gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫פרשת‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫תשפ“ז‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪808‬‬ ‫■■■‬ ‫‪-‬מי‪ ,‬והרבי עצמו הושלך לבית‪-‬האסורים‪.‬‬ ‫“על מה בא עלי כזה עונש?“‪ ,‬כאב הרבי‪,‬‬ ‫מעתה נמצינו למדים שעניין גלותו של‬ ‫אברהם—איננה עוד ניסיון‪ ,‬אלא תחילתו של‬ ‫”הרי כל חיי מציל אני את היהודים‬ ‫הנמצאים בבית‪-‬הסוהר; היאך יתכן שקרה‬ ‫אל ייעודך‬ ‫מסע למימוש ייעודו בעולם ‪ -‬להרעיף‬ ‫גם לי כך?”‪ .‬ראה ה’ בצערו‪ ,‬ושלח אליו את‬ ‫חסדים רבים מספור על כל נברא‪.‬‬ ‫אליהו הנביא‪“ .‬אין זה עונש‪ ,‬חלילה!” ‪-‬‬ ‫כשהרבי פודה‪-‬השבויים נכלא‬ ‫ה‘אברהמיות‘ ‪ -‬כפי שכינה אותה מרן הגאון‬ ‫רבי ברוך‪-‬מרדכי אזרחי זצוק“ל שהשבוע חל‬ ‫אמר לו אליהו ‪“ -‬שמחה גדולה יש בשמיים‬ ‫בבית‪-‬האסורים‬ ‫יום הסתלקותו—היא מידה של ’והיה ברכה‘‪,‬‬ ‫כאשר אתה מקיים מצווה נעלית זו של‬ ‫היינו השפעת טובה בלתי‪-‬פוסקת על‬ ‫פדיון שבויים‪ .‬אולם‪ ,‬כדי שתקיים את‬ ‫המצווה ביתר שאת ובזריזות‪ ,‬רצה ה’‬ ‫וזהו פירוש לך לך מארצך וממולדתך ומבית‬ ‫העולם‪ .‬אהבת חסד‪.‬‬ ‫להטעים לך פעם אחת את הטעם שמרגיש‬ ‫אביך‪ ,‬לך לך—היינו אל ייעודך‪ ,‬אל תיקון‬ ‫היציאה לגלות של אברהם לא הייתה‬ ‫האדם השבוי‪ .‬לאחר שתחוש את תחושותיו‬ ‫נשמתך מה שאתה צריך לתקן בעולם‪-‬הזה‪,‬‬ ‫אלא הכשר לקיום ייעודו בעולם בשלמות—‬ ‫של הנתון בשבי—תזכה לקיים את מצות‬ ‫שזהו עיקר תפקידו של היהודי‪ .‬וכדאיתא‬ ‫קיום חסד באיכות‪ ,‬מתוך הרגשה עמוקה‬ ‫פדיון שבויים בהתלהבות ובזריזות רבה אף‬ ‫ב‘תורת אבות’ כי גם אם יהודי בעולם ‪-‬הזה‬ ‫של מועקת הזולת‪ .‬הוא יוצא להיות נע‪-‬ונד‬ ‫יותר!”‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הבין הרבי‪ ,‬ארע‬ ‫לומד ומתפלל ועוסק במעשים ‪-‬טובים‪ ,‬הרי‬ ‫בארץ‪ ,‬כדי להרגיש את מועקת הגולים‪,‬‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬מכיון שכל חי עסק במצות‬ ‫אם אין מתקן את ייעוד מה שצריך לתקן‬ ‫עוברי‪-‬הדרכים‪ ,‬ובכדי לחוש כמה זקוקים‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬רצה הקדוש ברוך הוא‬ ‫בעולם‪ ,‬כשעולה לעולם העליון שואלים‬ ‫הם למים צוננים בימי ’הוציא הקב“ה חמה‬ ‫להטעימו בטעם שמרגישים עוברי דרכים‪,‬‬ ‫אותו‪ :‬מה פעלת בעולם הזה‪ ,‬פירוש שהרי‬ ‫מנרתיקה‘‪ .‬כדי שיחוש כמה טובה עושים‬ ‫ולגרום לאברהם לחוש את תחושתו של מי‬ ‫לא תיקנת את העיקר‪ ,‬את שהיה תפקידך‬ ‫לאדם שנותן לו מקום ללון כשהוא נתון‬ ‫שנזקק לאכול על שולחנו של השני‪ ,‬לצורך‬ ‫לתקן‪ ,‬שזה היה ייעודך בעולם‬ ‫לחסדי המדבר‪.‬‬ ‫כך אמר לו ה’‪“ ,‬לך לך” להנאתך ולטובתך‪,‬‬ ‫(‘נתיבות שלום‘ בפרשתנו)‬ ‫אין צורך אפוא להכביר במלל‪ :‬זהו ”אל‬ ‫שתקיים את מצות הכנסת אורחים ביתר‬ ‫שאת‪ ,‬בהיותך מכיר בטובה הגדולה שאתה‬ ‫”אל ייעודך“ ‪ -‬הכיצד?‬ ‫ייעודך“‪ .‬זהו המסע‪.‬‬ ‫עושה לאורחים‪.‬‬ ‫כיצד היציאה מ‘אזור הנוחות‘ של‬ ‫ללמדנו שלעיתים אנו עוברים מסע‪ .‬אנו‬ ‫’ממולדתך‪ ,‬מארצך ומבית אביך‘ ‪ -‬היא היא‬ ‫רואים רק פרק א‘‪ ,‬אך הוא יכול להתברר‬ ‫גלותו של אברהם ‪ -‬לא‬ ‫יעודו של אברהם אבינו בעולם?‬ ‫כשלב הכנה קריטי לשלב ב‘‪ ,‬לשלב הגדול‬ ‫והנעלה של ”והיה ברכה“‪.‬‬ ‫הייתה אלא הכשר לקיום‬ ‫■■■‬ ‫וגם האדמה שאנו עומדים עליה כעת ‪-‬‬ ‫האיכותי והעמוק ביותר‬ ‫מסופר כי הרה“ק בעל ה‘מאור עיניים‘‬ ‫זיע“א היה עוסק רבות במצוות פדיון‬ ‫אדמת קודש היא‪.‬‬ ‫של הכנסת אורחים‬ ‫שבויים‪ .‬יהודים רבים זכה להוציא מן המצר‬ ‫אל המרחב‪ .‬אולם‪ ,‬פעם אחת הלשין עליו אי‬ ‫תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת לך‪-‬לך‬ ‫אתה פוגש יהודים שבימים‬ ‫כתיקונים מרגישים "עלובי החיים"‪,‬‬ ‫כאלו שנזנחו ונמצאים בפינה‪.‬‬ ‫הביטחון‪-‬עצמי שלהם מכווץ‪ ,‬ירוד‬ ‫עד אימה‪ .‬אבל היום – יום הבחירות‬ ‫– זהו יום חגם כפשוטו‪.‬‬ ‫הם מגיעים לקלפי "מנופחים"‪ .‬עם‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫ראש מורם‪ .‬הם – דווקא הם –‬ ‫יקבעו מי יהיה רה"מ הבא‪ .‬הם‬ ‫השטר הקרוע ו‘בן דרוסאי‘‪...‬‬ ‫כל קול ‪ -‬קובע!‬ ‫יקבעו כמה מנדטים תקבל מפלגת‬ ‫אודה ואתוודה‪ :‬כל אימת שמוזכר רבי יוחנן בגמרא‪,‬‬ ‫פלוני‪ .‬כן‪ ,‬הם‪.‬‬ ‫אני בודק האם מימרה דנן שייכת‪ ,‬אולי‪ ,‬למימרה‬ ‫מה שלמדתי מהכניסה לקלפי‬ ‫המפורסמת שלו לגבי ’ חצי שיעור אסור מן התורה‬ ‫כתוספת לחגיגה הגדולה עטים‬ ‫(יומא עד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ביום הבחירות‬ ‫עליהם בכניסה כל מיני "מעודדים"‬ ‫כך היה כאשר למדנו באחרונה בגמרא במנחות (נז‪,‬‬ ‫ממפלגות שונות‪ ,‬תוחבים להם‬ ‫א)‪" :‬אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ :‬הניח בשר‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫על גבי גחלים‪ ,‬היפך בו חייב‪ ,‬לא היפך בו פטור"‪.‬‬ ‫פתקים כאלו ואחרים ומדגישים‪:‬‬ ‫ובהמשך‪" :‬לא צריכא‪ ,‬דאי לא היפך ביה‪ ,‬הוה בשיל‬ ‫"רק מפלגת‪ ."..‬כולם משוועים‬ ‫מצד אחד כמאכל בן דרוסאי‪ ,‬וכי מהפיך ביה בשיל‬ ‫לא אשכח את אותה שיחה של המשגיח‬ ‫לקול שלו‪ .‬כולם מקבצים ממנו את‬ ‫משני צדדין כמאכל בן דרוסאי‪ ,‬וקמ"ל דכל מצד אחד‬ ‫בישיבה‪ ,‬הגאון הצדיק רבי נתן כהן זצ"ל‪.‬‬ ‫כמאכל בן דרוסאי—לא כלום הוא “‪ .‬הגמרא לא דנה‬ ‫נדבתו‪.‬‬ ‫למעשה לגבי עצם האיסור‪ ,‬אם ” לאו כלום הוא “‪.‬‬ ‫למרות שחלף כבר יותר מעשור מאז –‬ ‫והסטיקר הרי גם צועק‪" :‬כל קול –‬ ‫ולכאורה היה מקום לדון מה באשר לאיסור‪ .‬והנה רבי‬ ‫יוחנן עצמו‪ ,‬בידוע‪ ,‬נוקט ש ‘ חצי שיעור אסור מן‬ ‫השיחה הזו מהדהדת במוחי‪ .‬היא התקיימה‬ ‫קובע!"‬ ‫התורה‘‪ ,‬ולכאורה גם כאן צריך לנקוט כך‪.‬‬ ‫בפרשת במדבר – פרשת השבטים והדגלים‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫אולם נראה בפשטות שאין כאן נדון כלל‪ .‬והוא‬ ‫המשגיח הצביע אז על מדרש והדגיש את‬ ‫לאור מה שלמדנו פעם‪ ,‬דומנו‪ ,‬ב ‘ תוצאות חיים ‘ כי‬ ‫חשיבותו של היחיד‪ ,‬הבודד‪ .‬הוא הדגיש‬ ‫אבל לגמרי לא צריך להרחיק עד‬ ‫במלאכת הוצאה בשבת המחויבת רק באמצעות‬ ‫שאסור לבחור להקשיב למילים של היצר‬ ‫שם‪.‬‬ ‫’ עקירה ‘ ו ‘ הנחה ‘ (ראה תחילת מסכת שבת)‪ ,‬הרי‬ ‫שבמידה ואדם יעשה עקירה ולא הנחה‪ ,‬אין כאן ’חצי‬ ‫נוסח‪" :‬יש כבר הרבה אנשים בעולם; מה‬ ‫מידי יום כשאנחנו אוספים יהודים‬ ‫שיעור‘‪ ,‬אלא אין כאן מלאכה כלל‪.‬‬ ‫צריכים דווקא אותי"‪" ,‬אני לא שווה"‬ ‫ל'צנטער' (עשירי) אנחנו מבינים‬ ‫ונחדד‪ :‬שורש הנדון ב‘חצי שיעור‘ הוא שלמעשה כן‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫שאי‪-‬אפשר לדלג על שום יהודי‪.‬‬ ‫יש כאן חפץ של איסור בעצם‪ ,‬אלא שהבעיה היא‬ ‫נקודתית ‪ -‬אך ורק בשיעור‪ .‬כלומר‪ :‬אם תצרף הרי עוד‬ ‫המשגיח – כך זכורני – הזכיר את ימי גיא‪-‬‬ ‫בלי ה"פרוטה לפרוטה מצטרפת‬ ‫חצי ‪ -‬יעבור הוא האדם על איסור אכילה גם על החצי‬ ‫הצלמוות אז הנאצים הארורים ימ"ש חרטו‬ ‫הזו" – לא נוכל להשיג מניין‪ .‬רק‬ ‫הראשון‪ ,‬כמובן (וכבר האריכו האחרונים להסביר כי‬ ‫מספר על כל יהודי‪ .‬אחד לא פספסו‪" .‬לכל‬ ‫ה"אחד" הזה מביא לנו את העשירי‪.‬‬ ‫טעמו של רבי יוחנן הוא מטעם כך —“ כיוון שחזי‬ ‫לאיצטרופי—איסורא קאכיל “)‪ .‬אולם כאן החיסרון‬ ‫יהודי – יש מספר!"‪ ,‬חידד‪.‬‬ ‫"כל קול – קובע!"‪.‬‬ ‫איננו רק בשיעור אלא יש כאן חיסרון מהותי ‪ -‬חצי‬ ‫מלאכה היא איננה ’ מלאכה ‘ כלל וחסר כאן בעצם‬ ‫■■■‬ ‫אז מי שמרגיש נחיתות‪ ,‬כביכול לא‬ ‫בצורת ודמות המלאכה‪.‬‬ ‫ברבות הימים‪ ,‬נפגשתי עם התובנה הברורה‬ ‫צריך דווקא אותו בעולם‪ ,‬כי יש עוד‬ ‫משל למה הדבר דומה? לשטר ‪ ₪‬קרוע‪ .‬אם יגיע‬ ‫הזו לא‪-‬מעט פעמים בחיים‪.‬‬ ‫המונים כמוהו‪ ,‬בכובע וחליפה‪,‬‬ ‫אדם לחנות עם חצי שטר ‪ ₪ 022‬באומרו כי הוא רוצה‬ ‫שיזכור כי לא‪ ,‬אי‪-‬אפשר לפסוח על‬ ‫שיחשיב לו אותו ל ‪ ,₪ 022 -‬לא יסכים לו המוכר‪,‬‬ ‫ביום הבחירות למשל‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שכן שטר קרוע וחצוי—אינו שטר בעל ערך כלל‬ ‫הקול שלו בדווקא‪ .‬הקול שלו יכול‬ ‫וכלל!‬ ‫להכריע האם יהיה עוד מנדט או לא‬ ‫כך גם כאן יש להסביר‪ :‬חיסרון באופי וצורת‬ ‫מי שמרגיש נחיתות‪,‬‬ ‫(והמציאות בעבר ‪ -‬כבר הוכיחה‬ ‫המלאכה‪ ,‬הוא לא חיסרון רק בשיעור‪ ,‬אלא שאין כאן‬ ‫כביכול לא צריך דווקא‬ ‫זאת ברורות)‪.‬‬ ‫צורת מלאכה כלל ‪ .‬והוא לאור מה שהזכרנו בעבר‬ ‫מדברי מרן ה ‘ אגלי טל ‘ זיע “ א כי שורש איסור‬ ‫אותו בעולם‪ ,‬שיזכור‬ ‫מלאכות שבת הוא תיקון ויצירה חדשה —הפיכת קמח‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬ללחם‪ .‬אולם כאשר אין כאן את זה ‪ -‬חסרה‬ ‫שכל קול—קובע!‬ ‫נשמת המלאכה‪ ,‬ולא ניתן לאסור זאת כלל‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת לך‪-‬לך תשפ“ז‬ ‫מתוך רצון למחול על כבודו מפני כבוד התורה הספון בראשי‬ ‫הישיבה‪ .‬עומד הוא ’ צורבא מרבנן‘‪ ,‬ולו שנות תורה בודדות‪ ,‬מול‬ ‫’רבנן‘ שמאחוריהם עשרות שנות תורה‪ .‬אך לא הועיל לו מאומה‪.‬‬ ‫הגר"י אברמסקי עמד על דעתו בתקיפות של קדושה‪ ,‬ולא הותיר לו‬ ‫המדרגות בסלבודקא‬ ‫ברירה אלא לצעוד קדימה ולעלות במדרגות‪ ,‬בעוד גדולי‪-‬הדור זזים‬ ‫מעשה מפעים ומרגש‬ ‫הצידה ומפנים את הדרך לעלם הצעיר‪.‬‬ ‫מגבעת הישיבה המעטירה‬ ‫***‬ ‫שנים רבות לאחר מכן‪ ,‬כשהוא כבר זקן מופלג‪ ,‬שיחזר מרן הגאון‬ ‫במדרגות ישיבת סלבודקה המעטירה‪ ,‬טיפס לו בזריזות הבחור הצעיר‬ ‫רבי יצחק זילברשטיין שליט"א את המעשה המפעים הזה בפני‬ ‫יצחק זילברשטיין‪ .‬ימים של התעלות עצומה בתורה היו אלה הימים‪,‬‬ ‫המוני תלמידיו בליל הושענא רבה‪ ,‬בשיחת חיזוק שנערכה על ידי‬ ‫ימי בחרות זוהרים בצל רבותיו גדולי הדור‪ ,‬כאשר צעדיו מוליכים‬ ‫תלמידו ומקורבו ד"ר הרב מנחם ברייר שליט"א‪ ,‬והוסיף ברטט‪:‬‬ ‫אותו מדי יום במעלה המדרגות המובילות אל בית המדרש‪ ,‬אל‬ ‫"יש כאן לימוד גדול מראשי הישיבות כיצד לרומם בחור הולך‬ ‫הסטנדר ואל הלימוד‪.‬‬ ‫ללמוד! להראות לו את החביבות העצומה שבה מחשיבים את‬ ‫היה זה ביום שני בשבת‪ ,‬יום בו היה היה מגיע מרן הגאון רבי‬ ‫הלימוד‪ .‬למרות שהיו ראשי ישיבה גדולי עולם‪ ,‬כשבחור עולה‬ ‫יחזקאל אברמסקי זצוק“ ל למסור ‘ שיעור כללי‘ בישיבה‪ ,‬וכתליה‬ ‫ללמוד תורה – הם זזים הצידה כדי לכבדו! הנה הראו לנו גדולי ‪-‬‬ ‫רעשו מהמולת השיח התורני הלוהט‪.‬‬ ‫העולם והשרישו לנו‪' :‬אנחנו גומרים את הלימוד ואתה בא כעת‬ ‫ללמוד‪ ,‬לנו יש פנייה הצידה ולך יש זכות קדימה'‪ .‬להראות לכולם‬ ‫לאחר השיעור‪ ,‬זאת לאחר שטעם דבר‪-‬מה בחדר‪-‬האוכל‪ ,‬עולה הוא‬ ‫את גדולתם של בני התורה והתלמידי חכמים הצעירים הללו שבאים‬ ‫שוב במדרגות כי נפשו חפצה להסתופף בביהמ“ד‪ ,‬האפוף שאון‬ ‫ללמוד‪ ,‬שבזכותם אנו חיים!"‪.‬‬ ‫גועש של תורה‪.‬‬ ‫יש לדברים חשיבות שבעתיים עם פתיחת ’ זמן חורף ‘ הבעל “ ט‬ ‫והנה הוא מבחין בשני שרפי‪-‬מעלה היורדים מולו‪ .‬היו אלה ראשי‬ ‫ס‬ ‫ובימים שכבוד בני ‪-‬התורה היקרים והמסולאים‪-‬מפז נרמס בידי‬ ‫הישיבה‪ ,‬מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל ומרן הגאון רבי‬ ‫גורמי השלטון השונים‪.‬‬ ‫מרדכי שולמן זצוק"ל‪ ,‬אשר יצאו מן הישיבה כתום השיעור‪.‬‬ ‫מובן‪ ,‬שכשראה הבחור הצעיר את רבותיו‪ ,‬אדירי התורה‪ ,‬מתקרבים‪,‬‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫נרתע לאחוריו ביראת‪-‬כבוד‪ .‬בטבעיות ובזריזות מיהר לפנות הצידה‪,‬‬ ‫להיצמד אל הכותל כדי ליתן לרבותיו‪ ,‬מהם קנה תורה ויראה‪ ,‬לעבור‬ ‫ראשונים‪.‬‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫אך להפתעתו‪ ,‬נעצר מרן בעל ה'חזון יחזקאל' על עומדו‪ .‬מבטו‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫האציל נח על הבחור הצעיר‪ ,‬ובקול מלא חום ‪ -‬פנה אליו ואמר‪:‬‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫"אנחנו יוצאים כעת מבית המדרש‪ ,‬ואילו אתה עולה ללמוד ובא אל‬ ‫הישיבה! ממילא‪ ,‬כוחך ברגע זה גדול יותר‪ .‬ולכן יש לך זכות קדימה‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫– אנחנו נפנה הצידה‪ ,‬ואתה תעלה!"‬ ‫הבחור הצעיר נבוך עד דכא‪ .‬ניסה להתחנן ולסגת אחור‪,‬‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫‪‬‬ ‫” לפני הבחירות עומדים על כף‪-‬המאזניים קידוש ה‘ מחד גיסא‬ ‫וחילול ה‘ ח“ ו מאידך גיסא‪ .‬עוון חילול ה‘ בפרהסיא הוא חמור‬ ‫ביותר ומי שממעיט כוחה של היהדות החרדית—גורם לחילול ה‘‬ ‫בפרהסיא!“ (מרן רבי אהרון קוטלר זצוק“ל)‬ ‫צילום‪ -‬לע“מ‬ ‫‪‬‬ ‫” עצם ריבוי המצביעים הוא קידוש שם שמים עצום‪ :‬כי הוא‬ ‫הכרזה קבל כל העולם שהוא מעבדי הקב"ה הנאמנים‪ .‬ובודאי‬ ‫מצוה יקרה וזכות גדול הוא להשתדל להרבות מצביעים“ (מרן‬ ‫ה‘קהילות יעקב‘ ‪ -‬ספר ’קריינא דאיגרתא‘)‬ ‫‪‬‬ ‫” הבחירות זה תחנה בשביל לממש באופן מעשי וברור את מצוות‬ ‫’ ועשית ככל אשר יורוך ‘‪ .‬זוהי שעת מבחן לכל מה שאנחנו‬ ‫משננים לעצמנו כל השנים—שאנחנו מצייתים ושומעים לדעת‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ובחרת בחיים‬ ‫” מרן רבי אהרון קוטלר זיע “ א היה בא לארץ ישראל לפני כל‬ ‫בחירות ועובר ממקום למקום כדי להוסיף מצביעים באומרו כי‬ ‫’ יום הבחירות —הינו ’ יום הדין לדורות ‘‪ .‬ראש השנה הוא ’יום‬ ‫ערב הבחירות ‪ -‬להלן לקט מאמרות גדולי ישראל‬ ‫הדין‘ לאותה שנה; אולם ביום הבחירות לעיתים נקבעים דברים‬ ‫זיע‘‘א על הבחירות‬ ‫שבת בצפת‬ ‫בעלי חשיבות לדורות!‘‪.‬‬ ‫” אבל סוף ‪-‬סוף בני תורה צריכים לדעת ש ‘ שולחנך גדול‬ ‫משולחנם ‘‪ .‬בזמנים כאלה לפעמים נהיים קצת מושפעים על‬ ‫” הבחירות אמנם מצווה הן‪ ,‬אבל לא כמו מצוות מצה אלא כמו‬ ‫מצוות מרור“ (מרן שר התורה מטשעבין זצוק“ל)‪.‬‬ ‫הם נהיים‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחידת‪-‬‬ ‫ומצלמיםעם‬ ‫ר‪ ,‬ממוזגת‪,‬‬‫הבמה‬ ‫חדרים‪ ,‬על‬ ‫‪ 041‬מ“‬ ‫עסקנים‪5‬עומדים‬ ‫מיני דירת‬ ‫מכובדים‪ ...‬צריך לדעת שזה הבל‪ .‬ההוא שצריך להיות שליחא‬ ‫אפשרמ“ר עם‬ ‫מרפסתאיכ‪01--‬‬ ‫"יש טענות על חבר‪-‬כנסת זה או אחר ברשימה? גם לי יש טענות‬ ‫לעולם בלא‬ ‫מיטות‪,‬בבחינת ’‬ ‫זוהי‪00‬עבדות‪,‬‬ ‫מפוארת‪,‬‬ ‫הורים‬ ‫הוא מסכן‪.‬‬ ‫לפעמים‪ .‬אז מה‪ .‬איננו מצביעים בשביל חברי ‪-‬הכנסת‪ ,‬אנו דציבורא‬ ‫חדשים!בכולל‪,‬‬ ‫חדריםבישיבה‪,‬‬ ‫השולחן‬ ‫והגולן‪.‬‬ ‫הכינרתהוא‬ ‫לכלהאמיתי‬ ‫מרהיב‬ ‫שולחן ‘‬ ‫נוף ה ‘‬ ‫מצביעים כדי להגדיל כבוד שמים ולסייע לענייני הדת במדינה‪ .‬בורסקי ‘‪.‬‬ ‫‪967250-2270‬בשופי עוד דף‬ ‫שיושב ולומד וגורס‬ ‫חכם‬ ‫תלמיד‬ ‫בבית‬ ‫השולחן‬ ‫לפרטים‪ ,‬פל‘‪:‬‬ ‫כמו שאמר החזון‪ -‬איש‪ .‬שיראו ציבור גדול שמבקש את ענייני‬ ‫גמרא עוד פוסק ועוד ’שולחן‪-‬ערוך‘—זהו האושר האמיתי ‪ -‬וזהו‬ ‫הדת"‪.‬‬ ‫ה ‘ שולחן ‘ הגדול! במקום הזה הם צריכים להתעסק בדברים‬ ‫"מי שלא רוצה שתהיה כאן תחבורה ציבורית בשבת‪ ,‬מי שלא אחרים“ (’דרשות משמר הלוי‘‪ ,‬חלק ב‘ עמוד רס“ד)‬ ‫רוצה שירמסו את כל מוסדות הדת – שילך להצביע ג' – וזריזין‬ ‫מקדימין למצוות“ (מרן הגרי“ש אלישיב זצוק“ל)‬ ‫הינדיק‬ ‫משפט שבועי לשדרוג התקשורת הבינאישית מתוך הספר‬ ‫החדש ”הינדיק“‬ ‫’‘‪ ...‬אותן ”בבושקות“ יושבות שם בשוק במשך שעות ארוכות‪ ,‬ועד ליל‬ ‫אולי מצליחות להשיג את מבוקשן ‪ -‬למכור את ארבע העגבניות‬ ‫ושלושת הבצלים‪ ...‬ולא‪ ,‬נח להם בחברה הזו‪ .‬אל תבכו בשבילן“‬ ‫חדש! ”הינדיק“ ‪ -‬המדריך המלא לשדרוג התקשורת הבינאישית‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬