מבשר טוב · Mevaser Toiv — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
מבשר טוב
סעודה שלישית
פרשת לך לך
תשע"ט
א
בפסוק "ויאמר ד' אל אברך לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ,ואעשך לגוי גדול
ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"
ויש לדייק בלשון הפסוק מדוע נאמר "לך לך" היה צריך לומר לך מארצך ומהו הדגש שילך "לך".
וברש"י כתב" :לך לך ,להנאתך ולטובתך .ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים .ועוד שאודיע טבעך
בעולם" ע"כ.
ומבואר מדבריו דפירוש הפסוק הוא דהקב"ה אמר לאברהם אבינו ע"ה שילך לו מארצו בעבור שיהא נעשה לגוי
גדול וכאן היינו בחוץ לארץ אין אתה זוכה לבנים ואילו שם בארץ אשר אראך שם תזכה לבנים ואעשך לגוי
גדול.
ב
ואולם יש לבאר בזה דמאחר דעיקר כוונת השי"ת היתה שילך מאותו המקום שדר שם בעבור שיזכה לדורות
ישרים ולגוי גדול א"כ לא היה צריך הכתוב להאריך כל כך ולומר מארצך וממולדתך ומבית אביך אלא היה יכול
לומר להדיא לך מארצך אלא הארץ אשר אראך ושם תזכה להיות לגוי גדול ,ומדוע הוצרך להאריך כל כך לך לך
מארצך וממולדתך ומבית אביך וכו'.
אכן מבואר בספרים הקדושים דעיקר הכוונה של השי"ת שלא רק שילך בגופו מארצו בזה יקיים דברי השי"ת
אלא עיקר הענין שרצה השי"ת הוא שיהא מנתק עצמו מכל העניינים שהיו לו שייכות אליהם שם בארץ מולדתו
ובבית אביו וזה היה צווי השי"ת לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך היינו מכל הדברים הקושרים אותך אל
המקום או אל המשפחה וכדומה שהכל צריך לנתק מעצמו לגמרי משם בפנימיות נפשו.
והענין המרומז בענין מארצך היינו דידוע דברי חז"ל שהארץ משפיע על האדם וכדאיתא במדרש רבה במדבר
[טז יב]" :אמר להם היו מסתכלין בא"י יש ארץ שמגדלת גיבורים ויש ארץ שמגדלת חלשים ויש שמגדלת
אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין כו'" ע"כ ,וכן איתא בחז"ל דיש בחינה של חן המקום על יושביו והיינו דאנשי
הארץ קשורים אל המקום ויש השפעת המקום עליהם ועל כן אמר לו הקב"ה לאברם לך לך מארצך היינו
מהשפעת הדברים הרעים אשר בארצך.
וכן ענין ומולדתך היינו דכל אדם נולד בטבעו עם טבעים מסויימים ויש בהם דברים שצריך לתקן בעצם טבעו
ומכמה מידות אשר לא טובות הם וכדומה וזהו ממולדתך ,ומבית אביך היינו דברים פחותים אשר ירש מבית
א
אביו בטבע או בהנהגה וכדומה כל זה צריך היה אברהם אבינו ע"ה לשרש ולהוציא ממורשי לבבו ונפשו כל
שייכות לכל אותם הדברים ועי"ז זכה להגיע לבחינת אל הארץ אשר אראך.
ג
וכן איתא בסה"ק נועם אלימלך שביאר ענין מארצך וממולדתך כו' על זה הדרך כמו שנתבאר וזל"ק" :ויאמר ה'
אל אברם לך לך כו' נ"ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא ברוך הוא בשלש מדרגות זה אחר זה דהיינו מתחילה
צריך לשבר כח התאווה המוטבע באדם מדרך הטבע כגון אכילה ושתיה וכיוצא בהם שיהא אכילתו בקדושה
ובטהרה ועל ידי זה הוא משבר כח אלקים אחרים דאלקים גימט' הטבע .ואחר שמשבר כח אלקים אחרים זוכה
לבא למדרגת יראה שהוא אלקים חיים .ב צריך האדם לשבר המדות השפלות שבו שהם אצלו בתולדה מיום
צאתו מרחם אמו יש בני אדם שמדותיהם יותר גרועים משאר בני אדם במדה זו דהיינו למשל מדת כעס
וכדומה .ששאר מדותיו גרועים מחבירו בתולדה ,ואחר שמשבר כח המדות השפלות והגרועות .הוא זוכה לבא
לאהבת הבורא ברוך הוא ואחר כל זאת צריך לבוא למדרגה ג' שהיא התפארות .כמו שמבואר לעיל בפרשת נח
שכל מעשיו יהיו יפים ומפוארים כמו שאמר התנא כל שהיא תפארת כו' ותפארת לו מן האדם .וזה הוא רמז לך
לך מארצך רמז למדרגה ראשונה שהיא התאווית הארציות הגשמיות שהוא מוטבע בהחומר וצריך לצאת ממנה.
וממולדתך .רמז למדרגה ב' שהם המדות הגרועות הנולדים עם האדם .ומבית אביך .רמז למדרגה ג' .דהנה עיקר
התפארות השפלות באים לאדם על ידי שהוא מתגאה ומתפאר באבותיו שהוא בן גדולים וצריך לצאת מהמדה
הגרוע הזאת להתפארות אחרת הטוב בעיני ד' ואדם כנ"ל אל הארץ אשר אראך רמז לארץ עליונה" עכל"ק.
ומעתה יתבאר היטב הטעם שאמר הקב"ה לאברם "לך לך" ולא סגי במה שאמר לו לך ,משום שלא היתה הכוונה
רק שילך בגופו ממקומו ומארצו אלא עיקר הכוונה "לך לך" היינו שאתה בעצמך בפנימיות נפשך תלך ותתנתק
מאותם הדברים אשר הם בבחינת ארצך ומולדתך ובית אביך וכמו שנתבאר שעיקר הצווי היה שיוציא מעצמו
ומפנימיות לבבו כל שורש ונגיעה לבית אבותיו ולארצו וכמו שנתבאר ובזה נזדכך נפשו לגמרי להשי"ת שיוכל
להגיע לבחינה של הארץ העליונה.
והנה מעתה יש לבאר היטב דמאחר וכל צווי השי"ת לאברהם אבינו ע"ה שילך מארצו וממולדתו וכו' היינו
שיזדכך עצמו מכל הדברים הנזכרים וכל זאת בעבור שאעשך לגוי גדול וכו' שיזכה על ידי עמידתו בנסיון הגדול
הזה שיזכה לזרע קודש וליסוד ושורש כל כלל ישראל בכל הדורות דוקא על ידי שיהא מזכך עצמו ויוציא מאתו
כל פסולת וזוהמא ,משום שכל זמן שעדיין היה לו שייכות לכל הענינים האלו הרי אלו מעכבים שלא היה שייך
מציאות של בנין עם ישראל וכל זרעו של אברהם אחריו ,ודוקא אחר שניתק כל קשר אפילו כל שהוא לבחינות
ארצו ומולדתו ,ויש לבאר היטב מדוע הוצרך לכל זה בעבור להביא את כל דורות בני ישראל.
ד
ונקדים בזה דהנה יש להקשות לכאורה סתירה גדולה בין הנאמר בפסוק זה לבין מה שנאמר בפרשת חיי שרה
דשם איתא כאשר שלח אברהם אבינו את אליעזר עבדו למצוא זיווג בשביל יצחק בנו יחידו שהשביעו אברהם
לבלתי יקח אשה מבנות הארץ הכנעני אלא דוקא מארצו ומולדתו וכמו שנאמר[ :בראשית כד] ב]" :ויאמר
אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בד' אלקי השמים ואלקי הארץ
אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו ,כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני
ליצחק" ,והיינו משום שבני ארץ כנען היו מושחתים במידותם ביותר ולא היו ראויים שיקח יצחק אשה
ממקומם ,ועל כן שלח אותו דוקא אל ארצו ואל מולדתו אשר משם יוכל למצוא נערה עם לב טוב ומידות
טובות.
והרי לפי מה שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך וממולדתך כו' וכמו שנתבאר משום שהמקום שהיה שם לא היה
טוב ועל כן שלח אותו לארץ אשר אראך והביאו השי"ת לארץ כנען ומשמע שהמקום והאנשים יותר טובים
מאשר בארץ חרן שהלך משם והדבר צריך ביאור.
אמנם ביאור הענין הוא דבאמת יש חילוק יסודי בין ב' המקומות דהנה בארץ חרן אשר היה שם אברהם
מתחילה שם היו כולם עובדי עבודה זרה והיו דעותיהם פסולות ומלאים בכפירה בהשי"ת ובדעות כוזבות ר"ל,
ואף אברהם אבינו ע"ה נולד בביתו של תרח אשר היה כומר להפסילים ואליליהם והיו דעותיו מתחילה
משובשות עד מאד וכדאיתא הרבה במדרשי חז"ל שהיה אברהם אבינו מוכיח לאביו עד כמה הפסילים לא
יועילו ואין רוח בפיהם ותוהו והבל המה ,ואח"כ היה לו ויכוחים עם נמרוד המלך עד אשר זרקו לכבשן האש
ב
באור כשדים ויצא משם בשלום ,ואז הלך והפיץ ברבים את אמונת השי"ת ואחדותו בעולם עד שהכיר את
השי"ת לרבים ואלפים ורבבות הלכו לאורו וכמו שפירשו חז"ל על "הנפש אשר עשו בחרן" שהרבה עשו תשובה
והתחילו להאמין בהשי"ת על ידי אברהם אוהבו.
והנה כל זה היה בארץ חרן ,אולם בארץ כנען היה עיקר הטומאה שלהם במידות מושחתות שהיו רעים
במידותיהם אשר באמת היו כלולים משבע מידות הרעות וכדאיתא הרבה בספרי קודש אשר ארץ הכנעני החתי
האמורי וכו' שהם מכוונים כנגד השבע מידות דכמו שיש בקדושה שבע מידות קדושות כמו כן להיפך הגמור
ישנו בקליפה שבע מידות שהשחיתום ואלו הם השבע עממין אשר היו כולם מושחתים בכל השבע מידות רעות
ועל כן כאשר באו בני ישראל לארץ הקודש היה המצוה לא תחיה כל נשמה משום שהיו מושחתים עד מאד
במידות הרעות.
והנה עתה אמר השי"ת לאברהם אבינו דאחר שכבר הפיץ ולימד ברבים את האמונה הקדושה בהשי"ת וניפץ את
כח אליליהם בארצו ,אזי כעת אמר לו השי"ת לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך היינו שתלך לארץ כנען אשר
שם צריך לתקן את ענין המידות להפכם לקדושה וליתן דרך לעבוד על מידותיהם שיהיו יכולים להפוך ליבם
לטוב וזה היה עבודתו בארץ כנען להילחם בקליפות של המידות הרעות ולהפכם לטוב.
ה
ומעתה יתבאר דכאשר בא אברהם אבינו ע"ה לחפש שידוך לבנו ליצחק היה צריך לשלוח את אליעזר עבדו
לארץ מוצאו ולמולדתו משום שבארץ כנען היו כולם מושחתים במידותיהם והנה לענין שידוך אשר נוגע
לצאצאים ישנו חילוק גדול בין פגם בדעות לבין הפגם במידות משום שלגבי דיעות אף אם לאבותיו היו דעות
פסולות וכוזבות מכל מקום אינו מוכרח שיעברו דיעותיהם הנפסדות לילדיהם וצאצאיהם אחריהם כי אם אפשר
ללמדם הדעת האמיתי ואין הדעות מושרשות בטבע.
אמנם אותם המושחתים במידותיהם הרעות והמגונות הרי אלו טבעים המושרשים בעצם הנפש ומידות רעות
יכולים ח"ו להישרש אצל הילדים והצאצים הבאים אחריהם שענין המידות הוא יכול לעבור בירושה לדורותיהם
אחריהם ,וכן יכולים לראות בחוש אשר מי שהוא במידות טובות ולב טוב אזי אף ילדיו מבורכים באותו הטבע
הטוב וכן להיפך ,ונמצא דהעיקר המשפיע על הילדים והדורות הוא המידות של הוריהם אשר עובר בירושה
לבאים אחריהם.
על כן אברהם אבינו ע"ה שלח את אליעזר דוקא לארץ חרן ולא בארץ כנען משום שכאשר חפץ בשידוך לבנו
היה מוכרח שילך למקום אשר אינם כל כך מושחתים במידות ושם ימצא לבנו את האשה אשר היא במידות
תרומיות וטובות ועמה יוכל לבנות את בית ישראל.
ואכן מצינו כאשר הלך העבד והגיע לחרן התפלל אל השי"ת שיזמין לו הנערה אשר תשקהו וגם את גמליו
תשקה ואכן הגיעה רבקה ואז וירא וירץ לקראתה ומבואר בחז"ל שראה המים עולים לקראתה ולכאורה מה
צריך יותר מכך אחר שראה המופת הגדול שעלו המים לקראתה אלא הוא אשר דברנו אשר לענין הצאצאים
והדורות הבאים צריך שיהיה במידות טובות וישרות ועל כן בחן את רבקה דוקא במידות וברש"י שם נתבאר
וזל"ק :אותה הוכחת ,ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם" ע"כ ,וכמו שנתבאר
דהעיקר בשידוך היה לו למצוא אשה בעלת מידות טובות אשר היא תזכה להמשיך לדורות בני ישראל עד סוף
כל הדורות שיהיו בעלי מידות טובות.
ו
ועל כל פנים מתבאר מכל זה אשר זה היה סוד כוחו של אברהם אבינו ע"ה לתקן את העולם ואחד היה אברהם
שהיה לו כח גדול לשנות ולהשפיע על האנשים ולתקנם גם בדעות וגם במידות ,וכאשר היה בחרן אז הכיר
לכולם את השי"ת והפיץ אמונתו הטהורה והשריש אחר העבודה זרה שלהם ודעותיהם ואמונותיהם הכוזבות,
ואח"כ בא לארץ כנען בעבור לתקן המידות שיהא שייך להפוך המידות לטוב.
ובזה יש לבאר מה שאמר לו השי"ת "ואעשך לגוי גדול" ,וענין גוי גדול אינו רק בגשמיות שיהיו רבים אלא ענין
גדול הוא באיכות שיהא להם גדלות וכחות הנפש ושיהיו גדולים בכח לשנות המידות ולעבוד על עצמם וזהו
בחינת גוי גדול.
ג
ומצינו אח"כ שהבטיחו השי"ת לאברהם "ומלכים ממך יצאו" וביאור ענין מלך הוא שיש לו שליטה ששולט על
שאר אנשים מה שאין שאר בני אדם שאין להם שליטה וזהו יסוד ענין המלך ,ואמנם באמת עיקר יסוד המלכות
הוא שיהא המלך שולט על עצמו ,היינו שבמוחו ודעתו ישלוט על ליבו שגם אם יתעוררו בקרבו נטיות ומידות
רעות ומגונות וכדומה הוא יהא יכול לשלוט בשכלו ובדעתו לעצור בעד הנטיות הרעות ואדרבה להפכם לטוב.
דהרי מצינו בגמרא גיטין [סב ].דמאן מלכי רבנן שיש להם הבחינה האמיתית של המלכות וכדאיתא שם:
"אדהכי אתא איהו לגבייהו אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו
מלכים אמר להו דכתיב בי מלכים ימלוכו וגו'" ולפי הנתבאר הרי הם נקראים מלכים לפי שיש להם הכח
השליטה והמלכות לעצור ולשנות את מידותיהם וזהו בחינה של מלכות אמיתית.
וזהו בחינת גוי גדול שניתן לבני ישראל היינו שיש להם כח להפוך ולשנות את מידותיהם לטוב ואם רואה האדם
שישנה נטיה בליבו לאיזה מידה רעה ובפרט בענין כעס הרי הוא צריך ויכול להפוך ולעצור בעצמו לבלי לכעוס
ובמשך הזמן אף להפוך המידה לטובה לגמרי שיהא בעצמו מושרש במידות טובות וישרות.
וכח זה השריש אברהם אבינו ע"ה לכל הדורות על ידי כח ההבטחה "ואעשך לגוי גדול" וכמו שנתבאר דניתן
הכח לכל דורות בני ישראל שיהא להם כח המלכות ויוכלו לעבוד על מידותיהם ולשנותם ולהפכם למידות
טובות.
ז
וזה היה עבודתו הנוראה של אברהם אבינו ע"ה ששלחו השי"ת אחר שתיקן דעותיהם הכוזבות של ארצו
ומולדתו אזי נשלח לארץ אשר אראך היינו שעכשיו תהא עבודתו לתקן המידות בשלימות ולהפכם לטוב
ולהמשיך בארץ ענין כח המלוכה שיהא האדם שולט בעצמו ויכול לשנות המידות וכמו שנתבאר דזה נשרש
בעומק נפשם של בני ישראל לכל הדורות.
ובאמת אברהם אבינו ע"ה זכה לשנות ולהפוך כל מידותיו לטובה והיה שלם בתכלית השלימות ולא היה ליצר
הרע כל שליטה עליו וכמו שאיתא בירושלמי ברכות [סז" :]:אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב ומצאת את
לבבו נאמן לפניך" ,והיינו דכבר היה שלם לגמרי בכל ענייניו ומידותיו עד שגם יצר הרע שלו נהפך לטוב.
ובאמת זה עיקר העבודה של כל הדורות לתקן המידות שהרי בחטאו של אדם הראשון נפגם האדם ונעשה
עירוב טוב ורע בכל דבר ודבר ועבודתנו היא להפריד הרע מתוכנו ולשנות המידות לטובה ,וזה יתוקן לגמרי
בביאת המשיח שאז יתבער כל הרע מן העולם וכל הרשעה כעשן תכלה מן העולם ויהפוך כל המידות לטובה.
יעזור השי"ת שנזכה לזה לביעור הרע מן העולם בביאת משיח צדקנו בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
לקבלת הגליון מידי שובע למייל שילחו ל m0732951213@gmail.com
ד
