לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — לך לך (2026-10-19)

א
לעומקו של מקרא
לך לך
לך לך
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
לך לך
ואם כן קשה כיצד ביציאתו הוא בן
שבעים וחמש ובהגיעו לארץ לברית
לְֶך-לְ ך
בין הבתרים הוא בן שבעים. ו ַֹּ֤יאמֶ ר ה' אֶ ל-אַ ְב ָ֔רם לְֶך-לְ ךָ֛
ומסיק הדעת זקנים ששתי יציאות ּומ ֵּ֣בית א ִ ִ֑ביך
ּומ ֵֽמֹול ְַד ְתךָ֖ ִ
ֵֽמאַ ְר ְצךָ֥ ִ
היו: וגו' וְ אַ ְב ָ֗רם בֶ ן-ח ֹּ֤מׁש ׁשנִ ים֙
אתֹו מח ֵֽרן וְ ִׁש ְב ִ ֵּ֣עים ׁש ָ֔נה ְבצ ָ֖
בפעם ראשונה יצא אברהם לארץ (יב,א',ד')
כנען [בלא ציווי] כשהיה בן שבעים,
וילך אתו לוט ,ובאותה שעה נִ ְׁשבָ ה מקשה בדעת זקנים מבעלי התוספות:
לוט ,ואברהם כבש המלכים ומיד היתה כיצד ביציאתו הוא בן שבעים וחמש
ברית בין הבתרים. ובהגיעו לארץ לברית בין הבתרים
הוא בן שבעים.
ופעם שניה ,חמש שנים לאחר מכן,
בהיותו בן חמש ושבעים שנה ציווהו ּו ִמ ַּניִן שבברית בין הבתרים היה אברם
הקב"ה לצאת מחרן ארצה כנען. בן שבעים שנה ,כך הוא החשבון:
באומרו :לְֶך-לְ ך. שהרי בברית בין הבתרים נאמר:
ואין מוקדם ומאוחר בתורה. [טו,יג'] ַּועֲבָ ֖דּום וְ עִ נּ֣ ּו אֹ ָ ָ֑תם אַ ְר ַ ָ֥בע
מ ָ֖אֹות ׁשנֵֽה וגו' וְ אַּ ח ֲֵרי־כֵ ֵ֥ן יֵצְ ֖אּו בִ ְרכֵׁ֥ש
וכן מובא במדרש רבה (פרשה לט,ח) ג ָֽדֹול .ובפרשת בא אל פרעה כתיב ַּוי ְִִ֗הי
ִרבִ י נְ חֶ ְמיָה אָ מַּ ר :לְֶך לְ ָךְׁ ,שתי פְ ע ִמים, ֹלׁשים ׁש ָ֔נה וְ אַ ְר ַ ָ֥בע מ ָ֖אֹות ׁשנִ֑ה ִמקֵ ץ֙ ְׁש ִ ֵּ֣
אֶ חד מֵ א ֲַּרם ַּנה ֲַּריִ ם ,וְ אֶ חד ׁשֶ הִ פְ ִריחֹו וגו' יָ ֵ֥צְ ֛אּו כׇּל־צִ בְ ֵ֥אֹות יְהֹ וָ ֖'ה מֵ ֶ ֵ֥א ֶרץ
ִמבֵ ין הַּ בְ תָ ִרים ֶוהֱבִ יאֹו [חזרה] לְ חָ ָרן. ִמצְ ָ ֽר ִים [יב,מא'] הא כיצד ,אַ ְרבַ ע
ֹלׁשים ׁשנה שנאמרו בפרשת מאֹות ו ְׁש ִ
כלומר ,לפי המדרש נאמר לְֶך-לְ ך 'בא' נחשבים מברית בין הבתרים,
וקרי ביה לְך-לְך .ללמד שהלך פַ עֲמַ יִ ם ואַ ְר ַ ָ֥בע מ ָ֖אֹות ׁשנֵֽה שנאמרו בברית
לארץ כנען. בין הבתרים נחשבים מהולדת יצחק,
שלשים שנה לאחר מכן .ואברהם היה
פעם ראשונה בהיותו בן שבעים ,הלך
בן מאה בהולדת יצחק ,נמצא אברהם
מעצמו לארץ כנען ללא ציווי ,ושם
בברית בין הבתרים בן שבעים.
נכנס בברית בין הבתרים ,ומשם
ג
לעומקו של מקרא
לך לך
ויש לומר על פי מה שנכתב בסוף הפריחו הקב''ה חזרה לחרן .והוא
הפרשה הקודמת ,פרשת נח :וַּיִקַַּּ֨ ח ה"לְך" הראשון.
ֶּ֜ ֶת ַּרח אֶ ת-אַּ בְ ָ ּ֣רם בְ נִ֗ ֹו וְ אֶ ת-ל֤ ֹוט בֶ ן-הָ ָרן֙
בֶ ן-בְ נ֔ ֹו וְ אֵ ת֙ שָ ַּ ּ֣רי ַּכל ָ֔תֹו ֵ ֖אׁשֶ ת אַּ בְ ָ ּ֣רם ופעם שניה ,חמש שנים לאחר מכן,
בְ נָ֑ ֹו ַּויֵצְ ַּ֨אּו ִא ֶּ֜ ָתם מֵ ּ֣אּור כ ְַּש ִִ֗דים ל ֶֶ֨לכֶת֙ בהיותו בן חמש ושבעים שנה ציווהו
ַ ֵּ֣א ְרצה כְ ַָ֔נעַ ן ַּויָבֵֹ֥ אּו עַד-ח ָ֖רן וַּיֵ ְֵׁ֥שבּו הקב"ה לצאת מחרן ארצה כנען .והוא
ָ ֽׁשם. ה"לְך" השני .והיינו לְֶך-לְ ך.
והרי שהיתה מגמת פניהם לארץ ובזה ינתן טעם מדוע יאמר הקב"ה
כנען .אלא שהגיעו לחרן וישבו שם אל אברם לְֶך-לְ ךָ֛ כביכול בלי הקדמה
ולא המשיכו לארץ כנען .ואילו אברם ובלי הכנה מוקדמת ,בלי שיתגלה
המשיך. עליו תחילה כפי שהתגלה עליו בברית
בין הבתרים ככתוב שם ,אַּ ַּחּ֣ר |
ויש להבין מעיקרא מדוע רצה תרח הַּ דְ בָ ִ ּ֣רים הָ ִ֗ ֵאלֶה היֹּ֤ה ְדבַ ר-ה' אֶ ל-אַ ְב ָ֔רם
להגיע לכנען ,ומדוע לא המשיך אמר (טו,א'). ַ ֵֽבמַ חֲזֶ ָ֖ה ל ִ֑
בתכנית מגמת פניו ,ונעצר בחרן.
ולעומקו של מקרא יש לומר כי
ויש לומר כפירוש רש''י על הפסוק אברהם לא היה צריך הקדמה לציווי
והכנעני אז בארץ .שהכנעני היה "לך-לך" ,באשר חמש שנים לפני
הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו ציווי זה היה כבר אברהם בארץ
של שם ,שבחלקו של שם נפלה כנען בברית בין הבתרים ,כנ''ל.
כשחלק נח את הארץ לבניו ,שנאמר וההתגלות של הקב''ה בברית בין
ומלכי צדק מלך שלם( ,בראשית יד, הבתרים -היא היתה ההכנה הנרצית
יח ).לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך לאברהם לפני שציווהו לְֶך-לְ ךָ֛ ֵֽמאַ ְר ְצךָ֥
אתן את הארץ הזאת ,עתיד אני ּומ ֵּ֣בית א ִ ִ֑ביך וגו'. ִ ּומ ֵֽמֹול ְַד ְתךָ֖
ִ
להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. והפרשיות לא כתובות לפי הסדר,
עכ''ל רש''י. שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ובמאמר מוסגר ,יש לשאול מדוע ועוד יש ליתן טעם מה ראה אברם
יעשה ככה לׁשֵ ם שכנען עבד עבדים לילך בתחילה לארץ כנען ללא ציווי.
ד
לעומקו של מקרא
לך לך
ראה תרח סימן בזה שחרן ותרח הן יכבוש ממנו את ארצו .ויובן על פי
אותן אותיות ,כאשר ת' עם הכולל הרמב''ן בסוף פרשת נח ,שמבני שם
בגימטריה קטנה הוא נ' ,בחר תרח את היו אלו שרצו לבנות העיר והמגדל
חרן למקום מושבו .ועוד שלפי פירושו בבקעה בארץ שנער ,ומשום חילול ה'
של רש''י בסוף פרשת נח ''ן'' של חרן שכביכול כפרו בהשגחתו ,ציווה
הפוכה לומר עד כאן חרון אף של הקב''ה לכנען לכבוש מהם את ארצם.
מקום .ובקש תרח לישב בשלוה בחרן. עד שיבוא אברהם מבני בניו של שם
ויקדש את ה' בכל מקום ויכבוש חזרה
ואברהם בחר לו למנוחתו את ארץ מכנען את ארצו המובטחת לו.
ישראל הנקראת לעת עתה ארץ כנען,
שבה לב האדם נכנע בפני קונו .ואף כי ותרח ,היתה מגמת פניו ,אמנם ,לארץ
כנען לא יכנע בפני השם ,הרי עתיד כנען ,ומששמע כי כנען נלחם שם
להכנע בפני זרעו של שם .לכן לא וכובש את הארץ מזרעו של שם ,לא
חשש אברהם מכך שהכנעני הולך היתה מגמת פניו למלחמות .מה גם
וכובש את הארץ. שאז היה עדיין עובד ע''ז ,ומפסיליו
כמובן לא קבל כל עצה ועזרה.
ובאשר מתאווה האדם לילך אחר
השכינה הקדושה ,כן מתאווה השכינה ואברהם ,לעומתו ,אמר הרי כנען
הקדושה להיטיב עם האדם ,וכמים נאמר בו עבד עבדים יהיה לאחיו ,ומה
הפנים לפנים ,ובדרך שאדם רוצה שקנה עבד קנה רבו ,ולכן על פי דין
לילך מוליכין אותו ,וביותר כאשר זו ארץ כנען ראויה להנתן לי ולזרעי
הדרך שהקב''ה רוצה להוליך את אחרי ,ועוד שאברם הכיר את בוראו
האדם .ומשהגיע לארץ הנכספת כרת ובטח בו ,לכן שָ ם מגמת פניו אל ארצו
עמו הקב''ה את ברית בין הבתרים. המובטחת לו.
אלא שלאחר מכן הפריחו חזרה לחרן.
ותרח אמאי נעצר דוקא בחרן .אם לא
ויש להבין עניין ההפרחה ,מדוע
שהמשגיח על ברואיו ,נתן בלב תרח
צריך להפריחו ,ולא יוליכו לאטו .אלא מציאת חן לשבת בחרן ,כעין מה
יש לומר שהפריחו לזרזו למצוות .והן שאמר ר' יוחנן "חן המקום על יושביו"
שתי מצוות המוטלות עליו .האחת [סוטה מז ,].מה גם שעל דרך הצח
ה
לעומקו של מקרא
לך לך
ועוד ,שעל ידי הציווי לילך מחרן, להחזיר אביו בתשובה ,כמו את כל
בזה יתנתק מארצו וממולדתו ומבית הנפש אשר עשו בחרן .והשניה לקיים
אביו ,ותהיה ההתחלה של עם ישראל הציווי של לך לך מארצך וממולדתך
מאברהם מן הארץ המובטחת ולא ומבית אביך.
מחרן המרמזת על חרון אף של מקום.
ויש לשאול מדוע לא יכרות הקב''ה
ובאומרו "והפריחו" ,רמז בזה עם אברהם את ברית בין הבתרים בעת
המדרש לפסוק "כַּנְפֵ ּ֣י י֭ ֹונָה נֶחְ פָ ּ֣ה אשר יְ ֻצּוֶה ללכת באמור ה' אליו לְֶך-
בַּ כֶ ָ֑סֶ ף" {תהילים סח-יד} ולדברי חז''ל לְ ָך֛ ,ולא יצטרך לילְך פעמַ יִ ם.
בגמרא מסכת שבת מט .מדוע נמשלו
ישראל ליונה ,לומר לך ,מה יונה ולעומקו של מקרא יש לומר ׁשֶ כָל
כנפיה מגינות עליה אף ישראל מָ ה ׁשֶ כ ַָּרת עמו הקב''ה ברית בין
מצוות מגינות עליהן .ועל כן הפריחו הבתרים לפני ׁשָ צּוָה לילך ,כדי ׁשֶ כל
הקב''ה ככנפי יונה נחפה בכסף ,כדי הווית צאתו מחרן והליכתו לארץ
צּוֶה ועושה ,ולהגן עליו שיהיה ְמ ֻ כנען לישב בה ,תהיה מתוך ברית
ולדורותיו כנאמר "מגן אברהם". עם הקב"ה ,המכונה ברית בין
הבתרים ,שממנה תוצאות כל עניני
ועוד על דרך הדרש יש לומר חייו וחיי דורותיו.
שהפריחו חזרה כדי להזדרז ולקיים
ועוד יש לומר שהראהו שגדול
עוד מצוה ,להשתדל בהחזרת אביו
בתשובה ,כנ''ל ,כפי שהבטיחו הקב''ה הַ ְמ ֻצּוֶה ועושה .ומשום שהלך
על הדבר באומרו בברית בין הבתרים: בתחילה מדעתו לארץ כנען ,ללא
(בראשית טו טו) וְ אַ תה תבֹוא אֶ ל ציווי ,היה צריך להפריחו חזרה לחרן
ֲאבתֶ יך ְבׁשלֹום. ושם בחרן לצוותו על הליכה נוספת
לארץ כנען .שכל הוויתו והויית זרעו
ופירש רש''י שם :אל אבותיך .אביו אחריו בארץ ישראל תהיה מתוך
עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבא ציווי .וכל זאת למען יְ צַ ּוֶה את ביתו
אליו ,למדך שעשה תרח תשובה. אחריו.
עכ''ל .כלומר בישרו הכתוב שיעשה
ו
לעומקו של מקרא
לך לך
הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש היא תרח לא לקחו ,וְ אֶ ת [שאר תרח תשובה ,ומכאן למד אברהם
הנפש] אֲׁשֶ ר-ע ָּ֣שּו בְ ָח ָָ֑רן אותם לקחו. שעליו לשוב אליו להחזירו בתשובה.
אמנם ,לעתיד לבוא ,יוציא הקב''ה ^^^^
מחרן גם את בעלות החסד כרבקה
וכרחל ולאה ,עבור המשך בניית עם וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖פֶ ׁש אֲ ׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבח ִ֑רן
ישראל ,והן כניצוצות המבוררות על
וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש שהיא לשון יחיד .על דרך
ידי החסד והתשובה שאברהם קיים
הרמז ירמוז לתשובתו של תרח.
בתרח ובאנשי דורו והן גם הן ישתייכו
ואע''פ שכוונת הפסוק לכל הנפשות
לנפש אשר עשו אברהם ושרה בחרן.
אשר עשו ,כהמשך הפסוק אֲׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו
וכן יתבאר על דרך הצח והסוד ,אומרו
בְ חָ ָ ָ֑רן ,בלשון רבים ,ניתן לדרוש
וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבחִ֑רן וַי ְֵֽצ ָ֗אּו
שכוונתו לנפש המיוחדת שהולידתו.
ל ֶֶ֨לכֶת֙ ַ ֵּ֣א ְרצה כְ ַָ֔נ ַען וַי ָ֖באּו ַ ָ֥א ְרצה כְ נֵֽעַ ן:
ומשום כיבוד אב נאמרה המלה נפש
וְ אֶ ת -לרבות ,לרבות את רבקה ,רחל בלשון יחיד ,להורות העניין.
ולאה .שגם את הנפש שלהן הוציאו
וכן יבואר על פי הטעמים ,שהרי
אברהם ושרה וביררו אותן עבור יצחק
המילה הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש מלבד שכתובה בלשון
ויעקב ,בעת יגיע זמנן לצאת מחרן.
יחיד גם מוטעמת היא בטיפחא ,שהיא
ועל דרך אל תקרי ,אל תקרי וַי ְצאּו
מעין הפסקה קלה ולכן אינה בהכרח
אלא ַוי ִצאּו .שהוציאו יקר מזולל
מחוברת עם שלאחריה ,וכוונתו בזה
לעתיד לבא ,לעת צאת השואבות,
לתרח אביו .וזה שאמרו שעשה תרח
לעת צאת השכינה הקדושה לפניהן
תשובה בסוף ימיו שנאמר לאברהם
והן כשואבות רוח הקדש.
וְ אַ תה תבֹוא אֶ ל אֲבתֶ יך ְבׁשלֹום ִתקָ בֵ ר
ועוד יש לומר ,בשימת לב שלֵּ֣ ֹוט טֹובה .אלא שתרח אביו לא בְ שֵ יבָ ה ָ ֽ
בֶ ן-א ִָ֗חיו נאמר לחוד ,וכן וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖פֶׁש רצה ללכת עמו ארצה כנען ,אולי לצד
ַּיִקח
ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבח ִ֑רן נאמר לחוד :ו ַּ ּ֣ שלא היה בו כח להילחם בכנעני,
אַּ בְ ָר ֩ם אֶ ת-שָ ַּ ַּ֨רי ִא ְׁש ֶּ֜תֹו וְ אֶ ת-לֹוט בֶ ן- כנ''ל ,ולכן לא הלך עמו .וכך יִקָ ֵרא:
ֲׁשר ָר ָ֔כׁשּו א ִָ֗חיו וְ אֶ ת-כָלְ -רכּוׁשָ ם֙ א ֶ ּ֣ וְ אֶ ת-הַּ נֶ ֖פֶׁש אֲׁשֶ ר-ע ָּ֣שּו בְ ָח ָָ֑רן ,וְ אֶ ת-
וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבחִ֑רן (יב,ה'),
ז
לעומקו של מקרא
לך לך
וכן יבואר על פי הטעמים ,שהרי לומר לך שלוט לא היה בין הנפשות
המילה הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש מלבד שכתובה בלשון אשר עשו בחרן .רק מצד החסד
יחיד גם מוטעמת היא בטיפחא ,שהיא לקחוהו אברהם ושרה ,חסד אשר
מעין הפסקה קלה ולכן אינה בהכרח הוליד עמו חסד נוסף ,חסד של מלכות
מחוברת עם שלאחריה ,וכוונתו בזה והיא רות אשר תורת חסד על לשונה.
לתרח אביו .וזה שאמרו שעשה תרח
תשובה בסוף ימיו שנאמר לאברהם ויש לשאול ,מכיון שאברהם היה
וְ אַ תה תבֹוא אֶ ל אֲבתֶ יך ְבׁשלֹום ִתקָ בֵ ר כבר בארץ לפני הציווי של "לך-לך",
טֹובה .אלא שתרח אביו לא בְ שֵ יבָ ה ָ ֽ לפי המדרש הנ''ל ,מדוע אמר לו
רצה ללכת עמו ארצה כנען ,אולי לצד ׁשר אַ ְר ֶ ֵֽאך והרי הקב''ה אֶ ל-ה ָ֖א ֶרץ ֲא ֶ ָ֥
שלא היה בו כח להילחם בכנעני, ֲׁשר
היה לו לומר לכאורה אֶ ל-הָ ָ ֖א ֶרץ א ֶ ֵ֥
כנ''ל ,ולכן לא הלך עמו .וכך יִקָ ֵרא: הראיתיך ,בברית בין הבתרים.
וְ אֶ ת-הַּ נֶ ֖פֶׁש אֲׁשֶ ר-ע ָּ֣שּו בְ ָח ָָ֑רן ,וְ אֶ ת- ויש לומר שאדרבה ,באומרו אֶ ל-
הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש היא תרח לא לקחו ,וְ אֶ ת [שאר ׁשר אַ ְר ֶ ֵֽאך ,בזה היה הנסיון
ה ָ֖א ֶרץ ֲא ֶ ָ֥
הנפש] אֲׁשֶ ר-ע ָּ֣שּו בְ ָח ָָ֑רן אותם לקחו. לאברהם יותר גדול ,באשר אינו יודע
לאן יצווה ללכת ,למרות הברית בין
אמנם ,לעתיד לבוא ,יוציא הקב''ה
הבתרים שהראהו קודם לכן.
מחרן גם את בעלות החסד כרבקה
וכרחל ולאה ,עבור המשך בניית עם ומשהגיעו לארץ כנען נאמר וְ ַּ ֽהכְ ַּ ֽנע ֲִנ֖י
ישראל ,והן כניצוצות המבוררות על ָ֥אז בָ ָ ֽא ֶרץ .מאי אז .כאז – כן עתה.
ידי החסד והתשובה שאברהם קיים
בתרח ובאנשי דורו והן גם הן ישתייכו כתיב וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש שהיא לשון יחיד.
לנפש אשר עשו אברהם ושרה בחרן. ואע''פ שכוונת הפסוק לכל הנפשות
וכן יתבאר על דרך הצח והסוד ,אומרו אשר עשו ,כהמשך הפסוק אֲׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו
וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבחִ֑רן וַי ְֵֽצ ָ֗אּו בְ חָ ָ ָ֑רן ,בלשון רבים ,ניתן לדרוש
ל ֶֶ֨לכֶת֙ ַ ֵּ֣א ְרצה כְ ַָ֔נ ַען וַי ָ֖באּו ַ ָ֥א ְרצה כְ נֵֽעַ ן: שכוונתו לנפש המיוחדת שהולידתו.
ומשום כיבוד אב נאמרה המלה נפש
וְ אֶ ת -לרבות ,לרבות את רבקה ,רחל בלשון יחיד ,להורות העניין ,שעשה
ולאה .שגם את הנפש שלהן הוציאו תרח תשובה על ידי בנו אברהם.
אברהם ושרה וביררו אותן עבור יצחק
ח
לעומקו של מקרא
לך לך
לאן יצווה ללכת ,למרות הברית בין ויעקב ,בעת יגיע זמנן לצאת מחרן.
הבתרים שהראהו קודם לכן. ועל דרך אל תקרי ,אל תקרי וַי ְצאּו
אלא ַוי ִצאּו .שהוציאו יקר מזולל
ומשהגיעו לארץ כנען נאמר וְ ַּ ֽהכְ ַּ ֽנע ֲִנ֖י לעתיד לבא ,לעת צאת השואבות,
ָ֥אז בָ ָ ֽא ֶרץ .מאי אז .כאז – כן עתה .הרי לעת צאת השכינה הקדושה לפניהן
הארץ לפניך כפי שהבטחתיך.
והן כשואבות רוח הקדש.
^^^^
ועוד יש לומר ,בשימת לב שלֵּ֣ ֹוט
ִר ְמזי לְֶך-לְ ך בֶ ן-א ִָ֗חיו נאמר לחוד ,וכן וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖פֶׁש
ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבח ִ֑רן נאמר לחודַּ :וי ַּ ִּ֣קח
כאן רמז לו על הולדת יצחק .שכן לך אַּ בְ ָר ֩ם אֶ ת-שָ ַּ ַּ֨רי ִא ְׁש ֶּ֜תֹו וְ אֶ ת-לֹוט בֶ ן-
אותיות כל ,וב' פעמים לְֶך-לְ ךָ֛ היינו ֲׁשר ָר ָ֔כׁשּו א ָ֗ ִחיו וְ אֶ ת-כָלְ -רכּוׁשָ ם֙ א ֶ ּ֣
ב'כל .וכפי שנאמר וה' ברך את וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖ ֶפׁש ֲאׁשֶ ר-ע ֵּ֣שּו ְבחִ֑רן (יב,ה'),
אברהם בכל( .חיי שרה כד,א') ופירש לומר לך שלוט לא היה בין הנפשות
רש"י שם בכל עולה בגימטריא בן אשר עשו בחרן .רק מצד החסד
וגו'. לקחוהו אברהם ושרה ,חסד אשר
הוליד עמו חסד נוסף ,חסד של מלכות
ועל דרך הרמז והסוד ֵיאָ מֵ ר שמידת והיא רות אשר תורת חסד על לשונה.
כל היא מידת היסוד המַּ ִשיקָ ה למלכות
(כמובא בשערי אורה) ולכן שניהם ובשימת לב ,יש לשאול ,מכיון
ִיקָ ְראּו במידת כל ,ורמז כאן שיהיה שאברהם היה כבר בארץ לפני הציווי
אברהם מודיע מלכות ה' בעולם. של "לך-לך" ,לפי המדרש הנ''ל ,מדוע
ככתוב כי כל בשמים ובארץ לְ ך ה' ׁשר
אמר לו הקב''ה אֶ ל-ה ָ֖א ֶרץ ֲא ֶ ָ֥
הממלכה. אַ ְר ֶ ֵֽאך והרי היה לו לומר לכאורה אֶ ל-
ֲׁשר הראיתיך ,בברית בין הָ ָ ֖א ֶרץ א ֶ ֵ֥
ועוד על דרך הצח ,בתיבות לְֶך-לְ ךָ֛ הבתרים.
חבוי דו-שיח בין הקב"ה ואברהם
כביכול .הקב"ה אומר לאברהם לְך ויש לומר שאדרבה ,באומרו אֶ ל-
להודיע מלכותי בעולם ,ואברהם עונה ׁשר אַ ְר ֶ ֵֽאך ,בזה היה הנסיון
ה ָ֖א ֶרץ ֲא ֶ ָ֥
לו לְ ך ה' הממלכה .כביכול מה אני לאברהם יותר גדול ,באשר אינו יודע
ט
לעומקו של מקרא
לך לך
וַאֲ ג ְַד ָ֖לה ְׁש ֶ ִ֑מך להודיע מלכותך ,והיא עומדת וקיימא
גם מבלי הודעתי .והקב"ה משיבו לְ ךָ֛ ,
עֶשך֙ לְ ֵּ֣גֹוי ג ָ֔דֹול וַאֲ ֵּ֣ב ֶרכְ ָ֔ך וַאֲ ג ְַד ָ֖לה
וְ ֶ ֵֽא ְ בידך להודיע מלכותי .לְ ך י ְִׁש ְמעּו כל
ְׁש ֶ ִ֑מך ו ְֶהיָ֖ה ְבר ֵֽכה (יב,ב') בָ אֵ י עֹולָם[ .שכן כל אותיות לְ ך].
ואברהם משיבו להקב"ה :כי כל
יש ליתן טעם לאומרו ַו ֲאג ְַד ָ֖לה עם בשמים ובארץ לְ ך ה' הממלכה.
ה''א בסוף ,ולא וַאֲ גַדל. והקב''ה משיבו :על מנת כן בראתי
שמים וארץ ,שדוקא אתה תודיע
ויש לומר שכאן רמז לו על מידותיו,
מלכותי בעולם ,כדכתיב אלה תולדות
שהן מדה כנגד מדה כדאמר ר' שמואל
השמים והארץ בהבראם ,אל תקרי
בר נחמני אמר ר' יונתן (סנהדרין צ).
בהבראם אלא באברהם .ומכח ברכתי
שכל מדותיו של הקב''ה מדה כנגד
בַ כל תודיע מלכותי .ככתוב( :דברי
מדה.
הימים א כט ,יא') לְ ךֵּ֣ ְְ֠יה ָו'ה הַּ גְ ד ַָּ֨לה
וכביכול כך אומר הקב''ה לאברהם: בּורה וְ הַּ ִתפְ ֶ֙א ֶרת֙ וְ הַּ נֵ ּ֣צַּ ח וְ הַּ ֔הֹוד כִ י-
וְ הַּ גְ ָ ֤
כנגד מה שאתה ְמגַּדֵ ל שמי בעולם ,כן ָ֖כל בַּ שָ ַּ ּ֣מיִ ם ּובָ ָ ָ֑א ֶרץ לְ ךֹּ֤ יְה ָו'ה֙ הַ מַ ְמל ָ֔כה
ֲאגַדל שמך בעולם .ורמזה הכתוב וְ הַּ ִמ ְתנ ֵ ַּ֖שא לְ ָ֥כל | לְ ֽר ֹאׁש.
באות ה''אַ ,ו ֲאג ְַד ָ֖ל-ה אשר תרמוז על וכדאיתא בזוה"ק פרשת נשא דף
מדה כנגד מדה .וכאומרו :אתה מגדל קמ"ח עמ' א :אָ מַּ ר ִרבִ י אַּ בָ א ,מַּ אי
שמי הנקרא בשם י'ה'ו'ה' ,כן אגדל דִ כְ ִתיב( ,בראשית כד) ַּו ְי ָי בֵ ַּרְך אֶ ת
את שמך ואוסיף לך את האות ה', אַּ בְ ָרהָ ם בַ כל ,כְ מָ ה ְדאַּ ְת אָ מֵ ר כִ י כל
ויקרא שמך אברהם. בַּ ׁשָ מַּ יִם ּובָ אָ ֶרץ .וממידת כל של
אברהם נודעת מלכות ה' בעולם לך ה'
^^^^ הממלכה .והיינו לְֶך-לְ ךָ֛ .
ו ְֶהיָ֖ה ְבר ֵֽכה .ו ְֶהיָ֖ה הוא לשון הוי''ה,
לשון חסד ורחמים ,וכאומרו שמדת
^^^^
הרחמים ראויה לך לברכה ,באשר
מדתך מדת החסד.
י
לעומקו של מקרא
לך לך
ּומקַ לֶלְ ךָ֖ א ִ֑אר
וַאֲ ֵֽב ְרכה֙ ְמב ְֵּ֣ר ֶָ֔כיך ְ ועל דרך הסוד ,יש לומר כי וְ היה֙
(יב,ג') הוא השם הק' השולט בחודש תשרי,
היוצא מן סופי התיבות בפסוק
ּומקַ לֶלְ ךָ֖ א ִ֑אר .יש ליתן טעם ,מדוע ְ
לא יאמר ואאררה מא ְר ֶריך כשם
(בראשית יב,טו') ַּוי ְִראּו אֹ תָ ּה שָ ֵרי
שאמר ַוא ֲֵֽב ְרכה֙ ְמב ְֵּ֣ר ֶָ֔כיך ,או יאמר פ ְַּרעֹ ה .כמובא בתיקוני הזהר ט' עמ'
ואקללה מקללך .ומדוע יְ שַּ ֶנה לומר ב.
ּומקַ לֶלְ ךָ֖ א ִ֑אר.
ְ
וחדש תשרי נקרא גם י ֶַּרח האיתנים,
ובשימת לב הרי כאן שני שינויים. שבו נולדו האבות הנקראים איתנים,
גם הפך את הסדר לומר פעולתו א ִ֑אר [מסכת ראש השנה יא .לדעת ר'
לבסוף .וגם לא נקט באותה מילה אלא אליעזר] ,וכן נקרא אברהם איתן
ּומקַ לֶלְ ךָ֖ במקום ְמא ְר ֶריך.
שינה לומר ְ האזרחי .כמובא בפסיקתא על הפסוק
בתהלים (פט,א') מַ ְשכִ יל לְ איתן
ולעומקו של מקרא יש לומר כי האֶ זְר ִחי הוא אברהם.
ְמא ְר ֶריך, באומרו ְמקַ לֶלְ ךָ֖ במקום
ירויח בזה הכתוב להחמיר לא רק עם ואשר על כן לעומקו של מקרא יש
המקללים ,אלא גם עם המיקלִ ים לומר כי באומרו ו ְֶהיָ֖ה ְבר ֵֽכה יתכוון
ראׁש בְ עַּם אֱֹלהֵ י אַּ בְ ָרהָ ם ,כדין לומר לאברהם ,ברכתך היא ו ְֶהיָ֖ה.
מקללים .ויהיה לשון מקל כדין לשון ו ְֶהיָ֖ה עמוד החסד והרחמים של
ְמקַ לל .ואע''פ שמקל ראש הכוונה העולם ,כמידת י'ה'ו'ה שהיא מידת
בלבו ,במחשבה ,ומקלל הכוונה בפיו החסד והרחמים .כמדת שם השם
כדין מעשה ,ירמוז בזה שבגויים השולט בחדש שבו זרח אורך הוא
מחשבה מצטרפת למעשה. השם הק' והי'ה ,שהוא גם שם של
שמחה ,ועל כן נאמר :והיה ברכה,
וכפירוש רש''י בפרשת כי תבוא
שברכתך תביא שמחה בעולמות.
כו,ח' :ארמי אובד אבי ,לבן בקש
לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב, ^^^^
ובשביל שחשב לעשות ,חשב לו
המקום כאילו עשה ,שאומות העולם
יא
לעומקו של מקרא
לך לך
ּומקַ לֶלְ ךָ֖ א ִ֑אר, אמר הקב''ה לאברהםְ : עובדי אלילים חושב להם הקב"ה
שלא רק המקלל אלא גם המיקל יהיה מחשבה כמעשה .ופירש רש''י
בארור .ומדה טובה מרובה ,המכבד בקידושין מ :.מצרפה למעשה
הוריו מכבד לאלקיו ,והמכבד לעם ה' ונפרעים ממנו אף על המחשבה.
מבורך .שנאמר ַוא ֲֵֽב ְרכה֙ ְמב ְֵּ֣ר ֶָ֔כיך.
ומשעה שמקילים ראש בישראל
ועל דרך זה יתפרש הפסוק [תהלים ומזלזלים בהם בלבם הרי הם לוקים
מז,י'] נְ ִדיבי ע ִַמים ֶנאֱספּו עַם אֱ ֹלהי כאילו קללו בפיהם ולשונם.
אַ ְברהם שגם הנדיבים בלבותם
והחושבים טוב על עַם אֱ ֹלהי אַ ְברהם, והיינו שאמרה שרה (טז,ה') ו ֵַּ֙ת ֶרא֙
יתקיים בהם המשך הפסוק כִ י לֵאֹלהִ ים ִ ּ֣כי הָ ָ ֔רתָ ה וא ַ ָ֖קל בְ עֵינֶ ָ֑יהָ ,ומשהקילה
מָ גִ נֵי אֶ ֶרץ ְמאֹ ד ַּנ ֲעלָה ,וכפירש''י הגר בשרה ,נהיתה ארורה והפילה
ש[אברהם] היה נדיב לב הראשון עוברה( .רש''י שם).
תחלה לגרים ,עתה נודע כי לאלהים
ועוד יכוון הכתוב לנאמר בפרשת כי
מגיני ארץ ,היכולת בידו להיות למגן
תבוא כז,טז' :א ֕רּור מַ קְ ֶ ָ֥לה אָ ִ ֖ביו וְ ִא ָ֑מֹו
על כל הבוטחים בו .עכ''ל .והבוטחים
וְ אָ ַּ ֵ֥מר כָל-הָ עָ ֖ם אָ ֵ ֽמן .שלא רק הגויים
בו היינו בלבבם .ומעלתם זו היא
באיסור הקלת ראש וזלזול אלא בראש
מעלתו ית' ,כפי שמסתיים הפסוק:
וראשונה עם קדוש הנקרא לכבד הוריו
ְמאד ַנע ֲֵֽלה ,וכפירוש המלבי''ם :על
ואלקיו .שדרך כיבוד הורים יגיע
ידי עם אברהם שהם ישראל ,יהיה
לכבוד אלקים .והמיקל הוריו כמזלזל
נעלה [הקב''ה] ומרומם מאד שכולם
באלקיו.
ַאֲב ְרכה֙
יכבדו אותם .והיינו דכתיב :ו ֵֽ
ְמב ְֵּ֣ר ֶָ֔כיך. וכן פירש בעל הטורים על סמיכות
ׁשר
פסוק זה לקודמו א ֵּ֣רּור ה ִִ֡איׁש ֲא ֶ ֵּ֣
ַ ֵֽיעֲשֶ ֩ה פֶֶ֨ סֶ ל ּומַ ס ָ֜כה וגו' ,התחיל
^^^^ בעבודה זרה שהיא שקולה כנגד כל
התורה כולה וסמך לע''ז מקלה אביו
ואמו .דג' שותפין יש באדם .ואמר
כאן שהמקלה בארור .כן בעניינינו,
יב
לעומקו של מקרא
לך לך
גמורים .שכן ספירת הכתר מנוקדת וַי ְצ ָ֗אּו ל ֶֶ֨לכֶת֙ ַ ֵּ֣א ְרצה כְ ַָ֔נעַן וַי ָ֖באּו
בקמץ .לכן נאמר ַּויָבֹ֖ אּו ַּ ֵ֥א ְרצָ ה כְ ָ ֽנעַּן, ַ ָ֥א ְרצה כְ נֵֽעַ ן (יב,ה')
כְ ֵֽנעַּן ,הנ' בקמץ.
על דרך הרמז והניקוד פירש הגר''א
ועל דרך המוסר יאמר :בא הכתוב לענין הרעב בארץ .כשיצאו חשבו
להודיע כמה שכר יש להקב''ה ליתן על שכאן בכנען פתוחה ידו .לכן נאמר
העומד בנסיון שלא להרהר על דבריו, ַּויֵצְ ִ֗אּו ָל ֶַּ֨לכֶת֙ ַּ ּ֣א ְרצָ ה כְ ַָ֔נ ַען ,הנ' ב ַּפתַּ ח.
וכגון השגות עליונות אלו שהשיג כְ ַָ֔נעַּן .וכשהגיעו לכנען ראו כי רעב
אברהם בקמץ שבכתר העליון. בארץ ,שכביכול קמוצה ידו ואין כאן
^^^^ שובע .לכן נכתב הנ' בְ קָ מָ ץַּ .ויָבֹ֖ אּו
ַּ ֵ֥א ְרצָ ה כְ נעַּן .הנ' בְ קמץ .ואע''פ כן לא
ַויַעְ ֶ֨תק ִמ ָ֜שם ה ָ֗הרה (יב,ח')
הרהר אברהם אחר הקב''ה.
הקדמה לפירוש האוה''ח הק': וכפירוש רש''י :על הפסוק רעב
ַויַעְ ֶ֨תק הוא לשון הפעיל .שהעתיק בארץ .באותה הארץ לבדה ,לנסותו
והעביר דבר ממקום למקום .על כך אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה,
פירש אוה"ח הק' :לא זכר למי שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ,ועכשיו
העתיק[ ,כלומר הכתוב לא הזכיר את משיאו לצאת ממנה.
מי אברהם העביר] ,ורש''י ז''ל פירש
אהלה ,והוא חסר[ .כלומר :רש''י ולעומקו של מקרא ,על דרך הסוד
פירש שהעתיק משם את האהל וקבעו והניקוד .כשיצאו ,היתה יציאתם על
בהר]. מנת להשיג בארץ השגות עליונות
של חמישים שערי חכמה.
ממשיך אוה''ח הק' :ואולי כי רמז ובגימטריא נ' היינו חמישים .לכן הנ'
שהעתיק צור ממקום שנראה אליו בפַּתַּ ח .כְ ַָ֔נעַּן .כי פתח היא הטעם של
שם[ .כלומר כל מקום שהלך אברהם
ספירת החכמה .וכשהגיעו ,ראו כי לא
השכינה הולכת עמו] .והוא אומרם ז''ל
רק נ' שערי חכמה נפתחו להם אלא גם
במסכת ברכות (ה ):בפסוק (איוב
נ' שערים של אצילות שבכתר
יח,ד') הַּ לְ מַּ עַּנְָך תֵ ָעזַּב אָ ֶרץ וְ יֶעְ תַ ק צּור
העליון ,הם נ' שערים של רחמים
יג
לעומקו של מקרא
לך לך
כאילו אברהם הוא המעתיקו ,ככתוב: ִמ ְמקמֹו [בתמיה] ,כי בצאת ישראל
ַויַעְ ֶ֨תק ִמ ָ֜שם ה ָ֗הרה. ממקום תפלתו גורם ׁשֶ ֶיעְ תַ ק צור
שהוא הקב''ה ממקומו ,ומכל שכן במה
ולעומקו של מקרא ֵיאָ מֵ ר שנרמזו שלפנינו [במדה טובה] שנראה ה' אליו
דבריו באומרו ה ָ֗הרה ,שתכלית ובנה לו מזבח שם ,וכשיעבור משם
העתקת השכינה ממקום למקום היא אברהם יֶעְ תַ ק צור ממקומו[ ,כלומר
להשרות השכינה הק' בהר מרום הקב''ה יעתיק את שכינתו למקום
הרים ,הוא הר הבית ,והטעם רביעי או שאברהם הולך] והוא אברהם
רביע יוכיח שהוא לשון רובץ ,וכפי המעתיק[ .ונחשב הדבר כי אברהם
שמובא במסכת יומא [כא ].גבי חמשה הוא המעתיק את השכינה הק' ממקום
דברים נאמרו באש של מערכה ,ובהם: למקום] .עכ''ל.
רבוצה כארי.
וכוונתו לומר שכל מקום שהלך
ובזוה''ק [ויקרא פרשת צו דף ל''ב אברהם ,ובנה לו מזבח ,העתיק עמו
ע''ב] תָ א ֲחזֵי ,כְ ִתיב( ,ויקרא ט) וַּתֵ צֵ א כביכול את השכינה הק' ממקום
אֵ ׁש ִמלִ פְ נֵי ְייָ' ַּות ֹאכַּל עַּל הַּ ִמזְבֵ חַּ אֶ ת למקום בקוראו בשם השם בכל מקום.
אּוריאֵ ''לְ ,דנָחִ ית בְ חֵ יזּוהָ עֹולָה וְ גֹו' .דָ א ִ וכפי המשך פירושו :כמו (איוב יח ,ד')
ְדאֶ שָ א בְ ׁשַּ לְ הֹובָ א ,עַּד ְדנָחִ ית לְ מַּ דְ בְ חָ א, וְ יֶעְ תַ ק צּור ִמ ְמקמֹו .עכ''ל אוה''ח הק'.
לְ קַּ בְ לָא דֹורֹונָא וְ ִא ְתחַ זי כְ אַ ְריה
ַר ְב ְרבאְ ,ר ִביעַ עַ ל ק ְר ְבנא ,רבוצה על ובשימת לבַ ,ויַעְ ֶ֨תק הוא לשון
המזבח כאריה ,בהר ה' יראֶ ה בב"א. הִ פְ עִ יל .שמעתיק כביכול את השכינה
הק' אתו לכל מקום .ובאמרו וְ יֶעְ תַ ק
^^^^ לשון הוא ִמ ְמקֹ מֹו, צּור
ש[הקב''ה]מעתיק את עצמו ,ולא מי
א ִ ָ֖תי וְ א ָ֥תְך שהוא בשר ודם הוא המעתיקו .אלא
שבאמרו וְ יֶעְ תַ ק צּור ִמ ְמקמֹו ,דבר
וְ ה ָ֗יה ִ ֵֽכי-יִ ְר ֹּ֤אּו אתְך֙ הַ ִמ ְצ ִ ָ֔רים הכתוב בלשון כבוד כלפי מעלה ,לומר
וְ א ְמ ָ֖רּו ִא ְׁש ֵּ֣תֹו ִ֑זאת וְ ה ְר ָ֥גּו א ִ ָ֖תי שזה רצונו של מקום להיות עִ ם
וְ א ָ֥תְך יְ חַ יֵֽ ּו (יב,יב') אברהם בכל מקום ,ונחשב הדבר
יד
לעומקו של מקרא
לך לך
של מלכות בעולם ,ויכוונו בזה יש ליתן טעם לאומרו וְ ה ָ֗יה שהוא
למלכות שמים הנפרעת מן הרשעים בדרך כלל לשון של שמחה ,ולכאורה
וגומלת טוב לצדיקים .לכן היא לשון אינו מתאים לכאן .שכן אמר וְ ה ְר ָ֥גּו
שמחה ,ושולט זה השם הק' בחדש א ִ ָ֖תי וְ א ָ֥תְך יְ חַ יֵֽ ּוּ ,ולְ ִש ְמחָ ה מַּ ה זֹ ה עֹ שָ ה
תשרי שהוא חדש הרחמים והסליחות (קהלת ב ,ב) ופירש רש''י שם :הרי
מחד ,ומאידך הוא גם חדש של ימי סופה תוגה.
הדין .וכנ''ל ,שהוא דין לרשעים
ורחמים בדין לצדיקים לעמו ישראל. ועל דרך הסוד ,יש לומר שהזכיר על
הדבר שם קדוש וְ ה ָ֗יה הוא ׁשֵ ם השם
ובשימת לב ,המילה א ִ ָ֖תי מוטעמת השולט בחדש תשרי ,שם הוי''ה
בטיפחא ,שהיא כעין הפסקה קלה, בהיפוך אותיות .והזכירו כדי לשמור
ולפשט הכתוב יחולק הפסוק לשנים: על הדבר שאמר וְ ה ְרגָ֥ ּו א ִ ָ֖תי וְ א ָ֥תְך
וְ ה ְר ָ֥גּו א ִ ָ֖תי -וְ א ָ֥תְך יְ חַ יֵֽ ּו. יְ חַ יֵֽ ּו ,שלא יֵצֵ א אל הפעל.
ועל דרך הדרש קרי ביה ללא ושם קדוש זה יוצא מסופי תיבות של
הטיפחא ,כי רק כטפח יפריד בין הפסוק( :בראשית יב,טו') ַּוי ְִראּו אֹ תָ ּה
שיהרגו אותו ואותה .וכך יתקבל שָ ֵרי פ ְַּרעֹ ה
משמעו:
ושרי פרעה הם רמז לשבעים שרים
וְ ה ְרגּו א ִתי וְ אתְך. של מעלה המהללים את כנסת ישראל
ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ ר :בלעדי, המכונה שרה אמנו לפני הקב''ה .לכן
אם יהרגוני ,גם לך אין חיים ,שהרי זו לשון שמחה כעין אז יאמרו בגויים
נאמר לי (כא,יב') ִ ֵּ֣כי ְביִ ְצ ָ֔חק יִ ק ָ֥רא לְ ךָ֖ הגדיל ה' לעשות עם אלה .ורמזוה כאן
ֵֽז ַָֽרע. לשרה שהיתה נקראת ש ַרי ,ועתה
היא שרה ,שנאמר ויראו אתה שרי,
אל תקרי שרי אלא ש ַרי ,והאות ה'
^^^^ אחרונה של פרעה הפכתה להיות
שרה .ופרעה דהכא לא במשמעות של
המלך פרעה ,אלא במשמעות כוללת
טו
לעומקו של מקרא
לך לך
וכבר ְרמזֹו האוה''ח הק' שבאומרו ִא ְמ ִרי-נָ֖א אֲ ֵּ֣ח ִתי ִ֑א ְת לְ ֶ֨ ַמעַן֙ ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי
ִבגְ ללְך נתכוון לומר בגלגול דברים ֲבּורְך וְ ֵֽחיְ ָ֥תה נַפְ ִ ָׁ֖שי ִבגְ ל ֵֽלְך ַ ֵֽבע ָ֔
שלך .שנתגלגל ויצא מזה שנפקדה [יב,יג']
בבן.
לכאורה יש שתי כפילויות בפסוק.
ועדיין יש ליתן את הדעת לאומרו האחת ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי וחזר ואמר וְ ֵֽחיְ ָ֥תה
ֲבּורְך] ,מה ירצה
בַ עֲבּורְך [ ִ ֽייטַּ בּ֣ ִ -לי ַ ֵֽבע ָ֔ נַפְ ִ ָׁ֖שי ,שהן לכאורה באותה משמעות,
לחדש בזה. והכפילות השניה שנאמר בַ עֲבּורְך
וחזר ואמר ִבגְ ללְך ,שהן לכאורה גם
ולעומקו של מקרא יש לומר כי באותה משמעות.
המלה בַ עֲבּורְך תשא שני פירושים.
האחד בגללך כנ''ל .והשניה למען ואוה''ח הק' עומד על הכפילות
ובשביל. הראשונה ומתרץ ,שבאומרו ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי
נתכוון לטובה גשמית כמו שנאמר
כנאמר אצל יעקב אבינו בבואו לקבל ֲבּורּה יטיב ַ ֵֽבע ִ֑ [פסוק טז'] ּולְ אַּ בְ ָ ֵ֥רם ה ִ ָ֖
את הברכות מיצחק אביו[ :בראשית ַּוַֽֽיְהִ י-ל֤ ֹו צ ֹאןּ-ובָ קָ ר֙ ַּ ֽוחֲמֹ ִ ֔רים ַּ ֽועֲבָ ִדים֙
כז ,יט'] :קּום-נָ ּ֣א ְׁש ִ֗ ָבה וְ אָ כְ לָה֙ ִמצֵ ִ֔ידי ּוׁשפ ֔ ָֹחת ַּ ֽואֲתֹ ֹ֖נת ּוגְ מַּ ִ ֽלים .ובאומרו ְ
ַ ֵֽבע ֲָ֖בּור ְת ָ ֽברֲ כַּ ֵ֥נִ י נַּפְ ֶ ֽׁשָך .הרי פירושו וְ ֵֽחיְ ָ֥תה נַפְ ִ ָׁ֖שי נתכוון לטובה נפשית,
למען. שייטיבו לנפשו מן השמים ויזכוהו
בבנים ,כאשה שנסתרה גם בבית
וכן נאמר על ידי משה רבנו [שמות
פרעה וגם בבית אבימלך ,ונקתה
כ,יז'] ַּו ַּ֨י ֹאמֶ ר מֹ ֶ ּׁ֣שה אֶ ל-הָ עָם֮ אַּ לִ -ת ָירא ּּ֒ו
ונזרעה זרע ,וכר' יצחק במדרש
ֱֹלהיםִ֗ ִכי לְ ַ ֵֽבעֲבּור֙ נ ַּּ֣סֹות אֶ ְת ֶ֔כם ָב֖א הָ א ִ ָ֑ בראשית רבה :וזו שנכנסה לבית
ּובַ ע ֲָ֗בּור ִתהְ יֶ ֶ֧ה יִ ְראָ ֛תֹו עַּל-פְ נֵיכֶ ֖ם פרעה ולבית אבימלך ויצתה טהורה
לְ בִ לְ ִ ֵ֥תי תֶ ח ָ ֱֽטאּו .ופירושו למען. אין דין שתפקד ?! הרי שחיתה נפשו
של אברהם בבנים בגלל שרה .עד כאן
כן כאן באומרו לְ ֶ֨ ַמ ַען֙ ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי
סיכום דבריו של אוה''ח הק'.
ֲבּורְך יתכוון לומר גם למענך ַ ֵֽבע ָ֔
ובשבילך .אותה הטבה שייטיבו עמי ועדיין נשאר לבאר הכפילות השנייה
מן השמים לקיים הבטחת הקב''ה [ט''ו, בפסוק באומרו בַ עֲבּורְך ִ -בגְ ללְך.
ׁשר י ֵּ֣צא ִממעֶָ֔ יך ָ֖הּוא ג'] כִ יִ -אם֙ אֲ ֶ ֵּ֣
טז
לעומקו של מקרא
לך לך
היתה ראויה להוליד ,ותפילתה החזירה ִ ֵֽייר ֶ ֵֽׁשך ,אותה הטבה היא גם
אותה להיות ראויה ֵלי ֵלד. בַ עֲבּורְך ,למענך ובשבילך ,עת
יתקיים בך [בראשית כא,ב'] ו ֩ ַַּּתהַּ ֩ר
הכא נמי ,לא היתה ראויה לֵילֵד ,ולכן
ו ַּ֨ ֵַּתלֶד שָ ָ ֶ֧רה לְ אַּ בְ ָר ָה֛ם ֵב֖ן לִ זְקנָ ָ֑יו .והוא
בקשה מאברהם שיתפלל עליה באמרה ֲבּורְך
סוד הכפילות לְ ֶ֨ ַמ ַען֙ ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי ַ ֵֽבע ָ֔
(לקמן ,טז,ה') חֲמ ִסי עלֶיך ,וכאומרה: וְ ֵֽחיְ ָ֥תה נַפְ ִ ָׁ֖שי ִבגְ ל ֵֽלְך.
אם אינך מתפלל עלי הרי גזילת העני
בביתך ,וחמסי ,מה שחמס ממני ^^^^
הסטרא אחרא שלא אלד ,הוא עליך,
כלומר תלוי בך ובתפילתך. וַיִ ְר ֹּ֤אּו הַ ִמ ְצ ִרים֙ אֶ תֵּ֣ -ה ִא ָ֔שה ִ ֵֽכי-יפָ֥ה
ִ ָ֖הוא ְמ ֵֽאד (יב,יד')
^^^^
יָפָ ֵ֥ה ִ ָ֖הוא ְמאֹֽ ד .כתיב הוא וקרינן
פַר ָ֔עה וַיְ ַ ֵֽהלְ לָ֥ ּו
וַיִ ְר ֹּ֤אּו אתּה֙ ש ֵּ֣רי ְ היא .שהיתה שרה עקרה אין לה ולד,
פַר ִ֑עה (יב,טו')
א ָ֖תּה אֶ לְ - כי היתה מסטרא דדוכרא ,שלא היה
בה כח להוליד כלל .וכתבה התורה
מובא באוהב ישראל מאפטא שיש
הוא וקרינן היא להודיע גודל הנס
כאן שני שמות ה' אשר שמרו על שרה
שארע לה ,שחזרה להיות מסטרא
לבל תנזקַּ .וי ְִראּו אֹ תָ ּה שָ ֵרי פ ְַּרעֹ ה, דנוקבא ליתן לה זרע של קיימא.
סופי תיבות והי''ה ,שהוא השם
השולט בחדש תשרי כנ''ל ,וכן: וכעין זה מצינו בחנה ,אימיה
דשמואל הנביא ,שאמר לה עלי
שָ ֵרי פ ְַּרעֹ ה ַּויְהַּ לְ לּו אֹ תָ ּה סופי תיבות
(שמואל א ,א,יז') :לְ כִ י לְ ׁשָ לֹום וֵאֹלהֵ י
יהו''ה ,הוא השם השולט בחדש ניסן.
י ְִש ָראֵ ל יִתֵ ן אֶ תׁ-שלתְך אֲׁשֶ ר ׁשָ אַּ לְ ְת
ַו ֲהוינן בּה ,מדוע שלח הקב''ה דווקא מֵ עִ ֽמֹו.
אלו השמות של שני חדשים אלו
ַו ֲהוינן בּה ,מאי ׁשלתְך .לפשוטו היא
פַר ָ֔עה
להצילה ,ועוד ,מה זכו ש ֵּ֣רי ְ
שאלתך אֲׁשֶ ר ׁשָ אַּ לְ ְת מֵ עִ ֽמֹו .אך בשימת
שיקרא עליהם שם השם ,ישר
לב ,כתיב ׁשלתְך חסר א' .ולעומקו
ולמפרע.
של מקרא יאמר על דרך אל תקרי:
אל תקרי ׁשלתְך אלא ִׁשלְ יתְך .שלא
יז
לעומקו של מקרא
לך לך
ֲבּורּה ַ ֵֽוָֽיְ ִהי-לֹּ֤ ֹו
יטיב בַ ע ִ֑ ּולְ אַ ְב ָ֥רם ה ִ ָ֖ ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ רׁ ,שֶ אֵ לּו הם
ַועֲב ִדים֙ ַוחֲמ ִ ָ֔רים צאןּ-ובקר֙ שני חדשים שבהם נברא העולם.
ּוׁשפ ָ֔חת וַאֲ ת ָ֖נת ּוגְ מַ ִ ֵֽלים (יב,טז') ְ וכמסקנת התוספות במסכת ראש
השנה כז( .ד''ה כמאן) בשם ר''ת:
ּוׁשפ ָ֔חת וַאֲ ת ָ֖נת
ַוחֲמ ִ ָ֔רים ַועֲב ִדים֙ ְ דבתשרי עלה במחשבה לִ בָ ְראֹות ולא
נברא עד ניסן .והרי בזכות אברהם
יש ליתן את הדעת לחוסר הסדר
נברא העולם שנאמר אֵ לֶה תֹולְ דֹות
לכאורה שבפסוק .שהרי היה לו לכתוב
הַּ שָ מַּ ִים וְ הָ אָ ֶרץ ְב ִה ֵֽב ְראם ,אל תקרי
וַאֲ ת ָ֖נת ליד ַוחֲמ ִ ָ֔רים ,והסדר הנכון ְב ִה ֵֽב ְראם אלא באברהם .וכדברי בעל
ּוׁשפ ָ֔חת
צריך להיות כךַ :ועֲב ִדים֙ ְ הטורים במקום :בהבראם .אותיות
ַוחֲמ ִ ָ֔רים וַאֲ ת ָ֖נת .ומדוע הפסיק הענין באברהם שבזכות אברהם נבראו
של ַוחֲמ ִ ָ֔רים וַאֲ ת ָ֖נת על ידי ַועֲב ִדים֙ שמים וארץ.
ּוׁשפ ָ֔חת.
ְ
ואשר על כן שני השמות הק' של
תשרי וניסן שבהם נברא העולם
אלא יש לומר כפי שאמר אברהם במחשבה ובמעשה ,בזכות אברהם,
לאליעזר עבדו ולישמעאל בנו: נשלחו להציל את שרה.
(כב,ה') ַּוי ֹאמֶ ר אַּ בְ ָרהָ ם אֶ ל נְ ע ָָריו ְׁשבּו
לכֶם פה עִ ם הַ חֲמֹור ,ודרש רבי וזכו שרי פרעה שיקראו על שמם
תנחומא עַם הַ דֹומֶ ה ַלחֲמֹור .ורצה כביכול ,להודיע כל תוקף כוחה של
לומר שהגם אם ישיג העבד השגות שרה ׁשֶ ֲעדַּ ִין נקראה ש ַרי ,לידע
קצת עליונות ,הרי נשאר הוא עבד, להודיע ולהיוודע לעיני כל העמים ,כי
ואינו יותר טוב מן הבהמה .שכן אמר ש ַרי אחת שקולה כנגד שבעים שרי
לאליעזר עבדו :עַם הַ דֹומֶ ה ַלחֲמֹור. האומות ,כאומה אשר תצא ממנה,
וכמובא במסכת ברכות [דף טז]: ששקולה תהיה כנגד שבעים האומות.
בדברי ר' אליעזר לתלמידיו :עבדים ^^^^
ושפחות אין אומרים עליהם ברכת
אבלים ולא תנחומי אבלים אלא מה
אומרים עליהם כשם שאומרים לו
יח
לעומקו של מקרא
לך לך
המדרגה הרוחנית שהגעת אליה לאדם על שורו ועל חמורו שמתו:
בעבודתך .ולכן כרת עמו ברית בין המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים
הבתרים כדי להעלותו למקום רוחני לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא
גבוה שמשם יראה וכו' .ומאותו מקום לך חסרונך
רוחני גבוה המשיך לומר לו לך לך.
וכנ"ל .שימשיך בעלייתו זו ,שלב אחר ^^^^
שלב .ועל דרך הצח ,פעמַּ ִים לך הם ַויַעַ ל ֩ אַ ְב ֶ֨רם ִמ ִמ ְצ ַ ָ֜ריִ ם ֠הּוא וְ ִא ְׁש ּ֧תֹו
מיעוט רבים שנים ,וכאילו אומר לו
וְ כל-אֲ ׁשֶ ר-לָ֛ ֹו וְ לָ֥ ֹוט עִ ָ֖מֹו הַ ֶנֵָֽֽגְ בה
לך ,לך ,לך ,לך והיינו שאמר אברהם
(יג,א')
לאליעזר ה' אשר התהלכתי לפניו.
גילה עִ ָ֖מֹו. וְ כל-אֲ ׁשֶ ר-לָ֛ ֹו וְ לָ֥ ֹוט
(כד,מ').
הכתוב שלוט אינו בכלל וְ כל-אֲׁשֶ ר-
^^^^ לָ֛ ֹו .היינו דכתיב לעיל (יב,ה') וְ אֶ ת-
לֵּ֣ ֹוט בֶ ן-א ָ֗ ִחיו לחוד ,וְ אֶ ת-הַ נֶ ָ֖פֶׁש אֲ ׁשֶ ר-
וְ שַ ְמ ִ ָ֥תי ֶ ֵֽאת-ז ְַרעֲךָ֖ ַכע ֲַפֵּ֣ר ה ִ֑א ֶרץ ע ֵּ֣שּו ְבח ִ֑רן לחוד .לומר לך שלוט לא
יּוכֵּ֣ל ִָ֗איׁש לִ ְמנֹות֙ אֶ ת-
אֲׁשר | ִאםַ - ֶ ֵּ֣ היה בין הנפשות אשר עשו בחרן .ואף
ע ֲַפֵּ֣ר ה ָ֔א ֶרץ ַ ֵֽגם-ז ְַרעֲךָ֖ יִ מ ֶנֵֽה (יג,טז') בעלותם ממצרים חזרה לכנען לא
נחשב בכלל וְ כל-אֲׁשֶ ר-לָ֛ ֹו ,לאברהם.
על דרך המוסר ,בזכות ששם עצמו
כעפר כדכתיב ואנכי עפר ואפר ,זכה ^^^^
לברכת וְ שַּ ְמ ִ ֵ֥תי ֶ ֽאת-ז ְַּרעֲָך֖ ַכע ֲַפֵּ֣ר ה ִ֑א ֶרץ.
וזה שאנו אומרים ונפשי כעפר לכל שא נֹּ֤א עי ֶ֙ניך֙ ְּור ָ֔אה ִמן-הַ מ ָ֖קֹום ֵּ֣
תהיה .שנזכה להידבק במידת אברהם ׁשם צ ָ֥פנה ונֶ ָָֽ֖גְ בה ִ֑ אֲׁשֶ ר-אַ ֵּ֣תה
להיות כעפר ,ומתוך כך נזכה לברכת ו ָ֥ק ְדמה ויֵֽמה ( .יג .יד')
ה' כפי שהתברך אברהם .וְ שַּ ְמ ִ ֵ֥תי ֶ ֽאת-
ז ְַּרעֲָך֖ ַכע ֲַפֵּ֣ר ה ִ֑א ֶרץ וגו' .והיינו נפשי יש לשאול ,מאי ִמן-הַ מ ָ֖קֹום אֲׁשֶ ר-
כינוי לנפשות צאצאיו היוצאים ממנו. אַּ ָ ּ֣תה ָ ָׁ֑שם ,הרי מילתא דפשיטא היא
שממקום שהוא שם משם יראה.
^^^^
אלא י"ל דכוונת הקב"ה ִמן-הַ מ ָ֖קֹום
הרוחני אשר אתה נמצא בו .מן
יט
לעומקו של מקרא
לך לך
גם זו לטובה לְ א ְרכָּ֖ה ֚קּום ִה ְתהַ ֵּ֣לְך ב ָ֔א ֶרץ
ּולְ ר ְח ִ֑בּה ִ ָ֥כי לְ ךָ֖ אֶ ְת ֶנֵֽנה( :יג,יז)
סוד הַּ ְמנַגְ נא
֚קּום וגו' ִ ָ֥כי לְ ךָ֖ אֶ ְת ֶנֵֽנה.
ּוברּוְך֙ ֵּ֣אל עֶ לְ יָ֔ ֹון אֲ ׁשֶ רִ -מ ָ֥גָֽן צ ֶ ָ֖ריך
ְבי ֶ ִ֑דך וגו' ( .יד,ב') והרי לא נתנה אלא לבניו .אלא כאן
רמז לו שיקום בתחיית המתים,
יש לעיין מהו ִמ ָ֥גָֽן .ובתנחומא מובא שנאמר ֚קּום ,ואז יתן לו הקב"ה את
שעשה לו הקב"ה ְמנַגְ נא .ופירושו הארץ שנא' ִ ָ֥כי לְ ךָ֖ אֶ ְת ֶנֵֽנה ,את הארץ
"מערכת ֲחכָמָ ה" .וכדאמרי אינשי אשר ישבו בה בניך .וכפי שנאמר
"מַ נְ ַגנֹון חכם". בקריאת שמע (פרשת עקב יא,ט')
למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה אשר
וכוונתו לאותו עפר וקש שהפכו
נשבע ה' לאבותיכם לתת להם .לתת
לחרבות ולקשת וחיצים במלחמת
לכם לא נאמר אלא לתת להם .מכאן
אברהם עם המלכים ,כמובא בהפטרה
לתחיית המתים מן התורה .וכפירוש
(ישעיהו מא,ב') יִ ֹּ֤תן ֶ ֵֽכעפר֙ חַ ְר ָ֔בֹו כְ ַ ָ֥קׁש
רש"י בשם הספרי מז .בד"ה לתת
נִ ָ֖דף קַ ְׁש ֵֽתֹו .וכן הוה בימי נחום איש
להם .לתת לכם אין כתיב כאן ,אלא
גמזו .והיינו ְמנַגְ נא" ,מַ נְ ַגנֹון חכם".
לתת להם ,מכאן מצינו למדים תחיית
ואע"פ שמנגנון חכם זה הוא נִ סֵ י המתים מן התורה .
ּומ ִס ְת ֵרי סתריו של הקב"ה ,הרי
נסים ִ
ועוד יש לומר שאמר לו קום התהלך
נתן מנגנון זה ביד האדם להפעילו .ואם
בארץ העליונה ,ועל ידי כך ִת ָכבֵ ׁש
כן יש לשאול מה היא תכונת האדם
הארץ התחתונה לבניך.
שבידו יפקיד הקב"ה מנגנון חכם
זה .שלא הרי נחום איש גמזו כהרי
השודדים שגם הם הביאו עפר מחצר
ביתם ,ולא עלתה להם. ^^^^
ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ ר ׁשֶ מַּ נְ גַּנֹון זה
שנאמר בו י ֵ ִ֤תן ֶ ֵֽכעפר֙ חַּ ְר ֔בֹו כְ ַ ָ֥קׁש נִ ָ ֖דף
כ
לעומקו של מקרא
לך לך
ויש להזכיר בענין זה מדרש קַּ ְׁש ֽתֹו ,מופעל על ידי ענוה והודאה
פליאה שאומר "הצדיקים נהנים מן בניסי ה'.
הגזל" .ובודאי לא כפשוטו .ופירשו בו
וכן מצינו באברהם אבינו שביטל
גז"ל ר"ת גם זו לטובה .שעל ידי
ההודאה בכל ענין ׁשֶ יִ קְ ֵרהּו שגם זו עצמו כעפרּ ,וכְ ַ ָ֥קׁש החשוב כאפר,
לטובה ,בזה הוא מנצח את היצר הרע באמרו (וירא,יח,כז') וְ אנ ִ ָ֖כי עפָ֥ר
אשר רוצה להעמידו בנסיון ,כעין מה ו ֵֽאפֶר ,ובכך הודה על ניסי ה'
שכתוב [שמואל ב כג,כא'] וַיִ גְ זל אֶ ת שהוציאֹו מכבשן האש ,שלא נְתָ נֹו
הַ חֲנִ ית ִמיַד הַ ִמ ְצ ִרי ַויַהַ ְרגהּו בַ חֲנִ יתֹו, להיות עפר ואפר.
ומאחר ואמר גם זו לטובה ,אין יותר ועל דרך הצח יש לומר שאותו עפר
כח ביד השטן לקטרג ,ובזה יופעל שהפך לחיצים ,הוא העפר שאמר
ה ְמנַגְ נא להצילו. אברהם אבינו על עצמו וְ אנ ִ ָ֖כי עפָ֥ר
ויש לעיין בדברי נחום איש גמזו ,מה ו ֵֽאפֶר ,שהענוה לא רק שהיא
הוא זה שהיה אומר על כל דבר גם .גם המפעילה את המנגנון ,אלא היא היא
זו לטובה .והלא היה די לו לומר זו המנגנון עצמו ההופך לחצים על
לטובה .ומה הוא הגם. האויבים ואת הסובבים אותנו
לאוהבים.
ויש לומר כי כל מקרה אשר יקרה
את האדם ,במבט לאחור יוכל לראות וכן מצינו בנחום איש גמזו כמובא
כי היה זה לטובה .אך במבט לעתיד בתענית כא .שביטל עצמו בפני
או אפילו בהווה ,קשה לראות את המציאות כאשר במקום הזהב נמצא
המקרה הקשה שהוא לטובה .לכן אמר באוצרו עפר ,ואמר "גם זו לטובה"
גם .ופירושו :כשם שכל המקרים ועל ידי כך נהפכו גרגירי העפר
בעבר היו לטובה ,כן יש להאמין שגם לחיצים וחרבות .ובאומרו גם זו
מקרה זה בהווה הוא לטובה. לטובה הודה אף הוא על ניסי ה'
שעשה עמו עד עתה( .וכמובא לקמן).
ולעומקו של מקרא יש לומר
שכאשר האדם מודה שהכל לטובה, ולכן זכו שניהם ל ְמנַגְ נא הזו ,על ידי
הענוה והודאה בניסי ה'.
כא
לעומקו של מקרא
לך לך
יצים ,ואשר על כן הנקרא ז ְִמיר ע ֲִר ִ בזה יש לו כח לגזור שאכן יהיה זה
נִ ְתכְ נּו פסוקי דזמרה לפני התפילה כדי לטובה.
שתוכל התפילה להפעיל את
הַ ְמנַגְ נא. ובזה יובן מדוע אליהו הנביא לא
^^^^ התגלה אליו אלא רק לאחר שנחום
איש גמזו אמר גם זו לטובה .כלומר
ו ַָ֥יאמֶ ר אַ ְב ָ֖רם אֶ לֵּ֣ ֶ -מלְֶך ְס ִ֑דם שבאמירתו זו הוא גזר לטובה ,ומיד
ְש ֵֽרֹוְךַָ֔ -נעַ ל וגו' ִאםִ -מחּוט֙ וְ ַעֵּ֣ד הופיע אליהו הנביא והצילו מיד המלך
ִמכל-אֲ ׁשֶ רִ֑ -לְך וְ ֵּ֣לא וְ ִאם-אֶ ַ ָ֖קח באמרו כי זה הוא העפר של אברהם
ֱׁש ְר ִתי אֶ ת-אַ ְב ֵֽרם אֲני הֶ ע ַ ָ֥
אמר ִ ָ֖ ת ָ֔ ַ אביהם ההופך לחרבות ולחיצים.
[יד,כג']
והוא סוד פעולתו של המנגנון
יש ליתן טעם מדוע כאן סרב החכם .ההודאה בהשגחת השם ובניסיו
אברהם לקחת אפילו דבר מועט, מתוך ענוה והתבטלות.
ובפרעה לא סרב ועוד אמר לְ ַ֙מעַן֙
ועוד יש לומר על דרך הצח שמקורו
ֲבּורְך וְ חיְ ָ֥תה נַפְ ִ ָׁ֖שי ִבגְ ל ֵֽלְך
ִ ֵֽייטַ בֵּ֣ ִ -לי בַ ע ָ֔
של הַ ְמנַגְ נא הוא מהיכל הנגינה,
ופירש רש''י שם ויתנו לי מתנות.
ומופעל על ידי השם הקדוש וְ ׁשר
ויש לומר כלל גדול בהנהגותיו של היוצא מע"ב שמות מפסוקים ויסע
אברהם אבינו מצינו כאן .שכל מעייניו ויבא ויט( ,שמות י''ד פסוקים יט-כא).
היו לקדש שם שמים .וזו אַּ מַּ ת המידה הוא הממונה על שירת העשבים
שלו בכל ענין .מה יקדש שם שמים ושירת היקום כולו .ובעת אשר
ומה חלילה להיפך. משמיעים בני ישראל את קול תפילתם
ולכן בענין פרעה אמר ויתנו לי בניגון ותורתם בבתי הכנסיות,
מתנות כפירש''י ,כי ידע בנביאותו ובנעימת קול ערב (רש"י ברכות ו.
שפרעה יודה כי מעם ה' יצא הדבר, ד"ה במקום רנה) מקיימים בזה אֲ ׁשֶ ר-
ולכן אם יקח מתנותיו הרי יקדש בכך ִמ ָ֥גָֽן צ ֶ ָ֖ריך ְבי ֶ ִ֑דך .והוא שהתכוון ר'
את ה' שהוא הנותן את מתנותיו של עקיבא בשבח לימוד התורה שצריך
פרעה .ועוד ,שבזה יהיה סימן לבנים להיות ְב ֶזמֶ ר .כאומרו זַמר בכל יום,
זֶמֶ ר בכל יום( .סנהדרין צט .):והוא
כב
לעומקו של מקרא
לך לך
ַיֹוצא א ָ֜תֹו הַ ָ֗חּוצה ו ַ֙יאמֶ ר֙ הַ בֶ ט-נֵּ֣א
ו ֶ֨ ׁשֶ יֵצְ אּו ממצרים לעתיד לבא ברכוש
תּוכָ֖ל
ּוספר֙ הַ ֵּ֣כֹוכ ִָ֔בים ִאםַ - הַ ש ָ֗ ַמיְ מה ְ גדול .ויהיה גם בזה קידוש השם גדול.
לִ ְס ֵּ֣פר א ִ֑תם ו ֵַּ֣יאמֶ ר ָ֔לֹו ָ֥כה יִ ְהיֶ ָ֖ה אבל כאן בעניין מלך סדום המולך על
ז ְַר ֶ ֵֽעך( :טו,ה') אנשים שהם רעים וחטאים לה' ולבריות,
ידע אברהם כי מלך סדום יחשוב שהוא
ּוספר֙ הַ ֵּ֣כֹוכ ִָ֔בים.
הַ בֶ ט-נֵּ֣א הַ ש ָ֗ ַמיְ מה ְ
המעשיר את אברם לא יהיה בזה קידוש
פירש רש"י ,הוציאו מחללו של עולם ה' אלא ההיפך חלילה ,ולכן לא קבל
והגביהו למעלה מן הכוכבים ,וזהו ממנו.
לשון הבטה ,מלמעלה למטה.
^^^^
ויש לשאול מדוע הצריכו להגביהו
מעל הכוכבים ,והרי יכול לומר לו שא וְ ש ַרי֙ ֵּ֣אׁשֶ ת אַ ְב ָ֔רם ָ֥לא ילְ ָ֖דה לִ֑ ֹו וְ ָ֛לּה
עיניך וראה ,ויסתכל מלמטה למעלה. ּוׁש ָ֥מּה ה ֵֽגר (טז,א') צ ָ֖רית ְ ִׁשפְ חָ֥ה ִמ ְ ִ
ועל דרך הפשט ,בהסתכלות מלמעלה בשימת לב ,המילה לִ֑ ֹו מוטעמת
יראה את כלל הכוכבים הרבה מעבר באתנחתא ,שהיא כהפסקה ,ולפשט
למה שיוכל לראות מלמטה ,ולכן הכתוב יחולק הפסוק לשניםָ֥ :לא ילְ ָ֖דה
הגביהו למעלה מן הכוכבים כדי ליתן ּוׁש ָ֥מּה ה ֵֽגר.
לִ֑ ֹו -וְ ָ֛לּה ִׁשפְ חָ֥ה ִמ ְ ִצ ָ֖רית ְ
יותר תוקף להבטחתוָ֥ :כה יִ ְהיֶ ָ֖ה
ז ְַר ֶ ֵֽעך. ועל דרך הדרש קרי ביה ללא
האתנחתא ,ויתקבל :וְ ש ַרי֙ ֵּ֣אׁשֶ ת אַ ְב ָ֔רם
ולעומקו של מקרא ועל דרך לא ילְ דה לֹו וְ לּה .לומר לך שאברהם
המוסר יש לומר ,דכל המציאות של היה עקר כשרה ,ועל ידי שנתנה לו את
אברהם אבינו היתה התבטלות כלפי הגר ,נרפאו גם הוא גם שרה.
הבורא ית' .והיא מציאות של עפר
ואפר ובמציאות זו לא שייך לשאת את
עיניו למעלה אלא כדרך שהיה אברהם ^^^^
אבינו נוהג להשפיל מבטו ,ולהביט
מלמעלה למטה.
כג
לעומקו של מקרא
לך לך
ִ ֵּ֣כי ה ָ֔רתה וא ַ ָ֖קל ְבעינֶ ִ֑יה יִ ְׁש ָ֥פט ה' וכדי לא לשנות את ההנהגה של
ינֵֽיׄ ך (טז,ה')
ב ִינָ֥י ּוב ֶ אברהם אבינו ,הגביהו הקב"ה מעל
הכוכבים כדי שיראה אם יוכל לספור
מובא במדרש רבה [פרשה מה] ִרבִ י אותם מלמעלה למטה.
תַּ נְ חּומָ א אָ מַּ ר בְ ׁשֵ ם ִרבִ י חִ יָא ַּרבָ ה וְ ִרבִ י
בֶ ֶרכְ יָה אָ מַּ ר בְ ׁשֵ ם ִרבִ י חִ יָא ,כל ִמי ועוד יש לומר ,שלא תחלש דעתו
ׁשֶ ִה ְר ִתיק [מלשון מתחבר ומתקשר] אַ חַ ר על צאצאיו שיהיו בעלי גאוה ח"ו ,לכן
ִמדַ ת הַ ִדין ,לא יצא ׁשפּוי [מלשון שקט אמר לו מלמעלה למטה שאין גבהות
ושלו] ִמתַ חַ ת ידֶ יהְ ,ראּויָה הָ יְ תָ ה שָ ָרה לפני המקום גם לא במקום הכוכבים.
לְ הַּ גִ י ַּע לְ ׁשָ נָיו ׁשֶ ל אַּ בְ ָרהָ ם ,וְ עַּל יְ דֵ י
ועל דרך הטעמים יאמר בדרך
ׁשֶ אָ ְמ ָרה (בראשית טז ,ה) :י ְִׁשפֹ ט ה'
הצח ,כי המלה הַ ש ָ֗ ַמיְ מה מוטעמת
לׁשים בֵ ינִ י ּובֵ ינֶיָך ,נִ ְמנְעּו מֵ חַּ יֶיהָ ְׁש ִ
ּוׁשמֹונֶה ׁשָ נָה. ְ ברביע [רביעי] ומובנו בארמית
"רובץ" .וכן הנגינה מתנגנת מטה.
ולעומקו של מקרא יש לומר וכפרש''י שהוציאו מחללו של עולם
שכוונת המדרש שמניין 38הם כמנין והגביהו למעלה מן הכוכבים ,וזהו
האותיות שיש מ"ותרא" עד "וביניך": לשון הבטה ,מלמעלה למטה.
יִׁשפֹ ט
וַּתֵ ֶרא כִ י הָ ָרתָ ה וָאֵ קַּ ל בְ עֵינֶיהָ ְ וכאומרו :הַ בֶ ט-נֵּ֣א מלמעלה למטה,
יהו'ה בֵ ינִ י ּובֵ ינֶיָך .מניין אותיות .38 מיְ מה.
הַ ש ָ֗ ַ
והמהרז''ו על מדרש רבה תמה
ועל דרך הצח ,ה"מ" המוטעמת
כיצד הוא החשבון .כי בין 175שנה
שחי אברהם ו 127שנה שחיתה שרה מיְ מה ֶ
תֹורה על כך ברביע במלה הַ ש ָ֗ ַ
הרי 48שנה .ובמדרש נאמר ְראּויָה שהגביהו על מנת שיביט מַ טָ ה.
הָ יְתָ ה שָ ָרה לְ הַּ גִ י ַּע לְ ׁשניו ׁשֶ ל אַ ְברהם,
וְ עַּל יְ דֵ י ׁשֶ אָ ְמ ָרה (בראשית טז ,ה): ^^^^
י ְִׁשפֹ ט ה' בֵ ינִ י ּובֵ ינֶיָך ,נִ ְמנְעּו מֵ חַּ יֶיהָ
ּוׁשמֹונֶה ׁשנה. לׁשים ְ
ְׁש ִ ו ֶַ֨תאמֶ ר ש ַ ֵּ֣רי אֶ ל-אַ ְברם֮ חֲמ ִ ֵּ֣סי עלֶי ָ֒ך
אנ ָ֗ ִכי נ ַ ֹּ֤ת ִתי ִׁשפְ ח ִתי֙ ְבחיקֶָ֔ ך ו ַ֙ת ֶרא֙
והרי חסר למניין עשר שנים.
כד
לעומקו של מקרא
לך לך
על היו"ד השניה שבמילה ּוב ֶינֵֽיׄ ך. ותירץ שהכוונה שהיתה ראויה שרה
שנחלקה היוד לשנים. על כל פנים למות יחד עם אברהם,
ולא לפניו .והרי אברהם היה גדול
ואשר על כן יש לומר לעומקו של ממנה בעשר שנים ,ולכן כשנפטר
מקרא ,שזה שאמרה חמסי ,כעין אברהם בן 175שנה היתה ראויה
גזילת העני בבתיכם ,שאני מוכנה לתת לחיות על כל פנים עד מותו להיות בת
את האות יו"ד שלי ולחלקה ביני 165שנה במותה .והרי חיתה רק 127
וביניך .ואינך מתפלל עלי בתמורה. שנה .הרי שחסרו משנותיה 38שנה.
^^^^ ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ ר עוד,
ו ִַתקְ רא ׁשם ה' הַ דבר אלֶיה אַ תה שנרמז ענין זה של חסרון שנותיה
במילה ִׁשפְ ח ִתי .וידרש :אל תקרא
יתי
אל רֳ ִאי כִ י א ְמרה ֲהגַם הֲֹלם ר ִא ִ
ִׁשפְ ח ִתי אלא שפיחתתי לי .שפיחתתי
אַ חֲרי ר ִאי( :בראשית טז' יג')
לי משנותי בעבורך.
יתי
ֲהגַם הֲֹלם ר ִא ִ
ועוד יש להבין מה הוא זה
לעומקו של מקרא ,ועל דרך הסוד,
שאמרה חֲמ ִ ֵּ֣סי עלֶי ָ֒ך ,ומדוע נקוד על
יש לומר שהֲֹלם הוא המלאך היוצא יו''ד שבמלה וביניך :י ְִׁש ֵ֥ ֹפט ה' בֵ ִינֵ֥י
מהשם הקדוש של ע"ב ,הל"ם ,בהיפוך
ּוב ֶינֵֽיׄ ך.
אותיות מל"ה.
מובא במדרש רבה[ :פרשה מז]:
וכן בשמות פרק-ג אל תקרב הֲֹלם. אָ מַּ ר ִרבִ י יְהֹוׁש ַּע בֶ ן קָ ְרחָ ה ,יּו"ד ׁשֶ נָטַּ ל
ולכן יש לומר ,תא חזי מה בין אדון הַּ קָ דֹוׁש בָ רּוְך הּוא ִמ ָֹש ַּרי ,נֶחְ לַּק חֶ צְ יֹו
הנביאים לשפחת הנביא .שבמשה לְ שָ ָרה וְ חֶ צְ יֹו לְ אַּ בְ ָרהָ ם.
נאמר ַּוי ְַּסתֵ ר מֹ ׁשֶ ה ָפנָיו כִ י י ֵָרא מֵ הַּ בִ יט
כלומר :שהיו"ד של שרי ,שכך נקראה
אל האלהים ואצל הגר להבדיל כתוב
לפני ששינה הקב"ה את שמה ,אותה
הגם הלם ראיתי אחרי ראי .שהציצה
יו"ד נחלקה לשנים ,ה' ,ה' .ה' לשרה
לראות ראיה אחר ראיה .לכן משה
זכה ל"ותמונת ה' יביט" ,ואילו היא לא וה' לאברהם .ומעתה נקרא אברם
זכתה אלא לבן שיהיה פרא אדם ידו אברהם ושרי שרה .ולכן יש נקודה
כה
לעומקו של מקרא
לך לך
ו ְֶהיָ֥ה ת ִ ֵֽמים .ודרשוהו על המילה .וכן בכל ויד כל בו .וכן בשמות פרק-ג אל
פירש רש''י :ולפי מדרשו ,התהלך תקרב הֲֹלם.
לפני במצות מילה ,ובדבר הזה תהיה
תמים .ואשר על כן יש לומר לעומקו ועוד י"ל דהל"ם שהוא אחד משמות
של מקרא :כאן נעץ הכתוב סופה של ע"ב כנ"ל מפסוקים ויסע ויבא ויט,
הפרשה בתחילתה ותחילתה בסופה, (שמות י''ד פסוקים יט-כא) .בהיפוך
לפרסם חביבותו של אברהם לפניו. אותיות :מלה .וכתוב בתיקונים
בזוה''ק לכוון ע''ב שמות אלו בפרשת
שבתחילת הפרשה אמר ו ְֶהיָ֖ה ְבר ֵֽכה. והיה אם שמע .שם קדוש מע''ב כנגד
וגילה כאן הכתוב מה היא הברכה כל תיבה.
שהבטיחו בתחילה ,היא ברכת ברית
המילה ,בסופה של הפרשה. והשם הק' מלה ,מכוון הוא כנגד
התיבה ארצכם אשר בפרשה שניה של
וכאומרו :ו ְֶהיָ֖ה ְבר ֵֽכה ,אימתי תתקיים ק"ש .ובאשר כן ממונה הוא על
בך הברכה במלואה ,כשיתקיים בך השראת השכינה בארץ .והגר שהיה
ו ְֶהיָ֥ה ת ִ ֵֽמים. לבה גס בשכינה ,לא זכתה לה
ולצאצאיה לנחול את הארץ ,ומשה
ועוד בעניין הברית ,נאמר באברהם רבנו שהסתיר פניו ,זכה להנחיל את
ברית ונאמר בנח ברית. הארץ ליהושע ולכל עמו.
יתי נאמר באברהם בריתֲ :א ֕ ִני ִהנָ֥ה ְב ִר ִ ָ֖
וגו' וְ היֹּ֤ה ִׁש ְמך֙ אַ ְבר ָ֔הם וגו' ַּוהֲקִ מֹ ַּ֨ ִתי ^^^^
ּובין ז ְַּרעֲָךֶ֧ יתי בֵ ִינּ֣י ּובֵ י ִֶ֗נָך ַּ֨ ֵ אֶ ת-בְ ִר ֶּ֜ ִ
אַּ ח ֶ ֲ֛ריָך לְ דֹ רֹ ָ ֖תם לִ בְ ִ ּ֣רית עֹולָ ָ֑ם לִ הְ י֤ ֹות לְ ָך֙ דרשת ו ְֶהיָ֥ה ת ִ ֵֽמים
אֹלהים ּוֽ לְ ז ְַּרעֲָך֖ אַּ ח ֶ ֲֽריָך{ :יז,ד'-ז'} ֵ ֽל ִ֔
וַיְ ִ ֵּ֣הי אַ ְב ָ֔רם בֶ ןִ -ת ְׁש ִ ָ֥עים ׁשנָ֖ה וְ ֵּ֣תׁשַ ע
ֹלהים ֹּ֤זאת ונאמר בנח ברית :ו ֵַּ֣יאמֶ ר אֱ ָ֗ ִ הוה אֶ ל-אַ ְב ָ֗רם ו ַֹּ֤יאמֶ ר ׁש ִנִ֑ים וַי ֶ֨רא יְ ָ֜
ֲאׁשֶ ר-אֲ ִנֵּ֣י נ ָ֗תן בינִ י֙ ֵֽאֹות-הַ ְב ִרית֙ אליו֙ אֲ נִ יֵּ֣ -אל ׁשַ ָ֔ ַדי ִה ְתהַ ָ֥לְך לְ פנַ ָ֖י
ֲׁשר ִא ְתכֶ ָ֑ם ּוב֛ין כָל-נֶ ֵ֥פֶׁש חַּ יָ ֖ה א ֶ ּ֣
ּוביני ֶָ֔כם ֵ
ֵּ֣ ו ְֶהיָ֥ה ת ִ ֵֽמים (יז,א')
עֹולם :אֶ ת-קַּ ְׁש ִּ֕ ִתי נ ַּ ָ֖ת ִתי ֶ ֽבעָנָ ַָֽ֑ן וגו'
לְ דֹ ֖רֹ ת ָ ֽ
{ט,יב-יג'}
כו
לעומקו של מקרא
לך לך
ובהשגחתו ,ניתנה לו ולדורותיו אות תא חזי מה בין אברהם לנח :נח
הברית החתומה בבשר דווקא ,בסוד שירד מדרגתו הנבואית ונקרא איש
הבט נא השמימה מלמעלה למעלה האדמה ,עד אשר וישת וישכר ויתגל
למשוך על ידה משמי שמים עליונים וגו' נזקק לברית שמימית ,עשויה
חוט של חסד ושפע ברכת ההשגחה בידי שמים ,היא הקשת בענן כדי
הפרטית על צאצאיו לדורות עולם. להשיבו לדרגתו אל בוראו .אולי
יעלה את כל דורו עמו.
והוא סוד המצוות כולן שניתנו על
ידי משה רבנו הנקרא איש האלהים, אברהם שעלה ונתעלה בכל דרגות
להוריד על ידי מעשה המצוות שפע רוחניות ונשגבות ,נזקק לברית
הקדושה ליחדא שמא דקודשא בריך ארצית העשויה בידי אדם ,היא אות
הוא ושכינתיה ולהמליכו עלינו ,משמי הברית החתומה בבשרו ,ובשמרו
מרומא עילאה בית שכינתיה ,עד על אותה הוא מוריד השפע מן השמים
ארעא עובד גבורתיה. ארצה ,לו ולבניו אחריו לדורות עולם.
והוא מעין מה שנאמר לעיל בענין
וזה סוד אומרו (לקמן יז,יז') וַיִ ּ֧פל
הַ בֶ ט-נֵּ֣א הַ ש ָ֗ ַמיְ מה (טו,ה') כמבואר
אַ ְברהָ֛ם עַ ל-פנָ֖יו ,שבנפילה זו הוריד
שם שהוא הבטה מלמעלה למטה,
שפע הברכה לקיים מאמר ה' (לקמן
להוריד שפע הברכה וההשגחה כאן על
כא,יב') כִ י ְביִ ְצחק יִ קרא לְ ך ֵֽז ַָֽרע.
הארץ ,מתוך התבטלות של אנכי עפר
כיצד :לפי שנאמר וַיִ ּ֧פל אַ ְברהָ֛ם ואפר .והוא סוד המילה שנתנה
עַ ל-פנָ֖יו וַיִ ְצחִ֑ק ו ֵַּ֣יאמֶ ר ְבלִ ָ֗בֹו הַ לְ ֶבֹּ֤ן לאברהם ולא לנח .שנח נולד מהול לא
כל כך מצד דרגתו אלא מצד שלא היה
מ ֵֽאהׁ-שנה֙ יִ ּו ָ֔לד ,בזה הוריד השפע
ראוי כאברהם למשוך השפע מלמעלה
ׁשֶ יִ ּולד לו לְ ֶבֹּ֤ן מ ֵֽאהׁ-שנה֙ בן ושמו
למטה .ולכן ניתנה לו הקשת בענן כדי
יִ ְצחק ,ולפי שאמר בנפילתו על
שיתעלה ,ואולי יעלה בידו להעלות גם
פניו וְ ִֶ֨אם-ש ָ֔רה הֲבַ תִ -ת ְׁש ִ ָ֥עים ׁשנָ֖ה את דורו.
ת ֵֽלד בזה הוריד השפע שש ָ֔רה
תהיה אם בַ תִ -ת ְׁש ִ ָ֥עים ׁשנָ֖ה ותלד אבל באברהם שכל הווייתו היא כבר
גם בַ ת ,וכפי שאמרו בת היתה לו למעלה ,שהיתה בו אמונה תמימה בה'
כז
לעומקו של מקרא
לך לך
אברהם ,שכן גימטרי' בהבראם ובכל שמה[ .ולפי דעה ראשונה
באברהם ,הם רמ"ח אברים .שע"י בתוספות בבא בתרא קמא ,שהיתה בת
המילה נשלמו כל רמ"ח אבריו ,על ידי שרה .וגם לפי דעה שניה שם שהיתה
המל אותו ברחמיו .ועִ מו נשלמה בת הגר ,הרי בזכות שרה נולדה],
בריאת שמים וארץ ,וכפירוש בעל וכנ''ל שבנפילה זו לפני ה' הוריד שפע
אותיות בהבראם. הטורים: הברכה.
באברהם בזכות אברהם נבראו
^^^^
שמים וארץ.
וְ ֶ֨ ַא ְבר ָ֔הם בֶ ןִ -ת ְׁש ִ ָ֥עים ו ָ֖תׁשַ ע ׁשנִ֑ה
ועל דרך הצח נאמר ְב ִהמלָ֖ ֹו כראשי
שר ע ְרל ֵֽתֹו (י"ז ,כד') ְב ִהמלָ֖ ֹו ְב ַ ָ֥
תיבותְ :ב ֵעת ה' מַ לֹו [לאברהם].
ְב ִהמלָ֖ ֹו -ברש"י בהפעלו .כמו
^^^^ בהבראם .וברשי ישן מובא ,שנתיירא
אברהם מפני המילה ,מה עשה הקב"ה
הפטרה שלח ידו ואחז עמו ,שנאמר וכרות עמו
הברית.
לפרשת לך לך וי"ל שלכן נקט רש"י כמו ְב ִהב ְראם.
ישעיהו מ,כז-מא,טז' וכפי שדרשו [מדרש רבה יב,י] בְ ''הֵ ''
בְ ָראָ ם .באות ''ה'' .וי''ל באות ה''א
לפשוטו של מקרא ,נקבעה הפטרה זו
לפרשת לך-לך ,משום הפסוק [מא,ב] משם השם .כן כאן אמור בהמלו,
ִמי העִ יר ִמ ִמזְרח צֶ דֶ ק יִ קְ ראהּו לְ ַרגְ לֹו בְ ''הֵ '' מַּ לֹו .בעזרת ה' מלו אברהם
ּומלכִ ים י ְַר ְד ,יִ תן יִ תן לְ פניו גֹויִ ם ְ לעצמו.
כֶעפר חַ ְרבֹו כְ קַ ׁש נִ דף קַ ְׁשתו.
או כַלְך לדרך זו ,באות ''ה'' שניתנה
ובשימת לב ,נמצאו שלשה עניינים לו בשמו ,מלו הקב"ה לאברהם.
בפסוק זה השייכים לפרשה .האחד,
הוא ציוויו של הקב''ה לאברהם אבינו ומה שפירש"י לפשוטו של מקרא כמו
לעזוב את מולדתו בארם ולילך לארץ בהבראם ,י"ל לעומקו של מקרא
המובטחת .כפירוש רש''יִ :מי העִ יר שבזה נשלמה קומתו הרוחנית של
כח
לעומקו של מקרא
לך לך
אתם כיצד עשיתם וניצחתם אמר ליה ִמ ִמזְרח מי העיר את אברהם להביאו
אמר לו אליעזר לשם אייתי הקב"ה מארם שהוא במזרח ,וכהמשך דברי
לאברהם ואותביה מימיניה הביאו הנביא בפסוק דִ :מי פ ַעל וְ עשה קרא
הקב''ה לאברהם והושיבו לימינו והוה הַ דרֹות מראׁש ֲאנִ י יהו'ה וגו'.
שדינן עפרא והוו חרבי והיינו זורקים
העניין השני ,הוא פירסום שם ה'
עפר והפך לחרבות ,גילי והוי גירי
שאברהם היה עושה בכל מקום אשר
היינו זורקים קש והפך לקשת וחצים
הלך ,וכהמשך פירושו של רש''י :צֶ דֶ ק
שנאמר :יִ תן כֶעפר חַ ְרבֹו כְ קַ ׁש נִ דף
יִ קְ ראהּו לְ ַרגְ לֹו :וצדק שהיה עושה
קַ ְׁשתו.
[הקב''ה] -היא היתה לקראת רגליו
וכן מובא בבראשית רבה [לך לך [של אברהם] בכל אשר הלך .וכגון:
פרשה מג] רבי יהודה ור' נחמיה ,ר' [פס' ח'] ו ִ ַּֽיבֶ ןׁ֤ ָ -שם ִמז ַּ֨ ְֵב ַּ֙ח ַּ ֽלה' ַּויִקְ ָ ֖רא
יהודה אמר אברהם היה משליך עליהם בְ ֵ ֵׁ֥שם ה'.
עפר והוא נעשה חרבות ,קש ונעשה
העניין השלישי בפסוק השייך
חצים ,ורבי נחמיה אמר יתן עפר לא
ּומלכִ ים י ְַר ְד
לפרשה יִ תן לְ פניו גֹויִ ם ְ
נאמר אלא כעפר הן היו משליכים
הוא מלחמת המלכים וניצחונו של
חרבות על אברהם ונעשין עפר ,חצים
אברהם עליהם כמובא בפרשה[ :פרק
והן נעשים קש ,הה"ד [ישע' מא,ג']
חֹובה
י''ד ,פס' א-טו'] ַּויַּכֵ ָ֑ם ַּוַֽֽי ְִרדְ פֵם֙ עַּדָ ֔ -
יִ ְר ְדפם ַיעֲבֹור ׁשלֹום.
ֲׁשר ִמ ְש ֖מ ֹאל לְ דַּ ָ ֽמשֶ ק .וכן פירש רש''י א ֶ ֵ֥
וכן מובא בתענית דף כא א בסיפור עם ּומלכִ ים י ְַר ְד ִי ְרדֶ ה במלכים. בנביאְ :
נחום איש גם זו ,שאליהו הנביא נדמה
ועוד יתאר הפסוק בנביא את אשר
לאחד מעבדי המלך ,ואמר לו אליהו
רמזוהו חז''ל בדרשותיהם ,כיצד ניצח
למלך אולי זה כמו העפר של אברהם
את המלכים יִ תן כֶעפר חַ ְרבֹו כְ קַ ׁש
אביהם שהיה נהפך לחיצים ,וניסהו
נִ דף קַ ְׁשתו .וכפי שסיפר אליעזר עבד
ומצאו שכך הוא ומילא תיבתו של
אברהם לְ ׁשם ,בנו של נח את סוד
נחום איש גם זו זהובים והיתה הרווחה
ניצחונו של אברהם את ארבעת
ליהודים.
המלכים[ :סנהדרין קח" ]:אמר רב
ועוד יש לומר בפסוק הנ''ל [מא,ב] חנה בר לואי :אמר ׁשם ַּרבָ א לאליעזר
ּומלכִ ים י ְַר ְד ,יִ ְרדֶ ה
מה שפירש רש''י ְ [עבד אברהם] :כי אתו עלייכו מלכי
במלכים ,אפשר שיכוון הפסוק מזרח ומערב אתון היכי עבידיתו
לנאמר בתהלים ע''ב [ז] יִ פְ ַרח ְבימיו כשבאו עליכם מלכי מזרח ומערב,
כט
לעומקו של מקרא
לך לך
אבדּו אַ נְ ׁשי ִריבֶ ך{ :יב} ְתבַ קְ ׁשם וְ י ְ צַ ִדיק וְ רב ׁשלֹום עַד ְבלִ י ירחַ :
וְ לא ִת ְמצאם אַ נְ ׁשי מַ צֻתֶ ך יִ ְהיּו כְ אַ יִ ן ּומנהר עַד אַ פְ סי [ח] וְ י ְר ְד ִמים עַד ים ִ
ּוכְ אֶ ֶפס אַ נְ ׁשי ִמלְ חַ ְמתֶ ך{ :יג} כִ י אֲנִ י א ֶרץ .יִ פְ ַרח ְבימיו צַ ִדיק זה אברהם,
יהו'ה אֱֹלהֶ יָך מַּ ֲחזִיק יְ ִמינֶָך הָ אֹ מֵ ר לְ ָך וְ רב ׁשלֹום כנאמר לעיל ַיעֲבֹור ׁשלֹום,
אַּ ל ִת ָירא אֲנִ י ֲעז ְַּר ִתיָך( :ס) {יד} אַּ ל כנאמר בפרשה עַד ְבלִ י ירחַ
יִש ָראֵ ל אֲ נִ יִת ְיר ִאי תֹו ַּלעַּת ַּיעֲקֹ ב ְמתֵ י ְ ֵיהֶ֧ם | לַּ ֛ ְילָה ,וְ י ְר ְד
{יד,טו'} ו ֵַּיֽחָ ֵַּ֨לק ֲעל ֶ
ֲעז ְַר ִתיְך נְ אֻם יהו'ה וְ גאֲ לְך קְ דֹוׁש ּומנהר עַד אַ פְ סי א ֶרץ זה ִמים עַד ים ִ
אברהם שנאמר בפרשה [יב,ז'] לְ ַַּּ֨ז ְרע ֲָ֔ך
מֹורגיִ ְשראל{ :טו} ִהנה שַ ְמ ִתיְך לְ ַ
ּומלָכִ ים אֶ ֵ ֖תן אֶ ת-הָ ָ ּ֣א ֶרץ הַּ ָ֑ז ֹאת ,והיינו ְ
חרּוץ חדׁש בַ ַעל פִ יפִ יֹות תדּוׁש ה ִרים
ּומנָהָ ר עַּד אַּ פְ סֵ יי ְַר ְד .וְ י ְר ְד ִמיָם עַּד יָם ִ
ת ִשים: כַמץ ּוגְ בעֹות וְ תדק אָ ֶרץ.
ּוסערה תפִ יץ{טז} ִתזְרם וְ רּוחַ ִתשאם ְ ולעומקו של מקרא יש לומר כי
אֹותם וְ אַ תה תגִ יל בַ יהו'ה ִבקְ דֹוׁש בהתבונן בשאר פסוקי הפטרה ,הרי
יִ ְשראל ִת ְתהַ לל: נבואת ישעיהו דרך ראיית חז''ל
מתאימה גם לדורותינו וכפי שהתנבא
ובכך יחיש לנו את גאולתנו ופדות
ישעיהו :קורא הדורות מראש.
נפשנו בב''א.
וכמובא בחסידות שהפרשה וההפטרה
מלוות את עם ישראל בכל הדורות
בכל אורחות חייו.
^^^^
וכדמסיים הנביא בהפטרה{ :ח} וְ אַּ תָ ה
י ְִש ָראֵ ל עַּבְ דִ י ַּיעֲקֹ ב אֲׁשֶ ר בְ חַּ ְר ִתיָך ז ֶַּרע
אַּ בְ ָרהָ ם אֹ הֲבִ י{ :ט} אֲׁשֶ ר הֶ ֱחזַּקְ ִתיָך
אתיָך וָאֹ מַּ רִמקְ צֹות הָ אָ ֶרץ ּומֵ אֲצִ ילֶיהָ קְ ָר ִ
לְ ָך עַּבְ ִדי אַּ תָ ה בְ חַּ ְר ִתיָך וְ ל ֹא ְמאַּ ְס ִתיָך:
{י} אַ ל ִתירא כִ י עִ ְמך אנִ י אַּ ל ִת ְׁשתָ ע
כִ י אֲנִ י אֱֹלהֶ יָך ִאמַּ צְ ִתיָך אַּ ף ֲעז ְַּר ִתיָך אַּ ף
ימין צִ דְ קִ י{ :יא} הן יבׁשּו ְתמַּ כְ ִתיָך בִ ִ
וְ יִ כלְ מּו כל הַ ֶנח ֱִרים בְך יִ ְהיּו כְ אַ יִ ן
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מייל leshem895@gmail.com
