gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: לך לך (2026-10-19)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת ל ֶך ְ ל ְך ָ‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫דבר אליו‪ ,‬אשר אראך‪ ,‬ולא הראהו עד עתה שנפרד לוט‪ ,‬והוא‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל ַא ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָא ִב ָ‬ ‫יך‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מאמר ראשון לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אז אראך‪:‬‬ ‫ש ר ַא ְר ֶא ָּך ‪{ :‬י"ב' א'}‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶ‬ ‫עוד יכוון לומר על זה הדרך לך לך לתועלתך והגם שאין‬ ‫ויאמר ה' אל אברם וגו'‪ .‬טעם שדבר אליו ה' קודם הראות‬ ‫הטובה מסובבת מהשתדלות כאומ' (תהלים עה) לא ממוצא‬ ‫לו‪ ,‬מה שלא עשה כן בכל הנבראים‪ ,‬ב' טעמים בדבר‪ ,‬או להיות‬ ‫וממערב וגו' הרים וגו' ודרשו ז''ל (במד''ר פכ''ה) וזה לשונם כל‬ ‫שהוא עליו השלום נשתדל בהכרת בוראו מה שלא עשה אדם‬ ‫הרים שבמקרא כמשמעה חוץ מזו שהיא לשון הרמה ע''כ‪ .‬אף‬ ‫זולתו ובן חמש שנים הכיר את בוראו מעצמו בהתחכמותו‬ ‫על פי כן יש טעם בדבר לצד שינוי מקום‪ ,‬והוא אומרו מארצך‪,‬‬ ‫(נדרים לב‪ ,).‬לזה לא הוצרך להגלות אליו אלא אמר אליו דברותיו‬ ‫ואמרו ז''ל (חולין צה‪ ):‬ג' דברים אף על פי שאין נחש יש סימן והם‬ ‫וכבר הוכר אצלו המדבר‪ .‬או אפשר‪ ,‬כי להיותו אדם ראשון‬ ‫בית תינוק וכו'‪ ,‬ואמרו עוד (ב''מ עה‪ ):‬מאן דביש ליה בהאי מתא‬ ‫בקדושה‪ ,‬אשר בעשרה דורות שקדמוהו לא היה אדם שהכיר‬ ‫ולא אזיל למתא אחריתא צועק לפני ה' ואינו נענה‪:‬‬ ‫אלהותו ודבר אתו אלהים‪ ,‬לזה נהג ה' עמו בסדר זה שלא הראה‬ ‫וממולדתך‪ .‬על דרך אומרם ז''ל (רמב''ם דעות ו') לעולם ידור‬ ‫שכינתו אליו עד שבחן אותו אם מקיים גזרותיו‪ ,‬ולאחר שקיים‬ ‫אדם בשכונת אריה ולא בעיר עם רשעים ע''כ‪:‬‬ ‫דבריו והלך לו מארצו וכו' אז נגלה אליו דכתיב (פסוק ז) וירא ה'‬ ‫אל אברם‪ ,‬מה שאין כן שאר הנבראים שכבר קדמה ונשתקעה‬ ‫אל הארץ אשר אראך‪ .‬פירוש שלא הודיעו‪ ,‬לראות אם‬ ‫האמונה בלבם מאברהם והושרשו בקדושה היה נגלה להם‬ ‫ימהר לעשות דבר מלך שלטון מבלי דעת המקום‪ ,‬וזה נסיון‬ ‫תחלה‪ .‬וצא ולמד מאבות ומשה בסנה‪ .‬ודרך זה מסכים לדברי‬ ‫מהנסיונות‪ .‬עוד רמזו שיראנה לו כולה דכתיב (לקמן י''ג י''ד) שא‬ ‫רז''ל (ב''ר פל''ט) שהעמידו פסוק (תהלים מה) שמעי בת וראי וגו'‬ ‫נא עיניך וראה צפונה ונגבה וגו' ונתן לו כח הראיה לראות כולה‪:‬‬ ‫באברהם אבינו‪ ,‬בתחלה שמעי והוא אומרו ויאמר ה' אל וגו'‪,‬‬ ‫עוד יתבאר על דרך מה שאמרו בספרי בפסוק (במדבר לה) אשר‬ ‫ואחר כך נגלה אליו וירא וגו'‪ ,‬והוא אומרו וראי‪ .‬ולא היו שניהם‬ ‫אני שוכן בתוכה אשר אני שוכן בתוך בני ישראל אין שכינה‬ ‫שמיעה וראיה כאחת אלא בהפסק ביניהם‪ .‬ולזה לא אמר הכתוב‬ ‫שורה אלא בתוך בני ישראל ובעודן בארץ ע''כ‪ ,‬והוא שאמר ה'‬ ‫שמעי וראי בת או בת שמעי וראי והפסיק בין שמעי לוראי‪:‬‬ ‫לאברהם אל הארץ אשר אראך פירוש ראויה לך ואתה ראוי לה‪.‬‬ ‫לך לך מארצך וגו'‪ .‬אחר שאמר מארצך אין מקום לומר‬ ‫ושיעור התיבה הוא אראה אותך לה ואראה אותה לך כי זה בלא‬ ‫ממולדתך כי בצאתו מארצו הנה הוא יוצא גם ממולדתו‪:‬‬ ‫זה אינם ראוים להשראת שכינה ולרוב ההצלחות‪:‬‬ ‫אכן הטעם הוא להיות כי בערך צער הפרידה קטן הוא צער‬ ‫פרידתו מארצו מפרידת מולדתו ופרידתו ממולדתו מפרידתו‬ ‫ש ֶמ ָך וֶ ְה יֵ ה ְ ּב ָרכָ ה‪{ :‬י"ב' ב'}‬ ‫וְ ֶא ֶעשְׂ ָך לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל וַ ֲא ָב ֶרכְ ָך וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְ‬ ‫מבית אביו לזה סדר ההדרגות ממטה למעלה‪ .‬וליטול שכר על‬ ‫ואעשך לגוי גדול וגו'‪ .‬להיות שצוה לו ג' קבע לו כנגדם ג'‪,‬‬ ‫כל פרט ופרט‪ ,‬כדרך אומרו (לקמן כב כ) את בנך וגו' כי ה' ישתדל‬ ‫ואעשך וגו' כנגד לך לך מארצך‪ ,‬ואברכך ואגדלה שמך כנגד‬ ‫להטיב ב''ה לאוהביו‪:‬‬ ‫וממולדתך‪ ,‬והיה ברכה כנגד ומבית אביך‪ .‬שתמצא כי בהיות‬ ‫עוד ירצה לומר שילך לו מארצו אך לא יהיה כסדר יציאתו‬ ‫האדם בארצו תוך משפחתו ובית אביו ישנו בג' דברים‪ ,‬הא'‬ ‫מאור כשדים שיוליך עמו מולדתו ובית אביו אלא הוא לבדו‬ ‫שיש לו הרבה מכירים וריעים ואוהבים‪ .‬ב' שבני משפחתו‬ ‫יעזוב ארצו ויפרד גם ממולדתו ואפילו מבית אביו‪ .‬אך אברהם‬ ‫תפארהו וכבוד והדר תעטרהו כדרך כל משפחה לבני משפחתם‪.‬‬ ‫לא הבין זה בדברי ה' ולקח עמו לוט‪ .‬או אפשר שהבין כן אלא‬ ‫ג' שיהיה ניזון ומתפרנס ומתרחם מבית אביו לצרכיו‪ ,‬וכשיוצא‬ ‫שלוט דבק בו כאומרו (לק' ד') וילך אתו לוט דבק בו‪ .‬והגם שאמר‬ ‫מארצו וכו' חסר לכולן‪ ,‬ולזה אמר אליו ה' כנגד מארצך אני‬ ‫אחר כך (לק' ה') ויקח אברם וגו' ואת לוט וגו' פירוש שלא דחפו‪,‬‬ ‫אעשה לך הרבה אוהבים ממך מיוצאי חלציך‪ .‬וכנגד חסרון‬ ‫עד שימצא המצאה שלא יכלימהו‪ .‬ולזה תמצא כי כשמצא‬ ‫התועלת של בני המשפחה כנזכר ואברכך ואגדלה שמך‪ ,‬וכנגד‬ ‫סיבה קטנה שרבו הרועים תיכף אמר אליו (לק' יג‪ ,‬ט) הפרד וגו'‬ ‫חסרון המועיל מבית אביך והיה ברכה‪:‬‬ ‫אם הימין וגו'‪ ,‬והדבר הוא כמעט זר שיאמר אליו כדברים האלה‬ ‫בכל כך הרחקה‪ ,‬אלא לצד שהיה חושב מחשבות להפרידו כדבר‬ ‫יך ו ְּמ ַק ֶ ּללְ ָך ָאאֹר וְ נִ ְב ְרכ ּו ְב ָך ּכֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפחֹת‬ ‫וַ ֲא ָב ְרכָ ה ְמ ָב ְרכֶ ָ‬ ‫ה' לזה תכף במוצאו סיבה דחפו בב' ידים‪ .‬וראיתי לחזק פירוש‬ ‫ָה ֲא ָד ָמ ה‪{ :‬י"ב' ג'}‬ ‫זה גם כן ממה שאמר הכתוב (לקמן יג‪ ,‬יד) וה' אמר אל אברם אחרי‬ ‫ואברכה מברכיך וגו'‪ .‬ברכה זו כנגד מה שהעלים ממנו הארץ‬ ‫הפרד לוט מעמו שא נא עיניך מאמר זה יוכיח כי יושב ומצפה‬ ‫ולא הודיעו קודם לצאתו‪ ,‬ונסיון זה גדול הוא שיצא מארצו אל‬ ‫היה ה' מתי יפרד לוט‪ ,‬להראותו את הארץ שאמר לו בתחלת‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת ל ֶך ְ ל ְך ָ‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫ֹאמר לְ זַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת וַ ִ ּי ֶבן‬ ‫וַ ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם וַ ּי ֶ‬ ‫השדה מבלי דעת אן יפנה והוא לא הרהר לזה הבטיחו כי לא‬ ‫ש ם ִמ זְ ֵ ּב ַח לַ ה' ַה ִ ּנ ְר ֶאה ֵאלָ יו‪{ ::‬י"ב' ז'}‬ ‫ָׁ‬ ‫יפחד מדבר כי הוא יברך וכו' ובמקום אשר יחנה שם יצו ה'‬ ‫אתו את הברכה ובזה כל מקום אשר ידרוך כף רגלו הצלחתו‬ ‫וירא ה' אל וגו' ויבן שם וגו'‪ .‬כונת הכתוב להודיע הפלגת‬ ‫ומעלתו עמו‪:‬‬ ‫חיבת אברהם בקונו‪ ,‬כי ה' נגלה אליו ובשרו בזרע ובנתינת‬ ‫הארץ והוא לא החשיב בשורת ב' מעלות טובות לכלום בערך‬ ‫ויש לשאול למה שינה לשונו בענין הברכה אמר ואברכה‬ ‫שמחתו בגילוי שכינתו יתברך אליו‪ ,‬לקיים מה שנאמר (תהלים טז)‬ ‫מברכיך הקדים ברכתו לברכתם ובקללה הקדים קללתם‬ ‫שובע שמחות את פניך‪ ,‬והוא אומרו ויבן מזבח לה' הנראה אליו‪,‬‬ ‫לקללתו‪ .‬הטעם הוא כי המברך יקדים ה' לברכו קודם שיברך‬ ‫כאן פירש סיבת שמחתו אשר עליה בנה מזבח הוא לצד הראותו‬ ‫לאברהם מה שאין כן המקללו לא יקדים ה' לאור אותו‪ .‬והטעם‬ ‫יתברך אליו והבן‪ .‬וזה אות לבניו כמה מהם אשר הרחיקו חשק‬ ‫הוא כי יחפוץ ה' להפחיד לבל יזלזל אדם בכבודו של אברהם‪.‬‬ ‫הזרע בערך חשק התורה והמצות‪ ,‬וצא ולמד מבן עזאי (יבמות סג‪):‬‬ ‫וזולת זה אם יקדים ה' לקלל מי שהוא עתיד לקלל לא יורגש‬ ‫בטענתו ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה‪:‬‬ ‫הדבר כי הוא זה סיבה ויכשלו בדבר בני אדם גם בני איש‪ .‬אבל‬ ‫בערך הברכה אין מכשול‪ .‬ואם לצד ההטבה‪ ,‬הנה מבורכים בו‬ ‫כל המשפחות‪ .‬גם טעם הקדמת ברכת המברכים כדי שתתקיים‬ ‫וַ ַ ּי ְע ֵּתק ִמ ׁ ּ ָשם ָה ָה ָרה ִמ ֶ ּק ֶדם לְ ֵבית ֵאל וַ ֵ ּיט ָא ֳהל ֹה ֵ ּבית ֵאל ִמ ָ ּים‬ ‫ברכתם לאברהם‪:‬‬ ‫ש ם ה'‪{ :‬י"ב' ח'}‬ ‫וְ ָה ַעי ִמ ֶ ּק ֶדם וַ ִ ּי ֶבן ׁ ָשם ִמזְ ֵ ּב ַח לַ ה' וַ ִ ּי ְק ָרא ְ ּב ׁ ֵ‬ ‫עוד יכוין לומר במה שנדקדק למה המברכים הזכירם בלשון‬ ‫ויעתק משם וגו'‪ .‬לא זכר למי העתיק‪ ,‬ורש''י ז''ל פירש‬ ‫רבים והמקללים הזכירם בלשון יחיד‪:‬‬ ‫אהלה‪ ,‬והוא חסר‪ .‬ואולי כי רמז שהעתיק צור ממקום שנראה‬ ‫אליו שם‪ ,‬והוא אומרם ז''ל בברכות (ה‪ ):‬בפסוק (איוב יח) הלמענך‬ ‫אכן יתבאר על דרך אומרם במסכת מועד קטן (ט‪ ):‬שאמרו‬ ‫תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו‪ ,‬כי בצאת ישראל ממקום‬ ‫רבנן לבנו של רשב''י תזרע ולא תחצד וכו' ונתכוונו בזה לברכה‪.‬‬ ‫תפלתו גורם שיעתק צור שהוא הקב''ה ממקומו‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫והגם שהוציאו דבריהם בלשון קללה הכל הולך אחר הכוונה הרי‬ ‫במה שלפנינו שנראה ה' אליו ובנה לו מזבח שם וכשיעבור‬ ‫שברכוהו בנוסח קללה‪ .‬וכנגד זו אמר ה' ואברכה מברכך וגם‬ ‫משם אברהם יעתק צור ממקומו והוא אברהם המעתיק‪:‬‬ ‫מקללך יש מין מקלל שהוא מברך גם אותו אברך‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫לשון יחיד כי לא כל מקלל יברך אלא פרט שהוא מכוין לברכה‬ ‫עוד ירצה שהעתיק מזבח שבנה שם כשרצה להטות אהלה‬ ‫אבל מברכיך את כולן יברך‪ .‬ותיבת מקללך נמשכת גם כן למטה‬ ‫במקום אחר סתר המזבח שבנה וחזר ובנאו במקום אשר עשה‬ ‫כשתהיה קללתו לקללה אאור‪ .‬נמצאת אומר כי מכוין ה' לגמור‬ ‫שם אהלה‪ ,‬ולא הוצרך לפרש כי סמך על הזכרתו בסמוך ויבן‬ ‫כנגד המברכים לברך כולם‪ ,‬והמקללים הם ב' פרטים פרט א' יש‬ ‫שם מזבח וגו' ויעתק משם‪ .‬גם הראה באצבע באומרו משם‬ ‫שישנה בברכה ונמשכת התיבה למעלה‪ ,‬ופרט א' הם בארירה‬ ‫שחוזר אל האמור בסמוך והבן‪:‬‬ ‫ונמשכה התיבה למטה‪:‬‬ ‫וַ ה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹ ט ֵמ ִע ּמוֹ שָׂ א נָ א ֵעינֶ ָ‬ ‫עוד ירצה על זה הדרך‪ ,‬ואברכה מברכיך‪ ,‬פירוש כשיהיו לך‬ ‫יך ו ְּר ֵאה‬ ‫בברכה אחת ב'‪ ,‬שהם המקלל ומתכוין לברכה כמעשה שאמרו‬ ‫ש ם ָצ פֹנָ ה וָ נֶ גְ ָ ּבה וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמ ה‪{ :‬י"ג' י"ד'}‬ ‫ִמן ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ׁ ָ‬ ‫תזרע‪ ,‬וחזר האב וברכו‪ ,‬קבע ה' ברכה לשניהם‪ ,‬שלא תאמר כי‬ ‫וה' אמר וגו'‪ .‬טעם שלא התחיל לומר ויאמר ה' אל אברם‬ ‫עיקר המברך הוא הראשון ואין הב' אלא מפרש תלמוד לומר‬ ‫אחרי וגו'‪ ,‬יכוין לומר להיות שאמר הכתוב ויאמר אברם אל לוט‬ ‫מברכיך כי שניהם יתברכו‪ .‬ואומרו ומקללך יש גם כן להסמיכה‬ ‫וגו' הפרד נא וגו' והפריד רשע מעליו מוסיף הכתוב לומר שגם‬ ‫למעלה‪ ,‬והוא על דרך אומרם במסכת תענית (כ‪ ).‬וזה לשונם‬ ‫ה' היה יושב ומצפה אל הדבר ותיכף ומיד שנפרד הרשע דבר‬ ‫טובה קללה שקללן אחיה השלוני מברכה שברכם בלעם וכו'‪,‬‬ ‫אליו והראהו את הארץ‪ .‬והוא מה שאמר לו (י''ב א') אשר אראך‬ ‫וכנגד מקלל כזה אמר שישנו בכלל הברכה ולזה רמז לשון יחיד‬ ‫וכמו שפירשנוהו במקומו‪:‬‬ ‫כי לפרט זה דוקא יכוין לברך‪ ,‬ומקללך פרט אחר שאינו אלא‬ ‫וראה מן המקום‪ .‬טעם שהוצרך לומר מן המקום אשר אתה‬ ‫מקלל לזה אאור‪:‬‬ ‫שם‪ .‬כאן עשה לו נס עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב‬ ‫ונברכו בך וגו'‪ .‬וזה הוא ההפרש שבין מברכיך לשאינו מברך‬ ‫למזרח ממקום אחד מבלי שיוצרך לסובב‪:‬‬ ‫ולא מקלל כי מברכו יברכהו ה' בכבודו מפיו אבל שאר משפחות‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האדמה יתברכו מאמצעות אברהם‪:‬‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬