדור המבול ,כי כלפי חטא
מאברהם ושרה. ההשחתה והזנות עוג היה צדיק ,דהיינו שעוג לא חטא בזנות
ונראה להוסיף בדרך אחרת ,שכאן בא תפקיד המצות שראה, כבני דורו הרשעים.
שהרי הדבר נחרט בליבו ,כי שאל את אברהם אבינו לפשר אפיית ובמדרש רבה ל"ט אמרו (מובא גם בתוספות נדה ס"א) שנקרא
המצות ואברהם הסביר לו שעתידים ישראל להינצל ממצרים עוג ,בגלל שאברהם עשה עוגות מצות לפסח כשבא עוג להודיעו
בחיפזון והמצות מסמלות את החיפזון. -לאברהם על לוט שנשבה ,ומחמת עוגות המצות לפסח נקרא
וראיה רחבה זו של תמונה כוללת ועתידנית גרמה לעוג להבין שמו עוג.
שכל תפקידו בחיים היה עבור מטרה זו ,וזה החלק שלו בפזל, והדבר צריך עיון ,וכי למה שמו נקבע מאות שנים רבות לאחר
ולכן הוא עצמו קרא שמו עוג כי כאן קלט את תפקידו בחיים. שנולד?? ועוד קשה שמדוע נקבע שמו של עוג על שם פעולת
אברהם אבינו??
וייתכן עוד ,שברגע שראה את המצות ,הבין שאברהם אבינו לא
ימות במלחמה כי עליו להוליד בן ולהקים את עם ישראל כפי ובספר שפתי צדיק מתרץ שמראה אברהם שהיה עוסק
שאברהם ראה בנבואה עד כדי כך שאפילו חוגג את חגם וניסי בעשיית המצות ,נקבע ונחרט בליבו עד שנקרא על שם זה ,ויש
עם ישראל ,ולכן תאוות עוג שימות אברהם במלחמה ושהוא עוג אומרים שאפילו אברהם גם נתן לו לאכול מן המצות.
יתחתן עם שרה נמוגה והלכה.
וככה הצדיק ותיקן אברהם אבינו את הישרדותו של עוג במבול והנה בפשטות היה לו לעוג שם אחר עד לתקופה זו ,והוא ביטל
למען שליחותו שלפחות הסתיימה בהבנה נכונה ולא בכוונות את שמו הישן וקבע את שמו ל"עוג" מרוב התפעלות ,וצריך עיון
זדוניות ורעות ,וגם עוג הבין שזוהי מטרת הישרדותו למען ממה התפעל עוג מהמצות עד כדי כך ששמו נקבע על שמם???
שליחותו שתוקנה על ידי אברהם לטובה ,ולכן קרא שמו עוג. ונראה שעוג שרד ונפלט מהמבול זה בכדי שמכוח גודלו הגופני
וכל זה ,כי אצל גויים מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה יצליח לברוח ולשרוד מהמלחמה ,ולעשות את שליחותו להודיע
למעשה ,ואם כן כאילו בורא עולם הציל את עוג מהמבול למען לאברהם שלוט נשבה ,ועל ידי כך יתקיים בית דוד שיצא מלוט,
מטרה רעה חלילה ,לכן חשוב מאוד היה לאברהם אבינו לתקן ולכן שמו נקבע על פי שליחותו ותפקידו .אבל גם לאחר מילוי
מחשבתו!! תפקידו הוא שרד שנים רבות עד סוף חיי משה ,ולמה???
למה עוג נשאר לחיות מאברהם והלאה עוד שנים רבות?? – המשך
ברגע שטעמו את המצווה -מצת מצוה שנכנס לתוך גופם ,התחיל התשובה אולי טמונה בכך שאברהם נתן לו לאכול מהמצות ,כי
לבעור בהם אש קודש ,לעשות עוד מצות שיהיה להם לכל שבעת אברהם אבינו מצד אחד ידע שכוונת עוג הייתה שלילית כי רצה
ימי הפסח ,וכפי שכתב רש"י יהושע ה' י"א שבחודש זה טעמו שימות אברהם והוא יתחתן עם שרה ,ומצד שני לאברהם הייתה
במצות טעם מן .ואש קודש זה הכניס אברהם במצות ואת זה הכרת הטוב לעוג שהיה לו חלק בהצלת לוט .לכן כשנתן לו
הוא נתן לעוג ,וזה החיה את עוג לשנים רבות וכאמור ,אבל לאכול מהמצות בעצם נתן לו כוח לחיות עוד ולשמש בתפקיד
בשעת מבחן עוג נכשל ,ובמקום לעזור לעם ישראל ולתקן את נוסף כשעם ישראל יבוא לארצו יקבלם בכבוד ויעזור להם
עצמו הוא בא להילחם נגד עם ישראל. לכבוש את ארץ ישראל ,אבל אם הוא ירשיע וייכשל אזי הוא
יענש גם על כוונתו הרעה שהייתה טמונה בשליחותו זו.
ולכן נענש שההר העגול כעוגה נתקע בראשו ,והשיניים שאכלו
עוגות מצות מהשיריים של אברהם אבינו ,נקמו בו ונתארכו וכך ואכן סגולת המצות כתבתי בפרשת בשלח בפסוק "ויבאו בני
לא הצליח לשלוף את ההר -העוגה הגדולה ממנו ,ומשה רבינו ישראל בט"ו לחודש השני לצאתם מארץ מצרים ,וילונו כל
הכה את אותם רגליים שרצו לבשר לאברהם שנשבה לוט ,היות העם" ,שלעם ישראל היה ביטחון בה' שידאג להם במדבר ,שזה
וכוונתו הייתה לרוע לכן עכשיו הוכה ברגלו והופל ארצה ומת כלול בחסד נעורייך אהבת כלולותייך ,ולכן לא הכינו כלום
כשעוגה בראשו. מלבד מצות מצוה שאכלו בליל פסח עם הפסח והמרור ,אבל
ללמדנו ,שאכן יש סגולות נהדרות שבכוחן לעזור לנו להחזיק מעמד ולהתחזק ,אבל אם בשעת מבחן לא נעמוד בניסיון ,אזי אותה
סגולה היא עצמה יכולה לשמש ככלי נשק נגדנו ,ולכן סגולה טובה היא אבל עלינו להתאמץ בכל הכוח לנצח את היצר ולא להסתמך
על סגולות וברכות וכדומה.
עוג – הפליט
ממש לא פשוט ,זה היה מסירות נפש ממש!! לא פלא שהוא ניצול הפליט כאמור זה עוג שניצול מהמבול וממלחמת המלכים,
מהמבול כי רתיחת המים הייתה על השחתה והוא לא השחית!!! ונשאלת השאלה למה זכה עוג להצלה גדולה שכזו???? אם
בשביל להיות עזר לאברהם להודיעו על שנשבה לוט הרי לא חסר
ולא פלא שעוג ניצול מהמלכים ונבחר להודיע לאברהם אבינו על לבורא עולם דרכים להודיע לאברהם אבינו בלי להזדקק לאותו
כך שנשבה לוט ,ולכן זכה שאברהם אבינו נתן לו לאכול מצה רשע עוג??? ועוג רשע הוא שהרי חשב רע על אברהם שימות
קדושה ,וגם מובן מאוד מה שכתוב בזוהר ח"ג קפ"ד ,שעוג במלחמה והוא ישא את שרה אשתו!!!!
נימול על ידי אברהם אבינו והיה מאנשי ביתו ,ואיך אכן זכה עוג
להיות נימול ע"י אברהם אבינו?? יתכן והתשובה היא ,כי עוג לא עוד פלא שכתוב במדרש שעוג נימול ביחד עם אברהם אבינו,
זנה במסירות נפש בזמן המבול לכן מתאים שגם הוא ימול את ונשאלת השאלה וכי מה ראה אברהם למול רשע כעוג ,ומה
עצמו!!!! ולכן הוא היה מאנשי ביתו של אברהם אבינו. פתאום רצה עוג למול את עצמו??
ויתכן שלכן חשש משה רבינו כשבא להילחם נגד עוג שמא ונראה לתרץ שלעוג הייתה זכות עצומה בכך שלא פגם וזנה
תעמודנה לעוג זכויותיו וכפי שכתב רש"י בפרשת חוקת ,ולפי כדור המבול כפי שכתב בספר צדקת הצדיק ,וזה היה לו לזכות
דברינו אכן הייתה לעוג זכות עצומה וחשובה ששמר על בריתו עצומה ,שהרי כל דורו פגמו וחטאו בזנות ,אפילו אביו זנה עם
ולא זנה כדור המבול ,שלכן זכה גם להודיע לאברהם אבינו על אשת חם ועד כדי כך השחיתו כל בשר ואפילו בעלי חיים שימשו
שנשבה לוט ,ומחמת זה חשש משה מכוחו של עוג הרשע ,עד שלא במינם ,ואפילו האדמה עד ג' טפחים נשחתה ,ורק הוא מכל
שהודיעו הקב"ה שעוג פגם בבריתו לכן ימות. משפחתו ודורו (וכמובן מלבד נח ומשפחתו) לא חטא ,וזה היה
ללמדנו עד כמה כוחו של השומר על בריתו ובפרט כאשר רבו הניסיונות מהסביבה ומהמשפחה הקרובה ,ולכן נקבל על עצמנו
להתחזק ביראת שמים טהורה ונתרחק מכל רע ,וחייבים לזכור שלפתח חטאת רובץ ,יש זמני חולשה לכל אדם שכשיש לו ומולו
אפשרות זמינה לחטוא הוא נופל בלי שליטה רח"ל ,ומספיק פתח קטנטן זמין לעבירה שכשתהיה כשבוי תרחיבו ותגיע במהירות
לידי עבירה ,לכן גדולי ישראל מתחננים לא לטכנולוגיה אפילו המוגנת כי תמיד יש פתח שהיצר מגלה ומשם יש נפילות ה' ישמור
9
-לך לך וטהר לבנו
ויציל ,ולב יודע צרת נפשו ,לכן סור מרע באמת!!! הגיע הזמן לפתוח דף חדש טהור וקדוש רק חזק ואמץ בהחלטה אמיצה חדה
וברורה "לא לטומאה" ובעזרת ה' הוא ישלח עזרך מקודש וימלא כל משאלות ליבך לטובה אמן ואמן.
נפילת עוג – חשבונות של עבירה בהיתר
וחמד אותה אבל חלילה לו לעשות עבירה ,לכן הוא תכנן שימו לב עוג שעמד בגבורה נגד כל דור המבול ולא זנה
לגרור את אברהם אבינו למלחמה נגד המלכים ,כי רצה כבני דורו ,ושנה שלימה ראה מה שנח לא ראה ,כי עוג עמד
שאברהם אבינו ימות במלחמה ושרה תהיה אלמנה וכך מחוץ לתיבה וראה איך כל בני דורו באו על עונשם ומתו
בהיתר הוא יתחתן איתה ,לכן הוא הפסיד את כל מעלתו במבול ,וגם הוא נימול יחד עם בני ביתו של אברהם ,למה
ונפל וחטא שפגם בבריתו. ואיך הדרדר וחטא ופגם בברית קודש שלכן הצליח משה
כי אי שמירת העיניים והמחשבות גורמים נזק עצום להורגו כדברי הזהר הקדוש???
בהמשך הדרך ,ועצם התוכנית לעשות עבירה בהיתר היא ונראה לבאר שהיות ועוג רצה בתחבולות להתחתן עם
חמורה עד למאוד!!! כפי שידועים הדברים בעניין זה וד"ל. שרה אמנו וכביכול בהיתר ,כי הוא כנראה ראה את שרה
וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ויכם וירדפם
ואיך אכן זכו לקבל את התורה?? דהיינו ,מה הקשר הישיר של המדרש רבה מ"א שואל וכי לוט אחיו של אברהם היה?? ומתרץ,
אברהם אבינו בקניין התורה לעם ישראל?? שהיו קלסתרון שלו דומה לאברהם ,וכיון ששבו אותו היו
ונראה שזה על פי המבואר במדרש (שמות רבה פרשה כ"ח א')
סבורים שאברהם הוא.
שבאותה שעה שבא משה לקבל את התורה ,בקשו מלאכי השרת ונראה שלכן כאן ראה אברהם לנכון לצאת ולהילחם ולהציל
לפגוע במשה ,מיד עשה הקב"ה את קלסתר פניו דומה לאברהם, את לוט ,כי חשש מחילול ה' שהיות ולוט דמה לו אזי נמרוד יכול
אמר להם למלאכים :אין אתם מתביישים ממנו ,לא זהו להחזירו לאור כשדים ולהציג בשקר את לוט כאילו הוא אברהם
שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! ואז הסכימו לתת את שנפל בידו סוף סוף ,ויוכיח שלמרות שאברהם ניצל בעבר מכבשן
התורה למשה ,אמר לו הקב"ה למשה ,לא ניתנה לך תורה אלא האש ,עכשיו זה נגמר ועכשיו הוא יצליח להמיתו ,ואולי הוא
בזכותו של אברהם אבינו. יציג אותו כמקולקל שיצא לתרבות רעה ובזה יהיה חילול ה'
נורא ואיום.
וייתכן שזוהי מידה כנגד מידה ,שבזכות שאברהם הסתכן
ונלחם כי לוט היה דומה לו ולא רצה שיצא מזה חילול ה' ,לכן ורבינו בחיי פרק י"ד מביא מדרש משלי י"ז א' ש"קונה שמים
דווקא כאן כתוב שזכה אברהם ומשה נהיה דומה לו בשמים, וארץ" הכוונה לאברהם ,ש"קונה שמים" הכוונה שזכו בניו
ורק על ידי כך הצליח משה רבינו להוריד את התורה מהשמים לקבל את התורה שנתנה מן השמים" ,וארץ" ,הכוונה שזכו בניו
בלי הפרעת המלאכים לעם ישראל. לפרות ולרבות כעפר הארץ.
ללמדנו ,שעלינו להילחם שלא נעשה או שלא יתגלגל בגללנו חילול ה' בשום אופן וצורה ,ואפילו שלא באשמתנו ממש!!! ואם נמסור
על זה את הנפש נזכה למתנות גדלות ונצחיות לדורי דורות בזה ובבא ,לכן נאמר ונכוון לקיים באמת את "נקדש את שמך בעולם",
ונקדישך ונעריצך אמן ואמן.
ויחלק עליהם לילה
בפרט כפי שהדגיש תלמידי היקר ,שלוט רשע הוא ונשאר רשע, כתב רש"י כל הלילה משמש לנס ,חצי אברהם ניצלו להצלת לוט
איך משווים נס עבורו לנס לעם ישראל עם ה' הצדיקים שהלכו וחצי השני ליציאת מצרים.
אחרי ה' באהבה? ונשאלת השאלה ותודה לתלמידי היקר ניתאי יחיאל ני"ו משובו
ויתכן שהיות ויצא משיח בן דוד מרות המואביה שיצאה מלוט ראשון לציון ,איך משווים את ניצול הנסים ,הצלת לוט לעומת נס
לכן שווה נס הצלת לוט לנס יציאת מצרים ,כי הגאולה שלימה הצלת כל עם ישראל ביציאת מצרים ,וכי יש משקל זה לעומת
הייתה תלויה בנס זה שיצא ממנו משיח. זה?
למה אברהם נלחם עם נמרוד להציל את לוט – ולמה נמרוד לא נהרג רק ע"י עשו
ואכן המדרש משבח את אברהם אבינו על צאתו למלחמה בלי יש לעיין איך מלך סדום בראותו ניצחון נמרוד נגד הרפאים
פחד ,מג ' א וישמע אברם כי נשבה אחיו (תהלים קיב) "משמועה הענקיים בכל זאת לא נכנע ויצא להילחם נגדו?? ואולי הגיע
רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה'" סמוך לבו לא יירא עד אשר למצב של התאבדות בגלל הכבוד של המרד ,ועי' סוף המאמר.
יראה בצריו משמועה רעה לא יירא זה אברהם כי עתה ידעתי כי ולמה אברהם אבינו היה צריך לנס אם אליעזר הוא עוג לפי דעת
ירא אלהים אתה נכון לבו בטוח בה' ומצאת את לבבו נאמן משניות קטנות ואברהם ישן בתוך השן שנשרה מעוג – אליעזר?
לפניך סמוך לבו לא יירא שנאמר (בראשית טו) "אל תירא ולא צריך שהעפר יתהפך לחיצים??
אברם" עד אשר יראה בצריו ויחלק עליהם לילה: ואולי היות ונמרוד ניצח את כל הרפאים ,אכן כוחו היה עצום
ולפי החידוש הזה אפשר אולי להבין מה האומץ של מלך סדום גם נגד בני ענק ,ועל כן הייתה סכנה גם לאליעזר גם על הצד
לצאת להילחם נגד נמרוד למרות שכביכול על הדרך הרג את שהוא ענק ,וכך משמע מרש"י שהייתה סכנה לעוג שכתב רש"י
הרפאים ,וזה בגלל שהבין שהם נלחמו ונצחו מכוח כוחות ויבוא הפליט זה עוג שניצל לפליטה מהמבול וגם ממלחמת
הטומאה לכן סבר מלך סדום שאצלו כוחות הטומאה גדולים המלכים ,דהיינו שהייתה גם לו סכנה ממלחמת המלכים למרות
יותר ,כי הוא כביכול נחשב בר פלוגתא של אברהם ככתוב גובהו העצום כי שאר הענקים נהרגו במלחמה.
במשנה מידת סדום מול מידת החסד של אברהם ,ומ"מ נמרוד ואם כן שאלת מרן זצ"ל עצומה איך היה מותר לאברהם
ניצח ואולי כי כוח הטומאה של נמרוד שאיחד את העולם נגד להסתכן עבור לוט מנגד הטבע?
הקב"ה אולי עוצמתי יותר בכוח הטומאה. ויתכן שדווקא בגלל שנמרוד ניצח שלא בדרך הטבע ,שניצח
ואולי לפי זה מובן מדוע לא הרג אברהם את נמרוד ,ורק עשו אפילו את הרפאים בני הענק ,אם כן לא פחד אברהם להילחם
הרג את נמרוד ,כי כפי שהקב"ה חס על כבוד אברהם אבינו נגדו כי כוח הקדושה חזק יותר מכח הטומאה ,ואדרבא כאן
והקדים זמנו למות 5שנים קודם אביו (רש"י תחילת תולדות) ההזדמנות להוכיח לכל העולם שכוח הקדושה חזק יותר מכוח
שלא יראה באברהם בקלקול נכדו עשו ,כך הקב"ה גילגל שאכן הטומאה ,ויש כאן קידוש ה' עצום ,וע"ז חייבים למסור נפש.
באותו יום שנפטר אברהם יום בו יצא לתרבות רעה ,וביום זה ולולי זאת אכן היה אסור לאברם להילחם ,שהרי אין חילול ה'
עשו בא על נערה המאורסה והרג את נמרוד. אם אברהם לא ילחם להציל את לוט אחיינו ,כשמדובר בכוחות
כי הקב"ה רצה להודיע שטומאת עשו הרשע הכי גרועה שיש לא שווים ,אברהם מול צבא גדול של גיבורים ,ורק בגלל שזה
בעולם יותר מטומאת נמרוד ,ואכן מעשו יצאו רודפי ישראל היה מלחמה כוחות קדושה מול טומאה לכן בא אברהם להילחם
הגרועים ביותר -אדום ועמלק. ולקדש שם שמים שהקדושה מנצחת.
10
וטהר לבנו -לך לך
"אם אקח מכל אשר לך -בלעדי רק אשר אכלו הנערים"
חיזוק עצום למלמדי תורה לתלמידי תשב"ר
ואכן ,רב שמסור מאוד לתלמידים ,שכל זמן וכל רגע הוא חושב כתוב בזוהר חדש בפרשה זו על פסוק זה ,את הרשעים קח לך
עליהם ,ומשקיע בהם את נשמתו ,הוא בכלל ככוכבים לעולם (מלך סדום – המסמל את כוחות הרע) ,אבל לא את אשר אכלו
ועד ,שהמשמעות בוודאי שזוכה להאיר בגן עדן ובעולם הבא הנערים ,והכוונה אותם המורים ומלמדים תורה לאחרים
באור יקרות. ולתינוקות ,שהם מאכילים ומקיימים את הרוחניות של
ויתכן ,שאם רב עד כדי כך מסור לתלמידיו ללמדם תורה התלמידים ,להם יש שכר כפול ,ואותם לא תקבל ולא תקח ,כי
ולחנכם לתורה וליראת ה' ולמידות טובות ,בוודאי מסירות כזו הם שלי ,כך טען אברהם אבינו מול מלך סדום ,וכך באמת
תגרום לו לשפר דרכו ולהתנתק מעבירות ולהרבות במצוות ,כי התקיימו הדברים.
בכך יצליח יותר להשפיע על תלמידיו שאוהב אותם יותר מנפשו. וממשיך הזוהר שאמר רבי יצחק המלמד תורה לתינוקות
ולא נשכח את מאמר חז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבקות דירתו עם השכינה ,ולכן רשב"י כשבא לבקר תשב"ר היה אומר
יבקשו תורה מפיו ואם לאו לא יבקשו ,שבוודאי על כל רב "אני הולך לראות את פני השכינה".
המלמד תורה להתעלות ולהיות כמה שיותר רוחני וכמה שפחות ורבי תנחום דורש את הפסוק כך :רק אשר אכלו הנערים – חוץ
גשמי שבכך הוא נדמה למלאך ה' צבקות. מאותם שלימדו נערים תורה ,הם לא יהיו בגיהינום ,וגם חלק
האנשים אשר הלכו איתי בעולם הזה -שעזרו לי בעבודת ה',
וזה בוודאי מחייב גדול מאוד ,וגם בדורנו התלמידים מרגישים תדע שאני יחזיק בהם ,ולא אתנם לך ,שלא יכנסו לגיהינום,
מה עוצמת קדושת רבם או חלילה להיפך ,ותלמידי יותר מכולם, "אפילו שהם ראויים ליענש בגלל שהם חוטאים" ,בכל זאת לא
בכוח התלמידים והתעלותם הרב יעלה ויתעלה ויעלה אחרים יקבלו גיהנום.
לעוצמות של דבקות וקדושה ויראת שמים טהורה עומדת לעד.
ודברי הזוהר הללו כלפי מלמד הם בנוסף על מה שכתוב
והלוואי ואזכה גם אני להתעלות ולהתקדש יחד עם תלמידי בגמרא יומא פז' שמזכי הרבים אין חטא בא על ידו ,שלא
היקרים ,שלא אתבייש מתלמידי בעולם הזה וכל שכן לא מתאים שהתלמידים יהיו בגן עדן והרב בגיהינום ,כי בזוהר
להתבייש מתלמידי בעולם הבא ,ששם ידעו את כל האמת על כתוב שאפילו כשהם חוטאים וראויים לעונש בכל זאת לא יכנסו
רבם.. לגהינום.
אגב לאור מאמר זה ודברי הגמרא ביומא ,טען תלמידי ע. והאם הגמרא בכוונה לא הזכירה מלמדי תינוקות אלא "מזכי
זילברשטיין מכיתה ח' ת"ת תורת אמת ב"ב ,שמובן דברי הרבים" למרות שמדברת על רב ותלמידים ,כי יש זכות לרב
המדרש רבה דברים לג' שמשה רבינו פחד שיכנס לגהינום ,וטען שזיכה רבים לתורה ותשובה אפילו מבוגרים ,ומלבד זה יש זכות
תלמידי היקר שיתכן והיות ודור המדבר נגזר עליהם לא להיכנס נוספת למלמדי תינוקות ,שהם כאנשים אשר הלכו עמי שטען
לגן עדן ,לדעת רבי עקיבא בסנהדרין פרק י' מ"ג ,שאין להם אברהם אבינו שהם אנשיו.
חלק לעולם הבא. ובסעודת שבת שאלו בני ביתי אם כך למורה או לרב שמלמד
תורה לנערים וילדים יהיה מותר חלילה לעשות עבירות כי
אבל צ"ע שהרי הדור הצעיר שגם היו תלמידי משה רבינו הם ממילא הוא לא נכנס לגיהגום??
נכנסו לארץ והם ראויים להיכנס לגן עדן כי כל הדור היו
צדיקים. ועניתי לבני ביתי ,שנכון שיש להם הבטחה מאברהם אבינו
שהם לא יכנסו לגהינום ,אבל שימו לב אין להם הבטחה לקבל
וגם לכאורה הסברו הנפלא לא מתרץ את פחדו של רבן יוחנן בן גן עדן!!! ולא להיכנס לגן עדן זה בעצמו גם עונש גדול.
זכאי שהציל את עולם התורה בישיבת יבנה שהקים בעת
החורבן ,הרי בוודאי תלמידיו בגן עדן? לכן ברור ששווה לכל מלמד תורה שיעשה מצוות ויזהר מאוד
מעבירות בכדי שגם יזכה גם לגן עדן ,ואין כמו רב מורה שיודע
והאם נאמר שמשה רבינו ורבן יוחנן בן זכאי למרות שהיו מזכי מה זה קנאה ,הרי הוא מחנך תמיד לקנאת סופרים תרבה
הרבים ,בכל זאת אולי לא לימדו תינוקות של בית רבן ,רק למדו חוכמה ,וממילא כל מורה ורב יתאמץ לא לעשות עבירות ולקיים
תלמידים מבוגרים ,ואולי חששו שמא וחששו שמא למרות שיש כמה שיותר מצוות בכדי שלא יקנא באחרים שמקבלים ונהנים,
סייעתא דשמיא שאין חטא בא על ידם עדיין חששו שמא בכל ואפילו צדיקים שזוכים לגן עדן בכל זאת כל אחד מהצדיקים
זאת החמיצו במעט את הסעייתא דשמיא? והאם שייך להפסיד נכווה מחופתו של חברו.
הבטחה זו?
אבל נזכרתי בגמרא ב"ב ח' ע"ב שמפרשת את הפסוק "ומצדיקי
ויותר פשוט לענ"ד לפרש שמשה רבינו וגם רבן יוחנן רצו לחזק הרבים ככוכבים לעולם ועד" אלו מלמדי תינוקות ,כגון מי?
יהודים גם ברגעי חייהם האחרונים חיזוק שיחזק יהודים עד אמר רב :כגון רב שמואל בן שילת ,שרב מצא את רב שמואל בן
סוף כל הדורות ,שאם גדולי ישראל מזכי הרבים רועדים שילת בגינתו ,אמר לו וכי עזבת את עבודתך עם התלמידים?
וחוששים מהגיהינום ,אנו מה נאמר ומה נדבר ,עלינו לרעוד כל אמר לו 13שנה לא ראיתי את גינתי ,וגם עכשיו דעתי על
חיינו מהגיהינום ולא רק לפני הפטירה מן העולם. תלמידי.
למה מלך סדום ניצול מעומק בורות החימר
ולמה זה חיזק את האמונה? כי כשרשע כמלך סדום מספר במדרש רבה מב (ז) רבי יונתן בן חגי בשם רבי יצחק אמרו בשעה
שנעשה לו נס עצום וניצול ,אנשים מאמינים יותר מאשר צדיק שירד אברהם אבינו לכבשן האש וניצול יש מעובדי כוכבים שהיו
שמספר. מאמינים ויש שלא היו מאמינים ,שיש אנשים שלא האמינו
אבל הרשע בעל כורחו יענה אמן ,שכאשר מלך סדום סיפר על וחשבו שזה סתם המצאה שקרית ולא היה כדבר הזה כי לא
הנס הוא נאלץ לספר שאברהם אבינו הצדיק הצילו והוציאו שייך במציאות תופעה כזו.
מהבור ,כך שהצלת מלך סדום גרמה לקידוש ה' עצום ,שגם
כופרים האמינו בכוח הנס מעל הטבע ,וגם בכוח אברהם אבל כיון שנפל מלך סדום בבורות החימר וניצול התחילו
הצדיק שכוחו מעל הטבע כי עבד ה' הוא. מאמינים באברהם למפרע שאכן ניצול מכבשן האש.
ויצא מלך סדם לקראתו – כוח מבט של צדיק (אברהם)
שלמרות שהיה טבוע בטיט בבורות חמר שהיו שם ,בכל זאת יצא מלך סדום עצמו ניצל בזכות אברהם אבינו ,וכפי שמסביר
בנס מן הבור ,על ידי כוח הצדיק אברהם שהביט בבור כשרצה הרמב"ן על הפסוק "ויצא מלך סדום לקראתו" ,שאפשר
11
-לך לך וטהר לבנו
להצילו ולהחזיר לו את רכושו .ולכן אנשים אמרו שאם בורא
אלא בא זה ללמדנו על כוח המבט של צדיק ,וגם ללמדנו ,שמי עולם עושה ניסים לרשעים בשביל כבוד הצדיק אברהם ,כל שכן
ששומר על העיניים כמו אברהם ,שאפילו לא הכיר ולא ידע שהציל את הצדיק עצמו מסכנה כשהיה באור כשדים בכבשן
שאשתו יפה ,ורק כשהלך למצרים נודע לו הדבר וכידוע ,בניגוד האש.
מוחלט לאחרים שנכשלים ורואים וחפצים לחטוא ולהגיע לכדי
עבירה ממש ,לכן מידה כנגד מידה לצדיקים יהיה כוח ומשמע מדברי הרמב"ן ,שאברהם אבינו רק הסתכל והביט
שכשיסתכלו וירצו יקבלו את מבוקשם!!! ולכן גם מצאנו בגמרא ורצה להציל ,זה כבר גרם לנס שמלך סדום יצא החוצה!!! וצריך
מציאות של כוחם של עיני הצדיקים " -נתן בו עיניו ,ועשהו גל להתבונן מה העניין בהסתכלות בבור פנימה ,למה לא מספיק
של עצמות". רצון של צדיק בלי מבט??
ללמדנו ,שאם נתגבר בכל הכוח לא להיכשל בראיות אסורות ,ולא בהסתכלות שמביאה לידי הרהורי עבירה ,זכה נזכה שנקבל כוח זה
במידה כנגד מידה שבעיניים שלנו תהיה עוצמה לדברים טובים ולברכה אמן ואמן ,כי רצון יראיו יעשה.
ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך
ואולי כשהקדים חוט ושרוך נעל ,בעצם עקץ את מלך סדום שיא החוצפה הסדומית ראינו כאן ,שלא רק שלא ביקש יפה,
שאולי כל רכוש מלך סדום שנכבש זה אולי "מחוט ועד שרוך אלא יש כאן לשון ציווי!!! והרי בעצם מלך סדום הפסיד
נעל" ,שבעצם אין לי מה לקחת ממך כי אפילו מה שעליך חוט במלחמה ,והוא עצמו היה כמת בבורות ורק בזכות אברהם ניצל,
מהבגדים הקרועים או שרוך נעל מהנעל הקרועה מלבד שאין אז במקום להגיד תודה ,הוא מרגיש שווה בין שווים ,מרגיש
בזה שווי גם זה לא שלך הם בכלל. כמחותן ,ויש לו עוד דרישות!!
אבל מוסיף אברהם ואומר לו שלמרות שכבשתי אותך ואת ועוד קשה איך יש לו את החוצפה לטעון "והרכוש קח לך" ,וכי
רכושך בכל זאת אני לא נוגע ברכוש כי זה מגעיל אותי ,שלא אברהם צריך לקחת?? הרי הם שלו תוס' גיטין ל"ח כשלל
תאמר אני העשרתי את אברהם מהמלחמה ,והיה עליו לומר לאברהם תשאיר אצלך את
ובדרך אפשר יתכן שמה שכתוב בגמרא בשבת לב' שבזמן הגאולה הרכוש?? ובכלל הרי בעצם מלך סדום עצמו נחשב לרכוש
2800עבדים גויים יאחזו בציצית של יהודי ,אולי בזה יהיה סמל אברהם וכעבדו ,שהרי הוא ניצח וכבש והציל אותו??
שתוקן מה שחטא אברהם שהסכים למלך סדום שביקש תן לי ומה עונה לו אברהם?? נשבע לך בשם בורא עולם "אם מחוט ועד
הנפש שלדעת ר' יוחנן בנדרים לב' זו סיבת גלות מצרים ,כי שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ,ולא תאמר אני העשרתי את
אברהם הפריז על מדותיו של הקב"ה מלהביא גרים תחת כנפי אברם" .והמילים בתשובתו ובשבועה של אברהם צריכים
השכינה ,שנאמר "תן לי הנפש והרכוש קח לך" ,וראה מאמר ביאור ,למה כביכול אברהם מסכים ונשבע שבכלל צריך כאן
הבא ,ויל"ע. לקיחה הרי אברהם כבש את מלך סדום והכל של אברהם??
ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך -המשך
כל רכושי .ויתכן שמלך סדום הכיר את חסדי אברהם הצדיק, ובעצם ,צריך עיון למה אברהם אבינו ויתר על הכסף ,זה כמו
והחליט לנצל את מידת החסד המפורסמת של אברהם ,וכידוע לתת פרס לחוצפן ,שהרי כאמור הכל כולל מלך סדום כבש
דברי הרמב"ם סוף הל' מתנות עניים שהצדקה הגדולה ביותר זה אברהם ושלו הוא ,ולא הוא העשיר אלא בורא עולם שנתן את
לתת בצורה של כבוד ,כמו לדאוג ליהודי לעבודה ולפרנסה כך הניצחון ביד אברהם?? אז בגלל שמלך סדום דיבר בחוצפה
שלא יזדקק לתרומות הציבור ,וכאן ביקש מלך סדום מאברהם ובשקר הוא הרוויח??? וכי בחוצפתו קיבל מאברהם אבינו הכל
שינהג עמו במידת החסד ויחזיר לו את כבודו האבוד. בכל מכל כל???
אבל אברהם אבינו התנער מהכסף ולא היה אכפת לו להפסיד אלא נראה שבעצם מלך סדום סתר את עצמו ,שהרי ברגע
גם מה שזכה בו מן הדין ,כי יותר חשוב לו ששום אחיזה ושום שהקדים ואמר "תן לי הנפש" ובזה כבר הודה לאברהם אבינו
חיבור וטובת הנאה אפילו דמיוני ושקרי לא יהיה לו ממלך שכולם עבדי אברהם מחמת הכיבוש וזה כולל גם את מלך סדום
סדום ,ואפילו בחוט ושרוך לא רוצה ליהנות ממך. בעצמו ,אבל בהמשך הוא מוסיף "קח את הרכוש"
שמלך סדום לא יפרסם את דמיונותיו ,שהוא מלך סדום בטובו ולכאורה אם גם מלך סדום הודה שכולם עבדי אברהם אז למה
תרם והעשיר את אברהם ,ולמרות שברור שזה שקר מוחלט נקט בהמשך "והרכוש קח לך" שמשמע מלשון זה שאברהם
ומפורסם ,בכל זאת עדיין יש מקום לדמיון קלוש ביותר שאפשר צריך לקחת את הרכוש כאילו הרכוש הוא עדיין לא שייך
לדמיין כאן ,ואת זה רצה אברהם אבינו למנוע בכל תוקף ,כי לאברהם אבינו ,הרי אם בעלי הרכוש הפכו לעבדי אברהם כל
אפילו חיבור דמיוני עם רשע סדומי לא רצה אברהם ,ובפרשת שכן רכושם???
וירא ,נלמד איך מלך סדום אכן שיקר ועיוות וניצל לרעה אלא יתכן שמלך סדום ביקש מאברהם :נכון שהכל שלך ,בכל
והמציא דרך חיים "מידת סדום" וכל זה בטענה שכביכול למד זאת תחזיר לי את אנשי בכדי להקים את ממלכתי מחדש ,וגם
זאת מרבו אברהם. תכבד אותי שיחשבו שכאילו אני המלך הענקתי לך -אברהם את
ללמדנו ,שמרשע מושחת ושקרן ודמיוני ,חייבים להתרחק לגמרי לגמרי!! שלא תהיה אפילו אחיזה קלושה של אחיזה וחיבור ,כי זו
סכנה רוחנית איומה ,כי גם אנחנו נילכד בדמיונותיו ובשקריו ,וגם אם בגלל זה נפסיד הרבה מאוד ,שווה להפסיד המון כי הסכנה
ממנו גדולה יותר.
ובעצם מי שהכי מזכיר את הרשע המתואר כאן זה בעצם היצר הרע!! והוא מנצל כל קצה חוט ואחיזה בכדי להפיל את רוחנו
ולהחטיא אותנו ,לכן שום וויתור ושום חיבור ליצר הרע ,ושום פתח אפילו צל של פתח לא נשאיר ליצר הרע ,וכך בעזרת ה' יתברך לא
ניפול חלילה ברשתו של היצר ,אלא נתקדש ונתעלה אמן ואמן.
מחוט ועד שרוך נעל
לטלית סנהדרין ע'?? ועונה המזרחי ,שלחוט תכלת זכו בזכות הגמרא סוטה י"ז אומרת ,שבשכר שאמר אברהם אבינו "אם
אברהם ,ולטלית וציצית בזכות שם בן נח. מחוט ועד שרוך נעל" ,זכו בניו לשכר את שתי מצוות :לחוט
תכלת ,ולרצועה של תפילין .שעל התפילין נאמר" :וְ ָראּו כָל עַ מֵּ י
ובעצם יש להתבונן מה הקשר בין הדברים?? וגם איך אכן הָ ָא ֶרץ כִּ י שֵּ ם ה' נ ְִּק ָרא עָ לֶיָך" וזה השכר שהגויים יפחדו
התפילין שעלינו גורם לגויים יראה ופחד מאתנו?? ואיך באמת מהיהודים ,והשכר בעולם הזה על הציצית הוא שנאמר:
חוט תכלת מזכיר לנו את כל מצוות ה'?? יתם אֹתֹו ּוזְ כ ְַר ֶתם ֶאת כָל ִּמצְ ֹות ה''.
" ְּור ִּא ֶ
והכוונה היא כדברי הגמרא בחולין פ"ט שתכלת דומה לים וים והמזרחי על התורה נח ט' כ"ג ,מקשה שהרי זכו לציצית בזכות
דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא שם בן נח ככתוב בגמרא שבשכר שכיסה את אביו נח זכו בניו
12
וטהר לבנו -לך לך
הציצית כ 4עדים .וכי איך הדמיון התפרע והגיע מחוטי ציצית הכבוד .אבל איך ידיעה זו אכן מביאה לידי יראת שמים ,הרי
לדמיון של 4עדים ,ושימו לב לגודל הדמיון ,שמחוטים נדמו לו אנשים ברובם לא יודעים את כל הרשימה מה דומה למה עד
לאנשים?? ולא סתם אנשים מהסביבה הרומאית ששם היה שזה מגיע ומזכיר את כסא הכבוד???
המעשה ,אלא דמו לו 4יהודים כשרים!!! הנה לנו הוכחה חדה
וברורה שמצוות ציצית פועלת ומפעילה דמיון מעל לכל הגיון, והנה נראה שגם תפילין הם בעצם המחשה כדמיון והדמיה
וכך מגינה עלינו ומצילה אותנו מהחטא. לקשר של עם ישראל לה' ,ולכן הגויים מפחדים מהקשר האמיץ
שלנו עם בורא עולם ,וכאמור גם בחוט תכלת של הציצית ,יש בו
וכל כך למה?? התשובה היא!! כי בורא עולם שילם לעם ישראל דמיון והמחשה רחוקה יותר אבל גם הוא מביא אותנו לזכור את
בזכות אברהם אבינו במידה כנגד מידה ,שהרי אברהם אבינו ה' ולהתחזק ביראת שמים .ולמרות שהם פועלים מכוח דמיון
הפסיד הון ורכוש רב שהיה שלו ובצדק ,רק בשביל שבדמיון הכי או דמיון קלוש ,בכל זאת במציאות זה פועל ומועיל לעם
קלוש והכי מוזר לא יתחבר אצל שום אדם בעולם ,שאברהם ישראל!!!
קיבל טובת הנאה כלשהיא ממלך סדום הרשע .לכן זכה אברהם
שבניו – עם ישראל יקבלו מצוות חוט תכלת ותפילין ,שלמרות וכפי שהגמרא מנחות מ"ד מדגימה זאת ,בסיפור שצדיק אחד
והדמיון שיש בתפילין ובציצית הוא דמיון קל או קלוש ורחוק, שהיה מקפיד על מצוות ציצית יום אחד רצה להיכשל בעבירה
בכל זאת זה יפעל באופן מושלם ,לקשר אותנו לריבונו של עולם, חמורה של זנות רח"ל ,וברגע האחרון באו ד' ציציותיו וטפחו לו
ולקבל יראת שמים שנזכור את בורא עולם ושלא נחטא חלילה. על פניו והבהילו אותו ופרש מהעבירה ,כי נדמו לו ה 4כנפות של
ללמדנו ,עד כמה ה' מדקדק להיטיב עמנו ,מכל פעולה ולא רק אלא גם מכל דקות של זהירות מעבירה ,כמו שאברהם הפסיד הון
למען הזהירות המופלגת זוכים לדורי דורות לשכר בזה ובבא ,לקשר אמיץ וחיזוקים מעל לכל דמיון ,ולכן עלינו למסור נפש להתנתק
מכל בדל של חיבור ליצר הרע ,אפילו בזהירות מוגזמת ודמיונית ,וגם אם בגלל זה נשלם יותר ונפסיד הרבה כסף ,אבל את העיקר
נרוויח ,נרוויח דורות של יראי שמים ויראי חטא וזו השאיפה הטובה לכל אב ואם בעם ישראל.
כוח הדמיון מול כוח הדמיון "הציצית והתפילין" במלחמה של ימות המשיח -המשך
מיוחד במצוות אלו יותר משאר המצוות -כשבת ומילה ולפי הדברים הקודמים ,אפשר לפרש את דברי הגמרא
ולימוד תורה שגזרו עליהם בעבר היוונים והרומאים?? ירושלמי עבודה זרה ט' על מזמור ב' שבתהילים ,מזמור
והתשובה ,שהגויים מקנאים בנו בעיקר במצוות אלו, שמתאר את תקופת המשיח" :לָמָ ה ָרגְ שּו גֹויִּם" הכוונה
שאפילו בכוח הדמיון כביכול אנחנו מצליחים לפעול באמת למלחמת גוג ומגוג" :י ְִּתיַצְ בּו מַ ְלכֵּי ֶא ֶרץ עַ ל ה' וְ עַ ל ְמ ִּשיחֹו",
ולהתקשר ולהתחבר לה' ולקבל יראת שמים ,לכן הם ינסו ַשלִּיכָה ִּממֶ ּנּו ֲעב ֵֹּתימֹו" ,והגמרא רֹותימֹו וְ נ ְ
מֹוס ֵּ
" ְננ ְַת ָקה ֶאת ְ
בכל הכוח לכבוש את הדמיון שלנו לטומאה ,ולמחשבות מפרשת ש"מוסרותימו" זו מצוות תפילין ,ו"עבותימו" זו
של "רק רע כל היום" ,ואם ננצח יקוים בנו מאמר המדרש מצוות ציצית.
שבזכות "אם מחוט ועד שרוך נעל" ה' פורע משונאיהם, ולכאורה למה במלחמה נגד ה' ונגד משיחו ,נתפסו הגויים
שנאמר "על אדום אשליך נעלי" תהלים ס' י' ,כי אם ננצל דווקא על מצוות אלו -תפילין וציצית ?? מה ראו הגויים
את הכוח שקיבלנו ,נראה כוח ה' שנפרע בגויים. באלו המצוות לבטלם בכוח ולשבור את עם ישראל ,וכי מה
ואכן בדורנו דור שמשיח בא בעזרת ה' ,אכן רואים שפתאום יש מכשירים חכמים לכל כיס ,שבו כוח דמיון היצר הרע מפותח עד לאין
שיעור שבקלות מגיעים אתו ל"רק רע כל היום" ,ובזה כוח הרע והיצר הרע מנסים לנטרל מאתנו את הדמיון הטהור והקשר הטהור
שבא לנו על ידי הציצית והתפילין להתקשר ביראת שמים לה' ,ותחת זה לקשר אותנו בקשר וחיבור וירטואלי ודמיוני כל הזמן
לטומאה ,אבל אנחנו נצעק בקול גדול :לא!!!! אלא בה' אנו מקושרים ואין לנו קשר אחר ח"ו ,לא נהיה מקושרים לעצת היצר
המטמא והורס כל חלקה טובה ,אלא השם הוא מלכינו ונקבל פני משיחו בקרוב ממש בטהרה אמן..
סוד ברית בין הבתרים והקשר בין גלות מצרים להבטחת הגאולה השלימה – בדרך אפשר!!
ותודתי העמוקה לכל תלמידי מ"תורת אמת" בני ברק היקרים העילויים והמצוינים בכל המעלות הטובות!!
שבזכות לימוד נביא ישעיה בצוותא ובזכות דבקותם והארותיהם הגעתי לכל חידושיי במאמר זה.
והרמב"ן נתן טעם לדבר ,מפני שאברהם הביא את אשתו שרה מעשה שהיה לפני 30שנה בערך בעת שלמדתי בכולל זרעים,
בניסיון גדול ,וכבר הקשו עליו קושיות עד שנעקר פירושו מכל. פניתי למרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל בשאלה ,מדוע
ויש אומרים שהגלות הייתה בחטא השבטים במכירת יוסף, מרן החזון איש זצוק"ל לא חיבר ספר גם על מסכת תרומות??
ואף יוסף חטא בהבאת דבה וכו' ,אבל טוען המהר"ל זה היפך ומרן שאל אותי מדוע אתה שואל?? עניתי למרן ,כי אם נלקט
משמעות הכתוב ,שהקב"ה אמר לאברהם קודם לידת השבטים מספרי החזון איש כל מה שציטט ממסכת תרומות כבר יש לנו
"גר יהיה זרעך" וגו' ,וכל מי שיש לו עיניים יראה שסבת חיבור שלם על מסכת תרומות ,ואם כן מדוע החזון איש לא כתב
המכירה כדי שירדו למצרים ,ולא המכירה סבה לשעבוד. ספר על תרומות?? חייך אלי מרן ,ואמר לי דע לך רציתי לראות
האם הבנת את שאלך ,ואכן את השאלה הזאת אני בעצמי
עוד יש שאומרים שהיו יסורים של אהבה לנקות את ישראל שאלתי את החזון איש!! ואתה יודע מה ענה לי החזון איש??
ולזכותם ,אך אין זה נראה ,שהשעבוד לא היה לדור אחד בלבד, החזון איש ענה לי ,וכי אתה חושב שזה יוצא מהשרוול??
ואיך תאמר שהיו יסורים כדי לרוממם ולזכותם אם מתו (רובם)
בגלות ובצרתם (במכת חושך)? ואני מספר זאת ,כי מאמר זה חודשים אני בונה אותו נדבך אחר
נדבך ,וכבר מסרתי עליו כמה שיעורים ,ועדיין אני מרגיש שלא
וגם השל"ה בדרוש ג' כתב בדומה לדברי המהר"ל וז"ל :אמיתת קלה המלאכה ,אבל בזאת אני בוטח ובס"ד עכשיו אכתוב בתקווה
ענין גלות מצרים ,אי אפשר לומר שהיה מצד עונש ,שהרי כרת שאעשה זאת על הצד הטוב ביותר ב"ה.
ה' אז ברית עם אברהם והיה עמו באהבה רבה ,על כן מוכרחים
אנו לומר שאף על פי שהנגלה הוא רע ומר ,מכל מקום תוכן פרשת שמות מספרת על גלות מצרים ,ומעט בכל הספרים
העניין היה לתכלית הטוב האמיתי. הקדושים יש הסברים נשגבים על גלות מצרים ,וסיבת הגלות,
והנה ראיתי במהר"ל (גבורות ה' פרק ו) שכתב התבאר לך כי
והמהר"ל עצמו בפרק ט' מביא סיבת לגלות מצרים מגמרא שלימות הבריאה שבה רצון הבורא הוא אברהם אבינו
מפורשת ,נדרים לב' ,אמר ר' אבהו ,מפני מה נענש אברהם והשתלשלות צאצאי קודש ,ובהם בחר ה' .אם כן יש לשאול,
אבינו ונשתעבדו בניו (בגלות מצרים) מאתים ועשר שנים? מפני איך עולם הפוך ,כי זרע קדש במצרים היו נתונים ביד לוחציהם,
שעשה אנגריא בתלמידי חכמים ,שנאמר "וירק את חניכיו" שזו מיעוט מציאות?
(שהשתמש באליעזר שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ,שילחם
עם נמרוד והמלכים אשר עמו בכדי להציל את לוט). והוסיף שגלות מצרים היא גזירה קדומה מברית בין הבתרים
שיהיו משועבדים ת' שנה במצרים ,כצפור שהיא ביד הצייד ,עד
שמואל אמר :מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה (פקפק או שלא הייתה מציאות ישראל נחשבת במצרים ,שגזרו על בניהם
זלזל כביכול) שאמר "במה אדע". אבדון ומיררו את חייהם.
13
-לך לך וטהר לבנו
אמר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך ,אמר ליעקב ור' יוחנן אמר שהפריז על מדותיו של הקב"ה מלהביא גרים
בניך חטאו ,אמר לפניו ריבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, תחת כנפי השכינה ,שנאמר "תן לי הנפש והרכוש קח לך".
אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה – לא בזקנים טעם ולא
בצעירים עצה. ומסכם המהר"ל הרי ג' 3נמשך הכל ,שממנו נמשך החיסרון
אל הנמשכים ממנו/הגלויות לצאצאי אברהם אבינו .ולכן נרמזו
(ובפרשת תולדות כתבתי הסבר נפלא שאברהם ויעקב ביקשו כל הגליות שם ,ולא רק גלות מצרים.
שהיהודים הרשעים ימותו על קידוש ה' ובזה ימחה עוונם
ויחשבו לעבדיך וחסידך וכך יזכו לעולם הבא). ואומנם ראיתי שעיקר הסיבה כפשטות הפסוקים שהגלויות
בגלל "במה אדע" ,שעל זה אברהם קיבל תשובה לכך את ברית
אמר לו ליצחק בניך חטאו לי ,אמר יצחק כמה טענות טובות בין הבתרים ששם טמון כל הגלויות ,אומנם בסוף המאמר כל
וחשבונות של מליץ יושר ,ובסוף אמר יצחק אם אתה סובל את הסיבות שנכתבו בגמרא משתלבים יחד בס"ד.
הרע שנשאר בחשבון מוטב ,ואם לא חצי עלי וחצי עליך ,ואם
תרצה הכל עלי ,גם ככה הקרבתי את עצמי בעקדה לפניך ,פתחו והנה היות וסיבת גלות מצרים טמונה בברית בין הבתרים ,לכן
ואמרו (כי) אתה אבינו ,אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי יש לעיין בעניין זה לעומק ,ואכן בפרשת לך לך בברית בין
קלסו להקדוש ברוך הוא ,מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים הבתרים ,ה' בישר לאברהם אבינו על ירושת הארץ ,ובעצם
אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך. הכוונה לגאולה השלימה ,כפי שמשמע מהגמרא מגילה לא' ב',
ותענית כז' ב' ששאלת אברהם אבינו "במה אדע כי אורישנה"
ולפי זה מובן הנס העצום שליצחק הצדיק נולד הבן עשו הרשע, וכפי שביאר המהרש"א בתענית שהכוונה באיזה זכות לא יתכלו
ויצחק מודה להשם על כך ,ואולי זה כוונת הגמרא שיצחק עונה בגלות?
ישראל שבמקום להודות לי תודו לבורא עולם ,כי בזה שיצחק ועל זה ענה הקב"ה בזכות הקרבנות ,המשיך אברהם ושאל אולי
אהב את עשו למרות רשעותו ושהרס לו את העיניים בקטורת יחטאו עם ישראל במשך הגלות כשאין בית המקדש שיכפר
לעבודה זרה שהקטירו נשי עשו בבית הקדוש של יצחק ורבקה, עליהם שמא תעשה עמם כלה כשם שעשית עם דור המבול??
בזה הצילנו יצחק לעתיד לבוא ,שאומר להקב"ה כשם שאהבתי וענה לו ה' שינצלו בזכות אמירת מעמדות ,ושם מקשה רש"י
את עשיו הרשע כך תאהב ותקבל ותסבול את עם ישראל. מהיכן מקור התשובה ,וע"ז מסיים רש"י – גמגום!!
ולכאורה קשה הרי בגמרא תענית ומגילה כתוב שה' הבטיח ושם מקשה המהרש"א מי החליט שאברהם שאל גם על
לאברהם שלא יכלו עם ישראל בגלות בזכות אמירת המעמדות, תקופת הגלות שלאחר חורבן הבית?? ומתרץ המהרש"א משינוי
ואיך עכשיו אברהם אומר לה' "ימחו"?? ואולי טענת אברהם הלשון ,שאברהם לא שאל כלשון ה' שאמר "לך אתננה"- ,
הייתה שאם אין להם אפילו זכות אמירת מעמדות אם כן אין ואברהם לא אמר במה אדע כי תתנה לי ,אלא נקט לשון
להם זכויות כלל ולכן ימחו. ארישנה ,וזה לשון גירוש כפסוק כי אוריש גוים מפניך .וממילא
אבל אם כן חוזרת השאלה מדוע אם כן בברית בין הבתרים פירש שאלת אברהם אבינו במה אדע שלאחר הגירוש עם ישראל
אברהם נרגע בתשובת ה' בהקשר למעמדות?? היה עליו לשאול יתקיים ולא יתכלה.
ומה יהיה אם לא יאמרו מעמדות?? וכמו כן איך יצחק מצליח והרי"ף למד זאת מהכתוב "ויהי השמש לבא" דהיינו שקיעת
להסביר לעם ישראל שעליהם להודות לה' ולא לו למרות שיצחק שמשן של ישראל בחורבן בהמ"ק וע"ז תרדמה נפלה על אברהם
הסכים לקבל עליו כל חטאי ישראל?? והנה אימה חשכה וגו' שדרשו חז"ל על ד' מלכיות היאך
יתקיימו בלא קרבנות וע"ז נאמר "והנה תנור -ביום ההוא כרת
וחשבתי לתרץ שבברית בין הבתרים הקב"ה הבטיח והוכיח ה' את אברם ברית -לאמר" ר"ל בשביל אמירת הקרבנות מעלה
לאברהם שתהיה הגאולה מובטחת למען שמו באהבה ,ואכן אני עליהם כאילו הקריבום ומוחל להם עונותיהם.
עיקר ברית בין הבתרים מתמקדת בגלות מצרים ,ולמה?? כי
היא הסיבה להתחייבות ה' לגאול את עם ישראל בכל מצב ,גם ולכאורה קשה מדוע אברהם נחה דעתו בתשובת אמירת
אם אין להם זכות ,וכל כך למה?? המעמדות ,הרי מה יהיה אם עם ישראל לא יגידו מעמדות ,מה
יהיה?? אבל בפשטות זה לא קשה כי כבר הובטח בתורה "כי לא
התשובה לכך שהיות וכביכול הקב"ה לקח את עם ישראל תשכח מפי זרעו" ,ואולי זה כלול בהבטחת ה' שכל עוד קיום
במצב רוחני מצוין ,ובגלות מצרים הם הידרדרו למט' שערי העולם יהיו בעם ישראל צדיקים שיגידו מעמדות שזה יכפר על
טומאה שלכאורה זה נפילה שלא כל כך באשמתם ,וכפי שכתוב עם ישראל שלא יכלה ח"ו.
במהר"ל בתחילת המאמר ,וכמו כן בעץ יוסף ובליקוטים בעין
יעקב שבת פט' שמחמת גלות אדום ,יצחק טוען שעליו לסבול והנה כתב הרמב"ן שכלול בשאלת אברהם גם איך אדע שיזכו
חצי מחטאי עם ישראל ,כי נתן ברכה לעשו לשעבד את עם עם ישראל לקבל את ארץ ישראל בגאולה השלימה ושלא
ישראל. יפסידו את ירושת הארץ בגלל חטאים ,ולא רק באיזה זכות לא
יכלו בגלות הארוכה ,ואכן בתשובת ה' לאברהם כלול ברית
ואכן כתוב בילקוט שמעוני אחרי מות תקעו' שלעתיד הקב"ה שלאחר כל הגלויות יזכו לארץ ישראל השלימה הכוללת מלכות
יפיל כל עוונות עם ישראל על אדום ,ובס"ד נבאר העניין בהמשך, עשר עמים כמפורט בפסוק וכפי שפירש רש"י.
וכדברי המכתב מאליהו -שמצרים כפו את שלטונם גם על רוחם
ונפש של ישראל עד שהגיעו שם למ"ט שערי טומאה ,שבחינת וצריך עיון איפה התשובה לבקשת אברהם אבינו לזכות עם
הנהגת הטומאה שבמצרים היא פתיחת הגבול ליצר שיוכל ישראל בגאולה השלימה?? כמו כן צריך עיון מדוע בברית בין
להתפשט כרצונו ,ללא כל אפשרות גאולה ויציאה משעבודו. הבתרים כתוב בדגש מיוחד גלות מצרים שהיא יחסית הקצרה
ולצאת משעבוד בחינת פרעה ומצרים לא היה אפשר בלי חסדו מבין הגלויות ,ואילו שאר הגלויות הארוכות ובפרט האחרונה
הבלתי בעל תכלית/האין סוף של ה'( .חלק ב עמוד יז') שהיא כ 2000שנה כתובים ברמז??
ולכן ה'' טוען לאברהם שכשם שאני כביכול הורדתי זרע קודש וגם צ"ע מה עניינה של גלות מצרים כתשובה על שאלת אברהם
צדיקים למט' שערי טומאה ,לכן חובה עלי לתקן זאת שאקח אבינו במה אדע ובאיזה זכות יזכו לרשת את הארץ השלימה??
את עם ישראל לפני הגאולה העתידה ואגאל אותם מטומאתם אלא יתכן שמשמע מכאן שגלות מצרים זו הסיבה והאות שדרש
ואנקה אותם גם אם לא מגיע להם כשאין להם זכות ,כמידה אברהם אבינו וקיבל מהקב"ה להבטחת ה' על הגאולה השלימה
כנגד מידה. שתבוא בלי תנאי אלא כברית וכפי שיפורט לקמן.
ותשובה זו דומה קצת לדברי הגמרא ברכות לא' שה' הודה
לאליהו " -ואשר הרעותי" ,ואומנם הבחנתי בדקדוק דברי רש"י שהנה הגמ' שבת פט' דרש רבא לעתיד לבא יאמר להם ה'
שהקב"ה הודה לאליהו לא מיד אלא לאחר זמן ,והאמת לישראל לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם ויאמרו לפניו
והמשמעות היא שהודאת הקב"ה לא הייתה על כל דור ודור רבש"ע אצל מי נלך וכו' ,אמר להן הקדוש ברוך הוא הואיל
שהיה דהיינו בדור שזה נאמר ,אלא על דור הגאולה ,שבכל ה4 ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:
מקורות שהקב"ה לוקח אחריות על חטאי עם ישראל כביכול, ובהמשך כתוב בגמ' רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן
זה יתקיים רק בעתיד לבוא לקראת הגאולה השלימה והנצחית, לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם בניך חטאו לי,
14
וטהר לבנו -לך לך
ארץ ישראל" ,ומליציך פשעו בי" -אין לך בכל מליצים שאתה אבל לא כדברי אליהו שישמש באמצע הזמן הרבה קודם ביאת
סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי – המשיח.
עשו ,והקשנו שהרי אברהם כבר נענש בגלות מצרים על שאמר
במה אדע ,ומדוע כביכול עדיין נחשב לו זאת כחטא?? וכמו כן מצאנו בדומה לדברים הללו בישעיהו פרק סג' יז',
"למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך
אלא יתכן שה' השתמש כביכול במילים אלו "במה אדע" במובן שבטי נחלתך" ,וכתב המצודת דוד :למה תתענו -ר"ל בעבור
השלילי -שיש בזה כביכול פקפוק בה' ,לטובת אברהם ועם שלוות האומות ואורך הגלות אנו תועים מיראתך וכאלו אתה
ישראל שלא יגאלו בזכות אבות ,שהרי באמת כוונת אברהם מתעה אותנו .תקשיח לבנו -בעבור זה הקשה לבנו וסתם מן
הייתה שפחד שמא ירבו מאוד חטאי עם ישראל וכדברי הגמרא היראה וכאילו מידך בא.
בתענית ומגילה ,ולכן ה' החשיב זאת כחטא שבכך עם ישראל ואכן כשם שלאחר גלות מצרים ה' העלה את עם ישראל ממט'
יגאלו בלי זכויות אלא מתוך הבטחה וברית למען שמו באהבה, שערי טומאה למט' שערי קדושה כך יהיה בגאולה העתידה,
ובאור הדברים הקודמים ,ובעקבות חטא אברהם "במה אדע" וממילא גלות מצרים היא הנותנת להתחייבות הקב"ה לגאולה
לכו היה גלות מצרים שהתקלקלו עם ישראל במט' שערי העתידה גם בלי זכויות לעם ישראל ,וזה כלול בתשובת אברהם
טומאה. ויעקב שאמרו ימחו כי חטאו ,דהיינו שאכן אין לעם ישראל זכות
לגאולה העתידה ,ורק מחמת הבטחת הקב"ה הם נגאלים.
וכן אצל יצחק ,ה' כביכול החשיב לחטא שקירב את עשו ,והיא
הנותנת והגורמת לעם ישראל שיגאלו למען שמו באהבה גם בלי וזה הבטיח הקב"ה ליעקב פרק מו' אל תירא מרדה מצרימה
זכויות ,כפי שיצחק עמוד היראה "פחד יצחק" במקום לרחק כי לגוי גדול אשימך שם :אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך
את עשו הרשע קרבו באהבה רבה ,כך ה' יקרב את עם ישראל גם עלה ,וכתוב במדרש ,שה' הבטיח עליה לאחר גלות מצרים
עם כל פשעיהם ויגאלם למען שמו באהבה ,בלי שום תנאי, וגם בגאולה העתידה ,וכדברי רבינו בחיי כפל העליה כי הוא
וחידוש זה מתאים כפתור ופרח לדברי הגמ' שבת פט' שרק יצחק הבטחה לזרעו שיגאלם אחר הגלות ויעלה אותם לארץ ישראל,
מגן על טענת ה' על עם ישראל "בניך חטאו" וטען שהוא מסכים ואחר שיהיו מיושבים בארץ ישראל ששם עיקר קיום התורה
לסבול חצי מעוונות עם ישראל ,ומובן שמכונה שמו "-מליצך". והמצוות הבטיחם בעליה אחרת והוא העולם הבא הצפון לזרעו.
ואומנם ה' למרות שהתחייב בברית בין הבתרים שעם ישראל ולכאורה קשה מאוד וכי אכן לא היה ליעקב מה לפחד הרי
יגאלו בכל מצב ,ובעצם הקב"ה יעלם מטומאתם כפי שהעלה את כתוב ברש"י בישעיה מג' ג' "נתתי כפרך מצרים" -והם היו לך
עם ישראל במט' שערי טומאה של מצרים ,בכל זאת הקב"ה לפדיון ,שבכוריהם מתו ואתה בני בכורי ניצלת ,והייתם חייבים
עושה זאת בכללים של כדין ומשפט. כליה ,ככתוב ביחזקאל כ' "ואומר לשפוך חמתי עליהם בארץ
וכפי שמצאנו לעיל בנביא ישעיה מג' ג' שלמרות שהקב"ה מצרים" ,ולמרות שעם ישראל ניצול בחסדי ה' ,בכל זאת רוב
הבטיח לגאול את ישראל ממצרים בכל מצב ,בכל זאת הקב"ה רובו של עם ישראל מתו במכת חושך ,וכדברי האלשי"ך שיצא
השתמש בכופר נפש שהמצרים ימותו בקריעת ים סוף במקום אחד מחמשה ,ויש אומרים מנ' ויש אומרים מת"ק ,ויש אומרים
עם ישראל ,וכן במפלת סנחריב כוש מתו ככופר נפש תחת עם א' מה' אלפים?? ואם כן מתו ב 3ימי החושך מיליוני יהודים אם
ישראל ,וכן כתוב בילקוט שמעוני אחרי מות תקעו' שלעתיד לא עשרות מיליוני יהודים??
הקב"ה יפיל כל עוונות עם ישראל על אדום ,וזאת למרות ואכן ראיתי ב רמ"ע פאנו ( -מאמר חקור דין חלק ג פרק כא)
שכתוב מפורש "אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך
לא אזכר", שהרגיש בזה וכתב שפרעה הקריבם לאביהם שבשמים ,ומי
שנמצא שם ולא היה ראוי ליגאל מת מתוך תשובה וצעקה שהן
ולכן מחסדי הקב"ה ומכוח הברית השתמש בדוגמת יצחק מועילות עד דכדוכה של נפש .וכן בימי אפלה שמתו רבים מן
שאהב וקירב את בנו עשו הרשע ,וכדוגמא זו שייך שהקב"ה הפושעים שבנו ,כתוב "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם",
יקרב את עם ישראל אליו למרות שהם בדרגת טומאה ,ולכן ובא הרבוי להורות כי אפילו הבלתי ראוים ליגאל כיון שמתו
יצחק טען לעם ישראל שהתודה היא להקב"ה בלבד ,כי מתוך מתוך תשובה כנאמר ,היה להם אור במושבותם -בגן עדן איש
חסדי הקב"ה קבע כללים אלו של כופר נפש ודוגמת יצחק בכדי לא נעדר .או יפורש במושבותם ,כי הראוים להתישב ולהגאל היה
להם אור ,והם שש מאות אלף שקרבם המקום לפני הר סיני.
לקיים בריתו עם אברהם לגאול את ישראל בכל מצב.
ונראה כדברי הגמרא בנדרים ,שאכן 3הסיבות לגלות מצרים
ואולי זה רמוז בפסוק בישעיהו מו' י' ,איש עצתי אף דברתי אף התקיימו ,שכנגד במה אדע שכיכול היה פקפוק באמונה ,וגם
אביאנה יצרתי אף אעשנה" ופרש"י שהעצה היא כשהתייעץ כנגד חטא שויתר מלגייר את אנשי סדום למרות שכבשם
הקב"ה עם אברהם אבינו בברית בין הבתרים ,ויחד עם תלמידי במלחמה ,על זה כביכול הפסיד במכת חושך יהודים רבים
המצויינים בכיתה ז' תורת אמת ב"ב לפני בחשון פב' ,חשבנו שמתו מחוסר אמונה וביטחון בה' ולא זכו לקבלת התורה ,ועל
לפרש שאכן גזירת גלות מצרים ושאר הגלויות היו כמין עיצה שנשתמש בתלמיד חכם – אליעזר לכן הקב"ה השתמש בבני
ותחכום שתתקיים ההבטחה לגאולת ישראל השלימה ,מתוך השבטים הצדיקים שיהיו בגלות מצרים לצורך המטרה
הסיבה יצרתי אף אעשנה ,דהיינו יצרתי כביכול נפילה בעם החשובה שהם בגלות מצרים יגרמו לגאולה השלימה בכל מצב
ישראל כשירדו למצרים כך על הקב"ה לתקן את עם ישראל גם של עם ישראל וכאמור.
כשאינם זכאים וראויים בכדי שיזכו בגאולה השלימה,
(וכן מצאתי כדברי בר' צדוק חלק א אור זרוע לצדיק עמוד ו ,שכששאל
ולפי זה מובן מה מדגיש הפסוק שבעת הגאולה הגויים יכבדו אברהם "במה אדע" שרצה להגיע (שלפחות הנשארים והראויים
וישתחוו לעם ישראל ,לא בגלל שמגיע להם אלא מפני שהם עם להיגאל) למדרגה זו להיות קדושים מבטן שאף על פי שחטא ישראל
שה' בחר בהם ומגדילם ,ע"פ ישעיהו מט' ז' ,ולכאורה למה לא ולא יסור תומתו הימנו באמת ,וכעין דברי ר' צדוק כתב השפת אמת ,עכ"פ
יכבדו את היהודים כי מגיע להם שסבלו כל כך בגלות ובכל זאת המרובים שמתו כביכול שימשו להצלחת המטרה החשובה בעבור
דבקו בה' ובתורותו ,וסוף הכבוד לבוא ,ומאשפות ירים אביון? הנשארים) ,ויתכן שיעקב אבינו הבין זאת שכל מי שימתו במכת
חושך בעם ישראל יזכו לגן עדן ועכ"פ גלות מצרים היא זו
ויתכן שהכוונה שהגויים הכירו את היהודים שכיניהם שלא שתחייב ותקיים את הגאולה השלימה לכן לא פחד יותר.
היו זכאים לגאולה מחמת מעשיהם ובכל זאת היהודים יזכו אומנם ,בפרשת תולדות הארכתי בעניין מדוע הקב"ה החשיב
לגאולה המובטחת ,ולכן הגויים לא יכבדו את היהודים כי הם לאברהם ויצחק חטאים ,כמפורש בנביא בישעיהו מג' ,כה -כז',
צדיקים ,אלא רק מחמת שה' בחר לגאולם ולרוממם מכל עם. שכתוב שם (כה) אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך
וזה בשורה טובה לעם ישראל ולא עלבון לעם ישראל ,כי בכך לא אזכר( :כו) הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק( :כז) אביך
הקב"ה ממחיש את התחייבו לאברהם אבינו בברית בין הראשון חטא ומליציך פשעו בי:
הבתרים כפי שהביא רש"י בנביא שם ,וכפי שכתבתי קודם שה' ושם הסביר רש"י שהקב"ה טוען לעם ישראל שאין להם זכות
הבטיח לאברהם שהגאולה תהיה בכל מצב גם אם לא מגיע לעם לגאולה השלימה בזכות עצמם כי פשעו בו ,וגם אין להם לסמוך
ישראל ,אלא למען שמו הגדול נזכה לגאולה השלימה בקרוב על האבות שהרי "אביך הראשון חטא" – אברהם ,באומרו
אמן. "במה אדע" ,שכביכול פקפק בהבטחת ה' שעם ישראל ירש את
15
-לך לך וטהר לבנו
גלות אדום ,והזכאים לגאולה השלימה
תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו :והנחתם שמכם לשבועה עניין הגלויות וגלות אדום הנמשכת כאלפיים שנה ,מפורש
לבחירי והמיתך ה' אלוקים ,ולעבדיו יקרא שם אחר" ,ומשמע בנביא ישעיה מח' "למען שמי אאריך אפי לבלתי הכריתך( :י)
שיש הפרדה ברורה בין צדיקי עם ישראל לרשעי עם ישראל. הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני( :יא) למעני למעני
אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן" :ומפרש רש"י:
מצד שני הנה כתוב בנביא ישעיה מד' כב' "מחיתי כעב פשעיך צרפתיך לא ע"י אור של גיהנם "בחרתיך" -בחרתי לך כור עוני
וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך" ,ומפרש רש"י :מחיתי - כנגד אור ,ובפרשת ויצא לגבי סולם יעקב כתבתי בס"ד בפרשת
במצרים ובמדבר ,גם עתה שובה אלי ,וקשה שהרי במצרים וגם תולדות ע"פ מדרש תנחומא ,שיעקב לא רצה לעלות בסולם ,כי
במדבר הקב"ה המית רבים מעם ישראל בגין החטאים שחטאו, לא רצה להציל רק את הצדיקים אלא רצה להציל את כלל עם
ואם כן במה מתבטא מחיית הפשעים?? ישראל כולל הרשעים ,על ידי שעם ישראל יתנקה בגלות.
ותירץ תלמידי המצוין והשנון אלעזר אפשטיין ני"ו שלולי ואולי בכדי שלא יהיה נהמא דכיסופא שנגאלים בלי ניקיון
מחיית הפשעים במצרים ובמדבר כל עם ישראל היה נמחה כפי כלל ,לכן יתכן שיעקב העדיף גלות מניקוי באש הגיהינום,
שאמר ה' למשה בחטא העגל והמרגלים ,ובזכות המחיתי כעב ולמרות שגם לאחר ניקוי הגלות עדיין זה לא מספיק בשביל
פשעיך ,זכו עם ישראל להישאר ולא להימחק ח"ו ,ואולי גם להגיע לגאולה ולירושת ארץ ישראל ועולם הבא ,אלא חייבים
בגאולה הקרובה רק מי שלא היה מנותק לגמרי מה' בגלות כמו עוד זכויות ,ואין זכויות!! כי בכל זאת כתוב שרק למען שמו
אלו שנצלו במצרים ,ומי שיש לו לב נכנע ולא חצוף ומרדן ,הוא זה באהבה הקב"ה מביא גאולה ועולם הבא לעם ישראל.
שיזכה להתעורר ולחזור בתשובה וגם לזכות במחיתי פשעיך וכעין זה כתב תוס' רה' טז' שיש נשמות שאפילו היו בגן עדן
ולשובה אלי כי גאלתיך!! או יתכן שלא יודח ממנו נידח כדברי
הזוהר!! אבל בשביל לזכות בחיי נצח בעולם הבא צריכים דין מחדש,
וכתב שבפשטות הגיהנום מתקן וניקה כך שנהיו זכאים אח"כ
לחיי נצח.
ובכל מקרה מי שהיה קרוב להקב"ה קודם הגאולה וקודם ומי בעם ישראל שיזכה לגאולה השלימה?? הנה כתוב על
והשיב לב אבות על בנים הוא יזכה ב"וכן צדיקים יראו הגאולה בספר ישעיהו פרק סה' יג' "לכן כה אמר ה' אלוקים:
וישמחו" ,ובפשטות גם לעתיד לבוא גם אז כל אחד נכווה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו ,הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו,
מחופתו של חברו ,ולכן נשקיע בכל הכוח לחיי הנצח. הנה עבדי ישמחו ואתם תבושו :הנה עבדי ירנו מטוב לב ,ואתם
צמצום גלות מצרים בזכות אנקתו של אברהם בברית בין הבתרים – ורמז "כרפס" וסודות בברכת כהנים
ואולי כלול בזה גם רמז על הגלות "יעקב" שבגלל הפילוג בעם שכני הרב הלל קצלנבורגן שליט"א שאלני בשבת קודש האם
ישראל שממלכת ישראל חולקה ל 2חלקים ,ממלכת יהודה יש לי חידוש על כרפס? ועניתי לו שכר פס מוזכר ברמז בברכה
וממלכת יוסף עשרת השבטים – מזה הלכו לגלות ,אבל גם שאחרי ברכת הכהנים במוסף של מועדים ,ופס אכן מזכיר את
בגלות מזכירים זכותם שתגן עלינו כמובא בתפילת גשם "זכור ברכת כהנים.
שנים עשר שבטים שהעברת בגזרת מים .שמתקת למו מרירת
מים ,דמם נשפך לך כמים .פנה כי נפשנו אפפו מים" .ועדיין יש שעל אברהם שזה ברכת "יברכך" מרמז התחלת השם
לעיין בעניין זה. "אנקתם" ,שאברהם אבינו מאז ברית הבתרים ששמע שיהיה
גלות לעם ישראל במצרים ,קיבל חרדה ופחד גדול ,והכאב של
והחלק הב' הברכה שמכוונת לשם ישראל "וישם לך שלום" אברהם מצער עם ישראל התחיל 430שנה מלפני יציאת מצרים,
שזה מרמז על ישראל שזה שם של גאולה ושלימות בעולם ,ורמז מאז ברית בין הבתרים.
שם ה' הוא "דיו נסים" שיהיו נסים שלא יספיק הדיו לכתוב את ולכן מוזכר בתורה עניין גלות מצרים 430שנה מאז ברית בין
כל הניסים שיהיו בעת הגאולה הקרובה. הבתרים ,ולמרות שרק 400שנה התקיים "גר יהיה זרעך בארץ
והנה באמת נגזר על עם ישראל 400שנות גלות ,ובפשטות לא להם" ,מלידת יצחק.
הכוונה הייתה לגלות במצרים ,אבל הקב"ה חישב את הקץ ואצל יצחק שזה ברכת "יאר" ממשיך חלק שם ה' "פס תם",
והוריד 190שנה מחשבון 400שזה כמניין "קץ" ,והכוונה "חישב שזה מלמד שמיצחק יצא יעקב אבינו שהיה פס תם ,כי יעקב
את הקץ לעשות" שה' העביר את הגזירה של 400שנה ללפני איש תם יושב אוהלים ,ופס מרמז על שלימות ויושר אמיתי עם
פניו הכתוב בפסוק ,לא לכתוב צמוד אליו "ועבדום" למצרים 400 בורא עולם ,או על מלכות וכבוד כדברי הרמב"ן.
שנה ,אלא לגר יהיה זרעך שכתוב תחילה בפסוק ,שזה יהיה 400
כי קושי השעבוד גרם שהזמן יתקצר ,כי היה עליה שנה. ואצל יעקב ישראל ,יש את 2הברכות האחרונות ,א" .ישם ה'
באיכות הקושי שהורידה מכמות השנים. פניו אליך" ,ועל חלק זה שם ה' ממשיך "פס פסים" ,שמיעקב
יצאו 12שבטי קה ,שכולם צדיקים ,שיצא גם פס אחד אולי פס
והנה המילה כר פס -כר עולה 220וזה השנים שנחשבו לעם זה כנגד יוסף שהיה צדיק מושלם לבדו בהיותו לבדו עבד ומלך
ישראל בחשבון 430שנים מעת ברית בין הבתרים ,כי 210שנה במצרים ונשאר בתמימותו ,וגם פסים – כנגד שאר השבטים
שהיו במצרים ועוד 220יוצא 430בדיוק מאז ברית בין הבתרים. שהיו צדיקים עם יעקב אבינו כל ימי חייו ונשארו צדיקים
למרות מכירת יוסף.
והסיבה שהקב"ה הסכים בטובו להחשיב את חשבון השנים
מברית בין הבתרים וחשבון 400שנה מלידת יצחק זה בגלל מי אומנם כתוב במדרשים בראשית רבה פד' ח' ועוד ,שבמילה
מלח ,הדמעות ואנקתו של אברהם אבינו שבכה על עם ישראל פסים מרומז ניסיונותיו של יוסף ,או שבזכותו נקרע הים "פס
מאז ברית בין הבתרים ,וגם בגלל מי מלח הדמעות של קושי ים" ,ואולי עמידתו של יוסף בכל הניסיונות זה הכבוד והמלכות
השעבוד של עם ישראל שהרגו את תינוקותיהם כשלא הספיקו כפי שכתב הרמב"ן ,ששלט כמלך על יצרו בכל סוגי הניסיונות.
את מספר שורות הלבנים כבזמן שהיה התבן ניתן.
ולפי סיום המדרש שהמילה "פסים" מרמז על זכותו של יוסף
וידידי היקר הרה"ג ר' ישראל אברהם קלאר שליט"א יו"ר שלכן נקרע הים "פס ים" ,א"כ יתכן שבזכות יוסף נקרע הים
מכון אספקלריא ,בס"ד נהנה מהחידוש הקודם ש"כר" מרמז כמובא במדרשים "הים ראה וינוס" – ראה "ארונו של יוסף",
חסדי ה' שברחמיו הוריד "כר 220/שנים מתוך 430שנים מעת אבל לאחר שנקרע הים עם ישראל דרשו שיקרע ל 12גזרים,
שנגזרה גזירת הגלות בברית בין הבתרים ,וכפי האמור קודם בס"ד. "פסים" ,וכמובא באבות דרבי נתן לג' שתחילה נקרע הים רק
שביל אחד ,ועם ישראל דרשו שיפתח לגזרים ,ומובא במדרש
והוספתו החשובה היא ,שהמילה "פס" מלשון "איפס/מחק" שמות רבה כד' א' שהים נקרע ל 12גזרים ,ומובא במכילתא
כלשון הכתוב "פסו אמונים מבני אדם" ,שה' מחק 220שנה בפרשת בשלח רבי אלעזר בן יהודה אומר ,בזכות השבטים קרע
מעת ברית בין הבתרים כדי לזרז את יציאתם ממצרים ,שבכך הים ,שנאמר (חבקוק ג ,יד) "נקבת במטיו" ,ונאמר (תהלים קלו,
השלים את חשבון 430שנה ,וכנ"ל. יג) "לגוזר ים סוף לגזרים".
16
וטהר לבנו -לך לך
ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם" – זוהר חלק כג' ,דהיינו שלא וסיים דבריו באופן נפלא ,שלכן מטבילים ומשקעים את
יהיה השלמה חלילה לשנים אלו בגלות אחרת ח"ו ,אלא גאולה הכרפס במי מלח ,לרמוז ששיקע ה'' יתברך את כ"ר שנים אלו
שלימה בלי חובות והשלמות לעתיד חלילה ,ובס"ד בקרוב יבוא במצולות ים" ,מאן דנפיל במצולות ים לא אשתכח לעלמין"
משיח צדקנו אמן ואמן. שמה שנפל למצולות הים לא ימצא לעולם ,ככתוב "לא יזכרו
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
ואיפה עשרת השבטים? ואיך יחזרו באחרית הימים?
גרות מושלמת ,ואז הקב"ה יוציא מהם כהנים ולווים אם יש מצאתי בנביא ישעיהו פרק סו' כא' שכתוב "וגם מהם אקח
בשורשיהם כהן או לוי ,כפי שה' מטהר ממזרים לעתיד לבוא, לכוהנים ללוים אמר ה'" ,וכתב רש"י ,וגם מהם אקח לכוהנים
ויל"ע? ללוים" – גם מן העמים המביאים אותם את עם ישראל שהיו
נטמעים בין האומות – מלבי"ם ,ומן היהודים המובאים ,אקח
(אגב הרבה גויים שונאי ישראל כשמגלים שיש להם אחוז של כהנים ולוים ,ולפני גלויים הכהנים והלוים שבהם ואברור
יהודי במוצאם פתאום הם מתרגשים ומתלהבים שהם גילוי אותן מתוכן ויהיו משמשין לפני אמר ה' ,והיכן אמר?
שיש בהם אחוז יהודי וכאילו כל השנאה שלהם נעלמת והם "הנסתרות לה' אלוקינו" דברים כט' כך מפורש באגדת תהלים:
מתמלאים גאווה שהם מתחברים לעם הנבחר!! כי השנאה של
הגויים היא מתוך קנאה ביהודים). וזה פלא וכי מהגויים המביאים שייך שימצאו כוהנים ולווים
נסתרים? אלא יתכן שהתירוץ הוא כפי שכתבתי קודם ,שגוי
וקצת ידיעות בקשר לעשרת השבטים ,א .שמינית מכל עשרת שיש לו רגש חם להביא יהודים רחוקים לארץ ישראל כמנחה
השבטים חזרו בימי ירמיהו ,ככתוב בנביא עמוס ג' יב' כה אמר לה' ,זה מגיע מלב יהודי עמוק רק שהוא נסתר מלפני כמה
ה' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו דורות ,ולכן שייך שיתגלה שגם הגויים המביאים הם יהודים
בני ישראל היושבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק" ,וכתב ואפילו כהנים או לווים.
רש"י ,ורבותינו אמרו בסדר עולם ,ר' נהוראי אומר משום רבי ויש לעיין שהרי עשרת השבטים לפי הנראה מהקינות שכך
יהושע אלו עשרת השבטים ,שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל הוכרע ,הם נטמעו בין הגויים ,דהיינו נישואי תערובת עם גויים
יהודה ופלטו עמהם .בפאת מטה -מלמד שלא נשתייר מהם במשך דורות רבים ,ואיך ה' יחזיר את עשרת השבטים? וגם
אלא א' משמונה שבהם ,ושאר ערש היכן הוא בדמשק. לדעת הירושלמי בסנהדרין פ"י ה' נג' ב' שיש 3קבוצות ,שישנם
הנמצאים קבוע מאחורי נהר סמטיון וחלקם מאחורי הרי
ובגמרא יבמות טז' א"ר יהודה בשם רב אמי ,נכרי שקידש החושך ,עדיין יש את החלק שנטמעו ואבדו בין האומות ,ואיך
ישראלית בזמן הזה חוששין לקדושיו ,שמא מעשרת השבטים הם יחזרו לדעת הירושלמי? ואכן מפורש בישעיהו מט' שכל 3
הוא ,ומקשה גמ' הרי הרוב גויים? מתרצת הגמ' במקום שהם הקבוצות של עשרת השבטים יחזרו לארץ ישראל.
עשרת השבטים קבועים ,ולכן וב'קבוע' לא הולכים בו אחר
הרוב ,שאמר רבי אבא בר כהנא "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן ואולי לעתיד לבוא יספיק שיש לגוי אחוזים של יהודים ,כמו
וערי מדי" (מל"ב יז ,ו). שהיום גויים מוצאים בבדיקת גנטית שיש להם כמה אחוזים של
יהודים ,והאם אכן זה כבר יספיק שהם יצטרפו לעם ישראל??
ואמר רבי יוחנן ,שבכל המקומות המוזכרים שהונחו עשרת בפרט מי שיגלה חמלה ואהבה לעם ישראל ולה' ,שיביא יהודים
השבטים כולן לפסול ,ופירש רש"י :שרובן ממזרים ,שנטמעו כמנחה לה' ,או כמו ה 2800גויים שיאחזו בציצית של יהודי בכדי
בנות עשרת השבטים עם הגוים. להיות עבדיו בהכנעה ,ואולי זה כמו טיהור הממזרים לעתיד
אבל טען שמואל שאין לחשוש לגוי שמא הוא יהודי ,כי אם לבוא ,כמובא בקידושין עא'?
אביו יהודי זה לא מספיק ,ואין לחשוש שמא יש לו אמא יהודית ובכדי לענות על שאלתי אקדים שהנה אברהם אבינו קיבל
שהבן מתייחס כיהודי אחריה ,ומתרצת הגמרא שאין אמא כביכול מתנה מה' שנקרא אברהם ,וכפי שתיאר שבחו ה',
יהודיה מעשרת השבטים ,וכפי שפירש רש"י :נבקע רחמן שאברהם הוא אב המון גוים ,וכפי שכתב רש"י בראשית יחי' יז'
מלקלוט זרע ונעשו עקרות. שאפילו אנשי סדום נחשבו כבני אברהם ,שלכן הקב"ה
התייעץ עם אברהם האם להשמידם.
ויש דעה ששמואל אמר להם :לא זזו משם עד שעשאום גוים
גמורים ,שנאמר "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו" (הושע ה ,ז)". ולכאורה זה קללה ולא ברכה ,שזרע אברהם יהיה מעורב בכל
שסנהדרין שבאותו הדור גזרו עליהן שצאצאיהן יָצאו מכלל גויי הארץ? כמו כן בחזקוני " -והתברכו בזרעך" בראשית כו' ד'
ישראל ,ואין לחשוש ליהדותן .לכן אין לחשוש לקידושין של גוי אמר רב יוסף בן טוביה בזרעך יתערבו כל גויי הארץ ,כדתנן אחד
בישראלית שמא הוא מצאצאי עשרת השבטים. המבריך ואחד המרכיב .וגם כאן יש לשאול הרי זה קללה ולא
ברכה ,שזרע אברהם יהיה מעורב בכל גויי הארץ?
והנה כאמור קודם לדעת הירושלמי עשרת השבטים ואולי התשובה היא ,שהברכה שקיבל אברהם "אב המון גויים
מחולקים ל 3קבוצות ,וכשהן חוזרים הן חוזרים משלוש גלויות. נתתיך" ,ןכן "ונברכו בך" שבגלל התערובת כל גוי שיהיה לו
ככתוב 'לאמר לאסורים צֵּ אּו' (ישעיה מט ,ט) אלו שגלו לפנים אחוזים של יהודי הוא יצטרף לעם ישראל ,וזה התועלת בבני
מנהר סנבטיון' ,לאשר בחשך ִּהגָלּו' אלו שירד עליהן הענן קטורה שנולדו לאברהם שאולי אחוזים רבים מהם התערבו
וכיסה אותם' ,על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם" אלו שגלו בעם ישראל ואחוזים רבים מהם יזכו להיות יהודים לעתיד
לדפנא של אנטוכיא" .וכן הוא בבראשית רבה (פרשה עג) לבוא אחר גיור.
ובמדרש זוטא שיר השירים (א ד"ה הנך יפה דודי).
ויתכן שנכון שעל פי ההלכה צריך שיהיה אמא יהודיה ,ואולי
והאם הירושלמי חולק על הבבלי ,שלדעת הבבלי שמזכיר אכן הם יזכו לעתיד לבוא להיות יהודים לאחר גיור ,למרות
מקומות ששם הוגלו עשרת השבטים ,ובכל זאת הוכרע שכולם שאין מקבלים גרים בימות המשיח ,בכל זאת הגויים המעורבים
לא יהודים כי נאבדו בין הגויים ,וכן משמע מהגמרא בשבת קמז' באחוזים של יהודי ,מהם כן יקבלו גרים לעתיד לבוא כי יש בהם
שבגלל יין משובח מפריגיא ומרחצאות לתענוג קיפחו עשרת אחוז יהודי שמעורב בדמם והם מתחברים לאברהם אבינו.
השבטים ,שיצאו לתרבות רעה ונטמעו בין הגוים.
ותלמידי היקר יאיר כהן מכיתה ז' תורת אמת ב"ב חידש
או שהבבלי מתייחס רק לחלק השלישי מתוך עשרת השבטים שיתכן שגויים גמורים שכתוב מצד אחד שכל מי ששורד לעתיד
"שגלו לדפנא של אנטוכיא" ,אבל לא משמע כן ,כי בגמ' משמע לבוא יתגייר ,ומצד שני כתוב שלכל יהודי יהיה לפחות 2800
שגלו בגלל שהתענגו בתענוגות יתר לכן הלכו לגלות ,ומשמע כל עבדים? אלא יתכן שגויים גמורים יהיו עבדים כי הם יעשו רק
עשרת השבטים שהלכו לגלות בגלל תענוגות ולכן אבדו. גירות של עבדים כנענים במילה וקבלת מצוות כאשה.
אומנם במדרשים משמע כדברי הירושלמי ,ובילקוט שמעוני ואולי בתחילה הם יהיו עבדים כמו עבדים כנעניים ,אבל כאשר
(ישעיה מט רמז תסט) .כותב המדרש 3 ,גלויות נעשו בעשרת השבטים, עם ישראל יתנער מהגשמיות ויתקדמו לעולם הרוחני יותר
אחת גלתה לסמבטיון ,ואחת גלתה לפנים מסמבטיון (אולי להרי ויותר ,כבר לא יצטרכו 2800עבדים ,ואז גם העבדים יתגיירו
17
-לך לך וטהר לבנו
ולכאורה איזה כיליון יש בגלות?? ואיך מתקיים בגלות החושך) ,וכשם שיש מארץ ישראל לסמבטיון ,כך יש מסמבטיון
"ולכלתם מעל פני האדמה"? לשם ,ואחת גלתה לרכיבה של רבלתה ונבלעה שם' .לאמור
לאסורים צאו' -לאלו שנתונים בסמבטיון' .ולאשר בחשך הגלו'
ואולי הכוונה כגלות עשרת השבטים ,שחלקם נבלעו ברבלתה, -לאלו שנתונים לפנים מסמבטיון.
כך יבלעו עם ישראל ויכלו מעל פני האדמה בגלל חטא העגל, ולאלו שנבלעו ברבלתה ,ה' עושה להם מחילות מחילות מתחת
אבל בזכות יעקב שהלך לגלות לא יענשו עם ישראל שחטאו בעגל האדמה והם הולכים בהם עד שהם באים תחת הר הזיתים
בעונש שיהיה בגלות עשרת השבטים. שבירושלים ,והקב"ה עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו.
אגב ,קברו של משה כתוב בתורה מקומו ובכל זאת כשה' רוצה ואולי יש להוכיח כן מרש"י ,בפרשת כי תשא לב' יג' שכתב
שלא ימצאוהו אכן לא יעזור ואפילו חוקרי הרומאים שחקרו שמשה טען לה' שביקש לכלות את עם ישראל ,וטען משה ,אם
בהר המדויק לא מצאו את קברו ,כמובא בגמרא סוטה יד' ,וזה רצונך לשורפם זכור לאברהם שמסר עצמו להשרף עליך באור
תשובה מדוע לא רואים בלוויינים את להט החרב המתהפכת, כשדים ,אם להריגה בחרב זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה,
ולא רואים את עשרת השבטים. אם לגלות זכור ליעקב שגלה לחרן.
ותענה שרי ותברח מפניה
ולכן דרשה שרה לגרשה כי הגירוש עדיף מלהישאר אצל המפרשים מקשים מדוע הקפידה שרה כ"כ על הגר ,וגם גרמה
אברהם ,שסכנת מות הייתה להגר ועוברה מהקפדת שרה על לה שתפיל ,וגם דרשה לסלקה מהבית ,איפה רחמיה????
ביזויה והוצאת השם רע הנוראי על שרה שגרם לחילול ה' עצום.
וזו כפיות טובה לנס ,וגם לשרה שנתנה לה את הזכות לחיות עם ונראה לתרץ על פי מה שכתב רש"י שנעשה להגר נס והתעברה
אברהם ,לכן פחדה שרה שמהריון כזה יצא אסון כמו עוג שנעשו מיד ,ושרה רואה שבמקום לשמוח בנס ולהתחזק ביראת שמים
לו ניסים גדולים אבל בהמשך נהפך לאסון ולסכנה גדולה לעם ובמידות טובות ,הגר משתמשת בנס להתגאות ולהשפיל את
ישראל וכמבואר קודם ,לכן גרמה לה שרה שתפיל ,וגם דרשה שרה שרה גבירתה ,שהגר אמרה :שרה צבועה היא ,בגלוי מראה
מאברהם :גרש "סכנה" זו!!! ואולי זה כמו גלות יכפר לה עצמה כצדקת אבל באמת היא לא צדיקה ,ועובדה שלא זכתה
במקצת על כפיות הטובה ועל הוצאת השם רע וחילול ה' להריון משך שנים ,ואני – הגר התעברתי מביאה ראשונה –
שעשתה. מדרש רבה מ"ה.
ללמדנו עד כמה חמורה הוצאת דיבה על גדולי ישראל ,כי זו סכנה ממשית לכל משפחת המוציא!!! וגם מלבד הוצאת הדיבה שזה
חמור עד למאוד!!! יש כאן גם חילול ה' גדול ונורא שמקטין את ערך גדולי ישראל בעיני העם!!! וזה גורם לקלקול נפשות בעם
ישראל שבגלל זה הם מזלזלים בדת!!! והגרוע מכל ,המוציא שם רע על גדולי ישראל לעיתים הוא משוכנע ובטוח בעצמו שהוא עושה
מצווה גדולה ובטוח הוא שעוד יקבל על זה שכר משמים!!!!
וזכור נזכור ולא נשכח שגם על משה רבינו הוציאו שם רע נוראי שחשדוהו באשת איש עד כדי כך שכל עם ישראל קינאו לנשיהם
שלא יסתרו עם משה רבינו!!! ואני בטוח שזה שבזמנו הוציא את השם רע על משה רבינו היה בטוח בעצמו שהוא צדיק גדול ונלחם
לשם שמים בקנאות של אמת!!!
ולכן נתרחק בכל כוחנו מלדבר רע על גדולי ישראל ועל רבנים ,לא עלינו המלאכה מוטלת בשום פנים ואופן!!! יש מספיק מצוות
חשובות שעלינו לסיימם ויש עוד מצוות חשובות מאוד שעדיין לא נגענו בהם ,אז נברח בסכנות איומות של דיבורים רעים ושקרים על
גדולי ישראל גם אם אתה בטוח שזה אמת ממש ,והם ממש לא גדולי ישראל אלא מחריבי ישראל!!!!
ותברח מפניה
ויתכן עוד שתחילה הגר זלזלה בכוונות טובות ,אבל היות והיה המפרשים מקשים מדוע הקפידה שרה כ"כ על הגר ,וגם גרמה
נקודה פנימית שאינה ממש לשם שמים ולטובת שרה שהייתה לה שתפיל ,וגם דרשה לסלקה מהבית ,איפה רחמיה???? ועיין
אצל הגר שאפשר שגם מתוך זה נבע הזלזול ,שכאב להגר ששרה רמב"ן שכתב שמחמת זה עם ישראל סובל היום מבני ישמעאל,
לא שחררה אותה מהיות שפחתה ,וזאת למרות ששרה מסרה ואכן הדברים צריכים ביאור.
אותה לאשה לאברהם אבינו ,ובפרט שהגר הייתה בת פרעה מלך
מצרים ,לכן נגררה הגר ומדיבור מציק באופן פרטי לשרה היא ונראה לתרץ על פי מה שכתב רש"י שנעשה להגר נס והתעברה מיד,
ושרה רואה שבמקום לשמוח בנס ולהתחזק ביראת שמים ובמידות
התחילה להאמין בשקר ,ופרסמה זאת ברבים ,למרות החילול טובות ,הגר משתמשת בנס להתגאות ולהשפיל את שרה גבירתה,
ה' הגדול שזה גרם היא לא הפסיקה ,עד ששרה נאלצה שהגר אמרה :שרה צבועה היא ,בגלוי מראה עצמה כצדקת אבל באמת
להבריחה. היא לא צדיקה ,ועובדה שלא זכתה להריון משך שנים ,ואני – הגר
התעברתי מביאה ראשונה – מדרש רבה מ"ה.
ולכאורה אפשר להוכיח זאת ,שהרי כשברחה גם המלאך לא
הוכיח אותה על הוצאת שם רע על שרה ,אלא אמר לה חזרי ולכאורה דברים הללו קשים לשמען שהרי הגר מכונה בתורה
והתעני תחת גבירתך ,כי ברגע שהגר נכנעה והסכימה להיות קטורה וכפי שכתב רש"י שמעשיה נאים כקטורת ,מדוע ציערה
שפחת שרה ,ממילא הכל יסתדר כי הגר כבר לא תוציא שם רע, את שרה והוציאה עליה על צדיקה גמורה ובעלת רוח הקודש
ואדרבא היא תרצה לכפר על מעשיה בעינוי שרה ,והיות והגר עצומה שם רע איום ונורא באומרה שאין היא צדקת אמיתית –
הפסיקה להוציא שם רע ,ממילא יתקיים ההיריון החדש של הגר צבועה ,ולכן אין לה ילדים??
ולא תפיל יותר ,כי העינוי יכפר לה על חטאיה ועל שציערה שרה.
וכפי שכתוב במדרש רבה מה' הגר פרסמה את שקריה החוצה
ובעצם גם כאשר שרה המשיכה לצערה לכאורה כדברי המלאך לכל ידידותיה של שרה ,ויתכן שמקורבי שרה היו אלו ששרה
בכל זאת לא הפילה הגר ,כי ברגע ששרה הרגישה שהגר נכנעת הייתה מקרבת ומגיירת??
כשפחה ממילא שרה רק דאגה שלא ימותו ילדיה כפנינה
שהתכוונה רק לשם שמים ובכ"ז מתו ילדיה( ,ואולי לדעת ויתכן שהגר התכוונה כפנינה לצער את שרה בעבור הרעימה,
הרמב"ן למרות כוונת שרה הטובה להציל את בנה של הגר בכ"ז בכדי ששרה אמנו תתפלל לה' וכך שרה תזכה לפרי בטן ,ואולי
נענשה צאצאי שרה ויל"ע). לכן אברהם אבינו לא התערב בעניין.
למה הציקה שרה להגר -והאם יש קשר בין הגר לבתיה
בית אביה ,דהיינו לעבודה זרה ,ונראה לכאורה שלא היה לה כתב רש"י טז' א' שמלך מצרים נתן את בתו הנסיכה הגר לשפחת
רצון עצמי כמו שרצה אביה. אברהם שתתקרב לצדיק ,כי ראה ניסים שנעשו לאברהם
ואולי לכן הציקה לה שרה ,כשראתה את הגר מתנשאת עליה, והעדיף שתהיה שפחת אברהם מאשר תהיה מלכה בבית אחר.
שזה הוכיח לה שהגר לא באה מתוך הכנעה להתקרב לבית של אומנם מי אמר שהבת עצמה הסכימה להחלטת אביה?? והנה
צדיקים ,כי אם כן מדוע היא מתנשאת על צדיקים ,ובפרט מצאנו שכשגירשה אותה שרה כתוב ברש"י שחזרה הגר לגילולי
18
וטהר לבנו -לך לך
עם יצחק בילדותו ובחיי שרה שהיו מוקפים בצדיקים אולי אז שראתה בה כפיות טובה ששרה נתנה להתחתן עם אברהם
היו הילדים מושפעים לטובה והיו צדיקים. אבינו ,ובכל זאת היא מתנשאת עליה.
ושרה גרמה לה להפיל כל עובר כי שרה הבינה שיצא ילד רשע כי
ועדיין צריך עיון מדוע לא הספיק שהיו בני אברהם וקטורה האמא לא רוצה באמת להיות צדיקה ,והאמא עדיין קשורה
שנאים מעשיה כקטורת? ואולי בזכות שהגר בסוף חייה חזרה לרוע ולעבודה זרה ,ושרה רצתה שהגר תהיה נכנעת ותתקרב
בתשובה ונהייתה צדיקה זה השפיע על בנה ישמעאל לחזור באמת לצדיקים ואז יהיה להגר בן צדיק ולא רשע ,אבל היות
בתשובה בסוף ימיו. והגר לא נכנעה זה הוכיח שהתקרבותה לבית אברהם אבינו לא
היה מרצון עצמי אלא ככפיה מאביה ,לכן בנה יצא רשע גדול
ושמא יש קשר בין הגר לבתיה ,שגם בתיה הייתה בת פרעה, שניסה להחטיא ולהרוג את יצחק אבינו.
ובתיה מעצמה הלכה להיטהר מגילולי אביה ,והיא מעצמה
התגיירה והתקרבה לה' והתמסרה לגדל את משה הצדיק ואולי רק בסוף חייה ,לאחר פטירת שרה אמנו ,אז הגר התקרבה
שראתה שכינה עמו ,כי פרעה במוסרו את הגר יצר תשתית באמת לה' ולצדיקים ,ולכן חזר אברהם והתחתן עמה ,ואז היא
שממשפחתו המלכותית בת תתקרב לבורא עולם ,למרות שזה מכונה "קטורה" שנאים מעשיה כקטורת ,אומנם בכל זאת לא
לא אותו פרעה ,אבל נראה שכל הפרעה היו מאותה משפחה? נולדו לה ילדים צדיקים ,ואולי רק אם היו הילדים גדלים בבית
פרא אדם בן ראשון לאברהם אבינו וזה אפילו לא ניסיון?
נולד לאברהם עבורו ולו ,אלא כשליחות בלבד .ואילו יצחק נולד שאלני תלמידי היקר אליאור דן מכית ו' שובו ראשון לציון ,למה נולד
עבור אברהם ,שימשיך דרכו ואת עם ישראל. לאברהם אבינו בו ראשון פרא אדם – שיצאו ממנו הערבים
שהרבה מתוכם רצחו ורוצחים יהודים? והאם זה לא חילול ה',
ומה השליחות בלידת ישמעאל בבית אברהם אבינו? וכן מה שצדיק יחידי בעולם מקבל בן ראשון "פרא אדם"? ואפילו זה
השליחות שעשו נולד בבית יצחק ורבקה ,הרי זה כואב לא נחשב לאברהם בתור ניסיון?
שמצדיקים יצאו רשעים אכזריים?
אלא נשים לב ,כתוב בפסוק (טו) ותלד הגר לאברם בן ויקרא
והתשובה שנס שיצאו רשעים אלו מהצדיקים ,כי בלי זה הם היו אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל :ובלידת יצחק כתוב (ב)
מחסלים את העם היהודי ביותר אכזריות ,ורק בגלל שנולדו ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו
לאברהם וליצחק ורבקה יש לנו שריד ופליט ולא כולם ממש אלקים( :ג) ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו
באים להשמיד אותנו. שרה יצחק :מזה נלמד שילדים זה שליחות ,ובאמת ישמעאל לא
ישמעאל – ואילו תפילות המוסלמים לא יתקבלו ולא ישמע קל
מיני ע"ז ,פעור ומרקוליס וכמוש ,וכולם מפורשים על הפסוק בחוקת "אוי לך מואב אבדת עם כמוש ,נתן בניו
וידועים לפני דת הישמעאלים ,עכת"ד. פליטים ובנותיו בשבית" כתוב בפסיקתא זוטרתא (מדרש לקח
טוב) במדבר פרשת חקת דף קכה עמוד ב "כמוש" :שקוץ ע"ז במדבר,
ובפסקי דין -ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י עמוד שט מביאים והוא אבן שחורה דמותה כדמות אשה שחורה והיא בתוך הבמה
את הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) על דמות הע"ז כמוש, והיו הולכים אליה להשתחוות לה מואב וכל סביבותיה ,והוא
שעבדו אותה בכך שסיפרו את שערם לע"ז ,וממנו העתיקו בלשון ישמעאל "מכה" עבודה זרה שהיא במדבר והולכים
ההינדים את אופן העבודה לע"ז שלהם .ועי' גמ' ע"ז ח' אליה עמים רבים ואחד מאלף אין חוזרים וכבר התחיל
דנהגו לשמוח ביום התגלחת ולהודות לע"ז. להיבטל ,לכך נאמר אבדת עם כמוש ,נתן בניו פליטים .שזה
להתל ולבייש את הע"ז שאינו יכול להושיע את מאמיניו.
וייתכן להוסיף שלמרות שמתקופת האיסלם ועד ימינו ובספר פענח רזא במדבר חקת מוסיף שהוא אבן אחת במדבר
הישמעאלים משתמשים במכה לשם שמים ולא לשם מששת ימי בראשית בדמות אשה שחורה ,והולכים אחריו
עבודה זרה כעדות הרמב"ם ,בכל זאת היות ומקום זה ואבן לטעות וא' מני אלף אינו חוזר ,זהו אבדת עם כמוש ,ובימי סיחון
שחורה זו שורשה בעבודה זרה ,יתכן שלמרות שאין זה לא טעו אחריו כי אם מואב:
נחשב לחטא עבור המוסלמים ,אבל בכל זאת מקום זה
שנא ה' ,כפי שיש איסור מפורש בתורה דברים טז' כב' על ובדומה כתב בילקוט ראובני חקת בשם ספר ציוני "כמוש" :הוא
"מצבה" אפילו לשם שמים ,למרות שבתקופת האבות זה שקוץ מואב ,וקבלה בידם שהייתה אבן שחורה דמות אשה
היה רצוי לפני הקב"ה ,וכל זה רק כי בהמשך עשו ממצבה ועמדה שם מזמן קדמון ובנו עליה במה וכו' ע"ש :ובספר אור
החיים דברים פרק לב (לא) כתב שהתוקף של ישראל אינם כתוקפם
עבודה זרה ,ולכן כל שכן הקב"ה שונא שישתחוו אפילו של האומות ,שאין לך עבודה זרה שעמדה ימים רבים ,וצא ולמד
לשם שמים בעבודה זרה ממש. מעבודה זרה של כמוש אשר תעו אחריה רוב האומות וכמה
"הפליאה עשות" ככתוב בדברי רבינו סעדיה גאון ואף על פי כן
וייתכן שהגויים מעולם לא ביטלוה מע"ז ,וגם אם ביטלוה והיה כלא היה!!
המוסלמים משימוש לע"ז עדיין למרות שע"ז שביטלה
עכו"ם מותרת בכ"ז אסורה לגבוה ,הכוונה לשימוש עבודת ולכאורה קשה איך כתב האור החיים שהיא כלא היה והרי עד
ה' ,ועי' מחרשת ח"א ה' ,וגם ראיתי בחכמת אדם שער איסור ימינו האבן השחורה שבמכה היא המקום המקודש ביותר לדת
והיתר שישמעאלים שאינם עובדים ע"ז כלל אינם יכולים האיסלם ,ועד היום המוני אנשים משתחווים לבמה השחורה
לבטל עבודה זרה וא"כ ע"ז של כמוש לא נתבטלה מעולם שבמכה ,ותפילות המוסלמים שבכל העולם כולו הם לכיוון
אותה אבן שחורה שבמכה
ויל"ע בזה,
והתשובה לכך היא ע"פ מה שכתב הרמב"ם בתשובה תמח'
ולכן נראה ברור שה' לא יקבל את תפילתם שמתפללים
במקום ששונא ה' ,וממילא חסד ה' הוא עלינו שהאסלאם שכתב אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל ,וכבר נכרתה
בחרו להמשיך לקדש את האבן השחורה שבמכה ,כי כך אמונת הע"ז מפיהם ומלבם ,והם מייחדים לה' יחוד
כל תפילתם לא תתקבל לעולם אמן. כראוי ,יחוד שאין בו דופי ,ואם יאמר אדם שהבית שהם
מקלסים בו בית ע"ז הוא ,וצפון בתוכו ע"ז שהיו עובדים
ודווקא שמו שמהותו ישמע קל אכן היה פועל ומועיל שה' שמע אותה אבותיהם "כמוש"?? מה בכך!! כי אלו המשתחוים
תפילותיו ,אבל זה רק באשר הוא שם קודם שהתאכזר לעם כנגדו היום אין לבם אלא לשמים ,וכבר אמרו בסנהדרין
ישראל ,וברגע שהתאכזר לעם ישראל מהות שמו נפסק וה' לא סא שהמשתחוה לבית ע"ז וכסבור בית הכנסת הרי לבו
שומע תפילתו. לשמים ,ולכן אלו הישמעאלים היום כולם נכרתה ע"ז
ואדרבא הכתוב "באשר הוא שם" משקף את מהות מפיהם ,רק טעותם וטפשותם בשאר דברים ,אבל ביחוד
נפילת ישמעאל שה' לא שומע את תפילתו ,כי בכל מקום ה' אינם טועים כלל .ואמת שהיה לישמעאלים מקודם 3
19
-לך לך וטהר לבנו
ולהיפך לעם ישראל שמכוונים לבם לבית קודשי הקדשים שהוא – באשר הוא ,הוא מכוון תפילתו "לשם" ,למכה שזה
אזי תפילתם מתקבלת כאילו הם בבית המקדש. מקום עבודה זרה ולכן בכל מקום אין תפילתו מתקבלת,
שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
אבל לפי הסבר זה עדיין צריך ביאור שבכל זאת מדוע השם בספר חנוכת התורה בפרשת האזינו מביא את שאלת המפרשים
הושע חזר רק פעם אחת ,ומיד לאחר מכן שוב שמו היה יהושע מדוע דווקא בפרשת האזינו משה קורא לתלמידו יהושע בשם
עד ליום מותו??? הושע??? הרי משה רבינו בעצמו שינה לו את השם ליהושע???
ויתכן ,שהיוד שחזרה ליהושע עד יום מותו הוכיחה שהיוד לא ותירץ ,שבפרשת לך לך כתוב שהקב"ה שינה את שמה של שרי
הסתפקה רק ב 38שנה ,אלא יותר מכך היא רצתה ששמה לא לשרה והגמרא סנהדרין ק"ז אומרת שהיוד שניטלה משרה
יפרד לעולם משרי או מיהושע גם לאחר הפטירה ,כי צדיקים התלוננה וצווחה בפני בורא עולם על הפסדה ,ובורא עולם נתן
במותם נקראים חיים, את היוד שלה להושע שנהפך ליהושע.
והיות והיוד ניטלה משרי משך 38שנה ,לכן היא הייתה אצל
וממילא החוב לא הושלם בסיום ה 38שנים .וזה גם הוכיח לעם יהושע 38שנים ,וכאן הסתיימו ה 38שנים וכביכול החוב לאות
ישראל שמשה לא מת ,כי צדיק בפטירתו נקרא חי ,ומשה כאילו יוד כבר הסתיים ,וגם כבר לא הייתה סכנה ליהושע מדור
חי לנצח ,וזו הייתה נחמה גדולה למשה רבינו שכל כך רצה המרגלים לכן משה רבינו חזר לקרוא לו הושע ,ועיין עוד בכלי יקר
לחיות ,וגם לעם ישראל שמשה רבם נחשב כחי. מעין דברים אלו.
עוד הרחבה בעניין
ולכן שרה שדאגה מאוד לרוחניות של יצחק הקפידה שהגר תפיל בראש השנה תש"פ התחדש בס"ד הקשר בין ההגנה על יהושע
את עובריה ,ולכן גם גירשה את הגר ואת ישמעאל שלא יחיו יחד מכוחה של שרה אמנו ,שהנה מצאנו ששרה הקפידה על הגר
עם בנה יצחק הצדיק. וגרמה לה להפיל את וולדה ,וגם הקפידה על זלזול הגר בכבודה
וגרשה אותה מביתה ,ולאחר מכן שרה גרשה את הגר עם
ואכן מיד לאחר העקידה כאשר יצחק היה בן 37היות והפך ישמעאל מהבית ,ובמפורשים האריכו בהסבר הדבר ,מדוע שרה
לקרבן עולה קודש הקדשים ,כבר לא הייתה סכנה רוחנית הקפידה עד כדי כך!!! וה' הסכים לה ואמר לאברהם לשמוע
ליצחק ,ולכן שרה סיימה תפקידה בעולם ,ונפטרה תכף לאחר לשרה גם בדברים הללו.
העקידה. והתשובה היא ,ששרה ידעה שיוולד בן צדיק שימשיך את אמונת
וזכות שרה שכל כך נלחמה לחינוך בנה ולרוחניות בנה שלא אברהם ואת דרך התורה של אברהם ,לכן כאשר נוכחה לראות
שהגר שפחתה מתחצפת ומזלזלת בה למרות שהיא אדונה לכן
יתקלקל ,למרות שהבית של אברהם היה בית של עמוד החסד פחדה שרה שמאישה כזו יצא בן חצוף בלי גבולות כפי שאכן יצא
בעולם ,היא זאת שנותנת כוח וזכות ליהושע במשך 38שנה שלא ממנה ישמעאל שהגדרתו פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ,וילד של
יושפע לרעה חלילה מדור המרגלים. אישה כזו מסוכן ליצחק שאמור להיוולד.
ונמלתם את בשר ערלתכם
מסביר שמילה היא מצווה תדירית ,לכאורה זה רק מוכיח כתב רש"י שלכאורה היה צריך להיות כתוב "ומלתם את
שמילה היא מצווה חשובה עד למאוד?? בשר ערלתכם" ולא "ונמלתם" ,ורש"י מתרץ זאת על פי
ולפי דברי הש"ך הדברים נפלאים ,שמצוות מילה זה לא כללי הדקדוק ,והנה בפשטות אפשר לתרץ שכוונת התורה
רק המילה הנעשית בבשר בעודו קטן פעם אחת בחיים, שעל האדם לדאוג שהוא יהיה מהול ,או על ידי אחרים
אלא זו מצווה לשמור על הברית מכל זנות במשך כל החיים כאביו או בית דין כשהוא קטן או על ידי עצמו כשהוא גדול
ביום ובלילה וגם במחשבה ושמיעה ובדיבור. שידאג שימולו אותו או שימול את עצמו ,וכן מצאתי
בחזקוני.
ואולי לרש"י היה ברור מלשון הגמרא ,שמילה היא מצווה
הממשיכה כל החיים ,כי זה פשטות כוונת הגמרא בלשונה וראיתי בש"ך שכתב חמש פעמים כתוב בתורה כאן
"מילה תדירה במצוות" ,דהיינו שמילה היא מצוות מצוות מילה :המול לכם כל זכר ונמלתם ,ובן שמונת ימים
תדירית ,ורש"י בא להוסיף שהיות ומצוות מילה ממשיכה ימול לכם כל זכר ,המול ימול ,וערל זכר אשר לא ימול,
במשך כל החיים בשמירה לכן התורה ריבתה בה 13 לרמוז לחמש ערלות שהם ערלת השפתים בדיבור שלא סח
בריתות וציוויים ,שוב מצאתי בשפת אמת שהתפלא על שיחה בטילה ולא נבלות פה ,וערלת הלב שלא הרהר שום
ביאור רש"י ,לכן מפרש בגמרא כפי שתירצתי ,וברוך ה' עבירה ,וערלת האוזן בשמיעה ,וערלת הלשון ,וערלת
יתברך שזכיתי וכיוונתי לדבריו. הבשר להוליד בן צדיק וגדר עצמו מכל צד זנות ,ולזה אמר
ונמלתם את בשר ערלתכם כל ערלות שבבשרכם ,והש"ך
ובפרשת בחוקותי הארכתי בחידוש זה ,שבחוקותי תלכו הביא את המדרש רבה מ"ו שרבי עקיבא מנה 4ערלות :אוזן,
הכוונה גם לשמירת הברית ,כנכתב בירמיה ל"ג "אם לא פה ,לב ,ובשר גוף.
בריתי יומם ולילה ,חוקות שמים וארץ לא שמתי" ,וכתוב
במשנה בסוף פ"ג נדרים ,שהכוונה לברית מילה ,וכפי שמבאר והנה בגמרא זבחים צ"א כתוב שמילה נקראת מצוה
התוספות יום טוב שמצוות ברית מילה היא מצווה תדירית במצוות ,ומפרש רש"י :סדורה במצוות שנכרתו
תמידית בגופו לשמור על קדושתו יומם ולילה. עליה 13בריתות וציוויים ,ולכאורה עדיין לא מובן איך זה
ללמדנו ,שעל האדם לדאוג לקדושת עצמו כל חייו ,ובלי תירוצים בין אם חונך לכך בין לא חונך בטהרת הקדושה ,עליך
תמיד לדאוג שתהיה קדוש!!! ולכן התורה כותבת את מצוות מילה בכמה צורות של פעלים ונפעלים ,בכדי שתדע שבכל
מצב עליך להיות קדוש בעצמך וגם לעזור לאחרים להיות קדושים ,וכמובן מחובתך לחנך את בניך לקדושה ,ונכון שבדור
הזה זה קשה מאוד אבל לפי הצער כך השכר ,וכך תזכה ותראה הארת פנים מבורא עולם!!! וגם לדאוג לקדושת אחרים.
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם – מה עם בני ישמעאל ובני קטורה
ואילו כלפי בני קטורה יש מחלוקת לרש"י אברהם מל יש מחלוקת בין רש"י והרמב"ם מי חייב בברית מילה,
אותם כמו שמל את כל ילידי ביתו ועבדיו ,אבל אין עליהם ומסכם זאת המנחת חנוך במצווה ב' שישמעאל לא נצטווה
חובה למול את זרעם אחריהם. למול את זרעו אחריו ,כי רק יצחק נחשב זרע אברהם,
20
וטהר לבנו -לך לך
זאת ,ע"י שהיה מתנה עם אביו כששכנע אותו להסכים לעשות ואילו לרמב"ם יש חובה על בני קטורה למול את יוצאי
ברית שהוא רוצה לעשות ברית מדין גירות ולהיות יהודי, חלציהם עד סוף הדורות ,ולא עוד אלא היות ובני ישמעאל
וממילא ישמעאל היה נהפך ליהודי כבן אברהם ויצחק ויעקב. התערבבו בין בני קטורה לכן כל הישמעאלים חייבים למול בגיל
אבל ישמעאל למרות שהסכים לעשות ברית מילה בגיל 13שזה 8ימים.
דבר לא קל בעליל ,בכל זאת לא השכיל להתגייר באותו שעה אומנם למעשה הערבים לא מלים בגיל 8ימים ,אלא בגיל 13שנה
גדולה של מסירות נפש .ואולי גם בגלל זה כתוב הבדל לשון בין (והיום הרבה ערבים מלים בגיל צעיר יותר עכ"פ לא בגיל 8
מילת אברהם למילת ישמעאל ,שבמילת אברהם כתוב "בהמלו ימים) ,ואפשר להסביר פשוט כי הם נוהגים כפי שאבי אבותם
בשר ערלתו :ולגבי ישמעאל כתוב "וישמעאל בנו בן שלש עשרה "ישמעאל" נהג.
שנה בהמלו את בשר ערלתו" ,ואכן רש"י כבר עמד על השינוי
בפסוקים. ונראה פשוט שישמעאל למרות שלא היה חייב למול את ילדיו
בכל זאת מל את ילדיו ואת צאצאיו בגיל 13שנה כפי שמלו
וראיתי בבעל ההפלאה שכותב שאצל אברהם היה צורך רק אותו ,ולמרות שידע שהוא לא מזרע אברהם המחויב במילת
למול את ערלת הבשר ואילו אצל ישמעאל היה צורך למול גם צאצאיו ,שהרי אם טעה וסבר שהוא מחוייב כי הוא נחשב לזרע
את עורלת לבו הרע. אברהם אם כן היה עליו למול את צאצאיו בגיל 8ימים כפי
הברית שציווה ה' את אברהם לדורות.
ויתכן שאברהם חפץ לגייר את ישמעאל ולכן כתוב "וישמעאל
בנו בהמלו בשר ערלתו" למרות שכלפי מצוות מילה הקב"ה ולמרות שהוא נימול בגיל 13שנה זה היה כי בעת הציווי על
הבהיר לאברהם שרק יצחק נחשב כבנו ולא ישמעאל ,כי ייתכן מצוות הברית זה היה גילו ,וכי היהודים ימולו בגיל 99כפי
שאברהם במצוות המילה ניסה גם לגייר את ישמעאל ורצה שאברהם נימול בגיל זה?? אלא ברור כשמש שישמעאל לא מל
לגרום לו שיהיה כבנו המחויב במילה לדורות ,אבל לזה ישמעאל את ילדיו מדין ברית מילה אלא רק כחיקוי למה שנעשה בו בגיל
לא הסכים. 13בלבד.
ורק בסוף ימיו ישמעאל חזר בתשובה ,ואולי לכן התגלגלו אבל למרות שהקב"ה אמר מפורש לאברהם אבינו שישמעאל לא
הדברים לפי דעת הרמב"ם וכפי שכתב הרמב"ם שהתערבבו בני בברית ורק יצחק יהיה בברית ,כפי שדייק הרד"ק בפסוקים
ישמעאל בבני קטורה ועל כן כל הישמעאלים חייבים בברית "ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו ,ואת בריתי אקים את
ביום השמיני לדורותם כבני קטורה ,ובעצם להבדיל כמו החיוב יצחק אשר תלד" ,ומפורש כן ברש"י "את בריתי איתו" ,בכל זאת אם
שיש לזרעו של יצחק אבינו – עם ישראל. ישמעאל היה רוצה להיות בברית כמו יצחק ,יכול היה לעשות
ללמדנו ,שיש לאדם הזדמנויות להתעלות רוחנית עצומה ,והוא אפילו מפעיל מסירות נפש עצומה ,אבל בכל זאת הוא מפסיד את
העיקר!!! וממש כואב הלב שאדם השקיע המון וכביכול זה היה לריק!!! וכמו שהגמרא בוכה על אנשים שכביכול מקיימים מצוות
וכביכול חיים בדרך ה' ולכן הם מפסידים את חיי העולם הזה ,כי הם חיים בחיי דוחק ,בתקווה שהם יזכו לחיי העולם הבא ,אבל
בסופו של דבר הם גם לא זכאים לעולם הבא ,כי הם לא עבדו את בורא עולם באמת אלא הכל היה מהשפה ולחוץ!! לכן תמסור נפש
לחיי אמת – לעשות רצון אבינו שבשמים באמת בלי נגיעות עצמיות כלל וכלל!!
המול ימול
שכתוב במדרש רבה מז' "ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת הגמרא ביבמות עב' דורשת "אפילו מאה פעמים" ,ובפשטות
כל ילידי ביתו" א"ר אייבו בשעה שמל אברהם אותן ילידי ביתו הכוונה שאם נתכסה הברית צריך למול שוב ,וחשבתי בדרך
העמידן גבעה ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ,ועלה ריחן רמז לבאר באופן דרש ואכן קצת משמע כן בדברי הרא"ש ,שלא
לפני הקב"ה כקטורת סמים וכעולה שהיא כליל לאישים ,אמר רק יש מצווה לאדם למול עצמו 100פעמים אם יתכסה שוב
הקב"ה בשעה שיהיו בניו של זה באים לידי עבירות ולידי ושוב ,אלא שמוהל המוהל אחרים ישתדל למול אפילו 100
מעשים רעים אני נזכר להם הריח הזה ומתמלא עליהם רחמים פעמים ביום!!
ומרחם עליהם.
ואולי לכן אברהם התאמץ ביום שנימול למול גם את כל אנשי
ולכאורה מדוע זכות ערלות של ישמעאל ואנשי ביתו של אברהם ביתו שהיו 318איש כפשטות הפסוק ,וגם את עוג מלך הבשן
ועוג ימליצו יושר בעד עם ישראל בזמן שחוטאים במעשים שהיה מאנשי ביתו על פי הזוהר בפרשת חוקת ,בכדי להדגיש
רעים?? הרי אין להם קשר לעם ישראל?? ולהבליט את אפילו 100פעמים ,ואולי זה מרומז בפסוק "בעצם
אלא כל הברית מילה שעשו אנשי ביתו נכלל לזכותו של אברהם היום הזה כאשר דבר אתו אלוקים".
אבינו שהתאמץ למול אותם ביום אחד בכדי להדר במצוות ה'
"אפילו 100פעמים" ואכן בזכות התאמצות אברהם למול את כולם ביום אחד בפרט
ובזה פרסם לעיני כל את מעשה מצוות עשיית הברית כנגד כל שהוא בעצמו נימול ,עד כדי כך שלכן טוען הרמב"ן שאברהם
העולם!!! שלא פחד ממה שיגידו הגויים וכפי שתיאר רש"י בסוף נימול בסוף ,וכן דייק מלשון הפסוקים כג' – כד' ,ואילו לאור
הפרשה. החיים הקדוש אברהם נימול ראשון ,זכינו למובטח במדרש.
ולכן מובן מדוע אברהם העמיד גבעה מהערלות ועוד בביתו והשאיר אותם שיצא מהם ריח רע ,וכל זה בכדי להעצים את פרסום
מצוות המילה שיתפרסם עד כמה שיותר בעולם!!!! ולכן ריח רע שיצא מזה – זה ריח שהפיץ יותר את פרסום המצווה ,ולכן הריח
הרע הזה מלמד זכות מידה כנגד מידה על מעשים רעים ומסריחים שיעשו עם ישראל רח"ל.
והוסיף החברותא היקר הר"ג אלדר נתנזון שליט"א שלכן גם יהושע העמיד גבעת ערלות כשמל את עם ישראל בכניסתם לארץ
ישראל מלבד להסיר את חרפת מצרים שראו שישפך דם יהודים ,אלא גם בשביל שיזכו לרחמי ה' על עם ישראל ,אבל אנחנו בני
אברהם יצחק ויעקב חלילה לנו להסתמך על זה ,אלא חובה עלינו למסור נפש על קדושתנו ועל טהרתנו תמיד.
ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו:
והבית ישראל התפעל מאוד מתשובה זו ושאל בקול רם "איפה המפרשים שואלים מדוע אברהם אבינו התעכב מלקיים את
זה כתוב"?? והגאון מטעשבין הראה לו את המקור( ,ובספר צלו מצוות מילה עד שנת 99לחייו ,הרי אברהם אבינו קיים את כל
חמדתי לא מופיע מה המקור ,אומנם הגאון רבי יששכר דוב התורה כולה קודם שניתנה??
רובין זצ"ל מחבר ספרי "טללי אורות – ושנים מקרא מצא זאת וראיתי בספר "שנים מקרא" שהביא סיפור מספר צלו חמדתי,
בדברי שאול של בעל השואל ומשיב מהד"ת ד"ה התהלך). שהאדמו"ר בית ישראל מגור זצ"ל נפגש עם הגאון מטשעבין
זצ"ל ושאל אותו שאלה זו ,וענה לו הגאון מטשעבין שראה
אומנם תירוץ זה קשה לענ"ד ,שהרי גם שבת וגם תפילין הם תשובה ע"כ ,שהיות וברית מילה זה "אות" ,לכן לא מתאים
"אות" ,ובכל זאת אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה כולל ליטול אות הצטיינות מהמלך בלי רשות מהמלך.
21
-לך לך וטהר לבנו
בעצמו לשחוט את בנו יחידו האהוב בסכין ובידו ,איך יתכן שבת ותפילין בלי ציווי ה' ,והרי לפי התירוץ הקודם היה
שאברהם חשש ופחד למסור נפש על מצוות המילה?? לאברהם להמתין לצווי ה' על נטילת אותות אלו ולא ליטלם
אלא כאן הומחש לעין כל שגדול המצווה ועושה ממי שאינו בעצמם??? ואברהם אבינו קיים מצוות שבת אפילו עירובי
מצווה ועושה ,שהיות ומצווה זו ניתן לקיימה לפני ציווי ה' כפי תחומים כמפורש בגמרא.
שאברהם אבינו קיים את כל מצוות התורה ואחרי ציווי. ודנתי דברים אלו בפני הגאון הרב חרז שליט"א מאשדוד וטען
בשונה ממצוות קידוש ה' בכבשן האש שהיא משבע מצוות בני לי שיתכן שהיות ואברהם אבינו קיים שבת כפי שהיה נהוג לפני
נח שאסורים לעבוד ע"ז ובפשטות גם בני נח חייבים למסור מתן תורה שהיום התחיל מהבוקר ולא מהערב ,ואם כן אולי לא
נפשם ע"כ ויל"ע ,ואם כן לא שייך במסירות נפש על ע"ז לקיימו נחשב שקיים את השבת כפי שניתנה לעם ישראל בעת מתן תורה
לפני ציווי ולאחר ציווי כי כל בני האדם מצווים ע"כ מעולם ,וכן שהיום התחיל מהערב ,ואולי לכן לא נחשב שהשתמש באות בלי
מצוות עקידת יצחק לא שייך לקיימו לפני שנצטווה כי אסור ע"פ לקבלו מהמלך כראוי.
התורה לשחוט אנשים כקורבן לה'. אומנם עדיין גם תירוצו הנפלא אינו מתרץ על תפילין?? ולכן
אומנם מצוות מילה שייך לקיימה בין לפני ציווי ובין לאחר עדיין צריך להגיע לתירוצו של הבית הלוי שהיות וברית מילה
ציווי ,ולכן בה הקב"ה נתן לאברהם אבינו קושי עצום וניסיון היא מצווה שלא שייך לקיימה פעם נוספת לכן אברהם אבינו לא
אדיר ביותר בכדי שיראו כולם שמצווה ועושה קשה יותר רצה לקיימה קודם שנצטווה ,אלא המתין לקיימה לאחר ציווי
ממצווה ואינו עושה. ה' ,כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה ,כי אז
הניסיון גדול יותר.
וזה לימוד זכות עצום לבני ישראל המצווים ועושים שלמרות
גודל ניסיונם בכל זאת מתגברים ועושים רצון וציווי הקב"ה ואולי יש להוסיף שלכן כתוב ברש"י ע"פ המדרשים שאברהם
בגבורה במשך כל הדורות וגם בגלות ובקשיים עצומים של צרות פחד לעשות מילה והתייעץ עם ממרא וחבריו ,ולכאורה איך
מבית ומבחוץ ,בכל זאת שמך לא שכחנו ,ונא אל תשכחנו. יתכן שאברהם אבינו שמסר נפשו להישרף על קידוש השם ,והלך
עורלת הלב – ומצאת את לבבו נאמן לפניך
ומשמע מהמדרש שבמילת אברהם הוא בעצם מל את כל כל בעל ההפלאה בפנים יפות מדייק במצוות ברית מילה ,שאצל
האברים שהיו חסרים ולא שלמים בו ,ולכאורה כלול בהם כן אברהם כתוב "ואברהם בהמלו בשר עורלתו" ,ואצל ישמעאל
עורלת הלב ,ולכאורה זה סותר את דברי ההפלאה הקודמים?? כתוב "בהמלו את בשר עורלתו" ,וביאר ההפלאה שישמעאל היה
צריך למול לא רק את עורלתו אלא גם את עורלת לבו ,ולכן כתוב
אבל אין זה סותר ,שהרי באדם יש רק 4עורלות לפי דברי כלפיו "בהמלו את בשר עורלתו" שהמילה "את" באה להוסיף
המדרש עצמו ,ואם כן גם אם נגיד שמילת אברהם תיקנה את שהיה על ישמעאל למול גם את עורלת לבו ,אבל לאברהם כבר
כל עורלות הקיימת בגוף האדם ,הרי שתיקן סך הכל 4ערלות, לא היה עורלת הלב ,לכן כתוב רק "בהמלו בשר ערלתו".
ועדיין יהיה חסר 1להשלים לה' שבעצם כך יושלם מנין רמ"ח
אברים?? אלא תיקון הגוף שניתקן לאברהם היה כדברי הגמרא ובפשטות אין כוונתו שישמעאל אכן במילתו מל גם את עורלת לבו,
2אוזניים 2עיניים ומילת גופו ,כך יוצא בדיוק רמ"ח. כי א"כ איך המשיך לחטוא ולנסות להחטיא ולרצוח את יצחק?? אלא
הכוונה שהיה מוטל על ישמעאל להסיר גם את עורלת לבו.
וכאן צריך קצת ביאור ,שנכון שבעל ההפלאה ביאר שאת ערלת
הלב כבר תיקן אברהם ,אבל מדוע לדעת הגמרא היה צורך לתקן או יתכן שמצוות ברית מילה נותנת כוח ועוצמה לאדם הנימול
את האוזניים והעיניים ולא היה צורך לתקן את ערלת הפה? שאם ירצה להתחזק ולהתקרב להקב"ה אזי בנקל יוכל להסיר
ממנו את עורלת הלב ולעבוד את הקב"ה בנקל ,ואילו אברהם
ויתכן שרק באוזניים ובעינים יש צורך לתקן כי אדם לא תמיד כתוב עליו "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" נחמיה ט'.
שולט לחלוטין באוזניו או בעיניו ,כי גם אם ירצה להישמר מפני
שמיעת לשון הרע או מראית אסורה ,פעמים הוא אנוס מחמת וכפי שכתוב בעקידת יצחק "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה
שאחר דיבר רע לידו או חלף לפניו מראה אסור שלא בסיבתו ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" ,ואין הכוונה שרק בזמן העקדה
כלל ,אולם דיבור אסור זה כן בשליטה מוחלטת של האדם היה אברהם ירא אלוקים ,אלא הכוונה כדברי רש"י -מעתה יש לי
עצמו ,ולכן בזה לא היה צורך לאברהם לתקן כלל. פתחון פה להשיב לשטן ולאומות שתמהים מדוע אני אוהב
אותך ,כי עכשיו כולם רואים שירא אלקים אתה.
ואכן אברהם אבינו כשהיה שלם ,גופו היה מושלם שרץ מאליו ואכן כבר בזמן מילת אברהם שהיה 37שנה לפני מצוות העקידה
לקראת המלאכים שנדמו כאורחים למרות שהקב"ה בא לבקרו, כבר אז אברהם אבינו היה בלי ערלת הלב אלא כבר אז התקיים
ומריצת אברהם נלמד שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני בו "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" ,וכפי שהוסיף בעל ההפלאה
שכינה ,כי גופו המושלם הבין וידע מעצמו שכך ההלכה ,ולכן שבנביא נחמיה כתוב "ושמת שמו אברהם – ומצאת את לבבו
אברהם מאליו רץ לקראת האורחים. נאמן לפניך".
עכ"פ המילה העתידית של עם ישראל לעתיד לבוא היא ככתוב וביאר ההפלאה כדברי הגמרא נדרים לב' שלאברהם נוסף ה'
בתורה בבפרשת נצבים "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לשמו שזה כנגד ה' אברים – המילה 2 ,עיניים וכן 2אוזניים:
לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" וזה אבל כנגד הלב ערלת הבשר לא היה צריך לתקן לאברהם כי
נבואה לימות המשיח כדברי הרמב"ן שכבר לא תהיה בחירה אברהם אבינו כבר היה מתוקן בליבו ועל כן כתוב "ושמת שמו
לעשות עבירות חלילה. אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך" ,שעל כן נוסף ה' לשמו של
ועד הגאולה ,ברית המילה שעושים לתינוק בן שמונת ימים ,זה אברהם ולא האות ו' ,כי כאמור הלב היה מתוקן.
בכדי שבכוח קדושת הברית אם ינצור את בריתו כראוי אזי יזכה ואומנם במדרש תנחומא כאן פרק טז' כתוב :חמש ערלות הן 4
מעצמו להגיע להסרת עורלת הלב ושאר הערלות השייכים באדם ו 1באילן ,ערלת האוזן ככתוב (ירמיה י) הנה ערלה אזנם ,ערלת
באדם ,כפי שהמילה תיקנה אצל אברהם את שאר איבריו הלב ככתוב (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם ,ערלת לשון ככתוב (שמות
לתיקון המושלם. ו) ערל שפתים ,ערלת בשר ככתוב ומלתם את בשר ערלתכם (בראשית יז),
אמר אברהם לה' אם אמול אחד מאלו נמצאתי חסר מאברי??
ואולי לכן אברהם אבינו המתין מלעשות ברית מילה עד שיתקן אמר לו הקב"ה מה אתה סבור שאתה תמים שלם אתה?? חסר
בעצמו את ערלת הלב ,ואז הקב"ה ציווהו לעשות ברית מילה, אתה חמשה אברים.
בכדי שבכוח אברהם אבינו נזכה להתחבר לקדושתו שמילתו
הייתה בלי ערלת הלב ,אלא נמצא לבבו נאמן לפני הקב"ה. אמר לו ה' עד שלא תמול היה שמך אברם ,שזה כנגד רמג'
אברים שבגוף א' 1ב' 2ר' 200מ' 40ביחד זה ,243ומנין אברים
ובכוחו נזכה כולנו לנצור בריתו של אברהם אבינו ונזכה להסרת שבאדם רמ"ח – ,248לכן אמר "מול" ותהיה תמים ,וכשמל א"ל
עורלת הלב מאתנו בעבודה עצמית עוד קודם ביאת המשיח ה' לא יקרא עוד שמך אברם ,אלא והיה שמך אברהם הוסיף לו
בקרוב אמן ואמן. ה' – ,5והושלם שמו למניין רמ"ח אברים ,לפיכך והיה תמים.
22
וטהר לבנו -לך לך
ניסיון -נס
ובפשטות יתכן שאדם אחר שטמון 13שנה במחבוא בבית כתוב בפרקי דרבי אליעזר כו' ,עשרה נסיונות נתנסה אברהם
חשוך בלי לדבר עם אדם ,זה אמור לגרום לשיגעון ויאוש ,מתוך אבינו ועמד בכולן ,הנס הראשון :כשנולד אברהם בקשו כל
שיעמום וריקנות ,אבל אברהם אבינו נלחם וחשב שעות על גבי גדולי מלכות והקוסמים להורגו ,ונחבא בבית הרן שלש עשרה
שעות והתעמק לבד ביסודות האמונה ,ומדעתו מאס באלילים שנה ,ולאחר שלש עשרה שנה יצא מבית הרן ,מדבר בלשון
ושיקץ את הפסילים ובטח ביוצרו. הקדש ,ומאס באלילים ומשקץ את הפסילים ובטח בשם יוצרו,
ואכן בלשון הפרקי דרבי אליעזר ניסיון הוא מלשון נס ,כי ואמר אשרי אדם בוטח בך.
כאמור קודם בשם המדרש רבה לא לכולם הקב"ה מעמיד וקצת קשה ,אם אברהם מיד כשנולד עד גיל 13שנה היה טמון
ניסיונות קשים רק למי שהקב"ה יודע שהוא חזק ומסוגל
לעמוד בניסיונות. מחמת הסכנה שרצו להורגו ,ובאותם 13שנה לא פגש ולא דיבר
עם אף אדם ,שלכן יצא כשהוא דובר לשון הקודש ,א"כ למה נחשב
ואכן ,נס גדול היה אצל אברהם ,שאברהם אבינו לא השתגע זה לניסיון ,הרי זה היה כביכול בלי שליטתו ,החביאו אותו
בשעמומו ובריקנות ,שלא ראה עולם מקטנותו משך 13שנה, בקטנותו ולא הכיר דרך אחרת ,ומה שייך בניסיון זה שעמד
אלא אדרבא יצא חכם עצום ובעל דעה מוצקה וברורה. בניסיון!!
ובאמת כל יהודי כשיש לו ניסיון ,יחליט בנפשו יש לי נס!! ומי לא רוצה נס?? ואכן אם יצליח להתגבר על הניסיון באמת זכה הוא
בנס ,שהצליח לעמוד בגבורה בניסיון.
ונס גורר נס ,ובהתגברות על היצר בעת הניסיון זה גורם התערותא דלתתא – התעוררות מלמטה ע"י האדם שמתגבר בעולם התחתון
ויוצר נס בעמידתו בניסיון ,וכך יהיה התעוררות מלמעלה שה' ישלח ניסים וישועות וברכה עד בלי די.
וטהר לבנו בראשית " -ללומדים" בספר אפשר לקבלו "חינם"
חובה תיאום 0527120333
בני ברק = דבורה הנביאה ,11
ירושלים – ברמת שלמה ,ובישיבת מיר,
אשדוד = רבא 9/16ראשון לציון = בן גוריון 44
מתוך 1000נותרו רק 200כל הקודם זוכה
23
