מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah — לך לך (2026-10-19)

1 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
בעזהשי"ת
אמרי נא אחותי את למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך )יב יג( .ופי' רש"י יתנו לי מתנות.
וכן מצינו להלן ,ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחות ואתנות
וגמלים.
למה קיבל אברהם אבינו מתנות הרי שונא מתנות יחיה ,ובמלך סדום לא רצה לקבל
והקשו המפרשים )גור אריה ושאר המפרשים( בענין איך היה רצונו של אברהם אבינו לקבל א[
מתנות מפרעה ,וז"ל הגור אריה ,ואם תאמר ואברהם למה קבל מתנות ,והלא כתיב שונא מתנות
יחיה )משלי טו כז( ,ועוד אברהם עצמו אמר אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' )להלן יד כג( ,ומה אם
בדבר שטרח בו והציל אותם לא רצה ליקח ,כל שכן בדבר שלא טרח.
במלך סדום אינו בכלל הברכה ואברכך אבל במצרים בכלל הברכה
וכתב מיהא קושיא זאת יש לתרץ כמו שנפרש לקמן ,דאין זה בכלל ואברכך ,כיון דמלך סדום ב[
נתן לו בשביל שהציל אותו ,אבל כאן שנתן לו פרעה מדעתו לכבודו ,זה הוי שפיר בכלל ואברכך,
ועוד קשיא שאמר לאשתו שתאמר אחי הוא כדי שיתנו לו מתנות.
אברהם לא היה רוצה לקבל השדה מעפרון משום שונא מתנות
ויש שמוסיפין על קושיא זו ממה שמצינו בפר' חיי שרה שאברהם אבינו לא רצה לקבל מעפרון ג[
את מערת המכפלה בחנם ,והרבינו בחיי כתב שם ,דאברהם אבינו שונא מתנות היה ,ולא רצה
לקבל מתנה ממנו ,וכן דרכן של צדיקים וכו'.
מקור בחז"ל בענין שונא מתנות יחיה
ומקודם שנעתיק התירוצים בזה ,נבוא לבאר מקום הדברים של שונא מתנות יחיה ,וטעם ד[
הדבר ,ונחזיר לענין פרשתינו.
המקור לשונא מתנות ,הפסוק שם במשלי ,והובא בש"ס כמה פעמים ,מס' מגילה )כח (.שאל ר"ע
את ר' נחוניא הגדול ,במה הארכת ימים וכו' ,אמר ליה ,מימי לא קיבלתי מתנות ולא עמדתי על מידותי
וכו' ,לא קיבלתי מתנות ,כי הא דרבי אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה ,לא הוה שקיל ,כי
הוה מזמני ליה לא הוה אזיל ,אמר להו ,לא ניחא לכו דאחיה ,דכתיב שונא מתנות יחיה וכו'.
וכן מצינו במס' קידושין )נט (.דרב גדיל לא לקחה קרקע במתנה ,משום דשונא מתנות יחיה ,וכן
במס' סוטה )מז (:משרבו מקבלי מתנות נתמעטו הימים ונתקצרו השנים ,דכתיב ושונא מתנות יחיה,
וכן במס' חולין )מד (:אמר רב חסדא איזהו שונא מתנות יחיה ,זה הרואה טרפה לעצמו ,ופי' רש"י
שנולד ספק טרפות בבהמתו ונראה בו טעם לאיסור וטעם להיתר ואינו חס אליה ואוסרה ,ודאי שונא
מתנות אחרים הוא ,שאף על שלו אינו חומד להכריע להיתר ,וכן במס' ב"ב )יג.(:
טעם האיסור כדי שיהיה לו בטחון בה'
ובשו"ע חושן משפט סי' רמ"ט סעי' ה' ,מדת חסידות שלא לקבל מתנה אלא לבטוח בהשם ה[
שיתן לו די מחסורו ,שנאמר ושונא מתנות יחיה.
דעת האדם להיות להוט אחר מתנות
saifermechon@gmail.com להערות והארות
2 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
וכתב שם הפרישה ,והא דקבע הכתוב שכר מצוה זו ביחיה ,מפני שדעת האדם להוט אחר ו[
קבלת המתנות בסברו שיחיה על ידי המתנות לנפשו ולנפש ביתו ,על כן כתב שאדרבא ,הבוטח
בהשם ושונא מתנות יחיה ,וכן כתב בסמ"ע שם.
ומה שכתבו בטעם הדבר משום בטחון בה' כן מצינו שכתוב שם במשלי ברלב"ג ,שכתב ז[
הטעם ,מי שהוא שונא גם המתנות ולא ירצה ללקח' מהאנשים ,יחיה ויתקיים ,לפי שהוא בוטח
בהשי"ת ,ואינו נשען על מתנות האנשים.
וכעין זה כתב במצודת דוד שם ,אבל השונא אף מתנות ,כי ישען בה' ,אז המקום יתן לו עוד חיים,
מה שאין ביד אדם לתת.
כדי שלא להחניף בהנותן מתנות ולא יוכיחם
ועוד כתב בפרישה שם ,גם יש לומר שכתב כן כדי לשמוע מכלל ההן הלאו ,לפי שהנוטל ח[
מתנה צריך להחניף לבריות הנותים לו ,ולבלתי הוכיחם אף אם רואה שדרכיהם מקולקלים ,וכל
כיוצא בזה ,ובזה ודאי גורם מיתה לעצמו ,משא"כ המבזה ושונא מתנות דאין צריך להחניף לשום אדם
וק"ל ,וכן כתב בסמ"ע שם.
וכעין זה מצינו ברבינו יונה על מס' אבות )פרק ב' משנה ב'( שכתב וכל תורה שאין עמה ט[
מלאכה סופה בטלה וכו' ,וגוררת עון ,שהבטלה המציאתו אל העני ,והיא גוררת כמה עונות ורעה
רבה ,כי מפניה יאהב מתנות ולא יחיה ,ויחניף בני אדם ,אף כי הם רשעים ,כדי שיתנו לו ,וכי אפס
כסף מן המתנות ,יהיה גנב או קוביוסטוס ,וכו'.
שלא יהנה מהצר עין
ובספר חסידים )סי' תתמ"ח( כתב ,יש דברים שאינו גזל והם חמורים מגזל ,כגון אם בא י[
לאדם אפי' צדיק ועשיר וצר עין ובוש לגרשו מביתו או מפרנסתו ,ואוכל משלו או בבית עני שאין ספק
בידו ובוש לומר לו אין לו ,וזהו גזל גמור מדיני שמים הרי ריבית שאדם נותן מרצונו ,אעפ"כ אסרה
תורה ,וכל שכן זה ,שנאמר אל תלחם את לחם רע עין ולכך שונא מתנות יחיה.
שירחק ממדת החמדה
ובספר כד הקמח כתב הרבינו בחיי )ערך חמדה( וזהו לפי דעתי ענין הכתוב שאמר שונא יא[
מתנות יחיה ,כי בידוע שהאוהב מתנות לא הביאו לזה אלא החמדה הנטועה ,אבל מי ששונא אותם
בודאי עקר מלבו מידת החמדה ,ולכך אמר יחיה ,כלומר מבלעדיהם יבטיחנו הכתוב שיחיה מבלתי
המתנות ,ושלא לבטוח בהם ,אלא מתוך שבוטח בהקב"ה על כן אמר יחיה ,כי הקב"ה יספיק לו
טרפו ומזונו ולא יצטרך למתנות.
שונא מתנות כדי שירחק מן הגזל
ועי' מה שכתב רש"י שם במשלי ושונא מתנות יחיה ,מאחר שהוא שונא מתנות ,כל שכן יב[
ששונא את הגזל.
גזל נקרא מיתה
וכן נראה מדברי רש"י שם במס' חולין ,ולכאורה יש לעיין בדבר דאם כל החשש רק משום גזל ,א"כ
למה תלה זה בחיות ,דאמר יחיה ,ואפשר לפרש על פי מה שכתב החיד"א שם במס' חולין בפתח
עינים שהקשה בדברי הגמ' ורש"י עיי"ש ,וכתב ,ואפשר לומר דרש"י לאו דוקא קאמר דהוא ספק
saifermechon@gmail.com להערות והארות
3 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
שקול דצד התר וצד איסור הנהו שקולא"י דבהא ודאי אשר הוא יהודי איבעי ליה להחמיר ,דספיקא
דאורייתא לחומרא ,אבל הכא מיירי דצד ההתר יותר נראה ,ואינו ברור רק שהדבר נוטה להתר
ומחמיר.
וכתב ,וטעמא דשונא מתנות יחיה אפשר דבמתנה יש ספק סרך גזל ,דילמא משום כיסופא הוא
דעבד וכמ"ש במס' ב"מ דף כב ,ולא מלבו ,וכדאשכחן לעיל פ"ק דמס' חולין דר' פנחס בן יאיר לא
היה נהנה ,שמא יש לו ואינו רוצה ,או רוצה ואין לו ,ומאחר שכן דיש סרך ספק גזל במתנות ,והוא
שונא אותם כדי שלא יכנס בסרך ספק גזל ,דין הוא שיחיה כל קבל ,שהגוזל כתיב ביה וקבע את
קובעיהם נפש ,וכמ"ש פרק הגוזל בתרא ,זה שהוא נזהר מסרך ספק גזל חיה יחיה.
וכתב עוד שם החיד"א ,אולם מדעת זו דצריך לעבוד ה' שלא על מנת לקבל פרס ,וא"כ בשגם עין
לו ראתה לאיש הזה לא ניחא לי' לקבל מתנות באדם ,אכתי אפשר דלא משום ירא שמא יכשל בגזל
וכויצא ,אלא אינו מקבל כדי שיחיה ,דלקיים קרא ושונא מתנות יחיה ,וכיון שהוא ע"מ לקבל פרס,
ולא עוד אלא שאינו חש לאיסור ,רק יעשה לו סגולה לחיות ,לאו מידי עביד ,וסופו ליכשל בגזל ולא
יחיה ,וזהו ששאל איזהו שונא מתנות יחיה דוקא ,רצונו איזהו השונא מתנות שיחיה משום דאיכא מאן
דלא מקבל ולא הועיל כמדובר ,אמטו להכי שאל העמק שאלה איזהו שונא מתנות יחיה ,שנדע בודאי
דמה שאינו מקבל מתנות משום שנאה מספק סרך איסור ,וחיה יחיה ,לזה אמר הרואה טריפה לעצמו,
כלומר דיש פני"ם הנראין להתרא ,ואפילו הכי מחמיר מיראתו ,שמא יפגע באיסור ,זהו שונא מתנות
יחיה ,דעתה אגלאי דמה שאינו מקבל משום סרך איסור גזל וחי.
בספר רבי יעקב )תולדות ר' יעקב קמנצקי זצ"ל( פרק יז כתב ,פעם אחת העלה הרב דוד יג[
צוקר בפני ר' יעקב את השאלה הבאה ,האם עליו להשתמש בתלושי המזון הממשלתיים )אותם
מעניקה לשכת הסעד( להם היה זכאי ,או שמא עליו להקדיש מחצית השעה ביום לבדיקת מזוזות,
ר' יעקב השיב לו כי עדיף להרוויח את הכסף בעבודה מאשר לקבלו מאת הממשלה ,עצתו של
שלמה המלך שונא מתנות יחיה ,כך הסביר ,הנה הגנה בפני גניבות ,אם אדם מתרגל להחזיק ברשותו
חפצים אותם לא הרוויח בזיעת אפו ,הוא עלול להגיע לבסוף למצב בו יגנוב מאחרים.
הלוקח מאחרים אינו חי מעצמו
ובמהר"ל מצינו עוד טעם בזה ,שכתב בספרו נתיבות עולם )נתיב התורה פ"ד( ובפרק אלו יד[
טרפות )חולין מד (:אמר רבי חסדא איזה תלמיד חכם הרואה טרפה לעצמו ,ואמר רבי חסדא ,איזה
שונא מתנות יחיה ,זה הרואה טריפה לעצמו וכו' ,כי מי ששונא את המתנות ראוי שיהיה בשביל זה
חי ,כי המקבל דבר מזולתו אין ראוי לו החיים ,כי החי עומד בעצמו ,ולפיכך אמרו )נדרים סד (:כי
העני נחשב כמת ,וזה מפני שאין לו החיים בעצמו כאשר הוא צריך לזולתו ,אבל מי שהוא שונא
מתנות שהוא רוצה שיהיה עומד בעצמו מבלי שיקבל מאחר ,ודבר זה הוא החיים ,ולכן יקרא המעיין
שהוא נובע בעצמו ולא קבל המים נקרא מעיין חיים ,כי חיותו בעצמו ואינו מקבל המים וכו'.
ונייתי כמה פרטים בענין שונא מתנות
מדברי מהרש"א נראה שיש איסור בדבר ,ויוצא מדבריו דאם יש מצוה נגדו כגון הכנסת
אורחים אינו בכלל שונא מתנות יחיה
ולשון השו"ע הנ"ל הוא דרק מדת חסידות ,אכן מצינו שיש אומרים שגם יש איסור בדבר, טו[
דהנה במס' ברכות )י (:הרוצה ליהנות ופי' רש"י משל אחרים יהנה ואין אסור בדבר ע"כ ,וכתב
saifermechon@gmail.com להערות והארות
4 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
במהרש"א וקשה לכאורה דבכמה מקומות הרחיקו חז"ל הנאה מאחרים וסמכו אקרא דשונא מתנות
יחיה ,ונראה לפרש דודאי אין ליהנות משל אחרים ,אלא דהכא בגדולה מצות הכנסת אורחים שהיא
הגדול בגמילות חסדים מיירי ,דבעי גם לעשירים ,שכל אדם עני הוא בדרך מכלי תשמישים הצריכים
לו ,ולכך נקט הני מטה ושלחן וכסא ומנורה ,שהם לצורך אדם גם בדרך וכו' ,ע"כ ,מקושיית
המהרש"א נראה שלמד שיש גם איסור בדבר ,דאל"ה לא קשה קושייתו.
לא ימכור ספר תורה לישא אשה אם יכול ליקח מתנה
ועי' בשו"ת חיים שאל )ח"א סי' ע"ד אות מב( נסתפק גדול אחד במי שרוצה למכור ספר טז[
תורה ולישא אשה ,ועשיר אחד ירא ה' אמר לו לא תמכור הספר תורה ואני אתן מעות לישא אשה,
והלה טוען אני איני רוצה לקבל מתנה ,דכתיב ושונא מתנות יחיה ,אם הדין נותן שיקבל המתנה ולא
ימכור ס"ת.
ונראה דודאי יקבל המתנה ולא ימכור הספר תורה ,דהא קיי"ל דאסור למכור ספר תורה אלא שהתירו
לישא אשה ,וכיון שזה יכול לישא אשה בלא מכירת ספר תורה ,הרי הוא איסור למכור ספר תורה,
ומאי דטעין משום ושונא מתנות יחיה ,זהו זהירות בעלמא בדור הזה ,ורובא דרובא ידם פשוטה
לקבולינהו בשמחה למתנות ,וזה האיש יותר יש לו לחוש לאיסור מכירת הספר תורה מזהירות לקבל
מתנות.
ותו ,דבכה"ג לא שייך שונא מתנות יחיה ,דאמרינן פ"ק דבתרא ,דקרקע שאין בו דין חלוקה ד' אמות
לכל אחד ,אם אמר טול אתה ד' ואני ג' שומעין לו ,ורשב"ג סבר דמתי אמר ושונא מתנות יחיה ,וכתוב
בשיטה מקובצת דת"ק סבר דלאו מתנה היא ,דלתועלת עצמו מכוין ,דניחא ליה בפחות משיהא הכל
בשתוף ,וכן כתב בסמ"ע סי' קע"א ס"ק כ"ד ע"ש,
במצות צדקה אין לחוש לשונא מתנות יחיה ,כיון ששכר הנותן צדקה הוא גדול יותר
וכתב ,ונראה דאפי' לרשב"ג במצות צדקה אין לחוש לעני המקבל משום ושונא מתנות ,דכיון דשכר
הנותן צדקה הוא גדול יותר מאד ,והוא תועלת נפשיי ,אין למקבל לחוש ,דהוא עושה לזכות נפשו
ולקיים מצוה ,ולא דמי לקרקע שמוותר לו אמה דאין התועלת גדול ואינו מקיים מצוה ,משא"כ צדקה,
וכבר אמרו רז"ל ע"פ ושם האיש אשר עשיתי עמו ,יותר משהבעל הבית עושה עם העני ,העני עושה
עם הבעל הבית ,והכא שהעשיר נדבה רוחו לעשות צדקה ומצוה רבה ,וגם לעשות יקר לספר תורה,
ודאי הוא מקיים מצות גדולות ושפיר מצי לקבל ,ולא יירא משום ושונא מתנות.
ועי' כעין זה בחידושי כתב סופר )מס' חולין מה (:כי הוו מזמנין לי' אזיל אמר אתייקרי הוא דמתייקרי
בי ,עי' רש"י דהנאתם היא ואין זו מתנה ,נ"ל דה"ה מי שנותן ויודע ומבין כי יותר ממה שבעל הבית
עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית ,לא הוי בכלל נותן ומקבל ,אלא מקרי נותן לנותן לו,
ופירשתי בזה את הפסוק )ויקרא כה לה( וכי ימוך אחיך וכו' גר ותושב וחי עמך ,כי על ידי שנותן לו
מתקצין שנותין של המקבל ח"ו ,וכדאמר ר"א לב"נ לא קא בעי מר דאיחי ,ומשום כך הזהירה תורה
שיתן בעין יפה וידע כי נתינתו קבלה היא לו ,ועל ידי זה וחי עמך ,אף שיקבל ממך ,וכהנ"ל.
מי שמביא מתנות משלו בלי שום סיבה אדרבה מצוה ליקח ממנו
וכתב בנחלת יעקב על פי' רש"י בפרשתינו ,ועל דרך זה יבא על נכון מאמר זה שאמרו רז"ל יז[
בפ"ק דברכות )י (:הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ,ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה ,כשמאול הרמתי ע"כ,
לפי שאותו האיש שהביא מבעל שלישה לחם ביכורים ,בלי סיבה ופניה הביא ,וזה מורה שכוונתו
היתה לשם שמים ,והוה כביכורים ,ועל כן מותר לקחתה ,ומצוה נמי איכא ,והמונע מליקח מתנה כזו
saifermechon@gmail.com להערות והארות
5 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
כאילו מונע ממנו חסד ,וכן יש לדקדק מלשון הגמ' שאמר כל המביא דורן לתלמיד חכם וכו' ,דמשמע
שמביא מעצמו ומרצונו ,ולא בשביל איזה סיבה ,וגם משמע שממקום אחר הוא מביאו אל התלמיד
חכם ,ועל כוונה זו נאמרו כל המאמרים בתלמוד ,כל ההנה ת"ח מנכסיו וכו' ,וכן הרוצה לנסך יינו על
גבי המזבח ימלא גרונם של ת"ל וכו' ,שמביא מעצמו אל התלמיד חכם ובלא סיבה ופניה בשלשת
תנאים אלו ,אבל שמואל שהלך אל מקומו ישראל ,שנאמר והלך מידי שנה בשנה וסבב בית אל וגו',
לא רצה ליהנות ,לפי שהיה מקום לחוש שהנותן מחמת כיסופא רוצה ליתן לו מתנה ,מחמת שבא
לעירו ,ואיך יפטר ממנו בידים ריקנות ,ואין כוונת הנותן להקריב ביכורים וכו',
וכן הביא בברכי יוסף שם בריו"ד )סי' רמו( להלכה למעשה ,שכתב ,כל המביא דורון לחכם, יח[
היינו דוקא כשמביא מאליו ומעצמו בלי סיבה ופניה ,רק לשם שמים ,אז מותר לקבל ,ומצוה איכא,
והנמנע לקבל ,מונע ממנו חסד וכו' ,הרב נחלת יעקב.
ועי' עוד כעין זה בשו"ת חתן סופר )סי' קמ( שכתב בא"ד ,דעד כאן לא אמרינן דמידת יט[
חסידות שלא לקבל מתנה ,היינו שלא להיות להוט אחר מתנות אלא לבטוח בה' ,כמש"כ המחבר
שם ,וכן הסביר בסמ"ע שם ,אבל מי שרוצה ליתן לחבירו ונחת ינחת בנתינתו אם יקבלו ממנו ,בודאי
לא שייך שונא מתנות יחי' ,דמה עול יש בדבר ,וכן משמע ממקור הדין שהוא מעשה דר' גידל וכו',
וראי' לדבר נ"ל ,מהא דקיי"ל בשו"ע או"ח סי' רכ"ג דהנותן מתנה לחבירו מברך המקבל הטוב
והמטיב ,ואי הוה מידת חסידות שלא לקבלו ,לא היה מתקנים ברכה ע"ז ,כמו דמצינו כמה דברים
שלא תיקנו ברכה היכי דאיכא קצת סברא שלא לברך וכו' ,אלא ע"כ דבכה"ג ליכא משום מידות
חסידות ,דלא נגרע בטחונו בה' על ידי זה ,אלא בלהוט אחריו וכו'.
אע"פ שנותן יותר ממתנה אחת יש איסור בדבר
ועי' עוד שם בפתח עינים מה שכתב לדייק מה שאמר ושונא מתנות ,אטו תרתי סני ,וחדא כ[
שקיל ,והו"ל למימר שונא מתן ,ואפשר על פי מה שאמרו במ' ב"מ דף כב ,כלך אצל יפות ,דאם בא
בעל הבית ואוסיף בידו ,ליכא תו משום כסופר ,וזה מה שאמר שונא מתנות תרתי ,לא מיבעי' חדא
דיש לחוש משום כסופא ,אלא אפי' בא בעל הבית והוסיף ,דהו"ל תרתי מתנות ,אפ"ה מתורת גדר
שונא לקבל ,חיה יחיה.
כא[ וביור"ד סי' רמ"ו סעי' כ"א כתב הרמ"א ,ויש מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל
הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה ,שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח ,ומכל
מקום מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ,מדות חסידות הוא ומתת אלהים
היא וכו' ,וכל זה דשרי היינו שנוטל פרס מן הצבור או הספקה קבועה ,אבל אין לו לקבל דורונות מן
הבריות ,והא דאמרינן כל המביא דורון לחכם כאלו מקריב בכורים ,היינו בדורונת קטנים שכן דרך
בני אדם להביא דורון קטן לאדם חשוב אפי' הוא עם הארץ וכו'.
וכתב שם הש"ך )ס"ק כא( ובכסף משנה שם משמע דאפי' דרונות מותר לקבל ,וכן כתב מהרש"ל
שם שאין הכרע בדבר ,ומאן דקפיד קפיד ,שהרי לא כתיב בקרא ולוקח מתנות ימות וכו' ,ע"ש ,וגם
הב"ח האריך בזה דמותר לראש הישיבה או אב בית דין לקבל מתנות עד שיתעשר ,שהוא כמו מלך
וכהן גדול ע"ש.
חידוש של החת"ס דמותר ליקח רק שיהיה לו שנאה לזה
כב[ ועי' עוד בכתב סופר מס' חולין שם ,שכתב בשם אביו החת"ס ,שפירש שונא מתנות יחיה,
ששונא לקחת מתנות יחי' דאף דודאי הוא דמי שצריך לאותו דבר מוכרח הוא לקבל ,דמה לו לעשות,
אלא דעכ"פ לא יהיה אוהב למתנות ויקשה עליו לקבלו וש"י.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
6 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
ולפי דבריו אפשר לתרץ האיך קיבל אברהם מתנות מפרעה.
ועתה נשוב לפרשתינו ליישב האיך קיבל אברהם אבינו מתנות מפרעה.
אין ראיה מאברהם אבינו שלא קיבל ממלך סדום ,דאפשר שהחמיר על עצמו
ובדרישה שם כתב ,וכן מצינו באברהם שאמר הרימותי ידי וגו' ,אם מחוט ועד שרוך וגו' ,והא א[
דלא מייתי הגמ' והפוסקים ראיה מזה ,משום דאפשר למימר איהו דאחמיר לנפשיה ממדת חסידות
יתירה דהוה ביה.
גם יש לומר משום דהוה מלך סדום רשע ,לא רצה לזכות אותו בקבלתו מתנה ממנו ,על דך וחסד
לאומים חטאת )משלי יד לד( ,וזהו שאמר ולא תאמר אני העשרתי.
אברהם רצה להציל אותו ואת אשתו ועל ידי שיתנו החשובים מתנות בדעתם שיתנו להם
לאשה גם הפחותים לא יעשו לו מאומה
וכתב הגור אריה ,ונראה שאברהם היה מתיירא כי פריצי הדור יהרגו אותו על דבר אשתו, ב[
כי יפה היא ,לכך אמר אמרי לי אחותי את ,ובודאי ,חשובי המדינה לא יקחו אותך בחזקה ,שאין אדם
חשוב עושה זה ,והחשובים אדרבא יכבדו אותי ,שכל אחד ואחד יחשוב שאתן אותך לו לאשה,
ובשביל זה אהיה חשוב גם כן נגד הפריצים כשיראו שהגדולים והשרים יכבדו אותי בשביל שרה,
ולא עשו רעה לי ,כי אין דרך לעשות רע לחשוב וכו' ,ועתה כשיהיה נחשב בין החשובים לשלוח לו
מתנות ויכבדו אותו ,גם הפחותים יהיו יראים ממנו ,ולא חשב אברהם כי המלך לו גדר לעשות מה
שירצה ,והשתא לא היה דעתו על המתנות רק שיהיה ניצול ,וזהו למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי
בגללך.
וכעין זה כתב בצידה לדרך ,והנכון אצלי כי כך אמר אברהם ,יתנו לי מתנות כי כל אחד ג[
מנכבדי ארץ יתן לי מתנות בעבורך ,כי כל אחד יתרצה להתחתן בך ,ומתוך כך וחיתה נפשי בגללך,
כי כל שר שיתן לו מתנות בעבורה ואברהם דוחה ,יחשוב גדול ממני רוצה אותה וירא לאונסו ,גם
פריצי הדור כאשר יראו שהגדולים מכבדים אותו ,יראים להרע לו ,נמצא מתוך כך ינצל ,והשתא לא
היה דעתו על המתנות ,רק מתוך המתנות ינצלו מהריגה ,וזהו למען ייטב לי בעבורך ,יתנו לי מתנות,
מתוך זה וחיתה נפשי בגללך.
אי אפשר להנשא לאיש בלעדי רשות אחיה ויש לזה מחיר
וכעין זה כתב במלבי"ם ,ר"ל שתאמר לכל האנשים שאת מבקשת להנשא לאיש ,רק באשר ד[
את אחותי ,ואי אפשר שתנשא לאיש בלעדי רשות אחיה והסכמתו ,תודיע שכל מי שירצה לישא
אותך צריך להיטיב לי בעבורך ,פי' שצריך לתת לי מתנות במחיר מה שאתרצה שתנשא לו ,כמ"ש
ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ,שכן היה הנמוס שהבת היתומה עומדת ברשות אחיה ,והיה דרכם לתת
כסף וזהב לאבי הנערה או אחיה שימסור אותה לנשואין ,ומלת בעבור מצאנו שפירושו כמו מחיר,
כמו בעבור תברכך נפשי ,ויש הבדל בין בעבור ובין בגלל ,שבגלל מציין הסבה הקודמת ,ר"ל אתה
תהיה הסבה שתחיה נפשי ,ובזה התחכם אברהם להמלט כי מי שירצה אותה לאשה ,יבקש בעדה
מחיר גדול שאין בכח איש לתת לו ,כי לא עלה על לבו שיבקש אותה המלך ,ובזה ימלט את נפשו
ואת נפשה.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
7 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
וכעין זה כתב שם בדרישה ,והא שקיבל מפרעה ואבימלך ,היה נימוקו עמו דלשם מצוה ה[
קעביד ,כדכתיב בכל אחד תשובתו בצדו ,דאצל פרעה כתיב ,אמרי נא אחותי את למען ייטב לי
בעבורך וחיתה נפשי בגלל ,שקשה ,איך מסר שרה לזנות בשביל הנאתו ,ועוד שהקדים הטפל דהיינו
למען ייטב לי בעבורך ,ואיחר העיקר דהיינו וחיתה נפשי בגללך ,אלא הענין היה שאמר אמרי נא
אחותי את ,כדי שכל השרים והמושלים יחניפו לי בעבורך ,בסברם שאתן אותך להם לאשה ,ואני
לא אתנך לשום אחד מהם ,ולא יהיה שום אחד רשאי לפגוע בי ,שיירא מהשר השני שגם כן דעתו
עליה ,וישמור נפשי מאחרים ,וכן כולם ,נמצא שקבלתו המתנה היא כדי שיסברו שהיא באמת אחותו,
ושיתננה להם ,ועל ידי כן יחיוה הוא והיא ,ואל יפגעו בהם רשעים ,ולהציל נפשו ולאפרושי מאיסורא
קעבדי ,והשתא אתי שפיר דקאמר דעל ידי שיטיבו לי כל אחד בעבורך וחיתה נפשי בגללך ,וגם
באבימלך הוצרך לקבל כדי שלא יאמרו לאחר שהתעולל בה כרצונו דחה אותה לחוץ כדרך שעושים
לזונות ,כדפי' רש"י על מה שאמר הנה הוא לך כסות עינים.
אם מקבל מתנה ויודע ומודה שמה' הוא אינו בכלל שונא מתנות יחיה
ועוד כתב בצידה לדרך ,נראה לי שונא מתנות יחיה ,ר"ל בודאי אם בא לו שום מתנות מאדם ו[
ויאמר בלבו מאת ה' היתה זאת ,כי במה אפרנס עצמי ,בפרט מי שלומד תורה ואינו מתעסק בחיי
שעה ,אי לא אקבל מתנות מאין אקח ,אך יחשוב ויתלה הסיבה בה' ,ולא יאמר כי מצדו מצד שררתו
בא לו הכבוד הזה שנותנים לו מתנות ,וזהו שונא מתנות יחיה ,ר"ל שונא שיהיה לו מצד מתנה ,כי
יאמר מה אני שיתנו לי מתנות אם לא מצד ה' הוא שנתן לו פרנסה על צד זה שיתנו לי ,אבל אם
יתלה הכבוד בעצמו ,שהוא ראוי ליתנו לו מצד מעלתו ,לא יחיה וכו'.
נשים חומדות לממון ואמר כן רק לפייס דעתה של שרה
ועוד כתב בצידה לדרך לתרץ ,כי הנשים חומדות ממון ,ולכך אמר לה אמרי נא וגו' ,כדי ז[
לפייסה ,אבל לא היה בדעתו ליקח ממנו.
אברהם היה מפייס לשרה שלא יעשו לה מאומה ואדרבה הם יהיו צריכים לתת לה מתנות
לפייסה
ובפני דוד כתב החיד"א שני תירוצים ליישב האיך קיבל אברהם מתנות ,ואפשר דכוונת ח[
אברהם אע"ה לישב לב שרה ולהבטיחה שלא תאונה אליה רעה ויצטרכו לתת לו מתנות לכפר על
הלקחיה לבד ,כמ"ש אבימלך הנה נתתי אלף כסף לאחיך ,הנה לך כסות עינים ,לומר שלא
נתעללתי ,וכמו שפי' רש"י שם שאלו מחזירה רקנית יאמרו לאחר שנתעלל בה החזירה ,ועכשיו
שהוצרך לבזבז ממון ולפייסה ,יאמרו ודאי שעל כרחו השיבה ועל ידי נס ע"ש ,וז"ש אמרי נא אחותי
את ,נא עתה אמירה לבד ,שלא תעשה פרי זאת האמירה לעשות עבירה עמך ח"ו ,רק שה' יצילך
ויוצרכו לפייסני על ידי מתנות ,ויתפרסם שלא חטאו עמך והחזירוך בעל כרחם ,וז"ש למען ייטב לי
בעבורך להבטיח לשרה שלא יקרה רע ,כי אם לעשות יקר ולתת מתנות לפיוס על הלקיחה לבד.
אם יש טיבותא להנותן מתנה מותר ליקח מתנה
וכתב ,ועוד אפשר לומר דבמקום שיש טיבותא לנותן לא שייך שונא מתנות יחי' ,וז"ש למען ט[
ייטב לי בעבורך יתנו לי מתנות ,וכי תימא הכתיב ושונא מתנות יחיה ,לזה אמר וחיתה נפשי ואין זה
כמקבל מתנות מעלמא דלא יחיה ,אבל אני וחיתה נפשי ,והטעם בגללך ,דאלו המתנות הם בגללך,
ומטי להו הנאה ,וא"כ אינו בסוג מתנות דעלמא וחיתה נפשי.
לקח מתנות כדי שיתגדל שם שמים
saifermechon@gmail.com להערות והארות
8 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
ובספר חוט של חסד כתב ,יש לומר שכוונתו לשמים היה ,שיראו כולם איך נתקיים בו ברכתו י[
של הקב"ה ואגדלה שמך ,שכל כך נתגדל עד שהמלכים שולחים לו דרונות ,ובפרט במצרים שהיו
מכשפים ,ועם כל זה כל כך נתגדל שייראו ממנו ,וקרוב לזה מצאתי בספר הזוהר הק' )בראשית דף
פב (:וז"ל ,אמר רבי אבא ,כל כך למה אזדמן ליה לאברהם ולמאי אצטריך ,אלא בגין לגדלא שמיה
דאברהם ושרה בעלמא ,דאפי' במצריים דאינון מכשפים ולא הוה יכיל בר נש לאשתזיב מנייהו,
אתגדל אברהם ואסתלק לעילא ,הדא הוא דכתיב ויעל אברם ממצרים עכ"ל.
פרע הקפותיו פי' שהשיב להם הטענה למה אין לו ברכת ה'
ויש להוסיף לזה דברי החתם סופר בתורת משה )ד"ה ויהי רעב( ,אומר כך דרך הצדיקים יא[
שלא לסמוך על הנס ,ובפרט כי עיקר פירסום אלהות שהיה אברהם אבינו מפרסם היה על ידי שהיה
ביתו פתוח לרוחה ,ועתה אין לחם בארץ ,וזאת היה הסיבה מאת ה' כדי לגדלו ,כי ראו כולם השגחת
ה' בו אשר מלכים לא יוכלו ליגע בכל אשר לו ,ונראה שז"ש רז"ל בב"ר והובא ברש"י לקמן על
הפסוק וילך למסעיו ,בחזרתו פרע הקפותיו ,ויפלא מאוד אברהם שהיה אדם גדול ועשיר מאד היתכן
לאמר שלוה באכסניא בדרך ,אבל הכוונה כאשר קרא אברהם בשם ה' ,היו כל העולם שואלים
לאברהם כקושיית ספר חובת הלבבות )שער הבטחון בפתיחה( אם השי"ת זן ומפרנס לכל ,למה
הוא צריך לילך למרחקים לבקש טרפו ,גם אמרו לו כי כאשר בא הוא לארץ כנען אזי מיד בא הרעב
אשר כמוהו לא היה עדיין כמאמר הרעב הראשון ,והיו אומרים כי בעבורו באה הרעב הזאת ,ואברהם
בחוזק אמונתו בהקב"ה לא פנה אל טענתם ולא הרהר בכל אלה ,ואמר להם כי סוף הכבוד לבוא,
ועתה כאשר שב וכל טוב בידו ,ונודע להם הנס שנעשה לו בבית פרעה ,אז פרע הקפותיו.
לקח מתנות כדי לפרוע החובות
ובחכמת התורה כתב בטעם החילוק למה כאן בפרעה לקח אברהם ,ובמלך סדום לא היה יב[
רוצה לקבל ,דבסדום לא היה אברהם בעל חוב עוד ,ולא היה צריך לשלם חובותיו ,לכך לא רצה
לקבל ,אך בפרעה שהיה אברהם בעל חוב ,לכך היה מוכרח לקבל ,וביקש לקבל כדי לשלם חובותיו
שלא יהיה ח"ו לוה רשע וכו'.
וכתב ,ובזה א"ש ,דהנה כתיב שונא מתנות יחיה ,ובארנו הכוונה בחיבורי לאבות )מגן אבות עמ' קעב(
דלכך לא אמר אינו מקבל מתנות יחיה ,דיתכן אף מי שיקבל מתנות רק שהוא מחמת אין ברירה
ושונא המתנה ,ויותר היה טוב לו אם לא היה מקבל ושונא המתנה ,יחיה ,אף שמקבל המתנה ,ובזה
א"ש ,דאברהם היה שונא המתנה ,ומה שקיבל הוי רק לפרוע חובותיו באין ברירה ,וז"ש ואברם כבד
מאוד בכסף ובזהב ,כי היה עליו למשוי מכח דהוי שונא מתנות ,ולא תקשה אם היה שונא למה קיבל,
מכח דוילך למסעיו לפרוע הקפותיו ,לכך קיבל מחמת אין ברירה .1
1אברם כבד כיון שהממון אינו משלו
ועי' עוד מה שכתב לפרש על פי זה ,דיש לומר על דרך הלצה ,דלכך אמר ואברם כבד מאוד בכסף וזהב,
דהנה מדרך הטבע אף אם יהיה לאדם אלפי רבואות זהב לא יהיה למשוי לו ,מצד שהדבר חביב לו כל כך עד
שהכל אינו למשוי לו ,אך זה אם יש לו משלו ,אך אם יש לו משל אחרים בפקדון הוי שפיר למשוי עליו ,כיון
שאינו שלו ,וא"כ ה"נ אם היה הממון הזה נשאר בידו משלו לא היה הממון משוי עליו כלל ,אך כיון שידע שלא
לו יהיה הממון רק יצטרך לפרוע הקפותיו ,א"כ הוי ממון של אחרים ,לכך הוי עליו למשוי ,וז"ש ואברם כבד
מאוד בכסף וזהב ,והיינו דלכך הוי למשוי ,וז"ש ואברם כבד מאוד בכסף וזהב ,והיינו דלכך הוי למשוי עליו מכח
וילך למסעיו ,שהלך לפרוע הקפותיו ,לכך לא הוי הממון שלו.
אברם כבד שהשטן עומד כגנדו שלא ישלם החובות
וכתב ,מיהו לפי האמת זה אינו ,דודאי היה חביב על אברהם מה שהלך לפרוע חובותיו ,אך י"ל דהנה בכל דבר
מצוה השטן עומד כנגדו לבטלו ומעכב הענין אבל בדבר שאין בו מצוה כלל ,בזה אין השטן מתגבר עליו
saifermechon@gmail.com להערות והארות
9 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
אמר אדרבה שלא תאמרי אחי הוא אלא אחותי את כדי שלא יתנו לי מתנות
ובספר מגלה צפונות כתב חידוש גדול ,הכוונה אמרי נא אחותי את ,והטעם שאינני אומר יג[
לך שתאמרי אחי הוא ,למען שאם תאמרי כך ,נמצא את עושה לי עיקר ,וכיון שאת עושה לי עיקר
יתנו לי מתנות ,ואני איני רוצה מתנות משום ושונא מתנות יחיה ,ונמצא שוחיתה נפשי בגללך,
כשתאמרי אחותי את ,שאת עושה לי טפל ,כאומרם חכז"ל במדרש וכו' ,וזה לא יתנו לי מתנות.
וכתב ,ובחיבור אחר פירשתי זה בלשון רש"י ,למעט ייטב לי בעבורך ,יתנו לי מתנות ,שאין הכוונה
שהזמין עצמו למתנות חלילה ,אך ציווה לה לומר אמרי נא אחותי את ,למען שאם תאמר אחי הוא,
את עושה לי עיקר ויתנו לי מתנות ,ואיני רוצה ,ורש"י לא בא לפרש כי אם שייטב לי הוא מתנות,
אמנם כוונתו שלא יתנו לו מתנות.
המצריים לא היו צרי עין ומותר לקבל מהם
ובמושב זקנים כתב ,אלא י"ל כי דעתו וכוונתו היה כדי שלא יבינו שהיא אשתו ,ועוד י"ל זהו יד[
שאמר הנביא אל תלחם את לחם רע עין ,לפי שהסדומים היו צרי עין ,על כן לא רצה לקבל מהם,
אבל המצרים אינו כך.
ודבריו אתי שפיר לפי דברי הספר החסידים המובא לעיל דטעם האיסור הוא כדי שלא יקח מצרי
עין.
וכעין זה כתב ובנחלת יעקב על פי' רש"י כתב ,יש להקשות ,מ"ש גבי פרעה ואבימלך טו[
שקיבל אברהם המתנות ,וגם אמר למען ייטב לי בעבורך ,ופירש הרב יתנו לי מתנות ,ואילו גבי מלך
סדום לא רצה לקבל ,ואמר ולא תאמר אני העשרתי את אברהם ,ויש לומר ,דשאני מלך סדום ,לפי
שלא ברצון אמר תן לי הנפש והרכוש קח לך ,ומתנה כזו שומר נפשו ירחק ממנה ,אבל פרעה
ואבימלך שמרצונם הטוב נתנו לו ,מתנה כזו שרי לקבלה.
עי' לעיל מה שהבאנו מה שכתב הנחלת יעקב לפי זה להלכה למעשה
אמר לשרה עצה שתאמר להם אחי הוא על ידי שתאמרו להם שאחיה עני וצריך למתנות
והטו"ז בספרו דברי דוד כתב לחדש פירוש אחר ,דהנה אברהם רצה שתאמר שרה אחי טז[
הוא ,ודבר זה אינו שייך אלא אם ישאלוה אם בעלך הוא ,תשיב אמריה לא ,אלא אחי הוא ,אבל אם
לא ישאלוה שום שאלה אם היא תתחיל ותאמר אחי הוא ,ירגישו שיש ערמה בדבר ,דמי בקש זאת
ממנו דבר זה ,וע"כ היה ירא שמא לא ישאלהו ויהרגוה שיחשבו שבעלה הוא ,וע"כ אמר לה ,הנה אם
יבאו אנשים תתחילי ותאמרי ,יש לי אח עני ,אני מבקשת שתתנו לי מתנות ,בזה תוכלי שפיר להודיע
לבטלו ,ולכך אם לא היה אברהם הולך לפרוע הקפותיו ,ולא היה הולך לדבר מצוה ,לא היה השטן מכביד
עליו את הממון למשוי ,רק היה נקל לו ,אך כיון שהלך לקיים בו דבר מצוה ,רצה השטן לבטלו ,וכמו שיש
במדרש במעשה עקדה שעשה השטן כנהר ונחל וכמה סיבות לבטלו ,כן ה"נ הכביד עליו השטן הממון שהיה
כמשוי ,כדי שאולי ישליכו אברהם ולא יקיים בהם המצוה ,וז"ש ואברם כבד מאוד בכסף ובזהב ,מכח וילך
למסעיו ,שהלך לעשות בהם מצוה לפרוע הקפותיו ,לכך עשאו השטן לכבד ומשוי לבטלו.
וז"ש אברהם דביקש משרה אמרי אחותי את למען ייטב לי בעבורך ,ואף שלא יומשך לי מהטבה זה טובת הגוף
כיון שאני בעל חוב לאחרים ואצטרך לשלם להם ,ולא יהיה לי הכסף ,מ"מ ארויח טובת הנפש כיון שפריעת
בעל חוב מצוה ,ולהיפוך כתיב לוה רשע ולא ישלם ,לכך אם יהיה לי ממון לשלם ,יהיה לי טובת הנפש ,וז"ש
למען ייטב לי בעבורך ,וארויח שוחיתה נפשי בגללך ,כי יהיה לי חיי הנפש שאקיים גם מצוה לפרוע חובתי
וא"ש.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
10 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
שאני אחיך ,אבל אין ח"ו כוונתי לקבל מתנות ,אלא להציל נפשי ,וזהו פירוש הכתוב ,אמרי נא למען
ייטב לי בעבורך ,זה יהיה דבור שלך ,אבל אני איני מתכוין לזה ,אלא וחיתה נפשי בגללך כנ"ל נכון.
אברהם רצה שיתנו לו מתנות והוא לא יקבלם ועל ידי זה יזכה לחיים
ועי' בצידה לדרך שכתב בא"ד ,ויש מפרשים ע"ד הלציי ,יתנו לי מתנות ולא אקבלם ,ובשכר יז[
זה וחיתה נפשי בגגלך ,ע"ד שונא מתנות יחיה.
לא אתי שפיר בדברי רש"י והפסוקים
וכתב ,והמפרשים הללו לא בדעת ידברו ,שהרי כל עצמו של רש"י שפירש יתנו לי מתנות ,הוא ממה
שכתב אח"כ ולאברם הטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וגו' ,ש"מ שהטוב הוא מה שהיו נותנים לו
מתנות והוא קבלם.
לא היה לו נסיון עד כאן שיתנו לו מתנות ויסרב
אכן בדברי יואל )עמ' ריג( מצינו שכתב כתירוץ זה מדעת עצמו ,ומיישב הקושיא שקשה לו, יח[
שכתב ,ע"פ מה שכתב הרמב"ן ז"ל בפרשת וירא על הפסוק והאלקים נסה את אברהם ,דענין
הנסיון הוא ,כי השם צדיק יבחן ויודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו ,ע"כ ינו' אותו בנסיון,
להוציא הדבר מכח אל הפועל ,להיות לו שכר מעשה טוב ,לא שכר לב טוב בלבד עיי"ש.
ואמרי' במס' חולין )מד (:ר' אלעזר כי הוו משדרי לי' מבי נשיאה מידי לא שקיל וכו' ,אמר לא בעי
מר דאחיה דכתיב ושונא מתנות יחיה וכו' ,ואפשר לומר ,דאברהם אבינו מעולם לא בא לידי נסיון זה,
שיצרו ליתן לו מתנות ויסרב מלקבלם ,כי היה נרדף בעיני הבריות בשביל אמונתו כידוע ,ועד עתה
לא היה מי שיתן לו מתנות ,ועתה שנתנסה בזה שפרעה רצה ליתן לו הרבה מתנות ,והוא סירב ולא
קבלם ,מגיע לו שכר מעשה ולא שכר מחשבה לבד ,ושכר מעשה זו מבואר בכתוב דשונא מתנות
יחיה.
ע"כ אתי שפיר מה שאמר אברהם למען ייטב לי בעבורך ,ופי' רש"י יתנו לו מתנות ,ור"ל דעל ידי
שלא אקבלם ואעמוד בנסיון ,אזכה לוחיתה נפשי בגללך ,דשונא מתנות יחיה ,ואתי שפיר מה
שהקדים המתנות ואח"כ אמר וחיתה נפשי ,דהוא העיקר ,אבל מפני שהמתנות הוא הסיבה למתן
שכר ,כי מפני שסירב ולא קיבל מהם מתנות ,יגיע אליו הברכות דשונא מתנות יחי' ע"כ הקדים
המתנות שהוא הסיבה ,ואח"כ אמר וחיתה נפשי בגללך ,שהוא שכר הנסבב ,וא"ש מ"ש הכתוב ויהיה
לו צאן ובקר וגו' ,וגם מ"ש התרגום יונתן והוו לי' מדילי' ,דבאמת אברהם אבינו לא קבל ממנו המתנות,
ועל ידי שעשה מדת החסידות בדבר שלא נתחייב בו ,מגיע לו מתן שכרו בעולם הזה ,ונתן לו השי"ת
צאן ובקר ועבדים וכו' ,וע"כ אמר הכתוב ויהי לו צאן ובקר וכו' ,ולא נאמרו ויתן לו צאן ובקר ,וזה שפי'
התרגום יונתן והוו לי' מדילי' ,ממה שנתן לו השי"ת מתן שכרו ,ולא ממה שנתן לו פרעה ,כי לא קיבל
ממנו.
ואתי שפרי מ"ש למען ייטב לי בעבורך ,ופי' רש"י יתנו לו מתנות ,לא שהיה מתאוה בעצם אל המתנות,
כי מעיקרא לא היה בדעתו לקבלם ,אלא שהיה מתאוה שיבא לידי נסיון זה וירצו ליתן לו מתנות,
ועל ידי שיעמוד בנסיון ולא יקבלם ,יוציא מחשבתו הטובה מכח אל הפועל ,ויגיע לו שכר המעשה
ולא שכר המחשבה לבד ,ויתקיים בו הברכה וחיתה נפשי בגללך.
כוונת המתנות היינו שם הטומאה שיהיה לו כח לאברהם אבינו עליהם
saifermechon@gmail.com להערות והארות
11 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
ועוד כתב בדברי יואל )עמ' רלב( ,ע"פ מ"ש בילקוט ראובני בשם ספר הק' עשרה יט[
מאמרות ,וז"ל שאין מתנות הללו אלא שם טומאה שנטל ממצרים ,להנחיל אותן אח"כ לבני
הפלגשים ,דכתיב ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות ,ובהיותו שליט על שם טומאה עכ"ל ,והנה
הבאנו לעיל מדבר הנזר הק' דהרכב ושכחת התורה הכל מצד שליטת החיצונים ,וכמו כן בלבול
המוחות וטירוף הדעת מהחולקים עליו היה הכל מצד התגברות ושליטת כוחות הטומאה ,ולסיבה זו
רצו להורגו וניצול מהם בדרך נס וכו' ,וע"כ רצה אאע"ה שיתנו לו מתנות שמות הטומאה ,כדי שישלוט
עליהם ,דעל ידי שהמצריים בעצמם ימסרום לו ,יבוטלו כוחות הטומאה ,ויקל לו יותר להכניעם וינצל
מרעתם וישאר בחיים ,ולא יצטרך לנס שלא כדרך הטבע.
ובזה יבואר קישור הכתוב למען ייטב לי בעבורך יתנו לי מתנות ,ועל ידי זה וחיתה נפשי בגללך ,וא"ש
שהקדים המתנות ,דבקשת המתנות היתה לסיבה וחיתה נפשי כנ"ל ,אבל באמת לא היה אברהם
אבינו רוצה ומתאוה ליקח מתנות ,כמ"ש במלך סדום ,שאפי' מה שהיה מגיע לו מדינא לא רצה
לקבל ,וא"ש דברי התרגום יוב"ע עה"פ ולאברם הטיב בעבורה ויהיה לו צאו וגו' והוה לי' מדילי',
שאה"נ על ידי המתנות שנתן פרעה הטיב לאברהם ,שעל ידי הכניע כוחות הטומאה לשלוט עליהם
כנ"ל ,אבל לא נהנה מממונם לצורך החזקת ביתו והתלמידים ,אלא ויהי לו צאן ובקר וגו' ,ודייק
התרגום יוב"ע והוה לי' מדילי' שהיה לו כל אלו משלו ומצד הקדושה ,ולא ממה שנתן לו פרעה ,כי
אותם נתן לבני הפילגשים ,ורצונו בהם היה רק כדי להכניע כוחות הרע כנ"ל.
וכן כתב להאריך בפי' באר בשדה על פי' רש"י ,וז"ל ,ונלע"ד שדבר גדול דיבר הנביא, כ[
והמתנות האלו שבקש ,לא של כסף וזהב ואבנים טובות היו ,אלא שם הטומאה ביקש לידו ,וכמ"ש
במדרש ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות ,מאי מתנות ,שם הטומאה מסר להם ,שו"ר בילקוט
הראובני שכתב כן בשם הרב עשרה מאמרות עלץ לבי ,וכן אמרו ג"כ בזוהר הק' ע"כ ,ה"נ יתנו לי
מתנות שילדמו לו שם הטומאה ,ואברהם אדעתא דהכי ירד למצרים למנדע כל אינון דרגין דמתאחדן
לתתא ומצרים הוה נטיל מימינא ובג"כ נחת למצרים וכו' ,וכלפי דכתיב כל באיה לא ישובון ולא ישיגו
ארחות חיים ,ואמר וחיתה נפשי בגללך ,נפשי דייקא וכו'.
לקח מתנות דמעשה אבות סי' לבנים דבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול
כא[ ועוד כתב שם בבאר בשדה )וכן מצינו פי' זה בשאר מפרשים( ולפי פשטן של דברים יש
לתרץ ,דמה שבקש אברהם אבינו ע"ה מתנות ,לא היה בשבילו ,אלא משום שהאבות סימן לבנים,
וכל מה שאירע לאברהם בירידתו למצרים ,כן אירע לבניו ,וכמ"ש במדרש רבה ר"פ אמר הקב"ה
לאברהם צן וכבוש את הדרך לפני בניך וכו' ,וכיון שאאע"ה היה נביא ,וידע שהוא כובש הדרך לבניו,
ביקש שיתנו לו כדי שכן יהיה גם לבניו ויצאו ברכוש גדול ,וכי היכי דהכא זכה אברהם לעוש בזכות
שרה ,כדכתיב למען ייטב לי בעבורך ,ה"נ במצרים בזכות נשים צדקניות זכו לביזה וכו'.
כב[ ועי' עוד בדברי יואל מה שכתב בעמ' ש"ז ,על פי מה שכתב בספה"ק זרע קודש ,שצריך
להממון בדורות הבאים כדי ליתן שוחד להמלכות שגוזרים גזירות על ישראל עיי"ש .וכעין זה כתב
במגלה צפונות עיי"ש.
שונא מתנות היינו רק אם מקבל משום כבוד תורתו
וחידוש גדול מצינו בספר בנין אריאל בפרשתינו ,שכתב ,אמנם הדבר מבואר ע"פ מ"ש כג[
רז"ל הנהנה מכבוד התורה כאלו נוטל חייו ,דכתיב כי הוא חייך ,והוא כמוכר חיים בשביל ממון
למתנות שמקבל ,ומן הטעם הזה לא רצו רבי אליעזר ורבי זירא לקבל מתנות מבי ריש גלותא וכו',
לפי שידעו דבשביל תורתם הוא שולח להם ,לכך לא רצו לקבל כדי שיחיו ,וזהו אם נותנין לחכם
saifermechon@gmail.com להערות והארות
12 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
בשביל תורתו ,אבל אם נותנים לו מטעם אחר ,ודאי שאין בזה משום שונא מתנות יחיה )ויש לעיין
במס' ב"ב ובחו"מ סי' קע"א( ,מצד הסברא.
וכתב ,וכבר כתב מוהרי"ל בלקוטים אהא דרבי היה מכבד עשירים ,שעשה כן כדי שכל העולם
יכבדוהו בשביל עשרו ,ולא יהנה מכבוד התורה.
ובזה פירשתי מה שאמר הכתוב תפארת חכמים עשרם ,ומעתה יפה שיחתו של אברהם אבינו באמרו
אמרי לי אחי הוא וכו' ,למען ייטב לי בעבורך לא בשביל חכמתי ותורתי ,ואז וחיתה נפשי בגללך,
שאפי' אקבל מתנות לא יבצק מכדי חיי כלום ,מאחר שהמתנות הם בגללך ,ולא בשביל תורתי ודו"ק.
וזהו חידוש גדול לומר דכל הדין הוא רק בתלמידי חכמים ,ולא בסתם בני אדם.
ההטבה היינו שלא לקחו כלום מאברהם אבינו
כד[ ובעל בן איש חי בספרו אדרת אליהו כתב לחדש ,דאפשר לומר דלעולם אברהם אבינו
ע"ה לא קבל מתנות בעין מן פרעה ,ואמנם ההטבה שהיטיב לו פרעה הוא שלא לקח פרעה את
ממונו ,כי הא ודאי איש כאברהם שהוא עברי ואינו עובד ע"ז ,ואינו מתערב עם גויי הארץ ובא גר לארץ
נכריה היא ארץ מצרים שהם רשעים רעים וחטאים ושונאים גמורים יותר משאר אומות ,כי עליהם
נאמר לא יוכלון המצריים לאכול את העברים לחם ,כי תועבה היא למצרים ,וא"כ אברהם אבינו ע"ה
אשר בא לשם עם רכושו וצאנו וכל מקנהו ,הא ודאי אם תמלט נפשו מידם ,מ"מ ממונו לא ימלט
מידם ,ובודאי שיגנבו ויגזלו ממנו כל רכושו ומקנהו אשר הביא מארץ כנען ,ובפרט שהוא איש גר,
ואם היה יהיה שאברהם נכנס למצרים עם כל רכושו ומקנהו ויצא לשלום ולא חסר דבר ,הא ודאי
דבר פלא הוא ,ובודאי שטובה גדולה היא אצלו ,והוא ע"ד אותו המשל שמביא בספר בן סורא ,לאותו
אריה שעמד עצם בגרונו ,ובא אותו העוף שיש לו חוטם ארוך והכניס ראשו לתוך פיו של אריה ,ומשך
העצמם ,ואח"כ ביקש מן האריה שכר טרחו שהצילו מן המיתה ,וא"ל האריה די לך הטובה הזאת
שבאת לתוך הפה שלי ולא בלעתיך בבליעת רוקי ,ומי שמע כזאת ומי ראה כאלה שעוף כמותך יכנס
בפה האריה ויצא בשלום ע"ש.
וכן הדבר הזאת שיצא אברהם לשלום עם כל רכושו ממצרים ,אין לכך טובה גדולה מזו ,וז"ש ולאברם
היטיב בעבורה ,ומה ההטבה שלו ,אל תחשוב שנתן לו דבר בעין ,אלא ויהי לו צאן ובקר וכו' ,ר"ל
שפרעה היטיב לו בזה שהשאיר לו מה שהיה אצלו ,שגם בעודנו בתוך מצרים היה לו צאן ובקר וכו',
שלולי זה בלי ספק לא היה באפשר שיהיה לו בארץ מצרים כל המקנה ,כי תיכף בעת שבא היו
גוזלים ממנו הכל קמא קמא ,וזאת הטובה שעשה לו שנשאר לו מה שהיה לו.
בענין אם מותר ליקח מתנות מעכו"ם
כה[ ובתוספות השלם על התורה הביא מבעלי התוס' תי' על אברהם אבינו האיך לקח מתנות
מפרעה ,ונ"ל היינו דוקא מישראל ,שמחסר ממונו ,מגויים שרי.
ובזה מצינו דיון בפוסקים ,דהנה בהל' יו"ט סי' תצ"ח כתב בשו"ע )סעי' י"א( בהמה חציה של כו[
גוי וחציה של ישראל ,יכולים לשחטה ביום טוב ,ואפי' יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן ,וכתב
המג"א )ס"ק כ"א( וא"כ אם העכו"ם רוצה ליתן לו הגדולה והטובה ,אסור לשחוט השניה ע"כ ,וכתב
שם במנחת פתים ,צ"ע ,דהא יכול לומר מתנה לא בעינא ,דשונא מתנות יחיה ,כדאיתא בפרק קמא
דב"ב )יג ,(:ובחושן משפט סי' קעא סעי' י'.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
13 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
הקב"ה וויתר ממונם של עכו"ם
וכתב ,ואולי בעכו"ם לא שייך זה ,דהקב"ה וויתר ממונם לישראל) ,ושוב מצאתי כן במנחת יהודה על
התורה פר' לך לך על הכתוב למען ייטב לי יע"ש(.
לפי הטעם כדי שתוכיח הנותן מתנה בעכו"ם אינו שייך הוכח תוכיח
וכתב ,וגם לפי טעם הסמ"ע חו"מ סי' רמ"ט )ס"ק ד' ,הנ"ל( ,יש לומר דבעכו"ם לא שייך זה, כז[
דהא אין ישראל מצווה להוכיחו ,כמבואר ברש"י סנהדרין עה .ד"ה ואם איתא ,דהוכח תוכיח את
עמיתך כתיב ולא גר תושב יעו"ש ודו"ק.
וכתב ,אמנם בירושלמי שבת פרק קמא )הלכה ד'( איתא ,דבגזירת י"ח דבר גזרו על מתנותיהן ,והיינו
שלא יקבלו מתנות מעכו"ם יעו"ש ,ועי' ביצה כד .ומעשה בנכרי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל,
ואמר מותרין הם אלא שאין רצוני לקבל ממנו ,ופי' רש"י שם ,שהיה שונאו יעו"ש ,משמע דמותר
לקבל מתנות מגוי ,ולא כהירושלמי הנ"ל ,ובהגהותי לירושלמי כתבתי ,דיתכן דמתנותיהן היינו צדקה,
דגזרו שלא לקבל צדקה מעכו"ם ,וזה דין מוסכם גם בש"ס דילן ,אלא דהירושלמי סובר דהיא מגזירת
י"ח דבר ,ואפשר שהירושלמי מפרש הא דאיתא בבבלי שבת בסוגיא די"ח דבר ,גזר דבר אחר משום
דבר אחר ,דדבר אחר היינו צדקה מעכו"ם ,כדאיתא בסנהדרין כו" אוכלי דבר אחר ,וברש"י ותוס'
שם ,ודו"ק.
מאלישא ונעמן מוכח שיש איסור גם מתנות של עכו"ם
כח[ אכן בשו"ת בצל החכמה )ח"ו סי' ס"ג( כתב לדחות דברי המנחת פתים ,וז"ל ולענ"ד להעיר
בזה בס"ד ,מהא דאיתא במס' ברכות )י ,:הנ"ל( הרוצה להנות יהנה כאלישע וכו' ,והמהרש"א שם
כתב וכו' ,דאלישע לא היה נהנה מאחרים ,שהרי מצינו שלא רצה ליהנות מנעמן דקלל לגחזי ע"ז
ע"כ ,מבואר כי לא רצה אלישע ליהנות מנעמן כמו שהרחיקו חז"ל הנאה מאחרים משום דכתיב
ושונא מתנות יחיה ,ואע"פ שנעמן עכו"ם היה ואם כי אמרו )גיטין נז (.כי נעמן גר תושב היה ,היינו
אחר שאמר כי לא יעשה עוד עבדך עולה וזבח לאל"ים אחרים ,אבל לפני זה כאשר הפציר באלישע
לקחת ממנו ברכה ואלישע מיאן בדבר ,עדיין עכו"ם גמר היה ,ומוכח דגם מעכו"ם יש להתרחק
מלקבל מתנה משום ושונא מתנות יחי' ,ובאמת כי לפי טעמו של הסמ"ע ,גם אחר שנעשה נעמן גר
תושב היה מותר לקבל ממנו מתנה ,שהרי מפורש ברש"י סנהדרין ע"ה הנ"ל ,דאפי' גר תושב אין
ישראל מצווה להוכיחו.
וכתב ,ולולא שאיני כדאי אמינא כי מדברי המג'"א שכתב שאם העכו"ם רוצה ליתן להישראל את
הגדולה והטובה אסור לשחוט השני' ,אין הוכחה שמותר לקבל מתנה מעכו"ם ,כי באמת מדינא אסור
לשחוט את של עכו"ם ביו"ט ,רק בהמה חצי' של עכו"ם וחצי' של ישראל מותר לשחוט ואפי' שתי
בהמות שעכו"ם וישראל שותפים בהן מותר לשחוט את שתיהן ,והיינו בשביל חלקו של הישראל,
ובשו"ע חו"מ מבואר מדת חסידות שלא לקבל מתנה אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו ,שנאמר
ושונא מתנות יחי' ע"כ ,וכיון שכן ,בישראל ועכו"ם שהם שותפים בשתי בהמות ,והישראל זקוק לבשר
ביום טוב ,והעכו"ם רוצה ליתן לישראל את הגדולה והטובה ,מוטב לישראל למישבק בזה מדת
חסידותו ולקבל המתנה מן העכו"ם כדי שלא יצטרך לשחוט בשל עכו"ם כלל ,שבעצם איסורא היא
מדינא אם לא בשביל חלקו של ישראל ,וגם זה אינו רק היתר בשעת הדחק ,דאל"כ למה יהיה אסור
לשחוט את השני' כשהעכו"ם רוצה ליתן לו את הגדולה וטובה ,הרי בשתי הבהמות יש לישראל חלק
בהן אתו כמש"כ ,ובפרט כי בזה אינו מקבל המתנה מהעכו"ם בשביל השגת מחסורו אלא כדי להמנע
על ידי כן משחיטה בשל עכו"ם ביו"ט האסור מדינא כשאינו בשביל ישראל כהנ"ל ,וכיון שעל ידי
saifermechon@gmail.com להערות והארות
14 פרשת לך לך מתיקות הפרשה
קבלת מתנה זו לא יצטרך לשחוט בשל עכו"ם כלל ,מוטב לקבל המתנה מן העכו"ם למען הנצל
משחיטה בשל עכו"ם ביו"ט שבכל אופן אינו מותר רק מתוך הדחק כמש"כ.
וראי' לזה מדברי החיים שאל הנ"ל במי שרוצה למכור ס"ת כדי לישא אשה ועשיר א' ירא ה' אמר לו
לא תמכור וכו',
וכתב ,ומתוך מה שכתבתי יוצא בנד"ד גם נפק"מ לדינא ,וכגון ישראל הזקוק לבשר ליו"ט ,ויש לו
בהמה שחציה שלו וחציה של עכו"ם ,שמותר לשוטחה ביו"ט כמבואר ,וישראל חבירו אומר לו לא
תשחט את הבהמה שיש לעכו"ם חלק בה ,ואני אתן לך כדי צרכך בשר ,שהוא עוד יותר טוב ויותא
שמן מהבהמה שלך שחצי' של עכו"ם ,והיא עכ"פ לא פחות טובה ממנה ,דלפי מש"כ המנחת פתים
בכה"ג שהנותן מתנה הוא ישראל דשייך בו בודאי ושונא מתנות יחי' ,רשאי ישראל שלא לקבלו מה"ט
ולשחוט בהמתו שחצי' של עכו"ם ,ברם למה שכתבתי בעניותי ,בנדון זה כיון ששחיטת בהמתו של
עכו"ם אסורה ,ואפי' כשיש לישראל חלק בה לא התירוה רק מתוך הדחק ,א"כ מוטב לא להקפיד
על קבלת מתנה שאינה אלא מדת חסידות ,ויקבל המתנה ולא ישחוט בהמה שיש לעכו"ם חלק בה.
וכתב ,ואמנם בודאי אם הישראל נפשו בחלת בקבלת מתנה ,ולא ינעם לחיכו אכילת בשר שהוכרח
לקבל במתנה ויבוטל עי"כ מעונג יום טוב ,כי אז יש מקום לדון להתיר שלא לקבל המתנה ולשחוט
הבהמה שחצי' של עכו"ם ,אבל מי שאין נפשו סולדת מקבלת מתנה ,משום השונא מתנות יחי' אין
עליו להמנע מלקבלה.
ועי' עוד שם מה שמדחה דברי המנחת פתים ממה שהביא מר"ג ,דכיון שהיה נשיא ישראל ועשיר
גדול ,לא היה זקוק למתנות ,ולא הוי חפץ בהן ,והנככרי שהביא לו דגים איתיקורי הוי מתיקר בר"ג
אם היה מקבלם ממנו ,ובשביל כך הביאם לו וכו' ,וע"כ לא היה מטעם שונא מתנות יחי' לא קבלם,
שהרי האי נכרי בלי ספק לא הביא הדגים לר"ג בשביל לספק מחסורו וכו' ,ולא הביאם אלא להתכבד
בהם ,ובזה לא שייך שונא מתנות יחי' וכו' ,עיי"ש.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
