gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת נח תשפ"ז‬ ‫'מלא כל הארץ כבודו' גילוי אור השי"ת אף בענייני הארציות����������������������������������������������ה‬ ‫''כתנות אור' התיקון לחטא עץ הדעת · 'ומותר האדם מן הבהמה' מעלת האדם מהבהמה · 'אלופו של‬ ‫עולם דר' גילוי בחינת האל"ף בעוה"ז · 'זכר ליציאת מצרים' האות להנהגת השי"ת בבריאה · 'וירח ה'‬ ‫את ריח הניחוח' התעלות הבריאה אחר המבול · 'ונושבו הערים והחרבות תבנינה' הבנין אחר החורבן‬ ‫פניני אמונים נצר‬ ‫כח האמונה שהנחיל לנו אברהם אבינו · החיזוק מפרשתן על המצב של רדיפת הדת‬ ‫��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������יג‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת נח תשפ"ז‬ ‫'מלא כל הארץ כבודו'‬ ‫גילוי אור השי"ת אף בענייני הארציות‬ ‫''כתנות אור' התיקון לחטא עץ הדעת · 'ומותר האדם מן הבהמה' מעלת האדם‬ ‫מהבהמה · 'אלופו של עולם דר' גילוי בחינת האל"ף בעוה"ז · 'זכר ליציאת‬ ‫מצרים' האות להנהגת השי"ת בבריאה · 'וירח ה' את ריח הניחוח' התעלות‬ ‫הבריאה אחר המבול · 'ונושבו הערים והחרבות תבנינה' הבנין אחר החורבן‬ ‫מאור עינים (פרשתן ד"ה אלה‬ ‫בספה"ק‬ ‫בפרשתן (ו ט) 'אלה תולדות נח נח איש‬ ‫להרה"ק‬ ‫הא')‬ ‫תולדות‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו‬ ‫מטשערנוביל זי"ע [שהשבוע (י"א מרחשוון)‬ ‫את האלקים התהלך נח'‪ ,‬וכתב רש"י (ד"ה‬ ‫חל יומא דהילולא קדישא דיליה] כתב לבאר‬ ‫בדורותיו) 'יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪,‬‬ ‫על פי מאמר חז"ל (חגיגה טו‪' ).‬זכה צדיק ‪-‬‬ ‫כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק‬ ‫נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן'‪ ,‬ומביא‬ ‫יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו‬ ‫בשם הרה"ק הרבי ר' בער ממעזריטש‬ ‫זי"ע שאמר שאין הדברים אמורים רק‬ ‫היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של אברהם לא‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬אלא גם בעולם הזה‪ .‬והיינו‬ ‫היה נחשב לכלום'‪ .‬והדבר אומר דרשני‪,‬‬ ‫שכאשר 'הצדיק מוכיח את הדור ואין‬ ‫למה דרשו רבותינו לגנאי במקום שאפשר‬ ‫רוצים לקבל מוסר‪ ,‬הוא נוטל מהם את‬ ‫לדרוש את נח לשבח שהעידה עליו התורה‬ ‫החלק הטוב שלהם'‪ .‬ועוד אף זאת שהצדיק‬ ‫שהיה 'צדיק תמים'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫המבול‪ ,‬אם כן יש כאן סתירה אם היצר‬ ‫מתעלה ביותר על ידי כך‪ ,‬כיון שהדיבור‬ ‫הרע שיש לאדם היא סיבה למחותו במבול‬ ‫הוא מבחינת 'מלכות' שהיא המדרגה‬ ‫או שלא להביא מבול‪ .‬ובספורנו (כאן ד"ה‬ ‫העשירית והתחתונה‪ ,‬ואילו השמיעה היא‬ ‫כי) כתב‪' :‬כי בהיות המזגים מכאן ואילך‬ ‫רוחנית יותר וממידת 'בינה'‪ ,‬ולפי זה נמצא‬ ‫פחותים מאשר היו קודם המבול‪ ,‬לא יאיר‬ ‫שהדיבור הטוב היוצא מהצדיק כשבא‬ ‫בהם הכח השכלי מנעוריהם כבראשונה‪,‬‬ ‫לשמיעה אצל השומעים נהפך לרוחני הרבה‬ ‫באופן שיתקומם למתאווה המתגבר עליו‬ ‫יותר‪ ,‬וכשאינם מקבלים הדיבור אזי הוא‬ ‫מנעוריו'‪ ,‬והיינו שאחר המבול היתה ירידת‬ ‫חוזר לצדיק שנוטל גם את מעלת השמיעה‪,‬‬ ‫הדורות ואין בכח האדם לגבור כל כך על‬ ‫ומתעלה בכך‪ .‬וזוהי כוונת דורשין לגנאי‪,‬‬ ‫יצרו ולכן לא יהיה עוד מבול‪ .‬ויש לבאר‬ ‫שלא דרשו ח"ו את נח לגנאי‪ ,‬אלא הסבירו‬ ‫בזה עוד‪.‬‬ ‫שמדרגת צדקותו הגדולה באה אליו על ידי‬ ‫עוד בפרשה (ט כ) 'ויחל נח איש האדמה‬ ‫שדורו היה דור של גנאי ולא קיבלו דבריו‪,‬‬ ‫ויטע כרם'‪ ,‬ופירש רש"י (ד"ה ויחל)‬ ‫וכך קיבל אליו בחזרה את המוסר שהשמיע‬ ‫שעשה עצמו חולין כי 'היה לו לעסוק תחילה‬ ‫להם שחזר אליו במעלה יותר‪ ,‬ואילו היה‬ ‫בנטיעה אחרת'‪ ,‬וצריך להבין וליישב את‬ ‫בדור של צדיקים שהיו שומעים את דבריו‬ ‫טעמו של נח איש צדיק שנטע כרם תחילה‪.‬‬ ‫לא היה מתעלה כל כך‪ .‬עכד"ק‪ .‬ויש לומר‬ ‫עוד בביאור הענין‪.‬‬ ‫'כתנות אור'‬ ‫בפרשתן אחר המבול כשהקריב נח‬ ‫התיקון לחטא עץ הדעת‬ ‫קרבנות להשי"ת נאמר (ח כא)‬ ‫הרה"ק הרבי ר' מענדל'ע מרימנוב זי"ע‬ ‫'וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו‬ ‫(מנחם ציון פרשת בראשית ד"ה בתורתו)‬ ‫לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור‬ ‫מביא את דברי חז"ל (בר"ר כ יב) 'בתורתו‬ ‫האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא‬ ‫של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור (ג‬ ‫אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי'‪,‬‬ ‫כא) באל"ף'‪ ,‬שלכאורה הוא משולל הבנה‪,‬‬ ‫והקשו המפרשים שהרי בסוף פרשת‬ ‫שאם נשתנה אות אחת בספר תורה הרי‬ ‫בראשית קודם המבול (ו ה‪-‬ז) כתוב להיפך‪,‬‬ ‫הוא פסול ואסור לקרות בו‪ .‬ואף אם נפרש‬ ‫שהשי"ת ראה כי רבה רעת האדם 'וכל יצר‬ ‫שעל הגליון בצידו היה כתוב 'אור' באל"ף‬ ‫מחשבות ליבו רק רע כל היום' והתעצב אל‬ ‫(כפירוש המתנות כהונה שם) גם זה יפלא‪ ,‬כי אסור‬ ‫ליבו ואמר שמטעם זה 'אמחה את האדם‬ ‫לכתוב שום אות אף בגליון הספר תורה‪.‬‬ ‫אשר בראתי מעל פני האדמה' ואביא את‬ ‫ו‬ ‫מתקנים את חטא עץ הדעת שבו התגשמו‬ ‫עוד מקשה לאיזה צורך הכין להם השי"ת‬ ‫הברואים והתכסה האור האלקי בבריאה‪.‬‬ ‫כתנות‪ ,‬אחר שכבר הכינו לעצמם חגורות‬ ‫זו היתה כוונת רבי מאיר‪ ,‬המאיר עיני‬ ‫מעלי תאנה (שם פסוק ז)‪.‬‬ ‫חכמים בהלכה (עירובין יג‪' ,):‬שכתב‬ ‫ומבאר הרבי ר' מענדל'ע‪ ,‬שהנה אדם‬ ‫תורתו בכוונה עצומה והתגלות הקדושה‬ ‫הראשון לא טוב עשה כשלא‬ ‫ביתר שאת והכשר חכמה‪ ,‬עד שבנקל‬ ‫נשמר ממצות בוראו ואכל מעץ הדעת‪,‬‬ ‫היה להקורא משכיל על דבר להשיג טוב‬ ‫אמנם הבורא יתברך רחמיו על כל מעשיו‪,‬‬ ‫כוונתו בגילוי פומבי כאילו היה כתוב‬ ‫ורצה להמציא מזור ותרופה לתקן העוון‬ ‫בפירוש כתנות או"ר'‪ ,‬ובאמת היה כתוב‬ ‫אשר חטא בו‪ ,‬והתיקון הוא על ידי עבודת‬ ‫'עור' כתיקונו‪ ,‬אלא שכל הקורא בו זכה‬ ‫האכילה‪ ,‬שבכל מאכל יש שלוש הוויות ‪-‬‬ ‫מיד להפוך את העור וההסתר לאור גדול‪,‬‬ ‫טעם מראה וריח‪ ,‬והמזון נקרא היכל כיון‬ ‫והיה התיקון על חטא עץ הדעת‪ ,‬על ידי‬ ‫שהוא מחזיק את הגוף ומעמיד את חלקיו‬ ‫שמהפכין החומר לצורה ומגלים בתוך‬ ‫שלא יתפרדו כהיכל השומר את הכלים‬ ‫ההסתר את אור ה' הנמצא בכל דבר‪,‬‬ ‫הנמצאים בו שלא יתפזרו הנה והנה‪.‬‬ ‫עכתד"ק‪.‬‬ ‫'ויש היכל נהפוך מזה‪ ,‬המה האוכלים‬ ‫'ומותר האדם מן הבהמה'‬ ‫למעדנים למלאות כריסם כמו‬ ‫מעלת האדם מהבהמה‬ ‫הבהמות ואומות העולם‪ ,‬וגומלים לנפשם‬ ‫זוהי עבודתו של כל איש ישראל בעולם‬ ‫רעה שעושים לעצמם מלבוש יותר גשמי‬ ‫הגשמי הזה‪ ,‬שנשתלח לכאן בכדי‬ ‫מהראשון הנקרא כתנות עור בעי"ן‪ ,‬בעבור‬ ‫לתקן את הפגם שנעשה כאשר נתגשם‬ ‫שבא מסיקור עין אשר יתורו אחרי לבבם‬ ‫העולם בחטא אדם הראשון‪ ,‬וזאת על‬ ‫ועיניהם להמרות עיני כבודו'‪ ,‬ולא כאלה‬ ‫ידי שמגלה את האלקות שיש בכל דבר‬ ‫חלק יעקב‪ ,‬שהם מעלים את המאכל על‬ ‫גשמי‪ ,‬ואינו מניח לחומר ולעביות לכסות‬ ‫ידי שאוכלים באופן הראוי ובכוונה נכונה‪,‬‬ ‫בפניו את אור השי"ת המחיה את הכל‪.‬‬ ‫ומתקנים את כל הברואים‪ ,‬שמתעלים‬ ‫והדרך לזה היא על ידי משהו של מחשבה‬ ‫לבחינת מדבר‪ ,‬ועל ידי כך מהפכים את‬ ‫והתבוננות קודם שאוכל ושותה ועוסק‬ ‫בחינת 'עור' שמורה על גשמיות וכיסוי‬ ‫בגשמיות‪ ,‬שמחשב בדעתו שעושה זאת‬ ‫ועביות החומר‪ ,‬לבחינת 'אור' של גילוי‬ ‫כדי לקיים את גופו לעבודת הבורא‪ ,‬ומדבק‬ ‫אור ה' המאיר בכל חלקי הבריאה‪ ,‬ובזה‬ ‫ז‬ ‫כאשר האדם אוכל 'רוקט מען דעם דיקנא'‪,‬‬ ‫עצמו בחיות האלוקית שיש בזה‪ ,‬ומתנהג‬ ‫ומי יעמוד בסוד קדושים‪.‬‬ ‫במעשה על פי כללי התורה השייכים‬ ‫בעסק הזה‪.‬‬ ‫'אלופו של עולם דר'‬ ‫גילוי בחינת האל"ף בעוה"ז‬ ‫החילוק בין האדם לבהמה תלוי ועומד‬ ‫בדבר הזה‪ ,‬שהבהמה מיד‬ ‫יש לקשר ענין זה למה שכותב המאור‬ ‫כשרואה אוכל היא אוכלת בהתלהבות וכן‬ ‫עינים בפרשת בראשית (ד"ה בראשית‬ ‫בכל דבר גשמי‪ ,‬ואילו האדם ביכולתו לומר‬ ‫הב') שהנה הבריאה נבראה בשביל התורה‬ ‫לעצמו הרף ולגבור על הגשם‪.‬‬ ‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית (ראה רש"י‬ ‫בראשית א א)‪' ,‬דהיינו לגלות אלקותו יתברך‬ ‫שפירשו רבותינו הקדושים (ייטב לב‬ ‫כמו‬ ‫לישראל‪ ,‬שיכירו וידעו מציאותו‪ ,‬אף‬ ‫פרשת אמור ד"ה שור או כשב‪ ,‬בשם רביה"ק‬ ‫שמהותו אי אפשר להשיג כשידעו שיש‬ ‫העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע) בלישנא דקרא‬ ‫אלוה מצוי יעשו כל מעשיהם לשם שמים‬ ‫(קהלת ג יט) 'ומותר האדם מן הבהמה אין'‪,‬‬ ‫לקיים בכל דרכיך דעהו ולייחד את עצמם‬ ‫שהמעלה של האדם יתר על הבהמה היא‬ ‫אליו יתברך'‪.‬‬ ‫שיכול לומר לעצמו 'אין' ולא‪ .‬וכפי שאמר‬ ‫הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע על הפסוק (תהלים‬ ‫ומבאר הענין מדוע על ידי שידעו 'שיש‬ ‫מט יג) 'נמשל כבהמות נדמו'‪ ,‬שמי שהוא‬ ‫אלוה מצוי' ממילא 'יעשו כל‬ ‫בגדר 'נמשל' על ידי הגשמיות ואינו 'מושל'‬ ‫מעשיהם לשם שמים'‪ ,‬כיון שבאמת 'אין‬ ‫עליהם‪ ,‬הרי הוא נדמה לבהמה ולאו דין בר‬ ‫זולתו ואפס בלתו ולית אתר פנוי מיניה'‪,‬‬ ‫אך שכל זה הוא בהסתר‪ ,‬וכנרמז בפסוק‬ ‫נש‪.‬‬ ‫(ישעיה ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'‪' ,‬כבודו'‬ ‫בכח ההתבוננות והכוונה הופך האדם‬ ‫מלשון מלבוש‪ ,‬כמו שרבי יוחנן קרא לבגדיו‬ ‫את בחינת 'עור' שהוא הכיסוי העב‬ ‫'מכבדותא' כי הם נותנים לו כבוד (ב"ק צא‪,):‬‬ ‫והמלבוש המסתיר את אור השכינה שיש‬ ‫שכן כל הארץ הזאת התחתונה מלאה‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והופכו ל'אור' גדול ומגלה את‬ ‫בלבושיו של השי"ת שהלביש והסתיר את‬ ‫אור ה' שיש בזה‪ .‬וזוהי עבודה גדולה מאוד‪,‬‬ ‫עצמו בהם‪ ,‬ועל ידי שהאדם מחדיר לנפשו‬ ‫עד שרביה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‬ ‫את האמת‪ ,‬שהכל רק מלבוש ובאמת‬ ‫התבטא בקדשו לאמר שעבודת האכילה‬ ‫לית אתר פנוי מיניה‪ ,‬על ידי כן זוכר תמיד‬ ‫היא יותר במעלה מעבודת התפילה‪ ,‬שכן‬ ‫ח‬ ‫יו"ד תתאה בעולם הזה ‪ -‬את בחינת יו"ד‬ ‫בעסקו במעשיו לעשותם לשם שמים ולשם‬ ‫עילאה חכמה הקדומה של השי"ת בורא‬ ‫פועלם‪.‬‬ ‫הכל‪ ,‬וזאת על ידי המשכת הדעת מתתא‬ ‫בחינה זו של הסתר כבודו ית"ש נקראת‬ ‫לעילא הרמוז באות וא"ו‪ .‬ומסיים המאור‬ ‫אדנ"י‪ ,‬שמורה על זה שהשי"ת‬ ‫עינים שזה בחינת אות אל"ף המורכבת‬ ‫הוא אדון ושליט בתחתונים‪ ,‬ומלשון 'אדני‬ ‫משתי אותיות יו"ד ובאמצע האות וא"ו‪,‬‬ ‫המשכן' שהם במקום התחתון‪ .‬וגילוי‬ ‫וזה בחינת אלופו של עולם‪ ,‬שגנוז בתוך‬ ‫האלקות נקראת בחינת הוי"ה שמורה‬ ‫התחתונים‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫שהשי"ת מהווה את כל העולמות‪ ,‬ואם‬ ‫עוד יש להקדים דברי רביה"ק העטרת‬ ‫כן 'בכל עובדות שלנו‪ ,‬תורתנו ותפילתנו‬ ‫צבי מזידיטשוב זי"ע על דברי‬ ‫אכילתנו ושתייתנו נעשה יחוד זה‪ ,‬וכל‬ ‫הזוהר הקדוש (הקדמה ב‪ ):‬שהאות עי"ן היא‬ ‫העולמות תלויים בזה דהיינו יחוד הוי"ה‬ ‫בחינת עוון‪ ,‬ומבאר העטרת צבי שבאות‬ ‫אדנ"י'‪.‬‬ ‫ע' עצמה ככתיבתה יש את אותיות ע' ו'‬ ‫ומוסיף המאור עינים לרמז בזה‪,‬‬ ‫נ'‪ .‬לפי זה יאירו לנו היטב דברי חכמים‬ ‫שאם נכתוב את שני השמות‬ ‫וחידותם‪ ,‬שעל ידי עבודה זאת של תיקון‬ ‫בשילוב‪' :‬יאהדונה"י' נמצא שהאות יו"ד‬ ‫הגשמיות וגילוי כבוד ה' בתוך התחתונים‪,‬‬ ‫היא בתחילה ובסוף ובאמצע יש אות וא"ו‪.‬‬ ‫נהפך בחינת כתנות 'עור' בעי"ן שרומז‬ ‫והאות יו"ד היא בחינת חכמה (זוה"ק ח"ג‬ ‫לעוון ולחטא הקדמון‪ ,‬לבחינת כתנות אור‬ ‫רמג‪ ,).‬שהיא חומר הראשון של כל כ"ב‬ ‫באל"ף שמורה על היחוד הנהיה בכח גילוי‬ ‫האותיות‪ ,‬כי בכל אות מתחילה עושים‬ ‫חיות הבורא ית"ש בתוך התחתונים כדברי‬ ‫נקודה קטנה וממנה ממשיכים את כל‬ ‫המאור עינים‪.‬‬ ‫האות‪ ,‬וזה בחינת חכמה שהיא החומר‬ ‫הראשון שממנו נברא העולם‪ ,‬שנקרא‬ ‫'זכר ליציאת מצרים'‬ ‫'חומר היולי' (עץ חיים שער קיצור אבי"ע פ"י‪ ,‬וראה‬ ‫האות להנהגת השי"ת בבריאה‬ ‫רמב"ן בראשית א א) אתוון 'היה לי'‪ ,‬והיינו 'שכל‬ ‫סופר (דרשות ח"ב דף רע"ד‪ .‬ד"ה שלהי)‬ ‫החתם‬ ‫הדברים היו בתוכו וממנו יצאו מכח אל‬ ‫מבאר בטעם הדבר שהשבת היא‬ ‫הפועל'‪ .‬והאות וא"ו היא בחינת המשכה‬ ‫זכר ליציאת מצרים שלכאורה אין לזה קשר‬ ‫והשפעה מתתא לעילא‪ ,‬ולכן נרמז יחוד‬ ‫ושייכות ליציאת מצרים‪ .‬ומבאר שהשבת‬ ‫זה בשם יאהדונה"י שתחילתו וסופו יו"ד‬ ‫והקידוש הם עדות על בריאת העולם בידי‬ ‫ואמצעו וא"ו‪ ,‬שהאדם מגלה בתוך בחינת‬ ‫ט‬ ‫זה מהדברים המפורסמים שאין שום אדם‬ ‫השי"ת‪ ,‬ולכאורה היאך יכול האדם להעיד‬ ‫יכול להכחישם'‪.‬‬ ‫על דבר שלא ראהו מעולם‪ ,‬ואין שום בשר‬ ‫מהאי טעמא נטע דווקא כרם של ענבים‬ ‫ודם שראה את מעשה הבריאה כי אף אדם‬ ‫ושתה יין‪ ,‬כי על היין מברכים‬ ‫הראשון נברא אחר גמר כל הבריאה ביום‬ ‫'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן'‪ ,‬אף שבעיני‬ ‫השישי‪ .‬אלא התירוץ הוא‪ ,‬שעל ידי יציאת‬ ‫בשר נראה שהאדם עשה מהענבים יין‬ ‫מצרים שאותה כן ראו בני ישראל עין בעין‪,‬‬ ‫ולא ה' פעל כל זאת‪ ,‬ומבואר בראשונים‬ ‫ובה ראו בחוש שהשי"ת הוא משדד את‬ ‫שדווקא מטעם זה תיקנו ברכה מיוחדת‬ ‫הטבע ומנהיגו כרצונו‪ ,‬על ידי זה הבינו‬ ‫על היין והלחם‪ ,‬כדי שהאדם ישכיל להבין‬ ‫וידעו הוא גם בורא הכל‪ ,‬כי רק מי שברא‬ ‫שגם מה שנראה כאילו שהוא עשה בידיו‬ ‫את הטבע יכול לשנותו ברצונו‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬על פי אמת הכל רק מהשי"ת מלך‬ ‫העקידת יצחק (פרשתן שער יג) מרבותינו‬ ‫העולם המהווה את הכל‪ ,‬ואת זה רצה נח‬ ‫הראשונים מבאר בענין זה‪,‬‬ ‫הצדיק לפרסם ולגלות‪ ,‬כנגד כל הדמיונות‬ ‫שהנה אמרו חז"ל (תנחומא נח ה) שנח ראה‬ ‫והטעויות של דור אנוש שבימיו התחילו‬ ‫עולם בנוי וחרב ובנוי‪ ,‬ואם כן הוא יכול‬ ‫לטעות אחר העבודה זרה כמבואר‬ ‫להעיד ביתר שאת על הבריאה בידי‬ ‫ברמב"ם (ע"ז פ"א ה"ג)‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬כי הוא ראה שה' אומר לו שהעולם‬ ‫'וירח ה' את ריח הניחוח'‬ ‫עתיד לחזור לתוהו והכל ישטף במים‪ ,‬ואחר‬ ‫התעלות הבריאה אחר המבול‬ ‫כך אכן נהיה כך‪ ,‬ושוב אמר לו הבורא‬ ‫זה שאמר הכתוב שאחר המבול ראה ה'‬ ‫שיצא מהתיבה ויעסוק בישוב העולם וכן‬ ‫'כי יצר לב האדם מנעוריו'‪ ,‬והביא‬ ‫הוה‪ ,‬ונמצא שלנח יש כח מיוחד להעיד‬ ‫רש"י (ח כא ד"ה מנעוריו) מחז"ל (בר"ר לד י)‬ ‫על בריאת העולם‪ ,‬ואת זה הוריש לזרעו‬ ‫שהכוונה שמשננער ממעי אמו מיד יש לו‬ ‫עד עולם‪ .‬וזה לשונו‪' :‬ועכשיו כשהיה הענין‬ ‫כבר יצר הרע‪ ,‬והנה הבריאה של היצר‬ ‫הנפלא הזה לעיני נח ובניו ואשתו ונשי בניו‪,‬‬ ‫הרע היתה כבר מתחילת בריאת האדם‬ ‫אשר כולם כאחד ראו עולם בנוי חרב ובנוי‪,‬‬ ‫עוד קודם החטא‪ ,‬כמו שדרשו חז"ל (ברכות‬ ‫כבר יקיימו אמת חידושו למפרע בלי שום‬ ‫סא‪ ).‬על הפסוק (ב ז) 'וייצר ה' אלקים את‬ ‫ספק‪ ,‬כי אי אפשר שיביא עליו זה ההפסד‬ ‫האדם' שהיו אז שתי יצירות‪ ,‬יצר טוב ויצר‬ ‫הכולל‪ ,‬רק מי שהמציאו מן האפס‪ ,‬ויורישו‬ ‫הרע‪ .‬אלא שעל ידי החטא נהיה התגברות‬ ‫אמונה זו כולם לבניהם אחריהם‪ ,‬ויהיה להם‬ ‫י‬ ‫לגנאי דרשו את הדור של נח לגנאי‪ ,‬שכן‬ ‫גדולה לכח הרע עד שהיה נראה שאין‬ ‫עדיין היה העולם חסר את דורו של אברהם‬ ‫מנהיג לבירה ואיש הישר בעיניו יעשה‪.‬‬ ‫אבינו שבו התעלה העולם‪ ,‬וכעת היה עדיין‬ ‫ולכן אז קודם המבול ראה ה' כי 'רבה רעת‬ ‫דור של גנאי‪.‬‬ ‫האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע‬ ‫כל היום' והיינו שהיתה התגברות וחיזוק‬ ‫'ונושבו הערים והחרבות תבנינה'‬ ‫לכח הרע ולכן בא המבול‪.‬‬ ‫הבנין אחר החורבן‬ ‫אבל כעת אחר המבול כשראו בחוש‬ ‫בכל שנה כשלומדים אנו פרשיות אלו יש‬ ‫שה' מנהיג הכל וברצונו מחריב‬ ‫לזכור שאינם סתם סיפורי מעשיות‬ ‫את כל הנבראים וברצותו בוראם מחדש‪,‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬אלא חיזוק ולימוד לכולנו‪ ,‬שנח‬ ‫על ידי כן נחלש כח הרע ונשאר רק בחינת‬ ‫ראה מצב של עולם חרב שנבנה שוב‪,‬‬ ‫היצר הרע שנברא באדם מלכתחילה עוד‬ ‫וכמו כן אף כשיש לאדם בפרטיות או‬ ‫משננער ממעי אימו‪ ,‬וכנגד זה עדיין יש‬ ‫בדור בכלליות מצב של מבול וחורבן‪,‬‬ ‫ביכולת האדם להתגבר‪ ,‬וכדברי המאור‬ ‫ונראה שאין ח"ו שום תקוה ופתח לצאת‬ ‫עינים שעל ידי ההכרה במציאות ה' מתנהג‬ ‫מזה‪ ,‬יש לזכור שאין להתייאש כלל‪ ,‬כי‬ ‫האדם כראוי בכל ענייני העולם‪ ,‬ולכן נשבע‬ ‫אחרי החורבן נבנה בנין חזק וגדול אף יותר‬ ‫ה' ששוב לא יהיה מבול‪.‬‬ ‫מבתחילה‪ ,‬וכמו שרואים בפרשת נח‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש (ח"ב פה‪ ).‬מנה חמשה‬ ‫כן היה גם אצל נח בפרטות‪ ,‬שבעוד‬ ‫עשר דורות מאדם הראשון‬ ‫שכל בני דורו הולידו למאה שנה‪ ,‬לו‬ ‫עד שלמה המלך שבהם התעלה העולם‬ ‫נולדו צאצאים רק בגיל חמש מאות שנה‪,‬‬ ‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬וכל הבריאה המתינה‬ ‫ובמשך כל השנים צחקו עליו וביזו אותו‪ ,‬ואף‬ ‫וייחלה ללידת אברהם כדרשת חז"ל (בר"ר‬ ‫במאה ועשרים השנים שכבר הזהיר בהם‬ ‫יב ט‪-‬י) 'בהבראם (ב ד) ‪ -‬בשביל אברהם‬ ‫על המבול בשליחותו של מקום‪ ,‬עדיין לא‬ ‫אבינו‪ ,‬וכן המתינה לקבלת התורה שבה‬ ‫נולדו ילדיו והיה הוא מבוזה בפי כל‪ ,‬ומכל‬ ‫היה העולם תלוי ועומד כדברי חז"ל (תנחומא‬ ‫מקום לא התפעל מכך כלל והמשיך בדרכו‬ ‫בראשית א)‪ ,‬וכך התעלה העולם עד ימי שלמה‬ ‫ובבניית התיבה‪ ,‬עד שלבסוף רק הוא ובניו‬ ‫המלך שממנו ואילך התחיל העולם לרדת‪,‬‬ ‫נשארו בחיים ומהם נבנה כל העולם‪ ,‬וכל‬ ‫ומונה שם הזוהר ט"ו דורות מאז והלאה‬ ‫אלו שביזוהו נאבדו במצולות המבול‪ .‬ויש‬ ‫שבהם היתה ירידת הדורות‪ .‬לפי זה יש‬ ‫לרמז זאת בשמותיו של בניו ‪ -‬שם חם‬ ‫לפרש כעין דברי המאור עינים‪ ,‬שהדורשים‬ ‫אי‬ ‫לגבולם' שאומרת רחל אמנו [שיום פטירתה‬ ‫ויפת‪ ,‬שהראשי תיבות של שמותיהם הוא‬ ‫הוא גם כן ביום י"א מרחשוון] שזוהי תפילה‬ ‫שי"ח שהוא גימטריא של מספר אחד יותר‬ ‫שלא ישובו בני ישראל להרגלם הרע בחלוף‬ ‫מתיבת יאוש‪ ,‬כדברי הרה"ק ר' צדוק הכהן‬ ‫הימים הנוראים אלא ישארו בגבולם הטוב‪.‬‬ ‫מלובלין זי"ע (דברי סופרים אות טז) שמספר‬ ‫ונזכה להפוך את ה'עור' ל'אור' גדול על‬ ‫שי"ח מורה על ההתגברות על היאוש‬ ‫ידי העסק בגשמיות לשם שמים ובכוונה‬ ‫שעולה מספר שי"ז‪.‬‬ ‫נכונה‪ ,‬וכבר נזכה להמתקה הגדולה וביטול‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל להמשיך עמנו את‬ ‫כח הרע ושונאי ישראל‪ ,‬ומתוך שפע רב‬ ‫ההתחדשות וההתחזקות של חודש‬ ‫בכל העניינים‪ ,‬חיי בני ומזוני רוויחי‪ ,‬נזכה‬ ‫תשרי‪ ,‬וכדברי הישמח משה (פרשת ראה ד"ה‬ ‫להתגלות הגאולה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫לא תעשון) על הפסוק (ירמיה לא טז) 'ושבו בנים‬ ‫בי‬ ‫נצר‬ ‫אמונים‬ ‫פניני‬ ‫קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫כח האמונה שהנחיל לנו אברהם אבינו‬ ‫ובפרשיות האלו 'אברהם אבינו ע"ה‬ ‫של‬ ‫הפרשיות‬ ‫אלו‪,‬‬ ‫בפרשיות‬ ‫הוא בעל השמועה'‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫האמונה היא להאמין באמונה‬ ‫מהות‬ ‫השלום ראש המאמינים ואבי האומה‪,‬‬ ‫פשוטה ותמה בהשם יתברך‪,‬‬ ‫על‬ ‫ולומדים‬ ‫קוראים‬ ‫אנו‬ ‫בהם‬ ‫שיש מנהיג לבירה והוא ית"ש מנהיג‬ ‫תהלוכותיו ותולדותיו של אברהם‬ ‫ומשגיח ומהווה את כל הבריאה וכל‬ ‫אע"ה‪ ,‬ועל כל הנסיונות ההסתרות‬ ‫אשר בה‪ ,‬ואין שום כח בעולם זולתו‪,‬‬ ‫והקשיים שעבר ועמד בכולם בכח‬ ‫וכל ההשתדלויות שעושים לא מעלים‬ ‫אמונתו הפשוטה והתמימה בהשי"ת‪,‬‬ ‫ולא מורידים כהוא זה‪ ,‬אין עוד מלבדו‬ ‫עומד הוא ע"ה כנגדנו ומאיר בנו את‬ ‫כלל‪ ,‬והוא עשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫כל הכחות הללו‪ ,‬כמו שאמר החידושי‬ ‫המעשים‪ ,‬קטנים כגדולים‪ ,‬ואנו‬ ‫הרי"ם זי"ע (מובא בליקוטי הרי"מ ריש‬ ‫מאמינים בני מאמינים ועושים רצונו‬ ‫פרשתן) שהנה בירושלמי (שקלים פ"ב‬ ‫יתברך תמיד בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫ה"ה) איתא 'רב גידל אמר האומר‬ ‫שבנויה על חקירות‬ ‫אמונה‬ ‫שמועה בשם אומרה יראה בעל‬ ‫ועיונים‪ ,‬יש לה קץ סוף‬ ‫שמועה כאילו עומד לנגדו'‪ ,‬ומפרש‬ ‫ותכלית‪ ,‬כי האדם הגשמי הוא מוגבל‬ ‫הוא ז"ל שהכוונה היא שבעל המימרא‬ ‫בגופו ובחכמתו‪ ,‬ויש גבול שאליו‬ ‫עומד כנגדו ומאיר בו את דברי תורתו‪,‬‬ ‫גי‬ ‫מלעכאוויטש זי"ע) שהבעל שם טוב‬ ‫יכול להגיע בהתבוננותו ובמחשבותיו‪,‬‬ ‫זי"ע אמר קודם פטירתו שאחר כל‬ ‫מה שאין כן כשיהודי דבוק ומקושר‬ ‫ההשגות והמדריגות שהשיג‪ ,‬הוא‬ ‫בנקודת האמונה הפשוטה בתמימות‬ ‫מניח ועוזב את כולם 'און איך בין א‬ ‫ובפשיטות‪ ,‬הוא דבוק לשורש גבוה‬ ‫נאר אין גלייב'‪ .‬וכפי שפירשו צדיקים‬ ‫ַ‬ ‫מעל גבוה‪ ,‬בחינת אצילות וכתר וקוצו‬ ‫(ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכג‪ ,‬ועוד) בלשון‬ ‫של יוד‪ ,‬והוא נהיה 'איין שטיק אמונה'‬ ‫הכתוב (תהלים עג כב) 'ואני בער ולא‬ ‫וזוכה לחיות בבהירות הנפלאה שהכל‬ ‫אדע בהמות הייתי עימך'‪ ,‬דהיינו שדוד‬ ‫אך ורק מאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫המלך ע"ה השליך את כל החכמות‬ ‫והידיעות והאמין בהשי"ת כבער‬ ‫זה מצינו אצל אברהם אבינו עליו‬ ‫כח‬ ‫השלום‪ ,‬כמו שהאריכו בזה בספרי‬ ‫וכבהמה ממש‪.‬‬ ‫קודש‪ ,‬שאם בתחילה היה הולך בדרך‬ ‫זאת עמד ופרסם אברהם אבינו‬ ‫אמונה‬ ‫של חקירה ועיון עד שהגיע למסקנא‬ ‫לכל העולם‪ ,‬כמו שהאריך‬ ‫שמוכרח להיות שיש בורא ומנהיג‬ ‫הרמב"ם (שם) שהיה עומד וקורא בקול‬ ‫לבריאה [וכמו שהאריך בזה הרמב"ם‬ ‫גדול לכל העולם 'ולהודיעם שיש שם‬ ‫(עבודת כוכבים פ"א ה"ג)]‪ ,‬אבל אחר כך עזב‬ ‫אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד‪,‬‬ ‫את הכל וזכה להגיע למדרגת האמונה‬ ‫והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר‬ ‫הפשוטה‪ ,‬בחינת 'צא מאיצטגנונית‬ ‫לעיר וממלכה לממלכה‪ ,‬עד שנתקבצו‬ ‫שלך'‪ ,‬וכמו שרמזו בספרים הקדושים‬ ‫אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית‬ ‫(אגרא דכלה פרשת חוקת ד"ה עמוד נא‪ ,‬תפארת‬ ‫אברהם‪ ,‬ושתל בליבם העיקר הגדול‬ ‫שמואל פרשת החודש אות א'‪ ,‬ועוד) בפסוק‬ ‫'והאמן בה' ויחשבה לו‬ ‫ִ‬ ‫בפרשתן‬ ‫הזה'‪[ .‬ואמנם לא נשאר זכר מכל האנשים‬ ‫'והאמן' כתובה בתורה‬ ‫ִ‬ ‫צדקה' שתיבת‬ ‫האלו‪ ,‬כיון שהשי"ת בחר רק בזרע אברהם‪,‬‬ ‫חסר יו"ד‪ ,‬וידוע שאות יו"ד רומזת‬ ‫אבל בזמנו עשה מהפיכה בכל העולם וזה‬ ‫על החכמה (זוה"ק ח"ב קכג‪ ,).‬ורמז לנו‬ ‫היה השורש לכל הדורות]‪.‬‬ ‫הכתוב כאן שזכה אבינו אברהם לבוא‬ ‫לנו לדעת שלא היתה דרכו של‬ ‫יש‬ ‫לדרגת האמונה הפשוטה בלא חכמה‬ ‫אברהם אע"ה סוגה בשושנים‬ ‫ובלא תבונה‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬ואדרבא במשך עשרות שנים היה‬ ‫שמובא בספרי קודש (ישמח ישראל‬ ‫כמו‬ ‫מבוזה ונרדף בידי כל‪ ,‬החל מנמרוד‬ ‫הגדה של פסח ד"ה קדש‪ ,‬תורת אבות‬ ‫הרשע שהפילו לכבשן האש כמו‬ ‫אמונה ובטחון אות י"ז בשם הרה"ק ר' נח‬ ‫די‬ ‫ולא קיבל שום אות ומופת והארה מן‬ ‫שאמרו במדרש (בראשית רבה לחיג)‪,‬והוא‬ ‫השמים לצדקת דרכו‪ .‬ובכל זאת לא‬ ‫היה ה'זה לעומת זה' של אאע"ה‪ ,‬כמו‬ ‫הניח ולא שקט ממפעליו‪ ,‬והמשיך‬ ‫שכתב האלשי"ך הק' (פי' על מגילת‬ ‫אסתר‪ ,‬פ"א פסוק א‪-‬ד ד"ה לעומת נמרוד)‪ ,‬ולכן‬ ‫להאמין באמונת אומן בבורא ית"ש‪.‬‬ ‫ביקש להורגו ולהאבידו‪ ,‬כדי שלא‬ ‫בכח האמונה הפשוטה זכה‬ ‫רק‬ ‫יוכל לפרסם שם ה' בעולם‪.‬‬ ‫נסיונותיו‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫להתגבר‬ ‫מכן היה עלוב ונבזה‪ ,‬והכל‬ ‫לאחר‬ ‫ולהישאר נאמן להשי"ת‪ ,‬כמו שנודע‬ ‫לעגו וצחקו עליו‪ ,‬שאם אמת‬ ‫מה שכתב החסיד יעב"ץ (בספרו אור‬ ‫הדבר שיש בורא לעולם והוא היחידי‬ ‫החיים פ"ה ד"ה הראיה הראשונה‪ ,‬הובא באגרא‬ ‫שמכיר בזאת‪ ,‬למה זה אינו מרחם עליו‬ ‫דפרקא אות רצז) ראה בעיניו בדורות של‬ ‫להשפיע לו בנים וממון וכבוד וכדו'‪,‬‬ ‫שמד וגירוש ספרד‪ ,‬שהנשים וקלי הדעת‬ ‫בהיותו חסר כל ובלא בנים‪ ,‬וכבר הביא‬ ‫שהאמינו בתמימות הן הנה שמסרו‬ ‫הרבי ר' אלעזר מליז'ענסק זי"ע בשם‬ ‫אביו הרר"א זי"ע (אגרת הקודש בסו"ס‬ ‫נפשם על קדושת שמו יתברך‪ ,‬משא"כ‬ ‫נועם אלימלך ד"ה נידון) שאחר שניצל‬ ‫האנשים החשובים שהיו מתפארים‬ ‫מכבשן האש ובא לארץ כנען ומיד‬ ‫שהשיגו האמונה בחקירה 'המירו את‬ ‫נתהווה רעב בארץ‪' ,‬אמרו יושבי מקום‬ ‫כבודם ביום מר'‪ .‬וטעם הדבר כי בזמן‬ ‫ההוא‪ ,‬מחמת שזה המין בא אצלינו‬ ‫נסיון ועינוי נסתם השכל והמוח ורק‬ ‫אירע לנו מקרה זה‪ ,‬והלך למצרים כדי‬ ‫הלב והרגש פועלים ועובדים כנודע‪,‬‬ ‫להשקיט הדבר'‪ ,‬דהיינו שהסתכלו עליו‬ ‫ולכן מי שתמך יסודותיו על אדני‬ ‫כעל אדם שהיכן שהוא מגיע מתחילים‬ ‫השכל נשאר ככלי ריק רח"ל‪ ,‬ורק אלו‬ ‫כל הבעיות‪ ,‬ולכן הוכרח לילך משם‪.‬‬ ‫שהחדירו את האמונה בלבותם בלי‬ ‫עשרות שנים מאז שהכיר את‬ ‫במשך‬ ‫בוראו בגיל שלוש (נדרים לב‪).‬‬ ‫שום הבנה ושכל‪ ,‬נשארו נאמנים לה'‬ ‫או יותר (עי' ברמב"ם שם ובנו"כ)‪ ,‬עמד‬ ‫הבינו על מה‬ ‫ולתורתו‪ ,‬אף כשלא‬ ‫בתוקף ועוז‪ ,‬כשכל העולם כולו מעבר‬ ‫עשה ה' ככה‪.‬‬ ‫זה והוא מעבר אחר (בר"ר מב ח)‪ ,‬והכריז‬ ‫(גליון פרשת וירא תשפ"ה)‬ ‫שיש מנהיג ובורא לעולם‪ ,‬ולא ראה‬ ‫וט‬ ‫החיזוק מפרשתן על המצב של רדיפת הדת‬ ‫ממנו זכר ולא יהיה מי שיטען כנגדו‬ ‫בתנא‬ ‫דבי אליהו (זוטא פרק כה) מאריך‬ ‫דברי אמונה‪ .‬וכנגד קליפה קשה זו‬ ‫לתאר את הדין ודברים שהיה‬ ‫יצא כעת אברהם אבינו להילחם וברוב‬ ‫בין נמרוד לאברהם ואת פעולותיו‬ ‫קדושתו הכניע את נמרוד וכל המלכים‬ ‫הקדושות של אברהם לפרסם את שם‬ ‫אשר אתו וניצחם למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫השי"ת בעולם‪ ,‬ומבואר שם שנמרוד‬ ‫זה היה הכנה והכשר לדורות‬ ‫כל‬ ‫טען לאברהם שהוא אדון כל המעשים‪,‬‬ ‫האחרונים בזמן הגלות‪ ,‬שגם בעת‬ ‫'באותה שעה נתן הקדוש ברוך הוא‬ ‫אשר יעמדו עליהם הגויים והרשעים‬ ‫בינה לאברהם ואמר לו‪ ,‬אדוני המלך‬ ‫ויבקשו להשמידם ולהכניעם‪ ,‬ולא רק‬ ‫לא הייתי יודע רצונך‪ ,‬עכשיו אומר‬ ‫שימלאו את כל אוויר העולם בכפירה‬ ‫לפניך דבר אחד לגדולתך ולשבחך‪,‬‬ ‫בטומאה ובזוהמא נוראה‪ ,‬אלא אף‬ ‫אמר לו אמור‪ ,‬אמר לו‪ ,‬מנהגו של עולם‬ ‫ינסו לכפות את ההבלים שלהם על‬ ‫מיום שנברא העולם ועד עכשיו חמה‬ ‫היהדות החרדית שארית עם קדוש‪ ,‬ומי‬ ‫יוצאת ממזרח ושוקעת במערב‪ ,‬למחר‬ ‫שלא ישמע בקולם ייזרק לבית הסוהר‬ ‫צווה אותה שתצא ממערב ותשקע‬ ‫כאחרון הפושעים‪ ,‬וזה ממש כמעשיו‬ ‫במזרח‪ ,‬ואני מעיד בך שאדון כל‬ ‫של נמרוד הרשע שרצה שלא יהיה מי‬ ‫המעשים אתה'‪ .‬ועוד שאם אכן 'אדון‬ ‫שיחזיק את גחלת האמונה בה' ויקיים‬ ‫אתה ‪ -‬הנסתרות גלויות לך'‪ ,‬ואם כן‬ ‫את התורה והמצוות‪ .‬ומעשה אבות‬ ‫אמור 'מה יש בליבי ומה אני עתיד‬ ‫סימן לבנים‪ ,‬שכמו שאברהם אבינו‬ ‫לעשות'‪.‬‬ ‫יצא להילחם בהם במסירות נפש ועמד‬ ‫אלו הפך אברהם אבינו את‬ ‫בדבריו‬ ‫כנגדם וניצחם והכניעם‪ ,‬כן יש בכוחנו‬ ‫כל דברי נמרוד ללעג ולקלס‪ ,‬עד שחפן‬ ‫לגבור על כל הרשעות וגזירות השמד‬ ‫את זקנו בידו וגזר לשרפו בכבשן האש‪,‬‬ ‫שלהם ולהישאר איתנים ותקיפים‬ ‫עי"ש כל המעשה באריכות‪ .‬ונמצא‬ ‫באמונה ובתורת ה' בלי להתפעל מהם‪.‬‬ ‫שאם בתחילה היה נמרוד הרשע רק‬ ‫זה יש ללמוד גם ממה שמסופר‬ ‫חיזוק‬ ‫טוען ואומר דברי כפירה כנגד דבריו‬ ‫עוד בפרשה (יג ז‪-‬יב) שאחר שעלה‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬הרי שאחר כך כבר‬ ‫אברהם ממצרים נפרד מלוט ועזב‬ ‫לא הסתפק בכך אלא ביקש להשמידו‬ ‫אותו‪ ,‬ומובן שהיה לאברהם אבינו‬ ‫ולהאבידו מהעולם‪ ,‬עד שלא ישאר‬ ‫זט‬ ‫נפרד מלוט שהיה בחינה של 'ערב‬ ‫כוונה עמוקה בזה ורק מצא תירוץ‬ ‫רב' ועירוב טוב ורע‪ ,‬שמצר אחד יצאו‬ ‫לכך במה שהיתה מריבה בין רועיו‬ ‫ממנו נשמות רות ודוד המלך‪ ,‬ומצד שני‬ ‫לבין רועי לוט‪ .‬ויתבאר הענין בהקדם‬ ‫היה קליפה ושקוע בעבירות חמורות‪.‬‬ ‫דברי חז"ל (שמו"ר מב ו) שביציאת‬ ‫ולזה נפרד ועזב אותו ואמר לו 'הפרד‬ ‫מצרים עלו עם כלל ישראל הרבה ערב‬ ‫נא מעלי'‪ ,‬כדי שזה יתן את הכח לכל‬ ‫רב‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (שמות יב לח)‬ ‫הדורות להיפרד מהרשעים הערב‬ ‫'וגם ערב רב עלה איתם'‪ ,‬ואמרו שם‬ ‫רב‪ ,‬ולהישאר נאמנים לה' ולתורתו‪.‬‬ ‫במדרש שהשי"ת לא הסכים עם משה‬ ‫ובעוד שבמלחמת המלכים פעל כן‬ ‫על הדבר הזה ואמר שזה עוד יביא‬ ‫כנגד הגויים מאומות העולם שרוצים‬ ‫חורבנות ואסונות לעם ישראל‪.‬‬ ‫להכרית זכר ישראל‪ ,‬כעת בעלייתו‬ ‫כך מבואר הרבה פעמים בדברי‬ ‫אכן‬ ‫ממצרים הכין את הדרך להינצל אף‬ ‫הזוהר הקדוש שהקליפה הקשה של‬ ‫מהערב רב שקמים מתוך היהודים‬ ‫הערב רב שהתערבו עם זרע ישראל‬ ‫ורוצים בחוצפה נוראה לגרום שיהיו‬ ‫היא אם כל חטאת‪ ,‬והם שהחטיאו‬ ‫ככל הגויים בית ישראל‪.‬‬ ‫את ישראל במדבר בחטא העגל‬ ‫ובמרגלים וכו'‪ ,‬והם שגרמו את חורבן‬ ‫סמוכים ובטוחים שהבורא ית"ש‬ ‫אנו‬ ‫בית המקדש‪ ,‬והדוחקא דערב רב‬ ‫לא יעזבנו ולא יטשנו‪ ,‬והוא יעשה סוף‬ ‫הוא שמעכב את הגאולה השלמה‪.‬‬ ‫לכל שונאי ישראל הקמים על ה' ועל‬ ‫וכבר אמרו הצדיקים ששונאי ישראל‬ ‫עמו ישראל‪ .‬וכמו שכהיום הזה אף‬ ‫הרודפים את התורה ואת החרדים‬ ‫אחד אינו יודע לומר כלום מנמרוד‬ ‫לדבר ה'‪ ,‬שהם בחינת 'מהרסייך‬ ‫ואנטיוכוס וחבריהם‪ ,‬כמו כן בקרוב‬ ‫ומחריבייך ממך יצאו' (ישעיה מט יז) הם‬ ‫ממש יכרית ה' את כל מלכות הרשעה‬ ‫בוודאי מהערב רב ואינם כלל מזרע‬ ‫והזדון ואויבי התורה ולא ישאיר‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מהם שריד ופליט‪ .‬ולעומת זאת כלל‬ ‫ישראל ולומדי התורה ימשיכו לפרוח‬ ‫כשעלה אברהם אבינו‬ ‫ממילא‬ ‫ממצרים‪ ,‬רצה כבר לעשות את ההכנה‬ ‫עוד ועוד ויתחזקו ויתפשטו עוד ועוד‬ ‫לבירור שיהיה באחרית הימים‪ ,‬שבו‬ ‫לתפארת כרם בית ישראל‪.‬‬ ‫יתפרדו היראים לדבר ה' מכל שייכות‬ ‫(גליון פרשת וירא תשפ"ו)‬ ‫לערב רב שאינם מנשמות ישראל‪ .‬ולכן‬ ‫זי‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י‬ ‫שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ר' ישראל מרדכי טווערסקי‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת למזל טוב‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬