פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — לך לך (2026-10-19)

הגיליון מוקדש
לעילוי-נשמתו של מורי-
חמי ,אשר אהב את התורה
בכל ליבו ,נפשו ומאודו,
הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל.
ת .נ .צ .ב .ה.
פרשת
לך-לך
תשפ“ז
גיליון מס‘
808
■■■ -מי ,והרבי עצמו הושלך לבית-האסורים.
“על מה בא עלי כזה עונש?“ ,כאב הרבי,
מעתה נמצינו למדים שעניין גלותו של
אברהם—איננה עוד ניסיון ,אלא תחילתו של ”הרי כל חיי מציל אני את היהודים
הנמצאים בבית-הסוהר; היאך יתכן שקרה
אל ייעודך
מסע למימוש ייעודו בעולם -להרעיף
גם לי כך?” .ראה ה’ בצערו ,ושלח אליו את
חסדים רבים מספור על כל נברא.
אליהו הנביא“ .אין זה עונש ,חלילה!” - כשהרבי פודה-השבויים נכלא
ה‘אברהמיות‘ -כפי שכינה אותה מרן הגאון
רבי ברוך-מרדכי אזרחי זצוק“ל שהשבוע חל אמר לו אליהו “ -שמחה גדולה יש בשמיים בבית-האסורים
יום הסתלקותו—היא מידה של ’והיה ברכה‘, כאשר אתה מקיים מצווה נעלית זו של
היינו השפעת טובה בלתי-פוסקת על פדיון שבויים .אולם ,כדי שתקיים את
המצווה ביתר שאת ובזריזות ,רצה ה’ וזהו פירוש לך לך מארצך וממולדתך ומבית
העולם .אהבת חסד.
להטעים לך פעם אחת את הטעם שמרגיש אביך ,לך לך—היינו אל ייעודך ,אל תיקון
היציאה לגלות של אברהם לא הייתה האדם השבוי .לאחר שתחוש את תחושותיו נשמתך מה שאתה צריך לתקן בעולם-הזה,
אלא הכשר לקיום ייעודו בעולם בשלמות— של הנתון בשבי—תזכה לקיים את מצות שזהו עיקר תפקידו של היהודי .וכדאיתא
קיום חסד באיכות ,מתוך הרגשה עמוקה פדיון שבויים בהתלהבות ובזריזות רבה אף ב‘תורת אבות’ כי גם אם יהודי בעולם -הזה
של מועקת הזולת .הוא יוצא להיות נע-ונד יותר!” .בדומה לכך ,הבין הרבי ,ארע לומד ומתפלל ועוסק במעשים -טובים ,הרי
בארץ ,כדי להרגיש את מועקת הגולים, לאברהם אבינו ,מכיון שכל חי עסק במצות אם אין מתקן את ייעוד מה שצריך לתקן
עוברי-הדרכים ,ובכדי לחוש כמה זקוקים הכנסת אורחים ,רצה הקדוש ברוך הוא בעולם ,כשעולה לעולם העליון שואלים
הם למים צוננים בימי ’הוציא הקב“ה חמה להטעימו בטעם שמרגישים עוברי דרכים, אותו :מה פעלת בעולם הזה ,פירוש שהרי
מנרתיקה‘ .כדי שיחוש כמה טובה עושים ולגרום לאברהם לחוש את תחושתו של מי לא תיקנת את העיקר ,את שהיה תפקידך
לאדם שנותן לו מקום ללון כשהוא נתון שנזקק לאכול על שולחנו של השני ,לצורך לתקן ,שזה היה ייעודך בעולם
לחסדי המדבר. כך אמר לו ה’“ ,לך לך” להנאתך ולטובתך, (‘נתיבות שלום‘ בפרשתנו)
אין צורך אפוא להכביר במלל :זהו ”אל שתקיים את מצות הכנסת אורחים ביתר
שאת ,בהיותך מכיר בטובה הגדולה שאתה ”אל ייעודך“ -הכיצד?
ייעודך“ .זהו המסע.
עושה לאורחים. כיצד היציאה מ‘אזור הנוחות‘ של
ללמדנו שלעיתים אנו עוברים מסע .אנו ’ממולדתך ,מארצך ומבית אביך‘ -היא היא
רואים רק פרק א‘ ,אך הוא יכול להתברר גלותו של אברהם -לא יעודו של אברהם אבינו בעולם?
כשלב הכנה קריטי לשלב ב‘ ,לשלב הגדול
והנעלה של ”והיה ברכה“. הייתה אלא הכשר לקיום ■■■
וגם האדמה שאנו עומדים עליה כעת - האיכותי והעמוק ביותר מסופר כי הרה“ק בעל ה‘מאור עיניים‘
זיע“א היה עוסק רבות במצוות פדיון
אדמת קודש היא.
של הכנסת אורחים שבויים .יהודים רבים זכה להוציא מן המצר
אל המרחב .אולם ,פעם אחת הלשין עליו אי
תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ -צפת >> פלא‘ 8686115050 :דוא“לabyisrael@gmail.com : גיליון ’פרשית השבוע‘ -להגות והסברה יהודית פרשת לך-לך
אתה פוגש יהודים שבימים
כתיקונים מרגישים "עלובי החיים",
כאלו שנזנחו ונמצאים בפינה.
הביטחון-עצמי שלהם מכווץ ,ירוד
עד אימה .אבל היום – יום הבחירות
– זהו יום חגם כפשוטו.
הם מגיעים לקלפי "מנופחים" .עם א .י .פ.
ראש מורם .הם – דווקא הם –
יקבעו מי יהיה רה"מ הבא .הם השטר הקרוע ו‘בן דרוסאי‘... כל קול -קובע!
יקבעו כמה מנדטים תקבל מפלגת אודה ואתוודה :כל אימת שמוזכר רבי יוחנן בגמרא,
פלוני .כן ,הם. אני בודק האם מימרה דנן שייכת ,אולי ,למימרה מה שלמדתי מהכניסה לקלפי
המפורסמת שלו לגבי ’ חצי שיעור אסור מן התורה
כתוספת לחגיגה הגדולה עטים (יומא עד ,א). ביום הבחירות
עליהם בכניסה כל מיני "מעודדים" כך היה כאשר למדנו באחרונה בגמרא במנחות (נז,
ממפלגות שונות ,תוחבים להם א)" :אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן :הניח בשר א .י .פ.
על גבי גחלים ,היפך בו חייב ,לא היפך בו פטור".
פתקים כאלו ואחרים ומדגישים: ובהמשך" :לא צריכא ,דאי לא היפך ביה ,הוה בשיל
"רק מפלגת ."..כולם משוועים מצד אחד כמאכל בן דרוסאי ,וכי מהפיך ביה בשיל לא אשכח את אותה שיחה של המשגיח
לקול שלו .כולם מקבצים ממנו את משני צדדין כמאכל בן דרוסאי ,וקמ"ל דכל מצד אחד בישיבה ,הגאון הצדיק רבי נתן כהן זצ"ל.
כמאכל בן דרוסאי—לא כלום הוא “ .הגמרא לא דנה
נדבתו. למעשה לגבי עצם האיסור ,אם ” לאו כלום הוא “. למרות שחלף כבר יותר מעשור מאז –
והסטיקר הרי גם צועק" :כל קול – ולכאורה היה מקום לדון מה באשר לאיסור .והנה רבי
יוחנן עצמו ,בידוע ,נוקט ש ‘ חצי שיעור אסור מן השיחה הזו מהדהדת במוחי .היא התקיימה
קובע!" התורה‘ ,ולכאורה גם כאן צריך לנקוט כך. בפרשת במדבר – פרשת השבטים והדגלים.
■■■ אולם נראה בפשטות שאין כאן נדון כלל .והוא המשגיח הצביע אז על מדרש והדגיש את
לאור מה שלמדנו פעם ,דומנו ,ב ‘ תוצאות חיים ‘ כי חשיבותו של היחיד ,הבודד .הוא הדגיש
אבל לגמרי לא צריך להרחיק עד במלאכת הוצאה בשבת המחויבת רק באמצעות שאסור לבחור להקשיב למילים של היצר
שם. ’ עקירה ‘ ו ‘ הנחה ‘ (ראה תחילת מסכת שבת) ,הרי
שבמידה ואדם יעשה עקירה ולא הנחה ,אין כאן ’חצי נוסח" :יש כבר הרבה אנשים בעולם; מה
מידי יום כשאנחנו אוספים יהודים שיעור‘ ,אלא אין כאן מלאכה כלל. צריכים דווקא אותי"" ,אני לא שווה"
ל'צנטער' (עשירי) אנחנו מבינים ונחדד :שורש הנדון ב‘חצי שיעור‘ הוא שלמעשה כן וכדומה.
שאי-אפשר לדלג על שום יהודי. יש כאן חפץ של איסור בעצם ,אלא שהבעיה היא
נקודתית -אך ורק בשיעור .כלומר :אם תצרף הרי עוד המשגיח – כך זכורני – הזכיר את ימי גיא-
בלי ה"פרוטה לפרוטה מצטרפת חצי -יעבור הוא האדם על איסור אכילה גם על החצי הצלמוות אז הנאצים הארורים ימ"ש חרטו
הזו" – לא נוכל להשיג מניין .רק הראשון ,כמובן (וכבר האריכו האחרונים להסביר כי מספר על כל יהודי .אחד לא פספסו" .לכל
ה"אחד" הזה מביא לנו את העשירי. טעמו של רבי יוחנן הוא מטעם כך —“ כיוון שחזי
לאיצטרופי—איסורא קאכיל “) .אולם כאן החיסרון יהודי – יש מספר!" ,חידד.
"כל קול – קובע!". איננו רק בשיעור אלא יש כאן חיסרון מהותי -חצי
מלאכה היא איננה ’ מלאכה ‘ כלל וחסר כאן בעצם ■■■
אז מי שמרגיש נחיתות ,כביכול לא בצורת ודמות המלאכה. ברבות הימים ,נפגשתי עם התובנה הברורה
צריך דווקא אותו בעולם ,כי יש עוד משל למה הדבר דומה? לשטר ₪קרוע .אם יגיע הזו לא-מעט פעמים בחיים.
המונים כמוהו ,בכובע וחליפה, אדם לחנות עם חצי שטר ₪ 022באומרו כי הוא רוצה
שיזכור כי לא ,אי-אפשר לפסוח על שיחשיב לו אותו ל ,₪ 022 -לא יסכים לו המוכר, ביום הבחירות למשל.
כמובן ,שכן שטר קרוע וחצוי—אינו שטר בעל ערך כלל
הקול שלו בדווקא .הקול שלו יכול וכלל!
להכריע האם יהיה עוד מנדט או לא
כך גם כאן יש להסביר :חיסרון באופי וצורת
מי שמרגיש נחיתות,
(והמציאות בעבר -כבר הוכיחה המלאכה ,הוא לא חיסרון רק בשיעור ,אלא שאין כאן כביכול לא צריך דווקא
זאת ברורות). צורת מלאכה כלל .והוא לאור מה שהזכרנו בעבר
מדברי מרן ה ‘ אגלי טל ‘ זיע “ א כי שורש איסור אותו בעולם ,שיזכור
מלאכות שבת הוא תיקון ויצירה חדשה —הפיכת קמח,
למשל ,ללחם .אולם כאשר אין כאן את זה -חסרה שכל קול—קובע!
נשמת המלאכה ,ולא ניתן לאסור זאת כלל .והבן.
גיליון ’פרשית השבוע‘ -פרשת לך-לך תשפ“ז
מתוך רצון למחול על כבודו מפני כבוד התורה הספון בראשי
הישיבה .עומד הוא ’ צורבא מרבנן‘ ,ולו שנות תורה בודדות ,מול
’רבנן‘ שמאחוריהם עשרות שנות תורה .אך לא הועיל לו מאומה.
הגר"י אברמסקי עמד על דעתו בתקיפות של קדושה ,ולא הותיר לו
המדרגות בסלבודקא
ברירה אלא לצעוד קדימה ולעלות במדרגות ,בעוד גדולי-הדור זזים מעשה מפעים ומרגש
הצידה ומפנים את הדרך לעלם הצעיר. מגבעת הישיבה המעטירה
***
שנים רבות לאחר מכן ,כשהוא כבר זקן מופלג ,שיחזר מרן הגאון
במדרגות ישיבת סלבודקה המעטירה ,טיפס לו בזריזות הבחור הצעיר
רבי יצחק זילברשטיין שליט"א את המעשה המפעים הזה בפני
יצחק זילברשטיין .ימים של התעלות עצומה בתורה היו אלה הימים,
המוני תלמידיו בליל הושענא רבה ,בשיחת חיזוק שנערכה על ידי
ימי בחרות זוהרים בצל רבותיו גדולי הדור ,כאשר צעדיו מוליכים
תלמידו ומקורבו ד"ר הרב מנחם ברייר שליט"א ,והוסיף ברטט:
אותו מדי יום במעלה המדרגות המובילות אל בית המדרש ,אל
"יש כאן לימוד גדול מראשי הישיבות כיצד לרומם בחור הולך
הסטנדר ואל הלימוד.
ללמוד! להראות לו את החביבות העצומה שבה מחשיבים את
היה זה ביום שני בשבת ,יום בו היה היה מגיע מרן הגאון רבי
הלימוד .למרות שהיו ראשי ישיבה גדולי עולם ,כשבחור עולה
יחזקאל אברמסקי זצוק“ ל למסור ‘ שיעור כללי‘ בישיבה ,וכתליה
ללמוד תורה – הם זזים הצידה כדי לכבדו! הנה הראו לנו גדולי -
רעשו מהמולת השיח התורני הלוהט.
העולם והשרישו לנו' :אנחנו גומרים את הלימוד ואתה בא כעת
ללמוד ,לנו יש פנייה הצידה ולך יש זכות קדימה' .להראות לכולם לאחר השיעור ,זאת לאחר שטעם דבר-מה בחדר-האוכל ,עולה הוא
את גדולתם של בני התורה והתלמידי חכמים הצעירים הללו שבאים שוב במדרגות כי נפשו חפצה להסתופף בביהמ“ד ,האפוף שאון
ללמוד ,שבזכותם אנו חיים!". גועש של תורה.
יש לדברים חשיבות שבעתיים עם פתיחת ’ זמן חורף ‘ הבעל “ ט והנה הוא מבחין בשני שרפי-מעלה היורדים מולו .היו אלה ראשי
ס
ובימים שכבוד בני -התורה היקרים והמסולאים-מפז נרמס בידי הישיבה ,מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל ומרן הגאון רבי
גורמי השלטון השונים. מרדכי שולמן זצוק"ל ,אשר יצאו מן הישיבה כתום השיעור.
מובן ,שכשראה הבחור הצעיר את רבותיו ,אדירי התורה ,מתקרבים,
לתשומת-ליבכם! נרתע לאחוריו ביראת-כבוד .בטבעיות ובזריזות מיהר לפנות הצידה,
להיצמד אל הכותל כדי ליתן לרבותיו ,מהם קנה תורה ויראה ,לעבור
ראשונים.
מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן אך להפתעתו ,נעצר מרן בעל ה'חזון יחזקאל' על עומדו .מבטו
לקבל את הגיליון למייל ללא האציל נח על הבחור הצעיר ,ובקול מלא חום -פנה אליו ואמר:
תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת: "אנחנו יוצאים כעת מבית המדרש ,ואילו אתה עולה ללמוד ובא אל
הישיבה! ממילא ,כוחך ברגע זה גדול יותר .ולכן יש לך זכות קדימה
abyisrael@gmail.com – אנחנו נפנה הצידה ,ואתה תעלה!"
הבחור הצעיר נבוך עד דכא .ניסה להתחנן ולסגת אחור,
”דרכו“ -חינוך עם נשמה ובגובה-העיניים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
” לפני הבחירות עומדים על כף-המאזניים קידוש ה‘ מחד גיסא
וחילול ה‘ ח“ ו מאידך גיסא .עוון חילול ה‘ בפרהסיא הוא חמור
ביותר ומי שממעיט כוחה של היהדות החרדית—גורם לחילול ה‘
בפרהסיא!“ (מרן רבי אהרון קוטלר זצוק“ל)
צילום -לע“מ
” עצם ריבוי המצביעים הוא קידוש שם שמים עצום :כי הוא
הכרזה קבל כל העולם שהוא מעבדי הקב"ה הנאמנים .ובודאי
מצוה יקרה וזכות גדול הוא להשתדל להרבות מצביעים“ (מרן
ה‘קהילות יעקב‘ -ספר ’קריינא דאיגרתא‘)
” הבחירות זה תחנה בשביל לממש באופן מעשי וברור את מצוות
’ ועשית ככל אשר יורוך ‘ .זוהי שעת מבחן לכל מה שאנחנו
משננים לעצמנו כל השנים—שאנחנו מצייתים ושומעים לדעת
תורה. ובחרת בחיים
” מרן רבי אהרון קוטלר זיע “ א היה בא לארץ ישראל לפני כל
בחירות ועובר ממקום למקום כדי להוסיף מצביעים באומרו כי
’ יום הבחירות —הינו ’ יום הדין לדורות ‘ .ראש השנה הוא ’יום
ערב הבחירות -להלן לקט מאמרות גדולי ישראל
הדין‘ לאותה שנה; אולם ביום הבחירות לעיתים נקבעים דברים זיע‘‘א על הבחירות
שבת בצפת בעלי חשיבות לדורות!‘.
” אבל סוף -סוף בני תורה צריכים לדעת ש ‘ שולחנך גדול
משולחנם ‘ .בזמנים כאלה לפעמים נהיים קצת מושפעים על
” הבחירות אמנם מצווה הן ,אבל לא כמו מצוות מצה אלא כמו
מצוות מרור“ (מרן שר התורה מטשעבין זצוק“ל).
הם נהיים אותם,
יחידת- ומצלמיםעם
ר ,ממוזגת,הבמה חדרים ,על
041מ“ עסקנים5עומדים
מיני דירת
מכובדים ...צריך לדעת שזה הבל .ההוא שצריך להיות שליחא
אפשרמ“ר עם
מרפסתאיכ01-- "יש טענות על חבר-כנסת זה או אחר ברשימה? גם לי יש טענות
לעולם בלא מיטות,בבחינת ’
זוהי00עבדות,
מפוארת, הורים
הוא מסכן. לפעמים .אז מה .איננו מצביעים בשביל חברי -הכנסת ,אנו דציבורא
חדשים!בכולל,
חדריםבישיבה,
השולחן והגולן.
הכינרתהוא
לכלהאמיתי מרהיב
שולחן ‘ נוף ה ‘
מצביעים כדי להגדיל כבוד שמים ולסייע לענייני הדת במדינה .בורסקי ‘.
967250-2270בשופי עוד דף
שיושב ולומד וגורס חכם תלמיד בבית השולחן
לפרטים ,פל‘: כמו שאמר החזון -איש .שיראו ציבור גדול שמבקש את ענייני
גמרא עוד פוסק ועוד ’שולחן-ערוך‘—זהו האושר האמיתי -וזהו
הדת".
ה ‘ שולחן ‘ הגדול! במקום הזה הם צריכים להתעסק בדברים
"מי שלא רוצה שתהיה כאן תחבורה ציבורית בשבת ,מי שלא אחרים“ (’דרשות משמר הלוי‘ ,חלק ב‘ עמוד רס“ד)
רוצה שירמסו את כל מוסדות הדת – שילך להצביע ג' – וזריזין
מקדימין למצוות“ (מרן הגרי“ש אלישיב זצוק“ל)
הינדיק
משפט שבועי לשדרוג התקשורת הבינאישית מתוך הספר
החדש ”הינדיק“
’‘ ...אותן ”בבושקות“ יושבות שם בשוק במשך שעות ארוכות ,ועד ליל
אולי מצליחות להשיג את מבוקשן -למכור את ארבע העגבניות
ושלושת הבצלים ...ולא ,נח להם בחברה הזו .אל תבכו בשבילן“
חדש! ”הינדיק“ -המדריך המלא לשדרוג התקשורת הבינאישית .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
