באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — לך לך (2026-10-19)

באר
פ"ז
פרשת ל ֶך ְ ל ְך ָ ה"אור החיים הקדוש"
סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א "
"
דבר אליו ,אשר אראך ,ולא הראהו עד עתה שנפרד לוט ,והוא ֹאמר ה' ֶאל ַא ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָא ִב ָ
יך וַ ּי ֶ
מאמר ראשון לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אז אראך: ש ר ַא ְר ֶא ָּך { :י"ב' א'}
ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶ
עוד יכוון לומר על זה הדרך לך לך לתועלתך והגם שאין ויאמר ה' אל אברם וגו' .טעם שדבר אליו ה' קודם הראות
הטובה מסובבת מהשתדלות כאומ' (תהלים עה) לא ממוצא לו ,מה שלא עשה כן בכל הנבראים ,ב' טעמים בדבר ,או להיות
וממערב וגו' הרים וגו' ודרשו ז''ל (במד''ר פכ''ה) וזה לשונם כל שהוא עליו השלום נשתדל בהכרת בוראו מה שלא עשה אדם
הרים שבמקרא כמשמעה חוץ מזו שהיא לשון הרמה ע''כ .אף זולתו ובן חמש שנים הכיר את בוראו מעצמו בהתחכמותו
על פי כן יש טעם בדבר לצד שינוי מקום ,והוא אומרו מארצך, (נדרים לב ,).לזה לא הוצרך להגלות אליו אלא אמר אליו דברותיו
ואמרו ז''ל (חולין צה ):ג' דברים אף על פי שאין נחש יש סימן והם וכבר הוכר אצלו המדבר .או אפשר ,כי להיותו אדם ראשון
בית תינוק וכו' ,ואמרו עוד (ב''מ עה ):מאן דביש ליה בהאי מתא בקדושה ,אשר בעשרה דורות שקדמוהו לא היה אדם שהכיר
ולא אזיל למתא אחריתא צועק לפני ה' ואינו נענה: אלהותו ודבר אתו אלהים ,לזה נהג ה' עמו בסדר זה שלא הראה
וממולדתך .על דרך אומרם ז''ל (רמב''ם דעות ו') לעולם ידור שכינתו אליו עד שבחן אותו אם מקיים גזרותיו ,ולאחר שקיים
אדם בשכונת אריה ולא בעיר עם רשעים ע''כ: דבריו והלך לו מארצו וכו' אז נגלה אליו דכתיב (פסוק ז) וירא ה'
אל אברם ,מה שאין כן שאר הנבראים שכבר קדמה ונשתקעה
אל הארץ אשר אראך .פירוש שלא הודיעו ,לראות אם
האמונה בלבם מאברהם והושרשו בקדושה היה נגלה להם
ימהר לעשות דבר מלך שלטון מבלי דעת המקום ,וזה נסיון
תחלה .וצא ולמד מאבות ומשה בסנה .ודרך זה מסכים לדברי
מהנסיונות .עוד רמזו שיראנה לו כולה דכתיב (לקמן י''ג י''ד) שא
רז''ל (ב''ר פל''ט) שהעמידו פסוק (תהלים מה) שמעי בת וראי וגו'
נא עיניך וראה צפונה ונגבה וגו' ונתן לו כח הראיה לראות כולה:
באברהם אבינו ,בתחלה שמעי והוא אומרו ויאמר ה' אל וגו',
עוד יתבאר על דרך מה שאמרו בספרי בפסוק (במדבר לה) אשר ואחר כך נגלה אליו וירא וגו' ,והוא אומרו וראי .ולא היו שניהם
אני שוכן בתוכה אשר אני שוכן בתוך בני ישראל אין שכינה שמיעה וראיה כאחת אלא בהפסק ביניהם .ולזה לא אמר הכתוב
שורה אלא בתוך בני ישראל ובעודן בארץ ע''כ ,והוא שאמר ה' שמעי וראי בת או בת שמעי וראי והפסיק בין שמעי לוראי:
לאברהם אל הארץ אשר אראך פירוש ראויה לך ואתה ראוי לה.
לך לך מארצך וגו' .אחר שאמר מארצך אין מקום לומר
ושיעור התיבה הוא אראה אותך לה ואראה אותה לך כי זה בלא
ממולדתך כי בצאתו מארצו הנה הוא יוצא גם ממולדתו:
זה אינם ראוים להשראת שכינה ולרוב ההצלחות:
אכן הטעם הוא להיות כי בערך צער הפרידה קטן הוא צער
פרידתו מארצו מפרידת מולדתו ופרידתו ממולדתו מפרידתו
ש ֶמ ָך וֶ ְה יֵ ה ְ ּב ָרכָ ה{ :י"ב' ב'}
וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל וַ ֲא ָב ֶרכְ ָך וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְ
מבית אביו לזה סדר ההדרגות ממטה למעלה .וליטול שכר על
ואעשך לגוי גדול וגו' .להיות שצוה לו ג' קבע לו כנגדם ג', כל פרט ופרט ,כדרך אומרו (לקמן כב כ) את בנך וגו' כי ה' ישתדל
ואעשך וגו' כנגד לך לך מארצך ,ואברכך ואגדלה שמך כנגד להטיב ב''ה לאוהביו:
וממולדתך ,והיה ברכה כנגד ומבית אביך .שתמצא כי בהיות
עוד ירצה לומר שילך לו מארצו אך לא יהיה כסדר יציאתו
האדם בארצו תוך משפחתו ובית אביו ישנו בג' דברים ,הא'
מאור כשדים שיוליך עמו מולדתו ובית אביו אלא הוא לבדו
שיש לו הרבה מכירים וריעים ואוהבים .ב' שבני משפחתו
יעזוב ארצו ויפרד גם ממולדתו ואפילו מבית אביו .אך אברהם
תפארהו וכבוד והדר תעטרהו כדרך כל משפחה לבני משפחתם.
לא הבין זה בדברי ה' ולקח עמו לוט .או אפשר שהבין כן אלא
ג' שיהיה ניזון ומתפרנס ומתרחם מבית אביו לצרכיו ,וכשיוצא
שלוט דבק בו כאומרו (לק' ד') וילך אתו לוט דבק בו .והגם שאמר
מארצו וכו' חסר לכולן ,ולזה אמר אליו ה' כנגד מארצך אני
אחר כך (לק' ה') ויקח אברם וגו' ואת לוט וגו' פירוש שלא דחפו,
אעשה לך הרבה אוהבים ממך מיוצאי חלציך .וכנגד חסרון
עד שימצא המצאה שלא יכלימהו .ולזה תמצא כי כשמצא
התועלת של בני המשפחה כנזכר ואברכך ואגדלה שמך ,וכנגד
סיבה קטנה שרבו הרועים תיכף אמר אליו (לק' יג ,ט) הפרד וגו'
חסרון המועיל מבית אביך והיה ברכה:
אם הימין וגו' ,והדבר הוא כמעט זר שיאמר אליו כדברים האלה
בכל כך הרחקה ,אלא לצד שהיה חושב מחשבות להפרידו כדבר
יך ו ְּמ ַק ֶ ּללְ ָך ָאאֹר וְ נִ ְב ְרכ ּו ְב ָך ּכֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפחֹת
וַ ֲא ָב ְרכָ ה ְמ ָב ְרכֶ ָ
ה' לזה תכף במוצאו סיבה דחפו בב' ידים .וראיתי לחזק פירוש
ָה ֲא ָד ָמ ה{ :י"ב' ג'}
זה גם כן ממה שאמר הכתוב (לקמן יג ,יד) וה' אמר אל אברם אחרי
ואברכה מברכיך וגו' .ברכה זו כנגד מה שהעלים ממנו הארץ הפרד לוט מעמו שא נא עיניך מאמר זה יוכיח כי יושב ומצפה
ולא הודיעו קודם לצאתו ,ונסיון זה גדול הוא שיצא מארצו אל היה ה' מתי יפרד לוט ,להראותו את הארץ שאמר לו בתחלת
א
באר
פ"ז
פרשת ל ֶך ְ ל ְך ָ ה"אור החיים הקדוש"
ֹאמר לְ זַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת וַ ִ ּי ֶבן
וַ ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם וַ ּי ֶ השדה מבלי דעת אן יפנה והוא לא הרהר לזה הבטיחו כי לא
ש ם ִמ זְ ֵ ּב ַח לַ ה' ַה ִ ּנ ְר ֶאה ֵאלָ יו{ ::י"ב' ז'}
ָׁ יפחד מדבר כי הוא יברך וכו' ובמקום אשר יחנה שם יצו ה'
אתו את הברכה ובזה כל מקום אשר ידרוך כף רגלו הצלחתו
וירא ה' אל וגו' ויבן שם וגו' .כונת הכתוב להודיע הפלגת
ומעלתו עמו:
חיבת אברהם בקונו ,כי ה' נגלה אליו ובשרו בזרע ובנתינת
הארץ והוא לא החשיב בשורת ב' מעלות טובות לכלום בערך ויש לשאול למה שינה לשונו בענין הברכה אמר ואברכה
שמחתו בגילוי שכינתו יתברך אליו ,לקיים מה שנאמר (תהלים טז) מברכיך הקדים ברכתו לברכתם ובקללה הקדים קללתם
שובע שמחות את פניך ,והוא אומרו ויבן מזבח לה' הנראה אליו, לקללתו .הטעם הוא כי המברך יקדים ה' לברכו קודם שיברך
כאן פירש סיבת שמחתו אשר עליה בנה מזבח הוא לצד הראותו לאברהם מה שאין כן המקללו לא יקדים ה' לאור אותו .והטעם
יתברך אליו והבן .וזה אות לבניו כמה מהם אשר הרחיקו חשק הוא כי יחפוץ ה' להפחיד לבל יזלזל אדם בכבודו של אברהם.
הזרע בערך חשק התורה והמצות ,וצא ולמד מבן עזאי (יבמות סג): וזולת זה אם יקדים ה' לקלל מי שהוא עתיד לקלל לא יורגש
בטענתו ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה: הדבר כי הוא זה סיבה ויכשלו בדבר בני אדם גם בני איש .אבל
בערך הברכה אין מכשול .ואם לצד ההטבה ,הנה מבורכים בו
כל המשפחות .גם טעם הקדמת ברכת המברכים כדי שתתקיים
וַ ַ ּי ְע ֵּתק ִמ ׁ ּ ָשם ָה ָה ָרה ִמ ֶ ּק ֶדם לְ ֵבית ֵאל וַ ֵ ּיט ָא ֳהל ֹה ֵ ּבית ֵאל ִמ ָ ּים
ברכתם לאברהם:
ש ם ה'{ :י"ב' ח'} וְ ָה ַעי ִמ ֶ ּק ֶדם וַ ִ ּי ֶבן ׁ ָשם ִמזְ ֵ ּב ַח לַ ה' וַ ִ ּי ְק ָרא ְ ּב ׁ ֵ
עוד יכוין לומר במה שנדקדק למה המברכים הזכירם בלשון
ויעתק משם וגו' .לא זכר למי העתיק ,ורש''י ז''ל פירש
רבים והמקללים הזכירם בלשון יחיד:
אהלה ,והוא חסר .ואולי כי רמז שהעתיק צור ממקום שנראה
אליו שם ,והוא אומרם ז''ל בברכות (ה ):בפסוק (איוב יח) הלמענך אכן יתבאר על דרך אומרם במסכת מועד קטן (ט ):שאמרו
תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו ,כי בצאת ישראל ממקום רבנן לבנו של רשב''י תזרע ולא תחצד וכו' ונתכוונו בזה לברכה.
תפלתו גורם שיעתק צור שהוא הקב''ה ממקומו ,ומכל שכן והגם שהוציאו דבריהם בלשון קללה הכל הולך אחר הכוונה הרי
במה שלפנינו שנראה ה' אליו ובנה לו מזבח שם וכשיעבור שברכוהו בנוסח קללה .וכנגד זו אמר ה' ואברכה מברכך וגם
משם אברהם יעתק צור ממקומו והוא אברהם המעתיק: מקללך יש מין מקלל שהוא מברך גם אותו אברך ,ולזה אמר
לשון יחיד כי לא כל מקלל יברך אלא פרט שהוא מכוין לברכה
עוד ירצה שהעתיק מזבח שבנה שם כשרצה להטות אהלה
אבל מברכיך את כולן יברך .ותיבת מקללך נמשכת גם כן למטה
במקום אחר סתר המזבח שבנה וחזר ובנאו במקום אשר עשה
כשתהיה קללתו לקללה אאור .נמצאת אומר כי מכוין ה' לגמור
שם אהלה ,ולא הוצרך לפרש כי סמך על הזכרתו בסמוך ויבן
כנגד המברכים לברך כולם ,והמקללים הם ב' פרטים פרט א' יש
שם מזבח וגו' ויעתק משם .גם הראה באצבע באומרו משם
שישנה בברכה ונמשכת התיבה למעלה ,ופרט א' הם בארירה
שחוזר אל האמור בסמוך והבן:
ונמשכה התיבה למטה:
וַ ה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹ ט ֵמ ִע ּמוֹ שָׂ א נָ א ֵעינֶ ָ עוד ירצה על זה הדרך ,ואברכה מברכיך ,פירוש כשיהיו לך
יך ו ְּר ֵאה
בברכה אחת ב' ,שהם המקלל ומתכוין לברכה כמעשה שאמרו
ש ם ָצ פֹנָ ה וָ נֶ גְ ָ ּבה וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמ ה{ :י"ג' י"ד'}
ִמן ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ׁ ָ
תזרע ,וחזר האב וברכו ,קבע ה' ברכה לשניהם ,שלא תאמר כי
וה' אמר וגו' .טעם שלא התחיל לומר ויאמר ה' אל אברם עיקר המברך הוא הראשון ואין הב' אלא מפרש תלמוד לומר
אחרי וגו' ,יכוין לומר להיות שאמר הכתוב ויאמר אברם אל לוט מברכיך כי שניהם יתברכו .ואומרו ומקללך יש גם כן להסמיכה
וגו' הפרד נא וגו' והפריד רשע מעליו מוסיף הכתוב לומר שגם למעלה ,והוא על דרך אומרם במסכת תענית (כ ).וזה לשונם
ה' היה יושב ומצפה אל הדבר ותיכף ומיד שנפרד הרשע דבר טובה קללה שקללן אחיה השלוני מברכה שברכם בלעם וכו',
אליו והראהו את הארץ .והוא מה שאמר לו (י''ב א') אשר אראך וכנגד מקלל כזה אמר שישנו בכלל הברכה ולזה רמז לשון יחיד
וכמו שפירשנוהו במקומו: כי לפרט זה דוקא יכוין לברך ,ומקללך פרט אחר שאינו אלא
וראה מן המקום .טעם שהוצרך לומר מן המקום אשר אתה מקלל לזה אאור:
שם .כאן עשה לו נס עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב ונברכו בך וגו' .וזה הוא ההפרש שבין מברכיך לשאינו מברך
למזרח ממקום אחד מבלי שיוצרך לסובב: ולא מקלל כי מברכו יברכהו ה' בכבודו מפיו אבל שאר משפחות
לעילוי נשמת האדמה יתברכו מאמצעות אברהם:
הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל
נלב"ע בחג השבועות תשע"א
לקבלת הגליון ,תגובות והערות a023722350@ gmail.com
ב קו חבורת אור החיים 02-3722350 -
