gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: לך לך (2026-10-19)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' יואל האס שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו שזכה להתעטר בתואר‬ ‫◆‬ ‫◆ עמוד התווך‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בנו למז"ט‬ ‫בזכות הבעש"ט הק' ירווה ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מאור עינים‪.........................................‬ג‬ ‫סגולת הציצית להמשיך בקרבנו אור השי"ת‬ ‫קדושת לוי‪..........................................‬ו‬ ‫גשמיות?‬ ‫השפעות כ"ב‬ ‫בקבלת‬ ‫ישראל ‪48‬‬ ‫מהי עיקר השמחה‬ ‫שבטי‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫אוהב ישראל‪.....................................‬ט‬ ‫קיום המצוות לשם מה?‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫היכל המרכזי ‪ -‬שלוחה ‪1‬‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫ךל ךל תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור עינים‬ ‫סגולת הציצית להמשיך בקרבנו אור השי"ת‬ ‫בשכר שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו לשתי מצוות‬ ‫תכלית כל הבריאה למען יהיו כל הבריאה העליונים ותחתונים כסא‬ ‫ומרכבה לה' יתברך‪ ,‬דהיינו שאע"פ שאנו נראים כנבראים נפרדים‪ ,‬כאילו‬ ‫יש לנו איזה מציאות לעצמנו‪ ,‬נחיה בהכרה ברורה ומוחלטת שאין לנו שום‬ ‫מציאות‪ ,‬רק מכח השי"ת הבורא ומחיה אותנו בכל רגע‪ ,‬וממילא נהיה‬ ‫בטלים אל השי"ת לגמרי‪ ,‬ונחפש ונשתוקק להתדבק בו‪ ,‬ולהמשיך בקרבנו‬ ‫השראת השי"ת‪ ,‬ותכלית הכונה הוא דוקא אנחנו הנבראים הגשמיים‬ ‫יותר מצבא השמים שאינם נפסקים לעולם מדביקות ה'‪ ,‬אבל אנו עושים‬ ‫לו כסא כאן בעולם ההסתר וקטנות‪ ,‬וזהו ענין התשובה‪ ,‬לשוב ולחזור‬ ‫להתדבק בהשי"ת‪.‬‬ ‫ומוסיף הרה"ק לבאר במאמר זה‪ ,‬שזהו סגולת מצות הציצית שאנו מקיימים‬ ‫בכל יום‪ ,‬שהיא שקולה ככל המצוות‪ ,‬הענין הוא שהציצית מאיר בקרבנו‬ ‫לזכור ולחיות שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬אף כאן בתוך עולם הגשמי‪ ,‬ואף‬ ‫אם התלכלכנו חס ושלום בחטא‪ ,‬ונפסק הקשר שלנו בהשי"ת‪ ,‬מסגולת‬ ‫הסתכלות בציצית לבוא לתשובה‪ ,‬מתוך הכרה ברורה בהשי"ת‪.‬‬ ‫(בראשית יד‪ ,‬כג) אם מחוט ועד שרוך‬ ‫זכו לרצועה של תפילין ותכלת‬ ‫נעל‪ ,‬זכו בניו לשתי מצוות לרצועה של‬ ‫של ציצית‬ ‫תפילין ולתכלת של ציצית‪ ,‬בשלמא‬ ‫בגמרא דסוטה (יז‪ ):‬דרש רבא בשכר‬ ‫רצועה של תפילין דכתיב (דברים כח‪ ,‬י)‬ ‫שאמר אברהם אבינו ע"ה‬ ‫חסידות‬ ‫םיניע רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫בניהם נלך בעקבותיהם להמשיך אור‬ ‫וראו כל עמי הארץ וגו'‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫עצמות אין סוף בקרבינו‪ ,‬עד שנזכה‬ ‫דאיכא הנאה‪ ,‬אלא חוט של תכלת‬ ‫להיות בחינת כסא אליו יתברך‪ ,‬על ידי‬ ‫מאי היא (דהיינו איזה הנאה יש לנו בעולם‬ ‫שישכון בלבבינו מחמת שלא נפסיק‬ ‫הזה)‪ ,‬דתניא היה ר' מאיר אומר מפני‬ ‫מדביקותינו בו יתברך‪.‬‬ ‫מה נשתנה תכלת מכל צבעים מפני‬ ‫שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע‬ ‫תשובה היא לשוב להיות דבוק‬ ‫ורקיע דומה לכסא הכבוד‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫ומרכבה לה' יתברך‬ ‫ואם יארע חס ושלום איזה עוון‬ ‫תכלית הבריאה לעשות מרכבה‬ ‫להשי"ת גם בהסתר עולם הגשמי‬ ‫נפסק משרשו חי החיים יתברך‪,‬‬ ‫כי אדם אין צדיק בארץ וגו' (קהלת ז‪,‬‬ ‫להבין הענין נקדים מה שכתוב‬ ‫כ)‪ ,‬יש תקנה לשוב אליו יתברך‪ ,‬על‬ ‫(ישעיה סו‪ ,‬א) השמים כסאי‬ ‫ידי תשובה גמורה בלב שלם לשוב‬ ‫והארץ הדום רגלי‪ ,‬כי נודע כי מקום‬ ‫לשרשו חי החיים יתברך‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫השראת הבורא יתברך הוא בחינת‬ ‫זוכה להיות בחינת כסא אליו יתברך‪,‬‬ ‫כסא‪ ,‬שהוא בחינת מרכבה אליו‬ ‫להמשיך אור אין סוף בלבבו ולהיות‬ ‫יתברך‪ ,‬והנשמות בחינת שמים שהם‬ ‫דבוק בו‪ ,‬אך נגד צבא העליונים‬ ‫צבא העליונים‪ ,‬בודאי אצלם הוא‬ ‫שאצלם הוא בחינת הכסא בתמידיות‪,‬‬ ‫השראתו יתברך כי מלא כל הארץ‬ ‫נקרא מדרגתינו אף אם אנו זוכים‬ ‫כבודו‪ ,‬והן רוחניים אינם מופסקים‬ ‫להשראתו בנו רק בחינת הדום‪ ,‬שהוא‬ ‫ממנו‪ ,‬כי השתוקקות שלהם רוחני‬ ‫שרפרף כפירוש רש"י (חגיגה יב‪ ).‬שהוא‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫כסא קטן‪ ,‬שהוא בקטנות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫אך שכוונת הבורא יתברך היתה‬ ‫בבריאת האדם שגם הוא יהיה‬ ‫עד שיצמצם אלקותו לשכון‬ ‫כסא להשראת קדושתו יתברך‪ ,‬שהוא‬ ‫בקרבך‬ ‫יותר תענוג אצלו שגם בעולם השפל‬ ‫וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך‬ ‫יהיה גילוי אלקותו הבלתי מושג‬ ‫(הושע יד‪ ,‬ב)‪ ,‬כי על ידי התשובה‬ ‫מהותו‪ ,‬ולזה ניתנה תורה לישראל‬ ‫תזכה עד שה' יהיה אלקיך‪ ,‬שיצמצם‬ ‫שיהיו במדריגות האבות שהן מרכבה‬ ‫אלקותו לשכון בלבך‪ ,‬ותזכה להיות‬ ‫אליו יתברך (בראשית רבה מז‪ ,‬ו)‪ ,‬ואנחנו‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫ךל ךל תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫ומאחר שעל ידי המצוה הזאת בא לו‬ ‫בחינת כסא אליו יתברך בבחינת הדום‬ ‫ההזכרה כאמור‪ ,‬על ידי זה‬ ‫רגליו מדריגה התחתונה‪ ,‬שגם שם‬ ‫יבוא לבחינת התשובה באופן שיבוא‬ ‫יהיה בחינת הכסא שהוא הדביקות בו‬ ‫לבחינת כסא הכבוד שיהיה מרכבה‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬וזהו גדולה תשובה‬ ‫אליו יתברך‪ ,‬כמו שאמרו גדולה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד (יומא פו‪,).‬‬ ‫תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬כי‬ ‫שאם נפסק חס ושלום משרשו כאמור‪,‬‬ ‫ציצית הוא לשון מציץ מן החרכים‬ ‫יזכה על ידי התשובה לבוא למדריגה‬ ‫(שיר השירים ב‪ ,‬ט)‪ ,‬לשון הסתכלות והבן‪,‬‬ ‫עד כסא הכבוד‪ ,‬שיהיה בחינת כסא‬ ‫כי ההסתכלות מביא לידי תשובה‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫להשיב אור אין סוף עליו‪ ,‬ולכן גם כן‬ ‫הציצית מאיר לנו לחיות בחוש‬ ‫יקרא נתן דצוציתא (שבת נו‪ ,:‬שם אמרינן‬ ‫שמלא כל הארץ כבודו‬ ‫על עוקבן בר נחמיה ריש גלותא‪ ,‬שהיה בעל‬ ‫תשובה גדול‪ ,‬וקראו לו נתן דציצותא על שם שאחזו‬ ‫אך נודע כי מצות ציצית היא שקולה‬ ‫המלאך בציצית ראשו להביאו לתשובה)‪ ,‬על שם‬ ‫נגד כל המצוות (נדרים כה‪ ,).‬כי‬ ‫שאחזוהו בציצית ראשו והעלוהו‬ ‫על ידה זוכר תמיד בבוראו יתברך על‬ ‫לתשובה‪ ,‬כי הכוונה על ידי הסתכלות‬ ‫ידי הסתכלותו על ארבע כנפות‪ ,‬שבכל‬ ‫היתה האחיזה לבוא למדריגת תשובה‪,‬‬ ‫צד שיסתכל יזכור אלקותו שמלא כל‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫הארץ כבודו‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‬ ‫(במדבר טו‪ ,‬לט) וראיתם אותו וזכרתם‬ ‫ונמצא כי בודאי לזכות גדול נחשב‬ ‫את כל מצות ה'‪ ,‬ובודאי שכן הוא‬ ‫מה שניתן להם מצות ציצית‬ ‫מסגולת הציצית להזכיר האדם שיש‬ ‫לישראל (שאנו זוכים לשכרה גם בעולם הזה)‪,‬‬ ‫בורא אין סוף‪ ,‬שמלא כל הארץ כבודו‬ ‫כי בלעדה לא יבואו לידי תשובה‬ ‫בארבע רוחות העולם ולית אתר פנוי‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬כי אם על ידי הסתכלות‬ ‫מיניה‪ ,‬כיון שכתב כן בפירוש בתורה‪,‬‬ ‫האמור‪ ,‬יבואו לידי תשובה‪.‬‬ ‫והזוכה יבין בפנימיות הדבר שכן הוא‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫יול תשודק‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫קדושת לוי‬ ‫מהי עיקר השמחה בקבלת השפעות גשמיות?‬ ‫השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו משפיע לנו שפע רב‪ ,‬ומפרנס אותנו בכל‬ ‫צרכינו‪ .‬אולם ישנם שני סוגי הסתכלות בהם נוכל להתייחס לכל השפעה‬ ‫שאנו מקבלים ממנו ית'‪ .‬ההסתכלות השטחית היא לשמוח במה שנתמלא‬ ‫עכשיו צרכינו‪ ,‬קיבלנו אוכל להשביע הרעבון‪ ,‬וממון לכסות את החודש‬ ‫וכו'‪ .‬אולם בתשומת לב ושכל יש לנו הסתכלות פנימית ונצחית יותר‪,‬‬ ‫שבזה ההשפעה שקיבלנו יש לנו הרחבת הדעת‪ ,‬והרי נוכל לעבוד את‬ ‫השי"ת יותר מתוך מנוחת הנפש‪.‬‬ ‫הרי שלא קיבלנו כאן רק מילוי צורך נפשי לזמן קצר ומוגבל‪ ,‬אלא קיבלנו‬ ‫כאן דבר נצחי ואמיתי‪ ,‬בהשפעה זו קיבלנו אפשרות להיות יותר מחובר‬ ‫אל השי"ת ולעבדו מתוך טיפה יתירה של ישוב הדעת‪ ,‬והיא טובה נצחית‪,‬‬ ‫העולה הרבה יותר על הטובה של מילוי הצורך המוגבל‪.‬‬ ‫זה מה שלימד אותנו אברהם אבינו ראש המאמינים‪ ,‬כפי שביאר לנו כאן‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע (פרשתן‪ ,‬על הפסוק אחר הדברים האלה היה‬ ‫דבר ה' וכו')‪ ,‬שבנה מזבח דווקא כאשר הבטיח לו השי"ת הבטחת הזרע‬ ‫והארץ‪ ,‬ולא קודם לכן כאשר נתגלה אליו ה'‪ ,‬ואמר לו לך לך וכדומה‪.‬‬ ‫ומבאר הרה"ק כי כוונת הקרבן הוא להעלות כל העניינים העצמיים‪,‬‬ ‫שבמבט שטחי נראה כאילו באים רק להספיק צרכנו הגשמי‪ ,‬אבל באמת‬ ‫הוא הרבה יותר מכך‪ ,‬שהוא מקרב אותנו יותר אל השי"ת‪ ,‬ולכן דווקא‬ ‫כשקיבל הבטחה גשמית‪ ,‬ראה צורך להקריב קרבן‪ ,‬ולבטא בכך שעיקר‬ ‫שמחתו אינה בעבור השמחה המוגבלת של סיפוק הנפש וכו'‪ ,‬אלא בגילוי‬ ‫אלוקית שקיבל על ידי זה‪.‬‬ ‫ואף שיש בזה מדריגות לאין סוף‪ ,‬אבל היא בהישג יד גם לכל אחד‬ ‫מאיתנו‪ ,‬להסתכל על הטובות הגשמיות בהסתכלות האמיתית‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫עיקר שמחתינו‪ ,‬בחלק הנצחי שקיבלנו בהשפעה זו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫ךל ךל תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫בוער על חורבן בית המקדש‪ ,‬כי‬ ‫מזבח לה' הנראה אליו‬ ‫כשהיה בית המקדש קיים היה להבורא‬ ‫ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וכו'‪.‬‬ ‫יתברך נחת גדול מעבודתינו‪ ,‬ומעבודת‬ ‫ומקשה הרמב"ן זצ"ל למה בנה‬ ‫כהן גדול ביום הכיפורים‪ ,‬ומעבודת‬ ‫מזבח בכאן (כשבישר לו לזרעך אתן את‬ ‫שאר קרבנות‪ ,‬כדכתיב (ויקרא א‪ ,‬יג)‬ ‫הארץ)‪ ,‬ולא בנה מזבח עד הנה בתחלה‬ ‫אשה ריח ניחוח לה'‪ .‬ולא צער כי‬ ‫כאשר נראה ה' אליו‪ ,‬כדכתיב בתחילת‬ ‫בזמן הבית היה ישראל בהשקט ובטח‪,‬‬ ‫הפרשה ויאמר ה' אל אברם וכו'‪,‬‬ ‫רק עיקר צערו יהיה על כי כעת אי‬ ‫והיה לו לבנות מזבח שם כאשר נראה‬ ‫אפשר למלאות רצון הבורא‪ ,‬ונחת‬ ‫ה' אליו‪.‬‬ ‫הבורא אשר היה לו בזמן הבית‪.‬‬ ‫קרבן ‪ -‬להעלות עניינים עצמיים‬ ‫עיקר השמחה בעבור קירבת ה'‬ ‫להשי"ת‬ ‫ובחינות הטובה יהיה גם כן על‬ ‫והנה נבוא לבאר לתרץ קושית‬ ‫דרך זה‪ ,‬כשהבורא ברוך‬ ‫הרמב"ן הקדוש‪ ,‬כי הנה‬ ‫הוא משפיע לאדם איזה טובה טובת‬ ‫ענין מזבח וקרבן היא כך‪ ,‬כשהאדם‬ ‫הגשמיות‪ ,‬דהיינו כשהבורא ברוך הוא‬ ‫יש לו איזה צער חס וחלילה‪ ,‬אינו‬ ‫משפיע לאדם פרנסה טובה‪ ,‬וכן‬ ‫רשאי לצער בשביל הדבר הנוגע על‬ ‫משאר טובות הגשמיות‪ ,‬ידבק הטובה‬ ‫עצמותו‪ ,‬רק עיקר צערו יהיה זה‬ ‫הזאת בהבורא יתברך‪ ,‬שלא יהיה לו‬ ‫שבעבור זה הסיבה חס וחלילה בלתי‬ ‫שמחה מחמת הטובה מה שמגעת‬ ‫יכולת לעבוד את הבורא ברוך הוא‬ ‫לעצמותו‪ ,‬רק ישמח שבעבור הטובה‬ ‫כראוי‪ ,‬ואז הוא עושה נחת רוח‬ ‫הזאת יעבוד הבורא ברוך הוא כראוי‬ ‫להבורא ברוך הוא‪ ,‬כי כל צערו הוא‬ ‫וכנכון‪ .‬ועל בחינה הזאת היה ענין‬ ‫רק מחמת מניעת עבדות הבורא ברוך‬ ‫הקרבנות‪ ,‬פירוש מדת קרבן הוא‬ ‫הוא על ידי זה‪.‬‬ ‫טובת‬ ‫שמעלה‬ ‫הקרבה‪,‬‬ ‫מלשון‬ ‫במאי‬ ‫הרמז‬ ‫ועל הבחינה הזאת‬ ‫הגשמיות טובת הבהמיות להבורא‬ ‫דאמרינן בגמרא (ירושלמי ברכות‬ ‫יתברך כאשר בארנו‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬ד) משיח נולד בתשעה באב‪ ,‬כי‬ ‫דברינו אלה כשהקדוש ברוך‬ ‫ועיקר‬ ‫בעבור שישראל מצערים עצמם ולבם‬ ‫חסידות‬ ‫יול תשודק‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫שמח בעבור טובת עצמו רק שמח‬ ‫הוא מבטיח לאדם לעשות לו טובה‬ ‫שבעבור זאת בניו יעשו נחת רוח‬ ‫מטובת הגשמיות‪ ,‬אל ישמח בדבר‬ ‫להבורא יתברך ויעשו רצון הבורא‬ ‫הנוגע אל עצמותיו מחמת הטובה‬ ‫ברוך הוא כי הבחינה הזאת כאשר‬ ‫הזאת‪ ,‬רק עיקר השמחה יהיה‬ ‫בארנו הוא ענין קרבן וענין מזבח‪.‬‬ ‫שבעבור הטובה הזאת יעבוד את‬ ‫הבורא ברוך הוא כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫הנראה אליו‬ ‫ועל פי דברינו אלה יתורץ הדקדוק‬ ‫ועל פי דברינו אלה יתורץ קושיית‬ ‫כי באמת מלת אליו הוא מיותר‬ ‫הרמב"ן הקדוש‪ .‬כי בתחלת‬ ‫היה לו לכתוב ויבן שם מזבח לה'‪ ,‬או‬ ‫הפרשה כאשר נראה אליו ה' כאשר‬ ‫היה לו לכתוב הנראה לו מאי מלת‬ ‫אמר לו לך לך מארצך‪ ,‬לא הבטיח‬ ‫אליו‪ .‬אך באמת כשהקדוש ברוך הוא‬ ‫הקדוש ברוך הוא שום טובה‪ ,‬אף על‬ ‫נראה לאברהם בכאן הוא טובת‬ ‫פי שכתוב ואברכך ואגדלה שמך‪ ,‬לא‬ ‫הגשמיות‪ ,‬ולכך היה צריך מזבח‪ ,‬והוא‬ ‫הבטיחו לעשות לו שום טובה חדשה‬ ‫ענין הקרבה להקריב הטובה הזאת‬ ‫רק שלא יחסר מחמת הדרך‪.‬‬ ‫להבורא יתברך‪.‬‬ ‫הקריב טובת הזרע והארץ‬ ‫וזהו פירוש הפסוק 'ויבן שם אברהם‬ ‫להשי"ת‬ ‫מזבח לה' הנראה אליו'‪,‬‬ ‫אבל בפרשה זאת הבטיח לו טובות‬ ‫'הנראה' לו בשביל 'אליו' ‪ -‬בשביל‬ ‫חדשות כגון לזרעך אתן את‬ ‫טובתו‪ ,‬כי מלת אליו הוא בשביל‬ ‫הארץ‪ ,‬ובאמת הוא טובה גשמיות‬ ‫טובתו‪ ,‬ולכך היה צריך למזבח‪ ,‬והוא‬ ‫ולכן ויבן שם מזבח כו'‪ ,‬כלומר‬ ‫ענין הקרבה‪.‬‬ ‫הקריב הטובה זו להבורא יתברך ולא‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫ךל ךל תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אוהב ישראל‬ ‫קיום המצוות לשם מה?‬ ‫לפעמים היצר הרע אף מזרז אותנו לקיום המצוות‪ ,‬מתי?‬ ‫השי"ת נתן לנו תרי"ג מצוות‪ ,‬וכמו שמתבטא הזוה"ק שהם תרי"ג עצות‬ ‫לידבק בו יתברך‪ ,‬אולם על אף שרובם הם מצוות מעשיות‪ ,‬אבל מבאר‬ ‫הרה"ק במאמר שלפנינו כי עיקר הנסיון הוא בכוונת המצוה‪.‬‬ ‫מה אנו מכוונים בקיומה‪ ,‬ולשם מה אנו עושים אותה? אם למען טובות‬ ‫עצמיות ותשלום שכר‪ ,‬או לעשות נחת רוח להבורא יתברך שמו‪ ,‬כי‬ ‫במצוה אנו מתדבקים בו יתברך‪ ,‬ומתגלה שמו יתברך בעולם‪ .‬דברים‬ ‫נוראים כותב לנו הרה"ק במאמר‪ ,‬כי היצר הרע לפעמים אף מזרז אותנו‬ ‫לקיים המצוות‪ ,‬אך שנקיים אותם מתוך כוונה עצמית שלא למען השי"ת‬ ‫ח"ו‪ ,‬והדברים נוראים מאוד‪.‬‬ ‫ואברהם אבינו בעמידתו בנסיון‪ ,‬הנחיל בנו את הכח לקיים המצוות בכוונה‬ ‫טהורה ונקיה‪ ,‬לעשות נחת רוח להבורא יתברך שמו‪.‬‬ ‫ונסיון האחרון בלך לך היינו בהר‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך‬ ‫המוריה‪ ,‬והנה מאוד יפלא מהו‬ ‫כו'‪.‬‬ ‫הנסיון הלזו פה כל כך גדול בלכתו‬ ‫מארצו‪ ,‬שהכתוב משבחו באמרו וילך‬ ‫במדרש ('ילמדנו' לך ל"ד) נסיון‬ ‫איתא‬ ‫אברם כאשר דבר אליו ה'‪ .‬וכי יעלה‬ ‫ראשון בלך לך היינו כאן‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫זכה ונקיה וטהורה בלי שום סיג‬ ‫על לב איזו בריה שלא לציית לדבר ה'‬ ‫ופסולת ח"ו‪ ,‬לכוין בהליכה זו שום‬ ‫ח"ו‪ ,‬אף פחות ערך הרבה בכמה‬ ‫דבר לטובתו ולהנאתו‪ ,‬הגם שידע‬ ‫מדריגות מאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬אם‬ ‫באמת שיצמח לו מזה כל טוב כמו‬ ‫היו זוכין לשמוע דבר ה' מפיו ית'‪,‬‬ ‫ששמע מפי השי"ת‪ ,‬עם כל זה לא‬ ‫אפילו שילך מסוף העולם עד סופו‪,‬‬ ‫השגיח על זה והסיח דעתו לדבר‬ ‫בודאי מי הוא פתי אשר לא ישמע אל‬ ‫אחר היינו רק לקיים דבר ה'‪ ,‬ולעשות‬ ‫דברי אלקים חיים המדבר אתו עמו‪,‬‬ ‫נחת רוח ליוצרו‪ ,‬שיתגדל ויתפרסם‬ ‫ואם כן מהו שבחו של אברהם אבינו‬ ‫אלקותו ית' לעיני כל הברואים בכל‬ ‫ע"ה‪.‬‬ ‫מקום בואו‪ ,‬זהו עיקר כוונתו בהליכתו‬ ‫וביותר תימה מהו הנסיון‪ ,‬הלא שכרו‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫בצדו שהשי"ת הבטיחו שע"י‬ ‫פירושו של היצר בדבר ה'‬ ‫הליכה זו ירויח כל כך טובות‪,‬‬ ‫והברכות לו ולזרעו אחריו עד סוף כל‬ ‫והנה כל דברי נבואה שנאמרו מפיו‬ ‫הדורות‪.‬‬ ‫הקדוש יתברך ויתעלה לאיזה‬ ‫נביא‪ ,‬וודאי לא נאמרו לו פירושי‬ ‫לקיים רצון ה'‬ ‫הדברים של הנבואה על מכונם‪ ,‬רק‬ ‫אכן שורש הדבר הוא כך‪ .‬דודאי‬ ‫נאמר לו צירופי האותיות תורה‬ ‫עיקר עשיית איזה מצוה או‬ ‫הקדושה בלשון הקודש‪ ,‬והנביא ההוא‬ ‫איזה עובדא הוא שלא יעשנה האדם‬ ‫מתלבש ברוח הקודש ויודע אז איך‬ ‫לשום איזה פניה לטובת עצמו ח"ו‪.‬‬ ‫לצרף האותיות לתיבות‪ ,‬ומתוך זה‬ ‫רק שיהא במחשבה זכה טהורה ונקיה‬ ‫יבואר לו ענין הנבואה וכוונתה על‬ ‫לקיים דבר המלך מלכו של עולם‪ ,‬יהא‬ ‫אמיתתה‪ .‬על כן מסתמא היו דיבורי‬ ‫מה שיהיה ואחר כוונת הלב הן הן‬ ‫השי"ת לאברהם גם כן בדרך זה‪.‬‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫והנה כל דיבור של השי"ת סובל‬ ‫כמה פירושים‪ ,‬ויוכל כל אחד‬ ‫עיקר הנסיון על כוונתו‬ ‫ואחד לפרשו כפי נטיית מחשבתו‬ ‫הניסיון של אברהם אבינו‬ ‫ועיקר‬ ‫לרצונו‪ ,‬והנה בעת שנאמר לאברהם‬ ‫ע"ה היה‪ ,‬שמחשבתו היתה‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫ךל ךל תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫וכשהתבונן בדבר נתוודע לו בבירור‬ ‫נבואה זו לך לך מארצך כו'‪ ,‬אז תיכף‬ ‫שהוא מפיתויי היצר‬ ‫ומיד עמד לנגדו היצר הרע על ימינו‬ ‫הרע‪ ,‬ומיד התחיל וצווח דבר אחר‪,‬‬ ‫לשטנו‪ .‬וחיזק אותו לילך בזריזות לקיים‬ ‫והיפך במחשבתו פירוש דברי השי"ת‬ ‫מצות השי"ת‪ ,‬ובפרט שיצמח לו מזו‬ ‫לרצונו ית' ולכבודו ית'‪ ,‬רק לעשות‬ ‫טובות הרבה כמובן מדבר ה'‪.‬‬ ‫בזה נחת רוח ליוצרו‪ ,‬ולא הפן ליצר‬ ‫כי הסביר לו הדברים על אופן זה‬ ‫אפילו במחשבתו‪ ,‬רק על כוונה אחרת‬ ‫רק להנאתו ולטובתו‪ ,‬כפירוש א'‬ ‫הרצויה להיות דרכו והלוכו בקדושה‪.‬‬ ‫של רש"י ז"ל כאן אי אתה זוכה‬ ‫היינו ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים‬ ‫לבנים כו'‪ .‬ובוודאי מהראוי לקיים‬ ‫אלקי אברהם‪ ,‬רצה לומר‬ ‫מצות הליכה זו מארצו עבור טובה‬ ‫שיתגלה ויתפרסם אלקותו ית' בכל‬ ‫זאת שיזכה לבנים‪ ,‬חוץ שארי טובות‬ ‫העולם על ידי מדת החסד של‬ ‫היינו ואברכך בממון‪ ,‬ואודיע טבעך‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ .‬ואברכך זהו‬ ‫בעולם ויתפרסם שמך הטוב בעולם‪,‬‬ ‫שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬רצה לומר‬ ‫ויתמסרו הברכות בידך לברך את כל‬ ‫שיתפרסם אלקותו ית' ע"י מדת‬ ‫אשר תחפוץ‪ .‬והכניס בלבבו ומחשבתו‬ ‫היראה והפחד‪ ,‬שהוא מדתו של יצחק‪,‬‬ ‫חמדת טובות עולם הזה הנצמח לו‬ ‫וכן על ידי מדתו של יעקב‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬וזה ידוע גודל התאוה וחמדה‬ ‫של בני אדם בדרכים הללו‪.‬‬ ‫אותו המעשה אבל כוונה אחרת‬ ‫וזהו באמת נסיון גדול שהיה יכול‬ ‫הכוונה הטהורה של אברהם‬ ‫לקיים מצות ה' בהליכה זו‬ ‫אמנם אברהם אבינו ע"ה לגודל‬ ‫הגם אם היתה כוונתו לטובת עצמו‬ ‫צדקתו ומחשבתו זכה ונקיה‪,‬‬ ‫ולהנאתו גם כן‪ ,‬ועם כל זה לא עירב‬ ‫הבין שלא זהו דרך הטוב והישר‬ ‫במחשבתו שום פסולת וסיג מפיתויי‬ ‫בעיני אלקים‪ ,‬לעשות ציוויו ופקודתו‬ ‫היצר הרע‪ .‬רק מחשבתו היתה זכה‬ ‫עבור מצפונו הטובות שיבואו לו‬ ‫ברורה ונקיה רק שיתגלה מזו ההליכה‬ ‫מהעבודה הזאת‪ ,‬כי זה אינו נקרא‬ ‫כבודו ית' לעיני כל באי עולם‪.‬‬ ‫עובד את השי"ת רק עובד לעצמו‬ ‫ומחשבתו הטהורה בזה לא היה נגלה‬ ‫עבור טובתו‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫כן יהי רצון‪.‬‬ ‫לשום בריה‪ ,‬רק לפניו ית' אשר לו‬ ‫גלוי כל תעלומות‪ ,‬ידע באמת לבו הזך‬ ‫כוונת רש"י ז"ל (שהקשה רבינו בריש‬ ‫וזהו‬ ‫והמצוחצח שלא עשה זאת לשום הנאת‬ ‫המאמר‪ ,‬למה הביא רש"י כאן פירוש נוסף‬ ‫עצמו זולת לכבודו ית'‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלוקי אברהם כו'‪,‬‬ ‫הכתוב (נחמיה ט‪ ,‬ח) ומצאת את לבבו‬ ‫מלבד הפי' הראשון שהכוונה על הבנים והממון‬ ‫נאמן לפני"ך דייקא‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬בשונה מדרכו של רש"י שאינו מביא 'דבר‬ ‫אחר' אלא כשחסר בהבנת הפשט)‪ ,‬שהוקשה לו‬ ‫וזהו שהתורה הקדושה מעידה עליו‬ ‫גם כן מהו הנסיון כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫וילך אברם כאשר דיבר אליו‬ ‫ה'‪ .‬רצה לומר במחשבה זכה וטהורה‬ ‫לכן מקודם הביא פיתויי היצר הרע‬ ‫ובהתלהבות גדול רק לקיים דבר ה'‪.‬‬ ‫שהכניס במחשבתו שילך לטובתו‪,‬‬ ‫ולא לשום דבר להנאת עצמו‪ .‬אך‬ ‫ואחר כך פירש ה'דבר אחר' שהוא‬ ‫לפרסם אלקותו יתברך ויתעלה בכל‬ ‫באמת מחשבתו של אברהם אבינו‬ ‫העולם‪ .‬וכן יזכינו השי"ת להיות‬ ‫ע"ה‪ .‬והבן כל זה היטב‪.‬‬ ‫מעובדי שמו ית' באמת ותמים אמן‬ ‫טעם שבת ב'בעבלאך'‬ ‫האיש הראשון אל האורח‪ ,‬ענהו הלה‬ ‫מעשה שהיה אצל הרה"ק ה'אהבת‬ ‫כי החליט להתארח דוקא אצל האברך‪.‬‬ ‫שלום' זי"ע (יומא דהילולא י"ז‬ ‫בהגיעו לביתו החל מארחו לומר‬ ‫חשון)‪ ,‬כי לפני שנתגלה רוב קדושתו‬ ‫'שלום עליכם' ויתר הזמירות‬ ‫לעין כל‪ ,‬היה חי בדחקות נוראה‪,‬‬ ‫שלפני הקידוש‪ ,‬וקודם הקידוש התנצל‬ ‫ומסופר שפעם היה סוחר יהודי שהיה‬ ‫בעל הבית כי יען שיש לו יין רק‬ ‫מרבה בנסיעות לרגל עסקי מסחרו‪,‬‬ ‫בצמצום‪ ,‬על כן יתכוון לצאת ידי חובה‬ ‫ופעם אחת הגיע בערב שבת לעיר‬ ‫באמירת הקידוש שלו‪ .‬גם לפני נטילת‬ ‫קאלאמייא סמוך לכניסת השבת‪,‬‬ ‫ידים התנצל כי אין לו לחם משנה‬ ‫והספיק למצוא לו אכסניה ללינה אך‬ ‫למענו‪ ,‬לכן יבצעו יחד הלחם‪-‬משנה‬ ‫לא לסעודות השבת‪ ,‬וקיווה כי בעת‬ ‫שיש לו‪.‬‬ ‫התפילה בבית המדרש בוודאי ימצא‬ ‫מאן דהוא שיזמינהו‪.‬‬ ‫לאחר אכילת פרוסת 'המוציא' יצא‬ ‫בעל הבית בריקוד נלהב‪,‬‬ ‫ואכן בעת תפילת קבלת שבת ניגש‬ ‫ובסיימו ביקש מזוגתו שתגיש דגים‪,‬‬ ‫אליו יהודי ושאלו האם יש לו‬ ‫ולפי בקשתו הביאה שתי צלחות‬ ‫היכן לסעוד‪ ,‬ומשענהו בשלילה‪ ,‬הזמינו‬ ‫שהכילו בעבלעך' ‪ -‬אפונים מבושלים‪.‬‬ ‫הלה לבוא אליו‪ ,‬והוסיף והעיר לו‪ ,‬כי‬ ‫לאחר כמה זמירות נוספות ביקש‬ ‫יש כאן אחד מהאברכים המתפללים‬ ‫שזוגתו תביא את המרק‪ ,‬והנה הביאה‬ ‫כאן‪ ,‬שבודאי יזמינהו ויפציר בו שילך‬ ‫מרק קטניות‪ .‬כאשר סיים ביקש להביא‬ ‫אליו‪ ,‬אולם עצתו היא שבל ילך איתו‪,‬‬ ‫בשר‪ ,‬וגם הפעם הביאה בעלת הבית‬ ‫כי אמנם האברך הלזה רצונו באורח‪,‬‬ ‫שתי צלחות עם ה'בעבלעך' הללו‪.‬‬ ‫אך בעצמו אין לו סעודה המספקת‬ ‫לבעליה‪.‬‬ ‫וסיפר בעל המעשה שזה היה אצל‬ ‫בעל ה'אהבת שלום'‪ ,‬ואמר כי‬ ‫ואכן כך הוה‪ ,‬כי לאחר התפילה ניגש‬ ‫כבר אכל הרבה סוגי דגים ובשר‪ ,‬אבל‬ ‫אליו אברך‪ ,‬אשר לפי חזות פניו‬ ‫טעם שבת כמו שהרגיש בשעה שאכל‬ ‫מיד הבין כי בביתו אין שוררת רחבות‬ ‫ה'בעבלעך' לא היה לו מעולם‪.‬‬ ‫יתר‪ ,‬אבל הוא בעל צורה שיראתו‬ ‫ניכרת על פניו‪ ,‬ומשהזמינו בחמימות‬ ‫מקור‪ :‬מעשיהם של צדיקים‬ ‫לבוא אליו נעתר להזמנתו‪ .‬כאשר פנה‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ק‪+‬רבה אל נפ‪+‬שי גאל‪+‬ה‬ ‫להבין ולחיות‬ ‫את תורת‬ ‫החסידות‬ ‫חודש‬ ‫נסיון‬ ‫חינם‬ ‫הביאור הנפלא שפותח את‬ ‫שערי תורת החסידות לכל נפש‬ ‫סדר יומי של ‪ 7‬דקות ליום!‬ ‫חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית‪:‬‬ ‫מצטרפים‬ ‫לאלפי הלומדים‬ ‫שמאירים את‬ ‫חייהם‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪33‬‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫ַנ ְפ ׁ ִש י ְל ָך ָע ְר גָ ה ? וְ ָל נ ּו ַח ְּב ִח ַּב ת !‬ ‫ָך‬ ‫ְ ּ�‬ ‫שבת‬ ‫ְ ּב‬ ‫ַח ִ‬ ‫ׁ ֶ‪ׁ+‬ש‬ ‫בי ב‬ ‫‪+‬ה ּג ּו ף‬ ‫קול‬ ‫ה ִ'‪+‬צלּ ו ָּ‪+‬תא' של יריחו‬ ‫ַ‪+‬ה ְ ּנ ׁ ָש ָמ ‪+‬ה ְ‪ְ+‬ל ָך וְ ַ‬ ‫ּו ָ‪ָ++‬ת א ַ ּ‪ָ++‬ת ְ‪ְ+‬ל יָ א ִמ ְ ּל ָ‪ָ++‬תא‬ ‫דודי‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ר'דיג‪.‬‬‫פע ִ‬ ‫בּ ַא ׁש ֶע ֶ‬ ‫‪+‬של ‪++‬מעז'יבוז'‬ ‫ה ָ ּמ ה ְמ ִ‪ִ+‬ע י ִד ים‬ ‫ׁ ַש ָ ּב ת וֹ ן‬ ‫‪+‬ה'די‪+‬ג‪.‬‬ ‫יו ֵ‬ ‫ְנ ׁ ָש ֶמ ִ‬ ‫ְכ ָר‬ ‫ז ֹו‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ו ְו‬ ‫ֶ‬ ‫י‬ ‫ו ְמ ָר‬ ‫ד‪+‬ע ְרה ֹוי ְּ‪ְּ++‬בן‬ ‫ַמ ֲח ַמדִּ י ם ‪ׁ ,‬ש ֹ‬ ‫ליל‪-‬שישי ושבת‬ ‫שיחוללו מהפיכה של‬ ‫דביקות המוח והתעוררות‬ ‫הלב‪ ,‬בסייעתא דלעילא‬ ‫מ‬ ‫גבלת ל‪100-‬‬ ‫מו‬ ‫ק ה ְו ֶנ ֶ‪ֶ+‬פ ׁש ְר ֵע ָב ה ִמ ֵ ּל‬ ‫שת‬ ‫ת‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫‪++‬א ט‬ ‫תפ‬ ‫אי‬ ‫ֹו‪+++‬ב‬ ‫ים‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫ש ׁ ֹש ֵק ָ‬ ‫עיל‬ ‫בל‬ ‫ִהשְׂ ִ ּב י ַ‪ִ+‬ע ֶנ ֶפ ׁ‬ ‫הרה"ח ר' אהרן‬ ‫ווא‪_+‬לברג‬ ‫הגה"ח ר'‬ ‫הגה"ח ר' נפת_לי‬ ‫שבת‬ ‫בת ה‬ ‫שליט"א‬ ‫דו‪+‬ד‬ ‫שליט"א‬‫ארל‪+‬נגר‬ ‫ליל‬ ‫שישי‬ ‫בד | הש‬ ‫של עולם‬ ‫קומות‬ ‫הרה"ח ר' דוד‬ ‫אריה‬ ‫הבא‬ ‫בכיסו‪++‬פין‬ ‫מחרונים‬ ‫בת ה‬ ‫א‬ ‫בד | הש‬ ‫גו_לדשמיד‬ ‫הגה"ח ר' ש‪+‬או_ל‬ ‫בל‬ ‫רוזנבר‪+‬ג‬ ‫עיל‬ ‫שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫יהודה שיד_לוי‬ ‫אי‬ ‫ים‬ ‫שליט"א‬ ‫תפ‬ ‫ת‬ ‫מו‬ ‫שת‬ ‫מ‬ ‫גבלת ל‪100-‬‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ת ִא‬ ‫ְנ‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ט וִ‬ ‫להבטיח את מקומכם‬ ‫‪ִ+‬עלות ההשתת‪ֶ+‬פות ‪+‬בשב‪+‬ת‬ ‫בנהירו דאנפין‪ ,‬חייגו‪:‬‬ ‫הכנסות קודש לפעילות קול דודי‪,‬‬ ‫ניתן להשתתף מכספי מעשר‬ ‫‪050.41.315.19‬‬ ‫כל השיחות‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע ‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב‪+‬א‬ ‫שבת קודש בלבד‪₪1850 :‬‬ ‫‪050.41.67.577‬‬ ‫תוספת ליל‪-‬שישי‪₪ 250 :‬‬ ‫וההתוועדויות יהיו‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬ ‫ניתן לפרוס ל‪ 3-‬תשלומים‬ ‫בשפת האידיש‬