אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — לך לך (2026-10-19)

גליון מס׳
233
ערש"ק פרשת לך לך
י"ב מר-חשון תשפ"ז
'ויאמר מלך סדום אל אברם' ,היצר 'שכן ארץ ורעה אמונה'
'ואת יגיע כפי' וְ ֶה ֱא ִמין בה' וַ ַ ּי ְח ׁ ְשבֶ ָה לּ וֹ צְ ָד ָקה.
הרע טען לפני אברהם אבינו' ,תן
לי הנפש' ,קיים את המצוות במטרה לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּממוֹ לַ ְד ְּתָך ו ִּמ ֵּבית אחד מהמזמורים השגורים בפינו הוא 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר' (תהלים
ָאבִ יָך. כג).
של 'והרכוש קח לך' ,לקבל שכר
גשמי בעוה"ז .ענה לו אברהם אע"ה, שני יסודות הם לעבודת ה' .הראשון, האמנם תואר כבוד הוא כלפי מעלה להיקרא רועה?! והלוא "אתה מוצא שאין
'הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון', דרכי העבודה שקיבל האדם אומנות בזויה בעולם מן הרועה ,שכל ימיו הוא הולך במקלו ובתרמילו ,ודוד
קידשתי את כל איברי ורוממתי מאבותיו ורבותיו .והשני ,מה שהוסיף קרא להקב"ה רועה?!" (שוחר טוב ,כג עי"ש) .ועוד ,מה חשיבות היא לעם נבון וחכם
אותם להשי"ת. והתייגע בינו לבין קונו ,למען שמו כשהוא נמשל לעדר כבשים ועזים ,הנמשכים ויוצאים אחרי הרועה?!
ו'אם אקח מכל אשר לך' ,אם כן ית' .והדברים אשר חידש והוסיף אלא שכבר אמר הכתוב (יחזקאל לד ,לא) "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
אסכים לקבל שכר בעוה"ז ,השכר מעצמו ,הם ההוכחה למדרגתו אין בכך כל חיסרון שתקראו 'צאן' ,כי 'צאן מרעיתי' אתם ,אני הרועה שלכם,
האמתית בעבודת ה'. ואיכותכם האמתית היא 'אדם אתם'" ,אתם קרויין אדם ,ואין אומות העולם
היחיד שאני מוכן לקחת הוא "שכר
קרויים אדם" .כאשר 'ה' רועי' ,ואני נמשל לצאן ,אזי 'לא אחסר' ,הדבר אינו
מצוה מצוה" .ואכן" ,בשכר שאמר לכן ציווה הקב"ה את אברהם אבינו, נחשב לי כחוסר כבוד ואינו מגרע מאומה מערכי ,כי הרי רק צאנו של הקב"ה
אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך שיתרחק לגמרי מבית אביו .אף נקראים 'אדם' (אלשיך הק' ,תהלים שם) .וכיון שהוא ית' מכנה אותנו 'צאן מרעיתי',
נעל' ,זכו בניו לשתי מצוות ,חוט של שבאמת לא קיבל ממנו מאומה על כן גם "דוד קרא להקב"ה רועה"' ,ה' רועי לא אחסר'.
תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז.). בעבודת ה' ,שהרי תרח היה עובד ***
ע"ז ,והוא הכיר את בוראו כבר
'ולעורר לבי לאהבתך' בהיותו בן ג' שנים ושיבר את כל
"אמר הקב"ה לאברהם אבינו' ,התהלך לפני והיה תמים'".
ִה ְת ַה ֵּלְך לְ ָפנַ י וֶ ְהיֵ ה ָת ִמים ,וְ ֶא ְּתנָ ה בְ ִר ִיתי הצלמים שהיו בבית אביו ,מכל מקום משחר ילדותו ,בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו (נדרים לב ,).ומאז התהלך
ֵּבינִ י וּבֵ ינֶ ָך. כל ימיו לפני בוראו באמונת אומן ובתמימות .ועיקר מעלתו וחשיבותו היתה
רצה הקב"ה ללמדנו עד כמה חשובה
האמונה שהאמין בהשי"ת ,כמו שאמר הכתוב בפרשתנו "'והאמין בה' ויחשבה
"בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם היגיעה העצמית של האדם להתקרב לו צדקה' ,הקב"ה חשבה לאברהם לזכות ולצדקה ,על האמונה שהאמין בו"
אבינו' ,התהלך לפני והיה תמים', לקונו. (רש"י) .ואת האמונה הזאת ,לא שמר אברהם אבינו לעצמו ,אלא קרא והודיע
אחזתו רעדה וכו' .כיון שאמר לו ובדרך צחות יש לרמז זאת במה לכל באי עולם שיש מנהיג לבירה .וכמו שכתב הרמב"ם (פ"א מהל' עכו"ם ,עי"ש
'ואתנה בריתי ביני ובינך' ,נתקררה שפירש רש"י "בך חותמין ולא בהם". בהרחבה) "והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם
דעתו" (נדרים לב .).אברהם אבינו חשש לחתום חותמת על אישיותו של אלוה אחד לכל העולם ,ולו ראוי לעבוד .והיה מהלך וקורא ,ומקבץ העם מעיר
ואחזתו רעדה ,האם יזכה לקיים את לעיר ומממלכה לממלכה ,עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא ,שנאמר 'ויקרא שם
אדם" ,אפסטעמפלען א מענטש",
מצות המילה מתוך אהבת ה' .כי אם בשם ה' א-ל עולם'".
ולדעת מה טיבו באמת ,אפשר
לא תתעורר בו רגש האהבה ,ויקיים רק ע"פ עבודתו העצמית ולא לפי לא רק בעשרת הנסיונות הצליח אברהם אבינו לעמוד מכח האמונה ,הגוברת על
מצוה זו רק מתוך יראה ,שוב לא הבנת שכל-אנוש ,אלא בכל מאורעות חייו היה מהלך בתמימות ,ללא קושיות
מה שקיבל מאבותיו .ולמדים זאת
יוכל לקיימה שנית באהבה. וללא חקירות .ובבחינת הכתוב (תהלים לז ,ג) "ורעה אמונה" ,דהיינו ,כמו הבקר
מאברהם ,יותר מאשר מיצחק ויעקב והצאן הרועים באחו ,שכל מעייניהם נתונים מבקר ועד ערב אך ורק למרעה
"כיון שאמר לו 'ואתנה בריתי ביני שקיבלו ממנו" .בך חותמין" ,בחלק שלפניהם ,כך היה אברהם "רועה אמונה" ,כל חושיו ורעיונותיו היו נתונים
ובינך' ,ופירש רש"י" ,ברית של המיוחס לאברהם אבינו" ,ולא בהם". לאמונה ובטחון בה' ,הם שמילאו את כל עצמותו ומהם שאב את כל חיותו.
אהבה" ,כלומר שהקב"ה עורר את ואנחנו בניו ,ממנו נלמד וכן נעשה ,להתהלך עם הבורא ית"ש בתמימות ,לקבל
אהבתו אל אברהם" ,נתקררה דעתו", "שכר מצוה מצוה" באהבה שלימה את גזירותיו העליונות ,גם אם הם נבצרים מהבנת שכלנו .וכמו
וחש שכמים הפנים לפנים גם הוא ֹאמר ֶמלֶ ְך ְסדֹם ֶאל ַאבְ ָרם ֶּתן לִ י וַ ּי ֶ שאמר הכתוב (דברים יח ,יג) "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,ופירש רש"י" ,התהלך
יוכל לעורר את אהבת ה' בקרבו, ֹאמר ַאבְ ָרם ֶאל ַה ֶּנ ֶפ ׁש וְ ָה ְרכֻ ׁש ַקח לָ ְך ,וַ ּי ֶ עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך
ויקיים מצוותו בדחילו וברחימו. ֶמלֶ ְך ְסדֹם ֲה ִרמ ִֹתי יָ ִדי ֶאל ה' וגו'. קבל בתמימות ,ואז תהיה עמו ולחלקו".
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
"נשארתי חסידישער יוד,
בזכות מה שראיתי בעיניי בתחילת המסע"
המארגנים להניח לו להתבודד שם .כך הפכה הנסיעה - מזג האויר היה קיצי ,והדוחק הכביד את
שלרבים היתה סבוכה בנסיונות קשים ומרים בקדושה עומס החום כמעט ללא נשוא .אנשים
-לרצף מתמשך של עבודת השי"ת בדבקות ובטהרה. התקשו לעמוד בחום ,שנוסף לכל תחלואי לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ו ִּממוֹ לַ ְד ְּתָך ו ִּמ ֵּבית ָאבִ יָך.
בשנותיו האחרונות ,ניצל אחד הנכדים שעת כושר, הים וסבלות הצפיפות .בתוך זמן קצר היו התורה מרמזת לכל איש ישראל ,אשר בעת 'לך
ושאל את רבינו האם נכון התיאור שמתארים אודות רבים שהשילו את נימוסיהם ואת בגדיהם, לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' -כשהנך
נסיעתו באניה .השיב רבינו בפשטות" :וואס האב עד שאנשים העידו כי לבשו את הטלית- יוצא להיטלטל בדרכים ,נסיעה כזו תהיה
איך גיקענט טוהן?" (-וכי מה יכולתי לעשות?) ,והוסיף" :א קטן לעורם ותו לא.
"להנאתך ולטובתך" (רש"י) ,כי תוכל למדוד את
בטלן בין איך נישט געווען ,וכך הצלחתי למצוא לעצמי סיפר החסיד הישיש רבי דוד ברנדס ע"ה מידת יראת השמים שבקרבך.
מקום"--- (מחסידי ויזניץ ,התגורר לימים בקרית ויזניץ בבני
ברק ונלב"ע לפני שנים אחדות): וממה נפשך .אם תמצא שמצבך שפיר ,הרי
*** ודאי שהדבר יהיה להנאתך ולטובתך .וגם אם
"אף אני הייתי בין נוסעי האנייה .תנאי
ועדיין זה לא הכל. ח"ו יימצא שעליך לתקן את הנהגתך ,הרי נמצא
המחיה היו קשים מנשוא ,מזון ניתן בקצבה
כפי שהורגל משחר נעוריו להקפיד על טבילת טהרה ומים במשורה ,והנוסעים הצטופפו בדרגשי שהנסיעה היתה להנאתך ולטובתך.
דבר יום ביומו ,ידע רבינו כי קבלה שנאבקים עליה קומות לשינה.
בשעת הקושי ,מבלי להיכנע לתירוצים ולאפשרויות,
"מטבע הדברים ,האוירה באנייה היתה
נחקקת ומקבלת חותם בר קיימא .מה גם שהים הגדול
טעונה ומתוחה ,ובוודאי שלא הריחו שם
פרוש סביב האנייה ומי יאמר לו מה יעשה.
יראת שמים. יוגוסלביה .נמל באקר.
חיפש רבינו ,ומצא סולם חירום היורד מגג האנייה
"והנה ,צדה את עיניי דמותו של בחור צעיר ,עלם תמוז תש"ו .התרוצצות רבתית ניכרת בחוף.
ועד לתחתיתה ממש .אמנם רעוע היה הסולם ונועד
חמודות בעל פנים מאירות ,שהצניע עצמו באחת
לשמש בשעת חירום לרדת מכל קומות האנייה אוניית 'ההגנה' עוגנת במזח 800 .מקומות יש בה ,אחר
הפינות ושיקע את כל חושיו בספר שאחז בידיו .שלא
לסירות ההצלה (שכמובן כלל לא היו באניית המעפילים), הכשרה מינימאלית להובלת נוסעים.
ככל הנוסעים ,היה הבחור לבוש בלבושו החסידי ,במעיל
אך לדידו לא היתה 'שעת חירום' גדולה יותר משעת
ארוך ומכופתר ,אבנט למתניו ,כובע חבוש לראשו מר משה פיאדה ,יו"ר הפרלמנט הפדרלי ,העביר
שחרית בה השתוקק לטבילת טהרה .מדי בוקר היה
ופאותיו הארוכות יורדות על פניו המפיקות נועם וזיו. הוראה חשאית בצנורות סמויים :העלימו עין מיהודים
מתגנב אל הסולם ,פושט את בגדיו ויורד בקלילות אל
סקרנות ניצתה בי ,ועד מהרה נודע לי כי הבחור המנסים לעלות לפלסטינה .הניחו להם לעזוב את
הים הרוגש ,ולא ידע איש ברדתו ובעלותו.
המיוחד הוא בנו של הרבי מנדבורנה ,ונוסע בגפו לארץ גבולותינו .אל תערימו קשיים.
לימים סיפר רבינו" :רק פעם אחת נתפסתי על ידי
ישראל. וכך 3,000 ,איש (!) נדחסו באונייה הרעועה .שלשת
אנשי הצוות ,שראוני מטפס בחזרה מן הים אל גג
למראה מחזה זה ,ניטעה בלבי קבלה עמוקה וחזקה אלפים פליטים ,שרידי חרב ,שכל חפצם להגיע לארץ
האנייה .אינני רוצה להיזכר בצעקות שהקימו עלי ,אבל
לשמור אף אני על דמותי החסידית במלואה ,והיא נחלת אבותיהם ,לפיסת אדמה קדושה שתסכים
היטב זוכר אני ,כיצד חיזקתי את עצמי באותן דקות
שהעניקה לי את הכוחות לעמוד בכל הנסיונות ,ומכח לקלוט אותם בתור בני אברהם יצחק ויעקב ,אחרי גלי
ממש .אמרתי לעצמי' :יותר מלצעוק אינם מסוגלים
כך -להקים לימים בית חסידי נאמן ולהעביר את המשטמה העמוקה ששטפה אותם בכל פינה באירופה
לעולל לי מאומה' ,ובכך הצלחתי שלא להתפעל מהם
המורשת המקודשת לבניי"! המדממת.
כלל .גם בימים הבאים ,בכל יום ויום ,למעט שבת
קודש ,ירדתי וטבלתי ולא עמד איש בפניי להפריעני"... *** צפירה נשמעה ,והאונייה הרימה עוגן.
כשתיאר רבינו את שעשה ,העיר אחד הנוכחים זה מה שהיה בתחילת הנסיעה. הים התכול נשקף למלוא אופק ,אבל 3,000הפליטים
בתימה :והלא היתה זו סכנת נפשות ממש?! והיא התמשכה ,והתמשכה ,והתמשכה. לא זכו להזין עיניהם ברוגע הבראשיתי.
השיב לו רבינו בפשטות" :אתה צודק .ואכן לאחר זמן כעבור ימים אחדים מהיציאה לדרך ,כבר לא ראו את הבריטים ימ"ש ,שלא היססו להטביע באבחת-
הכרתי בכך שהיתה זו סכנה כה גדולה שאסור היה לי רבינו .בכשרונו לחבל תחבולות מחוכמות ,תר אחר ירי אלפי נפשות תמימים וחפים מפשע רק בכדי
להכניס עצמי בה ,ועשיתי על כך תשובה"--- פינה חבויה שאיש אינו דורך שם ,ובאין רואים חמק שלא יהינו להסתנן לארץ ישראל ללא אישור רשמי
ואנן נענה ונאמר :הלוואי עלינו להזדקק ל'תשובה' על אל גג האנייה ,כשהוא מתעלם מן האיסור וחומק מטעמם ,לא נתנו מנוח .מטוסים אנגליים חגו מעל,
בעיות מעין אלו; מה שכן זוהר בעדנו מבעד לחרכי מן השומר שהופקד על המדרגות לסיפון .שם מצא וניסן לזהות אוניות מעפילים .אם יבחינו במטען
סיפור נפלא זה ,הוא ביטויו של רבינו עצמו בביאורו מטען גדול של קופסאות מזון ,שנועדו לכלכל את האנושי העודף שעל האונייה ,יסיקו מיד כי מדובר
על הרש"י בפרשתנו (ראה במסגרת בראש העמוד): אלפי הנוסעים בכל ימי ההפלגה .במהירות ובחשאי במעפילים.
"כשהנך יוצא להיטלטל בדרכים ,או אז תוכל למדוד בנה לעצמו תא קטן ,מוקף קרשים וארגזים ,וקבע שם הצטוו אפוא הנוסעים להידחק בבטן האנייה ,לא להציג
את מידת יראת השמים שבקרבך"--- את מקומו לכל המסע .כה מוסתר היה ,עד שהסכימו כף רגל על הסיפון.
עושים רצון צדיק
ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א
בפקס | 03-6776953אימייל6776952@gmail.com :
לפרטים058-3200027 :
נפשי תערוג
פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
אוצר בלום ויקר-ערך
זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם ,מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א
הרב הגאון רבי מנחם קליין שליט"א
רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו
ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק
א
דברים אחדים מאת המכון
ניחוח מיוחד שפוך על פני פרקי הזכרונות הנערכים עתה על ידי חבר עורכי המכון ,והמתעתדים להתפרסם במדורנו בשבועות הבאים עלינו לטובה.
סדרה זו ,כרוכה ,מזוגה ושלובה בדברי ימיה של נדבורנה זה עשרות בשנים ,בקשר מלופף והדוק.
לא הרי סיפורים שאירעו הכא והתם ,כהרי סידרה שכל-כולה מספרת בעצם את סיפורה של תקומת חצר קדשנו כמעט מני ראשית ימיה בארץ הקודש ,ועד למרום שבתו של רבינו זיע"א על גפי
מרומי קרת בתוככי קריה נאמנה אשר התכוננה ברמה בבני ברק ופארותיה שלוחות על פני תבל לשם ולתפארת ולתהילה.
זכה איש שיחנו ,הגאון רבי מנחם שליט"א ,לעמוד לצידם של רבותינו הקדושים בכל עת ועידן -וביותר בציוני דרך מרכזיים ומשמעותיים בקורות ימיהם ובקורות ימי חצר הקודש .לצד לחניו הערבים
שנתקדשו בפי רבותינו ומושרים דרך קבע בשולחנות הטהורים ,הרי שטביעת אצבעותיו חרותה בכל פינה וזווית של נדבורנה ,ושיאן -במפעל חייו הגדול הקמת קרית נדבורנה ובמרכזה הבנין אדיר
הממדים 'היכלי רוזנטל' ,שזכה להיות אושפיזכן לשכינה ולהיות תל תלפיות שמשם תצא תורתו ואורו של רבינו אל כל העולם כולו.
בלתי ניתן לשכוח את המעמיד המרטיט והנורא "גדלו" ,ביום ראש חודש ניסן תשע"א ,כאשר רבינו זיע"א הכניס ספר תורה לזכותו ברוב רגש וכל לבב נמס למראהו ,והרה"ג רבי מנחם שליט"א נטל
את רשות הדיבור ופנה לערוך את 'סיום הש"ס' שנלמד על ידי כלל חסידיו ותלמידיו של רבינו ,לזכותו ולרפואתו .הרב קליין פתח אז בשיר רווי רגש ,שגולל את פרשת מסעו ההיסטורי של ספר
תורתו של רבנו ה"דבר חיים" זי"ע מביתו שבסערט ,דרך הערבות של בוקובינה ורכבות המוות הדוהרים ,עד לחצרו הקדושה בארץ ישראל .הג"ר מנחם המשיך וחרז בקול נרגש ,כי ספר התורה של
חצר הקודש נדבורנה ,ממשיך ומאגד בקשר של קיימא את נפשות החסידים במורה דרכם הנערץ והנקדש ,ועתיד ללוות את עם ישראל בדרכם לקבלת פני משיח צדקנו .רגעים בלתי נשכחים אלו,
הפליאו להביע את המשכיותה ונצחיותה של דרך רבותינו הקדושים ,עד ביאת ינון.
בטוחים אנו כי קהל הקוראים הע"י יתענגו על מתק סיפוריו ודובשנם ,ויהיו אלו כצוהר מאיר למגילת דברי ימי רבותינו מזווית ייחודית ואותנטית.
ברכותינו שלוחות להג"ר מנחם שליט"א לאורך ימים ושנים טובות דשנים ורעננים ,לראות בפירות עמלו ולשאוב נחת מכל מפעליו מתוך בריות גופא ונהורא נפישא ,ויעמדו לו כל זכויותיו הרבות לטוב
לו כל הימים.
***** ג ****** לאחר זמן פגע בו אותו חסיד ,ושאלו האם יוכל להגיד לו
מה השעה .ענה לו הינוקא את השעה המדויקת ,כשהוא אינו
***** א ******
"כל פעם שאני נזכר ,אני נרעד"! מחסיר אף את מנין השניות" .וכי מבקש אתה להראותני כיצד עונים לשאלה 'מה השעה'
שמעתי פעם מפי הר"ר מאיר כ"ץ ז"ל ,שהיה מחסידי הרבי שיודע אתה לקרוא בשעון" ,שאל האיש את שסבר לתומו. בפעם הראשונה שהגעתי לנדבורנה ,באתי להכנס לישיבתו
ה"דבר חיים" זיע"א בסערט ,מעשה נורא שבדידיה הוה: השיב לו הילד הצדיק" :כך קיבלתי על עצמי ,שבכל פעם של הרבי ה'דבר חיים' זיע"א.
פעם ראה יהודי ממכריו שפניו נפולות ודמעתו על לחיו. שתיקלע לפני האפשרות לעשות טובה ליהודי ,אעשנה בדיוק אז הסתיימה תפילת ערבית ,והרבי ה'דבר חיים' הבחין
לשאלתו סיפר האיש כי אמש הגיעו קציני צבא לסערט ותפסו בשלמות מבלי להחסיר בה פרט"... בי ופנה אלי בשאלה "מה השעה?"
בחורים לשלחם לחזית ואת שני בניו לקחו .יעץ לו ר' מאיר הבטתי בשעוני ,והשבתי' :שבע ודקה'.
שייכנס אל הרבי ה'דבר חיים' ויבקש את ברכתו ,שכן מופלג ***** ב ****** הבחורים שעמדו סביבי חייכו ביניהם .הם לא היו רגילים
הוא במופתיו הנודעים .רחוק היה האיש מהליכות חסידות,
ובקושי הצליח לשכנעו לכתוב קוויטל ולהיכנס אל הקודש.
"עמוד לעזרתו של בני"! ל'דייקנותי'...
קרא הרבי את פתקתו ואמר" :הסר דאגה מלבך ,ועוד בטרם הגעתי פעם אל רבינו ה"דבר חיים" זיע"א ,והוא אמר לי: אך הרבי ה'דבר חיים' שיבח אותי על כך באזני כולם ואמר:
תקבל את השבת ישובו בניך בשלום הביתה" .פג לבו של "חוש נא לביתו של בני ,הוא זקוק לעזרה דחופה ,עמוד "הלא כך אמר הרה"ק מבעלזא ,שכששואלים אדם 'מה
האיש מלהאמין ,ויצא בברכיים כושלות ,כי לא נשא לבו אותו לעזרתו"! השעה' עליו להשיב במדויק ,כדי לעשות חסד בשלמות"!
לקבל שיתכן כדבר הזה. לימים שמעתי הדרכה זו במפורש מבנו הקדוש ,רבינו זיע"א,
החשתי פעמי לבית רבינו ,ומצאתיו מתפתל ביסורים.
ראה ר' מאיר שהלה מפקפק בדבר ,ואף בלבו החלו לפרכס והוא פירט את כל הסיפור בארוכה ,וכך סיפר:
חיש מהר נסעתי עמו לבית הרפואה ,שם אובחן שתקפו
אי אלו ספקות ,עד כי ביקש להיכנס ולהזכיר שוב אצל הרבי 'אפנדציט' ,ולדברי הרופאים הגיע ממש ברגע האחרון בטרם כאשר היה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ילד רך בשנים,
ה'דבר חיים' את דבר צרתו של אותו יהודי .ברם ,חשש היה מאוחר מדי ה"י .רבינו נותח מיידית ,ונותר לשהות קיבל שעון חדש במתנה וראו שהוא שמח בו מאד .שאל
להיכנס ולהגיד זאת ,ולכן ביקש את רבינו ,שהיה ילד כבן שש, בביה"ח בשב"ק ,כשנאסר עליו אף לירד מהמטה .אני שהיתי אותו אחד מבאי בית אביו ,לשמחה גדולה זו מה היא עושה,
שיכנס ויעלה את זכרונם לטובה של שני הבחורים הנפקדים. לצדו ,כהוראת הרבי הדבר חיים שהורה לי לבל אעזוב אותו והשיב לו" :שתי מעלות לו לשעון :האחת ,שניתן לראות
רבינו שהיה רך בשנים כבר היה אחוז יראת רוממות מאביו לבד עד שובו לביתו. בו בחוש הכיצד חולף הזמן ,וכל רגע ורגע הוא רגע חדש
הקדוש ולא היה מורגל להיכנס בשופי לחדרו .רק משהגיע שיש לנצלו .בתקתוקי השניות ,מורה השעון לאדם במעין
והנה בליל שבת קודש ,לאחר שהתפלל רבינו תפילת תוכחה לאמור; בא וראה היאך הזמן רץ ואתה אינך מנצלו...
ערב שבת קודש ועדיין לא שבו הבנים ,נכנע רבינו לתחנוניו ערבית בשלהבת אש קודש כדרכו תמיד ,הורה לי ללכת
והפצרותיו של ר' מאיר ונכנס להגיד לאביו הקדוש את ששם והמעלה השנית ,שבאמצעות השעון ניתן לקיים חסד עם
למעונו של הרה"ח ר' זעליג גיברשטיין ז"ל ,שהתגורר הבריות לכשנשאלים על ידי מאן דהו את השעה ויכולים
ר' מאיר בפיו. בסמיכות ,לסעוד שם את סעודת השבת ,ובשובי שאביא לענות לו".
נענה הרבי ה'דבר חיים' ואמר" :אין צורך להזכיר שנית .זוכר עמי יין לקידוש .למרות שנאסר עליו לאכול ,מיאן רבינו
אני היטב את שאמרתי ,כי יהיו בבית קודם קבלת שבת". לוותר על הקידוש ,ובמאמצים מרובים קידש על היין
דקות אחדות קודם כניסת השבת הופיעו שני הבחורים ואכל מעט .מיד לאחר מכן ,נטל ספר ושקע בלימוד, ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי
ששוחררו מעבודת הצבא ושולחו לביתם ללא כל סיבה! ובמשך כל הלילה התמיד בעיונו מבלי שניכר עליו רושם תומכי המכון
לאחר ששמע הגר"מ קליין את הסיפור מפי ר"מ כ"ץ ,המתין מאורעות היממה האחרונה .יסורי גופו שהבהילוהו לבית
החולים והזקיקוהו לניתוח חירום ,כמו נמוגו כאשר שקע הרה"ח ר' ישכר דב ווסנר שליט"א
לשעת הכושר ובהזדמנות שנקרתה בדרכו שאל את רבינו,
בלימודו. ואביו הרה"ח ר' אורי ווסנר שליט"א
האם זוכר הוא גופא דעובדא דהוה בדידיה.
לרגל שמחת נישואי בנו-נכדו שיחי'
נענה רבינו ואמר בהתרגשות גלויה" :לא רק שאני זוכר זאת, יצויין שגם בצפרא דשבתא הורה לי רבינו ללכת להתפלל עב"ג בשעטו"מ למז"ט
אלא שכל פעם שאני נזכר בסיפור הזה ,כל איברי דא לדא שחרית בבית כנסת סמוך ,אך ציווני שאבוא לפקוד את
נקשן ...המילים שאמר לי אבי הקדוש אז ,מהדהדות באזני עד
יהי רצון שיזכו לקשר של קיימא ולבנין עדי עד
מיטתו קודם קריאת התורה ,בכדי לצאת ידי חובת הוראתו
עצם היום הזה כאילו וזה עתה שמעתיו". ויזכו לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה
של הרבי ה'דבר חיים' שציווני לבל אעזבהו.
אבל יחיד
בשבוע זה ,נתבקש לישיבה של מעלה איש מורם מעם ,אציל נפש וזך רעיון ,הגה"ח רבי שלמה ברוך בלוי זצ"ל.
תלמיד מובהק היה למרן הגאון האדיר בעל "שבט הלוי" זיע"א ,ובד בבד התדפק על פתחיהם של רבים מצדיקי הדור בשקיקה לקבל תורה ויראה מכל איש אשר רוח בו .בהיותו 'מבקש' בכל
נימי לבו ונפשו ,היה מתאבק בעפר רגליהם של חכמים ושותה בצמא את דבריהם ,ואוגר בקרבו אוצרות רוח בכל מכמני החסידות .התברך בלשון לימודים ועט סופר מהיר ,וזכה להעלות על
הכתב עשרות רבות של חיבורים יקרים בענינים שונים ומגוונים.
רגש עז קינן בקרבו לנחלת רבותינו הקדושים לבית נדבורנה ,ואף נטל חלק נכבד בעריכת דברותיהם וספריהם של רבותינו ה"דבר חיים" זיע"א ומרן רבינו הקדוש זיע"א .אף בתקופה
האחרונה ,כאשר נרו דעך וכוחותיו לא עמדו לו ,עוד ביטא המיית לבו להעלות על הכתב שיחות קודש מרבינו זיע"א ולעורכם בקולמוס סופרים ,בשל החיבור הנפשי העמוק שרחש לתורת
רבותינו.
חברי המכון מציינים ,כי לפני חדשים אחדים נקש במפתיע על דלת משרדי המכון .ראשי המכון חרדו לקראתו ,והוא התנצל כי הנו בדרכו לשפוך צקון לחש בציון מורו ורבו ה"שבט הלוי"
זיע"א ,אך בעוברו בסמיכות למשרדי המכון לא עצר בעדו מלהווכח מקרוב מה התחדש בין כתלי המכון' ,בכדי לשאוב חיות' -כדבריו .בהמייה הביע את רגשותיו ,שכל 'דיבור' נוסף מרבינו
נוסך בו תעצומות נפש.
זכה שרבינו זיע"א האיר לו פנים במיוחד ,ומצא בו 'כלי מוכן לקבל' בהשיבו לו תשובות מפורטות ורבי-תוכן כרום ערכו.
נציג בזאת מן הגנזך קטעים מתוך רשימה אישית שלו ,בעלת ערך מיוחד ,בה העלה על הכתב שיחת קודש שהעניק לו רבינו בין כסה לעשור שנת תשע"ב ,פחות ממחצית השנה לפני
הסתלקותו לחיי עד ,כאשר למרות חולשתו הרבה הוריק עליו מעיינות דעת והשיב לו בשפה ברורה ובהרחבת דברים.
יהי זכרו ברוך ,ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
אל החלון לפתוח לראות מה קורה בפנים (ואמר אד"ש בדרך צחות ,מסתמא היה לו איזה היתר)... גם 'קצרה' כולל לפעמים כמו 'ארוכה'
וראה את הרה"ק בעל באר מים חיים שוכב על הארץ מעוטף בטליתו ,ובוכה מאין הפוגות,
בקול רם ...ואם לב אבן הוא נימוח מקול בכייתו העצומה. ביקשתי הדרכה לתפלות הקדושות של יום הקדוש ,יום הכיפורים ,הבא עלינו לטובה ,ואמר
לי ,באמת אין לי כח כל כך להאריך ,כי איני בקו הבריאות .אמת ,שהימים הקדושים מוסיפים
ויפנה אליו הגבאי ,רבי ,איך אתם בוכים בשבת? ויען לו הרה"ק ,שתי תשובות בדבר ,קודם כח וחוזק (להלן התבטא שמהימים הקדושים שואבים כמו בנזין לכל ימות השנה) ,רק שצריך להיות כלים
כל ,אין זה בכי של צער ויגון ח"ו ,כי אם בכי של השתוקקות וכיסופין להקב"ה [ואמר אד"ש, מוכנים לקבל את האור הגדול ,ואף שאיני יכול להאריך ,אבל יש בחינה של תפלה קצרה
אני צרפתי לזה מה שכתב הט"ז (או"ח סימן רפח סק"ב עמ"ש השו"ע 'מי שיש לו עונג אם יבכה וכו'
ויש בחינה של תפלה ארוכה ,ואף שהעיקר הוא תפלה ארוכה ,אך גם התפלה הקצרה כוללת
מותר לבכות בשבת') ,וז"ל ,איתא באגדה שמצאו תלמידיו של רע"ק שהיה בוכה בשבת ,ואמר, הקדושה שבארוכה ,ועל כן אם אי אפשר לבוא בארוכה ,נבוא בקצרה.
עונג יש לי ,ונראה לי ,דהיינו שמרוב דבקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות ,שכן מצינו ברע"ק
בזוהר חדש ,שהיה בוכה מאוד באמרו שיר השירים ,באשר ידע היכן הדברים מגיעים,
וכ"ה מצוי במתפללים בכוונה ,עכ"ל עיי"ש] .ושנית ,אחר שראיתי את תפלת הרב הקדוש "נרעשו בהתרוממות הקדושה"
מבארדיטשוב זי"ע ,הבנתי שעדיין לא התפללתי כלל ,ועודני קודם התפלה ...פוק חזי פעם נסע זקיני הקדוש הרבי ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע אל הגה"ק בעל הייטב לב מסיגעט
גבורתהון דהני זכאי חסידי קדמאי ,איך התפעלו מתפלה אמיתית ,עד אין שיעור. זי"ע ,ואבה הגה"ק מסיגעט שתהיה לו התקשרות והתבטלות אל הרבי ר' מרדכי זי"ע ,ואחר
תפלת שחרית ומוסף דשבת קודש ,והסעודה ,והגיע כבר זמן המנחה ,כי ינטו צללי ערב ,הלך
"אם היו יודעים שזה העיקר" למקום תפלתו של הרבי ר' מרדכי זי"ע ,להאזין לקול תפלתו הקדושה ,והלך שם בלויית
משמשיו ואנשיו ,והם באו להיכל קדשו ,ועמדו מאחורי דלת בית תפלתו ,ושמע הגה"ק
דיבר מענין הכנה לתפלה ,ואמר ,שאם העולם היו יודעים שעיקר התפלה הוא ההכנה,
איך שהרבי ר' מרדכי זי"ע אומר הני מלין עלאין " -המלך המרומם לבדו מאז" ...כי אחז
היו מכינים עצמם היטב ,וההכנה היא דבר גדול מאד ,איך נראה הק"ש שעל המיטה ואיך
אז באריכות תפלתו בתפלת שחרית .ואמר הצה"ק זי"ע המלים הללו בדבקות נפלאה כזו,
נראה השכיבה ,ואמר ווארט נורא ידוע (כך התבטא בלשונו הק') מזקה"ק הרבי רבי מאיר'ל
עד שאשתומם הגה"ק מסיגוט זי"ע כשעה חדא ,ואמר לאחוזת מרעהו ,וכי אנחנו מכירים
מפרימשליאן זי"ע ,שלכאורה ,יש קושיה שכולם שואלים ,דהמחבר פתח ,יתגבר כארי לעמוד
את המלים האלו? וכי אנו אמרנו אותן פעם? כי מרוב השתוקקות ודבקות שנשבו מרוח פיו
בבוקר לעבודת בוראו ,הגה ,ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ,והנה המחבר מדבר
הקדוש של הרבי ר' מרדכי היה נדמה לו כלשון חדשה לגמרי ,שלא אמרה מעולם.
מענין עמידה ומה שייך לדבר כאן מענין שכיבה ,אלא כפי ששוכבים כך קמים ,אם אדם הולך
לישן כמו יהודי -כך יקום בבוקר בזריזות. ואמר כ"ק אדמו"ר (שליט"א) [זיע"א] ,וכי יש לנו השגה בסיפור זה ,וכי הוא לא אמר כמה
שעות קודם בעצמו את הדברים האלו גם כן בדבקות ובכוונה ,כמובן ,ואף על פי כן שני גדולי
"לחיות עם העכערקייט" עולם כאלו ,נרעשו בהתעוררות הקדושה של אמירת מלין דרחימותא לקוב"ה מפורשות
יוצאות מפי צדיק בקדושה ובטהרה ,אף שהרבי ר' מרדכי היה צעיר בשנים ממנו ,אעפ"כ כ"כ
אצלנו היתה עבודת התפלה גדולה מאד ,כך קבלנו מאבוה"ק ורבוה"ק .ועיקר מה שאנו
חשקה נפשו בתפלתו ,וכנ"ל.
צריכין ,הוא כמו הסיפורים הנ"ל ,לידע שלא הגענו למעלת התפלה ,וחזר על דברי הרר"א
זי"ע (ליקוטי שושנה) פתחו לי שערי צדק כו' (תהלים קיח ,יט) ,דהנה עיקר מדת הצדיקים (ערליכע
אידן) כך היא ,בכל מה שעובד יותר להבורא ברוך הוא ,הוא מבין יותר שאינו יכול להגיע אל "פוק חזי איך התפעלו מתפילה אמיתית"
תכלית העבודה ,כי אין סוף בדבר ,וזה הוא עיקר הבנת הצדיק שמבין זה שאינו יכול לבא שוב היה מעשה נפלא עם זקנינו הגה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע ,בעל מחבר ספה"ק
אל התכלית הגמור ,והיא היא העבודה ,וזהו שאמר הכתוב ,פתחו לי ,פירוש הצדיק אומר באר מים חיים וכו' ,שהגיע למחוזו הצה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע ,וכיון שרבי חיים
שיפתחו לו השערי העבודה ,לבא בם לעבוד הבורא ,לפי שסובר שלא עשה כלום עדיין ולא זי"ע היה אב"ד דמתא ,לא היה יכול להתאסף עם ראשי עם ולהכלל בתפלת רבינו הקדוש
פעל בעבודתו כלל עדיין ,ומשיבין לו זה השער לד' ,פירוש ,היא היא עיקר העבודה לידע זה מבארדיטשוב זי"ע ,כי הוצרך להתפלל עם אנשי הקהילה בבית המדרש דמתא ,ודרכם היה,
שאינו יכול לגמור העבודה כי דבר שאין לו סוף ותכלית; עכ"ל. שלאחר תפלת מוסף היו מתכנשין בחדר מיוחד לקדש שם ולאכול שם מיני מזונות ,בצוותא
ועל כן חזינן דהצדיקים הנ"ל ,אף שהיו בעלי מדרגה נשגבים ,גדולי עולם ,אעפ"כ כשראו עם האב"ד דמתא מוהר"ח הנ"ל.
את מעלת תפלת הצדיק זולתם ,היו מתבהלין ומתרעשין מאימת שמו הגדול יתברך ,עד ויהי באותה שבת ,מיהר הרה"ק הבאר מים חיים לבית תפלתו של הקדושת לוי זי"ע ,ואנשי
שהיה נדמה להם שלא התפללו מימיהם ,ועלינו להכין את עצמנו בדרך כזו לתפלת הימים הקהילה באו עמו לשם ,ויהי בשומעו גבורת תפלתו הנוראה של הצה"ק מבארדיטשוב זי"ע,
הקדושים הבעל"ט ,ובדרך זו לשמרם לאחרי עבור הימים טובים שנרגיש שהתפילות הקד' די הצורך ,חזר עמם לבית המדרש שלהם ,והם נתאספו במקום הקבוע לקידוש ,אך הבאמ"ח
הם חלק מאתנו ,וממנו ניקח לעבוד את ה' בהתרוממות הרוח ,כי הם חיינו לחיות עם ביקש שימתינו לו כי הוא רוצה להסתגר בחדר זמן קצר ,ועד ארגיעה יבוא להסב עמם ,אבל
הרבש"ע עם העכערקייט ודערהויבנקייט. במציאות עברה שעה ארוכה ,והרבי אינו יוצא אליהם ,ויחרדו כל העם מאד ,ואחד מהם ניגש
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
