gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫גליון מ"א‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫התהלך לפני והיה תמים‬ ‫הלימוד אשר צריך ללמוד מאברהם אבינו‪ ,‬הוא כי אע"פ אשר עברו עליו צרות ורדיפות רבות הן‬ ‫ברוחניות והן בגשמיות ‪ -‬בכל זאת התחזק שוב ושוב ולא התייאש מעבודתו‬ ‫וכמו שאמר החכם 'אין שמחה כהתרת‬ ‫בוראו ית"ש‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך‬ ‫הספיקות'‪ ,‬ומכלל הן אתה שומע לאו‪,‬‬ ‫והנה הבורא ית"ש ברא באדם שני ראשי‬ ‫וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‬ ‫שהספיקות מביאים את האדם לעצבון ומרה‬ ‫אברים שהם המוח והלב‪ ,‬שהנשמה תלויה‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שחורה וכל שאר ענפיה שהם השורש לירידה‬ ‫בהם‪ ,‬כאשר המוח מבין בשכלו מה מותר ומה‬ ‫צריך להבין מהו כפל הלשון 'לך לך' שהרי‬ ‫ברוחניות‪.‬‬ ‫אסור‪ ,‬ושם אין תאוות‪ ,‬וכאשר נופל האדם‬ ‫אין שום אות יתירה בתורה‪ ,‬ובודאי משמיענו‬ ‫לנסיון מיד אומר לו המוח כי עפ"י חוקי התורה‬ ‫הכתוב בזה הוראה למעשה‪ ,‬כנודע שכל‬ ‫חרטת הרשעים‬ ‫נאסר דבר זה‪ ,‬ועתיד ליתן את הדין באם יעבור‬ ‫תיבה ותיבה יש בה הוראה לישראל לדורות‬ ‫ועל ענין זה נאמר 'אין שלום אמר ה'‬ ‫על מצוות השי"ת‪ .‬אך בלב הוא מקום התאוה‬ ‫עולם‪ ,‬וא"כ צריך להתבונן מה נוכל ללמוד‬ ‫לרשעים' (ישעיה מח‪ ,‬כב)‪ ,‬כי כל אחד‬ ‫והחמדה‪ ,‬לא יטה כלל לחשוב מה מותר ומה‬ ‫מכאן בכדי לעבוד בזה את בוראינו עבודה‬ ‫מתעורר בו נקודת הרע שנולד עמו מנעוריו‬ ‫אסור‪ ,‬אלא יחפוץ לרוץ אחר תאות ליבו‪ ,‬ולא‬ ‫תמה ושלימה‪.‬‬ ‫ונמצא בקרבו‪ ,‬ובנקודה זו אין שלום‪ ,‬כי הלב‬ ‫ישים אל לבו שנופל בזה לשאול תחתית‪ ,‬כי‬ ‫עוד אמר הכתוב (בראשית יז‪ ,‬א) וירא ה'‬ ‫מושכו לכאן‪ ,‬והמוח משכו לכאן‪ .‬ועל זה אמרו‬ ‫טבע הלב לחמוד מה שעיניו רואות כמ"ש כי‬ ‫אל אברם ויאמר אליו אני א"ל שד"י התהלך‬ ‫'רשעים מלאים חרטות' כי כל ימיהם נמצאים‬ ‫תאוה היא לעינים‪ ,‬ואינו מקום של התבוננות‬ ‫לפני והיה תמים‪ ,‬וברש"י פירש ב' פירושים‪,‬‬ ‫במחלוקת תמידית המתחולל בקרבם‪.‬‬ ‫כלל מה יעלה בגורלו‪ ,‬אלא מקום של תאוות‬ ‫האחד‪ ,‬היה שלם בכל נסיונותי‪ ,‬והשני‪,‬‬ ‫וחמדות‪.‬‬ ‫התהלך לפני במצות מילה‪ ,‬ובדבר הזה תהיה‬ ‫אמנם איתא בקול אריה שחרטה זו יש‬ ‫בה תועלת לרשעים‪ ,‬כי החוטא אינו רוצה‬ ‫ונמצא היות האדם מוטל במלחמה‬ ‫תמים‪ .‬ויש לקשר ב' פירושים אלו זה בזה‪,‬‬ ‫לעבור את פי ה'‪ ,‬ורק תאות לבו גובר עליו‬ ‫תמידית בין המוח ובין הלב שבקרבו‪ ,‬כאשר‬ ‫כי כולם נעוצים יחדיו בתיבת 'והיה תמים'‪.‬‬ ‫ומביא אותו לידי חטא‪ ,‬ולכן רשעים מלאים‬ ‫המוח אומר לעשות כך‪ ,‬ואילו הלב מושכהו‬ ‫ועוד יש להבין בזה מהו השייכות בין 'אני א"ל‬ ‫חרטות כל ימיהם‪ ,‬כדכתיב (ישעיה מח) אין‬ ‫לצד שני לעשות ההיפך‪ ,‬וזהו עינוי נפש גדול‬ ‫שד"י' לבין 'התהלך לפני והיה תמים'‪.‬‬ ‫שלום לרשעים אמר ה'‪ ,‬שאין שלום בלבבם‪,‬‬ ‫לאדם‪ ,‬כמ"ש דברי ריבות בשעריך‪ ,‬שאצל‬ ‫ודרשו בזה מכאן שהקב"ה אוהב רשעים‪ .‬כי‬ ‫שערי האדם עצמו היינו הלב והמוח יש‬ ‫שלימות האדם ‪ -‬עם עצמו‪ ,‬עם חבריו‪,‬‬ ‫חרטה זו שבלב הרשעים הוא מצד הקב"ה‬ ‫ביניהם דברי ריב ומלחמה‪.‬‬ ‫ועם בוראו‬ ‫שגורם להם שלא יהא שלום בקרבם וישובו‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫ספיקות האדם‬ ‫ונפתח תחילה בדברי המהר"ל (נתיבות‬ ‫עולם נתיב האמונה פ"ב) שצריך האדם להיות‬ ‫ולזה אמר הכתוב (בראשית ו‪ ,‬ג) ויאמר ה'‬ ‫וענין זה‪ ,‬שהאדם נמצא תמיד בספיקות‪,‬‬ ‫שלם בכל ענייניו‪ ,‬והם שלושה חלקים‪ :‬שלם‬ ‫לא ידון רוחי באדם לעולם‪ ,‬שכאשר הגיעו אז‬ ‫ואינו יודע לשית עצות בנפשו‪ ,‬האם יפנה‬ ‫עם בוראו‪ ,‬שלם עם חבריו‪ ,‬ושלם עם עצמו‪.‬‬ ‫בני האדם למצב שכבר לא התעוררו בחרטה‬ ‫לימין אחר מחשבת מוחו‪ ,‬או שמא לשמאל‬ ‫לדון במעשיהם‪ ,‬סימן הוא כי כבר נהפך‬ ‫אחר תאות ליבו‪ ,‬הוא שורש גדול להביא את‬ ‫והא לך את תורף לשון המהר"ל‪ :‬כי‬ ‫הרוחני הצורה לחומר‪ ,‬על כן והיו ימיו ק"כ‬ ‫האדם לידי עצבות‪ ,‬שאינו מוצא מנוח בנפשו‬ ‫האדם צריך השלמה בכל אשר שייך לאדם‪,‬‬ ‫שנה‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ואינו שלם עם עצמו‪ ,‬כי 'שלום' הוא שכולם‬ ‫ויש לו השלמה מצד הנפש החיוני‪ ,‬ומצד נפש‬ ‫מסכימים לדבר אחד‪ ,‬לא כן הוא כאשר האדם‬ ‫המדברת‪ ,‬ומצד השכל‪ ,‬והגוף בפ"ע‪ ,‬וכל אלו‬ ‫אם אינו שלם אם עצמו אינו שלם עם‬ ‫נע ונד ברוחניות‪ ,‬שזהו קשה יותר מטלטולי‬ ‫הם כוחות האדם עצמו‪ .‬וצריך עוד שיהיה‬ ‫האדם שלם עם זולתו מבני אדם כי אין האדם‬ ‫חבריו‬ ‫הדרכים בגשמיות‪ ,‬בבחי' 'יחוגו וינועו כשכור'‬ ‫נמצא בעצמו בלבד אבל נמצא האדם עם‬ ‫(תהלים קז‪ ,‬כז)‪ ,‬והוא אף גרוע משכור מיין‪,‬‬ ‫וכלל ידוע הוא‪ ,‬שכאשר אין האדם שלם‬ ‫כי שכור מיין פג יינו ומתפכח ושב לאיתנו‪,‬‬ ‫זולתו וכו'‪ ,‬וכן השלמה עם השי"ת שהוא על‬ ‫עם עצמו‪ ,‬והוא מלא ספיקות ומלחמות בין‬ ‫אך שכור ולא מיין מתנדנד מצד אל צד‪ ,‬לא‬ ‫הכל‪ .‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫הטוב והרע שבקרבו‪ ,‬אינו מסתדר גם עם‬ ‫ימצא מנוח לנפשו אף לרגע‪ ,‬כי תמיד ימצאהו‬ ‫מסובביו‪ ,‬ואין לו שלום עם חבריו‪ ,‬והוא כדרך‬ ‫הספק וחוסר ההחלטה‪.‬‬ ‫שלם עם עצמו ‪ -‬חלקי המוח והלב‬ ‫המראה שכל פגם שיש בעצמו רואה אצל‬ ‫חברו‪ ,‬בבחי' 'הוא היה אומר' שאומר לכולם‬ ‫וזה נקרא בספה"ק קליפת עמלק‪,‬‬ ‫ונבאר דבריו ביותר פרטות‪ .‬כי הנה תחילה‬ ‫את מה שהוא עצמו‪ ,‬וכשם שיש לו מחלוקת‬ ‫שבגימטריא ספק שהוא שורש העצבות‪ ,‬כי‬ ‫צריך האדם שיהא שלם עם עצמו‪ ,‬שזהו‬ ‫עם עצמו‪ ,‬ואינו יודע לשית עצות בנפשו‬ ‫כאשר האדם נופל לספיקות הרי זה היפך‬ ‫השער הפותח לכל הצלחות האדם‪ ,‬הן‬ ‫השלום והשלוה שבאים משורש השמחה‪,‬‬ ‫לגבי עצמו‪ ,‬הן לגבי חבירו‪ ,‬והן לגבי‬ ‫הצרות שהיו לאברהם ברוחניות‬ ‫וכתב הרמב"ן (בראשית יא‪ ,‬כח) וזה לשונו‪:‬‬ ‫לקבוע ולהחליט את הטוב בעבורו‪ ,‬כך יש לו‬ ‫והענין המקובל הזה נמצא גם כן בספר קדמוני‬ ‫מחלוקת עם רעהו‪.‬‬ ‫והנה מלבד הצרות ותלאות והרדיפות‬ ‫הגוים כמו שכתב הרב במורה הנבוכים (ג כט)‪,‬‬ ‫שהיו מנת חלקו של אברהם בחלק הגשמיות‪,‬‬ ‫וכיון שיש לו מחלוקת עם עצמו ועם חברו‪,‬‬ ‫כי הזכירו בספר "עבודת האכרים המצרים" כי‬ ‫יש לו גם מחלוקת כביכול עם בוראו חלילה‪,‬‬ ‫הנה יותר היו לו יסורי הנפש ממה שעבר עליו‬ ‫אברם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון‬ ‫ברוחניות‪ ,‬שיש אומרים שעד מ"ח שנה לא‬ ‫שמלא טענות מה רוצים ממנו‪ ,‬ולמה רק הוא‬ ‫שהיו עובדים השמש‪ ,‬ונתן המלך אותו בבית‬ ‫עובר קשיים בחייו‪ ,‬בבחי' שלא יהא לבו חלוק‬ ‫הכיר אברהם את בוראו (ב"ר ל‪ ,‬ח)‪ ,‬אך אברהם‬ ‫הסוהר והיה עמהם בתוכחות ימים רבים שם‪,‬‬ ‫לא הסתכל כלל על העבר‪ ,‬והתחיל לעבוד את‬ ‫על המקום‪.‬‬ ‫אחר כך פחד המלך שישחית עליו ארצו ויסיר‬ ‫בוראו מעכשיו‪ ,‬עד שנשלם ונעשה צדיק גמור‪,‬‬ ‫וכמו שאיתא (ב"ר ב‪ ,‬ג) יהי אור זה אברהם‪ ,‬מי‬ ‫בני האדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה‬ ‫עוונות האדם מסתירים ממנו אור ה'‬ ‫ארץ כנען אחר שלקח כל הונו והנה על כל‬ ‫העיר ממזרח צדק‪ ,‬אל תיקרי העיר אלא האיר‪,‬‬ ‫והסיבה לכך‪ ,‬הוא שיש מסכים רבים‬ ‫פנים במקום ההוא בארץ כשדים נעשה נס‬ ‫שהאיר מתוך החושך‪.‬‬ ‫המעכבים בעדו לראות את האמונה הטהורה‪,‬‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬או נס נסתר‪ ,‬שנ תן בלב אותו‬ ‫ודרשו חז"ל (במד"ר יט‪ ,‬א) מי יתן טהור‬ ‫המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית‬ ‫שהשי"ת עושה את הטוב ביותר לכל ברואי‬ ‫מטמא לא אחד‪ ,‬כגון אברהם מתרח‪ .‬כי אברהם‬ ‫הסוהר שילך לנפשו‪ ,‬או נס מפורסם שהשליכו‬ ‫העולם‪ ,‬מחמת עוונותיו שחטא ופגם כמאמר‬ ‫נקרא 'אחד' כמאמר הכתוב (יחזקאל לג‪ ,‬כד)‬ ‫לכבשן האש וניצל כדברי רבותינו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הכתוב (ישעיה נט‪ ,‬ב) 'עונותיכם היו מבדילים‬ ‫אחד היה אברהם‪ ,‬והנה מלבד זאת שיצא‬ ‫בינכם לבין אלקיכם‪ ,‬וחטאותיכם הסתירו פנים‬ ‫מתרח‪ ,‬בבחי' טהור מטמא‪ ,‬הנה אף הוא עצמו‬ ‫ומלבד הצרות שהיו לו‪ ,‬נוספו עליו רדיפות‬ ‫מכם משמוע'‪.‬‬ ‫היה בו ג"כ בחי' זו של טהור מטמא‪ ,‬כי עד‬ ‫נוראות‪ ,‬שכל העולם היו נגדו‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫(ב"ר מב‪ ,‬ח) כל העולם כולו מעבר אחד והוא‬ ‫ועל זה בא ציווי הכתוב 'התהלך לפני‬ ‫היותו מ"ח שנה היה בחינת טמא ונפרד שלא‬ ‫והיה תמים'‪ ,‬וכתרגומו 'פלח קדמי והוי שלים'‪,‬‬ ‫הכיר את בוראו‪ ,‬אך התגבר בכח להאיר מתוך‬ ‫מעבר אחד‪ .‬ולא היה לו ידיד אחד שיבין לנפשו‪,‬‬ ‫שיעבוד את בוראו ויתהלך עמו בתמימות עד‬ ‫החשיכה עד שהגיע למדריגתו הגבוהה‪.‬‬ ‫ואביו וכל משפחתו וכל חבריו ושכניו‪ ,‬כולם היו‬ ‫שיזכה לשלימות‪ ,‬שיהא שלם עם עצמו‪ ,‬עם‬ ‫כנגדו‪ ,‬ובכל זאת לא נבהל ולא שת אל ליבו‪,‬‬ ‫וכתב המהר"ל (גור אריה בראשית יא‪,‬‬ ‫חבירו‪ ,‬ועם בוראו‪ ,‬וכדברי המהר"ל הנזכר‪.‬‬ ‫והמשיך לעבוד את בוראו ולפרסם אמונתו‬ ‫לב) וז"ל‪ :‬כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם‬ ‫בעוז ותעצומות‪ ,‬כי בטח בדרכו שהוא דרך‬ ‫הדורות הראשונים‪ ,‬כי הראשונים היו תוהו‪,‬‬ ‫האמת‪ ,‬ולא נחשב אצלו כלל איך מסתכלים‬ ‫המוח שליט על הלב ‪ -‬אם נקי מפגם ועוון‬ ‫והוא התחלת הבנין‪ ,‬וכאשר האור בא יסולק‬ ‫עליו ומה חושבים עליו‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להקשות עפ"י דברי הרב בעל‬ ‫החשוך‪ .‬עכ"ד‪ .‬והיינו שאצל אברהם אבינו‬ ‫התניא (פי"ב‪ ,‬ומקורו בזוהר פנחס רכד‪ ).‬מוח‬ ‫עצמו היה בחי' תוהו ובוהו‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬נוספו לו עוד ועוד נסיונות‪,‬‬ ‫כמובא באגרת הקודש בסוף הספר הקדוש‬ ‫שליט על הלב מתולדתו‪ ,‬ולפי זה לא היה צריך‬ ‫התחיל הבנין‪.‬‬ ‫האדם להלחם כ"כ עם יצרו‪ ,‬שהרי המוח הוא‬ ‫נועם אלימלך וזל"ק‪ :‬מצינו אברהם אבינו ע"ה‬ ‫מקום השכל‪ ,‬וכל פעם שיפול לנסיון‪ ,‬אף שהלב‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים שלא להתייאש‬ ‫שהפיל אותו נמרוד לכבשן אש ויצא בשלום‬ ‫חומד לכך‪ ,‬אך המוח יצוה עליו לא לעשות כן‪,‬‬ ‫וכשבא לארץ ישראל נתהווה רעב בארץ ואמרו‬ ‫והנה מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬וזו היתה‬ ‫והרי המוח שליט על הלב וא"כ ימנע מלעשות‬ ‫יושבי מקום ההוא מחמת שזה המין בא אצלינו‬ ‫כל דבר איסור‪.‬‬ ‫דרכו של אברהם אבינו‪ ,‬שהתגבר על עצמו אף‬ ‫אירע לנו מקרה זה והלך למצרים כדי להשקיט‬ ‫על פי שבא ממשפחה של עובדי עבודה זרה‪,‬‬ ‫הדבר לבל יתפשט ביניהם וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אך כבר העידו בספרים קדושים‪ ,‬שיש פגם‬ ‫וסבבוהו צרות רבות ורדיפות מכל העולם‪ ,‬וגם‬ ‫הנכנס לעומק המוח‪ ,‬ע"י הענינים שהם היפך‬ ‫במצבו הרוחני היה יכול להתייאש כשהוא אינו‬ ‫הנסיונות חיזקו את אברהם שדרכו נכונה‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומחליש כח המוח שלא יהא המוח‬ ‫צעיר לימים אל בן מ"ח שנה‪ ,‬והיו לו כל הסיבות‬ ‫שליט על הלב‪ ,‬ולכן מתגברת המלחמה על‬ ‫בעולם לעזוב את דרכו הקשה‪ ,‬אך בכל זאת היו‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬כיצד היה יכול אברהם אבינו‬ ‫האדם באופן כה גדול ועצום‪.‬‬ ‫לו כוחות אדירים ונעלמים‪ ,‬להתגבר בתעצומות‬ ‫לראות את כל הרדיפות ואת כל הצרות ולהשאר‬ ‫וזה בא רש"י לפרש 'והיה תמים' ‪' -‬התהלך‬ ‫ולהחדיר אמונתו ית"ש בעולם‪ ,‬וכח זה קבלו‬ ‫איתן בדעתו‪ ,‬וכיצד היה בכוחו לצאת נגד כל‬ ‫לפני במצות מילה‪ ,‬ובדבר הזה תהיה תמים'‪,‬‬ ‫כל בניו עד עולם‪ ,‬וגם אנו בתוכם‪ ,‬שיש בנו כח‬ ‫העולם‪ ,‬ולהכריז על אמונה בהשי"ת שלא שמע‬ ‫שכיוון בדבריו לענין הנזכר‪ ,‬שע"י קדושה זוכה‬ ‫לחשוב 'מה שהיה ‪ -‬היה‪ ,‬ומעכשיו מתחדשים‬ ‫כזאת אדם מעולם‪ .‬אמנם האמת יורה דרכו כי‬ ‫להיות תמים ולהגיע לבחי' מוח שליט על הלב‪.‬‬ ‫כבריה חדשה'‪.‬‬ ‫דווקא נסיונות אלו ורדיפות הללו ‪ -‬הם נתנו כח‬ ‫לאברהם אבינו להתאזר בעוז‪ ,‬כי מאחר שראה‬ ‫ואיתא בספרים (ראה דובר צדק לר"צ‬ ‫שיש מפריעים רבים כ"כ‪ ,‬הבין מזה שדעתו הוא‬ ‫עצת היצר לייאש האדם מגודל הנסיונות‬ ‫מלובלין מסכת ע"ז אות ג') על מאמר בעל‬ ‫ההגדה 'בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו'‬ ‫הדרך הנכון והאמיתית שלא היה כן מעולם‪ ,‬כי‬ ‫והנה כל אחד שואף ליבו להתעלות ולהגיע‬ ‫שאין קורין אבות אלא לשלושה (ברכות‬ ‫על דבר שקר אין שום מפריע ומעכב‪.‬‬ ‫לדרכי השלימות בעבודתו ית"ש‪ ,‬אך יש עיכוב‬ ‫ט"ז ע"ב) והכוונה על אברהם אבינו עצמו‬ ‫גדול בעבודת הבורא ית"ש‪ ,‬והוא דבר מצוי‬ ‫שבתחילה היו עובד ע"ז‪ ,‬כמ"ש (יהושע כד‪ ,‬ב)‬ ‫ההבדל בין בלעם הרשע לאברהם אבינו‬ ‫בקרב עובדי ה' הרוצים לעבוד את ה' בכל‬ ‫ואקח את אביכם מעבר הנהר‪ ,‬אבל "ועכשיו‬ ‫כוחם ולהיות תמימים ושלמים‪ ,‬אך הבעל דבר‬ ‫וזהו ההבדל בין בלעם הרשע‪ ,‬שכל מעשיו‬ ‫בא אליהם בטענה "הלא ישנם נסיונות שאינם‬ ‫קרבנו המקום לעבודתו" היינו שאפילה שהוא‬ ‫היו באופן עראי בדרך מקרה‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫עובד ע"ז חלילה‪ ,‬אבל יש לנו הכח שנמסר‬ ‫בגדר אנושי לעמוד בהם‪ ,‬ואי אפשר להתגבר‬ ‫אצלו (במדבר כג‪ ,‬טז) ויקר ה' אל בלעם‪ ,‬ופירש‬ ‫כלל"‪.‬‬ ‫לנו מהאבות הקדושים הנקרא "ועכשיו"‪ ,‬לא‬ ‫רש"י לשון עראי‪ ,‬לשון גנאי וכו'‪ ,‬כי זהו דרך‬ ‫מביטים על העבר‪ ,‬כדבר שנאמר 'אל תביט‬ ‫אחריך'‪ ,‬מסתכלים רק על העתיד‪ ,‬מעכשיו‬ ‫הרשע ללא יסוד איתן‪.‬‬ ‫תחילת דרכו של אברהם אבינו‬ ‫הולכים להיות טוב‪ ,‬מעכשיו הולכים לעבוד את‬ ‫אמנם דרכו של אברהם אבינו ע"ה קביעא‬ ‫אמנם לזאת צריכים להתבונן בפרשתינו‬ ‫הבורא בכל כוחינו כמאמרם ז"ל (ב"ר כא‪ ,‬ו) אין‬ ‫וקיימא‪ ,‬לא ימוש ממנה בכל סיבה שעולם‪,‬‬ ‫ולראות כיצד עבד אברהם אבינו ראש‬ ‫ועתה אלא לשון תשובה‪ ,‬שאי אפשר לשוב‬ ‫והוא היה עולם התיקון וכמו שנאמר (בראשית‬ ‫המאמינים את בוראו באמונה שלימה ונצח‬ ‫בתשובה ולהתקרב אל הבורא ית"ש רק כאשר‬ ‫ב‪ ,‬ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪,‬‬ ‫את יצרו גם כאשר עמדו בפניו נסיונות מרים‬ ‫מחליטים 'ועתה' שמעתה הולכים להיות טוב‬ ‫ודרשו חז"ל (ב"ר יב‪ ,‬ט) בהבראם ‪ -‬באברהם‪,‬‬ ‫וקשים‪ ,‬ובכל זאת התגבר עליהם‪ ,‬והיא שעמדה‬ ‫ואין מסתכלים כלל על העבר‪.‬‬ ‫שכל מעשה שמים וארץ היה בזכותו של‬ ‫לאבותינו ולנו‪ ,‬לילך בדרך האבות‪ ,‬אשר נטעו‬ ‫אברהם‪ ,‬כי עד אברהם היה הכל תוהו‪ ,‬וממנו‬ ‫בכל ישראל את הכוח האדיר להתגבר נגד כל‬ ‫לא להסתכל על העבר ‪ -‬רק על העתיד‬ ‫התחיל ב' אלפים תורה‪.‬‬ ‫ענייני הטבע ולעבוד את ה' בכל כוחינו‪.‬‬ ‫וידוע שהיו צדיקים שהתלהבו בהגיעם‬ ‫ואפשר לרמז כל זה בפיוט ביוהכ"פ "והוא‬ ‫כי הנה אברהם אבינו‪ ,‬כאשר התחיל‬ ‫בליל הסדר לתיבה זו "ועכשיו"‪ ,‬כי מאיר בזה‬ ‫באחד ומי ישיבנו"‪ ,‬שאברהם אבינו היה חזק‬ ‫לפרסם אמונתו ית"ש‪ ,‬באו אליו צרות רבות‪,‬‬ ‫אור גדול לכל הבאים להתדפק על שערי‬ ‫ויציב בדעתו ובאמונתו‪ ,‬וראה לפניו רק דרך‬ ‫וכמו שאמרו ז"ל (ב"ב צא ע"א) עשר שנים‬ ‫העבודה‪ ,‬שלא מסתכלים כלל מה היה בעבר‪,‬‬ ‫אחד הוא דרך האמת‪ ,‬ומחמת כן אין אחד‬ ‫נחבש אברהם אבינו שלש בכותא ושבע‬ ‫אלא רק על עכשיו‪ ,‬כי כשרוצה לעשות עכשיו‬ ‫בעולם שיוכל להזיזו מדעתו‪.‬‬ ‫בקרדו‪.‬‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫בגימטריא ק'‪ ,‬לרמז על מאמר חז"ל (ב"מ לא‬ ‫אברהם אבינו אות וסימן נגד היאוש‬ ‫מצוה‪ ,‬מה נפק"מ כלל אם עשה אתמול עבירה‬ ‫ע"א) 'הוכח תוכיח ‪ -‬אפילו מאה פעמים'‪ ,‬וכמו‬ ‫או לא‪ ,‬האם מחמת זה לא יעשה עכשיו את‬ ‫שמובא מהרה"ק הבית אברהם מסלאנימא זי"ע‪,‬‬ ‫ונמצא תמצית כל המאמר הלז יקבנו בשם‬ ‫המצוה‪ ,‬הרי לא קרב זה אל זה‪ ,‬רק עצת היצר‬ ‫שאפילו יש לו ביום אחד מאה נפילות‪ ,‬בכל זאת‬ ‫"אברהם אבינו" אשר הורה לנו הדרך הנכון לילך‬ ‫הוא להפילו מדביקות המצוה ולהכניס בו עצבון‬ ‫יקום ויחזק עצמו אפילו מאה פעמים‪ ,‬ומי שאינו‬ ‫בה שלא להתייאש כלל בכל מצב שהוא‪ ,‬ואם‬ ‫רוח‪.‬‬ ‫עושה כן ‪ -‬בידוע שלא דרך על מפתן החסידות‪.‬‬ ‫יעלה בלב איש ישראל מחשבת יאוש חלילה‪,‬‬ ‫מיד יעלה לפניו זכרון אבינו הראשון הוא‬ ‫ואיתא מהגר"א (קהלת י‪ ,‬ד) אם רוח המושל‬ ‫וזהו הרמז "לך לך" שעולה ק'‪ ,‬היינו אפילו‬ ‫תעלה עליך‪ ,‬מקומך אל תנח‪ ,‬שאם רוח המושל‬ ‫נופל מאה פעמים ביום אחד צריך לחזק עצמו‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬ולכן תמצא כי 'אברהם אבינו'‬ ‫עולה במכוון כמספר "יאוש" לפי שהוא היה‬ ‫תעלה עליך‪ ,‬פירוש אם יצה"ר חטף אותך‬ ‫ולהתחדש שוב ושוב ללא הרף‪.‬‬ ‫ברשתו אשר טמן לרגליך שעשית עבירה‪ ,‬מ"מ‬ ‫היפך גמור מהיאוש‪.‬‬ ‫מקומך אל תנח‪ ,‬אתה לא תפול ממדרגותיך‬ ‫סוף הכבוד לבוא‬ ‫ואחוז דרכיך הטוב כמקדם וגם זאת תתרפא לך‪,‬‬ ‫"לך לך" ‪ -‬אפילו מאה פעמים‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫וסוף הכבוד לבוא‪ ,‬כי מי שהולך בדרך‬ ‫אמת‪ ,‬לאחר שהיה עקשן ולא הועילו כל רוחות‬ ‫ולפי זה ניחא שפיר כפל הלשון "לך לך"‪ ,‬כי‬ ‫וזהו דרכו של עמלק‪ ,‬אשר קרחה בדרך‪,‬‬ ‫שבעולם להזיזו מדרכו‪ ,‬אף שהיה נרדף ביותר‪,‬‬ ‫רצה השי"ת להורות בזה לאברהם אבינו ולבניו‬ ‫לתפוס את כל הנחשלים‪ ,‬ולהראות לכולם את‬ ‫אך בסוף מאשפות ירים אביון שמרים הקב"ה‬ ‫אחריו את סדר העבודה‪ ,‬שצריך ללכת עוד פעם‬ ‫כל מה הנפילות שלהם‪ ,‬ואת הפחיתות שלהם‪,‬‬ ‫קרנו בכבוד מן הארץ ועד רום רקיע‪ ,‬וכמו‬ ‫ועוד פעם‪ ,‬בבחי' מקומך אל תנח‪ ,‬שלא להרפות‬ ‫ואת העבר שלהם‪ ,‬ובכח זה יפלו לגמרי‪ .‬וצריך‬ ‫שהיה אצל אברהם אבינו כדכתיב (בראשית‬ ‫ולא להתייאש‪ ,‬אלא ללכת ושוב ללכת‪.‬‬ ‫להלחם עם קליפה זו שלא לומר 'כאשר אבדתי‬ ‫יד‪ ,‬יז) עמק שוה הוא עמק המלך‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫ויש בזה רמז נפלא כי "לך לך" עולה‬ ‫אבדתי'‪.‬‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאסוב זי"ע בעל אהבת שלום‪ //‬י"ז חשון‬ ‫אמנם הענין הזה הורה לנו‪' ,‬אז א מענטש צו קוילען מוז מען הערן‬ ‫גיסו הרה"ק השרף מסטרעליסק זי"ע אמר על רבינו‪ :‬אם אמנם‬ ‫פון השם יתברך אליין‪ ,‬אין נאכדעם וואס השם יתברך אליין האט‬ ‫גדול כוחי בעולמות העליונים ביום השבת‪ ,‬בעת אמרי קדושת כתר‪,‬‬ ‫שוין געהייסן קוילען אז עס וועט קומען א קליין מלאך'ל און וועט‬ ‫ובכל זה יגדל כח גיסי הרב מקאסוב יותר בליל שבת קודש‪ .‬וכעי"ז‬ ‫זאגן נישט קולען‪ ,‬זאל מען גיכער פאלגן דאס קליינע מלאך'ל‪ ,‬דעם‬ ‫אמר פעם הרה"ק מסטרעליסק זי"ע לתלמידו הרה"ק מסטרעטין‬ ‫מענטש נישט צו קולען וויא איידער וכו'‪.‬‬ ‫זי"ע‪ :‬גיסי הקדוש ר' מענדלי התפלל בליל שבת קודש קבלת שבת‪,‬‬ ‫•••‬ ‫והיה ממש כמו כל נדרי‪.‬‬ ‫כשבנו של רבינו הרה"ק רבי דוד מזאבליטוב שידך את בנו‬ ‫•••‬ ‫הרה"ק מו"ה רבי יעקיל עם בתו של הרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא‪,‬‬ ‫כשעלה הרה"ק רבי זאב מטשארני‪-‬אוסטראה לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ההתקשרות היתה בזידיטשוב אצל חותנו הרה"ק העטרת צבי‬ ‫שלח בדרכו אחד מבני החבורא שיסע לקאסוב אל תלמידו רבינו‪,‬‬ ‫מזידיטשוב‪ ,‬הוציא הרה"ק רבי דוד קופסת הטאבאק להריח בה‪,‬‬ ‫ויאמר לו בשמו שהוא מסמיך אותו לרבי ומנהיג בישראל‪ ,‬רבינו הי'‬ ‫וברגע שראה אותה הרה"ק מזידיטשוב‪ ,‬שאלו‪ :‬מהיכן הפישקאלע‪,‬‬ ‫אז עני גדול וחי בדחקות נוראה‪ ,‬ואשתו היתה מוכרת סיד כבוי [שהיו‬ ‫והשיבו‪ ,‬זה יש לי מאבי הקדוש ‪ -‬רבינו‪ ,‬פתח הרה"ק מזידיטשוב‬ ‫מחממים לבנים ומכבים אותם במים קרים והאבנים נמסים ונעשים‬ ‫ואמר‪ :‬בהפישקאלע הזאת הנני רואה את תבנית המשכן‪ ,‬עם כל‬ ‫סיד]‪ ,‬וזה היה עבודה קשה‪ ,‬ומזה היתה מפרנסת את ביתה בצמצום‬ ‫הכוונות שכיוון בצלאל בעת עשייתו‪ ,‬השיב הרה"ק רבי דוד‪ ,‬כי יש‬ ‫גדול‪ ,‬כשהגיע השליח לביתו ראה שהרבנית עומדת בחצר עם הסיד‪,‬‬ ‫לו בקבלה שאביו הקדוש בעת שעשה זאת הפישקאלע‪ ,‬נתן לאומן‬ ‫וילדיה ששחקו בחצר הפכו אגב מרוצתם את כל החביות עם הסיד‪,‬‬ ‫חתיכת כסף צרוף‪ ,‬ופקד עליו כמה פעמים יקיש עליו בקורנס‪ ,‬לא‬ ‫ונשפך הכל על הארץ וכל עמלה ירד לטמיון‪ ,‬ונכנסה לבעלה הק'‬ ‫פחות ולא יותר‪ ,‬והוא לא זזה ידו מתחת ידו עד גמירא‪ ,‬אז השיב‬ ‫שישב ולמד‪ ,‬והתאוננה לפניו מתוך עגמת נפש‪ ,‬ראה נא מה עוללו‬ ‫הרה"ק מזידיטשוב‪ ,‬כעת יתורץ הכל על נכון‪.‬‬ ‫הילדים שלך‪ ,‬והשיב לה במתינות‪ :‬אז ס'איז שוין גאר שלעכט‪ ,‬ווערט‬ ‫•••‬ ‫גוט‪ ,‬ובתוך כך נכנס השליח אליו ואמר לו‪ :‬הרבי שלחני לאמר לכם אז‬ ‫בתו של רבינו אשת הרב הגה"ק מו"ה גרשון אשכנזי זלה"ה‪ ,‬שהיה‬ ‫איר מעגט שוין ווערן רבי‪ ,‬כשאך יצא השליח מביתו ניגש אליו יהודי‬ ‫בנעוריו הרב בקהילת ראזלא ואח"כ בקאלימייא‪ ,‬היתה לה מאביה‬ ‫'דייטשל' ושאלו היכן גר הרבי‪ ,‬והראהו על בית רבינו‪ ,‬ונכנס אליו ונתן‬ ‫רבינו מורה שעות קטן (זייגערל) שהשתמש בו רבינו‪ ,‬והנה הרה"ק‬ ‫לו קוויטל ועשרה רייניש לפדיון‪.‬‬ ‫העטרת צבי‪ ,‬היה מנהגו שבעת תפלת י"ח עמד לפניו על שלחנו‬ ‫כשבא הרה"ק מטשארני‪-‬אוסטראה לארץ הקודש‪ ,‬כתב משם‬ ‫שהתפלל אצלו זייגערל‪ ,‬והיה דרכו בקודש למשמש בהזייגערל כמה‬ ‫מכתב לתלמידו רבינו בזה"ל‪ :‬היום יום א' שאתמול ברכני את החודש‬ ‫פעמים בתפלת י"ח‪ ,‬ובפרט בערב שבת קודש במנחה‪ ,‬פעם נתקלקל‬ ‫סיון‪' ,‬שיתחדש המלוכה שלו הן על עצמו ועל נפשות ביתו‪ ,‬שלא יזוז‬ ‫הזייגערל של הרה"ק מזידיטשוב‪ ,‬ומסרו לאומן‪ ,‬ובא ערב שבת קודש‬ ‫ממנו ומבניו ומבני בניו מעתה ועד עולם'‪.‬‬ ‫ולא תיקנו עדיין‪ ,‬וידע האומן כי הרה"ק מזידיטשוב יצטרך בתפלת‬ ‫•••‬ ‫י"ח זייגערל‪ ,‬והנה אז היה ביד האומן הזייגערל הנ"ל של רבינו‪ ,‬כי הר"ר‬ ‫גרשון מסר גם כן באותה השבוע להאומן לתקנו‪ ,‬והיה מתוקן‪ ,‬ונתן‬ ‫פעם אחת באו לפניו בקובלנא על שוחט ובודק אחד‪ ,‬והלשינו‬ ‫האומן הזייגערל הזה להרה"ק מזידיטשוב‪ ,‬מבלי הודע לו של מי הוא‪,‬‬ ‫עליו הרבה אנשים מאד שיעבירהו משחיטתו‪ ,‬ובא איש אחד והמליץ‬ ‫למען יהיה לו זייגערל עד שיתוקן את שלו‪ ,‬הרה"ק מזידיטשוב בעמדו‬ ‫טוב על השו"ב הזה‪ ,‬והסביר כי כל המלשינות הוא מחמת שנאה‪,‬‬ ‫אז בתפלת י"ח דלחש כמה שעות רצופים‪ ,‬כמנהגו בכל ערב שבת‬ ‫ואויבים הוא דאפקי לקליה‪ ,‬וביקש לבלי להעביר אותו לפקח פרנסתו‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬הנה כמעט בכל רגע היה ממשמש בהזייגערל ומביט עליו‪ ,‬ותהי‬ ‫והבטיח לו‪ ,‬ואחר כך באו אליו האנשים רבים בתלונה חזקה‪ ,‬למה‬ ‫לפלא‪ ,‬ואמנם תיכף כשפסע מתפלת לחש‪ ,‬שאל להאומן‪ :‬למי הוא‬ ‫נוטה יותר לדברי היחיד ואינו שומע לדבריהם שהמה רבים‪ ,‬וענה‬ ‫זה הזייגערל‪ ,‬אמר לו‪ :‬כי הר"ר גרשון שלו הוא‪ ,‬ושאל להר"ר גרשון‬ ‫להם‪ :‬הנה בפרשת העקדה נאמר כי הקב"ה כביכול בכבודו ובעצמו‬ ‫מאין השיגו‪ ,‬אמר לו‪ :‬כי היתה של רבינו‪ ,‬אז ענה הרה"ק מזידיטשוב‪,‬‬ ‫צוה לאברהם אבינו לשחוט את בנו‪ ,‬והכין את עצמו לקיים ויקח את‬ ‫עתה נתיישב לי מה שהרגשתי בעת תפלת י"ח דלחש הארה עצומה‬ ‫המאכלת לשחוט את בנו‪ ,‬ואחר כך בא אליו רק מלאך‪ ,‬ואמר אל‬ ‫ונפלאה אין די באר‪ ,‬וראיתי כי הכלי הזה‪ ,‬הוא מלא בכל מיני‬ ‫תשלח ידך אל הנער‪ ,‬הנה שמע אברהם לקול המלאך נגד דברי‬ ‫יחודין שבעולם‪ ,‬אחרי כי השתמש בו רבינו‪.‬‬ ‫הקב"ה שהוא יותר פחות מן יחיד נגד רבים‪.‬‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מעמוד ‪3‬‬ ‫>>‬ ‫קץ שם לחושך‪ ,‬שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם‪,‬‬ ‫'עמק שהשוו כל האומות והמליכו את אברהם עליהן'‪.‬‬ ‫דכתיב אבן אופל וצלמות‪ ,‬נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל‬ ‫וכן אמרו ז"ל (ב"ב צא‪ ).‬אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן‬ ‫וצלמות בעולם‪.‬‬ ‫העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם‬ ‫וזה שאמר השי"ת לאברהם 'אני א"ל שד"י התהלך לפני והיה‬ ‫שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברינטא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫תמים'‪ ,‬כי שם שד"י יורה על שאמר לעולמו די‪ ,‬והיינו שכך חקק‬ ‫הקב"ה בעולמו שיש לכל דבר קצבה וגבול‪ ,‬ובזה הורה לאברהם‬ ‫מי שאמר לעולמו די‬ ‫כי לא לעולם יצטרך להתייגע ולפלס דרכו נוכח צרות ותלאות‬ ‫ורדיפות‪ ,‬אלא יגיע יומו ויעלה קרנו וירום כבודו בעיני כל העולם‬ ‫והכלל בזה‪ ,‬כי לא לעולם יצטרך האדם לעמול ולהתייגע‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬כי יבוא היום ויפתחו לפניו שערי אורה‪ ,‬ויחמול עליו‬ ‫השי"ת ממרום ויערה עליו רוח חכמה ובינה‪ ,‬רוח עצה וגבורה‪ ,‬כי‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל להתחזק וללכת בדרך האבות‪ ,‬לבל‬ ‫כך הטביע השי"ת בעולמו שאמר לעולמו די‪ ,‬שכל דבר יש לו גבול‬ ‫נתייאש כלל אלא נתחדש שוב ושוב‪ ,‬ונזכה לבוא לנקודה הפנימית‪,‬‬ ‫ומידה‪ ,‬וכמאמרם ז"ל (נדרים סב ע"א) למד מאהבה וסוף הכבוד‬ ‫נקודת אברהם שנמצא בעומק כל אחד ואחד מישראל כמאמר‬ ‫הצדיקים על 'מגן אברהם' שהשי"ת שומר ומגן על נקודה הפנימית‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫שבישראל שלא יגיע שם פגם‪ ,‬ובקרוב יתגלה כבוד ה' ותפארתו‬ ‫וכן אמרו חז"ל (ב"ר מקץ פט‪ ,‬א) על הפסוק (איוב כח) קץ‬ ‫בבנין ביהמ"ק בב"א‪.‬‬ ‫שם לחשך‪ ,‬זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה‪ ,‬ומאי טעם‪,‬‬ ‫רוממות א‪-‬ל בגרונם ‪ //‬ב‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫הקול קול יעקב ‪ //‬הרמת הקול בתפילה עפ"י דברי חז"ל‬ ‫ישראל להתגבר ולהתחזק בענין נפלא זה‪ ,‬לעשות נח"ר‬ ‫ע"י הצעקה מבטל את כל הדינים‬ ‫לבוית"ש‪ .‬וזהו לשון המדרש (שיר השירים ב) השמיעיני‬ ‫את קולך‪ .‬כשאתם מתפללים לפני בקול גבוה‪ ,‬כי קולך ערב‬ ‫איתא בגמ' (ראש השנה טז ע"א)‪ :‬יפה צעקה לאדם בין‬ ‫בתפלתך‪ .‬ועד"ז כתב ג"כ בילקוט שמעוני (שיר השירים פ"ב‬ ‫קודם גזר דין בין לאחר גזר דין‪.‬‬ ‫רמז תתקפו) כשאתם מתפללים בקול גבוה ‪ -‬קולכם ערב‪.‬‬ ‫בא וראה כמה גדול כוחו של הצעקה‪ ,‬כי נודע שלאחר‬ ‫וראה מה שכתב בתרגום יונתן (שיה"ש ב)‪ :‬ונפקת ברת‬ ‫גזר דינו של האדם‪ ,‬כבר נגזרה עליו גזירה‪ ,‬והדין נכתב‬ ‫קלא מן שמי מרומא וכן אמרת אנת כנישתא דישראל‪..‬‬ ‫ונחתם בטבעת המלך אין לשנות‪ ,‬ובכל זאת הצעקה עולה‬ ‫אשמענני ית קליך ארום קליך ערב בצלותא בבית מוקדש‬ ‫ובוקע כל המסכים ויכול לשנות את גזר דינו‪ ,‬ויקשב ה'‬ ‫זעיר‪.‬‬ ‫וישמע ומבטל את כל מה שנגזר רח"ל על האדם‪.‬‬ ‫עוד מצינו בזוהר הק' (פר' שמות ב' ע"א)‪ :‬אמר רבי‬ ‫לפעמים נופל בצרה מחמת שהשי"ת רוצה לשמוע את‬ ‫יהודה גדולה צעקה שקורע גזר דינו של אדם מכל ימיו‪.‬‬ ‫קול תפילתו‬ ‫רבי יצחק אמר גדולה צעקה שמושלת על מדת הדין‬ ‫של מעלה‪.‬‬ ‫הרי אנו רואים מכל זה‪ ,‬כמה הקב"ה יושב וממתין‬ ‫לשמוע קול תפילות ישראל‪ ,‬שערבים וחביבים לפניו‪,‬‬ ‫רבי יוסי אמר גדולה צעקה שמושלת בעוה"ז ובעוה"ב‪,‬‬ ‫וכמו שאיתא במדרש (שמו"ר כא‪ ,‬ה) כשהיו במצרים והיו‬ ‫בשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעוה"ב דכתיב (תהלים‬ ‫משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה‬ ‫קז) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם‪ .‬ע"כ דברי‬ ‫שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד‬ ‫הזוה"ק‪.‬‬ ‫וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקב"ה מוציאן משם‬ ‫הרי אנו למדים מכל המדרשות האלו‪ ,‬את כוחו הגדול‬ ‫ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקב"ה מבקש לשמוע את‬ ‫של התפילה והצעקה בקול‪ ,‬שיש בידו כח לבטל כל הדינים‬ ‫קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף‬ ‫שבעולם עד סוף ימיו‪ ,‬ובשבילה נוחל האדם ב' עולמות‪,‬‬ ‫אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל‬ ‫ועי"ז באה ישועתן של ישראל‪ ,‬והוא הדרגה הגבוהה ביותר‬ ‫ה' באותה שעה אמר הקב"ה לכך הייתי מבקש לשמוע‬ ‫של התפילה להשי"ת כמו שמצינו בזוה"ק (פר' שמות ב'‬ ‫קולכם שנאמר (שיה"ש ב) יונתי בחגוי הסלע השמיעני‬ ‫ע"א) אמר רבי יצחק תלת ענייני הכא‪ ,‬אנחה‪ ,‬שועה‪ ,‬צעקה‪,‬‬ ‫קול אינו אומר אלא השמיעני את קולך אותו הקול שכבר‬ ‫אמר רבי יהודה הלכך גדולה צעקה מכולן הדא הוא דכתיב‬ ‫שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫(איכה ב‪ ,‬יח) צעק לבם אל ה'‪ ,‬צעקה וזעקה דבר אחד הוא‬ ‫וזה קרובה להקב"ה יותר מתפלה ואנחה דכתיב (שמות כב)‬ ‫ולזה יש לפעמים שאיש ישראל נופל לצרה רח"ל‪ ,‬הן‬ ‫כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו‪ .‬ועל כן כמה‬ ‫בעניני בריאות והן בעניני חינוך ונחת‪ ,‬או חובות וטרדות‬ ‫יש להשתדל בענין גדול ונעלה זה‪ ,‬ולראות שלא להפסיד‬ ‫ושאר עגמת נפש רח"ל‪ ,‬כל זה בא אליו מחמת שזה זמן‬ ‫המתנות והמדריגות העצומות שמקבלים במרומים בשכר‬ ‫רב שלא שמע ה' את קול תפילתו‪ ,‬והקב"ה יושב וממתין‬ ‫הצעקה בקול גדול‪.‬‬ ‫לשמוע את קולו‪ ,‬וכיון שאינו רוצה להתפלל אל בוראו‪ ,‬לכן‬ ‫מסבב השי"ת כל מיני טרדין ומעיקין רח"ל בכדי שיתעורר‬ ‫לבו בצעקת הלב מתוך אמת‪ ,‬ויפנה להתפלל להשי"ת‪ ,‬ואז‬ ‫קולך ערב‬ ‫סר מהם כל נגע ומחלה וכל צרה וצוקה‪ ,‬כי כבר נשלם‬ ‫וצריך לידע כמה חביב הרמת הקול בתפילה אצל‬ ‫הכוונה הרצויה‪.‬‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬ובזאת יתעורר מאוד לבב כל איש‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬