מטעם · Mita'am — לך לך (2026-10-19)

מטעם 313לפרשת לך לך בס"ד
רמזים בטעמי המקרא בפרשה
מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי ,אשמח לתגובות במיילshalom303@gmail.com :
(מנח אתנחתא) (בראשית יב, לה
ֽה ֑
ַיט ָּׁא ֳ
ַוי ְַע ֵּתק ִמ ָּׁשם ָּׁה ָּׁה ָּׁרה ִמ ֶּק ֶּדם ְל ֵּבית ֵּאל ו ֵּ ֣
ח)
רש"י מביא את המדרש" :אהלו -אהלה כתיב ,בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו .ב"ר" .ע"כ.
(מנח אתנחתא) ,אברהם נטה תחילה את אהל שרה ,בו היא מונחת במנוחה, ונרמז בטעמים :וַי֣ט ָֽאהֳל֑ ה
ישּה ,ודרשו" 1מכאן שאין קורת רוח לאשה אלא בבית
ּומצֶ אן ָ ְמנּוחָ ה ִא ָשה בֵּ ית ִא ָ
כפי שנרמז בפסוק (רות א ,ט) ְ
בעלה".
שלום המאירי
(מרכא טפחא) ַה ֶּנ ְג ָּׁבה (בראשית יב ,ט) ו ִַי ַסע ַא ְב ָּׁרם ָּׁהל֥ו ְך ְו ָּׁנס֖ו ַע
רבי ישראל אהרן קלצקין ,מעדני הפרשה ,מבאר :אמרו חז"ל 2אל יפסיע פסיעה גסה אפילו בחול שפסיעה
גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם.
רש"י מבאר (שבת דף קיג עב) :פסיעה גסה יותר מאַ מָ ה ,פסיעה בינונית אמה .ע"כ.
כלומר יש ללכת פסיעה רכה (היפך מגסה) שהיא פחות מאמה ,דהיינו פסיעות של טפחים שלא יהיו אמה.
(מרכא טפחא) ,שהליכתו של אברהם היתה מרכא טפחה ,היינו פסיעה ורומזים הטעמים הל֥ ֹוְך וְ נ ֖סֹו ַע
רכה של טפח ולא אמה.
(קדמא) ַא ְב ָּׁרם ִמ ְצ ַר ְי ָּׁמה (בראשית יב ,י) ַי֨ ֶּרד
ו ְַי ִהי ָּׁר ָּׁעב ָּׁב ָּׁא ֶּרץ ו ֵּ
במדרש 3נאמר" :ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר :אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך
לפני בניך .את מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו .באברהם כתיב (שם יב) ויהי רעב בארץ בישראל
כתיב (שם מח) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ באברהם כתיב (שם יב) וירד אברם מצרימה לגור שם
ובישראל כתיב (במדבר כ) וירדו אבותינו מצרימה באברהם כתיב לגור שם ובישראל כתיב לגור בארץ באנו".
ע"כ.
(קדמא) אַ ְב ָרם ,אברהם הקדים" ,צא וכבוש את הדרך לפני בניך" ,בבחינת מעשה ונרמז בטעמים :ו ַ֨י ֶרד
אבות סימן לבנים.
שלום המאירי
1מדרש רבה רות ,פרשה ב פסקה טו.
2שבת קיג עב.
3מדרש רבה בראשית -פרשה מ פסקה ו.
א
מטעם 313לפרשת לך לך בס"ד
רמזים בטעמי המקרא בפרשה
מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי ,אשמח לתגובות במיילshalom303@gmail.com :
(מנח זקף קטן) ִכי ָּׁכ ֵּבד ָּׁה ָּׁר ָּׁעב שם
ו ְַי ִהי ָּׁר ָּׁעב ָּׁב ָּׁא ֶּרץ וַי ֵֶּּרד ַא ְב ָּׁרם ִמ ְצ ַר ְי ָּׁמה ָּׁלגּ֣ור ָּׁ ֔
ָּׁב ָּׁא ֶּרץ (בראשית יב ,י)
רד"ק מבאר" :לגור שם ,לא להשתקע שם אלא לגור שם עד שיעבור הרעב מארץ כנען" .ע"כ.
כך גם פורש בהגדה של פסחַ " :ו ָיגָר ָשם ְ -מלַ מֵּ ד ֶשל ֹּא י ַָרד ַיעֲקֹּ ב אָ ִבינּו ְל ִה ְש ַת ֵּקעַ ְב ִמצְ ַריִם אֶ לָ א לָ גּור ָשם,
ֹּאמרּו אֶ ל פַ ְרעֹּ ה לָ גּור בָ אָ ֶרץ בָ אנּו ."...ע"כ.
ֶש ֶנאֱ מַ ר ,וַי ְ
(מנח זקף קטן) ,להיות מונח במצרים זמן קטן ,עד שיעבור הרעב. ונרמז בטעמים :לג֣ ּור ֔שם
שלום המאירי
שר ִה ְק ִריב ָּׁלבוא ִמ ְצ ָּׁר ְי ָּׁמה (בראשית יב ,יא)
(זקף גדול) ַכ ֲא ֶּ ו ְַי ִה֕י
בטעם זקף גדול הרומז 4לשם הוי'ה? מדוע וַיְ ֕הי
אפשר שרומז הכתוב " ַוי ְִהי" ,לשון צער ,וי-הי ,5על שאברהם נאלץ לעזוב את ארץ כנען ,והטעם זקף גדול,
הרומז לשם הוי'ה ,רומז על מאמר חז"ל" :6שכָל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה ,וכל הדר בחוצה
לארץ דומה כמי שאין לו אלוה ,שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים".7
שלום המאירי
4טעם זקף גדול מורכב מאות ו' ושתי אותיות י' ,גימטריא כ"ו ,כשם הוי'ה.
5מגילה דף יא עא" :ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי והי".
6כתובות דף קי עב.
7ראה גם חת"ם סופר ,על פסוק י' .המבאר שהפסוק רומז לחטא" :כאשר הקריב לבוא מצרימה .הקשני א' התם פירש"י
[שמות י"ד י'] ופרעה הקריב התאמץ עצמו להקריב ,הכא אמאי כתיב הקריב ולא קרב .ואמרתי ליישב לפמ"ש הרמב"ן
ז"ל שאברהם חטא במה שיצא מארץ הקדושה ושלכן נענשו בגלות מצרים ע"י הרעב וכ' עוד שגם בזה חטא באומרו
אמרי נא אחותי את ולא בטח בה' שיעשה לו נס ,והנה לא זכר שום עונש על חטא הזה האחרון ,ואומר אני שלא חטא
בזה אחר שכבר ידע שחטא לא סמך עצמו על זכותו שיעשה לו נס על זה הדרך שהוא נגד רצונו ית"ש .וזה שאמר
הפסוק ויהי כאשר הקריב והתאמץ ללכת מצרים שלא כדת ע"כ אמר הנה נא יש לדאוג וכו' כפירש"י ".
ב
