עומקא דפרשה · Omke Deparsha — לך לך (2026-10-19)

עומקא דפרשה
במה ללומדי התורה -מודיעין עילית
שער הציון חתימת ברכת אבות
מלכות בברכת אבות פר' לך לך -בענייני ברכת אבות כוונת ברכת אבות
לשון מגן אברהם בס"ד ערב ש"ק י"ג במרחשון תשפ"ז שי' הגר"ח בכוונת אבות
שנה י"ט
חתימת מגן אברהם מגן אברהם ומחיה מתים
גליון
מעכבתהבברכת אבות תתע"ג
הטעם שכוונהתור יבצ בר יכול יהיו חותמין בכולן
הרב יצחק זאב פיש הרב מרדכי ליסיצין
בגמ’ בברכות( ,לד ):המתפלל צריך שיכוון את ליבו בכולן .ואם אינו יכול לכוון בברכת אבות ,דרשו חז”ל יכול יהיו חותמין בכולן ,ת”ל והיה ברכה בך חותמין
בכולן ,יכוון את ליבו באחת .מה זה ’אחת’? אמר רב חייא ,אמר רב ספרא משום ולא בהם (פסחים קיז ,:במ”ר פר’ נשא פי”א ,רש”י לך לך) ,והנה יש לבאר מהו
חד בבי רבי ,באבות .דהיינו בברכה ראשונה[ .כמבואר בשיעוריו דמרן הגרי”ש הנוסח שהיו אומרים בהו”א אילו היו חותמין בכולן ,ומצינו בזה לבאר בג’
זי”ע שהביא את דברי הגהות אשרי ,וז”ל ואם לא כוון כלל אף בברכה ראשונה אופנים ,הא’ שיאמרו בא”י מגן אבות ,הב’ מגן אברהם יצחק ויעקב( ,או ביתר
יחזור ויתפלל]. פירוט מגן אברהם מגן יצחק מגן יעקב) ,הג’ שיוכל המתפלל לבחור כרצונו
ונפסק בשו”ע (או”ח קא ס”א) המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ,ואם אינו ולחתום באחד מהאבות ,דהרי כולם נזכרו בתחילת הברכה ,ולפעמים יאמר
יכול לכוין בכולם ,לפחות יכוין באבות; אם לא כיון באבות ,אע”פ שכיון בכל מגן אברהם ולפעמים מגן יצחק או מגן יעקב[ ,ויותר מסתבר לומר שבשחרית
השאר ,יחזור ויתפלל .והיום שאין חוזרים שוב על התפלה כדברי הרמ”א שתיקן אברהם יאמרו מגן אברהם ,ובמנחה מגן יצחק ,ובמעריב מגן יעקב].
והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה ,שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין, והנה החיי אדם בכלל ל”ד בנשמת אדם כתב בדין ברכת מעין שבע בעשי”ת
אם כן למה יחזור .ומובא בספר חסידים (סי’ קנח מובא באליה רבה סי צח וז”ל שהרי בודאי אם סיים ברכת אבות בא”י מגן אבות ,פשיטא דהוי שינוי
סק”א) ואל תשים לבך רק לבקשות שאז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין מטבע ,כאחז”ל יכול חותמין בכולן ,ת”ל והיה ברכה בך חותמין ,וכו’ עכ”ל,
ראוי לקבל תפלתו ,שבכבוד המקום אינו חושש לבקש בכוונה [ואיך נעשה ומבואר דנקט כביאור הא’ דאם יחתום מגן אבות לא יצא ,ובעינן אין חותמין
רצונו] ,שברצון נפשו מכווין ולא בשבח. אלא בך בלבד ,כלשון הר”ח בפסחים שם.
אכן בזמננו שמי שלא כיוון אינו חוזר ,מ”מ בידו לתקן את המעוות ,כמ”ש ובקרבן נתנאל שם אות ז’ כתב וז”ל נראה לפרש דהא דפריך יכול חותמין
מרן בעל הקהילות יעקב (ברכות סימן כו) שהביא מהרוקח ומעוד ,שהתיקון בכולן רצונו באחד מהם דהא אין חותמין בשתים( ,פי’ דאתי לאפוקי מהביאור
למתפלל שלא כיוון ,לכוון במודים .והמשנ”ב מביא (באור הלכה ד’’ה והאידנא) הב’ שיאמרו מגן אברהם יצחק ויעקב [וכך ביאר בפי’ תורה תמימה] דזה אינו
לכוון לצאת על ידי הש”ץ בחזרת הש”ץ ,כידועים דברי האר”י ,על הגמ’ (שם אפילו הו”א שיאמרו כן ,דהא אין חותמין בשתים ,אלא ההו”א יכול חותמין
לב ):אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור בכולן (כהביאור הג’) שיאמרו אחד מהם או מגן אברהם או מגן יצחק או מגן
ויתפלל שנאמר קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה’ ,שהכוונה לשמיעת יעקב) ,על זה קאמר והיה ברכה בך חותמין ולא בכולן ,דהא חתימה צריך
חזרת הש”ץ( ,ע”פ זוה”ק פר’ פנחס דף רכו ):ואז יצא ידי חובה .אולם הקה”י להיות מעין פתיחה ,ובאברהם צריך להתחיל כמו שכתבו תוס’ וכו’ דכיון
חושש לזה ואומר שמי ייאמר שהשליח ציבור יכוון ,ויש הרבה שלא מכונים, דאברהם הודיע מלכותו בעולם וכו’ נמצא חותם ג”כ באברהם ,עכ”ל,
ממילא לא יכול לצאת .לכן מצא דבר קל והוא לכוון ב”מודים” (ע”ש). והנה פשטות ההבנה בהבטחה זו “והיה ברכה” שנאמרה לאברהם בך חותמין
ויש לעמוד על ג’ שאלות :א .ע”ד משל אם נבא לפני איש חשוב ג’ פעמים ביום ולא בכולן ,היינו שבדבר זה נתייחד אברהם למעלתו ,ולא מצד הלכות
לומר לו עד כמה הוא חשוב ונכבד וכו’ הלא יראה כחוסר דעת ,ואילו כלפי חתימת ברכה קאתינן עלה ,וכך מבואר במהרש”א בתו”ד שם וז”ל ת”ל והיה
הקב”ה כך אומרים כל יום .ב .למה בברכה הראשונה של אבות אם לא כיוון ברכה בך חותמין וכו’ והי”ה הן אותיות של שם ד’ וא”ל הקב”ה שהוא יהא
לא יצא ,ואילו בברכת הבקשות וכגון אתה חונן יצא גם אם מבקש בקשה ולא נזכר בחתימה ,כי אברהם הוא הראשון אשר על ידו נתייחד שמו של הקב”ה,
מכוון ,ואם יהא כן כלפי בשר ודם הרי”ז כחוצפה .ג .והעיקר צ”ב הכיצד על וכדלקמן אמר הקב”ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולם ,נאה ליחיד וכו’
ידי אמירת ברכת מודים בכוונה יוצא ידי חובה ,ופוטר אותו ממה שלא כיון עכ”ל.
באבות. ובאופן נוסף עפ”י פיוט ר”א הקליר [בשחרית ביו”ט א’ דשבועות קודם
אלא הביאור הוא ,שכאשר אדם נעמד להתפלל שמונה עשרה ,לפני הבקשות, קדושה] וז”ל דורות לפניו לא זכו למילה ,ומעת נתחתמה בו ,נתמנה ראש
צריך שתהיה לו הכרה לפני מי הוא עומד ,וממי הוא מבקש .ורק על ידי שמכיר לכל תפילה ,ע”כ ,ומבואר שזכה אברהם לחתום בו בראש כל תפילה מעת
ומוקיר ומשבח להקב”ה על מעשיו יכול לבקש .וראשית ההכרה שעומד לפני חותם המילה ,וכנראה דמישך שייכי חתימת הברכה עם חתימת המילה
המלך ,שהוא אלקי אבותינו אברהם יצחק ויעקב ,וכמו שהוא השגיח עליהם אהדדי( ,וכבר כתב המהרש”א שהברכות שאמר לו הקב”ה לא בירכו עתה,
כך הוא משגיח עלינו .והקב”ה גומל איתנו חסדים בלי שום תמורה ,ולכן אנחנו אלא שבישר לו עתה על כל הטובה והברכה שיתן לו ולבנו ולבן בנו).
הקנין שלו ,ועד כדי שאפי’ אם ח”ו הבנים חוטאים מ”מ הוא זוכר חסדי אבות ולפיכך לביאור הח”א יכול חותמין בכולן שחותם מגן אבות הרי זה שינוי
כדי להיטיב איתנו .ואם ח”ו תמו חסדי אבות ,אז הוא מביא גאולה לבני בניהם מטבע ,כי צריך לחתום באברהם בלבד וכהמבואר לעיל ,אולם להק”נ
רק למען שמו ,משום שהקב”ה אוהב את בניו .ורק על ידי הרגשה זו שאנחנו שהביאור הוא בהו”א שיחתום באחד מהם ,וקמ”ל שחותמין באברהם מדין
חיבים לו ,ומכירים טובה ,על כל כל מה שיש לנו ,רק אח”כ אפשר לבוא ולבקש הל’ ברכות שצריך חתימה מעין הפתיחה ,יש קצת לדון אם יחתום מגן אבות
בקשות .ולכן אם לא מכוונים בברכה ראשונה העיקר חסר .אכן מי שלא כיוון שיצא יד”ח (עכ”פ בדיעבד) ,כי כלול במגן אבות גם אברהם ,והוא מעין
בברכה הראשונה ,יש לו את האפשרות לתקן זאת ב’מודים’ ,שמהות ברכה הפתיחה ,וביותר שהרי מקדימים ואומרים אלוקי “אבותינו” קדם לאמירת
זו היא ההכרה שכל מה שיש לו זה מבורא עולם .ושחיינו מסורים בידו, אלוקי אברהם ,וא”כ באמירתו מגן אבות יש כאן מעין הפתיחה ,ועיקר
ונשמותינו מופקדות אצלו .ואנחנו מכירים ומוקירים בהכרת הטוב על כל הקפידא דאין חותמין בכולן להק”נ הוא שלא יבחר ויאמר מגן יצחק או מגן
הניסים שהקב”ה עושה איתנו בכל רגע– ערב ובוקר וצהריים .לכן פה אפשר יעקב ,אבל אם אמר מגן אבות שפיר דמי.
לתקן את מה שלא כיוון בברכת אבות .ולכן אפי’ מאה פעמים אפשר לומר את
ומה שכתב הק”נ דאין לבאר שיאמרו מגן אברהם יצחק ויעקב ,משום דאין
שבחי הקב”ה ,שזו הכרה לעצמנו להפנים את גדלות ה’.
חותמין בשתים ,לכאו’ צ”ע אם זה נחשב כחותמין בשתים ,דאין זה דומה למאי
העולה מהדברים שכדי לקיים את החיוב כמו שכתוב בשו”ע ,צוטל על העומד דאיתא בפסחים ק”ד :דלית הלכתא כריב”ח דאמר כל החותם מקדש ישראל
בתפילה ,א .לכוון בפירוש המילים ,ב .לכוון את הכוונה הזאת – מי הוא והמבדיל בין קודש לחול וגו’ וביארו הרשב”ם ותוס’ משום שאין
הקב”ה ולפני מי עומדים .ג .ליזהר בברכת אבות שלא יהא לבו חותמין בשתים ,וע”ע בברכות מ”ט .בחותם מושיע ישראל
פונה באמצע הברכה לדברים אחרים( ,באוה”ל ד”ה ובונה ירושלים ,והיינו שזה ב’ ענינים נפרדים ,ואילו
המשך בעמ’ 4 המשך בעמ’ 4
נלב"ע ט"ז מרחשון לעילוי נשמת ר' פנחס ב"ר אברהם ז"ל
תורה המתים’הציו
ל’מחיה ’מגן אברהם’שער
מביאשל
מלחמתה הציותורה
כוונה באבות הבנת דברי שער
הגר”ח של
בדין מלחמתה
הרב נפתלי דודזון הרב אליעזר היון
א] .הגמרא במגילה (יז-יח) מבארת את הטעם לסדר הברכות מאתה חונן ועד דעת השו”ע כידוע ,שמי שלא כיוון בברכת אבות לכל הפחות ,צריך לחזור
שים שלום ,ואמנם לא גילו הטעם לסדר בג’ ברכות ראשונות. ולהתפלל ,ובדין הכוונה בתפילה בכלל והכוונה בברכת אבות בפרט,
ב] .וי”ל דהנה אמרו (פרקי דר”א פכ”ז) ” עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב”ה מפורסמים דברי הגר”ח מבריסק בחידושיו על הרמב”ם [פ”ד ,א] דיש ב’ דינים
ואומר :רבון כל העולמים ,לא בכח ידי עשיתי את כל אלה [=הנצחון במלחמת בכוונה :האחת שהוא עומד בתפילה לפני הקב”ה ,והשנית היא כוונה של פירוש
המלכים] ,אלא בכח ימינך ,שאתה מגן לי בעולם הזה ולעולם הבא ,שנאמר המילים .והכוונה הראשונה היא מגוף התפילה ואם לא כיוון אותה לא יצא ידי
(תהלים ג,ד) ’ואתה ה’ מגן בעדי’ -בעולם הזה’ .כבודי ומרים ראשי’ -לעולם חובה גם בשאר הברכות ,וצריך לחזור ולהתפלל – וזו כוונת הרמב”ם בפ”ד
הבא .וענו העליונים ואמרו ברוך אתה ה’ מגן אברהם” .מבואר ,שברכת ’מגן [טו-טז] – ‘כוונת הלב כיצד ...שיפנה את לבו’ וכו’ .אכן אם לא כיוון את הכוונה
אברהם’ -כנגד מה שאברהם ניצח במלחמת המלכים. השניה של פירוש המילים תפילתו עדיין תפילה ,רק שצריך לחזור אלא אם כן
ג] .וכן אמרו ”ומנין שחתימת ברכה ראשונה מגן אברהם ,שנאמר ’אל תירא כיוון לכל הפחות בברכת אבות – וזו כוונת הרמב”ם בפרק י [א] ‘מי שהתפלל
אברם אנכי מגן לך’” (מדרש חז”ל הובא ב’מנורת המאור’ נר ג’ פי”ז ,וב’בתי ולא כיון את לבו יחזור ויתפלל’.
מדרשות’ חלק שני ,ירושלים תשי”ג עמ’ ע”ז).
אלא שעל חידוש זה הקשה בשו”ת יבי”א [ג ,ח] קושיא עצומה מהגמ’ בברכות
והנה מש”כ ’אנכי מגן לך’ – מדבר בנצחון אברהם על המלכים ,וכמש”א [ל ,ב] :רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי ,א”ל רבי זירא מ”ט עביד מר הכי ,אי
(בראשית רבה מד,ד)” :לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר ,תאמר אותן משום שלא כיוון ,הרי אמר רבי אלעזר לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול
המלכים שהרגתי -שבניהם מכנסין אוכלוסין ובאים ועושים עמי מלחמה,
לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל ,אלא דלא אדכר מר דריש ירחא...
אמר לו הקב”ה :אל תירא אנכי מגן לך ,מה המגן הזה אפלו כל החרבות באות
עליה -היא עומדת כנגדן ,כך את ,אפילו כל עובדי כוכבים מתכנסין עליך והנה לדברי הגר”ח מה שאל רבי זירא ,הרי יכול להיות שרבי חייא לא כיוון את
ש’ָאֹנִֹכִ י ָָמֵגֵ ן ָָלְך’ – הכוונה” :אנכי נלחם עבור -נלחם אני כנגדן” .ע”כ .למדנו ָ הכוונה השניה [של פירוש המילות] ועל כן הוא חוזר ,ומה שאמר רבי אלעזר
ניצחונך על האומות”. ‘לעולם ימוד אדם עצמו’ הוא ביחס לכוונה הראשונה של עומד לפני המלך –
ד] .והנה אמרו (ירושלמי ברכות ה,ב) :שהקב”ה אמר לאליהו הנביא” :בשעה שהיא מגוף התפילה שאותה כמובן כיוון רבי חייא .אכן את הכוונה השניה של
שעשה אברהם זקינך רצוני -נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם .מה טעם פירוש המילות אין צריך לאמוד מראש .וקושיא אלימתא היא זו ויש להבין את
(תהילים קי,ג-ד) ’לך טל ילדותך’ ,וכתיב בתריה ’נשבע ה’ ולא ינחם’” .ומש”א דברי הגר”ח.
’בשעה שעשה אברהם זקינך רצוני – ’...מסתבר שזו הזכות הכתובה בפסוקים ונוכרח לומר אליבא דהגר”ח ,דמה שאמר רבי אלעזר ‘לעולם ימוד אדם את
”ְל ָָדִוִ ד ִִמְזְ מֹור ְנְ ֻֻאם ה’ הקודמים לפס’ ְ’ְלָך ַַטל ַיַ ְְל ֻֻד ֶֶתיָך’ .שהם (תהילים קי,א)ְ : עצמו’ כוונתו היא על ברכת אבות ,ואכן בתוס’ בברכות [לד ,ב ד”ה יכוין ליבו]
יִמיִנִ י ַַעד ָָא ִִׁשית ֹאְֹיְ ֶֶביָך ֲֲהֹדֹם ְְל ַַרְגְ ֶֶליָך (ב) ַַמ ֵֵּטה ֻֻעְּזְ ָך ִיִ ְְׁש ַַלח ה’ ִִמ ִִּצּיֹון ְְר ֵֵדה
ַַלאֹדִֹנִ י ֵֵׁשב ִִל ִ כתב כן להדיא שעל כך אמר רבי אלעזר את דבריו .אלא שזה גופא צריך עיון
ְְּב ֶֶק ֶֶרב ֹאְֹיְ ֶֶביָך” .שכל זה הולך על מלחמת המלכים ,כמבואר במסכת סנהדרין דלפי הגר”ח אכן היה אפשר לפרש את דברי רבי אלעזר על הכוונה הראשונה,
(קח,ב) .וזה ה”עשיית רצון ה’” – שהקב”ה רצה שאברהם ירדה ויכניע את אויביו של ‘עומד לפני הקב”ה’ .ועל דברי הגמ’ לעיל באותו עמ’ [ל ,ב] במה שאמר רבי
שהם אויבי ה’ (עי’ מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות טו,ז) .ועל זה נשבע לו ירמיה לרבי זירא ‘ודילמא לא כיוון דעתיה מעיקרא והשתא כיון דעתיה’ כתב
הקב”ה ְ’ְלָך ַַטל ַיַ ְְל ֻֻד ֶֶתיָך’ – טל של תחיית המתים .ומעתה מבואר טעם הסמיכות
בין ’מגן אברהם’ – שהוא נצחונו במלחמת המלכים ,לבין ’מחיה המתים’ – שהוא הרא”ש‘ :מכאן משמע דמי שלא כוון דעתו לכל הפחות באבות שצריך לחזור
ההבטחה שאברהם קיבל על הכנעת המלכים. ולהתפלל’ ,והנה לדברי הגר”ח ,לכאורה אין מכאן ראייה שהרי אולי רבי ירמיה
התכוון לומר שהוא לא כיוון דעתו את הכוונה הראשונה שעומד לפני הקב”ה.
’מגן אברהם’ מביא ל’אתה קדוש’
ומכל הנ”ל מוכח שהכוונה הראשונה של ‘עומד לפני המלך’ אינה בגדר ‘כוונה’
ה] .ועתה מפרש והולך ,למה ’מגן אברהם’ הוא הסיבה להבטחת הטל של ’מחיה
המתים’? ועל זה משיב ’אתה קדוש’ .וכן בברכה מעין שבע ’הא-ל הקדוש שאין כלל -אלא שבלא הכרה זו שהוא עומד לפני ה’ אין זה נכנס בכלל בגדר
ּוֶמ ֶֶלְך ָּגָ דֹול ַַעל ָּכָ ל
כמוהו’ – והיינו על דרך מש”כ (תהלים צה,ג)ִּ’ :כִ י ֵֵא-ל ָּגָ דֹול ה’ ֶ ‘תפילה’ וזו היא כוונתו של הגר”ח .והביאור בזה הוא שכל מהותה של תפילה
ֹלִהים [=הסט”א]’ .כלומר ,כתוב בקהלת (ז ,יד) ’זה לעומת זה עשה האלקים’ ֱֱא ִ ברמה הבסיסית ביותר היא העמידה של האדם לפני הקב”ה ובלעדיה אין
-יש מ”ט שערי קדושה ,וכנגדם מ”ט שערי טומאה .אבל על שער הנ’ דקדושה הכוונה שחסר בשם ‘תפילה’ ,אלא שלא היה כאן מאום לפנינו .ומשול הדבר
-נאמר ’ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא’ ,שאין הסט”א יכולה לעלות כנגדו .וכאשר לאדם המעמיד חופה ומבקש להינשא כאשר אין שם אשה ,ויטען כי יש כאן
השכינה עולה אל השער הנ’ -נאמר ’הא-ל הקדוש שאין כמוהו’. מעשה קידושין אלא שחסר פרט מסויים ב’מעשה’ והוא האשה המתקדשת.
ו] .והנה הטל שעל ידו ’תחיית המתים’ – נמצא בראש הקדושה ,הנקרא ’עתיקא לפי זה מה שאומר רבי אלעזר ‘לעולם ימוד אדם את עצמו’ אין הכוונה שהוא
קדישא’ – שהוא למעלה משער הנ’ .ומאותו הטל טוחנים מן לצדיקים לעולם צריך למוד את עצמו אם הוא זוכר שהוא לפני הקב”ה כי זה דבר כה בסיסי
הבא (זוהר נשא קכח,ב). שאינו שייך ל’אומד’ .ומכאן גם הלשון ‘אם יכול לכוון את לבו יתפלל ואם לאו
ונמצא שבשביל שהשכינה התחתונה תוכל לקבל מאותו טל עליון ,ולהחיות אל יתפלל’ ,דהכוונה היא רק לפירוש המילות ולברכת אבות דבלאו הכי לא
עמו את בניה ישראל – צריך להעלות אותה אל למעלה משער הנ’ ,וכמו שאמרו שייך הלשון ‘יתפלל’ ו’אל יתפלל’ מאחר שאין זה בגדר תפילה בכלל.
(זוהר ויחי רלב,א)” :וכשמגיע הבקר ,באים ישראל למטה ,מעלים אותה [=את והנה הגר”ח ביחס לכוונה הראשונה של ‘עומד לפני הקב”ה’ השתמש בלשון
השכינה התחתונה] בתפלותיהם ובקשותיהם למעלה ,עד שעולה ונגנזת ‘והרי הוא בכלל מתעסק דאין בו מעשה’ ,וראיתי שהכבירו קושיות על דבריו
ביניהם ,ונוטלת ברכות מהראש של כל הראשים .ומתברכת מאותו הטל שנמשך שהלא הגרעק”א סובר ש’מתעסק’ נחשב למעשה רק שפטור וכו’ ,אולם
מלמעלה ...וכמה רבבות נזונים מאותו הטל ,וממנו עתידים להחיות המתים”. פשוט לי שאין זו כוונתו של הגר”ח שהוא ‘מתעסק’ מ’דיני מתעסק’ ,אלא
ז] .והנה באיתערותא דלתתא – שישראל בני השכינה מתרוממים מעל שאין לפנינו מאום מלבד פעולת מלמול שאין בינה לבין תפילה דבר וכמשל
האומות בני הסט”א ,איתער לעילא – שהשכינה מתרוממת מעל הסט”א ,והיינו שהבאנו ביחס לחופה ללא אשה .עוד כתב הגר”ח ביחס לכוונה הראשונה דיש
שהשכינה עולה לשער הנ’ שאין הסט”א יכולה לעלות לשם (עי’ ’אוצרות כוונה נוספת של ‘מצוות צריכות כוונה’ וגם היא שייכת בכל הברכות ואם לא
רמח”ל’ פרשת מטות).
כיוון לשם מצווה צריך לחזור ולא רק אם אירע הדבר בברכת אבות .וגם כאן
וזהו שכתוב במלחמת גוג ומגוג -שהקב”ה מכניע את האומות תחת ישראל, האריכו להקשות עליו דהלא מצינו שגם למ”ד מצוות צריכות כוונה נחשב
ועי”ז ’ְוְ ִִה ְְתַּגַ ִִּד ְְל ִִּתי ְוְ ִִה ְְת ַַק ִִּד ְְׁש ִִּתי’ (יחזקאל לח,כג). מעשה המצווה על כל פנים למעשה ומדוע כאן לא .אלא שגם זה אינו קשה
ח] .וכך רואים בסדר הפסוקים לענין אברהם :שהנה כך כתוב (בראשית יד,יז) כאמור ,שכן פשוט לי שכוונת הגר”ח ש’מצוות צריכות כוונה’ ,והכוונה ‘שעומד
”ַוַ ֵּיֵ ֵֵצא ֶֶמ ֶֶלְך ְְסֹדֹם ִִל ְְק ָָראתֹו ַַא ֲֲח ֵֵרי ׁשּובֹו ֵֵמ ַַהּכֹות ֶֶאת ְּכְ ָָד ְְר ָָלֹע ֶֶֹמר ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּמ ָָלִכִ ים ֲֲא ֶֶׁשר לפני הקב”ה’ חד הם ,שזו היא מהותה של התפילה שאומר אותה לפני הקב”ה
ִִאּתֹו ֶֶאל ֵֵע ֶֶמק ָָׁשֵוֵ ה הּוא ֵֵע ֶֶמק ַַה ֶֶּמ ֶֶלְך” .ודרשו חז”ל (במדבר רבה טו,יד)..” :מהו ואילולי זאת אין כאן ‘מצווה ללא כוונה’ ,אלא אין כאן תפילה כלל ועיקר ,וכ”פ
שוה עמק המלך? שהשוו הכל ונטלו עצה ,וקצצו ארזים ועשו כסא והושיבוהו ב’ביאורים’ [בוצ’קובסקי] לחידושי רבינו חיים הלוי.
מלך עליהם”.
אלא שלפי זה ,המקור של הרמב”ם בפרק ד’ הט”ו-טז לפי הגר”ח לא יכול
יֹוֵמי
”ְּב ֵ
”ּוַמ ְְלִּכִ י ֶֶצ ֶֶדק ֶֶמ ֶֶלְך ָָׁש ֵֵלם” .ודרשו חז”ל (זוהר לך פז,ב)ְ : ומיד סמוך לו ַ -
ּוַמ ְְלִּכִ י ֶֶצ ֶֶדק ֶֶמ ֶֶלְך ָָׁש ֵֵלםְְּ ,ד ִִא ְְת ַַע ְְּט ַַרת ֻּכֻ ְְר ְְסָיָ יא ְְּבדּוְכְ ֵֵּתיּה
ְְד ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַמה ְּכְ ִִתיבַ , להיות כלל מדברי הגמ’ בברכות הללו ,שכן הגמ’ הזו עוסקת בברכת אבות,
[=השכינה התחתונה שהיא כסא הכבוד התחתון (מ”ט שערי בינה) - ואילו הרמב”ם אליבא דהגר”ח עוסק בכוונה הבסיסית – שבפשטות לא
עלתה ונתעטרה במקומה ,דהיינו בכסא הכבוד העליון (השער צריכה כלל מקור .אלא שהכס”מ וגם העין משפט על הדף מציינים
החמישים של בינה)]. את המקור לרמב”ם מדברי הגמ’ הזו ,והכס”מ אף מציין
המשך בעמ’ 4 לדברי הרא”ש הנ”ל ,וצריך עיון.
לקביעת חברותא נא להתקשר [ 24שעות] לטל' 072-23456-13
הציותורה שער
מלחמתה של הציותורה שער
מלחמתה של
והכלבו (יא) כ’ ולא תמצא מלכות בכל אלו י”ט הברכות שאין אומרים מלכות
והיה ברכה
אלא על בריאת העולם ועל המצות כמו מלך שגוזר ונעשה הכל בדברו אי’ בגמ’ פסחים קיז[ :מובא ברש”י בפר’] -ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים
וגזר עלינו לקיים המצות ,אבל באלו י”ט ברכות אין להזכיר שום מלכות רק אלקי אברהם ,ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך זהו שאומרים
שמתפללין אנחנו לפניו ומבקשין רחמיו על כל מה שצריך לנו לחיי העולם אלקי יעקב .יכול יהיו חותמין בכולן ,ת”ל והיה ברכה ,בך חותמין ולא בהם.
הזה. וביאר המהרש”א שהלימוד מתיבת והי”ה שהן אותיות שם ה’ ,וא”ל הקב”ה
ובשו”ת הרשב”ש (סי’ רנ) האריך בטעמי התוס’ והטור ,והוסיף עוד טעם ,דכלפי שהוא יהא נזכר בחתימה כי אברהם הוא הראשון אשר על ידו נתייחד שמו של
מה שאנו צריכין לומר ’האל הגדול הגבור והנורא’ דאמרינהו משה ואהדרינהו הקב”ה .וכ”כ בברכות (ו ):דהיינו בשם ההויה שם המיוחד שע”י אברהם נתייחד
כנסת הגדולה ,לא התקינו לומר מלך העולם ,כדי שלא יהיה תוספת בשבחים, שמו יתברך בעולם.
וכמ”ש בברכות (לג ):אטו סיימתינהו לכלהו שבחי דמרך. ובמכילתא דר”י (פט”ז) אי’ מקור אחר ,מנין שאומרים בא”י ...אלקי אברהם,
אלקי יצחק ,אלקי יעקב ,שנאמר (שמות ג ,טו) ויאמר עוד אלקים אל משה כה
תאמר אל בני ישראל ה’ אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב
הוספות בברכת אבות שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר.
כ’ בסדר רב עמרם גאון (סדר שבתות) ,בין בערבית ובין בשחרית ובין במוסף
ובין במנחה מזכיר במגן כך” ,ורצה והנחיל לבניהם שבתות למנוחה למען שמו
באהבה ,מלך עוזר ומושיע ומגן בא”י מגן אברהם. מהות ברכת אבות
אמנם בס’ העתים (סי’ קלח) השיג עליו וכ’ הא מילתא דכתב מר רב עמרם בגמ’ ברכות (לב סע”א) דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב”ה
גאון אנן לעניות דעתן חזי לן דהא מילתא לאו דסמכא היא וליתא כל עיקר, ואח”כ יתפלל ,מנלן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה’ בעת ההיא ,וכתיב ה’ אלקים
דמה ענין להזכיר של שבת בברכת אבות ולא בשאר חמש ברכות אחרות ,ועוד אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה .וכ’ הפנ”י דמה שאמר
דלא אשכחן דאמור רבנן למדכורי של שבת באבות וגבורות וקדושת השם ולא ’את גדלך’ היינו מעין ברכת מגן אברהם שהיא כנגד מדת הגדולה שהיא מדת
בשלש אחרונות ,וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא יד”ח. אברהם.
וכך כ’ הטור בהל’ תפילת שבת (סי’ רסח) ועומדין להתפלל ואומרים אבות וכעי”ז בגמ’ ע”ז (ז ):ופי’ רש”י יסדר אדם שבחו של הקב”ה ,שלש ברכות
וגבורות וקדושת השם כבימות החול בלא תוספת ובלא גירוע ודלא כרב עמרם. ראשונות אבות גבורות וקדושת השם שאין בהן תפלה אלא שבח ,ואח”כ
בשאר ברכות יש דברי תחנה ותפלה.
ועי’ ב”ח שכ’ דעובר על מ”ש רז”ל (ברכות לד ).דאין לשאול צרכיו בג’ ראשונות.
דאע”ג דמוסיפין זכרנו לחיים וכו’ בעשי”ת מטעם דצרכי רבים שואלין אף בג’ ובגמ’ מגילה (יז ):ת”ר מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה’ בני אלים .ופירש”י
ראשונות וג’ אחרונות ,התם שאני כיון דשאלה זו דזכרנו יש לה שייכות אצל הזכירו לפניו את אילי הארץ .ועי’ רש”י על תהלים (כט) שכ’ הבו לה’ -הכינו
אברהם שנא’ (תהלים קה,מב) כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו .ועי’ ב”י לה’ והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות .וכ’ המהרש”א (ר”ה
סי’ תקפב,ד. לב ).בטעם שנקראו כאן האבות ’אלים’ ע”ש אל וכח אלקים שנתקיים באבות
כמ”ש בפסחים (קיז) ואעשך לגוי גדול ז”ש אלקי אברהם ואברכך ז”ש אלקי
והרוקח בסידורו (קכה) כ’ מה שאומרים זכרנו בברכת אבות ,לפי שבכל אחד יצחק וכו’.
כתיב זכירה ,זכור לעבדיך לאברהם ,וכתי’ ואף את בריתי אברהם אזכור [והארץ
אזכור] ,ביצחק זכרון תרועה כתי’ כנגד יצחק ,ביעקב כתיב וזכרתי את בריתי כתב הצל”ח (ברכות ל ):שאנשי כנה”ג תקנו ברכה ראשונה שהיא ברכת אבות,
יעקוב ,לכך תקנו זכרנו במגן .ועי’ ברשב”א בברכות שם. והיא מלאה מענותנותו של הקב”ה ,שאנו אומרים או”א אלקי אברהם וכו’ ,אין
לך ענוה יתירה מזו שמיחד שמו על בשר ודם להיות נקרא אלקי פלוני כביכול
כאילו זהו כבודו שהוא אלקינו ,וכו’ .וחשבו אנשי כנה”ג שעי”ז ח”ו ישכחו
לשון מגן אברהם רוממותו ,לכן סמכו לזה ברכה שניה שהיא גבורתו אתה גבור ,עפ”י דרשות ר’
המקור לחתימת הברכה בלשון ”מגן” מהפס’ בפר’ (טו ,א) ”אל תירא אברם אנכי יוחנן שבמקום גבורתו שם ענוותנותו.
מגן לך” ,כמובא במדרש משנת רבי אליעזר (פי”ב) מניין שחתימה מגן אברהם,
ת”ל אנכי מגן לך .וכ”ה בזוהר (לך לך פב ).כמה דחתמי ברכה באברהם דכתיב כוונה בברכת אבות
אנכי מגן לך ,ואמרי מגן אברהם.
בגמ’ ברכות (לד ):מסקינן דאם אינו יכול לכוין בכל התפילה ,מחוייב עכ”פ
וכ”כ במח”ו (סי’ שכח) ובס’ המחכים ,והר”א מלוניל בס’ המנהגות (ה ):ובסידור באבות ,וכך פסקו רוב הראשונים .וכ”ה בשו”ע סי’ קא ,המתפלל צריך שיכוין
הרוקח ,ובאבודרהם .וז”ל ס’ האשכול (הל’ תפילה) והיינו דאמור רבנן באגדתא בכל הברכות ,ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות ,ואם לא כיון
כי כשהרג אברהם את המלכים ואמר לו הב”ה ’אנכי מגן לך’ פתח ואמר ברוך באבות יחזור ויתפלל[ .וכ’ הרמ”א בשם הטור דהאידנא אין חוזרין בשביל
מגן אברהם .ועי’ דעת זקנים לבעלי התוס’ ,כשהרג את המלכים נתיירא שמא חסרון כוונה ,שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין].
נתמעטו זכיותיו אמר לו ית’ בערת קוצים מן הכרם אל תירא אנכי מגן לך ולכך
אומרים מגן אברהם. והסמ”ק (מ”ע יא) כ’ שאם אינו יכול לכוון בכל שמו”ע ,יכוין באבות ובמודים,
ואם אינו יכול לכוין בשתיהן יכוין באבות .והביאו המ”ב (קא סק”ג) דיש
ובמדרש תהלים (שוח”ט יח ,לא) על י’ נסיונות שתנסה אברהם אבינו” ,קבלן פוסקים (סמ”ק ואגודה) דגם מודים חשוב כאבות לכתחלה .ועי’ קה”י (ברכות
מיראה ומאהבה ,ועמד כגבור ,ומה שכרו ,מגן הוא לכל החוסים בו ,שנאמר כז) שהביא מהרוקח (שורש עבודת ה’ והתפילה) שהכוונה המעכבת היא
אנכי מגן לך ...א”ל הקב”ה הריני מקריב ומראה לכם אפילו אומר לו שיקח באבות או בהודאה.
ויקריב את בנו לשמי ,הוא שומע לי ,לכך אני מגינו ,מגן הוא לכל החוסים בו,
ולמחר בניו מברכין בתפלה ברוך אתה ה’ מגן אברהם. ודעת הר”י אבן שועיב (תלמיד הרשב”א) דראוי עכ”פ לכוין בג’ ראשונות .וז”ל
(פר’ ואתחנן) הנה הודיענו משרע”ה בתפלה הזאת סדר התפלות ,ולכן חייב
[ועע”ש במדרש עה”פ מגני וקרן ישעי ,אמר דוד לפני הקב”ה מפני מה אדם לכוין בתפלתו ,ובלבד באלו הג’ ברכות הראשונים שהם עיקר התפלה
אומרים מגן אברהם ולא מגן דוד וכו’ מיד התפלל דוד שיאמרו מגן דוד בברכת והם כנגד האבות ,האחת שכולה חסד כנגד אברהם ...והשניה כנגד יצחק כולה
ההפטרה .וע’ רשב”ם פסחים (קיז ):ורבינו שלמה היה אומר משום הכי לא שייך גבורה ...השלישית כנגד יעקב ...ולכן החמירו בהם יותר משאר [י”ח] ברכות.
למימר בתפלה מגן דוד {בחתימת ברכת צמח דוד} שכבר אמרנו מגן אברהם ואמרו שאם טעה בא’ מהם שחוזר לראש ...וכל זה למדנו מתפלת מרע”ה ,עי”ש
ותרי חתימות כהדדי לא שייך בתפלה].
ובפדר”א (פכ”ז) על מלחמת המלכים ,אי’ יצא שם בן נח לקראתו וראה את כל
המעשים שעשה ואת כל הרכוש שהשיב והיה תמה בלבו ,התחיל מהלל ומפאר מלכות בברכת אבות
ומשבח לשם עליון ,ואומר ברוך אל עליון אשר מגן צריך .עמד אברהם והיה בברכות (מ ):רבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה ,וכ’ התוס’
מתפלל לפני הב”ה ואמ’ רבון כל העלמים לא בכח ידי ולא בכח ימיני עשיתי דבברכת אבות מ”ש ’אלקי אברהם’ הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך
את כל אלה אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעוה”ז ובעוה”ב ,שנא’ ואתה ה’ מגן הקב”ה על כל העולם שהודיע מלכותו.
בעדי בעולם הזה ,כבודי ומרים ראשי לעוה”ב ,וענו העליונים ואמרו [בא”י] מגן וכ”כ הטור בסי’ קיג ,והביא עוד די”א ש’האל הגדול הגבור והנורא’ הוי כמו
אברהם .והובא בסידור הרוקח ,והוסיף ע”ז ,ואתה ה’ מגן בעדי כבודי ומרים מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן בר”ה (לב ב) שמע ישראל
ראשי בגימ’ במלאכי”ם מרי”ם ראש”י. הוי מלכות.
ואי’ באגדת בראשית (פרק פ) כמגדל דוד צוארך .זה אברהם ,כשם שכל איבריו וכ’ רבינו אשר מלוניל בספר המנהגות (ו ,).והיינו טעמא דלית ביה מלכות
של גוף תלוין בצואר ,כך כל ישראל תלוין באברהם ,שנאמר מגן אברהם ,אלף בתחלה כדין כל ברכה ראשונה ,משום ד’אלקי אברהם’ זהו מלכות האמת
המגן תלוי עליו ,עושה חסד לאלפים ,דבר צוה לאלף דור ,בזכות כדאמרי’ שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד מלכות ורב ,כך נר’ בעיני.
אברהם נתלה עליו עד אלף דור. ורבינו האיי פי’ כי המלכות שאומר בסוף הברכה והוא ’מלך
עוזר’ חשוב כאלו הוא בתחלה.
המשך מעמ’ :2
אברהם שער
של תורהמלחמתהמגן
חתימת
’מגן אברהם’ מביא ל’מחיה המתים’
הרב שמואל ברגמן
פנינים
והיינו שה’מלך שלם’ שזהו ירושלים [השכינה
התחתונה] – נעשה בחינת כסא הכבוד העליון [השכינה הנה מצינו ב’ ברכות המסתימות בנוסח דומה האחת
העליונה] ,וכמש”א (זוהר מצורע נו,א)” :עתידה מליבא דעומקא ”מגן אברהם” והשניה ברכות ההפטרה ”מגן דוד” .אמנם
ירושלים [=השכינה התחתונה] להיות חומתה למעלה יש נידון האם באמת כוונת שניהם אחת ,דהרשב’’ם
ולהתקרב עד כסא כבוד המלך [=השכינה העליונה]. מגן אברהם בפסחים דף קי’’ז ע’’ב כ’ בשם רבנו שלמה דמגן
ירּוָׁשלם ִּכִ ֵֵּסא זהו שכתוב (ירמיה כ) ָ’ָּב ֵֵעת ַַה ִִהיא ִיִ ְְק ְְראּו ִִל ָ כמגדל דוד צוארך .זה אברהם, דוד היא ברכה להפטרה ולא לשמו’’ע משום דכיון
ה’’. כשם שכל איבריו של גוף תלוין שכבר סימנו את ברכה ראשונה של שמו’’ע במגן
בצואר ,כך כל ישראל תלוין אברהם לא רצו להוסיף את מגן דוד שזה אותו נוסח
ט] .ומעתה יתבאר סמיכות הברכות :שע”י ה’מגן
באברהם ,שנאמר מגן אברהם, אמנם במהרש’’א שם כתב דמגן אברהם שייך לשמו’’ע
אברהם’ – שאברהם הכניע את המלכים ,נעשה ’אתה
משום שהיא תפילה שבזכות אברהם יושיע ה’ אותנו
קדוש’ – ’ְוְ ִִה ְְתַּגַ ִִּד ְְל ִִּתי ְוְ ִִה ְְת ַַק ִִּד ְְׁש ִִּתי’ -שהשכינה נתגדלה אלף המגן תלוי עליו ,עושה חסד
משא’’כ מגן דוד היא בקשה שה’ יגן על דוד המלך ורק
ונתקדשה ונתרוממה ונשגבה עד השער הנ’ ולמעלה, לאלפים ,דבר צוה לאלף דור, לאחר הפטרה בדברי הנביאים אמרי’ לה משום שהובטח
ומעתה ,אתרא הוא דקא גרים ,שהיא הורידה משם טל בזכות אברהם נתלה עליו עד ע’’י נביא ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ
ל’מחיה המתים’. אלף דור. ולכאורה לפי ד’ המהרש’’א ודאי יכלנו לחתום במגן
ֹאִׁשי’ – מביא ל’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו’ ּוֵמ ִִרים ֹר ִ
בֹוִדי ֵ
’ְּכְ ִ מדרש אגדת בראשית (פ) דוד (לפי הטעם של רש’’י שאין חותמין שתי ברכות
י] .והנה י”ל ,שג’ ברכות ראשונות – רמוזות בהמשך באותו נוסח) משום שאי’’ז חתימה א’ כמגן אברהם כלל
הפסוקים שאברהם אמר בשעה שניצח את המלכים אנכי מגן לך ורק בגלל שזה בקשה לכן לא חתמינן בזה.
(וכנ”ל פרקי דרבי אליעזר פכ”ז) .וכדלהלן :א) ברכת מגן זוכר חסדי אבות ומביא לנו גואל אם כן נפקא לן ב’ ביאורים בברכת מגן אברהם ,לרש’’י
אברהם – בפסוק ’ְוְ ַַא ָָּתה ה’ ָָמֵגֵ ן ַַּב ֲֲע ִִדי’ ,וכנ”ל (בראשית וכן עושה בכל יום עמנו למענו יתכן שענינו ממש כמגן דוד ולכן קאתי עלה מצד שאין
רבה מד,ד) ש’אנכי מגן לך’ – היינו שנלחם אני למען ולמען שמו הגדול גואלינו תמיד מתאים ב’ ברכות באותו חתימה .אך למהרש’’א הביאור
ֹאִׁשי’ – ּוֵמ ִִרים ֹר ִ בֹוִדי ֵ
נצחונך על האומות .וכן בהמשךְּ’ :כְ ִ מיד אויבנו ,והוא מלך עוזר אותנו שמגן אברהם הוא שבח בזכות האבות[ ,ובתחילת
לעולם הבא .והיינו ,שבאיתערותא דלתתא – שאברהם ומושיענו בכל דור ודור ,ברוך מגן שמו”ע שהן ברכות שבח לא שייכת בקשה
נתגבר על האומות בעוה”ז ,איתער לעילא – שנשמתו אברהם ,כי כן כתוב ”אנכי מגן לך” לשמירה] ,משא”כ בברכת מגן דוד
של אברהם אשר מקומה בעוה”ב ,נתרומם ראשה שהצלתיך מיד ארבעה מלכים שהפי’ הוא שמירה על דוד.
בעוה”ב ,מעל נשמות האומות .וזהו שכתוב בהמשך ונתתים בידך ,וכן אתה בכל יום
הפרק (תהלים קי) הנ”ל ,שמדבר על מלחמת המלכים, עמנו ולמען שמו הגדול.
”ֲאֹ-דָֹנָ י ַַעל ְיְ ִִמיְנְ ָך אשר הוא ממשיך הלאה באותו עניןֲ : רבינו אשר מלוניל (ספר המנהגות) המשך מעמ’ :1
ָָמ ַַחץ ְְּביֹום ַַאּפֹו ְְמ ָָלִכִ ים( :ו) ָיָ ִִדין ַַּבּגֹוִיִ ם ָָמ ֵֵלא ְגְ ִוִ ּיֹות ָָמ ַַחץ יכול יהיו חותמין בכולן
ֹרֹאׁש ַַעל ֶֶא ֶֶרץ ַַר ָָּבה( :ז) ִִמַּנַ ַַחל ַַּב ֶֶּד ֶֶרְך ִיִ ְְׁש ֶֶּתה ַַעל ֵּכֵ ן ָיָ ִִרים אלקי אברהם
אנשי כנסת הגדולה שתקנו לנו הכא אמנם יש כאן שבח שהקב”ה מגן על ג’ דורות,
ֹרֹאׁש” .ופירש הרד”ק” :על כן כשניצח כל המלחמות
התפלה פתחו ברכה ראשונה אבל י”ל דזו חתימה אחת שהוא מגן לכל החוסים בו,
מאויביו – [=אברהם] ֵֵה ִִרים ראש על כולם ,וכן אמר
וכמו חתימת חונן הדעת שחונן לריבי רבבות אנשים
(שמואל-ב ח,יג)’ :ויעש דוד ֵֵׁשם בשובו מהכותו את שהיא ברכת אבות ,והיא מלאה
ולכל אחד מהם באופן אחר .והרוצה בתשובה ומרבה
ארם בגיא מלח וגו’’ .עכ”ל. מענותנותו של הקב”ה שאנו
לסלוח על חטאים ועוונות שונים ואין כאן אלא
יָׁשָנָ ה ב) ברכת מחיה המתים – בפסוקֲ’ֲ :אִנִ י ָָׁשַכַ ְְב ִִּתי ָוָ ִִא ָ אומרים או”א אלקי אברהם וכו’,
חתימה אחת .וא”כ גם מגן אברהם יצחק ויעקב הכל
יצֹוִתי ִּכִ י ה’ ִיִ ְְס ְְמֵכֵ ִנִ י’” .אני שכבתי ואישנה’ -רמז ליום ֱֱה ִִק ִ אין לך ענוה יתירה מזו שמיחד
משורש אחד שהיה מגן עליהם ולכאו’ אין זה נחשב
המיתה’ ,הקיצותי’ -בתחית המתים ,וכמו שפירש הרב שמו על בשר ודם להיות נקרא שחותם בשתים ,וצ”ב.
אות הברית עפ”ז לפי דרכו יעו”ש” (הגאון ר’ יחזקאל אלקי פלוני כביכול כאילו זהו
עזרא ב”ר רחמים זצוק”ל – ב’נימוקים וחידושים על כבודו שהוא אלקינו כמדת בשר לע”נ הגאון ר’ טוביה ב”ר צבי יעקב
התורה ונ”ך’ – .הובא בקובץ ’מן הגנזים’ בהוצאת ’אהבת ודם שמייחס עצמו שהוא מלך זצ”ל נלב”ע י”ב מרחשון
שלום’ ח”ט). על מדינה פלונית ,וכל ברכה זו
’קֹוִלי ֶֶאל ה’ ֶֶא ְְק ָָרא ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י
ג) ברכת אתה קדוש – בפס’ הבאִ : היא מלאה מענותנותו ומחסדו,
ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו ֶֶס ָָלה’ (תהלים ג,ה) .והיינו ,שבאיתערותא ובפרט בסיומא ומביא גואל... המשך מעמ’ :1
דלתתא – שאברהם הרים ראשו על האומות ,איתער למען שמו וכו’ ,כאילו קדושת
שמו תלוי בגאולתינו ובעבורינו הטעם שכוונה מעכבת בברכת אבות
לעילא – שהשכינה נתרוממה אל השער הנ’ .וכנ”ל.
וזהו ’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו ֶֶס ָָלה’ ,ויתבאר עפימש”כ רמ”ד כביכול אין שמו שלם ,היש לך המתפלל) ,ולהפנים שכל מה שיש לנו ,הוא מהבורא
וואלי (ישעיהו מ,ט)’ :על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון’ ענוה גדולה וחסד גדול מזה. ית’ ,ולא לפנות לדברים אחרים.
” -כבר ידוע שתיקון הנוק’ [=השכינה התחתונה] תלוי וחשבו אנשי כנה”ג שעי”ז ח”ו והדברים מבוארים ברשב”א (שו”ת ח”א ס’ תכג) וז”ל:
בעליתה למעלה למעלה עד עתיקא קדישא ,שהוא סוד ישכחו רוממותו ,לכן סמכו לזה ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת
ברכה שניה שהיא גבורתו אתה כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל .אבל
הר גבוה ,שירותא דדרגין” .וממילא כאשר השכינה
גבור. הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו
עולה אל הר גבוה ,שהוא שער הנ’ ולמעלה כפי רבוי הידיעות והשגות .מן הקטן שבאישים ועד
משם – מתקיים ’ַוַ ַּיַ ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֵֵמ ַַהר ָָק ְְדׁשֹו צל”ח (ברכות ל ,ב)
משה רבינו עליו השלום .ולפי השגת כל אחד ואחד
ֶֶס ָָלה’. ימצא חן .והמדרגה הראשונה שבכונות שכל ישראל
עומדים עליה היא שהכל יודעים ומודים שיש אלוה
יתברך מחוייב המציאות חדש העולם ברצונו כאשר
נושאי הגליונות הבאים אי"ה רצה .ושנתן תורה לעמו ישראל בסיני תורת אמת
תרומות לעומקא דפרשה וחקים ומשפטים צדיקים .ולו אנחנו ולפניו נעבוד.
והוא שצונו למסור נפשותינו אליו בקראינו השם.
וירא -ברית כרותה לשפתיים
ואליו נודה ולפניו נתפלל כי מאתו נמצא הכל .והוא
בנדרים פלוס – עומקא דפרשה חיי שרה -בירורי שידוכים המשגיח והמשקיף על מעשינו לגמול ולשלם שכר.
או בנדרים פון 03-76-30-585שלוחה 74 תולדות -עשו שונא ליעקב ועל הכונה הזאת יתפלל כל מתפלל בישראל .ואפי’
הנשים ועמי הארץ וכלם מקבלים שכר חלף עבודתם
ד”ת [עד 700מילים] אשר הם עובדים .ואפילו מי שאינו יודע
לקביעת חברותא נא להתקשר יתקבלו בצירוף שם מלא לכוין המלות ומחליף מלה במלה
בדוא”לa740700@gmail.com : מקבל שכר על הכונה הכללית
[ 24שעות] לטל' 072-23456-13 באותו שבוע ,עד יום שלישי בלילה
