עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — לך לך (2026-10-19)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק פרשת לך לך תשפ"ז גליון קנ"ז
19:12 18:36 17:37
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
ומביא זקינינו המהר"ם שי"ק זי"ע בשם הרה"ק השר זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ (י"ב)
שלום מבעלזא זי"ע על הא דפירש"י (י"ג ג') בחזרתו פרע וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט ,וזל"ק:
הקפותיו :פרע לשון 'גילוי' הקפותיו לשון 'להקיף' וילך אתו לוט -מלשון לוטה כשמלה (שמואל א' כ"א)
דבחזרתו גילה לאנשים את הסיבות שהביאו שיקיף העולם דהיינו :שאברהם הצדיק הולך בדרכי ה' ,ובהכרח כל
במסעותיו ,ומסמיך לזה את דברי רבו החת"ס זי"ע התחלות קשות ,הולך איתו לוט איזה לבוש ושמלה ,ואח"כ
דבהליכתו נשאל אברהם אבינו על מה ולמה הוא הולך ולא (בהמשך עבודתו) ויפרד לוט מעמו.
היה בידו להשיב ,אך בחזרתו כשהבין שסיבת ההקפות בספה"ק מאור עיניים עה"כ וילך אברם כאשר דיבר אליו
הייתה בכדי להשריש האמונה בליבות האנשים הייתה ה' כשהנשמה הולך ומתגדל מאד עם ה'( ,אזי) וילך אתו
בידו תשובה לכל. לוט שכמו כן גם היצה"ר הולך ומתעלה עמו ,כדי ללחום
הרה"ק רבי ישכר בער מראדושיץ זי"ע עה"פ למען ייטב עמו גם שם ולפתותו בענינים הדקים ,ומבאר עוד דפסוק זה
לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך וברש"י -יתנו לי מתנות, מרמז על הנשמה ועל רדתה לעוה"ז ,הגם שהנשמה
ולכאורה הלא כתיב שונא מתנות יחיה (משלי ט"ו) ונראה למעלה בעולם העליון נהנית מאור השכינה ,אך הוא
דזאת גופא הייתה כוונתו ,דכיון שירצו להביא לו מתנות בחינת נהמא דכסופא ,שאוכלת מה שלא הרוויחה ,לכן
והוא יסרב לקבלן -עי"ז 'וחייתה נפשי'. שולח אותה הקב"ה אל העוה"ז ,בכדי להתגבר על עניני
הארציות ,וזהו מה שאומר רש"י להנאתך ולטובתך ,היינו:
בספה"ק אמרות טהורות מביא מהספה"ק ראשי בשמים
הנאת וטובת הנשמה זה שתעבוד ולא יהא השכר שהיא
עה"פ לך לך וגו' :דהנה אברהם אבינו היה תמיד מכניס
מקבלת נהמא דכסופא.
אנשים תחת כנפי השכינה ,ע"כ אמר לו הקב"ה שילך
ממקומו ,ובדרך הילוכו יוכל לזכות אנשים במצוות הכנסת זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע בשם הגה"ק החתם סופר
אורחים שעליה אמרו חז"ל שהיא גדולה מהקבלת פני זי"ע עה"פ (י"ב) וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' וילך
השכינה וממילא ייכנסו האנשים תחת כנפי השכינה. איתו לוט ,ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן,
וזל"ק :נ"ל לפרש סמיכות הפסוקים ,וגם דיש לדקדק
ובספה"ק זרע קודש עה"פ והיה ברכה ופירש"י בך
אמאי הלך לוט עם אברהם לארץ ,הא הקב"ה לא ציווה
חותמין ,ומבאר :שע"י מידת אברהם היינו מידת החסד -
רק לאברהם.
בזה חותמין וגומרין ומכלין כל הדינים.
אבל יש לומר :דכוונת לוט בהליכתו לא הייתה כמו כוונת
האמרי אמת זי"ע מביא בשם זקינו השפת אמת זי"ע על אברהם שהלך בגלל ציווי השי"ת ,רק ראה שקפצה
זה דאמר הקב"ה 'בך חותמין' דהכוונה היא על מה זיקנה על אברהם ויורש אין לו ,על כן הסכים בדעתו שילך
שאומרים בסוף התפילה ג' פעמים ביום 'ונפשי כעפר לכל עם אברהם והוא יירש אותו ,וזה סמיכות הפסוק וילך
תהיה' רומז לאברהם שאמר ואנכי עפר וגו'. אברם כאשר דיבר אליו ה' ,היינו :אברהם הלך לקיים מה
ובאור החיים הק' (הובאו דבריו בספה"ק קדושת לוי) עה"פ שציווה לו ה' ,וילך איתו לוט -אבל לא מפני ציווי
וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' ופירש"י להנאתך השי"ת ,אלא משום כי ואברם בן חמש ושבעים שנה והיה
ולטובתך ,ומבאר :דזה גופא היה הניסיון ,לראות אם אע"פ רוצה ליורשו.
'כה' עם הכולל גימ' שם הוי"ה דקודם מברך את ה' שידע אברהם שההליכה מבית אביו יהיה להנאתו
ואח"כ מברך את ישראל. ולטובתו ,עכ"ז ילך רק מטעם כי זה מצוות ה' ,וכן היה כי
אברהם עמד בניסיון וכתיב בקרא וילך וגו' כאשר דיבר
כ"ק האדמו"ר רבי ישראל אברהם מסקולען זי"ע ,היה
אליו ה' ולא נתכוון להנאת עצמו אלא לקיים גזירת מלך.
אומר :כשמברכין לאיש ישראל יש לומר -השי"ת יברך
אותך ,כעין זה אנו רואים בברכת כהנים -אמור להם: ובספה"ק פנים יפות מאריך בבחינה זו ,דהנה יש שני סוגי
יברכך ה'. מצוות של השי"ת ,ישנם מצוות דכל קיומן הוא רק משום
מצוות ה' כגון הנחת תפילין ,לבישת ציצית ומצוות סוכה
בספה"ק אמרי אמת :איתא קלסתר פניו של לוט דומה
וכדו' כי אין בעשייתן שום הנאה ותענוג גשמי ,ולא שייך
לאברהם ,ונראה לפי דברי הזוה"ק דע"י מצוות צדקה
בזה שום פניה אחרת ,אכן ישנם מצוות אחרות דשייך
וגמ"ח חל הצלם על האדם ,וע"י שלוט קיים מצוות הכנסת
להרגיש בהם תענוג והנאה גשמית כגון אכילת קדשים,
אורחים ,שלא היו אז רק אברהם ולוט שקיימו מצוה זאת
אכילת מצה וכדו' ,אמנם אם הוא מקיימן דווקא מפני ציווי
לכן היו דומים בקלסתר פנים.
ה' ,הרי מעלתן גבוהה וחשובה מאד ,דהגם דאף מי
בספה"ק נועם אלימלך מבאר עה"פ :לך לך מארצך וגו' - שיעשה אותם משום פניה עצמית מ"מ קיים מצוות ה',
שתלך ותתרחק מכל ההנהגות ומידות רעות שנוהג אצלם אבל אם מקיימים אותם לשם שמים הרי מקבלים עליהם
ועי"ז תבוא אל הארץ אשר אראך -היינו להתקרב אל שכר אף בהאי עלמא דכיון שקיים המצוה לא לשם הנאה
האלוקים. בעוה"ז לכן זוכה ומקבל שכרו בעוה"ז ,ומפרש :דזה היה
הרה"ק הצמח צדיק זי"ע עה"פ לך לך מארצך ופירש"י נסיון ה'עקידה' כאשר ציוהו השי"ת שלא לשחוט ועשה
'להנאתך ולטובתך' ,היינו שתצא מסוג טובה והנאה שהם זאת רק לשם שמים לא לשם הנאה עצמית.
לארצך היינו ארציות וגשמיות אלא תעשה עובדין טבין ובספה"ק פנים יפות עה"פ ויאמר אברם וגו' אם מחוט
שיועילו לנשמתך. ועד שרוך נעל וגו' ,ומבאר :שאם עשו בגד לאיש צדיק
וכש"כ אם הצדיק לבשו ושייך אליו הרי שורה עליו רוח
הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ לך לך מארצך ופירש"י
להנאתך ולטובתך -זו הטובה וההנאה האמיתית שלך קדושה ולהיפך ח"ו הרי שורה עליו רוח שאינה טהורה,
לצאת מארצך ,היינו להיות מסולק מהארציות והגשמיות. ולכן לא רצה אאע"ה לקבל שום דבר ממלך סדום מפני
הטומאה השורה עליהם.
ועוד מהרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ לך לך מארצך
ובספה"ק קדושת לוי עה"פ והנה דבר ה' אליו לאמ"ר לא
וממולדתך -כלך לך מהשיטה הנפסדת הסוברת שארץ
יירשך זה וגו' ומבאר :דיבורו של צדיק עושה רושם
ישראל היא ארצך בגלל שנולדת לאב ולאם ישראלים
וכשאברהם אבינו אמר ואנכי הולך ערירי היה ח"ו זה
אלא היא ארצך בזכות לימוד התורה הקדושה ובזכותה
עלול לעשות רשום ,לכן היה אברהם אבינו עצמו צריך
נשב בה לנצח.
לחזור ולומר לא יירשך זה כדי לבטל דיבורו הקודם.
הרה"ק המקור ברוך זי"ע עה"פ וילך אברם כאשר דיבר
הרה"ק הלב שמחה זי"ע מביא בשם זקינו השפת אמת
אליו ה' -מיד כשדיבר ה' אל אברם התחיל ללכת ללא כל
זי"ע עה"פ :ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה דאברהם
שהיות והתבוננות.
אבינו בעצמו הוא בבחינת ברכה וזה הכוונה 'ואגדלה שמך'
מובא בספה"ק אוהב ישראל להרה"ק מאפטא זי"ע עה"פ ע"י שהוסיף אות ה' על שמו עי"ז 'והיה ברכה' גימ'
וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' :וזל"ק -התורה מעידה 'אברהם'' ,והיה' ברכה והי"ה הוא אותיות שם הוי"ה ומביא
עליו שהלך במחשבה זכה וטהורה ובהתלהבות גדול רק ע"ז את דברי החיד"א בספר 'דבש לפי' בשם הזוהר הק'
לקיים דבר ה' ולא לשום דבר להנאת עצמו ,אך לפרסם דהרוצה לברך לחבירו או לבנו צריך לברך בתחילה
אלקותו יתברך ויתעלה בכל העולם ,ומסיים :וכן יזכנו ה' להקב"ה ועי"ז הברכות מתקיימין ,וכל אדם גדול המברך
יתברך להיות מעובדי שמו יתברך באמת ותמים אמן כן בשימת יד על הראש אומר יתברך שמו של הקב"ה ואח"כ
יהי רצון. מברך להאיש ההוא ,וכן בברכת כהנים כתיב כה תברכו
