gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נועם ורצון · Noyam Verutzoin

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג׵יון‬ ‫נועם ורצון‬ ‫ג׵יון‬ ‫ורצון‬ ‫נועם‬‫לךנח‬ ‫לך‬ ‫נועם ורצון‬ ‫פט ‪-‬‬ ‫גליוןצ ‪-‬‬ ‫ג׵יון‬ ‫גליון‬ ‫שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫בעולם המשפיע‬ ‫שיחות יחידי‬ ‫ומאמרים ממו"ר‬ ‫שיחות‬ ‫ומאמרים ממו"ר המשפיע‬ ‫שליט"א‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫נועם השבת ‪ -‬כז‬ ‫גליון זה נדבת ידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫אברהם אליעזר רומפלר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫בהולדת הבת‬ ‫ונצרף ברכת מזל טוב לאביו‬ ‫פתח להם נועם ורצון‬ ‫ידידנו עוז הרה"ח המפואר‬ ‫לפתוח שערי רצונך‬ ‫שמואל יצחק רומפלר שליט"א‬ ‫שערים בתורת החסידות‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫בהבנה בהירה ובנפש האדם‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫©‬ ‫לידידנו עוז הרה"ח המפואר‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫אהרן עקיבה גאלדבערגער שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫מכון נועם ורצון‬ ‫בנישואי בנו החתן שיחי'‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪ ,12‬בית שמש‬ ‫איימיל‪w5187272@gmail.com :‬‬ ‫להצלחת ידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫לקבלת גליונות באיימיל‬ ‫יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא‬ ‫‪w5187272@gmail.com‬‬ ‫פערל ובני ביתו שיחיו‬ ‫ניתן לשמוע כל שיעורי הרב‬ ‫באתר קול הלשון‬ ‫מספר ישיר‬ ‫ארץ ישראל‪073.2951207 :‬‬ ‫ארצות הברית‪646.5134509 :‬‬ ‫בקול נועם ורצון‪718.4007221 :‬‬ ‫ובאתר תורה אני טיים‬ ‫עימוד‪:‬‬ ‫ש"ס ‪053.3177225 -‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון ‪0556781410‬‬ ‫אדרת ‪050.4107439 -‬‬ ‫כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס‬ ‫נועם ורצון ‪ -‬בית שמש (ע"ר)‬ ‫|א‬ ‫יחידי בעולם‬ ‫יחידי בעולם‬ ‫‪ íéîòôì‬הדברים הכי יסודיים ובסיסיים בחיים מאבדים את ערכם הראוי והנכון‪,‬‬ ‫יתכן שדווקא הפשטות והרגילות שנתרגלנו אליו‪ ,‬הוא הגורם שאיננו‬ ‫נותנים מספיק תשומת לב עליהם‪ ,‬בדרך כלל נוטה האדם לחפש ריגושים או חיות‬ ‫מדברים הבאים וחולפים מהעולם‪ ,‬כי טבע האדם ששואב חיותו מדברים חדשים‪,‬‬ ‫ויתכן שהטפל נעשה עיקר והעיקר טפל‪.‬‬ ‫נקודת החיים‬ ‫‪ íåé÷ä‬שהוא הדבר היסודי והבסיסי של האדם אינו תופס מקום בדרך כלל בחיי‬ ‫האדם‪ ,‬כמה זמן מקדיש האדם לחוות עצם קיומו וחיותו‪ ,‬רק כאשר הוא‬ ‫נקלע לסכנת חיים אז מתעורר בו ההכרה על עצם קיומו וחיותו‪ ,‬ומוסר כל מה‬ ‫שיש לו רק בכדי להישאר בחיים‪ ,‬גם שאר פרטי קיום האדם דוגמת אכילה שתיה‬ ‫ראיה הליכה נתפס אצל האדם כדבר המובן מאליו‪ ,‬ואינו מייחס להם חשיבות‬ ‫יתירה‪ ,‬ורק כאשר נחלה ח"ו באחד מאבריו אזי הוא מכיר בחשיבותם‪ ,‬ועד כמה‬ ‫שצריך להודות לה' על כך שהוא רואה בשתי עיניו ויכול לאכול בכוחות עצמו‬ ‫וללכת על רגליו‪.‬‬ ‫‪ íâ‬בחיים הרוחניים עלול נקודת החיים ‪ -‬נקודת היהדות לאבד מערכו‪ ,‬אם מפני‬ ‫פשטותו‪ ,‬אם מחמת מרוצת החיים בעבודה הרוחנית‪ ,‬ועל כן על האדם לעצור‬ ‫לפעמים את מרוץ החיים הרוחניים של תורה ועבודה ותפילה גמילות חסדים ושאר‬ ‫העבודות המוטל על איש הישראלי‪ ,‬ולהתבונן מהו נקודת יהדותנו‪ ,‬מה המהות של‬ ‫יהודי‪ ,‬וכן מה המשמעות בשבילי להיות יהודי‪ ,‬במה מסתכם עצם נקודת יהדותי‪,‬‬ ‫כי יתכן שריבוי הפרטים בעבודת היהודי מאפיל על נקודת היהדות‪.‬‬ ‫נקודת היהדות‬ ‫‪ øùàë‬נשאל את עצמינו מה זה יהודי‪ ,‬בוודאי תיהיה התשובה‪ ,‬יש בי חלק אלוקי‬ ‫ממעל ממש‪ ,‬והקב"ה בחר בי להיות לו לאב ולמלך ובשאר הכינויים של‬ ‫קשרי ידידות ואהבה הכתובה בתורה‪ .‬אמנם כאשר נכנס יותר לנקודת הנפש בכדי‬ ‫ללבן מה משמעות של דברים בנקודת לבך ורגשי הלב‪ ,‬יתכן שהאדם יכנס למבוכה‬ ‫במידת מה‪ ,‬כי אין יכול לאחוז בנקודה זו על בוריה‪ ,‬יש לו רגש כללי להקב"ה‬ ‫ב|‬ ‫אבל אינו יכול להגדירה די הצורך‪ ,‬וכאשר נחסר לאדם הגדרה ברורה‪ ,‬הרי שבמידת‬ ‫מה נקודת יהדותו המומה ואינה נתפסת בנקודת נפשו‪ ,‬ועל ידי זה נגרם שהקשר‬ ‫הטבעי בינו לבין קונו אינה פועלת פעולתה הראויה‪ ,‬ומפני כך נחשל גם כן בעבודת‬ ‫קונו‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אל אברהם‬ ‫‪ øôåñî‬על האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש שבאחד מהשנים כאשר העביר פרשת‬ ‫לך לך שניים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬כאשר רק פתח באמירת "ויאמר ה'‬ ‫לאברהם לך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך"‪ ,‬פרץ לפתע בבכי חסר מעצורים‬ ‫ובלתי נשלט למשך זמן ניכר‪ ,‬ולא היה יכול להמשיך בעברת הסדרא‪ .‬בנו האדמו"ר‬ ‫הריי"ץ ישב בחדר הסמוך ושמע את בכיו של אביו‪ ,‬ועז היה חפצו להבין מהו‬ ‫הסיבה שגרם לאביו לפרוץ בבכי גדול שלא כהרגלו‪ ,‬המתין לשעת הכושר שיוכל‬ ‫להציג שאלתו לאביו‪ ,‬ואכן לאחר כמה ימים נכנס לאביו ושאל אותו על פשר הבכי‪.‬‬ ‫אביו החזיר לו בשאלה‪ :‬מה אתה משער במחשבתך‪ ,‬מה היה יכול לגרום לי לבכות‬ ‫כל כך באמירת "ויאמר ה' לאברהם" וגו'‪ .‬ענה לו בנו ששיער בדעתו שבפסוק זה‬ ‫טמון יסוד העבודה שעל האדם לצאת מטבע הבהמיות הנקרא ארציות‪ ,‬וממולדתך‬ ‫היינו מההרגלים שנתרגל בהם‪ ,‬ולעבוד את קונו בכל לבו ונפשו כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫‪ åéáà‬האדמו"ר נתחייך‪ ,‬לא‪ ,‬לא זה היה כוונתי‪ ,‬ולא זה פשר סיבת הבכי‪ ,‬כי אין‬ ‫נקודת עבודה זו אמורה לגרום לבכי עז כל כך למעלה מגדר הרגיל‪ ,‬אלא‬ ‫כוונה עמוקה היא זו אשר גרם לי לבכי גדול של התרגשות‪ .‬וביאר‪ ,‬רגילים אנו‬ ‫לומר פסוקי תורה ואיננו שמים לב לעוצמת הדברים‪ ,‬כאשר אמרתי "ויאמר ה' אל‬ ‫אברהם לך לך מארצך" וגו'‪ ,‬התבוננתי שהוא הדיבור הראשון של הקב"ה ליהודי‬ ‫הראשון עלי תבל‪" ,‬ויאמר ה' אל אברהם"‪ ,‬ולא זו בלבד אלא יש לו מבוקש ממנו‪,‬‬ ‫לך לך מארצך ‪ ,à‬האם מוחנו יכול להשיג זאת‪ ,‬הקב"ה הכל יכול בורא שמים וארץ‬ ‫על כל צבאם יש מאין‪ ,‬יש לו מבוקש מבשר ודם‪ ,‬חפץ הוא בקשר ויחס עימו‪,‬‬ ‫נקודה זו זעזע את נפשי‪ ,‬וגרם לי התרגשות עצומה‪ ,‬כי לא רק לאברהם ניתן זאת‪,‬‬ ‫אלא הקב"ה יש לו דיבור ומבוקש מכל יהודי באשר הוא שם‪ ,‬ואמורים אנו לקלוט‬ ‫בנפשנו עד היכן הדברים מגיעים‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫היה ענין קשר ויחס פרטי לנח כי אם עבור‬ ‫‪ à‬זה שהקב"ה דיבר עם אדם הראשון‪ ,‬לא‬ ‫הצלת הבריאה ועל כן ציוה לו לעשות תיבה‬ ‫היה בהם מבוקש מסוים כי אם שלא‬ ‫וד"ל‪.‬‬ ‫יאכל מעץ הדעת‪ .‬גם לדיבור עם נח לא‬ ‫|ג‬ ‫יחידי בעולם‬ ‫‪ øåôéñ‬זה אמור לעצור שטף מחשבתנו ולשפוך אור על נקודת יהדותנו‪ ,‬קשר ויחס‬ ‫שהקב"ה נותן לנו‪ ,‬החיים שלי נוגע להקב"ה‪ ,‬יש לו מבוקש ממני‪ ,‬אני מעניין‬ ‫אותו‪ ,‬זהו נקודת היהדות‪ .‬אמורים אנו לצאת מרגילות החיים הרוחניים‪ ,‬היינו בצורת‬ ‫עבודתנו הרוחנית על שלל מדרגותיה‪ ,‬ולהתבונן בנקודת מהותנו שהוא נקודת‬ ‫היהדות‪ ,‬עצם הקשר והשייכות עם הקב"ה‪.‬‬ ‫לך לך מארצך‬ ‫"‪ ìà‬הארץ אשר אראך" נקודת היהדות הוא שהקב"ה חפץ בקשר ויחס עימנו‪ ,‬ועל‬ ‫כן נתן לנו תורתו ומצוותיו‪ .‬גם זה אנו למדים מציוויו של הקב"ה לאברהם‬ ‫אבינו "לך לך מארצך"‪ ,‬ציווי זה שמע אברהם אבינו כאשר היה כבר בגיל שבעים‬ ‫וחמש‪ ,‬גם למאן דאמר 'בן ארבעים הכיר אברהם את בוראו' )בראשית רבה פ"ל פ"ח(‪,‬‬ ‫כבר עסק שלושים וחמש שנים בהפצת האמונה בהקב"ה בקרב באי עולם‪ ,‬הקים‬ ‫בתי תבשיל בכל רחבי חרן‪ ,‬אלפי אנשים היו כרוכים אחריו והלכו בשיטתו‪ ,‬עם כל‬ ‫זה אמר לו הקב"ה עזוב את ארץ מגוריך ולך לארץ ישראל‪ ,‬כאשר רק בודדים‬ ‫מלווים אותו שרי אשתו ולוט בן אחיו‪ ,‬הקב"ה אומר לאברהם חפץ אני בך בקשר‬ ‫ויחס אליך‪ ,‬גם אם זה בא על חשבון עזיבת המפעל הגדול שהקמת בהפצת האמונה‪.‬‬ ‫'‪ äùòî‬אבות סימן לבנים'‪ ,‬למדים אנו מכך כי נקודת היהדות והאמונה הוא הקשר‬ ‫האישי שחפץ הקב"ה איתנו‪ ,‬ועם כל אחד ואחד מבני ישראל קדושים‪.‬‬ ‫אחד היה אברהם‬ ‫‪ äæì‬ייקרא אמונה‪ ,‬קשר עצמי בלתי מוגבל‪ ,‬וללא תנאי‪ ,‬כאשר נקודה זו חדורה‬ ‫היטב בלב איש הישראלי גורמת לו לעלות ולהתקדם בקרבת ה' מבלי הבט‬ ‫בכל הסובב אותו‪ ,‬אינו פוחד משום דבר‪ ,‬ודעות בני אדם אינם מונעים אותו מצורת‬ ‫דבקותו בהקב"ה‪ ,‬ערכו העצמי נובע מהקשר עם הקב"ה החפץ בו‪ ,‬ועל ידי זה יכול‬ ‫לעמוד נגד כל העולם‪ ,‬כנאמר )יחזקאל לג כד( "אחד היה אברהם"‪ ,‬שלא התייחס לכל‬ ‫הסובב אותו לא שכנים ולא חברים כי אם למצוא חן בעיני ה'‪ ,‬ועל שום כך נקרא‬ ‫'עברי'‪ ,‬שעמד מעבר אחד של העולם וכל יושבי תבל עמדו מעבר השני‪ ,‬ועם כל‬ ‫זה אחד היה אברהם‪ ,‬אחז בנקודת האח"ד‪" ,‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬וראה‬ ‫עצמו יחידי בעולם ‪.á‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫השם רק על ידי שהיה אחד‪ ,‬שחשב בדעתו‬ ‫‪ á‬ראה ליקוטי מוהר"ן )‪" :(äèîùä Y àøúá‬אחד‬ ‫שהוא רק יחידי בעולם‪ ,‬ולא הסתכל כלל על‬ ‫היה אברהם" )‪ (âì ìà÷æçé‬שאברהם עבד‬ ‫ד|‬ ‫ואל יתבייש מפני המעליגים‬ ‫‪ åðéìò‬לעורר נקודת אברהם אבינו שבקרבנו‪ ,‬אומרים אנו 'אלוקי אברהם'‪ ,‬כי ירושה‬ ‫לנו מאבותינו‪ ,‬ובכל אחד מישראל ניתן הכח של אברהם אבינו‪ ,‬ועלינו לקבל‬ ‫תעצומות נפש בנקודת עבודתנו והדבקות בקל חי צורנו‪ ,‬ועל יסתכל האדם על‬ ‫הצלחת ומדרגת חבירו‪ ,‬אלא יראה עצמו יחידי בעולם‪ ,‬וכן 'אל יתבייש מפני‬ ‫המעליגים עליו'‪ ,‬שאמור האדם לשנן לעצמו מיד בקומו בבוקר כפי שנפסק להלכה‬ ‫בסעיף הראשון בשולחן ערוך‪.‬‬ ‫‪ åîëå‬שיש מעליגים על האדם מבחוץ‪ ,‬כן יש מלעיגים מבפנים‪ ,‬הוא עצמו מלעיג‬ ‫עליו‪ ,‬עבודה זו אינה לפי מדרגתך‪ ,‬וכי אתה המונח בהוויות עולם הזה יכול‬ ‫להדבק כראוי בהקב"ה‪ ,‬גם הבט נא מסביבך וראה מאיזה בית אתה מגיע‪ ,‬אביך‬ ‫וסבך לא נמנו על אלו שהמיתו עצמם באהלה של תורה‪ ,‬ומדוע תיהיה כהדיוט‬ ‫הקופץ בראש‪ ,‬וכן עוד מחשבות מעין אלו המונעים את אורו הפנימי להאיר בתוכו‪.‬‬ ‫‪ êøãá‬כלל הלך מחשבתו של האדם שיש אנשים מיוחדים הזוכים למדרגות נעלות‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬וכמו כן יש אנשים מסוימים שנועדו להיות מגדולי הדור או‬ ‫מגדולי ההוראה‪ ,‬ובעצם נולדו לשם כך‪ ,‬ועל כן ברור אצלו שאינו נמנה עמהם‪.‬‬ ‫אמנם עלינו לאחוז במידת אברהם אבינו בנקודת האמונה המורה על כח בלתי‬ ‫גבולי‪ ,‬בכל אחד מישראל שורה גדלות נפש ונשמה היכול להביאו למדרגות הכי‬ ‫נעלות בקירבת ה' ובידיעת התורה וקיום המצוות‪ ,‬ואל יתבייש מהמלעיגים עליו‬ ‫הנמצאים בתוך נפשו‪ .‬גם זה כלול בדיבור הראשון של הקב"ה עם אברהם אבינו‬ ‫"לך לך"‪ ,‬עלה מדרגה לדרגה ואל תחשוש מכלום‪.‬‬ ‫פחד מות‬ ‫‪ òðåîä‬העיקרי מהאדם לפרוץ מגבלות אשר הורגל בהם בגשמיות ורוחניות הוא‬ ‫ה'פחד'‪ ,‬טבע האדם לעבוד לפי מה שהורגל אליו משחר נעוריו‪ ,‬ועל כן חושש‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יסתכל על שום אדם המונעו‪ ,‬כגון אביו ואמו‬ ‫בני העולם‪ ,‬שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו‪,‬‬ ‫או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא‪ ,‬או המניעות‬ ‫ולא על אביו ושאר המונעים‪ ,‬רק כאלו הוא‬ ‫שיש משאר בני העולם‪ ,‬המלעיגים ומסיתים‬ ‫אחד בעולם‪ ,‬וזהו "אחד היה אברהם"‪ .‬וכן כל‬ ‫ומונעים מעבודתו יתברך‪ ,‬וצריך שלא יחוש‬ ‫הרוצה לכנס בעבודת השם‪ ,‬אי אפשר לו‬ ‫ויסתכל עליהם כלל‪ ,‬רק יהיה בבחינת "אחד‬ ‫לכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשב שאין‬ ‫היה אברהם" כאלו הוא יחיד בעולם‪.‬‬ ‫בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם‪ ,‬ולא‬ ‫|ה‬ ‫יחידי בעולם‬ ‫להכנס לעסקאות גדולות או לדברים חדשים‪ ,‬וכן הוא ברוחניות‪ ,‬הפחד מגדלות‬ ‫ומדרגות בעבודת ה' גורם לאדם להשאר בד' אמותיו שהורגל בהם‪ ,‬ואינו מאמין דיו‬ ‫שיכול לבוא לדבקות גמורה בהשגה אלוקית נעלה‪ ,‬ושיכול להפוך כל מהות חייו‬ ‫לחסות בצל ה' ולחיות כיהודי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ובכל הלכי החיים ‪.â‬‬ ‫‪ ùøåù‬הפחד הוא מהבלתי נודע‪ ,‬ובשם המושאל נקרא 'פחד מות'‪ ,‬מלבד מה שאיש‬ ‫הישראלי חושש שעומד לתת דין וחשבון לפני הקב"ה‪ ,‬הרי שמלווה כאן גם‬ ‫פחד גשמי‪ ,‬הפחד מהבלתי נודע‪ ,‬טבע האדם לשלוט בחייו‪ ,‬ומרגע הפטירה מאבד‬ ‫שליטתו‪ ,‬ואינו יודע מה הולך לקרות עימו‪ ,‬וזהו עומק בכל פחד שחושש מפני‬ ‫הבאות עליו‪ .‬אמנם כאשר היהודי מחזק נקודת אמונתו בהקב"ה שקשור עימו בכל‬ ‫מצב ובכל זמן‪ ,‬הרי שאינו מפחד משום דבר‪ ,‬קיומו אינו תלוי במקום וזמן זה או‬ ‫במדרגה פלונית או אלמונית‪ ,‬אחוז הוא בהקב"ה באמונת אומן‪ ,‬וזהו הגורם לעבור‬ ‫כל חייו מתוך שלוות נפש‪ ,‬ואינו חושש משום דבר‪.‬‬ ‫‪ íâ‬זה אנו למדים מאברהם אבינו אבי האומה הישראלית‪ ,‬העובר עשרה נסיונות‪,‬‬ ‫ובכולם עמד בגבורת הנפש ולא נפל גם לא באחד מהם‪ ,‬חייו מלווים הם‬ ‫בעליות וירידות‪ ,‬כנאמר )בראשית יג ג( "וילך למסעיו" הולך בתומו ואינו מתפעל מכל‬ ‫הסובב אותו‪ ,‬לא זו בלבד אלא עולה מדרגה לדרגה‪ ,‬כנאמר )שם יב ט( "ויסע אברם‬ ‫הלוך ונסוע הנגבה"‪.‬‬ ‫אור כשדים‬ ‫‪ ïáåî‬ופשוט שאין לנו קצה השגה במדרגת אברהם אבינו‪ ,‬מכל מקום עלינו לעיין‬ ‫בדרך המוסר איזה נקודה גרם לאברהם אבינו להיות איתן בדעתו ולא פיחד‬ ‫ולא התפעל משום דבר‪ .‬לכאורה תעצומות נפשו נעוצה בנקודת הנסיון הראשון‬ ‫באור כשדים‪ ,‬כאשר היה מוכן למות על קידוש השם‪ ,‬והושלך לכבשן האש‪ ,‬ברגעים‬ ‫אלו חש בנפשו טעם מיתה‪ ,‬כי טרם ידע שהולך להשאר בחיים‪ ,‬הרי גם הפחד‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שאינו יוכל להתנתק מהעץ שהרי החבל יותר‬ ‫‪ â‬אפשר להמחיש נקודה זו בדרך משל‪ .‬אחד‬ ‫חזק ממנו‪ ,‬והונח במחשבת הפיל שאין בו כח‬ ‫ראה פיל ענק הקשור בחבל דק לאילן‪,‬‬ ‫לקרוע חבל זה ונשאר בדעה זו גם כשהגדיל‪.‬‬ ‫ותמה בנפשו הרי הפיל יכול לקרוע את החבל‬ ‫הנמשל לפעמים אדם כבר גדל וניהיה לאיש‪,‬‬ ‫הדק ברגע אחד‪ ,‬אחד עמד מהצד והבחין‬ ‫עם כל זה נשאר עם תחושותיו מגיל ילדות‪,‬‬ ‫שהוא תמה על המחזה הנגלה אליו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫ועל האדם לדעת שהגיע העת לפרוץ ולעלות‬ ‫בא אני יבאר לך פשר הדבר‪ ,‬פיל זה קשור‬ ‫מעלה מעלה‪.‬‬ ‫הוא לעץ זה מיום שנולד ואז היה ברור לו‬ ‫ו|‬ ‫הגדול ביותר כבר שבר‪ ,‬ומצידו כבר נפטר מהעולם‪ ,‬הרגשה זו שהוא כבר בעצם‬ ‫מת ונפטר מהעולם‪ ,‬נתן לו כח להתחיל לחיות ‪.ã‬‬ ‫‪ .øåàéá‬האדם בדרך כלל תולה נקודת חיותו על כח מסוים שיש בקרבו‪ ,‬או במדרגה‬ ‫פחותה מזו כאשר הוא שואב חיותו מאנשים אחרים‪ ,‬על כן חושש מאוד‬ ‫לאבד נקודת חיות זה‪ ,‬כי מבלי זה אין לו ידיעה על מהות חייו‪ ,‬ומכאן נובע הפחד‬ ‫בלב מלשנות הלך חייו‪ .‬אמנם כאשר אדם מרגיש שכבר מת ונפטר מהעולם‪ ,‬הרי‬ ‫שכל הסובב אותו אינו עומד בראש מעייניו‪ ,‬ויכול להתחיל לחיות חייו מחדש מבלי‬ ‫להיות תלוי בשום דבר חיצוני‪.‬‬ ‫‪ úãå÷ð‬החיים כאשר אדם חי טבעיות נפשו הן ברוחניות הן בגשמיות‪ ,‬נקודת חיותו‬ ‫אינה תלוי בשום דבר מבחוץ כי אם בעצם נפשו‪ ,‬ובנקודת היהדות הוא‬ ‫האמונה בקשר העצמי עם הקב"ה‪ ,‬ועל כן אין שום פחד נגד עיניו‪ ,‬אמנם אדם‬ ‫השואב נקודת חייו מכוחות נפשו או מדעות אנשים הסובבים אותו‪ ,‬או בשאר טבעי‬ ‫העולם הנראים כנותנים יציבות לאדם עלי אדמות‪ ,‬הרי שנצרך הוא לבריות וחשוב‬ ‫כמת‪ ,‬ואין לו נקודת חיים פנימיים‪.‬‬ ‫תמונת ה' נגד עיניו‬ ‫‪ ïëå‬כאשר אדם שבר את מסך הפחד ואינו חושש משום דבר מלבד ה' יתברך‬ ‫הקשור עימו באמונת אומן‪ ,‬הרי שבמידת מה כבר מת מהעולם‪ ,‬ולא מתפעל‬ ‫מכל היקום אשר מסביבו‪ ,‬ובעצם אז מתחיל לחיות חיים אמיתיים ונצחיים‪ ,‬ויכול‬ ‫לעמוד בכל הנסיונות העוברים עליו‪ ,‬ועליות וירידות אינם לוקחים מעימו טעם‬ ‫חייו‪ ,‬אלא ותמונת ה' לנגד עיניו תמיד‪ ,‬כמו כן אינו חושש מלהיכנס בעבודת ה'‬ ‫בכל כוחות נפשו‪ ,‬מאמין הוא שכל המדרגות הנעלות נתן הקב"ה לכל אחד מישראל‪,‬‬ ‫וקשור הוא נקודת אחד‪" ,‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬וכן "באחד היה אברהם"‪.‬‬ ‫)‪ ãáåòî‬משיעור בעש"ט לך לך תשפ"ב(‬ ‫הערות וציונים‬ ‫להתפשר‪ .‬ענה לו החזון איש שכל הצבא יכול‬ ‫‪ ã‬מסופר על מרן החזון איש כאשר נפגש עם‬ ‫להועיל רק עד שיפסוק שגזירת בנות הוא‬ ‫ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ועל השולחן עלה‬ ‫ביהרג ואל יעבור‪ ,‬כי נגד פסק זה אין שום‬ ‫הדיון על גזירת גיוס בנות‪ ,‬והראש ממשלה‬ ‫משמעות ועליונות של הרובה‪ .‬כלומר כי נגד‬ ‫רימז שהציבור החרדי אינו יכול לעמוד מול‬ ‫אחד שמוכן למות הרובה אינו איום‪.‬‬ ‫מדינה וצבא איתן‪ ,‬ועל כן מוכרחים הם‬ ‫|ז‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫פרק א‬ ‫‪ øçàì‬תפילת שמונה עשרה בליל שבת חוזרים ואומרים בצוותא חדא "ויכולו‬ ‫השמים"‪ .‬ואיתא בטור )או"ח סי' רסח(‪ :‬ויש אומרים שנהגו לומר אותו בקול‬ ‫רם ומעומד‪ ,‬משום שהוא עדות להקב"ה על מעשה בראשית‪ ,‬וכתיב ועמדו ב'‬ ‫האנשים ודרשינן )שבועות ל( אלו העדים שצריכין להעיד ביחד ומעומד‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫שיעמדו ויאמרו אותו ביחד ‪.ä‬‬ ‫שותף למעשה בראשית‬ ‫‪ ãåò‬איתא במדרש )ילקוט שמעוני בראשית ב רמז טז(‪ :‬אמר רב ואיתימא ר"י אפילו יחיד‬ ‫המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכלו‪ ,‬דאמר רב המנונא המתפלל בערב שבת‬ ‫ואומר ויכלו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬אל‬ ‫תקרי ויכולו‪ ,‬אלא ויכלו‪ ,‬פירוש הקב"ה והוא‪.‬‬ ‫‪ éøáãî‬חז"ל עולה כי בני ישראל קדושים נוטלים חלק פעיל במעשה בראשית‪,‬‬ ‫אם זה על ידי עצם אמירת ויכולו שנעשה שותף למעשה בראשית‪ ,‬אם‬ ‫זה על ידי דין עדות על בריאת שמים וארץ שגם מורה על כך שבעדותם מקיימים‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ואע"פ שאמרו אותו )‪ (åìëåéå‬בתפלה תקנו‬ ‫‪ ä‬והנה הטעם שחוזרים לומר ויכולו לאחר‬ ‫לאמרו פעם אחרת בקול רם ומעומד‪ ,‬לפי‬ ‫שמונה עשרה מבואר בפוסקים משום יו"ט‬ ‫שהוא עדות להקב"ה שברא שמים וארץ‬ ‫החל להיות בשבת שלא אומרים ויכולו‬ ‫בששה ימים וביום השביעי שבת ממלאכתו‪,‬‬ ‫בתפילה ומכיון שלא רצו לשנות קבעו אמירת‬ ‫ועדות מעומד שנאמר )‪ (æé èé íéøáã‬ועמדו שני‬ ‫ויכולו בכל שבת לאחר שמונה עשרה‪ .‬אמנם‬ ‫האנשים וכו'‪.‬‬ ‫ראה מה שכתב באבודרהם )‪:(úáùä úåìôú øãñ‬‬ ‫פרק א‬ ‫ח|‬ ‫את העולם‪ ,‬כעדים המקיימים דבר‪ .‬ויש לרדת לעומק משמעות דברי חז"ל‪ ,‬כי במה‬ ‫יפה עדותן של ישראל להפוך אותם לשותפים בפועל ממש במעשה בראשית‪ ,‬וכן‬ ‫מהו משמעות העדות על בריאת שמים וארץ‪.‬‬ ‫מושג 'ערך'‬ ‫‪ éãëá‬להבין כל זה על בוריה‪ ,‬עלינו לפתוח בית שער למושג הנקרא 'ערך'‪ ,‬היינו‬ ‫שוויות‪ .‬כל העולם סובב סביב נקודת ערך ושוויות‪ ,‬ועליה סובבים כל חיי‬ ‫המסחר בעולם‪ ,‬לכל דבר בעולם יש ערך‪ ,‬אלא שערכם תלוי בכמותם‪ ,‬היינו כמה‬ ‫יש מהם אם מעט או ארבה‪ ,‬וכן תלוי הוא כמה האדם נצרך להם‪ ,‬ועליהם יפול‬ ‫ויקום ערכם‪ ,‬ערכם של הזהב והכסף גדולים הם משאר חפצי העולם כי מועטים‬ ‫המה‪ ,‬וכן מחמת יופיהם נצרכים הם לבני אדם‪ ,‬לעומת העפר הנמצא בכל מקום‬ ‫שאינו שוה פרוטה‪ ,‬ובעצם ערכו של כל דבר בעולם תלוי במחשבת בני אדם‪ ,‬ואין‬ ‫להם באמת שום שוויות מצד מהותם‪.‬‬ ‫‪ .àîâåãì‬עשיר מופלג בנה לו באיזה כפר נידח ארמון פלא וגדול מאבנים מיוחדים‬ ‫שכמעט אינם נמצאים בעולם‪ ,‬כל כלי הבית הם מזהב טהור או מכסף‬ ‫מזוקק‪ ,‬המיטות והשולחנות עשויים מעץ משובח עד למאוד‪ ,‬כל יופי העולם נמצא‬ ‫בארמון נפלא זה‪ ,‬אמנם מיד גמר בנין הארמון נפטר העשיר המופלג ואין איש יודע‬ ‫מקומו של ארמון זה‪ ,‬ושום נברא שבעולם אינו יכול להשביע עיניו מיופיו של‬ ‫הארמון‪ ,‬הרי שבעצם הארמון אינו שוה פרוטה‪ ,‬כי באם אין איש שיכול להעריך‬ ‫גודל פאר הארמון אינו שוה כלום‪ ,‬כי הזהב והכסף מצד עצמם אין להם שום‬ ‫שוויות‪ ,‬ואינם שונים משאר עפר הארץ‪.‬‬ ‫אין ערוך לך‬ ‫‪ äàéøáä‬דומה לארמון נפלא המורכב מכל היסודות הכי נעלים שהם דומם צומח‬ ‫חי מדבר‪ ,‬הקב"ה ברוב חכמתו ברא עולם ומלאו לא חסר כל בה‪' ,‬לו‬ ‫יחיה גבר שנין אלפין לא יעול גבורתיה בחושבניא'‪ ,‬אין במוח כל חכמי תבל קצה‬ ‫השגה אפילו במעט שבמעט מגודל חכמת הקב"ה הנטוע בבריאה הגשמית‪ .‬אמנם‬ ‫הבריאה מצד עצמה חסרת ערך היא‪ ,‬כי מצד הקב"ה אין לה שום ערך‪ ,‬שהרי‬ ‫נבראה יש מאין‪ ,‬ובהכרח שאינה תופסת מקום‪ ,‬ואין לה שום ערך בעולמו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ערכו של העולם מצד עצמו אינו עולה על בריאה של גרגיר חול הנברא‬ ‫יש מאין‪ ,‬כי שניהם נבראו יש מאין‪ ,‬הרי שכלפי הקב"ה אין שום ערך לבריאה‪.‬‬ ‫|ט‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫ישראל נותנים ערך לבריאה‬ ‫‪ ãöî‬הנבראים אשר אינם מכירים במי שאמר והיה עולם ר"ל‪ ,‬גם כן אין שום ערך‬ ‫אמיתי לבריאה‪ ,‬שהרי אינם מכירים ביוצרם‪ ,‬והרי שהיא חסרת משמעות‪,‬‬ ‫והגויים שכן מאמינים בהקב"ה הרי הבריאה נעדרת מתכלית ומשמעות אמיתית‪,‬‬ ‫והרי היא חסרת נשמה בתכלית קיומה‪ ,‬והיא כגוף בלי נשמה‪.‬‬ ‫‪ çøëäáå‬שערכה האמיתי של העולם נערך בהכרת בני ישראל קדושים‪ ,‬כאשר‬ ‫היהודי רואה את הבריאה בתפארתה בליל שבת כאשר היא נשלמת‬ ‫ועומדת על תיקונה‪ ,‬ומכיר בהקב"ה שהוא יוצרה‪ ,‬ויודע תכליתה ומשמעותה‪ ,‬הרי‬ ‫שעל ידו מקבלת ערכה האמיתי‪ ,‬ומבלעדי שבני ישראל עומדים בליל שבת ואומרים‬ ‫ויכולו ומעידים על בריאת שמים וארץ על ידי הקב"ה‪ ,‬הבריאה מחוסרת ערך‪ ,‬ודומה‬ ‫היא לארמון הנ"ל שאין איש יודע על קיומה‪.‬‬ ‫‪ äìåòä‬מדברינו כי דברי חז"ל 'כל האומר ויכולו נעשה שותף למעשה בראשית'‬ ‫אינו הלצה בעלמא לרומם קרנם ודעתם של בני ישראל‪ ,‬אלא הם כפשוטם‪,‬‬ ‫כי באמירת ויכולו מכיר במי שאמר והיה עולם‪ ,‬ונותן ערך לבריאה‪ ,‬ובכך נעשה‬ ‫שותף במעשה בראשית‪.‬‬ ‫ויכלו ‪ -‬הוא והקב"ה‬ ‫‪ øôåñî‬על הרה"ק רבי שלמה מזוועיל שאדם פנה אליו לפעול לו ישועה גדולה‪,‬‬ ‫ואמר לו הרה"ק שיזכירו לו זאת לפני קידוש בליל שבת‪ ,‬וכאשר נעמד‬ ‫הרה"ק לעשות קידוש פנה להקב"ה ואמר הרי נאמר שכל האומר ויכולו נעשה‬ ‫שותף למעשה בראשית‪ ,‬ועם כנים הם הדברים הרי שהשותף צריך להימלך בדעת‬ ‫שותפו‪ ,‬ובאם כן דעתי שיהודי זה צריך לישועה זו ואיני עושה קידוש עד שיתמלא‬ ‫מבוקשו‪.‬‬ ‫פרק ב‬ ‫י|‬ ‫פרק ב‬ ‫‪ øçàì‬שבאנו להבנה בהירה בעומק דברי חז"ל נעשה שותף למעשה בראשית נבוא‬ ‫לבאר חלק השני של מעלת אמירת ויכולו בצוותא חדא כדין עדות‪.‬‬ ‫עדות לישראל‬ ‫‪ ùøåù‬לשון עדות נגזר מלשון 'עד'‪' ,‬לעולם ועד'‪' ,‬בנין עדי עד'‪ ,‬לשון המורה על‬ ‫נצחיות ‪ .å‬תפקיד העדים להנציח מעשה שהיה בעולם לעולמי עד‪ ,‬באם היה‬ ‫מעשה בעולם ואין עדים על הדבר הרי שלמעשה זה אין שום חשיבות כי אין מי‬ ‫שיודע על כך‪ ,‬והעדים בעדותם מקיימים ונותנים תוקף למעשה זה‪ ,‬שישאר בגדר‬ ‫נצחיות בעולם ‪.æ‬‬ ‫עדי בירור וקיום‬ ‫‪ äðäå‬יש שני סוגי עדות‪' ,‬עדי בירור' ו'עדי קיום'‪ ,‬עדי בירור נועדו לברר מעשה‬ ‫שהיה‪ ,‬כגון שראו שראובן לוה ממון מחבירו‪ ,‬ואמורים הם לבוא לבית דין‬ ‫בעת הצורך להעיד על המעשה שראו‪ ,‬אמנם עומדים הם מחוץ למעשה‪ ,‬ואינם‬ ‫חלק ממעשה ההלוואה‪ ,‬כי מעשה ההלואה קיימת גם מבלי עדותם‪ ,‬והלוה חייב‬ ‫לשלם למלוה בעצם מעשה ההלואה גם בלי העדת עדים‪ ,‬אלא כאשר נתעורר‬ ‫שאלה בבית דין אם היה הלואה או לא יכולים אנו לסמוך על דבריהם‪.‬‬ ‫‪ äðåù‬הוא עדי קיום שאינם מיועדים רק לבירור המעשה באם יתעורר ספק עליה‪,‬‬ ‫אלא העדים הם חלק מהמעשה‪ ,‬ובלא עדים אין שום משמעות למעשה זה‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שורש ענין עדות אצל עבודת יעקב כאשר עשה‬ ‫‪' å‬עד' הוא שם הבטחון כנודע ליודעי ח"ן‪,‬‬ ‫גל עד בינו לבין לבן‪ ,‬ושם מוזכר לראשונה‬ ‫שהוא בגמטי' שם אכדט"ם האותיות‬ ‫בתורה עד הגל הזה מלשון נצחיות‪ ,‬ואיתא‬ ‫המקדימות לשם אלוקים‪ ,‬המורה על נצחיות‬ ‫בכתבים כי שורש של ל"ג בעומר רמוז בפסוק‬ ‫בתוך הגבול וד"ל‪.‬‬ ‫עד הגל הזה‪ ,‬כי רבי שמעון הוא זה שחיזק‬ ‫נצחיות התורה כי לא תשכח מפי זרעו והבן‪.‬‬ ‫‪ æ‬מידת יעקב אבינו היה אמת לכן רואים אנו‬ ‫| יא‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫דוגמת הקדושין בבני ישראל שאין תפקיד העדים רק לברר שהיה מעשה קדושין‬ ‫באם יתעורר שאלה אם נשואין הם זה לזה או לא‪ ,‬אלא הם חלק מהקדושין‪ ,‬ובאם‬ ‫אחד עושה מעשה קדושין בלא עדים לא חל כלל מעשה קדושין‪ ,‬הרי שהעדים‬ ‫חלק ממעשה הקדושין‪ ,‬ועל כן נקראים הם 'עדי קיום'‪.‬‬ ‫עדי בירור במעשה בראשית‬ ‫‪ úåãò‬בני ישראל בליל שבת המעידים על בריאת העולם על ידי הקב"ה‪ ,‬יש בהם‬ ‫שתי מדרגות בעדותם‪ ,‬מצד אחד הם עדי בירור המבררים מי הוא זה שאמר‬ ‫והיה עולם‪ ,‬וכן הם עדי קיום שרק על ידי עדותם יש קיום העולם‪.‬‬ ‫‪ .øàáðå‬לכאורה נשאלת השאלה מהו המשמעות של עדות בני ישראל על מעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬כלום היו בעת בריאת העולם‪ ,‬וכיצד יתכן שהם עדי בירור‪.‬‬ ‫המענה על כך‪ ,‬כי מצד נשמתם קדמו לעולם‪ ,‬כנאמר נמלך בנשמת הצדיקים אם‬ ‫לברוא העולם או לא‪ ,‬הרי שבני ישראל קדמו לעולם‪ ,‬וכדברי המדרש 'ישראל קדמו‬ ‫לכל'‪ .‬מלבד זאת גם מצד גופם הגשמי שנבראה אחרונה למעשה בראשית‪ ,‬גם כן‬ ‫יכולים לשמש כעדי בירור‪ ,‬וכדברי הכלבו )סימן לה( שהאמונה של בני ישראל בהקב"ה‬ ‫שברא שמים וארץ חזקה כל כך כאילו רואים הם בריאת שמים וארץ על ידו ועל‬ ‫כן נחשבים לעדי בירור ‪.ç‬‬ ‫עדי קיום במעשה בראשית‬ ‫‪ íðîà‬אמירת חז"ל שהאומר ויכולו נעשה שותף למעשה בראשית טומן בה סוד‬ ‫נורא ונשגב‪ ,‬בני ישראל אינם רק עדי בירור על מעשה שהיה לפני כששת‬ ‫אלפים שנה‪ ,‬אלא הם 'עדי קיום'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם המקיימים מעשה בראשית בכל ליל‬ ‫שבת מחדש‪ ,‬כי ערך העולם הוא רק בהכרתם כנ"ל‪ ,‬הרי שנחשבים הם לעדי קיום‬ ‫בקדושין שהם חלק ממעשה הקדושין‪ ,‬וכן בני ישראל משמשים לעדי קיום על‬ ‫בריאת העולם והם נוטלים חלק במעשה בראשית כאמור לעיל‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫בעצמו שמעלה עליו כל הכתוב בתורה לענין‬ ‫‪ ç‬ואמרו ז"ל כל המתפלל בערב שבת ואומר‬ ‫חדוש העולם ומאמין בו אמונה קיימת כאלו‬ ‫ויכלו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף‬ ‫הוא ראה בעיניו מעשה היצירה‪ ,‬וכמו שהוא‬ ‫להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬וצ"ע מאי‬ ‫עצמו היה שותף להקב"ה בעשיית המלאכה‪,‬‬ ‫מעליותא קאמר דנעשה שותף‪ ,‬והלא גנאי‬ ‫לפי שאין לבו נוקפו בדבר קטן או גדול‬ ‫הוא כלפי מעלה כל שניות ושתוף‪ .‬ואפשר‬ ‫במעשה ההוא‪.‬‬ ‫לומר שהכונה בזה כי באמרו ויכולו שמראה‬ ‫פרק ב‬ ‫יב |‬ ‫‪ ãáìî‬זאת ידועים הם דברי האור החיים הקדוש )בראשית ב ג( שבכל שבת ניתן חיות‬ ‫חדשה לבריאה הגשמית‪ ,‬ואלמלא בני ישראל שומרים את השבת לא היה‬ ‫קיום לעולם‪ ,‬ומכריח לפי יסוד זה שמיום הראשון במעשה בראשית היה אדם אחד‬ ‫שהיה שומר שבת ‪ .è‬ולפי דבריו מובן פשטות מדוע נחשבים אנו לעדי קיום על‬ ‫מעשה בראשית‪ ,‬כי בעדות שמים וארץ והשביתה בשבת מקבלת הבריאה חיות‬ ‫חדשה וכאילו נבראה מחדש‪.‬‬ ‫שמו מפארים עדת חבלו‬ ‫‪ äðäå‬לאור דברים אלו אמור איש הישראלי להרגיש רוממות הנפש והנשמה‬ ‫באמירת ויכולו לאחר תפילת שמונה עשרה ביחד עם הציבור הדומה לעדות‪,‬‬ ‫אמור הוא להתרגש עד כמה חביבים אנו לפני הקב"ה שתלה כל קיום מציאות‬ ‫שמים וארץ בבני ישראל קדושים‪ ,‬ולולי שגילו לנו חז"ל עומק הקשר ביננו להקב"ה‬ ‫כשותפים ממש במעשה בראשית לא היינו לעלות זאת על קצה מחשבתנו‪ ,‬ועל‬ ‫היהודי לצאת במחול וגיל ורנן בשעה זו בהכרת מעלת קדושת בני ישראל‬ ‫וחביבותם להקב"ה‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים‪ ,‬ולך לדעת‬ ‫‪ è‬וראה תורף דבריו‪ :‬ולפי פירושינו זה מצאנו‬ ‫כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו‬ ‫נחת רוח במאמר אחד שאמרו ז"ל )‪úáù‬‬ ‫שמקיימים אותו כי אם אין מקיימים שבת‬ ‫÷‪ (:èé‬כל המקדש וכו' ואומר ויכולו כאילו‬ ‫אין שבת וכו'‪ .‬הראת לדעת כי הוא המקיים‬ ‫נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"כ‪,‬‬ ‫העולם ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה‪,‬‬ ‫ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה מי‬ ‫ולך לדעת כי מיום ברא אלהים אדם לא חסר‬ ‫שמע כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר שכבר‬ ‫העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא‬ ‫נגמרה מלאכתו אין אחר מעשה כלום‪ ,‬ובמה‬ ‫שומר שבת‪ ,‬כי אדם שומר שבת היה ע"ה‬ ‫יעשה שותף‪ ,‬עוד מה היא הפעולה הגדולה‬ ‫)‪ (áö íéìäú ùøãî‬ואחריו קם שת בנו כי הוא‬ ‫הזאת שבאמצעותה ישיג השגה זו ועוד לו‬ ‫היה צדיק גמור‪ ,‬ואחריו כמה צדיקים וכשזה‬ ‫יהיה שיהיה מעשה זה גדול עד מאוד וכו'‪.‬‬ ‫נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח‬ ‫ולמה שפירשתי אמת יהגה חיכם ודבר ה'‬ ‫וכו' נח שם אברהם וכו'‪ ,‬ומשם לא פסקה‬ ‫בפיהם אמת בטעם צודק‪ ,‬כי להיות שהשבת‬ ‫שמירת שבת מישראל ואפילו במצרים היו‬ ‫הוא המקיים העולם כל ששת ימים ואחר‬ ‫שומרי שבתות‪.‬‬ ‫עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו‬ ‫| יג‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫פרק ג‬ ‫‪ ïåéë‬דאיתינן להכי נוסיף קצת נופך למשמעות עדות בני ישראל בליל שבת הדומה‬ ‫לעדי קדושין שהם קיום הדבר‪ ,‬והקשר בין עדי קדושין לקדושת ליל שבת‪.‬‬ ‫עדי קיום בקדושין‬ ‫‪ ìëá‬דבר שבערוה צריכים עדי קיום ונלמד מהפסוק "על פי שנים עדים וגו' יקום‬ ‫דבר"‪ ,‬ובפרט במצות קדושין‪ .‬ולכאורה נשאלת השאלה הרי מצות קידושין‬ ‫מורה על נקודת היחוד בעצם נשמותיהם של חתן וכלה בבני ישראל‪ ,‬שהיה נשמתם‬ ‫אחד ונחלקה לשתיים‪ ,‬ועל ידי הקדושין חוזרים להתיחד כנשמה אחת בגוף‪ ,‬ועל‬ ‫כן בלשון קדושין שהוא מיחד את אשתו ואוסרה על כל העולם כהקדש‪ ,‬והרי שכל‬ ‫מהות הקדושין הוא בינו לבינה דווקא‪ ,‬וכיצד נכללים ביחודם בקדושין שני העדים‬ ‫הנעשים חלק ממעשה זה‪ ,‬ולכאורה אמורים להיות מבחוץ מעשה הקדושין ולא‬ ‫יהיו אלא כעדי בירור‪.‬‬ ‫בשם כל ישראל‬ ‫‪ äðòîä‬על כך‪ .‬כי יחוד איש ואשה אינה יחוד ושמחה פרטית‪ ,‬כי כל אחד מישראל‬ ‫כלול מכללות נשמת ישראל‪ ,‬ובעצם בכל שמחת נישואין בבני ישראל‬ ‫קדושים מאיר ומתגלה אור הגאולה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתא‪ ,‬כי כללות נשמות‬ ‫ישראל משמשים ככלה קרויה בנעימה קדם החתן הקב"ה‪ ,‬וכנאמר "כמשוש חתן‬ ‫על כלה ישיש עלייך אלוקייך"‪ ,‬ועל כן מהראוי שכל בני ישראל יהיו כלולים בקשר‬ ‫הקדושין שביניהם‪ .‬ואכן כך הם פני הדברים‪ ,‬אלא שאין זה בקום ועשה‪ ,‬כי אם‬ ‫בשב ואל תעשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מהות הקדושין שהיא נאסרת על כל העולם‪ ,‬ובאם לא‬ ‫היה שאר אנשים לא היה שייך לברר שהיא מיעודת לו דווקא‪ ,‬ורק כאשר יש עוד‬ ‫אנשים הרי מתגלה יחודה אל בעלה‪ ,‬אמור מעתה כי בני ישראל נכללים בקדושין‬ ‫אלו על ידי זה שאסורים הם לכלה זו המיוחדת מעתה לבעלה‪ ,‬ובאם אין עדים‬ ‫העומדים ורואים מעשה קדושין זה אין ידוע וניכר האיסור על כל עולם‪ ,‬הרי ששני‬ ‫עדים אלו עומדים בשם כל ישראל לאסור אותה על כל העולם כולה‪ ,‬ולכן שפיר‬ ‫נכללים הם במעשה הקדושין‪.‬‬ ‫פרק ג‬ ‫יד |‬ ‫זה שמי לעולם‬ ‫‪ ãåñé‬זה יובן יותר מדברי הרה"ק הבעל התניא המבאר בכמה מקומות ששורש‬ ‫מצוות לא תעשה גבוה יותר ממצות עשה‪ ,‬ומייסד דבריו על דברי הזוהר‬ ‫הק' על הפסוק "זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור"‪ .‬שמי עם י‪-‬ה עולה שס"ה‪,‬‬ ‫ומכוון לשס"ה מצוות לא תעשה‪ ,‬וזכרי עם ו"ה עולה כמנין רמ"ח‪ ,‬המכוון לרמ"ח‬ ‫מצוות עשה‪ ,‬והנה נודע כי 'שם' גבוה יותר מ'זכר'‪ ,‬ומדוע לא תעשה שלכאורה הוא‬ ‫רק סור מרע נקרא שם וכן רמוז שם י‪-‬ה הגבוה יותר מו‪-‬ה‪ ,‬ולכאורה ברמ"ח‬ ‫מצוות עשה "עשה טוב" ניכר יותר הדבקות בהקב"ה ממצות לא תעשה‪.‬‬ ‫קדושין אסורה על כל העולם‬ ‫‪ .øàáîå‬כי מצוות לא תעשה גבוה יותר במעלה ממצות עשה‪ ,‬והטעם כי מצוות‬ ‫עשה מוגבלים הם בציור וכלי מסויים‪ ,‬דוגמת הציצית ששיעורם בשמונה‬ ‫חוטים וארבעה בתים בתפילין של ראש‪ ,‬וחיות האלוקי השופע בהם מצומצם לפי‬ ‫שיעור גדר המצוה‪ .‬אמנם מצוות לא תעשה לא ניכר שיעורם‪ ,‬ואין הם מוגבלים‬ ‫בכלי‪ ,‬הרי שמתגלה בהם עצם אורו יתברך‪.‬‬ ‫‪ ùéçîðå‬כל זה יותר מהרגשת בני אדם‪ ,‬כאשר אדם מקיים מצוות תפילין נרגש‬ ‫בו גם כן צורת דבקות בהקב"ה על ידי ציור מצוות תפילין הנחשב‬ ‫לקישוט לבני ישראל קדושים‪ ,‬אמנם במצוות לא תעשה לא נרגש שום תוספת‬ ‫וציור כי אם שהקב"ה אוסר לעשות כן‪ ,‬הרי שעצם אורו הפשוט מורגש בלא תעשה‬ ‫יותר מבמצוות עשה המלובש בלבוש מסויים והבן‪.‬‬ ‫אתה קדשת את יום השביעי‬ ‫‪ äæîå‬נבוא להבנה בצורת עדי קיום בקדושין שהעדים נוטלים חלק באופן של שב‬ ‫ואל תעשה ובלא תעשה‪ ,‬ודווקא על ידי כך נכללים הם ביחוד חתן וכלה‬ ‫על ידי העדים בשם כל ישראל‪.‬‬ ‫‪ øáë‬הרחבנו במאמרים הראשונים כי יום השבת יש בו שלוש מדרגות קדושה‪,‬‬ ‫ליל שבת מורה על קדושין ויום השבת על נישואין ורעוה דכל רעוין על‬ ‫יחוד‪ ,‬ולכן בליל שבת אנו אומרים 'אתה קדשת'‪ ,‬וכן עדות על מעשה בראשית‬ ‫נקרא 'קידוש'‪ ,‬מלשון 'קדושין'‪ ,‬בליל שבת מגלה היהודי בעדותו כי ה' הוא אלוקים‬ ‫והוא ברא שמים וארץ‪ ,‬ועל ידי זה נאסרת הבריאה על כל העולם ומתגלה שורש‬ ‫יחודה במאצילה שהוא הקב"ה‪ .‬ובני ישראל משמשים כעדי קיום על מעשה שמים‬ ‫| טו‬ ‫נועם השבת כז שותף למעשה בראשית‬ ‫וארץ ועל ידם מתגלה שלימות קדושת השבת בכל הבריאה כולה‪ .‬ולכן כל האומר‬ ‫ויכולו נעשה שותף למעשה בראשית והבן‪.‬‬