דבר המלך · Dvar Hamelech — לך לך (2026-10-19)

5:31
6:37
7:13
פרשת לך לך
אמרו חז"ל (אבות ד ,ה)" :הלומד על מנת ללמד – מספיקין בידו מעלת זיכוי הרבים
ללמוד וללמד" .מי שמקדיש מזמנו ומתורתו לאחרים – לא רק את הנפש אשר עשו בחרן
אומר רש"י עשו -אברהם מגייר את הגברים שרה את הנשים שתורתו לא תיפגע מכך ,אדרבה ,תורתו תתגדל ,תתרומם
ותתעלה .אין לנו מושג איזו זכות גדולה יש למי שמזכה את הרב עובדיה לרב אלבז תמסור שיעור ותזכה את הרבים
הרבים .התועלת איננה רק לאחרים ,גם הוא עצמו יוצא נשכר, לגדול, אמרתי למרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל ,שאני רוצה
ואז הוא קם ואמר לי" :וכי אני לא רוצה לגדול? אני הולך הוא נבנה ומתגדל מכל הבחינות.
ומלמד במשך שעה וחצי ומספר סיפורים ובשבילי זה ביטול כאשר אדם מקהיל קהילות ומזכה את הרבים בתורה וביראת
תורה .בזמן הזה הייתי יכול להספיק הרבה יותר .לי מותר שמים ,הקב"ה מתקלס על ידו .ומי ששם שמים מתקלס על ידו,
אין ערוך לשכרו מן השמים. לבטל ואתה לא תבטל את עצמך?
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על החובה לרומם את נשמות אומר המדרש (מדרש משלי י)" :בא לפניו מי שיש בידו חמשה
ֲֹלתָך ֶאת הַּ ֵּנרֹת (ח ,ב) חומשי תורה ,אומר לו הקב"ה :בני ,למה לא למדת הגדה ולא ישראל דַּ בֵּ ר ֶאל ַּאהֲ רֹן וְ ָאמַּ ְר ָת ֵּא ָליו בְ הַּ ע ְ
הפסוק לכאורה כופל את עצמו – "דַּ בֵּ ר ֶאל ַּאהֲ רֹן ,וְ ָאמַּ ְר ָת שנית?" – יכולת להקהיל קהילות וללמד ברבים את תורת ה',
ֵּאלָיו" .ועוד ,ידוע ש"וידבר" הוא לשון קשה (מכות יא ע"א) ,יכולת לזכות אותם בדבר תורה – למה לא עשית זאת?!
"דברים הקשים כגידים" (רש"י שמות יט ,ג) ,ואילו "ויאמר" ממשיך המדרש" :שבשעה שחכם יושב ודורש ,אני מוחל ומכפר
הוא לשון רכה (מכילתא פרשת יתרו) ,לשון רוממות ואמרי עוונותיהם של ישראל" .עזבת את הבית ,הנחת בצד את כל
נועם .ואם כן לא מובן ,בתחילה הקב"ה פותח עם הציווי העיסוקים שלך ונסעת למסור שיעור – דע לך שבזכותך הקב"ה
לדבר עם אהרון בלשון קשה – "דבר אל אהרן" ,ואילו אחר מוחל ומכפר על עוונותיהם של ישראל! אין לך השגה באיזה
כך משמע שיש לפנות אליו בלשון רכה – "ואמרת אליו" ,מה מקום מרומם אתה נמצא!
יש תוהים :מה כל כך חשוב בשיעור ,הרי כל אחד יכול ללמוד הסברם של דברים?
לעצמו! נכון ,אבל אין תחליף ללימוד תורה ברבים .כשיש דרשה הנרות הדלקת של זו שמצוה פי על אף הביאור נראה כך:
היתה בדרגת רוממות וצריכה להיאמר רק בלשון "ואמרת" ,או שיעור ,באים ציבור ושומעים את דבר ה'" .ברוב עם הדרת
מכל מקום על אהרן הכהן היה מוטל גם להדליק את נשמות מלך" – הקב"ה מתהדר ומתקלס ,הקב"ה אומר :בניי אהוביי
מניחים את כל עיסוקיהם וטורחים ובאים לבית המדרש לשמוע ישראל ,וזהו תפקיד קשה הדורש עמל וטורח רב.
את דבר ה' .איזה קידוש ה'! לא תמיד זה קל .יש קשיים ,יש לפי קשה, לשון לכן קיבל אהרן גם ציווי בלשון "וידבר"
שעבודה לא קלה להרים ולרומם את נשמות ישראל ,לא קל התמודדויות .לפעמים הדבר כרוך בטרחה ,בחוסר נוחות .נתאר
להפסיק באמצע הלימוד וההתעלות האישית ולדרוש בפני לעצמנו :אדם יושב בחיק משפחתו בשבת ,משוחח בדברי תורה
עם ילדיו .איזו שעה של קורת רוח ,מעין עולם הבא! ואז ,בבת אנשים ולקרבם".אתה תאכל בשר והם יאכלו חצץ?!…"
לפני קרוב לחמישים שנה ,אחד משומעי לקחו של מרן רבנו אחת ,עליו לקטוע הכל ולצאת מהבית לשיעור הקבוע שלו .קשה
עובדיה יוסף זצוק"ל ,הציע לי למסור שיעור תורה בבית לו לעזוב ,הוא מרגיש שעדיין לא מיצה את ה'עונג שבת' שלו עם
כנסת מסוים בירושלים ,שבכדי להגיע לשם הייתי צריך הילדים .אבל אין ברירה – הציבור מחכה .אין ספק ,זו הקרבה
לנסוע במשך כשעתיים באוטובוסים [הלוך וחזור] כדי למסור גדולה ,מסירות נפש .ומי שמוסר נפשו לזיכוי הרבים ,הקב"ה
דרשה של חצי שעה.בתחילה דחיתי אותו על הסף ,כיון ישלם לו כגמולו בשפע רב.
שהייתי אז אברך צעיר שישב ועסק בתורה ולא הייתי מעוניין מזכה הרבים זוכה לסיעתא דשמיא
לבזבז את זמני .אם אלך לשיעור זה ,תורה מה תהא עליה? פעם הוריתי לאברך מהישיבה שילך לבית הכנסת פלוני בשבת
יום אחד לאחר השיעור של מרן ,קרא לי הרב והכניס אותי וידרוש שם בפני הציבור.האברך ניסה להתחמק ,אמר לי" :כבוד
למכוניתו בדרך לביתו .כשהגענו לביתו ,פנה אלי מרן ואמר :הרב ,אין שם ציבור .למי אדרוש?"אמרתי לו" :איך יהיו אנשים
"שמעתי שאתה לא רוצה ללכת למסור שיעור תורה שהציעו אם אין דרשה?… תתחיל לדרוש ,וכך יהיו אנשים".לאחר ששב
משם ,שאלתי אותו" :נו ,איך היה שם? כמה היו?" אמר" :היו לך"" .רבינו ,תורה מה תהא עליה?" עניתי לו.
"והאנשים המסכנים האלה מה יהיה עליהם?" השיב לי מרן שניים"… אמרתי לו" :מצוין .איזו זכות גדולה יש לך! הנה ,כבר
יש לכם זימון… תמשיך ,אל תרפה ,וה' יהיה בעזרך! בעזרת ה', זצוק"ל" .הלא אין אפילו מי שיגיד להם הלכה אחת!…".
אמרתי לו שאני רוצה לגדול ,ואז הוא קם ואמר לי" :וכי אני מהשניים יהיו שלושה ,מהשלושה יהיו ששה ,כן ירבה וכן
לא רוצה לגדול? אני הולך ומלמד במשך שעה וחצי [ומסביר יפרוץ"…לאחר כמה שבועות הוא בא אלי ומספר לי שיש לו
להם לפי רמתם] ובשבילי זה ביטול תורה .בזמן הזה הייתי בשיעור למעלה מעשרים וחמישה אנשים!
יכול להספיק הרבה יותר .לי מותר לבטל ואתה לא תבטל וזה לא נגמר בזה .כדי לרתק את הציבור צריך לעשות להם 'עונג
את עצמך? אתה רוצה את ההתקדמות האישית שלך ושהם שבת' ,להגיש כיבוד ,עוגות ,שתיה… זה פותח את הלב" .גדולה
יישארו עמי ארצות גמורים? אתה תאכל בשר והם יאכלו לגימה ,שמקרבת את הרחוקים" (סנהדרין קג ע"ב).
חצץ?" ואז סיים ואמר" :אל תדאג ,תלך ,והקב"ה ישלם לך האברך אינו משופע בממון ,מאין יהיה לו תקציב לכיבוד? אמרתי
לו" :זה דבר חשוב ,תיקח מהמעשר ,ה' לא יעזוב אותך ,תראה על זה כפל כפליים".
שמעתי לדברי מרן והלכתי לשם [בשעות הערב ,ולאחר מכן שפע" .האברך הלך למכולת וקנה כיבוד לשבת .פגש אותו אדם
הייתי הולך לכולל ערב] ונדהמתי לראות ארבעה אנשים… אחד שהסתקרן לשם מה הוא קונה את הכיבוד .הוא סיפר לו
אפילו מניין לא היה .אך לאט לאט ליקטנו מניין ותוך תקופה שהוא מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת פלוני בשבת ,והוא קונה
קצרה ,פחות מחודש ימים ,ארבעים איש היו מגיעים לשיעור את הכיבוד עבור משתתפי השיעור .אותו אדם התלהב מהעניין,
ועוד למעלה מעשרים מילדיהם! ואלו אנשים שלא היו באים הוא פנה לבעל המכולת ואמר לו" :כל הקניה שלו עבור בית
להתפלל בבית הכנסת אלא היו מתפללים בביתם [או בכלל הכנסת – עלי!"… פעם דרשתי באיזה מקום .ניגש אלי אדם ואמר
לא ,רח"ל] ,ומחוסר ידיעה היו מוכרים ארטיקים וגלידות לי" :כבוד הרב ,אני שייך לבית הכנסת פלוני .איזה מגיד שיעור
ביום שבת קודש .בחסדי ה' יתברך ,לאט לאט התחילו אותם נפלא שלחת לנו! אנחנו מוכנים לתת לו כל מה שיבקש!"
אנשים להתעניין בדברי התורה הקדושה והיו שואלים ואיך הכל התחיל? בקושי הוא הסכים ,ניסה להתחמק… הוא לא
שאלות בהלכה .כיום הם יראי שמים בתכלית וקובעים עתים האמין בעצמו :מי אני ומה אני ,מי יבוא וכמה יבואו…היה צריך
לתורה ,ובניהם תלמידי חכמים מופלגים וכל נכדיהם זרע להכריח אותו להתחיל .וההתחלה לא היתה מרשימה .הכל
קודש ברך ה' .ברוך ה' ,בזכות ששמענו לעצת מרן זכינו לקבל התחיל משני אנשים… וראו להיכן הגיע!
את רבנות שכונת "בית ישראל" והסביבה ,וממנה צמחה ל ֹא תּוכַּל ְל ִה ְתעַּ ֵּלם
תנועת התשובה בארץ ובעולם .כמובן שאנו תמיד רוצים זה לא קל לדבר אל העם ,לרומם אותם ולהוציאם מההסתכלות כלפי
להגדיל תורה ולהאדירה עוד יותר ועוד יותר ,בחינת 'יש לו הארץ ,הארציות ,ולהובילם למצב של ְ
"שאּו ָמרֹום עֵּ ינֵּיכֶם ְּוראּו ִמי בָ ָרא
מנה רוצה מאתיים' ,אך גם בזה צריך זהירות וסבלנות ,וכפי ֵּאלֶה" (ישעיה מ ,כו) .לא פשוט לגרום ליהודים לעזוב את הבלי העולם
שאמר לי פעם מרן זצ"ל שבחינת איזהו עשיר השמח בחלקו ,ולהשקיע בדבר האמיתי שזהו לימוד התורה הקדושה ,להרבות
שייכת גם בתורה הקדושה! האדם צריך למסור את עצמו בקביעות עתים לתורה ,לקום להתפלל מוקדם בבוקר ולהספיק
למען ה' ותורתו .אם יש ציבור צמא לתורה ,ובאפשרותך ללמוד קודם העבודה ,אבל התלמיד חכם מחויב בזהִּ " ,מבְ שָ ְרָך
לזַּּכֹות אותו בדרשה ,בשיעור ,בדבר תורה – אסור לך לעמוד ל ֹא ִת ְתעַּ ָלם" (ישעיה נח ,ז)" ,ל ֹא תּוכַּל ל ְִה ְתעַּ ֵּלם" (דברים כב ,ג).
מנגד ולפטור את עצמך בכל מיני תירוצים" :אני לא בנוי לזה ,לא כולם מתאימים לכך ,במדבר זה היה תפקידו של אהרן הכהן,
אין לי כוחות ,אין לי זמן ,יש לי את סדרי הלימוד שלי ,יש לי שהיה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
צרכים משפחתיים"… הכל תירוצים! אם אתה צריך לעשות (אבות א ,יב) ,אך הרבה אברכים יקרים שחשבו שאינם מתאימים
ציון לשון לימודים והם מצליחים שישבןלהם
יגאל צבן להצלחת
לגלות מוקדשונוכחו התחילו, – אתה יכול לעשות! ואם תעשה – הקב"ה יהיה בעזרך,העלון
כל אחד לנסות ,וה' יהיה בעזרו. לראות צריך
בחתונת העם ,ולכן
אתממש בקרובולחזק לקרב
שיזכו תראה הרבה סיעתא דשמיא בכל התחומים .יש לך את סדרי
ורעיתו
בנותיהם :עינב ,ליטל ומזל אורין בני ציפורה הלימוד שלך? אין לך מה לחשוש .כבר
,מתפוחי העץ שברשותם ,והמחירים ירדו פלאים.הרב ניגש ובדק תפוח תפוח, סיפורים מחזקים -שבת קודש
אף אחד לא דחק בו ,המסחר התנהל בנחת ,הכל נעשה בשלווה ומתוך יישוב
הדעת.בתאו שבתוך האוניה הוא כיסה את הארגזים שמלאו כמעט את כל התא הרכב נסע ללא דלק כיון שלא רצה לתדלק בתחנה לא שומרת שבת
מחשש לעינא בישא ,נראה היה שאף אחד לא שת ליבו לדבר.בשעה אחד עשרה אברך יקר ואציל נפש הוא ר' אריה ,כשמעבר לכך הוא בעל ערכים ,שיודע להציב
הרימה האוניה עוגן ויצאה לדרכה ,משך כל זמן הנסיעה טיפל הרב בתפוחים, גבולות לו לעצמו ולסובב אותו ,גבולות אותם לא ניתן לחצות ,בבחינת "עצור גבול
דאג לאויר נקי שיכנס לתאו ,כמו כן הפריד את התפוחים שהחלו לגלות סימני לפניך".אחד הערכים החשובים ביותר ביהדות היא "השבת" ,אות היא בין הקב"ה
ריקבון.לקראת סוף השבוע הגיעה האוניה ארצה ועגנה בנמל חיפה ,מיד ובין עם ישראל .ר' אריה לא ימכור את השבת בעד נזיד של תענוג ,הוא גם לא יעגל
בירידתם מהאוניה סובבו את כולם סוחרים שבאו לרכוש מהעולים החדשים את פינות ,ולא יחצה את הגבול אף לא באופן חד פעמי ...לא ולא! הוא יכניע את עצמו
אשר ניתן לרכוש מהם ,המטענים הוצאו מבטן האוניה ,וכשהוצאו החוצה חשכו תחת אותה מתנה טובה שנתן הקב"ה לבניו אותה הוציא מבית גנזיו.ובמה דברים
עיניהם של בעליהם ,חלקם הגדול נרקבו ,חלקם נראו כצלויים באש ,אף אחד אמורים?ובכן ,באחד מימי חול המועד לקח ר' אריה את בני משפחתו לטיול
מהם לא צלח לאכילה ,ולא נותר להם אלא להשליכם לפח האשפה.ולעומת זאת ל"מערת הנטיפים" .מרוב לחץ של מבקרים ,לקח שעה שלמה למצוא מקום חניה,
התפוחים של הרב ארנברג היו ,טובים וטריים אדומים ומתוקים ,והרוויח וכשזה סוף סוף נמצא ,נעמדו בני המשפחה בתור הארוך לפני הקופה לרכישת
במכירתם הון רב".שומר מצווה לא ידע דבר רע!". כרטיסים .הילדים שמעו רבות על המערה המופלאה ,ממש פלאי הבריאה ,עתה באו
שמירת שבת שהצילה מהנאצים לחזות בחוש הראיה בבחינת "מבשרי אחזה אלוק".והנה בתוך כל הרעש וההמולה
בשעה שהנאצים פלשו לעיירת מגוריה הקטנה שבגרמניה ופינו את תושביה הבחינה בתו הקטנה של ר' אריה בשלט גדול שהוצב בפתח הכניסה למערה המכריז
היהודים ,בילתה רבקה אצל חברתה בכפר הסמוך .כששבה לביתה הבינה שעליה על שעות הפתיחה ,בשורה השלישית כתוב היה "בשבת בבוקר פתוח האתר
להימלט ומיד ,לפני הנאצים ישובו לחפש את אלה שהם פספסו בפעם משעה"...
הראשונה.רבקה החליטה לנוס אל היער הסמוך ,היא רצה מהר ככל שיכלה ,עד "אבא" קראה הבת הקטנה לאביה" ,תראה מה כתוב כאן" ,והיא הצביעה על
שכעבור זמן שהיה נדמה לה שעברו כמה שעות ,רגליה כבר לא נשמעו לה ,והיא השורה השלישית שבשלט .ליב ו של ר' אריה נחמץ .הוא כלל לא ידע כי המקום
התיישבה תחת גזע עץ ועיניה נעצמו.כשהתעוררה מצאה עצמה בסביבה לא פתוח בשבת ,ומחלל אותה בפרהסיה ובריש גלי .הוא אסף את כל הילדים ואמר
מוכרת ,בתוך בית ,היא היתה עטופה שמיכה חמה ,על מיטה ,ובחדר בער תנור להם" :מקום שמחלל שבת באופן כה מחפיר עבור בצע כסף ובועט בערך הנעלה
שהפיץ חום ונעימות .הפסלונים וקישוטי הקיר גילו לה שהיא בבית של גויים. והמקודש ביותר של עם ישראל ,אין לנו פה מה לחפש ,שבים הביתה!"
והנה שומעת היא קולות בגרמנית בוקעים מהחדר השני ,היא אימצה את אוזניה אנשים מסביב ששמעו את דבריו חשו בגאווה של עמידה על עיקרון ללא עיגול
וקלטה כי השיחה מתנהלת בין בעל ואישה ,והויכוח ביניהם הוא על הילדה פינות ...הם שבו הביתה מאושרים ולא מאוכזבים ,הם עמדו בניסיון וחשו בליבם
שבחדר הסמוך מה עושים איתה? הבעל טען שאי אפשר להשאיר אותה ,הנאצים כי יש ערכים עליהם לא ניתן להתפשר ויהי מה! אנחנו יהודים ואת דגל השבת
ירצחו אותה ואותנו אם ימצאו אותה פה ,והאשה טענה שלא ניתן לשלוח אותה מניפים בעוז ובגאווה!!! זה חינוך!"דע לך" אומר לי ר' אריה כבדרך אגב" ,לא
כך ,היא תמות בקור ביער הקפוא.כאשר שמעה את הויכוח ,קמה ממיטתה אכנס לתדלק בתחנת דלק שאינה שומרת שבת .נקודה! וזה נובע מאותו עיקרון
בשקט ,נכנסה חרישית לחדר השני ,והתחננה לפני הזוג "אנא בבקשה מכם הניחו ומאותו יסוד ,מי שמחלל שבת לא אתמוך בו לא במישרין ולא בעקיפין".יום אחד
לי להישאר כאן! עוד תראו שכדאי יהיה לכם להשאיר אותי אצלכם". יצא ר' אריה מבני ברק לאשדוד .כמה דקות לאחר היציאה הבחין כי מד הדלק
הם הביטו בה בתמיהה והיא נימקה דבריה "אני תופרת מקצועית ,אתפור לכם החל להבהב ,מה שאומר שצריך דחוף למלאות דלק ,אחרת בתוך מס' קילומטרים
בגדים חדשים שתוכלו למוכרם בשוק השחור תמורת הון רב ...בא נתחיל תקופה (עשר ק"מ או חמש עשרה ק"מ במקרה הטוב) הרכב ידמום ויעצור ,הוא חש בגופו
נסיון" התחננה רבקה והצליחה לשכנעם להחזיקה בביתם. צמרמורת ,קור וחום משמשים בערבוביה ,הוא ידע כי עד אשדוד אין שום תחנת
הם העלו אותה לעליית גג שם היה מיטה ומכונת תפירה .רבקה ישבה שעות דלק השומרת שבת ,האם יתדלק הפעם בתחנה המזלזלת במצוות השבת?מה
ותפרה ואכן המארחים שלה הרויחו יפה מהבגדים שתפרה ,וזה היה התמריץ עושים?הוא התלבט קשות ,האם לחרוג הפעם ממנהגו...ואז התאזר בעזות
שעודד אותם להשאיר אותה אצלם.בכל בוקר צהרים וערב ,היתה בעלת הבית דקדושה" ,לא! לא! הוא לא יעשה זאת ,הוא לא יתן ידו לדבר שכזה ויהיה
מזמינה את רבקה לרדת מהקומה השניה ולקבל את ארוחותיה ,הארוחות כמובן מה!".הוא הרים עיניו לשמים ואמר "רבש"ע יודע אתה למה אינני נכנס לכל
לא היו כשרות ,ורבקה אכלה מעט מהן ,אך ורק כדי לשרוד .קשה היה לה התחנות שבדרך ,לכבודך ולא לכבוד בית אבא ,הם עדיין לא עושים רצונך ואינם
להשלים עם המציאות שהיא לא יכולה לשמור מצוות בעליית הגג ,אחרי הרבה שמחים במתנה הנפלאה שנתת לנו ,לא הייתי רוצה להיות שותף למעשיהם ,אנא
התלבטויות החליטה שהיא תבחר לעצמה מצווה אחת שאותה היא תשמור ממך קח אותי עם רכבי עד שאגיע לתחנת דלק שומרת שבת".הוא ביקש והתפלל,
בדביקות ויהי מה! כעבור מחשבה מעמיקה קיבלה רבקה על עצמה לקיים מצוות וראה זה פלא ,לא יאומן! האוטו נסע ונסע עד שהגיע לאשדוד כשכל הדרך המנורה
שמירת שבת.בכל יום היה עליה למלאות מכסה מסוימת של ביגוד ,ובבוקר של מד הדלק מהבהבת ,הוא נכנס לתחנה כשכולו קורן מהתרגשות ומילא את
שלמחרת היתה רבקה מגישה לבעלת הבית את ערימת הבגדים שאותה תפרה רכבו .מי שאמר לחומץ שידלק יאמר לאוטו בלי דלק שינוע...
יום קודם .כדי להימנע מעבודות בשבת ,היתה רבקה נשארת ערה כל הלילה של בזכות שמירת השבת הצליח במכירת התפוחים
יום חמישי וכך השלימה את מכסת השבת ,היה לה קשה מאד להיות ערה לילה עד סיום מלחמת העולם השנייה הסתובבו בפולין יהודים אשר שרדו את המחנות,
שלם אך התנחמה בכך שהיא לפחות מצליחה לשמור על המצווה שקיבלה על הצרות והעינויים ,הם היו "כלואים" בפולין ,השלטון הקומוניסטי ששלט אז,
עצמה.וכך עברו חודשים ארוכים ,מבלי שבעלת הבית מבחינה כי ביום חמישי בפולין הגיף בפניהם את שעריו ,ולא נתן לאותם ניצולים לצאת מהארץ אשר היתה
עובדת התופרת כל הלילה על מנת להשלים את מכסת השבת .שבת אחת אחר ספוגה בדם ובדמעות של מיליוני יהודים ובהם גם בני משפחותיהם אשר נשפך
הצהרים קראה בעלת הבית לרבקה" ,אני זקוקה לעזרתך" אמרה לה" .דבר כזה דמם כמים.בשנת תש"י לאחר כארבע שנים של ציפייה נפתח פתח צר על ידי
מעולם לא קרה" התפלאה רבקה וירדה אליה".אני צריכה שתעשי לי טובה ,יש השלטונות לאפשר לתושבי פולין לעזוב ולצאת מארצם ,רבים מהניצולים מיהרו
לי מסיבה חשובה הערב ,ואני חייבת שתגהצי לי את הבגד הזה" .רבקה היתה לממש זאת ויצאו כדי לעלות לארץ הקודש ,ארץ אבותינו – ארץ ישראל.כמה
במיצר ,מצד אחד מאד רצתה לרצות את בעלת הבית ,אך מצד שני ,זו המצווה מאות אנשים נשים וטף עלו על האוניה שהייתה אמורה להפליג אל ארץ הקודש,
היחידה שנותרה לה ,והיא היתה נחושה בדעתה להגן עליה בכל מחיר! .כששמעה במהלך הנסיעה הגיעו בערב שבת לונציה שבאיטליה ,האוניה היתה אמורה לעגון
את בקשת בעלת הבית ,לא ידעה איך להגיב ,וקפאה על מקומה" .מה הבעיה?" עד ליום ראשון בבוקר ,כעבור שעות ספורות עמדה השמש לשקוע ושבת המלכה
שאלה .ורבקה החלה לגמגם ,עד שהסבירה לה שהיום זה שבת ,ואסור לה לעבוד פרשה את כנפיה על כל היקום.בין נוסעי האוניה היה הרב ישראל ארנברג אשר
ביום הקדוש הזה" .על מה את מדברת?" לא הבינה בעלת הבית "עד היום לא הקפיד על שמירת וקדושת השבת – קלה כבחמורה ,לצערו כל אנשי האוניה אשר
היתה לך אף פעם בעיה לעבוד בשבת למעני ,מה יום מיומיים?"רבקה השפילה שבעו מרורים במחנות ,זנחו את דרך התורה והמצוות לאחר שעברו כל אחד ואחד
את עיניה ואמרה "אודה על האמת ,מעולם לא עבדתי בשבת ,בכל יום חמישי את הגיהנום הפרטי שלו.בבוקרו של יום השבת הגיעו לנמל ואל מול פני האוניה
בלילה אני נשארת ערה כל הלילה למלאות את המכסה ,כדי שלא אאלץ לעבוד שעגנה -רוכלים איטלקיים ,הם צצו מכל עבר עם שלל מרכולתם ,ופרסו את
בשבת".בעלת הבית לא האמינה למשמע אוזניה "את בעצם אומרת ,שפעם אחת סחורותיהם לפני אנשי האוניה ,המחירים היו זולים והאנשים ירדו ורכשו מלאי
כל שבוע באופן קבוע את לא ישנה כל הלילה?" רבקה הנהנה בראשה "הן". סחורות ,בגדים ,כלים ,ועוד מיני מוצרים שיוכלו להשתמש בהם בהגיעם
"אני מאד מצטערת על כך" ,התנצלה בעלת הבית וחיבקה אותה" ,מעולם לא ארצה.המוצר המבוקש ביותר היה תפוחים! שהיו יפים ,אדומים ומתוקים.
שמתי לב למעשיך ,מעתה את פטורה מעבודה של שבת ,ומיותר לציין שאת הבגד המחיר שלהם היה זול במיוחד ,והנוסעים רכשו הרבה מאד ארגזים מלאים
אגהץ אני בעצמי".כשכולה התפעלות ממסירותה של רבקה לשמירת הדת שלה בתפוחים כדי למכרם בהגיעם ארצה ,וליהנות מפער המחירים( .בארץ היו
הוסיפה "אני בטוחה שלא נחמד לך לחגוג את השבת בבית שלנו ,עם כל ההמולה המחירים של התפוחים האיטלקיים גבוהים מאד).
והרדיו המרעיש ,לא הרחק מכאן באסם יש כמין עליית גג ,אולי שם יהיה לך אי שם בירכתי הספינה ישב הרב ארנברג וקרא בספר תהילים ,עיניו זלגו דמעות על
נעים יותר בשבת ,האם תעדיפי לבלות שם את השבת שלך?" יהודים "אחים תועים" שאחר שעבר עליהם מה שעבר ,לא רצו לשמוע מאומה
רבקה לא האמינה למשמע אוזניה ,ומיד קיבלה את ההצעה הנדיבה ברצון. ממצוות התורה ,ושבת קודש הפכה ליום חול רגיל רח"ל ,את השבת הוא העביר
בשבת הבאה הבטיחה לה בעלת הבית להביא לה את הארוחות בשעות הקבועות, מתוך התעלות הנפש עם אכילת שלושת הסעודות ,מנוחה ,תפילה ,וקריאת
בתשע בבוקר ,בשתים עשרה בצהרים ,ובחמש בערב.ובדיוק כפי שהבטיחה על פי תהילים.מספר נוסעים "ריחמו" על אותו יהודי שישב והתפלל אליו ואמרו לו שהם
תקתוק השעון הגרמני המדויק בשעה תשע אפס אפס הביאה את ארוחת הבוקר, מוכנ ים לקנות עבורו מה שיצטרך ,ואף היו מוכנים להלוות לו כסף עבור זה ,אך
אך משום מה כשהורה השעון על השעה שתים עשרה ,לא נראתה דמותה של הוא הודה להם מקרב ליבו ,והסביר להם כי יום השבת הוא יום קדוש ,ומוקדש
בעלת הבית .הזמן חלף ,ואין שום אות חיים" .בעלת הבית כל כך ייקית ,מה כולו לבורא עולם – בורא שמים וארץ .אט אט שככה ההמולה ,כספם של הנוסעים
הסיבה לעיכוב הלא צפוי?" דאגה רבקה .השעת חלפו ,ורבקה הפכה לחסרת תם ,והרוכלים האיטלקיים קיפלו את סחורתם.עם יציאת השבת קיבלו כל
מנוחה יותר ויותר ,סוף סוף בשעה שלוש אחה"צ עלתה בעלת הבית לעליית הגג הנוסעים הוראה להעביר את כל החפצים לאוניה שעגנה בנמל בשם "גלילה" ,היא
באסם ,ורבקה נשמה לרווחה .אך מיד הבחינה בבעלת הבית שפניה חיוורות כפני האוניה שאמורה להגיע בסוף אותו שבוע ארצה .הרב ארנברג אסף את מעט חפציו
מת" .עכשיו אני רואה שאלוקים שלך מגן עליך" אמרה בקול רוטט .רבקה בעוד נוסעים רבים אחרים היו עמוסים בארגזים מלאים תפוחי עץ ושאר מיני
חייכה ,אך לא הבינה מה קרה?ובעלת הבית נתנה לה להבין ,החיילים הנאצים סחורות ,תוך כמה שעות היתה האוניה "גלילה" מפוצצת באנשים ובסחורות עד
הגיעו היום לבית ,כדי לערוך חיפוש ,כשהם הגיעו לעליית הגג היו בטוחים אפס מקום ,משראה זאת רב החובל ,פקד על כל באי האוניה להעביר את כל
ומשוכנעים שהם גילו ראיות שיהודי מתחבא שם ,הסברתי להם שזה חדר עבודה חבילותיהם ,מזוודותיהם וארגזיהם פנימה למטה אל בטן האוניה מלבד חפציהם
שלי ,ושאני תופרת מקצועית וזה חדר עבודתי ,הם לא האמינו לי ,אבל אחרי האישיים ,בסיועם של מלחי מאוניה וקציניה רוקנו כל התאים והמעברים ,הכל
שעות של סריקה חסרות תועלת הם התייאשו ועזבו בידיים ריקות .אלו היו הורד למטה ,ועל אף מחאות הנוסעים הם עלו על יצועם מתוך תחושת נעימות הנה
הנאצים מגיעים הנה בכל מהלך ששת החדשים האחרונים ,הם היו בטוח "חוזרים הביתה".עם בוקר התעוררו כולם ,ולהפתעתם הבחינו כי הם עדיין
מוצאים אותך ,והורגים את כולנו ,בזכות שמירת השבת שלך הצלת את החיים בוונציה ,האוניה תפליג בשעות הבוקר המאוחרות .הרב ארנברג התעטף בציצית
של כולנו".דמעות של שמחה הציפו את פניה של רבקה "סימן שבשמים מרוצים ותפילין ,ולאחר התפילה וטעימה של פת שחרית ,יצא מתאו ולהפתעתו הבחין כי
ממעשי" .הרהרה לעצמה .היא שרדה את המלחמה ולאחריה עברה לגור הנמל החל שוקק חיים ,אותם רוכלים שהיו אמש ,גונב לאזניהם כי יציאת האוניה
באוסטרליה ,במשך שנים שלחה חבילות של מתנות וכסף אל בעלת הבית שלה, תתאחר במספר שעות והם מיהרו לשוב ולשטוח את הסחורה שלהם.ירד הרב
וביטאה בכך את הכרת הטוב על שהצילה את חייה בשנים הקשות של ארנברג מהאוניה ,ואז נכונה לו הפתעה ,הקונים היו מעטים שכן כספם של רוב
המלחמה.את הסיפור הזה[ ,מעלון קהילתינו ] הנוסעים אזל במסחר שנערך אמש ביום השבת האיטלקים החליטו להיפטר
מתפוחי
בדברי תורה ,ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת בן איש חי והליכות עולם פ' שלח דיני ברכת המזון ומים אחרונים
המזון והם המזמור א-להים יחננו ויברכנו כולו וטוב לצייר במחשבתו בצורת
המנורה ,ואחריו יאמר אברכה את ה' בכל עת וגו' ויכוין לגרש הסט"א [א ] רבינו האר"י ז"ל כותב תכוין בזמן האכילה ולפחות בפרוסת כזית של
העומדת על השלחן ,ואחריו פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו' ,ופסוק תהלת ה' המוציא כוונה כללית קצרה שהבירור הוא על ידי ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב
ידבר פי וגו' ופסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללוי-ה ,ואחר כך וידבר נתיבות חכמה המבררין הכל שבמחשבה מתברר הכל ,והם הטוחנין ומפררין
אלי זה השלחן אשר לפני ה' ,ויכוין ס"ת זה על השלחן אשר נה"ר ,ויברך את המאכל ועל ידי כן מתברר האוכל מתוך הפסולת כדרך הרחיים הטוחנות
ברכת המזון בעינים סגורות כתפילת העמידה ,וישים יד שמאל כנגד החזה ויד את התבואה ואחר כך מתפרדין הסובין והמורסן שהם הקליפות מן הקמח
ימין על יד שמאל ויברך בכונה ,דהסט"א עומד שם לקטרג עליו אם לא יברך שהוא האוכל ,וכן לכוין בשתי בחינות בבירור במאכל שאוכל ,א .בירור
בכונה: המא כל בעצמו הטוב שבו מן הסיגים המעורבים בו על ידי חטא אדם
[טז ] ישתדל לברך על הכוס אם יש שנים עמו שאז יש להם זימון ,אבל יחידי הראשון ,וגם מה שהיה מעורב בהם מתחלת ברייתן מששת ימי בראשית ,ב.
לא יברך על הכוס ,וצריך שימסור לו הכוס אדם אחר כשאוחזו בשתי ידיו ,וכן ענין תיקון נפשות המגולגלים הנמצאים במאכל ומשקה ,ותכוין לבלוע
הוא יקבלנו בשתי ידיו ,וקודם שיאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' אז יקבל המאכל אחר שנטחן כי באסטומכא הוא גמר הבירור ,וכל אלו כוונות פשוטות
הכוס בשתי ידיו ,ואחר שיקבל אותו בשתי ידיו יאחוז אותו ביד ימין בלבד, הן וצריכות מאד אפילו לאדם פשוט ,וכל אדם יודע ספר צריך להרגיל עצמו
ואז יאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' ויתחיל לעשות זימון ולברך: בהם ואף מי שנפלו שניו עושה התיקון מושלם מאחר דמתחלה היו לו ל"ב
[יז] מנהג החסידים כשמברכין ברכת המזון עם כוס שיהיה הפת שבשלחן בצד שיניים:
שמאל המברך,כדי שיהיה הכוס של ברכה בימינו והפת בשמאלו ,ויש טעם על [ב] שיורי מאכל הנשארים בעצמות ובקליפות של הפירות אם יש בהם נצוצי
דרך הסוד: קדושה יתבררו על ידי ברכה אחרונה שאומר האדם על שלחנו אף על פי
[יח] כוס ברכת המזון צריך הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ,גם צריך שיהיה שזו רקם לאשפה ,לפיכך יזהר האדם שלא יסיר מעל השלחן עצמות וקליפין
חי ,ויש בזה כמה דעות דיש אומרים הכונה הוא דבתחלת הברכה לא יהיה אלא עד לאחר ברכת המזון ,ולכך אזהרה שמענו שלא יוציא מעל השולחן
מזוג שלא ימזגנו אלא עד ברכת הארץ ויש אומרים הכונה הוא שימלאנו מן דבר להאכיל לבהמה וחיה ועוף הטמאים קודם ברכת המזון ואם אוכל אחר
הצלוחית או מה חבית לשם ברכה ולא משיורי כוסות ,ויש אומרים הכונה כך פירות ורוצה לזרוק העצמות שמאוסים יכסה אותם במפה אחרת:
שיהיה הכוס שלם ,ומן הדין צריך להזהר בכל הסברות הנזכר לקיים אותם [ג] מאחר שברכ ת המזון עושה תיקון גדול על השלחן וכאמור ,לכך הזהירו
ואחר שימזגנו בברכת הארץ יהיה מלא ,אך לא יהיה המלא כל כך שיהיה חז"ל לשייר האדם פת על שלחנו בעת ברכת המזון ,ובזוהר הקדוש החמירו
נשפך ממנו ,ואחר שיקבלנו בשתי ידיו משתי ידים של הנותן ישאר ביד ימין בזה ואסמכוה אקרא דלא תשא את שם ה' א-להיך לשוא ,ואם אכלו כל הפת
בלבד בכל הברכה כולה ,ולא תסייע השמאל לימין ,גם צריך שיגביהנו מן קודם ברכת המזון ולא הרגישו אלא עד שעת ברכת המזון לא יביאו פת
השלחן טפח לפחות ,ונותן עיניו בו בכל הברכה שלא יסיח דעתו ממנו ,ואחר שלימה ויניחו על ההשלחן אלא יביאו פרוסה ,ואם היה על השלחן פת שלימה
שישתהו ישייר מעט יין בו לשגרו לאשתו אפילו לא אכלה עמו: מעת שבירך המוציא לא יסירנה בשעת ברכת המזון ואדרבה עדיף טפי למעבד
[יט ] איטר יד כתבו הפוסקים יטלנו בימינו שהוא שמאל כל אדם ,ונראה לי על הכי להשאיר ככר אחד שלם על השלחן מעת שבירך המוציא ,ולא אסרו בפת
פי הסוד גם איטר יד יטלנו בימין דאין תלוי ביד כהה[:ה"ע איטר אם יכול שלימה אלא רק אם יביאנה מחדש בעת ברכת המזון:
להחזיק ביד ימין כהמקובלים יעשה ואם לאו יחזיק בשמאל כדעת מרן] [ד] צריך ליזהר שלא ישאר כלי ריק על השלחן בשעת ברכת המזון ,כגון כפות
[כ] צריך שלא יהיה פגום שאם שתה ממנו פגמו ,ואפילו שתה מן הכד או כוסות וקערות וכיוצא ,גם יזהר שלא להניח סכין על השולחן בעת ברכת
מחבית קטנה הוי פגום ,ולכתחילה צריך להיזהר אפילו בחבית גדולה ,ויש המזון:
אומרים גם במים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של במהרי זה ,וצריך [ה] אסור לאבד פירורין שיש בהם כזית ,ואפילו אין בהם כזית אסור לאבדם
להיזהר בזה: ולהמאיסם דקשה לעניות בר מינן אפילו בדבר מועט ,ותזהר לכבד האשה
[כא ] כשיגיע לברכת הארץ באומרו וברכת את בתיבת את ימגנו במים שאינם בידיה תמיד מקום האכילה אחר האכילה ותזרוק לתנור ,ובליל שבת תצניע
פגומים ,ואף אם היין חזק שצריך הרבה מים ואיננו מלא בתחילת הברכה הפירורים ,ואחר שבת יזרקו לתנור ,וכן יזהרו מוכרי הלחם לכבד סביבות
ימזגנו בברכת הארץ מיהו צריך שיהיה רביעית בתחילת הברכה[ה"ע אם רצה הלחם ,ויזרקו העפר עם הפירורין לתנור :
למוזגו לפני ברכת המזון ושוב למוזגו בברכת הארץ הרשות בידו]: [ו] קודם ברכת המזון יזהר ליטול מים אחרונים לתוך הכלי דמים אחרונים
[כב] כשימזוג הכוס בברכת הארץ יסתכל במים ההם אשר יתנם בכוס ויזהר חובה אפילו אכל פת בלבד על פי הסוד בעת נטילת מים אחרונים יחבר ד'
שימזוג בשלוש פעמים: האצבעות לבד והגודל לבד וישפיל אצבעותיו כלפי מטה[:ה"ע מים אחרונים
[כג] כוס של ברכת המזון וכן של קידוש צריך שיהיה שלם בשפתיו וכן בבסיס חובה וגם הנשים חייבות ]
שלו שלא יהיה בו פגימה וחסרון כלל ובשעת הדחק מותר ,ויש מי שפוסל [ז] במילים מים אחרונים חובה רמוז כמה כונות סודיות של מים אחרונים,
אפילו בשעת הדחק ,והסדק אפילו בלא חסרון פוסל: ולכן טוב שהאדם קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים יאמר הלכה זו מים
[כד] הנותנין לו כוס של ברכת המוזן ואינו מברך מקצרין ימיו ,ובזמננו שכל אחרונים חובה וגם אם לא אמר דברי תורה יועיל לו שיחשב שאמר דבר
אחד מברך ברכת המזון לעצמו אין בזה חשש הנזכר שכל אחד מברך בעצמו תורה בשולחן:
וממילא כל אחד ואחד מברך לבעל הבית ויתקיים בו ואברכה מברכך ובטל [ח ] יזהר שיהיו מים האחרונים מעט ולא ירבה בהם כי הם חלק הסט"א,
טעם של מקצרין אך ודאי צריך לרדוף אחר מצוה זו גם בזמן הזה כי יקרה ואם ידיו מזוהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה
היא מאד ,ואין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין שהוא שונא בצע ועושה ברחיצתם ,טוב שירחצם קודם נטילת מים אחרונים אדעתא לאכול עוד אחר
חסד בממונו. כך ,ו יהיו אלו כמים אמצעים וכן יעשה ,אחר שירחצם יאכל חתיכת מן
הליכות עולם אות ג .אף על פי שאין נוטלים ידים למים אחרונים על גבי קרקע, השלחן כדי שלא תהיה נחשבת רחיצה ההיא למים אחרונים ,ואחר שיאכל
אלא לתוך כלי ,ומותר ליטול ידים למים אחרונים לתוך הכיור שיש בו נקבים, חתיכת הפת וכיוצא יטול מים אחרונים מעט ויברך ברכת המזון[:ה"ע אין
והמים ניגרים משם לצינורות מי השופכים .והנוטל ידיו למים אחרונים אל צריך לאכול פת]
תוך כלי ,טוב להחמיר ממדת חסידות להסיר הכלי מלפניו בעת שמברך ברכת [ט] כתבו האחרונים בשם המקובלים ז"ל כשנוטל מים אחרונים יאמר זה
המזון .ומכל מקום מעיקר הדין אין איסור לברך ברכת המזון כשמי נטילת חלק אדם רשע מאלהים ,ויכוין חלק אדם רשע ר"ת אח"ר דהוא הסט"א
מים אחרונים נמצאים בכלי לפניו. והנוהג בזה יאמר דברים אלו בלחש:
זוהר הקדוש -לחדש חידושי תורה ובפרט בשבת [י] אין נוטלין מים אחרונים על גבי קרקע אלא בכלי ,ואם אי אפשר בכלי
יטול על גבי עצים ,רצפה דאין רוח רעה שורה על הרצפה כמו ששורה על גבי
יֹורדֹות ִל ְשרֹות עַּ ל הָ עָ ם זוהר מתורגם :ב ֹא ְּור ֵּאה ּ ,כְ שֶ ִנכְ נֶסֶ ת שַּ בָ תְ ,נשָ מֹות ְ
יקים עֹולֹות לְמַּ עְ לָהּ .כְ שֶ ּיֹוצֵּ את הַּ שַּ בָ ת ,הַּ ְנשָ מֹות עֹולֹות, הַּ ָקדֹוש ,וְ ִנ ְשמֹות ַּהצַּ ִד ִ קרקע[ ,ה"ע אין צריך כלי אלא כדי שלא יעברו עליהם משום רוח רעה ]וגם
מים אמצעיים שנוטלין בין חלב לבשר גם כן צריכין כלי:
יקיםֵּּ .כיוָ ן שֶ עֹולֹות אֹותן ִנ ְשמֹות ַּהצַּ ִד ִ
ָ יֹורדֹות,
אֹותן שֶ שָ רּו עַּ ל ִי ְש ָר ֵּאלּ .ו ְנשָ מֹות ְ ָ [יא] אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם ,ויש אומרים צריך שיהיו צוננין
עֹומדֹות בִ ְדמּות לִפְ נֵּי ַּהמֶ לְֶך הַּ ָקדֹוש, ּכָל הַּ ְנשָ מֹות שֶ שָ רּו עַּ ל ִי ְש ָר ֵּאל ,עֹולֹות וְ ְ ממש ונכון להזהר בזה ,ויש מי שאומר שצריך שיהיו ראויים לשתיה שלא
ּתֹורה? ׁשֹואל ֶאת ֻּכ ָּלםֵ :איזֶה ִחּדּוׁש הָּ יָּה ָּל ֶכם בְ אֹותֹו עֹו ָּלם בַ ָּ ֵ וְ הַ ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא יהיו מרים או סרוחים ,גם שיהיו באים מכח גברא ,ואם עבר ולא נטל מים
ּתֹורהַ .כ ָּמה חֶ ְדוָּ ה עֹושֶ ה הַ ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא. אֹומ ר ְל ָּפנָּיו ִחּדּוׁש עַ ל הַ ָּ ַא ְׁש ֵרי ִמי ׁשֶ ֵ אחרונים יטול אחר ברכת המזון ,ואם אין לו מים יטול בשאר משקין ואפילו
ּתֹורה ׁשֶ אֹומֶ ֶרת ִנ ְׁשמַ ת פְ לֹו ִני זֶה .וְ ֻּכ ָּלםְמ ַכנֵס פָּ מַ ְליָּה ׁשֶ לֹו וְ אֹומֵ רִׁ :ש ְמעּו ִחּדּוׁש ָּ ביין כיון דאין לו ליטול בענין אחר:
ְׁשיבֹות .הֵ ם לְ מַ טָּ ה ,וְ ַה ָּקדֹוׁש בָּ רּוְך הּוא לְמַ עְ לָּ ה ידים אֹותֹו דָּ בָּ ר ִב ְׁש ֵּתי י ִ מַ ע ֲִמ ִ [יב] צריך ליטול עד סוף פרק שלישי של האצבעות וראש פרק השלישי בכלל:
ּיֹור ֶדת ְבׁשַ בָּ ת
ּתֹורה ּונְ ׁשָּ ָּמה ׁשֶ ֶ
חֹותם לְאֹותֹו דָּ בָּ ר .ב ֹּא ְּור ֵאה ,כְ ׁשֶ ָּּדבָּ ר ִמ ְתחַ ּדֵ ׁש בַ ָּ ֵ [יג] המודד מלח והנוגע במלח חייב ליטול ידיו אחר כך ,וכן אפילו בלא
אֹותם ְּדבָּ ִרים חֲ דָּ ִׁשים וְ עֹו ָּלה ְל ַמעְ לָּהָּ ,כל ַהפָּמַ ְליָּה ׁשֶ ל מַ עְ ָּלה ִה ְתעַ ְס ָּקה בְ ָּ סעודה כשאוכל קישואין וכיוצא בדברים שדרכן להניח עליהם מלח
ּומ ְת ַל ְב ִׁשים בִ כְ ָּנ ַפ ִים.
מַ ְק ִׁשיבָּ ה לְאֹו תֹו דָּ בָּ ר ,וְ חַ ּיֹות הַ קֹּדֶ ׁש ִמ ְת ַרבִ ים בִ כְ ָּנ ַפ ִים ִ באצבעותיו צריך ליטול ידיו אחר כך ,דאף על גב דמלח סדומית אינו מצוי יש
שֹות ִקיןָ ,אז חַּ ּיֹות ַּהקֹדֶ ש מַּ ה יבין ,וְ ְ
אֹותם הַּ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא וְ ל ֹא ְמ ִש ִ ָ שֹואל
ּוכְ שֶ ֵּ לחוש למין מלח שטבעו כמלח סדומית:
ּכָתּוב? (יחזקאל א) בְ עָ ְמדָ ם ְת ַּרפֶ ינָה ַּכ ְנפֵּ יהֶ ןּ ,כְ מֹו ֶשנֶאֱ ַּמר (איוב לב) ּכִ י עָ ְמדּו ל ֹא [יד] יש מי שאומר אם אכל מאכל לח שאז ידיו מזוהמות בו ,אז מן הדין
יקה ָק ְראּו ֹאמר ,לָמָ ה ַּל ְש ִת ָ עָ נּו עֹוד( .נחמיה ח) ּוכְ פִ ְתחֹו עָ ְמדּו ּכָל הָ עָ םִ ְ .אם ת ַּ כשירחץ ידיו מברך על רחיצת ידים ,ולא נהגו העולם לברך כן אף על גב
דהמצריכין ברכה זו הם גדולי עולם ,דקיימא לן סב"ל ,מיהו צריך כל אדם
ע ֲִמידָ ה? ֶאלָא בַּ ִדבּור יֵּש ִשבְ עָ ה ֵּאיבָ ִרים שֶ ִמ ְתנַּעְ נְעִ ים יַּחַּ ד ִאתֹו :לֵּבֵּ ,ר ָאהָ ,קנֶה, להרהר ברכה זו בלבו
עֹומ ִדים בְ עָ ְמדָ ם ְלל ֹא ִנעְ נּועַּ ,וְ עַּ ל ֶזה ְ יקהָלשֹוןִ ,ש ַּנ ִיםְ ,ש ָפ ַּת ִים ,בָ שָ רּ .ובַּ ְש ִת ָ [טו] צריך להיזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו
יקה ע ֲִמידָ ה. קֹור ִאים ַּל ְש ִת ְָ
אמרי חז"ל :מובא במדרש רבא נח פרשה לח אות ג ַּר ִבי יֹוחָ נָן ָפ ַּתח (מש לי יז ,יג) :מֵּ ִשיב ָרעָ ה ַּתחַּ ת טֹובָ ה ל ֹא ָתמּוש ָרעָ ה ִמבֵּ יתֹוָ ,אמַּ ר ַּרבִ י יֹוחָ נָן ִאם ִק ֶד ְמָך חֲ בֵּ ְרָך
בַּ עֲדָ ִשים ַּק ְדמֶ נּו בְ בָ שָ ר ,לָ מָ ה שֶ הּוא גָמַּ ל עָ ֶל יָך ְת ִחלָהָ .אמַּ ר ַּרבִ י ִש ְמעֹון בַּ ר ַּאבָ א ל ֹא סֹוף דָ בָ ר מֵּ ִשיב ָרעָ ה ַּתחַּ ת טֹובָ הֶ ,אלָא אֲ פִ לּו ֵמ ִׁשיב ָּרעָּ ה ַּתחַ ת ָּרעָּ ה ל ֹּא ָּתמּוׁש ָּרעָּ ה
ִמבֵ יתֹו[.לכן חובה תמיד להוקיר טובה לחבירו ובפרט לאביו לאימו ולרעיתו ] *** בספר ”הצדיק רבי שלמה“ (עמ‘ לו) מובא שרבינו החפץ חיים זיע“א היה לומד
כל שבת קודש את הזוהר על הפרשה .גם היה אומר לאחרים שילמדו את הזוהר על הפרשה ,ואפילו בחורים ,והיה אומר שרובו כמדרש *** .במטו משמיה
דהרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע על תפילתו של הרה"ק ה'אור לשמים' זי"ע ,שהינה סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום ,ואף הוא בעצמו אמר
תפילה זו פעמיים בכל יום בערב ובבוקר .,וכך הוא נוסח התפילה :ריבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר ,ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי מבלעדי עוזך ועזרתך אין עצה וישועה ,ואם חלילה יחפצו כולם להרע אז אתה בחמלתך תשים עיניך עלי
ותשקיף עלי השקפה לטובה ממעון קדשך ,הנה חבלים נפלו לי בנעימים וישועתי באה ועזרתי תגלה.
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"א
שאלה :בית הכנסת או אדם פרטי שביטח את הספר תורה שלו ונגנב וחברת הביטוח שילמה את הנזק האם מחוייבים הבית הכנסת לקנות בכסף זה
ספר תורה אחר או שאפשר להשתמש בזה לשאר צרכי בית הכנסת תשובה כתב בציץ אליעזר חלק י"ח סימן ס"ז שאף שנפסק בשו"ע שספר תורה
שמכרו חייב לקנות בדמיו ספר תורה אחר כמבואר בסימן קנג' ס"ב מ"מ יש לחלק שבמכירת ס"ת הוא ממש תמורתו של הספר תורה אבל הכא שחברת
הביטוח משלמת זה צד שלישי והוי כעסק ואינו דמי הספר שהרי חברת הביטוח אינה משלמת לפי שויי הספר אלא לפי המחיר שבטחת את הספר וכיון
שאינו דמי הספר אלא מכספי הביטוח שבטחת ולכן יכול להוציאו לצרכיו וראיתו היא שביטוח אינו דמי הנזק אלא ענין עסקי שכתב האור שמח בפ"ז
זה"י בית מחברו וקיבל עליו אחריות דליקה ,ואח"כ הלך המשכיר וביטח ביתו ,ונשרף הבית ,והלכה העלה שמה שחברת בע שהשוכרמה' שכירות ה"א,
האחריות משלמת דמי הפסד הבית ,אין זה פוטר את השוכר מתשלומים ,ובסיס סברתו ,מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי
מן עלמא ,וכן פסק המהרשד"ם לגבי בית מבוטח שנשרף שחייב לשלם אף שגם הביטח משלם שרואים שביטוח אינו דמי הנזק אלא עסק צדדי והוא
הדין לגבי הספר תורה הוי כעסק ואינו נחשב כדמי הספר תורה ע"כ [ א.ה ראוי לציין ש היום תשלום דמי הביטוח היום הוא עבור הנזק ולכן אם הוא מפוצה
ממקום אחר הוא אינו זכאי לתבוע את חברת הביטוח ואף על פי כן הדין אמת שהביטוח הוא אינו דמי הספר תורה אלא כעין עסק כמבואר לעיל]
שאלה :ראובן שכר משמעון דירה בחוזה לשנה במחיר שכירות מסויים ותוך השנה מכ ר את הדירה ללוי האם יכול לוי הקונה להעלות לראובן את
שכירות הבית תשובה :מרן בחושן משפט סימן שי"ב סעיף י"ג כתב וז"ל מכר הבית או נתנו או הורישו ,אין השני יכול להוציאו עד שיודיעו מקודם ל'
יום ,או מקודם י"ב חדש ,שהרי השוכר אומר לו אין כחך יותר מכח זה שזכית ב בית זה .וכמו שאין יכול להוציאו לפני י"ב חודש כפי התנאי כיון שאומר
לו אין כחך יותר מכח זה שזכית בבית זה .הוא הדין שאין יכול להעלות לו את השכירות
שמעוניינים לעשות אות וברית ,קשר ביניהם ,ומסמנים סימון
באש על בשרם או שמקיזים דם ,וכל אחד ואחד שותה את
מצוות ברית מילה
.
דמו של השני ,כך גם במצווה זו עם ישראל מקיימים את ביום ההוא נימול אברהם וכו'
מצוות ברית מילה ,שהיא גם דם וגם רושם בבשר ,המציינים פרשתנו עוסקת במצוות ברית מילה שהיא החותם בכל יהודי,
את הקשר .קיום מצוות מילה מסייעת ביצירת הפרדה בין המילה 'ברית' מוזכרת בתורה שלוש עשרה פעמים בהקשר
ישראל לבין אומות העולם. למילה ,לומר שנכרתו על הברית מילה י"ג בריתות .לעומת
בעל החינוך כותב :אמר הקב"ה לבני ישראל ,שיקיימו מצוות זאת ,על קיום התורה ומצוות נכרתו רק שלוש בריתות.
מילה ,משום שרצה להבדילם מן האומות ,שכן שם השם מכאן רואים את חשיבותה ,את גודלה ואת מעלתה של מצווה
נקרא עליהם ,ורצה שיהיו מובדלים בצורת גופם ,כשם שהם משום כך כותב הרמב"ם( ,הל' ברכות פ"ב ,ה"ג) מקדימים
מובדלים בצורת נפשם בברכת המזון את המילה 'ברית' ל'תורה' ,אומרים בברכת
כותב על כך המהר"ם ,שכשם שעם ישראל מובדלים מהגויים המזון "ברית ותורה חיים ומזון" ,כדי להדגיש שברית מילה
במוצאם ,בדעותיהם ובנפשותיהם ,כן ציווה הקב"ה לעשות גדולה מהתורה.
סימן שיהיו מובדלים מהם גם בגופם ,ועל ידי כך ידעו כל בספר "תורת המנחה" כותב שמצות מילה אינה כשאר מצוות,
הגויים ,שעם ישראל הוא זרע בירך ה' מצוות תפילין וציצית ,אינם קבועים בגוף ,וכאשר יסירם -
מדוע המילה היא כשהתינוק בן שמונה ימים תסור האות ,ואילו המילה היא אות חתום בבשר האדם,
כותב במורה נבוכים שלו היו מניחים את התינוק עד שיגדל בספר אוצר הברית מביא את המדרש שמסופר על דוד המלך
ללא ברית ,הוא היה עלול להימנע מלקיים כלל ברית מילה, שבהיותו בבית המרחץ היה מצטער שהוא ללא מצווה באותו
בגלל הכאב הרב הכרוך בה .בגיל שמונה ימים העור של הברית זמן ,וכשנזכר במצוות מילה -נחה דעתו .מכאן למדים,
רך ואין לתינוק פחד דמיון וחרדה מן המילה .לעומת זאת, שהאדם הנימול מקיים כל רגע ורגע מצוות מילה שכן אם
כאשר ילד גדל ,הוא עלול לפחד מן העניין ,שכן ככל שאדם לאחר קיום המצווה (דהיינו חיתוך העורלה) כבר נעשתה
מתבגר ,כך הכאב חד יותר ,וזמן הריפוי ארוך וממושך יותר. המצווה ואינו מקיים עוד מצווה מדוע נתיישבה דעתו של דוד
מבו גרים הרוצים לזכות במצוות ברית מילה ,מקיימים את המלך לאחר שנזכר במילה ?! שונה איפה מצוות מילה
המצווה מתוך הקרבה גדולה מצידם .אז המילה מתבצעת ממצוות תפילין ,שבה ,אם הסיר את התפילין ,הוא אינו
בהרדמה מקומית ,והיא כרוכה בצער רב ובמשך ריפוי ממושך. מקיים מצוות תפילין ,ולא כך הדבר במצוות מילה שכל רגע
טעם שני הוא אהבת האם והאב בקטנותו של הנימול אינה ורגע שהמילה בגופו מקיים מצווה .לכן נחה דעתו של דוד
חזקה כאהבתם אותו בגיל שנתיים שלוש ,ואילו ציווה הקב"ה המלך ,שגם בהיותו בבית המרחץ מקיים הוא מצוות מילה.
למול א ת הבן בגיל שנתיים או שלוש ,היה חשש שההורים היו במצוות ברית המילה נרמזים תרי"ג מצוות .מניין 'ברית'
מבטלים את המצווה מחמלתם בנם. בגימטריה שש מאות ושתים עשרה (תרי'ב ) ,עשיית המצווה
טעם נוסף מחקרים הוכיחו ,שהיום השמיני הוא העיתוי הטוב עצמה היא אחד ,וביחד עם התרי"ב הן תרי"ג ,רמז לתרי"ג
ביותר למילה ,כיון שביום זה ,ייצור ויטמין Kהנחוץ לתהליכי מצווות.
קרישת הדם מגיע לשיאו באופן עצמאי על ידי היילוד .לפני כן הגר"א כותב ,שברית זה גימטרייה תרי"ב ,ויש תרי"ג מצווות.
הויטמין Kהוא ברמה של 80%ביום הברית הוא מגיע ל- זה בא לרמוז ,שללא המילה ,שהיא המצווה המשלימה
120%ביום התשיעי והלאה הוא עומד על 100% לתרי"ג ,אין באפשרות האדם לקיים את תרי"ב המצווות.
במדרש כתוב שיעשו ברית מילה ביום השמיני ,שאז יתחזק מעשה (מהספר ובחרת בחיים) שהרב בן ציון אבא שאול
כוחו ,מדרש זה מובן יפה לאור המחקר באשר לוויטמין K זצוק"ל ,התחיל ללמד מסכת פסחים ואמר לכל התלמידים
ביום השמיני לקרוא את המשנה ביחד בקול רם .כולם קראו 'אור לארבעה
כל יהודי ביום השמיני למילתו מקיים מצוות ברית מילה עשר בודקין את החמץ לאור הנר' ,והרב אמר להם לחזור שוב
,הגמרא אומרת כ ל מצווה שעשו אותה בשמחה עד היום על הקטע הזה ,וחזרו שוב 'אור לארבעה עשר' וכו' והרב ביקש
עושים אותה בשמחה ומצוות מילה כיון שקיימו אותה שיחזרו שוב פעם וכן עשו .שאל אותם הרב 'האם יש כאן בחור
בשמחה עד היום עושים אותה בשמחה ובמסירות שלא עשה ברית מילה?' .והנה קם אחד הבחורים ואמר 'כן,
ְהּודי שֶ חַּ י מֵּ עֵּ בֶ ר ְל ָמסָ ְך
ְמספְ ִרים (מובא באבות ישראל) עַּ ל י ִ כבוד הרב .לא עשו לי ברית מילה כיוון ששני האחים שלי
יס ִטית ,אֲ שֶ ר מָ ַּסר נַּפְ שֹו לְ מַּ עַּ ן ִקּיּום רּוסיָה ַּהקֹומּונִ ְ הַּ בַּ ְרזֶל בְ ְ
מתו אחרי שעשו להם ברית מילה ,ולכן לפי ההלכה אני
ִמצְ וַּ ת מילה הּוא הָ יָה עֹובֵּ ר ִמ ָמקֹום ְל ָמקֹוםּ ,ומָ ל ֶאת ַּי ְל ֵּדי פטור' .אמר לו הרב 'אתה צודק ,אבל עכשיו תלך לרופא
ישי שֶ הּוא נֹוטֵּ ל עַּ ל עַּ צְ מֹו .גַּם ִי ְש ָר ֵּאל ִמבְ לִ י ל ְִה ְתחַּ שֵּ ב בְ ִסּכּון ָה ִא ִ
מומחה ותבדוק אם עכשיו כבר אפשר לעשות ברית .וכן היה,
בּורה רּוחָ נִ ית מֵּ ֵּאין ּכָ מֹוהָ .בְ ַּא ַּחת הַּ פְ עָ ִמים, הֹורים גִ ילּו ְבכְָך גְ ָ הַּ ִ שלבסוף עשה ברית .שאלו את הרב 'איך ידעת?' .אמר להם
ְהּודי ּכְ בֶ ן ְשנ ַָּת ִים ,נ ְִדהָ ם ל ְִראֹות ּכִ י ל ְַּא חַּ ר שֶ מָ ל בַּ ֵּס ֶתר ֶילֶד י ִ הרב 'אתם קוראים אור לארבעה עשר ,ואני שומע עורלת
בּוקים ל ְַּאחַּ ר המילהִ ,אמֹו שֶ ל הַּ ֶּילֶד ִמ ְת ַּנ ֶפ ֶלת עַּ ל בְ נָּה ְב ִח ִ בשר .חשבתי שאולי אני לא שומע טוב ,ולכן ביקשתי
רֹואה אֹותֹו ל ִָראשֹונָהָ .ה ֵּאם שֶ ִה ְב ִחינָה ָ ּובִ ְנ ִשיקֹותּ ,כְ ִאלּו ִהיא שתחזרו .ושלוש פעמים זה חזקה' .עד כאן .ונלמד ממעשה זה
ידת בְ נָּהִ ,היא חָ ְששָ ה ֶשמָ א ירה ּכִ י בְ עֵּ ת לֵּ ַּ בְ ַּת ְדהֵּ ָמתֹוִ ,ה ְסבִ ָ
שמי שמקדש את מחשבתו בדברי קדושה זוכה לדעת דברים
ירה, י ְִת ַּרגְ לּו לְ מַּ צָ ב שֶ הַּ ֶּילֶד ֵּאינֹו נִמֹולּ ,ומַּ ה שֶ ִה ְת ִחיל בְ חֹסֶ ר ְב ֵּר ָ המונעים את הקדושה
יַּהֲ פְֹך ְלעֻבְ דָ ה מֻ גְ מֶ ֶרתָ ,ל ֵּכן ִהיא נ ְָד ָרה נֶדֶ ר שֶ ל ֹא ְתנַּשֵּ ק לֹו עַּ ד בטעם מצוות מילה האבן עזרא מביא את הפסוק" :והיה
שֶ ַּּיעֲשּו לֹו בריתּ ..כְָך בְ מֶ שֶ ְך ּכִ ְשנ ַָּת ִיםִ ,היא ִה ְת ַּאפְ ָקה ִמ ְלנ ְָשקֹו, תמים" .האדם אינו צריך לשאול מהי מצוות מילה ,ומהם
וְ עַּ כְ שָ ו ּכְ שֶ ִקּיְ מָ ה ֶאת ִנ ְד ָרּה וְ ַּהּיֶלֶ ד מָ הּולִ ,היא ְיכֹולָה ְלנַּשֵּ ק הטעמים להנהגתה ,כמו כן ,פירש הכוזרי ,שאין האדם יכול
ּולְחַּ בֵּ ק ֶאת בְ נָּה... להבין בשכלו קצר הדעת את הציוויים האלוקיים.
מעשה (מובא באמרי יחזקאל ) בזמנינו באדם שהיה המנכ"ל לעומתם יש מפרשים שכן מבארים את טעם לברית מילה
של אחד הגופים נגד 'הכפייה הדתית' .נולד לו בן ,והזמין את שמצוות ברית מילה היא ברית בין ה' יתברך לבין עם ישראל,
המוהל הרב אהרון לוי שליט"א .אמר לו הרב 'איך אתה עושה כפי שכתוב ":ויאמר ה' אל אברהם ואתה את בריתי תשמר
לו ברית? אולי הוא לא יסכים ,והרי אתה נגד הכפייה הדתית'. אתה וזרעך אחריך לדרתם ".פסוק זה בא לאמר ,כי עצם
'אל תגיד לי מה לעשות ,אני מוכרח לקיים בו את מצוות ברית קיום מצוות מילה היא כריתת ברית בינינו לבין הקב"ה.
המילה' ,ענה האב.
המהר"ם מבהיר ,שהטעם למצווה הוא :כמו שני אוהבים
,הוא פעם אמר " :לדבר אחד אני מתגעגע לשואה ,כשצעדנו אחד לצידו של השני ,ואף מבוגרת
אשהאושוויץ
עלמחנה ברת את מספרת המח
מקלויזנבורג עבר נשמע'הרבי
מופלאה - בדממה
בספר 'קול-אחדות
לבנה:אחד לא ידע שאני אדמו"ר שילבנו זרועות כדי להתחמם יחד בקור המקפיא חסדי אף האשה אמרה
ליטאי או לבנה.הוא
שצועד לצידונכד ,בן האיש האםלה שנולד המועצות
לא ידע אחד בברית
כנכד,פלאה
אחדות מו אכיר -בו
לאמתגעגע בנך ,אני
השני לזה תמולעלאת גופו אחד חוםלא שאם להווי ידוע לך
ולשמור על
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם :חדד אשר ,דוד ושרה חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק
בזרועותייואביבה חדד ,משה טרבלסי ורעיתו ,זבולון וברברה חדד ,משה חיים בן אביבה ,עמי ושושנה כהן ,אליהו ורות נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון,
חדד ומשפחתה ,חישאחזיק
הדעתחניה ,ציפורה חדד,על
ישראל וקרין יעלה משפחתבו – כי
ויוכבד תלא
חדד ,גד לא אגע להצלחת
העלון מוקדש להצלחתואפילו
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, . שה' יתברך
מהול בלתינכד"ב:
יהורם בן טיטה חדד וב
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית מסס ,ר' יעקב צבאן ,דוד ואילנה ביתן ,ר' יעקב אזוביב ,כהן רחמים וסוזי ,בר רבקה ובן ,מזושן יונתן ,לרפואה שלמה :שרה יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
אתבת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס[ .כולל יום ,כולל ליל
לה:רבקה אמר
בת שבע,, רחל בתהזקנה,
לאםהגון :מוריה יוסף בןכבוד
טיטה ,לזיווג טיטה,של
מתוךבתיחס – הנבוך הבן
הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ,אני ה'
מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות האישית, אחריותך
השבועי.ועוד מלך הזמניםעל
ועוד] ולעלון כוללי ביןאבל
רוצה, שאת
כולל ערב ,
ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה ,לחיים טובים ומוצלחים ,ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים
רשאית לעשות מ השישי,
רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ,וכל אשר
לחופשהעלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר אליהו ביןנסעו
מבירכה ,לקבלת מזלה,הזוג רחל בתבני
כאשר זמן,בן זילו, לאחר
לע"נ :יורם אחריותי .אכי"ר.
משאלויתךולאכל על
יעשה יצליח ,ימלא ה'
שנתי והשאירו את הילד בידי הסבתא ,נזדרזה והזמינה מוהל
