gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעם · Mita'am — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מטעם · Mita'am

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מטעם · Mita'am — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מטעם ‪ 313‬לפרשת לך לך‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫(מנח אתנחתא) (בראשית יב‪,‬‬ ‫לה‬ ‫ֽה ֑‬ ‫ַיט ָּׁא ֳ‬ ‫ַוי ְַע ֵּתק ִמ ָּׁשם ָּׁה ָּׁה ָּׁרה ִמ ֶּק ֶּדם ְל ֵּבית ֵּאל ו ֵּ ֣‬ ‫ח)‬ ‫רש"י מביא את המדרש‪" :‬אהלו ‪ -‬אהלה כתיב‪ ,‬בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו‪ .‬ב"ר"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫(מנח אתנחתא)‪ ,‬אברהם נטה תחילה את אהל שרה‪ ,‬בו היא מונחת במנוחה‪,‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬וַי֣ט ָֽאהֳל֑ ה‬ ‫ישּה‪ ,‬ודרשו‪" 1‬מכאן שאין קורת רוח לאשה אלא בבית‬ ‫ּומצֶ אן ָ ְמנּוחָ ה ִא ָשה בֵּ ית ִא ָ‬ ‫כפי שנרמז בפסוק (רות א‪ ,‬ט) ְ‬ ‫בעלה"‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫(מרכא טפחא) ַה ֶּנ ְג ָּׁבה (בראשית יב‪ ,‬ט)‬ ‫ו ִַי ַסע ַא ְב ָּׁרם ָּׁהל֥ו ְך ְו ָּׁנס֖ו ַע‬ ‫רבי ישראל אהרן קלצקין‪ ,‬מעדני הפרשה‪ ,‬מבאר‪ :‬אמרו חז"ל‪ 2‬אל יפסיע פסיעה גסה אפילו בחול שפסיעה‬ ‫גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם‪.‬‬ ‫רש"י מבאר (שבת דף קיג עב)‪ :‬פסיעה גסה יותר מאַ מָ ה‪ ,‬פסיעה בינונית אמה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫כלומר יש ללכת פסיעה רכה (היפך מגסה) שהיא פחות מאמה‪ ,‬דהיינו פסיעות של טפחים שלא יהיו אמה‪.‬‬ ‫(מרכא טפחא)‪ ,‬שהליכתו של אברהם היתה מרכא טפחה‪ ,‬היינו פסיעה‬ ‫ורומזים הטעמים הל֥ ֹוְך וְ נ ֖סֹו ַע‬ ‫רכה של טפח ולא אמה‪.‬‬ ‫(קדמא) ַא ְב ָּׁרם ִמ ְצ ַר ְי ָּׁמה (בראשית יב‪ ,‬י)‬ ‫ַי֨ ֶּרד‬ ‫ו ְַי ִהי ָּׁר ָּׁעב ָּׁב ָּׁא ֶּרץ ו ֵּ‬ ‫במדרש‪ 3‬נאמר‪" :‬ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר‪ :‬אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך‬ ‫לפני בניך‪ .‬את מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו‪ .‬באברהם כתיב (שם יב) ויהי רעב בארץ בישראל‬ ‫כתיב (שם מח) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ באברהם כתיב (שם יב) וירד אברם מצרימה לגור שם‬ ‫ובישראל כתיב (במדבר כ) וירדו אבותינו מצרימה באברהם כתיב לגור שם ובישראל כתיב לגור בארץ באנו"‪.‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫(קדמא) אַ ְב ָרם‪ ,‬אברהם הקדים‪" ,‬צא וכבוש את הדרך לפני בניך"‪ ,‬בבחינת מעשה‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬ו ַ֨י ֶרד‬ ‫אבות סימן לבנים‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫‪ 1‬מדרש רבה רות‪ ,‬פרשה ב פסקה טו‪.‬‬ ‫‪ 2‬שבת קיג עב‪.‬‬ ‫‪ 3‬מדרש רבה בראשית ‪ -‬פרשה מ פסקה ו‪.‬‬ ‫א‬ ‫מטעם ‪ 313‬לפרשת לך לך‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫(מנח זקף קטן) ִכי ָּׁכ ֵּבד ָּׁה ָּׁר ָּׁעב‬ ‫שם‬ ‫ו ְַי ִהי ָּׁר ָּׁעב ָּׁב ָּׁא ֶּרץ וַי ֵֶּּרד ַא ְב ָּׁרם ִמ ְצ ַר ְי ָּׁמה ָּׁלגּ֣ור ָּׁ ֔‬ ‫ָּׁב ָּׁא ֶּרץ (בראשית יב‪ ,‬י)‬ ‫רד"ק מבאר‪" :‬לגור שם‪ ,‬לא להשתקע שם אלא לגור שם עד שיעבור הרעב מארץ כנען"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫כך גם פורש בהגדה של פסח‪ַ " :‬ו ָיגָר ָשם ‪ְ -‬מלַ מֵּ ד ֶשל ֹּא י ַָרד ַיעֲקֹּ ב אָ ִבינּו ְל ִה ְש ַת ֵּקעַ ְב ִמצְ ַריִם אֶ לָ א לָ גּור ָשם‪,‬‬ ‫ֹּאמרּו אֶ ל פַ ְרעֹּ ה לָ גּור בָ אָ ֶרץ בָ אנּו ‪ ."...‬ע"כ‪.‬‬ ‫ֶש ֶנאֱ מַ ר‪ ,‬וַי ְ‬ ‫(מנח זקף קטן)‪ ,‬להיות מונח במצרים זמן קטן‪ ,‬עד שיעבור הרעב‪.‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬לג֣ ּור ֔שם‬ ‫שלום המאירי‬ ‫שר ִה ְק ִריב ָּׁלבוא ִמ ְצ ָּׁר ְי ָּׁמה (בראשית יב‪ ,‬יא)‬ ‫(זקף גדול) ַכ ֲא ֶּ‬ ‫ו ְַי ִה֕י‬ ‫בטעם זקף גדול הרומז‪ 4‬לשם הוי'ה?‬ ‫מדוע וַיְ ֕הי‬ ‫אפשר שרומז הכתוב " ַוי ְִהי"‪ ,‬לשון צער‪ ,‬וי‪-‬הי‪ ,5‬על שאברהם נאלץ לעזוב את ארץ כנען‪ ,‬והטעם זקף גדול‪,‬‬ ‫הרומז לשם הוי'ה‪ ,‬רומז על מאמר חז"ל‪" :6‬שכָל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה‪ ,‬וכל הדר בחוצה‬ ‫לארץ דומה כמי שאין לו אלוה‪ ,‬שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים"‪.7‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫‪ 4‬טעם זקף גדול מורכב מאות ו' ושתי אותיות י'‪ ,‬גימטריא כ"ו‪ ,‬כשם הוי'ה‪.‬‬ ‫‪ 5‬מגילה דף יא עא‪" :‬ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי והי"‪.‬‬ ‫‪ 6‬כתובות דף קי עב‪.‬‬ ‫‪ 7‬ראה גם חת"ם סופר‪ ,‬על פסוק י'‪ .‬המבאר שהפסוק רומז לחטא‪" :‬כאשר הקריב לבוא מצרימה‪ .‬הקשני א' התם פירש"י‬ ‫[שמות י"ד י'] ופרעה הקריב התאמץ עצמו להקריב‪ ,‬הכא אמאי כתיב הקריב ולא קרב‪ .‬ואמרתי ליישב לפמ"ש הרמב"ן‬ ‫ז"ל שאברהם חטא במה שיצא מארץ הקדושה ושלכן נענשו בגלות מצרים ע"י הרעב וכ' עוד שגם בזה חטא באומרו‬ ‫אמרי נא אחותי את ולא בטח בה' שיעשה לו נס‪ ,‬והנה לא זכר שום עונש על חטא הזה האחרון‪ ,‬ואומר אני שלא חטא‬ ‫בזה אחר שכבר ידע שחטא לא סמך עצמו על זכותו שיעשה לו נס על זה הדרך שהוא נגד רצונו ית"ש‪ .‬וזה שאמר‬ ‫הפסוק ויהי כאשר הקריב והתאמץ ללכת מצרים שלא כדת ע"כ אמר הנה נא יש לדאוג וכו' כפירש"י "‪.‬‬ ‫ב‬