gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: עומקא דפרשה · Omke Deparsha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עומקא דפרשה‬ ‫במה ללומדי התורה ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫שער הציון‬ ‫חתימת ברכת אבות‬ ‫מלכות בברכת אבות‬ ‫פר' לך לך ‪ -‬בענייני ברכת אבות‬ ‫כוונת ברכת אבות‬ ‫לשון מגן אברהם‬ ‫בס"ד ערב ש"ק י"ג במרחשון תשפ"ז‬ ‫שי' הגר"ח בכוונת אבות‬ ‫שנה י"ט‬ ‫חתימת מגן אברהם‬ ‫מגן אברהם ומחיה מתים‬ ‫גליון‬ ‫מעכבתהבברכת אבות‬ ‫תתע"ג‬ ‫הטעם שכוונהתור יבצ בר‬ ‫יכול יהיו חותמין בכולן‬ ‫הרב יצחק זאב פיש‬ ‫הרב מרדכי ליסיצין‬ ‫בגמ’ בברכות‪( ,‬לד‪ ):‬המתפלל צריך שיכוון את ליבו בכולן‪ .‬ואם אינו יכול לכוון‬ ‫בברכת אבות‪ ,‬דרשו חז”ל יכול יהיו חותמין בכולן‪ ,‬ת”ל והיה ברכה בך חותמין‬ ‫בכולן‪ ,‬יכוון את ליבו באחת‪ .‬מה זה ’אחת’? אמר רב חייא‪ ,‬אמר רב ספרא משום‬ ‫ולא בהם (פסחים קיז‪ ,:‬במ”ר פר’ נשא פי”א‪ ,‬רש”י לך לך)‪ ,‬והנה יש לבאר מהו‬ ‫חד בבי רבי‪ ,‬באבות‪ .‬דהיינו בברכה ראשונה‪[ .‬כמבואר בשיעוריו דמרן הגרי”ש‬ ‫הנוסח שהיו אומרים בהו”א אילו היו חותמין בכולן‪ ,‬ומצינו בזה לבאר בג’‬ ‫זי”ע שהביא את דברי הגהות אשרי‪ ,‬וז”ל ואם לא כוון כלל אף בברכה ראשונה‬ ‫אופנים‪ ,‬הא’ שיאמרו בא”י מגן אבות‪ ,‬הב’ מגן אברהם יצחק ויעקב‪( ,‬או ביתר‬ ‫יחזור ויתפלל‪].‬‬ ‫פירוט מגן אברהם מגן יצחק מגן יעקב)‪ ,‬הג’ שיוכל המתפלל לבחור כרצונו‬ ‫ונפסק בשו”ע (או”ח קא ס”א) המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות‪ ,‬ואם אינו‬ ‫ולחתום באחד מהאבות‪ ,‬דהרי כולם נזכרו בתחילת הברכה‪ ,‬ולפעמים יאמר‬ ‫יכול לכוין בכולם‪ ,‬לפחות יכוין באבות; אם לא כיון באבות‪ ,‬אע”פ שכיון בכל‬ ‫מגן אברהם ולפעמים מגן יצחק או מגן יעקב‪[ ,‬ויותר מסתבר לומר שבשחרית‬ ‫השאר‪ ,‬יחזור ויתפלל‪ .‬והיום שאין חוזרים שוב על התפלה כדברי הרמ”א‬ ‫שתיקן אברהם יאמרו מגן אברהם‪ ,‬ובמנחה מגן יצחק‪ ,‬ובמעריב מגן יעקב]‪.‬‬ ‫והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה‪ ,‬שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין‪,‬‬ ‫והנה החיי אדם בכלל ל”ד בנשמת אדם כתב בדין ברכת מעין שבע בעשי”ת‬ ‫אם כן למה יחזור‪ .‬ומובא בספר חסידים (סי’ קנח מובא באליה רבה סי צח‬ ‫וז”ל שהרי בודאי אם סיים ברכת אבות בא”י מגן אבות‪ ,‬פשיטא דהוי שינוי‬ ‫סק”א) ואל תשים לבך רק לבקשות שאז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין‬ ‫מטבע‪ ,‬כאחז”ל יכול חותמין בכולן‪ ,‬ת”ל והיה ברכה בך חותמין‪ ,‬וכו’ עכ”ל‪,‬‬ ‫ראוי לקבל תפלתו‪ ,‬שבכבוד המקום אינו חושש לבקש בכוונה [ואיך נעשה‬ ‫ומבואר דנקט כביאור הא’ דאם יחתום מגן אבות לא יצא‪ ,‬ובעינן אין חותמין‬ ‫רצונו]‪ ,‬שברצון נפשו מכווין ולא בשבח‪.‬‬ ‫אלא בך בלבד‪ ,‬כלשון הר”ח בפסחים שם‪.‬‬ ‫אכן בזמננו שמי שלא כיוון אינו חוזר‪ ,‬מ”מ בידו לתקן את המעוות‪ ,‬כמ”ש‬ ‫ובקרבן נתנאל שם אות ז’ כתב וז”ל נראה לפרש דהא דפריך יכול חותמין‬ ‫מרן בעל הקהילות יעקב (ברכות סימן כו) שהביא מהרוקח ומעוד‪ ,‬שהתיקון‬ ‫בכולן רצונו באחד מהם דהא אין חותמין בשתים‪( ,‬פי’ דאתי לאפוקי מהביאור‬ ‫למתפלל שלא כיוון‪ ,‬לכוון במודים‪ .‬והמשנ”ב מביא (באור הלכה ד’’ה והאידנא)‬ ‫הב’ שיאמרו מגן אברהם יצחק ויעקב [וכך ביאר בפי’ תורה תמימה] דזה אינו‬ ‫לכוון לצאת על ידי הש”ץ בחזרת הש”ץ‪ ,‬כידועים דברי האר”י‪ ,‬על הגמ’ (שם‬ ‫אפילו הו”א שיאמרו כן‪ ,‬דהא אין חותמין בשתים‪ ,‬אלא ההו”א יכול חותמין‬ ‫לב‪ ):‬אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור‬ ‫בכולן (כהביאור הג’) שיאמרו אחד מהם או מגן אברהם או מגן יצחק או מגן‬ ‫ויתפלל שנאמר קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה’‪ ,‬שהכוונה לשמיעת‬ ‫יעקב)‪ ,‬על זה קאמר והיה ברכה בך חותמין ולא בכולן‪ ,‬דהא חתימה צריך‬ ‫חזרת הש”ץ‪( ,‬ע”פ זוה”ק פר’ פנחס דף רכו‪ ):‬ואז יצא ידי חובה‪ .‬אולם הקה”י‬ ‫להיות מעין פתיחה‪ ,‬ובאברהם צריך להתחיל כמו שכתבו תוס’ וכו’ דכיון‬ ‫חושש לזה ואומר שמי ייאמר שהשליח ציבור יכוון‪ ,‬ויש הרבה שלא מכונים‪,‬‬ ‫דאברהם הודיע מלכותו בעולם וכו’ נמצא חותם ג”כ באברהם‪ ,‬עכ”ל‪,‬‬ ‫ממילא לא יכול לצאת‪ .‬לכן מצא דבר קל והוא לכוון ב”מודים” (ע”ש)‪.‬‬ ‫והנה פשטות ההבנה בהבטחה זו “והיה ברכה” שנאמרה לאברהם בך חותמין‬ ‫ויש לעמוד על ג’ שאלות‪ :‬א‪ .‬ע”ד משל אם נבא לפני איש חשוב ג’ פעמים ביום‬ ‫ולא בכולן‪ ,‬היינו שבדבר זה נתייחד אברהם למעלתו‪ ,‬ולא מצד הלכות‬ ‫לומר לו עד כמה הוא חשוב ונכבד וכו’ הלא יראה כחוסר דעת‪ ,‬ואילו כלפי‬ ‫חתימת ברכה קאתינן עלה‪ ,‬וכך מבואר במהרש”א בתו”ד שם וז”ל ת”ל והיה‬ ‫הקב”ה כך אומרים כל יום‪ .‬ב‪ .‬למה בברכה הראשונה של אבות אם לא כיוון‬ ‫ברכה בך חותמין וכו’ והי”ה הן אותיות של שם ד’ וא”ל הקב”ה שהוא יהא‬ ‫לא יצא‪ ,‬ואילו בברכת הבקשות וכגון אתה חונן יצא גם אם מבקש בקשה ולא‬ ‫נזכר בחתימה‪ ,‬כי אברהם הוא הראשון אשר על ידו נתייחד שמו של הקב”ה‪,‬‬ ‫מכוון‪ ,‬ואם יהא כן כלפי בשר ודם הרי”ז כחוצפה‪ .‬ג‪ .‬והעיקר צ”ב הכיצד על‬ ‫וכדלקמן אמר הקב”ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולם‪ ,‬נאה ליחיד וכו’‬ ‫ידי אמירת ברכת מודים בכוונה יוצא ידי חובה‪ ,‬ופוטר אותו ממה שלא כיון‬ ‫עכ”ל‪.‬‬ ‫באבות‪.‬‬ ‫ובאופן נוסף עפ”י פיוט ר”א הקליר [בשחרית ביו”ט א’ דשבועות קודם‬ ‫אלא הביאור הוא‪ ,‬שכאשר אדם נעמד להתפלל שמונה עשרה‪ ,‬לפני הבקשות‪,‬‬ ‫קדושה] וז”ל דורות לפניו לא זכו למילה‪ ,‬ומעת נתחתמה בו‪ ,‬נתמנה ראש‬ ‫צריך שתהיה לו הכרה לפני מי הוא עומד‪ ,‬וממי הוא מבקש‪ .‬ורק על ידי שמכיר‬ ‫לכל תפילה‪ ,‬ע”כ‪ ,‬ומבואר שזכה אברהם לחתום בו בראש כל תפילה מעת‬ ‫ומוקיר ומשבח להקב”ה על מעשיו יכול לבקש‪ .‬וראשית ההכרה שעומד לפני‬ ‫חותם המילה‪ ,‬וכנראה דמישך שייכי חתימת הברכה עם חתימת המילה‬ ‫המלך‪ ,‬שהוא אלקי אבותינו אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וכמו שהוא השגיח עליהם‬ ‫אהדדי‪( ,‬וכבר כתב המהרש”א שהברכות שאמר לו הקב”ה לא בירכו עתה‪,‬‬ ‫כך הוא משגיח עלינו‪ .‬והקב”ה גומל איתנו חסדים בלי שום תמורה‪ ,‬ולכן אנחנו‬ ‫אלא שבישר לו עתה על כל הטובה והברכה שיתן לו ולבנו ולבן בנו)‪.‬‬ ‫הקנין שלו‪ ,‬ועד כדי שאפי’ אם ח”ו הבנים חוטאים מ”מ הוא זוכר חסדי אבות‬ ‫ולפיכך לביאור הח”א יכול חותמין בכולן שחותם מגן אבות הרי זה שינוי‬ ‫כדי להיטיב איתנו‪ .‬ואם ח”ו תמו חסדי אבות‪ ,‬אז הוא מביא גאולה לבני בניהם‬ ‫מטבע‪ ,‬כי צריך לחתום באברהם בלבד וכהמבואר לעיל‪ ,‬אולם להק”נ‬ ‫רק למען שמו‪ ,‬משום שהקב”ה אוהב את בניו‪ .‬ורק על ידי הרגשה זו שאנחנו‬ ‫שהביאור הוא בהו”א שיחתום באחד מהם‪ ,‬וקמ”ל שחותמין באברהם מדין‬ ‫חיבים לו‪ ,‬ומכירים טובה‪ ,‬על כל כל מה שיש לנו‪ ,‬רק אח”כ אפשר לבוא ולבקש‬ ‫הל’ ברכות שצריך חתימה מעין הפתיחה‪ ,‬יש קצת לדון אם יחתום מגן אבות‬ ‫בקשות‪ .‬ולכן אם לא מכוונים בברכה ראשונה העיקר חסר‪ .‬אכן מי שלא כיוון‬ ‫שיצא יד”ח (עכ”פ בדיעבד)‪ ,‬כי כלול במגן אבות גם אברהם‪ ,‬והוא מעין‬ ‫בברכה הראשונה‪ ,‬יש לו את האפשרות לתקן זאת ב’מודים’‪ ,‬שמהות ברכה‬ ‫הפתיחה‪ ,‬וביותר שהרי מקדימים ואומרים אלוקי “אבותינו” קדם לאמירת‬ ‫זו היא ההכרה שכל מה שיש לו זה מבורא עולם‪ .‬ושחיינו מסורים בידו‪,‬‬ ‫אלוקי אברהם‪ ,‬וא”כ באמירתו מגן אבות יש כאן מעין הפתיחה‪ ,‬ועיקר‬ ‫ונשמותינו מופקדות אצלו‪ .‬ואנחנו מכירים ומוקירים בהכרת הטוב על כל‬ ‫הקפידא דאין חותמין בכולן להק”נ הוא שלא יבחר ויאמר מגן יצחק או מגן‬ ‫הניסים שהקב”ה עושה איתנו בכל רגע– ערב ובוקר וצהריים‪ .‬לכן פה אפשר‬ ‫יעקב‪ ,‬אבל אם אמר מגן אבות שפיר דמי‪.‬‬ ‫לתקן את מה שלא כיוון בברכת אבות‪ .‬ולכן אפי’ מאה פעמים אפשר לומר את‬ ‫ומה שכתב הק”נ דאין לבאר שיאמרו מגן אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬משום דאין‬ ‫שבחי הקב”ה‪ ,‬שזו הכרה לעצמנו להפנים את גדלות ה’‪.‬‬ ‫חותמין בשתים‪ ,‬לכאו’ צ”ע אם זה נחשב כחותמין בשתים‪ ,‬דאין זה דומה למאי‬ ‫העולה מהדברים שכדי לקיים את החיוב כמו שכתוב בשו”ע‪ ,‬צוטל על העומד‬ ‫דאיתא בפסחים ק”ד‪ :‬דלית הלכתא כריב”ח דאמר כל החותם מקדש ישראל‬ ‫בתפילה‪ ,‬א‪ .‬לכוון בפירוש המילים‪ ,‬ב‪ .‬לכוון את הכוונה הזאת – מי הוא‬ ‫והמבדיל בין קודש לחול וגו’ וביארו הרשב”ם ותוס’ משום שאין‬ ‫הקב”ה ולפני מי עומדים‪ .‬ג‪ .‬ליזהר בברכת אבות שלא יהא לבו‬ ‫חותמין בשתים‪ ,‬וע”ע בברכות מ”ט‪ .‬בחותם מושיע ישראל‬ ‫פונה באמצע הברכה לדברים אחרים‪( ,‬באוה”ל ד”ה‬ ‫ובונה ירושלים‪ ,‬והיינו שזה ב’ ענינים נפרדים‪ ,‬ואילו‬ ‫המשך בעמ’ ‪4‬‬ ‫המשך בעמ’ ‪4‬‬ ‫נלב"ע ט"ז מרחשון‬ ‫לעילוי נשמת ר' פנחס ב"ר אברהם ז"ל‬ ‫תורה המתים’‬‫הציו‬ ‫ל’מחיה‬ ‫’מגן אברהם’שער‬ ‫מביאשל‬ ‫מלחמתה‬ ‫הציותורה‬ ‫כוונה באבות‬ ‫הבנת דברי שער‬ ‫הגר”ח של‬ ‫בדין‬ ‫מלחמתה‬ ‫הרב נפתלי דודזון‬ ‫הרב אליעזר היון‬ ‫א]‪ .‬הגמרא במגילה (יז‪-‬יח) מבארת את הטעם לסדר הברכות מאתה חונן ועד‬ ‫דעת השו”ע כידוע‪ ,‬שמי שלא כיוון בברכת אבות לכל הפחות‪ ,‬צריך לחזור‬ ‫שים שלום‪ ,‬ואמנם לא גילו הטעם לסדר בג’ ברכות ראשונות‪.‬‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬ובדין הכוונה בתפילה בכלל והכוונה בברכת אבות בפרט‪,‬‬ ‫ב]‪ .‬וי”ל דהנה אמרו (פרקי דר”א פכ”ז) ” עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב”ה‬ ‫מפורסמים דברי הגר”ח מבריסק בחידושיו על הרמב”ם [פ”ד‪ ,‬א] דיש ב’ דינים‬ ‫ואומר‪ :‬רבון כל העולמים‪ ,‬לא בכח ידי עשיתי את כל אלה [=הנצחון במלחמת‬ ‫בכוונה‪ :‬האחת שהוא עומד בתפילה לפני הקב”ה‪ ,‬והשנית היא כוונה של פירוש‬ ‫המלכים]‪ ,‬אלא בכח ימינך‪ ,‬שאתה מגן לי בעולם הזה ולעולם הבא‪ ,‬שנאמר‬ ‫המילים‪ .‬והכוונה הראשונה היא מגוף התפילה ואם לא כיוון אותה לא יצא ידי‬ ‫(תהלים ג‪,‬ד) ’ואתה ה’ מגן בעדי’ ‪ -‬בעולם הזה‪’ .‬כבודי ומרים ראשי’ ‪ -‬לעולם‬ ‫חובה גם בשאר הברכות‪ ,‬וצריך לחזור ולהתפלל – וזו כוונת הרמב”ם בפ”ד‬ ‫הבא‪ .‬וענו העליונים ואמרו ברוך אתה ה’ מגן אברהם”‪ .‬מבואר‪ ,‬שברכת ’מגן‬ ‫[טו‪-‬טז] – ‘כוונת הלב כיצד‪ ...‬שיפנה את לבו’ וכו’‪ .‬אכן אם לא כיוון את הכוונה‬ ‫אברהם’ ‪ -‬כנגד מה שאברהם ניצח במלחמת המלכים‪.‬‬ ‫השניה של פירוש המילים תפילתו עדיין תפילה‪ ,‬רק שצריך לחזור אלא אם כן‬ ‫ג]‪ .‬וכן אמרו ”ומנין שחתימת ברכה ראשונה מגן אברהם‪ ,‬שנאמר ’אל תירא‬ ‫כיוון לכל הפחות בברכת אבות – וזו כוונת הרמב”ם בפרק י [א] ‘מי שהתפלל‬ ‫אברם אנכי מגן לך’” (מדרש חז”ל הובא ב’מנורת המאור’ נר ג’ פי”ז‪ ,‬וב’בתי‬ ‫ולא כיון את לבו יחזור ויתפלל’‪.‬‬ ‫מדרשות’ חלק שני‪ ,‬ירושלים תשי”ג עמ’ ע”ז)‪.‬‬ ‫אלא שעל חידוש זה הקשה בשו”ת יבי”א [ג‪ ,‬ח] קושיא עצומה מהגמ’ בברכות‬ ‫והנה מש”כ ’אנכי מגן לך’ – מדבר בנצחון אברהם על המלכים‪ ,‬וכמש”א‬ ‫[ל‪ ,‬ב]‪ :‬רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי‪ ,‬א”ל רבי זירא מ”ט עביד מר הכי‪ ,‬אי‬ ‫(בראשית רבה מד‪,‬ד)‪” :‬לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר‪ ,‬תאמר אותן‬ ‫משום שלא כיוון‪ ,‬הרי אמר רבי אלעזר לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול‬ ‫המלכים שהרגתי ‪ -‬שבניהם מכנסין אוכלוסין ובאים ועושים עמי מלחמה‪,‬‬ ‫לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל‪ ,‬אלא דלא אדכר מר דריש ירחא‪...‬‬ ‫אמר לו הקב”ה‪ :‬אל תירא אנכי מגן לך‪ ,‬מה המגן הזה אפלו כל החרבות באות‬ ‫עליה ‪ -‬היא עומדת כנגדן‪ ,‬כך את‪ ,‬אפילו כל עובדי כוכבים מתכנסין עליך‬ ‫והנה לדברי הגר”ח מה שאל רבי זירא‪ ,‬הרי יכול להיות שרבי חייא לא כיוון את‬ ‫ש’ָאֹנִֹכִ י ָָמֵגֵ ן ָָלְך’ – הכוונה‪” :‬אנכי נלחם עבור‬ ‫‪ -‬נלחם אני כנגדן”‪ .‬ע”כ‪ .‬למדנו ָ‬ ‫הכוונה השניה [של פירוש המילות] ועל כן הוא חוזר‪ ,‬ומה שאמר רבי אלעזר‬ ‫ניצחונך על האומות”‪.‬‬ ‫‘לעולם ימוד אדם עצמו’ הוא ביחס לכוונה הראשונה של עומד לפני המלך –‬ ‫ד]‪ .‬והנה אמרו (ירושלמי ברכות ה‪,‬ב)‪ :‬שהקב”ה אמר לאליהו הנביא‪” :‬בשעה‬ ‫שהיא מגוף התפילה שאותה כמובן כיוון רבי חייא‪ .‬אכן את הכוונה השניה של‬ ‫שעשה אברהם זקינך רצוני ‪ -‬נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם‪ .‬מה טעם‬ ‫פירוש המילות אין צריך לאמוד מראש‪ .‬וקושיא אלימתא היא זו ויש להבין את‬ ‫(תהילים קי‪,‬ג‪-‬ד) ’לך טל ילדותך’‪ ,‬וכתיב בתריה ’נשבע ה’ ולא ינחם’”‪ .‬ומש”א‬ ‫דברי הגר”ח‪.‬‬ ‫’בשעה שעשה אברהם זקינך רצוני‪ – ’...‬מסתבר שזו הזכות הכתובה בפסוקים‬ ‫ונוכרח לומר אליבא דהגר”ח‪ ,‬דמה שאמר רבי אלעזר ‘לעולם ימוד אדם את‬ ‫”ְל ָָדִוִ ד ִִמְזְ מֹור ְנְ ֻֻאם ה’‬ ‫הקודמים לפס’ ְ’ְלָך ַַטל ַיַ ְְל ֻֻד ֶֶתיָך’‪ .‬שהם (תהילים קי‪,‬א)‪ְ :‬‬ ‫עצמו’ כוונתו היא על ברכת אבות‪ ,‬ואכן בתוס’ בברכות [לד‪ ,‬ב ד”ה יכוין ליבו]‬ ‫יִמיִנִ י ַַעד ָָא ִִׁשית ֹאְֹיְ ֶֶביָך ֲֲהֹדֹם ְְל ַַרְגְ ֶֶליָך (ב) ַַמ ֵֵּטה ֻֻעְּזְ ָך ִיִ ְְׁש ַַלח ה’ ִִמ ִִּצּיֹון ְְר ֵֵדה‬ ‫ַַלאֹדִֹנִ י ֵֵׁשב ִִל ִ‬ ‫כתב כן להדיא שעל כך אמר רבי אלעזר את דבריו‪ .‬אלא שזה גופא צריך עיון‬ ‫ְְּב ֶֶק ֶֶרב ֹאְֹיְ ֶֶביָך”‪ .‬שכל זה הולך על מלחמת המלכים‪ ,‬כמבואר במסכת סנהדרין‬ ‫דלפי הגר”ח אכן היה אפשר לפרש את דברי רבי אלעזר על הכוונה הראשונה‪,‬‬ ‫(קח‪,‬ב)‪ .‬וזה ה”עשיית רצון ה’” – שהקב”ה רצה שאברהם ירדה ויכניע את אויביו‬ ‫של ‘עומד לפני הקב”ה’‪ .‬ועל דברי הגמ’ לעיל באותו עמ’ [ל‪ ,‬ב] במה שאמר רבי‬ ‫שהם אויבי ה’ (עי’ מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות טו‪,‬ז)‪ .‬ועל זה נשבע לו‬ ‫ירמיה לרבי זירא ‘ודילמא לא כיוון דעתיה מעיקרא והשתא כיון דעתיה’ כתב‬ ‫הקב”ה ְ’ְלָך ַַטל ַיַ ְְל ֻֻד ֶֶתיָך’ – טל של תחיית המתים‪ .‬ומעתה מבואר טעם הסמיכות‬ ‫בין ’מגן אברהם’ – שהוא נצחונו במלחמת המלכים‪ ,‬לבין ’מחיה המתים’ – שהוא‬ ‫הרא”ש‪‘ :‬מכאן משמע דמי שלא כוון דעתו לכל הפחות באבות שצריך לחזור‬ ‫ההבטחה שאברהם קיבל על הכנעת המלכים‪.‬‬ ‫ולהתפלל’‪ ,‬והנה לדברי הגר”ח‪ ,‬לכאורה אין מכאן ראייה שהרי אולי רבי ירמיה‬ ‫התכוון לומר שהוא לא כיוון דעתו את הכוונה הראשונה שעומד לפני הקב”ה‪.‬‬ ‫’מגן אברהם’ מביא ל’אתה קדוש’‬ ‫ומכל הנ”ל מוכח שהכוונה הראשונה של ‘עומד לפני המלך’ אינה בגדר ‘כוונה’‬ ‫ה]‪ .‬ועתה מפרש והולך‪ ,‬למה ’מגן אברהם’ הוא הסיבה להבטחת הטל של ’מחיה‬ ‫המתים’? ועל זה משיב ’אתה קדוש’‪ .‬וכן בברכה מעין שבע ’הא‪-‬ל הקדוש שאין‬ ‫כלל ‪ -‬אלא שבלא הכרה זו שהוא עומד לפני ה’ אין זה נכנס בכלל בגדר‬ ‫ּוֶמ ֶֶלְך ָּגָ דֹול ַַעל ָּכָ ל‬ ‫כמוהו’ – והיינו על דרך מש”כ (תהלים צה‪,‬ג)‪ִּ’ :‬כִ י ֵֵא‪-‬ל ָּגָ דֹול ה’ ֶ‬ ‫‘תפילה’ וזו היא כוונתו של הגר”ח‪ .‬והביאור בזה הוא שכל מהותה של תפילה‬ ‫ֹלִהים [=הסט”א]’‪ .‬כלומר‪ ,‬כתוב בקהלת (ז‪ ,‬יד) ’זה לעומת זה עשה האלקים’‬ ‫ֱֱא ִ‬ ‫ברמה הבסיסית ביותר היא העמידה של האדם לפני הקב”ה ובלעדיה אין‬ ‫‪ -‬יש מ”ט שערי קדושה‪ ,‬וכנגדם מ”ט שערי טומאה‪ .‬אבל על שער הנ’ דקדושה‬ ‫הכוונה שחסר בשם ‘תפילה’‪ ,‬אלא שלא היה כאן מאום לפנינו‪ .‬ומשול הדבר‬ ‫‪ -‬נאמר ’ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא’‪ ,‬שאין הסט”א יכולה לעלות כנגדו‪ .‬וכאשר‬ ‫לאדם המעמיד חופה ומבקש להינשא כאשר אין שם אשה‪ ,‬ויטען כי יש כאן‬ ‫השכינה עולה אל השער הנ’ ‪ -‬נאמר ’הא‪-‬ל הקדוש שאין כמוהו’‪.‬‬ ‫מעשה קידושין אלא שחסר פרט מסויים ב’מעשה’ והוא האשה המתקדשת‪.‬‬ ‫ו]‪ .‬והנה הטל שעל ידו ’תחיית המתים’ – נמצא בראש הקדושה‪ ,‬הנקרא ’עתיקא‬ ‫לפי זה מה שאומר רבי אלעזר ‘לעולם ימוד אדם את עצמו’ אין הכוונה שהוא‬ ‫קדישא’ – שהוא למעלה משער הנ’‪ .‬ומאותו הטל טוחנים מן לצדיקים לעולם‬ ‫צריך למוד את עצמו אם הוא זוכר שהוא לפני הקב”ה כי זה דבר כה בסיסי‬ ‫הבא (זוהר נשא קכח‪,‬ב)‪.‬‬ ‫שאינו שייך ל’אומד’‪ .‬ומכאן גם הלשון ‘אם יכול לכוון את לבו יתפלל ואם לאו‬ ‫ונמצא שבשביל שהשכינה התחתונה תוכל לקבל מאותו טל עליון‪ ,‬ולהחיות‬ ‫אל יתפלל’‪ ,‬דהכוונה היא רק לפירוש המילות ולברכת אבות דבלאו הכי לא‬ ‫עמו את בניה ישראל – צריך להעלות אותה אל למעלה משער הנ’‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫שייך הלשון ‘יתפלל’ ו’אל יתפלל’ מאחר שאין זה בגדר תפילה בכלל‪.‬‬ ‫(זוהר ויחי רלב‪,‬א)‪” :‬וכשמגיע הבקר‪ ,‬באים ישראל למטה‪ ,‬מעלים אותה [=את‬ ‫והנה הגר”ח ביחס לכוונה הראשונה של ‘עומד לפני הקב”ה’ השתמש בלשון‬ ‫השכינה התחתונה] בתפלותיהם ובקשותיהם למעלה‪ ,‬עד שעולה ונגנזת‬ ‫‘והרי הוא בכלל מתעסק דאין בו מעשה’‪ ,‬וראיתי שהכבירו קושיות על דבריו‬ ‫ביניהם‪ ,‬ונוטלת ברכות מהראש של כל הראשים‪ .‬ומתברכת מאותו הטל שנמשך‬ ‫שהלא הגרעק”א סובר ש’מתעסק’ נחשב למעשה רק שפטור וכו’‪ ,‬אולם‬ ‫מלמעלה‪ ...‬וכמה רבבות נזונים מאותו הטל‪ ,‬וממנו עתידים להחיות המתים”‪.‬‬ ‫פשוט לי שאין זו כוונתו של הגר”ח שהוא ‘מתעסק’ מ’דיני מתעסק’‪ ,‬אלא‬ ‫ז]‪ .‬והנה באיתערותא דלתתא – שישראל בני השכינה מתרוממים מעל‬ ‫שאין לפנינו מאום מלבד פעולת מלמול שאין בינה לבין תפילה דבר וכמשל‬ ‫האומות בני הסט”א‪ ,‬איתער לעילא – שהשכינה מתרוממת מעל הסט”א‪ ,‬והיינו‬ ‫שהבאנו ביחס לחופה ללא אשה‪ .‬עוד כתב הגר”ח ביחס לכוונה הראשונה דיש‬ ‫שהשכינה עולה לשער הנ’ שאין הסט”א יכולה לעלות לשם (עי’ ’אוצרות‬ ‫כוונה נוספת של ‘מצוות צריכות כוונה’ וגם היא שייכת בכל הברכות ואם לא‬ ‫רמח”ל’ פרשת מטות)‪.‬‬ ‫כיוון לשם מצווה צריך לחזור ולא רק אם אירע הדבר בברכת אבות‪ .‬וגם כאן‬ ‫וזהו שכתוב במלחמת גוג ומגוג ‪ -‬שהקב”ה מכניע את האומות תחת ישראל‪,‬‬ ‫האריכו להקשות עליו דהלא מצינו שגם למ”ד מצוות צריכות כוונה נחשב‬ ‫ועי”ז ’ְוְ ִִה ְְתַּגַ ִִּד ְְל ִִּתי ְוְ ִִה ְְת ַַק ִִּד ְְׁש ִִּתי’ (יחזקאל לח‪,‬כג)‪.‬‬ ‫מעשה המצווה על כל פנים למעשה ומדוע כאן לא‪ .‬אלא שגם זה אינו קשה‬ ‫ח]‪ .‬וכך רואים בסדר הפסוקים לענין אברהם‪ :‬שהנה כך כתוב (בראשית יד‪,‬יז)‬ ‫כאמור‪ ,‬שכן פשוט לי שכוונת הגר”ח ש’מצוות צריכות כוונה’‪ ,‬והכוונה ‘שעומד‬ ‫”ַוַ ֵּיֵ ֵֵצא ֶֶמ ֶֶלְך ְְסֹדֹם ִִל ְְק ָָראתֹו ַַא ֲֲח ֵֵרי ׁשּובֹו ֵֵמ ַַהּכֹות ֶֶאת ְּכְ ָָד ְְר ָָלֹע ֶֶֹמר ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּמ ָָלִכִ ים ֲֲא ֶֶׁשר‬ ‫לפני הקב”ה’ חד הם‪ ,‬שזו היא מהותה של התפילה שאומר אותה לפני הקב”ה‬ ‫ִִאּתֹו ֶֶאל ֵֵע ֶֶמק ָָׁשֵוֵ ה הּוא ֵֵע ֶֶמק ַַה ֶֶּמ ֶֶלְך”‪ .‬ודרשו חז”ל (במדבר רבה טו‪,‬יד)‪..” :‬מהו‬ ‫ואילולי זאת אין כאן ‘מצווה ללא כוונה’‪ ,‬אלא אין כאן תפילה כלל ועיקר‪ ,‬וכ”פ‬ ‫שוה עמק המלך? שהשוו הכל ונטלו עצה‪ ,‬וקצצו ארזים ועשו כסא והושיבוהו‬ ‫ב’ביאורים’ [בוצ’קובסקי] לחידושי רבינו חיים הלוי‪.‬‬ ‫מלך עליהם”‪.‬‬ ‫אלא שלפי זה‪ ,‬המקור של הרמב”ם בפרק ד’ הט”ו‪-‬טז לפי הגר”ח לא יכול‬ ‫יֹוֵמי‬ ‫”ְּב ֵ‬ ‫”ּוַמ ְְלִּכִ י ֶֶצ ֶֶדק ֶֶמ ֶֶלְך ָָׁש ֵֵלם”‪ .‬ודרשו חז”ל (זוהר לך פז‪,‬ב)‪ְ :‬‬ ‫ומיד סמוך לו ‪ַ -‬‬ ‫ּוַמ ְְלִּכִ י ֶֶצ ֶֶדק ֶֶמ ֶֶלְך ָָׁש ֵֵלם‪ְְּ ,‬ד ִִא ְְת ַַע ְְּט ַַרת ֻּכֻ ְְר ְְסָיָ יא ְְּבדּוְכְ ֵֵּתיּה‬ ‫ְְד ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַמה ְּכְ ִִתיב‪ַ ,‬‬ ‫להיות כלל מדברי הגמ’ בברכות הללו‪ ,‬שכן הגמ’ הזו עוסקת בברכת אבות‪,‬‬ ‫[=השכינה התחתונה שהיא כסא הכבוד התחתון (מ”ט שערי בינה) ‪-‬‬ ‫ואילו הרמב”ם אליבא דהגר”ח עוסק בכוונה הבסיסית – שבפשטות לא‬ ‫עלתה ונתעטרה במקומה‪ ,‬דהיינו בכסא הכבוד העליון (השער‬ ‫צריכה כלל מקור‪ .‬אלא שהכס”מ וגם העין משפט על הדף מציינים‬ ‫החמישים של בינה)]‪.‬‬ ‫את המקור לרמב”ם מדברי הגמ’ הזו‪ ,‬והכס”מ אף מציין‬ ‫המשך בעמ’ ‪4‬‬ ‫לדברי הרא”ש הנ”ל‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫לקביעת חברותא נא להתקשר [‪ 24‬שעות] לטל' ‪072-23456-13‬‬ ‫הציותורה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה של‬ ‫הציותורה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה של‬ ‫והכלבו (יא) כ’ ולא תמצא מלכות בכל אלו י”ט הברכות שאין אומרים מלכות‬ ‫והיה ברכה‬ ‫אלא על בריאת העולם ועל המצות כמו מלך שגוזר ונעשה הכל בדברו‬ ‫אי’ בגמ’ פסחים קיז‪[ :‬מובא ברש”י בפר’] ‪ -‬ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים‬ ‫וגזר עלינו לקיים המצות‪ ,‬אבל באלו י”ט ברכות אין להזכיר שום מלכות רק‬ ‫אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך זהו שאומרים‬ ‫שמתפללין אנחנו לפניו ומבקשין רחמיו על כל מה שצריך לנו לחיי העולם‬ ‫אלקי יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין בכולן‪ ,‬ת”ל והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא בהם‪.‬‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫וביאר המהרש”א שהלימוד מתיבת והי”ה שהן אותיות שם ה’‪ ,‬וא”ל הקב”ה‬ ‫ובשו”ת הרשב”ש (סי’ רנ) האריך בטעמי התוס’ והטור‪ ,‬והוסיף עוד טעם‪ ,‬דכלפי‬ ‫שהוא יהא נזכר בחתימה כי אברהם הוא הראשון אשר על ידו נתייחד שמו של‬ ‫מה שאנו צריכין לומר ’האל הגדול הגבור והנורא’ דאמרינהו משה ואהדרינהו‬ ‫הקב”ה‪ .‬וכ”כ בברכות (ו‪ ):‬דהיינו בשם ההויה שם המיוחד שע”י אברהם נתייחד‬ ‫כנסת הגדולה‪ ,‬לא התקינו לומר מלך העולם‪ ,‬כדי שלא יהיה תוספת בשבחים‪,‬‬ ‫שמו יתברך בעולם‪.‬‬ ‫וכמ”ש בברכות (לג‪ ):‬אטו סיימתינהו לכלהו שבחי דמרך‪.‬‬ ‫ובמכילתא דר”י (פט”ז) אי’ מקור אחר‪ ,‬מנין שאומרים בא”י‪ ...‬אלקי אברהם‪,‬‬ ‫‬ ‫אלקי יצחק‪ ,‬אלקי יעקב‪ ,‬שנאמר (שמות ג‪ ,‬טו) ויאמר עוד אלקים אל משה כה‬ ‫תאמר אל בני ישראל ה’ אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב‬ ‫הוספות בברכת אבות‬ ‫שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר‪.‬‬ ‫כ’ בסדר רב עמרם גאון (סדר שבתות)‪ ,‬בין בערבית ובין בשחרית ובין במוסף‬ ‫ובין במנחה מזכיר במגן כך‪” ,‬ורצה והנחיל לבניהם שבתות למנוחה למען שמו‬ ‫באהבה‪ ,‬מלך עוזר ומושיע ומגן בא”י מגן אברהם‪.‬‬ ‫מהות ברכת אבות‬ ‫אמנם בס’ העתים (סי’ קלח) השיג עליו וכ’ הא מילתא דכתב מר רב עמרם‬ ‫בגמ’ ברכות (לב סע”א) דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב”ה‬ ‫גאון אנן לעניות דעתן חזי לן דהא מילתא לאו דסמכא היא וליתא כל עיקר‪,‬‬ ‫ואח”כ יתפלל‪ ,‬מנלן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה’ בעת ההיא‪ ,‬וכתיב ה’ אלקים‬ ‫דמה ענין להזכיר של שבת בברכת אבות ולא בשאר חמש ברכות אחרות‪ ,‬ועוד‬ ‫אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה‪ .‬וכ’ הפנ”י דמה שאמר‬ ‫דלא אשכחן דאמור רבנן למדכורי של שבת באבות וגבורות וקדושת השם ולא‬ ‫’את גדלך’ היינו מעין ברכת מגן אברהם שהיא כנגד מדת הגדולה שהיא מדת‬ ‫בשלש אחרונות‪ ,‬וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא יד”ח‪.‬‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫וכך כ’ הטור בהל’ תפילת שבת (סי’ רסח) ועומדין להתפלל ואומרים אבות‬ ‫וכעי”ז בגמ’ ע”ז (ז‪ ):‬ופי’ רש”י יסדר אדם שבחו של הקב”ה‪ ,‬שלש ברכות‬ ‫וגבורות וקדושת השם כבימות החול בלא תוספת ובלא גירוע ודלא כרב עמרם‪.‬‬ ‫ראשונות אבות גבורות וקדושת השם שאין בהן תפלה אלא שבח‪ ,‬ואח”כ‬ ‫בשאר ברכות יש דברי תחנה ותפלה‪.‬‬ ‫ועי’ ב”ח שכ’ דעובר על מ”ש רז”ל (ברכות לד‪ ).‬דאין לשאול צרכיו בג’ ראשונות‪.‬‬ ‫דאע”ג דמוסיפין זכרנו לחיים וכו’ בעשי”ת מטעם דצרכי רבים שואלין אף בג’‬ ‫ובגמ’ מגילה (יז‪ ):‬ת”ר מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה’ בני אלים‪ .‬ופירש”י‬ ‫ראשונות וג’ אחרונות‪ ,‬התם שאני כיון דשאלה זו דזכרנו יש לה שייכות אצל‬ ‫הזכירו לפניו את אילי הארץ‪ .‬ועי’ רש”י על תהלים (כט) שכ’ הבו לה’ ‪ -‬הכינו‬ ‫אברהם שנא’ (תהלים קה‪,‬מב) כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו‪ .‬ועי’ ב”י‬ ‫לה’ והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות‪ .‬וכ’ המהרש”א (ר”ה‬ ‫סי’ תקפב‪,‬ד‪.‬‬ ‫לב‪ ).‬בטעם שנקראו כאן האבות ’אלים’ ע”ש אל וכח אלקים שנתקיים באבות‬ ‫כמ”ש בפסחים (קיז) ואעשך לגוי גדול ז”ש אלקי אברהם ואברכך ז”ש אלקי‬ ‫והרוקח בסידורו (קכה) כ’ מה שאומרים זכרנו בברכת אבות‪ ,‬לפי שבכל אחד‬ ‫יצחק וכו’‪.‬‬ ‫כתיב זכירה‪ ,‬זכור לעבדיך לאברהם‪ ,‬וכתי’ ואף את בריתי אברהם אזכור [והארץ‬ ‫אזכור]‪ ,‬ביצחק זכרון תרועה כתי’ כנגד יצחק‪ ,‬ביעקב כתיב וזכרתי את בריתי‬ ‫כתב הצל”ח (ברכות ל‪ ):‬שאנשי כנה”ג תקנו ברכה ראשונה שהיא ברכת אבות‪,‬‬ ‫יעקוב‪ ,‬לכך תקנו זכרנו במגן‪ .‬ועי’ ברשב”א בברכות שם‪.‬‬ ‫והיא מלאה מענותנותו של הקב”ה‪ ,‬שאנו אומרים או”א אלקי אברהם וכו’‪ ,‬אין‬ ‫לך ענוה יתירה מזו שמיחד שמו על בשר ודם להיות נקרא אלקי פלוני כביכול‬ ‫כאילו זהו כבודו שהוא אלקינו‪ ,‬וכו’‪ .‬וחשבו אנשי כנה”ג שעי”ז ח”ו ישכחו‬ ‫לשון מגן אברהם‬ ‫רוממותו‪ ,‬לכן סמכו לזה ברכה שניה שהיא גבורתו אתה גבור‪ ,‬עפ”י דרשות ר’‬ ‫המקור לחתימת הברכה בלשון ”מגן” מהפס’ בפר’ (טו‪ ,‬א) ”אל תירא אברם אנכי‬ ‫יוחנן שבמקום גבורתו שם ענוותנותו‪.‬‬ ‫מגן לך”‪ ,‬כמובא במדרש משנת רבי אליעזר (פי”ב) מניין שחתימה מגן אברהם‪,‬‬ ‫ת”ל אנכי מגן לך‪ .‬וכ”ה בזוהר (לך לך פב‪ ).‬כמה דחתמי ברכה באברהם דכתיב‬ ‫כוונה בברכת אבות‬ ‫אנכי מגן לך‪ ,‬ואמרי מגן אברהם‪.‬‬ ‫בגמ’ ברכות (לד‪ ):‬מסקינן דאם אינו יכול לכוין בכל התפילה‪ ,‬מחוייב עכ”פ‬ ‫וכ”כ במח”ו (סי’ שכח) ובס’ המחכים‪ ,‬והר”א מלוניל בס’ המנהגות (ה‪ ):‬ובסידור‬ ‫באבות‪ ,‬וכך פסקו רוב הראשונים‪ .‬וכ”ה בשו”ע סי’ קא‪ ,‬המתפלל צריך שיכוין‬ ‫הרוקח‪ ,‬ובאבודרהם‪ .‬וז”ל ס’ האשכול (הל’ תפילה) והיינו דאמור רבנן באגדתא‬ ‫בכל הברכות‪ ,‬ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות‪ ,‬ואם לא כיון‬ ‫כי כשהרג אברהם את המלכים ואמר לו הב”ה ’אנכי מגן לך’ פתח ואמר ברוך‬ ‫באבות יחזור ויתפלל‪[ .‬וכ’ הרמ”א בשם הטור דהאידנא אין חוזרין בשביל‬ ‫מגן אברהם‪ .‬ועי’ דעת זקנים לבעלי התוס’‪ ,‬כשהרג את המלכים נתיירא שמא‬ ‫חסרון כוונה‪ ,‬שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין]‪.‬‬ ‫נתמעטו זכיותיו אמר לו ית’ בערת קוצים מן הכרם אל תירא אנכי מגן לך ולכך‬ ‫אומרים מגן אברהם‪.‬‬ ‫והסמ”ק (מ”ע יא) כ’ שאם אינו יכול לכוון בכל שמו”ע‪ ,‬יכוין באבות ובמודים‪,‬‬ ‫ואם אינו יכול לכוין בשתיהן יכוין באבות‪ .‬והביאו המ”ב (קא סק”ג) דיש‬ ‫ובמדרש תהלים (שוח”ט יח‪ ,‬לא) על י’ נסיונות שתנסה אברהם אבינו‪” ,‬קבלן‬ ‫פוסקים (סמ”ק ואגודה) דגם מודים חשוב כאבות לכתחלה‪ .‬ועי’ קה”י (ברכות‬ ‫מיראה ומאהבה‪ ,‬ועמד כגבור‪ ,‬ומה שכרו‪ ,‬מגן הוא לכל החוסים בו‪ ,‬שנאמר‬ ‫כז) שהביא מהרוקח (שורש עבודת ה’ והתפילה) שהכוונה המעכבת היא‬ ‫אנכי מגן לך‪ ...‬א”ל הקב”ה הריני מקריב ומראה לכם אפילו אומר לו שיקח‬ ‫באבות או בהודאה‪.‬‬ ‫ויקריב את בנו לשמי‪ ,‬הוא שומע לי‪ ,‬לכך אני מגינו‪ ,‬מגן הוא לכל החוסים בו‪,‬‬ ‫ולמחר בניו מברכין בתפלה ברוך אתה ה’ מגן אברהם‪.‬‬ ‫ודעת הר”י אבן שועיב (תלמיד הרשב”א) דראוי עכ”פ לכוין בג’ ראשונות‪ .‬וז”ל‬ ‫(פר’ ואתחנן) הנה הודיענו משרע”ה בתפלה הזאת סדר התפלות‪ ,‬ולכן חייב‬ ‫[ועע”ש במדרש עה”פ מגני וקרן ישעי‪ ,‬אמר דוד לפני הקב”ה מפני מה‬ ‫אדם לכוין בתפלתו‪ ,‬ובלבד באלו הג’ ברכות הראשונים שהם עיקר התפלה‬ ‫אומרים מגן אברהם ולא מגן דוד וכו’ מיד התפלל דוד שיאמרו מגן דוד בברכת‬ ‫והם כנגד האבות‪ ,‬האחת שכולה חסד כנגד אברהם‪ ...‬והשניה כנגד יצחק כולה‬ ‫ההפטרה‪ .‬וע’ רשב”ם פסחים (קיז‪ ):‬ורבינו שלמה היה אומר משום הכי לא שייך‬ ‫גבורה‪ ...‬השלישית כנגד יעקב‪ ...‬ולכן החמירו בהם יותר משאר [י”ח] ברכות‪.‬‬ ‫למימר בתפלה מגן דוד {בחתימת ברכת צמח דוד} שכבר אמרנו מגן אברהם‬ ‫ואמרו שאם טעה בא’ מהם שחוזר לראש‪ ...‬וכל זה למדנו מתפלת מרע”ה‪ ,‬עי”ש‬ ‫ותרי חתימות כהדדי לא שייך בתפלה]‪.‬‬ ‫ובפדר”א (פכ”ז) על מלחמת המלכים‪ ,‬אי’ יצא שם בן נח לקראתו וראה את כל‬ ‫המעשים שעשה ואת כל הרכוש שהשיב והיה תמה בלבו‪ ,‬התחיל מהלל ומפאר‬ ‫מלכות בברכת אבות‬ ‫ומשבח לשם עליון‪ ,‬ואומר ברוך אל עליון אשר מגן צריך‪ .‬עמד אברהם והיה‬ ‫בברכות (מ‪ ):‬רבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה‪ ,‬וכ’ התוס’‬ ‫מתפלל לפני הב”ה ואמ’ רבון כל העלמים לא בכח ידי ולא בכח ימיני עשיתי‬ ‫דבברכת אבות מ”ש ’אלקי אברהם’ הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך‬ ‫את כל אלה אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעוה”ז ובעוה”ב‪ ,‬שנא’ ואתה ה’ מגן‬ ‫הקב”ה על כל העולם שהודיע מלכותו‪.‬‬ ‫בעדי בעולם הזה‪ ,‬כבודי ומרים ראשי לעוה”ב‪ ,‬וענו העליונים ואמרו [בא”י] מגן‬ ‫וכ”כ הטור בסי’ קיג‪ ,‬והביא עוד די”א ש’האל הגדול הגבור והנורא’ הוי כמו‬ ‫אברהם‪ .‬והובא בסידור הרוקח‪ ,‬והוסיף ע”ז‪ ,‬ואתה ה’ מגן בעדי כבודי ומרים‬ ‫מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן בר”ה (לב ב) שמע ישראל‬ ‫ראשי בגימ’ במלאכי”ם מרי”ם ראש”י‪.‬‬ ‫הוי מלכות‪.‬‬ ‫ואי’ באגדת בראשית (פרק פ) כמגדל דוד צוארך‪ .‬זה אברהם‪ ,‬כשם שכל איבריו‬ ‫וכ’ רבינו אשר מלוניל בספר המנהגות (ו‪ ,).‬והיינו טעמא דלית ביה מלכות‬ ‫של גוף תלוין בצואר‪ ,‬כך כל ישראל תלוין באברהם‪ ,‬שנאמר מגן אברהם‪ ,‬אלף‬ ‫בתחלה כדין כל ברכה ראשונה‪ ,‬משום ד’אלקי אברהם’ זהו מלכות האמת‬ ‫המגן תלוי עליו‪ ,‬עושה חסד לאלפים‪ ,‬דבר צוה לאלף דור‪ ,‬בזכות‬ ‫כדאמרי’ שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד מלכות ורב‪ ,‬כך נר’ בעיני‪.‬‬ ‫אברהם נתלה עליו עד אלף דור‪.‬‬ ‫ורבינו האיי פי’ כי המלכות שאומר בסוף הברכה והוא ’מלך‬ ‫עוזר’ חשוב כאלו הוא בתחלה‪.‬‬ ‫המשך מעמ’ ‪:2‬‬ ‫אברהם‬ ‫שער‬ ‫של תורה‬‫מלחמתהמגן‬ ‫חתימת‬ ‫’מגן אברהם’ מביא ל’מחיה המתים’‬ ‫הרב שמואל ברגמן‬ ‫פנינים‬ ‫והיינו שה’מלך שלם’ שזהו ירושלים [השכינה‬ ‫התחתונה] – נעשה בחינת כסא הכבוד העליון [השכינה‬ ‫הנה מצינו ב’ ברכות המסתימות בנוסח דומה האחת‬ ‫העליונה]‪ ,‬וכמש”א (זוהר מצורע נו‪,‬א)‪” :‬עתידה‬ ‫מליבא דעומקא‬ ‫”מגן אברהם” והשניה ברכות ההפטרה ”מגן דוד”‪ .‬אמנם‬ ‫ירושלים [=השכינה התחתונה] להיות חומתה למעלה‬ ‫יש נידון האם באמת כוונת שניהם אחת‪ ,‬דהרשב’’ם‬ ‫ולהתקרב עד כסא כבוד המלך [=השכינה העליונה]‪.‬‬ ‫מגן אברהם‬ ‫בפסחים דף קי’’ז ע’’ב כ’ בשם רבנו שלמה דמגן‬ ‫ירּוָׁשלם ִּכִ ֵֵּסא‬ ‫זהו שכתוב (ירמיה כ) ָ’ָּב ֵֵעת ַַה ִִהיא ִיִ ְְק ְְראּו ִִל ָ‬ ‫כמגדל דוד צוארך‪ .‬זה אברהם‪,‬‬ ‫דוד היא ברכה להפטרה ולא לשמו’’ע משום דכיון‬ ‫ה’’‪.‬‬ ‫כשם שכל איבריו של גוף תלוין‬ ‫שכבר סימנו את ברכה ראשונה של שמו’’ע במגן‬ ‫בצואר‪ ,‬כך כל ישראל תלוין‬ ‫אברהם לא רצו להוסיף את מגן דוד שזה אותו נוסח‬ ‫ט]‪ .‬ומעתה יתבאר סמיכות הברכות‪ :‬שע”י ה’מגן‬ ‫באברהם‪ ,‬שנאמר מגן אברהם‪,‬‬ ‫אמנם במהרש’’א שם כתב דמגן אברהם שייך לשמו’’ע‬ ‫אברהם’ – שאברהם הכניע את המלכים‪ ,‬נעשה ’אתה‬ ‫משום שהיא תפילה שבזכות אברהם יושיע ה’ אותנו‬ ‫קדוש’ – ’ְוְ ִִה ְְתַּגַ ִִּד ְְל ִִּתי ְוְ ִִה ְְת ַַק ִִּד ְְׁש ִִּתי’ ‪ -‬שהשכינה נתגדלה‬ ‫אלף המגן תלוי עליו‪ ,‬עושה חסד‬ ‫משא’’כ מגן דוד היא בקשה שה’ יגן על דוד המלך ורק‬ ‫ונתקדשה ונתרוממה ונשגבה עד השער הנ’ ולמעלה‪,‬‬ ‫לאלפים‪ ,‬דבר צוה לאלף דור‪,‬‬ ‫לאחר הפטרה בדברי הנביאים אמרי’ לה משום שהובטח‬ ‫ומעתה‪ ,‬אתרא הוא דקא גרים‪ ,‬שהיא הורידה משם טל‬ ‫בזכות אברהם נתלה עליו עד‬ ‫ע’’י נביא ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ‬ ‫ל’מחיה המתים’‪.‬‬ ‫אלף דור‪.‬‬ ‫ולכאורה לפי ד’ המהרש’’א ודאי יכלנו לחתום במגן‬ ‫ֹאִׁשי’ – מביא ל’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו’‬ ‫ּוֵמ ִִרים ֹר ִ‬ ‫בֹוִדי ֵ‬ ‫’ְּכְ ִ‬ ‫מדרש אגדת בראשית (פ)‬ ‫דוד (לפי הטעם של רש’’י שאין חותמין שתי ברכות‬ ‫י]‪ .‬והנה י”ל‪ ,‬שג’ ברכות ראשונות – רמוזות בהמשך‬ ‫באותו נוסח) משום שאי’’ז חתימה א’ כמגן אברהם כלל‬ ‫הפסוקים שאברהם אמר בשעה שניצח את המלכים‬ ‫אנכי מגן לך‬ ‫ורק בגלל שזה בקשה לכן לא חתמינן בזה‪.‬‬ ‫(וכנ”ל פרקי דרבי אליעזר פכ”ז)‪ .‬וכדלהלן‪ :‬א) ברכת מגן‬ ‫זוכר חסדי אבות ומביא לנו גואל‬ ‫אם כן נפקא לן ב’ ביאורים בברכת מגן אברהם‪ ,‬לרש’’י‬ ‫אברהם – בפסוק ’ְוְ ַַא ָָּתה ה’ ָָמֵגֵ ן ַַּב ֲֲע ִִדי’‪ ,‬וכנ”ל (בראשית‬ ‫וכן עושה בכל יום עמנו למענו‬ ‫יתכן שענינו ממש כמגן דוד ולכן קאתי עלה מצד שאין‬ ‫רבה מד‪,‬ד) ש’אנכי מגן לך’ – היינו שנלחם אני למען‬ ‫ולמען שמו הגדול גואלינו תמיד‬ ‫מתאים ב’ ברכות באותו חתימה‪ .‬אך למהרש’’א הביאור‬ ‫ֹאִׁשי’ –‬ ‫ּוֵמ ִִרים ֹר ִ‬ ‫בֹוִדי ֵ‬ ‫נצחונך על האומות‪ .‬וכן בהמשך‪ְּ’ :‬כְ ִ‬ ‫מיד אויבנו‪ ,‬והוא מלך עוזר אותנו‬ ‫שמגן אברהם הוא שבח בזכות האבות‪[ ,‬ובתחילת‬ ‫לעולם הבא‪ .‬והיינו‪ ,‬שבאיתערותא דלתתא – שאברהם‬ ‫ומושיענו בכל דור ודור‪ ,‬ברוך מגן‬ ‫שמו”ע שהן ברכות שבח לא שייכת בקשה‬ ‫נתגבר על האומות בעוה”ז‪ ,‬איתער לעילא – שנשמתו‬ ‫אברהם‪ ,‬כי כן כתוב ”אנכי מגן לך”‬ ‫לשמירה]‪ ,‬משא”כ בברכת מגן דוד‬ ‫של אברהם אשר מקומה בעוה”ב‪ ,‬נתרומם ראשה‬ ‫שהצלתיך מיד ארבעה מלכים‬ ‫שהפי’ הוא שמירה על דוד‪.‬‬ ‫בעוה”ב‪ ,‬מעל נשמות האומות‪ .‬וזהו שכתוב בהמשך‬ ‫ונתתים בידך‪ ,‬וכן אתה בכל יום‬ ‫הפרק (תהלים קי) הנ”ל‪ ,‬שמדבר על מלחמת המלכים‪,‬‬ ‫עמנו ולמען שמו הגדול‪.‬‬ ‫”ֲא‪ֹ-‬דָֹנָ י ַַעל ְיְ ִִמיְנְ ָך‬ ‫אשר הוא ממשיך הלאה באותו ענין‪ֲ :‬‬ ‫רבינו אשר מלוניל (ספר המנהגות)‬ ‫המשך מעמ’ ‪:1‬‬ ‫ָָמ ַַחץ ְְּביֹום ַַאּפֹו ְְמ ָָלִכִ ים‪( :‬ו) ָיָ ִִדין ַַּבּגֹוִיִ ם ָָמ ֵֵלא ְגְ ִוִ ּיֹות ָָמ ַַחץ‬ ‫יכול יהיו חותמין בכולן‬ ‫ֹרֹאׁש ַַעל ֶֶא ֶֶרץ ַַר ָָּבה‪( :‬ז) ִִמַּנַ ַַחל ַַּב ֶֶּד ֶֶרְך ִיִ ְְׁש ֶֶּתה ַַעל ֵּכֵ ן ָיָ ִִרים‬ ‫אלקי אברהם‬ ‫אנשי כנסת הגדולה שתקנו לנו‬ ‫הכא אמנם יש כאן שבח שהקב”ה מגן על ג’ דורות‪,‬‬ ‫ֹרֹאׁש”‪ .‬ופירש הרד”ק‪” :‬על כן כשניצח כל המלחמות‬ ‫התפלה פתחו ברכה ראשונה‬ ‫אבל י”ל דזו חתימה אחת שהוא מגן לכל החוסים בו‪,‬‬ ‫מאויביו – [=אברהם] ֵֵה ִִרים ראש על כולם‪ ,‬וכן אמר‬ ‫וכמו חתימת חונן הדעת שחונן לריבי רבבות אנשים‬ ‫(שמואל‪-‬ב ח‪,‬יג)‪’ :‬ויעש דוד ֵֵׁשם בשובו מהכותו את‬ ‫שהיא ברכת אבות‪ ,‬והיא מלאה‬ ‫ולכל אחד מהם באופן אחר‪ .‬והרוצה בתשובה ומרבה‬ ‫ארם בגיא מלח וגו’’‪ .‬עכ”ל‪.‬‬ ‫מענותנותו של הקב”ה שאנו‬ ‫לסלוח על חטאים ועוונות שונים ואין כאן אלא‬ ‫יָׁשָנָ ה‬ ‫ב) ברכת מחיה המתים – בפסוק‪ֲ’ֲ :‬אִנִ י ָָׁשַכַ ְְב ִִּתי ָוָ ִִא ָ‬ ‫אומרים או”א אלקי אברהם וכו’‪,‬‬ ‫חתימה אחת‪ .‬וא”כ גם מגן אברהם יצחק ויעקב הכל‬ ‫יצֹוִתי ִּכִ י ה’ ִיִ ְְס ְְמֵכֵ ִנִ י’‪” .‬אני שכבתי ואישנה’ ‪ -‬רמז ליום‬ ‫ֱֱה ִִק ִ‬ ‫אין לך ענוה יתירה מזו שמיחד‬ ‫משורש אחד שהיה מגן עליהם ולכאו’ אין זה נחשב‬ ‫המיתה‪’ ,‬הקיצותי’ ‪ -‬בתחית המתים‪ ,‬וכמו שפירש הרב‬ ‫שמו על בשר ודם להיות נקרא‬ ‫שחותם בשתים‪ ,‬וצ”ב‪.‬‬ ‫אות הברית עפ”ז לפי דרכו יעו”ש” (הגאון ר’ יחזקאל‬ ‫אלקי פלוני כביכול כאילו זהו‬ ‫עזרא ב”ר רחמים זצוק”ל – ב’נימוקים וחידושים על‬ ‫כבודו שהוא אלקינו כמדת בשר‬ ‫לע”נ הגאון ר’ טוביה ב”ר צבי יעקב‬ ‫התורה ונ”ך’‪ – .‬הובא בקובץ ’מן הגנזים’ בהוצאת ’אהבת‬ ‫ודם שמייחס עצמו שהוא מלך‬ ‫זצ”ל נלב”ע י”ב מרחשון‬ ‫שלום’ ח”ט)‪.‬‬ ‫על מדינה פלונית‪ ,‬וכל ברכה זו‬ ‫’קֹוִלי ֶֶאל ה’ ֶֶא ְְק ָָרא ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י‬ ‫ג) ברכת אתה קדוש – בפס’ הבא‪ִ :‬‬ ‫היא מלאה מענותנותו ומחסדו‪,‬‬ ‫ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו ֶֶס ָָלה’ (תהלים ג‪,‬ה)‪ .‬והיינו‪ ,‬שבאיתערותא‬ ‫ובפרט בסיומא ומביא גואל‪...‬‬ ‫המשך מעמ’ ‪:1‬‬ ‫דלתתא – שאברהם הרים ראשו על האומות‪ ,‬איתער‬ ‫למען שמו וכו’‪ ,‬כאילו קדושת‬ ‫שמו תלוי בגאולתינו ובעבורינו‬ ‫הטעם שכוונה מעכבת בברכת אבות‬ ‫לעילא – שהשכינה נתרוממה אל השער הנ’‪ .‬וכנ”ל‪.‬‬ ‫וזהו ’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו ֶֶס ָָלה’‪ ,‬ויתבאר עפימש”כ רמ”ד‬ ‫כביכול אין שמו שלם‪ ,‬היש לך‬ ‫המתפלל)‪ ,‬ולהפנים שכל מה שיש לנו‪ ,‬הוא מהבורא‬ ‫וואלי (ישעיהו מ‪,‬ט)‪’ :‬על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון’‬ ‫ענוה גדולה וחסד גדול מזה‪.‬‬ ‫ית’‪ ,‬ולא לפנות לדברים אחרים‪.‬‬ ‫‪” -‬כבר ידוע שתיקון הנוק’ [=השכינה התחתונה] תלוי‬ ‫וחשבו אנשי כנה”ג שעי”ז ח”ו‬ ‫והדברים מבוארים ברשב”א (שו”ת ח”א ס’ תכג) וז”ל‪:‬‬ ‫בעליתה למעלה למעלה עד עתיקא קדישא‪ ,‬שהוא סוד‬ ‫ישכחו רוממותו‪ ,‬לכן סמכו לזה‬ ‫ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת‬ ‫ברכה שניה שהיא גבורתו אתה‬ ‫כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל‪ .‬אבל‬ ‫הר גבוה‪ ,‬שירותא דדרגין”‪ .‬וממילא כאשר השכינה‬ ‫גבור‪.‬‬ ‫הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו‬ ‫עולה אל הר גבוה‪ ,‬שהוא שער הנ’ ולמעלה‬ ‫כפי רבוי הידיעות והשגות‪ .‬מן הקטן שבאישים ועד‬ ‫משם – מתקיים ’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו‬ ‫צל”ח (ברכות ל‪ ,‬ב)‬ ‫משה רבינו עליו השלום‪ .‬ולפי השגת כל אחד ואחד‬ ‫ֶֶס ָָלה’‪.‬‬ ‫ימצא חן‪ .‬והמדרגה הראשונה שבכונות שכל ישראל‬ ‫עומדים עליה היא שהכל יודעים ומודים שיש אלוה‬ ‫יתברך מחוייב המציאות חדש העולם ברצונו כאשר‬ ‫נושאי הגליונות הבאים אי"ה‬ ‫רצה‪ .‬ושנתן תורה לעמו ישראל בסיני תורת אמת‬ ‫תרומות לעומקא דפרשה‬ ‫וחקים ומשפטים צדיקים‪ .‬ולו אנחנו ולפניו נעבוד‪.‬‬ ‫והוא שצונו למסור נפשותינו אליו בקראינו השם‪.‬‬ ‫וירא ‪ -‬ברית כרותה לשפתיים‬ ‫ואליו נודה ולפניו נתפלל כי מאתו נמצא הכל‪ .‬והוא‬ ‫בנדרים פלוס – עומקא דפרשה‬ ‫חיי שרה ‪ -‬בירורי שידוכים‬ ‫המשגיח והמשקיף על מעשינו לגמול ולשלם שכר‪.‬‬ ‫או בנדרים פון ‪ 03-76-30-585‬שלוחה ‪74‬‬ ‫תולדות ‪ -‬עשו שונא ליעקב‬ ‫ועל הכונה הזאת יתפלל כל מתפלל בישראל‪ .‬ואפי’‬ ‫הנשים ועמי הארץ וכלם מקבלים שכר חלף עבודתם‬ ‫ד”ת [עד ‪ 700‬מילים]‬ ‫אשר הם עובדים‪ .‬ואפילו מי שאינו יודע‬ ‫לקביעת חברותא נא להתקשר‬ ‫יתקבלו בצירוף שם מלא‬ ‫לכוין המלות ומחליף מלה במלה‬ ‫בדוא”ל‪a740700@gmail.com :‬‬ ‫מקבל שכר על הכונה הכללית‬ ‫[‪ 24‬שעות] לטל' ‪072-23456-13‬‬ ‫באותו שבוע‪ ,‬עד יום שלישי בלילה‬