gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רוממות · Roimemis — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: רוממות · Roimemis

שבוע: לך לך (2026-10-19)

רוממות · Roimemis — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קוראים ‪+‬רוממות‬ ‫תגובות הערות והארות‬ ‫לחלק לשתים את סעודת היום בשבת‬ ‫לעלון הנפלא "רוממות" המרים קרנה של תורה‪ ,‬להלן באתי בהערה נחוצה‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫בעניין סעודת שחרית בשבת שבע ברכות‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫הנה לקראת השמחות בשבע ברכות בשבתות החורף הבעל"ט‪ ,‬ועקב הזמן‬ ‫הקצר בשנים האחרונות רבים קובעים את סעודת יום שב"ק חציה לסעודת‬ ‫שחרית וחציה לסעודה שלישית‪ ,‬באופן שאת המנה הראשונה שרגילים‬ ‫גליון ‪ 533‬שנה י"ב‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫לאכול בד"כ אוכלים לסעודה ראשונה‪ ,‬ואח"כ הולכים לתפילת מנחה‬ ‫וחוזרים לאכילת החמין לסעודה שלישית‪ ,‬ויש להעיר בזה כמה הערות‬ ‫שלא ניכשל חלילה בביזוי כבוד השבת ובחשש ברכה שא"צ‪.‬‬ ‫גליון שבועי לבני התורה‬ ‫א‪ .‬באופן זה עיקר הסעודה הוא בסעודה שלישית ולא בסעודת היום ומבואר‬ ‫בשו"ע שכבוד יום קודם לכבוד לילה‪ ,‬ובצורת חלוקה זו אוכלים אכילה‬ ‫שהיא חצי סעודה מהמקובל בדרך כלל וגם ממעטים לכאורה בכבוד יום‬ ‫אחרי שהרגילות לאכול שתי מנות לסעודת שבת קודש וגם מביאים מנה‬ ‫להתפלל‪ ,‬כי אין ישראל נגאלין‬ ‫אלא מתוך תפילה (שוח”ט‬ ‫ממוסרי‬ ‫הפרשה‬ ‫רוממות ‪+‬הפרשה‬ ‫ההצלה משעבוד‬ ‫אחרונה וכו' וכעת בשעה שרוצים לאכול מנה עיקרית מפסיקים באמצע‬ ‫תהלים קו)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט”א‬ ‫ישמעאל על‬ ‫הסעודה‪ ,‬וכדי להספיק סעודה שלישית מגרעים בכבוד יום ‪ -‬בשמחת תורה‬ ‫שנה זו שחל בשב"ק יהודי יקר ויר"ש שחשש לסעוד"ג‪ ,‬ומיד לאחר שאכל‬ ‫ידי תפילה‬ ‫כזית לסעודת יום השבת בירך ברהמ"ז ושוב נטל לסעודה שלישית כיד‬ ‫המלך ונמצא אוכל פת חרבה לכבוד יום וסעודת שלמה בסעודה שלישית‪.‬‬ ‫אדון עולם אשר מלך‬ ‫וַ ֵּתלֶ ד ָהגָ ר לְ ַאבְ ָרם ּבֵ ן וַ ּיִ ְק ָרא ַאבְ ָרם ֶׁשם ּבְ נֹו ֲא ֶׁשר יָ לְ ָדה ָהגָ ר יִ ְׁש ָמ ֵעאל (טז‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫“הּנָ ְך ָה ָרה וְ יֹלַ ְד ְּת ֵּבן וְ ָק ָראת ְׁשמֹו‬ ‫א] לעיל (פסוק יא) המלאך אמר להגר ִ‬ ‫ֹאמר ֲאדֹנָ י ה’ ַּב ָּמה ֵא ַדע ּכִ י ִא ָיר ֶׁשּנָ ה (טו‪ ,‬ח)‪ .‬א] איתא בגמ’ (ברכות ז‪ ,‬ב) ‘מיום‬ ‫וַ ּי ַ‬ ‫יִ ְׁש ָמ ֵעאל ּכִ י ָׁש ַמע ה’ ֶאל ָענְ יֵ ְך”‪ .‬וא”כ צריך ביאור מה שנאמר כאן שאברהם‬ ‫ב‪ .‬וגם תפילת המנחה שלא כולם רגילים להתפלל מנחה גדולה ועוד‬ ‫שברא הקב”ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב”ה אדון‪ ,‬עד שבא אברהם‬ ‫באמצע סעודה נעשית קצת כמשאוי שיש להיפטר ממנה וע"מ לסדר לו‬ ‫קרא לו כן מדעתו‪ .‬וכתב רש”י‪‘ ,‬אף על פי שלא שמע אברם דברי המלאך‬ ‫וקראו אדון’ שנאמר ‘ויאמר אדני וגו’‪.‬‬ ‫שאמר ‘וְ ָק ָראת ְׁשמֹו יִ ְׁש ָמ ֵעאל’‪ ,‬שרתה רוח הקודש עליו וקראו ישמעאל’‪.‬‬ ‫את הסעודה הבאה‪...‬‬ ‫ביאור הדברים כי אף שודאי גם הדורות הקודמים ידעו והכירו שהקב”ה אדון על‬ ‫‪ -‬למדנו כי שניים קראו לישמעאל בשמו‪ ,‬אמו ואביו‪ ,‬וכלפי אמו הפסוק‬ ‫ג‪ .‬וגם לא כולם יודעים את סדר החלוקה ונשארים במקום הסעודה וכך‬ ‫כל הברואים‪ ,‬מכל מקום לא היתה ניכרת אדנותו יתברך בעולם‪ ,‬ועל כן גם לא‬ ‫מבאר טעם השם‪ ,‬אך כלפי אביו לא נאמר טעם הדבר‪.‬‬ ‫היה אשתקד בשמחה שהתקיימה חלק יצאו למנחה וחלק מהציבור נשאר‬ ‫קראוהו בשם זה‪ ,‬ואברהם שהיה הראשון לפרסם שמו יתברך בעולם (ראה מנחות‬ ‫והנה במדרש (פרקי דרבי אליעזר פל”א) איתא‪‘ ,‬למה נקרא שמו ישמעאל‬ ‫להמשך הסעודה ואפי' לא בירכו ברהמ"ז ונשארו בחשש ברכה שא"צ כיון‬ ‫נג‪ ,‬א ובב”ר לט טז) הוא אשר קראו אדון‪.‬‬ ‫שעתיד לשמוע הקב”ה באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות‬ ‫שהניחו מקצת חברים‪.‬‬ ‫ומקור לדברים‪ ,‬שקורים בשם מסוים לה’ רק בעת שההנהגה ההיא ניכרת‬ ‫בארץ באחרית הימים’‪ .‬ואינו מובן שהרי התורה מפרשת הטעם שנקרא‬ ‫בעולם‪ ,‬מהגמ’ ביומא (סט‪ ,‬ב) שביטלו מלומר בתפילה ‘הגיבור והנורא’ כיון שלא‬ ‫ישמעאל‪ ,‬ומה מקשה המדרש למה נקרא שמו‪ .‬ועוד‪ ,‬למה כותב טעם אחר‬ ‫ד‪ .‬והרבה פעמים מוכח שזה חצי סעודה שמחלקים הכלים כבר לסעודה‬ ‫נראו מידות אלו בעולם‪ ,‬עד שחידשו אנשי כנסת הגדולה שאלו גבורותיו ואלו‬ ‫מהתורה‪ .‬ביאור הדברים‪ ,‬שהמדרש מקשה למה אברהם קרא לו כן‪ ,‬ומיישב‬ ‫בתרא ורק אוספים הצלחות לקראת המשך הסעודה‪ ,‬ואפילו משאירים‬ ‫נוראותיו‪ ,‬והרי הם ניכרים‪.‬‬ ‫משום אחרית הימים‪.‬‬ ‫המזלג למנה הבאה‪...‬‬ ‫בֹודי וְ ִאם‬‫“ּבן יְ כַ ֵּבד ָאב וְ ֶע ֶבד ֲאדֹנָ יו‪ ,‬וְ ִאם ָאב ָאנִ י ַאּיֵ ה כְ ִ‬ ‫ב] כתוב במלאכי (א‪ ,‬ו) ֵ‬ ‫והנה השם מלמד על מהות האדם (ראה ברכות ז‪ ,‬ב)‪ ,‬אמנם כלפי ישמעאל‬ ‫ה‪ .‬ברא"ש בכתובות לגבי פנים חדשות כתב דביום שב"ק ל"צ פנים חדשות‬ ‫מֹור ִאי ָא ַמר ה’ ְצ ָבאֹות” הרי שאדון היינו לעבדים [וראה הכתב‬ ‫ֲאדֹונִ ים ָאנִ י ַאּיֵ ה ָ‬ ‫מבואר מה שנעשה עם אימו קודם לידתו‪ ,‬ואת אשר ישמע אלוקים לנאקת‬ ‫משום דכבוד יום עדיף ומרבים במעדנים לכבוד יום והנה באופן זה לא רק‬ ‫והקבלה בראשית מה‪ ,‬ח]‪ ,‬ופותחים את תפילת השחר‪‘ ,‬אדון עולם‪ ,‬אשר מלך‬ ‫ישראל מחמתו באחרית הימים‪ ,‬ולא נתפרש עניינו כלל‪.‬‬ ‫שלא מרבים אלא עוד מגרעים ואיך שייך לברך שבע ברכות באופן שאין‬ ‫בטרם כל יציר נברא’‪ ,‬והיינו שהיה ‘מלך’ קודם‪ ,‬אבל ‘אדון’ נקרא רק כאשר יציר‬ ‫ביאור הדברים על פי מה שאמרו (סוכה נב‪ ,‬ב) שארבעה הקב”ה מתחרט‬ ‫פנים חדשות‪ ,‬ויש בזה חשש ברכה שא"צ מצד השבע ברכות ג"כ‪.‬‬ ‫נברא והתפרסמה אדנותו‪.‬‬ ‫שבראם‪ ,‬ואחד מהם ישמעאל‪ ,‬וכיון שכן אין לישמעאל מהות עצמית‪,‬‬ ‫והנה בשו"ע (סימן רצא ס"ג) כתב אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע‬ ‫והנה מילת ‘אדון’ משותפת בלשון הקודש למילת ‘אדנים’ של המשכן‪ ,‬שהם‬ ‫דוגמת ה’כשדים’ המנויים שם‪ ,‬שעליהם נאמר (מגילה י‪ ,‬ב) שאין להם‬ ‫יסודות הבית‪ ,‬בהיותם בית קיבול לקרשים‪ .‬וכבר ביארנו כי בלשון הקודש שמות‬ ‫לשון‪ ,‬וביאר המהר”ל בחידושי אגדות (סוטה לג‪ ,‬א) שהיינו מחמת שהקב”ה‬ ‫זמן המנחה יפסיק הסעודה ויברך ברהמ"ז ויטול ידיו ויברך המוציא ויסעוד‪,‬‬ ‫משותפים מלמדים זה על זה‪ .‬וכן כאן‪ ,‬נקרא ‘אדון’ רק כאשר הוא בבחינת בית‬ ‫מתחרט על בריאתם‪.‬‬ ‫ונכון הדבר שאם לא היה עושה כן מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד‬ ‫קיבול ומעמיד לעבדיו‪ .‬ועל כן תואר אדון מתקיים רק כאשר מחד העבד מתבטל‬ ‫אותה שעה לא היה יכול לאכול אח"כ אלא אכילה גסה‪ ,‬והוא כמו שהביא‬ ‫יאם יֹולִ יד”‪ ,‬וכתב רש”י‬ ‫“ׁשנֵ ים ָע ָׂשר נְ ִׂש ִ‬ ‫ולהלן (יז כ) נאמר כלפי ישמעאל ְ‬ ‫לאדונו לגמרי‪ ,‬ומאידך האדון משמש כבית קיבול ושורש ההוויה של העבד‪.‬‬ ‫‘שהם ּכָ לִ ים כעננים’‪ .‬ונמשלו לעננים שאין הם דבר עצמי‪ ,‬וכשמורידים‬ ‫בבית יוסף שם מתשובות הרא"ש שכך נהגו רבותיו ואין בזה חשש ברכה‬ ‫בזה יש לפרש מה שאמרו עוד בגמ’ בברכות שם‪ ,‬ש’דניאל לא נענה אלא בשביל‬ ‫הגשם שבהם‪ּ ,‬כָ לִ ים מאליהם‪ ,‬וכך ישמעאל אין לו מהות עצמית‪ ,‬וכאשר‬ ‫שאינה צריכה‪ ,‬כיון שעושה כן לכבוד שבת אין כאן מרבה בברכות שלא‬ ‫ֹלקינּו ֶאל ְּת ִפּלַ ת ַע ְב ְּדָך וְ ֶאל ַּת ֲחנּונָ יו‪,‬‬ ‫אברהם‪ ,‬שנאמר (דניאל ט‪ ,‬יז) “וְ ַע ָּתה ְׁש ַמע ֱא ֵ‬ ‫יגמור לתת לאחרים חילו יתבטל מעליו [ראה רמב”ם (הלכות מלכים פי”א‬ ‫לצורך‪ ,‬והביא מתשב"ץ בשם מהר"ם שבחורף שהימים קצרים היה עושה‬ ‫וְ ָה ֵאר ָּפנֶ יָך ַעל ִמ ְק ָּד ְׁשָך ַה ָּׁש ֵמם‪ ,‬לְ ַמ ַען ֲאדֹנָ י”‪ ,‬ומקשה הגמ’‪‘ ,‬למענך’ מבעי ליה‪ ,‬אלא‬ ‫ה”ד) שתפקידו באחרית הימים ‘ליישר דרך למלך המשיח‪ ,‬ולתקן העולם‬ ‫סעודה שלישית על השולחן מיד אחרי ברהמ"ז‪ ,‬והיינו שלדעת הרא"ש‬ ‫למען אברהם שקראך אדון’‪ .‬והדבר טעון ביאור‪ ,‬כי תמיד אנו מבקשים להישען על‬ ‫כולו לעבוד ה’ ביחד’]‪.‬‬ ‫ורבותיו אין כלל חשש ברכה שא"צ כשמרבה לכבוד שבת‪ ,‬וא"צ להפסיק‬ ‫זכות אבות במעשיהם הטובים‪ ,‬ומהו העניין המיוחד במה שקראו ‘אדון’ שתתקבל‬ ‫ב] בשם ‘ישמעאל’ נכלל שם ‘אל’‪ ,‬וכתב הרמב”ן (בראשית לג‪ ,‬כ) ‘שכן‬ ‫כלל בינתים‪ .‬וכל זה לעניין ברכה שא"צ התירו לכבוד שב"ק‪ ,‬אבל מי יימר‬ ‫התפילה בשל כך‪.‬‬ ‫המנהג בישראל‪ ,‬שיקראו השמות בשבחי האל כמו ‘צוריאל’‪ ,‬להגיד שהאל‬ ‫שהתירו גם ברכה שא"צ על השבע ברכות שנאמרים פעמיים בסעודה‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬שאברהם היה הראשון להפיץ את אדנות הקב”ה בעולם‪ ,‬ואת‬ ‫צורו’‪ - .‬והנה איתא בפרקי דרבי אליעזר (פכ”ט) ‘שמשבעים האומות שברא‬ ‫ראשונה ומיד לאחמ"כ בסעודה שלישית‪.‬‬ ‫דאגתו לכל הברואים (סוטה י‪ ,‬ב)‪ .‬ועל כן‪ ,‬כאשר ביקש דניאל באותה שעה על‬ ‫הקב”ה‪ ,‬לא שֹם שמו אלא לישראל‪ .‬והשווה שמו של ישמעאל לשמו של‬ ‫בנין המקדש‪ ,‬אשר דרכו מוריד הקב”ה שפע לכל העולם (ראה זוה”ק ח”ג קסא‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫ישראל’‪ .‬והדברים טעונים ביאור‪ ,‬שבתחילה אמר שרק בישראל יש שם‬ ‫וברמ"א כתב אבל מי שיודע שיוכל להתפלל מנחה עם הציבור לא יעשה‬ ‫וממנו מתפרסמת אדנותו של הקב”ה בעולם [ועל כן בתורה נזכר שם ‘אדון’ כלפי‬ ‫‘אל’‪ ,‬ושוב כתב שכן הוא בישמעאל‪ .‬עוד צ”ב שהשווה ישמעאל לישראל‪,‬‬ ‫סעודה שלישית קודם מנחה מיהו אם עשאה יצא‪ .‬ובמ"ב כ' על דברי‬ ‫ה’ רק פעמיים‪ ,‬כלפי ראיית פני ה’ בעליה לרגל‪( ,‬שמות כג‪ ,‬יז; לד‪ ,‬כג)]‪ ,‬ביקש זאת‬ ‫ולכאורה שניהם בדרגה אחת‪.‬‬ ‫השו"ע כי כל זמן האכילה האיצטמוכא פתוחה משא"כ אח"כ‪ ,‬ול"ח שגורם‬ ‫בזכות אברהם שקראו אדון ופרסם שמו בעולם‪.‬‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬שבישראל הניקוד תחת האות א’‪ ,‬ונקרא ֵ‘אל’‪ ,‬ואילו‬ ‫ברכה שא"צ כיון שמוכרח לעשות כן משום סעודה שלישית שתהיה כדין‪,‬‬ ‫ג] בכל בוקר פותחים תפילת השחר בפזמון ‘אדון עולם אשר מלך’‪ ,‬והביא בסדור‬ ‫ב’ישמעאל’ הניקוד תחת הע’ (ראה אבן עזרא טז‪ ,‬יא)‪ .‬והנה כתב הרמב”ן‬ ‫ֵ‬ ‫וזהו מה שמסיק הרמ"א אבל מי שיודע וכו' משום ברכה שא"צ‪ ,‬שע"י‬ ‫הגר”א שאומרים כן להזכיר זכות אברהם‪ ,‬שתתקבל התפילה בזכותו‪ ,‬וקילס‬ ‫(במיוחס לו‪ ,‬שיר השירים א‪ ,‬יא) ‘שהנקודות באותיות‪ ,‬כמו הרוח בגוף’‪ .‬וזהו‬ ‫שמפסיק למנחה אין ברכה שא"צ‪ .‬ובמג"א בשם מהרש"ל כתב ויקום וילך‬ ‫הגר”א דבר זה‪ .‬ויש להוסיף שאף בפתח תפילת שמונה עשרה אומרים ‘אדני‪,‬‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬שרק בישראל יש שם ֵ‘אל’ בכתיבה ובניקוד‪ ,‬וישמעאל דומה‬ ‫מעט בינתיים ואותם שנשארו במקומם לא יצאו יד"ח דהוי כסעודה אחת‪,‬‬ ‫שפתי תפתח’‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬בכתיבה ולא בניקוד‪ ,‬והיינו בבחינת גוף בלא רוח‪.‬‬ ‫וכתב בית יוסף בשם הרא"ש שאין לדרוש כן ברבים כיון שקודם חצות אין‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬שכיון שכתב המבי”ט (בית אלהים שער התפילה) שהתפילה ‘מצאנו‬ ‫ג] השם שקרה לו אביו ברוח הקודש‪ ,‬בא ללמד את ישראל שעל ידי‬ ‫רשאין להפסיק אין העולם בקיאין בזה‪.‬‬ ‫גדרה נכון ושלם‪ ,‬שהיא בקשת האדם מהאל דבר צורך שאינו ברשותו’‪ .‬ועל עצם‬ ‫התפילה יתגברו עליו באחרית הימים‪ .‬ואף שהגאולה תבוא בכל אופן‪ ,‬על‬ ‫ובאליה רבא הביא מספר חסידים (הובא גם במג"א) שאם יש לו ב' סעודות‬ ‫מעשה התפילה כתב הרמב”ן (שמות יג‪ ,‬טז) ש’כוונת רוממות הקול בתפילות‪,‬‬ ‫ידי התפילה תמהר‪ ,‬כמו שכתב רש”י (דברים טו‪ ,‬ט) שהקב”ה ממהר להיפרע‬ ‫וכוונת בתי הכנסיות‪ ,‬וזכות תפילת הרבים‪ ,‬שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו‬ ‫כשהעני קורא אליו‪.‬‬ ‫ואם יחלק לג' סעודות לא יהיה לכל סעודה כדי שביעה‪ ,‬מוטב שיאכל‬ ‫לאל שבראם והמציאם‪ ,‬ויפרסמו זה‪ ,‬ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו’‪ ,‬ושני דברים‬ ‫וביאור הדברים‪ ,‬כי יצירת ישמעאל היתה מחמת תפילת אימו על ענייה‬ ‫ב' סעודות לשבעה ולא יחלק לג' סעודות עיי"ש שהאריך בפרטי שיטות‬ ‫אלו‪ ,‬ייחוס מילוי הצרכים לה’‪ ,‬ופרסום מלכותו יתברך‪ ,‬היו מעשיו של אברהם‬ ‫[וממנה למדו בניה להתפלל חמש תפילות ביום‪ ,‬יותר משאר בני הדתות‪,‬‬ ‫הפוסקים בזה‪ ,‬ובסוף מביא מכת"י מספר בכור שור דאינו כבוד שבת‬ ‫אבינו‪ ,‬אנו מבקשים כדניאל‪ ,‬שיענה לנו הקב”ה בזכות אברהם שקראו אדון‪,‬‬ ‫לעשות סעודה לחצאין גם הוא ברכה לבטלה שלא גמרו‬ ‫אך כל תפילתם בחיצוניות הגוף בלבד‪ ,‬ללא רוח]‪ .‬ועל כן כאשר הם‬ ‫וכך ראוי לכוון‪.‬‬ ‫מענים אחרים‪ ,‬מתבטלת סיבת בריאתם משורשה‪ ,‬ועל דבר זה אנו צריכים‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫‪ .1‬מעובד מתוך כתביו‬ ‫הודעת מערכת‬ ‫ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א‬ ‫הר"ר זלמן יהודה ב"ר קלונימוס קלמן הכהן פישמן ז"ל‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי יחיאל יהושע יפה שליט"א‬ ‫לפרשת לך לך ‪ -‬אֶ חָד הָי ָה אַ בְ רָ הָם‬ ‫נלב"ע י"ד מרחשון ה'תש"ע‬ ‫ראש ישיבת מעלות התלמוד מודיעין עילית‬ ‫כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר ‪" -‬לב שמואל"‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫וכן את המאמרים לפרשיות; קרח‪ ,‬חוקת‪ ,‬בלק‪ ,‬פנחס‪ ,‬מטות‪-‬בין המצרים‪ ,‬דברים‪-‬חזון‪,‬‬ ‫הונצח ע"י משפחת חתנו ידידנו הרה"ג רבי שמריהו קנר שליט"א‬ ‫באירוסי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫שבת נחמו‪ ,‬עקב‪ ,‬ראה‪ ,‬שופטים‪ ,‬כי תצא‪-‬אלול‪ ,‬כי תבוא‪-‬אלול‪ ,‬נצבים‪-‬סליחות‪ ,‬האזינו‪-‬‬ ‫ראש ישיבת כנסת יצחק חדרה לצעירים‬ ‫הבה"ח אברהם יפה ני"ו‬ ‫שובה‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬בראשית‪ ,‬נח‪ ,‬לך לך אשר יו"ל לעת עתה‬ ‫מבחירי ישיבת פונביז'‬ ‫בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי יהודה לייב פורייס שליט"א‬ ‫בת הרה"ג רבי מנחם מנדל קניג שליט"א‬ ‫לשולחם למייל המערכת‪b264464@gmail.com :‬‬ ‫ר"מ ישיבת שירת התורה י"ם‬ ‫יתן ד' ויזכו לקשר של קיימא ולבנות בית נאמן בישראל‬ ‫וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי'‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫לעילוי נשמת אאמו"ר ראש ישיבת "אור ברוך"‬ ‫הבה"ח אורי שרגא קסלר ני"ו‬ ‫מבחירי ישיבת כנסת יצחק‪-‬חדרה‬ ‫הגאון הגדול רבי גבריאל בהרה"צ רבי שלמה טולידנו זצוק"ל‬ ‫נלב"ע ביום פטירתו של מורו ורבו‬ ‫בן הגאון רבי בצלאל קסלר שליט"א‬ ‫ראש ישיבת כנסת יצחק חדרה לצעירים‬ ‫רבינו הגדול מרן בעל ה"אבי עזרי" זיע"א‬ ‫נכד ראש הישיבה הגאון הגדול רבי יהושע ארנברג שליט"א‬ ‫הוקדש לכבוד שבת לך לך – מצות ברית מילה‬ ‫אשר דבק בדרכו והנחיל את משנתו בעמל התורה ואהבתה‬ ‫אשר תתקיים ביום ב' ט"ו חשוון בארמונות אור י"ם‬ ‫ע"י ידידנו המוהל הרה"ג רבי רפאל גוטליב שליט"א – רמת שלמה ירושלים‬ ‫ט"ז מרחשוון תשע"ז – עשור להסתלקותו‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו נחת וסיעתא דשמיא כל הימים‬ ‫הונצח ע"י בנו הגאון רבי שמואל טולידנו שליט"א‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫ראש כולל "מצעדי גבר" ירושלים‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי חיים ברנס שליט"א‬ ‫לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫בן הגאון רבי שמואל ברנס שליט"א‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי אברהם יונה שטרנפלד שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת זקן המשגיחים הגאון הצדיק‬ ‫ראש כולל בני ישכר נתיבות‬ ‫ר"מ ישיבת נחלת גבריאל ושלוחא דרבנן בערים אשדוד ובית שמש‬ ‫רבי דב ב"ר צבי יחזקאל יפה זצוק"ל‬ ‫וחתן הגאון רבי דוד פריימן שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫העמיד תלמידים הרבה ורוממם לאהבת ה' ותורתו‬ ‫מר"י שערי תורה לצעירים ירושלים‬ ‫בהיכנס בנו הבה"ח ישראל מאיר ני"ו‬ ‫מוסר דעת ויראה האציל לאלפים מרוחו וחכמתו‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫נו"נ להסבא קדישא מרנא בעל החפץ חיים זיע"א‬ ‫הנחילם תורת המוסר וגודל ייקרתו‬ ‫בהיכנס בנו הבה"ח מרדכי אליעזר ני"ו‬ ‫לעול תורה ומצוות לקיימם כ"מצווה ועושה"‬ ‫הוא אשר זכה לשמוע מפי מרן החזו"א זיע"א‬ ‫לעול תורה ומצוות לקיימם כ"מצווה ועושה"‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים ביום ג' ט"ז מרחשון באולם שע"י ביהמ"ד ויז'ניץ רחוב רבי מאיר בעל הנס אשדוד‬ ‫העליה לתורה תתקיים בשב"ק זו פרשת לך לך בביהמ"ד בית שמואל מודיעין עילית קידושא‬ ‫את המשפט המרגש‪:‬‬ ‫רבא לאחר התפילה‬ ‫יהא רעוא מן שמיא שיזכה לעלות‬ ‫'כמעט כל בחור ישיבה בספק להיות אחד מגדולי הדור'‬ ‫יהא רעוא מן שמיא שיזכה לעלות‬ ‫במעלות התורה והיראה ומידות טובות‬ ‫וחזר ושנה זאת בכל עת לכל שומעי לקחו בכל מקום‬ ‫במעלות התורה והיראה ומידות טובות‬ ‫ויזכה הרה"ג שליט"א לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‬ ‫נלב"ע י"ט מרחשוון תשע"ח‬ ‫ויזכה הרה"ג שליט"א לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‬ ‫בשמחה באושר בריוח ובכבוד וכל טוב‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בשמחה באושר בריוח ובכבוד וכל טוב‬ ‫ולא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו עד עולם‪ ,‬אכי"ר‬ ‫הונצח ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי אהרן יפה שליט"א‬ ‫ולא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו עד עולם‪ ,‬אכי"ר‬ ‫רוממות | עמוד ‪1‬‬ ‫נושא‬ ‫רוממות ‪+‬ההלכה‬ ‫רומ‬ ‫בעבר חיינו ללא ממשלה וללא שלטון‪,‬‬ ‫וכך אפשר לחיות גם הלאה‪ ...‬עלינו‬ ‫להתחזק בדעתנו‪ ,‬בתורה וביראת שמים‪,‬‬ ‫העיקר להתחזק בתוכינו‬ ‫דעו לכם‪ ,‬רבותי היקרים! נמצאים אנו בעת צרה‪ ,‬השלטון‬ ‫נמצא אצל החילונים‪ ,‬ואין אנו יודעים מה הם עלולים עדיין‬ ‫בפרשה‬ ‫הרב יעקב ליינר‬ ‫לא להתחבר עם אף אחד‪ ,‬ושה’ יעזור‬ ‫לעשות לנו‪ ,‬וכל זמן שהם תלויים בממשלות אחרות כאמריקה‬ ‫“המול לכם כל זכר” (יז‪ ,‬י)‬ ‫שבמהרה נוושע‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬הם צריכים להתאפק‪ ,‬אך ברגע שהם יהיו משוחררים‬ ‫מתלות בממשלות אחרות‪ ,‬מי יודע מה הם יעשו‪ ...‬וכפי‬ ‫גר שמל ולא טבל ‪ -‬למול ישראל‬ ‫שיודע אני כשהייתי ברוסיה‪ ,‬שבזמן ששלטונם נעשה עצמי‪,‬‬ ‫כתב השו”ע (יו”ד רסד‪ ,‬א) עובד כוכבים‪,‬‬ ‫רבינו הגדול‬ ‫האחריות על כלל ישראל‬ ‫מוטלת רק על אנשי התורה‬ ‫הם סגרו מיד את בתי המדרש והחדרים‪ .‬כעת יש בחירות‪,‬‬ ‫היום מנצח צד אחד‪ ,‬ולמחר יכול לנצח צד שני‪ ,‬ויום אחד‬ ‫אפילו הוא מהול‪ ,‬לא ימול כלל‪ .‬ואם מל אין‬ ‫צריך לחזור ולמול פעם שנית‪ .‬וברמ”א‪ :‬וי”א‬ ‫לר‬ ‫שמעו יקירי‪ ,‬צריכים אנו לדעת באיזה‬ ‫מצב אנו נמצאים‪ ,‬צריכים אנו להתחזק‬ ‫עלול לנצח הצד של השמאל‪ ,‬וגם בזמנינו שהקומוניזם כבר‬ ‫נפל‪ ,‬יש מפלגות שממשיכים בשיטתם‪ ,‬וממילא איננו יודעים‬ ‫דחייבים לחזור ולהטיף ממנו דם ברית‪ .‬וכן‬ ‫עיקר‪.‬‬ ‫ביהדותנו‪ ,‬בדרך התורה‪,‬‬ ‫דבר‪ ,‬ויש לדעת שזו עת צרה‪ ,‬וצריך רחמים גדולים‪ ,‬וצריך‬ ‫וכתב השו”ע (קכד‪ ,‬ב) ‘גר שמל ולא טבל‪,‬‬ ‫ולא להתפעל מהצלחתם של‬ ‫להתחזק בתורה וביראת שמים‪ ,‬להתחזק ביידישקייט‪ ,‬והעיקר‬ ‫מגען אוסר בשתייה’‪ .‬ובשו”ת רדב”ז (ח”ג‬ ‫להלן מתוך דבריו היסוד‬ ‫אחרים‪ ,‬שהן הצלחות שוא‪ ,‬כי‬ ‫הוא שכל אחד יחנך היטב את הילדים‪ ,‬ישמור עליהם‪ ,‬ויכניס אותם‬ ‫סימן תעט) כתב‪ :‬לענין להצטרף לכל דבר‬ ‫בסופו של דבר יבא לזה הסוף‪.‬‬ ‫לתלמודי תורה חרדים‪ ,‬לא לדאוג על עתידם הגשמי‪ ,‬ולא להביט‬ ‫מתוך המס‬ ‫היהודים כבר עברו חורבן‬ ‫על ענינים צדדיים‪ ,‬כשהילד יגדל הוא כבר יעשה את הנצרך‬ ‫שבקדושה ולענין אי חיישינן לקידושיו‪ ,‬הדבר‬ ‫אמרו חז”ל בפרק ב’ דחגיגה‪ :‬י”ח ק‬ ‫ברור שאינו כישראל לשום דבר‪ ,‬דקיי”ל מל‬ ‫אחד כאשר נחרב בית ראשון‬ ‫לצורך פרנסתו‪ ,‬אך כעת האב צריך ללמדו תורה‪ ,‬וכפי שנהגו‬ ‫והקללות הן “הנה האדון ד’ צבק‪-‬ות‬ ‫תמיד שאף על פי שלמדו ב”חדר” וההורים שלחו ל”חדר”‪ ,‬הילד‬ ‫ולא טבל כאלו לא מל‪ .‬אלא שיצא מכלל‬ ‫בעוונות העם‪ ,‬וכששבו וחטאו‬ ‫עכו”ם שמצוה להחיותו ואין מגעו ביין טמא‪,‬‬ ‫שופט ונביא וקוסם וזקן‪ ,‬שר חמיש‬ ‫חרב גם הבית השני‪ ,‬ואין אנו‬ ‫התלמד אחר כך לפי צרכו‪ ,‬ולכן צריך להתחזק מאד‪ ,‬ואז ה’‬ ‫במלחמתה של תורה‪ ,‬בכולם קיללם‬ ‫יעזור שתהא הישועה האמיתית‪.‬‬ ‫ולכלל ישראל לא בא עד שיטבול‪.‬‬ ‫יודעים מה הרבונו של עולם‬ ‫נא רבותי‪ ,‬האיך אפשר להעלות בדע‬ ‫רוצה מאתנו‪ ,‬אך אין לסמוך‬ ‫אין לנו להורות להקב”ה מתי לגאול אותנו מצרותינו‪ ,‬הוא יודע‬ ‫ובשו”ת אמרי יושר להגר”מ אריק (ח”ב סימן‬ ‫הנער בזקן”‪ ,‬לכאורה הרי הקללות ה‬ ‫על אותם הרבנים שהבטיחו‬ ‫אימתי צריך לגאול אותנו מצרותינו‪ ,‬ואנו צריכים רק להתפלל‬ ‫קל) כתב דגר שמל ולא טבל‪ ,‬לענין פקו”נ‬ ‫הנביא מי הוא זה משענתם של ישר‬ ‫שיהיה טוב‪ ,‬ומה שה’ יודע שהוא הטוב ‪ -‬כך הוא יעשה‪ ,‬גם אם‬ ‫בשבת‪ ,‬יש להתיר‪ ,‬כיון דעכ”פ סופו לקיים כל‬ ‫שהרבונו של עולם לא יביא‬ ‫ההוגים בחומש‪“ .‬משענה” אלו בעל‬ ‫הוא מבין שטוב לנו להיות בגלות‪ ,‬או שדבר אחר טוב לנו‪ ,‬אנו‬ ‫המצות ולשמור שבת אמרינן חלל שבת א’‬ ‫בעלי תלמוד! אם יש לנו ישיבות‪ ,‬ת‬ ‫חורבן שלישי‪ ,‬ואינני יודע מה‬ ‫הם שחים‪ ,‬שהרי התורה כתבה‬ ‫איננו יודעים כלום‪ .‬ויודעים אנו שמה שהחזיק אותנו עד היום‪,‬‬ ‫כדי שישמור שבתות הרבה‪.‬‬ ‫בעלי אגדה! הם הלומדים ספרי מוס‬ ‫כולו דרך נס‪ ,‬ורק בזכות כח קיום התורה‪ ,‬וללא התורה לא היה‬ ‫הקללות אלה לא נזכר כי יפסידו את‬ ‫בפרשת בחוקתי כמה דרגות‬ ‫ובשו”ת אבני נזר (יו”ד סימן שנא) כתב‪ :‬דגר‬ ‫בתוכחה‪ ,‬ואמרה (ויקרא כו)‬ ‫לנו קיום כעם‪ ,‬כי כל מה שקישר בין יהודי מאמריקה ליהודי‬ ‫שמל ולא טבל‪ ,‬דאף דאינו גר עד שימול‬ ‫ומה החומר שבקללה זו‪ .‬ונראה‪ ,‬כי‬ ‫“ואם עד אלה לא תשמעו לי‬ ‫מאוסטרליה זה רק התורה‪ ,‬ובלעדיה אין ליהודי אחד שייכות‬ ‫משנה‪ ,‬בעלי תלמוד‪ ,‬אולם יזכרו ה‬ ‫ויטבול‪ ,‬מ”מ במצות שבת שבמרה נצטוו‪ ,‬וזה‬ ‫ויספתי ליסרה וגו’‪ ,‬ואם תלכו‬ ‫עם חבירו‪ .‬הקשר הוא על ידי התורה‪ ,‬שבת‪ ,‬ויום כיפור‪ ,‬וגם‬ ‫וירהבו בזקן‪ ,‬משליכים אחר גוום את‬ ‫הרחוקים ביותר שלא שמרו שבת ויום כיפור‪ ,‬מכל מקום הם‬ ‫היה קודם טבילה שהיה בשעת מתן תורה כדי‬ ‫עמי קרי ולא תאבו לשמע לי‬ ‫לקבל הזאה‪ .‬ועל שבת נצטוו במרה מקרא‬ ‫הרע מכל רע‪ .‬אמנם היו זמנים ותמ‬ ‫ויספתי עליכם וגו’ והלכתי אף‬ ‫ידעו שיש שבת ויום כיפור‪ ,‬וזה יצר קשר עם יהודים אחרים‪,‬‬ ‫ולא אישה מושלת בהם או נער קטן י‬ ‫אני עמכם בקרי וגו’‪ ,‬ואם בזאת‬ ‫ובעוונותינו הרבים מגדלים היום בנים שאינם יודעים אפילו‬ ‫דכתיב שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו‪.‬‬ ‫דמותו של עם ישראל‪.‬‬ ‫מושג של שבת ויום כיפור‪ .‬ולכן צריך רק להתפלל שהתורה‬ ‫ובזוה”ק בא (מ‪ ,‬א) וז”ל‪ ,‬אימתי אתפרעו‬ ‫לא תשמעו לי והלכתם עמי‬ ‫זכורני כי בפולין הופיע עיתון בשם‬ ‫בקרי‪ ,‬והלכתי עמכם בחמת‬ ‫תתקיים אצלנו‪ ,‬ואז ה’ יעזור שתהיה הישועה האמיתית‪.‬‬ ‫בשעתא דכתיב שם שם לו חק ומשפט ושם‬ ‫את ברדיטשוב בארץ ישראל‪ ,‬אנחנו‬ ‫קרי”‪.‬‬ ‫נסהו‪ .‬הנה כי תיכף שנגמר מילה שלהם נצטוו‬ ‫אנו צריכים בארץ ישראל‪ ,‬אלא עלי‬ ‫על השבת‪ .‬ע”כ לדורות נמי תיכף לאחר מילה‬ ‫ההנהגה החילונית מובילה את‬ ‫ישראל במושגים חדשים‪ ,‬אמונות ו‬ ‫אחד מן העיקרים החדשים? וזהו יר‬ ‫העם למצב חמור‪ ,‬הם רוצים‬ ‫עם ישראל הוא ַעם התורה ויכול‬ ‫מצווה על השבת‪ .‬וצע”ג‪.‬‬ ‫דעתו בדרכו‪ ,‬לא חונכנו בזאת‪ ,‬אול‬ ‫ליצור עם חדש‪ ,‬חילוני‪ ,‬ובמצב‬ ‫להתקיים בלי ממשלה‬ ‫ויש לדון אם גר שמל ולא טבל‪ ,‬יכול למול‬ ‫היכן היינו מגיעים‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬גם אם יתכן שיהיה עדיין‬ ‫ישראל‪ .‬ובשו”ת חתם סופר (או”ח סימן קטז‬ ‫במה שנוגע לכלל ישראל‪ ,‬ידוע שכלל ישראל הוא על ידי‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬אך זה לא יהיה כלל‬ ‫ד”ה ומיהו) כתב‪ :‬דר”פ הערל (עא‪ ,‬א) מבואר‬ ‫והנה לישעיהו הנביא שהיה בדור ש‬ ‫התורה‪ ,‬התורה היא שיצרה את כלל ישראל‪ ,‬והיא החזיקה את‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא זה יהיה “כלל” בלי‬ ‫דאפילו למאן דאמרינן ערבי מהול וגבעוני‬ ‫שאמר “ירהבו הנער בזקן” – דרכים‬ ‫כלל ישראל בכל הדורות‪ ,‬וללא התורה לא היו מחזיקים מעמד‬ ‫“ישראל”‪ ...‬כי יהיו כאן רוב‬ ‫מהול לא מיקרי מהול‪ ,‬מ”מ גר שמל ולא‬ ‫יותר גרועה מזאת! וע”כ אפשר שש‬ ‫בצרות הרבות‪ ,‬והתורה קישרה בין היהודים בכל מקום‪ ,‬ואפילו‬ ‫גוים‪ ,‬יהיה שלטון של גוים‪ .‬וגם‬ ‫טבל מיקרי מהול‪ ,‬וע”כ היינו טעמא משום‬ ‫שחשבו שע”י רעיון הציונות ושיהיה‬ ‫הקשר בין יהודי ליהודי באותה העיר היה רק על ידי עניני הדת‪,‬‬ ‫אם לא יגרשו את היהודים‪,‬‬ ‫אחת בין שבעים זאבים‪ ...‬ואולי סוף ס‬ ‫אבל הם יתירו לפתוח חנויות‬ ‫כאשר התאספו בבית הכנסת ובית המדרש‪ .‬ואילו כיום בבנין‬ ‫שמילתו היה על מנת להכנס בברית‪ ,‬ונהי‬ ‫זכורני שבילדותי בעת אחת המלחמ‬ ‫גדול בתל אביב שבו עשרים קומות‪ ,‬למי שגר למטה אין שום‬ ‫שהתחיל ולא גמר עדיין ובשם ישראל לא‬ ‫בשבת ולעשות בשבת כרצונם‪,‬‬ ‫אבל אדמה ‪ -‬אין לה תמורה”‪ ,‬וע”כ‬ ‫קשר לשכנו מלמעלה‪ ,‬הם אינם נפגשים בבית הכנסת‪ ,‬אין‬ ‫יכונה עד שטבל ואפילו יינו יין נסך כמבואר‬ ‫ורק יאמרו לנו ‪ -‬אתם יכולים‬ ‫מבקשים להחדיר בכלל ישראל דעות‬ ‫קשר בין זה לזה‪ ,‬ואינם אומרים “בוקר טוב” זה לזה‪ ,‬מלבד זה‬ ‫ביבמות (מו‪ ,‬א) ובע”ז (נט‪ ,‬א) צא והכרז וכו’‪,‬‬ ‫לשמור את השבת שלכם‪ .‬מצב‬ ‫עתה ירדתי לעומק משמעות הקלל‬ ‫שנמצאים יחד במשחק כדורגל‪ ...‬אבל בית המדרש מקשר את‬ ‫מ”מ מילתו מילה‪ .‬וא”כ אפשר מל ולא טבל‬ ‫כזה הוא החורבן הגדול ביותר‪.‬‬ ‫סבא הוא דווקא “שאל אביך ויגדך‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬וכן ראש השנה ויום כיפור מקשר בין היהודים‬ ‫בעל ברית מיקרי‪ ,‬ואפילו לפמ”ש דלאו בברית‬ ‫עד עברי פי תהום‪.‬‬ ‫בשעה שתנועה דתית חתמה‬ ‫בכל מקום‪ ,‬בין אם מגיע יהודי מארץ ישראל‪ ,‬מאמריקה או‬ ‫את ההסכם עם השמאל‪ ,‬היו‬ ‫מאפריקה‪ ,‬כולם יודעים שזה ראש השנה או יום כיפור‪ .‬אך‬ ‫בשר תליא מילתא‪ ,‬מ”מ הא נמי מדלא דיינינן‬ ‫איתא במדרש איכה‪ :‬ר’ יוחנן הוה ד‬ ‫ליה כערל ש”מ מיקרי בעל ברית מצוה אלא‬ ‫צריכים לצעוק שזהו חורבן‬ ‫מי שאינו שומר את הדת אין קשר בין אחד לשני‪ ,‬וללא הדת‬ ‫גודל החורבן‪ ,‬אנו רחוקים מזה ואין‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬טמון בזה‬ ‫אין כלל ישראל‪ ,‬ואין להם יחוס אבות‪ ,‬שהרי אינם יודעים על‬ ‫דלא נקרא ישראל אלא בטבילה‪.‬‬ ‫ורבי הוה דריש עשרים וארבע אפי‬ ‫אלא רבי על ידי שהיה סמוך לחורב‬ ‫חורבן‪ ,‬כי על ידו נותנים‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ולא על משה רבינו‪ ,‬הם עוקרים את כלל‬ ‫אמנם בספר כורת הברית (רסד‪ ,‬א) כתב‪:‬‬ ‫והסבר למה שלא דרש רבי יותר מ‬ ‫בידם את השלטון‪ ,‬והם יתפסו‬ ‫ישראל ולא בונים את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫גר שמל ולא טבל עדיין פסול למול‪ .‬מיהו‬ ‫ומתנחם בזה שזוכר עדיין את החור‬ ‫את השלטון‪ .‬וגם אם בשנה‬ ‫בדליכא אחר‪ ,‬נראה דאם הוא אומן מותר‬ ‫הפסוק אומר (ויקרא כה‪ ,‬כג) “והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי‬ ‫הראשונה יתנו לשותפיהם כסף‬ ‫ביהמ”ק‪ ,‬ומה נתן לנו‪ ,‬ואנו זוכרים מ‬ ‫שיעשו הכל‪ ,‬אבל השלטון כבר‬ ‫הארץ‪ ,‬כי גרים ותושבים אתם עמדי”‪ ,‬ופירש ה”ספורנו” וז”ל‪,‬‬ ‫לטבול אף בשבת כדי למול‪ ,‬דכיון שמילה‬ ‫חדשים! לא חפצים לבנות בתי מקד‬ ‫“כי לי הארץ” ‪ -‬הגליל הוא ארץ ה’‪“ ,‬כי גרים ותושבים אתם‬ ‫בזמנה דוחה שבת‪ ,‬וכיון שאיסור טבילת גר‬ ‫הביהמ”ק הישן זוהי נחמה במקצת‪.‬‬ ‫יהיה בידי השמאלנים‪ ,‬והם‬ ‫עמדי” ‪ -‬באותו הגליל‪ ,‬שאינו בכלל “והארץ נתן לבני האדם”‪,‬‬ ‫בשבת שבות‪ ,‬י”ל דבכה”ג מתירין ב”ד אף‬ ‫כבר לא יוכלו להוציאו מידם‪,‬‬ ‫אולם ר’ יוחנן שהיה כבר רחוק מזמ‬ ‫עכ”ל‪ .‬והיינו שארץ ישראל אינה בכלל הנתינה של הארץ לבני‬ ‫‪1‬‬ ‫לכתחילה שיטבול כדי למול כשאין אחר‪.‬‬ ‫והשמאל יעשו בנו כרצונם‪,‬‬ ‫מלב‪ .‬קשה הדבר להיאמר ביחס לא‬ ‫אדם‪ ,‬אלא היא של הקב”ה‪ ,‬ואנו גרים אצלו בארצו‪ ,‬ורק שאר‬ ‫ובספר תפארת שמואל (עמוד קעה) הובא‪:‬‬ ‫שהלא הם מגלים במפורש‬ ‫שהיא מן השמים‪ ,‬כל דור המוקדם ל‬ ‫הארצות ניתנו לבני אדם‪ ,‬ואם כן ארץ ישראל אינה של בני‬ ‫כי הרבה חכמות חיצוניות שדורות‬ ‫את זממם‪ ,‬שהם רוצים אומה‬ ‫האדם‪ ,‬ומה שהיא ניתנה לנו הוא מכח התורה‪.‬‬ ‫בט”ו בשבט תשע”ח אחר השיעור של רבינו‬ ‫יש לנו תורה שלמה של דברי חז”ל‬ ‫ככל האומות‪ ,‬אומה כמו‬ ‫ז”ל על סוגיית גר קטן כתובות די”א‪ ,‬דיבר‬ ‫רומניה ובלגיה ואחרות‪ ,‬אבל‬ ‫ולכן יש לדעת שהתורה היא הארץ שלנו‪ ,‬היא התורה שלנו‪,‬‬ ‫וראויה הפליאה הלזאת לתשומת ל‬ ‫והיא העם שלנו‪ ,‬יש לנו יחוס מאברהם יצחק ויעקב‪ ,‬מהשבטים‬ ‫רבינו על הגמ’ ביבמות מל ולא טבל שיצא‬ ‫יותר מאשר קודמו‪ ,‬מה שאין כן בד‬ ‫לא “ישראל”‪ .‬והנה אפילו‬ ‫מכלל כל הגוים ערלים‪ .‬והעיר לחקור בדין‬ ‫כעת סוטרים להם על פניהם‪,‬‬ ‫וממשה רבינו‪ ,‬ואילו לאחרים אין יחוס זה‪ ...‬אלא היחוס שלהם‬ ‫כך הוא באמונה! וכך הוא הדבר ביס‬ ‫מתחיל מראשי הציונים‪ ,‬ובעוד מאה שנה היחוס שלהם יהיה‬ ‫גר שמל ולא טבל מהו למול אחרים‪ ,‬וסיפר‬ ‫תורת שקר וזיוף‪.‬‬ ‫משלחת‬ ‫שלחו‬ ‫שכאשר‬ ‫שכשמסר פעם שיעור על זה בישיבה‪ ,‬באותו‬ ‫לשיחות השלום‪ ,‬לא בחרו אלא‬ ‫מעוקרי דת אחרים‪ ...‬וזה דבר טרף‪.‬‬ ‫לקיומנו אין כל ערבון וכל בטיחות‪,‬‬ ‫דוקא בזו המפורסמת בשנאתה‬ ‫אנו צריכים להיות קשורים זה עם זה‪ ,‬ולהתחזק בהשקפתנו‪,‬‬ ‫הזמן הגיע אליו אחד מאיזה מדינה בחו”ל‬ ‫שנים‪ .‬אבל לא לכך סבלנו‪ ,‬בכדי שי‬ ‫לכלל ישראל‪.‬‬ ‫לא להתקשר כלל עם השמאלנים שהם טרף‪ ,‬ושיטתם היא‬ ‫שהיה באמצע תהליך הגירות‪ ,‬והיה לו שאלה‬ ‫לשמור על דרך התורה‪ ,‬ורק בכוחה ו‬ ‫עקירת התורה‪ ,‬ואמנם באופן כללי גם מתוך השמאלנים יש‬ ‫זו למעשה‪ ,‬ואמר נבהלתי מזה‪.‬‬ ‫וכו’‪ .‬הנני להדגיש שוב כי אינני יוד‬ ‫מוטל עלינו להתחזק עכשיו‬ ‫בכפלים מתמיד‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫יחידים שדעתם השמאלנית היא דעה לעצמם‪ ,‬ובפרהסיא יש‬ ‫כל יחיד חייב ללמוד לשים לב ולה‬ ‫להם קצת דרך ארץ‪ ,‬אך לכל השלטון כאן ישנה שיטה לעקור‬ ‫פלמוני‪ ,‬הנוכל להשען על משענת קנה‬ ‫האחראים על כלל ישראל‪.‬‬ ‫אנחנו יודעים את האמת שאם‬ ‫תורה‪ ,‬הם רוצים לעקור את התורה בפרהסיא ולחוקק חוקים של‬ ‫ההגה של עם ישראל לא יבינו זאת‬ ‫היפך התורה‪ ,‬בפסח הם עשו סדרים‪ ,‬אך הכל נעשה בצורה‬ ‫משחקים יחד בקוביא‪ ,‬אוכלים מתבש‬ ‫יקחו את השלטון לידיהם‪ ,‬לא‬ ‫יעזרו המנהיגים החרדים‪ ,‬ולא‬ ‫שונה‪ ,‬והוא כמשחק והצגה שאין לזה שייכות לעניני היהדות‪.‬‬ ‫לא ידעו שורש דבר זה‪ ,‬אולם ההוג‬ ‫ולכן עלינו להתחזק‪ ,‬כי ללא התורה אין לנו את ארץ ישראל‬ ‫אתכם מן העמים להיות לי”‪ ,‬ואם תח‬ ‫יעזרו ועידות‪ ,‬והם עצמם אינם‬ ‫מסתירים שרצונם לעשות כלל‬ ‫ואין לנו עם‪.‬‬ ‫כבר עזב את דת ישראל‪ ,‬ונינם כבר‬ ‫בתקופתנו נשארו רק הבני תורה שאוחזים בתורה‪ ,‬ועל ידם הוא‬ ‫ממעי ישראל יצאו‪ ,‬כי כן גזרה חכמ‬ ‫ישראל אחר‪ ,‬ועלינו לעמוד‬ ‫חזק כנגדם‪ ,‬ואם נעמוד חזק‬ ‫קיום התורה וכלל ישראל‪ ,‬שהרי כל הרחוב רחוק מאד מזה‬ ‫והרי אנחנו מאמינים בני מאמינים‪,‬‬ ‫בכל הענינים‪ ,‬אין שמירת שבת‪ ,‬ואין שמירת טהרת המשפחה‪,‬‬ ‫הרי שסוף כל סוף נעבור את‬ ‫א”צ להטד”ב אף שהוא‬ ‫‪ .1‬כתב המנחת חינוך‬ ‫משמים מיהב יהיה‪ ,‬כאשר מוכיחים‬ ‫והיחידים המחזיקים את התורה והיהדות הם הישיבות‪ .‬כלל‬ ‫עדיין עכו”ם‪ ,‬מכל מקום‬ ‫(מצוה ב‪ ,‬יד) דגר שבא‬ ‫נוטלת שלטון לעצמה‪ ,‬והכל לפי המ‬ ‫הקשיים ונצליח‪.‬‬ ‫העיקר הם אנשי התורה‪ ,‬אם‬ ‫ישראל הוא המעט משאר האומות‪ ,‬ובני תורה הם המעט בכלל‬ ‫מילתו וגירותו באים כאחד‬ ‫להתגייר אינו רשאי למול‬ ‫חיים‪ :‬העולם אמרים כי כל כסיל חכ‬ ‫ישראל‪ ,‬ואנו מחזיקים את כלל ישראל‪ ,‬ועל כל אחד לדעת שיש‬ ‫וכה”ג מצינו כ”פ בש”ס‪,‬‬ ‫בעצמו כי אכתי עכו”ם‬ ‫ומלומדים הם כסילים‪ ,‬ולא מחכמה‬ ‫אנשי התורה יהיו חזקים‪ ,‬יהיה‬ ‫לנו כלל ישראל‪ ,‬וללא אנשי‬ ‫לו אחריות להתחזק ולהחזיק את כלל ישראל‪ ,‬ולא להמשך אחר‬ ‫יעו”ש‪ .‬אמנם הפורת‬ ‫הוא כ”ז שלא טבל‪ .‬אך‬ ‫מחכימת פתי”‪ ,‬ואנו צריכים להתבונ‬ ‫דעות שמאלניות‪ ,‬ויש לשים לב ולהזהר שלא להמשך אחרי‬ ‫יוסף (ע”ז י‪ ,‬ב) דגר שבא‬ ‫לשיטת הפוסקים בה’ גרים‬ ‫ר”ה‪ ,‬וזה “משען ומשענה” היחידי ש‬ ‫התורה אין לנו כלל ישראל‪ .‬כל‬ ‫להתגייר יכול למול עצמו‪,‬‬ ‫דטבילה ואחר כך מילה‬ ‫מה שיש מלבד זה אינו כלל‬ ‫שום דבר‪ ,‬יש הפקרות גדולה בצניעות‪ ,‬אין בושה בשום דבר‪,‬‬ ‫בלימוד התורה ולהתמסר לקיום המ‬ ‫והוא מצב שלא היה אף פעם‪ .‬אך דעו שסוף סוף האמת תנצח‪,‬‬ ‫כיון שבזה המעשה עצמו‬ ‫נמי מהני בגר אם טבל‬ ‫ישראל‪ ,‬תל אביב אינה כלל‬ ‫נתגייר‪.‬‬ ‫מקודם אפשר דרשאי למול‬ ‫בעצמו‪ ,‬או אם עבר ומל‬ ‫רוממות | עמוד ‪2‬‬ ‫חיזוק‬ ‫לכל אחד‪ ,‬לכל נציג יש חברים שמשפיעים ומסדרים עבורו‪,‬‬ ‫מבטיחים ומפתים באופנים שונים‪ ,‬ונמצא שהמצביעים‬ ‫עבורו ותומכים בו אינם באותה דעה‪ ,‬ובבחירתו לא מונחת‬ ‫ישראל‪ ,‬שהרי כשתביטו על תל אביב‬ ‫בשבת ‪ -‬האם יש לה שבת? חייהם הם‬ ‫חיי הוללות‪ ,‬לרקוד ולקפוץ‪ ,‬אלו הם‬ ‫ההנהגות‬ ‫הדעות‬ ‫ממות ‪+‬הדעת‬ ‫הדעה האמיתית של הבוחר‪ .‬ואם כן‪ ,‬אין כאן שיטה‪ ,‬ואין אלו‬ ‫החיים‪ .‬אין שם אפילו עולם הזה ואין‬ ‫בחירות כשרות‪ .‬בחירות אמיתיות הן רק כפי שהתורה קבעה‬ ‫שם עתיד‪ ,‬ואינם מבינים דבר פשוט‬ ‫"מחשבת מוסר"‬ ‫ליקוט מתוך שיחות מחשבת‬ ‫שיבחרו‪ ,‬כי התורה יודעת ועושה למען צרכיו של כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫והגיוני‪.‬‬ ‫ובפרט שאנחנו ‪ -‬כיהודים ‪ -‬עלינו להזהר שלא לפנות אחר‬ ‫העיקר הוא שנלמד ונתפלל‪ ,‬ונלמד עוד‪ ,‬לא‬ ‫שום שיטות אחרות‪ ,‬ואם אתם שומעים על שיטות חדשות‪,‬‬ ‫רעיונות ודעות חדשות‪ ,‬עליכם לדעת שהם מביאים לחורבן‬ ‫להסתכל ולא להתפעל מהחילונים ומהטובות‬ ‫שהם מעניקים‪ ,‬צריכים לוותר על הכסף‬ ‫ל רשכבה"ג מרן בעל ה"אבי עזרי" זיע"א‬ ‫של כלל ישראל‪ .‬צריכים לעמוד ולהחזיק בדרך הישנה‪,‬‬ ‫חלילה וחלילה מלנטות מהדרך הישנה‪ .‬אין לסמוך על‬ ‫שלהם‪ ,‬יהודים חיו ללא תמיכתם‪ ,‬וכך נמשיך‬ ‫לחיות בלעדם‪ .‬הם רשעים‪ ,‬ואל תתפעלו‬ ‫רגל עשרים וחמש שנה להסתלקותו‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬כי הדמוקרטיה היא כולה טריפה! הם מבקשים את‬ ‫ממה שישנם שמסכימים עמהם‪...‬‬ ‫השלטון על כלל ישראל‪ ,‬להעביר חוק אחר חוק באופן שיביא‬ ‫אין צורך להתפעל מהם‪.‬‬ ‫לעקור את כלל ישראל‪ ,‬וחייבים אנו להשאר בדרכנו‪ ,‬בשמירת‬ ‫התורה‪ ,‬שזהו הקיום של כלל ישראל‪ ,‬ולראות ככל האפשר‬ ‫בעיקר אינני מתכוון להם‪ ,‬אלא‬ ‫כוונתי למה שנוגע אלינו‪ ,‬שאנו‬ ‫דיים במשא הספדו על הגה”ק מסאטמאר זצוק”ל בהיכל כולל חזו”א‬ ‫להחזיק רק בלימוד התורה ובקיום המצוות‪.‬‬ ‫צריכים לתקן את עצמנו בתורה‬ ‫ספד המדויק שעבר את הגהתו של רבינו האבי עזרי זיע”א‬ ‫ובתפלה‪.‬‬ ‫קללות קילל ישעיהו הנביא את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר “ירהבו הנער בזקן”‪,‬‬ ‫ת מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה‪ ,‬כל משען לחם וכל משען מים‪ ,‬גבור ואיש מלחמה‬ ‫אם תהיה גזירה על עולם התורה‬ ‫שים ונשוא פנים יועץ וחכם חרשים וגו’”‪ .‬ודרשו חז”ל “איש מלחמה” זה היודע לישא וליתן‬ ‫‪ -‬כולם ילכו בגלות‬ ‫השקר שבדמוקרטיה‬ ‫ם שיוסרו‪ ,‬ובכל אלה לא נתקררה דעתו עד שאמר “ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד”‪ .‬נבין‬ ‫דעו לכם רבותי‪ ,‬שאין לטעות‬ ‫עתנו שהנביא ישעיהו ביקש לקלל את ישראל‪ ,‬וכן צריך להבין מה ראה בקללה זו של “ירהבו‬ ‫הייתי רוצה לפתוח את לבי ולומר מעט ממה שמעיק עלי‪ ,‬מי‬ ‫הקודמים חמורים יותר‪ .‬חז”ל דרשו “משען” אלו בעלי מקרא‪ ,‬שמעו נא רבותיי‪ ,‬מה הבין ישעיהו‬ ‫יודע אם נפגש שוב‪ ...‬אך ברצוני שתזכרו את הדברים‪ .‬חיים‬ ‫אחר טעות אנשי העולם‪.‬‬ ‫הנה בעולם יש מושג שנקרא‬ ‫ראל‪ ,‬לא שטח! ולא צה”ל! ולא האומות! “משען” אלו בעלי מקרא! אלו היהודים יושבי ביהמ”ד‬ ‫אנו בדור כזה‪ ,‬שיתכן שכאשר מגיעים לבני ברק‪ ,‬נכנסים‬ ‫לי משנה! כשיש לעם ישראל חבורות לומדי משניות‪ ,‬אלו הם משענתם‪“ .‬כל משען לחם” אלו‬ ‫לישיבה‪ ,‬רואים שהכל טוב ויפה‪ ,‬כולם לומדים‪ ,‬ויש שמירת‬ ‫“דמוקרטיה”‪ ,‬וכוונתם בזה היא‬ ‫שיש לתת לאדם חירות וחופש‪,‬‬ ‫תלמודי תורה‪ ,‬ישיבות קטנות‪ ,‬מקומות שהוגים בתורה ‪ -‬אלו הם משענתנו‪“ .‬משען מים” אלו‬ ‫שבת‪ ,‬אך כמה אחוזים הם אלו מתוך כלל ישראל? מה קורה‬ ‫סר‪ ,‬דברי אגדה‪ ,‬דברי תוכחה‪ ,‬כל אלו הם משענתם של ישראל‪ ,‬וכל כל המנויים הלאה ‪ -‬בין כל‬ ‫מחוץ לכותלי הישיבות‪ ,‬מה עם כלל ישראל? איך נראה הדור‬ ‫שכל אחד יעשה כרצונו מבלי‬ ‫להגביל אותו‪ ,‬וסבורים הם‬ ‫ת ארץ ישראל! ‪ -‬ובכל אלו לא נתקררה דעתו עד שאמר “ירהבו הנער בזקן”‪.‬‬ ‫ברחוב “אלנבי” או ברחוב “יפו” ו”דיזינגוף”? הרי אלו הם‬ ‫י עד כאן כל הקללות היו בשלילת הטוב‪ ,‬יחסרו כל הטובות הללו‪ ,‬יחסרו בעלי מקרא‪ ,‬בעלי‬ ‫ילדים שלנו! זהו הדור החדש שהמרחק ממנו רב מאד‪ .‬אם‬ ‫שהתורה מגבילה את האדם‪.‬‬ ‫אך באמת התורה היא הראשונה‬ ‫הראשונות‪ ,‬וישתוקקו לטוב שהיה בעבר‪ .‬אולם הקללה הגרועה ביותר היא כאשר באים נערים‬ ‫היום יש ילדים שאינם יודעים מי היו אברהם יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫ת הדרך הישנה המסורה לנו‪ ,‬ובאים באידיאולוגיות ובאידיאות חדשות‪ ,‬שיטות ודרכים חדשות‪ ,‬זה‬ ‫מי היה משה רבינו‪ ,‬ואינם יודעים מהי שבת ויום כיפור‪,‬‬ ‫שנתנה חופש (אמיתי) לאדם‪ ,‬כי‬ ‫באמת כל אדם חייב שתהיה לו‬ ‫מורות שונות בעם ישראל‪ ,‬היו עליות וירידות‪ ,‬אולם תמיד היו מנהיגי הדור זקנים ונשואי פנים‪,‬‬ ‫הרי כמו שבעבר היתה אינקויזיציה בספרד עם הגזירות של‬ ‫ינהג בם‪ ,‬מחללי שבת ואוכלי נו”ט וריק זה או אחר‪ ,‬וכל זאת נעקר מאתנו‪ ...‬וע”י כך ממירים את‬ ‫טורקוומאדה‪ ,‬הרי שהיום יש בקיבוצי השמאל גזירות שמד‬ ‫הגבלה‪ ,‬אי אפשר להניח לאדם‬ ‫על ילדי ישראל‪ ,‬געוואלד! נורא ואיום! מה יהיה עם הדור‬ ‫לעשות כל מה שהוא רוצה‪ ,‬כי‬ ‫אם האדם יעשה את כל רצונו‬ ‫ם ‘היום’‪ ,‬ובו נתפרסם מאמר מחופשי אחד בשם ד”ר טוהן ובו כתב לאמר‪“ :‬אנחנו לא צריכים‬ ‫החדש?‬ ‫ו צריכים לשנות את ברדיטשוב”‪ ,‬דהיינו ברדיטשוב שסימלה את היהדות החרדית‪ ,‬אותה אין‬ ‫ללא הדרכה‪ ,‬הרי עלול כל אחד‬ ‫יושבים בכנסת אנשים שלא קראו ולא שנו‪ ,‬שאינם יודעים‬ ‫להחריב את העולם‪ ,‬לשבור‬ ‫ינו לשנות את דמותה של ברדיטשוב‪ ,‬ורק אז נעלה אותם לארץ ישראל‪ ,‬וכך ממירים את עם‬ ‫בין ידיהם לרגליהם ולא למדו מעולם‪ ,‬ומרשים לעצמם‬ ‫ולגנוב‪ ,‬וצריך שיהיה לו גבול‬ ‫ודעות חדשות‪ ,‬עיקרים חדשים‪ .‬בקשו נא בין י”ג העיקרים שסידרם הרמב”ם‪ ,‬הנמצא שם אף‬ ‫להרים את ידם בענינים הנוגעים לכלל ישראל‪ .‬כיצד לא‬ ‫שיעצור אותו‪ ,‬שיאמר לו מה‬ ‫רהבו הנער בזקן‪ .‬והנה האדם הגדול הזה ברוחב ליבו הבין את המכשלה הזאת‪ ,‬לא ירדנו לסוף‬ ‫יבשה ידם כאשר הם מגביהים אותה להצביע נגד אברהם‬ ‫מותר ומה אסור‪ ,‬והתורה יודעת‬ ‫לם הוא הבין כך לחוות דעתו בדרך זו‪ ,‬וכולם הושפעו ממנו בעקיפין‪ ,‬ואלמלא הוא‪ ,‬מי יודע עד‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬נגד הדור הישן‪ ,‬נגד כל הדורות‪ ,‬נגד משה‬ ‫ומכירה את כוחות האדם‪ ,‬והיא‬ ‫רבינו‪ ,‬נגד הרי”ף והרמב”ם‪ ,‬רוצים הם לקרוע את הכל‪ .‬מי‬ ‫אומרת לו ‪ -‬דבר זה מותר לך‪,‬‬ ‫של נביאים‪ ,‬גדולה היתה הקללה בהעדר כל הענינים המנויים בכתוב‪ ,‬ולא נתקררה דעתו עד‬ ‫אתם? אינכם יודעים אל”ף בי”ת ביהדות! גם אם אין יראת‬ ‫ודבר זה אסור לך‪ .‬התורה יודעת‬ ‫ודעות חדשות! עיקרים חדשים! זה עושה עיקר מצה”ל! וזה עושה עיקר משטחים! ואין קללה‬ ‫שמים‪ ,‬אך לפחות צריכה להיות לכם דרך ארץ כלפי הדורות‬ ‫במה אפשר להגביל את האדם‪,‬‬ ‫שוב יראו את האמת ואת ההבל מכל האידיאולוגיות והאידיאות שהיו להם עד עכשיו‪ ,‬כמו‬ ‫הקודמים‪ ,‬דרך ארץ כלפי הרמב”ם‪ ,‬הרי”ף והאבות הקדושים‪.‬‬ ‫ועד כמה ניתן לצוות עליו באופן‬ ‫מדינת ישראל לא יהיה כבר אנטישמיות‪ ,‬והלא אנחנו רואים שגם עכשיו אנחנו עם המדינה שה‬ ‫נגד מי אתם מרימים את ידכם! וכי למדתם? אתם יודעים מה‬ ‫שיחזיק מעמד‪ ,‬ובמה אינו יכול‬ ‫סוף ישובו אל דרך התורה‪.‬‬ ‫כתוב בגמרא שאתם מצביעים נגדה? בדברים שנוגעים לכלל‬ ‫לעמוד‪ .‬לעומת זה‪ ,‬בני אדם‬ ‫מות התבטאה מלכת רוסיה דאז לאמר‪“ :‬אנשים ‪ -‬יש להם תמורה‪ ,‬כי ייוולדו אחרים במקומם‪,‬‬ ‫ישראל אתם רוצים להכריע ולהחריב בהרמת יד!?‬ ‫אינם יכולים להחליט על הגבלות‬ ‫היתה מוכנה להקריב אנשים למען שטח אדמה‪ .‬זוהי הבנה והשקפה גויית‪“ ,‬ירהבו נער בזקן”‪,‬‬ ‫עולה שאלה הנוגעת לישיבות הקדושות‪ ,‬ומצביעים על כך‪,‬‬ ‫וחוקים לאחרים‪ ,‬מפני שאדם‬ ‫זרות ונכריות‪ ,‬אין אנו אומה ככל האומות‪ ,‬יהודים הננו! התקיימנו ללא צבא‪ ,‬ונתקיים בלעדו‪ ...‬רק‬ ‫חושבים הם שאם פלוני יצביע באופן מסויים יהיה כך‪ ,‬ואם‬ ‫אינו יכול לדעת את הכוחות‬ ‫לה של “ירהבו הנער בזקן”‪ ,‬ועל זה עמד האדם הגדול הזה‪ ,‬והיינו “גזע ישישים”‪ ,‬דרך ישראל‬ ‫יצביע אחרת יהיה אחרת‪ ,‬שהדברים יהיו לפי הפוליטיקה‬ ‫של אנשים אחרים‪ ,‬מה צריך‬ ‫זקניך ויאמרו לך”‪ ,‬האיך יתכן שהגאולה תהיה על ידי אוכלי נו”ט‪ ,‬אשר ע”י התדרדר המוסר‬ ‫שלהם‪ .‬וכי סבורים אתם שיהיה כפי דעתכם? מה אתם‬ ‫כל אחד‪ ,‬מה רוצה פלוני ומה‬ ‫סוברים? אמנם אני יהודי זקן ואין לי כח אפילו להרים את‬ ‫רוצה אלמוני‪ .‬למשל‪ ,‬ברוסיה‬ ‫דריש שישין אפין ב”בלע ד’ ולא חמל”‪ .‬ר’ יוחנן דרש שישים אופנים בפסוק זה שבהם תיאר את‬ ‫הסטנדר‪ ,‬אך אומר ברורות בשם כולם‪ ,‬שאם יבא זמן ותהיה‬ ‫חיו במשך כשמונים שנה עם‬ ‫בידינו לדרוש אפילו אופן אחד‪ ,‬אבל הם הדורות הקודמים התנאים והאמוראים הם הרי ידעו‪,‬‬ ‫גזירה על עולם התורה‪ ,‬מרים אני את ידי ואומר “אם אשכחך‬ ‫שיטה של קומוניזם‪ ,‬שלאף אחד‬ ‫ין “בבלע ד’ ולא חמל”‪ ,‬ואמרו שם ‘ולא דר’ יוחנן יתיר מרבי’‪ ,‬לא שר’ יוחנן היה גדול מרבי‪,‬‬ ‫ירושלים”‪ - ,‬כל בני התורה לא ישכחו את ארץ ישראל‪ ,‬אך כולם‬ ‫לא יהיה רכוש פרטי‪ ,‬וכולם יהיו‬ ‫בן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם‪ .‬וצריך להבין במה היה מתנחם‪ ,‬ומה זאת תשובה‬ ‫ילכו לגלות ולא תשתכח תורה מעם ישראל! ידעו ויבינו שאין‬ ‫שוים‪ ,‬בטענה שמדוע לאחד יהיה‬ ‫מכ”ד אפין‪ ,‬ונראה דהסבר הוא כך‪ ,‬רבי ע”י שהיה סמוך לחורבן היה נזכר והיה דורש ובוכה‬ ‫זה משחק ילדים‪ .‬תצביעו מה שאתם רוצים‪ ,‬אך אלינו אין זה‬ ‫ממון ולשני לא יהיה ממון‪ ,‬צריך‬ ‫רבן‪ ,‬ועדיין חי בזכרונו גודל האסון שגרם החורבן‪ ,‬וכשזוכרים זאת זוכרים גם מה היה עבורנו‬ ‫נוגע‪...‬‬ ‫שכולם יהיו שוים ולא שאחד‬ ‫מה שהפסדנו באבדנו‪ ,‬וזאת כבר נחמה במידת מה‪ ,‬כי ע”ז נאחזים בישן ולא מבקשים תחליפים‬ ‫בא שר שאינו יודע דבר ביהדות‪ ,‬ונותן מוסר לרבנים‬ ‫יהיה עשיר וחבירו עני‪ .‬וכיצד‬ ‫דש מחודשים! לא נבקש לנו תורות ומצוות חדשים! לא נעשה עיקרים חדשים! כשזוכרים את‬ ‫שיכירו ברפורמים כדי שלא יגרמו פילוג בעם ישראל‪ ,‬והרי‬ ‫פעלו שכולם יהיו שוים? טבחו‬ ‫הרפורמים הם אלו שגרמו חורבן בכלל ישראל‪ ,‬והכנסתם‬ ‫מליוני איש לצורך זה!‬ ‫מן שעמד בו הבית דרש שישין אפין‪ ,‬כי לא היה לו במה להתנחם כי כבר נשכח בית העולמים‬ ‫היא גרימת פילוג כלל ישראל‪ ,‬והוא בא וטוען שאם לא יכירו‬ ‫וכך אצלנו‪ ,‬אלו שהולכים נגד‬ ‫אמורא‪ ,‬כביכול להאמר‪ ,‬כי הסיבה היא משום שכבר היה רחוק מבית המקדש‪ .‬בתורה שלנו‪,‬‬ ‫ברפורמים זה הדבר שיגרום פילוג בעם ישראל‪ .‬גם אם גישתו‬ ‫דרך התורה‪ ,‬רוצים לחקות את‬ ‫לחברו יותר גדול ואמיץ‪ ,‬ויותר נבון‪ ,‬שלא כבחכמות החיצוניות שיש עלייה עם איחור הדורות‪,‬‬ ‫הפוליטית אולי טובה‪ ,‬אך דרכו אינה על פי השכל הישר‪,‬‬ ‫שאר אומות העולם‪ ,‬וקבעו‬ ‫הקודמים לא עמדו עליהם‪ ,‬והאחרונים חקרוהו ומצאוהו‪ ,‬משא”כ בחכמת התורה הוא להיפך‪,‬‬ ‫וגם בנושא הרפורמים ‪ -‬דעתו אינה ישרה‪ .‬אולי הוא יכול‬ ‫שיטה של דמוקרטיה‪ ,‬כביכול זה‬ ‫ל בבלי וירושלמי וראשונים ועוד ספרים ארוכה מני ארץ‪ ,‬ועם ירידת הדורות פוחת והולך‪,‬‬ ‫להיות שר חוץ‪ ,‬או לנהל ענינים אחרים‪ ,‬אך בנושא זה אין‬ ‫מה שיתן אושר לעולם‪ .‬ועלינו‬ ‫לב‪ ,‬ואם הדבר כי כך גזרה חכמתו ית’ שבמעשה אנוש תהא התפתחות‪ ,‬וכל דור מאוחר משיג‬ ‫הוא מבין דבר‪.‬‬ ‫לדעת שלא זהו האושר של בני‬ ‫דבר ד’‪ ,‬הדבר בהיפוך‪ ,‬כי מי ששמע דבר ד’ גדולים יותר‪ ,‬הדור המוקדם בזמן מוקדם במעלה‪,‬‬ ‫אף בן ישיבה לא ישאר כאן‪ ,‬אם תגזר חלילה גזירה על עולם‬ ‫אדם‪ ,‬האושר הוא עם התורה‪,‬‬ ‫סודות התורה ‪ -‬אסור לנו לחדש דבר! לא עיקרים חדשים! וכל המשנה‪ ,‬יהיה מי שהוא ‪ -‬הרי תורתו‬ ‫התורה‪ ,‬ובלי תורה גם ַעם לא יהיה‪ .‬אנשים שאינם יודעים מהי‬ ‫ואילו הדמוקרטיה גורמת שיהיו‬ ‫תורה‪ ,‬משחקים עם התורה‪ ,‬מעמידים את משה ואהרן מצד אחד‪,‬‬ ‫אומללים‪ ,‬כיון שהדמוקרטיה‬ ‫‪ ,‬תמיד היינו שה אחת בין שבעים זאבים‪ ,‬ומסרנו נפשנו על ייחודו יתברך ותורתו זה אלפיים‬ ‫ולהבדיל‪ ,‬אותם חברי כנסת מהצד השני‪ ...‬זה אומר כך וגם זה‬ ‫נותנת חופש לאדם‪ ,‬אין לו הגבלה‪,‬‬ ‫יבואו אנשים ויבעטו בתורה שלימה שלנו ויבחרו בחוק הגויים ויחקו את דרכיהם‪ ,‬כי אם בכדי‬ ‫אומר כך‪ ...‬מחשיבים דעה זו מול זו‪ ,‬והרי הם מחריבים את ארץ‬ ‫ומכח זה הוא נוהג מנהג הפקר‪,‬‬ ‫ובהליכה בדרכה המיוחדת נחזיק מעמד‪ ,‬ורק זאת היא עתידנו ולא זולתה‪ ,‬ואל תבטחו בנדיבים‬ ‫ישראל ולא בונים את ארץ ישראל‪ .‬אנו נושאים כבר אלפיים‬ ‫ללא גבול‪ ,‬וממילא אינו יכול‬ ‫דע אם פירטנו כל הראוי במעלת הנפטר‪ ,‬אבל קשה עלי‪ ,‬כי כוחותי אוזלים‪.‬‬ ‫שנה את הדגל של ארץ ישראל‪ ,‬בכל שנה בתשעה באב אנו‬ ‫להיות מאושר‪.‬‬ ‫הבין ולא להיות נבער מדעת להסתמך על אומות העולם ולהיות שמח כשגוי פלוני מבקר כאן או‬ ‫יושבים ובוכים על שגלינו מארצנו‪ ,‬והם מנסים לכפות עלינו‬ ‫נראה ראיה לכך‪ ,‬הנה בשיטה‬ ‫ה רצוץ כזה כשכל מחשבות ליבם רק להרע וכולם שלופי חרב נגד עם ישראל‪ ,‬אלה שהתיישבו ליד‬ ‫לתלות את הדגל שלהם‪ ,‬ואם לא תולים את הדגל הרי זה‬ ‫של דמוקרטיה עורכים בחירות‪,‬‬ ‫ת‪ ,‬מדוע נשתנו מכל אומה ולשון‪ ,‬ומה ההבדל בינותם אחר שהם משתדלים להתקרב אליהם‪:‬‬ ‫“אסון נורא”‪ ,‬ובאים בטענה מדוע לא תלו את הדגל‪ ...‬הם‬ ‫ולכאורה הבחירות הם דבר טוב‪,‬‬ ‫שלים ומתגעלים בבשר פיגולם‪ ,‬וכל חיץ אין ביניהם‪ ,‬מדוע זה איפה ישנאום‪ .‬ומאחר ולא למדו‬ ‫רוצים לכפות שבשעת הצפירה יעמדו כולם דום‪ ,‬ואם לא‬ ‫ששואלים את דעתו של כל אחד‬ ‫גה בתורה היודעת יצרי מעללי איש וכוחות נפשות האדם ימצא מה שאמרה תורה “ואבדיל‬ ‫יעמדו היא “פגיעה בלאומיות” ‪ -‬לדעתם‪ ,‬ואחת דתו להמית‪...‬‬ ‫לבחירת נציגים‪ .‬אבל מצד האמת‬ ‫חפוץ להתדמות לגוי הוא ידיחך מעל פניו ויגרש אותך‪ ,‬וגם המתבוללים אשר אבי אבי אביהם‬ ‫הלא הם בורים ועמי ארצות‪ ,‬אשר אינם יודעים בין ימינם‬ ‫ידוע כמה שקר ורמאות מונח‬ ‫ר שכח צור מחצבתו‪ ,‬גם אחריהם חיפשו הגויים ומצאו ספר ייחוסים כי אינו מגזע ה”ארי” אך‬ ‫לשמאלם‪ ,‬וכי לנסוע בשבת אין זה פגיעה בלאומיות? הרי‬ ‫בזה‪ ,‬שהרי עושים השתדלויות‬ ‫מתו יתברך‪.‬‬ ‫שבת היא אות הברית בינינו לבין הקב”ה!‬ ‫שונות להבחר‪ ,‬עורכים הסכמים‬ ‫‪ ,‬וידועים דברי בעל משך חכמה כי נסתרו דרכי ד’ בסדר הנהגת המדינות‪ ,‬וכי כל שלטונין‬ ‫לפני מלחמת העולם הראשונה היו ברוסיה ששה מיליון‬ ‫שהאחד יצביע עבור פלוני‪ ,‬וכנגד‬ ‫ם סדר ימי עולם‪ ,‬ויש נקצב לסכום שנים כך או כך‪ ,‬אך הכל בהשגחה ואין כל אדם ואומה‬ ‫יהודים‪ ,‬והיו שלשה נציגים יהודים‪ ,‬ובכל דבר הקשה הם‬ ‫זה פלוני יצביע עבורו‪ ,‬ואפילו‬ ‫מעשה‪ .‬אנו צריכים ללמוד מכך ולהתבונן כי הן יראת ד’ היא חכמה‪ ,‬וכפי שאמר רבינו החפץ‬ ‫היו באים להתייעץ עם גדולי ישראל‪ .‬ואילו כאן בארץ יושב‬ ‫באמריקה מסדרים בבחירות‬ ‫כם בצורכי עצמו‪ ,‬ואני אומר כי כל חכם הוא כסיל בצורכי עצמו‪ ,‬וכל אלו הנחשבים לחכמים‬ ‫שופט עליון‪ ,‬שאף אינו יודע לכתוב כראוי‪ ,‬ופוסק נגד תורת‬ ‫שקבוצה פלונית תתמוך במי‬ ‫יתירה דאית בן אנו מבינים יותר‪ ,‬אלא מפני ש”תורת ד’ תמימה משיבת נפש‪ ,‬עדות ד’ נאמנה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫שמבטיח לעזור להם‪ ,‬והאחרים‬ ‫נן מכל זאת להיות תקיף יותר ולהתחזק בתורת ד’ וביראת ד’‪ ,‬ומה גם עתה שאנו עומדים לפני‬ ‫יתמכו במי שיסדר עבורם‪ ,‬וכך‬ ‫שיש לנו‪ ,‬כמו שמבואר בספר ישעיהו‪ .‬ואם חפצים להיות אוהב ישראל‪ ,‬צריך להתאמץ יותר‬ ‫כאן מצביעים לפי מה שיסדרו‬ ‫מצוות‪ ,‬וע”י לימוד התורה יהא שלום בחילנו‪.‬‬ ‫רוממות | עמוד ‪3‬‬ ‫ובאיזה תדירות‪ ,‬מי מתאים לחלק אוכל בשבתות‬ ‫לחולים ומי לא‪.‬‬ ‫רוממות ‪+‬החסדים‬ ‫עמוד החסד‬ ‫(ועד כ"ז)‬ ‫תפילה על החולה ומשפחתו‬ ‫שליט"א‬ ‫יפה‬ ‫מרדכי‬ ‫רבי‬ ‫הגאון‬ ‫אאמו"ר זצ"ל ביקש אותי לשאול את מרן הגרש"ז‬ ‫ליוויתי את רבינו ראש הישיבה זצ"ל ללוויה של ת"ח‬ ‫אויערבאך זצ"ל‪ ,‬מה להתפלל על חולה שהרופאים‬ ‫בן גילו שגדל בשערי חסד‪ ,‬ראש הישיבה דיבר איתי‬ ‫סוברים שאין סיכוי לחייו‪.‬‬ ‫בכאב על כך שנפטר זה כשהיה בחור למד בהתמדה גדולה וציפו ממנו לגדולות‪ .‬בימי‬ ‫בחרותו אמו חלתה ושהתה בבית חולים תקופה ארוכה‪ ,‬והמשפחה שלחה אותו לשהות‬ ‫מבקשים‬ ‫אנו‬ ‫לפעמים‬ ‫שהרי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫למשפחה‬ ‫וטוב‬ ‫לחולה‬ ‫טוב‬ ‫והשיב‪ ,‬להתפלל שיהיה‬ ‫שיכופו תחתונים את העליונים‪ ,‬ולפעמים מבקשים שיכופו עליונים את התחתונים לצידה ולסעדה כל לילה במשך תקופה ארוכה‪ .‬השהות הארוכה בבית חולים גרמה‬ ‫[כמבואר בר"ן נדרים דף מ‪ ,‬א]‪ ,‬אף שבאותו זמן אנחנו מחויבים לחלל על חולה זה לו נזק גדול‪ ,‬הוא יכל להיות תלמיד חכם גדול בכמה דרגות יותר‪ ,‬חבל מאוד שבני‬ ‫שבת‪ .‬ובמצבים שאין אנו יודעים מה טוב לחולה‪ ,‬אנו מבקשים שיהיה לחולה טוב‪ ,‬ואנו משפחתו ותלמידי חכמים שגרו בסביבתם לא התערבו‪ ,‬ומצאו פתרון טוב יותר‪ .‬והוסיף‬ ‫שב"ה בזמננו 'אכשר דרא'‪ ,‬מטפלים טוב יותר בחולים ובבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫גם מוסיפים ומבקשים שלמשפחה שלו יהיה טוב‪ ,‬והיא לא תתמוטט מהמחלה שלו‪.‬‬ ‫מסופר על הגאון רבי מרדכי פוגרמנסקי זצ"ל‪ ,‬שנכנס פעם לבקר חולה‪ ,‬ואחרי שביקר‬ ‫השמחה מבטלת מחלה‬ ‫את החולה שוחח בנפרד עם כל בני המשפחה דקות ארוכות‪ ,‬כשהוא מתעניין בשלומם‬ ‫רוּח נכֵ ָאה ִמי יִ ָשּׂ ֶאנָּ ה" מבאר אדוננו‬ ‫"רוּח ִאשׁ יְ כַ לְ כֵּ ל ַמ ֲחלֵ הוּ וְ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ומעודדם במילים חמות ומרגיעות‪ .‬כשיצא‪ ,‬נשאל ע"י אחד מתלמידיו‪ ,‬הרי הרב סיים עה"פ (משלי יח‪ ,‬יד)‬ ‫כבר את מצות ביקור חולים ומפני מה התעכב זמן ממושך נוסף לשוחח עם כל בני הגר"א; "רוח איש וגו'" – כמ"ש למעלה שהשמחה בא ע"י הרוח וזהו רוח איש‪ .‬כשהאיש‬ ‫תמיד בשמחה‪ ,‬הוא יכלכל מחלהו‪ ,‬אף שיבוא עליו מחלה ח"ו‪ ,‬הוא יכלכל מחלהו‪,‬‬ ‫המשפחה?‬ ‫השיב לו רבי מרדכי‪ ,‬המשנה 'אלו דברים שאין להם שעור' שאנו אומרים מדי יום אחרי בשמחתו יבטלנה‪ .‬אבל מי שיש לו רוח נכאה והוא עצבון‪ ,‬מי יכול לישא את זאת‪ .‬רבנו‬ ‫ברכת התורה‪ ,‬מונה דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם בחיי (שמות יח‪ ,‬א) כבר ביאר בדרך דומה; החולי הקשה שבכל חולי הגוף הוא שבר‬ ‫הנצח‪ ,‬ומפרטת כמה מצוות ובהן‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬הכנסת כלה ולוויית המת‪ .‬ויש להבין ברוח‪ ,‬כלומר שבירת הרוח‪ ,‬וכתיב רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה‪ ,‬ביאור‬ ‫מפני מה ה'כלה' נזכרת בלשון יחיד ולא כתוב 'הכנסת כלות'‪ ,‬וכן המת מוזכר בלשון הכתוב‪ ,‬כי הרוח והוא הנפש נושא מחלת הגוף‪ ,‬כי היא מכלכלת חולי הגוף ימים מספר‬ ‫בלי מאכל ומשתה‪ ,‬אבל כשהנפש חולה מי ישאנה‪ ,‬ובא הכתוב ללמד כי חולי הנפש‬ ‫יחיד ולא כתוב 'הלוויית מתים'‪ .‬רק החולה מוזכר בלשון רבים‪' ,‬ביקור חולים'‪.‬‬ ‫וביאר שלימדנו חז"ל בלשונם המדוקדקת‪ ,‬שכאשר בן משפחה אחד חולה‪ ,‬כל המשפחה והיא שבירת הרוח‪ ,‬קשה מאד מחולי הגוף‪.‬‬ ‫סובלת מצטערת ומתמודדת עמו‪ ,‬הם חולים עמו יחד‪ ...‬לכן‪ ,‬בעת ביקור החולה‪ ,‬זה מסופר שנשלחה שאלה אל הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל מחולה מבוגר‬ ‫הזמן לעודד ולחזק גם את יתר בני המשפחה‪ ,‬המטפלים בו וסובלים עמו את חוליו‪ .‬שסובל מכאבים רבים ומחולשה קשה‪ ,‬והוא שוכב במיטתו ונזקק לעזרה רבה‪ ,‬ואין‬ ‫חלק ממצות ביקור חולים היא לשאת עם בני המשפחה בעול‪ ,‬להפיח בהם דברי עידוד בכוחו לדאוג לצרכיו הבסיסיים‪ - ,‬האם הוא יכול לברך 'שעשה לי כל צרכי' גם במצב‬ ‫שהוא מוגבל והרבה מצרכיו אינו מסוגל לעשות לבדו‪.‬‬ ‫ונחמה‪ ,‬לסייע בידם בכל דרך להתמודד עם הקושי שלהם‪.‬‬ ‫בעל 'שבט הלוי' נכנס לבקר חולה זה‪ ,‬וסיפר לו שבצעירותו התלווה אל רבו ראש‬ ‫ישיבת חכמי לובלין הגאון הנודע רבי מאיר שפירא זצ"ל‪ ,‬לבקר חולה במצב קשה שכבר‬ ‫חברת ‘לינת הצדק’‬ ‫מסופר שבנו של אחד מתושבי ראדין חלה במחלה קשה‪ ,‬והטיפול בו דרש השגחה אינו מצליח לקום ממיטתו‪ .‬החולה קיבל את פני ראש הישיבה בחיוך רחב ובפנים‬ ‫רצופה יום ולילה‪ ,‬וההורים המסורים והמודאגים ישבו לצד מיטתו ימים ולילות ארוכים שמחות‪ ,‬שאל אותו הגרמ"ש‪ ,‬מניין לך הכח לקבלנו בשמחה‪' ,‬לשמחה מה זו עושה'‪,‬‬ ‫והשיב‪' ,‬שמחתי הייתה שלימה לו הייתי יכול לקום לכבוד רה"י והבאים לבקרני‪,‬‬ ‫עד שתשו כוחותיהם מחולשה ומעייפות‪.‬‬ ‫באחד הלילות דפק על דלת הבית מרן החפץ חיים בכבודו ובעצמו‪ ,‬כשהוא מחזיק בידו לכבדם בעוגה ושתיה‪ ,‬אך אין ביכולתי לעשות זאת‪ .‬התבוננתי שהדבר היחיד שאני‬ ‫ספר תהילים ואמר להורים המותשים; באתי לקיים מצוות ביקור חולים‪ .‬הנני רואה יכול לעשות כדי לשמח ולכבד את הבאים לבקרני‪ ,‬לקבל את פניהם בחיוך רחב‬ ‫שאתם קרובים להתמוטטות מעייפות‪ ,‬ואין לכם כוח לשמור על הילד‪ .‬אנא מכם‪ ,‬לכו ובפנים שמחות‪ ,‬להראות להם שאני שמח בביקורם‪ ,‬זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות‪,‬‬ ‫לישון לכמה שעות כדי להחליף כוחות‪ ,‬ואני אשאר כאן לשמור עליו‪ ,‬לדאוג לכל והבנתי שזה תפקידי במצבי‪ ,‬ומשום כך הנני מקיים את תפקידי בכל כוחי‪.‬‬ ‫המשיך הרב וואזנר זצ"ל ואמר לחולה במענה לשאלתו‪ ,‬לחייך ולשמח את האנשים‬ ‫צרכיו‪.‬‬ ‫ההורים התקשו לקבל שגדול הדור יאבד לילה מלילותיו‪ ,‬לשמור על בנם‪ ,‬ומשום כך הבאים לבקרך‪ ,‬זה גם השליחות שלך‪ ,‬תחייך אפילו לעצמך‪ ...‬תתעודד‪ ,‬בעזרת ה'‬ ‫האב סירב בתוקף ואמר; רבנו‪ ,‬חלילה וחס! לא יתכן שאנו נלך לישון ונשאיר את הרב אנשים יצאו ממצב כמו שלך‪ ,‬וכשתעשה זאת תוכל לברך 'שעשה לי כל צרכי'‪ .‬תחייך‬ ‫ותשמח‪" - ,‬כי בשמחה תצאון" ‪ -‬מכל הצרות‪ ,‬ותזכה לרפואה שלימה‪ .‬חולה זה קיבל‬ ‫לשמור ולסעוד את בנינו‪...‬‬ ‫החפץ חיים לא נסוג ואמר‪ .‬תאר לך שהמצב היה הפוך‪ ,‬והבן שלי היה חולה ח"ו‪ ,‬האם את דבריו וזכה שמאותו ביקור התחזק בהדרגה‪ ,‬והחל לקום וללכת בכוחות עצמו‪,‬‬ ‫לא היית בא לעזור לי כדי שאוכל לישון מעט? כעת‪ ,‬התורה מחייבת אותי לנהוג בדיוק ומצב בריאותו השתפר באופן מעורר השתאות‪...‬‬ ‫כך כלפיכם‪' .‬ואהבת לרעך כמוך'‪ .‬תנו לי לקיים את המצווה כמאמרה‪.‬‬ ‫חולים עניים‬ ‫ההורים קיבלו את דבריו והלכו לישון‪ .‬החפץ חיים ישב לצד מיטת הילד החולה במשך‬ ‫מרן החפץ חיים מזרז ותובע לא להקל במצות ביקור חולים‪ ,‬ובייחוד כשהחולה עני‪.‬‬ ‫שעות ארוכות‪ ,‬והתפלל פרקי תהילים לרפואתו‪ .‬וכשהילד התעורר‪ ,‬הגיש לו מים‪ ,‬וסעד‬ ‫אף שהחיוב לבקר חולים הוא בין לעשירים ובין לעניים‪ ,‬אולם אדרבא‪ ,‬לעניים יש‬ ‫אותו באהבה רבה‪ ,‬עד שעלה עמוד השחר וההורים קמו להחליפו‪.‬‬ ‫חיוב גדול יותר‪ ,‬ויש בכך לעיתים פיקוח נפש ממש‪ .‬לעני חולה עלול לחסור מזון‬ ‫החפץ חיים מזרז מאוד ב"אהבת חסד" את שגב מעלת המתנדבים הלנים אצל חולים‪ ,‬מתאים‪ ,‬רופא‪ ,‬תרופות וחימום‪ ,‬והבדידות והדאגה מחלישות את רוחו ומחמירות את‬ ‫וכותב; ואגב אחוה לכל‪ ,‬מה שראיתי עוד חברה קדושה‪ ,‬שנתיסדה מקרוב באיזה מחלתו עד כדי סכנת מוות‪ .‬לכן ההתעלמות ממנו דומה לשפיכות דמים‪ ,‬והיא בכלל‬ ‫קהלות; ודבר נחמד הוא מאד‪ ,‬ובשם 'לינת הצדק' נקראת‪ .‬והוא‪ ,‬שיש אנשים נבררים העלמת עין מן הצדקה ועמידה על דם רעך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המבקר את העני החולה‪,‬‬ ‫[על פי הגורל] מחברתם על כל לילה ולילה ללון אצל החולה לפקח על ענינו‪ ,‬אם מייעץ לו‪ ,‬מחזקו ודואג לצרכיו מקיים מצוות ביקור חולים‪ ,‬צדקה והצלת נפשות‪ ,‬וזוכה‬ ‫הוא צריך להושיט לו איזה רפואה‪ ,‬או שאר דבר הצריך לו‪ ,‬והוא תועלת גדול לכמה לשכר ולברכה מרובים‪ .‬משום כך ראוי שבכל עיר תפעל חברת "ביקור חולים" שתדאג‬ ‫ענינים‪ :‬א‪ .‬עושים בזה חסד עם החולה גופא‪ .‬כי אנשי הבית כבר עמלו כמה ימים לרפואה‪ ,‬למזון ולשאר צורכי החולים הנזקקים‪ .‬אשרי המשכיל אל הדל‪ ,‬ובמיוחד אל‬ ‫עבורו‪ ,‬והתנומה מונחת על עפעפיהם‪ ,‬ואין להם כח להיות נעורים כל הלילה עבורו‪ .‬מי שהוא גם חולה וגם עני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עושים בזה רב חסד עם אנשי ביתו הבריאים שלא יחלו‪ ,‬כי לפעמים מרוב הדאגה‬ ‫עוד מעורר הח"ח להיזהר מלהתעלם מלקיים מצות ביקור חולים אצל עניים‪ ,‬כדי‬ ‫ורוב העבודה יום ולילה גם אנשי ביתו נעשים חולים על ידי זה‪ .‬והנה מה יקר הוא‬ ‫שלא יגיע ח"ו מצב שנצטרך להתודות אחר כך ולומר‪ :‬ידינו לא שפכו את הדם הזה‪.‬‬ ‫החסד הגדול‪ ,‬שנעשה על ידי חברה קדושה הזו‪ ,‬וכלול בה כל המדות טובות הנמצאים‬ ‫שפרשו חז''ל (סוטה מו‪ ,‬ב)‪ ,‬דהכונה לא פטרנוהו בלי מזונות‪ ,‬דזה נקרא כאלו שופך‬ ‫בצדקה ובחסד‪ ,‬כי עושה בזה צדקה וחסד עם החולה וכל ביתו‪ ,‬וגורם להצלות נפשות‬ ‫דמים‪ ,‬מפני שיוכל להיות שזה סבה שיהיה נשפך דמו על ידי זה; וכל שכן בזה שהוא‬ ‫רבות‪ ,‬וכמו שכתבתי‪ .‬כי אפילו אם החולה הוא בעל הבית‪ ,‬גם כן הוא טובה גדולה‪ ,‬כי‬ ‫כבר חולה‪ ,‬ומעלימים עין ממנו‪ ,‬ודבר זה מקרב מיתתו‪ ,‬בודאי גדול העון מנשוא‪ .‬ועל‬ ‫לפעמים לא ימצא לשכור איש לשרתו; ואפילו אם ימצא אחד‪ ,‬גם הוא מתיגע לעמוד‬ ‫זה נוכל לומר מאמר הגמרא (כתובות סח‪ ,‬א)‪ :‬כל המעלים עין מן הצדקה‪ ,‬כאלו עובד‬ ‫על משמרתו יום ולילה‪ .‬גם כשהחולה רואה‪ ,‬שהכל דואגים עבור בריאותו ומשתדלים‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬שנאמר וכו'‪ .‬כי היצר מפתהו לאדם‪ ,‬שיעלים עין מן העני החולה הזה‪ ,‬ולא‬ ‫ברפואתו‪ ,‬הוא לו למשיב נפש ממש‪ .‬ואשרי להעיר שנמצא בה בעלי חסד כאלו‪.‬‬ ‫יכנס כלל לביתו‪ ,‬ולא ידע ממנו‪ .‬כי אם יהיה נכנס לביתו‪ ,‬יהיה מוכרח להשגיח עליו‬ ‫בדבר מה‪ ,‬אבל אינו יודע האדם‪ ,‬כי בנפשו הוא ההעלמה הזו‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫אאמו"ר זצ"ל היה רגיל לעורר שלכל מצווה ולכל דברי חז"ל יש גדרים‪' - ,‬במה‬ ‫אמורים'‪ .‬גם בקיום מצוה נשגבה זו‪ ,‬יש לדון בכל מקרה לגופו את מי ראוי לשלוח‬ ‫קוראים ‪+‬רוממות‬ ‫סעודתן ומברכים‪ ,‬ובמ"ב מבו' דכיון דלא יוכל לאכול אח"כ‪ ,‬כדי‬ ‫ספציפי ‪z0556770189@gmail.com -‬‬ ‫זעירא דמן‬ ‫חבריא‪ ,‬מנחם בן יעקב‬ ‫לקיים סעודה שלישית התירו לנהוג כך אף שיש בזה ברכה‬ ‫שא"צ‪ .‬ואם המטרה היא לחסוך בזמן (או בכסף‪ )...‬מהי"ת לנהוג‬ ‫לימוד לפני הקידוש בליל שב”ק‬ ‫המשך מעמוד ‪1‬‬ ‫כך לכתחילה‪.‬‬ ‫במדור רוממות ההלכה‪ ,‬הובא הנהגות של רבינו ז"ל ללמוד‬ ‫ובדברי השו"ע מוכח שרק כשנמשכה סעודת הבוקר עד זמן‬ ‫בליל שב"ק לפני הסעודה‪ ,‬עד כחצות הלילה‪ .‬וראיתי להביא כאן מש"כ מו"ר הגרי"מ המניק‬ ‫מנחה יכול לחלק אבל לקבוע לכתחילה את צורת הסעודה באופן שמחלקה לב' סעודות אולי גם‬ ‫זצ"ל בספרו מי הדעת (בראשית עמוד קלח)‪ :‬בישיבות באמריקה‪ ,‬נהוג שהרבנים מזמינים את‬ ‫לשו"ע לא ראוי‪ ,‬וכמש"כ המ"ב דרק כשמוכרח לעשות כן‪ ,‬ובודאי לרמ"א שגם כשנמשכה הסעודה‬ ‫התלמידים לסעודות השבת‪ ,‬ובישיבת רבינו חיים ברלין‪ ,‬הג"ר יצחק הוטנר זצ"ל היה מזמין רק‬ ‫מצריך להתפלל קודם מנחה למנוע ברכה שא"צ‪ ,‬וכאן קובעים לכתחילה שהסעודה תתחלק‪,‬‬ ‫לסעודת היום‪ ,‬ולא לסעודת הלילה‪ .‬ומספר בחורים התמרמרו על כך‪ ,‬ותלו את הדבר בקרירות‬ ‫באופן שמעדיף את כבוד הסעודה השלישית על פני כבוד יום‪ .‬ובמ"ב רעא הביא מהים של שמה‬ ‫וחוסר יחס מספיק‪ ,‬בו הוא מתנהג כלפי הבחורים‪ ,‬עד שהחליט אחד לעשות מעשה‪ ,‬בא ושאלו‬ ‫בגיטין שמבכה ע"כ שמעדיפים את סעודת ליל שבת מסעודת היום בכל מיני מעדנים ודגים‪,‬‬ ‫אם יכול לסעוד אצלו בליל שבת‪ ,‬וראש הישיבה הסכים בשמחה‪ .‬בליל שבת נכנסו לבית‪ ,‬ואמרה‬ ‫ומה"ט גדר ע"ע לא לאכול דגים בלילי שבת אלא רק בסעודת היום ועי"כ ניכר כבוד יום דשב"ק‪.‬‬ ‫הרבנית לבחור לשבת בחדר הסמוך‪ ,‬ולהמתין עד שיקראו לו כשיעשה ראש הישיבה קידוש‪ .‬כך‬ ‫ואולי יש בזה פתרון לקבוע סעודה ראשונה על דגים משובחים שיהיו מיוחדים לסעודה זו‪ ,‬ובאופן‬ ‫ישב וחיכה שלוש שעות‪ ,‬ונתברר שהגר"י הוטנר נהג ללמוד בליל שבת קודש קודם הסעודה‪ ,‬את‬ ‫שיהיה סעודה לכל דבר לכבוד יום השב"ק ולא רק לצאת יד"ח‪ ,‬ואז יוכלו גם לברך שבע ברכות‬ ‫כל תיקוני הזוהר על הפרשה‪ .‬ומפאת כן לא הזמין לביתו בחורים‪ ,‬בכדי שלא להטריחם בהמתנה‬ ‫בלי חשש ברכה שא"צ‪ ,‬ואחרי מנחה יקבעו סעודה נוספת‪ ,‬ועדיין צריך לחכמי התורה וההוראה‬ ‫ארוכה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שיכריעו כדת מה לעשות‪.‬‬ ‫בברכה‪ ,‬יעקב ישראל ארונובסקי‬ ‫בכל ענייני הגליון בארה"ב‪-‬‬ ‫או בטלפון "קו רוממות"‪)+972-722-588-477( 0722-588477 :‬‬ ‫אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות‪:‬‬ ‫ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א‬ ‫כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל‬ ‫בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש‪ :‬קופות נוספות‬ ‫במס'‪.845-3007324 :‬‬ ‫שלוחה ‪ 3‬או במייל המערכת‪b264464@gmail.com :‬‬ ‫\ "רוממות" ‪ -‬גליון שבועי לבני התורה‬ ‫רוממות | עמוד ‪4‬‬