נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — לך לך (2026-10-19)

נעימו<ת
בס"ד
יו"ל ע"י
גליון
פרשת לך לך תשפ"ז
גליון מ"א
יש+רא<ל דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א
התהלך לפני והיה תמים
הלימוד אשר צריך ללמוד מאברהם אבינו ,הוא כי אע"פ אשר עברו עליו צרות ורדיפות רבות הן
ברוחניות והן בגשמיות -בכל זאת התחזק שוב ושוב ולא התייאש מעבודתו
וכמו שאמר החכם 'אין שמחה כהתרת בוראו ית"ש. ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך
הספיקות' ,ומכלל הן אתה שומע לאו, והנה הבורא ית"ש ברא באדם שני ראשי וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך
שהספיקות מביאים את האדם לעצבון ומרה אברים שהם המוח והלב ,שהנשמה תלויה (בראשית יב ,א).
שחורה וכל שאר ענפיה שהם השורש לירידה בהם ,כאשר המוח מבין בשכלו מה מותר ומה צריך להבין מהו כפל הלשון 'לך לך' שהרי
ברוחניות. אסור ,ושם אין תאוות ,וכאשר נופל האדם אין שום אות יתירה בתורה ,ובודאי משמיענו
לנסיון מיד אומר לו המוח כי עפ"י חוקי התורה הכתוב בזה הוראה למעשה ,כנודע שכל
חרטת הרשעים נאסר דבר זה ,ועתיד ליתן את הדין באם יעבור תיבה ותיבה יש בה הוראה לישראל לדורות
ועל ענין זה נאמר 'אין שלום אמר ה' על מצוות השי"ת .אך בלב הוא מקום התאוה עולם ,וא"כ צריך להתבונן מה נוכל ללמוד
לרשעים' (ישעיה מח ,כב) ,כי כל אחד והחמדה ,לא יטה כלל לחשוב מה מותר ומה מכאן בכדי לעבוד בזה את בוראינו עבודה
מתעורר בו נקודת הרע שנולד עמו מנעוריו אסור ,אלא יחפוץ לרוץ אחר תאות ליבו ,ולא תמה ושלימה.
ונמצא בקרבו ,ובנקודה זו אין שלום ,כי הלב ישים אל לבו שנופל בזה לשאול תחתית ,כי עוד אמר הכתוב (בראשית יז ,א) וירא ה'
מושכו לכאן ,והמוח משכו לכאן .ועל זה אמרו טבע הלב לחמוד מה שעיניו רואות כמ"ש כי אל אברם ויאמר אליו אני א"ל שד"י התהלך
'רשעים מלאים חרטות' כי כל ימיהם נמצאים תאוה היא לעינים ,ואינו מקום של התבוננות לפני והיה תמים ,וברש"י פירש ב' פירושים,
במחלוקת תמידית המתחולל בקרבם. כלל מה יעלה בגורלו ,אלא מקום של תאוות האחד ,היה שלם בכל נסיונותי ,והשני,
וחמדות. התהלך לפני במצות מילה ,ובדבר הזה תהיה
אמנם איתא בקול אריה שחרטה זו יש
בה תועלת לרשעים ,כי החוטא אינו רוצה ונמצא היות האדם מוטל במלחמה תמים .ויש לקשר ב' פירושים אלו זה בזה,
לעבור את פי ה' ,ורק תאות לבו גובר עליו תמידית בין המוח ובין הלב שבקרבו ,כאשר כי כולם נעוצים יחדיו בתיבת 'והיה תמים'.
ומביא אותו לידי חטא ,ולכן רשעים מלאים המוח אומר לעשות כך ,ואילו הלב מושכהו ועוד יש להבין בזה מהו השייכות בין 'אני א"ל
חרטות כל ימיהם ,כדכתיב (ישעיה מח) אין לצד שני לעשות ההיפך ,וזהו עינוי נפש גדול שד"י' לבין 'התהלך לפני והיה תמים'.
שלום לרשעים אמר ה' ,שאין שלום בלבבם, לאדם ,כמ"ש דברי ריבות בשעריך ,שאצל
ודרשו בזה מכאן שהקב"ה אוהב רשעים .כי שערי האדם עצמו היינו הלב והמוח יש שלימות האדם -עם עצמו ,עם חבריו,
חרטה זו שבלב הרשעים הוא מצד הקב"ה ביניהם דברי ריב ומלחמה. ועם בוראו
שגורם להם שלא יהא שלום בקרבם וישובו
בתשובה. ספיקות האדם ונפתח תחילה בדברי המהר"ל (נתיבות
עולם נתיב האמונה פ"ב) שצריך האדם להיות
ולזה אמר הכתוב (בראשית ו ,ג) ויאמר ה' וענין זה ,שהאדם נמצא תמיד בספיקות, שלם בכל ענייניו ,והם שלושה חלקים :שלם
לא ידון רוחי באדם לעולם ,שכאשר הגיעו אז ואינו יודע לשית עצות בנפשו ,האם יפנה עם בוראו ,שלם עם חבריו ,ושלם עם עצמו.
בני האדם למצב שכבר לא התעוררו בחרטה לימין אחר מחשבת מוחו ,או שמא לשמאל
לדון במעשיהם ,סימן הוא כי כבר נהפך אחר תאות ליבו ,הוא שורש גדול להביא את והא לך את תורף לשון המהר"ל :כי
הרוחני הצורה לחומר ,על כן והיו ימיו ק"כ האדם לידי עצבות ,שאינו מוצא מנוח בנפשו האדם צריך השלמה בכל אשר שייך לאדם,
שנה .עכ"ד. ואינו שלם עם עצמו ,כי 'שלום' הוא שכולם ויש לו השלמה מצד הנפש החיוני ,ומצד נפש
מסכימים לדבר אחד ,לא כן הוא כאשר האדם המדברת ,ומצד השכל ,והגוף בפ"ע ,וכל אלו
אם אינו שלם אם עצמו אינו שלם עם נע ונד ברוחניות ,שזהו קשה יותר מטלטולי הם כוחות האדם עצמו .וצריך עוד שיהיה
האדם שלם עם זולתו מבני אדם כי אין האדם
חבריו הדרכים בגשמיות ,בבחי' 'יחוגו וינועו כשכור'
נמצא בעצמו בלבד אבל נמצא האדם עם
(תהלים קז ,כז) ,והוא אף גרוע משכור מיין,
וכלל ידוע הוא ,שכאשר אין האדם שלם כי שכור מיין פג יינו ומתפכח ושב לאיתנו, זולתו וכו' ,וכן השלמה עם השי"ת שהוא על
עם עצמו ,והוא מלא ספיקות ומלחמות בין אך שכור ולא מיין מתנדנד מצד אל צד ,לא הכל .עכתו"ד.
הטוב והרע שבקרבו ,אינו מסתדר גם עם ימצא מנוח לנפשו אף לרגע ,כי תמיד ימצאהו
מסובביו ,ואין לו שלום עם חבריו ,והוא כדרך הספק וחוסר ההחלטה. שלם עם עצמו -חלקי המוח והלב
המראה שכל פגם שיש בעצמו רואה אצל
חברו ,בבחי' 'הוא היה אומר' שאומר לכולם וזה נקרא בספה"ק קליפת עמלק, ונבאר דבריו ביותר פרטות .כי הנה תחילה
את מה שהוא עצמו ,וכשם שיש לו מחלוקת שבגימטריא ספק שהוא שורש העצבות ,כי צריך האדם שיהא שלם עם עצמו ,שזהו
עם עצמו ,ואינו יודע לשית עצות בנפשו כאשר האדם נופל לספיקות הרי זה היפך השער הפותח לכל הצלחות האדם ,הן
השלום והשלוה שבאים משורש השמחה, לגבי עצמו ,הן לגבי חבירו ,והן לגבי
הצרות שהיו לאברהם ברוחניות וכתב הרמב"ן (בראשית יא ,כח) וזה לשונו: לקבוע ולהחליט את הטוב בעבורו ,כך יש לו
והענין המקובל הזה נמצא גם כן בספר קדמוני מחלוקת עם רעהו.
והנה מלבד הצרות ותלאות והרדיפות הגוים כמו שכתב הרב במורה הנבוכים (ג כט),
שהיו מנת חלקו של אברהם בחלק הגשמיות, וכיון שיש לו מחלוקת עם עצמו ועם חברו,
כי הזכירו בספר "עבודת האכרים המצרים" כי יש לו גם מחלוקת כביכול עם בוראו חלילה,
הנה יותר היו לו יסורי הנפש ממה שעבר עליו אברם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון
ברוחניות ,שיש אומרים שעד מ"ח שנה לא שמלא טענות מה רוצים ממנו ,ולמה רק הוא
שהיו עובדים השמש ,ונתן המלך אותו בבית עובר קשיים בחייו ,בבחי' שלא יהא לבו חלוק
הכיר אברהם את בוראו (ב"ר ל ,ח) ,אך אברהם הסוהר והיה עמהם בתוכחות ימים רבים שם,
לא הסתכל כלל על העבר ,והתחיל לעבוד את על המקום.
אחר כך פחד המלך שישחית עליו ארצו ויסיר
בוראו מעכשיו ,עד שנשלם ונעשה צדיק גמור,
וכמו שאיתא (ב"ר ב ,ג) יהי אור זה אברהם ,מי
בני האדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה עוונות האדם מסתירים ממנו אור ה'
ארץ כנען אחר שלקח כל הונו והנה על כל
העיר ממזרח צדק ,אל תיקרי העיר אלא האיר, והסיבה לכך ,הוא שיש מסכים רבים
פנים במקום ההוא בארץ כשדים נעשה נס
שהאיר מתוך החושך. המעכבים בעדו לראות את האמונה הטהורה,
לאברהם אבינו ,או נס נסתר ,שנ תן בלב אותו
ודרשו חז"ל (במד"ר יט ,א) מי יתן טהור המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית שהשי"ת עושה את הטוב ביותר לכל ברואי
מטמא לא אחד ,כגון אברהם מתרח .כי אברהם הסוהר שילך לנפשו ,או נס מפורסם שהשליכו העולם ,מחמת עוונותיו שחטא ופגם כמאמר
נקרא 'אחד' כמאמר הכתוב (יחזקאל לג ,כד) לכבשן האש וניצל כדברי רבותינו ,עכ"ל. הכתוב (ישעיה נט ,ב) 'עונותיכם היו מבדילים
אחד היה אברהם ,והנה מלבד זאת שיצא בינכם לבין אלקיכם ,וחטאותיכם הסתירו פנים
מתרח ,בבחי' טהור מטמא ,הנה אף הוא עצמו ומלבד הצרות שהיו לו ,נוספו עליו רדיפות מכם משמוע'.
היה בו ג"כ בחי' זו של טהור מטמא ,כי עד נוראות ,שכל העולם היו נגדו ,כמאמרם ז"ל
(ב"ר מב ,ח) כל העולם כולו מעבר אחד והוא ועל זה בא ציווי הכתוב 'התהלך לפני
היותו מ"ח שנה היה בחינת טמא ונפרד שלא והיה תמים' ,וכתרגומו 'פלח קדמי והוי שלים',
הכיר את בוראו ,אך התגבר בכח להאיר מתוך מעבר אחד .ולא היה לו ידיד אחד שיבין לנפשו,
שיעבוד את בוראו ויתהלך עמו בתמימות עד
החשיכה עד שהגיע למדריגתו הגבוהה. ואביו וכל משפחתו וכל חבריו ושכניו ,כולם היו
שיזכה לשלימות ,שיהא שלם עם עצמו ,עם
כנגדו ,ובכל זאת לא נבהל ולא שת אל ליבו,
וכתב המהר"ל (גור אריה בראשית יא, חבירו ,ועם בוראו ,וכדברי המהר"ל הנזכר.
והמשיך לעבוד את בוראו ולפרסם אמונתו
לב) וז"ל :כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם בעוז ותעצומות ,כי בטח בדרכו שהוא דרך
הדורות הראשונים ,כי הראשונים היו תוהו, האמת ,ולא נחשב אצלו כלל איך מסתכלים
המוח שליט על הלב -אם נקי מפגם ועוון
והוא התחלת הבנין ,וכאשר האור בא יסולק עליו ומה חושבים עליו. ולכאורה יש להקשות עפ"י דברי הרב בעל
החשוך .עכ"ד .והיינו שאצל אברהם אבינו התניא (פי"ב ,ומקורו בזוהר פנחס רכד ).מוח
עצמו היה בחי' תוהו ובוהו ,ורק אחר כך ולא זו בלבד ,נוספו לו עוד ועוד נסיונות,
כמובא באגרת הקודש בסוף הספר הקדוש שליט על הלב מתולדתו ,ולפי זה לא היה צריך
התחיל הבנין. האדם להלחם כ"כ עם יצרו ,שהרי המוח הוא
נועם אלימלך וזל"ק :מצינו אברהם אבינו ע"ה
מקום השכל ,וכל פעם שיפול לנסיון ,אף שהלב
מעשה אבות סימן לבנים שלא להתייאש שהפיל אותו נמרוד לכבשן אש ויצא בשלום
חומד לכך ,אך המוח יצוה עליו לא לעשות כן,
וכשבא לארץ ישראל נתהווה רעב בארץ ואמרו
והנה מעשה אבות סימן לבנים ,וזו היתה והרי המוח שליט על הלב וא"כ ימנע מלעשות
יושבי מקום ההוא מחמת שזה המין בא אצלינו כל דבר איסור.
דרכו של אברהם אבינו ,שהתגבר על עצמו אף אירע לנו מקרה זה והלך למצרים כדי להשקיט
על פי שבא ממשפחה של עובדי עבודה זרה, הדבר לבל יתפשט ביניהם וכו' ,עכ"ל. אך כבר העידו בספרים קדושים ,שיש פגם
וסבבוהו צרות רבות ורדיפות מכל העולם ,וגם הנכנס לעומק המוח ,ע"י הענינים שהם היפך
במצבו הרוחני היה יכול להתייאש כשהוא אינו הנסיונות חיזקו את אברהם שדרכו נכונה הקדושה ,ומחליש כח המוח שלא יהא המוח
צעיר לימים אל בן מ"ח שנה ,והיו לו כל הסיבות שליט על הלב ,ולכן מתגברת המלחמה על
בעולם לעזוב את דרכו הקשה ,אך בכל זאת היו ואם תאמר ,כיצד היה יכול אברהם אבינו האדם באופן כה גדול ועצום.
לו כוחות אדירים ונעלמים ,להתגבר בתעצומות לראות את כל הרדיפות ואת כל הצרות ולהשאר
וזה בא רש"י לפרש 'והיה תמים' ' -התהלך
ולהחדיר אמונתו ית"ש בעולם ,וכח זה קבלו איתן בדעתו ,וכיצד היה בכוחו לצאת נגד כל
לפני במצות מילה ,ובדבר הזה תהיה תמים',
כל בניו עד עולם ,וגם אנו בתוכם ,שיש בנו כח העולם ,ולהכריז על אמונה בהשי"ת שלא שמע
שכיוון בדבריו לענין הנזכר ,שע"י קדושה זוכה
לחשוב 'מה שהיה -היה ,ומעכשיו מתחדשים כזאת אדם מעולם .אמנם האמת יורה דרכו כי להיות תמים ולהגיע לבחי' מוח שליט על הלב.
כבריה חדשה'. דווקא נסיונות אלו ורדיפות הללו -הם נתנו כח
לאברהם אבינו להתאזר בעוז ,כי מאחר שראה
ואיתא בספרים (ראה דובר צדק לר"צ
שיש מפריעים רבים כ"כ ,הבין מזה שדעתו הוא
עצת היצר לייאש האדם מגודל הנסיונות
מלובלין מסכת ע"ז אות ג') על מאמר בעל
ההגדה 'בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' הדרך הנכון והאמיתית שלא היה כן מעולם ,כי והנה כל אחד שואף ליבו להתעלות ולהגיע
שאין קורין אבות אלא לשלושה (ברכות על דבר שקר אין שום מפריע ומעכב. לדרכי השלימות בעבודתו ית"ש ,אך יש עיכוב
ט"ז ע"ב) והכוונה על אברהם אבינו עצמו גדול בעבודת הבורא ית"ש ,והוא דבר מצוי
שבתחילה היו עובד ע"ז ,כמ"ש (יהושע כד ,ב) ההבדל בין בלעם הרשע לאברהם אבינו בקרב עובדי ה' הרוצים לעבוד את ה' בכל
ואקח את אביכם מעבר הנהר ,אבל "ועכשיו כוחם ולהיות תמימים ושלמים ,אך הבעל דבר
וזהו ההבדל בין בלעם הרשע ,שכל מעשיו בא אליהם בטענה "הלא ישנם נסיונות שאינם
קרבנו המקום לעבודתו" היינו שאפילה שהוא היו באופן עראי בדרך מקרה ,וכמו שנאמר
עובד ע"ז חלילה ,אבל יש לנו הכח שנמסר בגדר אנושי לעמוד בהם ,ואי אפשר להתגבר
אצלו (במדבר כג ,טז) ויקר ה' אל בלעם ,ופירש כלל".
לנו מהאבות הקדושים הנקרא "ועכשיו" ,לא
רש"י לשון עראי ,לשון גנאי וכו' ,כי זהו דרך
מביטים על העבר ,כדבר שנאמר 'אל תביט
אחריך' ,מסתכלים רק על העתיד ,מעכשיו
הרשע ללא יסוד איתן. תחילת דרכו של אברהם אבינו
הולכים להיות טוב ,מעכשיו הולכים לעבוד את אמנם דרכו של אברהם אבינו ע"ה קביעא אמנם לזאת צריכים להתבונן בפרשתינו
הבורא בכל כוחינו כמאמרם ז"ל (ב"ר כא ,ו) אין וקיימא ,לא ימוש ממנה בכל סיבה שעולם, ולראות כיצד עבד אברהם אבינו ראש
ועתה אלא לשון תשובה ,שאי אפשר לשוב והוא היה עולם התיקון וכמו שנאמר (בראשית המאמינים את בוראו באמונה שלימה ונצח
בתשובה ולהתקרב אל הבורא ית"ש רק כאשר ב ,ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, את יצרו גם כאשר עמדו בפניו נסיונות מרים
מחליטים 'ועתה' שמעתה הולכים להיות טוב ודרשו חז"ל (ב"ר יב ,ט) בהבראם -באברהם, וקשים ,ובכל זאת התגבר עליהם ,והיא שעמדה
ואין מסתכלים כלל על העבר. שכל מעשה שמים וארץ היה בזכותו של לאבותינו ולנו ,לילך בדרך האבות ,אשר נטעו
אברהם ,כי עד אברהם היה הכל תוהו ,וממנו בכל ישראל את הכוח האדיר להתגבר נגד כל
לא להסתכל על העבר -רק על העתיד התחיל ב' אלפים תורה. ענייני הטבע ולעבוד את ה' בכל כוחינו.
וידוע שהיו צדיקים שהתלהבו בהגיעם ואפשר לרמז כל זה בפיוט ביוהכ"פ "והוא כי הנה אברהם אבינו ,כאשר התחיל
בליל הסדר לתיבה זו "ועכשיו" ,כי מאיר בזה באחד ומי ישיבנו" ,שאברהם אבינו היה חזק לפרסם אמונתו ית"ש ,באו אליו צרות רבות,
אור גדול לכל הבאים להתדפק על שערי ויציב בדעתו ובאמונתו ,וראה לפניו רק דרך וכמו שאמרו ז"ל (ב"ב צא ע"א) עשר שנים
העבודה ,שלא מסתכלים כלל מה היה בעבר, אחד הוא דרך האמת ,ומחמת כן אין אחד נחבש אברהם אבינו שלש בכותא ושבע
אלא רק על עכשיו ,כי כשרוצה לעשות עכשיו בעולם שיוכל להזיזו מדעתו. בקרדו.
// 2 //
בגימטריא ק' ,לרמז על מאמר חז"ל (ב"מ לא אברהם אבינו אות וסימן נגד היאוש מצוה ,מה נפק"מ כלל אם עשה אתמול עבירה
ע"א) 'הוכח תוכיח -אפילו מאה פעמים' ,וכמו או לא ,האם מחמת זה לא יעשה עכשיו את
שמובא מהרה"ק הבית אברהם מסלאנימא זי"ע, ונמצא תמצית כל המאמר הלז יקבנו בשם המצוה ,הרי לא קרב זה אל זה ,רק עצת היצר
שאפילו יש לו ביום אחד מאה נפילות ,בכל זאת "אברהם אבינו" אשר הורה לנו הדרך הנכון לילך הוא להפילו מדביקות המצוה ולהכניס בו עצבון
יקום ויחזק עצמו אפילו מאה פעמים ,ומי שאינו בה שלא להתייאש כלל בכל מצב שהוא ,ואם רוח.
עושה כן -בידוע שלא דרך על מפתן החסידות. יעלה בלב איש ישראל מחשבת יאוש חלילה,
מיד יעלה לפניו זכרון אבינו הראשון הוא ואיתא מהגר"א (קהלת י ,ד) אם רוח המושל
וזהו הרמז "לך לך" שעולה ק' ,היינו אפילו תעלה עליך ,מקומך אל תנח ,שאם רוח המושל
נופל מאה פעמים ביום אחד צריך לחזק עצמו אברהם אבינו .ולכן תמצא כי 'אברהם אבינו'
עולה במכוון כמספר "יאוש" לפי שהוא היה תעלה עליך ,פירוש אם יצה"ר חטף אותך
ולהתחדש שוב ושוב ללא הרף. ברשתו אשר טמן לרגליך שעשית עבירה ,מ"מ
היפך גמור מהיאוש.
מקומך אל תנח ,אתה לא תפול ממדרגותיך
סוף הכבוד לבוא ואחוז דרכיך הטוב כמקדם וגם זאת תתרפא לך,
"לך לך" -אפילו מאה פעמים ע"כ.
וסוף הכבוד לבוא ,כי מי שהולך בדרך
אמת ,לאחר שהיה עקשן ולא הועילו כל רוחות ולפי זה ניחא שפיר כפל הלשון "לך לך" ,כי וזהו דרכו של עמלק ,אשר קרחה בדרך,
שבעולם להזיזו מדרכו ,אף שהיה נרדף ביותר, רצה השי"ת להורות בזה לאברהם אבינו ולבניו לתפוס את כל הנחשלים ,ולהראות לכולם את
אך בסוף מאשפות ירים אביון שמרים הקב"ה אחריו את סדר העבודה ,שצריך ללכת עוד פעם כל מה הנפילות שלהם ,ואת הפחיתות שלהם,
קרנו בכבוד מן הארץ ועד רום רקיע ,וכמו ועוד פעם ,בבחי' מקומך אל תנח ,שלא להרפות ואת העבר שלהם ,ובכח זה יפלו לגמרי .וצריך
שהיה אצל אברהם אבינו כדכתיב (בראשית ולא להתייאש ,אלא ללכת ושוב ללכת. להלחם עם קליפה זו שלא לומר 'כאשר אבדתי
יד ,יז) עמק שוה הוא עמק המלך ,ופירש רש"י ויש בזה רמז נפלא כי "לך לך" עולה אבדתי'.
הילולא דצדיקיא
הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאסוב זי"ע בעל אהבת שלום //י"ז חשון
אמנם הענין הזה הורה לנו' ,אז א מענטש צו קוילען מוז מען הערן גיסו הרה"ק השרף מסטרעליסק זי"ע אמר על רבינו :אם אמנם
פון השם יתברך אליין ,אין נאכדעם וואס השם יתברך אליין האט גדול כוחי בעולמות העליונים ביום השבת ,בעת אמרי קדושת כתר,
שוין געהייסן קוילען אז עס וועט קומען א קליין מלאך'ל און וועט ובכל זה יגדל כח גיסי הרב מקאסוב יותר בליל שבת קודש .וכעי"ז
זאגן נישט קולען ,זאל מען גיכער פאלגן דאס קליינע מלאך'ל ,דעם אמר פעם הרה"ק מסטרעליסק זי"ע לתלמידו הרה"ק מסטרעטין
מענטש נישט צו קולען וויא איידער וכו'. זי"ע :גיסי הקדוש ר' מענדלי התפלל בליל שבת קודש קבלת שבת,
••• והיה ממש כמו כל נדרי.
כשבנו של רבינו הרה"ק רבי דוד מזאבליטוב שידך את בנו •••
הרה"ק מו"ה רבי יעקיל עם בתו של הרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא, כשעלה הרה"ק רבי זאב מטשארני-אוסטראה לארץ ישראל,
ההתקשרות היתה בזידיטשוב אצל חותנו הרה"ק העטרת צבי שלח בדרכו אחד מבני החבורא שיסע לקאסוב אל תלמידו רבינו,
מזידיטשוב ,הוציא הרה"ק רבי דוד קופסת הטאבאק להריח בה, ויאמר לו בשמו שהוא מסמיך אותו לרבי ומנהיג בישראל ,רבינו הי'
וברגע שראה אותה הרה"ק מזידיטשוב ,שאלו :מהיכן הפישקאלע, אז עני גדול וחי בדחקות נוראה ,ואשתו היתה מוכרת סיד כבוי [שהיו
והשיבו ,זה יש לי מאבי הקדוש -רבינו ,פתח הרה"ק מזידיטשוב מחממים לבנים ומכבים אותם במים קרים והאבנים נמסים ונעשים
ואמר :בהפישקאלע הזאת הנני רואה את תבנית המשכן ,עם כל סיד] ,וזה היה עבודה קשה ,ומזה היתה מפרנסת את ביתה בצמצום
הכוונות שכיוון בצלאל בעת עשייתו ,השיב הרה"ק רבי דוד ,כי יש גדול ,כשהגיע השליח לביתו ראה שהרבנית עומדת בחצר עם הסיד,
לו בקבלה שאביו הקדוש בעת שעשה זאת הפישקאלע ,נתן לאומן וילדיה ששחקו בחצר הפכו אגב מרוצתם את כל החביות עם הסיד,
חתיכת כסף צרוף ,ופקד עליו כמה פעמים יקיש עליו בקורנס ,לא ונשפך הכל על הארץ וכל עמלה ירד לטמיון ,ונכנסה לבעלה הק'
פחות ולא יותר ,והוא לא זזה ידו מתחת ידו עד גמירא ,אז השיב שישב ולמד ,והתאוננה לפניו מתוך עגמת נפש ,ראה נא מה עוללו
הרה"ק מזידיטשוב ,כעת יתורץ הכל על נכון. הילדים שלך ,והשיב לה במתינות :אז ס'איז שוין גאר שלעכט ,ווערט
••• גוט ,ובתוך כך נכנס השליח אליו ואמר לו :הרבי שלחני לאמר לכם אז
בתו של רבינו אשת הרב הגה"ק מו"ה גרשון אשכנזי זלה"ה ,שהיה איר מעגט שוין ווערן רבי ,כשאך יצא השליח מביתו ניגש אליו יהודי
בנעוריו הרב בקהילת ראזלא ואח"כ בקאלימייא ,היתה לה מאביה 'דייטשל' ושאלו היכן גר הרבי ,והראהו על בית רבינו ,ונכנס אליו ונתן
רבינו מורה שעות קטן (זייגערל) שהשתמש בו רבינו ,והנה הרה"ק לו קוויטל ועשרה רייניש לפדיון.
העטרת צבי ,היה מנהגו שבעת תפלת י"ח עמד לפניו על שלחנו כשבא הרה"ק מטשארני-אוסטראה לארץ הקודש ,כתב משם
שהתפלל אצלו זייגערל ,והיה דרכו בקודש למשמש בהזייגערל כמה מכתב לתלמידו רבינו בזה"ל :היום יום א' שאתמול ברכני את החודש
פעמים בתפלת י"ח ,ובפרט בערב שבת קודש במנחה ,פעם נתקלקל סיון' ,שיתחדש המלוכה שלו הן על עצמו ועל נפשות ביתו ,שלא יזוז
הזייגערל של הרה"ק מזידיטשוב ,ומסרו לאומן ,ובא ערב שבת קודש ממנו ומבניו ומבני בניו מעתה ועד עולם'.
ולא תיקנו עדיין ,וידע האומן כי הרה"ק מזידיטשוב יצטרך בתפלת •••
י"ח זייגערל ,והנה אז היה ביד האומן הזייגערל הנ"ל של רבינו ,כי הר"ר
גרשון מסר גם כן באותה השבוע להאומן לתקנו ,והיה מתוקן ,ונתן פעם אחת באו לפניו בקובלנא על שוחט ובודק אחד ,והלשינו
האומן הזייגערל הזה להרה"ק מזידיטשוב ,מבלי הודע לו של מי הוא, עליו הרבה אנשים מאד שיעבירהו משחיטתו ,ובא איש אחד והמליץ
למען יהיה לו זייגערל עד שיתוקן את שלו ,הרה"ק מזידיטשוב בעמדו טוב על השו"ב הזה ,והסביר כי כל המלשינות הוא מחמת שנאה,
אז בתפלת י"ח דלחש כמה שעות רצופים ,כמנהגו בכל ערב שבת ואויבים הוא דאפקי לקליה ,וביקש לבלי להעביר אותו לפקח פרנסתו,
קודש ,הנה כמעט בכל רגע היה ממשמש בהזייגערל ומביט עליו ,ותהי והבטיח לו ,ואחר כך באו אליו האנשים רבים בתלונה חזקה ,למה
לפלא ,ואמנם תיכף כשפסע מתפלת לחש ,שאל להאומן :למי הוא נוטה יותר לדברי היחיד ואינו שומע לדבריהם שהמה רבים ,וענה
זה הזייגערל ,אמר לו :כי הר"ר גרשון שלו הוא ,ושאל להר"ר גרשון להם :הנה בפרשת העקדה נאמר כי הקב"ה כביכול בכבודו ובעצמו
מאין השיגו ,אמר לו :כי היתה של רבינו ,אז ענה הרה"ק מזידיטשוב, צוה לאברהם אבינו לשחוט את בנו ,והכין את עצמו לקיים ויקח את
עתה נתיישב לי מה שהרגשתי בעת תפלת י"ח דלחש הארה עצומה המאכלת לשחוט את בנו ,ואחר כך בא אליו רק מלאך ,ואמר אל
ונפלאה אין די באר ,וראיתי כי הכלי הזה ,הוא מלא בכל מיני תשלח ידך אל הנער ,הנה שמע אברהם לקול המלאך נגד דברי
יחודין שבעולם ,אחרי כי השתמש בו רבינו. הקב"ה שהוא יותר פחות מן יחיד נגד רבים.
// 3 //
המשך מעמוד 3 >>
קץ שם לחושך ,שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם, 'עמק שהשוו כל האומות והמליכו את אברהם עליהן'.
דכתיב אבן אופל וצלמות ,נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וכן אמרו ז"ל (ב"ב צא ).אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן
וצלמות בעולם. העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם
וזה שאמר השי"ת לאברהם 'אני א"ל שד"י התהלך לפני והיה שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברינטא ,ע"כ.
תמים' ,כי שם שד"י יורה על שאמר לעולמו די ,והיינו שכך חקק
הקב"ה בעולמו שיש לכל דבר קצבה וגבול ,ובזה הורה לאברהם מי שאמר לעולמו די
כי לא לעולם יצטרך להתייגע ולפלס דרכו נוכח צרות ותלאות
ורדיפות ,אלא יגיע יומו ויעלה קרנו וירום כבודו בעיני כל העולם והכלל בזה ,כי לא לעולם יצטרך האדם לעמול ולהתייגע
כולו. בעבודת ה' ,כי יבוא היום ויפתחו לפניו שערי אורה ,ויחמול עליו
השי"ת ממרום ויערה עליו רוח חכמה ובינה ,רוח עצה וגבורה ,כי
יעזור השי"ת שנוכל להתחזק וללכת בדרך האבות ,לבל
כך הטביע השי"ת בעולמו שאמר לעולמו די ,שכל דבר יש לו גבול
נתייאש כלל אלא נתחדש שוב ושוב ,ונזכה לבוא לנקודה הפנימית,
ומידה ,וכמאמרם ז"ל (נדרים סב ע"א) למד מאהבה וסוף הכבוד
נקודת אברהם שנמצא בעומק כל אחד ואחד מישראל כמאמר
הצדיקים על 'מגן אברהם' שהשי"ת שומר ומגן על נקודה הפנימית לבוא.
שבישראל שלא יגיע שם פגם ,ובקרוב יתגלה כבוד ה' ותפארתו וכן אמרו חז"ל (ב"ר מקץ פט ,א) על הפסוק (איוב כח) קץ
בבנין ביהמ"ק בב"א. שם לחשך ,זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה ,ומאי טעם,
רוממות א-ל בגרונם //ב
עימוד ועיצוב :משה קלמן פריינד MKF62602@GMAIL.COM
הקול קול יעקב //הרמת הקול בתפילה עפ"י דברי חז"ל
ישראל להתגבר ולהתחזק בענין נפלא זה ,לעשות נח"ר ע"י הצעקה מבטל את כל הדינים
לבוית"ש .וזהו לשון המדרש (שיר השירים ב) השמיעיני
את קולך .כשאתם מתפללים לפני בקול גבוה ,כי קולך ערב איתא בגמ' (ראש השנה טז ע"א) :יפה צעקה לאדם בין
בתפלתך .ועד"ז כתב ג"כ בילקוט שמעוני (שיר השירים פ"ב קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.
רמז תתקפו) כשאתם מתפללים בקול גבוה -קולכם ערב. בא וראה כמה גדול כוחו של הצעקה ,כי נודע שלאחר
וראה מה שכתב בתרגום יונתן (שיה"ש ב) :ונפקת ברת גזר דינו של האדם ,כבר נגזרה עליו גזירה ,והדין נכתב
קלא מן שמי מרומא וכן אמרת אנת כנישתא דישראל.. ונחתם בטבעת המלך אין לשנות ,ובכל זאת הצעקה עולה
אשמענני ית קליך ארום קליך ערב בצלותא בבית מוקדש ובוקע כל המסכים ויכול לשנות את גזר דינו ,ויקשב ה'
זעיר. וישמע ומבטל את כל מה שנגזר רח"ל על האדם.
עוד מצינו בזוהר הק' (פר' שמות ב' ע"א) :אמר רבי
לפעמים נופל בצרה מחמת שהשי"ת רוצה לשמוע את יהודה גדולה צעקה שקורע גזר דינו של אדם מכל ימיו.
קול תפילתו רבי יצחק אמר גדולה צעקה שמושלת על מדת הדין
של מעלה.
הרי אנו רואים מכל זה ,כמה הקב"ה יושב וממתין
לשמוע קול תפילות ישראל ,שערבים וחביבים לפניו, רבי יוסי אמר גדולה צעקה שמושלת בעוה"ז ובעוה"ב,
וכמו שאיתא במדרש (שמו"ר כא ,ה) כשהיו במצרים והיו בשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעוה"ב דכתיב (תהלים
משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה קז) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם .ע"כ דברי
שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד הזוה"ק.
וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקב"ה מוציאן משם הרי אנו למדים מכל המדרשות האלו ,את כוחו הגדול
ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקב"ה מבקש לשמוע את של התפילה והצעקה בקול ,שיש בידו כח לבטל כל הדינים
קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף שבעולם עד סוף ימיו ,ובשבילה נוחל האדם ב' עולמות,
אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ועי"ז באה ישועתן של ישראל ,והוא הדרגה הגבוהה ביותר
ה' באותה שעה אמר הקב"ה לכך הייתי מבקש לשמוע של התפילה להשי"ת כמו שמצינו בזוה"ק (פר' שמות ב'
קולכם שנאמר (שיה"ש ב) יונתי בחגוי הסלע השמיעני ע"א) אמר רבי יצחק תלת ענייני הכא ,אנחה ,שועה ,צעקה,
קול אינו אומר אלא השמיעני את קולך אותו הקול שכבר אמר רבי יהודה הלכך גדולה צעקה מכולן הדא הוא דכתיב
שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך .ע"כ. (איכה ב ,יח) צעק לבם אל ה' ,צעקה וזעקה דבר אחד הוא
וזה קרובה להקב"ה יותר מתפלה ואנחה דכתיב (שמות כב)
ולזה יש לפעמים שאיש ישראל נופל לצרה רח"ל ,הן
כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו .ועל כן כמה
בעניני בריאות והן בעניני חינוך ונחת ,או חובות וטרדות
יש להשתדל בענין גדול ונעלה זה ,ולראות שלא להפסיד
ושאר עגמת נפש רח"ל ,כל זה בא אליו מחמת שזה זמן
המתנות והמדריגות העצומות שמקבלים במרומים בשכר
רב שלא שמע ה' את קול תפילתו ,והקב"ה יושב וממתין הצעקה בקול גדול.
לשמוע את קולו ,וכיון שאינו רוצה להתפלל אל בוראו ,לכן
מסבב השי"ת כל מיני טרדין ומעיקין רח"ל בכדי שיתעורר
לבו בצעקת הלב מתוך אמת ,ויפנה להתפלל להשי"ת ,ואז
קולך ערב
סר מהם כל נגע ומחלה וכל צרה וצוקה ,כי כבר נשלם וצריך לידע כמה חביב הרמת הקול בתפילה אצל
הכוונה הרצויה. אבינו שבשמים ,ובזאת יתעורר מאוד לבב כל איש
יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק //רחוב ר‘ יהושע - 7בית שמש
טלפון // 025600080 :אימיילA6639095@gmail.com :
