אור החיים · Ohr Hachaim — לך לך (2026-10-19)

קטעים מספר אור החיים הק'
מחודש פרשת לך לך
יש קללת אוהב שהוא ברכה
יך ו ְּמ ַק ּלֶלְ ָך ָאאֹר ְונִ ְב ְרכ ּו ְב ָך ּכֹל
וַ אֲ בָ ְרכָ ה ְמבָ ֲרכֶ ָ
פניני וחידושי אור החיים הק'
מה) :בראשית יב ,ג( ִמ ְׁש ּ ְפחֹת הָ אֲ ָד ָ
גודל הנסיון של אברהם
וַ אֲ בָ ְרכָ ה ְמבָ ֲרכֶ ָ
ואברכה מברכיך וגו' ... .ויש לשאול למה שינה לשונו,
יך וגו' )יב ,יא( .ברכה זו כנגד מה שהעלים
בענין הברכה אמר ואברכה מברכיך הקדים ברכתו לברכתם,
ממנו הארץ ולא הודיעו קודם לצאתו .ונסיון זה גדול הוא ,שיצא
מארצו אל השדה מבלי דעת אן יפנה והוא לא הרהר ,לזה ובקללה הקדים קללתם לקללתו .הטעם הוא ,כי המברך יקדים
הבטיחו כי לא יפחד מדבר ,כי הוא יברך וכו' ,ובמקום אשר יחנה ה' לברכו קודם שיברך לאברהם ,מה שאין כן המקללו לא יקדים
שם יצו ה' אתו את הברכה ,ובזה כל מקום אשר ידרוך כף רגלו ה' לאור אותו .והטעם הוא ,כי יחפוץ ה' להפחיד לבל יזלזל אדם
הצלחתו ומעלתו עמו: בכבודו של אברהם ,וזולת זה אם יקדים ה' לקלל מי שהוא עתיד
אברהם חיפש סיבה להרחיק את לוט לקלל לא יורגש הדבר כי הוא זה סיבה ,ויכשלו בדבר בני אדם גם
)לקמןל ְֶך לְ ָך מֵ ַא ְר ְצ ָך ו ִּמ ּמ ֹול ְַד ְּת ָך )יב ,א( .והגם שאמר אחר כך בני איש .אבל בערך הברכה אין מכשול ,ואם לצד ההטבה ,הנה
פס' ה( ויקח אברם וגו' ואת לוט וגו' ,פירוש שלא דחפו ,עד
מבורכים בו כל המשפחות .גם טעם הקדמת ברכת המברכים,
שימצא המצאה שלא יכלימהו .ולזה תמצא כי כשמצא סיבה
קטנה שרבו הרועים תיכף אמר אליו )לקמן יג ט( הפרד וגו' אם כדי שתתקיים ברכתם לאברהם:
הימין וגו' ,והדבר הוא כמעט זר שיאמר אליו כדברים האלה בכל עוד יכוין לומר במה שנדקדק ,למה המברכים הזכירם בלשון
כך הרחקה ,אלא לצד שהיה חושב מחשבות להפרידו כדבר ה', רבים ,והמקללים הזכירם בלשון יחיד:
לזה תכף במוצאו סיבה דחפו בשתי ידים: אכן יתבאר על דרך אומרם במסכת מועד קטן )ט' (:שאמרו
אברהם העתיק את המזבח למקום שהלך
רבנן לבנו של רבי שמעון בר יוחאי תזרע ולא תחצד וכו' ונתכוונו
שם וגו' וַ ּיֵט
שם ִמזְ ּ ֵבחַ לַייָ הַ ִ ּנ ְר ֶאה ֵאלָיו :וַ ַ ּי ְע ּ ֵתק ִמ ּ ׁ ָ
וַ ִּיבֶ ן ׁ ָ
בזה לברכה' ,והגם שהוציאו דבריהם בלשון קללה הכל הולך אחר
ָא ֳהלֹה וגו' )יב ,ז-ח( .לא זכר למי העתיק ,ורש"י ז"ל פירש אהלה,
והוא חסר ... .עוד ירצה שהעתיק מזבח שבנה שם ,כשרצה הכוונה ,הרי שברכוהו בנוסח קללה .וכנגד זו אמר ה' ואברכה
להטות אהלה במקום אחר סתר המזבח שבנה וחזר ובנאו מברכך וגם מקללך -יש מין מקלל שהוא מברך -גם אותו
במקום אשר עשה שם אהלה .ולא הוצרך לפרש ,כי סמך על אברך ,ולזה אמר לשון יחיד כי לא כל מקלל יברך ,אלא פרט
הזכרתו בסמוך ויבן שם מזבח וגו' ויעתק משם .גם הראה שהוא מכוין לברכה ,אבל מברכיך את כולן יברך .ותיבת מקללך
באצבע באומרו משם ,שחוזר אל האמור בסמוך ,והבן: נמשכת גם כן למטה ,כשתהיה קללתו לקללה ,אאור .נמצאת
אין סומכין על הנס
אומר כי מכוין ה' לגמור כנגד המברכים לברך כולם ,והמקללים
וַ יְ ִהי ּ ַכאֲ ׁ ֶשר ִה ְק ִריב וגו' ִה ּנֵה נָ א יָ ַד ְע ִּתי וגו' )יב ,יא( .והגם הם שני פרטים ,פרט אחד יש שישנה בברכה ונמשכת התיבה
שבטוחים הצדיקים בהקדוש ברוך הוא ,אף על פי כן כלל זה
למעלה ,ופרט אחד הם בארירה ונמשכה התיבה למטה:
בידינו שאין סומכין על הנס )קידושין לט ,(:ומה גם לגבי בחירת האדם,
וצא ולמד )שם( משמואל שאמר )ש"א טז ב( 'ושמע שאול והרגני': עוד ירצה על זה הדרך ,ואברכה מברכיך ,פירוש כשיהיו לך
לא היה אשה יפה בעולם כשרה בברכה אחת שנים ,שהם המקלל ומתכוין לברכה כמעשה שאמרו
ִּכי ִא ּ ׁ ָשה יְ פַ ת ַמ ְר ֶאה ָא ְּת) :יב ,יא( .ואומרו כי אשה יפת וגו', 'תזרע' ,וחזר האב וברכו ,קבע ה' ברכה לשניהם ,שלא תאמר כי
ולא הספיק לומר כי יפת מראה את ,נתכוין לומר כי אחת היא עיקר המברך הוא הראשון ואין השני אלא מפרש ,תלמוד לומר
בעולם אשה יפת מראה היא ,ואין דומה לה ,והבן: מברכיך ,כי שניהם יתברכו .ואומרו ומקללך ,יש גם כן
להסמיכה למעלה ,והוא על דרך אומרם במסכת תענית )כ (.וזה
יחיד ,כי לפרט זה דוקא יכוין לברך ,ומקללך ,פרט אחר שאינו לשונם' :טובה קללה שקללן אחיה השלוני מברכה שברכם בלעם'
אלא מקלל ,לזה אאור: וכו' ,וכנגד מקלל כזה ,אמר שישנו בכלל הברכה ,ולזה רמז לשון
-
אאע"ה עשה רק לקיים מצות ה' ולא להנאת עצמו
ש ַרי ִא ְׁש ּת ֹו וכו' וַ ֵ ּי ְצא ּו ָללֶכֶ ת ַא ְרצָ ה ְּכנ ַַען שר ִ ּד ּ ֶבר ֵאלָיו יְ יָ וַ ֵ ּיל ְֶך ִא ּת ֹו ֹ
לוט וגו' :וַ ִּי ַ ּקח ַא ְב ָרם ֶאת ָׂ וַ ֵ ּיל ְֶך ַא ְב ָרם ּ ַכאֲ ׁ ֶ
א ְרצָ ה ְּכנָ ַען) :יב ,ד-ה( וַ ָ ּיבֹא ּו ַ
תיבת כ"ף -כאשר ,הודעת הזמן שהיה סמוך לדבר ה' אליו. וילך אברם וגו' .כל הכתוב מיותר ,שהרי אומר בסמוך
והודיע הכתוב כי לוט לצד דביקותו באברהם הלך אתו ,פירוש בסדר הודעת ההליכה ,ויקח אברם וגו' ויצאו ללכת וגו':
לא לצד קיום מאמר ה' ,אלא ראהו הולך והלך עמו .וכוונתו אכן כוונת הכתוב הוא להודיע חיבתו של אברהם ,שלא
בהודעה זו ,כי הגם שנתחכם אברהם לחפוז ללכת ,לבל יתחברו נתעכב אפילו שעה אחת ,אלא בגמר דברי ה' לך לך ,תכף וילך
עמו ממולדתו ומבית אביו ,אף על פי כן לא הועיל בערך פרט אברם ,ולא נתעכב לשום סיבה ,ועזב את אביו ומולדתו .ושעור
א
קטעים מספר אור החיים הק'
אמר כאשר דבר ,פירוש שעשה הדבר לצד גזירת מלך עליו ולא זה ,והלך אתו לוט:
לתועלת הנמשך לו: עוד ירצה ,להיות שאמר לו ה' הבטחות תועליות הרבה
עוד ירצה להודיע כי אברהם הלך כאשר דבר אליו ה' כשילך לו מארצו וכו' ,אם כן הגם שילך יסבור הרואה כי אין
בסמוך ,ומה נאמר בדברי ה' אֶ ל הָ אָ רֶ ץ א ׁ ֲֶשר אַ רְ אֶ ּ ָך )פס' א( ,שלא להחזיק לו טובה על זה ,שאפילו קל שבקלים כשיראה כל
הודיעו מקום אשר יבא שמה ,ואף על פי כן הלך מארצו וסמך על התועליות ימהר ליסע ,לזה הודיע הכתוב צדקותו של אברהם ,כי
מה שיודיעהו ה' כשירצה ,מבלי חשוב לומר איך אצא מהעיר מה שהלך לא לצד הבטחות האמורות ,אלא לעשות דבר ה'.
קודם שנדע המקום ,וזה נסיון גדול .ואחר כך הודיע הכתוב ודקדק לומר כאשר דבר ,ולא 'כאשר אמר' כמו שהתחיל
הוצאת את אשר עמו ,שלא ניסה ה' אותם בדבר זה ,אלא הודיע בתחילת הפרשה )פס' א( ַויֹּאמֶ ר ְי ָי ,לאמת כדברינו .והוא יש לך
המקום ואחר כך יצאו ,והוא אומרו בפסוק שאחרי זה ויקח לדעת ,כי כל מקום שיאמר הכתוב דיבור יגיד על דבר קשה,
אברם וגו' ויצאו ללכת ארצה כנען ,ולא הוצרך הכתוב והאמירה היא רכה )מכילתא שמות יט ג( ,וכאן הזכיר בתחילת הפרשה
להודיע כי ה' הודיעו המקום ,כי הוא מובן מעצמו: ויאמר ה' ,לצד שכל הדבר הוא להנאת אברהם ,ובמעשה אברהם
-
אברהם לא שמח בכל הברכות ,רק בגילוי שכינתו אליו
אלָיו) :יב ,ז(
שם ִמזְ ּ ֵבחַ ַליְ יָ הַ ִ ּנ ְר ֶאה ֵ ָ
וַ ֵ ּי ָרא יְ יָ ֶאל ַא ְב ָרם וַ ּיֹאמֶ ר לְ ז ְַר ֲעך ֶא ּ ֵתן ֶאת הָ ָא ֶרץ הַ זֹּאת וַ ִּיבֶ ן ׁ ָ
והוא אומרו ויבן ]שם[ מזבח לה' הנראה אליו ,כאן פירש וירא ה' אל וגו' ויבן שם וגו' .כונת הכתוב להודיע
סיבת שמחתו אשר עליה בנה מזבח ,הוא לצד הַ רָ אוֹ תוֹ יתברך הפלגת חיבת אברהם בקונו ,כי ה' נגלה אליו ובשרו בזרע
אליו ,והבן .וזה אות לבניו ,כמה מהם אשר הרחיקו חשק הזרע ובנתינת הארץ ,והוא לא החשיב בשורת שתי מעלות טובות
בערך חשק התורה והמצות ,וצא ולמד מבן עזאי )יבמות סג(: לכלום ,בערך שמחתו בגילוי שכינתו יתברך אליו ,לקיים מה
בטענתו 'ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה': שנאמר )תהלים טז יא( שׂ ֹבַ ע שׂ ָמחוֹ ת אֶ ת ּ ָפנ ָ
ֶיך: ְ
-
אברהם נזהר מפת עכו"ם וסתם יינם
יון) :יד ,יח(
הו ִציא לֶחֶ ם וָ יָ יִ ן ְוהוּא כֹהֵ ן לְ ֵאל ֶעלְ ֹ
שלֵם ֹ ְ
וּמַ לְ ִּכי צֶ ֶדק מֶ לֶך ׁ ָ
כי אברהם שר וגדול ומכובד בעיני הכל היה ,וכשיצא לקראתו ומלכי צדק וגו' .רבותינו אמרו )נדרים לב (:כי הוא ׁ ֵשם .וטעם
מלך סדום מן הסתם יקביל פניו בתשורת לחם -לו ולעבדיו שהפסיק בענין מלך שלם בין יציאת מלך סדום להודעת דבריו אל
ואנשי מלחמתו ,ולצד כי אברהם יפרוש ממאכלם ,מהלחם משום אברהם וכו' ,להגיד שבח הצדיקים מה בינם לבין הרשעים ,כי מלך
פת של גוים ,והיין משום סתם יינם )ע"ז לו ,(:לזה נתחכם ונשתדל סדום יצא לקראת אברהם לראות פניו ריקם ,הגם שאליו יחויב
מלך סדום שיעשה תשורת האכילה על יד נאמן שהוא ׁ ֵשם ,ומידו להקביל פני אברהם במנחה כיד המלך ,והוא הרשע יצא בידים
של שם לידו של אברהם .וחידוש השמיענו הכתוב ,שאפילו לחם ריקניות .וְ ׁ ֵשם הצדיק ,מבלי חיוב נדיבות יעץ ,והקביל פניו בלחם ויין:
ויין שאינן אלא מדרבנן הקפיד אברהם ,ומכל שכן שאר דברים עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל )יומא כח' (:קיים אברהם אבינו
שיש בהם חשש איסור תורה: אפילו עירובי תבשילין שהם תיקוני רבנן' .ולזה הודיענו הכתוב,
-
לולי אברהם אין לה' קנין שמים וארץ
א ֶרץ) :יד ,יט(
שמַ יִ ם וָ ָ ְ
וַ יְ בָ ְרכֵ ה ּו וַ ּיֹאמַ ר ּ ָברוּך ַא ְב ָרם לְ ֵאל ֶעלְ ֹיון ֹקנֵה ׁ ָ
הגופניות ,ואחר כך אמר ענין אחר ,לצד עילאה ימלל ברוך ויברכהו ויאמר .צריך לדעת אם הברכה שברכו היא
אברם ,וברכתו תהיה לאל עליון שהוא יעבוד האל, המוזכרת בענין ברוך אברם ,אם כן לא היה צריך לומר
ושבאמצעותו יהיה האל קונה שמים וארץ ,וכך היה ויברכהו ,ורואני מאומרו ברוך אברם שברכו .עוד היה לו לומר
שבאמצעות אברהם נתן השם חיי עולם לבניו ונתקיימו שמים ויברכהו לאמר ברוך וגו' ,על דרך אומרו )להלן מח כ( ַויְבָ רֲכֵ ם ַ ּביּוֹ ם
וארץ ,וכאומרם ז"ל )שבת פח (.שתנאי התנה ה' עם מעשה הַ הוּא לֵאמוֹ ר וגו':
בראשית וכו' ,וכאומרם )שם( בפסוק )תהלים עו ט( אֶ רֶ ץ יָרְ אָ ה וגו', אכן הכוונה היא ,כי מתחלה ברך אברהם ,פירוש ברכה
הרי כי לולי אברהם אין לה' קנין שמים וארץ ,והבן: הנוגעת לו שלא יפול ביד אויביו ,ויישר חיליה ,שהם ברכות
-
אברהם העדיף להישאר ערירי מאשר בנים שאינם מהוגנים
ֹתי) :טו ,ג(
יתי ֹיו ֵר ׁש א ִ
וַ ּיֹאמֶ ר ַא ְב ָרם הֵ ן לִ י לֹא נָ ַת ּ ָתה ז ַָרע ְו ִה ּנֵה בֶ ן ּ ֵב ִ
זַרְ עֲ ָך ַּכעֲ פַ ר הָ אָ רֶ ץ ,ומה לו לפקפק חס ושלום בדברי ה' .ב' ויאמר אברם הן לי וגו' .קשה ,א' איך יוכל לומר לא
אומרו הן לי ,היה לו לומר 'הן לא נתת לי' .ג' צריך לדעת נתת וגו' ,והלא כבר הבטיחו ואמר לו )לעיל יג ,טז( וְ ַ ׂש ְמ ִּתי ]אֶ ת[
ב
קטעים מספר אור החיים הק'
הכוונה באומרו והנה בן ביתי יורש ,אחר שאין לו זרע ,מה לי
פניני וחידושי אור החיים הק' אם יורש אותו בן ביתו או אחר:
אכן כונת הכתוב היא על זה הדרך ,שלהיות שבשורת הזרע
הצדיק מסתפק במועט
שאמר לו ה' אמר 'כעפר הארץ' ,ודבר ידוע )ראה מגילה טז (.כי
ְוחָ יְ ָתה נַ ְפ ִׁשי ִּבגְ לָ ל ְֵך) :יב ,יג( .ודקדק לומר וחיתה נפשי ,ולא
אמר ואחיה וכו' ,לרמוז אומרו )משלי יג כה( 'צדיק אוכל לשובע נפשו': הנמשלים לעפר הארץ הם בני אדם הבזוים והפחותים שאין
ע"י הסתירה תפקד בזרע חשוב
בהם נפש קדושה ,על דרך אומרו )קהלת ג כא( וְ רוּחַ הַ ְ ּבהֵ מָ ה
)ברכות לא(:ועוד וחיתה נפשי וגו' ,על דרך מה שדרשו ז"ל הַ יֹּרֶ דֶת ִהיא לְ מַ ּ ָטה לָ אָ רֶ ץ ,והם הנקראים עמי הארץ ,ובני אדם
בפסוק )ש"א א יא( 'אם ראה תראה' ,שאם לא יפקידה ,תעשה שעל כאלו לא יתמלא רצון הצדיקים בהם ,לזה אמר אברהם הן לי
כרחך יראה לתת לה זרע ,על ידי שתלך ותסתר וכו' ותבדק וגו' ,פירוש דבר השוה לי ,לא נתת זרע .ולזה השיבו ה' ואמר
כסוטה ונזרעה זרע )במדבר ה כח( .כמו כן חשב אברהם כי על ידי לו )לקמן פס' ה( ְספ ֹר הַ כּ וֹ כָ בִ ים ,כּ ֹה י ְִהיֶה זַרְ ֶע ָך ,והם הצדיקים
סתירת האשה עם האיש והיא נקיה ,ה' יפקדנה בבנים בדומין המשולים לכוכבים דכתיב )דניאל יב ג( וּמַ צְ ִ ּד ֵ
יקי הָ רַ ִ ּבים ַּככּ וֹ כָ בִ ים,
לו ,והוא אומרו וחיתה נפשי בפקודת הזרע בגללך ,פירוש
ובזה נחה דעתו:
בדברים המתגלגלים ממך ,על דרך מה שדרשו ז"ל )שבת קנא(:
בפסוק )דברים טו י( בגלל הדבר וגו'... . )בר"ר סט ה(ואל יקשה לך לפירוש זה ממאמר רבותינו ז"ל
ודבר זה הושג אצלו בסתירה שנסתרה עם אבימלך ,ולא שדרשו בפסוק )להלן כח יד( וְ הָ יָה זַרְ עֲ ָך ַּכעֲ פַ ר הָ אָ רֶ ץ שאמר ה'
בפעם הזאת עם פרעה ,לטעם כי שם לא היה חשד ,כי גירשו ליעקב ,וזה לשונם' :כעפר וגו' ,מה עפר אינו מתברך אלא במים
מארצו גילה כי לא עשה דבר .או אפשר כי באמצעות שתי כך בניך וכו' ,מה עפר מכלה כלי מתכות כו' ,ע"כ .הרי דהמשלת
פעמים נתפרסם הקול על שרה כי נסתרה ,ועל ידי זה נפקדה: העפר לשבח .הנה לא דרשו ז"ל בדרך זה לשבח שבעפר ,אלא אחר
אברהם ראה את כל הארץ בראיה אחת שמצינו שהמשילם ה' לכוכבים ,הא למדת שלא המשילם לעפר
שם צָ פֹנָ ה וָ נֶגְ ּ ָבה וגו' )יג ,יד(.
שר ַא ּ ָתה ׁ ָ
קום אֲ ׁ ֶ
ו ְּר ֵאה ִמן הַ ּ ָמ ֹ אחרי כן אלא לשבח שבעפר ,לא לבחינת הפחיתות ,ולזה תמצא
טעם שהוצרך לומר מן המקום אשר אתה שם ,כאן עשה לו נס שלא דרשו כן בפסוק ראשון הנאמר לאברהם ,אלא בפסוק הנאמר
עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב למזרח ממקום אחד
מבלי שיוצרך לסובב: ליעקב אחר שהובטח אברהם ככוכבים ,ולזה דאג אברהם על
ָ
ִּכי ֶאת ּ ָכל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ָתה ר ֶֹאה לְ ך ֶא ְּתנ ֶָּנה )יג ,טו( .הנה המשל ראשון 'כעפר הארץ' .ובזה נתיישבו שני הדקדוקים ,למה לא
ידוע כי שיעור חוש הראות הוא מוגבל באדם את אשר ישיג הובטח אברהם בהבטחה ראשונה ,גם דקדוק אומרו הן לי:
לאור השמש ,וכאן עשה לו ה' נס שנתקרבו קצות הארץ וראה ואומרו והנה בן ביתי יורש אותי ,תתפרש בשני דרכים,
הכל ,ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ ,כי אין לך חזקה גדולה האחד שאם לא יתן לו אלא כעפר ,יותר יבחר לבן ביתו לירש
מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ .ולא ירחיק
אותו ,להיותו תלמידו החביב לו ,ממה שירשנו בן שאינו הגון,
דעתך דבר זה ,כי מצינו שקפצה הארץ לעבדו )סנהדרין צה ;.בר"ר נט
יא( ,וגם נקפלה תחת בניו )חולין צא:(: ומצינו שעשו כיוצא בזה אנשי מעשה מבני ישראל המה:
זריזות בעבודת ה' והשני על זה הדרך ,כי מלבד שהיה מצטער על הזרע ,גם
ּ ַכאֲ ׁ ֶשר דִּ ּ ֶבר ִא ּת ֹו אֱ ל ִֹהים) :יז ,כג( .עוד יכוין לומר שלא נתעכב היה מצטער על דברת הבן בית שהיה אומר כי הוא היורש ,וזה
מעשות מצות ה' ,אלא תכף ומיד כאשר דבר פירוש סמוך ,וזה הוא שיעור הכתוב ,והנה ,פירוש לפי שעה הוא אומר יורש
להודיע זריזותו עליו השלום בעבודת הקדוש ברוך הוא: אותי ,ואיך ייטב ביום טובה לבבו ,בשמעו את הדברים מבן
האדם נענש על פי מעשיו אפי' שכונתו לטובה ביתו .ומצאתי לרבותינו ז"ל )בר"ר מד ט( שאמרו מעין זה ,שפירשו
וּבָ רו ְּך ֵאל עֶ לְ ֹיון )יד ,כ( .רבותינו ז"ל אמרו )נדרים לב (:שנענש על שבקש אברהם ללכת ערירי ולא יהיו לו בנים שאינם מהוגנים:
אשר איחר ברכת ה' והקדים ברכת אברהם ,וניטלה ממנו
הכהונה ... .או אפשר שנענש על הנשמע משטחיות המאמר, -
שנראה שלא חש להקדים עבד לרבו ,הגם שנתכוין לטובה, האומות מענים את ישראל משום שאין מתנהגים כמותם
ומצינו שיעניש ה' על כיוצא בזה בכמה מקומות: שנָ הְ :וגַ ם ֶאת הַ גּ ֹוי אות ׁ ָ וַ ֲעבָ דוּם ְו ִענּ ּו א ָֹתם ַא ְר ּ ַבע מֵ ֹ
יש ביד הקב"ה לעשות אדם לצדיק דול) :טו, שר יַ ֲעבֹד ּו ָ ּדן ָאנ ִֹכי ְו ַאח ֲֵרי כֵ ן ֵי ְצא ּו ִּב ְרכֻ ׁש ָּג ֹ
אֲ ׁ ֶ
ְוהֶ אֱ ִמן ּ ַבייָ וַ ַ ּי ְח ְׁשבֶ הָ לּ ֹו ְצ ָד ָקה) :טו ,ו( .עוד ירצה ,להיות יג-יד(
שהבטיחו ,והוא שיהיו בניו צדיקים ,ודבר זה אינו בידו של עוד יתבאר הכתוב במה שנדקדק עוד ,למה הביא ה' על
הקדוש ברוך הוא כאומרם ז"ל )ברכות לג' (:הכל בידי שמים חוץ
המצריים עשר מכות ועל הים לקו וכו' ,אחר שמצינו כי כן גזר
מיראת שמים' ,אמר הכתוב שהאמין בה' שכן יעשה ,ולא הרהר
אחר מדותיו לומר והלא וכו' ,ויחשבה ה' לאברהם צדקה, הגוזר:
שהפליא להצדיק: והנכון בעיני הוא ,כי כל האומות חייבין ליענש על כל
העינוי והצער אשר יריעו לנו ,והחקירה מעיקרא אינה צודקת ,כי
כאחיהם המצרים ,וכן בכל אומה ואומה אשר תשעבד ישראל האומות טעם אשר יענונו הוא לצד הבדלתנו מהם וקיום המצות
ותריע ,הטעם הוא לצד היותינו נחלת שדי .ומעתה מה מקום אשר אנו מקיימים .וצא ולמד אם היו ישראל עובדים לטלה והיו
לטענת שהם שלוחי אל הגוזר ,והלא אל גזר על אשר עברו ענף לעם אחד במצרים ,לא היו המצריים משתעבדים בהם ,והיו
ג
קטעים מספר אור החיים הק'
ואחרי כן יצאו וגו' ,פירוש כיון שאין דעתם לקיים מצות ה', אחד מדבריו ,והם מריעים על שאינם עוברים על כל התורה והיו
ישנם בהשבת הגזילה בכל מה ששעבדו אותם .וצא ולמד ממעשה ככל הגוים בית ישראל .והוא אומרו )זכרי' א טו( אֲנִ י ָקצ ְַפ ִּתי ְּמ ָעט
גביהא )סנהדרין צא (.שתבע מהמצרים שכר כמה שנים ששעבדו ]וְ הֵ ּ ָמה ָעזְר ּו לְ רָ ָעה[ ,פירוש על אשר עברו על חלק מהתורה
בישראל: קצפתי מעט ,והם האומות המיסרים את ישראל אדרבא עוזרים
השכינה עם ישראל בגלות באמצעות העינוי לרעה לעבור על הכל ,וכן הוא שהעובר על
עוד ירמוז הכתוב על דרך אומרם ז"ל )מגילה כט' (.גלו למצרים הדת פוטרים אותו מכל רע ומטיבין לו:
שכינה עמהם' וכו' ,וכתיב )תהלים צא טו( 'עמו אנכי בצרה' .ועוד והוא אומרו וגם את הגוי ,אני אתדיין עמו ,כי אני יודע
אמרו )ויק"ר כג ח( בפסוק )שמות כד י( 'ותחת רגליו כמעשה לבנת מחשבות אדם ותחבולותיו ,וטעם העינוי שאינו לצד קיום מצות ה'
הספיר' ,שירמוז אל שעבוד שנשתעבדו ישראל בלבנים וכו' .והוא שגזר עליהם כן ,וממוצא דבר אתה יודע כי הגדיל אויב עשות
אומרו וגם את הגוי אשר יעבודו בהם ,שם ,אתם עמם דן רשע ,כיון שמיסר לצד שנאתו ,אין שנאה כשנאת הדת ,ופשוט הוא
אנכי ,שירמוז אל השכינה שתהיה עמם בגלות ,ובזה ידוייק תיבת כי יתאכזר עליהם בהפלגה .וכפי זה יוצדק לומר וגם את וגו',
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל .052-7137506 :או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
וגם שהוא תוספת צער ,ותיבת את ,ותיבת אנכי: שהוא הודעת ריבוי הצער אשר יעבור על בניו ,וסמוך לזה כתב
-
עיקר קבלת הארץ תהיה לעתיד לבא
ּ ַבי ֹּום הַ הוּא ּ ָכ ַרת יְ יָ ֶאת ַא ְב ָרם ְּב ִרית לֵאמֹר לְ ז ְַר ֲע ָך נָ ַת ִּתי ֶאת הָ ָא ֶרץ הַ זֹּאת ִמ ְ ּנהַ ר ִמ ְצ ַריִ ם ַעד הַ ָּנהָ ר הַ ָּגדֹל נְ הַ ר
ּ ְפ ָרת) :טו ,יח(
מורד ברבו ,גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו .ועוד יש לאלוה ביום ההוא כרת וגו' .אומרו נתתי לשון עבר ,לפי מה
מילין לקיים בריתו .עוד נתתי לבי לתור בסדר הכתובים ,ואראה שקדם לנו שהחזיק בה אברהם כמו שפירשנו במקומו )לעיל יג טו(,
כי הקדים הקיני והקניזי והקדמוני שהם עמון ומואב ואדום ,שלא יוצדק לומר נתתי כבר ,כי הבנים יזכו מדין יורש:
באו לידינו בראשונה ,אלא שבעה המאוחרים ,ואין נכון להקדים הנה יש לתמוה איך טח מראות עיניהם של הממאנים להאמין
המאוחר: בגדולתינו ומעלתינו העתידה לבא ,כי מקרא מלא דבר הכתוב
אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת ,להעירך ולהגיד לך ,כי שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו עליו השלום לתת לזרעו עשרה
עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד השלש ,ועמם הנותר אומות ,ועד עתה לא מצינו שנתן ה' לישראל אלא שבע אומות
מהשבע אומות ,ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה' ,וסימן לדבר ונשארו שלש אומות ,ואיך יאמרו העצמות היבשות אבדה תקות
נתינת הארבעה מלכים אשר נתן ה' לאברהם ,שלשה כנגד קיני נחלתינו ,ושבועת ה' מנגדתם .וגם השבע שנתן ה' לא כולם באו
וקניזי וקדמוני ,והרביעי תדעל מלך גוים ,רמז אל התאספות לפרק התקבל ,ובעונותינו עבדים משלו בנו ,ועשה ה' ככה לרמוז
הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים ,והבן: מדה כנגד מדה ,כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו יתברך כעבד
-
ישמעאל אינו אלא ברורי פסלתו של יצחק
יק ָך וַ ּ ֵת ֶרא ִּכי הָ ָר ָתה וָ ֵא ַקל ְּב ֵעינֶיהָ יִ ְׁש ּפֹט יְ יָ ּ ֵבינִ י ש ַרי ֶאל ַא ְב ָרם ח ֲָמ ִסי ָעל ָ
ֶיך ָאנ ִֹכי נָ ַת ִּתי ִׁש ְפחָ ִתי ְּבחֵ ֶ וַ ּתֹאמֶ ר ָׂ
ָ
וּבֵ ינֶיך) :טז ,ה(
הזוהמא בישמעאל ,ונשאר אור שלם ונכון ביצחק .ואילו היתה וטעם שרה שלא הקפירה לתת שפחה לבן חורין ,וגם אברהם
הגר משוחררת לא היה יוצא כל הזיהום לבד מבלי שיצא עמו ֹאמר שהבין דברי שרה ,ולא חש על עצמו .דע כי לפי למה ׁ ֶשנ ַ
חלק הטוב ,ופרצה גדולה היתה מסובבת מהדבר ,וה' יתברך הפשט נוכל לומר שעדיין לא נצטוו על זה ,והגם שהיו מדקדקים
עשה נפלאותיו אלינו: לקיים אפילו דקדוקי מצות של חכמים )יומא כח ,(:לצד הנבואה היו
עוד ֶאת ִׁש ְמ ָך ַא ְב ָרם ְוהָ יָ ה ִׁש ְמ ָך ַא ְב ָרהָ ם ִּכי ַאב ְולֹא יִ ָ ּק ֵרא ֹ עוברים על המצות לפי שעה .וכבר כתב רמב"ם בספר המדע
ָ
ֲמון גּ ֹויִ ם נְ ַת ִּתיך) :יז ,ה(.
ה ֹ בפרק ט' מהלכות יסודי התורה )ה"ג( כי אם יבוא נביא במאמרו
...ונראה להיות שעיקר בנים של אברהם הם אשר תוליד לו יתברך שיעברו ישראל ואפילו רבים על עבירה אחת לפי שעה ,כי
שרה ,דכתיב )להלן כא יב( ִ ּכי בְ יִצְ חָ ק וגו' ,ואברהם אבינו עליו השלום מותר לעשות כן ,וכאליהו בהר הכרמל )מ"א יח כא-לט( ,וכמו כן עשה
ידע זה ברוח הקודש ,כי ישמעאל אינו אלא בירורי פסולתו של אברהם על פי שרה ,כי נביאה היתה יותר מאברהם כמאמרם ז"ל
ֹאמר אֵ ָ
לֶיך ָ ׂשרָ ה ְ ׁש ַמע ְ ּבקֹלָ הּ )שמו"ר א א( בפסוק )להלן כא יב( כּ ֹל א ׁ ֲֶשר ּת ַ
יצחק ,וראה במזל כי עיקר זרעו לא יצא לעולם ,כי מן הסתם לא
יגיד המזל אלא על איש עם בת זוגו ,ולזה אמר אברם אינו ]מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות[ .ולזה כשאמרה לו
מוליד ,כי לידת ישמעאל אינו לידה כאומרו 'כי ביצחק יקרא ּבֹא נָ א ֶאל ִׁש ְפחָ ִתי )פס' ב( ,הסכים לדברי הנביאה:
לך זרע' .ובזה יתיישב למה בתשובת ה' אליו הזכיר שרה ,כי היא וצורך היה בדבר להיות כן ,כי באמצעות היותה שפחתה
עיקר לידת אברהם: נתברר בה חלק המאוס שהיה דבוק באברהם מימי קדם ,ויצאה
ד
