gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס׳‬ ‫‪233‬‬ ‫ערש"ק פרשת לך לך‬ ‫י"ב מר‪-‬חשון תשפ"ז‬ ‫'ויאמר מלך סדום אל אברם'‪ ,‬היצר‬ ‫'שכן ארץ ורעה אמונה'‬ ‫'ואת יגיע כפי'‬ ‫וְ ֶה ֱא ִמין בה' וַ ַ ּי ְח ׁ ְשבֶ ָה לּ וֹ צְ ָד ָקה‪.‬‬ ‫הרע טען לפני אברהם אבינו‪' ,‬תן‬ ‫לי הנפש'‪ ,‬קיים את המצוות במטרה‬ ‫לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּממוֹ לַ ְד ְּתָך ו ִּמ ֵּבית‬ ‫אחד מהמזמורים השגורים בפינו הוא 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר' (תהלים‬ ‫ָאבִ יָך‪.‬‬ ‫כג)‪.‬‬ ‫של 'והרכוש קח לך'‪ ,‬לקבל שכר‬ ‫גשמי בעוה"ז‪ .‬ענה לו אברהם אע"ה‪,‬‬ ‫שני יסודות הם לעבודת ה'‪ .‬הראשון‪,‬‬ ‫האמנם תואר כבוד הוא כלפי מעלה להיקרא רועה?! והלוא "אתה מוצא שאין‬ ‫'הרימותי ידי אל ה' א‪-‬ל עליון'‪,‬‬ ‫דרכי העבודה שקיבל האדם‬ ‫אומנות בזויה בעולם מן הרועה‪ ,‬שכל ימיו הוא הולך במקלו ובתרמילו‪ ,‬ודוד‬ ‫קידשתי את כל איברי ורוממתי‬ ‫מאבותיו ורבותיו‪ .‬והשני‪ ,‬מה שהוסיף‬ ‫קרא להקב"ה רועה?!" (שוחר טוב‪ ,‬כג עי"ש)‪ .‬ועוד‪ ,‬מה חשיבות היא לעם נבון וחכם‬ ‫אותם להשי"ת‪.‬‬ ‫והתייגע בינו לבין קונו‪ ,‬למען שמו‬ ‫כשהוא נמשל לעדר כבשים ועזים‪ ,‬הנמשכים ויוצאים אחרי הרועה?!‬ ‫ו'אם אקח מכל אשר לך'‪ ,‬אם כן‬ ‫ית'‪ .‬והדברים אשר חידש והוסיף‬ ‫אלא שכבר אמר הכתוב (יחזקאל לד‪ ,‬לא) "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם"‪.‬‬ ‫אסכים לקבל שכר בעוה"ז‪ ,‬השכר‬ ‫מעצמו‪ ,‬הם ההוכחה למדרגתו‬ ‫אין בכך כל חיסרון שתקראו 'צאן'‪ ,‬כי 'צאן מרעיתי' אתם‪ ,‬אני הרועה שלכם‪,‬‬ ‫האמתית בעבודת ה'‪.‬‬ ‫ואיכותכם האמתית היא 'אדם אתם'‪" ,‬אתם קרויין אדם‪ ,‬ואין אומות העולם‬ ‫היחיד שאני מוכן לקחת הוא "שכר‬ ‫קרויים אדם"‪ .‬כאשר 'ה' רועי'‪ ,‬ואני נמשל לצאן‪ ,‬אזי 'לא אחסר'‪ ,‬הדבר אינו‬ ‫מצוה מצוה"‪ .‬ואכן‪" ,‬בשכר שאמר‬ ‫לכן ציווה הקב"ה את אברהם אבינו‪,‬‬ ‫נחשב לי כחוסר כבוד ואינו מגרע מאומה מערכי‪ ,‬כי הרי רק צאנו של הקב"ה‬ ‫אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך‬ ‫שיתרחק לגמרי מבית אביו‪ .‬אף‬ ‫נקראים 'אדם' (אלשיך הק'‪ ,‬תהלים שם)‪ .‬וכיון שהוא ית' מכנה אותנו 'צאן מרעיתי'‪,‬‬ ‫נעל'‪ ,‬זכו בניו לשתי מצוות‪ ,‬חוט של‬ ‫שבאמת לא קיבל ממנו מאומה‬ ‫על כן גם "דוד קרא להקב"ה רועה"‪' ,‬ה' רועי לא אחסר'‪.‬‬ ‫תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז‪.).‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬שהרי תרח היה עובד‬ ‫***‬ ‫ע"ז‪ ,‬והוא הכיר את בוראו כבר‬ ‫'ולעורר לבי לאהבתך'‬ ‫בהיותו בן ג' שנים ושיבר את כל‬ ‫"אמר הקב"ה לאברהם אבינו‪' ,‬התהלך לפני והיה תמים'"‪.‬‬ ‫ִה ְת ַה ֵּלְך לְ ָפנַ י וֶ ְהיֵ ה ָת ִמים‪ ,‬וְ ֶא ְּתנָ ה בְ ִר ִיתי‬ ‫הצלמים שהיו בבית אביו‪ ,‬מכל מקום‬ ‫משחר ילדותו‪ ,‬בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו (נדרים לב‪ ,).‬ומאז התהלך‬ ‫ֵּבינִ י וּבֵ ינֶ ָך‪.‬‬ ‫כל ימיו לפני בוראו באמונת אומן ובתמימות‪ .‬ועיקר מעלתו וחשיבותו היתה‬ ‫רצה הקב"ה ללמדנו עד כמה חשובה‬ ‫האמונה שהאמין בהשי"ת‪ ,‬כמו שאמר הכתוב בפרשתנו "'והאמין בה' ויחשבה‬ ‫"בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם‬ ‫היגיעה העצמית של האדם להתקרב‬ ‫לו צדקה'‪ ,‬הקב"ה חשבה לאברהם לזכות ולצדקה‪ ,‬על האמונה שהאמין בו"‬ ‫אבינו‪' ,‬התהלך לפני והיה תמים'‪,‬‬ ‫לקונו‪.‬‬ ‫(רש"י)‪ .‬ואת האמונה הזאת‪ ,‬לא שמר אברהם אבינו לעצמו‪ ,‬אלא קרא והודיע‬ ‫אחזתו רעדה וכו'‪ .‬כיון שאמר לו‬ ‫ובדרך צחות יש לרמז זאת במה‬ ‫לכל באי עולם שיש מנהיג לבירה‪ .‬וכמו שכתב הרמב"ם (פ"א מהל' עכו"ם‪ ,‬עי"ש‬ ‫'ואתנה בריתי ביני ובינך'‪ ,‬נתקררה‬ ‫שפירש רש"י "בך חותמין ולא בהם"‪.‬‬ ‫בהרחבה) "והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם‬ ‫דעתו" (נדרים לב‪ .).‬אברהם אבינו חשש‬ ‫לחתום חותמת על אישיותו של‬ ‫אלוה אחד לכל העולם‪ ,‬ולו ראוי לעבוד‪ .‬והיה מהלך וקורא‪ ,‬ומקבץ העם מעיר‬ ‫ואחזתו רעדה‪ ,‬האם יזכה לקיים את‬ ‫לעיר ומממלכה לממלכה‪ ,‬עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא‪ ,‬שנאמר 'ויקרא שם‬ ‫אדם‪" ,‬אפסטעמפלען א מענטש"‪,‬‬ ‫מצות המילה מתוך אהבת ה'‪ .‬כי אם‬ ‫בשם ה' א‪-‬ל עולם'"‪.‬‬ ‫ולדעת מה טיבו באמת‪ ,‬אפשר‬ ‫לא תתעורר בו רגש האהבה‪ ,‬ויקיים‬ ‫רק ע"פ עבודתו העצמית ולא לפי‬ ‫לא רק בעשרת הנסיונות הצליח אברהם אבינו לעמוד מכח האמונה‪ ,‬הגוברת על‬ ‫מצוה זו רק מתוך יראה‪ ,‬שוב לא‬ ‫הבנת שכל‪-‬אנוש‪ ,‬אלא בכל מאורעות חייו היה מהלך בתמימות‪ ,‬ללא קושיות‬ ‫מה שקיבל מאבותיו‪ .‬ולמדים זאת‬ ‫יוכל לקיימה שנית באהבה‪.‬‬ ‫וללא חקירות‪ .‬ובבחינת הכתוב (תהלים לז‪ ,‬ג) "ורעה אמונה"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כמו הבקר‬ ‫מאברהם‪ ,‬יותר מאשר מיצחק ויעקב‬ ‫והצאן הרועים באחו‪ ,‬שכל מעייניהם נתונים מבקר ועד ערב אך ורק למרעה‬ ‫"כיון שאמר לו 'ואתנה בריתי ביני‬ ‫שקיבלו ממנו‪" .‬בך חותמין"‪ ,‬בחלק‬ ‫שלפניהם‪ ,‬כך היה אברהם "רועה אמונה"‪ ,‬כל חושיו ורעיונותיו היו נתונים‬ ‫ובינך'‪ ,‬ופירש רש"י‪" ,‬ברית של‬ ‫המיוחס לאברהם אבינו‪" ,‬ולא בהם"‪.‬‬ ‫לאמונה ובטחון בה'‪ ,‬הם שמילאו את כל עצמותו ומהם שאב את כל חיותו‪.‬‬ ‫אהבה"‪ ,‬כלומר שהקב"ה עורר את‬ ‫ואנחנו בניו‪ ,‬ממנו נלמד וכן נעשה‪ ,‬להתהלך עם הבורא ית"ש בתמימות‪ ,‬לקבל‬ ‫אהבתו אל אברהם‪" ,‬נתקררה דעתו"‪,‬‬ ‫"שכר מצוה מצוה"‬ ‫באהבה שלימה את גזירותיו העליונות‪ ,‬גם אם הם נבצרים מהבנת שכלנו‪ .‬וכמו‬ ‫וחש שכמים הפנים לפנים גם הוא‬ ‫ֹאמר ֶמלֶ ְך ְסדֹם ֶאל ַאבְ ָרם ֶּתן לִ י‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫שאמר הכתוב (דברים יח‪ ,‬יג) "תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪ ,‬ופירש רש"י‪" ,‬התהלך‬ ‫יוכל לעורר את אהבת ה' בקרבו‪,‬‬ ‫ֹאמר ַאבְ ָרם ֶאל‬ ‫ַה ֶּנ ֶפ ׁש וְ ָה ְרכֻ ׁש ַקח לָ ְך‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫עמו בתמימות ותצפה לו‪ ,‬ולא תחקור אחר העתידות‪ ,‬אלא כל מה שיבוא עליך‬ ‫ויקיים מצוותו בדחילו וברחימו‪.‬‬ ‫ֶמלֶ ְך ְסדֹם ֲה ִרמ ִֹתי יָ ִדי ֶאל ה' וגו'‪.‬‬ ‫קבל בתמימות‪ ,‬ואז תהיה עמו ולחלקו"‪.‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬באורו של רבינו זי“ע‬ ‫מעשה ולקחו‬ ‫"נשארתי חסידישער יוד‪,‬‬ ‫בזכות מה שראיתי בעיניי בתחילת המסע"‬ ‫המארגנים להניח לו להתבודד שם‪ .‬כך הפכה הנסיעה ‪-‬‬ ‫מזג האויר היה קיצי‪ ,‬והדוחק הכביד את‬ ‫שלרבים היתה סבוכה בנסיונות קשים ומרים בקדושה‬ ‫עומס החום כמעט ללא נשוא‪ .‬אנשים‬ ‫‪ -‬לרצף מתמשך של עבודת השי"ת בדבקות ובטהרה‪.‬‬ ‫התקשו לעמוד בחום‪ ,‬שנוסף לכל תחלואי‬ ‫לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ו ִּממוֹ לַ ְד ְּתָך ו ִּמ ֵּבית ָאבִ יָך‪.‬‬ ‫בשנותיו האחרונות‪ ,‬ניצל אחד הנכדים שעת כושר‪,‬‬ ‫הים וסבלות הצפיפות‪ .‬בתוך זמן קצר היו‬ ‫התורה מרמזת לכל איש ישראל‪ ,‬אשר בעת 'לך‬ ‫ושאל את רבינו האם נכון התיאור שמתארים אודות‬ ‫רבים שהשילו את נימוסיהם ואת בגדיהם‪,‬‬ ‫לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' ‪ -‬כשהנך‬ ‫נסיעתו באניה‪ .‬השיב רבינו בפשטות‪" :‬וואס האב‬ ‫עד שאנשים העידו כי לבשו את הטלית‪-‬‬ ‫יוצא להיטלטל בדרכים‪ ,‬נסיעה כזו תהיה‬ ‫איך גיקענט טוהן?" (‪-‬וכי מה יכולתי לעשות?)‪ ,‬והוסיף‪" :‬א‬ ‫קטן לעורם ותו לא‪.‬‬ ‫"להנאתך ולטובתך" (רש"י)‪ ,‬כי תוכל למדוד את‬ ‫בטלן בין איך נישט געווען‪ ,‬וכך הצלחתי למצוא לעצמי‬ ‫סיפר החסיד הישיש רבי דוד ברנדס ע"ה‬ ‫מידת יראת השמים שבקרבך‪.‬‬ ‫מקום"‪---‬‬ ‫(מחסידי ויזניץ‪ ,‬התגורר לימים בקרית ויזניץ בבני‬ ‫ברק ונלב"ע לפני שנים אחדות)‪:‬‬ ‫וממה נפשך‪ .‬אם תמצא שמצבך שפיר‪ ,‬הרי‬ ‫***‬ ‫ודאי שהדבר יהיה להנאתך ולטובתך‪ .‬וגם אם‬ ‫"אף אני הייתי בין נוסעי האנייה‪ .‬תנאי‬ ‫ועדיין זה לא הכל‪.‬‬ ‫ח"ו יימצא שעליך לתקן את הנהגתך‪ ,‬הרי נמצא‬ ‫המחיה היו קשים מנשוא‪ ,‬מזון ניתן בקצבה‬ ‫כפי שהורגל משחר נעוריו להקפיד על טבילת טהרה‬ ‫ומים במשורה‪ ,‬והנוסעים הצטופפו בדרגשי‬ ‫שהנסיעה היתה להנאתך ולטובתך‪.‬‬ ‫דבר יום ביומו‪ ,‬ידע רבינו כי קבלה שנאבקים עליה‬ ‫קומות לשינה‪.‬‬ ‫בשעת הקושי‪ ,‬מבלי להיכנע לתירוצים ולאפשרויות‪,‬‬ ‫"מטבע הדברים‪ ,‬האוירה באנייה היתה‬ ‫נחקקת ומקבלת חותם בר קיימא‪ .‬מה גם שהים הגדול‬ ‫טעונה ומתוחה‪ ,‬ובוודאי שלא הריחו שם‬ ‫פרוש סביב האנייה ומי יאמר לו מה יעשה‪.‬‬ ‫יראת שמים‪.‬‬ ‫יוגוסלביה‪ .‬נמל באקר‪.‬‬ ‫חיפש רבינו‪ ,‬ומצא סולם חירום היורד מגג האנייה‬ ‫"והנה‪ ,‬צדה את עיניי דמותו של בחור צעיר‪ ,‬עלם‬ ‫תמוז תש"ו‪ .‬התרוצצות רבתית ניכרת בחוף‪.‬‬ ‫ועד לתחתיתה ממש‪ .‬אמנם רעוע היה הסולם ונועד‬ ‫חמודות בעל פנים מאירות‪ ,‬שהצניע עצמו באחת‬ ‫לשמש בשעת חירום לרדת מכל קומות האנייה‬ ‫אוניית 'ההגנה' עוגנת במזח‪ 800 .‬מקומות יש בה‪ ,‬אחר‬ ‫הפינות ושיקע את כל חושיו בספר שאחז בידיו‪ .‬שלא‬ ‫לסירות ההצלה (שכמובן כלל לא היו באניית המעפילים)‪,‬‬ ‫הכשרה מינימאלית להובלת נוסעים‪.‬‬ ‫ככל הנוסעים‪ ,‬היה הבחור לבוש בלבושו החסידי‪ ,‬במעיל‬ ‫אך לדידו לא היתה 'שעת חירום' גדולה יותר משעת‬ ‫ארוך ומכופתר‪ ,‬אבנט למתניו‪ ,‬כובע חבוש לראשו‬ ‫מר משה פיאדה‪ ,‬יו"ר הפרלמנט הפדרלי‪ ,‬העביר‬ ‫שחרית בה השתוקק לטבילת טהרה‪ .‬מדי בוקר היה‬ ‫ופאותיו הארוכות יורדות על פניו המפיקות נועם וזיו‪.‬‬ ‫הוראה חשאית בצנורות סמויים‪ :‬העלימו עין מיהודים‬ ‫מתגנב אל הסולם‪ ,‬פושט את בגדיו ויורד בקלילות אל‬ ‫סקרנות ניצתה בי‪ ,‬ועד מהרה נודע לי כי הבחור‬ ‫המנסים לעלות לפלסטינה‪ .‬הניחו להם לעזוב את‬ ‫הים הרוגש‪ ,‬ולא ידע איש ברדתו ובעלותו‪.‬‬ ‫המיוחד הוא בנו של הרבי מנדבורנה‪ ,‬ונוסע בגפו לארץ‬ ‫גבולותינו‪ .‬אל תערימו קשיים‪.‬‬ ‫לימים סיפר רבינו‪" :‬רק פעם אחת נתפסתי על ידי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫וכך‪ 3,000 ,‬איש (!) נדחסו באונייה הרעועה‪ .‬שלשת‬ ‫אנשי הצוות‪ ,‬שראוני מטפס בחזרה מן הים אל גג‬ ‫למראה מחזה זה‪ ,‬ניטעה בלבי קבלה עמוקה וחזקה‬ ‫אלפים פליטים‪ ,‬שרידי חרב‪ ,‬שכל חפצם להגיע לארץ‬ ‫האנייה‪ .‬אינני רוצה להיזכר בצעקות שהקימו עלי‪ ,‬אבל‬ ‫לשמור אף אני על דמותי החסידית במלואה‪ ,‬והיא‬ ‫נחלת אבותיהם‪ ,‬לפיסת אדמה קדושה שתסכים‬ ‫היטב זוכר אני‪ ,‬כיצד חיזקתי את עצמי באותן דקות‬ ‫שהעניקה לי את הכוחות לעמוד בכל הנסיונות‪ ,‬ומכח‬ ‫לקלוט אותם בתור בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אחרי גלי‬ ‫ממש‪ .‬אמרתי לעצמי‪' :‬יותר מלצעוק אינם מסוגלים‬ ‫כך ‪ -‬להקים לימים בית חסידי נאמן ולהעביר את‬ ‫המשטמה העמוקה ששטפה אותם בכל פינה באירופה‬ ‫לעולל לי מאומה'‪ ,‬ובכך הצלחתי שלא להתפעל מהם‬ ‫המורשת המקודשת לבניי"!‬ ‫המדממת‪.‬‬ ‫כלל‪ .‬גם בימים הבאים‪ ,‬בכל יום ויום‪ ,‬למעט שבת‬ ‫קודש‪ ,‬ירדתי וטבלתי ולא עמד איש בפניי להפריעני"‪...‬‬ ‫***‬ ‫צפירה נשמעה‪ ,‬והאונייה הרימה עוגן‪.‬‬ ‫כשתיאר רבינו את שעשה‪ ,‬העיר אחד הנוכחים‬ ‫זה מה שהיה בתחילת הנסיעה‪.‬‬ ‫הים התכול נשקף למלוא אופק‪ ,‬אבל ‪ 3,000‬הפליטים‬ ‫בתימה‪ :‬והלא היתה זו סכנת נפשות ממש?!‬ ‫והיא התמשכה‪ ,‬והתמשכה‪ ,‬והתמשכה‪.‬‬ ‫לא זכו להזין עיניהם ברוגע הבראשיתי‪.‬‬ ‫השיב לו רבינו בפשטות‪" :‬אתה צודק‪ .‬ואכן לאחר זמן‬ ‫כעבור ימים אחדים מהיציאה לדרך‪ ,‬כבר לא ראו את‬ ‫הבריטים ימ"ש‪ ,‬שלא היססו להטביע באבחת‪-‬‬ ‫הכרתי בכך שהיתה זו סכנה כה גדולה שאסור היה לי‬ ‫רבינו‪ .‬בכשרונו לחבל תחבולות מחוכמות‪ ,‬תר אחר‬ ‫ירי אלפי נפשות תמימים וחפים מפשע רק בכדי‬ ‫להכניס עצמי בה‪ ,‬ועשיתי על כך תשובה"‪---‬‬ ‫פינה חבויה שאיש אינו דורך שם‪ ,‬ובאין רואים חמק‬ ‫שלא יהינו להסתנן לארץ ישראל ללא אישור רשמי‬ ‫ואנן נענה ונאמר‪ :‬הלוואי עלינו להזדקק ל'תשובה' על‬ ‫אל גג האנייה‪ ,‬כשהוא מתעלם מן האיסור וחומק‬ ‫מטעמם‪ ,‬לא נתנו מנוח‪ .‬מטוסים אנגליים חגו מעל‪,‬‬ ‫בעיות מעין אלו; מה שכן זוהר בעדנו מבעד לחרכי‬ ‫מן השומר שהופקד על המדרגות לסיפון‪ .‬שם מצא‬ ‫וניסן לזהות אוניות מעפילים‪ .‬אם יבחינו במטען‬ ‫סיפור נפלא זה‪ ,‬הוא ביטויו של רבינו עצמו בביאורו‬ ‫מטען גדול של קופסאות מזון‪ ,‬שנועדו לכלכל את‬ ‫האנושי העודף שעל האונייה‪ ,‬יסיקו מיד כי מדובר‬ ‫על הרש"י בפרשתנו (ראה במסגרת בראש העמוד)‪:‬‬ ‫אלפי הנוסעים בכל ימי ההפלגה‪ .‬במהירות ובחשאי‬ ‫במעפילים‪.‬‬ ‫"כשהנך יוצא להיטלטל בדרכים‪ ,‬או אז תוכל למדוד‬ ‫בנה לעצמו תא קטן‪ ,‬מוקף קרשים וארגזים‪ ,‬וקבע שם‬ ‫הצטוו אפוא הנוסעים להידחק בבטן האנייה‪ ,‬לא להציג‬ ‫את מידת יראת השמים שבקרבך"‪---‬‬ ‫את מקומו לכל המסע‪ .‬כה מוסתר היה‪ ,‬עד שהסכימו‬ ‫כף רגל על הסיפון‪.‬‬ ‫עושים רצון צדיק‬ ‫ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א‬ ‫בפקס ‪ | 03-6776953‬אימייל‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫לפרטים‪058-3200027 :‬‬ ‫נפשי תערוג‬ ‫פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע‬ ‫בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם‬ ‫אוצר בלום ויקר‪-‬ערך‬ ‫זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם‪ ,‬מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א‬ ‫הרב הגאון רבי מנחם קליין שליט"א‬ ‫רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו‬ ‫ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק‬ ‫א‬ ‫דברים אחדים מאת המכון‬ ‫ניחוח מיוחד שפוך על פני פרקי הזכרונות הנערכים עתה על ידי חבר עורכי המכון‪ ,‬והמתעתדים להתפרסם במדורנו בשבועות הבאים עלינו לטובה‪.‬‬ ‫סדרה זו‪ ,‬כרוכה‪ ,‬מזוגה ושלובה בדברי ימיה של נדבורנה זה עשרות בשנים‪ ,‬בקשר מלופף והדוק‪.‬‬ ‫לא הרי סיפורים שאירעו הכא והתם‪ ,‬כהרי סידרה שכל‪-‬כולה מספרת בעצם את סיפורה של תקומת חצר קדשנו כמעט מני ראשית ימיה בארץ הקודש‪ ,‬ועד למרום שבתו של רבינו זיע"א על גפי‬ ‫מרומי קרת בתוככי קריה נאמנה אשר התכוננה ברמה בבני ברק ופארותיה שלוחות על פני תבל לשם ולתפארת ולתהילה‪.‬‬ ‫זכה איש שיחנו‪ ,‬הגאון רבי מנחם שליט"א‪ ,‬לעמוד לצידם של רבותינו הקדושים בכל עת ועידן ‪ -‬וביותר בציוני דרך מרכזיים ומשמעותיים בקורות ימיהם ובקורות ימי חצר הקודש‪ .‬לצד לחניו הערבים‬ ‫שנתקדשו בפי רבותינו ומושרים דרך קבע בשולחנות הטהורים‪ ,‬הרי שטביעת אצבעותיו חרותה בכל פינה וזווית של נדבורנה‪ ,‬ושיאן ‪ -‬במפעל חייו הגדול הקמת קרית נדבורנה ובמרכזה הבנין אדיר‬ ‫הממדים 'היכלי רוזנטל'‪ ,‬שזכה להיות אושפיזכן לשכינה ולהיות תל תלפיות שמשם תצא תורתו ואורו של רבינו אל כל העולם כולו‪.‬‬ ‫בלתי ניתן לשכוח את המעמיד המרטיט והנורא "גדלו"‪ ,‬ביום ראש חודש ניסן תשע"א‪ ,‬כאשר רבינו זיע"א הכניס ספר תורה לזכותו ברוב רגש וכל לבב נמס למראהו‪ ,‬והרה"ג רבי מנחם שליט"א נטל‬ ‫את רשות הדיבור ופנה לערוך את 'סיום הש"ס' שנלמד על ידי כלל חסידיו ותלמידיו של רבינו‪ ,‬לזכותו ולרפואתו‪ .‬הרב קליין פתח אז בשיר רווי רגש‪ ,‬שגולל את פרשת מסעו ההיסטורי של ספר‬ ‫תורתו של רבנו ה"דבר חיים" זי"ע מביתו שבסערט‪ ,‬דרך הערבות של בוקובינה ורכבות המוות הדוהרים‪ ,‬עד לחצרו הקדושה בארץ ישראל‪ .‬הג"ר מנחם המשיך וחרז בקול נרגש‪ ,‬כי ספר התורה של‬ ‫חצר הקודש נדבורנה‪ ,‬ממשיך ומאגד בקשר של קיימא את נפשות החסידים במורה דרכם הנערץ והנקדש‪ ,‬ועתיד ללוות את עם ישראל בדרכם לקבלת פני משיח צדקנו‪ .‬רגעים בלתי נשכחים אלו‪,‬‬ ‫הפליאו להביע את המשכיותה ונצחיותה של דרך רבותינו הקדושים‪ ,‬עד ביאת ינון‪.‬‬ ‫בטוחים אנו כי קהל הקוראים הע"י יתענגו על מתק סיפוריו ודובשנם‪ ,‬ויהיו אלו כצוהר מאיר למגילת דברי ימי רבותינו מזווית ייחודית ואותנטית‪.‬‬ ‫ברכותינו שלוחות להג"ר מנחם שליט"א לאורך ימים ושנים טובות דשנים ורעננים‪ ,‬לראות בפירות עמלו ולשאוב נחת מכל מפעליו מתוך בריות גופא ונהורא נפישא‪ ,‬ויעמדו לו כל זכויותיו הרבות לטוב‬ ‫לו כל הימים‪.‬‬ ‫***** ג ******‬ ‫לאחר זמן פגע בו אותו חסיד‪ ,‬ושאלו האם יוכל להגיד לו‬ ‫מה השעה‪ .‬ענה לו הינוקא את השעה המדויקת‪ ,‬כשהוא אינו‬ ‫***** א ******‬ ‫"כל פעם שאני נזכר‪ ,‬אני נרעד"!‬ ‫מחסיר אף את מנין השניות‪" .‬וכי מבקש אתה להראותני‬ ‫כיצד עונים לשאלה 'מה השעה'‬ ‫שמעתי פעם מפי הר"ר מאיר כ"ץ ז"ל‪ ,‬שהיה מחסידי הרבי‬ ‫שיודע אתה לקרוא בשעון"‪ ,‬שאל האיש את שסבר לתומו‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה שהגעתי לנדבורנה‪ ,‬באתי להכנס לישיבתו‬ ‫ה"דבר חיים" זיע"א בסערט‪ ,‬מעשה נורא שבדידיה הוה‪:‬‬ ‫השיב לו הילד הצדיק‪" :‬כך קיבלתי על עצמי‪ ,‬שבכל פעם‬ ‫של הרבי ה'דבר חיים' זיע"א‪.‬‬ ‫פעם ראה יהודי ממכריו שפניו נפולות ודמעתו על לחיו‪.‬‬ ‫שתיקלע לפני האפשרות לעשות טובה ליהודי‪ ,‬אעשנה‬ ‫בדיוק אז הסתיימה תפילת ערבית‪ ,‬והרבי ה'דבר חיים' הבחין‬ ‫לשאלתו סיפר האיש כי אמש הגיעו קציני צבא לסערט ותפסו‬ ‫בשלמות מבלי להחסיר בה פרט"‪...‬‬ ‫בי ופנה אלי בשאלה "מה השעה?"‬ ‫בחורים לשלחם לחזית ואת שני בניו לקחו‪ .‬יעץ לו ר' מאיר‬ ‫הבטתי בשעוני‪ ,‬והשבתי‪' :‬שבע ודקה'‪.‬‬ ‫שייכנס אל הרבי ה'דבר חיים' ויבקש את ברכתו‪ ,‬שכן מופלג‬ ‫***** ב ******‬ ‫הבחורים שעמדו סביבי חייכו ביניהם‪ .‬הם לא היו רגילים‬ ‫הוא במופתיו הנודעים‪ .‬רחוק היה האיש מהליכות חסידות‪,‬‬ ‫ובקושי הצליח לשכנעו לכתוב קוויטל ולהיכנס אל הקודש‪.‬‬ ‫"עמוד לעזרתו של בני"!‬ ‫ל'דייקנותי'‪...‬‬ ‫קרא הרבי את פתקתו ואמר‪" :‬הסר דאגה מלבך‪ ,‬ועוד בטרם‬ ‫הגעתי פעם אל רבינו ה"דבר חיים" זיע"א‪ ,‬והוא אמר לי‪:‬‬ ‫אך הרבי ה'דבר חיים' שיבח אותי על כך באזני כולם ואמר‪:‬‬ ‫תקבל את השבת ישובו בניך בשלום הביתה"‪ .‬פג לבו של‬ ‫"חוש נא לביתו של בני‪ ,‬הוא זקוק לעזרה דחופה‪ ,‬עמוד‬ ‫"הלא כך אמר הרה"ק מבעלזא‪ ,‬שכששואלים אדם 'מה‬ ‫האיש מלהאמין‪ ,‬ויצא בברכיים כושלות‪ ,‬כי לא נשא לבו אותו‬ ‫לעזרתו"!‬ ‫השעה' עליו להשיב במדויק‪ ,‬כדי לעשות חסד בשלמות"!‬ ‫לקבל שיתכן כדבר הזה‪.‬‬ ‫לימים שמעתי הדרכה זו במפורש מבנו הקדוש‪ ,‬רבינו זיע"א‪,‬‬ ‫החשתי פעמי לבית רבינו‪ ,‬ומצאתיו מתפתל ביסורים‪.‬‬ ‫ראה ר' מאיר שהלה מפקפק בדבר‪ ,‬ואף בלבו החלו לפרכס‬ ‫והוא פירט את כל הסיפור בארוכה‪ ,‬וכך סיפר‪:‬‬ ‫חיש מהר נסעתי עמו לבית הרפואה‪ ,‬שם אובחן שתקפו‬ ‫אי אלו ספקות‪ ,‬עד כי ביקש להיכנס ולהזכיר שוב אצל הרבי‬ ‫'אפנדציט'‪ ,‬ולדברי הרופאים הגיע ממש ברגע האחרון בטרם‬ ‫כאשר היה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ילד רך בשנים‪,‬‬ ‫ה'דבר חיים' את דבר צרתו של אותו יהודי‪ .‬ברם‪ ,‬חשש‬ ‫היה מאוחר מדי ה"י‪ .‬רבינו נותח מיידית‪ ,‬ונותר לשהות‬ ‫קיבל שעון חדש במתנה וראו שהוא שמח בו מאד‪ .‬שאל‬ ‫להיכנס ולהגיד זאת‪ ,‬ולכן ביקש את רבינו‪ ,‬שהיה ילד כבן שש‪,‬‬ ‫בביה"ח בשב"ק‪ ,‬כשנאסר עליו אף לירד מהמטה‪ .‬אני שהיתי‬ ‫אותו אחד מבאי בית אביו‪ ,‬לשמחה גדולה זו מה היא עושה‪,‬‬ ‫שיכנס ויעלה את זכרונם לטובה של שני הבחורים הנפקדים‪.‬‬ ‫לצדו‪ ,‬כהוראת הרבי הדבר חיים שהורה לי לבל אעזוב אותו‬ ‫והשיב לו‪" :‬שתי מעלות לו לשעון‪ :‬האחת‪ ,‬שניתן לראות‬ ‫רבינו שהיה רך בשנים כבר היה אחוז יראת רוממות מאביו‬ ‫לבד עד שובו לביתו‪.‬‬ ‫בו בחוש הכיצד חולף הזמן‪ ,‬וכל רגע ורגע הוא רגע חדש‬ ‫הקדוש ולא היה מורגל להיכנס בשופי לחדרו‪ .‬רק משהגיע‬ ‫שיש לנצלו‪ .‬בתקתוקי השניות‪ ,‬מורה השעון לאדם במעין‬ ‫והנה בליל שבת קודש‪ ,‬לאחר שהתפלל רבינו תפילת‬ ‫תוכחה לאמור; בא וראה היאך הזמן רץ ואתה אינך מנצלו‪...‬‬ ‫ערב שבת קודש ועדיין לא שבו הבנים‪ ,‬נכנע רבינו לתחנוניו‬ ‫ערבית בשלהבת אש קודש כדרכו תמיד‪ ,‬הורה לי ללכת‬ ‫והפצרותיו של ר' מאיר ונכנס להגיד לאביו הקדוש את ששם‬ ‫והמעלה השנית‪ ,‬שבאמצעות השעון ניתן לקיים חסד עם‬ ‫למעונו של הרה"ח ר' זעליג גיברשטיין ז"ל‪ ,‬שהתגורר‬ ‫הבריות לכשנשאלים על ידי מאן דהו את השעה ויכולים‬ ‫ר' מאיר בפיו‪.‬‬ ‫בסמיכות‪ ,‬לסעוד שם את סעודת השבת‪ ,‬ובשובי שאביא‬ ‫לענות לו"‪.‬‬ ‫נענה הרבי ה'דבר חיים' ואמר‪" :‬אין צורך להזכיר שנית‪ .‬זוכר‬ ‫עמי יין לקידוש‪ .‬למרות שנאסר עליו לאכול‪ ,‬מיאן רבינו‬ ‫אני היטב את שאמרתי‪ ,‬כי יהיו בבית קודם קבלת שבת"‪.‬‬ ‫לוותר על הקידוש‪ ,‬ובמאמצים מרובים קידש על היין‬ ‫דקות אחדות קודם כניסת השבת הופיעו שני הבחורים‬ ‫ואכל מעט‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬נטל ספר ושקע בלימוד‪,‬‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי‬ ‫ששוחררו מעבודת הצבא ושולחו לביתם ללא כל סיבה!‬ ‫ובמשך כל הלילה התמיד בעיונו מבלי שניכר עליו רושם‬ ‫תומכי המכון‬ ‫לאחר ששמע הגר"מ קליין את הסיפור מפי ר"מ כ"ץ‪ ,‬המתין‬ ‫מאורעות היממה האחרונה‪ .‬יסורי גופו שהבהילוהו לבית‬ ‫החולים והזקיקוהו לניתוח חירום‪ ,‬כמו נמוגו כאשר שקע‬ ‫הרה"ח ר' ישכר דב ווסנר שליט"א‬ ‫לשעת הכושר ובהזדמנות שנקרתה בדרכו שאל את רבינו‪,‬‬ ‫בלימודו‪.‬‬ ‫ואביו הרה"ח ר' אורי ווסנר שליט"א‬ ‫האם זוכר הוא גופא דעובדא דהוה בדידיה‪.‬‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‪-‬נכדו שיחי'‬ ‫נענה רבינו ואמר בהתרגשות גלויה‪" :‬לא רק שאני זוכר זאת‪,‬‬ ‫יצויין שגם בצפרא דשבתא הורה לי רבינו ללכת להתפלל‬ ‫עב"ג בשעטו"מ למז"ט‬ ‫אלא שכל פעם שאני נזכר בסיפור הזה‪ ,‬כל איברי דא לדא‬ ‫שחרית בבית כנסת סמוך‪ ,‬אך ציווני שאבוא לפקוד את‬ ‫נקשן‪ ...‬המילים שאמר לי אבי הקדוש אז‪ ,‬מהדהדות באזני עד‬ ‫יהי רצון שיזכו לקשר של קיימא ולבנין עדי עד‬ ‫מיטתו קודם קריאת התורה‪ ,‬בכדי לצאת ידי חובת הוראתו‬ ‫עצם היום הזה כאילו וזה עתה שמעתיו"‪.‬‬ ‫ויזכו לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫של הרבי ה'דבר חיים' שציווני לבל אעזבהו‪.‬‬ ‫אבל יחיד‬ ‫בשבוע זה‪ ,‬נתבקש לישיבה של מעלה איש מורם מעם‪ ,‬אציל נפש וזך רעיון‪ ,‬הגה"ח רבי שלמה ברוך בלוי זצ"ל‪.‬‬ ‫תלמיד מובהק היה למרן הגאון האדיר בעל "שבט הלוי" זיע"א‪ ,‬ובד בבד התדפק על פתחיהם של רבים מצדיקי הדור בשקיקה לקבל תורה ויראה מכל איש אשר רוח בו‪ .‬בהיותו 'מבקש' בכל‬ ‫נימי לבו ונפשו‪ ,‬היה מתאבק בעפר רגליהם של חכמים ושותה בצמא את דבריהם‪ ,‬ואוגר בקרבו אוצרות רוח בכל מכמני החסידות‪ .‬התברך בלשון לימודים ועט סופר מהיר‪ ,‬וזכה להעלות על‬ ‫הכתב עשרות רבות של חיבורים יקרים בענינים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫רגש עז קינן בקרבו לנחלת רבותינו הקדושים לבית נדבורנה‪ ,‬ואף נטל חלק נכבד בעריכת דברותיהם וספריהם של רבותינו ה"דבר חיים" זיע"א ומרן רבינו הקדוש זיע"א‪ .‬אף בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬כאשר נרו דעך וכוחותיו לא עמדו לו‪ ,‬עוד ביטא המיית לבו להעלות על הכתב שיחות קודש מרבינו זיע"א ולעורכם בקולמוס סופרים‪ ,‬בשל החיבור הנפשי העמוק שרחש לתורת‬ ‫רבותינו‪.‬‬ ‫חברי המכון מציינים‪ ,‬כי לפני חדשים אחדים נקש במפתיע על דלת משרדי המכון‪ .‬ראשי המכון חרדו לקראתו‪ ,‬והוא התנצל כי הנו בדרכו לשפוך צקון לחש בציון מורו ורבו ה"שבט הלוי"‬ ‫זיע"א‪ ,‬אך בעוברו בסמיכות למשרדי המכון לא עצר בעדו מלהווכח מקרוב מה התחדש בין כתלי המכון‪' ,‬בכדי לשאוב חיות' ‪ -‬כדבריו‪ .‬בהמייה הביע את רגשותיו‪ ,‬שכל 'דיבור' נוסף מרבינו‬ ‫נוסך בו תעצומות נפש‪.‬‬ ‫זכה שרבינו זיע"א האיר לו פנים במיוחד‪ ,‬ומצא בו 'כלי מוכן לקבל' בהשיבו לו תשובות מפורטות ורבי‪-‬תוכן כרום ערכו‪.‬‬ ‫נציג בזאת מן הגנזך קטעים מתוך רשימה אישית שלו‪ ,‬בעלת ערך מיוחד‪ ,‬בה העלה על הכתב שיחת קודש שהעניק לו רבינו בין כסה לעשור שנת תשע"ב‪ ,‬פחות ממחצית השנה לפני‬ ‫הסתלקותו לחיי עד‪ ,‬כאשר למרות חולשתו הרבה הוריק עליו מעיינות דעת והשיב לו בשפה ברורה ובהרחבת דברים‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪ ,‬ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫אל החלון לפתוח לראות מה קורה בפנים (ואמר אד"ש בדרך צחות‪ ,‬מסתמא היה לו איזה היתר‪)...‬‬ ‫גם 'קצרה' כולל לפעמים כמו 'ארוכה'‬ ‫וראה את הרה"ק בעל באר מים חיים שוכב על הארץ מעוטף בטליתו‪ ,‬ובוכה מאין הפוגות‪,‬‬ ‫בקול רם‪ ...‬ואם לב אבן הוא נימוח מקול בכייתו העצומה‪.‬‬ ‫ביקשתי הדרכה לתפלות הקדושות של יום הקדוש‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬הבא עלינו לטובה‪ ,‬ואמר‬ ‫לי‪ ,‬באמת אין לי כח כל כך להאריך‪ ,‬כי איני בקו הבריאות‪ .‬אמת‪ ,‬שהימים הקדושים מוסיפים‬ ‫ויפנה אליו הגבאי‪ ,‬רבי‪ ,‬איך אתם בוכים בשבת? ויען לו הרה"ק‪ ,‬שתי תשובות בדבר‪ ,‬קודם‬ ‫כח וחוזק (להלן התבטא שמהימים הקדושים שואבים כמו בנזין לכל ימות השנה)‪ ,‬רק שצריך להיות כלים‬ ‫כל‪ ,‬אין זה בכי של צער ויגון ח"ו‪ ,‬כי אם בכי של השתוקקות וכיסופין להקב"ה [ואמר אד"ש‪,‬‬ ‫מוכנים לקבל את האור הגדול‪ ,‬ואף שאיני יכול להאריך‪ ,‬אבל יש בחינה של תפלה קצרה‬ ‫אני צרפתי לזה מה שכתב הט"ז (או"ח סימן רפח סק"ב עמ"ש השו"ע 'מי שיש לו עונג אם יבכה וכו'‬ ‫ויש בחינה של תפלה ארוכה‪ ,‬ואף שהעיקר הוא תפלה ארוכה‪ ,‬אך גם התפלה הקצרה כוללת‬ ‫מותר לבכות בשבת')‪ ,‬וז"ל‪ ,‬איתא באגדה שמצאו תלמידיו של רע"ק שהיה בוכה בשבת‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫הקדושה שבארוכה‪ ,‬ועל כן אם אי אפשר לבוא בארוכה‪ ,‬נבוא בקצרה‪.‬‬ ‫עונג יש לי‪ ,‬ונראה לי‪ ,‬דהיינו שמרוב דבקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות‪ ,‬שכן מצינו ברע"ק‬ ‫בזוהר חדש‪ ,‬שהיה בוכה מאוד באמרו שיר השירים‪ ,‬באשר ידע היכן הדברים מגיעים‪,‬‬ ‫וכ"ה מצוי במתפללים בכוונה‪ ,‬עכ"ל עיי"ש]‪ .‬ושנית‪ ,‬אחר שראיתי את תפלת הרב הקדוש‬ ‫"נרעשו בהתרוממות הקדושה"‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬הבנתי שעדיין לא התפללתי כלל‪ ,‬ועודני קודם התפלה‪ ...‬פוק חזי‬ ‫פעם נסע זקיני הקדוש הרבי ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע אל הגה"ק בעל הייטב לב מסיגעט‬ ‫גבורתהון דהני זכאי חסידי קדמאי‪ ,‬איך התפעלו מתפלה אמיתית‪ ,‬עד אין שיעור‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואבה הגה"ק מסיגעט שתהיה לו התקשרות והתבטלות אל הרבי ר' מרדכי זי"ע‪ ,‬ואחר‬ ‫תפלת שחרית ומוסף דשבת קודש‪ ,‬והסעודה‪ ,‬והגיע כבר זמן המנחה‪ ,‬כי ינטו צללי ערב‪ ,‬הלך‬ ‫"אם היו יודעים שזה העיקר"‬ ‫למקום תפלתו של הרבי ר' מרדכי זי"ע‪ ,‬להאזין לקול תפלתו הקדושה‪ ,‬והלך שם בלויית‬ ‫משמשיו ואנשיו‪ ,‬והם באו להיכל קדשו‪ ,‬ועמדו מאחורי דלת בית תפלתו‪ ,‬ושמע הגה"ק‬ ‫דיבר מענין הכנה לתפלה‪ ,‬ואמר‪ ,‬שאם העולם היו יודעים שעיקר התפלה הוא ההכנה‪,‬‬ ‫איך שהרבי ר' מרדכי זי"ע אומר הני מלין עלאין ‪" -‬המלך המרומם לבדו מאז"‪ ...‬כי אחז‬ ‫היו מכינים עצמם היטב‪ ,‬וההכנה היא דבר גדול מאד‪ ,‬איך נראה הק"ש שעל המיטה ואיך‬ ‫אז באריכות תפלתו בתפלת שחרית‪ .‬ואמר הצה"ק זי"ע המלים הללו בדבקות נפלאה כזו‪,‬‬ ‫נראה השכיבה‪ ,‬ואמר ווארט נורא ידוע (כך התבטא בלשונו הק') מזקה"ק הרבי רבי מאיר'ל‬ ‫עד שאשתומם הגה"ק מסיגוט זי"ע כשעה חדא‪ ,‬ואמר לאחוזת מרעהו‪ ,‬וכי אנחנו מכירים‬ ‫מפרימשליאן זי"ע‪ ,‬שלכאורה‪ ,‬יש קושיה שכולם שואלים‪ ,‬דהמחבר פתח‪ ,‬יתגבר כארי לעמוד‬ ‫את המלים האלו? וכי אנו אמרנו אותן פעם? כי מרוב השתוקקות ודבקות שנשבו מרוח פיו‬ ‫בבוקר לעבודת בוראו‪ ,‬הגה‪ ,‬ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב‪ ,‬והנה המחבר מדבר‬ ‫הקדוש של הרבי ר' מרדכי היה נדמה לו כלשון חדשה לגמרי‪ ,‬שלא אמרה מעולם‪.‬‬ ‫מענין עמידה ומה שייך לדבר כאן מענין שכיבה‪ ,‬אלא כפי ששוכבים כך קמים‪ ,‬אם אדם הולך‬ ‫לישן כמו יהודי ‪ -‬כך יקום בבוקר בזריזות‪.‬‬ ‫ואמר כ"ק אדמו"ר (שליט"א) [זיע"א]‪ ,‬וכי יש לנו השגה בסיפור זה‪ ,‬וכי הוא לא אמר כמה‬ ‫שעות קודם בעצמו את הדברים האלו גם כן בדבקות ובכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ואף על פי כן שני גדולי‬ ‫"לחיות עם העכערקייט"‬ ‫עולם כאלו‪ ,‬נרעשו בהתעוררות הקדושה של אמירת מלין דרחימותא לקוב"ה מפורשות‬ ‫יוצאות מפי צדיק בקדושה ובטהרה‪ ,‬אף שהרבי ר' מרדכי היה צעיר בשנים ממנו‪ ,‬אעפ"כ כ"כ‬ ‫אצלנו היתה עבודת התפלה גדולה מאד‪ ,‬כך קבלנו מאבוה"ק ורבוה"ק‪ .‬ועיקר מה שאנו‬ ‫חשקה נפשו בתפלתו‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫צריכין‪ ,‬הוא כמו הסיפורים הנ"ל‪ ,‬לידע שלא הגענו למעלת התפלה‪ ,‬וחזר על דברי הרר"א‬ ‫זי"ע (ליקוטי שושנה) פתחו לי שערי צדק כו' (תהלים קיח‪ ,‬יט)‪ ,‬דהנה עיקר מדת הצדיקים (ערליכע‬ ‫אידן) כך היא‪ ,‬בכל מה שעובד יותר להבורא ברוך הוא‪ ,‬הוא מבין יותר שאינו יכול להגיע אל‬ ‫"פוק חזי איך התפעלו מתפילה אמיתית"‬ ‫תכלית העבודה‪ ,‬כי אין סוף בדבר‪ ,‬וזה הוא עיקר הבנת הצדיק שמבין זה שאינו יכול לבא‬ ‫שוב היה מעשה נפלא עם זקנינו הגה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע‪ ,‬בעל מחבר ספה"ק‬ ‫אל התכלית הגמור‪ ,‬והיא היא העבודה‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬פתחו לי‪ ,‬פירוש הצדיק אומר‬ ‫באר מים חיים וכו'‪ ,‬שהגיע למחוזו הצה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬וכיון שרבי חיים‬ ‫שיפתחו לו השערי העבודה‪ ,‬לבא בם לעבוד הבורא‪ ,‬לפי שסובר שלא עשה כלום עדיין ולא‬ ‫זי"ע היה אב"ד דמתא‪ ,‬לא היה יכול להתאסף עם ראשי עם ולהכלל בתפלת רבינו הקדוש‬ ‫פעל בעבודתו כלל עדיין‪ ,‬ומשיבין לו זה השער לד'‪ ,‬פירוש‪ ,‬היא היא עיקר העבודה לידע זה‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬כי הוצרך להתפלל עם אנשי הקהילה בבית המדרש דמתא‪ ,‬ודרכם היה‪,‬‬ ‫שאינו יכול לגמור העבודה כי דבר שאין לו סוף ותכלית; עכ"ל‪.‬‬ ‫שלאחר תפלת מוסף היו מתכנשין בחדר מיוחד לקדש שם ולאכול שם מיני מזונות‪ ,‬בצוותא‬ ‫ועל כן חזינן דהצדיקים הנ"ל‪ ,‬אף שהיו בעלי מדרגה נשגבים‪ ,‬גדולי עולם‪ ,‬אעפ"כ כשראו‬ ‫עם האב"ד דמתא מוהר"ח הנ"ל‪.‬‬ ‫את מעלת תפלת הצדיק זולתם‪ ,‬היו מתבהלין ומתרעשין מאימת שמו הגדול יתברך‪ ,‬עד‬ ‫ויהי באותה שבת‪ ,‬מיהר הרה"ק הבאר מים חיים לבית תפלתו של הקדושת לוי זי"ע‪ ,‬ואנשי‬ ‫שהיה נדמה להם שלא התפללו מימיהם‪ ,‬ועלינו להכין את עצמנו בדרך כזו לתפלת הימים‬ ‫הקהילה באו עמו לשם‪ ,‬ויהי בשומעו גבורת תפלתו הנוראה של הצה"ק מבארדיטשוב זי"ע‪,‬‬ ‫הקדושים הבעל"ט‪ ,‬ובדרך זו לשמרם לאחרי עבור הימים טובים שנרגיש שהתפילות הקד'‬ ‫די הצורך‪ ,‬חזר עמם לבית המדרש שלהם‪ ,‬והם נתאספו במקום הקבוע לקידוש‪ ,‬אך הבאמ"ח‬ ‫הם חלק מאתנו‪ ,‬וממנו ניקח לעבוד את ה' בהתרוממות הרוח‪ ,‬כי הם חיינו לחיות עם‬ ‫ביקש שימתינו לו כי הוא רוצה להסתגר בחדר זמן קצר‪ ,‬ועד ארגיעה יבוא להסב עמם‪ ,‬אבל‬ ‫הרבש"ע עם העכערקייט ודערהויבנקייט‪.‬‬ ‫במציאות עברה שעה ארוכה‪ ,‬והרבי אינו יוצא אליהם‪ ,‬ויחרדו כל העם מאד‪ ,‬ואחד מהם ניגש‬ ‫‪22‬‬ ‫‪03-7654021‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪050-4165319‬‬ ‫‪03-6776953‬‬