gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הורינו · Horeinu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הורינו · Horeinu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הורינו · Horeinu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע"נ מנחם מנדל בן יהושע דב‬ ‫במה תורנית שבועית להעמקת הידע ההלכתי והרעיוני ולחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז | שנה ג' ‪147‬‬ ‫דהיינו מניעת מצות כיבוד אב ואם‪ ,‬ולא נענש על מניעת עליית ארץ‬ ‫ישראל כיון שכבר נידון בחמורה‪.‬‬ ‫הורינו דברות קדשך‬ ‫וכתב שם שאמנם דין זה שאין להעדיף מצוות ארץ ישראל על כיבוד אב‪,‬‬ ‫כיבוד אב ואם בפרשת השבוע‬ ‫הוא רק כאשר הבן נולד בחו"ל‪ ,‬אולם אם הייתה דירתם בארץ ישראל‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫ואביו הלך לדור בחוץ לארץ‪ ,‬אין הבן מחויב לעבור (על מצוות א"י) בקום‬ ‫ועשה‪ ,‬לילך מארץ ישראל לחוץ לארץ‪ .‬וקצת ראיה שהרי נענשו מחלון‬ ‫ָהָָאֶָרץ ֲֲא ֶׁׁשר ַַא ְְר ֶֶאָּךּ‪( .‬י"ב‬ ‫ָאִָביָך ֶֶאל ֶ‬ ‫ּוִמ ֵּּבית ִ‬ ‫ּוִמּמֹוַלַ ְְד ְּּתָך ִ‬ ‫ֵמֵַא ְְר ְְצָך ִ‬ ‫‪ֶ ‬לֶ ְך ְלְ ָך ַ‬ ‫וכליון בני אלימלך על שיצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ‪ ,‬אף שהלך‬ ‫א)‬ ‫אלימלך לחוץ לארץ והלכו עמו מפני כבוד אביהם אלא וודאי שלא היה‬ ‫ידועים דברי המדרש‪ 1:‬לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר; אצא‬ ‫להם לילך עמו מארץ ישראל לחוץ לארץ‪.‬‬ ‫ויהיו מחללים בי שם שמים‪ ,‬ויאמרו הניח אביו לעת זקנתו והלך לו‪ ,‬א"ל‬ ‫ומביא שאחר כך מצא יסוד זה גם בספר 'נחלת יעקב' על התורה‪,‬‬ ‫הקב"ה לך לך‪ְ .‬לְ ָך אני פוטר מכבוד אב ואם‪ ,‬ואין אני פוטר לאחר מכבוד‬ ‫שכתב שאע"פ שאברהם הלך מחו"ל לארץ ישראל‪ ,‬היה צריך היתר‬ ‫אב ואם וכו'‬ ‫מיוחד מהקב"ה‪ .‬וכך כותב‪ :‬מכאן מוכח למי שיש לו אב ואם זקנים לא‬ ‫בספר פנים יפות כתב על זה‪ :‬נראה פירושו‪ ,‬שאם אביו בחוץ לארץ‬ ‫ילך מהם אף לארץ ישראל‪ ,‬דאמר ליה הקב"ה לך אני פוטר (ממצוות‬ ‫אין מצות עליית הבן לארץ ישראל דוחה מצות כיבוד אביו‪ .‬ודווקא לך‬ ‫יישוב א"י)‪.‬‬ ‫אני פוטר ממצוות כיבוד אב עבור מצוות א"י‪ ,‬משום שתרח אינו עושה‬ ‫ובזה מתורץ למה אמר הקב"ה בכיבוד אב ואם שכר למען יאריכון ימיך‪,‬‬ ‫מעשה עמך‪ ,‬אבל לאחר – לכל אדם כשר‪ ,‬אין מצות עליית ארץ ישראל‬ ‫כי שכר א"י גם כן אריכות ימים‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל שהגמרא תמהה‪ ,‬איכא‬ ‫דוחה מצות כיבוד‪ .‬שהיה הווה אמינה לומר שהואיל שעליית ארץ ישראל‬ ‫סבא בבבל? (האם יש אנשים זקנים בבבל?) הרי כתוב למען ירבו ימיכם‬ ‫היא מצווה חשובה‪ ,‬ולכן זה נחשב שאביו מעכב ממנו לשמור דין תורה‬ ‫על האדמה‪ .‬רואים אם כן שלא"י יש סגולת אריכות ימים מיוחדת‪ ,‬ואם‬ ‫ולא ישמע לו‪ ,‬קמ"ל לך אני פוטר – אפילו שזה על מנת לעלות לא"י‪ ,‬רק‬ ‫כן אם אדם ירצה לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ואביו יאמר לו שלא יעלה ויניחו‬ ‫לך אני פוטר מכיבוד אב‪.‬‬ ‫לבד לעת זקנותו‪ ,‬שחייב לשמוע לדברי אביו‪ ,‬כפי שאמרנו‪ ,‬ואם כן יהיה‬ ‫ומביא ב'פנים יפות' קצת ראיה לדבר‪ ,‬שהרי נענש יעקב אבינו ע"ה כ"ב‬ ‫לאותו בן הפסד שכר אריכות ימים של ארץ ישראל‪ ,‬לכן כתיב אצל כיבוד‬ ‫שנה שביטל כיבוד אב ואם‪ 2‬ולא נענש על ישיבת חוץ לארץ שלא עלה‬ ‫אב ואם למען יאריכון ימיך שלא יהיה הפסד לאותו בן השומע לאביו‪.‬‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬אלא כיון שעבר על שתי המצוות יחד‪ ,‬נענש על החמורה‬ ‫‪ .1‬מדרש רבה בראשית פרשה ל"ט פיסקא ז'‪ ,‬ילקוט שמעוני רמז סב‪ .2 ,‬מגילה י"ז‪.‬‬ ‫כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות‪ ,‬כהלכות‬ ‫ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬שמירת הלשון ועוד‪ ,‬כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות‬ ‫הורינו דרך חיים‬ ‫כיבוד אב ואם ומוראם‪ ,‬שמצווה זו היא תמידית בכל זמן‪ ,‬וחמורה היא עד מאוד‪,‬‬ ‫כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג‬ ‫ואם לא ילמד את הלכותיה‪ ,‬מאין ידע היאך לקיימן‪ ,‬ויכשל בדברים רבים‪ ,‬מבלי‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫לדעת שהוא נכשל‪.‬‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫באופן כללי ימי הזקנה של ההורים מזמנים לאדם ניסיונות – וגם‬ ‫לטפל בהוריו כאשר נחלשים לעת זקנתם‬ ‫הזדמנויות גדולות לכבד את הוריו באופן של זכות נדירה ועצומה כאילו‬ ‫כשאפשר הדבר‪ ,‬צריך הבן לטפל בהוריו בביתו‪ ,‬אולם אם אשתו‬ ‫נתנו לו לאסוף יהלומים ממש‪.‬‬ ‫מתנגדת שהוריו ישהו בביתם‪ ,‬עד שהדבר גורם לפגיעה בשלום בית‪,‬‬ ‫בתנא דבי אליהו (כ"ה) כותב‪ :‬אפילו רירו של אביו יורד על זקנו ישמע לו‬ ‫כבר פסק הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר‪ 1‬שיכול לשלוח את הוריו‬ ‫מיד‪ .‬ובמדרש תנחומא מזהיר את מי שצוחק ממעשה שנעשה שלא‬ ‫למושב זקנים אף שיודע ששם יטפלו בהם פחות טוב‪ .‬אולם אם יש‬ ‫בצלילות ע"י הוריו‪" ,‬כל המשחק באביו ואימו‪ ,‬כאילו עובד עבודה זרה"‬ ‫חשש שעל ידי שלא יטפל הוא עצמו בהוריו‪ ,‬יש לחוש שיתקצרו ימיהם‬ ‫שהרי השווה הקב"ה כבודו לכבודם והמזלזל בהם כמזלזל בכבודו‬ ‫מחמת טיפול לקוי וכדו'‪ ,‬יש מי שכתב שצריך לטפל בהם בכל אופן‪.2‬‬ ‫של מקום‪ .‬והגר״ח פלאג'י כתב‪ ,3‬שאדם המכבד את הוריו אף כשהם‬ ‫באופן שצריך לטפל בהם בכח‪ ,‬כגון שצריך לקשרם שלא יוציאו מכונת‬ ‫שוטים וכבדים עליו הרבה‪ ,‬יזכה לזקנה ושיבה‪.‬‬ ‫חמצן וכדו'‪ ,‬ימנה אחרים שיטפלו בהם ויעשו את הנדרש‪.‬‬ ‫יש אומרים שאפשר לקיים המצווה ע״י שליח‪ ,‬ולפי שיטתם אם אינו‬ ‫התבטא פעם בחריפותו בעל ה"ויואל משה"‪ :,‬מילא‬ ‫יכול לכבדם יש לו לשלוח שליח שיעשה רצונם אפי' הוא שליח גוי‪.‬‬ ‫מה שחושבים הצעירים את עצמם תמיד 'חכמים' יותר‬ ‫ויש חולקים שלא עוזר שליחות כיון שהוא 'מצווה שבגופו'‪ .‬ומ"מ אם‬ ‫מהוריהם – ניתן עוד לסבול‪ ,‬אבל מה שחושבים את עצמם‬ ‫האב מקפיד שהבן ישמש אותו בעצמו דווקא‪ ,‬מחויב לעשות כן‪ .‬וזה‬ ‫יותר 'מבוגרים' מהוריהם – את זה אי אפשר לסבול… (מתוך‬ ‫הכל לגבי עצם השימוש והטיפול באביו‪ ,‬אבל ללכת לקנות משהו או‬ ‫'טיב המעשיות' וישב)‬ ‫כל צורך עקיף הנדרש לטיפול בהם‪ ,‬שזה לא השימוש עצמו הישיר‬ ‫להורים‪ ,‬וודאי שאפשר על ידי שליח‪.‬‬ ‫‪ .1‬שבט הלוי חלק ט' סי' קצ"ז‪ .‬וע״ע מש״כ בעניין הורים חולים‪ .‬והביא סייעתא מספר חסידים סי׳ תקס"ג ‪ .2‬כ״כ הרש״ש בסוגיה (קידושין ל"א‪ ):‬לפרש הא דאמר רב אסי אי ידעי לא נפקי‪,‬‬ ‫ספר קול החיים אות ו'‬ ‫היינו שהתחרט על שעזב את אמו מפני שחשש שזה גרם לקיצור ימיה‪<?> .‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫לזרע של קיימא‬ ‫לזיווג‬ ‫להצלחה וס"ד‬ ‫יהושעגליוןדב‬ ‫‪147‬‬ ‫בןתשפ”ז ‪//‬‬ ‫מנדל‬ ‫לך לך‬ ‫מנחם פרשת‬ ‫בנימין יהושע בן חנה‬ ‫בעילום שם‬ ‫רחל בת אסתר‬ ‫אילנית בת רבקה‬ ‫בס"ד‬ ‫מעשה אבות‬ ‫סיפור מהחיים‬ ‫נהג בזלזול באימו המעורערת ונשתטה‬ ‫פעם אחת ראה האדמו"ר רבי אברהם יהשע העשיל דרך‬ ‫חלון ביתו אסיפת אדם רב‪ ,‬ושאל מה זאת‪ ,‬אמרו לו שאשה‬ ‫אחת חסרת דעת הנודעת בעיר התעוררה בשיגעונה‪ .‬והביט‬ ‫הוא ז"ל וראה בחור אחד נוטל כלי מלא מים ושפך על‬ ‫האישה‪ .‬ושאל רבי אברהם יהשע העשיל מי הוא זה‪ ,‬ואמרו‬ ‫לו שזה הוא בנה‪ ,‬ופתח את חלונו וצעק אל הבחור בחרון‬ ‫אפו‪ ,‬ואמר לו אשר בזמן קרוב יהי' גם הוא למשוגע ולאנשים‬ ‫שעמדו שם אמר הטעם בעבור שמצות כיבוד אב ואם' היא‬ ‫מצוה שמתן שכרה בצדה גם בעולם הזה‪ ,‬כמו שכתוב 'למען‬ ‫יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה' ודרשו חז"ל ‪ -‬בעולם‬ ‫הזה! וכן הי' שלא ארכו הימים והי' הבחור ההוא למשוגע ר"ל‬ ‫רב הנסתר‬ ‫ונרצה עוונו (דור ישרים (לינר) פרק ה')‬ ‫כיבוד אם של הגאון רבי משה שטרנבוך‬ ‫מאמר חז"ל או מעשה רב בנושאי‬ ‫מספר פעמים הגיעה אמו של הגאון רבי משה שטרנבוך‬ ‫מצוות כיבוד הורים נטמנו בתמונה‪,‬‬ ‫לארץ ישראל והתארחה בביתו‪ .‬וסיפרו בניו‪ ,‬כי עיניהם ראו‬ ‫גלו ושלחו לנו‪ ,‬ואולי תזכו בפרסים!‬ ‫ולא זר גודל פחדו ויראתו מכיבוד אם – כאשר היה מסתובב‬ ‫מפעם לפעם בסמוך לחדרה בשעות המוקדמות לפנות‬ ‫‪horeinuorg@gmail.com‬‬ ‫בוקר‪ ,‬ומצמיד את אוזנו לדלת החדר לשמוע אם יש שם‬ ‫או בפקס‪077-6021640 :‬‬ ‫קול תזוזה‪ ,‬אולי כבר התעוררה והגיע העת לשמשה‪ .‬ובהגיע‬ ‫העת ששמע קול רחש מהחדר‪ ,‬מיד קפץ כארי להגיש לפניה‬ ‫כוס תה שתברך 'שהכל'‪ ,‬ואף שלעצמו לא הכין מעולם כוס‬ ‫תה‪ ,‬ורק זוגתו הרבנית ע״ה הייתה מכינה עבורו‪ ,‬כאן לא הניח‬ ‫לרבנית ע״ה להכין‪.‬‬ ‫את כוס התה היה מגיש לה במגש מיוחד של כסף שהרבנית‬ ‫ע״ה קנתה‪ ,‬ומלכתחילה סברה הרבנית ע״ה לייחד את‬ ‫המגש לכבוד חג הפסח‪ ,‬אבל הגאון רבי משה אמר שכבוד‬ ‫אמו עדיף מכבוד הפסח‪ ,‬וכדאי להוציא את הכלי היפה‬ ‫ביותר בבית כדי לשמש בו את האמא‪ ,‬ואשתו הצדקנית ע״ה‬ ‫הסכימה לכך בחפץ לב‪.‬‬ ‫פתרון חידת 'רב הנסתר' לגיליון פרשת נח‬ ‫בהגישו את כוס התה‪ ,‬לא הלך מיד בחזרה לחדר לימודו‪,‬‬ ‫עשיו זכה שראשו נקבר במערת המכפלה בזכות כיבוד‬ ‫אלא התיישב לשוחח עמה על הא ועל דא‪ ,‬וציינו הבנים כי‬ ‫אב (ארצות החיים שער א' אות ל"ד) רמ"ח איברים הם‬ ‫מעולם לא ראו דבר כזה אצלו שיישב וישוחח שיחת חולין‪,‬‬ ‫כנגד רמ"ח מצות ומצות כיבוד אב היא כנגד העיניים‬ ‫אבל כבוד אמו היה אחרת מהכל‪ ,‬וישב עמה זמן ממושך‬ ‫ולכן עשו שקיים כיבוד אב זכה שעיניו קבורים במערת‬ ‫לשוחח – אמנם מיד כשיצא מחדרה‪ ,‬קפץ בזריזות וניתר‬ ‫המכפלה‪( .‬עטרת משה לפורים עמוד קע"ח)‬ ‫לחדרו‪ ,‬ומיד השקיע עצמו בעולמה של תורה‪( .‬הרב אברהם‬ ‫פוקס)‬ ‫הודעה תשלח לפותרים נכונה שעלו בגורל‪.‬‬ ‫בספר עליות אליהו (דף כ"ג) כתב מעשה‪ ,‬שהגר״א רצה‬ ‫ללמוד איך משתמשים בסמי רפואה‪ ,‬ואביו אסר עליו מחשש‬ ‫שיתבטל מהתורה‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את גיליונות הורינו במייל‬ ‫גם באנגלית ובאידיש‬ ‫כתבו לנו הצטרפות – אנגלית ‪ /‬אידיש‬ ‫וקבלו את הגיליון מדי שבוע לתיבת המייל שלכם‬ ‫הצטרפו עכשיו‪horeinuorg@gmail.com :‬‬ ‫פרשת לך לך תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪147‬‬ ‫ניתן להפנות שאלות ליועצי 'הורינו' עבור מדור זה‬ ‫והשיב לב‬ ‫בכתובת דוא"ל המופיעה בגב הגיליון‪ .‬סודיות מובטחת‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות משולחנם של‬ ‫יועצים רבניים ומטפלים‬ ‫באופן כללי כשההורים נזקקים לעזרת ילדיהם עלולה‬ ‫אנחנו‪ ,‬אחים ואחיות בוגרים‪ ,‬נשואים ובעלי משפחות‪,‬‬ ‫להתעורר התנגשות בין דרכם ואופיים‪ ,‬לבין דרכם של‬ ‫מלווים את הורינו המבוגרים שחיים לבדם בביתם‪ .‬שניהם‬ ‫הילדים‪ .‬במצב זה צריך לזכור כמה נקודות חשובות‪.‬‬ ‫סובלים ממצבים רפואיים‪ ,‬וחלק מהזמן הם זקוקים לטיפולים‬ ‫ראשית לכל‪ ,‬הילדים אינם מורים להוריהם או מצווים אותם מה‬ ‫ולביקורים אצל רופאים‪ .‬אנחנו דואגים להם מאוד‪ ,‬ובעיקר‬ ‫לעשות וכיצד לנהוג‪ .‬דרכו של עולם שההורים מלמדים ומחנכים‬ ‫מהפער בין רצונם בעצמאות ובין מה שהם מסוגלים לעשות‬ ‫את בניהם ולא להיפך‪ ,‬ואפילו כשהבן עולה עליהם ביכולת‪,‬‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫בחומר או ברוח‪ .‬ולכן הילדים רשאים להציע להורים לעבור לגור‬ ‫כרגע הדאגה המיידית ביותר היא הנהיגה‪ .‬הם ממשיכים לנסוע‬ ‫בקרבתם או לדיור מוגן‪ ,‬אך כל עוד ההורים אינם מסכימים‪,‬‬ ‫לבדם‪ ,‬ובשנה האחרונה היו להם פעמיים תאונות קלות אמנם‪,‬‬ ‫יישאר המצב על כנו‪.‬‬ ‫אבל ככל הנראה בגלל שליטה חלקית ברכב‪ .‬בשני המקרים איש‬ ‫שנית‪ :‬ההורים אנשים נבונים‪ ,‬וזכותם להחליט כיצד יבלו את‬ ‫לא נפגע‪ ,‬אבל אנחנו חוששים שבפעם הבאה זה יסתיים אחרת‪,‬‬ ‫שנות זקנתם‪ .‬גם אם נראה לכם שדרך חייהם עלולה‪ ,‬חלילה‪,‬‬ ‫והסכנה היא גם להם וגם לאחרים בכביש‪ .‬הם מצידם אומרים‬ ‫לגרום לבעיות או קושי או אפילו הידרדרות רפואית‪ ,‬זה עדיין‬ ‫שהכל ב"ה בסדר ואלו היו שני צירופי מקרים שלא מעידים על‬ ‫עניין שלהם‪( .‬כמובן אם אין סכנה לאחרים ע"י החלטתם‪ .‬ואת‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫זה אפשר לפתור בצורה שתציעו להם ליתר ביטחון לגשת לאיזה‬ ‫ניסינו לשוחח איתם על מעבר לדיור מוגן‪ ,‬שם יהיו מוגנים יותר‪,‬‬ ‫שהוא מבחן כשירות בנהיגה‪ ,‬שלא יהיה מצב שאחרים נפגעים)‬ ‫עם סיוע זמין וליווי רפואי קרוב‪ .‬הם סירבו בתוקף‪ .‬אבא אמר‬ ‫ויתרה מזו‪ ,‬אם יוכרחו לעבור לדיור מוגן וייתקלו שם במועקה‬ ‫שהוא "לא מוכן לגמור את חייו בין זרים"‪ ,‬ואמא טענה שהם‬ ‫נפשית‪ ,‬עלול הלחץ להכריעם‪ ,‬ונמצא שכרם בהפסדם‪ .‬במצבם‬ ‫מסתדרים מצוין ושאנחנו מגזימים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אנחנו מכבדים‬ ‫הנוכחי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ברור שהם מצידם שמחים‪ ,‬ויתכן שיאריכו‬ ‫אותם מאוד וזו זכותם להחליט על חייהם‪ .‬מצד שני‪ ,‬אנחנו‬ ‫ימים גם אם יסבלו לפרקים מבעיה רפואית‪.‬‬ ‫חוששים שהמשך המצב כפי שהוא יגרום לנזק חמור‪ ,‬וחלקנו‬ ‫שלישית‪ :‬אם הם לא מוכנים לעבור לידכם‪ ,‬או לדיור מוגן‪,‬‬ ‫מרגישים שאנחנו מתבוננים מהצד בעוד הסכנה גוברת‪.‬‬ ‫תחשבו על אפשרות שמישהו מכם או בתורנות או באופן קבוע‪,‬‬ ‫לכן אנחנו שואלים‪ :‬האם יש נקודה שבה מותר‪ ,‬ואולי אף חובה‪,‬‬ ‫יבוא לגור לידם כדי לעזור להם‪ .‬זה באמת מהלך לא פשוט‪ ,‬אבל‬ ‫להפסיק לשאול את דעתם‪ ,‬ולפעול למענם גם בניגוד לרצונם?‬ ‫הזכות הגדולה של כיבוד אב ואם‪ ,‬ובמיוחד בשנים אלו שאתם‬ ‫ואם כן‪ ,‬מהם הסימנים שמעידים שהגענו אליה‪ ,‬ואילו צעדים‬ ‫יודעים את האמת כמה הם זקוקים לעזרתכם‪ ,‬תעמוד לכם‬ ‫ראוי לנקוט לפני כן?‬ ‫שתראו מזה רק שפע ברכה והצלחה‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫חדש!‬ ‫שורות שנכתבו מליבו של בחור‬ ‫ישיבה מתבגר‪ ,‬בן להורים בזיווג שני‪.‬‬ ‫על הפסוק שנאמר בתורה ְוְ ִיִ ְְצָחָ ק ָּּבא ִִמּבֹוא ְּבֵּאֵ ר ַלַ ַַחי ֹר ִִֹאי‬ ‫כשאבא או אמא מודיעים שהם עומדים להינשא בשנית‪ ,‬הלב‬ ‫(כ"ד‪ ,‬ס"ב) רש"י מפרש בשם המדרש‪ :‬שהלך להביא את הגר‬ ‫של הילדים נפתח בבת אחת לכיוונים רבים‪ .‬יש מי שמתרגש‪,‬‬ ‫לאברהם אביו שישאנה‪ .‬רואים שגם העניין הזה הוא חלק‬ ‫ויש מי שמרגיש געגוע עמוק להורה שהלך‪ .‬יש מי שמתקשה‬ ‫ממצוות כיבוד אב‪ ,‬שיצחק דאג לאברהם שלא יישאר אלמן‬ ‫לראות אדם אחר במקום המוכר‪ ,‬ויש גם כעס שקשה לשים‬ ‫אלא יחזור לשאת את הגר‪( .‬ויש אומרים שעשה כן משום כל‬ ‫עליו מילים‪ .‬אלה רגשות אנושיים לגמרי‪ ,‬ואין בושה בהם‪.‬‬ ‫המתפלל על חברו וע"כ זכה לשאת את רבקה) מובן מאליו‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כאן נבחנת מצוות כיבוד הורים בעומקה‪ .‬כיבוד הורים‬ ‫שאין לגרום למתיחות ביניהם‪ ,‬לא בדברים‪ ,‬לא ברמיזות ולא‬ ‫אינו רק לעמוד מפניהם ולספק את צרכיהם הפיזיים‪ .‬הוא כולל‬ ‫בהתרחקות מכוונת‪ .‬שלום הבית של ההורה יקר מכול‪.‬‬ ‫גם לשמוח בשמחתם ולהיות שותפים לטוב שלהם‪ ,‬כי עבורם‬ ‫אין צורך להכחיש את הרגשות הקשים‪ .‬אפשר לשאת אותם‬ ‫זה צורך חיוני וחשוב‪ .‬הורה שאחרי שנים של בדידות או אבל‬ ‫בשקט‪ ,‬לשוחח עליהם עם אדם קרוב ולבקש עזרה כשצריך‪.‬‬ ‫זכה לפתוח פרק חדש ולמצוא מי שיעמוד לצדו‪ ,‬זקוק שילדיו‬ ‫אבל ברגע ההכרעה‪ ,‬הבחירה היא לשמוח‪ .‬שמחה שנבחרה‬ ‫יעמדו לצדו ולא מולו‪ .‬החיוך בחופה‪ ,‬המילה הטובה והברכה‬ ‫מתוך כוונה‪ ,‬גם כשהיא עולה במאמץ‪ ,‬היא אחת הדרכים‬ ‫שיוצאת מן הלב הם כיבוד הורים הלכה למעשה‪ ,‬ולעיתים הם‬ ‫היפות והחשובות לומר להורים‪ :‬אנחנו כאן‪ ,‬ואנחנו איתכם‪.‬‬ ‫המתנה היקרה ביותר שאפשר לתת‪.‬‬ ‫יש לכם השגות על הנכתב? רוצים לשתף התמודדות אישית‬ ‫שלכם? מוזמנים לשלוח אלינו ונפרסם בעז"ה ככל האפשר‪:‬‬ ‫‪horeinuorg@gmail.com‬‬ ‫פרשת לך לך תשפ”ז ‪ //‬גליון ‪147‬‬ ‫כתיבה‪ :‬י‪ .‬בנימין‬ ‫מני מספר על אבא ואמא‬ ‫ומצוות כיבוד הורים‬ ‫ְְׁשֵנֵ י זּוגֹות א ַֹוַפַּנַ ִיִם ְּוְׁשֵנֵ י ָָּב ִִּתים‬ ‫ָָר ִִצ ִיִתי ְלְ ַַה ְְמ ִִׁשיְך‪ֶ .‬זֶ ה ְְׁש ִִביל ָָאֹרְֹך ְוְֶנֶ ְְח ָָמד‪ְ ,‬וְֵיֵׁש ָָׁשם ְִיְִר ָיָדה ְְמ ֻֻצֶּיֶֶנֶ ת‪ֲֲ .‬א ָָבל ִִא ָָּמא‬ ‫ֹויִמי הּוא ָָח ֵֵבר‬ ‫ֹויִמי‪ִִ ,‬ס ַַּפְְר ִִּתי ָלָ ֶֶכם ָָעָלָ יו ַַּפ ַַעם‪ְְׁ .‬של ִ‬ ‫ֵיֵׁש ִלִ י ָָח ֵֵבר ֶֶׁשּק ְֹוְר ִִאים לֹו ְְׁשל ִ‬ ‫ָָא ְְמָָרה ֹלא‪ָָ ,‬אז ֹלא‪.‬‬ ‫ֹוְׁש ִִבים‬ ‫טֹוב ֶֶׁשִּלִ י‪ְְּ ,‬ב ִִע ָָּקר ִִמ ְְּפֵנֵ י ֶֶׁש ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַמ ְְס ִִּכ ִיִמים ִִּכ ְְמ ַַעט ַַעל ַַהֹּכֹל‪ְְׁ .‬שֵנֵ ינּו ח ְ‬ ‫ֹוֵׂשה ָָמה ֶֶׁש ִִא ָָּמא ֶֶׁשְּלְ ָך ֹלא‬ ‫ְְׁשלֹו ְִיְִמי ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ָָעַלַ י‪ַַ ,‬א ָָּתה ַַאף ַַּפ ַַעם ֹלא ע ֵ‬ ‫ֶֶׁש ַַה ַַה ְְפ ָָס ָָקה ַַּב ֵֵח ְֶיְֶּדר ְְק ָָצָָרה ִִמ ַַּדי‪ֶֶׁ ,‬שא ַֹוַפַּנַ ִיִם ִִעם ִִהּל ִּוִכים ֵֵהם ַַה ְְמ ָָצ ָָאה‬ ‫ַַמְְר ָָׁשה? ָָמה ִִּפ ְְתאֹום? ֲֲאִנִ י ֶיֶֶלֶ ד ָָרִגִ יל‪ֲֲ ,‬א ָָבל ִִאם ֲֲאִנִ י ְְּכ ָָבר י ֵֹוֵד ַַע ֶֶׁש ִִהיא ֹלא‬ ‫ֲֲחׁש ָּוָבה ְְמאֹוד‪ְ ,‬וְ עֹוד ַַּכ ָָּמה ְְּד ָָבִִרים ֶֶׁש ָָּדנּו ָָּב ֶֶהם‪.‬‬ ‫ַַמְְר ָָׁשה‪ָ ,‬לָ ָָּמה ִלִ י ַלַ ֲֲעׂשֹות ַַּד ְָוְָקא? ְְׁשלֹו ְִיְִמי ִִהְנְ ֵֵהן‪.‬‬ ‫יִׁשי ַַא ַַחר ַַה ָָּצ ֳֳהַַרִיִם‪ְְּ ,‬כ ֶֶׁש ָָחַזַ ְְר ִִּתי ֵֵמ ַַה ֵֵח ְֶיְֶּדר‪ְְׁ ,‬שלֹו ְִיְִמי ָָׁש ַַאל ִִאם ֲֲאִנִ י‬ ‫ְְּביֹום ְְׁשִלִ ִ‬ ‫ָָחַזַ ְְרנּו ְלְ ִִכּוּון ַַהִּגִ ָּנָ ה‪ְְׁ ,‬שלֹו ְִיְִמי ָָר ַַכב ְלְ ִָיִָדי ְְּב ֶֶׁש ֶֶקט ַַּכ ָָּמה ְְרָגָ ִִעים‪ְָ ,‬וְָאז ָָא ַַמר‪ַַ :‬א ָָּתה‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה‪ָָ .‬ר ִִצ ִיִתי ְְמאֹוד‪ַַ ,‬ה ְְּב ָָעָיָה ַַה ְִּיְִח ָיָדה‬ ‫ר ֶֹוֶצה ָלָ ֵֵצאת ִִאּתֹו ְלְ ִִסּבּוב א ַֹוַפַּנַ ִיִם ַַּב ְ �‬ ‫י ֵֹוֵד ַַע‪ִ ,‬לִ ְְפ ָָע ִִמים ֲֲאִנִ י ְְמ ַַקֵּנֵ א ָָּב ֶֶכם‪ְ .‬לְ ָָמ ָָׁשל‪ֶֶׁ ,‬ש ִִא ָָּמא ֶֶׁשְּלְ ָך ַַמְְר ָָׁשה ְלְ ָך ָלָ ֶֶר ֶֶדת‬ ‫ָָהי ְָיְָתה ֶֶׁש ָָּצִִריְך ִלִ ְְׁשֹאֹל ֶֶאת ִִא ָָּמא‪ְּ .‬וְב ֶֶדֶֶרְך ְְּכָלָ ל ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ׁש ֵֹוֵאל ֶֶאת ִִא ָָּמא ִִאם‬ ‫ְלְ ַַׂש ֵֵחק ַַא ֲֲחֵֵרי ַַה ֵֵח ְֶיְֶּדר ַּגַ ם ִִאם ְְמ ֻֻא ָָחר‪ִּ ,‬וִב ְְכָלָ ל‪ֶֶׁ ,‬ש ַַא ָָּבא ֶֶׁשְּלְ ָך נ ֵֹוֵתן ְלְ ָך ְלְ ִִה ָָּׁש� ֵֵאר‬ ‫ִיִיִתי ָָצִִריְך ַלַ ֲֲעׂשֹות ֹק ֶֶֹדם‪.‬‬ ‫ֶֶא ְְפ ָָׁשר ָלָ ֵֵצאת‪ִִ ,‬היא ַַמְזְ ִִּכ ָיָרה ִלִ י ָָּכל ִִמיֵנֵ י ְְּד ָָבִִרים ֶֶׁש ָָה ִ‬ ‫ֵֵער י ֵֹוֵתר ְְמ ֻֻא ָָחר‪ְָ .‬וְָאז ְְׁשלֹו ְִיְִמי ָָא ַַמר ָָּכל ַַא ָָּבא ְִוְִא ָָּמא ַַמ ְְחִלִ ִיִטים ַַא ֶֶחֶֶרת‪,‬‬ ‫ְלְ ַַס ֵֵּדר ֶֶאת ַַה ֶֶח ֶֶדר ֶֶׁשִּלִ י‪ֶֶ ,‬את ַַה ְְּס ָָפִִרים ֶֶׁש ִִה ְְׁש ַַאְְר ִִּתי ְְּב ָָכל ִִמיֵנֵ י ִִּפּנֹות‪ְ ,‬וְֹלא‬ ‫ָָמה ֶֶׁשּטֹוב ֶֶא ְְצֵלֵ נּו ֹלא ָָּת ִִמיד ַַמ ְְת ִִאים ֶֶא ְְצְלְ ֶֶכם‪ַַּ .‬פ ַַעם ָָא ַַמְְר ִִּתי ְלְ ַַא ָָּבא ֶֶׁשִּלִ י‬ ‫"ִא ָָּמא‪ֶֶ ,‬א ְְפ ָָׁשר‬ ‫ְְמ ַַד ֵֵּבר ַַעל ַַהַּנַ ֲֲעַלַ ִיִם‪ְ ...‬לְ ַַד ְְע ִִּתי‪ֵ ,‬יֵׁש ֶֶק ֶֶׁשר ִִמ ְְסּת ִֹוִרי ֵֵּבין ַַה ִִּמִּלִ ים ִ‬ ‫ֶֶׁש ֶֶא ְְצְלְ ֶֶכם ַַמְְר ִִׁשים ַַמ ֶֶּׁש�הּו ֶֶׁשהּוא ֹלא ַַמְְר ֶֶׁשה ִלִ י‪ָָ .‬אז הּוא ָָא ַַמר ִלִ י‪ְׁ'ְ :‬שלֹו ְִיְִמי‪,‬‬ ‫ְְּב ַַב ָָּק ָָׁשה ָלָ ֵֵצאת?" ְלְ ֵֵבין ַַה ִִּמִּלִ ים "ֹק ֶֶֹדם ְְּת ַַס ֵֵּדר ְוְ ת ִֹוִריד ֶֶאת ַַה ַַּפח"‪ֲֲ .‬אִנִ י ַַמ ִִּצ ַיַע‬ ‫ֲֲאִנִ י ָָׂש ֵֵמ ַַח ֶֶׁשְּלְ ֵֵמִנִ י ֵיֵׁש ה ִֹוִרים ט ִֹוִבים‪ְ .‬וְַגַ ם‬ ‫ִלִ ְְבֹּדֹק ֶֶאת ֶזֶ ה ִִּבְְר ִִצינּות‪.‬‬ ‫ְלְ ָך ֵיֵׁש ה ִֹוִרים ט ִֹוִבים‪ֲֲ .‬א ָָבל ֲֲאַנַ ְְחנּו ֹלא‬ ‫ַַה ַַּפ ַַעם ָָהָיָה ִלִ י ֵנֵ ס ָּגָ לּוי‪ִִ ,‬א ָָּמא ִִה ְְס ִִּכ ָיָמה‬ ‫ַַח ִָּיִָבים ְלְ ַַה ֲֲחִלִ יט אֹותֹו ָָּד ָָבר‪...‬‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה‪ְְּ ,‬בִלִ י‬ ‫ַ"ַרק ִִּת ָָּׁש� ֲֲארּו ָָּבְְרחֹובֹות ֶֶׁשל ַַה ְ �‬ ‫ֵֵה ַַבְנְ ִִּתי אֹותֹו‪ַּ .‬גַ ם ֲֲאִנִ י ִלִ ְְפ ָָע ִִמים א ֵֹוֵמר‬ ‫אִׁשי‪ְַ ,‬וְַת ְְחֹזֹר ַַעד ֵֵׁשׁש"‪.‬‬ ‫ָלָ ֶֶר ֶֶדת ַלַ ְְּכ ִִביׁש ָָהָָר ִ‬ ‫ְלְ ִִא ָָּמא; ֲֲא ָָבל ִלִ ְְׁשלֹו ְִיְִמי ַַמְְר ִִׁשים‪ְִ .‬וְִא ָָּמא‬ ‫ֲֲא ָָבל ִִא ָָּמא‪ַַ ,‬ע ְְכ ָָׁשו ָָח ֵֵמׁש! ְְּב ִִדּיּוק‪ָָ ,‬א ְְמָָרה‬ ‫עֹוָנָ ה; ֲֲאִנִ י ְְּבט ָּוָחה ֶֶׁש ַַא ָָּבא ְִוְִא ָָּמא ֶֶׁשל‬ ‫ִלִ י ִִא ָָּמא‪ֵ ,‬יֵׁש ָלָ ְך ָָׁש ָָעה‪ֹ .‬לא ִִה ְְת ַַוַַּכ ְְח ִִּתי‪,‬‬ ‫ְְׁשלֹו ְִיְִמי י ְֹוְד ִִעים ָָמה טֹוב ִִּב ְְׁש ִִבילֹו‪ֲַ .‬וֲַאִנִ י‬ ‫ֲֲח ָָבל ִלִ י ְלְ ַַבְזְ ֵֵּבז ְזְ ַַמן ֶֶׁשל א ַֹוַפַּנַ ִיִם‪ָ .‬לָ ַַק ְְח ִִּתי‬ ‫ְְצִִר ָיָכה ַלַ ֲֲחֹׁשֹב ָָמה טֹוב ִִּב ְְׁש ִִביְלְ ָך‪.‬‬ ‫ּוְׁשלֹו ְִיְִמי ְְּכ ָָבר ִִח ָָּכה‬ ‫ַַק ְְס ָָּדה‪ַָ ,‬יַָר ְְד ִִּתי ְלְ ַַמ ָָּטה‪ְ ,‬‬ ‫ְְׁשלֹו ְִיְִמי ָָׁש ַַתק ְָוְָאז הּוא ָָא ַַמר‪ֲֲ ,‬א ָָבל ֲֲאִנִ י‬ ‫ִלִ י ְלְ ַיַד ַַה ִִּבְנְ ָיָן‪" .‬נּו‪ַַּ ,‬כ ָָּמה ְזְ ַַמן!" הּוא ָָא ַַמר‪.‬‬ ‫א ֵֹוֵהב א ָֹוָתם ִִּכי ַַא ָָּבא הּוא ַַא ָָּבא ֶֶׁשִּלִ י‪,‬‬ ‫ִִא ָָּמא ֶֶׁשִּלִ י ָנָ ְְתָנָ ה ִלִ י ַַעד ֵֵׁשׁש‪ ,‬ה ַֹוַד ְְע ִִּתי לֹו‬ ‫ְִוְִא ָָּמא ִִהיא ֶֶׁשִּלִ י‪ַּ ,‬גַ ם ְְּכ ֶֶׁש ֵֵהם א ְֹוְמִִרים ֵֵּכן‬ ‫ֶֶׁשַּיְַנְ ִִמיְך ִִצ ִִּפּיֹות‪ִ .‬לִ י ָנָ ְְתנּו ַַעד ֵֵׁשׁש ֵָוֵָח ִִצי‪,‬‬ ‫ְוְַגַ ם ְְּכ ֶֶׁש ֵֵהם א ְֹוְמִִרים ֹלא‪ָָ .‬ע ַַמ ְְדנּו ָָׁשם ִִעם‬ ‫ָָא ַַמר ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪ָָ .‬ע ַַצְְר ִִּתי‪ָ .‬לָ ָָּמה ְלְ ָך ֵֵׁשׁש ֵָוֵָח ִִצי‬ ‫ָָהא ַֹוַפַּנַ ִיִם‪ְְ ,‬מ ֻֻהְְר ָָהִִרים ְּוְמ ַַח ְִּיְִכים‪ִִּ .‬פ ְְתאֹום‬ ‫ְוְִלִ י ֵֵׁשׁש? ְְׁשלֹו ְִיְִמי ָָמ ַַׁשְך ַַּב ְְּכ ֵֵת ַַפִיִם ּתֹוְך‬ ‫ָּׁשעֹון; ָָח ֵֵמׁש ֲֲח ִִמ ִִּׁש�ים‬ ‫ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ַַּב ָ �‬ ‫ְְּכ ֵֵדי ֶֶׁש ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ִלִ ְְרֹּכֹב ַַּב ְִּיְִר ָיָדה‪ָָּ ,‬כ ָָכה ַַא ָָּבא‬ ‫ּוְׁש ַַּתִיִם‪ .‬אֹוי‪ֲֲ ,‬אִנִ י ָָצִִריְך ַלַ ֲֲחֹזֹר‪ְ ,‬וְַגַ ם‬ ‫ְ‬ ‫ֶֶׁשִּלִ י ָָא ַַמר‪ָָ .‬ח ַַׁש ְְב ִִּתי ֶֶרַגַ ע‪ ,‬אּוַלַ י ְְּכ ַַדאי ִלִ י‬ ‫ְלְ ַַה ֲֲעלֹות ֶֶאת ָָהא ַֹוַפַּנַ ִיִם‪ְְׁ ..‬שלֹו ְִיְִמי ִִחֵּיְֵך ‪ִ -‬לִ י‬ ‫ֵּׁשר ְלְ ִִא ָָּמא ּוְלְ ה ִֹוִד ַיַע ָלָ ּה ֶֶׁש ַַּב ַַּבִיִת‬ ‫ְלְ ִִה ְְת ַַק ֵ �‬ ‫ֵיֵׁש ַַעד ֵֵׁשׁש ֵָוֵָח ִִצי‪ .‬הּוא ִלִ ָּוָה א ִֹוִתי ַַעד ַַה ִִּבְנְ ָיָן‪ִ .‬לִ ְְפֵנֵ י ֶֶׁשִּנִ ְְפַַר ְְדנּו הּוא ָָא ַַמר‪ֵֵ :‬מִנִ י‪,‬‬ ‫ֶֶׁשל ְְׁשלֹו ְִיְִמי ֵיֵׁש ַַּת ָָּקנֹות ֲֲח ָָדׁשֹות? ַָיַָד ְְע ִִּתי ְְּב ִִדּיּוק ָָמה ִִהיא ַַּת ֲֲעֶנֶ ה‪.‬‬ ‫ִיִיִתי ָָצִִריְך ַלַ ֲֲחֹזֹר ַַע ְְכ ָָׁשו‪,‬‬ ‫ִיִיִתי ָּגָ ר ֶֶא ְְצְלְ ֶֶכם‪ָָ ,‬ה ִ‬ ‫ַַא ָָּתה י ֵֹוֵד ַַע ָָמה ַַמ ְְצ ִִחיק? ִִאם ָָה ִ‬ ‫ָָיָָצאנּו ַלַ ֶֶּדֶֶרְך‪ָָ .‬ה ֲֲאִוִיר ָָהָיָה ָָקִִריר ְְק ָָצת‪ָָ ,‬הר ַּוַח ָָה ְָיְָתה ְנְ ִִע ָיָמה‪ַּ ,‬וַב ְִּיְִר ָיָדה ָָה ֲֲאֻֻר ָָּכה‬ ‫ִיִיִתי ֲֲאִנִ י‪.‬‬ ‫ֲֲא ָָבל ָָאז ֹלא ָָה ִ‬ ‫ְלְ ַיַד ַַהִּגִ ָּנָ ה ִִהְְרַּגַ ְְׁש ִִּתי ְְּכ ִִאּלּו ֲֲאִנִ י ר ֵֹוֵכב ִִּב ְְמ ִִהירּות ֶֶׁשל אֹוטֹוּבּוס‪ָָ .‬ע ִִׂשינּו ִִסיבּוב‬ ‫ָָעִלִ ִיִתי ַַה ַַּב ְָיְָתה‪ִִ ,‬א ָָּמא ָָּפ ְְת ָָחה ִלִ י ֶֶאת ַַה ֶֶּדֶלֶ ת‪ִִ .‬הַּגַ ְְע ָָּת ַַּבְּזְ ַַמן? ֵֵאיְך ָָהָיָה? ֵֵאיֹפֹה‬ ‫ְלְ ַיַד ַַה ִִּבְנְ ָיִָנִ ים‪ִִ ,‬ה ְְמ ַַׁש ְְכנּו ַַּב ְְּׁש� ִִביל ָָהא ַֹוַפַּנַ ִיִם‪ְָ ,‬וְָאז ָָע ַַצְְרנּו ְלְ ַיַד ִּגִ ָּנָ ה ְְק ַַטָּנָ ה ְְּכ ֵֵדי‬ ‫ְנְ ַַס ְְע ֶֶּתם? ִִס ַַּפְְר ִִּתי ָלָ ּה ַַהֹּכֹל‪ַּ .‬גַ ם ַַעל ֶזֶ ה ֶֶׁשֹּלא ִִה ְְמ ַַׁש ְְכנּו ַלַ ִִּכ ָָּכר ַַהְּגְ דֹוָלָ ה‪ִִ .‬א ָָּמא‬ ‫ִלִ ְְׁשּתֹות‪ַַּ .‬תִּגִ יד‪ָָׁ ,‬ש ַַאְלְ ִִּתי ֶֶאת ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪ֶֶ ,‬א ְְצְלְ ֶֶכם ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ַַמְְר ִִׁשים ַַעד ֵֵׁשׁש ֵָוֵָח ִִצי‪,‬‬ ‫ִִח ְָּיְָכה; ֶָיֶָפה ְְמאֹוד‪ֶֶ ,‬מִּנִ י‪ֲֲ .‬אִנִ י ְְׂש ֵֵמ ָָחה ֶֶׁש ֶֶא ְְפ ָָׁשר ִלִ ְְסֹמְֹך ָָעֶלֶ יָך‪.‬‬ ‫ְַוְַא ָָּתה ָיָ כֹול ִלִ ְנְ ֹס ַַֹע ַַעד ַַה ִִּכ ָָּכר ַַהְּגְ דֹוָלָ ה? ֵֵּכן‪ֲֲ ,‬א ָָבל ַַרק ִִעם ָָח ֵֵבר‪ֶֶ .‬א ְְצֵלֵ נּו ָָאסּור‬ ‫ִנִ ְְכַנַ ְְס ִִּתי ַלַ ֶֶח ֶֶדר ְלְ ַַהִּנִ ַיַח ֶֶאת ַַה ַַּק ְְס ָָּדה‪ָָ ,‬ח ַַׁש ְְב ִִּתי ַַעל ַַה ִִּׂש� ָיָחה ֶֶׁשִּלִ י ִִעם ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪.‬‬ ‫ַַעד ַַה ִִּכ ָָּכר ִִּב ְְכָלָ ל‪ָָ ,‬א ַַמְְר ִִּתי‪.‬‬ ‫ֹוֵׁשב‪ָ :‬לָ ָָּמה ֶֶא ְְצָלָ ם ֻֻמ ָָּתר ְֶוְֶא ְְצֵלֵ נּו‬ ‫ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ֲֲאִנִ י ִִמ ְְס ַַּת ֵֵּכל ַַעל ַַּבִיִת ֶֶׁשל ָָח ֵֵבר ְוְ ח ֵ‬ ‫ְְׁשלֹו ְִיְִמי ָָח ַַׁשב ֶֶרַגַ ע; ֲֲא ָָבל ֶֶא ְְצְלְ ֶֶכם ַַמְְר ִִׁשים ַּגַ ם ְְּביֹום ִִׁש ִִּׁש�י ַַא ֲֲחֵֵרי ַַה ֵֵח ְֶיְֶּדר‪ָ ,‬נָ כֹון?‬ ‫ֹוֵׁשב ְְּב ִִדּיּוק ְלְ ֶֶה ֶֶפְך‪ֲֲ .‬א ָָבל‬ ‫ָָאסּור? ִלִ ְְפ ָָע ִִמים הּוא ִִמ ְְס ַַּת ֵֵּכל ַַעל ַַה ַַּבִיִת ֶֶׁשִּלִ י ְוְ ח ֵ‬ ‫ֵֵּכן‪ִִ ,‬אם ָּגָ ַַמְְר ִִּתי ַלַ ֲֲעֹזֹר ַַּב ַַּבִיִת‪ֶֶ .‬א ְְצֵלֵ נּו‪ָָ ,‬א ַַמר ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪ַַ ,‬א ָָּבא ֶֶׁשִּלִ י ֹלא ַַמְְר ֶֶׁשה‬ ‫ַַא ָָּבא ְִוְִא ָָּמא ֵֵהם ַַא ָָּבא ְִוְִא ָָּמא ֶֶׁשִּלִ י‪ִִ ,‬עם ַַה ְְּד ָָבִִרים ֶֶׁש ֵֵהם ַַמְְר ִִׁשים‪ִִ ,‬עם ַַה ְְּד ָָבִִרים‬ ‫א ַֹוַפַּנַ ִיִם ְְּביֹום ִִׁש ִִּׁש�י ִִּב ְְכָלָ ל‪ ,‬הּוא א ֵֹוֵמר ֶֶׁשּיֹום ִִׁש ִִּׁש�י ָָצִִריְך ִלִ ְְהיֹות ָָרג ַּוַע‪ֶ .‬זֶ ה ַַּד ְָוְָקא‬ ‫ֶֶׁש ֵֵהם ֹלא ַַמְְר ִִׁשים‪ִִ .‬עם ָָמה ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֵֵמ ִִבין‪ְ ,‬וְַגַ ם ִִעם ָָמה ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֲֲע ַַדִיִן ֹלא ֵֵמ ִִבין‪.‬‬ ‫ִנִ ְְׁש ָָמע ֶֶהְגְ יֹוִנִ י‪ֲֲ ,‬א ָָבל ֶזֶ ה ֹלא א ֵֹוֵמר ֶֶׁש ֲֲאִנִ י א ֵֹוֵהב ֶֶאת ֶזֶ ה‪.‬‬ ‫ֲַוֲַאִנִ י ֹלא ָָצִִריְך ֶֶׁש ֵֵהם ְִיְִהיּו ְְּכמֹו ַַהה ִֹוִרים ֶֶׁשל ְְׁשלֹו ְִיְִמי ְְּכ ֵֵדי ְלְ ַַכ ֵֵּבד א ָֹוָתם‪ֲֲ ,‬אִנִ י‬ ‫ַּגַ ם ֶֶא ְְצֵלֵ נּו ֵיֵׁש ְְּד ָָבִִרים ֶֶהְגְ יֹוִנִ ִּיִים ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֹלא א ֵֹוֵהב‪ָָ ,‬א ַַמְְר ִִּתי‪ְְּ .‬כמֹו ָָמה? ָָׁש ַַאל‬ ‫ְְמ ַַכ ֵֵּבד א ָֹוָתם ִִמ ְְּפֵנֵ י ֶֶׁש ֵֵהם ַַהה ִֹוִרים ֶֶׁשִּלִ י‪ְ ,‬וְֶזֶ ה ַַמ ְְס ִִּפיק‪ְְּ .‬ב ִִדּיּוק ָָאז ִִא ָָּמא ָָקְְר ָָאה‬ ‫ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪ְְּ ,‬כמֹו ָלָ ֶלֶ ֶֶכת ִלִ יֹׁשֹן‪ָָ ,‬מה ֶֶהְגְ יֹוִנִ י ָָּבֶזֶ ה‪ְְּ ?...‬ב ִִדּיּוק! ְְׁשֵנֵ ינּו ָָצ ַַח ְְקנּו‪.‬‬ ‫ֵֵמ ַַה ִִּמ ְְט ָָּבח‪ֵֵ ,‬מִנִ י‪ֵ ,‬לֵ ְך ִלִ ְְרֹחֹץ ַָיַָדִיִם‪ְַ ,‬וְַא ַַחר ָָּכְך ָָּתבֹוא ֶלֶ ֱֱאֹכֹל‪ָָ .‬הַלַ ְְכ ִִּתי ִלִ ְְרֹחֹץ ַָיַָדִיִם‪,‬‬ ‫ַַא ֲֲחֵֵרי ַַּכ ָָּמה ַַּדּקֹות ִִהַּגַ ְְענּו ַלַ ְְּפִנִ ָּיָה ֶֶׁשּמ ִֹוִביָלָ ה ַלַ ִִּכ ָָּכר ַַהְּגְ דֹוָלָ ה‪ְְׁ ,‬שלֹו ְִיְִמי ֵֵה ֵֵאט‪.‬‬ ‫ְְּב ַַא ֲֲה ָָבה‪ .‬טֹוב‪ ,‬אּוַלַ י ֹלא ְְּב ַַא ֲֲה ָָבה ַַמ ָָּמׁש ְּגְ דֹוָלָ ה‪ֲֲ ,‬א ָָבל ְְּבִלִ י ְלְ ִִה ְְת ֵַוֵַּכ ַַח‪ְ .‬וְַגַ ם ֶזֶ ה‪,‬‬ ‫ַנַ ְְמ ִִׁשיְך? הּוא ָָׁש ַַאל‪ֹ .‬לא‪ִִ .‬א ָָּמא ֶֶׁשִּלִ י ֹלא ַַמְְר ָָׁשה ִלִ י ְלְ ַַה ְְמ ִִׁשיְך ָָּכאן‪ֲֲ .‬א ָָבל ֲֲאַנַ ְְחנּו‬ ‫ֶֶה ֵֵּׂש�ג ֹלא ָָק ָָטן ִִּב ְְׁש ִִביל ֶיֶֶלֶ ד ֶֶׁש ָָחַזַ ר ַַע ְְכ ָָׁשו ִִמ ִִּסּבּוב א ַֹוַפַּנַ ִיִם‪.‬‬ ‫ַַיַַחד‪ָָ ,‬א ַַמר ְְׁשלֹו ְִיְִמי‪ְֵ ,‬וְֵאין ִִּכ ְְמ ַַעט ְְמכֹוִנִ ּיֹות ַַּב ְְּׁש� ִִביל ַַהֶּזֶ ה‪ָָ ...‬ה ֱֱא ֶֶמת ִִהיא ֶֶׁש ְְּמאֹוד‬ ‫יו"ל ע"י ארגון הורינו לחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בנשיאות מרן הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א ובהכוונת גדולי ישראל‬ ‫ע”ר ‪ | 580780617‬רח' יוסלה רוזנבלט ‪ 2‬ירושלים‪.‬‬ ‫תרומות יתקבלו בברכה‪ .‬אפשרויות הנצחה בעלון ובכלל פעולות הארגון לע"נ הוריכם או יקיריכם ולזכות פרנסה והצלחה‪ ,‬זש"ק וזיווג ‪ -‬למען ייטב לך!‬ ‫לקבלת גיליון הורינו השבועי במייל כתבו לנו "צרפו אותי" לכתובת המייל‪ ,‬וכן לפניות בנושאי תוכן‪ ,‬פתרון חידת 'רב הנסתר' ולפרסום סיפורים אישיים‬ ‫בנושאי כיבוד הורים‪ horeinuorg@gmail.com :‬או בפקס‪Zelle: dedications@horeinu.org | 077-6021640 :‬‬ ‫‪ /‬טעון גניזה ‪/‬‬ ‫‪www.horeinu.com‬‬