שפתותם · Sifsoisam — לך לך (2026-10-19)

-
פרש ﬩לך לך
תשפ"ז Iגﬦיון קכח' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
יהיה זרעך ,פירוש ,לא יתבוללו עם חשש אברהם מהריגה בסתר
אומות העולם ,ורוב ימים ושנים לא בעלילת דברים
יפעלו שיהיו שווין עמהם כאזרח ,רק
והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו
יהיו מצויינים וישארו גרים אתם ,וכל
לו ִא ּתוֹ ' – ְּּבכֹ ַח ַה ַּמ ֲח ָׁש ָׁבה
'נִ ּימוֹ ּ רואם יכירם כי הם מופלאים ומשונים
ג
מסביבותם .
אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו וגו'
למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי
בעניין מילת בני ביתו קודם מילת עצמו ,וגדר תליית המעשה במחשבה שיצאה לפועל בגללך (יב ,יב-יג) .וקשה ,למה יקל
וכמה רב תושיה יש בבשורה הזו, בעיניהם לשפוך דם נקי ,דבר שכנגד
'נימולו אתו' כלומר דעם מילת אברהם נעשה בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל ֵשכֶ ל בני אדם ,ולא ירצו לעבור על והיא נתקיימה במלא מובן המילה ,כי
מילתם כשירה. בנו ,וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת איסור אשת איש שאינו חמור כל כך לא שינו את שמם ואת לשונם ,ולא היו
וזה ימים רבים שחדשתי פירוש המקרא בן נכר נימולו אתו (יז ,כו כז) .עיין רמב״ן וזה בעיניהם .והנה הרמב"ן כתב שיבואו פרוצים בעריותד כמשפט תושבי ארץ
כנ״ל ואמרתי לגיסי המנוח הרב הגאון דניאל לשונו' :אברהם נזדרז במצות המילה שלהם בעלילה עליו ויאמרו שיש לו משפט מצרים ,שבשר חמורים בשרם וזרמת
זצ״לג ,ואמר שראה חידוש זה בחתם סופר, תחילה ומל אותם הוא בעצמו וכו׳ ואחר כך מל ישמח לב מות ,עיין שםא ,מה שאין כן על איסור סוסים זרמתםה.
ואני חפשתי בחתם סופר ולא מצאתיד. את עצמו ,שאילו הקדים מילתו היה חולה או
זכה להיות המון גוים בזכות שחזר אשת איש אין להם שום מסלולב.
ויש לומר עוד ,על פי המבואר במנחות (ה).
מסוכן בה מפני זקנתו ,ולא היה יכול להשתדל
במילתם' .עכ״ל. על למודו ק"א פעמים ונראה בפשטות כי המצרים אנשי
'דכיון שאין מחוסר זמן לבו ביום ,לאו איסורא זימה הם ,וכשיראו אשה יפה ,לא יחשו
הוא'ה ,וכיון שבו ביום נימול אברהם אין בזה ויש להקשות ,האיך יצאו ידי חובתן בזה, אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון
גוים (יז ,ד) .נראה לי שזכה ע"י שחזר על שום איסור ,אלא שזה יהיה בגידה
משום 'המול ימול' ,כיון דבו ביום נימול ,וזה ּמל יִ ּמֹול'א ,וכיון שהיה אברהם עדיין
והא בעינן ' ִה ֹּ גדולה למלך לקחת אשה מבעלה או
בעצם היום הזה נימול אברהם וגו׳ ,וכל אנשי ערל כשמל את בני ביתו ,איך יצא ידי חובתו למודו ק"א פעמים ,כמו שאמרו רז"ל
(חגיגה ט ):על הכתוב 'ושבתם וראיתם בין להרוג את האיש ,ולכן היה אברהם ירא
ביתו וגו' ועל כן נחשב שנימולו אתו .וכעין זה במילת בני ביתו ,דבשלמא בישמעאל ,יש לומר, שמא מחמת אהבת העם אל המלך,
בחולין (קכו' ):הדר פשטא מחוסר נקיבה (אם שישמעאל מל את עצמו ,וכן משמע קצת עובד אלקים' (מלאכי ג ,יח) ,ע"שו .ולשון
נופל על לשון מדה כנגד מדה ,המון יהרגו אותו בסתר שלא יוודע לשום
חשב לנקבו) לאו כמחוסר מעשה דמי'ו. במקראות שכתב תחלה כלל (פסוק כג) 'ויקח אדם ,ואחר כך תובא שרה אל המלך
אברהם את ישמעאל בנו' וגו׳ ,ואחר כך פרט דייקא ,צא חשוב המו"ן בגימטריא ק"א
וגדולה מזו ,דהנה נדר הוה דבר שיש לו בהיתר.
שאברהם וישמעאל מלו את עצמן כדכתיב (פסוק כנ"ל.
מתירין משום דאפשר להשאל עליו ,ואף על
גב דבעלמא קיימא לן דדבר שיש לו מתירין כד-כה) 'ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו ונראה לי זהו 'כי יעקב בחר לו י-ה' ולפי זה יש לדקדק בפסוקים
הוה דוקא במתירין דאתיא ממילא ולא בצריך בשר ערלתו ,וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה (תהלים קלה ,ד)' ,בחר' דייקא ,שעיקר דמתחלה אמר 'והרגו אותי' ,ואחר כך
מעשה ,מכל מקום בנדרים כיון דאיכא מצוה בהמולו את בשר ערלתו' ,דנראה שהוסיף לתת הברכה לאברהם אבינו היתה על יעקב אמר 'למען ייטב לי' ולא אמר 'ייטיבו לי'
לאיתשולי הוה כאתיא ממילאז .לכן ָצ ַדק מדור לאברהם וישמעאל שמלו את עצמן ,ומדור כידוע ,כמ"ש (בראשית כא ,יב) 'כי ביצחק כמו שאמר 'והרגו אותי' בלשון רבים.
אברהם אבינו שמל את ילידי ביתו ואחר כך מל לבני ביתו בפני עצמן -שהם נימולו אתו .וקשה יקרא לך זרע' כמו שאמרו רז"ל (נדרים ולדברינו אתי שפיר ,דהכי קאמר ,כי
את עצמו ,ושפיר קרינן ביה 'המול ימול' ,דעל כהנאמר לעיל ,הא אברהם לא היה נמול בשעה לא' ).ביצחק' ולא 'כל יצחק' ,ע"ש. יאמרו אשתו זאת -והרגו אותי עבדי
כל פנים מלת 'ילידי ביתו' מתלי תלי וקאי עד שמל את בני ביתו ,וקרא מכריז שבעצם היום ומעתה צא חשוב לא"ב המו"ן גוי"ם, המלך בסתר ,על כן תאמרי נא אחותי
לאחר שנמול אברהם ,דאז נעשה מל למפרע הזה נעשה הכל ,ולא שנמול אברהם והמתין עד ומספר קטן למ"ן י"םז ,סך הכל גימטריא את -למען ייטב לי המלך ,דבין כך ובין
ונחשב כנימולו גם הם אתו ,שעל ידי מילתו שנתרפא ,ואחר כך מל את בני ביתו. בח"ר. כך תילקח בית המלך ,ולפחות על כל
הוכשרה מילתם ,וזו כוונת המקרא' ,נימולו וכן ביעקב כתיב (בראשית כח ,טו)
וזאת ליהודה פנים וחיתה נפשי בגללך.
ויש מזה ראיה לסברא המוזכרת בירושלמי
אתו' עם מילת אברהם אבינו נימולו גם הם. בפרק קמא דסוכה (הלכה ה) ב'הדלה עליה את 'והנה אנכי עמך' ,ג"כ ע"י שחזר למודו
הבטחת ד' לאברהם שבנ"י לא
ועל פי זה יובן מה היה צריך אברהם לעצת הגפן וכו׳ או שקצצן כשירה' ,דמיירי שנתכוון ק"א פעמים ,אע"ג שאין ראיה ,מכל
מקום זכר יש ,צא חשוב ראשי תיבות
יתבוללו בין הגוים
ממרא -שנתייעץ עמו על המילה ,ולהנ״ל יובן, מתחלה כשהדלה -שיקצצו ,ולכך לא בעי
שהיה אפשר שיהיה אברהם מל עצמו תחלה נענוע לאחר שקיצץב .והכא נמי הואיל וחישב וסופי תיבות אנכי עמך בגימטריא ק"א ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא
וימתין עד שיתרפא ,ולאחר שנתרפא ימול את אברהם אבינו למול את עצמו וגם הוציא כנ"ל .וזהו 'זרע ישראל עבדו בני יעקב להם (טו ,יג) .יש לפרש שהוא הבטחה
אנשי ביתו כשכבר נתחזק ונתאמץ ,ואז אין צורך מחשבתו מכח אל הפועל ,לכך ליכא משום בחיריו' (תהלים קה ,ו)' ,בחיריו' דייקא ובשורה ,שאברהם היה דואג כשראה
להמצאה הנ״ל לסמוך שהוא כשר למול אחרים תעשה ולא מן העשוי במה שמל את בני ביתו כנ"ל ,וכן 'עבדו' דייקא ע"י שחזר ק"א בנבואה שעתידין בניו להשתעבד תחת
הואיל ומחשב למול את עצמו בעצם היום הזה, כשהיה עדיין ערל ,נמצאת מילת בני ביתו היתה פעמים מכונה 'עבד' ,כמו שאמרו רז"ל ידי האומות ,שילמדו ממעשיהם ,ומזה
שאין הענין מבורר כל כך ,לכך שמע לעצת חכם תלויה ועומדת ,ולא היתה מילה כשירה עד (חגיגה שם) 'ושבתם וראיתם בין עובד האימה חשכה גדולה נפלה עליו ,ובא
ממרא ,שיעץ לו שזו סברה נכונה ויוכל לסמוך שמל אברהם את עצמו ,ובאותה פעולה שמל צבי לצדיק – באנהארד אלקים'. הקדוש ברוך הוא להניח דעתו -כי גר
ישמח לב עליה ,וזריזין מקדימין למצוה. את עצמו נמולו בני ביתו עמו ,וזו כוונת הכתוב א .ברמב"ן ' :ויתכן כי לא היה להם פחד רק בבואם בעיר מושב המלכים ,כי היה דרכם להביא למלך האשה
ב .כלומר ,כדי שיוכלו לקחת את אשתו ולהביאה היפה מאד ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו'.
א .דאיתא בעבודה זרה (כז ).דמי שאינו מהול -מילתו פסולה ,ודרשינן (בראשית יז ,יג) ִ'הּמֹול יִ ּמֹול' .ופירש רש״י קרי ביה לבית המלך ,היו צריכים לבוא בטענה המוצדקת בעיניהם .ולכן חשב אברהם שהדרך הקלה עבורם היא
ב .שם שנינו במתני'' :הדלה עליה את הגפן את הדלעת וכו' או שקצצן המל ימול -מי שהוא מהול ימול אחרים. לעלול עליו עלילת מוות ,ולאחר מיתתו להביאה לבית המלך ,שכן בחייו לא ימצאו כל עילה המצדקת את
כשירה' .ואמרינן בגמרא' :רבי בא בשם רב והוא שידלה אותן לכך ,רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא צריך לנענע, ג .לדברי רבינ ו מיושב שפיר דברי רש"י דלהלן ,דהנה כששלח יעקב נטילתה משום איסור אשת איש.
א"ראמר רבי יוסה ,תרתיהון לקולה ,הדלה אותן לכך אף על פי שלא נענע ,נענע אף על פי שלא הדלה אותן לכך'. את יוסף לראות שלום אחיו ,כתוב (להלן לז ,יד) 'וישלחהו מעמק חברון' ,ופירש רש"י' :מעצה עמוקה של אותו
ג .חתנו של חותן רבינו הגאון רבי ישכר דוב מענצער זיע"א אב"ד יאקא ,והוא הגאון רבי דניאל שטיינשניידר זצ"ל, צדיק הקבור בחברון' .ואפשר שזה פשר כוונתו ,שאברהם אבינו דאג שלא יתבוללו בניו בגלויות ,והבטיחו
ד .דברי החתם סופר הובא בשו״ת יורה דעה (סוף סימן ש). נכד הגאון רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרעשבורג זיע"א. ד .ויקרא רבה (לב, הקדוש ברוך הוא 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך'( .הוספת מוה"ר משה וייס ז"ל -מנכדי רבינו זיע"א).
דשם גם הקשה שלפי דעת הרמב"ן למאן דאמר ִ'הּמֹול יִ ּמֹול' ,יקשה ,איך מל אברהם אבינו ע"ה ילידי ביתו טרם מילת ו .בגמ' שם :עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ה .מלשון הכתוב בספר יחזקאל (כג ,כ). ה ג).
המשך 'מקורות וביאורים' בעמוד ב' ז .אותיות שיש להם מספר קטן מתוך ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד.
המילים 'לאב המון גוים'.
.. עוד יזﬤור úנו
מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א
. הכה למעשﬣ
יום חמישי פרשת וירא – יח' חשון
הגאון ר' אלעזר עקיבא בן מוה"ר שלמה דיני ומנהגי שאלת גשמים (ב)
מאיר זצ"ל פאשקוס (שלחן ערוך סימן קיז סעיף ה ,קיצור שלחן ערוך סימן יט סעיף ו). א .אמר ברוך אתה השם של סיום הברכה ,ונזכר
[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[
נלב"ע תרפ"ט .מנו"כ בעיר טשארנא (עיירה קטנה ט .שכח לשאול בתוך ברכת שמע קולינו ,והמשיך שלא אמר 'ותן טל ומטר' ,ועדיין לא המשיך בסיום
במחוז שופרון ,הונגריה). ואמר ברוך אתה השם ,ונזכר קודם שהמשיך בסיום הברכה ,לא יפסיק לומר למדנו חוקיך ,ולחזור ל'ותן
הברכה ,יאמר למדני חוקיך (ריטב"א תענית ג ע"ב ד"ה ושמעתי, טל ומטר' ,אלא יסיים הברכה ,שהרי הברכה אינה
שלשלת הדורות :הגאון ר' אלעזר עקיבא זצ"ל ,חתן שלמי ציבור משפטי ברכות העמידה וביאוריהם ברכה ב אות ד ,דף קיז נחשבת כברכה לבטלה ,אף שחיסר בהברכה שאלת
ע"א ,שערי תשובה סימן קיד אות ו משנה ברורה שם סקל"ב ביאור
רבינו הגה"ק זיע"א. גשמים ,מכל מקום הרי יכול להשלימו בשומע תפלה,
הלכה שם סעיף ד"ה בלא) ויש אומרים שיסיים הברכה, או בין הברכות כדלהלן ,ולכן לא נכון לסיים בה למדנו
ת.נ.צ.ב.ה ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' בין הברכות (ראה בתורת חיים
סימן קיד סק"ט ,ולכאורה נראה שאף בשומע תפלה דעתו כן).
חוקיך (חיי אדם כלל כד סוף סעיף ח ,אשל אברהם (בוטשאטש)
סימן קיז סעיף ד ד"ה אחר ,הגר"ח קנייבסקי שליט"א ,אשי ישראל
י .להסוברים שמסיים למדני חוקיך ,לא יחזור פרק כג הערה קעה ,שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן נח ד"ה
ועיין .ועיין עוד בשו"ת באר משה חלק ד סימן יח אות ה סוף ד"ה
שהשמחﬣ במעונﬧ לתחילת שומע תפלה ,אלא אומר 'ותן טל ומטר
לברכה' ,וממשיך כי אתה שומע (משנה ברורה סימן קיז
סקי"ט).
ב .אם נזכר שלא אמרו לאחר שסיים ברכת השנים,
וראיה).
לידידנו נכדי רבינו זיע"א קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר ,יאמרו שם בין
יא .אם חתם שומע תפלה ,וקודם שהתחיל רצה הברכות (מגן אברהם סימן קיז סק"ה ,שו"ע הרב שם סעיף ה ,חיי
מוה"ר אביגדור אהרן קליין שליט"א נזכר שלא אמר 'ותן טל ומטר' ,יאמרו שם במקום אדם כלל כד סוף סעיף ח) ,וחשיב כחתימה אריכתא ,וכאומר
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) שנזכר בין הברכות (שלחן ערוך סימן קיז סעיף ה) ,ונחשב מברך השנים ונותן טל ומטר (לבוש סימן קיד סעיף ו) .ויש
כשואל בשומע תפלה (שלחן ערוך הרב סימן קיז סעיף ה), אומרים שלא יפסיק לאמרו בין הברכות ,שכשגמר
הרב יהודה דוב קליין שליט"א ואחר כך ממשיך בברכת רצה ,ויש אומרים שכיון הברכה אין לההזכרה שייכות להברכה ,אלא יזכירו
בני ברק -אשדוד שסיים הברכה ,אין לההזכרה שייכות להברכה ,וחוזר בשומע תפלה (קיצור שלחן ערוך סימן יט סעיף ו ,משנ"ב סימן קיז
לרגל שמחת נשואי הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ לברך עלינו (קיצור שלחן ערוך סימן יט סעיף ו .וראה מה שהעיר סקט"ו ,ביאור הלכה סימן קיד סעיף ו סוף ד"ה בלא ,שלחן הטהור
במסגרת השלחן שם סק"ד ,ואולי גם בעניננו דעתו כן). (קאמרנא) סימן קיז סעיף ו) ,שיטה אחרת מצאנו שיאמרו
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה ,אמן. בן קודם תקע בשופר ,ובין בברכת שומע תפלה ,ובכך
יב .התחיל בברכת רצה ונזכר שלא שאל על מטר,
הרי הוא חוזר לברכת 'ברך עלינו' ,והדין כן גם אם נזכר יצא ידי כל הדעות (שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן נח ד"ה
המברכים ומשתתפים בשמחתכם בהמשך התפלה עד שעקר רגליו ,שחוזר ל'ברך עלינו',
וממשיך עד סוף תפלת שמונה עשרה (שלחן ערוך סימן קיז ג .החושש שאם לא יאמרו במקום שנזכר קודם
ולע"ד).
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל סעיף ה). ברכת תקע בשופר ,ישכח מלהזכירו גם בשומע תפלה,
יג .אם לא נזכר אלא לאחר שעקר את רגליו ,הרי פשוט שיסמוך על הסוברים שאומרו בין הברכות ,ולא
הוא חוזר לתחילת תפלת שמונה עשרה (שלחן ערוך סימן ימתין לאמרו בשומע תפלה (אורח נאמן סימן קיז אות יא ,וראה
לנדב 'פרנס השבוע' קיז סעיף ה).
יד .למנהגינו שאומרים פסוק יהיו לרצון קודם
במרא דשמעתתא (להרמ"א פריינד זצ"ל) אות לג ,שלהלכה דעביד כמר
עביד ודעביד כמר עביד ,ולכן פשוט שכשיש חשש שישכח להזכיר
בשומע תפלה ,יסמוך על הפוסקים שאומרו בין הברכות).
ניתן לחייג למס' עקירת הרגלים שבשמונה עשרה ,אם גמר יהיו לרצון ד .מה שאמרו שיאמרו בין הברכות ,הכונה קודם
ואמר תיבת וגואלי ,הרי הוא נחשב כהיסח הדעת ברכת תקע בשופר ,ופשוט שאין להפסיק לשאול בין
079-9697-784 מהתפלה ,וחוזר לתחילת שמונה עשרה (שלחן ערוך הרב
סימן קיז סוף סעיף ה ,משנה ברורה שם סקי"ח).
טו .נזכר לאחר שהתחיל לומר יהיו לרצון ,והזכיר
שאר הברכות שבשמונה עשרה (מדוייק מהלבוש סימן קיד
סעיף ו) ,וכמו כן פשוט שאין להפסיק בתוך שאר הברכות
לשאול על הגשמים ,שדוקא בשומע תפלה שהיא
או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען ברכה כללית התקינו לשאול בה על הגשמים (שו"ת עמק
השם שבפסוק ,ובדעתו לחזור לברך עלינו ,לכאורה
התשובה חלק א סימן ה).
המשך 'מקורות וביאורים' יכול לסיים הפסוק ,ואינו נחשב כעקר רגליו ,שהרי
עצמו .ותירץ בזה"ל' :וצריך לומר ,כיון דמבואר בגמרא (עבודה זרה שם) דישראל כשנזכר עדיין לא הסיח דעתו מהתפלה (חשוקי חמד נדה ה .כשמזכיר 'ותן טל ומטר לברכה' בשומע תפלה,
אפילו הוא ערל וכגון שמתו אחיו מחמת מילה ,מיקרי בעל ברית ויכול למול ח ע"ב עמוד פב ,הגר"ח קנייבסקי שליט"א -דעת נוטה חלק א תשובה ימשיך גם כן לומר על פני האדמה' ,שבכך הוא נחשב
אחרים ,ואברהם מכיון שקיבל על עצמו למול ונכנס לברית הוי ליה כמל ,ויכול רמו). לתפלה שמוסיף בברכת שומע תפלה (ראה בערוך השלחן
למול כולם' .עכ"ל .וכן הובא בתורת משה על התורה בפרשתן (ד"ה וכל אנשי). טז .שיטה מחודשת מצאנו שאף אם נזכר אחר יהיו
ה .בגמרא מנחות' :אמר רב ,מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – פסולה וכו', סימן קיז סעיף ו .ועיין בשלחן שלמה (שם סעיף ד) שכתב דהוא
ורבי שמעון בן לקיש אמר ,מנחת העומר שקמצה שלא לשמה -כשירה, לרצון ,אם הוא עדיין תוך הילוך ארבע אמות לתפלתו, הדין כשאומרו בין הברכות ,ממשיך ואומר על פני
ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה [ככל תבואה שנחשב לדעתו כתוך כדי דיבור ,עדיין הוא יכול לחזור האדמה) ,ויש אומרים שאינו אומר אלא ותן טל ומטר
חדשה שמותרת על ידי מנחת העומר] וכ ו' ,מתיב רב אדא בריה דרב יצחק [על
שיטת רבי שמעון בן לקיש] ,יש ב[קרבנות ה]עופות [דינים] שאין במנחות ,יש לברכת ברך עלינו (גליוני הש"ס ברכות כט ע"ב ד"ה ואם סיים). לברכה ,וממשיך כי אתה שומע (קיצור שלחן ערוך סימן יט
במנחות שאין בעופות ,יש בעופות ,שהעופות באין בנדבת שנים [בשותפות], יז .החידוש שאם נזכר לאחר יהיו לרצון עד שיעור סעיף ו ,שלחן הטהור (קאמרנא) סימן קיז סעיף ו).
ומחוסרי כפרה [דהיינו זב וזבה יולדת ומצורע] ,והותרו [העופות] מכלל איסורן
בקודש [שהרי הדי וט מותר באכילת עופות חולין דווקא על ידי שחיטה ולא הילוך ארבע אמות ,שאינו חוזר לתחילת התפלה ,אלא ו .כשצריך לומר ותן טל ומטר בשומע תפלה ,והוא
על ידי מליקה ,אבל 'בקודש' הותרו על ידי מליקה] ,מה שאין כן במנחות [שאין חוזר לברך עלינו ,הוא דוקא אם עדיין לא עקר רגליו, ביום תענית (כגון עשרה בטבת לבני חוץ לארץ) שאומרים עננו
באות בשותפות משום שנאמר בהן 'נפש'] ,ויש במנחות ,שהמנחות טעונות כלי אבל אם כבר עקר רגליו אף שהוא עדיין כשיעור הילוך
[דווקא] ,ותנופה ,והגשה [בקרן מערבית דרומית של מזבח] ,וישנן בציבור בשומע תפלה ,יקדים לשאול על הגשמים ,ואחר כך
כב יחיד ,מה שאין כן בעופות [אינן טעונין כלי שהרי מליקתן בציפורן ,ולא ארבע אמות ,פשוט שחוזר לתחילת שמונה עשרה יאמר עננו (רמ"א סימן קיז סעיף ה) ,כיון ששאלת גשמים
נאמר בהן תנופה והגשה] ,ואם איתא [להא דאמר רבי שמעון בן לקיש שמנחת (שערים מצויינים בהלכה סימן יט סוף סק"ד). חמורה מענינו ,שהרי אם לא שאל על הגשמים מחזירין
העומר שקמצה שלא לשמה כשרה ,נמצא שאחד מהחילוקים שאמרנו שיש
בעוף שהותרו מכלל איסורן בקודש גם] במנחות נמי משכחת לה דהותרו מכלל יח .כשחוזר ומתפלל מתחיל ה' שפתי תפתח, אותו ,מה שאין כן ענינו אין מחזירין אותו כששכח
איסורן בקודש ,ומאי ניהו ,מנחת העומר [שהרי אסורה עדיין התבואה החדשה שהרי מתפלל עכשיו תפלה חדשה ,ואינו דומה לחוזר לאמרו (חיי אדם כלל כד סעיף יג ,משנה ברורה סימן קיז סקי"ז),
להדיוט וכבר הותרה לגבוה ,ומתרצינן] כיון דאין מחוסר זמן לבו ביום ,לאו
איסורא הוא [ונחשב הדבר כאילו כבר קרבה המנחה האחרת והותר איסור על התפלה כשהזכיר גשם בימות החמה ,שאינו מתחיל ועוד כיון ששאלת גשמים היא תדירה ,לכן מקדימין
ו .בגמרא חולין' :תנו רבנן [כתיב בנבלה (ויקרא חדש ,ואין זה מכלל איסורן]'. בפסוק ה' שפתי תפתח (ראה במשנ"ב סימן קיד סקכ"א), אותה לענינו (לבוש סימן קיז סעיף ה).
יא ,לט) 'הנוגע בנבלתה יטמא' ,דמשמע] 'בנבלתה' -ולא בקולית סתומה ששם הרי טעה בשלשה ברכות ראשונות שהם חשובות
[שהנוגע בה אינו טמא כיון שלא נגע במוח שבתוכה] ,יכול אפילו ניקבה ז .כשאומר בברכת שומע תפלה תפלת 'וענינו
[הקולית לא יטמא הנוגע בה] ,תלמוד לומר 'הנוגע -יטמא' [ודרשינן מיו"ד כברכה אחת ,וכיון שחוזר לברכה ראשונה אינו מתחיל, בורא עולם' ,שהיא תפלה לעצירת גשמים בארץ
יתירא ד'יטמא' ,לרבות שאפילו הנוגע בעצם נטמא ,כיון שהוא 'שומר' למוח מה שאין כן בעניננו שחוזר על כל תפלת שמונה עשרה, ישראל ,הרי הוא נפטר מלהזכיר בה 'ותן טל ומטר
שבתוכו ,ומאחר שכתוב 'הנוגע' דרשינן] את שאפשר ליגע [במוח שבתוכו,
דהיינו שניקבה הקולית ,הרי הוא] טמא ,ואת שאי אפשר ליגע [וכגון שהקולית
שהוא תפלה חדשה ,יש לו להתחיל בפסוק ה' שפתי לברכה' ,שבתפלה זו נזכר גם שאלה על גשם (הליכות
סתומה] טהור [שאפילו דין שומר אין עליה] וכו' ,בעי רב אושעיא חישב עליה תפתח (קצות השלחן סימן כא סעיף ג בבדי השלחן סק"ו ,בירור שלמה הלכות תפלה פרק ח דבר הלכה אות לא).
[על הקולית] לנוקבה ולא ניקבה ,מהו [שתטמא] ,מחוסר נקיבה כמחוסר הלכה סימן תכב סעיף א ד"ה ואם לא) ,ויש אומרים שאף
מעשה דמי ,או לא[ ,בתר דאיבעיא] הדר פשטה מחוסר נקיבה לאו כמחוסר
כשחוזר על כל תפלת שמונה עשרה ,אינו מתחיל בה' ח .שכח לומר 'ותן טל ומטר' בברכת ברך עלינו,
מעשה דמי ' .ואם כן הכא נמי ,כיון שאברהם אבינו חשב למול עצמו 'בעצם היום
הזה' ,ופסקינן דחשב לאו כמחוסר מעשה דמי ,לכן לאחר שמל עצמו -נעשה שפתי תפתח (שלמי חגיגה הלכות ראש חודש דיני יעלה ויבא אות
ונזכר לאחר שהתחיל תקע בשופר גדול ,ימשיך
ז .עיין רמ"א (יורה מל למפרע ,ונמצא שבשעת המילה בעצמו היה מהול. ג ד"ה אם לא עפ"י הריטב"א תענית ג ע"ב ד"ה ושמעתי ,שערי תשובה בתפלתו עד שמע קולינו ,וקודם 'כי אתה שומע תפלת
דעה סימן קב סעיף ד) ובפתחי תשובה (סק"י). סימן תכב אות ד). כל פה' יאמר 'ותן טל ומטר לברכה' ,וימשיך בתפלתו
