משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — לך לך (2026-10-19)

משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
בעל מום לפני ,רש"י .ולפי זה למדנו מזה ,דכמו דבעל מום מחלל פרשת ברית מילת אברהם
עבודה )בכורות מג ,ב ,מדכתיב בויקרא כא ,כג( ,כן ערל ,בעל מום
בראשית יז ,א -כז
הוי ,ומחלל עבודה ,וגם בבמה פסול בעל מום להקריבו )זבחים
פסקאות :לט -מח
טז ,א( ,וזה נכון .ורב חסדא אמר זבחים כב ,ב דבר זה מתורת
משה רבינו לא למדנו כו' ,שמפרש ,שזה קאי על שלא יסתכל
באיצטגנינות שלו ,כדפרשו בסוף פרק ג דנדרים )לב ,א( .ועיין
רמב"ן )פירוש חומש ,כאן( ודו"ק היטב .ורבינו בהלכות ביאת ]לט[
מקדש )ו ,ח( כתב דהוא כזר ,ולפי זה ,היה צריך להיות כשר
)יז ,א( ַוי ְִהי ַא ְב ָרם בֶּ ן ִתּ ְשׁעִ ים שָׁ נָה וְ ֵתשַׁ ע שָׁ ִנים ַויּ ֵָרא ה' ֶאל ַאבְ ָרם
בבמה .2
וַיּ ֹאמֶ ר ֵאלָיו אֲ נִי ֵאל שַׁ דַּ י ִה ְתהַ לֵּ � ְל ָפנַי ו ְֶהיֵה ָת ִמים:
מה הפירוש "ואהיה תמים"
)יז ,א( והיה תמים .במצות מילה ,1שכל זמן שהערלה בך אתה
במזל שלו שאינו מוליד ,ואמר לו ה' שאין מזל לישראל ,ומאריך הש"ס ] 1לט[ )יז ,א( " ַויְהִ י אַבְ ָרם בֶּ ן תִּ ְשׁעִ ים שָׁ נָה וְ תֵ שַׁ ע שָׁ נִים ַויּ ֵָרא ה' אֶ ל אַבְ ָרם
בענין זה שישראל מעל המזל ,ואהיה תמים פירושו להאמין שהכל מאיתו ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲאנִי אֵ ל שַׁ ַדּי הִ תְ הַ לֵּ� לְ פָ נַי וֶהְ יֵה תָ ִמים" ,ע"כ .יש לבאר ,מהו
יתברך ולא מחמת מזל וכדו' ,וכן האריך בזה הרמב"ן ,עיין שם דבריו הפירוש "הִ תְ הַ לֵּ� לְ פָ נַי וֶהְ יֵה תָ ִמים" ,ורש"י פירש ,וז"ל "התהלך לפני
הנפלאים. במצות מילה ,ובדבר הזה תהיה תמים ,שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום
ובזה יתבאר לך שיטת הרמב"ם ,שכתב )ביאת המקדש ו ,ח( וז"ל "הערל לפני עכ"ל .פירוש ,התהלך פירש לפני כן "התהלך לפני -כתרגומו פלח
הרי הוא כבן נכר ,שנאמר כל בן נכר ערל לב וערל בשר ,לפיכך ערל שעבד קדמי ,הדבק בעבודתי" .לפי זה כך פשט הכתוב ,הדבק בעבודתי במצות
חילל עבודתו ולוקה כזר שעבד ,אבל אינו חייב מיתה" עכ"ל .הנה מבואר, מילה ,ובזה תהיה תמים ,שכל זמן שהערלה בך ,אתה בעל מום .הנה מבואר
שערל אינו בעל מום אלא זר ,ולשיטתו יהיה כשר בבמה ,דזר כשר בבמה בקרא ,שערל נחשב בעל מום.
)תורת כהנים פרשת אחרי פרשה ו פרק ט( ,ועל כורחך ,דהרמב"ם גם סובר ועל פי זה מצאנו מקור להא דתנן )זבחים טו ,ב( ,דכל הזבחים שקיבל ערל
שאהיה תמים אין פירושו כפירוש רש"י אלא כפירוש הרמב"ן ,דהיינו פסל עבודה .דהנה בעל מום מחלל עבודה ,כדכתיב )ויקרא כא ,כג( "אַ � אֶ ל
במצות אמונה שהכל מאיתו יתברך. הַ פָּ ֹרכֶת �א ָיבֹא וְ אֶ ל הַ ִמּזְ בֵּ חַ �א ִיגַּשׁ כִּ י מוּם בּ ֹו וְ �א יְחַ לֵּל אֶ ת ִמ ְק ָדּשַׁ י כִּ י ֲאנִי
2תמצית דבריו :לפי פירוש רש"י" ,התהלך לפני ואהיה תמים" ה' ְמקַ ְדּשָׁ ם" ,ומכאן אמרו בבכורות )מג ,ב( דבעל מום מחלל עבודה ,וכיון
פירושו שהתהלך בעבודתו ,היינו במצות מילה ,ועל ידי זה יהיה שנתבאר שערל בעל מום הוא ,יש לנו מקור מהתורה שערל מחלל עבודה,
תמים ,שכל זמן שהערלה בו הוא בעל מום ,ולפי זה ערל פסול ולא רק בבית המקדש ,אלא אף בבמה יהיה ערל פסול ,דאיתא בזבחים )טז,
לעבוד גם בבמה ,דבעל מום פסול בבמה ,אבל הרמב"ם מפרש א( דבעל מום פסול גם בבמה.
דאהיה תמים במצות אמונה ,וערל אינו בעל מום ,אלא רק כזר, אם כך צריך טעם ,מדוע אמר רב חסדא בזבחים )כב ,ב( ]בנדפס :כא ,והוא
וכשר בבמה. טעות סופר[ על הא דתנן )זבחים טו ,ב( דערל מחלל עבודה ,דדבר זה אינו
מתורת משה ,אלא למדוהו מדברי הנביא יחזקאל .ויש לומר ,דרב חסדא
אינו מפרש דהיה תמים דכתיב הכא הוא במצות מילה ,לפיכך אין מקור
]מ[
שערל נקרא בעל מום ,אבל מפרש כדאיתא בנדרים )לב ,א( דאהיה תמים
היינו שיצא מאיצטגנינות שלו ,היינו ממזל שלו ,שאמר אברהם לה' שראה
א
משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
שום נברא ,לא היתה מאוסה הערלה ,והיה עומד ושכינה עומד ]מ[
עליו ,אבל כיון שאמר לו היה תמים ,ואתנה בריתי כו' ונצטוה
)יז ,ג( ַו ִיּפֹּל ַא ְב ָרם עַ ל ָפּנָיו ַויְדַ בֵּ ר ִאתּוֹ אֱ ִ
�הים לֵאמֹר:
לימול ,שוב הוה ערלה ,ומעכבה ,ומאוסה הערלה ,ומשום הכי
מדוע נפל על פניו ,ולפני כן ,כשדיבר איתו ה' לא נפל על פניו
ויפול על פניו ,וזה נכון ,ודו"ק .4
)יז ,ג( ויפול אברם על פניו .ממורא 3השכינה ,שעד שלא מל ,לא
היה בו כוח לעמוד ,ורוח הקודש נצבת עליו ,רש"י בשם חכמינו
זכרונם לברכה )פרקי דרבי אליעזר פרק כח( .ופירושו על דרך מה
]מא[ דאיתא במסכת יבמות )ע ,א( ,דערל אסור לאכול ולסוך בתרומה.
ִית לְ ַאב הֲ מוֹן גּוֹיִם) :ה(
יתי ִא ָתּ� וְ הָ י ָ
)יז ,ד-ה( ) -ד( אֲ נִי ִהנֵּה בְ ִר ִ רק שלא בזמנה ,קודם ח' ,אינה ערלה ,כן פשיטא לירושלמי
וְ ל ֹא יִ ָקּ ֵרא עוֹד ֶאת ִשׁ ְמ� ַא ְב ָרם וְ הָ יָה ִשׁ ְמ� ַאבְ ָרהָ ם כִּ י ַאב הֲ מוֹן גּוֹיִם )יבמות ח ,א( ,וכן פסק רבינו הרמב"ם )תרומות יא ,ז( ,ודוקא
נ ְַת ִתּי�: קודם שמונה דלא הוה כיוצא בו בר מילה בשום מקום ,אבל בלא
מדוע כפל הכתוב "אב המון גויים" ,ומהו לשון "אב" זה ,אף טומטום ,שאינו מחוייב ליקרע ולימול מקרי ערל ,עיין שם
יבמות בתוספות דף ע ,א .ולכן ,קודם הוזכר ציווי השם למול אצל
כהן לפני שמונה ימים בשמן של תרומה אפילו שהוא ערל )ירושלמי יבמות ] 3מ[ )יז ,ג( "וַיִּ פֹּ ל אַבְ ָרם עַ ל פָּ נָיו ַוי ְַדבֵּ ר אִ תּ ֹו אֱ�הִ ים לֵאמֹ ר" ,ע"כ .יש לבאר,
ח ,א .רמב"ם תרומות יא ,ז( ,כיון שאין מצוה למולו לפני שמונה ימים ,אם מדוע נפל אברהם על פניו .ופירש רש"י וז"ל "ויפול אברם על פניו -ממורא
כן מדוע תינוק טומטום אסור לסוך בתרומה )תוס' ,שם( שערל הוא ,והרי השכינה ,שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקודש נצבת עליו ,וזהו
הוא פטור ממילה כתינוק לפני שמונה ימים .אבל הביאור בזה הוא כפי שנאמר בבלעם )במדבר כד ,ד( נופל וגלוי עינים .בברייתא דרבי אליעזר
המבואר לעיל ,שלפני שמונה ימים לא ציוה ה' על אף בן ישראל למול )פרק כח( מצאתי כן" עכ"ל .ודברי חז"ל צריכים ביאור ,שהרי כבר כמה
]מלבד מקנה כספו שמצותו ביום אחד ,ואין כאן המקום להאריך בזה[ ,לכן וכמה פעמים נראה ה' לאברהם )בראשית יב ,א .יב ,ז( ולא נפל על פניו,
אין הערלה מאוסה בתוך שמונה ימים ,אבל לאחר שמונה ימים שציוה ה' אפילו שהיה ערל ,ומדוע כאן לא היה לו כח לעמדו מול השכינה כשהוא
למול ,אף מי שפטור למולו כטומטום ,מכל מקום מאוסה הערלה ,לכן ערל.
טומטום אסור לסוך שמן של תרומה ,ותינוק בתוך שמונה ימים מותר לסוך. ונראה ,דערלה שאין מצוה למול אותה ,אינה מאוסה ,לפיכך רק כאשר ציוה
ומיושב הכל בס"ד. עליו ה' למול נעשה מאוסה ,ולא היה יכול לעמוד לפני השכינה .ואם תאמר,
תמצית דבריו :הטעם שכאן נפל על פניו ,פירשו חז"ל שהיה 4
והרי גם כאן לא נצטוה מיד למול ,אלא צריך לעשות הכנה לזה ,והרי אמרו
ערל .אבל צריך ביאור ,מדוע לפני כן כשדיבר איתו ה' והיה ערל שממרא נתן לו עצה על המילה ,והיה חייב ללמוד איך למול ,אם כן עוד לא
לא נפל על פניו .והביאור בזה ,דאפילו שעוד לא היה חייב מיד חלה עליו המצוה מיד ,ומדוע מיד כבר לא היה לו כח לעמוד .אבל הביאור
למול ,אבל כבר נצטווה על המילה ,כבר היא מאוסה ,מה שאין כן בזה ,דאפילו שעוד לא היה חייב מיד למול ,אבל כבר נצטווה על המילה,
לפני כן עוד לא היה ציווי כלל על המילה ,לכן אינה מאוסה. כבר היא מאוסה ,מה שאין כן לפני כן עוד לא היה ציווי כלל על המילה,
והביאור בזה ,דכאשר יש מצוה למול ,אלא שאין יכול למול, לכן אינה מאוסה .והביאור בזה ,דכאשר יש מצוה למול ,אלא שאין יכול
אפילו שאינו עובר על מצות ה' ,כבר היא מאוסה ,שהציוי על למול ,אפילו שאינו עובר על מצות ה' ,כבר היא מאוסה ,שהציוי על המילה
המילה מואס אותה ,אפילו שאינו עובר מצות ה' ,אבל היכא דאין מואס אותה ,אפילו שאינו עובר מצות ה' ,אבל היכא דאין כלל ציווי למול
כלל ציווי למול אין הערלה מאוסה. אין הערלה מאוסה.
ויש להביא ראיה גדולה לחילוק זה .דהנה ,אסור למול תינוק לפני שמונה
ימים ,כמו כן תינוק הטומטום שזכרותו מכוסה בעור פטור ממילה ,ואינו
]מא[
חייב לקרוע העור ולמול עצמו .והנה אסור לסוך תינוק ערל של כהן
בתרומה ,שסיכה היא כשתיה )יבמות ע ,א בתוס'( ,אבל מותר לסוך תינוק
ב
משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
א( עבור פרסום דיעותיו בכפירה בעבודה זרה ובטול האלילים. )יז ,ד( והיית לאב המון גוים .יתכן 5כי אברהם מסר נפשו באור
אמנם ,לא היה יכול להוכיח לבאי עולם מה שנתאמת אצלו, כשדים )בראשית רבה ,נח ,לח( ,ונחבש בכותא )בבא בתרא צא,
מורם מכל העם ונביא ה' ,שאפילו עובדי גילולים יקבלוהו עליהם לרב ִית לְ ַאב הֲ מוֹן גּוֹיִם) :ה(
] 5מא[ )יז ,ד-ה( – ")ד( ֲאנִי הִ נֵּה בְ ִריתִ י אִ תָּ � וְ הָ י ָ
ומורה .אבל עד עכשיו לא האמינו שאברהם נביא ה' ומקבל שפע נבואה, וְ �א יִקָּ ֵרא עוֹד אֶ ת ִשׁ ְמ� אַבְ ָרם וְ הָ יָה ִשׁ ְמ� אַבְ ָרהָ ם כִּ י אַב הֲמוֹן גּ ֹויִם נְתַ תִּ י�",
לכן לא קיבלוהו לרב ומורה. ע"כ .פשט הכתוב הוא ,כמו שאמרו חז"ל )ירושלמי ,ביכורים א ,ד( "תני
ולכן אמר ה' לאברהם ,עכשיו שיעשה מצות מילה למול את כל נפשות ביתו בשם רבי יהודה ,גר עצמו מביא וקורא ,מה טעם ,כי אב המון גוים נתתיך,
ואת עצמו ,בזה יראה שמאומת אצלו בלא שום פקפוק הנבואה וההשגחה לשעבר היית אב לארם ,ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים" ע"כ,
הפרטית ,לכן רק עכשיו על ידי מצות מילה יהיה אב להמון גויים ,לכן וכפירוש רש"י )שם( "לשון נוטריקון של שמו .ורי"ש שהיתה בו בתחלה,
הקדים הכתוב לומר "אב המון גויים" לפני שנקרא שמו אברהם ,לומר ,שזה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם ,לא זזה
יהיה על ידי שאת בריתי תשמור ,ולאחר מכן אמר הכתוב שמוסיף לו ה"א ממקומה" .והיינו ,שציוה על אברהם ,שלפני שיהיה לו את יצחק ,ויהיה אב
בשמו ,וחוזר ואומר בפסוק ה' ,כי אב המון גויים ,לפרש ,מה ענין הוספת להמון גויים ,יקיים מצות מילה כדי שיהיה זרעו בקדושה ,כמו שכתב באבן
ה"א בשמו ,כיון שמחמת המילה יהיה אב המון גויים ,לכן כפל במילים "אב עזרא )שם( "וברוך השם אשר לו נתכנו עלילות ,שהקדים וצוה אברהם
המון גויים" .ולכן נקרא "אב" ,ולא מלך ,כי אב הוא לשון של מורה ,כמו להמול קודם שתהר שרה ,להיות זרעו קדוש" ,והביאו הרמב"ן.
שכתוב להלן )מה ,ח( "אב לפרעה" ,ועל ידי המילה נעשה להם מורה דרך, אבל יש לדקדק :א .מהו כפל הלשון "אב המון גויים" בפסוק ד' ,וחוזר על
וזה העיקר ,יותר ממה שנעשה מלך ,ומיושב הכל בסייעתא דשמיא. זה בפסוק ה' .ב .לפי פשט הכתוב היה לומר "מלך" להמון גויים ,ומהו לשון
ועל פי זה יתיישב עוד תמיה .דהנה ,על הכתוב )בראשית כא ,ח( " ַויִּ גְ ַדּל "אב".
הַ ֶיּלֶד ַו ִיּגָּמַ ל ַויַּעַ שׂ אַבְ ָרהָ ם ִמ ְשׁתֶּ ה גָד ֹול בְּ יוֹם ִהגָּמֵ ל אֶ ת יִצְ חָ ק" ,יש לדקדק, ונראה ,דמה שכתוב בפסוק ד' "אב המון גויים" ,הוא ענין אחר .דבא הכתוב
מהו כפל הלשון "ויגמל כו' ביום הגמל" .ואיתא בפסיקתא זוטרתא )לקח ללמד ,שעל ידי מצות מילה ממש ,יהיה אב להמון גויים ,ובפסוק ה' בא
טוב( )בראשית וירא ,פרק כא( וז"ל "ביום הגמל .ביום ה"ג מל ,לשמנה מל. לומר ,שמשנה שמו ,כי יהיה אב המון גויים ,והם שני ענינים.
כי שתי משתאות היו ,אחד במילה ואחד בגמילה" ע"כ] .ורש"י בפירוש והטעם שעל ידי מצות מילה יהיה אב להמון גויים ,כיון שיש שני ענינים
חומש הביא רק פשט הכתוב של המשתה ביום הגמל ,אבל הכתוב מרמז באמונה בה' ,האחד ,שמאמין שכל מציאות ההויה רק במציאותו יתברך,
שעשה משתה גדול ביום ה"ג ,דהיינו ביום שמונה שמל את יצחק[. ואין שום כוח בעולם מלבד ה' יתברך ,הוא היה הוה ויהיה ,ומהוה את כל
והנה זה שעשה משתה גדול ביום הגמל אינו פלא ,שכך היה מנהג העולם, ההויה בכל רגע ,ואין שום כח אחר בעולם ,והוא משגיח על כל העולם בכל
שאז נעשה הילד קצת גדול ,אבל משתה גדול ביום שמל את יצחק הוא פלא, רגע .והשנית ,שלא רק שכל המציאות מחמתו ,ומשגיח על כל דבר בכל
דבשלמא סעודת מצוה ,ניחא ,אבל משתה גדול ,דהיינו שהזמין את כל רגע ,אלא אפילו משגיח בפרטיות על כל אחד מנבראיו ,עד כדי כך ,שאפילו
גדולי עולם )בראשית רבה נג ,י( צריך טעם בזה ,מה ראה להזמינם לסעודת משפיע לבחיריו שפע נבואה פרטית ,להשגיח ולצוות על האדם על מצוה
מצות ברית יצחק. פרטית חוקיית.
אבל לאור המבואר יתישב היטב ,דהנה ,זה שמל את עצמו ואת בני ביתו, והנה ,זה שאברהם אבינו כפר בעבודה זרה ,והאמין בכל ליבו ונפשו שכל
בודאי הוא מורה שמאמין שה' ציוהו על זה ,אבל מכל מקום ,הרבה יותר המציאות היא מסיבתו יתברך ,זה היה מוכח בכל העולם ,כיון שמסר נפשו
ניכר שמאמין ,הוא כאשר מל את בנו שנולד בדרך פלא לשמונה ימים, על זה באור כשדים ,שהושלך לאש על אמונתו )בראשית רבה נח ,פרשה
ומביאו לידי סכנה ,שבודאי לא היה עושה זאת לולי שהתנבא מפי ה' על לח .ועוד( ,ונחבש בכותא עבור דעותיו )בבבא בתרא צא ,א( .אבל אף על
זה ,וכיון שעל ידי שנתאמת שאברהם שופע נבואה מה' ,נעשה להם מורה פי כן ,לא היה די בזה שהגויים יקבלוהו לרב ולמורה להם ,כי זה שמאמין
ורב ,לכן עשה את ברית יצחק במעמד כל גדולי עולם ,ועשה להם משתה, בה' אינו מורה על היותו חשוב מהם ,שכיון שלא האמינו ביחוד ה' ,לא היה
שידעו כולם שה' ציוה בהשגחה פרטית על מצוה זו ,לכן עשה משתה גדול אברהם המאמין חשוב יותר בעיניהם .אבל זה שה' מתראה לפניו ומשפיע
גם ביום שמל את יצחק. עליו שפע נבואה ,ומצווה עליו מצוה פרטית ,זה מורה בתכלית על היותו
ג
משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
שהשם יתברך משגיח בפרטיות ,ומתראה לבחיריו בשפע נבואה
פרטית להשגיח בפרט ,ולצוות האדם על מצוה פרטית חוקיית.
]מב[
לכן ,במצות מילה ,שמל נפשות כל בני ביתו ונפש עצמו ,הראה
יתי בֵּ ינִי וּבֵ ינֶ� וּבֵ ין ז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי� ְל ֹדר ָֹתם
)יז ,ז( וַהֲ ִקמ ִֹתי ֶאת בְּ ִר ִ שמאומת אצלו בלא פקפוק הנבואה ,וההשגחה האלקית בפרט.
ֵא�הים וּ ְלז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי�:
לִבְ ִרית עוֹ ָלם לִ ְהיוֹת ְל� ל ִ לכן אמר ,כי עכשיו על ידי המולו את עצמו ובניו ,יהיה לאב המון
מדוע כתוב "אחריך" כאן ואצל יעקב ,ולא אצל יצחק גוים ,שיתאמת שיטתו באלקות לכל היודעים שמו ,שבלא שום
)יז ,ז( והקימותי כו' ולזרעך אחריך .מאי 7קא מזהיר ,דלא תנסוב פקפוק הוא עושה ,ויהיה לרב ]וזה מורה שם אב ,כמו אב לפרעה
נכרית ושפחה ,דלא ליזול זרעך בתרה )יבמות ק ,ב( .וביצחק לא )מה ,ח([ להמון גוים .ומפני זה הטעם ,עשה משתה גדול ביום
נאמר אחריך )כו ,ג-ד( ,משום דאברהם צוה שלא ליקח אשה הגמל )פסיקתא זוטרתא ,בראשית ,וירא ,כא ,ח( ,שיראו שמל בן
ליצחק מבנות הכנעני )כד ,ג( .וביעקב נאמר ולזרעך אחריך זקונים הנולד על דרך פלא ,בטח אין לו שום ספק בשיטתו
בפרשת וישלח )לה ,יב( ,משום דיצחק צוהו שלא לישא מבנות ונבואתו מהשם יתברך ,ודו"ק .6
אָרץ
ע"כ ,וביעקב כן אמר לו ה' אחריך ,דכתיב )בראשית לה ,יב( "וְ אֶ ת הָ ֶ 6תמצית דבריו :הטעם שכפל הכתוב "אב המון גויים" ,כיון שבא
אָרץ".
אֲשֶׁ ר נָתַ תִּ י לְ אַבְ ָרהָ ם וּלְ יִצְ חָ ק לְ � אֶ תְּ ֶננָּה וּלְ ז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי� אֶ תֵּ ן אֶ ת הָ ֶ ללמד ,שאף על פי שהיה מוכח שאברהם כופר בעבודה זרה,
ונראה ,דביצחק לא היה צריך ה' להזהירו שלא ישא גויה ושפחה ,שכבר ומאמין שהכל מאיתו יתברך ,אחד יחיד ומיוחד ,שהרי מסר נפשו
הזהיר אברהם את אליעזר שלא יתן ליצחק מבנות כנען ,דכתיב )בראשית על אמונה זו ,שנשלך לכבשן האש ,והיה חבוש בכותא על אמונה
אָרץ אֲשֶׁ ר �א תִ קַּ ח ִאשָּׁ ה לִ בְ נִי
כד ,ג( "וְ אַ ְשׁבִּ יעֲ� בַּ ה' אֱ�הֵ י הַ שָּׁ מַ יִם וֵא�הֵ י הָ ֶ זו ,מכל מקום ,עוד לא נעשה על ידי זה מורה לגויים ,אבל
ִמבְּ נוֹת הַ כְּ ַנ ֲענִי אֲשֶׁ ר אָנֹ כִ י יוֹשֵׁ ב בְּ ִק ְרבּ ֹו" ,אבל ליעקב היה צריך ה' להזהירו, כשהוכח שמקבל שפע נבואה מה' לצוותו על מצוה פרטית ,על ידי
שאף על פי שיצחק אביו הזהירו ,דכתיב )בראשית כח ,א( " ַויִּ ְק ָרא יִצְ חָ ק אֶ ל זה נעשה מורה להם .ו"אב" ,הוא מורה .וכל זה היה על ידי מצות
ַיעֲקֹ ב ַויְבָ ֶר� אֹ ת ֹו וַ יְצַ וֵּהוּ ַויֹּאמֶ ר ל ֹו �א תִ קַּ ח אִ שָּׁ ה ִמבְּ נוֹת כְּ ָנעַ ן" ,מכל מקום, מילה ,שמל עצמו וכל בני ביתו ,זו היתה הוכחה שמקבל שפע
הוה אמינא דאזהרה זו היתה רק מפני שרבקה אמרה ליעקב קצתי בחיי, נבואה מה' .לכן כתוב בתחלה שעל ידי המילה יהיה אב המון
כדכתיב )בראשית כז ,מו( "וַתֹּ אמֶ ר ִרבְ קָ ה אֶ ל יִצְ חָ ק קַ צְ תִּ י בְ חַ יַּי ִמפְּ נֵי בְּ נוֹת גויים ,וחוזר ואומר שיוסיף בשמו ה"א ,שהוא נוטריקון של אב
אָרץ לָמָּ ה לִּ י חַ יִּ ים" ,אבל
חֵ ת אִ ם �קֵ חַ ַיעֲקֹ ב אִ שָּׁ ה ִמבְּ נוֹת חֵ ת כָּאֵ לֶּה ִמבְּ נוֹת הָ ֶ המון גויים.
לאחר שמתה רבקה ,מותר לישא מבנות כנען ,לפיכך הזהירו ה' לאחר
שמתה רבקה ,שהרי מתה רבקה בחזרתו מחרן כמו שדרשו חז"ל )מדרש
]מב[
רבה וישלח פא ,ה( על הפסוק )בראשית לה ,ח( "וַתָּ מָ ת ְדּב ָֹרה מֵ ינֶקֶ ת ִרבְ קָ ה
וַתִּ קָּ בֵ ר ִמתַּ חַ ת לְ בֵ ית אֵ ל תַּ חַ ת הָ אַ לּוֹן ַויִּ ְק ָרא ְשׁמ ֹו אַ לּוֹן בָּ כוּת" ,ולכן לאחר
] 7מב[ )בראשית יז ,ז( " ַוה ֲִקמֹ תִ י אֶ ת בְּ ִריתִ י בֵּ ינִי וּבֵ ינֶ� וּבֵ ין ז ְַרעֲ� אַח ֲֶרי�
אָרץ אֲשֶׁ ר נָתַ תִּ י לְ אַבְ ָרהָ ם וּלְ יִצְ חָ ק
מכן הזהירו ה' )בראשית לה ,יב( "וְ אֶ ת הָ ֶ
לְ ֹדרֹתָ ם לִ בְ ִרית ע ֹולָם לִ הְ יוֹת לְ � לֵא�הִ ים וּלְ ז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי�" ,ע"כ .חז"ל
אָרץ".
לְ � אֶ תְּ ֶננָּה וּלְ ז ְַר ֲע� אַח ֲֶרי� אֶ תֵּ ן אֶ ת הָ ֶ
ביבמות )ק ,ב( דרשו על הפסוק ,מדוע כתוב "אחריך" ,ואמרו דה' הזהיר
ְהוּדה
ובזה יתבאר מה שאמרו חז"ל על הפסוק )בראשית לח ,ב( " ַויּ ְַרא שָׁ ם י ָ
את אברהם שלא ישא שפחה וגויה וזרעו לא יהיה מיוחס אחריו אלא
וּשׁמ ֹו שׁוּעַ ַויִּ קָּ חֶ הָ ַו ָיּבֹא אֵ לֶיהָ " ,וז"ל )פסחים נ ,א( "מאי
בַּ ת אִ ישׁ כְּ ַנ ֲענִי ְ
אחריה ,לכן דקדק לומר "לזרעך אחריך" .ולפי זה יש לדקדק ,מדוע אצל
כנעני ,אילימא כנעני ממש -אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק ,בא יצחק
אָרץ
יצחק לא אמר לו ה' "אחריך" ,דכתיב )בראשית כו ,ג-ד( – ")ג( גּוּר בָּ ֶ
והזהיר את יעקב ,ויהודה אזיל ונסיב" ,הנה מבואר ,שיצחק הזהיר את יעקב
הַ זֹּאת וְ אֶ הְ יֶה עִ ְמּ� ַואֲבָ ְר ֶכ ָךּ כִּ י לְ � וּ ְלז ְַרעֲ� אֶ תֵּ ן אֶ ת כָּל הָ א ֲָרצֹת הָ אֵ ל ַוה ֲִקמֹ תִ י
שלעולם לא ישא כנענית ,אפילו לאחר מות רבקה ,ולדברי הש"ס קשה,
אֶ ת הַ ְשּׁבֻעָ ה אֲשֶׁ ר נ ְִשׁבַּ עְ תִּ י לְ אַבְ ָרהָ ם אָבִ י�) :ד( וְ הִ ְרבֵּ יתִ י אֶ ת ז ְַרעֲ� כְּ כוֹכְ בֵ י
מדוע הזהירו ה' ואמר ליעקב "אחריך" ,אבל על כורחך שהש"ס קיצר
אָרץ"
הַ שָּׁ מַ יִם וְ נָתַ תִּ י ְלז ְַרעֲ� אֵ ת כָּל הָ א ֲָרצֹת הָ אֵ ל וְ הִ תְ בָּ רֲ כוּ בְ ז ְַרעֲ� כֹּ ל גּ ֹויֵי הָ ֶ
בדבריו ,וכונתו שלאחר שה' הזהירו ,היה יעקב מוזהר לעולם.
ד
משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
]מג[ הכנעני ,היה מקום לאמור שזה מפני שרבקה אמרה קצתי בחיי
אם לוקח יעקב כו' למה לי חיים )כז ,מו( ,אולם אחרי מות רבקה
יתי בֵּ ינִי וּבֵ ינֶ� וּבֵ ין ז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי�
)יז ,ז-ח( ) -ז( וַהֲ ִקמ ִֹתי ֶאת ְבּ ִר ִ
אין קפידא ,וכאן כבר מתה רבקה קודם בואו לאביו )מדרש רבה,
ֵא�הים וּ ְלז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי�) :ח( וְ נ ַָת ִתּי
ְל ֹדר ָֹתם לִבְ ִרית עוֹלָם לִ ְהיוֹת לְ� ל ִ
פא ,ה( ,לכן אמר דלא לנסוב כנענית ושפחה ,רק שיהיו זרעו
לְ� וּ ְלז ְַרעֲ� ַאחֲ ֶרי� ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֶֻרי� ֵאת ָכּל ֶא ֶרץ כְּ ַנעַ ן ַלאֲ חֻ ַזּת עוֹלָם
מיוחסים אחריו ,ויעוין פסחים סוף אלו עוברין )נ ,א( אפשר
א�הים:
ִיתי לָ הֶ ם ֵל ִ
וְ הָ י ִ
אברהם הזהיר את יצחק כו' כו' ,ודו"ק .8
מה ענין הבטחת הארץ לברית מילה .ומהו אריכות הלשון" :ארץ מגוריך"" ,ארץ
כנען"" ,אחוזת עולם".
)יז ,ז-ח( והקמותי את בריתי כו' את ארץ מגוריך ארץ כנען.
פירוש ,9דהכנעני היה לו קנין פירות עד דור הרביעי )טו ,טז(,
לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ,וכן היה ,יעקב ירד למצרים ,צא וחשוב 8תמצית דבריו :הטעם שכתוב "אחריך" ,כאן ואצל יעקב ,ולא
דורותיו יהודה ,פרץ ,חצרון ,וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה :כי לא שלם אצל יצחק ,דאמרו חז"ל דהזהיר ה' לאברהם "לזרעך אחריך"
עון האמורי -להיות משתלח מארצו עד אותו זמן ,שאין הקדוש ברוך הוא כדי שלא ישא שפחה או גויה ,ויתייחס זרעו אחריה ולא אחריו.
נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה ,שנאמר )ישעיה כז ,ח( בסאסאה בשלחה ולפי זה מבואר מדוע ליצחק לא הזהיר ה' ,כי כבר הזהיר אברהם
תריבנה" עכ"ל ,מבואר דלא נפרע מכנען עד שדור רביעי של ישראל ישוב את אליעזר שלא יקח ליצחק מבנות כנען .ואף על פי שיצחק גם
הנה ,ועד אז יהיה לכנען ישיבה בארץ ישראל. הזהיר את יעקב שלא ישא מבנות כנען ,מכל מקום ,היה זה לאחר
אבל מכל מקום ,רצה ה' כבר עכשיו לזכות לאברהם את ארץ כנען מעכשיו, שאמרה רבקה שקצתי בחיי מבנות כנען ,ולפיכך הוה אמינא
שלא יהיה לכנעני בארץ כנען אלא קנין פירות בלבד ,אבל הגוף יהיה שייך שלאחר שמתה רבקה מותר יעקב לישא מבנות כנען ,לכן אמר לו
כבר עכשיו לאברהם .ומבואר בקידושין )כו ,א( דקרקע נקנית בכסף או ה' ,לאחר שמתה רבקה שלא ישא גויה ושפחה.
בשטר או בחזקה או בקנין סודר )קידושין ג ,א( .והנה בקנין סודר לא שייך
כאן ,כי צריך קונה ומקנה )בבא מציעא מז ,א( ,וכן לא בשטר ,שצריך
]מג[
המקנה לכתוב ולתת שטר לקונה )קידושין כו ,א( ,והקנין הראוי כאן הוא
קנין חזקה .אבל באמת חזקה שקונה בקרקע ,היא רק כאשר משביח את
] 9מג[ )בראשית יז ,ז-ח( – ")ז( ַוה ֲִקמֹ תִ י אֶ ת בְּ ִריתִ י בֵּ ינִי וּבֵ ינֶ� וּבֵ ין ז ְַרעֲ�
הקרקע כמבואר בבבא בתרא )נד ,א( ,ועל ידי שעושה איזה שבח ,הוא
אַח ֲֶרי� לְ ֹדרֹתָ ם לִ בְ ִרית ע ֹו ָלם לִ הְ יוֹת לְ � לֵא�הִ ים וּלְ ז ְַרעֲ� אַח ֲֶרי�) :ח( וְ נָתַ תִּ י
מוכיח שהקרקע שלו ,אבל באופן שפירות הקרקע שייכים לאחר ,ורוצה
לְ � וּלְ ז ְַרעֲ� אַח ֲֶרי� אֵ ת אֶ ֶרץ ְמג ֶֻרי� אֵ ת כָּל אֶ ֶרץ כְּ נַעַ ן ַלאֲחֻ זַּת ע ֹולָם וְ הָ יִיתִ י ָלהֶ ם
לקנות רק קנין הגוף ,לא שייך קנין חזקה ,שהרי כל מה שמשביח אינו אלא
לֵא�הִ ים" ,ע"כ .יש לדקדק :א .מה ענין הבטחת הארץ ,לברית מילה ,והרי
לבעל הפירות.
כל הפרשה מדברת בענין המילה ,ובהבטחה של ברית ה' לזרעו אחריו על
ויסוד זה כתב המשנה למלך )מכירה א ,ח( וז"ל "ושמעתי שחכמי הדור
ידי ברית המילה ,אבל מה ענין זה לארץ כנען ,שכבר הבטיח לו עליה בברית
שלפני נסתפקו במשכיר בית לזמן קצוב ,ואחרי כן רצה להשכירו או למוכרו
בין הבתרים .ב .בפסוק ח יש לדקדק טובא בלשון הכתוב ,מהו כפל הלשון
לאחר לאחר שיכלה הזמן הראשון ,אי מהני לשני קנין חזקה דנעל גדר ופרץ,
"ארץ מגוריך"" ,ארץ כנען" .ג .מהו לשון "אחוזת עולם" .ד .מהו לשון עבר
כיון שזה הבית קנוי לראשון לכל תשמישיו" עכ"ל] .ובאור שמח הכריע
"ונתתי לך" ,שלא נמצא לשון זה בשאר מקום.
שלא מהני חזקה כשהפירות שייכים לאחר[.
ונראה ,דהנה בברית בין הבתרים אמר ה' לאברהם )טו ,טז( "וְ דוֹר ְרבִ יעִ י
לפיכך אמר ה' לאברהם ,שיקנה את ארץ ישראל על ידי קנין כסף ,דהנה
יָשׁוּבוּ הֵ נָּה כִּ י �א שָׁ לֵם ֲעוֹן הָ אֱמֹ ִרי עַ ד הֵ נָּה" ,ופירש רש"י וז"ל ")טז( ודור
מבואר בפרק השוכר את הפועל ,בעבודה זרה )סג ,ב( ,דאם מקבל המוכר
רביעי -לאחר שיגלו למצרים יהיו שם שלשה דורות ,והרביעי ישובו לארץ
הנאה מהקונה ,אפילו שלא באה ההנאה לידו ,כגון שאמר לו תן מנה לפלוני
הזאת ,לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו ,וכרת ברית זו ,כדכתיב )פסוק ז(
ובהנאה זו מוכר לו ,דהוי כמו שקיבל כסף ,דהיא ההנאה ,וההנאה שבכאן
ה
משך חכמה
פרשת לך לך ,פסקא לט -מג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ו תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
קני ארץ ישראל .לכן ,ונתתי כו' את ארץ מגוריך שאתה גר ,והוא והשם נתן לאברהם הארץ לאחוזת עולם ,היינו קנין הגוף ,ואם כן
קנוי לכנען לקנין פירות ,שיהיה שלך לאחוזת עולם ,ולכן אמר לא היה יכול אברהם לקנות הארץ בחזקה ,משום דכל מה
כאן נתתי לך ,ולא בשום מקום .ומה שצוהו לילך לארץ ישראל שמועיל לארץ הוי קנוי להכנעני ,ובשל כנעני עביד ,כמו שכתב
)יב ,א( ,לא נחשב כמו כסף ,שכבר פרש"י )שם( לך לך להנאתך המשנה למלך בשם גדולי הדור בפרק א ,ח ממכירה ,יעוין שם.
ולטובתך .10 לכן צוהו הקדוש ברוך הוא על המילה ,שהוספת מצוה שלא
נצטוה נח הוי כנתינת כסף ,וכמו בפועל ,עבודה זרה דף סג ,ב ,ובה
כקנין כסף שעושה נחת רוח לה' ,כי אמר לו שזה יהיה לטובתו. הוא מצוות מילה ,שלא נצטוו עליה בני נח ,ואברהם הראשון שנצטווה בה,
10תמצית דבריו :כיון שעד שדור רביעי של ישראל שיבואו לארץ וקיים אותה ,ועשה בזה נחת לה' יתברך ,ובהנאה זו שהוא קנין כסף קנה את
כנען ,היה לכנען זכות לדור בארץ ,רצה ה' שאברהם יקנה את ארץ ישראל קנין הגוף.
הארץ מיד קנין הגוף .אבל כיון שההשתמשות בארץ שייכת ובזה יתיישבו כל הדקדוקים ,דלכן אמר לו ה' במצות המילה שיזכה בארץ
לכנען ,לא יחול קנין חזקה בה ,אלא קנין כסף .ובהנאה שעשה ישראל ,כי רק על ידי המילה זכה ממש בארץ ישראל בקנין הגוף ,ולכן כפל
אברהם נחת רוח לה' במצות מילה ,הוי כקנין כסף לקנות את ארץ מגוריך ארץ כנען ,לומר ,דנתתי לך על ידי המילה את ארץ מגורך
הארץ קנין הגוף מיד ,לכן אמר לו ,שנתתי לך את הארץ על ידי שאתה גר ,שהיא עכשיו שייכת לכנען ,ולכן אי אפשר לקנותה בחזקה רק
זה ,שהיא עכשיו "ארץ מגוריך" ,אבל כיון שהיא בהשתמשות על ידי ברית מילה ,ועל ידי זה תהיה שלך לאחוזת עולם ,ולכן אמר ה'
של כנען ,אי אפשר לקנותה בחזקה רק על ידי המילה "לאחוזת לאברהם "נתתי לך" ,היינו שעל ידי מצות המילה זכה כבר בארץ ,לכן רק
עולם". כאן אמר לשון עבר" ,נתתי".
ואם תאמר מדוע לא קנה אברהם על ידי המצוה שנצטווה ללכת לארץ
ישראל ,והיא המצוה הראשונה שציוהו ה' ,יש לומר ,דכיון שאמר לו לך לך
)יב ,א( ,ופירש רש"י )שם( להנאתך ולטובתך ,אין זה לשם מצוה שיחשב
ו
