gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: לך לך (2026-10-19)

דבר המלך · Dvar Hamelech — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪5:31‬‬ ‫‪6:37‬‬ ‫‪7:13‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫אמרו חז"ל (אבות ד‪ ,‬ה)‪" :‬הלומד על מנת ללמד – מספיקין בידו‬ ‫מעלת זיכוי הרבים‬ ‫ללמוד וללמד"‪ .‬מי שמקדיש מזמנו ומתורתו לאחרים – לא רק‬ ‫את הנפש אשר עשו בחרן‬ ‫אומר רש"י עשו‪ -‬אברהם מגייר את הגברים שרה את הנשים שתורתו לא תיפגע מכך‪ ,‬אדרבה‪ ,‬תורתו תתגדל‪ ,‬תתרומם‬ ‫ותתעלה‪ .‬אין לנו מושג איזו זכות גדולה יש למי שמזכה את‬ ‫הרב עובדיה לרב אלבז תמסור שיעור ותזכה את הרבים‬ ‫הרבים‪ .‬התועלת איננה רק לאחרים‪ ,‬גם הוא עצמו יוצא נשכר‪,‬‬ ‫לגדול‪,‬‬ ‫אמרתי למרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שאני רוצה‬ ‫ואז הוא קם ואמר לי‪" :‬וכי אני לא רוצה לגדול? אני הולך הוא נבנה ומתגדל מכל הבחינות‪.‬‬ ‫ומלמד במשך שעה וחצי ומספר סיפורים ובשבילי זה ביטול כאשר אדם מקהיל קהילות ומזכה את הרבים בתורה וביראת‬ ‫תורה‪ .‬בזמן הזה הייתי יכול להספיק הרבה יותר‪ .‬לי מותר שמים‪ ,‬הקב"ה מתקלס על ידו‪ .‬ומי ששם שמים מתקלס על ידו‪,‬‬ ‫אין ערוך לשכרו מן השמים‪.‬‬ ‫לבטל ואתה לא תבטל את עצמך?‬ ‫הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על החובה לרומם את נשמות אומר המדרש (מדרש משלי י)‪" :‬בא לפניו מי שיש בידו חמשה‬ ‫ֲֹלתָך ֶאת הַּ ֵּנרֹת (ח‪ ,‬ב) חומשי תורה‪ ,‬אומר לו הקב"ה‪ :‬בני‪ ,‬למה לא למדת הגדה ולא‬ ‫ישראל דַּ בֵּ ר ֶאל ַּאהֲ רֹן וְ ָאמַּ ְר ָת ֵּא ָליו בְ הַּ ע ְ‬ ‫הפסוק לכאורה כופל את עצמו – "דַּ בֵּ ר ֶאל ַּאהֲ רֹן‪ ,‬וְ ָאמַּ ְר ָת שנית?" – יכולת להקהיל קהילות וללמד ברבים את תורת ה'‪,‬‬ ‫ֵּאלָיו"‪ .‬ועוד‪ ,‬ידוע ש"וידבר" הוא לשון קשה (מכות יא ע"א)‪ ,‬יכולת לזכות אותם בדבר תורה – למה לא עשית זאת?!‬ ‫"דברים הקשים כגידים" (רש"י שמות יט‪ ,‬ג)‪ ,‬ואילו "ויאמר" ממשיך המדרש‪" :‬שבשעה שחכם יושב ודורש‪ ,‬אני מוחל ומכפר‬ ‫הוא לשון רכה (מכילתא פרשת יתרו)‪ ,‬לשון רוממות ואמרי עוונותיהם של ישראל"‪ .‬עזבת את הבית‪ ,‬הנחת בצד את כל‬ ‫נועם‪ .‬ואם כן לא מובן‪ ,‬בתחילה הקב"ה פותח עם הציווי העיסוקים שלך ונסעת למסור שיעור – דע לך שבזכותך הקב"ה‬ ‫לדבר עם אהרון בלשון קשה – "דבר אל אהרן"‪ ,‬ואילו אחר מוחל ומכפר על עוונותיהם של ישראל! אין לך השגה באיזה‬ ‫כך משמע שיש לפנות אליו בלשון רכה – "ואמרת אליו"‪ ,‬מה מקום מרומם אתה נמצא!‬ ‫יש תוהים‪ :‬מה כל כך חשוב בשיעור‪ ,‬הרי כל אחד יכול ללמוד‬ ‫הסברם של דברים?‬ ‫לעצמו! נכון‪ ,‬אבל אין תחליף ללימוד תורה ברבים‪ .‬כשיש דרשה‬ ‫הנרות‬ ‫הדלקת‬ ‫של‬ ‫זו‬ ‫שמצוה‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ ‫הביאור נראה כך‪:‬‬ ‫היתה בדרגת רוממות וצריכה להיאמר רק בלשון "ואמרת"‪ ,‬או שיעור‪ ,‬באים ציבור ושומעים את דבר ה'‪" .‬ברוב עם הדרת‬ ‫מכל מקום על אהרן הכהן היה מוטל גם להדליק את נשמות מלך" – הקב"ה מתהדר ומתקלס‪ ,‬הקב"ה אומר‪ :‬בניי אהוביי‬ ‫מניחים את כל עיסוקיהם וטורחים ובאים לבית המדרש לשמוע‬ ‫ישראל‪ ,‬וזהו תפקיד קשה הדורש עמל וטורח רב‪.‬‬ ‫את דבר ה'‪ .‬איזה קידוש ה'! לא תמיד זה קל‪ .‬יש קשיים‪ ,‬יש‬ ‫לפי‬ ‫קשה‪,‬‬ ‫לשון‬ ‫לכן קיבל אהרן גם ציווי בלשון "וידבר"‬ ‫שעבודה לא קלה להרים ולרומם את נשמות ישראל‪ ,‬לא קל התמודדויות‪ .‬לפעמים הדבר כרוך בטרחה‪ ,‬בחוסר נוחות‪ .‬נתאר‬ ‫להפסיק באמצע הלימוד וההתעלות האישית ולדרוש בפני לעצמנו‪ :‬אדם יושב בחיק משפחתו בשבת‪ ,‬משוחח בדברי תורה‬ ‫עם ילדיו‪ .‬איזו שעה של קורת רוח‪ ,‬מעין עולם הבא! ואז‪ ,‬בבת‬ ‫אנשים ולקרבם‪".‬אתה תאכל בשר והם יאכלו חצץ?!…"‬ ‫לפני קרוב לחמישים שנה‪ ,‬אחד משומעי לקחו של מרן רבנו אחת‪ ,‬עליו לקטוע הכל ולצאת מהבית לשיעור הקבוע שלו‪ .‬קשה‬ ‫עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬הציע לי למסור שיעור תורה בבית לו לעזוב‪ ,‬הוא מרגיש שעדיין לא מיצה את ה'עונג שבת' שלו עם‬ ‫כנסת מסוים בירושלים‪ ,‬שבכדי להגיע לשם הייתי צריך הילדים‪ .‬אבל אין ברירה – הציבור מחכה‪ .‬אין ספק‪ ,‬זו הקרבה‬ ‫לנסוע במשך כשעתיים באוטובוסים [הלוך וחזור] כדי למסור גדולה‪ ,‬מסירות נפש‪ .‬ומי שמוסר נפשו לזיכוי הרבים‪ ,‬הקב"ה‬ ‫דרשה של חצי שעה‪.‬בתחילה דחיתי אותו על הסף‪ ,‬כיון ישלם לו כגמולו בשפע רב‪.‬‬ ‫שהייתי אז אברך צעיר שישב ועסק בתורה ולא הייתי מעוניין מזכה הרבים זוכה לסיעתא דשמיא‬ ‫לבזבז את זמני‪ .‬אם אלך לשיעור זה‪ ,‬תורה מה תהא עליה? פעם הוריתי לאברך מהישיבה שילך לבית הכנסת פלוני בשבת‬ ‫יום אחד לאחר השיעור של מרן‪ ,‬קרא לי הרב והכניס אותי וידרוש שם בפני הציבור‪.‬האברך ניסה להתחמק‪ ,‬אמר לי‪" :‬כבוד‬ ‫למכוניתו בדרך לביתו‪ .‬כשהגענו לביתו‪ ,‬פנה אלי מרן ואמר‪ :‬הרב‪ ,‬אין שם ציבור‪ .‬למי אדרוש?"אמרתי לו‪" :‬איך יהיו אנשים‬ ‫"שמעתי שאתה לא רוצה ללכת למסור שיעור תורה שהציעו אם אין דרשה?… תתחיל לדרוש‪ ,‬וכך יהיו אנשים"‪.‬לאחר ששב‬ ‫משם‪ ,‬שאלתי אותו‪" :‬נו‪ ,‬איך היה שם? כמה היו?" אמר‪" :‬היו‬ ‫לך"‪" .‬רבינו‪ ,‬תורה מה תהא עליה?" עניתי לו‪.‬‬ ‫"והאנשים המסכנים האלה מה יהיה עליהם?" השיב לי מרן שניים"… אמרתי לו‪" :‬מצוין‪ .‬איזו זכות גדולה יש לך! הנה‪ ,‬כבר‬ ‫יש לכם זימון… תמשיך‪ ,‬אל תרפה‪ ,‬וה' יהיה בעזרך! בעזרת ה'‪,‬‬ ‫זצוק"ל‪" .‬הלא אין אפילו מי שיגיד להם הלכה אחת!…"‪.‬‬ ‫אמרתי לו שאני רוצה לגדול‪ ,‬ואז הוא קם ואמר לי‪" :‬וכי אני מהשניים יהיו שלושה‪ ,‬מהשלושה יהיו ששה‪ ,‬כן ירבה וכן‬ ‫לא רוצה לגדול? אני הולך ומלמד במשך שעה וחצי [ומסביר יפרוץ"…לאחר כמה שבועות הוא בא אלי ומספר לי שיש לו‬ ‫להם לפי רמתם] ובשבילי זה ביטול תורה‪ .‬בזמן הזה הייתי בשיעור למעלה מעשרים וחמישה אנשים!‬ ‫יכול להספיק הרבה יותר‪ .‬לי מותר לבטל ואתה לא תבטל וזה לא נגמר בזה‪ .‬כדי לרתק את הציבור צריך לעשות להם 'עונג‬ ‫את עצמך? אתה רוצה את ההתקדמות האישית שלך ושהם שבת'‪ ,‬להגיש כיבוד‪ ,‬עוגות‪ ,‬שתיה… זה פותח את הלב‪" .‬גדולה‬ ‫יישארו עמי ארצות גמורים? אתה תאכל בשר והם יאכלו לגימה‪ ,‬שמקרבת את הרחוקים" (סנהדרין קג ע"ב)‪.‬‬ ‫חצץ?" ואז סיים ואמר‪" :‬אל תדאג‪ ,‬תלך‪ ,‬והקב"ה ישלם לך האברך אינו משופע בממון‪ ,‬מאין יהיה לו תקציב לכיבוד? אמרתי‬ ‫לו‪" :‬זה דבר חשוב‪ ,‬תיקח מהמעשר‪ ,‬ה' לא יעזוב אותך‪ ,‬תראה‬ ‫על זה כפל כפליים"‪.‬‬ ‫שמעתי לדברי מרן והלכתי לשם [בשעות הערב‪ ,‬ולאחר מכן שפע"‪ .‬האברך הלך למכולת וקנה כיבוד לשבת‪ .‬פגש אותו אדם‬ ‫הייתי הולך לכולל ערב] ונדהמתי לראות ארבעה אנשים… אחד שהסתקרן לשם מה הוא קונה את הכיבוד‪ .‬הוא סיפר לו‬ ‫אפילו מניין לא היה‪ .‬אך לאט לאט ליקטנו מניין ותוך תקופה שהוא מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת פלוני בשבת‪ ,‬והוא קונה‬ ‫קצרה‪ ,‬פחות מחודש ימים‪ ,‬ארבעים איש היו מגיעים לשיעור את הכיבוד עבור משתתפי השיעור‪ .‬אותו אדם התלהב מהעניין‪,‬‬ ‫ועוד למעלה מעשרים מילדיהם! ואלו אנשים שלא היו באים הוא פנה לבעל המכולת ואמר לו‪" :‬כל הקניה שלו עבור בית‬ ‫להתפלל בבית הכנסת אלא היו מתפללים בביתם [או בכלל הכנסת – עלי!"… פעם דרשתי באיזה מקום‪ .‬ניגש אלי אדם ואמר‬ ‫לא‪ ,‬רח"ל]‪ ,‬ומחוסר ידיעה היו מוכרים ארטיקים וגלידות לי‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני שייך לבית הכנסת פלוני‪ .‬איזה מגיד שיעור‬ ‫ביום שבת קודש‪ .‬בחסדי ה' יתברך‪ ,‬לאט לאט התחילו אותם נפלא שלחת לנו! אנחנו מוכנים לתת לו כל מה שיבקש!"‬ ‫אנשים להתעניין בדברי התורה הקדושה והיו שואלים ואיך הכל התחיל? בקושי הוא הסכים‪ ,‬ניסה להתחמק… הוא לא‬ ‫שאלות בהלכה‪ .‬כיום הם יראי שמים בתכלית וקובעים עתים האמין בעצמו‪ :‬מי אני ומה אני‪ ,‬מי יבוא וכמה יבואו…היה צריך‬ ‫לתורה‪ ,‬ובניהם תלמידי חכמים מופלגים וכל נכדיהם זרע להכריח אותו להתחיל‪ .‬וההתחלה לא היתה מרשימה‪ .‬הכל‬ ‫קודש ברך ה'‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬בזכות ששמענו לעצת מרן זכינו לקבל התחיל משני אנשים… וראו להיכן הגיע!‬ ‫את רבנות שכונת "בית ישראל" והסביבה‪ ,‬וממנה צמחה ל ֹא תּוכַּל ְל ִה ְתעַּ ֵּלם‬ ‫תנועת התשובה בארץ ובעולם‪ .‬כמובן שאנו תמיד רוצים זה לא קל לדבר אל העם‪ ,‬לרומם אותם ולהוציאם מההסתכלות כלפי‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה עוד יותר ועוד יותר‪ ,‬בחינת 'יש לו הארץ‪ ,‬הארציות‪ ,‬ולהובילם למצב של ְ‬ ‫"שאּו ָמרֹום עֵּ ינֵּיכֶם ְּוראּו ִמי בָ ָרא‬ ‫מנה רוצה מאתיים'‪ ,‬אך גם בזה צריך זהירות וסבלנות‪ ,‬וכפי ֵּאלֶה" (ישעיה מ‪ ,‬כו)‪ .‬לא פשוט לגרום ליהודים לעזוב את הבלי העולם‬ ‫שאמר לי פעם מרן זצ"ל שבחינת איזהו עשיר השמח בחלקו‪ ,‬ולהשקיע בדבר האמיתי שזהו לימוד התורה הקדושה‪ ,‬להרבות‬ ‫שייכת גם בתורה הקדושה! האדם צריך למסור את עצמו בקביעות עתים לתורה‪ ,‬לקום להתפלל מוקדם בבוקר ולהספיק‬ ‫למען ה' ותורתו‪ .‬אם יש ציבור צמא לתורה‪ ,‬ובאפשרותך ללמוד קודם העבודה‪ ,‬אבל התלמיד חכם מחויב בזה‪ִּ " ,‬מבְ שָ ְרָך‬ ‫לזַּּכֹות אותו בדרשה‪ ,‬בשיעור‪ ,‬בדבר תורה – אסור לך לעמוד ל ֹא ִת ְתעַּ ָלם" (ישעיה נח‪ ,‬ז)‪" ,‬ל ֹא תּוכַּל ל ְִה ְתעַּ ֵּלם" (דברים כב‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫מנגד ולפטור את עצמך בכל מיני תירוצים‪" :‬אני לא בנוי לזה‪ ,‬לא כולם מתאימים לכך‪ ,‬במדבר זה היה תפקידו של אהרן הכהן‪,‬‬ ‫אין לי כוחות‪ ,‬אין לי זמן‪ ,‬יש לי את סדרי הלימוד שלי‪ ,‬יש לי שהיה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה‬ ‫צרכים משפחתיים"… הכל תירוצים! אם אתה צריך לעשות (אבות א‪ ,‬יב)‪ ,‬אך הרבה אברכים יקרים שחשבו שאינם מתאימים‬ ‫ציון לשון לימודים והם מצליחים‬ ‫שישבןלהם‬ ‫יגאל צבן‬ ‫להצלחת‬ ‫לגלות‬ ‫מוקדשונוכחו‬ ‫התחילו‪,‬‬ ‫– אתה יכול לעשות! ואם תעשה – הקב"ה יהיה בעזרך‪,‬העלון‬ ‫כל אחד לנסות‪ ,‬וה' יהיה בעזרו‪.‬‬ ‫לראות צריך‬ ‫בחתונת‬ ‫העם‪ ,‬ולכן‬ ‫אתממש‬ ‫בקרוב‬‫ולחזק‬ ‫לקרב‬ ‫שיזכו‬ ‫תראה הרבה סיעתא דשמיא בכל התחומים‪ .‬יש לך את סדרי‬ ‫ורעיתו‬ ‫בנותיהם ‪:‬עינב ‪,‬ליטל ומזל אורין בני ציפורה‬ ‫הלימוד שלך? אין לך מה לחשוש‪ .‬כבר‬ ‫‪ ,‬מתפוחי העץ שברשותם‪ ,‬והמחירים ירדו פלאים‪.‬הרב ניגש ובדק תפוח תפוח‪,‬‬ ‫סיפורים מחזקים‪ -‬שבת קודש‬ ‫אף אחד לא דחק בו‪ ,‬המסחר התנהל בנחת‪ ,‬הכל נעשה בשלווה ומתוך יישוב‬ ‫הדעת‪.‬בתאו שבתוך האוניה הוא כיסה את הארגזים שמלאו כמעט את כל התא‬ ‫הרכב נסע ללא דלק כיון שלא רצה לתדלק בתחנה לא שומרת שבת‬ ‫מחשש לעינא בישא‪ ,‬נראה היה שאף אחד לא שת ליבו לדבר‪.‬בשעה אחד עשרה‬ ‫אברך יקר ואציל נפש הוא ר' אריה‪ ,‬כשמעבר לכך הוא בעל ערכים‪ ,‬שיודע להציב‬ ‫הרימה האוניה עוגן ויצאה לדרכה‪ ,‬משך כל זמן הנסיעה טיפל הרב בתפוחים‪,‬‬ ‫גבולות לו לעצמו ולסובב אותו‪ ,‬גבולות אותם לא ניתן לחצות‪ ,‬בבחינת "עצור גבול‬ ‫דאג לאויר נקי שיכנס לתאו‪ ,‬כמו כן הפריד את התפוחים שהחלו לגלות סימני‬ ‫לפניך"‪.‬אחד הערכים החשובים ביותר ביהדות היא "השבת"‪ ,‬אות היא בין הקב"ה‬ ‫ריקבון‪.‬לקראת סוף השבוע הגיעה האוניה ארצה ועגנה בנמל חיפה‪ ,‬מיד‬ ‫ובין עם ישראל‪ .‬ר' אריה לא ימכור את השבת בעד נזיד של תענוג‪ ,‬הוא גם לא יעגל‬ ‫בירידתם מהאוניה סובבו את כולם סוחרים שבאו לרכוש מהעולים החדשים את‬ ‫פינות‪ ,‬ולא יחצה את הגבול אף לא באופן חד פעמי‪ ...‬לא ולא! הוא יכניע את עצמו‬ ‫אשר ניתן לרכוש מהם‪ ,‬המטענים הוצאו מבטן האוניה‪ ,‬וכשהוצאו החוצה חשכו‬ ‫תחת אותה מתנה טובה שנתן הקב"ה לבניו אותה הוציא מבית גנזיו‪.‬ובמה דברים‬ ‫עיניהם של בעליהם‪ ,‬חלקם הגדול נרקבו‪ ,‬חלקם נראו כצלויים באש‪ ,‬אף אחד‬ ‫אמורים?ובכן‪ ,‬באחד מימי חול המועד לקח ר' אריה את בני משפחתו לטיול‬ ‫מהם לא צלח לאכילה‪ ,‬ולא נותר להם אלא להשליכם לפח האשפה‪.‬ולעומת זאת‬ ‫ל"מערת הנטיפים"‪ .‬מרוב לחץ של מבקרים‪ ,‬לקח שעה שלמה למצוא מקום חניה‪,‬‬ ‫התפוחים של הרב ארנברג היו‪ ,‬טובים וטריים אדומים ומתוקים‪ ,‬והרוויח‬ ‫וכשזה סוף סוף נמצא‪ ,‬נעמדו בני המשפחה בתור הארוך לפני הקופה לרכישת‬ ‫במכירתם הון רב‪".‬שומר מצווה לא ידע דבר רע!"‪.‬‬ ‫כרטיסים‪ .‬הילדים שמעו רבות על המערה המופלאה‪ ,‬ממש פלאי הבריאה‪ ,‬עתה באו‬ ‫שמירת שבת שהצילה מהנאצים‬ ‫לחזות בחוש הראיה בבחינת "מבשרי אחזה אלוק"‪.‬והנה בתוך כל הרעש וההמולה‬ ‫בשעה שהנאצים פלשו לעיירת מגוריה הקטנה שבגרמניה ופינו את תושביה‬ ‫הבחינה בתו הקטנה של ר' אריה בשלט גדול שהוצב בפתח הכניסה למערה המכריז‬ ‫היהודים‪ ,‬בילתה רבקה אצל חברתה בכפר הסמוך‪ .‬כששבה לביתה הבינה שעליה‬ ‫על שעות הפתיחה‪ ,‬בשורה השלישית כתוב היה "בשבת בבוקר פתוח האתר‬ ‫להימלט ומיד‪ ,‬לפני הנאצים ישובו לחפש את אלה שהם פספסו בפעם‬ ‫משעה‪"...‬‬ ‫הראשונה‪.‬רבקה החליטה לנוס אל היער הסמוך‪ ,‬היא רצה מהר ככל שיכלה‪ ,‬עד‬ ‫"אבא" קראה הבת הקטנה לאביה‪" ,‬תראה מה כתוב כאן"‪ ,‬והיא הצביעה על‬ ‫שכעבור זמן שהיה נדמה לה שעברו כמה שעות‪ ,‬רגליה כבר לא נשמעו לה‪ ,‬והיא‬ ‫השורה השלישית שבשלט‪ .‬ליב ו של ר' אריה נחמץ‪ .‬הוא כלל לא ידע כי המקום‬ ‫התיישבה תחת גזע עץ ועיניה נעצמו‪.‬כשהתעוררה מצאה עצמה בסביבה לא‬ ‫פתוח בשבת‪ ,‬ומחלל אותה בפרהסיה ובריש גלי‪ .‬הוא אסף את כל הילדים ואמר‬ ‫מוכרת‪ ,‬בתוך בית‪ ,‬היא היתה עטופה שמיכה חמה‪ ,‬על מיטה‪ ,‬ובחדר בער תנור‬ ‫להם‪" :‬מקום שמחלל שבת באופן כה מחפיר עבור בצע כסף ובועט בערך הנעלה‬ ‫שהפיץ חום ונעימות‪ .‬הפסלונים וקישוטי הקיר גילו לה שהיא בבית של גויים‪.‬‬ ‫והמקודש ביותר של עם ישראל‪ ,‬אין לנו פה מה לחפש‪ ,‬שבים הביתה!"‬ ‫והנה שומעת היא קולות בגרמנית בוקעים מהחדר השני‪ ,‬היא אימצה את אוזניה‬ ‫אנשים מסביב ששמעו את דבריו חשו בגאווה של עמידה על עיקרון ללא עיגול‬ ‫וקלטה כי השיחה מתנהלת בין בעל ואישה‪ ,‬והויכוח ביניהם הוא על הילדה‬ ‫פינות‪ ...‬הם שבו הביתה מאושרים ולא מאוכזבים‪ ,‬הם עמדו בניסיון וחשו בליבם‬ ‫שבחדר הסמוך מה עושים איתה? הבעל טען שאי אפשר להשאיר אותה‪ ,‬הנאצים‬ ‫כי יש ערכים עליהם לא ניתן להתפשר ויהי מה! אנחנו יהודים ואת דגל השבת‬ ‫ירצחו אותה ואותנו אם ימצאו אותה פה‪ ,‬והאשה טענה שלא ניתן לשלוח אותה‬ ‫מניפים בעוז ובגאווה!!! זה חינוך!"דע לך" אומר לי ר' אריה כבדרך אגב‪" ,‬לא‬ ‫כך‪ ,‬היא תמות בקור ביער הקפוא‪.‬כאשר שמעה את הויכוח‪ ,‬קמה ממיטתה‬ ‫אכנס לתדלק בתחנת דלק שאינה שומרת שבת‪ .‬נקודה! וזה נובע מאותו עיקרון‬ ‫בשקט‪ ,‬נכנסה חרישית לחדר השני‪ ,‬והתחננה לפני הזוג "אנא בבקשה מכם הניחו‬ ‫ומאותו יסוד‪ ,‬מי שמחלל שבת לא אתמוך בו לא במישרין ולא בעקיפין"‪.‬יום אחד‬ ‫לי להישאר כאן! עוד תראו שכדאי יהיה לכם להשאיר אותי אצלכם"‪.‬‬ ‫יצא ר' אריה מבני ברק לאשדוד‪ .‬כמה דקות לאחר היציאה הבחין כי מד הדלק‬ ‫הם הביטו בה בתמיהה והיא נימקה דבריה "אני תופרת מקצועית‪ ,‬אתפור לכם‬ ‫החל להבהב‪ ,‬מה שאומר שצריך דחוף למלאות דלק‪ ,‬אחרת בתוך מס' קילומטרים‬ ‫בגדים חדשים שתוכלו למוכרם בשוק השחור תמורת הון רב‪ ...‬בא נתחיל תקופה‬ ‫(עשר ק"מ או חמש עשרה ק"מ במקרה הטוב) הרכב ידמום ויעצור‪ ,‬הוא חש בגופו‬ ‫נסיון" התחננה רבקה והצליחה לשכנעם להחזיקה בביתם‪.‬‬ ‫צמרמורת‪ ,‬קור וחום משמשים בערבוביה‪ ,‬הוא ידע כי עד אשדוד אין שום תחנת‬ ‫הם העלו אותה לעליית גג שם היה מיטה ומכונת תפירה‪ .‬רבקה ישבה שעות‬ ‫דלק השומרת שבת‪ ,‬האם יתדלק הפעם בתחנה המזלזלת במצוות השבת?מה‬ ‫ותפרה ואכן המארחים שלה הרויחו יפה מהבגדים שתפרה‪ ,‬וזה היה התמריץ‬ ‫עושים?הוא התלבט קשות‪ ,‬האם לחרוג הפעם ממנהגו‪...‬ואז התאזר בעזות‬ ‫שעודד אותם להשאיר אותה אצלם‪.‬בכל בוקר צהרים וערב‪ ,‬היתה בעלת הבית‬ ‫דקדושה‪" ,‬לא! לא! הוא לא יעשה זאת‪ ,‬הוא לא יתן ידו לדבר שכזה ויהיה‬ ‫מזמינה את רבקה לרדת מהקומה השניה ולקבל את ארוחותיה‪ ,‬הארוחות כמובן‬ ‫מה!"‪.‬הוא הרים עיניו לשמים ואמר "רבש"ע יודע אתה למה אינני נכנס לכל‬ ‫לא היו כשרות‪ ,‬ורבקה אכלה מעט מהן‪ ,‬אך ורק כדי לשרוד‪ .‬קשה היה לה‬ ‫התחנות שבדרך‪ ,‬לכבודך ולא לכבוד בית אבא‪ ,‬הם עדיין לא עושים רצונך ואינם‬ ‫להשלים עם המציאות שהיא לא יכולה לשמור מצוות בעליית הגג‪ ,‬אחרי הרבה‬ ‫שמחים במתנה הנפלאה שנתת לנו‪ ,‬לא הייתי רוצה להיות שותף למעשיהם‪ ,‬אנא‬ ‫התלבטויות החליטה שהיא תבחר לעצמה מצווה אחת שאותה היא תשמור‬ ‫ממך קח אותי עם רכבי עד שאגיע לתחנת דלק שומרת שבת"‪.‬הוא ביקש והתפלל‪,‬‬ ‫בדביקות ויהי מה! כעבור מחשבה מעמיקה קיבלה רבקה על עצמה לקיים מצוות‬ ‫וראה זה פלא‪ ,‬לא יאומן! האוטו נסע ונסע עד שהגיע לאשדוד כשכל הדרך המנורה‬ ‫שמירת שבת‪.‬בכל יום היה עליה למלאות מכסה מסוימת של ביגוד‪ ,‬ובבוקר‬ ‫של מד הדלק מהבהבת‪ ,‬הוא נכנס לתחנה כשכולו קורן מהתרגשות ומילא את‬ ‫שלמחרת היתה רבקה מגישה לבעלת הבית את ערימת הבגדים שאותה תפרה‬ ‫רכבו‪ .‬מי שאמר לחומץ שידלק יאמר לאוטו בלי דלק שינוע‪...‬‬ ‫יום קודם‪ .‬כדי להימנע מעבודות בשבת‪ ,‬היתה רבקה נשארת ערה כל הלילה של‬ ‫בזכות שמירת השבת הצליח במכירת התפוחים‬ ‫יום חמישי וכך השלימה את מכסת השבת‪ ,‬היה לה קשה מאד להיות ערה לילה‬ ‫עד סיום מלחמת העולם השנייה הסתובבו בפולין יהודים אשר שרדו את המחנות‪,‬‬ ‫שלם אך התנחמה בכך שהיא לפחות מצליחה לשמור על המצווה שקיבלה על‬ ‫הצרות והעינויים‪ ,‬הם היו "כלואים" בפולין‪ ,‬השלטון הקומוניסטי ששלט אז‪,‬‬ ‫עצמה‪.‬וכך עברו חודשים ארוכים‪ ,‬מבלי שבעלת הבית מבחינה כי ביום חמישי‬ ‫בפולין הגיף בפניהם את שעריו‪ ,‬ולא נתן לאותם ניצולים לצאת מהארץ אשר היתה‬ ‫עובדת התופרת כל הלילה על מנת להשלים את מכסת השבת‪ .‬שבת אחת אחר‬ ‫ספוגה בדם ובדמעות של מיליוני יהודים ובהם גם בני משפחותיהם אשר נשפך‬ ‫הצהרים קראה בעלת הבית לרבקה‪" ,‬אני זקוקה לעזרתך" אמרה לה‪" .‬דבר כזה‬ ‫דמם כמים‪.‬בשנת תש"י לאחר כארבע שנים של ציפייה נפתח פתח צר על ידי‬ ‫מעולם לא קרה" התפלאה רבקה וירדה אליה‪".‬אני צריכה שתעשי לי טובה‪ ,‬יש‬ ‫השלטונות לאפשר לתושבי פולין לעזוב ולצאת מארצם‪ ,‬רבים מהניצולים מיהרו‬ ‫לי מסיבה חשובה הערב‪ ,‬ואני חייבת שתגהצי לי את הבגד הזה"‪ .‬רבקה היתה‬ ‫לממש זאת ויצאו כדי לעלות לארץ הקודש‪ ,‬ארץ אבותינו – ארץ ישראל‪.‬כמה‬ ‫במיצר‪ ,‬מצד אחד מאד רצתה לרצות את בעלת הבית‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬זו המצווה‬ ‫מאות אנשים נשים וטף עלו על האוניה שהייתה אמורה להפליג אל ארץ הקודש‪,‬‬ ‫היחידה שנותרה לה‪ ,‬והיא היתה נחושה בדעתה להגן עליה בכל מחיר!‪ .‬כששמעה‬ ‫במהלך הנסיעה הגיעו בערב שבת לונציה שבאיטליה‪ ,‬האוניה היתה אמורה לעגון‬ ‫את בקשת בעלת הבית‪ ,‬לא ידעה איך להגיב‪ ,‬וקפאה על מקומה‪" .‬מה הבעיה?"‬ ‫עד ליום ראשון בבוקר‪ ,‬כעבור שעות ספורות עמדה השמש לשקוע ושבת המלכה‬ ‫שאלה‪ .‬ורבקה החלה לגמגם‪ ,‬עד שהסבירה לה שהיום זה שבת‪ ,‬ואסור לה לעבוד‬ ‫פרשה את כנפיה על כל היקום‪.‬בין נוסעי האוניה היה הרב ישראל ארנברג אשר‬ ‫ביום הקדוש הזה‪" .‬על מה את מדברת?" לא הבינה בעלת הבית "עד היום לא‬ ‫הקפיד על שמירת וקדושת השבת – קלה כבחמורה‪ ,‬לצערו כל אנשי האוניה אשר‬ ‫היתה לך אף פעם בעיה לעבוד בשבת למעני‪ ,‬מה יום מיומיים?"רבקה השפילה‬ ‫שבעו מרורים במחנות‪ ,‬זנחו את דרך התורה והמצוות לאחר שעברו כל אחד ואחד‬ ‫את עיניה ואמרה "אודה על האמת‪ ,‬מעולם לא עבדתי בשבת‪ ,‬בכל יום חמישי‬ ‫את הגיהנום הפרטי שלו‪.‬בבוקרו של יום השבת הגיעו לנמל ואל מול פני האוניה‬ ‫בלילה אני נשארת ערה כל הלילה למלאות את המכסה‪ ,‬כדי שלא אאלץ לעבוד‬ ‫שעגנה ‪ -‬רוכלים איטלקיים‪ ,‬הם צצו מכל עבר עם שלל מרכולתם‪ ,‬ופרסו את‬ ‫בשבת"‪.‬בעלת הבית לא האמינה למשמע אוזניה "את בעצם אומרת‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫סחורותיהם לפני אנשי האוניה‪ ,‬המחירים היו זולים והאנשים ירדו ורכשו מלאי‬ ‫כל שבוע באופן קבוע את לא ישנה כל הלילה?" רבקה הנהנה בראשה "הן"‪.‬‬ ‫סחורות‪ ,‬בגדים‪ ,‬כלים‪ ,‬ועוד מיני מוצרים שיוכלו להשתמש בהם בהגיעם‬ ‫"אני מאד מצטערת על כך"‪ ,‬התנצלה בעלת הבית וחיבקה אותה‪" ,‬מעולם לא‬ ‫ארצה‪.‬המוצר המבוקש ביותר היה תפוחים! שהיו יפים‪ ,‬אדומים ומתוקים‪.‬‬ ‫שמתי לב למעשיך‪ ,‬מעתה את פטורה מעבודה של שבת‪ ,‬ומיותר לציין שאת הבגד‬ ‫המחיר שלהם היה זול במיוחד‪ ,‬והנוסעים רכשו הרבה מאד ארגזים מלאים‬ ‫אגהץ אני בעצמי"‪.‬כשכולה התפעלות ממסירותה של רבקה לשמירת הדת שלה‬ ‫בתפוחים כדי למכרם בהגיעם ארצה‪ ,‬וליהנות מפער המחירים‪( .‬בארץ היו‬ ‫הוסיפה "אני בטוחה שלא נחמד לך לחגוג את השבת בבית שלנו‪ ,‬עם כל ההמולה‬ ‫המחירים של התפוחים האיטלקיים גבוהים מאד)‪.‬‬ ‫והרדיו המרעיש‪ ,‬לא הרחק מכאן באסם יש כמין עליית גג‪ ,‬אולי שם יהיה לך‬ ‫אי שם בירכתי הספינה ישב הרב ארנברג וקרא בספר תהילים‪ ,‬עיניו זלגו דמעות על‬ ‫נעים יותר בשבת‪ ,‬האם תעדיפי לבלות שם את השבת שלך?"‬ ‫יהודים "אחים תועים" שאחר שעבר עליהם מה שעבר‪ ,‬לא רצו לשמוע מאומה‬ ‫רבקה לא האמינה למשמע אוזניה‪ ,‬ומיד קיבלה את ההצעה הנדיבה ברצון‪.‬‬ ‫ממצוות התורה‪ ,‬ושבת קודש הפכה ליום חול רגיל רח"ל‪ ,‬את השבת הוא העביר‬ ‫בשבת הבאה הבטיחה לה בעלת הבית להביא לה את הארוחות בשעות הקבועות‪,‬‬ ‫מתוך התעלות הנפש עם אכילת שלושת הסעודות‪ ,‬מנוחה‪ ,‬תפילה‪ ,‬וקריאת‬ ‫בתשע בבוקר‪ ,‬בשתים עשרה בצהרים‪ ,‬ובחמש בערב‪.‬ובדיוק כפי שהבטיחה על פי‬ ‫תהילים‪.‬מספר נוסעים "ריחמו" על אותו יהודי שישב והתפלל אליו ואמרו לו שהם‬ ‫תקתוק השעון הגרמני המדויק בשעה תשע אפס אפס הביאה את ארוחת הבוקר‪,‬‬ ‫מוכנ ים לקנות עבורו מה שיצטרך‪ ,‬ואף היו מוכנים להלוות לו כסף עבור זה‪ ,‬אך‬ ‫אך משום מה כשהורה השעון על השעה שתים עשרה‪ ,‬לא נראתה דמותה של‬ ‫הוא הודה להם מקרב ליבו‪ ,‬והסביר להם כי יום השבת הוא יום קדוש‪ ,‬ומוקדש‬ ‫בעלת הבית‪ .‬הזמן חלף‪ ,‬ואין שום אות חיים‪" .‬בעלת הבית כל כך ייקית‪ ,‬מה‬ ‫כולו לבורא עולם – בורא שמים וארץ‪ .‬אט אט שככה ההמולה‪ ,‬כספם של הנוסעים‬ ‫הסיבה לעיכוב הלא צפוי?" דאגה רבקה‪ .‬השעת חלפו‪ ,‬ורבקה הפכה לחסרת‬ ‫תם‪ ,‬והרוכלים האיטלקיים קיפלו את סחורתם‪.‬עם יציאת השבת קיבלו כל‬ ‫מנוחה יותר ויותר‪ ,‬סוף סוף בשעה שלוש אחה"צ עלתה בעלת הבית לעליית הגג‬ ‫הנוסעים הוראה להעביר את כל החפצים לאוניה שעגנה בנמל בשם "גלילה"‪ ,‬היא‬ ‫באסם‪ ,‬ורבקה נשמה לרווחה‪ .‬אך מיד הבחינה בבעלת הבית שפניה חיוורות כפני‬ ‫האוניה שאמורה להגיע בסוף אותו שבוע ארצה‪ .‬הרב ארנברג אסף את מעט חפציו‬ ‫מת‪" .‬עכשיו אני רואה שאלוקים שלך מגן עליך" אמרה בקול רוטט‪ .‬רבקה‬ ‫בעוד נוסעים רבים אחרים היו עמוסים בארגזים מלאים תפוחי עץ ושאר מיני‬ ‫חייכה‪ ,‬אך לא הבינה מה קרה?ובעלת הבית נתנה לה להבין‪ ,‬החיילים הנאצים‬ ‫סחורות‪ ,‬תוך כמה שעות היתה האוניה "גלילה" מפוצצת באנשים ובסחורות עד‬ ‫הגיעו היום לבית‪ ,‬כדי לערוך חיפוש‪ ,‬כשהם הגיעו לעליית הגג היו בטוחים‬ ‫אפס מקום‪ ,‬משראה זאת רב החובל‪ ,‬פקד על כל באי האוניה להעביר את כל‬ ‫ומשוכנעים שהם גילו ראיות שיהודי מתחבא שם‪ ,‬הסברתי להם שזה חדר עבודה‬ ‫חבילותיהם‪ ,‬מזוודותיהם וארגזיהם פנימה למטה אל בטן האוניה מלבד חפציהם‬ ‫שלי‪ ,‬ושאני תופרת מקצועית וזה חדר עבודתי‪ ,‬הם לא האמינו לי‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫האישיים‪ ,‬בסיועם של מלחי מאוניה וקציניה רוקנו כל התאים והמעברים‪ ,‬הכל‬ ‫שעות של סריקה חסרות תועלת הם התייאשו ועזבו בידיים ריקות‪ .‬אלו היו‬ ‫הורד למטה‪ ,‬ועל אף מחאות הנוסעים הם עלו על יצועם מתוך תחושת נעימות הנה‬ ‫הנאצים מגיעים הנה בכל מהלך ששת החדשים האחרונים‪ ,‬הם היו בטוח‬ ‫"חוזרים הביתה"‪.‬עם בוקר התעוררו כולם‪ ,‬ולהפתעתם הבחינו כי הם עדיין‬ ‫מוצאים אותך‪ ,‬והורגים את כולנו‪ ,‬בזכות שמירת השבת שלך הצלת את החיים‬ ‫בוונציה‪ ,‬האוניה תפליג בשעות הבוקר המאוחרות‪ .‬הרב ארנברג התעטף בציצית‬ ‫של כולנו"‪.‬דמעות של שמחה הציפו את פניה של רבקה "סימן שבשמים מרוצים‬ ‫ותפילין‪ ,‬ולאחר התפילה וטעימה של פת שחרית‪ ,‬יצא מתאו ולהפתעתו הבחין כי‬ ‫ממעשי"‪ .‬הרהרה לעצמה‪ .‬היא שרדה את המלחמה ולאחריה עברה לגור‬ ‫הנמל החל שוקק חיים‪ ,‬אותם רוכלים שהיו אמש‪ ,‬גונב לאזניהם כי יציאת האוניה‬ ‫באוסטרליה‪ ,‬במשך שנים שלחה חבילות של מתנות וכסף אל בעלת הבית שלה‪,‬‬ ‫תתאחר במספר שעות והם מיהרו לשוב ולשטוח את הסחורה שלהם‪.‬ירד הרב‬ ‫וביטאה בכך את הכרת הטוב על שהצילה את חייה בשנים הקשות של‬ ‫ארנברג מהאוניה‪ ,‬ואז נכונה לו הפתעה‪ ,‬הקונים היו מעטים שכן כספם של רוב‬ ‫המלחמה‪.‬את הסיפור הזה‪[ ,‬מעלון קהילתינו ]‬ ‫הנוסעים אזל במסחר שנערך אמש ביום השבת האיטלקים החליטו להיפטר‬ ‫מתפוחי‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' שלח דיני ברכת המזון ומים אחרונים‬ ‫המזון והם המזמור א‪-‬להים יחננו ויברכנו כולו וטוב לצייר במחשבתו בצורת‬ ‫המנורה‪ ,‬ואחריו יאמר אברכה את ה' בכל עת וגו' ויכוין לגרש הסט"א‬ ‫[א ] רבינו האר"י ז"ל כותב תכוין בזמן האכילה ולפחות בפרוסת כזית של‬ ‫העומדת על השלחן‪ ,‬ואחריו פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו'‪ ,‬ופסוק תהלת ה'‬ ‫המוציא כוונה כללית קצרה שהבירור הוא על ידי ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב‬ ‫ידבר פי וגו' ופסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללוי‪-‬ה‪ ,‬ואחר כך וידבר‬ ‫נתיבות חכמה המבררין הכל שבמחשבה מתברר הכל‪ ,‬והם הטוחנין ומפררין‬ ‫אלי זה השלחן אשר לפני ה'‪ ,‬ויכוין ס"ת זה על השלחן אשר נה"ר‪ ,‬ויברך‬ ‫את המאכל ועל ידי כן מתברר האוכל מתוך הפסולת כדרך הרחיים הטוחנות‬ ‫ברכת המזון בעינים סגורות כתפילת העמידה‪ ,‬וישים יד שמאל כנגד החזה ויד‬ ‫את התבואה ואחר כך מתפרדין הסובין והמורסן שהם הקליפות מן הקמח‬ ‫ימין על יד שמאל ויברך בכונה‪ ,‬דהסט"א עומד שם לקטרג עליו אם לא יברך‬ ‫שהוא האוכל‪ ,‬וכן לכוין בשתי בחינות בבירור במאכל שאוכל‪ ,‬א‪ .‬בירור‬ ‫בכונה‪:‬‬ ‫המא כל בעצמו הטוב שבו מן הסיגים המעורבים בו על ידי חטא אדם‬ ‫[טז ] ישתדל לברך על הכוס אם יש שנים עמו שאז יש להם זימון‪ ,‬אבל יחידי‬ ‫הראשון‪ ,‬וגם מה שהיה מעורב בהם מתחלת ברייתן מששת ימי בראשית‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫לא יברך על הכוס‪ ,‬וצריך שימסור לו הכוס אדם אחר כשאוחזו בשתי ידיו‪ ,‬וכן‬ ‫ענין תיקון נפשות המגולגלים הנמצאים במאכל ומשקה ‪ ,‬ותכוין לבלוע‬ ‫הוא יקבלנו בשתי ידיו‪ ,‬וקודם שיאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' אז יקבל‬ ‫המאכל אחר שנטחן כי באסטומכא הוא גמר הבירור‪ ,‬וכל אלו כוונות פשוטות‬ ‫הכוס בשתי ידיו‪ ,‬ואחר שיקבל אותו בשתי ידיו יאחוז אותו ביד ימין בלבד‪,‬‬ ‫הן וצריכות מאד אפילו לאדם פשוט‪ ,‬וכל אדם יודע ספר צריך להרגיל עצמו‬ ‫ואז יאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' ויתחיל לעשות זימון ולברך‪:‬‬ ‫בהם ואף מי שנפלו שניו עושה התיקון מושלם מאחר דמתחלה היו לו ל"ב‬ ‫[יז] מנהג החסידים כשמברכין ברכת המזון עם כוס שיהיה הפת שבשלחן בצד‬ ‫שיניים‪:‬‬ ‫שמאל המברך‪,‬כדי שיהיה הכוס של ברכה בימינו והפת בשמאלו‪ ,‬ויש טעם על‬ ‫[ב] שיורי מאכל הנשארים בעצמות ובקליפות של הפירות אם יש בהם נצוצי‬ ‫דרך הסוד‪:‬‬ ‫קדושה יתבררו על ידי ברכה אחרונה שאומר האדם על שלחנו אף על פי‬ ‫[יח] כוס ברכת המזון צריך הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ‪ ,‬גם צריך שיהיה‬ ‫שזו רקם לאשפה‪ ,‬לפיכך יזהר האדם שלא יסיר מעל השלחן עצמות וקליפין‬ ‫חי‪ ,‬ויש בזה כמה דעות דיש אומרים הכונה הוא דבתחלת הברכה לא יהיה‬ ‫אלא עד לאחר ברכת המזון‪ ,‬ולכך אזהרה שמענו שלא יוציא מעל השולחן‬ ‫מזוג שלא ימזגנו אלא עד ברכת הארץ ויש אומרים הכונה הוא שימלאנו מן‬ ‫דבר להאכיל לבהמה וחיה ועוף הטמאים קודם ברכת המזון ואם אוכל אחר‬ ‫הצלוחית או מה חבית לשם ברכה ולא משיורי כוסות‪ ,‬ויש אומרים הכונה‬ ‫כך פירות ורוצה לזרוק העצמות שמאוסים יכסה אותם במפה אחרת‪:‬‬ ‫שיהיה הכוס שלם‪ ,‬ומן הדין צריך להזהר בכל הסברות הנזכר לקיים אותם‬ ‫[ג] מאחר שברכ ת המזון עושה תיקון גדול על השלחן וכאמור‪ ,‬לכך הזהירו‬ ‫ואחר שימזגנו בברכת הארץ יהיה מלא‪ ,‬אך לא יהיה המלא כל כך שיהיה‬ ‫חז"ל לשייר האדם פת על שלחנו בעת ברכת המזון‪ ,‬ובזוהר הקדוש החמירו‬ ‫נשפך ממנו‪ ,‬ואחר שיקבלנו בשתי ידיו משתי ידים של הנותן ישאר ביד ימין‬ ‫בזה ואסמכוה אקרא דלא תשא את שם ה' א‪-‬להיך לשוא‪ ,‬ואם אכלו כל הפת‬ ‫בלבד בכל הברכה כולה‪ ,‬ולא תסייע השמאל לימין‪ ,‬גם צריך שיגביהנו מן‬ ‫קודם ברכת המזון ולא הרגישו אלא עד שעת ברכת המזון לא יביאו פת‬ ‫השלחן טפח לפחות‪ ,‬ונותן עיניו בו בכל הברכה שלא יסיח דעתו ממנו‪ ,‬ואחר‬ ‫שלימה ויניחו על ההשלחן אלא יביאו פרוסה‪ ,‬ואם היה על השלחן פת שלימה‬ ‫שישתהו ישייר מעט יין בו לשגרו לאשתו אפילו לא אכלה עמו‪:‬‬ ‫מעת שבירך המוציא לא יסירנה בשעת ברכת המזון ואדרבה עדיף טפי למעבד‬ ‫[יט ] איטר יד כתבו הפוסקים יטלנו בימינו שהוא שמאל כל אדם‪ ,‬ונראה לי על‬ ‫הכי להשאיר ככר אחד שלם על השלחן מעת שבירך המוציא‪ ,‬ולא אסרו בפת‬ ‫פי הסוד גם איטר יד יטלנו בימין דאין תלוי ביד כהה‪[:‬ה"ע איטר אם יכול‬ ‫שלימה אלא רק אם יביאנה מחדש בעת ברכת המזון‪:‬‬ ‫להחזיק ביד ימין כהמקובלים יעשה ואם לאו יחזיק בשמאל כדעת מרן]‬ ‫[ד] צריך ליזהר שלא ישאר כלי ריק על השלחן בשעת ברכת המזון‪ ,‬כגון כפות‬ ‫[כ] צריך שלא יהיה פגום שאם שתה ממנו פגמו‪ ,‬ואפילו שתה מן הכד או‬ ‫כוסות וקערות וכיוצא‪ ,‬גם יזהר שלא להניח סכין על השולחן בעת ברכת‬ ‫מחבית קטנה הוי פגום‪ ,‬ולכתחילה צריך להיזהר אפילו בחבית גדולה‪ ,‬ויש‬ ‫המזון‪:‬‬ ‫אומרים גם במים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של במהרי זה‪ ,‬וצריך‬ ‫[ה] אסור לאבד פירורין שיש בהם כזית‪ ,‬ואפילו אין בהם כזית אסור לאבדם‬ ‫להיזהר בזה‪:‬‬ ‫ולהמאיסם דקשה לעניות בר מינן אפילו בדבר מועט‪ ,‬ותזהר לכבד האשה‬ ‫[כא ] כשיגיע לברכת הארץ באומרו וברכת את בתיבת את ימגנו במים שאינם‬ ‫בידיה תמיד מקום האכילה אחר האכילה ותזרוק לתנור‪ ,‬ובליל שבת תצניע‬ ‫פגומים‪ ,‬ואף אם היין חזק שצריך הרבה מים ואיננו מלא בתחילת הברכה‬ ‫הפירורים‪ ,‬ואחר שבת יזרקו לתנור‪ ,‬וכן יזהרו מוכרי הלחם לכבד סביבות‬ ‫ימזגנו בברכת הארץ מיהו צריך שיהיה רביעית בתחילת הברכה[ה"ע אם רצה‬ ‫הלחם‪ ,‬ויזרקו העפר עם הפירורין לתנור ‪:‬‬ ‫למוזגו לפני ברכת המזון ושוב למוזגו בברכת הארץ הרשות בידו]‪:‬‬ ‫[ו] קודם ברכת המזון יזהר ליטול מים אחרונים לתוך הכלי דמים אחרונים‬ ‫[כב] כשימזוג הכוס בברכת הארץ יסתכל במים ההם אשר יתנם בכוס ויזהר‬ ‫חובה אפילו אכל פת בלבד על פי הסוד בעת נטילת מים אחרונים יחבר ד'‬ ‫שימזוג בשלוש פעמים‪:‬‬ ‫האצבעות לבד והגודל לבד וישפיל אצבעותיו כלפי מטה‪[:‬ה"ע מים אחרונים‬ ‫[כג] כוס של ברכת המזון וכן של קידוש צריך שיהיה שלם בשפתיו וכן בבסיס‬ ‫חובה וגם הנשים חייבות ]‬ ‫שלו שלא יהיה בו פגימה וחסרון כלל ובשעת הדחק מותר‪ ,‬ויש מי שפוסל‬ ‫[ז] במילים מים אחרונים חובה רמוז כמה כונות סודיות של מים אחרונים‪,‬‬ ‫אפילו בשעת הדחק‪ ,‬והסדק אפילו בלא חסרון פוסל‪:‬‬ ‫ולכן טוב שהאדם קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים יאמר הלכה זו מים‬ ‫[כד] הנותנין לו כוס של ברכת המוזן ואינו מברך מקצרין ימיו‪ ,‬ובזמננו שכל‬ ‫אחרונים חובה וגם אם לא אמר דברי תורה יועיל לו שיחשב שאמר דבר‬ ‫אחד מברך ברכת המזון לעצמו אין בזה חשש הנזכר שכל אחד מברך בעצמו‬ ‫תורה בשולחן‪:‬‬ ‫וממילא כל אחד ואחד מברך לבעל הבית ויתקיים בו ואברכה מברכך ובטל‬ ‫[ח ] יזהר שיהיו מים האחרונים מעט ולא ירבה בהם כי הם חלק הסט"א‪,‬‬ ‫טעם של מקצרין אך ודאי צריך לרדוף אחר מצוה זו גם בזמן הזה כי יקרה‬ ‫ואם ידיו מזוהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה‬ ‫היא מאד‪ ,‬ואין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין שהוא שונא בצע ועושה‬ ‫ברחיצתם‪ ,‬טוב שירחצם קודם נטילת מים אחרונים אדעתא לאכול עוד אחר‬ ‫חסד בממונו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ו יהיו אלו כמים אמצעים וכן יעשה‪ ,‬אחר שירחצם יאכל חתיכת מן‬ ‫הליכות עולם אות ג‪ .‬אף על פי שאין נוטלים ידים למים אחרונים על גבי קרקע‪,‬‬ ‫השלחן כדי שלא תהיה נחשבת רחיצה ההיא למים אחרונים‪ ,‬ואחר שיאכל‬ ‫אלא לתוך כלי ‪ ,‬ומותר ליטול ידים למים אחרונים לתוך הכיור שיש בו נקבים‪,‬‬ ‫חתיכת הפת וכיוצא יטול מים אחרונים מעט ויברך ברכת המזון‪[:‬ה"ע אין‬ ‫והמים ניגרים משם לצינורות מי השופכים‪ .‬והנוטל ידיו למים אחרונים אל‬ ‫צריך לאכול פת]‬ ‫תוך כלי‪ ,‬טוב להחמיר ממדת חסידות להסיר הכלי מלפניו בעת שמברך ברכת‬ ‫[ט] כתבו האחרונים בשם המקובלים ז"ל כשנוטל מים אחרונים יאמר זה‬ ‫המזון‪ .‬ומכל מקום מעיקר הדין אין איסור לברך ברכת המזון כשמי נטילת‬ ‫חלק אדם רשע מאלהים‪ ,‬ויכוין חלק אדם רשע ר"ת אח"ר דהוא הסט"א‬ ‫מים אחרונים נמצאים בכלי לפניו‪.‬‬ ‫והנוהג בזה יאמר דברים אלו בלחש‪:‬‬ ‫זוהר הקדוש ‪ -‬לחדש חידושי תורה ובפרט בשבת‬ ‫[י] אין נוטלין מים אחרונים על גבי קרקע אלא בכלי‪ ,‬ואם אי אפשר בכלי‬ ‫יטול על גבי עצים‪ ,‬רצפה דאין רוח רעה שורה על הרצפה כמו ששורה על גבי‬ ‫יֹורדֹות ִל ְשרֹות עַּ ל הָ עָ ם‬ ‫זוהר מתורגם‪ :‬ב ֹא ְּור ֵּאה ‪ּ ,‬כְ שֶ ִנכְ נֶסֶ ת שַּ בָ ת‪ְ ,‬נשָ מֹות ְ‬ ‫יקים עֹולֹות לְמַּ עְ לָה‪ּ .‬כְ שֶ ּיֹוצֵּ את הַּ שַּ בָ ת‪ ,‬הַּ ְנשָ מֹות עֹולֹות‪,‬‬ ‫הַּ ָקדֹוש‪ ,‬וְ ִנ ְשמֹות ַּהצַּ ִד ִ‬ ‫קרקע‪[ ,‬ה"ע אין צריך כלי אלא כדי שלא יעברו עליהם משום רוח רעה ]וגם‬ ‫מים אמצעיים שנוטלין בין חלב לבשר גם כן צריכין כלי‪:‬‬ ‫יקים‪ֵּּ .‬כיוָ ן שֶ עֹולֹות‬ ‫אֹותן ִנ ְשמֹות ַּהצַּ ִד ִ‬ ‫ָ‬ ‫יֹורדֹות‪,‬‬ ‫אֹותן שֶ שָ רּו עַּ ל ִי ְש ָר ֵּאל‪ּ .‬ו ְנשָ מֹות ְ‬ ‫ָ‬ ‫[יא] אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם‪ ,‬ויש אומרים צריך שיהיו צוננין‬ ‫עֹומדֹות בִ ְדמּות לִפְ נֵּי ַּהמֶ לְֶך הַּ ָקדֹוש‪,‬‬ ‫ּכָל הַּ ְנשָ מֹות שֶ שָ רּו עַּ ל ִי ְש ָר ֵּאל‪ ,‬עֹולֹות וְ ְ‬ ‫ממש ונכון להזהר בזה‪ ,‬ויש מי שאומר שצריך שיהיו ראויים לשתיה שלא‬ ‫ּתֹורה?‬ ‫ׁשֹואל ֶאת ֻּכ ָּלם‪ֵ :‬איזֶה ִחּדּוׁש הָּ יָּה ָּל ֶכם בְ אֹותֹו עֹו ָּלם בַ ָּ‬ ‫ֵ‬ ‫וְ הַ ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא‬ ‫יהיו מרים או סרוחים‪ ,‬גם שיהיו באים מכח גברא‪ ,‬ואם עבר ולא נטל מים‬ ‫ּתֹורה‪ַ .‬כ ָּמה חֶ ְדוָּ ה עֹושֶ ה הַ ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא‪.‬‬ ‫אֹומ ר ְל ָּפנָּיו ִחּדּוׁש עַ ל הַ ָּ‬ ‫ַא ְׁש ֵרי ִמי ׁשֶ ֵ‬ ‫אחרונים יטול אחר ברכת המזון‪ ,‬ואם אין לו מים יטול בשאר משקין ואפילו‬ ‫ּתֹורה ׁשֶ אֹומֶ ֶרת ִנ ְׁשמַ ת פְ לֹו ִני זֶה‪ .‬וְ ֻּכ ָּלם‬‫ְמ ַכנֵס פָּ מַ ְליָּה ׁשֶ לֹו וְ אֹומֵ ר‪ִׁ :‬ש ְמעּו ִחּדּוׁש ָּ‬ ‫ביין כיון דאין לו ליטול בענין אחר‪:‬‬ ‫ְׁשיבֹות‪ .‬הֵ ם לְ מַ טָּ ה‪ ,‬וְ ַה ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא לְמַ עְ לָּ ה‬ ‫ידים אֹותֹו דָּ בָּ ר ִב ְׁש ֵּתי י ִ‬ ‫מַ ע ֲִמ ִ‬ ‫[יב] צריך ליטול עד סוף פרק שלישי של האצבעות וראש פרק השלישי בכלל‪:‬‬ ‫ּיֹור ֶדת ְבׁשַ בָּ ת‬ ‫ּתֹורה ּונְ ׁשָּ ָּמה ׁשֶ ֶ‬ ‫חֹותם לְאֹותֹו דָּ בָּ ר‪ .‬ב ֹּא ְּור ֵאה‪ ,‬כְ ׁשֶ ָּּדבָּ ר ִמ ְתחַ ּדֵ ׁש בַ ָּ‬ ‫ֵ‬ ‫[יג] המודד מלח והנוגע במלח חייב ליטול ידיו אחר כך‪ ,‬וכן אפילו בלא‬ ‫אֹותם ְּדבָּ ִרים חֲ דָּ ִׁשים וְ עֹו ָּלה ְל ַמעְ לָּה‪ָּ ,‬כל ַהפָּמַ ְליָּה ׁשֶ ל מַ עְ ָּלה‬ ‫ִה ְתעַ ְס ָּקה בְ ָּ‬ ‫סעודה כשאוכל קישואין וכיוצא בדברים שדרכן להניח עליהם מלח‬ ‫ּומ ְת ַל ְב ִׁשים בִ כְ ָּנ ַפ ִים‪.‬‬ ‫מַ ְק ִׁשיבָּ ה לְאֹו תֹו דָּ בָּ ר‪ ,‬וְ חַ ּיֹות הַ קֹּדֶ ׁש ִמ ְת ַרבִ ים בִ כְ ָּנ ַפ ִים ִ‬ ‫באצבעותיו צריך ליטול ידיו אחר כך‪ ,‬דאף על גב דמלח סדומית אינו מצוי יש‬ ‫שֹות ִקין‪ָ ,‬אז חַּ ּיֹות ַּהקֹדֶ ש מַּ ה‬ ‫יבין‪ ,‬וְ ְ‬ ‫אֹותם הַּ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא וְ ל ֹא ְמ ִש ִ‬ ‫ָ‬ ‫שֹואל‬ ‫ּוכְ שֶ ֵּ‬ ‫לחוש למין מלח שטבעו כמלח סדומית‪:‬‬ ‫ּכָתּוב? (יחזקאל א) בְ עָ ְמדָ ם ְת ַּרפֶ ינָה ַּכ ְנפֵּ יהֶ ן‪ּ ,‬כְ מֹו ֶשנֶאֱ ַּמר (איוב לב) ּכִ י עָ ְמדּו ל ֹא‬ ‫[יד] יש מי שאומר אם אכל מאכל לח שאז ידיו מזוהמות בו‪ ,‬אז מן הדין‬ ‫יקה ָק ְראּו‬ ‫ֹאמר‪ ,‬לָמָ ה ַּל ְש ִת ָ‬ ‫עָ נּו עֹוד‪( .‬נחמיה ח) ּוכְ פִ ְתחֹו עָ ְמדּו ּכָל הָ עָ ם‪ִ ְ .‬אם ת ַּ‬ ‫כשירחץ ידיו מברך על רחיצת ידים‪ ,‬ולא נהגו העולם לברך כן אף על גב‬ ‫דהמצריכין ברכה זו הם גדולי עולם‪ ,‬דקיימא לן סב"ל‪ ,‬מיהו צריך כל אדם‬ ‫ע ֲִמידָ ה? ֶאלָא בַּ ִדבּור יֵּש ִשבְ עָ ה ֵּאיבָ ִרים שֶ ִמ ְתנַּעְ נְעִ ים יַּחַּ ד ִאתֹו‪ :‬לֵּב‪ֵּ ,‬ר ָאה‪ָ ,‬קנֶה‪,‬‬ ‫להרהר ברכה זו בלבו‬ ‫עֹומ ִדים בְ עָ ְמדָ ם ְלל ֹא ִנעְ נּועַּ ‪ ,‬וְ עַּ ל ֶזה‬ ‫ְ‬ ‫יקה‬‫ָלשֹון‪ִ ,‬ש ַּנ ִים‪ְ ,‬ש ָפ ַּת ִים‪ ,‬בָ שָ ר‪ּ .‬ובַּ ְש ִת ָ‬ ‫[טו] צריך להיזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו‬ ‫יקה ע ֲִמידָ ה‪.‬‬ ‫קֹור ִאים ַּל ְש ִת ָ‬‫ְ‬ ‫אמרי חז"ל‪ :‬מובא במדרש רבא נח פרשה לח אות ג ַּר ִבי יֹוחָ נָן ָפ ַּתח (מש לי יז‪ ,‬יג)‪ :‬מֵּ ִשיב ָרעָ ה ַּתחַּ ת טֹובָ ה ל ֹא ָתמּוש ָרעָ ה ִמבֵּ יתֹו‪ָ ,‬אמַּ ר ַּרבִ י יֹוחָ נָן ִאם ִק ֶד ְמָך חֲ בֵּ ְרָך‬ ‫בַּ עֲדָ ִשים ַּק ְדמֶ נּו בְ בָ שָ ר‪ ,‬לָ מָ ה שֶ הּוא גָמַּ ל עָ ֶל יָך ְת ִחלָה‪ָ .‬אמַּ ר ַּרבִ י ִש ְמעֹון בַּ ר ַּאבָ א ל ֹא סֹוף דָ בָ ר מֵּ ִשיב ָרעָ ה ַּתחַּ ת טֹובָ ה‪ֶ ,‬אלָא אֲ פִ לּו ֵמ ִׁשיב ָּרעָּ ה ַּתחַ ת ָּרעָּ ה ל ֹּא ָּתמּוׁש ָּרעָּ ה‬ ‫ִמבֵ יתֹו‪[.‬לכן חובה תמיד להוקיר טובה לחבירו ובפרט לאביו לאימו ולרעיתו ] *** בספר ”הצדיק רבי שלמה“ (עמ‘ לו) מובא שרבינו החפץ חיים זיע“א היה לומד‬ ‫כל שבת קודש את הזוהר על הפרשה‪ .‬גם היה אומר לאחרים שילמדו את הזוהר על הפרשה‪ ,‬ואפילו בחורים‪ ,‬והיה אומר שרובו כמדרש‪ *** .‬במטו משמיה‬ ‫דהרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע על תפילתו של הרה"ק ה'אור לשמים' זי"ע ‪,‬שהינה סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום ‪ ,‬ואף הוא בעצמו אמר‬ ‫תפילה זו פעמיים בכל יום בערב ובבוקר‪ .,‬וכך הוא נוסח התפילה‪ :‬ריבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר‪ ,‬ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות‬ ‫וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי מבלעדי עוזך ועזרתך אין עצה וישועה ‪ ,‬ואם חלילה יחפצו כולם להרע אז אתה בחמלתך תשים עיניך עלי‬ ‫ותשקיף עלי השקפה לטובה ממעון קדשך ‪ ,‬הנה חבלים נפלו לי בנעימים וישועתי באה ועזרתי תגלה‪.‬‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪:‬בית הכנסת או אדם פרטי שביטח את הספר תורה שלו ונגנב וחברת הביטוח שילמה את הנזק האם מחוייבים הבית הכנסת לקנות בכסף זה‬ ‫ספר תורה אחר או שאפשר להשתמש בזה לשאר צרכי בית הכנסת תשובה כתב בציץ אליעזר חלק י"ח סימן ס"ז שאף שנפסק בשו"ע שספר תורה‬ ‫שמכרו חייב לקנות בדמיו ספר תורה אחר כמבואר בסימן קנג' ס"ב מ"מ יש לחלק שבמכירת ס"ת הוא ממש תמורתו של הספר תורה אבל הכא שחברת‬ ‫הביטוח משלמת זה צד שלישי והוי כעסק ואינו דמי הספר שהרי חברת הביטוח אינה משלמת לפי שויי הספר אלא לפי המחיר שבטחת את הספר וכיון‬ ‫שאינו דמי הספר אלא מכספי הביטוח שבטחת ולכן יכול להוציאו לצרכיו וראיתו היא שביטוח אינו דמי הנזק אלא ענין עסקי שכתב האור שמח בפ"ז‬ ‫זה"י בית מחברו וקיבל עליו אחריות דליקה‪ ,‬ואח"כ הלך המשכיר וביטח ביתו‪ ,‬ונשרף הבית‪ ,‬והלכה העלה שמה שחברת‬ ‫בע שהשוכר‬‫מה' שכירות ה"א‪,‬‬ ‫האחריות משלמת דמי הפסד הבית‪ ,‬אין זה פוטר את השוכר מתשלומים‪ ,‬ובסיס סברתו‪ ,‬מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי‬ ‫מן עלמא‪ ,‬וכן פסק המהרשד"ם לגבי בית מבוטח שנשרף שחייב לשלם אף שגם הביטח משלם שרואים שביטוח אינו דמי הנזק אלא עסק צדדי והוא‬ ‫הדין לגבי הספר תורה הוי כעסק ואינו נחשב כדמי הספר תורה ע"כ [ א‪.‬ה ראוי לציין ש היום תשלום דמי הביטוח היום הוא עבור הנזק ולכן אם הוא מפוצה‬ ‫ממקום אחר הוא אינו זכאי לתבוע את חברת הביטוח ואף על פי כן הדין אמת שהביטוח הוא אינו דמי הספר תורה אלא כעין עסק כמבואר לעיל]‬ ‫שאלה ‪ :‬ראובן שכר משמעון דירה בחוזה לשנה במחיר שכירות מסויים ותוך השנה מכ ר את הדירה ללוי האם יכול לוי הקונה להעלות לראובן את‬ ‫שכירות הבית תשובה‪ :‬מרן בחושן משפט סימן שי"ב סעיף י"ג כתב וז"ל מכר הבית או נתנו או הורישו‪ ,‬אין השני יכול להוציאו עד שיודיעו מקודם ל'‬ ‫יום‪ ,‬או מקודם י"ב חדש‪ ,‬שהרי השוכר אומר לו אין כחך יותר מכח זה שזכית ב בית זה‪ .‬וכמו שאין יכול להוציאו לפני י"ב חודש כפי התנאי כיון שאומר‬ ‫לו אין כחך יותר מכח זה שזכית בבית זה‪ .‬הוא הדין שאין יכול להעלות לו את השכירות‬ ‫שמעוניינים לעשות אות וברית‪ ,‬קשר ביניהם‪ ,‬ומסמנים סימון‬ ‫באש על בשרם או שמקיזים דם‪ ,‬וכל אחד ואחד שותה את‬ ‫מצוות ברית מילה‬ ‫‪.‬‬ ‫דמו של השני‪ ,‬כך גם במצווה זו עם ישראל מקיימים את‬ ‫ביום ההוא נימול אברהם וכו'‬ ‫מצוות ברית מילה‪ ,‬שהיא גם דם וגם רושם בבשר‪ ,‬המציינים‬ ‫פרשתנו עוסקת במצוות ברית מילה שהיא החותם בכל יהודי‪,‬‬ ‫את הקשר‪ .‬קיום מצוות מילה מסייעת ביצירת הפרדה בין‬ ‫המילה 'ברית' מוזכרת בתורה שלוש עשרה פעמים בהקשר‬ ‫ישראל לבין אומות העולם‪.‬‬ ‫למילה‪ ,‬לומר שנכרתו על הברית מילה י"ג בריתות‪ .‬לעומת‬ ‫בעל החינוך כותב ‪ :‬אמר הקב"ה לבני ישראל‪ ,‬שיקיימו מצוות‬ ‫זאת‪ ,‬על קיום התורה ומצוות נכרתו רק שלוש בריתות‪.‬‬ ‫מילה‪ ,‬משום שרצה להבדילם מן האומות‪ ,‬שכן שם השם‬ ‫מכאן רואים את חשיבותה‪ ,‬את גודלה ואת מעלתה של מצווה‬ ‫נקרא עליהם‪ ,‬ורצה שיהיו מובדלים בצורת גופם‪ ,‬כשם שהם‬ ‫משום כך כותב הרמב"ם‪( ,‬הל' ברכות פ"ב‪ ,‬ה"ג) מקדימים‬ ‫מובדלים בצורת נפשם‬ ‫בברכת המזון את המילה 'ברית' ל'תורה'‪ ,‬אומרים בברכת‬ ‫כותב על כך המהר"ם‪ ,‬שכשם שעם ישראל מובדלים מהגויים‬ ‫המזון "ברית ותורה חיים ומזון"‪ ,‬כדי להדגיש שברית מילה‬ ‫במוצאם‪ ,‬בדעותיהם ובנפשותיהם‪ ,‬כן ציווה הקב"ה לעשות‬ ‫גדולה מהתורה‪.‬‬ ‫סימן שיהיו מובדלים מהם גם בגופם‪ ,‬ועל ידי כך ידעו כל‬ ‫בספר "תורת המנחה" כותב שמצות מילה אינה כשאר מצוות‪,‬‬ ‫הגויים‪ ,‬שעם ישראל הוא זרע בירך ה'‬ ‫מצוות תפילין וציצית‪ ,‬אינם קבועים בגוף‪ ,‬וכאשר יסירם ‪-‬‬ ‫מדוע המילה היא כשהתינוק בן שמונה ימים‬ ‫תסור האות‪ ,‬ואילו המילה היא אות חתום בבשר האדם‪,‬‬ ‫כותב במורה נבוכים שלו היו מניחים את התינוק עד שיגדל‬ ‫בספר אוצר הברית מביא את המדרש שמסופר על דוד המלך‬ ‫ללא ברית‪ ,‬הוא היה עלול להימנע מלקיים כלל ברית מילה‪,‬‬ ‫שבהיותו בבית המרחץ היה מצטער שהוא ללא מצווה באותו‬ ‫בגלל הכאב הרב הכרוך בה‪ .‬בגיל שמונה ימים העור של הברית‬ ‫זמן‪ ,‬וכשנזכר במצוות מילה ‪ -‬נחה דעתו‪ .‬מכאן למדים‪,‬‬ ‫רך ואין לתינוק פחד דמיון וחרדה מן המילה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫שהאדם הנימול מקיים כל רגע ורגע מצוות מילה שכן אם‬ ‫כאשר ילד גדל‪ ,‬הוא עלול לפחד מן העניין‪ ,‬שכן ככל שאדם‬ ‫לאחר קיום המצווה (דהיינו חיתוך העורלה) כבר נעשתה‬ ‫מתבגר‪ ,‬כך הכאב חד יותר‪ ,‬וזמן הריפוי ארוך וממושך יותר‪.‬‬ ‫המצווה ואינו מקיים עוד מצווה מדוע נתיישבה דעתו של דוד‬ ‫מבו גרים הרוצים לזכות במצוות ברית מילה‪ ,‬מקיימים את‬ ‫המלך לאחר שנזכר במילה ?! שונה איפה מצוות מילה‬ ‫המצווה מתוך הקרבה גדולה מצידם‪ .‬אז המילה מתבצעת‬ ‫ממצוות תפילין‪ ,‬שבה‪ ,‬אם הסיר את התפילין‪ ,‬הוא אינו‬ ‫בהרדמה מקומית‪ ,‬והיא כרוכה בצער רב ובמשך ריפוי ממושך‪.‬‬ ‫מקיים מצוות תפילין‪ ,‬ולא כך הדבר במצוות מילה שכל רגע‬ ‫טעם שני הוא אהבת האם והאב בקטנותו של הנימול אינה‬ ‫ורגע שהמילה בגופו מקיים מצווה‪ .‬לכן נחה דעתו של דוד‬ ‫חזקה כאהבתם אותו בגיל שנתיים שלוש‪ ,‬ואילו ציווה הקב"ה‬ ‫המלך‪ ,‬שגם בהיותו בבית המרחץ מקיים הוא מצוות מילה‪.‬‬ ‫למול א ת הבן בגיל שנתיים או שלוש‪ ,‬היה חשש שההורים היו‬ ‫במצוות ברית המילה נרמזים תרי"ג מצוות‪ .‬מניין 'ברית'‬ ‫מבטלים את המצווה מחמלתם בנם‪.‬‬ ‫בגימטריה שש מאות ושתים עשרה (תרי'ב )‪ ,‬עשיית המצווה‬ ‫טעם נוסף מחקרים הוכיחו‪ ,‬שהיום השמיני הוא העיתוי הטוב‬ ‫עצמה היא אחד‪ ,‬וביחד עם התרי"ב הן תרי"ג‪ ,‬רמז לתרי"ג‬ ‫ביותר למילה‪ ,‬כיון שביום זה‪ ,‬ייצור ויטמין ‪ K‬הנחוץ לתהליכי‬ ‫מצווות‪.‬‬ ‫קרישת הדם מגיע לשיאו באופן עצמאי על ידי היילוד‪ .‬לפני כן‬ ‫הגר"א כותב‪ ,‬שברית זה גימטרייה תרי"ב‪ ,‬ויש תרי"ג מצווות‪.‬‬ ‫הויטמין ‪K‬הוא ברמה של ‪ 80%‬ביום הברית הוא מגיע ל‪-‬‬ ‫זה בא לרמוז‪ ,‬שללא המילה‪ ,‬שהיא המצווה המשלימה‬ ‫‪ 120%‬ביום התשיעי והלאה הוא עומד על ‪100%‬‬ ‫לתרי"ג‪ ,‬אין באפשרות האדם לקיים את תרי"ב המצווות‪.‬‬ ‫במדרש כתוב שיעשו ברית מילה ביום השמיני‪ ,‬שאז יתחזק‬ ‫מעשה (מהספר ובחרת בחיים) שהרב בן ציון אבא שאול‬ ‫כוחו‪ ,‬מדרש זה מובן יפה לאור המחקר באשר לוויטמין ‪K‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬התחיל ללמד מסכת פסחים ואמר לכל התלמידים‬ ‫ביום השמיני‬ ‫לקרוא את המשנה ביחד בקול רם‪ .‬כולם קראו 'אור לארבעה‬ ‫כל יהודי ביום השמיני למילתו מקיים מצוות ברית מילה‬ ‫עשר בודקין את החמץ לאור הנר'‪ ,‬והרב אמר להם לחזור שוב‬ ‫‪,‬הגמרא אומרת כ ל מצווה שעשו אותה בשמחה עד היום‬ ‫על הקטע הזה‪ ,‬וחזרו שוב 'אור לארבעה עשר' וכו' והרב ביקש‬ ‫עושים אותה בשמחה ומצוות מילה כיון שקיימו אותה‬ ‫שיחזרו שוב פעם וכן עשו‪ .‬שאל אותם הרב 'האם יש כאן בחור‬ ‫בשמחה עד היום עושים אותה בשמחה ובמסירות‬ ‫שלא עשה ברית מילה?'‪ .‬והנה קם אחד הבחורים ואמר 'כן‪,‬‬ ‫ְהּודי שֶ חַּ י מֵּ עֵּ בֶ ר ְל ָמסָ ְך‬ ‫ְמספְ ִרים (מובא באבות ישראל) עַּ ל י ִ‬ ‫כבוד הרב‪ .‬לא עשו לי ברית מילה כיוון ששני האחים שלי‬ ‫יס ִטית‪ ,‬אֲ שֶ ר מָ ַּסר נַּפְ שֹו לְ מַּ עַּ ן ִקּיּום‬ ‫רּוסיָה ַּהקֹומּונִ ְ‬ ‫הַּ בַּ ְרזֶל בְ ְ‬ ‫מתו אחרי שעשו להם ברית מילה‪ ,‬ולכן לפי ההלכה אני‬ ‫ִמצְ וַּ ת מילה הּוא הָ יָה עֹובֵּ ר ִמ ָמקֹום ְל ָמקֹום‪ּ ,‬ומָ ל ֶאת ַּי ְל ֵּדי‬ ‫פטור'‪ .‬אמר לו הרב 'אתה צודק‪ ,‬אבל עכשיו תלך לרופא‬ ‫ישי שֶ הּוא נֹוטֵּ ל עַּ ל עַּ צְ מֹו‪ .‬גַּם‬ ‫ִי ְש ָר ֵּאל ִמבְ לִ י ל ְִה ְתחַּ שֵּ ב בְ ִסּכּון ָה ִא ִ‬ ‫מומחה ותבדוק אם עכשיו כבר אפשר לעשות ברית‪ .‬וכן היה‪,‬‬ ‫בּורה רּוחָ נִ ית מֵּ ֵּאין ּכָ מֹוהָ ‪ .‬בְ ַּא ַּחת הַּ פְ עָ ִמים‪,‬‬ ‫הֹורים גִ ילּו ְבכְָך גְ ָ‬ ‫הַּ ִ‬ ‫שלבסוף עשה ברית‪ .‬שאלו את הרב 'איך ידעת?'‪ .‬אמר להם‬ ‫ְהּודי ּכְ בֶ ן ְשנ ַָּת ִים‪ ,‬נ ְִדהָ ם ל ְִראֹות ּכִ י‬ ‫ל ְַּא חַּ ר שֶ מָ ל בַּ ֵּס ֶתר ֶילֶד י ִ‬ ‫הרב 'אתם קוראים אור לארבעה עשר‪ ,‬ואני שומע עורלת‬ ‫בּוקים‬ ‫ל ְַּאחַּ ר המילה‪ִ ,‬אמֹו שֶ ל הַּ ֶּילֶד ִמ ְת ַּנ ֶפ ֶלת עַּ ל בְ נָּה ְב ִח ִ‬ ‫בשר‪ .‬חשבתי שאולי אני לא שומע טוב‪ ,‬ולכן ביקשתי‬ ‫רֹואה אֹותֹו ל ִָראשֹונָה‪ָ .‬ה ֵּאם שֶ ִה ְב ִחינָה‬ ‫ָ‬ ‫ּובִ ְנ ִשיקֹות‪ּ ,‬כְ ִאלּו ִהיא‬ ‫שתחזרו‪ .‬ושלוש פעמים זה חזקה'‪ .‬עד כאן‪ .‬ונלמד ממעשה זה‬ ‫ידת בְ נָּה‪ִ ,‬היא חָ ְששָ ה ֶשמָ א‬ ‫ירה ּכִ י בְ עֵּ ת לֵּ ַּ‬ ‫בְ ַּת ְדהֵּ ָמתֹו‪ִ ,‬ה ְסבִ ָ‬ ‫שמי שמקדש את מחשבתו בדברי קדושה זוכה לדעת דברים‬ ‫ירה‪,‬‬ ‫י ְִת ַּרגְ לּו לְ מַּ צָ ב שֶ הַּ ֶּילֶד ֵּאינֹו נִמֹול‪ּ ,‬ומַּ ה שֶ ִה ְת ִחיל בְ חֹסֶ ר ְב ֵּר ָ‬ ‫המונעים את הקדושה‬ ‫יַּהֲ פְֹך ְלעֻבְ דָ ה מֻ גְ מֶ ֶרת‪ָ ,‬ל ֵּכן ִהיא נ ְָד ָרה נֶדֶ ר שֶ ל ֹא ְתנַּשֵּ ק לֹו עַּ ד‬ ‫בטעם מצוות מילה האבן עזרא מביא את הפסוק‪" :‬והיה‬ ‫שֶ ַּּיעֲשּו לֹו ברית‪ּ ..‬כְָך בְ מֶ שֶ ְך ּכִ ְשנ ַָּת ִים‪ִ ,‬היא ִה ְת ַּאפְ ָקה ִמ ְלנ ְָשקֹו‪,‬‬ ‫תמים"‪ .‬האדם אינו צריך לשאול מהי מצוות מילה‪ ,‬ומהם‬ ‫וְ עַּ כְ שָ ו ּכְ שֶ ִקּיְ מָ ה ֶאת ִנ ְד ָרּה וְ ַּהּיֶלֶ ד מָ הּול‪ִ ,‬היא ְיכֹולָה ְלנַּשֵּ ק‬ ‫הטעמים להנהגתה‪ ,‬כמו כן‪ ,‬פירש הכוזרי‪ ,‬שאין האדם יכול‬ ‫ּולְחַּ בֵּ ק ֶאת בְ נָּה‪...‬‬ ‫להבין בשכלו קצר הדעת את הציוויים האלוקיים‪.‬‬ ‫מעשה (מובא באמרי יחזקאל ) בזמנינו באדם שהיה המנכ"ל‬ ‫לעומתם יש מפרשים שכן מבארים את טעם לברית מילה‬ ‫של אחד הגופים נגד 'הכפייה הדתית'‪ .‬נולד לו בן‪ ,‬והזמין את‬ ‫שמצוות ברית מילה היא ברית בין ה' יתברך לבין עם ישראל‪,‬‬ ‫המוהל הרב אהרון לוי שליט"א‪ .‬אמר לו הרב 'איך אתה עושה‬ ‫כפי שכתוב ‪ ":‬ויאמר ה' אל אברהם ואתה את בריתי תשמר‬ ‫לו ברית? אולי הוא לא יסכים‪ ,‬והרי אתה נגד הכפייה הדתית'‪.‬‬ ‫אתה וזרעך אחריך לדרתם‪ ".‬פסוק זה בא לאמר‪ ,‬כי עצם‬ ‫'אל תגיד לי מה לעשות‪ ,‬אני מוכרח לקיים בו את מצוות ברית‬ ‫קיום מצוות מילה היא כריתת ברית בינינו לבין הקב"ה‪.‬‬ ‫המילה'‪ ,‬ענה האב‪.‬‬ ‫המהר"ם מבהיר‪ ,‬שהטעם למצווה הוא‪ :‬כמו שני אוהבים‬ ‫‪,‬הוא פעם אמר ‪" :‬לדבר אחד אני מתגעגע לשואה ‪,‬כשצעדנו אחד לצידו של השני ‪,‬ואף‬ ‫מבוגרת‬ ‫אשהאושוויץ‬ ‫עלמחנה‬ ‫ברת את‬ ‫מספרת המח‬ ‫מקלויזנבורג עבר‬ ‫נשמע'הרבי‬ ‫מופלאה ‪-‬‬ ‫בדממה‬ ‫בספר 'קול‪-‬אחדות‬ ‫לבנה‪:‬אחד לא ידע שאני אדמו"ר שילבנו זרועות כדי להתחמם יחד בקור המקפיא‬ ‫חסדי אף‬ ‫האשה‬ ‫אמרה‬ ‫ליטאי או‬ ‫לבנה‪.‬הוא‬ ‫שצועד לצידו‬‫נכד‪ ,‬בן‬ ‫האיש‬ ‫האםלה‬ ‫שנולד‬ ‫המועצות‬ ‫לא ידע‬ ‫אחד‬ ‫בברית‬ ‫כנכד‪,‬פלאה‬ ‫אחדות מו‬ ‫אכיר‪ -‬בו‬ ‫לאמתגעגע‬ ‫בנך‪ ,‬אני‬ ‫השני לזה‬ ‫תמולעלאת‬ ‫גופו אחד‬ ‫חוםלא‬ ‫שאם‬ ‫להווי ידוע לך‬ ‫ולשמור על‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫בזרועותייואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪ ,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫חדד ומשפחתה‪ ,‬חי‬‫שאחזיק‬ ‫הדעתחניה‪ ,‬ציפורה‬ ‫חדד‪,‬על‬ ‫ישראל וקרין‬ ‫יעלה‬ ‫משפחתבו – כי‬ ‫ויוכבד תלא‬ ‫חדד‪ ,‬גד‬ ‫לא אגע‬ ‫להצלחת‬ ‫העלון מוקדש להצלחתואפילו‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שה' יתברך‬ ‫מהול‬ ‫בלתי‬‫נכד"ב‪:‬‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם‬ ‫אתבת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫לה‪:‬רבקה‬ ‫אמר‬ ‫בת שבע‪,,‬‬ ‫רחל בת‬‫הזקנה‪,‬‬ ‫לאםהגון‪ :‬מוריה‬ ‫יוסף בןכבוד‬ ‫טיטה ‪ ,‬לזיווג‬ ‫טיטה‪,‬של‬ ‫מתוךבתיחס‬ ‫–‬ ‫הנבוך‬ ‫הבן‬ ‫הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני ה'‬ ‫מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫האישית‪,‬‬ ‫אחריותך‬ ‫השבועי‪.‬ועוד מלך‬ ‫הזמניםעל‬ ‫ועוד] ולעלון‬ ‫כוללי ביןאבל‬ ‫רוצה‪,‬‬ ‫שאת‬ ‫כולל ערב ‪,‬‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים‬ ‫רשאית לעשות מ השישי‪,‬‬ ‫רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל אשר‬ ‫לחופשהעלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫אליהו ביןנסעו‬ ‫מבירכה‪ ,‬לקבלת‬ ‫מזלה‪,‬הזוג‬ ‫רחל בתבני‬ ‫כאשר‬ ‫זמן‪,‬בן זילו‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫לע"נ‪ :‬יורם‬ ‫אחריותי ‪.‬אכי"ר‪.‬‬ ‫משאלויתך‬‫ולאכל על‬ ‫יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה'‬ ‫שנתי והשאירו את הילד בידי הסבתא‪ ,‬נזדרזה והזמינה מוהל‬