הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — לך לך (2026-10-19)

||| שנת תשפ"ז לפ"ק פרשת לך-לך
מדור שיעורי
אמונה ובטחון הרב שמעון
מתוך קונטרס הבינני המלא שפיצער
קונטרס תל"ח שליט"א
תוצאות המעשים לפי איכות המחשבה
יום שלישי פרשת נח ב' חשון תשפ"ז
אמונה ובטחון שיעור שמ"ט
השפעה על שני החלקים השתדלות בלי פניות
ענין הפניות הרי הוא נושא ידוע ,ואף לרבינו המחבר יש לזה המשך פירוש החלק החמישי בפרק הרביעי .רבינו המחבר
שער שלם – שער היחוד המעשה. באר כיצד להאמין ולבטוח באופן הנכון ,בכל מה שנוגע למצוות
שיש בהן קשר עם אחרים ,כגון צדקה ,חסד ,לימוד לאחרים,
השאלה הנשאלת היא :הלא אנו עוסקים כעת בענין אחר ,ענין נתינת תוכחה ,כיבוד הורים וכדומה ,ואף לסבול חרפה .מדובר
הבטחון ,ומה שייך לכאן ענין הפניות? אכן ,רבינו המחבר עצמו בעבודת ה' – לסבול חרפה .ולא רק עבודת ה' היא ,הקב"ה
כבר הסביר שדבר זה נוגע הן לחלק הראשון והן לחלק השני: מתנהג כך בכל עת .בני אדם חוטאים והוא סובלם ,והאדם מחויב
להידבק במדותיו של הקב"ה ולסבול אף הוא כשמחרפים אותו.
א .לגבי החלק המעשי )תולדתשהה( :נסה להסדיר זאת כך שכמה
שפחות בני אדם ישימו לב ,ועשה זאת בצנעה יתרה .אף אך את כל אלה צריך האדם לעשות מתוך בטחון נכון ,היינו
על פי שכאשר עוסקים בדברים שנעשים עם אחרים ,יהיו שיעשה את המוטל עליו ויבטח בה' על התוצאה .בדומה למי
אנשים שיידעו על כך – כגון זה שאתה לומד עמו ,זה שאתה שבא ללמוד תורה ,שצריך להביא את הספר ולקבוע לעצמו
מוכיחו ,או זה שמחרף אותך – מכל מקום צמצם את זה חברותא ,וכן בכל המעשים הטכניים המכינים את המציאות –
למינימום .אל תחשוב שמשום ששני אנשים יודעים ,צריכים וגם צריך להאמין שכל מה שצריך להיעשות על-ידי הלימוד,
כל בני העולם לדעת .בכל אופן ,השתדל לעשות את זה לקלוט ולהבין את הנלמד ,לבוא על ידו לידי מעשה – יתרחש
ככל האפשר בחשאי .כי אם אינך עושה כן ,אינך עושה את בסיוע ממרום .זה הרי הכלל בכל המצוות :האדם מחויב לעשות
השתדלותך כראוי. את ההתחלה ,היינו להכין את המציאות ,ולאחר מכן להבין שכדי
להגיע אל התכלית הוא זקוק להקב"ה שיתן לו סיוע ממרום.
ב .לגבי החלק השני )'הב חוטבל םדאה ביוחמ ובש( :חשוב מאוד שהאדם
יעשה זאת באופן שבליבו הוא מבקש מהקב"ה שהתכלית אף כאן ,כשמדברים על מצוות כאלה שנעשות בהתערבותם
האמיתית תתקיים ,ולא יעשה זאת בעבור אנשים אחרים .כי של אחרים ,קיים גם כן כלל זה :מצד אחד על האדם להכין את
אם הוא עושה זאת בעבור אחרים – הרי הוא בוטח באחרים; המציאות ,כגון בכיבוד הורים – לעשות את המוטל עליו ,ומאידך,
הוא עושה זאת משום שהוא מרגיש שהוא זקוק להם ,זקוק עליו להבין שההצלחה האמיתית תהיה רק אם הקב"ה יתננה לו.
לטובת הנאה מפלוני או לחיוכו .ובאמת ,אינו זקוק לאלה
כלל. וכאן מגיע החידוש ,כשרבינו המחבר כולל בזה את ענין
הפּנִ יֹות – שלא לעשות דברים משום שאחרים רואים או כדי ְ
יש בזה קושי מיוחד כשמדובר בדברים כאלה שנעשים שאחרים יחשיבו אותו .לשון רבינו המחבר היאֹ" :לא ִל ְקנֹות
בשיתוף פעולה עם אחרים ,כי מתעוררים באדם הרגשים כלפי ֵשׁם וְ כָ בֹוד ֵבּינֵ ֶיהם ,וְ ֹלא ְל ַקּוֹות ַהגְ ּמּול ֵמ ֶהם" ,היינו שלא לחשוב
מי שהוא עוסק עמו ,וכיון שכן ,הוא רוצה לקבל ממנו משהו שיקבל מהם מענה או תגובה טובה (פידבק) במעשה או בחיוך" ,וְ ֹלא
בתמורה .כך הוא המנהג בין בני אדם ,ולפיכך נדרשת עבודה ְל ִה ְש ָׁת ֵּרר ֲע ֵל ֶיהם" .האדם צריך להבין שגם כשהוא עושה דברים
רבה .דרוש זמן רב כדי ללמוד ולהתרגל שלא לעשות מעשים כאלה הנוגעים לאחרים ,אינו עושה אותם כדי לקבל מהם דבר
כדי לקבל גמול בתמורה ,אלא משום שזהו הדבר הנכון. מה בתמורה.
גליון הבינני || 1
מעלת המחשבה שלא נתגשמה נמצא שהשייכות של נושא הפניות היא :א .מצד ההשתדלות:
מדוע נראה לנו שהמחשבה לא כל-כך חשובה או לא כל-כך לנסות ליצור מציאות שיש בה מטבעה כמה שפחות פניות.
משמעותית ,עד שאומרים :מה משנה אם חשב כך או כך? העיקר לעשות דברים יותר בצנעה ,שהרי האדם אנושי וחלש ומן הסתם
הוא מה הוא עשה למעשה .אחת מהסיבות היא כי שפת העולם יחשוב על אחרים ,וכשפחות אנשים יודעים על מעשיו – קל לו
הזה היא שפת העשייה .אי אפשר לעשות שום דבר בעולם מבלי יותר לשמור על טהרת הכוונה .ב .מצד הבטחון :שלא לכוון לקבל
לעשותו למעשה .הוא רצה לבוא ,הוא רצה להפקיד כסף בבנק, גמול מאחרים .כאשר אדם מכוון לכך ,הוא תולה בטחונו בבני
הוא רצה להגיע בזמן .כל בני ישראל רוצים .רוצים לפרוע את אדם במקום בהקב"ה ,שהרי הוא מרגיש שהוא תלוי לעזרתם.
החובות .אבל הרצון אינו שוה כלום כל עוד אין מוציאים אותו
אל הפועל .החושים אינם יכולים לתפוס מחשבה .עשייה אפשר
המחשבה חשובה מהמעשה
לראות ,עשייה אפשר למשש .אם אדם בנה שולחן ,אפשר לראותו,
אפשר למששו ,אפשר להזיזו .לא כן אם רק חשב לבנותו ,שאי כעת נבוא ללמוד את הסוגיא באופן קצת יותר רחב ,אך יסודי
אפשר להרגיש את השולחן באף אחד מהחושים. מאוד בעניין הבטחון .זו תהיה חזרה על יסודות ידועים בבטחון,
אשר תוכל לסייע לנו להגיע למקומות עמוקים יותר בנפשותינו
אך הסיבה האמיתית שזה כך ,היא שהמחשבה היא רוחנית – דבר הנחוץ לנו ביותר כדי להיות יהודים יראי ה'.
יותר ,שורשית יותר ,קרובה יותר אל האמת .היא לא נתגשמה ,לא
הגיעה כל-כך נמוך שתוכל להתלבש בלבוש .אי אפשר להלבישה אחד הדברים שיסודות הבטחון נעוצים בו ,הוא שמחשבת
בלבוש .היא נשארה יותר רוחנית .זוהי הסיבה שאי אפשר למשש האדם בעת עיסוקו בענייניו היא כח עצום ,עד כדי כך שהיא
את המחשבה .זה לא נובע מחסרונה ,אלא מזה שהיא בריה שלא חשובה אף מהמעשה .כשאנו מתהלכים בעולם הזה ,נדמה לנו
נתגשמה באופן שיוכלו למששה. שמי שעשה מעשה – פעל הרבה; מי שרק דיבר – פעל קצת
פחות ,ומי שרק חשב – לא פעל מאומה" .בא נראה למעשה",
המחשבה אינה מצומצמת לכלום אומרים לו .כשהאדם חושב ,בדרך משל ,לבנות בנין – הוא לא
אחת מהדוגמאות להבנת הדבר ,מופיעה באמרי פנחס פעל בזה דבר; רק כאשר בונה בפועל ,אזי הוא פעל דבר גדול יש
מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א .הוא מפרש כך :כשהאדם עכשיו בנין נפלא שעומד על תילו.
רוצה לעשות דברים בעשייה ,הוא יכול לעשותם רק בד' אמותיו.
אי אפשר לבנות שולחן במקום אחר .הוא יכול לבנותו רק כאן עד ולא רק מפני שכך נדמה לנו במבט שטחי ,אלא אף התורה
מקום שידו מגעת .הדיבור לעומת כן ,יכול להגיע למרחקים .אף נותנת משקל מסוים למעשה על פני המחשבה .כשתרצה לקיים
לפני המצאת הטלפון ,יכול היה האדם לצעוק וקולו היה נשמע מצוות צדקה ,התורה אומרת לך לתת אותה בפועל .עליך לקיים
למרחוק ,והיום אפשר לשמוע את קול האדם מקצה העולם ועד את המצוה במעשה ממש .עליך ליטול לולב ואתרוג ,לא להסתפק
קצהו .זה עדיין מצומצם ,כי מה יעשה כשאין הטלפון פועל? אבל במחשבה בלבד .הן עולם המעשה מלמד אותנו שהמעשה חשוב
אין זה מצומצם לד' אמותיו. מן המחשבה ,והן על פי התורה אנו רואים שהמעשה תופס בדרך
כלל מקום יותר מהמחשבה .אולם בשורש הדברים ,מחשבת
וכשמדברים על המחשבה ,היא איננה מצומצמת כלל .מה האדם הרבה יותר רוחנית ,וחשוב מאוד להתבונן בזה.
גדול כוחה! אפשר לחשוב על כל דבר בכל מקום ובכל זמן,
וכך נוהגים העולם לחשוב על דברים שיקרו בעוד עשרים במאמר המוסגר ,ה'שם משמואל' (פרשת וירא) עומד על כך
שנה ודואגים עליהם .מדובר על עוד עשרים שנה!!! הוא כבר שלכאורה מדובר בסתירה ,ומביא בשם אביו ה'אבני נזר' זיע"א
חושב על זה ,והוא כבר בלחץ מזה .אכן מחשבת האדם אינה שהדבר תלוי :בעולמות העליונים הדברים נפעלים יותר על-ידי
מצומצמת לא למקום ,לא לזמן ולא לנפש .היא לא צריכה המחשבה ,ואילו לתקן כאן את עולם העשייה ,הדברים נעשים
אפילו להיות מחוברת למציאות .האדם יכול לחשוב על יותר על-ידי העשייה .הוא עומד על סתירה זו שמצד אחד
דברים דמיוניים שאין להם כל אחיזה למציאות .כל זה מוכיח רעותא דלבא היא עיקרן של דברים כדאיתא בזוה"ק ומצד שני
שהמחשבה לא הצטמצמה. אם אין האדם מקיים את המצוה בעשייה ,לא יצא ידי חובה,
אפשר לראות מהמושג של "כמים הפנים לפנים כן לב האדם והתשובה היא ,שהתיקונים למעלה בשמים נעשים יותר על-ידי
לאדם" ,שהאדם פועל הרבה מאוד על-ידי המחשבה והרגש המחשבה וכוונת הלב ,וכדי שהעולם הזה יבוא לידי תיקון ,צריך
לבד ,כפי שראינו בעבר מדברי הגה"ק רבי ברוך מקאסוב זיע"א לעשות את חלק המעשה .לכן אמרה התורה :תיטול לולב ואתרוג
בעמוד העבודה ,כמה הכל תלוי במחשבה וכמה אפשר לשנות למעשה ,אכול מצה למעשה.
באמצעותה את לב הזולת .ואם באמצעות הדיבור אפשר לפעול
רק אם השני שומע ,באמצעות המחשבה אפשר לפעול מבלי אך כעת נוכל בס"ד ללמוד את הענין עם הבנה רחבה יותר,
שאף אחד ידע או ישמע ,כי המחשבה אינה מצומצמת כלל. ונראה ששלימות האדם תלויה במחשבה ,ואף רוב השפע שיבוא
לעולם על היחוד הנעשה ,תלוי במחשבה .אכן ,היות שחוץ מזה
במסכת נדה (לא ,ב) נאמר שיש שלושה שותפים באדם ,את צריך להעלות את העולם הזה ,זקוקים לעשייה גם כן .נבאר זאת
החלקים המצומצמים נותנים לו אביו ואמו ,ואת החלקים הבלתי באופן קל ומעשי.
|| 2גליון הבינני
כי כן ,כשהאדם נכנס במחשבתו לאיזה מקום ,הוא נמצא שם מצומצמים נותן לו הקב"ה ,ומפני שהאדם מקבל אותם בלי שום
לגמרי ,ונפשו נעשית דבוקה בדבר שעליו הוא חושב. צינור ,אלא ישירות מהקב"ה שהוא אין סוף ,יש להם כח זה.
גדולה מחשבה באיכות ובכמות המחשבה משפיעה על התוצאות
זו באמת הסיבה שבעניין בטחון המחשבה תופסת מקום כה מה כל זה שייך לכאן? – כי כל ענין הבטחון הוא במחשבה.
נכבד .לעיל בארנו שאפשר לחשוב על כל דבר ללא שום הגבלה, האדם מתכונן לעשות מעשה ועומד בפרשת דרכים .אפשר
כעת מדברים על דביקות המחשבה .אפשר לקרוא לזה בקצרה לחשוב מחשבת 'כוחי ועוצם ידי' ואפשר לחשוב אני בידיו של
– כמות ואיכות .שתי המעלות של המחשבה על פני העשייה הן הקב"ה .אם האדם חושב כך ,הוא מקיים מצוה ומתדבק בה',
אחת בכמות ,אחת באיכות .בכמות פירושה שהאדם יכול לחשוב ותהיינה לכך תוצאות – 'הבוטח בה' חסד יסובבנו' .ואם הוא
על כל דבר ,כי המחשבה אינה מצומצמת לשום דבר ,לא לזמן ,לא חושב בדרך האחרת ,הוא עובר עבירה ,ולא יראה הצלחה.
למקום ולא לנפש .באיכות פירושה שבכל מה שיחשוב ,חיבורו
אל הדבר שעליו הוא חושב ,יהיה הרבה יותר חזק מחיבורו אל מצות הבטחון אומרת :ראה גודל כוחה של המחשבה ותעשה
הדבר שהוא עוסק בו בעשייה. הכל כדי לכוונה אל נכון .כך הוא לגבי גאוה ,וכך הוא לגבי דאגה.
אם אתה דואג כי שכחת לבטוח בה' – ההצלחה ממך והלאה.
זה דבר מעניין ויש שאין שמים לב אליו .יש שאדם פוגש את היכן נמצאת הגאוה? היכן נמצאת הדאגה? – בלב ובמוח .אם
רעהו ואומר לו" :בדיוק אמש חשבתי עליך" .וכשהוא אומר זאת, אתה מרגיש כך – זו בעיה ,ואחרים יכולים לשלוט בך .אם אינך
הוא מרגיש שמדובר בהארה חולפת שהיתה לו אתמול ואינו מרגיש 'כוחי ועוצם ידי' ודאגה ,אלא שהכל בהשגחה פרטית
מייחס לה חשיבות מעבר לצירוף מקרים משעשע .אך בשורש והקב"ה יעזור לך – אף אחד לא יוכל לשלוט בך .הא למדנו
הוא כדלהלן :כשאחד יושב עם עוד מישהו בחדר אחד ואינו שעיקר העבודה מתחוללת בלב פנימה .הן לגבי גאוה ,הן לגבי
מכירו ,כגון שיושב אתו בחדר ההמתנה לרופא וכל אחד עסוק דאגה וכעס ,וכל שאר העניינים.
במשנתו ,אין לו עמו שום חיבור כמעט ,עד כדי כך שאם יישאל
למחרת על חזותו של זה שישב אתו בחדר ,יתכן שלא יזכור כלל במקום שמחשבתו של אדם
ולא יוכל להשיב עליו דבר .לעומת כן ,כשאחד נזכר בחבירו ונזכר
הנה ,מחשבת האדם חזקה מהדיבור והמעשה ,לא רק משום
באהבתו הישנה ,הוא נעשה דבוק בו.
שהיא אין סוף ואינה מצומצמת למקום ,זמן ונפש ,אלא גם לגבי
יסודו של הבעש"ט הק' זיע"אא שבמקום שמחשבתו של אדם
המחשבה קובעת את משמעות המעשה – שם הוא .הדביקות שיש לך בדבר שאתה חושב עליו ,חזקה
מחמת שני החילוקים האלה ,ובעיקר מחמת האיכות, בהרבה מהחיבור שיש לך לדבר שאתה עושה .מיסודות הבטחון
כשהאדם עושה השתדלות ,אם בשעת מעשה הוא חושב על הגדולים ביותר הוא .כשאתה נוגע בדבר מסוים באצבעך ,אינך
הקב"ה – יש לזה משמעות אחת ,ואם בשעת מעשה הוא חושב מחובר אליו כל-כך עד כדי איחוד אתו .אתה נחשב רק כמתעסק.
על עצמו ,על כוחו ועל עוצם ידו – יש לזה משמעות אחרת תחשוב שאתה נשען על הקיר ,ומישהו אומר לך :סליחה! אתה
לגמרי ,ולא קרבו זה אל זה .ועל כגון זה אמרו (הושע יד ,י)' :צדיקים מתלכלך .זה עתה סיידו את הקיר .מיד אתה מתנער – אוי ,לא
ילכו בם ורשעים יכשלו בם'. שמתי לב – ומתרחק מהקיר .הרי שאינך מאוחד עם הקיר .טעית
ונשענת על הקיר .אתה אוחז בשולחן .אינך דבוק בו .לעומת כן,
מצוי לשמוע דבר מעניין .שני אברכים נכנסו באותו זמן לאותו אם אתה חושב על איזה דבר – שם אתה נמצא.
עסק ,זה הצליח וזה לא הצליח .בדרך כלל ,מפטירים ואומרים:
חשבונות שמים .אך לפי האמת ,הם לא נכנסו כלל לאותו תחום. אגב ,תלמידי הבעש"ט הק' מביאים בשמו (מובא בספר בעש"ט
זה דומה לחילוני ששואל למה כל החרדים נראים אותו דבר .האם על התורה על 'תדשא הארץ דשא') שכאשר האדם מתדבק בדבר שהוא
משום שעל השלט בחוץ כתוב אותו דבר ,זה באמת אותו דבר? חושב עליו ,פנימיותו מחוברת אליו ,לא חיצוניותו ,וזה מה
זה נכנס לסוגיא שנקראת התדבקות בה' וזה נכנס לסוגיא של שיוצר שינוי עצום ,וכבר יתכן שיהיו כמה בני אדם במקום
כוחי ועוצם ידי .אין משמעות מה הם החזיקו בידם ,הם לא יצאו אחד ,ולמעשה כל אחד נמצא במקום אחר .אחד נמצא בחשבון
לאותה דרך בכלל. הבנק ,השני נמצא בפינת הרחוב ,במקום ההוא שפלוני פגע
בו לפני שעה קלה .המקרה מתקיים שוב בעולמו הפנימי .הוא
לכן אפשר לשמוע מי שמציק לו – הוא נעשה גדול ומפורסם. אפילו חווה שוב את הפגיעה .אפשר לראות שהוא מסמיק
אני הרי למדתי אתו ב'חיידר' ...ובכן ,מה אתה מתכוון להביע בכך ומזיע .הוא בכלל לא פה.
שהוא למד אתך ב'חיידר'? – כבר אז לא היית קרוב אליו ,אולי
כן .אולי אז גם הוא כילד לא ידע עדיין לאן ללכת .אבל ההסבר מסופר שה'קדושת לוי' זיע"א ניגש פעם לאחר שמונה עשרה
הוא כזה :זה לא תלוי בקרבה הפיזית .הוא הרי שכני ,הן ראיתיו... לאחד מהמתפללים והושיט לו את ידו לברכת שלום עליכם.
אין שום קשר .זה תלוי אך ורק במחשבת האדם היכן הוא נמצא, לפליאתו על מה ולמה ולא נסע לשום מקום ולא הגיע משום
כי זהו מהות האדם. מקום ,השיב לו הצדיק :הרי חזרת עכשיו מלייפציג הרחוקה .הנה
'דגל מחנה אפרים' פרשת שמות .מובא בספר בעל שם טוב על התורה בפרשת נח ובמקור מים חיים. א
גליון הבינני || 3
נחת רוח להקב"ה .אך ביחס למחשבה ,המחשבה חשובה בהרבה המחשבה קובעת את מהות העושה
והיא שקובעת את ערך הדברים. זוהי הסיבה שבעניין הבטחון המחשבה תופסת מקום כה
גדול ,ומכאן נעבור לדבר מאוד חשוב וכאוב גם יחד .שלימות
משום כך ,אם האדם בשעת עסקנותו בוער כאש להקב"ה,
האדם נמדדת בסוגי המחשבות שמסתובבים במוחו מהפעולות
ואומר' :יודע אני שראוי היה ללכת לישון או לצאת למנוחה ,אך
שהוא עושה .כשרוצים לבחון בשמים אם האדם התעלה במשהו,
איך אוכל לעשות זאת כשיש יתום ואלמנה הזקוקים לעזרה?
בודקים בעיקר על סוגי המחשבות שעלו בלבו בשעת מעשה .לגבי
אי"ה בקבר אישן כמה שארצה .כעת אני כאן 'ואזמרה לאלוקי
הפעולות שעשה ,ראשית כל ,הקב"ה נתן לו את הסיוע ממרום
בעודי' .אם הדברים מגיעים באמת ממקום כזה ,הרי הוא דבוק
והרי הן של הקב"ה .ואפילו תרצה לומר שסוף כל סוף הוא בחר
כולו לשמים ,ועשייתו מעידה על פנימיותו ,וראוי להתאבק
לעשותן ,מעשיו של האדם קשורים אליו במידה פחותה בהרבה,
בעפר רגליו וללמוד מדרכיו.
והשפעתם על עצם מהותו מעטה מזו של מחשבותיו.
אולם ,אם האש הבוערת בקרבו נובעת מכך שחבירו אף הוא
כשמבקשים לדעת מהי מהותו של האדם ,יש לבחון אילו
עסקן ,ודבר זה מחליא אותו ומערער את דעתו – בראותו שעל
מחשבות מעסיקות אותו בלכתו לישון בערב ובקומו בבוקר.
חברו מסתכלים וממנו מדברים ,והוא נותר בקרן זווית – ומתוך
מחשבות אלו הן-הן האדם .יש מי שחושב הרבה על אחרים (בדרך
כך הוא מחליט להקים ארגון שלא היה כמותו ,עם פרסום רב
הנכונה) .צריך לעזור לפלוני .הוא מטכס עצה איך לעזור לזולתו.
ותמונות בכל העיתונים .אין בזה כל חידוש ,שהרי יצר הרע מצוי
ברוב הימים חולפות במוחו מחשבות כאלה ,והרבה פעמים הוא
אצל בני אדם .איננו מזלזלים חלילה ,ושמא אף יקבל שכר על
זה שמוליד את המחשבות האלה .אין צורך לעורר אותו מבחוץ.
פעולותיו ,ואין כוונתנו לדבר בגנותו .אך מה לכל זה ולמהותו
הוא רואה מישהו ומתחיל לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי
הפנימית? העשייה החיצונית אינה עצם האדם .מה שמתחולל
לסייע לו.
בתוכו – זהו האדם.
מנגד ,יש אדם שמחשבתו עסוקה תמיד בחיפוש אחר תענוג
אבל מה מתחולל בתוכו? הוא הרי חושב יומם ולילה על כבוד
נוסף ,מכיוון שאינו בא על סיפוקו .זהו אדם בעל מהות שונה
ושקוע עמוק ברפש .אם כן ,זהו מצבו .עלינו לרחם עליו ולהושיט
לגמרי .אין חשיבות למספר הדפים או לשעות הלימוד שלו;
לו יד ,הבה נחשוב כיצד ניתן לסייע לו ולהחדיר בקרבו מעט
השאלה המרכזית היא אלו מחשבות מעסיקות אותו .מי הוא
אמת ,פשוט לטובתו.
באמת? אם הוא דבוק ברדיפה אחר תענוגות ,שם מצויה מהותו.
שלימות האדם תלויה בזה ,כי במקום שמחשבתו של אדם
כך הוא הכלל בכל ענייני האדם :יש אדם המתבונן בחסרונות
שם הוא ,והדבר שבו האדם דבוק ,הוא זה שקובע את מהותו.
עצמו ,מבין שעליו לחזור בתשובה ,דורש מעצמו להתעלות,
זהו שאמר לנו הקב"ה "ואהבת את ה' אלוקיך" .הוי אומר :לא כואב את ירידותיו ומנסה להתחזק ולהיות בשמחה .מנגד ,יש
שתעשה .בוודאי שזה מה שיביא אותך לידי עשייה ,אבל תהיה אדם שמחשבתו עסוקה כסדר זה ממש – אך לא בעצמו אלא
עסוק בעיקר בפנימיותך .תחשוב על הקב"ה ,תאהב את הקב"ה, בזולתו; הוא חושב ללא הרף על פחיתות חבירו ,תובע ממנו
תרגיש את הקב"ה ,תחשוב כמה אתה רחוק ממה שאתה צריך להשתנות ומתכבד בקלונו .מדובר בשני סוגי בני אדם שונים
להיות .הכל סביב המחשבה ,כי הקב"ה אומר" :עליך להתרומם בתכלית ,שאין ביניהם כל דמיון.
ולהידבק בי".
לכן אפשר לראות לפעמים שני אחים שאין ביניהם כמעט כל
קשר – ולא מחמת מריבה חלילה ,אלא מפני שצורת חשיבתם
דביקות בה' או בצלחת שונה כל-כך עד שאינם מוצאים שיח משותף ,ולאו דווקא משום
זה מה שרבינו המחבר מסביר :הקב"ה הרי רוצה שתעלה את שתכונותיהם שונות .כיוצא בזה ,בבית הכנסת ניתן לראות שני
הדברים הגשמיים ,ולכן כשיש לך שולחן ואתה מניח עליו ספרים אנשים שונים בגלל אופן חשיבתם .מה תאמר? – זה בעל הבית,
ולומד בהם ,וכשיש לך דירה ואתה מגדל ומחנך בה את בניך זה עובד ,זה אברך ,לזה יש חברותא ,זה בנן של קדושים ,וכהנה
ומכניס בה אורחים ,וכשיש לך אוכל ואתה מודה עליו להקב"ה תארים שונים .אך למי נוגעים כל ההגדרות הללו? מה לכל זה
– אינך דבוק בארץ .אינך יושב בתוך הצלחת .להיפך ,אתה מעלה ולמהותו הפנימית של האדם? הרי זה דומה לאדם הבא אל חבירו
את הצלחת .אתה משתמש בה כאמצעי להתדבק בטובו של ואומר לו' :אתה רואה את פלוני? לא תאמין ,בן דודו השלישי
הקב"ה. הרוויח אתמול סכום עתק' .אה ,מה לזה ולפלוני עצמו? אין זה
אלא תואר חיצוני שאינו נוגע לעצם מהותו.
כיצד נראה אדם שמגישים לו כוס מים אחרי הליכה ארוכה
בחום? הן הוא מברך בהתרגשות גדולה ,ומעלה בזה את המים.
שני עסקנים שלא קרבו זה אל זה
ובמה הוא דבוק? – בטובו של הקב"ה.
באותה מדה ,חלק העשייה רחוק כל-כך מחלק המחשבה.
לעומתו ,מי שמתפעל ממאכלים ,מצלם אותם ומפיץ את כשאומרים על אדם' :הוא פועל גדולות ונצורות .יהודי זה ,אין
תמונותיהם לכל העולם – 'רבותי! יש כאן אוכל ,אין לכם מושג' לך מושג כמה הוא עושה' .מתעוררת מיד הסקרנות לשמוע עליו
– גם אם בירך על האוכל כראוי ,היכן מחשבתו נתונה? הוא יותר .אמנם העשייה היא חשובה ויש בה קיום מצוות לרוב וגורם
|| 4גליון הבינני
מחשבה – שפע – תוצאות הרי נמצא עמוק באדמה .דברים אלו מובנים לנו עוד לפני
מתוך כך מבינים יסוד גדול :הצלחת האדם במעשי ידיו תלויה שלמדנו חובת הלבבות .אבל זה מה שמסביר לנו רבינו המחבר,
באיכות מחשבתו בשעת העשיה .באופן פשוט ניתן לומר :מי שכאשר האדם משתדל ומתעסק לשם כך בענינים גשמיים,
שאינו פועל מתוך מחשבת 'כוחי ועוצם ידי' ,אלא מתוך בטחון יש לו בחירה.
בה' ותפילה לעזרתו כי הוא יודע שלבדו אינו יכול ,רואה בסופו
של דבר הצלחה במעשיו .מנגד ,כשהאדם פועל מתוך גאווה אכן ,העולם הזה מושך את האדם ,בדומה לאוכל שמושך ,ולכן
ותלייה בכוחו שלו ,אין מעשיו מצליחים. זקוק האדם לשמירה .עליו ללמוד כדי שלא להיות דבוק בענינים
הגשמיים .עליו להרגיל את עצמו להידבק בה' ולא להיפך – וזוהי
חילוק זה אינו נוגע רק לשאלה אם המעשה נחשב כעבודת
עיקר עבודת החיים .תהליך זה דורש זמן רב ,וקניינו נעשה מעט
ה' או כחטא (אף שגם זה חשוב מאוד לדעת) ,אלא גם לגבי התוצאה ,כי
מעט ,נדבך על גבי נדבך ,כשהאדם מצוי תמיד במגמת עלייה.
התוצאה תהיה לפי המחשבה .המחשבה היא זו שקובעת מה
תהיה התוצאה .אם האדם פועל מתוך יאוש – אין התוצאות
רצויות .אך כשהוא פועל מתוך ביטול לה' ובטחון בו – התוצאות דאגה היא השתלטות המחשבה
משמחות.
זהו היסוד של בטחון ודביקות .וכשהאדם מוצא את עצמו
סיבת הדבר ,שכאשר האדם חפץ בתוצאה טובה – כגון מודאג (מעשים שבכל יום ובכל שעה) ,הוא עוצר ואומר' :מדוע עניין זה
כשמדבר עם זולתו ורוצה שיקבל את דבריו ,או כשעוסק במסחר משתלט עלי ומבלבל את דעתי? מפני שאני דבוק בו' .אכן ,הדאגה
ורוצה להרוויח ,או כל עניין אחר – זקוק הוא לקבל שפע מן מבלבלת את האדם יותר מפגיעה פיזית .כשהאדם נתקל בשולחן
השמים .השפע מתהווה על-ידי יחוד ,וכאשר נעשה חיבור ומקבל מכה ,הוא כואב לרגע והוא ממשיך הלאה; אך הדאגה
כראוי – מגיע השפע .ומתי היחוד נעשה באופן הנעלה ביותר? אוחזת באדם ואינה מרפה .הסיבה לכך היא שהדאגה מנוהלת
– כשהמחשבות נכונות. בעולם המחשבה ,והאדם מתדבק בדבר ההוא שהוא דואג עליו.
לכן אמר לנו רבינו המחבר כבר בהקדמתו ,שאם האדם יעבוד
לפרנסתו מתוך מחשבה נכונות וטהורות ,ויעשה פעולות כראוי כשהאדם מתבונן בכך ,הוא אומר לעצמו' :אני קולט מה קרה:
(שהרי נדרשת השתדלות גשמית כדי לתת כלי לשפע בעולם העשייה) – יגיע השפע. עלתה בי דאגה במחשבה ,והמחשבה זו היא שקבעה את הלך
וכמאמר הכתוב' :ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו', רוחי .כעת עבודתי היא להבין שזהו מעשה סרק ,שהרי אם
וכן 'נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש למחשבה יש כוח משפיע כה רב – אשתמש בה כדי לזכור
לחם' .למה? כי מי שבוטח בה' – מובטח לו שיגיע לו השפע. שהקב"ה טוב ומטיב ויעשה את הטוב ביותר עבורי' .כאשר
לפי שבהשתדלותו הוא מכין כלי לשפע ,ובמחשבתו הטהורה ירגיל את עצמו לחשוב את המחשבות הנכונות – מחשבות אלו
הוא מוליד את השפע. ירוממו את נפשו עד מאוד.
איכות השפע לפי איכות היחוד המתמודד שמזיז הרים וגבעות
כך צריך לזכור יסוד זה בעת עשיית המצוות וגם בעת עשיית
המצוות הנעשות בשיתוף פעולה עם אחרים .זכור שהכח החזק הנה הזכרנו מדברי ה'שם משמואל' ,שמפני כך מתעלה
שיש לך הוא המחשבה .המחשבה היא הכח הרוחני ביותר ,היא האדם כל כך על-ידי המחשבה – משום שהיחוד הנעשה על-ידי
פועלת תמיד ,ומדבקת אותך בצורה החזקה ביותר וקובעת את מחשבת האדם שלם יותר מזה הנעשה על-ידי העשייה .שכן
מהותך .ולפי איכות חשיבתך נקבע מהותך ומה איכות היחוד כשהאדם חושב נכונה ,הוא מתדבק בה'.
שאתה עושה עם הקב"ה ,וזה מה שקובע את איכות השפע
שיגיע אליך. התבוננו במי שמתמודד עם יסורים ומקבלם באהבה :הקב"ה
יודע עד כמה קשה לו ובאיזה מקום עמוק נוגעים הדברים ,והרי
אכן בשפה קלה אומרים שכאשר האדם פועל כראוי – הוא כואב כביכול להקב"ה עצמו ,כדברי חז"ל שהשכינה אומרת' :קלני
רואה הצלחה במעשיו .מה שהוא רוצה שיקרה – קורה .השפע מראשי קלני מזרועי' (סנהדרין מו ,א) .ואילו האדם אומר' :רבונו של
מגיע מן השמים ,וממילא רואים את התוצאות. עולם! יודע אני שגלוי לפניך סבלי ,ויודע אני שאתה עושה זאת
מה מביא את התוצאות הללו? לא הכלים שהאדם מכין לטובתי ,ואני מודה לך על כך' .מי יכול לשער מה פועל אדם זה
בהשתדלותו ,אלא המחשבות שמולידות את השפע ,כפי שנאמר: באותה שעה? דרגת הייחוד שהיא פועל עצומה כל כך ,אפילו
'בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך' .כך מצינו עושה זאת לרגע אחד בלבד ,בשעה שהוא נלחם עם עצמו ליישב
אצל יוסף הצדיק – כיון שהיה מדבר על הקב"ה ,מאמין בו ,היה דעתו כך .זוהי דרגה גבוהה מאוד בעבודת ה' ,שעל ידה האדם
איש מצליח ,בכל מקום שהניח את ידו ,הגיע שפע – 'יוסף הוא מתקדם ומתעלה בפנימיותו; הוא מנענע דברים עמוקים לאין
המשביר'. ערוך מכפי שפועל על-ידי עשייה גרידא .הוא נהפך לאדם שונה
במהותו ,והרושם מפעולה זו נשמר בקרבו לעתיד ,גם לכשישכח,
אולם ,רבינו המחבר לוקח זאת אל החלק החמישי .הוא כי חולל שינוי בעצם מהותו.
גליון הבינני || 5
שהוא בודק את החולה .כדי לראות בן כמה הוא ומהי ההיסטוריה מלמד :אם ברצונך להצליח בתורה ובתפילה ,אתה צריך גם כן
הרפואית שלו .הוא מקדיש לכך כמה דקות .למה? מפני שהוא לעשות כסדר הזה .אין די בעצם העשייה החיצונית כדי לפעול
מחויב; הוא מבין שאם לא יקדיש לכך זמן ,לא יוכל להבין את את הייחוד שצריך להיעשות בעת לימוד והתפילה ,אלא יש
התמונה המלאה .אף כאן ,האדם אומר :לפני שאני נותן לו צדקה, צורך לכוון ולחשוב את המחשבות הנכונות והראויות.
אני רוצה להתחבר קצת למצבו ,לשמוע ולהרגיש ,כי זה מה
שעלי לעשות .אבל כשאני מתחיל להרגיש שאני עושה את זה הפרדה בין הכנת הקרקע לתכלית
כל-כך טוב ...אני יודע מה אני הולך לומר לו ...אני מיד תופס
כאמור ,במצוות הנעשות בהשתתפותם של אחרים ,הדבר
את עצמי .סטיתי מהדרך .הרגשתי שכיון שהשתדלתי לחשוב
תובע מהאדם התמודדות מעמיקה וקשה יותר .האדם אומר:
מה פלוני צריך ,אני יודע כבר מה לעשות ואצליח לשמחו .לא
אתה רוצה שאדבר עם פלוני ואשמח אותו ,אתה רוצה שאתן
נכון .את ההשתדלות עשיתי רק משום שהצטוויתי לעשותה.
דרישת שלום לאבי מנכד ,שאלך ואעבוד עם בן אדם ואנסה
כשאני עושה אותה ,אני עובד את ה' ,לא את העני .אינני עובד
לשמח אותו ,ליתן לו צדקה ,לגמול עמו חסד ,ללמדו תורה,
את העני ,אינני צריך אותו ,לא אקבל ממנו אף פעם שום תועלת...
להוכיחו ,וכן הלאה .אך כטבעם של בני אדם ,כשאני צריך לקיים
כמאמר רבינו המחבר – "ֹלא ְל ַקּוֹות ַהגְ ּמּול ֵמ ֶהם" .פירושו של
תפקיד כזה ,אני צריך לרדת מעולם האצילות ולנסות לדבר עם
דבר שעכשיו אני נדרש לעסוק בדבר גשמי שנקרא לנסות להבין
פלוני .אני זוכר עדיין את המגיד שיעור שהיה מקריא את שיעורו
את מצבו של הזולת .עלי לרדת לכאן לעולם הזה כדי להבין
בעיניים עצומות ואף אחד לא הבין מה הוא רוצה .אינני רוצה
את מצבו ואת כאבו ,וכשאני מסיים ,עלי לסגור את התיק ולומר
להיות כמוהו .אני בא עומד כאן למטה ,ומתעסק אתך.
בלבי' :רבונו של עולם! אני מתדבק בך .עזור לי רבונו של עולם
שאוכל להמשיך את מדת חסדך לעולם הזה'. רבינו המחבר בא לעזור לך .זה שאתה מסתכל על פלוני
ומנסה להבין מה הוא צריך ,זהו הענין הטכני ,החלק הראשון של
שיתרעם מעתה ועד עולם
קיום המצוה .כשאתה מקיים את החלק הראשון של המצוה,
כאשר פועל האדם באופן זה ,יודע הוא כי הקב"ה נתן לו את
למשל ,אתה מכין את ספרי תורה לשבת קודש ,אומרים לך :אל
המצווה כדי להיות יהודי כראוי ,ולכן תגובתו או תרעומתו של
תתפלל עכשיו .תברר את הסיסמא של מנעול ארון הקודש כדי
הזולת אינן משפיעות עליו.
שתוכל לפתוח אותו ,תביא אתך איזה בחור כדי שתוכלו לגלול
מדובר בדבר עדין .רגע לפני כן השקיע מחשבה רבה כיצד יחד את ספרי התורה .את כל זה עליך לעשות מצדך .כעת ,לא
לפנות לחבירו באופן שהדברים יתקבלו על לבו .אמרתי אז: בטוח שזה יצליח .יתכן שבעל הקורא יצטנן ולא יגיע לבית
אינני יכול לומר לפלוני את התוכחה באופן כזה ,כי הוא יגלגל הכנסת .ספרי התורה יהיו מוכנים ,אבל לא יהיה מי שיקרא בהם.
אותי מכל המדרגות ,ואם כן אין זה מצוותי לדבר אתו באופן זה. עלולים להתרחש כל-כך הרבה דברים שימנעו את ההצלחה .על
אבל לאחר שהתבוננתי וחשבתי והתפללתי שהקב"ה יכוון אותי כן תעמוד ותפלל :רבונו של עולם! יהודים רוצים לקרוא בתורתך.
לדעת מה פלוני צריך והקב"ה האיר את עיני ,אינני הולך ועושה שבת חנוכה היום ,יכולים להתרומם ולהתעלות .עזור שהקריאה
מיד ,אלא אני עוצר ומתבונן ואומר לעצמי שאינני עושה את תפעל את פעולתה ,שאנשים יקשיבו ויתמלאו קדושה.
הכיבוד הורים כדי שיעזור לי לירושה וגם לא כדי להראות לאחיי
שאני זה שנמצא בעניינים הקשים .ממש לא .את כל הדברים האדם יודע מה הוא צריך לעשות בשביל להכין את המציאות,
האלה אני משליך החוצה .אך מה? יש לי את הקב"ה וזכות הוא ולגבי הדבר עצמו שיקרה ,הוא מקווה מצפה להקב"ה.
בשבילי לעשות דבר כזה ואני נעשה בזה מרכבה לשכינה .הוא
חוזר שוב לעולם זה וכך הוא מקיים את המצוה. שמחת העני תלויה בהקב"ה
כך במצוות הנעשות בשיתוף אחרים ,עליך להביא שפע.
תהליך זה תובע עבודה פנימית ,אך הסיפוק הרוחני שאחריו
מה הפירוש צריך להביא שפע? כשמדובר בצדקה למשל ,צריך
אינו יסולא בפז .האדם אינו נזקק לתודה או לאישור מן הזולת –
שהעני יתמלא שמחה .האם יש לנו מושג מה דבר כזה גורם
שכן ברוב המקרים הללו אין לצפות לכך .הוא אינו אמור להתנות
לשכינה? הרי מצוי מאוד שנותנים צדקה למישהו ואינו מרוצה.
את סיפוקו במצב רוחו של החבר ,אלא יודע שקיים את חובתו.
הלה רצה לקבל יותר וכדומה .רציתי לשמח אותו ולא הצלחתי.
כשם ולעתים עליו להתאמץ ולפעול במצבים מורכבים למען
פעמים שאנו מפטירים ואומרים' :זוהי הבעיה שלו' .זה מה שאני
חברו ,כך ברגע שהושלמה המשימה – הוא מפנה את מחשבתו
יכול לתת עכשיו .שיתמודד עם הרגשות שלו .זו הבחירה שלו .אך
הלאה ומסיים את העיסוק בנושא .בדיוק כמו שהאדם צריך
לא .כשהאדם רוצה להביא לידי תכלית אמיתית ,הוא אומר כך:
לפעמים לעשות מעשה לא נעים ולהכנס לתוך הבוץ בשביל
'נכון שמדובר בבחירה שלו ,אבל אני מתפלל להקב"ה שהצדקה
יהודי אחר ,אבל באותו רגע שסיים לדעת מה שהיה צריך לדעת,
תצליח לשמח את העני' .זה דבר שתלוי בהקב"ה .אינני יודע
הוא סוגר את מוחו .נגמר.
מיהו פלוני ,אינני עסוק בשאלה האם הוא נוהג כהוגן .עניין זה
מסור בינו לבין קונו .רצוני הוא לקיים מצוה :לנסות להבין את
עושה מה שצריך ותו לא פלוני ולפייסו .לשם כך עלי להכין את דעתי ולדעת כיצד לפעול.
יתכן שזהו העומק במסופר במסכת תענית (כא ,ב) על אבא
אומנא שהיה מקבל דרישת שלום מן השמים .כשהיה מקיז דם הדבר דומה לרופא שצריך לבחון את נתוני החולה עוד לפני
|| 6גליון הבינני
או בלא נגיעות אישיות – מדרגה עליונה היא ,שאינה שייכת לכל לאשה ,היה משאיר מכוסה כל בשרה ומגלה רק את המקום
אדם .אך לאמיתו של דבר ,אין לאדם ברירה אחרת ,שהרי עוסק שממנו צריך היה להקיז את הדם .זו לא סוגיא של צניעות בלבד.
הוא בכך במשך כל היום ,וככל שיפעל בדרך הישרה והנכונה – זו סוגיא של עד כמה אני הולך להתגשם מהעולם הזה.
כך יראה ברכה והצלחה במעשיו .רבינו המחבר הרי מכניס את
הציעו לאדם שידוך .הוא שומע מה שהוא זקוק לשמוע על
מצוות התוכחה בתוך הרשימה .למשל ,במושגים של ימינו ,חינוך
ההצעה .הוא מברר על פי 'החפץ חיים' מה שמותר לברר ,ואז
הילדים .האדם רוצה לומר לבנו :את זה אני לא מרשה לעשות,
הוא פונה לפלוני ואומר לו :חשוב לי מאוד לדעת ,אני סומך עליך,
את זה אסור לעשות ,למשפחתינו זה לא מתאים .זה יכול להיות
אמור לי האם האופי של הבית נוטה יותר לכאן או יותר לכאן.
ילד קטן ,זה יכול להיות ילד גדול ,זה יכול להיות נער ואף יותר
הוא שומע את התשובה ובדעתו הוא כבר מחליט לסגת – אם
גדול.
זה המצב ,אין ההצעה מעניינת אותי .הלה מבקש להרחיב עוד
רבים בוחרים בדרך של התעלמות ואומרים' :אזלו כוחותיי; על אודות ההצעה ,והוא מסרב .אינני מעוניין לשמוע ,אינני צריך
הוא כבר הקים בית משלו ואיני מתערב עוד' .למה? כי אני זוכר לשמוע ,אינני רוצה לשמוע ,אסור לי לשמוע .הייתי צריך לברר
מצוין כיצד היה נראה כשאבי אמר לי לאחר חתונתי .אני זוכר את הנקודה ,כי זה מה שהיה מוטל עלי .מעבר לזה ,אסור לי
זאת עד היום .במילים אחרות :הוא מערבב עשר טעויות והולך. לשמוע שום דבר.
אתה מרגיש שלא נהגו עמך בצורה הנכונה ,אתה מרגיש שבכל
כך הוא גם לגבי כבוד הבריות .אני חייב לרדת לעולם הזה
אופן לא יעזור .טעותך נעשית יותר חזקה .האם אתה מבין איך
כדי לדעת מה הדבר הנכון לעשות ,אבל אחר כך אינני מחובר
ברחת מה'חובת הלבבות'? מה פירוש 'בכל אופן לא יעזור'? זה
רגשית לעולם הזה עד שאצטרך לקבל בחזרה את החיוך ,רק את
אומר שאתה סומך על הדרך שאתה צריך לעשותה וסבור שזה
הקב"ה בלבד אני צריך.
מה שצריך להביא את התוצאות ,ולכן אתה אומר :נראה לי
שהדרך שרציתי לסמוך עליה ,אינה הולכת לעבוד ,ואם כן אני
גבורת אברהם בקבורת שרה
יכול להרפות.
בשם משמואל (חיי שרה) מביא מהמדרש ,שרודף צדקה וחסד
האדם ניגש לשולחן ,מנסה להישען עליו ורואה שהוא מט עולה על אברהם אבינו שקבר את שרה .וכתב" :אף שכך הוא
ליפול .מיד הוא אומר לחבירו :אל תניח את הספרים על השולחן. מנהגו של עולם ומה רבותא דאברהם ,אך הוא הדבר שרבותא
השולחן יקרוס יחד עם הספרים .אף כאן ,האדם אומר' :אני כבר דאברהם היתה מה שהפשיט את עצמו מענייני עצמו ולא היתה
עומד אחרי זה .הייתי בכמה סדנאות חינוך כדי ללמוד להפסיק לו מחשבה אחרת רק לגמול חסד לשרה והספידא יקרא דשכבי".
לצעוק על ילדיי .ראיתי שכל גערותיי רק הזיקו ,ולפיכך עדיף הוא דיבק את עצמו בהקב"ה ,וכיון שהקב"ה קובר מתים ,אף
שלא אומר דבר ואתמקד בעבודת ה' הפרטית שלי'. הוא כבר את שרה .לא היה לו אז עם שרה כלום .הוא לא עשה
את זה בגלל שהיא אשתו ובגלל שיש לו קשר רגשי .הוא עשה
שורש הבעיה היא שהאדם סומך על עצמו ולכן הוא מנבא
את זה כי זוהי מצוותו עכשיו.
את התוצאה לפי רוב ידיעותיו בחינוך ובתורת הנפש ולפי רוב
תמימותו של בנו .ולכן הוא מחליט :לפעול רק כשהתוצאה נראית "ובאמת זה דבר גדול מאוד ,שאף בחסרון גדול כזה שאין
לו מובטחת ,ובשאר הזמן הוא משתמש בכלל 'כשם שמצווה האשה מתה אלא לבעלה (סנהדרין כב ,ב) ,ואשה כשרה [היתה]
לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע' שעליה נאמר (משלי יב ,ד)' :אשת חיל עטרת בעלה' (מדרש תנחומא חיי
כצידוק לאי פעילותו. שרה) ,ושבאמת הזקין בשביל מיתתה ,ומכל מקום לא היה נזכר
מכל אלה מאומה וכוונתו רק לקיים מצות גמילות חסד ,זוהי
תיקון הטעות על פי משנת רבינו רבותא יתירא".
אכן ,זוהי הטעות נפוצה שרבים נכשלים בה .גם בענייני עולם לא שלא היו לו הרגשים .היו לו הרגשים חזקים .ה'תפארת
הזה ,כגון בעניין הממון .בעבר היה מפזר מעותיו ללא חשבון שלמה' הרי כתב שמפני כך אחרי שנאמר "ויבוא אברהם לספוד
ונכנס לחובות כבדים ,וכעת עבר לקצה השני וכולם סובלים ממנו, לשרה ולבכותה" ,לא נאמר שהספידה ,כי משהרגיש שהוא
שאינו מעניק דבר לבני ביתו בטענה שחובה לשמור על הממון. מתחיל להיכנס לעצבות ,הסיח את דעתו מזה .הנה כי כן ,היו
לו הרגשים חזקים .אבל מה היה המניע לקבור אותה? המניע
עלינו להבין כי אין אנו מתקנים כלום בזה שאנו מרגישים את הוא זה שקובע את דרגת העשייה ,את מהות האדם ואת הצלחת
הצער על הדרך השגויה ומכח זה נמלטים לקצה השני .זוהי לא הדבר .אפילו כשהאדם גומל חסד מחמת אהבה ,אין האהבה
הדרך לתיקון ,אלא נסיון להתמודד עם רגש קשה .האדם אומר מגרעת .מה שמגרע ,זה רק כשהאדם עושה בשביל להרוויח.
לעצמו' :קשה עליי ההרגשה שהייתי בעבר כישלון חרוץ ,ולפיכך אהבה אמיתית היא נתינה ואין בה שום חסרון.
בוחר אני כעת ללכת בדרך ההפוכה' .אין בזה לא משום תיקון,
לא משום תורה ולא משום תשובה.
טעות נפוצה בחינוך הילדים
הדרך הנכונה היא כפי שרבינו המחבר מלמד אותנו :הבה נדבר עוד באופן מעשי מה מונח בדברי רבינו המחבר כאן.
נודה על האמת שבעבר לא נהגת כראוי .שמא סבור אתה שכל יש הסבורים כי המדרגה של עשייה שלא על מנת לקבל פרס
גליון הבינני || 7
מחמת הסיבה הנכונה ולבטוח שההצלחה תגיע אך ורק בגלל המכשול היה מפני שכעסת ,או מפני שלא ידעת כיצד לדבר עם
שהקב"ה יעזור ולא בגלל שאתה יודע איך לעשותו .אינך יכול נער בן חמש עשרה וחצי ,או משום שנהגת כמנהג אבותיך .אולי
לבטוח בצורה שאתה עושה אותו ,אינך יכול להיות בטוח שזה שמעת דרשה בנושא ואמרת בליבך שהפתרון הוא ללמוד כיצד
יקרה ,אינך יכול לעשותו בגלל סיבה צדדים ,אינך יכול לחשוב מדברים ,או לחדול מכל מעשה מחמת חוסר ידיעה.
מה יקרה אם ....ואף על פי שהלה מטיח בך דברים.
נלמד עניין זה על פי 'חובת הלבבות' .סוגיא זו שייכת לפירוש
החלק החמישי בפרק הרביעי .כפי שיש מסכת שבת ויש מסכת
מעוניינים בהשפעה ארוכת טווח
ברכות ,כך יש מסכת זו .מדובר במסכת של מצוות הנעשות
למשל ,בחינוך ,נניח שהילד יגיב שאינו רוצה לציית? הנה מה בשיתוף עם אחרים ,אשר רבינו המחבר מלמד אותנו שתוכחה
בדרך כלל קורה אם התחבולה לא הצליחה ,הילד אמר אינני היא אחת מהן .אתה יכול לקרוא לה תוכחה ,אתה יכול לקרוא לה
מעוניין ,או יותר מזה ,הטיח את האמת בפרצוף – אתה עושה ללמד תורה ,אתה יכול לקרוא לה לסבול עלבון .הכל לפי העניין.
זאת רק כדי שאמלא את משאלתך .בדרך כלל מתחילה סוגיא על כל פנים עניין זה שייך למסכת זו.
חדשה' .התחצפת עכשיו' .במילים אחרות :שכחת עכשיו את כל
הכללים .והסיבה לכך ,כי לכתחילה לא נצמדת לכללים .אימצת הקורס לא יביא תוצאות משמחות
רק חצי כלל כשניסית להבין איך לדבר .חלק זה הרי היה רק חלק במסכת זו מבואר :אמת נכון הדבר שהאדם צריך להתבונן
של השתדלות ,אבל אתה נסעת עם זה ,ולכן התוצאות לא היו בפרטים המעשיים ולדעת כיצד לדבר .אף דבר זה מפורש
כמו שצריך. ב'חובת הלבבות' :הכן את הכלים – איזה מסכת ללמוד ,כיצד
מדברים לגיל כזה ,מה לא אומרים .אך לאחר שהכנת את הכלים,
יתירה מזו ,אף כשהתוצאות כאן ועכשיו יהיו מספקות ,הלא
אל תטעה לומר' :אם הכנתי את הכלים – ההצלחה מובטחת'.
אנו מדברים על התוצאות של "גם יזקין לא יסור ממנו" ,על
שאם אתה אומר כן ,אתה תולה בטחונך בדבר שאינו הקב"ה.
השפעה ארוכת טווח ,וזה לא יוכל לבוא מדבר כזה.
אפשר לקרוא לזה שבטחת בעצמך ,בקנין שקנית בקורס ההוא,
ואתה יכול לקרוא לזה שבטחת במשהו שנקרא תוצאות .כלומר,
כל מי שיש בו יראת שמים אתה עושה את זה ,כי אתה צריך את התוצאה .כל החיות שיש
על כך אומרים לנו חז"ל (ברכות ו ,ב)" :כל אדם שיש בו יראת לך בעשייתך ,נובעת מהתוצאה .כך או כך ,אין מחשבתך נתונה
שמים דבריו נשמעין" ,היינו שבשעה שהוא מדבר עם בנו או עם להקב"ה .הסיבה שאתה עושה ,אינה עשיית רצון ה'.
חבירו ,הוא מחובר לשמים יותר משהוא מחובר אליו .מה פירוש
"כל מי שיש בו יראת שמים"? האם פירושו שבאופן כללי יש בו קל וחומר אם שורש רצונך הוא החשש מבושה מן הסביבה.
יראת שמים ,אבל עכשיו הוא חוגג קצת? "כל מי שיש בו יראת אתה מתבייש עם בנך .אתה אומר לו' :אתה גורם לי בזיונות
שמים" פירושו :עכשיו ברגע זה .הוא ניגש לפלוני וחושב באותה בפרהסיא .אינני רוצה ללכת לסבתא כשאתה לבוש ככה .מחל
שעה על הקב"ה .ואם פלוני יאמר 'לא'? – שיאמר 'לא' .אם כן לי והתלבש כבן אדם' .כשזהו שורש רצונך ,נמצא שאתה מקווה
מדוע אתה ניגש לומר לו? – כי לא ברור שיאמר 'לא' .וזה מה לגמול .אתה פוחד ממשהו ואתה הולך עם חיוך ואומר' :צדיק
שאני צריך לעשות .אם יהיה ברור שיאמר 'לא' ,אז יהיה מקום יקר שלי! יהיה יותר טוב גם בשבילך' .כי בקורס אמרו שככה
לדון מצד "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר צריך לדבר.
דבר שאינו נשמע" (יבמות סה ,ב). אתה קולט את הפסול במעשה זה? אין בזה כדי להביא
לידי תוצאות מבורכות ,שהרי אין התוצאות מסורות אלא בידי
אכן מדובר בעבודה קשה להיות עם סכינא חריפא ,להיות
הקב"ה .אברהם אבינו כשבא לגמול חסד לשרה ,אמר כך :היכן
מחובר לפלוני רק כמה שזה נוגע למציאות באופן טכני ,ומעבר
קונים חלקת קרקע? מה מחירה? עם מי צריך לדבר? זה מה
לזה להיות מחובר רק להקב"ה .בדומה לאיש ההצלה שנשאר
שצריך לעשות .לאחר שסיים לעסוק בענין זה ,פנה אל עיקר
בקור רוח תוך כדי שממשש את הדופק של החולה .אין הוא יכול
הדבר ואמר' :מעתה יש לי עסק רק עם הקב"ה .רבונו של עולם!
להרשות לעצמו למות מרוב צער כל פעם שרואה אדם שהולך
גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך'.
למות .הוא חייב להישאר בקור רוח ותוך כדי להרגיש את החולה.
כל העת עליו להישאר עם יד אחת כאן ויד אחת כאן .אפשר ואף אם אינו אוחז עדיין בדרגה זו ,עליו לומר' :רבונו של
ללמוד זאת ,חייבים ללמוד זאת .אומר לנו רבינו המחבר :מגיעות עולם! גלוי וידוע לפניך שאני עושה כן מחמת הבושה מגיסי'.
תוצאות נפלאות. אכן כן ,חובה על האדם להכיר במצבו ולעבור שלב זה .אם אינך
למה? כי כך היחוד מסכים לעבור את השלב הזה ,איך אתה רוצה שהתוצאות יגיעו?
718.686.8300
072.257.7726
קול הבינני
ארה"ב
א"י
נעשה טוב יותר וכשמדובר במצוות שיש בהן שיתוף פעולה עם אחרים ,הלא
072.257.7726
718.686.8300 א"י
ארה"ב וממילא מגיע יותר זה ענין עדין .כלומר ,יש כמה חלקים שצריכים להיעשות .מצד
שפע. אחד עליך להתעסק בפרטים הטכניים ,ומצד שני עליך לעשותו
0204.586.2115 בריטניה
0480.20.1618 בלגיה לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא ,או לקבלת השיעורים ,שלחו מיילinfo@machonhavineini.com :
לתרומות וזכויות בהפצת הגליון ושיעורי הבינני ,צרו קשר עם 'מכון הבינני' 718.387.1122 :או במיילinfo@machonhavineini.com :
|| 8גליון הבינני
