אלשיך - פרקי אבות · Alshich - Pirkei Uvois — לך לך (2026-10-19)

* קצורי * באורי * לקוטי * שמו נפתלי :אמרו רבותינו ז"ל ,כי בעת כי הנה דע ,כי ויזכור א-להים את רחל ולא
החורבן לא נתפייס הוא יתברך להשיב שכחה ,אלא ,שהמתין עד ,שוישמע אליה
בנים לגבולם בכל תחנוני האבות ומשה א-להים ,שהתפללה ,כי לא היתה עקרה, האלשיך הק'
כי-אם ,על זה ,שהקב"ה מתאוה כו’: רבינו ע"ה ,עד שדברה רחל ותאמר:
~ ~ ~ ענין רחל אמנו
'אנכי אשה וסבלתי הכנס אחותי במקומי! ~ ~ ~
ואתה לא תסבול מה שעשו בניך ותמאסם'? רמזים בתורה שמקום קבורתה
היא על פי הדיבור בנ"י מתחזקים וסומכים על
~ ~ ~ זכות רחל אמנו שהשי"ת ימחול אז אמר הוא יתברך:
'מנעי קולך מבכי כו' כי יש שכר בראשית :פל"ה יט :ותמת רחל ותקבר עוונותיהם ,וישובו לגבולם
לפעולתך כו' ושבו מארץ אויב'. ~ ~ ~
בדרך אפרתה הוא בית לחם :הנה מאומרו, בראשית :פכ"ט ד-ו :ויאמר להם יעקב
אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו :ויאמר והנה אין ספק ,כי א-להינו מרחם ,החושב ותקבר ,ולא אמר' ,ויקברה' ,מורה ,מאמרם
להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו :מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ,ומתקן ז"ל ,שעל פי הדבור קבר אותה שם ,ולא
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה מראשית אחרית ,נסה את רחל ,ותעמוד בבחירתו ,למען תבקש רחמים על ישראל
בנסיון ,למען זכות את ישראל במענה פיה בעברם בגלות ,שישובו מארץ אויב. רחל בתו באה עם הצאן:
ויאמר להם יעקב ,המיצר על כל צרותינו בעת החורבן ,כי תזכיר סבלנותה לרחם על גם נרמז ,כי ותקבר בדרך אפרתה,
כמספר ,אשר על פי א-להי ישראל (שהוא ישראל.
יותר משאר האבות ,כמו שאמרו ז"ל על וזה יתכן ,אמרה רחל ,כי הכירה כי אשר ארבעים וחמשה) במספר קטן:
~ ~ ~ פסוק 'ותבער ביעקב וכו' ,ועל כן נעשה עשתה ,ונפתלה היה ברמאות ההוא מאת
אחרי מיתת רחל בחר יעקב כאומר לישראל ,אשר בגלות החורבן הא-להים ,יצא לנסותה.
השני ,מאין באתם ,מאיזה עון גליתם? והם
אומרים לו ,מחרן ,מחרון איש על רעהו ,וזהו ,נפתולי א-להים נפתלתי ,וגם מאתו באוהל בלהה ששייכה לרחל
וענין מעשה בלהה יתברך היה ,שגם יכולתי לסבול ,שעזרני הוא שנאת חנם אנחנו גולים.
~ ~ ~
שאוכל עמוד בנסיון ,ועם שאפשר שלא
ואמר להם ,הידעתם את לבן (בן נחור) ידעה מעתה ענין החורבן ,לפחות הבינה ,בראשית :פל"ה כא :ויסע ישראל ויט
הוא מי שעתיד ללבן את עונותיכם על יד כי מאת הא-להים ,שהיה עתיד לעשות דין אהלה מהלאה למגדל עדר :ויהי בשכן
ניחור ,וחרון חבלי משיח ,ומה לכם תדכאו ורוגז ,יצא הדבר הזה ,למען יהיה זה לה ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את
בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני עצמכם ,ולא תשובו מיד? ויאמרו ידענו .לזכות ,להשיב חימה.
יעקב שנים עשר .בני לאה בכור יעקב ראובן ויאמר להם השלום לו ,עמכם? שאינכם
וזה אומרה ,מאשר נתן לי גם את זה ,ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון: שמים על לב! ויאמרו שלום.
שמורה ,כי שנים יתן לי ה' ,כי על כן ,שנים
ואם אין ביניכם שלום ,איך שלום ביניכם ילדה לי שפחתי ,שנתתי לאישי ,להורות א :ראוי לשים לב ,מה בא ללמדנו,
לבינו? והלא למי נושא עון? למי שעובר על שככה אבנה ממנה ,דנתי ,כי נפתולי שנסע? ויט אהלה מהלאה למגדל עדר?
ומה יתן ומה יוסיף ,שבת במקומו ,או נטות פשע! ואינכם עוברים על פשע! לזה א-להים נפתלתי:
אהלה במקום ההוא? ~ ~ ~ אומרים ,מה שאנו בוטחים בו הוא ,כי ,והנה
רחל בתו באה עם הצאן ,כי על ידי זכות 'ורחל עקרה' שהקב"ה מתאווה לתפלתה ב :וגם שאינו מסיים מקום ,אלא היה
להלאה ממקום פלוני! ~ ~ ~ 'רחל מבכה על בניה' ישובו בנים לגבולם.
~ ~ ~
רחל אמנו מודה לה' שהיא מכירה ,בראשית פ"ל כב :ויזכר א-להים את רחל ג :וגם נשית לב ,על דרך שדקדקו
אשר מדרגתה שעמדה בנסיון ,וישמע אליה א-להים ויפתח את רחמה :הנה רבותינו ז"ל ,בנח ,שנאמר שם' ,ויתגל בתוך
היה לו לומר ,וישמע א-להים אל רחל ,ויפתח אהלה' אהלה ,כתיב כו’ ,כן גם פה ,היה להעביר הסימנים ללאה,
אלמלא הקב"ה היה עוזרה ,את רחמה ,כי מאומרו תחלה ,ויזכור ואחר ראוי לכתוב' ,אהלו' ולא אהלה?
כך וישמע וכו’ ,נראה ,שמבלי שמוע אליה,
ד :וכן ,מה ענין אומרו ,ויהי בשכון ישראל זכר אותה ,ואם כן מה צורך השמיעה? לא היתה יכולה זאת
בארץ ההיא ,שהוא מיותר! כי איזה שייכות * וסיבת הביא אותה למדרגה זאת,
יש ,במה ששכן בארץ ההיא ,אל מעשה במדרש, ז"ל שאמרו מהטעמים אחד והנה
היתה להכין זכות לבניה,
ומקום קבורתה להתפלל שם .למה היו האמהות עקרות ,הוא ,מפני ראובן?
שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: ~ ~ ~
ה :ועוד ,שאינו מסיים מקום ,אלא בארץ
בראשית :פ"ל ח :ותאמר רחל נפתולי ובזה יאמר ,אל יקשה בעיניך מה ש ...ההיא ,שכולל כל ארץ ישראל!
א-להים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא הוא יתברך אוהב צדיקים ,שכחה עד כה,
ו :ועוד ,אומרו ,וישמע ישראל ,כי אין ובאופן ב' קושיא ב :אינו מסיים ...מצד רחל אמו ,שבמטתה היתה שורה
השמיעה מעלה ומורדת ,כי-אם ,מציאות מקום ,אלא היה להלאה ממקום פלוני! שכינה ,כמאמר יעקב לראובן ,כשבלבל
הענין ,אם היה קל או חמור ,והיה ראוי (ובאופן ב' קושיא ג :ראוי לכתוב ,יצועי אביו' ,כי עלית כו’ אז חללת יצועי
'אהלו' ולא אהלה!)
עלה' ,כמפורש אצלנו ,כי על ידי שבלבל יסמוך מיד ,ויהיו בני יעקב שנים עשר,
להורות ,כי אין הדבר כפשוטו ,כי-אם ,ועל ידי כן ,ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא ,יצועיו ,אז חילל הקדש ,כי השכינה שהיתה
עדיין ,במספר אחיו יבא (ראובן) ,ולא שעשה מקום שכנו בארץ ההיא ,היא בלהה ,שורה במטה של רחל ,עלתה ונסתלקה
הנרמזת - ,כי האשה לקרקע תמשל ,כי אין משם .ועל כן היה ראוי יוסף ...מצד אמו יפסיק באומרו וישמע ישראל!
להיות מרכבה אל השכינה. – ברמז רק בתורה, נאמרים כאלו ברים ד
~ ~ ~ והנה לבא אל הענין נשית לב אל מאמרם (ובזה נתיישב קושיא ד :ויהי בשכון
כי השי"ת שמע אך ורק לקול רחל ז"ל ,שאמרו ,לא שכב חלילה ,כי-אם ,ישראל בארץ ההיא ,שהוא מיותר!
שבלבל יצועי אביו ,שנתן לבלהה ,מקום איזה שייכות יש ,במה ששכן בארץ
מכל תפלות הצדיקים רחל ,לעשות יעקב עיקר מושבו שם ,ההיא ,אל מעשה ראובן?
~ ~ ~
כאשר היה עם רחל ,ויקנא ראובן ,באומרו וקושיא ה :אינו מסיים מקום ,אלא
תהילים פק"ב :יג :איכה רבתי ...כשנחרב לא די בחיי רחל ,כי-אם ,גם במותה ,יעשה בארץ ההיא ,שכולל כל ארץ ישראל!)
על כן ,וילך ראובן ,בקנאתו ,וישכב וכו’ ,בית ראשון ,נשבע שלא ליזקק לבית כן לאמו ,והיפך המשכבות.
שהוא שחילל קדושת המקום שהיתה המקדש ,עד עת קץ ,שהוא עד ימות
ז :והלא יקשה מאד ,היתכן ,שלא יהיה מזה שכינה שוכנת שם ,ותעל משם ,כאילו היה המשיח ,אלא שאחרי כן ,באו האבות
(סיפור המדרש) ,אפילו רמז מה ,בכתובים? שוכב עמה ,שחילל כבודה .והוא מאמרו ומשה והאמהות ,ושמע הוא יתברך לקול
ואחשוב ,כי גם שאין מקרא יוצא מידי אליו ,כי עלית משכבי וכו’ אז חללת יצועי רחל ,ואמר לה ,מנעי קולך מבכי ועינך
פשוטו ,נרמז באומרו ,ויסע כו’ ,לומר ,כי עלה .וכן ,וישכב (יד) ,הוא ,שבלבל (יג) ,עם מדמעה כו’ ושבו מארץ אויב.
~
נסע ממקומו העיקרי ,שהיה באהל רחל .התיבה (יד) ,במספר קטן:
תהילים פי"ג :ב :עד אנה י-הוה תשכחני ויט אהלה של רחל ,הנזכרת ,כי אהלה
נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני :עד אנה ברמז, כנ"ל רק לא (הפסוק, ביאר ועוד כתיב .ולא במקום לאה ,שהיא מגדל עדר,
ה’ תשכחני נצח ,על גלות בבל ,כי תחלה היה כפשט רעה עשה שלא בפירוש, אלא) צאן ישראל ,כי היא רבת בנים ,כי ילדה
נגזר לנצח ,כתלונת המקונן( ,איכה ה :כ): וישמע הלא, כי כו’ שבלבל רק, הכתוב, ששה ,ורוב עדר ישראל ממנה ,וכהונה לויה
למה 'לנצח' תשכחנו כו’ ,וכמאמרם ז"ל, רצונו, ויעש אליו, אביו שמע כי , ישראל מלכות ותורה ,כי-אם ,ויט אהלה מהלאה
שאמר הב"ה ,שלא ישוב אליהם ,עד עת קץ. כאמור, אמו, על קנא ש אם, - כי זה, ואין למגדל עדר ,להלאה ממנה (מן לאה) ,ולא
וישמע ישראל ,ויעש כן ,לשום את אמו בה ,שהוא (שנשאר יעקב) עם בלהה:
לולא בכיית רחל ,שאז נדרו לה מן במקום רחל ,ולא את בלהה:
השמים ,ושבו מארץ אויב. וכן הלאה עם התיבה עולה מ"ב כמנין
~ ששמע מה רק הדבר, היה שלא כן, ועל 'בלהה'( .ובזה נתיישב קושיא א :מה בא
ללמדנו ,שנסע ,ויט אהלה מהלאה אליו אביו ,על כן ,ויהיו בני יעקב שנים עשר,
למגדל עדר ,ומה יתן ומה יוסיף ,שבת כי במספר אחיו יבא ,כי לא שכב כפשוטו :דברים :פל"א :יד :על ידי בכיית רחל ,שב ה’
במקומו ,או נטות אהלה במקום ההוא? (ובזה נתיישב קושיא ו :וישמע ישראל ,כי ואמר' ,מנעי קולך מבכי כו’ ,ואז שלח שכינתו
וקושיא ב :אינו מסיים מקום ,אלא אין השמיעה מעלה ומורדת ,כי-אם ,לבבל ,ותהי לישראל תקוה על ידי כן:
~ ~ ~ מציאות הענין ,אם היה קל או חמור ,והיה היה להלאה ממקום פלוני!
השי"ת מפרסם זאת ,אשר שמע אך ורק שנים יעקב בני ויהיו מיד, יסמוך ראוי ולא 'אהלו' לכתוב, וקושיא ג :ראוי
עשר ,להורות ,כי אין הדבר כפשוטו ,כי -לקול רחל יותר מכל האבות ומשה רבינו אהלה!)
~ ~ ~ ולא ראובן), ( יבא אחיו במספר דיין, ע אם,
או יהיה הרמז ,במה שלא נאמר 'להלאה' יפסיק באומרו וישמע ישראל!
כי-אם ,מה-לאה ,שהוא לרמוז ,שנסע וקושיא ז :הלא יקשה מאד ,היתכן ,הושע :פ"ב יב :ועתה אגלה את נבלתה
ישראל ,ונטה אהלה של רחל ,מה'נקראת שלא יהיה מזה (סיפור המדרש של אהל לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי :באיכה
לאה הידועה ,וזה עשה ,למגדל עדר ,הוא בלהה ולאה) ,אפילו רמז מה ,בכתובים?) רבתי ,כי בזמן החורבן ,ציוה יתברך לירמיה,
יקרא לאבות ומשה והאמהות ,לראות ~ ~ ~ בשביל מגדל עדר ,היא רחל ,שהיא מגדל עוז,
לעדר ה’ ,בקבורתה הנזכר ,בזמן החורבן ,על זכה יוסף להיות מרכבה אל השכינה בצרת וחרפת בניהם שיצטערו עליהם ,ואז,
לא שמע יתברך ,את האבות ,ובראותם ע"י רחל אמו כן ,חלק כבוד לבלהה ,שנבנה ממנה ,והיתה
אחר כך את משה ,שמחו מאד ,באמרם ,זה ~ ~ ~ שלה( :ובזה נתיישב באופן ב' קושיא א:
מה בא ללמדנו ,שנסע ,ויט אהלה מהלאה דברים פל"ג :טו :למה זכה יוסף להיות יצילנו כדרכו ,ונהפך שמחתם לאבל ,כי גם
אליו לא שמע ה' ,עד באה רחל ,ובכתה ההוא?שבת משכן אל השכינה מכל אחיו?
למגדל עדר ,ומה יתן ומה יוסיף,
במקומו ,או נטות אהלה במקום
לפניו יתברך ,באומרה :אנכי אשה וסבלתי
קנאת אחותי וכו' ,אז ריחם ה' ואמר :מנעי מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי באומרו כה אמר ה' (ובזה נתיישב קושיא
איננו :כה אמר י-הוה מנעי קולך מבכי ועיניך ה .כי איננו ,ולא אמר כי אינם!) קולך מבכי וכו' ושבו מארץ אויב.
וזה יאמר ,ועתה ,בזמן שאמרתי' ,ורדפה מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם י-הוה כי אלו לא נסתלק ,לא היה פחד ,והוא ,כי,
את מאהביה וכו' ,שהוא בזמן החורבן ,אז ,ושבו מארץ אויב :ויש תקוה לאחריתך נאם אם שב הוא ית' ללכת אתם בגלות ,היה אחר
בכיית רחל ,כנראה ממדרש איכה רבתי: אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ,הם י-הוה ושבו בנים לגבולם:
~ ~ ~ האבות ומשה והאמהות ,ואפילו איש ,הוא א .הנה ,רחל לא היתה ברמה?
השי"ת מבטיח לרחל :א :שיבנה בית משה ,הקרוי איש ,לא יצילנה מידי ,כלומר ,ב .ועוד אומרו ,תמרורים לשון רבים!
שני .ב :ושלישי .ג :ואז יזכו להזדכך כי-אם אשה ,היא רחל כמדובר.
ולמדרגת 'בנים למקום' .ד :וגם תקבל ! בוכה אמר ולא מבכה , אומרו וכן .ג ~ ~ ~
שכר לעצמה על שסבלה לאחותה ד .ועוד אומרו ,בניה זה פעמים! השי"ת!
~ ~ ~
תגלה את גבורתיך ,והושיעינו ,ה .ועוד אומרו ,כי איננו ,ולא אמר כי אינם!
ו .ועוד ,כפל אומרו ,מנעי קולך מבכי ואמר הוא ית' ,מנעי קולך מבכי ,שאת בזכות רחל המבכה על בניה,
מבכה ,שלא תצעקי להבכות את העליונים שמרוב התכללותה בשכינה ,ועיניך מדמעה!
לפניו ית' ,וגם ועיניך מדמעה ,שלא תבכי ושמצטערת בצער השכינה,
גם את (ובזה נתיישב קושיא ו .כפל שבא שיורה , שכר יש כי ,אומרו ועוד . ז לכן בניה ,אפרים ובנימין ומנשה,
אומרו מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה!) השיגו את מעלת צד השכינה ,לשלול העדר שכר ,ולא יתכן!
וחשקו לקרב מחניהם לצד מערב ,ח .ועוד אומרו ,ושבו בנים לגבולם ,אחר כי הנה ,על גלות חרבן ראשון דעי ,כי יש
אשר שם עיקר השראת השכינה .אומרו ושבו מארץ אויב ,כי הלא יראה שכר כו' ,והוא ,כי הנה אמרו רז"ל ,ש'כה
שהכל אחד ,ולמה הוכפל ,ובמלות שונות ,אמרה בבכייתה' :ומה אני ,שאני בשר ודם, ~ ~ ~
סבלתי קנאה ,ואשים את אחותי במקומי, ? ה כפול קושיא שהיא תהילים פ"פ :ב-ג :רעה ישראל האזינה
נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה :לפני ט .וגם ,למה נאמר בינתים ויש תקוה כו'? ואתה ה' תקנא ולא תסבול?
ונבא אל הענין ,אמר ,אל תחשבי ,שבמה ~ ~ ~ אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך
ולכה לישעתה לנו :אם חלושי זכות אנחנו ,פמליא של מעלה בוכים ביחד עם רחל שאשיב את בניך מארץ אויב ,אנכה את
שכרך במה שסבלת לאחותך ,כי-אם ,יש ~ ~ ~ להתעורר בגיננו ,זכור את רחל ,שהיתה,
מצרה ומבכה ,על בניה ,כמאמרם ז"ל אמנם ,הנה רחל ,לקול המולת הרעשתה שכר לפעולתך ,ועכ"ז ,ושבו מארץ אויב,
באיכה רבתי ,ועליה נאמר' ,מנעי את קולך ,היתה מבכה למעלה ברמה לפניו ית' ,שהוא מגלות בבל( .ובזה נתיישב קושיא
והקול שהיה נשמע היה נהי של בכי על שני ז .כי יש שכר שיורה שבא לשלול העדר כו’ כי יש תקוה לאחריתך וכו’.
ומדגל מערבי אשר שם שכינה (אשר היא תמרורים ,וזהו ,קול ברמה נשמע נהי כו' ,שכר ולא יתכן!)
יושב הכרובים שהיא לפני מחנה מערבי) והקול שנשמע ברמה אינו קול רחל ,כ"א ,ועל חרבן בית שני ,שהגאולה לאחרית
אשר שם היו בני רחל ,אפרים ובנימין קול שהיתה היא מבכה את אחרים ,וקול הימים ,אמר ,ויש תקוה לאחריתך נאם ה'
ומנשה ,בזכותה ,עוררה עתה את גבורתך ,האחרים היה הנשמע ברמה( ,ובזה נתיישב ושבו בנים לגבולם ,והוא ,כי טובים יהיו
שלא תהיה גבורתך ,כישנה ,כאשר בראותך קושיא א .הנה רחל לא היתה ברמה? השבים לבית שלישי ,מהשבים לבית שני,
כי אין גאולה אחרונה באה עד בלתי גוים מרקדים בהיכלך ,והיית כישנה ,בעיני וקושיא ג .מבכה ולא אמר בוכה!)
השאיר בישראל שריד חטא ועון ע"י הרואים ,עם היות שהן היא גבורתך( ,אע"פ ומה היו השני תמרורים?
תשובה שלמה ,או אם יזכו מעצמן ,או ע"י הן הא' על בניה בחרבן ראשון, שאז"ל שהסבלנות והתאפקות שלו ית'
הן גבורותיו ,אעפ"כ ,תפלתינו היא שטוב)
עתה תהיה גבורתך בהתעוררות ,וזהו עוררה והשני מאנה להנחם על בניה של חרבן שני .חבלי משיח כנודע.
(ובזה נתיישב קושיא ב .תמרורים לשון וזהו כי בשובם לבית שני אמר סתם ,ושבו רבים!
את גבורתך.
מארץ אויב ,ובשובם אל השלישי אמר ,ושבו ולא למעננו תעשה ,כי-אם ,למענך ,כי תצא וקושיא ד .בניה זה פעמים!)
בנים ,כי ישובו נקראים בנים לה' לגבולם, ~ ~ ~ שכינה מהגלות ,כי הנוגע לך( ,ולכה) הוא,
ישועתה לנו ,כי זה חפצנו יותר מישועתנו ,בכיית רחל היא על ריחוק ה' מבני שהוא שלמי הכשרון עד יקראו בנים למקום:
(ובזה נתיישב קושיא ח .ושבו בנים לגבולם כאלו הושעתנו ,כי חביבה ישועתך לנו:
אחר אומרו ושבו מארץ אויב ,כי הלא ישראל בעת הגלות
~ ~ ~ ~ ~ ~
יראה שהכל אחד ולמה הוכפל ובמלות
ירמיהו (פל"א יד–ט"ז) :כה אמר י-הוה ומה שהיתה עושה כל כך לא על מציאות שונות שהיא קושיא כפולה?
קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל הגלות ,כי-אם ,כי איננו איתם ,השם הנזכר ,וקושיא ט .למה נאמר בינתים ויש תקוה?)
בזכותה ,עוררה עתה את גבורתך, ספה"ק פנים יפות ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
שלא תהיה גבורתך ,כישנה ,כאשר מרבה"ק ר' פנחס הלוי הורביץ, ~ ~ ~
בראותך גוים מרקדים בהיכלך ,והיית בעל ההפלאה
כישנה ,בעיני הרואים ,עם היות שהן ספה"ק דרושי הצל"ח
~ ~ ~
היא גבורתך( ,אע"פ שאז"ל שהסבלנות מרבה"ק ר' יחזקאל לנדא ,הנודע ביהודה
והתאפקות שלו ית' הן הן גבורותיו, השי"ת!
~ ~ ~
אעפ"כ ,תפלתינו היא אשר) עתה תהיה תגלה את גבורתיך ,והושיעינו,
גבורתך הקב"ה ניחם את רחל 'ושבו בנים' ,בזכות רחל המבכה על בניה,
בהתעוררות ,וזהו עוררה את גבורתך שמרוב התכללותה בשכינה, פירוש 'ישיבו' להיות נחשבים
(עכל"ק האלשיך) ושמצטערת בצער השכינה, 'בנים' למקום
לכן בניה ,אפרים ובנימין ומנשה,
(המשך הפנים יפות) ונראה ענינו ~ ~ ~
השיגו את מעלת צד השכינה,
(דאלשיך) ,דאף שהיה על פי צוואות
דרוש י"ח ליום ב' דראש השנה :הנה ,וחשקו לקרב מחניהם לצד מערב,
הש"י( ,אעפ"כ) לאחר שנתישבו
האלשיך פירש' ,רחל מבכה על בניה' ,אשר שם עיקר השראת השכינה.
מצאו מקומו של כל אחד חן בעיניו,
כמ"ש חז"ל ,חן מקום על יושביו, ~ ~ ~ על בית ראשון שחרב' ,מאנה הנחם על
במדבר ( פרק ב' פסוק ג ) והחנים בניה' ,על חורבן בית שני ,ע"ש.
אבל בבני רחל ,חשקו נפשם לצד
קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם מערב( ,כיון) שהוא מקום השכינה, (וזל"ק האלשיך) ירמיהו :פל"א יד :כה
( ...י) דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם כמו שמצינו בבנימין ,שהיה 'חופף אמר י-הוה קול ברמה נשמע נהי בכי,
( ...יח) דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה עליו כל היום', תמרורים ,רחל מבכה על בניה ,מאנה
( ...כה) דגל מחנה דן צפנה לצבאתם. להנחם על בניה כי איננו:
וכן מצינו גבי יוסף ,כמ"ש חז"ל' ,ויפל
ס' פנים יפות( :קדמה מזרחה) דגל על צוארי בנימין אחיו ויבך ,ובנימין בכה ומה היו השני תמרורים?
על צוארו' ,דקאי על בתי מקדשים, מחנה יהודה לצבאותם ,וכן בכולם.
וגבי אפרים כתיב ...לצבאותם ...שבשילה ,ובחלקו של בנימין בבית
הא' על בניה בחרבן ראשון,
(ואח"כ) ימה ,ועיין בר"מ אלשיך ,עולמים, והשני ,מאנה להנחם על בניה ,של
(וזל"ק האלשיך) תהילים פ"פ :ב-ג :ויש לפרש מלת לצבאותם ,כמ"ש חרבן שני( .עכל"ק האלשיך)
רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב חז"ל ,במעשה בראשית' ,בצביונם (המשך דרושי הצל"ח) ולפי דבריו
הכרובים הופיעה :לפני אפרים ובנימן נבראו' שנאמר 'צבאם',
אומר אני ,שהיתה תשובת הקב"ה ג"כ
לכך נאמר בשאר דגלים ,המקום ומנשה עוררה את גבורתך ולכה על זה הדרך,
תחלה ,על פי צווי השי"ת ,ואח"כ לישעתה לנו:
על הפקידה של חורבן בית ראשון
(כתוב לצבאותם ,כי לאחר שנתישבו אם חלושי זכות אנחנו ,להתעורר
במקום שנצטוו ,המקום) מצא חן ששב בימי עזרא ,אמר ,ושבו מארץ
בגיננו ,זכור את רחל ,שהיתה ,מצרה
בעיניהם ,דהיינו לצביונם, ומבכה ,על בניה ,כמאמרם ז"ל באיכה אויב ,ולא אמר' ,ושבו בנים',
אבל בבני יוסף ,חשקו נפשם בתחלה רבתי ,ועליה נאמר' ,מנעי את קולך כו’
אבל על הגאולה האחרונה ,ויש תקוה
(לצבאותם ,לצביונם) לקרב לצד כי יש תקוה לאחריתך וכו’.
לאחריתך דייקא שזה יהיה באחרית
מערב ,שהוא מקום השראת השכינה הימים ,אמר ,ושבו בנים לגבולם ,שיהיו
ומדגל מערבי אשר שם שכינה (אשר
היא יושב הכרובים ,שהיא לפני (אף לפני הציווי להתיישב בהמקום, במדרגת בנים.
וזה שכתוב בבני יוסף לצבאותם מחנה מערבי) אשר שם היו בני רחל, ~ ~ ~
תחלה ,והמקום אח"כ) אפרים ובנימין ומנשה,
